1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,089 --> 00:00:08,550
‫אני ממש שמח לצלם את המופע הזה לנטפליקס.‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:08,633 --> 00:00:10,635
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

5
00:00:10,719 --> 00:00:14,264
‫אתם יודעים על מה חשבתי מאז חתימת החוזה?‬
‫רציתי להיות זבוב‬

6
00:00:14,347 --> 00:00:16,683
‫ולראות את הפרצוף של האקסית שלי. בחיי...‬

7
00:00:17,517 --> 00:00:19,019
‫הייתי נותן הכול בשביל זה.‬

8
00:00:19,394 --> 00:00:21,563
‫היא יכולה לחסום אותי באינסטגרם,‬

9
00:00:23,314 --> 00:00:25,358
‫היא יכולה לחסום אותי בוואטסאפ,‬

10
00:00:25,942 --> 00:00:28,028
‫היא יכולה לחסום אותי בפייסבוק.‬

11
00:00:28,862 --> 00:00:30,822
‫אבל בנטפליקס...‬

12
00:00:32,782 --> 00:00:35,744
‫לא, היא לא יכולה. הלוואי...‬

13
00:00:39,831 --> 00:00:41,416
‫הלוואי שהייתי זבוב, באמת,‬

14
00:00:41,499 --> 00:00:45,879
‫והייתי רואה את הפרצוף שלה כשתצפה בנטפליקס,‬
‫בזמן שאופיע כאחת מההמלצות עבורה.‬

15
00:00:47,172 --> 00:00:49,007
‫כשאני מחזיק את הזין... זה מותר?‬

16
00:00:51,176 --> 00:00:52,469
‫לא מזמן קיבלתי הודעה,‬

17
00:00:52,552 --> 00:00:56,347
‫מישהי שלחה לי הודעה פרטית באינסטגרם,‬
‫"אפונסו, אני מעריצה שלך."‬

18
00:00:56,431 --> 00:00:57,474
‫"תודה רבה."‬

19
00:00:57,557 --> 00:00:58,600
‫"באמת מעריצה."‬

20
00:00:58,683 --> 00:01:00,643
‫ואמרתי, "כבר האמנתי לך קודם."‬

21
00:01:00,727 --> 00:01:02,937
‫"אני אוהבת את העבודה שלך, אותך,‬

22
00:01:03,021 --> 00:01:06,149
‫אבל לא אשקר... אני לא ענייה."‬

23
00:01:06,232 --> 00:01:10,945
‫זה באמת מוזר, שאנשים לא עניים אוהבים אותי‬
‫ואת מה שאני עושה. "אני לא ענייה,‬

24
00:01:11,029 --> 00:01:13,073
‫אבל אשמח לראות את "Alma de Pobre".‬

25
00:01:13,156 --> 00:01:14,074
‫"בבקשה."‬

26
00:01:14,157 --> 00:01:16,534
‫היא אמרה, "יש לי שאלה. אם אלך, איהנה?"‬

27
00:01:16,618 --> 00:01:18,119
‫אמרתי, "בטח", והיא אמרה,‬

28
00:01:18,203 --> 00:01:20,246
‫"גם אם אני לא ענייה?"‬

29
00:01:21,748 --> 00:01:24,334
‫רציתי את הכסף שלה, אז אמרתי, "בטח שתיהני."‬

30
00:01:25,460 --> 00:01:28,421
‫היא שאלה, "אבל איהנה כמו אנשים עניים?"‬

31
00:01:29,798 --> 00:01:31,633
‫אמרתי, "לא...‬

32
00:01:32,258 --> 00:01:34,594
‫אף אחד לא נהנה כמו עניים."‬

33
00:01:35,512 --> 00:01:37,388
‫אתם יודעים למה אני מתכוון.‬

34
00:01:38,223 --> 00:01:40,475
‫אתם מוחאים כפיים בלי סיבה.‬

35
00:01:42,644 --> 00:01:43,520
‫זה נכון.‬

36
00:01:43,603 --> 00:01:47,148
‫אם הכרטיסים עלו 80 דולר? הם רוצים לצחוק‬
‫בשווי 80 דולר.‬

37
00:01:47,607 --> 00:01:51,236
‫כל גרוש שיוציאו, ייתפס כדבר שלא יחזור.‬

38
00:01:51,319 --> 00:01:55,573
‫אם הוא לא יצחק בשווי 80 דולר, הוא יכעס‬
‫ויגיד, "צחקתי רק בשווי 53 דולר!‬

39
00:01:56,616 --> 00:02:01,746
‫שילמתי 80 וקיבלתי רק 53. לך תזדיין." ‬
‫תתעלמו מהידיים שלי. המעריצים שלי,‬

40
00:02:01,830 --> 00:02:04,207
‫ככה הם חוזרים הביתה. "צחקתי בשווי 53..."‬

41
00:02:05,750 --> 00:02:06,960
‫"לא, שילמתי...‬

42
00:02:07,043 --> 00:02:09,671
‫אתה מאמין? שילמתי 80...‬

43
00:02:12,173 --> 00:02:14,717
‫וקיבלתי רק 53, לעזאזל."‬

44
00:02:17,428 --> 00:02:20,849
‫סיפרתי את הבדיחה הזו במנאוס ובקהל אמרו,‬
‫"צחקתי רק בשווי..."‬

45
00:02:22,475 --> 00:02:24,435
‫הם אהבו את זה. הם אמרו...‬

46
00:02:26,271 --> 00:02:30,191
‫רוב המעריצים שלי עניים, אני יודע. כלומר,‬
‫מי שעוקב אחרי הקריירה שלי,‬

47
00:02:30,275 --> 00:02:32,694
‫זה ממש נחמד לראות כמה אהבה אנשים מגלים.‬

48
00:02:32,777 --> 00:02:34,863
‫בדרך כלל, אי אפשר לדעת את זה.‬

49
00:02:34,946 --> 00:02:36,281
‫ואז מתחילים להכיר אותך‬

50
00:02:36,364 --> 00:02:39,742
‫ואתה מבין מעט כמה אותו אדם אוהב אותך,‬

51
00:02:39,826 --> 00:02:43,830
‫אפילו אם אין ביניכם מגע או היכרות.‬

52
00:02:43,913 --> 00:02:44,998
‫זה ממש מגניב.‬

53
00:02:45,081 --> 00:02:47,125
‫לפעמים אני הולך ברחוב...‬

54
00:02:47,208 --> 00:02:48,042
‫איפה שלא אהיה.‬

55
00:02:48,126 --> 00:02:51,337
‫אנשים פותחים את החלון ברכב בהתלהבות.‬

56
00:02:52,422 --> 00:02:55,258
‫וזה תמיד ככה, כי המעריצים שלי עניים.‬

57
00:02:55,592 --> 00:02:57,677
‫זה מעולם לא רכב מסוג אבוק כמו זה...‬

58
00:02:58,720 --> 00:03:00,305
‫זה אף פעם לא BMW.‬

59
00:03:01,431 --> 00:03:03,558
‫אף פעם. זה תמיד איזה בחור...‬

60
00:03:03,683 --> 00:03:07,145
‫זה אף פעם לא נשמע ככה, "שלום אפונסו.‬
‫אפונסו פדיליה, נכון?‬

61
00:03:07,228 --> 00:03:09,022
‫אני מחבב את העבודה שלך, בחור.‬

62
00:03:09,105 --> 00:03:12,567
‫לא רק את שלך, אלא גם של החברים שלך. תיאגו,‬
‫מרסיו, דין...‬

63
00:03:12,650 --> 00:03:14,360
‫אני מחבב את ארבעתכם‬

64
00:03:14,444 --> 00:03:16,946
‫ומעריך את פועלכם הקומי.‬

65
00:03:17,030 --> 00:03:21,743
‫תמשיכו ככה, אני עוקב אחריכם ביוטיוב, ‬
‫אינסטגרם...‬

66
00:03:22,327 --> 00:03:23,661
‫ובפייסבוק.‬

67
00:03:23,745 --> 00:03:26,039
‫אהבתי את מה שעשיתם ואני מקווה שתמשיכו.‬

68
00:03:26,122 --> 00:03:29,417
‫אמשיך להעריץ אותך. לחייך ולחיי אימא שלך."‬

69
00:03:32,086 --> 00:03:34,422
‫זה אף פעם לא ככה, אלא... "היי, זין,‬

70
00:03:34,505 --> 00:03:35,715
‫לאיפה אבא שלך נעלם?"‬

71
00:03:37,008 --> 00:03:40,178
‫זה תמיד... לא, זה תמיד מישהו חצוף.‬

72
00:03:42,388 --> 00:03:44,599
‫זה תמיד חוצפן גדול.‬

73
00:03:45,558 --> 00:03:49,229
‫יום אחד, מישהו בסיוויק פתח את החלון וצעק,‬

74
00:03:49,312 --> 00:03:51,814
‫"היי, אני יודע שליקקו לך את פי הטבעת!"‬

75
00:03:54,108 --> 00:03:56,569
‫הייתי במרכז העיר והמון אנשים הסתכלו עליי.‬

76
00:03:59,489 --> 00:04:02,325
‫ולא יכולתי לומר כלום, כי באמת ליקקו לי שם.‬

77
00:04:04,452 --> 00:04:06,329
‫אמרתי, "תפסת אותי!"‬

78
00:04:07,747 --> 00:04:08,706
‫"תמשיך ככה!"‬

79
00:04:08,790 --> 00:04:10,291
‫"בטח, אתן להם ללקק אותו!"‬

80
00:04:10,375 --> 00:04:11,334
‫"יום טוב!"‬

81
00:04:11,668 --> 00:04:14,462
‫והוא התאמץ כדי לסגור את החלון ברכב.‬

82
00:04:15,463 --> 00:04:20,760
‫הייתה לכם מכונית כזו? מתחילים קצת לרעוד,‬
‫החלון יורד, אבל כשסוגרים אותו, הוא קופץ.‬

83
00:04:22,136 --> 00:04:23,721
‫הייתה לכם מכונית...‬

84
00:04:25,556 --> 00:04:27,100
‫השאלתם רכב לחבר,‬

85
00:04:27,183 --> 00:04:29,602
‫הוא פתח את החלון וצעקתם, "לא!"‬

86
00:04:32,939 --> 00:04:35,400
‫דרושים שני אנשים כדי לסגור את החלון.‬

87
00:04:35,483 --> 00:04:37,860
‫אחד מחזיק בידית והשני מושך את החלון.‬

88
00:04:38,987 --> 00:04:41,990
‫זה המצב הכי גרוע שיכול להיות.‬

89
00:04:43,658 --> 00:04:44,909
‫הייתה לכם מכונית כזו?‬

90
00:04:47,161 --> 00:04:48,204
‫בכביש אגרה,‬

91
00:04:48,288 --> 00:04:50,665
‫אתם פשוט פותחים את הדלת ומשלמים ככה.‬

92
00:04:51,749 --> 00:04:53,960
‫הבחור בתא נותן בכם מבט מלא בוז,‬

93
00:04:54,043 --> 00:04:56,170
‫כאילו שאתם רציתם לנהוג בגרוטאה הזו.‬

94
00:04:59,799 --> 00:05:03,094
‫המגבים בכלל לא זזים, הם רוטטים במקום...‬

95
00:05:08,433 --> 00:05:10,059
‫"על הזין שלי, אנקה לבד."‬

96
00:05:10,143 --> 00:05:12,854
‫אתם לוקחים מגב ומתחילים לנקות.‬

97
00:05:14,689 --> 00:05:17,942
‫והבחור ליד הנהג אומר, "תחליף את הגומי."‬

98
00:05:21,571 --> 00:05:24,949
‫באמת? מה אתה אומר!‬

99
00:05:25,450 --> 00:05:29,412
‫הייתה לכם מכונית כזו? היא כל כך ישנה,‬
‫וחגורת הבטיחות לא חוזרת למקום,‬

100
00:05:29,495 --> 00:05:30,705
‫צריך למשוך אותה ביד.‬

101
00:05:32,957 --> 00:05:34,876
‫זין על זה. אתה אומר לנוסע שלך,‬

102
00:05:34,959 --> 00:05:37,295
‫"תחגור אותה סביב הצוואר, גם ככה נמות."‬

103
00:05:38,796 --> 00:05:41,591
‫הייתה לכם מכונית כזו? בפנים, הידית שבורה,‬

104
00:05:41,674 --> 00:05:44,260
‫אז צריך לפתוח חלון כדי לפתוח את הדלת...‬

105
00:05:45,762 --> 00:05:48,639
‫אתה מרגיש שאתה מתנהג לעצמך כג'נטלמן.‬

106
00:05:50,308 --> 00:05:51,225
‫"תרשה לי."‬

107
00:06:00,443 --> 00:06:01,736
‫הייתה לכם מכונית כזו?‬

108
00:06:02,111 --> 00:06:06,032
‫בכל מקרה, נחמד שמעריכים את העבודה שלי,‬

109
00:06:06,115 --> 00:06:08,910
‫למרות שברור לי שאני יותר אנונימי ממפורסם.‬

110
00:06:08,993 --> 00:06:10,495
‫כי אנחנו חיים בבועות.‬

111
00:06:10,578 --> 00:06:13,206
‫רק מספר מוגבל של אנשים מכירים אותנו.‬

112
00:06:13,289 --> 00:06:16,626
‫פעם, אנשים מפורסמים היו באמת מפורסמים.‬

113
00:06:16,709 --> 00:06:21,214
‫הטלוויזיה הייתה אמצעי התקשורת העיקרי, ‬
‫וכשמישהו רצה להתפרסם,‬

114
00:06:21,297 --> 00:06:26,803
‫הוא היה צריך להופיע ברשת "גלובו", או SBT,‬
‫או "רקורד".‬

115
00:06:27,637 --> 00:06:29,722
‫טוב, אף אחד לא היה מפורסם ב"רקורד".‬

116
00:06:30,264 --> 00:06:35,186
‫אלא אם היית שד או כומר. ולפעמים, אותו אדם‬
‫מילא את שני התפקידים,‬

117
00:06:35,269 --> 00:06:36,938
‫כמו הכומר ולדומירו. אז...‬

118
00:06:45,738 --> 00:06:47,448
‫זה כמו לונה פארק דתי.‬

119
00:06:50,952 --> 00:06:52,703
‫לא מצאתם אירוניה בעובדה...‬

120
00:06:53,496 --> 00:06:57,500
‫שהכומר ולדומירו טען שיש לו יכולת ריפוי,‬
‫בזמן שהוא עצמו צלע?‬

121
00:06:58,543 --> 00:07:00,962
‫הוא אמר, "אחי, ארפא אותך!"‬

122
00:07:09,220 --> 00:07:11,097
‫אני אומר לכם, זה נהדר.‬

123
00:07:11,180 --> 00:07:14,058
‫אנחנו חיים ברגע שמח מאוד.‬

124
00:07:14,142 --> 00:07:18,604
‫אני גר עם טיאגו ונטורה, יש לנו קבוצה קומית‬
‫ואנחנו מופיעים ברחבי ברזיל.‬

125
00:07:18,688 --> 00:07:22,525
‫השנה, מכרנו את כל הכרטיסים לכל מופע, כמעט.‬
‫אנחנו מופיעים כבר עשור,‬

126
00:07:22,608 --> 00:07:27,405
‫וכל האולמות היו ריקים במשך תשע שנים. השנה,‬
‫הגיע קהל, ואני אומר לכם,‬

127
00:07:27,488 --> 00:07:29,323
‫זה הרבה יותר נחמד כשאנשים באים.‬

128
00:07:29,866 --> 00:07:30,783
‫הרבה יותר כיף.‬

129
00:07:30,867 --> 00:07:34,829
‫ותראו, אנחנו מתאמצים מאוד להיות מעודכנים,‬

130
00:07:34,912 --> 00:07:36,664
‫ומבינים שהכול עשוי לחלוף.‬

131
00:07:36,747 --> 00:07:38,624
‫אנחנו יודעים שבעוד שנתיים,‬

132
00:07:38,708 --> 00:07:40,251
‫קומיקאים אחרים יבלטו,‬

133
00:07:40,334 --> 00:07:41,961
‫ואנחנו נמשיך לעשות סטנד-אפ.‬

134
00:07:42,044 --> 00:07:45,465
‫אבל אין דבר טוב יותר לקומיקאי, לאומן,‬

135
00:07:45,548 --> 00:07:48,009
‫מאשר לעלות על הבמה ולראות את זה, חבר'ה.‬

136
00:07:48,092 --> 00:07:51,929
‫אין דבר יותר מספק...‬

137
00:07:52,013 --> 00:07:53,723
‫באמת, בלי דמגוגיה.‬

138
00:07:54,724 --> 00:07:56,559
‫אין דבר נחמד יותר,‬

139
00:07:57,226 --> 00:08:00,563
‫באמת, מאשר לעלות על הבמה, לראות את זה ‬
‫ולחשוב,‬

140
00:08:00,646 --> 00:08:03,107
‫"לעזאזל, תראו כמה כסף אני עושה."‬

141
00:08:07,528 --> 00:08:10,448
‫חלק מכם אומרים, "אפונסו, הכול קשור לכסף?"‬

142
00:08:16,120 --> 00:08:18,247
‫צחקתי, כמובן שלא.‬

143
00:08:18,331 --> 00:08:20,249
‫זה גם קשור לאוכל בחינם ובחורות.‬

144
00:08:21,125 --> 00:08:22,710
‫סתם צחקתי.‬

145
00:08:24,795 --> 00:08:27,507
‫אתם יודעים למה אני אוהב את הבדיחה הזו?‬

146
00:08:27,590 --> 00:08:29,884
‫כי יש שני סוגים של אנשים עניים.‬

147
00:08:29,967 --> 00:08:32,887
‫יש את הבחור המגניב שאומר, "בן זונה!‬

148
00:08:33,721 --> 00:08:36,390
‫אתה מרוויח טוב? תן לי אופנוע!"‬

149
00:08:37,433 --> 00:08:39,227
‫ויש את הבחור הממורמר שאומר,‬

150
00:08:39,310 --> 00:08:40,853
‫"לא אהבתי את הבדיחה הזו."‬

151
00:08:42,271 --> 00:08:44,398
‫לפעמים אנחנו מתנהגים כמו אותו אדם.‬

152
00:08:44,482 --> 00:08:47,068
‫אל תהיו ממורמרים. מספיק קשה להיות עני.‬

153
00:08:47,151 --> 00:08:50,238
‫אדם עני וממורמר זה פשוט מגעיל.‬

154
00:08:50,321 --> 00:08:52,698
‫לפעמים אנחנו...‬

155
00:08:52,990 --> 00:08:55,910
‫בלי לשים לב, מתנהגים ממש כמו מניאקים.‬

156
00:08:55,993 --> 00:08:57,912
‫לדוגמה, כל אחד מכיר את זה,‬

157
00:08:57,995 --> 00:09:02,833
‫כשאישה, ידידה, בת דודה, כשמישהי שהכרתם,‬
‫כשהיא מתחילה להרוויח כסף,‬

158
00:09:02,917 --> 00:09:06,921
‫כשהיא מתחילה לחזור הביתה מאוחר יותר, ‬
‫ופוגשת מעגל שלם של חברים חדשים,‬

159
00:09:07,004 --> 00:09:10,967
‫היא מעלה תמונות מהטיולים שלה לאינסטגרם ‬
‫ולבושה טוב, אף פעם לא נחשוב,‬

160
00:09:11,092 --> 00:09:13,177
‫"היא עובדת קשה, היא קיבלה קידום.‬

161
00:09:13,261 --> 00:09:16,556
‫היא מוכיחה שנשים טובות כמו גברים".‬

162
00:09:16,639 --> 00:09:18,140
‫וכמובן שזה נכון.‬

163
00:09:18,224 --> 00:09:21,018
‫הדבר הראשון שנגיד הוא, "היא הפכה לזונה?"‬

164
00:09:22,770 --> 00:09:24,272
‫ורוב הסיכויים שזה לא קרה.‬

165
00:09:27,650 --> 00:09:29,068
‫אבל מי יודע?‬

166
00:09:30,194 --> 00:09:32,154
‫אני לא מאשים אותה.‬

167
00:09:34,323 --> 00:09:37,201
‫צריך לתמוך בעניים ולצדד בהם.‬

168
00:09:37,285 --> 00:09:40,329
‫כשעני מרוויח כסף, זה כסף.‬

169
00:09:40,413 --> 00:09:42,164
‫העשירים קוראים לזה, "עוד".‬

170
00:09:42,248 --> 00:09:44,000
‫העניים קוראים לזה, "כסף".‬

171
00:09:44,667 --> 00:09:47,628
‫שמעתם סיפורים על עשירים שאיבדו הכול‬

172
00:09:47,712 --> 00:09:49,922
‫והתאבדו מתוך תסכול?‬

173
00:09:50,006 --> 00:09:55,678
‫כשאנשים עניים וחסרי כול מרוויחים כסף‬
‫ומאבדים הכול, הם אומרים, "טוב...‬

174
00:10:00,474 --> 00:10:02,310
‫קניתי מכוניות, זיינתי כמה זונות‬

175
00:10:02,393 --> 00:10:03,311
‫ונגמר לי המזל."‬

176
00:10:04,353 --> 00:10:06,355
‫"אמרו שאפשר להרוויח מפרוזן יוגורט,‬

177
00:10:06,439 --> 00:10:07,315
‫אז השקעתי."‬

178
00:10:08,482 --> 00:10:10,151
‫עבור העניים, הכסף הוא אמיתי.‬

179
00:10:10,234 --> 00:10:11,819
‫כשעניים זוכים בלוטו,‬

180
00:10:11,902 --> 00:10:16,449
‫הם חושבים שלעולם לא יצטרכו ללכת לעבוד עוד.‬
‫הם מקבלים את הכסף וחושבים, "אלוהים,‬

181
00:10:16,532 --> 00:10:17,908
‫בחיים לא אעבוד יותר."‬

182
00:10:18,242 --> 00:10:20,953
‫כעבור שלוש שנים, הם נהגי אובר.‬

183
00:10:25,499 --> 00:10:27,627
‫כי עבור העניים זה "כסף",‬

184
00:10:28,210 --> 00:10:30,004
‫ולעשירים זה "עוד". רק עוד כסף.‬

185
00:10:30,087 --> 00:10:36,719
‫אנשים עשירים מוצאים כסף בכיס ואומרים, "נו,‬
‫מאה דולר." ראיתם איך עני מוצא כסף?‬

186
00:10:38,763 --> 00:10:41,265
‫חלק מהם מצפים לזה כבר עכשיו.‬

187
00:10:42,224 --> 00:10:44,560
‫הם מכניסים יד לכיס ואומרים, "לך תדע..."‬

188
00:10:45,186 --> 00:10:49,565
‫כשמישהו עני מוצא כסף בכיס, הוא אומר, "אחי!‬

189
00:10:52,026 --> 00:10:54,028
‫משום מקום, אלוהים? 'ותשם בסד...'‬

190
00:10:55,071 --> 00:10:56,030
‫המתנה הקטנה הזו,‬

191
00:10:56,113 --> 00:10:59,659
‫אני לא ראוי, אלוהים, לברכות כאלה.‬

192
00:10:59,742 --> 00:11:01,160
‫הללויה!‬

193
00:11:02,578 --> 00:11:04,538
‫אני לא...‬

194
00:11:04,622 --> 00:11:05,581
‫תראו.‬

195
00:11:11,128 --> 00:11:13,339
‫תודה, אלוהים."‬

196
00:11:13,631 --> 00:11:16,592
‫הוא מוציא את הכסף. שני דולר. ואומר, "יש!"‬

197
00:11:18,552 --> 00:11:19,887
‫לא היה לו כלום,‬

198
00:11:19,970 --> 00:11:22,014
‫ועכשיו הוא עני בשני דולר פחות.‬

199
00:11:22,598 --> 00:11:25,309
‫וככל שאתה יותר עני, כך אתה מעריך יותר כסף.‬

200
00:11:25,393 --> 00:11:27,103
‫אפשר לדעת שמישהו היה פעם עני,‬

201
00:11:27,228 --> 00:11:29,355
‫לא כשהוא קונה רכב או בית,‬

202
00:11:29,730 --> 00:11:32,942
‫אלא כשהוא מתחיל להרוויח כסף וקודם כל אומר,‬

203
00:11:33,025 --> 00:11:35,403
‫"לעזאזל, אני לא אחסוך באוכל!"‬

204
00:11:40,616 --> 00:11:45,538
‫לבחור לא היה מה לאכול. ועכשיו הוא אומר,‬
‫"אני רוצה ארבע מנות מיסטורה!"‬

205
00:11:47,331 --> 00:11:50,668
‫אם אתם יודעים מה זה "מיסטורה", מזל טוב,‬
‫אתם עניים בטירוף.‬

206
00:11:51,335 --> 00:11:52,670
‫אם הבנתם את זה,‬

207
00:11:52,962 --> 00:11:55,506
‫המופע הזה בשבילכם.‬

208
00:12:00,177 --> 00:12:03,597
‫עבור האנשים העשירים בקהל, "מיסטורה" היא...‬

209
00:12:05,015 --> 00:12:06,517
‫נראה איך אסביר את זה.‬

210
00:12:07,727 --> 00:12:10,479
‫כל מה שהוא אורז או שעועית...‬
‫-נקרא "מיסטורה".‬

211
00:12:10,563 --> 00:12:12,606
‫כל העניים מלפנים...‬

212
00:12:14,525 --> 00:12:17,069
‫ככל שאתה עני יותר, אתה מעריך כסף יותר.‬

213
00:12:17,153 --> 00:12:19,280
‫אני יודע את זה, כי גדלתי...‬

214
00:12:19,363 --> 00:12:23,492
‫אימא שלי גידלה אותי לבד, ב-400 דולר בחודש,‬
‫שלושה ילדים ב-400 דולר.‬

215
00:12:23,576 --> 00:12:26,412
‫היינו ממש עניים, שעניים אחרים ריחמו עלינו.‬

216
00:12:27,538 --> 00:12:28,706
‫אנחנו היינו הדוגמה,‬

217
00:12:28,789 --> 00:12:30,416
‫"אסור להגיע למצב שלהם!"‬

218
00:12:33,127 --> 00:12:35,004
‫הייתי שואל את אימא שלי...‬

219
00:12:35,087 --> 00:12:37,923
‫כשגדלתי, שמעתי דברים שרק עניים שומעים.‬

220
00:12:38,007 --> 00:12:41,218
‫"אני ממש עני, אין לי כסף לחרבן בשירותים‬
‫בתחנת אוטובוס."‬

221
00:12:42,428 --> 00:12:44,138
‫אני שונא את זה.‬

222
00:12:44,680 --> 00:12:46,474
‫"שירותים בתחנת אוטובוס."‬

223
00:12:46,557 --> 00:12:48,893
‫בקושי יצאנו בכלל, זה היה לא הגיוני.‬

224
00:12:50,561 --> 00:12:51,687
‫"אימא, אפשר את זה?"‬

225
00:12:51,771 --> 00:12:53,981
‫"לא יוצא לי כסף מהתחת."‬

226
00:12:55,024 --> 00:12:56,317
‫עד שהייתי בן 13,‬

227
00:12:56,400 --> 00:12:59,987
‫חשבתי שאימא שלי שילמה על הכול עם התחת.‬
‫"כרטיס אשראי או דביט?"‬

228
00:13:00,070 --> 00:13:02,823
‫"התחת של אימא שלי. קפוץ לי.‬

229
00:13:02,907 --> 00:13:05,951
‫הציצים מראש והתחת בתשלומים.‬

230
00:13:06,285 --> 00:13:09,330
‫זה כרטיס ה"אסדיט" שלה. קדימה, תעביר אותו. ‬

231
00:13:09,413 --> 00:13:11,207
‫היא צריכה לזוז עוד מעט,‬

232
00:13:11,290 --> 00:13:14,043
‫אבל היא תחזור ותזוז בשבילך."‬

233
00:13:18,839 --> 00:13:20,007
‫אימא שלי יושבת בקהל‬

234
00:13:20,090 --> 00:13:21,967
‫ואומרת, "לא שילמתי עם התחת!"‬

235
00:13:23,844 --> 00:13:25,387
‫לא לזה התכוונתי!‬

236
00:13:32,770 --> 00:13:34,605
‫"לחרבן בשירותים בתחנת אוטובוס."‬

237
00:13:34,688 --> 00:13:35,815
‫אני שונא את זה.‬

238
00:13:36,148 --> 00:13:37,942
‫הפעם הראשונה שהרווחתי כסף,‬

239
00:13:38,025 --> 00:13:40,152
‫הייתה כשקיבלתי משכורת בגיל 16.‬

240
00:13:40,236 --> 00:13:41,946
‫זו הפעם הראשונה שהרווחתי כסף.‬

241
00:13:42,530 --> 00:13:44,990
‫שאלו אותי, "מה תעשה עם הכסף?"‬

242
00:13:45,741 --> 00:13:48,828
‫הלכתי לתחנת אוטובוס קרובה וחירבנתי בטירוף.‬

243
00:13:49,829 --> 00:13:50,955
‫ההרגשה הטובה בעולם.‬

244
00:13:51,038 --> 00:13:53,916
‫כל עשן הדיזל הזה... "ככה מרגישים עשירים."‬

245
00:13:55,876 --> 00:13:59,630
‫היינו כל כך עניים, אין לכם מושג.‬

246
00:13:59,713 --> 00:14:01,549
‫לפעמים אני מדבר עם אימא שלי‬

247
00:14:01,632 --> 00:14:04,426
‫והיא אומרת, "אני מתגעגעת לימים ההם."‬

248
00:14:04,510 --> 00:14:06,262
‫מתחשק לי לתת לה אגרוף בפנים.‬

249
00:14:07,471 --> 00:14:12,226
‫אין לכם מושג כמה עניים היינו. אחי הצעיר,‬
‫הוא גר בפורטוגל, באריאל דו קאבו,‬

250
00:14:12,852 --> 00:14:14,520
‫הוא עבר לשם לפני כמה זמן.‬

251
00:14:14,603 --> 00:14:16,564
‫הוא בחור אדיר, אני אוהב אותו.‬

252
00:14:16,647 --> 00:14:19,483
‫הוא מכין סירי לחץ נהדרים מפחיות משקה.‬

253
00:14:22,403 --> 00:14:25,239
‫הוא מכין מאפרות מפחיות בירה,‬

254
00:14:25,322 --> 00:14:26,866
‫אי אפשר לנחש שזו עבודת יד.‬

255
00:14:26,949 --> 00:14:31,120
‫אני צוחק עליו כי אין לו אינטרנט, הוא היפי.‬
‫הוא לעולם לא יצפה בזה.‬

256
00:14:31,203 --> 00:14:35,082
‫ואחי הקטן גר בליסבון כבר ארבעה חודשים.‬

257
00:14:35,165 --> 00:14:37,960
‫אני קניתי לו את הכרטיס ואני תומך בו.‬

258
00:14:38,043 --> 00:14:41,839
‫לדעתי, זה מה שצריך לעשות, אם יש לך כסף,‬

259
00:14:41,922 --> 00:14:44,341
‫ואם אחיך מקבל איומים על חייו. הוא...‬

260
00:14:48,679 --> 00:14:50,180
‫אימא שונאת את הבדיחה הזו.‬

261
00:14:50,264 --> 00:14:52,391
‫"יראו את זה בנטפליקס וירדפו אחריו!"‬

262
00:14:55,603 --> 00:14:56,812
‫זו האמת.‬

263
00:15:01,066 --> 00:15:01,984
‫הוא גר שם.‬

264
00:15:02,860 --> 00:15:06,322
‫כשאימא שלי ואני הבאנו אותו לשדה התעופה,‬

265
00:15:06,405 --> 00:15:07,531
‫היא התחילה לבכות.‬

266
00:15:07,615 --> 00:15:10,075
‫הבן שלה עבר למקום אחר, אז חיבקתי אותה.‬

267
00:15:10,159 --> 00:15:13,412
‫אמרתי, "אימא, תירגעי, זו לא טיסה ארוכה."‬
‫היא הביטה בי,‬

268
00:15:13,495 --> 00:15:16,248
‫"אני מתגעגעת לזמן שז'אן היה תינוק."‬

269
00:15:16,916 --> 00:15:18,834
‫כשהוא היה תינוק,‬

270
00:15:18,918 --> 00:15:21,420
‫היינו הכי עניים.‬

271
00:15:21,503 --> 00:15:25,299
‫חשבתי שלא היינו יכולים להיות עניים יותר,‬
‫אבל...‬

272
00:15:25,382 --> 00:15:27,676
‫אימא שלי הייתה נחושה מאוד.‬

273
00:15:29,094 --> 00:15:31,889
‫השמיים של העניים, היו האדמה בשבילה.‬

274
00:15:32,514 --> 00:15:34,892
‫היינו ממש עניים.‬

275
00:15:34,975 --> 00:15:39,438
‫"אני מתגעגעת לזמן שז'אן היה תינוק."‬
‫התעצבנתי ואמרתי, "אספר לך סיפור,‬

276
00:15:39,521 --> 00:15:43,817
‫שישכיח את הגעגועים שלך." אספר גם לכם.‬
‫כשאחי היה בן שנה...‬

277
00:15:45,402 --> 00:15:50,407
‫כשהוא היה בן שנה, נגמר לנו החלב פעם. ‬
‫וכשאני אומר "פעם", אני מתכוון, "לרוב".‬

278
00:15:51,033 --> 00:15:54,370
‫כשאני אומר, "פעם", העניים בקהל אומרים, ‬
‫"נחמד."‬

279
00:15:55,496 --> 00:15:59,792
‫אנשים עניים מתחרים ביניהם מי הכי עני.‬
‫מישהו אומר, "פעם?", אחר אומר, "חלב?"‬

280
00:15:59,875 --> 00:16:01,293
‫הם תמיד...‬

281
00:16:06,006 --> 00:16:08,175
‫אבל באותה פעם, נגמר לנו החלב.‬

282
00:16:08,258 --> 00:16:10,427
‫אימא שלי הייתה בעבודה.‬

283
00:16:10,511 --> 00:16:14,223
‫היא תמיד רצתה לוודא שיהיה לנו את כל הדרוש.‬

284
00:16:14,306 --> 00:16:17,768
‫זה לא הספיק, לרוב לא היה לנו את כל הדרוש,‬
‫אבל היא ניסתה.‬

285
00:16:17,851 --> 00:16:20,229
‫היא הלכה לעבודה ב-7 בבוקר וחזרה בחצות.‬

286
00:16:20,312 --> 00:16:22,898
‫היא תמיד קרעה את התחת ונתנה לנו מטלות,‬

287
00:16:22,982 --> 00:16:24,400
‫אז הייתה לנו תעסוקה.‬

288
00:16:24,483 --> 00:16:29,154
‫אחי הקטן היה בן שנה ואני הייתי בן שמונה,‬
‫ואחי הגדול היה אז בן 15.‬

289
00:16:29,238 --> 00:16:31,824
‫טיפלתי באחי הקטן, בישלתי וניקיתי‬

290
00:16:31,907 --> 00:16:37,371
‫ואחי הגדול היה בגיל בו ילדים עניים יוצאים‬
‫והולכים לעשן גראס בחוץ. אז...‬

291
00:16:38,372 --> 00:16:40,207
‫הוא עשה את שלו ואני הייתי בבית.‬

292
00:16:40,290 --> 00:16:42,167
‫באותו יום, נגמר לנו החלב‬

293
00:16:42,251 --> 00:16:44,712
‫ואחי הקטן התחיל לבכות.‬

294
00:16:44,795 --> 00:16:48,215
‫התעצבנתי, כי לא ידעתי למה הוא בוכה.‬

295
00:16:48,298 --> 00:16:50,843
‫ככל שנעשיתי נואש יותר, הוא בכה יותר.‬

296
00:16:50,926 --> 00:16:53,554
‫חשבתי שהוא רעב, אבל לא היה חלב.‬

297
00:16:53,637 --> 00:16:56,098
‫הוא בכה ובכה ואני התייאשתי עוד ועוד.‬

298
00:16:56,181 --> 00:17:00,144
‫באותה תקופה, לא יכולתי להתקשר לאימא שלי,‬
‫כי לא היו טלפונים סלולריים.‬

299
00:17:01,020 --> 00:17:02,938
‫בעצם, היו כאלה, אבל הם היו יקרים‬

300
00:17:03,022 --> 00:17:06,275
‫ולכן אימא שלי טענה שהם לא באמת קיימים. ‬
‫"אפשר עוגייה?"‬

301
00:17:06,358 --> 00:17:08,152
‫"אין כזה דבר!‬

302
00:17:09,111 --> 00:17:11,030
‫אלא אם אוציא עוגייה מהתחת."‬

303
00:17:12,197 --> 00:17:15,325
‫אז לא יכולתי להתקשר לאימא שלי והתייאשתי,‬

304
00:17:15,409 --> 00:17:19,663
‫והכנתי לו תה עם מליסה.‬

305
00:17:20,080 --> 00:17:20,956
‫כן.‬

306
00:17:22,041 --> 00:17:24,501
‫מליסה, למון גראס,‬

307
00:17:24,585 --> 00:17:26,754
‫הצמח הזה שגדל בחצרות של עניים.‬

308
00:17:27,337 --> 00:17:28,380
‫ונתתי לו את זה,‬

309
00:17:28,505 --> 00:17:30,466
‫בלי לדעת שזה כמו כדור הרגעה טבעי.‬

310
00:17:31,133 --> 00:17:32,342
‫לא כתוב בשום מקום,‬

311
00:17:32,426 --> 00:17:37,514
‫"היזהרו ממנת יתר לילדים." לעזאזל, הוא נרדם‬
‫וישן כמו בול עץ.‬

312
00:17:37,598 --> 00:17:39,600
‫התינוק הזה פשוט התעלף.‬

313
00:17:40,434 --> 00:17:43,437
‫כשהוא התעורר, הוא היה בן שמונה. "לעזאזל,‬
‫מה פספסתי?"‬

314
00:17:45,981 --> 00:17:49,526
‫הוא שתה את זה ב-9:40 ואימא שלי חזרה הביתה‬
‫בחצות וארבעים.‬

315
00:17:49,610 --> 00:17:52,112
‫כשהיא חזרה, הוא כבר ישן 15 שעות.‬

316
00:17:52,196 --> 00:17:54,281
‫היא הרימה אותו, והוא הפך לבוץ.‬

317
00:17:55,532 --> 00:17:58,160
‫זה היה הראש שלו. הוא נמס.‬

318
00:17:58,827 --> 00:18:01,830
‫אימא אמרה, "הרגת אותו!"' אמרתי, "לא!"‬

319
00:18:01,914 --> 00:18:04,249
‫היא ניערה אותו ולא זכתה לתגובה.‬

320
00:18:04,333 --> 00:18:08,003
‫"אימא, הוא לא מת." היא הרביצה לו, "תראה, ‬
‫אפונסו! זה שבור!"‬

321
00:18:08,087 --> 00:18:12,508
‫אמרתי, "אימא, לא הרגתי אותו. הוא היה רעב."‬
‫היא אמרה, "הוא מת מרעב?"‬

322
00:18:13,467 --> 00:18:17,596
‫"לא, הוא היה רעב ונתתי לו תה עם מליסה."‬

323
00:18:17,679 --> 00:18:21,517
‫היא אמרה, "מה?", ואמרתי, "שני בקבוקים."‬
‫היא אמרה, "השתגעת?"‬

324
00:18:22,101 --> 00:18:24,019
‫"הוא נרדם לפני הבקבוק השלישי."‬

325
00:18:26,438 --> 00:18:28,107
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

326
00:18:31,902 --> 00:18:34,154
‫ואני זוכר שפשוט גרמתי לה להלם,‬

327
00:18:34,238 --> 00:18:36,615
‫ומאותו יום, משהו השתנה.‬

328
00:18:36,698 --> 00:18:38,492
‫משהו התחבר לה בראש.‬

329
00:18:38,575 --> 00:18:39,743
‫מאותו רגע,‬

330
00:18:39,827 --> 00:18:43,330
‫היא נתנה לו תה עם מליסה בכל הזדמנות.‬

331
00:18:45,624 --> 00:18:47,459
‫ילדים ישנים כמו בול עץ.‬

332
00:18:49,336 --> 00:18:52,297
‫היום אנחנו די עשירים, לא אשקר.‬

333
00:18:52,381 --> 00:18:55,801
‫פעם היינו עניים, אבל לא עוד.‬

334
00:18:55,884 --> 00:18:57,886
‫לא. לאימא יש מטבח בהתאמה אישית.‬

335
00:18:59,346 --> 00:19:03,308
‫בדיוק. זה הדבר המתוכנן היחיד בחייה.‬

336
00:19:04,768 --> 00:19:07,521
‫שלושה בעלים זרקו אותה, אימא לשלוש תאונות.‬

337
00:19:07,604 --> 00:19:09,773
‫אתם חושבים שהיא תכננה משהו?‬

338
00:19:09,857 --> 00:19:12,734
‫ילדים יצאו מהכוס שלה בקפיצת בנג'י.‬

339
00:19:13,986 --> 00:19:15,863
‫היא הייתה חותכת את חבל הטבור‬

340
00:19:15,946 --> 00:19:18,824
‫וממשיכה בעבודות הבית. "בחיי! עוד ילד."‬

341
00:19:21,034 --> 00:19:23,245
‫היום, אנחנו מאוד מבוססים.‬

342
00:19:23,328 --> 00:19:24,746
‫לפני כמה ימים, אנחנו...‬

343
00:19:25,664 --> 00:19:29,877
‫תראו כמה התקדמנו. אכלנו ארוחת בוקר, ‬
‫והבחנתי כמה אמידים אנחנו. שתיתי קפה‬

344
00:19:29,960 --> 00:19:33,630
‫וראיתי שהסכו"ם שלנו זהה לחלוטין.‬

345
00:19:33,714 --> 00:19:34,590
‫הייתם מאמינים?‬

346
00:19:35,299 --> 00:19:36,717
‫אותן ידיות שחורות.‬

347
00:19:36,800 --> 00:19:39,178
‫שום דבר צהוב, שבור ושרוף.‬

348
00:19:41,096 --> 00:19:44,683
‫לחלק מכם אין מושג, אבל כמה עניים אומרים, ‬
‫"שיחקתם אותה!"‬

349
00:19:46,018 --> 00:19:47,311
‫בדיוק.‬

350
00:19:54,443 --> 00:19:56,403
‫ראיתם פעם סכו"ם של משפחה ענייה?‬

351
00:19:56,486 --> 00:19:59,072
‫זה נראה כאילו הם שדדו כמה בתים שונים.‬

352
00:19:59,156 --> 00:20:01,074
‫כשביקרנו חברים, אימא שלי אמרה,‬

353
00:20:01,158 --> 00:20:02,409
‫"קחו כמה מזלגות."‬

354
00:20:06,205 --> 00:20:09,291
‫רק לאחרונה הבנתי שהצלחתי בחיים.‬

355
00:20:09,374 --> 00:20:12,961
‫אמרתי, "אנחנו באמת עשירים, אימא." התחבקנו,‬
‫כל כך התרגשתי.‬

356
00:20:13,045 --> 00:20:15,380
‫הייתי אצל אימא שלי לא מזמן‬

357
00:20:15,464 --> 00:20:17,758
‫וכשפתחתי את התנור, חכו...‬

358
00:20:18,258 --> 00:20:21,470
‫לא היה שם סיר עם שמן משומש. אתם מאמינים?‬

359
00:20:22,971 --> 00:20:25,515
‫זה מראה כמה התקדמנו. צ'יפס בשמן טרי!‬

360
00:20:25,599 --> 00:20:27,809
‫רוצים צ'יפס? בום! שמן טרי.‬

361
00:20:27,893 --> 00:20:30,687
‫גמרנו עם הצ'יפס שיש להם טעם של דג בשרי.‬

362
00:20:30,771 --> 00:20:35,359
‫צ'יפס של עני צריך להיקרא צ'יפס נאופוליטן.‬
‫יש לו שלושה טעמים.‬

363
00:20:35,442 --> 00:20:38,737
‫זה צ'יפס טרנסקסואלי. הוא נולד כתפוח אדמה,‬
‫אבל מזדהה כבקר.‬

364
00:20:45,786 --> 00:20:48,789
‫אני זוכר שהייתי קטן, אמרתי, "אימא,‬

365
00:20:48,872 --> 00:20:51,083
‫יום אחד ארוויח הרבה כסף."‬

366
00:20:51,667 --> 00:20:53,502
‫"אפונסו, תשתוק ותשטוף כלים."‬

367
00:20:53,585 --> 00:20:58,840
‫"אבל, אימא... יום אחד ארוויח הרבה כסף‬
‫ולעולם לא אשטוף כלים."‬

368
00:20:58,924 --> 00:21:01,176
‫"עד אז, תשתוק ותשטוף כלים."‬

369
00:21:01,260 --> 00:21:04,179
‫"אימא, ארוויח כסף ולא נהיה עניים."‬

370
00:21:04,263 --> 00:21:06,515
‫"אפונסו, תקשיב לאימא שלך.‬

371
00:21:07,140 --> 00:21:10,018
‫לא משנה כמה כסף תרוויח, תמיד תהיה עני."‬

372
00:21:10,102 --> 00:21:11,061
‫"איך?"‬

373
00:21:11,144 --> 00:21:12,688
‫"אפונסו, תקשיב.‬

374
00:21:13,105 --> 00:21:15,148
‫אם אי פעם היית עני..."‬

375
00:21:15,232 --> 00:21:18,443
‫"תישאר עני בלב."‬
‫-העניים לא יכולים להימנע מזה.‬

376
00:21:19,027 --> 00:21:22,114
‫בכל פעם שהעליתי את המופע הזה...‬

377
00:21:22,614 --> 00:21:25,242
‫הם לא יכולים שלא לומר את זה.‬

378
00:21:25,325 --> 00:21:26,702
‫זה לא ייאמן.‬

379
00:21:27,286 --> 00:21:29,079
‫לפעמים אתה לא רוצה לומר את זה,‬

380
00:21:29,162 --> 00:21:30,122
‫אבל זה חזק ממך.‬

381
00:21:30,956 --> 00:21:33,125
‫"אם אי פעם היית עני, תישאר..."‬

382
00:21:34,167 --> 00:21:36,044
‫זה כאילו שאנחנו צריכים להקיא.‬

383
00:21:36,128 --> 00:21:37,546
‫פעם התחלתי לומר את זה,‬

384
00:21:37,629 --> 00:21:40,132
‫ובחור אילם בפינה התחיל למלמל, "תישאר..."‬

385
00:21:45,178 --> 00:21:46,888
‫ביצעתי נס.‬

386
00:21:50,225 --> 00:21:51,518
‫"אם אי פעם היית..."‬

387
00:21:51,601 --> 00:21:54,896
‫אף פעם לא הבנתי את המשפט הזה, חבר'ה,‬

388
00:21:54,980 --> 00:21:58,275
‫עד ינואר האחרון, בגיל 30.‬

389
00:21:58,358 --> 00:22:01,028
‫"אם אי פעם היית עני, תישאר עני בלב."‬

390
00:22:01,111 --> 00:22:04,239
‫בינואר, ביקרתי בטיימס סקוור בניו יורק.‬

391
00:22:04,323 --> 00:22:06,408
‫זה היה אחד הרגעים הטובים בחיי.‬

392
00:22:06,867 --> 00:22:08,618
‫תודה. כדאי שאמחא לכם כפיים,‬

393
00:22:08,702 --> 00:22:09,703
‫אתם מימנתם את זה.‬

394
00:22:11,121 --> 00:22:13,915
‫הסרט הראשון שראיתי בקולנוע, חבר'ה,‬

395
00:22:13,999 --> 00:22:15,834
‫היה "ספיידרמן" עם טובי מגווייר.‬

396
00:22:15,917 --> 00:22:21,173
‫זה הסרט הטוב בסדרה, ב-2001. בשנה הזו,‬
‫ראיתי את הסרט הטוב בסדרת ספיידרמן.‬

397
00:22:21,256 --> 00:22:24,134
‫כשהגעתי לקולנוע, כילד קטן,‬

398
00:22:24,217 --> 00:22:26,553
‫פשוט נדהמתי. המסך הענק הזה...‬

399
00:22:26,636 --> 00:22:30,015
‫הם צילמו סצנות גדולות בטיימס סקוור וחשבתי,‬

400
00:22:30,098 --> 00:22:31,892
‫"יום אחד, אבקר שם."‬

401
00:22:31,975 --> 00:22:34,394
‫בינואר, נסעתי עם אחי, טיאגו ונטורה.‬

402
00:22:34,478 --> 00:22:36,104
‫זה היה מהרגעים הטובים בחיי.‬

403
00:22:36,188 --> 00:22:39,524
‫הגענו, והטמפרטורה הייתה מינוס שלוש מעלות.‬
‫טיאגו רעד.‬

404
00:22:39,608 --> 00:22:41,610
‫אני מקוריטיבה, אז הרגשתי נוח.‬

405
00:22:42,778 --> 00:22:45,072
‫לטיאגו היה קר. "אחי, אני לא יודע,‬

406
00:22:45,155 --> 00:22:47,866
‫הזין שלי לא פה, הוא בטח נתקע במכס."‬

407
00:22:48,784 --> 00:22:51,787
‫אמרתי, "מה, טיאגו?" והוא אמר, "תקרא לי‬
‫'אינצ'יאגו.'"‬

408
00:22:53,121 --> 00:22:57,417
‫היה פשוט קפוא. הוא אמר, "בוא נלך למלון."‬
‫אמרתי, "בוא נלך לטיימס סקוור."‬

409
00:22:57,501 --> 00:22:59,419
‫"אבל נקפא למוות!"‬

410
00:22:59,503 --> 00:23:00,921
‫אמרתי, "לא, טיאגו.‬

411
00:23:01,004 --> 00:23:02,756
‫בוא נלך לטיימס סקוור."‬

412
00:23:02,839 --> 00:23:04,591
‫"טוב, אחי, שיהיה."‬

413
00:23:04,674 --> 00:23:07,928
‫הוא הלך לשם וזה היה מהרגעים השמחים בחיי.‬

414
00:23:08,011 --> 00:23:12,808
‫השעה הייתה אחרי שלוש לפנות בבוקר כשהגענו,‬
‫ירד שלג...‬

415
00:23:12,891 --> 00:23:15,852
‫זה היה יום מבטיח מאוד.‬

416
00:23:15,936 --> 00:23:18,772
‫התחלתי לבכות עם אחי, טיאגו.‬

417
00:23:18,855 --> 00:23:23,235
‫כי זו הייתה התגשמות החלום שלי מגיל 14.‬

418
00:23:23,318 --> 00:23:28,115
‫הייתי שם, סופג את המראות ומחבק את טיאגו,‬
‫והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו, היה,‬

419
00:23:28,407 --> 00:23:30,784
‫"בטח משלמים כאן חשבון חשמל גבוה."‬

420
00:23:33,453 --> 00:23:36,206
‫אז הבנתי למה אימא שלי התכוונה.‬

421
00:23:37,040 --> 00:23:38,917
‫"אם אי פעם היית עני..."‬

422
00:23:40,043 --> 00:23:43,088
‫חיבקתי את טיאגו. "לעזאזל, אחי."‬

423
00:23:43,171 --> 00:23:44,005
‫"זה מטורף!"‬

424
00:23:44,089 --> 00:23:46,049
‫"זה בטח חשבון גבוה מאוד!"‬

425
00:23:46,675 --> 00:23:50,929
‫הוא אמר, "לעזאזל, אתה טיפש." שאלתי, "למה?"‬
‫והוא אמר, "הם גונבים מהשכנים."‬

426
00:23:53,098 --> 00:23:55,767
‫תמיד כדאי להסתובב עם מישהו עני ממך.‬

427
00:23:56,726 --> 00:24:00,230
‫אז הבנתי למה נשארים עניים בלב.‬

428
00:24:00,313 --> 00:24:02,190
‫לא משנה כמה כסף תרוויח,‬

429
00:24:02,274 --> 00:24:05,610
‫אם היית עני באמת, תישאר עני בלב.‬

430
00:24:05,694 --> 00:24:08,196
‫העוני לא מצוי בתמונה הגדולה, אלא בפרטים.‬

431
00:24:08,280 --> 00:24:10,449
‫העוני הוא לא מאקרו, הוא מיקרו.‬

432
00:24:10,532 --> 00:24:13,368
‫עניים הם בדיוק כמו העשירים, רק עניים.‬

433
00:24:15,036 --> 00:24:18,957
‫זה נכון. העוני ניכר בפרטים.‬

434
00:24:19,040 --> 00:24:20,542
‫שם רואים אותו.‬

435
00:24:20,625 --> 00:24:22,878
‫קחו אדם רגיל לדוגמה,‬

436
00:24:22,961 --> 00:24:24,963
‫ותשלחו אותו לירח ובחזרה.‬

437
00:24:25,046 --> 00:24:28,925
‫בראיון אחרי הנחיתה, "אז איך היה?"‬

438
00:24:29,009 --> 00:24:33,472
‫והוא יגיד, "זו הייתה מהתחושות הטובות בחיי,‬
‫אם לא התחושה הטובה ביותר,‬

439
00:24:33,555 --> 00:24:36,224
‫ואני לא חושב שאחווה דבר כזה בעתיד.‬

440
00:24:36,308 --> 00:24:39,978
‫מלמעלה, יכולתי לראות כמה קטנים אנחנו,‬

441
00:24:40,061 --> 00:24:41,771
‫ביקום הזה, שמתרחב תמידית.‬

442
00:24:41,855 --> 00:24:43,106
‫אנחנו אורחים לרגע.‬

443
00:24:43,190 --> 00:24:45,692
‫בכל פעם שאני מבחין שאני מתלונן,‬

444
00:24:45,775 --> 00:24:47,903
‫אני צריך להודות על כך שאני כאן בכלל.‬

445
00:24:47,986 --> 00:24:51,114
‫וכשאעזוב את העולם הזה, הוא ימשיך להתקיים.‬

446
00:24:51,198 --> 00:24:54,951
‫אז עליי פשוט להודות ולעשות כמיטב יכולתי,‬

447
00:24:55,035 --> 00:24:57,204
‫כדי להשאיר חותם."‬

448
00:24:57,746 --> 00:25:01,374
‫זה אדם רגיל. ואם אדם עני ייצא לחלל ובחזרה,‬

449
00:25:01,458 --> 00:25:05,253
‫כשהוא יחזור, הוא יגיד, "זה לא שווה את זה."‬

450
00:25:16,598 --> 00:25:17,724
‫"מה זאת אומרת?"‬

451
00:25:17,807 --> 00:25:20,143
‫"זה יותר מדי דלק."‬

452
00:25:23,104 --> 00:25:25,148
‫זו לא התמונה הגדולה, אלא הפרטים.‬

453
00:25:25,232 --> 00:25:26,942
‫לא משנה כמה כסף תרוויח,‬

454
00:25:27,025 --> 00:25:29,903
‫מי שעני, יישאר עני בלב.‬

455
00:25:29,986 --> 00:25:32,697
‫תמיד תהיה לך נשמה של עני.‬

456
00:25:32,781 --> 00:25:36,368
‫תמיד יהיה כאן איזה ווסלי.‬

457
00:25:36,660 --> 00:25:39,496
‫או מרים... מרים זה ממש שם של ילדה ענייה.‬

458
00:25:39,579 --> 00:25:42,374
‫ענייה ודתית. המרימיות נולדות דתיות.‬

459
00:25:43,083 --> 00:25:44,501
‫הן יוצאות ומוכנות להטיף,‬

460
00:25:44,584 --> 00:25:46,002
‫עם החצאיות הארוכות שלהן‬

461
00:25:46,086 --> 00:25:47,629
‫והבעל חבר הבונים החופשיים.‬

462
00:25:49,256 --> 00:25:51,174
‫זו "ערכת מרים", מה אפשר לעשות?‬

463
00:25:52,050 --> 00:25:53,009
‫הן פשוט כאלה.‬

464
00:25:57,055 --> 00:25:58,557
‫כמה אנשים כאן נזכרים...‬

465
00:25:59,849 --> 00:26:01,977
‫"רגע, מרים היא נוצרית אדוקה!"‬

466
00:26:04,563 --> 00:26:06,856
‫זו לא התמונה הגדולה, אלא הפרטים.‬

467
00:26:06,940 --> 00:26:08,483
‫ראיתם את "מגרש השדים"?‬

468
00:26:08,567 --> 00:26:10,485
‫הילדה הזו היא לא השטן.‬

469
00:26:11,152 --> 00:26:13,613
‫אבל לפעמים היא כן. ראיתם את הסרט?‬

470
00:26:13,697 --> 00:26:15,865
‫היא בת שבע או שמונה, היא לא מרושעת.‬

471
00:26:15,949 --> 00:26:18,493
‫אבל לפעמים היא אומרת, "אני אהרוג אותך!"‬

472
00:26:18,577 --> 00:26:21,580
‫לפעמים היא השטן, לא תמיד, אבל לפעמים.‬

473
00:26:22,247 --> 00:26:24,916
‫בדיוק כמו אדם שהיה פעם עני.‬

474
00:26:25,250 --> 00:26:26,835
‫לפעמים...‬

475
00:26:27,961 --> 00:26:29,921
‫הוא יגיד משהו כמו, "בלי שום קשר",‬

476
00:26:30,297 --> 00:26:32,007
‫או, "כביכול",‬

477
00:26:32,090 --> 00:26:37,137
‫או, "אלוהיי." המלצרית תגיע והוא ישאל,‬
‫"אפשר למלא משקאות בחינם?"‬

478
00:26:38,471 --> 00:26:39,931
‫"יש לכם תפריט בדולר?"‬

479
00:26:40,015 --> 00:26:41,016
‫אתם מכירים את זה?‬

480
00:26:42,058 --> 00:26:44,644
‫העוני נמצא בפרטים הקטנים.‬

481
00:26:45,186 --> 00:26:46,146
‫זה המיקרו.‬

482
00:26:50,358 --> 00:26:54,529
‫אתם רוצים לזהות עני? דמיינו שני אנשים, ‬
‫שעומדים זה לצד זה.‬

483
00:26:54,613 --> 00:26:56,990
‫לשני האנשים יש את אותה כמות כסף,‬

484
00:26:57,073 --> 00:26:59,451
‫הם בני אותו גיל, מאותו מין,‬

485
00:26:59,534 --> 00:27:02,370
‫הם זהים כמעט לחלוטין ועשירים באותה מידה,‬

486
00:27:02,454 --> 00:27:04,122
‫אבל אחד מהם היה פעם עני.‬

487
00:27:04,205 --> 00:27:07,125
‫איך תזהו מי מהם היה עני?‬

488
00:27:07,208 --> 00:27:09,377
‫פשוט תסתכלו על איך שהם עומדים.‬

489
00:27:09,461 --> 00:27:10,670
‫אחרי חמש דקות,‬

490
00:27:10,754 --> 00:27:13,048
‫האדם שלא היה עני, ימשיך לעמוד כרגיל.‬

491
00:27:13,131 --> 00:27:15,383
‫מי שהיה עני, יעמוד ככה. זה...‬

492
00:27:16,760 --> 00:27:19,220
‫זה המעצור של אדם עני.‬

493
00:27:19,804 --> 00:27:22,515
‫רגע אחד הוא ככה. אחר כך, הוא עומד ככה.‬

494
00:27:23,141 --> 00:27:26,936
‫תכף הוא יתחיל לבקר אנשים. "ראית את ג'קי,‬
‫היא נכנסה להריון."‬

495
00:27:28,980 --> 00:27:29,981
‫זה בפרטים הקטנים.‬

496
00:27:30,065 --> 00:27:31,316
‫העוני נמצא בפרטים.‬

497
00:27:31,399 --> 00:27:33,568
‫יש דברים שמוציאים ממך את האדם העני.‬

498
00:27:33,652 --> 00:27:36,988
‫המזנון בבית מלון בשעת ארוחת הבוקר. ‬
‫אלוהים...‬

499
00:27:37,072 --> 00:27:38,865
‫ווסלי משתגע.‬

500
00:27:40,158 --> 00:27:42,410
‫"יש פפאיה", הוא אומר.‬

501
00:27:43,036 --> 00:27:44,579
‫"יש פפאיה!"‬

502
00:27:44,663 --> 00:27:47,540
‫בבית, הפפאיה נרקבת. אבל פפאיה של בית מלון,‬
‫זה...‬

503
00:27:47,624 --> 00:27:50,377
‫"זה  טוב ליציאות, תאכל את זה.‬

504
00:27:50,752 --> 00:27:53,838
‫מלון. ניקח ענבים.‬

505
00:27:53,922 --> 00:27:56,633
‫ביצים, נקניקיות, דבש.‬

506
00:27:57,217 --> 00:27:59,761
‫רגע, זו טפיוקה?‬

507
00:28:00,679 --> 00:28:02,972
‫ניקח בננות לאחר כך."‬

508
00:28:07,686 --> 00:28:10,188
‫עניים יאכלו כל מה שיוכלו.‬

509
00:28:10,271 --> 00:28:13,191
‫בכל מצב שלא יהיה.‬

510
00:28:13,650 --> 00:28:15,026
‫אפילו אם המקום יבער.‬

511
00:28:15,110 --> 00:28:18,530
‫"המלון נשרף, אנא פנו את הבניין."‬

512
00:28:18,613 --> 00:28:22,075
‫"זין, עכשיו 9:50 בבוקר! ניקח עוד דגנים!"‬

513
00:28:23,034 --> 00:28:25,328
‫הוא חוזר, עם הדגנים ביד והגוף בוער.‬

514
00:28:25,412 --> 00:28:27,831
‫"תציל את הדגנים!‬

515
00:28:34,129 --> 00:28:36,881
‫אני צריך לחזור פנימה! אני לא יכול... כן!"‬

516
00:28:36,965 --> 00:28:38,591
‫"השתגעת?"‬
‫-"לא!‬

517
00:28:39,217 --> 00:28:40,719
‫ראיתי יוגורט."‬

518
00:28:44,931 --> 00:28:48,810
‫עניים יאכלו הכול, גם אם זה לא טעים.‬

519
00:28:48,893 --> 00:28:51,020
‫הייתי במלונות נוראיים בעבר.‬

520
00:28:51,104 --> 00:28:53,815
‫פעם אחת, ביקשתי מגבת מהקבלה‬

521
00:28:53,898 --> 00:28:55,900
‫והם אמרו, "היא תלויה לייבוש."‬

522
00:28:58,570 --> 00:29:01,239
‫עניתי, "טוב, תחזיקי את הכלב?"‬

523
00:29:03,366 --> 00:29:07,579
‫הלכתי לקחת את המגבת והיא אמרה, "תיקח הכול,‬
‫הולך לרדת גשם."‬

524
00:29:09,748 --> 00:29:11,374
‫עם כל האטבים.‬

525
00:29:14,210 --> 00:29:16,421
‫התייחסתי לבגדים הנקיים כמו לגוויה.‬

526
00:29:18,548 --> 00:29:22,802
‫אגב, הדרך הכי טובה לשגע אדם עני, היא...‬

527
00:29:22,886 --> 00:29:25,555
‫"האם יש חיים לאחר המוות? האם אלוהים קיים?"‬

528
00:29:25,638 --> 00:29:28,641
‫השאלות האלה לא משגעות אדם עני,‬

529
00:29:28,725 --> 00:29:33,688
‫כמו השאלה שהוא שואל את עצמו ב-6:30 בבוקר,‬
‫ביום קר, כשהוא מוריד כביסה, נוגע בחולצה,‬

530
00:29:33,772 --> 00:29:34,647
‫וחושב...‬

531
00:29:35,398 --> 00:29:37,233
‫"היא רטובה או שפשוט קר?"‬

532
00:29:47,410 --> 00:29:50,663
‫הבחור משפשף תחתונים על הפנים ב-6:30 בבוקר.‬

533
00:29:52,707 --> 00:29:54,501
‫הוא בודק את זה כמו מדידת חום.‬

534
00:29:55,877 --> 00:29:58,838
‫והוא לעולם לא סומך על עצמו. "אימא, זה רטוב‬
‫או קר?"‬

535
00:29:58,922 --> 00:30:00,590
‫והיא דוחפת את זה לשדיים שלה.‬

536
00:30:08,348 --> 00:30:09,557
‫"זה רק קר."‬

537
00:30:10,809 --> 00:30:13,812
‫אתה לובש את זה ואומר, "זה היה רטוב, אימא!"‬

538
00:30:16,856 --> 00:30:19,442
‫חבר'ה, אל תוותרו על ארוחת הבוקר במלון.‬

539
00:30:19,526 --> 00:30:20,819
‫אפילו לא פעם אחת.‬

540
00:30:20,902 --> 00:30:23,321
‫אני לן במלונות שישה ימים בשבוע.‬

541
00:30:23,404 --> 00:30:25,949
‫אני תמיד אוכל ארוחת בוקר,‬

542
00:30:26,032 --> 00:30:27,784
‫אבל אף פעם לא רוצה לאכול.‬

543
00:30:28,368 --> 00:30:30,537
‫אלוהים עדי. אף פעם.‬

544
00:30:31,120 --> 00:30:34,082
‫אני מכבה את הטלפון, המופע תמיד נגמר מאוחר,‬

545
00:30:34,165 --> 00:30:36,543
‫אנשים מתקשרים אליך, אתה מלא אדרנלין,‬

546
00:30:36,626 --> 00:30:37,544
‫אתה עושה ביד...‬

547
00:30:37,627 --> 00:30:40,046
‫כשאני הולך לישון... השעה אחרי שש בבוקר.‬

548
00:30:40,129 --> 00:30:44,425
‫ארוחת הבוקר מוגשת עד עשר. מבחינה פיזית,‬
‫עדיף שאנוח ואוכל ארוחת צוהריים,‬

549
00:30:44,509 --> 00:30:46,886
‫ואעלה להופיע בלילה הבא.‬

550
00:30:46,970 --> 00:30:51,641
‫אני מכבה את הטלפון, מנתק את הטלפון השני,‬
‫תולה שלט "נא לא להפריע" על הדלת וחושב,‬

551
00:30:51,724 --> 00:30:57,981
‫"גבר, אני לא קם בבוקר. באמת. על הזין שלי.‬
‫לא אוכל ארוחת בוקר."‬

552
00:30:58,565 --> 00:31:00,233
‫ב-9:45, אני שומע, "תתעורר!"‬

553
00:31:18,251 --> 00:31:19,836
‫"לא תאכל ארוחת בוקר?"‬

554
00:31:22,380 --> 00:31:23,631
‫"לך תזדיין!‬

555
00:31:24,549 --> 00:31:27,051
‫ג'וקה הוא החבר שלי, הוא יכסח לך את הצורה."‬

556
00:31:28,136 --> 00:31:29,554
‫"אתה לא..."‬
‫-"מי שם?"‬

557
00:31:29,637 --> 00:31:30,847
‫"אני בפנים.‬

558
00:31:31,598 --> 00:31:32,932
‫ווסלי."‬

559
00:31:34,183 --> 00:31:37,312
‫"אבל אני לא רעב!"‬
‫-"זה לא קשור לרעב.‬

560
00:31:37,812 --> 00:31:39,105
‫זה בחינם."‬

561
00:31:40,940 --> 00:31:41,858
‫ואז...‬

562
00:31:45,361 --> 00:31:46,321
‫אז אנחנו הולכים.‬

563
00:31:48,698 --> 00:31:50,491
‫לא מדובר בתמונה הגדולה,‬

564
00:31:50,575 --> 00:31:51,784
‫אלא בפרטים.‬

565
00:31:51,868 --> 00:31:54,871
‫יש דברים שמוציאים ממך את העני שבפנים.‬

566
00:31:54,954 --> 00:31:56,623
‫יום אחד, יצאתי לדייט,‬

567
00:31:56,706 --> 00:31:59,208
‫עם אחת הבחורות הכי יפות שפגשתי.‬

568
00:31:59,584 --> 00:32:01,711
‫לא ברור לי למה היא הסכימה לצאת איתי.‬

569
00:32:01,794 --> 00:32:04,255
‫בעצם, עבר הרבה זמן, למען האמת.‬

570
00:32:04,339 --> 00:32:07,258
‫יצאנו לארוחת ערב והסתובבנו קצת.‬

571
00:32:07,342 --> 00:32:09,719
‫פתאום היא אמרה, "נלך אליך?"‬

572
00:32:09,802 --> 00:32:12,263
‫אמרתי, "בטח, קדימה." הופתעתי.‬

573
00:32:12,347 --> 00:32:14,974
‫אז חזרנו אליי. זה היה יום קר.‬

574
00:32:15,058 --> 00:32:18,770
‫היא הלכה לחדר השינה שלי ונכנסתי לאמבטיה.‬
‫כשהגעתי לחדר השינה,‬

575
00:32:18,853 --> 00:32:22,315
‫הבחורה הכי יפה ושווה שפגשתי,‬

576
00:32:22,398 --> 00:32:24,067
‫שכבה במיטה שלי.‬

577
00:32:24,150 --> 00:32:26,194
‫התיישבתי על כורסה מולה.‬

578
00:32:26,486 --> 00:32:29,405
‫היא הביטה בי ואני הבטתי בה.‬

579
00:32:30,073 --> 00:32:32,867
‫היא הביטה בי, עם הפנים היפות שלה,‬

580
00:32:32,951 --> 00:32:34,786
‫ואני הבטתי בה עם הפנים שלי.‬

581
00:32:36,204 --> 00:32:40,124
‫הבטנו זה בזו.‬

582
00:32:40,416 --> 00:32:44,712
‫והדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו היה...‬
‫"היא תלך לישון עם הבגדים שיצאה בהם?"‬

583
00:32:46,464 --> 00:32:49,884
‫לא חשבתי, "אני אזיין את הכוסית הזאת."‬

584
00:32:49,968 --> 00:32:52,679
‫זה היה ווסלי שאמר, "איזה חוסר כבוד!"‬

585
00:32:53,805 --> 00:32:59,185
‫לעניים יש שבב שאימא שלהם השתילה להם במוח,‬
‫בכל הקשור לבגדים. בגדים שיוצאים איתם...‬

586
00:32:59,268 --> 00:33:01,813
‫יש היררכיה. בגדים שיוצאים איתם,‬

587
00:33:01,896 --> 00:33:04,023
‫בגדים שיוצאים איתם פחות,‬

588
00:33:04,107 --> 00:33:06,609
‫בגדים לכנסייה, בגדים לביקור הדודה,‬

589
00:33:06,693 --> 00:33:09,153
‫בגדי בית, בגדי בית של האח,‬

590
00:33:09,237 --> 00:33:11,614
‫בגדי בית של אימא, ואם אתה ממש עני,‬

591
00:33:11,698 --> 00:33:15,702
‫אימא שלך תגזור מהבגדים שלך סמרטוטים.‬

592
00:33:16,285 --> 00:33:17,120
‫אתה מחרבן‬

593
00:33:17,203 --> 00:33:19,580
‫ומבין שאתה דורך על חולצה שהייתה לך.‬

594
00:33:20,331 --> 00:33:22,834
‫"לבשתי את זה לטקס ההוחדה הראשון בכנסייה...‬

595
00:33:23,418 --> 00:33:25,920
‫אימא, החולצה הזו קיבלה את לחם הקודש!"‬

596
00:33:32,218 --> 00:33:34,887
‫עדיין יש לי ערמה נפרדת לבגדי יציאה...‬

597
00:33:34,971 --> 00:33:37,640
‫שהיא הרבה יותר קטנה מערמת בגדי הבית.‬

598
00:33:37,724 --> 00:33:38,725
‫אתה מתחיל לחשוב,‬

599
00:33:38,808 --> 00:33:41,436
‫"בגדי הבית הם השפעה רעה!‬

600
00:33:42,770 --> 00:33:45,982
‫אם אראה אתכם יחד, אתם תשלמו על זה!"‬

601
00:33:47,025 --> 00:33:48,526
‫יש לי חולצות ממש משומשות,‬

602
00:33:48,609 --> 00:33:51,154
‫שכשאני מביט בהן, הן אומרות, "לא שוב!‬

603
00:33:52,321 --> 00:33:54,365
‫תבחר משהו אחר, בן זונה!"‬

604
00:33:55,533 --> 00:33:59,203
‫אתה מחפש בגד אחר בארון והם מתחבאים,‬
‫כאילו...‬

605
00:33:59,704 --> 00:34:02,415
‫"גברת גופייה, אל תגידי לו שאני פה!‬

606
00:34:03,124 --> 00:34:04,709
‫אל תגידי לו! אני מותשת,‬

607
00:34:04,792 --> 00:34:07,336
‫תראי כמה שהצווארון שלי מרופט.‬

608
00:34:08,629 --> 00:34:12,383
‫הוא לא מוריד אותי, הוא חושב שאני קעקוע!‬

609
00:34:13,009 --> 00:34:14,719
‫יש לך מושג איך אני חיה?‬

610
00:34:15,595 --> 00:34:17,388
‫מהקרש אל המתלה לייבוש,‬

611
00:34:17,472 --> 00:34:20,016
‫מהמתלה אל הגוף, מהגוף לקרש...‬

612
00:34:20,099 --> 00:34:21,517
‫הוא אפילו לא מגהץ אותי!‬

613
00:34:21,601 --> 00:34:23,811
‫'זה יתגהץ על הגוף', הוא חושב. אני לא!‬

614
00:34:25,688 --> 00:34:28,066
‫אל תצחקו, מכנסיים קצרים, אתם לא בשימוש!"‬

615
00:34:32,653 --> 00:34:37,575
‫אתם יודעים מי בטוח מרגיש מאוד מבולבל?‬
‫מכנסי הטרנינג. מר טרנינג...‬

616
00:34:38,034 --> 00:34:40,828
‫הוא בטח ממש מבולבל, הוא נועד ללבישה בבית.‬

617
00:34:40,912 --> 00:34:42,163
‫פתאום, משום מקום...‬

618
00:34:42,622 --> 00:34:45,124
‫הקריירה שלו המריאה.‬

619
00:34:45,708 --> 00:34:48,377
‫הוא הפך למשפיען דיגיטלי ויוצא למועדונים.‬

620
00:34:48,795 --> 00:34:51,089
‫"אלוהים, מה אני עושה פה?"‬

621
00:34:55,218 --> 00:34:57,345
‫לדעתי, בגדים מדברים בארון.‬

622
00:34:57,428 --> 00:35:00,473
‫"אחותי, יש לך שלושה חודשים לפרישה."‬

623
00:35:01,474 --> 00:35:03,726
‫"כבר הועברתי לאימא."‬

624
00:35:04,685 --> 00:35:06,562
‫"שמעת על גברת ג'ינס?"‬

625
00:35:06,646 --> 00:35:09,774
‫"מה איתה?"‬
‫-"היא הפכה למכנסיים קצרים."‬

626
00:35:15,071 --> 00:35:18,741
‫בכל מקרה, התחלתי להתפשט מול הבחורה,‬

627
00:35:18,825 --> 00:35:20,785
‫כדי לעודד גם אותה להתפשט.‬

628
00:35:20,868 --> 00:35:23,746
‫"תראי מה אני עושה עם בגדי היציאה שלי."‬

629
00:35:25,164 --> 00:35:27,750
‫היא לא זזה. "טוב, הבגדים שלך, החוקים שלך."‬

630
00:35:28,334 --> 00:35:34,215
‫שמתי את זה מחוץ לערמה, לבשתי בגדי בית,‬
‫ובדיוק לפני הסקס, שטפתי את הזין בכיור...‬

631
00:35:36,425 --> 00:35:38,928
‫מה? הגבתן כאילו לא ידעתן שאנחנו עושים ככה.‬

632
00:35:39,011 --> 00:35:40,388
‫לכו תזדיינו.‬

633
00:35:41,055 --> 00:35:43,599
‫אנחנו מגיעים והחולצה שלנו רטובה...‬

634
00:35:45,768 --> 00:35:47,145
‫בחייכן, בנות.‬

635
00:35:47,228 --> 00:35:49,730
‫בנות, אם רגע לפני שגבר שוכב איתכן,‬

636
00:35:49,814 --> 00:35:51,899
‫הוא לא מופיע פתאום עם חולצה רטובה,‬

637
00:35:51,983 --> 00:35:52,900
‫אל תטעו:‬

638
00:35:54,235 --> 00:35:56,028
‫או שהוא לא שטף את הזין,‬

639
00:35:56,779 --> 00:35:58,990
‫או שהוא מנוסה מאוד, והחזיק את החולצה.‬

640
00:36:02,785 --> 00:36:05,538
‫זה משהו שרק החיים ילמדו אתכם.‬

641
00:36:07,540 --> 00:36:11,127
‫כמה חבר'ה צעירים מביטים בי ואומרים, "לא!"‬

642
00:36:12,336 --> 00:36:14,255
‫תזדיינו, בנות, באמת.‬

643
00:36:14,338 --> 00:36:16,340
‫אל תגידו שלא שטפתן את הכוס בכיור.‬

644
00:36:18,384 --> 00:36:20,761
‫אתן לא עושות את זה? באמת?‬

645
00:36:23,306 --> 00:36:27,518
‫זה בטח דומה לעשיית כביסה בנהר, כמו פעם.‬

646
00:36:30,062 --> 00:36:33,316
‫הכוס בטח נבהל מהמים הקרים. "רוזנה!"‬

647
00:36:34,901 --> 00:36:37,695
‫"רוזה... רוזנה, אני טובע!‬

648
00:36:38,237 --> 00:36:41,824
‫אלוהים, אני מריח כמו דג, אבל אני לא שוחה!"‬

649
00:36:47,622 --> 00:36:48,581
‫בכל מקרה...‬

650
00:36:48,873 --> 00:36:50,958
‫"איכשה" חזרתי מהשירותים...‬

651
00:36:51,626 --> 00:36:54,378
‫מעניין איך המתרגמת תתרגם את "איכשה".‬

652
00:37:05,932 --> 00:37:07,600
‫"איכשה"?‬

653
00:37:08,559 --> 00:37:09,727
‫זה בשבילך, מתרגמת.‬

654
00:37:09,810 --> 00:37:12,688
‫"איכשה", זה, "איך ש..."‬

655
00:37:15,816 --> 00:37:18,527
‫איך שפתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר השינה,‬

656
00:37:18,611 --> 00:37:22,323
‫הבחורה הכי יפה ושווה שראיתי,‬

657
00:37:22,406 --> 00:37:24,575
‫שכבה על המיטה שלי בחוטיני...‬

658
00:37:25,368 --> 00:37:27,745
‫ועם החולצה שיצאתי איתה.‬

659
00:37:31,832 --> 00:37:34,585
‫נכנסתי לחדר שינה ואמרתי, "וואו!"‬

660
00:37:35,670 --> 00:37:37,713
‫"חה חה, אהבת את מה שאתה רואה?"‬

661
00:37:37,797 --> 00:37:40,132
‫אמרתי, "חה חה, בטח, אני קניתי את זה." ‬

662
00:37:41,717 --> 00:37:43,427
‫"זה נראה טוב עליי, נכון?"‬

663
00:37:43,511 --> 00:37:45,346
‫אמרתי, "תיראי יותר טוב בלעדיה."‬

664
00:37:46,305 --> 00:37:47,390
‫היא אמרה, "מה?"‬

665
00:37:47,473 --> 00:37:48,766
‫אמרתי, "חה חה חה."‬

666
00:37:49,976 --> 00:37:52,561
‫"אני אשן איתה." אמרתי, "בחיים לא."‬

667
00:37:54,063 --> 00:37:57,233
‫היא אמרה, "מה?", ואמרתי, "לא יהיה לך נוח."‬

668
00:37:57,316 --> 00:38:02,154
‫פתחתי את הארון והוצאתי חולצות מערמת הבית,‬
‫כאילו שהייתי בחנות יד שנייה.‬

669
00:38:02,238 --> 00:38:04,740
‫"מה עם זו, היא מלאה חורים ונוחה מאוד?"‬

670
00:38:05,366 --> 00:38:08,786
‫"לא." אמרתי לה, "לא תוכלי לסרב לזה.‬

671
00:38:08,869 --> 00:38:10,621
‫זה מעולה, מנאס"א."‬

672
00:38:10,705 --> 00:38:13,082
‫"לא." אמרתי, "מה עם הסמרטוט הזה,‬

673
00:38:13,165 --> 00:38:14,333
‫שגנבתי מקבצן?"‬

674
00:38:15,251 --> 00:38:16,252
‫היא אמרה, "לא.‬

675
00:38:16,335 --> 00:38:18,337
‫"למה? אתה לא אוהב את החולצה הזו?"‬

676
00:38:18,879 --> 00:38:20,756
‫אמרתי, "כן, היא נחמדה מאוד."‬

677
00:38:20,840 --> 00:38:23,509
‫"אם אתה לא אוהב אותה, בוא הנה וקרע אותה."‬

678
00:38:29,640 --> 00:38:31,600
‫הסתחררתי והתיישבתי על המיטה.‬

679
00:38:35,146 --> 00:38:37,606
‫היא ניסתה לנשק את הצוואר שלי ודחיתי אותה.‬

680
00:38:39,025 --> 00:38:41,402
‫"אני לא בקטע. אני לא מרגיש טוב."‬

681
00:38:42,153 --> 00:38:45,364
‫היא חיככה את הכוס שלה על היד שלי ואמרתי,‬
‫"אולי תפסיקי?‬

682
00:38:46,866 --> 00:38:48,075
‫תעזבי אותי."‬

683
00:38:48,743 --> 00:38:51,245
‫היא ניסתה לתפוס את הזין שלי ואמרתי, "היי!‬

684
00:38:52,121 --> 00:38:54,040
‫'לא' זה 'לא'. תכבדי אותי."‬

685
00:38:56,375 --> 00:38:58,044
‫היא אמרה, "אתה ממש מוזר."‬

686
00:38:59,086 --> 00:39:01,672
‫אמרתי, "יותר מוזר ללכת לישון בבגדי יציאה."‬

687
00:39:12,099 --> 00:39:13,059
‫היא אמרה...‬

688
00:39:13,142 --> 00:39:16,729
‫היא התלבשה ואמרה, "אתה  יודע מה? תזדיין,‬
‫אני הולכת."‬

689
00:39:16,812 --> 00:39:18,481
‫אמרתי, "בהצלחה."‬

690
00:39:22,818 --> 00:39:24,278
‫לדעתי העוני עובר בתורשה.‬

691
00:39:24,362 --> 00:39:25,905
‫אימא שלי העבירה לי את זה.‬

692
00:39:25,988 --> 00:39:27,990
‫יש לי תפיסה של אדם עני ובלתי נחשק,‬

693
00:39:28,074 --> 00:39:31,410
‫תודות לאימא שלי. הגנים שלה, זה חשבון פשוט.‬

694
00:39:31,494 --> 00:39:34,121
‫זין עני ועוד כוס עני שווה ילד עני.‬

695
00:39:35,331 --> 00:39:36,665
‫זין עני ועוד כוס עשיר,‬

696
00:39:36,749 --> 00:39:37,958
‫הילד אולי יהיה עשיר,‬

697
00:39:38,042 --> 00:39:40,419
‫כי לאימא יש הרבה משקל בתורשה.‬

698
00:39:40,711 --> 00:39:42,630
‫זין עשיר וכוס עני,‬

699
00:39:43,297 --> 00:39:44,715
‫אז זה תלוי בזין.‬

700
00:39:44,799 --> 00:39:47,927
‫אם הוא אומר, "אני צריך לקנות סיגריות",‬
‫לעזאזל, אז...‬

701
00:39:48,844 --> 00:39:51,097
‫אימא תמיד הייתה כל כך ענייה.‬

702
00:39:51,180 --> 00:39:53,391
‫היום, תודה לאל, אנחנו מבוססים.‬

703
00:39:53,474 --> 00:39:55,476
‫אחד הניצחונות הגדולים בחיי,‬

704
00:39:55,559 --> 00:39:57,520
‫טמון ביכולתי לכלכל את אימא שלה.‬

705
00:39:57,603 --> 00:39:59,063
‫זה כל כך משמח אותי.‬

706
00:39:59,146 --> 00:40:05,820
‫אני עובד קשה והכסף שלכם עזר לי מאוד. באמת,‬
‫אני מאושר שהצלחתי לקנות לאימא שלי בית חוף.‬

707
00:40:05,903 --> 00:40:08,406
‫היא תמיד חלמה על בית על החוף.‬

708
00:40:08,489 --> 00:40:10,408
‫"הייתי נותנת הכול עבור בית חוף."‬

709
00:40:10,491 --> 00:40:13,160
‫מאז שהייתי קטן, היא הייתה אומרת,‬

710
00:40:13,244 --> 00:40:15,037
‫"אני אוהבת את חוף הים, אפונסו,‬

711
00:40:15,121 --> 00:40:16,414
‫כי אני מזל דלי."‬

712
00:40:16,497 --> 00:40:18,874
‫"את מזל 'עוני', בגלל זה את אוהבת את זה."‬

713
00:40:19,417 --> 00:40:21,043
‫"הייתי דג בגלגול הקודם."‬

714
00:40:21,127 --> 00:40:23,796
‫"זה מסביר למה הזיכרון שלך דפוק."‬

715
00:40:23,879 --> 00:40:26,507
‫"אפונסו, יום אחד, האימא הזקנה שלך,‬

716
00:40:26,590 --> 00:40:29,552
‫תשב בבית החוף שלה ותלבש ביקיני." אמרתי...‬

717
00:40:32,513 --> 00:40:35,057
‫"לא אבקר אותך אם תלבשי ביקיני."‬

718
00:40:35,433 --> 00:40:36,517
‫"זה החלום שלי..."‬

719
00:40:36,600 --> 00:40:37,935
‫היא תמיד אומרת את זה.‬

720
00:40:38,018 --> 00:40:40,521
‫אבל כשהילדים שלה התחילו לנשור מבית הספר...‬

721
00:40:40,604 --> 00:40:43,065
‫בכיתה ז', בכיתה ח', ואז הגעתי אני,‬

722
00:40:43,149 --> 00:40:44,358
‫הילד שסיים תיכון.‬

723
00:40:46,444 --> 00:40:49,572
‫כשנעשינו טיפשים יותר, היא ויתרה על חלומה,‬

724
00:40:49,655 --> 00:40:51,991
‫כי היא נאלצה לעבוד קשה כדי לפרנס אותנו.‬

725
00:40:52,074 --> 00:40:54,743
‫בגלל זה כל כך שמחתי לקנות לה בית חוף.‬

726
00:40:54,827 --> 00:40:56,537
‫המפיק שלי עזר לי להפתיע אותה.‬

727
00:40:56,620 --> 00:40:58,789
‫הלכנו לים בסנטה קטרינה,‬

728
00:40:58,873 --> 00:41:02,293
‫ראינו את הבית הכי גרוע וזול...‬

729
00:41:02,835 --> 00:41:04,545
‫שהיה במסגרת התקציב...‬

730
00:41:05,671 --> 00:41:07,506
‫קניתי לה את הבית והפתעתי אותה.‬

731
00:41:07,590 --> 00:41:10,468
‫צילמתי תמונות, את שטר הבעלות, המפתחות, ‬
‫הכול.‬

732
00:41:10,551 --> 00:41:12,344
‫עניים מרגישים שמשהו שייך להם,‬

733
00:41:12,428 --> 00:41:13,929
‫רק כשהוא מוחשי.‬

734
00:41:14,013 --> 00:41:17,725
‫אם השם שלהם לא כתוב על זה, זה לא שלהם.‬

735
00:41:17,808 --> 00:41:20,561
‫אז לקחתי את הכול ואמרתי, "הגיע הזמן."‬

736
00:41:20,644 --> 00:41:22,646
‫לקחתי הכול, את התמונות, המפתחות,‬

737
00:41:22,730 --> 00:41:25,649
‫שטר הבעלות, וסידרתי בקפידה בקופסה.‬

738
00:41:25,733 --> 00:41:27,401
‫אנחנו לא מפגינים רגשות לרוב,‬

739
00:41:27,485 --> 00:41:30,154
‫כי לאימא שלי לא היה זמן לזה.‬

740
00:41:30,237 --> 00:41:33,449
‫וחוץ מזה, אני מעדיף לזניה על חיבוק.‬

741
00:41:34,783 --> 00:41:36,577
‫כשמישהו קונה לי פיצה, אגיד לו,‬

742
00:41:36,660 --> 00:41:38,496
‫"גם אני אוהב אותך." ישבנו יחד,‬

743
00:41:38,579 --> 00:41:39,955
‫וניסיתי להיות חמוד.‬

744
00:41:40,039 --> 00:41:43,501
‫לקחתי את הקופסה וקשרתי אותה בסרט ונתתי לה,‬

745
00:41:43,584 --> 00:41:45,753
‫היא הביטה בי בתשומת לב ואמרה,‬

746
00:41:46,337 --> 00:41:48,839
‫"אם אתה עובד עליי, אני ארסק לך את הפנים."‬

747
00:41:52,092 --> 00:41:56,847
‫כי כשיש לך אימא ענייה, זה דומה לאימוץ כלב.‬
‫היא לעולם לא תסמוך עליך לגמרי.‬

748
00:41:56,931 --> 00:41:59,308
‫"מה אתה עושה? אתה זומם משהו!"‬

749
00:42:01,602 --> 00:42:04,563
‫אמרתי, "תפתחי את זה, אימא."‬
‫-"אם זו מתיחה..."‬

750
00:42:04,647 --> 00:42:06,440
‫"אימא, תפתחי."‬
‫-"ואם זה זין?"‬

751
00:42:06,524 --> 00:42:07,358
‫אמרתי, "מה?"‬

752
00:42:09,068 --> 00:42:12,488
‫"זה יכול להיות זין."‬
‫-"למה שזה יהיה ויברטור?"‬

753
00:42:12,571 --> 00:42:17,159
‫היא אמרה, "אני מכירה את תרגיל הויברטור.‬
‫מישהו פותח קופסה וחוטף מכה מויברטור."‬

754
00:42:17,910 --> 00:42:19,870
‫אמרתי, "מי האדם שאת עוקבת אחריו,‬

755
00:42:19,954 --> 00:42:21,789
‫שעושה מתיחות עם ויברטורים?"‬

756
00:42:22,414 --> 00:42:24,250
‫היא אמרה, "אנשים משתפים את זה.‬

757
00:42:24,333 --> 00:42:26,460
‫אם זה ויברטור, ארביץ לך איתו."‬

758
00:42:26,544 --> 00:42:28,504
‫"מה?"‬
‫-"אתה תחטוף את הזין הזה!"‬

759
00:42:28,587 --> 00:42:32,383
‫אמרתי, "וואו! תפסיקי לדבר על זין."‬
‫-"אפונסו..."‬

760
00:42:32,466 --> 00:42:34,426
‫אמרתי, "אימא, פשוט תפתחי את זה."‬

761
00:42:35,094 --> 00:42:36,720
‫היא פתחה בזהירות את הקופסה,‬

762
00:42:36,804 --> 00:42:38,514
‫כשהיא חוששת למצוא שם ויברטור,‬

763
00:42:38,973 --> 00:42:43,394
‫וראתה שם מפתח, שטר בעלות, תמונה ואמרה,‬

764
00:42:43,477 --> 00:42:44,311
‫"מה זה?"‬

765
00:42:44,395 --> 00:42:46,188
‫"זה  בית החוף שרצית."‬

766
00:42:46,272 --> 00:42:48,607
‫אז אימא שלי התחילה לבכות.‬

767
00:42:48,691 --> 00:42:51,026
‫היא האדם הכי קשוח שפגשתי‬

768
00:42:51,110 --> 00:42:53,404
‫והיא פשוט נמסה לידי ובכתה בלי הפסקה.‬

769
00:42:53,487 --> 00:42:54,655
‫לא האמנתי.‬

770
00:42:54,738 --> 00:42:58,033
‫אימא שלי... תה עם מליסה, אנחנו...‬

771
00:42:58,826 --> 00:43:00,744
‫אימא שלי רכבה על אופניים לעבודה,‬

772
00:43:00,828 --> 00:43:03,247
‫בקור של שלוש מעלות. אתם מכירים את התחושה?‬

773
00:43:03,330 --> 00:43:05,040
‫אתם יורדים מהאופניים, אבל...‬

774
00:43:05,124 --> 00:43:07,543
‫תראו, התחת שלכם עדיין על המושב.‬

775
00:43:08,794 --> 00:43:12,006
‫לפתע, האישה הקשוחה ביותר שפגשתי,‬

776
00:43:12,089 --> 00:43:14,258
‫נמסה מולי. לא הבנתי את זה.‬

777
00:43:14,341 --> 00:43:16,677
‫כשהיא בכתה בלי הפסק, הבנתי.‬

778
00:43:16,760 --> 00:43:18,554
‫התחלתי להבין.‬

779
00:43:18,637 --> 00:43:21,682
‫דמיינתי איך נלחמה לגדל שלושה ילדים.‬

780
00:43:21,765 --> 00:43:24,101
‫נניח שהיה לך חלום שויתרת עליו בהדרגה,‬

781
00:43:24,184 --> 00:43:26,145
‫ודברים חשובים יותר תפסו את מקומו,‬

782
00:43:26,228 --> 00:43:30,733
‫ויום אחד, הילדים שלך מגשימים את החלום שלך.‬
‫אמרתי "ילדים", אבל התכוונתי לעצמי,‬

783
00:43:30,816 --> 00:43:31,900
‫האחים שלי לא עזרו.‬

784
00:43:32,234 --> 00:43:34,695
‫"ילדים", כלומר, אפונסו פדיליה.‬

785
00:43:34,778 --> 00:43:35,863
‫אפונסו‬

786
00:43:35,946 --> 00:43:37,990
‫הגשים את החלום שלה.‬

787
00:43:38,073 --> 00:43:41,702
‫היא בכתה מתוך גאווה בחינוך שנתנה.‬

788
00:43:41,785 --> 00:43:45,372
‫היא המשיכה לבכות והבטתי בה.‬

789
00:43:45,456 --> 00:43:48,751
‫זה עדיין עושה לי צמרמורת,‬

790
00:43:48,834 --> 00:43:50,711
‫למרות שזה קרה לפני ארבע שנים.‬

791
00:43:50,794 --> 00:43:54,048
‫זה היה כל כך מרגש, ולא אשכח את מה שאמרה,‬

792
00:43:54,131 --> 00:43:55,549
‫"שילמת על הכול?"‬

793
00:43:57,718 --> 00:44:00,512
‫אמרתי, "איזו מניאקית...‬

794
00:44:03,891 --> 00:44:06,477
‫הייתי צריך להביא לה ויברטור."‬

795
00:44:08,228 --> 00:44:11,482
‫לא, אימא שלי היא האדם המדהים ביותר שפגשתי.‬

796
00:44:11,565 --> 00:44:15,069
‫כי היא תמיד ענייה, זו לא הייתה אשמתי...‬

797
00:44:15,152 --> 00:44:17,154
‫והיא תמיד אהבה לעזור לאנשים.‬

798
00:44:17,237 --> 00:44:21,033
‫היא תמיד עזרה לזולת. היא נהגה לומר,‬

799
00:44:21,116 --> 00:44:25,412
‫"עלינו לעזור, אלוהים יחזיר לנו כפליים." ‬
‫ואמרתי, "אימא, כשמכפילים עוני,‬

800
00:44:25,496 --> 00:44:26,747
‫מקבלים עוני כפול."‬

801
00:44:27,414 --> 00:44:32,211
‫"לא, אפונסו, תחלוק במה שיש לך, ויום אחד,‬
‫אלוהים יחזיר לך כפליים. עלינו לחלוק."‬

802
00:44:32,294 --> 00:44:35,214
‫יש משהו שלמדתי לעשות איתה.‬

803
00:44:35,297 --> 00:44:37,132
‫בשבוע הראשון של דצמבר,‬

804
00:44:37,216 --> 00:44:41,845
‫אימא אספה את כל הילדים, לינקולן, ז'אן ואני‬
‫ואמרה לנו, "קחו את הבגדים הכי גרועים‬

805
00:44:41,929 --> 00:44:42,763
‫ונתרום אותם."‬

806
00:44:48,018 --> 00:44:50,187
‫אמרתי, "כל הבגדים גרועים!‬

807
00:44:51,105 --> 00:44:53,399
‫תעצום עיניים, תכניס יד לארון‬

808
00:44:53,482 --> 00:44:54,608
‫ותבחר במה שלא יהיה.‬

809
00:44:54,692 --> 00:44:58,070
‫את רוצה את הזבל הזה? בבקשה.‬

810
00:44:58,153 --> 00:44:59,738
‫רק אל תתרמי את הבגדים שלך,‬

811
00:44:59,822 --> 00:45:01,156
‫אף אחד לא ילבש אותם."‬

812
00:45:01,699 --> 00:45:04,952
‫ואז היא כיסחה אותי ועשיתי מה שהיא אמרה לי,‬
‫בזמן שבכיתי.‬

813
00:45:05,786 --> 00:45:08,580
‫"אימא, החולצה הזו שאת רואה...‬

814
00:45:09,248 --> 00:45:13,335
‫היא טובה או לא? אני לא זוכר."‬

815
00:45:17,005 --> 00:45:18,841
‫תנו לי לפתוח סוגריים.‬

816
00:45:18,924 --> 00:45:21,427
‫אתם זוכרים שאימא שלכם הרביצה לכם‬

817
00:45:21,510 --> 00:45:23,846
‫וגרמה לכם לעשות דברים בבכי?‬

818
00:45:24,471 --> 00:45:26,140
‫הייתם מנקים את החצר ואומרים,‬

819
00:45:26,223 --> 00:45:27,891
‫"אני לא יודע למה אימא..."‬

820
00:45:30,728 --> 00:45:33,814
‫לכל האימהות בקהל: גם אם הילד שלכן טועה,‬

821
00:45:33,897 --> 00:45:35,149
‫ברגע שהרבצתן לו,‬

822
00:45:35,232 --> 00:45:38,902
‫הילד מרגיש כקורבן האומלל בעולם.‬

823
00:45:38,986 --> 00:45:42,030
‫הוא יגיד, "לא עשיתי כלום..."‬

824
00:45:42,531 --> 00:45:45,200
‫הוא ימלמל באיטיות, "אבל אני...‬

825
00:45:47,870 --> 00:45:49,705
‫אני רק..."‬

826
00:45:51,081 --> 00:45:53,208
‫אתם זוכרים שהאימהות שלנו הרביצו לנו,‬

827
00:45:53,292 --> 00:45:58,088
‫והכריחו אותנו לשטוף כלים? היינו בוכים ‬
‫וממלמלים, כאילו דיברנו לחבר דמיוני,‬

828
00:45:58,172 --> 00:45:59,590
‫"רק שיחקתי...‬

829
00:46:01,508 --> 00:46:03,385
‫רק שיחקתי משחק וידאו.‬

830
00:46:04,636 --> 00:46:06,138
‫ואז אימא אמרה,‬

831
00:46:06,221 --> 00:46:08,348
‫'תשטוף כלים.'‬

832
00:46:09,433 --> 00:46:11,560
‫ואמרתי, 'רגע, אימא!‬

833
00:46:12,603 --> 00:46:15,063
‫תני לי לנצח את הבוס האחרון.'‬

834
00:46:15,689 --> 00:46:19,610
‫ואז היא אמרה, 'אני הבוס הגדול...‬

835
00:46:20,736 --> 00:46:22,362
‫ואני אומרת לך‬

836
00:46:23,071 --> 00:46:24,823
‫ללכת ולשטוף‬

837
00:46:25,491 --> 00:46:27,034
‫את הכלים.'‬

838
00:46:28,118 --> 00:46:30,704
‫ואמרתי, 'אבל אימא,‬

839
00:46:31,079 --> 00:46:33,540
‫תני לי לשמור.' והיא אמרה,‬

840
00:46:33,624 --> 00:46:35,709
‫'אתה לא גיבור, אין לך על מה לשמור.'‬

841
00:46:36,293 --> 00:46:40,339
‫ואמרתי, 'התכוונתי לשמור את המשחק, אימא.'‬

842
00:46:40,422 --> 00:46:42,758
‫והיא אמרה, 'לך לשטוף כלים.'‬

843
00:46:43,342 --> 00:46:45,385
‫ואמרתי, 'תני לי למות קודם.'‬

844
00:46:45,469 --> 00:46:48,180
‫והיא אמרה, 'אם תמות, אהרוג אותך.'‬

845
00:46:49,306 --> 00:46:52,851
‫אמרתי, 'אימא...' והיא אמרה, 'אני לא...‬

846
00:46:54,478 --> 00:46:56,146
‫אגיד את זה...‬

847
00:47:00,651 --> 00:47:02,653
‫שוב.'‬

848
00:47:03,529 --> 00:47:06,406
‫אז היא באה והרביצה לי עם הג'ויסטיק."‬

849
00:47:17,709 --> 00:47:19,962
‫אני באמת בוכה. אלה זיכרונות עצובים.‬

850
00:47:21,171 --> 00:47:23,382
‫חוסר חיבה מהמם.‬

851
00:47:24,216 --> 00:47:26,885
‫אתם זוכרים שאמרנו, "אני אברח מהבית!"‬

852
00:47:27,219 --> 00:47:30,013
‫אתם זוכרים? "לא ביקשתי להיוולד!"‬

853
00:47:32,724 --> 00:47:33,892
‫זה משפט קלאסי.‬

854
00:47:33,976 --> 00:47:36,061
‫"לא ביקשתי להיוולד!"‬

855
00:47:36,144 --> 00:47:37,771
‫לאימא תמיד הייתה תשובה.‬

856
00:47:37,855 --> 00:47:39,857
‫אולי היא הייתה אימא בגלגול הקודם.‬

857
00:47:40,399 --> 00:47:42,150
‫זה היה מרשים. "אני אברח!"‬

858
00:47:42,234 --> 00:47:43,610
‫"קח איתך את האחים שלך!"‬

859
00:47:46,238 --> 00:47:48,699
‫"לא ביקשתי להיוולד!"‬

860
00:47:48,782 --> 00:47:50,742
‫"גם אני לא ביקשתי שתיוולד."‬

861
00:47:52,786 --> 00:47:54,204
‫פעם אמרתי,‬

862
00:47:54,288 --> 00:47:56,206
‫"אני...‬

863
00:47:56,582 --> 00:47:59,751
‫רוצה למות."‬

864
00:48:01,837 --> 00:48:03,255
‫היא ענתה מייד,‬

865
00:48:03,338 --> 00:48:04,923
‫"תשטוף כלים ואז תמות.‬

866
00:48:08,218 --> 00:48:10,429
‫ותפסיק לבכות, או שארביץ לך חזק יותר."‬

867
00:48:32,117 --> 00:48:34,077
‫זה כמו להחזיר את קלטת הבכי לאחור.‬

868
00:48:36,246 --> 00:48:38,290
‫אחי הקטן, ז'אן, כשאימא אמרה,‬

869
00:48:38,373 --> 00:48:42,878
‫"תפסיק לבכות או שארביץ לך", הוא השתגע, ‬
‫"לא..."‬

870
00:48:42,961 --> 00:48:45,339
‫אחי היה מחקה אופנוע.‬

871
00:48:46,673 --> 00:48:48,550
‫נקרעתי מצחוק.‬

872
00:48:50,552 --> 00:48:52,554
‫הוא צעק, "די!‬

873
00:48:52,638 --> 00:48:54,264
‫די!‬

874
00:48:54,848 --> 00:48:55,682
‫די!"‬

875
00:48:55,766 --> 00:48:58,101
‫ואימא אמרה, "ארביץ לשלושתכם!" ואמרתי...‬

876
00:49:09,821 --> 00:49:12,199
‫בכל מקרה, אלה היו הסוגריים.‬

877
00:49:12,282 --> 00:49:14,451
‫אימא הייתה אוספת את שלושתנו...‬

878
00:49:15,327 --> 00:49:17,412
‫ואומרת לנו לתרום את הבגדים הגרועים.‬

879
00:49:17,496 --> 00:49:20,207
‫היינו לוקחים הכול ונותנים לה את זה,‬

880
00:49:20,332 --> 00:49:24,378
‫היא לקחה את הבגדים, תרמה אותם לכנסייה...‬
‫היא תמיד הייתה קתולית מסורה.‬

881
00:49:24,461 --> 00:49:26,463
‫היא גם תרמה לכנסייה האוונגליסטית,‬

882
00:49:26,546 --> 00:49:30,175
‫ביצעה טקסי וודו והדליקה נרות, ליתר ביטחון.‬

883
00:49:31,009 --> 00:49:32,844
‫היא לא לקחה צ'אנסים.‬

884
00:49:34,763 --> 00:49:36,890
‫היא סגרה את כל הפינות.‬

885
00:49:37,265 --> 00:49:42,145
‫אבל את הבגדים היא תרמה לכנסייה הקתולית,‬
‫בכל שנה, בשבוע הראשון של דצמבר.‬

886
00:49:42,229 --> 00:49:45,315
‫בשבוע השלישי, בגלל חג המולד,‬

887
00:49:45,399 --> 00:49:49,027
‫הכנסייה תרמה את הבגדים למשפחות עניות.‬

888
00:49:55,701 --> 00:49:58,078
‫איזה עולם קטן, חברים.‬

889
00:49:59,413 --> 00:50:01,456
‫בשבוע הראשון תרמנו את הבגדים‬

890
00:50:01,540 --> 00:50:04,459
‫ואחרי שבועיים קיבלנו אותם, וזה בלבל אותנו.‬

891
00:50:12,718 --> 00:50:15,303
‫"אימא, זה נראה כמו החולצה שתרמנו."‬

892
00:50:16,805 --> 00:50:19,307
‫אלוהים גמל לנו כפליים, בשתי חולצות גרועות.‬

893
00:50:21,309 --> 00:50:24,604
‫הייתה פעם שאימא, חשבתי ש...‬

894
00:50:24,688 --> 00:50:28,025
‫לכולנו יש סיפורים מביכים על ההורים שלנו,‬

895
00:50:28,108 --> 00:50:29,818
‫מהתקופה שהיינו ילדים.‬

896
00:50:29,901 --> 00:50:33,488
‫אבל חשבתי שהסיפורים האלה יסתיימו כשאגדל.‬

897
00:50:33,572 --> 00:50:35,824
‫בדצמבר בשנה שעברה...‬

898
00:50:37,993 --> 00:50:42,330
‫לקחתי את אימא שלי לאתר נופש בריו קוונטה.‬
‫"קלדס נובאס" בריו קוונטה.‬

899
00:50:42,414 --> 00:50:46,585
‫לקחתי את אימא שלי ל"הוט פארק", מלון מפואר,‬
‫הביקור הראשון שלה במלון כזה.‬

900
00:50:46,668 --> 00:50:47,961
‫היא חירבנה בחושך,‬

901
00:50:48,045 --> 00:50:50,630
‫כי היא לא ידעה איך להשתמש בכרטיס של המלון.‬

902
00:50:52,299 --> 00:50:54,259
‫שתקתי כשהמנקה אמרה,‬

903
00:50:54,342 --> 00:50:57,804
‫"רוזי, שוב מישהו חירבן על הרצפה בחדר 108."‬

904
00:51:01,224 --> 00:51:03,101
‫אמרתי, "שקט!"‬

905
00:51:05,228 --> 00:51:07,814
‫היא אמרה, "אפונסו, איך אתה מחרבן בחושך?"‬

906
00:51:07,898 --> 00:51:09,816
‫"יש לי ניסיון בבתי מלון, אימא."‬

907
00:51:09,900 --> 00:51:11,902
‫"לעזאזל, חירבנתי בכיור הבוקר."‬

908
00:51:16,615 --> 00:51:19,117
‫הייתי עם אימא ודודה ג'יה, שידעה מה לעשות.‬

909
00:51:19,201 --> 00:51:22,120
‫אימא לא ידעה ושכחתי להראות לה.‬

910
00:51:22,204 --> 00:51:25,082
‫עניים זקוקים להדרכה בסיסית בבתי מלון.‬

911
00:51:25,165 --> 00:51:27,250
‫"תדליקי את האור עם הכרטיס.‬

912
00:51:27,334 --> 00:51:28,543
‫כדי להתקלח,‬

913
00:51:28,627 --> 00:51:30,754
‫אל תסובבי את הברז עד הסוף,‬

914
00:51:30,837 --> 00:51:32,214
‫זה תלוי בעונה."‬

915
00:51:32,297 --> 00:51:34,299
‫"עונה? כמו בטלפון?"‬
‫-"לא, אימא!"‬

916
00:51:35,717 --> 00:51:39,179
‫"את צריכה לאזן בין המים החמים לקרים...‬

917
00:51:39,262 --> 00:51:40,555
‫כדי שתיהני מהמקלחת.‬

918
00:51:40,639 --> 00:51:42,682
‫ולבסוף, את רואה את זה?"‬

919
00:51:42,766 --> 00:51:44,893
‫"המקרר הגמדי?"‬
‫-"זה נקרא מיני בר.‬

920
00:51:45,435 --> 00:51:47,938
‫אל תתקרבי אליו.‬

921
00:51:48,814 --> 00:51:51,733
‫אפילו אם יגידו, 'חטפנו את הבן שלך,‬

922
00:51:51,817 --> 00:51:54,486
‫תני לנו את הקולה מה...'‬

923
00:51:54,569 --> 00:51:56,029
‫לא, אימא. שיהרגו אותי.‬

924
00:51:56,113 --> 00:51:57,781
‫אל תתקרבי למיני בר.‬

925
00:51:57,864 --> 00:52:01,660
‫שוקולד אחד יעלה כמו המכונית שלנו."‬

926
00:52:03,245 --> 00:52:07,749
‫שכחתי להדריך את אימא שלי, הייתי שם איתה‬
‫ועם הדודה ג'יה. הייתי בחדר 101,‬

927
00:52:07,833 --> 00:52:10,836
‫אימא הייתה בחדר 108, לדעתי.‬

928
00:52:10,919 --> 00:52:13,171
‫ודודה ג'יה הייתה בחדר...‬

929
00:52:13,255 --> 00:52:17,926
‫שתזדיין, זה לא ממש חשוב. היא הייתה שם,‬
‫ואנחנו לא הרגשנו בה. כמו עם אבא. אז...‬

930
00:52:19,803 --> 00:52:21,930
‫היא קיימת, אבל לא השתתפה.‬

931
00:52:22,013 --> 00:52:23,932
‫אז לכל אחד היה חדר משלו.‬

932
00:52:24,015 --> 00:52:27,602
‫הייתי בחדר במשך חצי שעה. המלון היה נהדר.‬

933
00:52:28,186 --> 00:52:29,855
‫לפתע שמעתי, "איי!"‬

934
00:52:32,399 --> 00:52:34,442
‫נבהלתי. "איי!"‬

935
00:52:35,944 --> 00:52:38,363
‫ביקשתי מהקבלה להתקשר לחדר 108.‬

936
00:52:38,446 --> 00:52:43,201
‫הם התקשרו ואימא ענתה. "אימא, את בסדר?"‬
‫והיא אמרה, "ראית כמה עולה בקבוק מים?"‬

937
00:52:46,163 --> 00:52:47,205
‫אמרתי, "זה יקר?"‬

938
00:52:47,289 --> 00:52:49,499
‫"כמו חצי מחשבון המים שלנו."‬

939
00:52:51,084 --> 00:52:51,918
‫"כל כך יקר?"‬

940
00:52:52,002 --> 00:52:55,005
‫"אפשר לשטוף את הכניסה במשך שלושה שבועות‬
‫בבקבוק הזה."‬

941
00:52:55,505 --> 00:52:57,716
‫"אל תגזימי."‬
‫-"אני לא מגזימה."‬

942
00:52:57,799 --> 00:53:01,344
‫"את יכולה לשתות את זה."‬
‫-"אני לא יכולה להוציא כסף מהתחת."‬

943
00:53:02,053 --> 00:53:07,434
‫אמרתי, "אימא תפסיקי, את יודעת שאני עובד.‬
‫עשית כל כך הרבה בשבילנו, זה מגיע לך.‬

944
00:53:07,517 --> 00:53:10,729
‫המעט שאוכל לעשות, הוא לפנק אותך קצת."‬

945
00:53:11,396 --> 00:53:14,232
‫היא אמרה, "ראית כמה עולה בקבוק מים?"‬

946
00:53:15,442 --> 00:53:17,527
‫"לא אכפת לי, אני אשלם."‬

947
00:53:17,611 --> 00:53:19,613
‫"אתה סוחר סמים?" ואמרתי, "מה?"‬

948
00:53:20,947 --> 00:53:22,240
‫"אני לא אשתה את זה.‬

949
00:53:22,324 --> 00:53:24,868
‫הגוף שלי אולי ידחה את זה ואמות."‬

950
00:53:25,410 --> 00:53:28,580
‫"אז תשתי מהברז."‬
‫-"אני לא כזאת מגעילה."‬

951
00:53:28,663 --> 00:53:31,499
‫"אז תישארי צמאה?"‬
‫-"בוא נלך לקיוסק."‬

952
00:53:31,583 --> 00:53:33,418
‫היא הכריחה אותנו ללכת לקיוסק.‬

953
00:53:35,170 --> 00:53:39,633
‫היינו בכפר נופש עם מעיינות שאלוהים חימם.‬

954
00:53:40,217 --> 00:53:42,594
‫"בטח, נלך. כשנחזור,‬

955
00:53:42,677 --> 00:53:44,971
‫אלוהים יקרר את המים מתוך כעס."‬

956
00:53:45,055 --> 00:53:46,431
‫"בוא נלך, אני צמאה."‬

957
00:53:46,514 --> 00:53:49,601
‫אתם יודעים איפה מצאנו את הקיוסק הקרוב?‬

958
00:53:49,684 --> 00:53:50,602
‫במדינה הבאה.‬

959
00:53:52,854 --> 00:53:55,357
‫היינו צריכים לעשות צ'ק אאוט קודם.‬

960
00:53:58,526 --> 00:53:59,653
‫אז מצאנו אותו...‬

961
00:54:03,907 --> 00:54:06,660
‫נכנסנו, אימא לקחה מים, עוגיות, קצת כלים...‬

962
00:54:06,743 --> 00:54:08,620
‫אני עדיין לא יודע למה.‬

963
00:54:08,703 --> 00:54:10,789
‫"את קונה כלים?"‬

964
00:54:10,872 --> 00:54:13,083
‫היא אמרה, "מרסיה לא החזירה את שלי."‬

965
00:54:14,251 --> 00:54:16,169
‫לכל אדם עני יש חברה בשם מרסיה.‬

966
00:54:16,253 --> 00:54:18,296
‫אם אין לכם חברה כזו, אתם מרסיה.‬

967
00:54:19,381 --> 00:54:21,132
‫אז אימא אמרה,‬

968
00:54:21,216 --> 00:54:24,010
‫"שתוק, אני קונה את זה." הלכנו לקופה.‬

969
00:54:24,094 --> 00:54:26,179
‫שמחתי. "סוף סוף נחזור."‬

970
00:54:26,263 --> 00:54:28,265
‫היא התחילה להביט בקפה הטחון.‬

971
00:54:28,348 --> 00:54:29,391
‫"מה את עושה?"‬

972
00:54:29,474 --> 00:54:31,393
‫"מחפשת קפה נמס.‬

973
00:54:31,476 --> 00:54:34,312
‫אתה יודע שכואב לי הראש כשאני לא שותה קפה."‬

974
00:54:34,938 --> 00:54:37,065
‫אמרתי, "היי, קמצנית...‬

975
00:54:38,483 --> 00:54:41,987
‫אנחנו במלון. תוכלי לשתות קפה כל היום."‬

976
00:54:42,070 --> 00:54:43,405
‫"אני לא רוצה להטריח."‬

977
00:54:43,488 --> 00:54:45,991
‫אמרתי, "זה מלון, לעזאזל.‬

978
00:54:49,244 --> 00:54:50,078
‫זה מלון, אימא.‬

979
00:54:50,161 --> 00:54:52,831
‫הוא קיים כדי שלא תטריחי את עצמך."‬

980
00:54:52,914 --> 00:54:55,125
‫"לא לימדתי אותך להתייחס ככה לאנשים!"‬

981
00:54:57,544 --> 00:54:59,713
‫היא ממש לא אוהבת להטריח,‬

982
00:54:59,796 --> 00:55:03,300
‫וכשהמנקה הגיעה לחדר שלה, היא אמרה, "ילדה,‬
‫את לא צריכה!‬

983
00:55:05,343 --> 00:55:07,679
‫את... תשאירי את הסדין שם, ילדה!"‬

984
00:55:09,139 --> 00:55:12,642
‫המנקה לקחה מגבות רטובות, ואימא אמרה, "לא!‬
‫אתלה אותן לייבוש!"‬

985
00:55:13,768 --> 00:55:17,731
‫"גבירתי", היא אמרה... "אני לוקחת אותן!‬
‫נטריח אותם אם נבקש מים חמים."‬

986
00:55:17,814 --> 00:55:21,234
‫"בטח יש להם קפה חם מוכן להגשה."‬

987
00:55:21,318 --> 00:55:23,820
‫היא אמרה, "לא אבקש כלום מאף אחד." אמרתי,‬

988
00:55:23,903 --> 00:55:27,198
‫"תשתי קפה עם מים קרים?"‬
‫-"לא, אחמם במיקרוגל."‬

989
00:55:28,033 --> 00:55:30,618
‫אמרתי, "הבאת מיקרוגל מהבית?"‬

990
00:55:31,494 --> 00:55:34,164
‫היא אמרה, "ברור שלא. יש אחד בחדר."‬

991
00:55:34,247 --> 00:55:35,957
‫"למה לך יש ולי אין?"‬

992
00:55:36,958 --> 00:55:38,752
‫"כי אני אימא שלך!"‬

993
00:55:38,835 --> 00:55:39,753
‫והיא פשוט הלכה.‬

994
00:55:40,837 --> 00:55:43,965
‫כאילו היא השתיקה אותי, הפילה את המיקרופון‬
‫והלכה.‬

995
00:55:44,716 --> 00:55:47,677
‫אמרתי לה, "אימא, פשוט תבקשי."‬
‫-"לא, אקח קפה נמס."‬

996
00:55:47,761 --> 00:55:48,845
‫אמרתי, "לא!"‬

997
00:55:48,928 --> 00:55:53,558
‫"אקח את זה!"‬
‫-"אבל אין צורך! אימא, אל תקחי את זה.‬

998
00:55:53,641 --> 00:55:56,353
‫בסופו של דבר, חזרנו עם הקפה.‬

999
00:55:57,228 --> 00:55:59,022
‫התעצבנתי שויתרתי לה.‬

1000
00:55:59,105 --> 00:56:01,733
‫"למה, אימא? אין צורך!"‬
‫-"אני רוצה."‬

1001
00:56:02,525 --> 00:56:03,860
‫המשכנו לריב.‬

1002
00:56:03,943 --> 00:56:08,239
‫חזרנו לחדרים שלנו, ודודה ג'יה... שתזדיין,‬
‫למי אכפת.‬

1003
00:56:11,451 --> 00:56:12,994
‫כל כך כעסתי על אימא שלי,‬

1004
00:56:13,078 --> 00:56:15,663
‫אבל אני לא יכול לקלל אותה, ממש באופן פיזי.‬

1005
00:56:15,747 --> 00:56:18,083
‫אמרתי, "ה... הזקנה הזו!"‬

1006
00:56:19,709 --> 00:56:21,169
‫בלט לי וריד בראש.‬

1007
00:56:21,252 --> 00:56:23,421
‫"אני אחטוף שבץ בגלל ה...‬

1008
00:56:24,005 --> 00:56:27,550
‫חתיכת מ... זקנה מ..."‬

1009
00:56:27,675 --> 00:56:29,219
‫אחרי חצי שעה, עדיין אמרתי,‬

1010
00:56:29,302 --> 00:56:30,720
‫"שת... הזקנה ה... הזאת."‬

1011
00:56:31,721 --> 00:56:34,682
‫אחרי 40 דקות, אמרתי, "אני אשתה איתה קפה."‬

1012
00:56:36,017 --> 00:56:37,811
‫זו אימא שלי, לעזאזל. אז מה?‬

1013
00:56:38,395 --> 00:56:40,563
‫דפקתי על הדלת. "אימא?"‬

1014
00:56:40,647 --> 00:56:42,857
‫היא אמרה, "אתה רוצה קפה, זבל?"‬

1015
00:56:52,325 --> 00:56:54,285
‫"איך ידעת?"‬
‫-"יצאת מהכוס שלי."‬

1016
00:56:57,997 --> 00:57:01,084
‫יותר מדי מידע. היא אמרה, "שתוק ותכין קפה."‬

1017
00:57:01,167 --> 00:57:04,671
‫לקחתי את הקפה הנמס ואמרתי, "זקנה מ...‬

1018
00:57:05,380 --> 00:57:07,549
‫חתיכת ש... מ..."‬

1019
00:57:08,049 --> 00:57:10,802
‫חיפשתי את המיקרוגל, ואימא שלי...‬

1020
00:57:20,478 --> 00:57:22,355
‫מלמלתי, "זקנה מ...‬

1021
00:57:23,731 --> 00:57:25,483
‫בת ז..."‬

1022
00:57:37,954 --> 00:57:40,582
‫היא אמרה, "אתה מסטול, אפונסו?" אמרתי, ‬
‫"מה?"‬

1023
00:57:41,708 --> 00:57:44,544
‫הסתובבת עם טיאגו ונטורה יותר מדי, נכון?"‬

1024
00:57:46,004 --> 00:57:49,716
‫"רק חיפשתי את המיקרוגל כדי להכין לנו קפה."‬

1025
00:57:49,799 --> 00:57:52,635
‫"תפתח את הדלת, אידיוט." פתחתי. "זה שם",‬
‫היא אמרה.‬

1026
00:57:53,303 --> 00:57:54,762
‫הבטתי בזה...‬

1027
00:57:56,055 --> 00:57:58,558
‫ואז הבטתי בה, כאילו היא עובדת עליי.‬

1028
00:58:00,351 --> 00:58:01,936
‫היא אמרה, "אם זה היה נחש,‬

1029
00:58:02,020 --> 00:58:03,354
‫הוא לא היה מכיש אותך."‬

1030
00:58:05,523 --> 00:58:07,567
‫אמרתי, "אם זה היה מיקרוגל...‬

1031
00:58:08,151 --> 00:58:10,361
‫גם אז הוא לא היה מכיש אותי, זו כספת."‬

1032
00:58:12,947 --> 00:58:15,617
‫אתם מאמינים? אימא שלי...‬

1033
00:58:18,286 --> 00:58:20,914
‫חשבתי שהכספת היא מיקרוגל.‬

1034
00:58:20,997 --> 00:58:23,958
‫היא כמעט נעלה קופסת קפה נמס.‬

1035
00:58:25,752 --> 00:58:27,253
‫היא כמעט נעלה אותה‬

1036
00:58:27,337 --> 00:58:30,048
‫ואז הייתה מקישה "130", לא "1:30",‬

1037
00:58:30,131 --> 00:58:31,049
‫כי זו כספת...‬

1038
00:58:31,132 --> 00:58:35,053
‫ואז היא הייתה פשוט מחכה. אחרי חמש דקות,‬
‫היא הייתה בטוחה ששברה אותו.‬

1039
00:58:35,720 --> 00:58:37,263
‫אבל היא לא הייתה עושה דבר,‬

1040
00:58:37,347 --> 00:58:40,266
‫כי אם המים יקרים, דמיינו כמה עולה מיקרוגל.‬

1041
00:58:41,226 --> 00:58:43,353
‫היא הייתה מספרת לי רק בדרך חזרה.‬

1042
00:58:43,436 --> 00:58:46,147
‫"שברתי את המיקרוגל הקטן במלון.‬

1043
00:58:50,068 --> 00:58:51,319
‫לא סיפרתי להם.‬

1044
00:58:51,402 --> 00:58:54,030
‫לא אמכור את הבית כדי לשלם להם, אפונסו."‬

1045
00:58:55,240 --> 00:58:56,658
‫אתם מבינים מה קרה?‬

1046
00:58:56,741 --> 00:58:59,285
‫דמיינו אם התלוננתי בקבלה,‬

1047
00:58:59,369 --> 00:59:01,663
‫"למה אימא שלי קיבלה מיקרוגל ואני לא?"‬

1048
00:59:03,665 --> 00:59:05,792
‫אתם יודעים? למזלי, לא עשיתי את זה.‬

1049
00:59:05,875 --> 00:59:09,963
‫אבל נקרעתי מצחוק, חברים. כי אימא שלי... ‬
‫כשאני נקרע מצחוק,‬

1050
00:59:10,046 --> 00:59:14,467
‫אני לא יודע איך האימהות שלכם מגיבות...‬
‫כשאימא שלי רוצה שאפסיק, אני צוחק עוד.‬

1051
00:59:14,551 --> 00:59:15,885
‫"אלוהים!"‬

1052
00:59:15,969 --> 00:59:18,555
‫"תפסיק לצחוק, אני אחטיף לך."‬

1053
00:59:18,638 --> 00:59:21,474
‫"תחטיפי לי עם מיקרוגל?"‬
‫-"תפסיק!‬

1054
00:59:22,392 --> 00:59:24,561
‫די, אפונסו, תפסיק לצחוק."‬

1055
00:59:24,644 --> 00:59:28,481
‫ואני אמרתי, "אלוהים, חשבת ש... את..."‬

1056
00:59:28,856 --> 00:59:30,775
‫"תפסיק לצחוק!"‬

1057
00:59:30,858 --> 00:59:32,193
‫ואז אני צוחק עוד יותר,‬

1058
00:59:32,277 --> 00:59:34,529
‫בכל פעם... שהיא אומרת לי להפסיק.‬

1059
00:59:34,612 --> 00:59:37,282
‫"אבל מה הטעם לשים כספת בחדר?"‬

1060
00:59:37,907 --> 00:59:39,367
‫"כדי לאחסן חפצי ערך."‬

1061
00:59:39,951 --> 00:59:41,911
‫"אז תן לי לקחת את המים."‬

1062
00:59:44,080 --> 00:59:46,249
‫איך אפשר להאשים אותה?‬

1063
00:59:51,087 --> 00:59:53,881
‫אחרי שלושה ימים, עזבנו את המלון.‬

1064
00:59:53,965 --> 00:59:56,884
‫כבר עשיתי צ'ק אאוט, ואימא שלי התעכבה.‬
‫"שאעזור לך?"‬

1065
00:59:56,968 --> 00:59:58,469
‫"אני אסתדר לבד."‬

1066
00:59:58,720 --> 01:00:02,724
‫היא הלכה לקבלה ונתנה להם את הכרטיס שלה.‬
‫"האם צרכת משהו, גבירתי?"‬

1067
01:00:02,807 --> 01:00:04,601
‫"בחיים לא", היא ענתה.‬

1068
01:00:05,977 --> 01:00:07,186
‫"גם לא בקבוק מים?"‬

1069
01:00:07,270 --> 01:00:09,731
‫"רק אם הוצאתי אותו מהתחת."‬

1070
01:00:10,315 --> 01:00:11,733
‫"אפילו לא שוקולד?"‬

1071
01:00:11,816 --> 01:00:13,901
‫"בחיים לא, זה יגרום לי להיות צמאה."‬

1072
01:00:13,985 --> 01:00:15,194
‫ככה אימא שלי מתחכמת.‬

1073
01:00:16,112 --> 01:00:17,614
‫"זה יגרום לי להיות צמאה."‬

1074
01:00:18,990 --> 01:00:22,702
‫"שום דבר? בסדר." ואימא אמרה, "כלום." ‬
‫והבחור דיבר במכשיר קשר,‬

1075
01:00:22,785 --> 01:00:24,454
‫"בדיקת צריכה, חדר 108."‬

1076
01:00:25,121 --> 01:00:28,041
‫אימא שלי התעצבנה. "אתה קורא לי שקרנית, ‬
‫אדוני?‬

1077
01:00:29,542 --> 01:00:31,294
‫אתה מפקפק בי?‬

1078
01:00:31,377 --> 01:00:32,920
‫אני ענייה, אבל ישרה.‬

1079
01:00:33,004 --> 01:00:35,006
‫מעולם לא נאלצתי לגנוב, לידיעתך."‬

1080
01:00:35,089 --> 01:00:36,466
‫עניים אומרים "לידיעתך."‬

1081
01:00:36,549 --> 01:00:42,138
‫"לידיעתך, מעולם לא גנבתי. אתה מפקפק בי?"‬

1082
01:00:42,221 --> 01:00:44,098
‫ראיתי אותה ויצאתי החוצה.‬

1083
01:00:44,182 --> 01:00:46,392
‫"אני מבוגר מדי בשביל המבוכות האלה."‬

1084
01:00:47,226 --> 01:00:49,228
‫היא המשיכה לצרוח, "בחיים לא גנבתי,‬

1085
01:00:49,312 --> 01:00:55,526
‫עבדתי בשביל אנשים עשירים, עברתי הרבה בחיים‬
‫וניקיתי בית של פוליטיקאי עשיר,‬

1086
01:00:55,610 --> 01:00:56,861
‫אף פעם לא גנבתי.‬

1087
01:00:56,944 --> 01:00:59,113
‫לילדים שלי לא היו מיסטורות או חלב,‬

1088
01:00:59,197 --> 01:01:01,491
‫הם שתו תה עם מליסה, מעולם לא גנבתי...‬

1089
01:01:01,574 --> 01:01:06,245
‫הילדים שלי גדלו, מעולם לא התעסקו עם סמים,‬
‫שניים מהם מעשנים גראס,‬

1090
01:01:06,329 --> 01:01:07,747
‫אבל זה לא קשור אליי.‬

1091
01:01:09,123 --> 01:01:11,459
‫הם ילדים טובים. מעולם לא גנבתי..."‬

1092
01:01:11,542 --> 01:01:12,794
‫הפקיד הרגיש לא נעים,‬

1093
01:01:12,877 --> 01:01:17,006
‫אימא שלי המשיכה לצרוח על הפקיד. דודה ג'יה,‬
‫היא הייתה איפשהו, למי אכפת,‬

1094
01:01:17,090 --> 01:01:19,842
‫אימא המשיכה להשתגע. הפקיד אמר, "זה הנוהל."‬

1095
01:01:19,926 --> 01:01:22,637
‫"נוהל בתחת שלי! אתה מכפיש אותי."‬

1096
01:01:22,720 --> 01:01:26,557
‫הוא אמר, "גבירתי, תירגעי. רק שאלתי..."‬
‫-"אתה מפקפק בי!"‬

1097
01:01:26,641 --> 01:01:28,267
‫"לא, אני שואל אותך, גבירתי,‬

1098
01:01:28,393 --> 01:01:30,228
‫כי המיני בר הוא על חשבון המלון,‬

1099
01:01:30,311 --> 01:01:31,979
‫עבור משפחת פדיליה."‬

1100
01:01:34,148 --> 01:01:39,320
‫היא הגיבה ממש כמוכם, עניים מסכנים. ממש.‬
‫כשהוא אמר את זה, היא אמרה...‬

1101
01:01:41,489 --> 01:01:43,241
‫פקיד הקבלה אמר...‬

1102
01:01:44,867 --> 01:01:45,868
‫אימא אמרה,‬

1103
01:01:45,952 --> 01:01:48,621
‫"תן לי את הכרטיס, נראה לי ששכחתי משהו."‬

1104
01:01:49,789 --> 01:01:52,834
‫חברים, תודה רבה. אני אפונסו פדיליה.‬

1105
01:01:53,835 --> 01:01:58,214
‫זה היה כל כך טוב להיות איתכם כאן היום.‬

1106
01:01:58,297 --> 01:02:01,008
‫תודה רבה שבאתם.‬

1107
01:02:01,092 --> 01:02:02,969
‫קשה לי לומר כמה אני שמח.‬

1108
01:02:03,052 --> 01:02:04,345
‫תודה רבה לכם.‬

1109
01:02:04,429 --> 01:02:06,347
‫תודה שבאתם.‬

1110
01:02:06,431 --> 01:02:07,515
‫תודה רבה.‬

1111
01:02:52,727 --> 01:02:54,645
‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬