1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:17,642 --> 00:00:20,729
‫- סרט תיעודי של NETFLIX -‬

4
00:00:29,988 --> 00:00:31,781
‫נראה לי שאנחנו מוכנים. קדימה.‬

5
00:00:31,865 --> 00:00:35,118
‫אעשה הקדמה קצרה, ואז נתחיל.‬

6
00:00:35,910 --> 00:00:39,289
‫אנחנו כאן בביתו של ד״ר הנרי קולם.‬

7
00:00:39,372 --> 00:00:42,500
‫אנחנו כאן בראיון עם ד״ר אלפרד בומברג.‬

8
00:00:42,584 --> 00:00:45,336
‫זהו ראיון עם השגריר ג׳ון גאנת׳ר דין,‬

9
00:00:45,420 --> 00:00:48,339
‫יוצא צבא ששירת בת״ד 1142.‬

10
00:00:50,091 --> 00:00:53,553
‫אני לא יודע עד כמה המידע עדיין מסווג.‬

11
00:00:54,220 --> 00:00:56,848
‫אחרי הכול, זה היה בעת מלחמה.‬

12
00:00:58,099 --> 00:01:02,145
‫לקחתי את זה ברצינות רבה,‬
‫ופשוט לא דיברתי על זה.‬

13
00:01:02,228 --> 00:01:03,813
‫בטח לא עם בני משפחתי.‬

14
00:01:04,813 --> 00:01:06,691
‫היינו צריכים להישבע.‬

15
00:01:06,775 --> 00:01:11,237
‫״אל תגלו לאף אחד‬
‫איפה אתם ומה אתם עושים.‬

16
00:01:11,321 --> 00:01:13,823
‫גם לא לאישה או להורים.״‬

17
00:01:13,907 --> 00:01:18,953
‫עתיד האומה היה תלוי בשמירת הסודיות הזאת.‬

18
00:01:20,205 --> 00:01:24,084
‫- בזמן מלחמת העולם השנייה, ארה״ב הפעילה‬
‫מחנה צבאי סודי באזור וושינגטון הבירה. -‬

19
00:01:24,167 --> 00:01:26,086
‫- קיומו נשמר בסוד במשך יותר מ־50 שנה. -‬

20
00:01:26,169 --> 00:01:29,380
‫- ב־2006, שירות הפארקים הלאומיים‬
‫ערך ראיונות עם אלה ששירתו בו… -‬

21
00:01:36,346 --> 00:01:39,808
‫הדבר הראשון שאני זוכר‬
‫הוא הרגע שבו הודיעו לנו‬

22
00:01:39,891 --> 00:01:44,104
‫שייקחו אותנו למקום שהתגלה כ־1142.‬

23
00:01:44,938 --> 00:01:47,148
‫והכניסו אותנו לאוטובוס.‬

24
00:01:48,900 --> 00:01:51,820
‫כל החלונות היו מכוסים בעץ.‬

25
00:01:52,403 --> 00:01:54,447
‫לא יכולת לראות שום דבר.‬

26
00:01:56,449 --> 00:01:57,575
‫פתאום אמרו לנו,‬

27
00:01:57,659 --> 00:02:01,538
‫״אתם תישלחו למשימה מסווגת״.‬

28
00:02:02,872 --> 00:02:05,458
‫כולם ציפו להישלח לאירופה,‬

29
00:02:05,542 --> 00:02:10,338
‫אבל לקחו אותנו, ואף אחד לא ידע לאן.‬

30
00:02:15,760 --> 00:02:18,179
‫נסענו דרומה מוושינגטון,‬

31
00:02:18,263 --> 00:02:21,224
‫וחשבתי לעצמי, ״מה קורה פה״?‬

32
00:02:21,808 --> 00:02:26,020
‫הכול יצר רושם שמנסים להסתיר ממני מידע.‬

33
00:02:28,439 --> 00:02:30,150
‫אז נסענו לנו,‬

34
00:02:30,233 --> 00:02:34,612
‫והתחלתי לראות מרווח בין העצים,‬

35
00:02:34,696 --> 00:02:37,782
‫והיה שם… נדמה לי שזה היה שביל עפר.‬

36
00:02:38,950 --> 00:02:41,327
‫״מה… לאן לוקחים אותי?״‬

37
00:02:44,914 --> 00:02:48,501
‫ואז התרחקנו מהכביש הראשי,‬

38
00:02:48,585 --> 00:02:50,795
‫והגענו ל…‬

39
00:02:50,879 --> 00:02:55,884
‫מתקן צבאי קטן.‬

40
00:02:58,386 --> 00:03:00,263
‫הגענו לשם סוף סוף,‬

41
00:03:00,346 --> 00:03:03,308
‫והמפקד אמר, ״זה המקום, חבר׳ה.‬

42
00:03:03,391 --> 00:03:05,518
‫אתם לא נשלחים לחו״ל.‬

43
00:03:05,602 --> 00:03:07,145
‫אתם נשארים כאן״.‬

44
00:03:08,271 --> 00:03:11,316
‫אחד החבר׳ה רכן החוצה, דרך החלון,‬

45
00:03:11,399 --> 00:03:14,068
‫לשוטר הצבאי, ואמר לו,‬

46
00:03:14,152 --> 00:03:16,321
‫״איך קוראים למקום הזה״?‬

47
00:03:16,404 --> 00:03:18,781
‫והשוטר הצבאי ענה לו,‬

48
00:03:18,865 --> 00:03:19,949
‫״שום דבר״.‬

49
00:03:23,995 --> 00:03:28,082
‫אני לא בטוח שהאנשים שיזמו את התוכנית הזאת‬

50
00:03:28,166 --> 00:03:29,667
‫ידעו מה עשינו שם.‬

51
00:03:30,919 --> 00:03:32,962
‫לא היה שום תקדים לדברים כאלה.‬

52
00:03:33,046 --> 00:03:34,047
‫נכון?‬

53
00:03:44,515 --> 00:03:46,893
‫- 2006, ראיונות שירות הפארקים הלאומיים -‬

54
00:03:46,976 --> 00:03:49,562
‫טוב, אנחנו מתחילים כאן הבוקר.‬

55
00:03:49,646 --> 00:03:53,942
‫ג׳ורג׳, תתחיל במידע הבסיסי ביותר.‬

56
00:03:54,025 --> 00:03:56,819
‫ספר לנו מה שמך המלא ואיפה נולדת.‬

57
00:03:58,446 --> 00:04:00,406
‫שמי ג׳ורג׳ ויידינגר.‬

58
00:04:00,490 --> 00:04:05,119
‫נולדתי בווינה, אוסטריה, ב־1923,‬

59
00:04:05,703 --> 00:04:08,039
‫וברחתי לארצות הברית‬

60
00:04:08,122 --> 00:04:10,625
‫בספינה האחרונה שעזבה את אירופה,‬

61
00:04:10,708 --> 00:04:13,378
‫בדצמבר 1939.‬

62
00:04:16,297 --> 00:04:19,466
‫זה בהחלט היה נורא מפחי‬‫ד בַּעבורי.‬

63
00:04:20,176 --> 00:04:23,054
‫כל בתי הכנסת בווינה נשרפו.‬

64
00:04:23,680 --> 00:04:27,392
‫רבים נשלחו למחנות ריכוז.‬

65
00:04:28,059 --> 00:04:32,438
‫היטלר רצה להשמיד את היהודים.‬

66
00:04:32,522 --> 00:04:34,482
‫להיפטר מאיתנו לחלוטין.‬

67
00:04:37,151 --> 00:04:38,528
‫- קולו של רודולף פלנר -‬

68
00:04:38,611 --> 00:04:44,701
‫ברגע שהגעתי לכאן, הגשתי בקשת התאזרחות,‬

69
00:04:45,285 --> 00:04:48,955
‫מה שאפשר לי להתגייס לצבא.‬

70
00:04:51,416 --> 00:04:53,334
‫ה‬‫יו שם מאות מאיתנו.‬

71
00:04:53,418 --> 00:04:56,004
‫יהודים שזה עתה נקרא‬‫ו להתגייס לצבא.‬

72
00:04:56,629 --> 00:04:59,007
‫והשאלה הראשונה שהיו שואלים אותנו:‬

73
00:04:59,090 --> 00:05:03,469
‫״האם אתה מוכן להילחם‬
‫למען המדינה החדשה שלך, אמריקה?״‬

74
00:05:03,553 --> 00:05:05,596
‫והיינו עונים, ״כן, כבודו״!‬

75
00:05:05,680 --> 00:05:06,514
‫- ארנו מאייר -‬

76
00:05:06,597 --> 00:05:10,268
‫והייתי בצד של אלה‬
‫שרצו לפוצץ לגרמנים את הצורה.‬

77
00:05:11,853 --> 00:05:13,229
‫עין תחת עין.‬

78
00:05:15,982 --> 00:05:19,610
‫לא חושב שהיה מישהו שהייתה לו‬
‫סיבה טובה יותר משלי להתגייס לצבא.‬

79
00:05:19,694 --> 00:05:21,321
‫- קולו של ג׳ון גאנת׳ר דין -‬

80
00:05:22,864 --> 00:05:26,409
‫שידע יותר טוב ממני על מה אנחנו נלחמים.‬

81
00:05:28,619 --> 00:05:30,371
‫כשסיימנו את הטירונות,‬

82
00:05:30,455 --> 00:05:33,541
‫קראו בשמות של כולנו, חוץ מאשר בשמי.‬

83
00:05:33,624 --> 00:05:34,834
‫״צעד אחד קדימה.״‬

84
00:05:35,501 --> 00:05:36,627
‫״שמאלה פנה.״‬

85
00:05:37,170 --> 00:05:39,088
‫וכולם צעדו משם,‬

86
00:05:39,172 --> 00:05:42,592
‫ואני נשארתי לבדי על המגרש.‬

87
00:05:44,886 --> 00:05:47,096
‫אז הקולונל קרא לי להיכנס.‬

88
00:05:48,389 --> 00:05:50,516
‫״וייס, תגיד משהו בגרמנית.״‬

89
00:05:51,351 --> 00:05:55,438
‫אז דקלמתי להם שיר מפורסם של גתה.‬

90
00:05:55,521 --> 00:05:57,774
‫מיהו הרוכב בסופה ובחצות? זה האב...‬

91
00:05:57,857 --> 00:05:59,692
‫- פיטר וייס -‬

92
00:05:59,776 --> 00:06:01,569
‫הוא אמר, ״טוב, מספיק.‬

93
00:06:01,652 --> 00:06:03,738
‫אתה נוסע ל־1142.״‬

94
00:06:16,834 --> 00:06:18,378
‫האוטובוס עצר,‬

95
00:06:19,545 --> 00:06:21,589
‫והדבר הראשון שראיתי‬

96
00:06:22,131 --> 00:06:24,425
‫היה מחנה שלא נראה צבאי במיוחד.‬

97
00:06:31,099 --> 00:06:33,101
‫זה נראה כמו קאנטרי קלאב.‬

98
00:06:35,269 --> 00:06:39,273
‫היו שם בריכת שחייה ומגרשי טניס.‬

99
00:06:41,234 --> 00:06:44,153
‫זה כמעט לא נראה אמיתי.‬

100
00:06:45,405 --> 00:06:46,739
‫לא היה לנו מושג מה זה.‬

101
00:06:48,408 --> 00:06:50,868
‫מיד אמרו לי,‬

102
00:06:50,952 --> 00:06:53,746
‫״אין פה דרגות או תארים.‬

103
00:06:53,830 --> 00:06:56,165
‫לא אומרים לאף אחד מה לעשות.״‬

104
00:06:56,249 --> 00:06:58,751
‫זה היה מבצע גדול וסודי ביותר.‬

105
00:07:03,256 --> 00:07:05,425
‫למעשה, זה היה מחנה שבויים. נכון?‬

106
00:07:05,508 --> 00:07:08,302
‫טוב… אם אתה רוצה לקרוא לו ככה.‬

107
00:07:08,386 --> 00:07:11,931
‫הם לא קראו לו ככה.‬
‫הם קראו לו ״תא דואר 1142״.‬

108
00:07:12,598 --> 00:07:14,851
‫רק אחרי כמה שבועות אמרו לנו‬

109
00:07:14,934 --> 00:07:17,770
‫שכל האנשים שיגיעו לשם יהיו נאצים.‬

110
00:07:36,789 --> 00:07:40,835
‫בימים ההם, נאצי היה נאצי. גרמני היה נאצי.‬

111
00:07:40,918 --> 00:07:43,296
‫ולהביא אותם הנה… אלוהים אדירים!‬

112
00:07:44,672 --> 00:07:48,217
‫כלומר… אחרי שלקחת קצינים נאצים בשבי,‬

113
00:07:48,301 --> 00:07:52,138
‫מה פתאום להביא אותם לארצות הברית?‬
‫כלומר… מה קורה פה?‬

114
00:07:53,556 --> 00:07:55,892
‫החיילים האלה באו מכל החילות.‬

115
00:07:55,975 --> 00:07:59,228
‫תותחנים, רגלים, אס־אס…‬

116
00:07:59,812 --> 00:08:04,650
‫רבים מהם הועברו ישירות מהחזית,‬
‫שם נלקחו בשבי,‬

117
00:08:05,485 --> 00:08:09,405
‫ובלי להחליף בגדים אפילו, הם הגיעו ל־1142.‬

118
00:08:10,490 --> 00:08:12,909
‫זו לא הייתה הרגשה נוחה במיוחד.‬

119
00:08:13,951 --> 00:08:16,329
‫חלקם היו נאצים אמיתיים,‬

120
00:08:16,412 --> 00:08:19,832
‫שהיו הורגים אותך על המקום אילו יכלו.‬

121
00:08:19,916 --> 00:08:21,834
‫אתה יודע, אני יהודי.‬

122
00:08:21,918 --> 00:08:23,586
‫וגם הם ידעו את זה.‬

123
00:08:25,338 --> 00:08:29,967
‫מה אמרו לך שתעשה שם?‬
‫מה היה התפקיד שלך?‬

124
00:08:30,051 --> 00:08:33,679
‫להשיג מידע מודיעיני שיסייע לארצות הברית.‬

125
00:08:37,183 --> 00:08:38,183
‫- יומן חדשות -‬

126
00:08:38,267 --> 00:08:40,686
‫המלחמה באירופה נמשכת,‬

127
00:08:40,770 --> 00:08:43,188
‫ובעלות הברית עומדות מול איום נוסף:‬

128
00:08:43,272 --> 00:08:46,526
‫הנשק הסודי של היטלר, טילי ה־V-2.‬

129
00:08:47,068 --> 00:08:50,154
‫טילי ה־V-2 הטילו טרור על לונדון,‬

130
00:08:50,238 --> 00:08:52,823
‫וגבו יותר מחמישים אלף קורבנות.‬

131
00:08:55,451 --> 00:08:58,663
‫ורנר פון בראון,‬
‫מדען הטילים הראשי של היטלר,‬

132
00:08:58,746 --> 00:09:03,084
‫מתכוון לפתח דור חדש של טילים‬
‫בעלי טווח ארוך עוד יותר.‬

133
00:09:05,002 --> 00:09:08,339
‫פיתוח הטילים הגרמני היה בשיאו.‬

134
00:09:08,422 --> 00:09:10,383
‫אחת הסכנות העיקריות, כמובן, הייתה‬

135
00:09:10,466 --> 00:09:15,888
‫שהיטלר יפתח טיל חזק‬
‫שמסוגל להגיע לניו יורק או לוושינגטון.‬

136
00:09:16,597 --> 00:09:19,392
‫זה היה משנה את מהלך המלחמה כולה.‬

137
00:09:22,812 --> 00:09:27,066
‫אמרו לנו לנצל את הגרמנית שלנו‬
‫כדי לחקור את השבויים הגרמניים.‬

138
00:09:28,067 --> 00:09:29,068
‫הפקודה הייתה,‬

139
00:09:29,151 --> 00:09:33,155
‫״אם מישהו יזכיר טילים,‬
‫תשיגו ממנו את כל המידע״.‬

140
00:09:33,990 --> 00:09:36,284
‫מה שמך?‬
‫-בולר.‬

141
00:09:36,367 --> 00:09:39,120
‫ספר לי איפה מוסתרים טילי ה־V-2.‬

142
00:09:39,203 --> 00:09:40,705
‫אצלי בתחת!‬

143
00:09:40,788 --> 00:09:45,710
‫אני זוכר חקירה אחת, מספטמבר 44׳.‬

144
00:09:45,793 --> 00:09:47,295
‫השבוי הזה אמר,‬

145
00:09:47,378 --> 00:09:49,255
‫״אני לא מדבר!‬

146
00:09:49,755 --> 00:09:51,424
‫אני קצין בוורמאכט.‬

147
00:09:51,507 --> 00:09:54,510
‫אני מחויב רק למסור לך‬
‫את המספר האישי שלי ואת שמי״.‬

148
00:09:55,219 --> 00:09:56,596
‫אז אני אמרתי,‬

149
00:09:56,679 --> 00:09:58,973
‫״אני במקרה יהודי גרמני,‬

150
00:10:00,016 --> 00:10:01,934
‫שגורש מגרמניה,‬

151
00:10:02,476 --> 00:10:04,520
‫ואם אתה לא תדבר,‬

152
00:10:04,604 --> 00:10:09,233
‫יש לנו שיטות, ודברים שאנחנו‬
‫יכולים לעשות לך ולמשפחה שלך״.‬

153
00:10:10,901 --> 00:10:13,821
‫בתור פליט יהודי מאירופה,‬

154
00:10:14,530 --> 00:10:18,701
‫זאת אחת המשימות‬
‫ההזויות ביותר שאתה יכול לקבל.‬

155
00:10:22,455 --> 00:10:24,040
‫- מסווג -‬

156
00:10:25,875 --> 00:10:29,754
‫באחת הפעמים היה שם‬
‫קצין ואפן אס־אס שסי‬‫רב לדבר.‬

157
00:10:30,796 --> 00:10:32,798
‫רולף אמר, ״אני אגרום לו לדבר״.‬

158
00:10:33,507 --> 00:10:35,176
‫הוא הכניס אותו לתוך אמבולנס,‬

159
00:10:35,259 --> 00:10:38,220
‫ונסע בו ברחבי הבסיס במשך כשעה.‬

160
00:10:40,222 --> 00:10:41,557
‫״עכשיו אתה מוכן לדבר?‬

161
00:10:42,141 --> 00:10:44,226
‫כי אם לא, נהרוג אותך בגז.״‬

162
00:10:45,603 --> 00:10:46,812
‫אבל הוא לא דיבר.‬

163
00:10:46,896 --> 00:10:48,898
‫אז הם סגרו את הדלת,‬

164
00:10:50,316 --> 00:10:53,152
‫ורולף אמר, ״איוואן, עוד גז״.‬

165
00:10:53,653 --> 00:10:58,032
‫הוא הפעיל שואב אבק,‬
‫והזרים אבק לתוך פתח האוורור,‬

166
00:10:58,658 --> 00:11:01,869
‫והוא חשב שממיתים אותו בגז,‬
‫מפני שזה מה שהגרמנים עשו.‬

167
00:11:02,828 --> 00:11:07,291
‫רולף הוציא אותו אחרי כמה זמן ואמר,‬
‫״נו? עכשיו אתה מוכן לדבר איתנו״?‬

168
00:11:07,375 --> 00:11:08,876
‫והוא דיבר.‬

169
00:11:16,300 --> 00:11:21,055
‫אחד ההישגים הגדולים של ת״ד 1142‬

170
00:11:21,138 --> 00:11:25,559
‫היה העובדה שגילינו אתר‬

171
00:11:25,643 --> 00:11:28,938
‫שבו היטלר בנה את טילי ה־V-2.‬

172
00:11:29,647 --> 00:11:32,983
‫אתה יודע, ורנר פון בראון וצוות המדענים שלו‬

173
00:11:33,067 --> 00:11:35,861
‫פעלו במפעל תת־קרקעי סודי‬

174
00:11:35,945 --> 00:11:37,488
‫בשם ״פנמינדה״.‬

175
00:11:38,280 --> 00:11:40,991
‫אז סרקנו תצלומים אוויריים,‬

176
00:11:41,075 --> 00:11:42,910
‫וחקרנו שבויים,‬

177
00:11:43,494 --> 00:11:45,037
‫והם סיפרו לנו הכול.‬

178
00:11:46,205 --> 00:11:48,457
‫הגילוי של פנמינדה‬

179
00:11:48,541 --> 00:11:51,127
‫אִפשר את הפצצת האתר.‬

180
00:11:53,879 --> 00:11:55,798
‫הרגשתי טוב עם הידיעה‬

181
00:11:55,881 --> 00:11:58,092
‫שזה היה אחד ההישגים‬

182
00:11:58,175 --> 00:12:00,136
‫של ת״ד 1142.‬

183
00:12:03,305 --> 00:12:05,516
‫- המלחמה באירופה מסתיימת -‬

184
00:12:10,479 --> 00:12:14,316
‫ברחבי העולם,‬
‫המונים חוגגים את תום המלחמה באירופה.‬

185
00:12:14,859 --> 00:12:17,987
‫חלפו חמש שנים ויותר מאז שהיטלר פלש לפולין,‬

186
00:12:18,487 --> 00:12:20,573
‫שנים גדושות ייסורים ומוות.‬

187
00:12:21,323 --> 00:12:23,909
‫כעת הושג ניצחון במלחמה נגד גרמניה.‬

188
00:12:24,785 --> 00:12:26,287
‫במחווה סימבולית,‬

189
00:12:26,370 --> 00:12:29,165
‫כוחות אמריקניים משמידים‬
‫את סמל המפלגה הנאצית.‬

190
00:12:44,847 --> 00:12:46,348
‫רצף ההתרחשויות,‬

191
00:12:46,432 --> 00:12:48,768
‫רק כדי שלא יהיו טעויות בכרונולוגיה,‬

192
00:12:48,851 --> 00:12:51,979
‫היה שהגנרל ביסל כינס אותנו בפנטגון,‬

193
00:12:52,897 --> 00:12:56,442
‫ואמר, ״רבותיי, עליי לנקוט בפעולה‬

194
00:12:56,525 --> 00:12:59,069
‫שהיא מנוגדת לחוק, ועלולה להכניס אותי לכ‬‫לא.‬

195
00:13:01,322 --> 00:13:03,616
‫ישנם מאות מדענים גרמנים,‬

196
00:13:03,699 --> 00:13:05,951
‫ואם לא נביא אותם הנה, לארצות הברית,‬

197
00:13:06,035 --> 00:13:08,370
‫כל הטכנולוגיה הזאת תאבד לנו״.‬

198
00:13:08,454 --> 00:13:11,040
‫אז הם לא נכנסו באופן חוקי‬‫ או רשום?‬

199
00:13:11,123 --> 00:13:13,042
‫לא. הם היו זרים, נתיני ארץ אויב,‬

200
00:13:13,125 --> 00:13:15,252
‫שכניסתם אסורה בעת מלחמה.‬

201
00:13:17,129 --> 00:13:20,966
‫הגנרל ביסל אמר,‬
‫״נשתלט על אי במפרץ בוסטון,‬

202
00:13:21,550 --> 00:13:25,846
‫ונכניס את המדענים האלה בניגוד לחוק,‬
‫וניקח אותם לאי הזה,‬

203
00:13:25,930 --> 00:13:28,641
‫לפני שרשויות ההגירה יבחינו בספינה״.‬

204
00:13:29,266 --> 00:13:31,936
‫אז הביאו את האנשים האלה בספינות צבאיות.‬

205
00:13:32,019 --> 00:13:35,314
‫הבאנו מאות אנשים לאי בניגוד לחוק.‬

206
00:13:37,107 --> 00:13:38,400
‫אני זוכר בבירור.‬

207
00:13:38,484 --> 00:13:41,237
‫כשאספנו את ורנר פון בראון,‬

208
00:13:41,320 --> 00:13:44,907
‫ואת הראשונים מבין 300‬
‫אנשי הצוות שלו מפנמינדה,‬

209
00:13:44,990 --> 00:13:46,116
‫התחוללה סופה.‬

210
00:13:46,659 --> 00:13:49,203
‫בגשם השוטף וברוח הסוערת,‬

211
00:13:49,286 --> 00:13:51,247
‫הם ירדו בסולם,‬

212
00:13:51,330 --> 00:13:54,416
‫בסערה שהייתה חזקה מדי‬
‫בשביל ספינת הנתב.‬

213
00:13:54,500 --> 00:13:57,461
‫הם ירדו מהספינה ובאו לאי.‬

214
00:13:58,045 --> 00:14:00,297
‫כולם בהו בטיפוסים המשונים באלה,‬

215
00:14:00,381 --> 00:14:03,801
‫במעילי עור ארוכים ובכובעים מוזרים…‬

216
00:14:06,387 --> 00:14:10,015
‫אם רצית לראות את הפרוסי הסטריאוטיפי,‬

217
00:14:10,558 --> 00:14:12,351
‫גבוה, בלונדיני, עיניים כחולות…‬

218
00:14:12,434 --> 00:14:14,603
‫לעזאזל, זה היה ורנר פון בראון.‬

219
00:14:18,065 --> 00:14:22,444
‫הם השתייכו לדרג שהיה נחשב בעינינו,‬

220
00:14:23,028 --> 00:14:26,615
‫ואני לא יודע כמה מתקדמים היינו,‬
‫אבל ממה שהבנתי,‬

221
00:14:26,699 --> 00:14:30,035
‫היה לנו מעט מאוד מידע על טילים.‬

222
00:14:30,786 --> 00:14:32,288
‫לא היה שום ספק.‬

223
00:14:32,913 --> 00:14:35,082
‫מדעני טילים,‬

224
00:14:35,165 --> 00:14:40,212
‫שהיו חיוניים למאמץ המלחמתי של הנאצים,‬

225
00:14:40,296 --> 00:14:44,633
‫הפכו פתאום חיוניים למאמץ המלחמתי שלנו.‬

226
00:14:47,136 --> 00:14:48,429
‫לפתע פתאום,‬

227
00:14:48,512 --> 00:14:52,224
‫הגדרת התפקיד שלי השתנתה לגמרי,‬

228
00:14:52,308 --> 00:14:56,353
‫ואז עברנו למה שהייתה, לדעתי,‬
‫המטרה האמיתית של הנוכחות שלי שם:‬

229
00:14:56,437 --> 00:14:59,648
‫להיות מין מלווה ואיש יחסי ציבור,‬

230
00:15:00,441 --> 00:15:02,401
‫כדי שהאנשים האלה ירגישו בנוח.‬

231
00:15:04,236 --> 00:15:07,823
‫התקבלה החלטה שאני אהיה ״קצין המורל״,‬

232
00:15:07,907 --> 00:15:09,658
‫שזה תואר מגוחך.‬

233
00:15:10,367 --> 00:15:13,621
‫אבל מישהו חשב שזה יביא תועלת‬

234
00:15:13,704 --> 00:15:15,539
‫אם נהיה נחמדים אליהם.‬

235
00:15:16,332 --> 00:15:20,377
‫ואז נשאלה השאלה,‬
‫מפני ששנאתי גרמנים כל כך…‬

236
00:15:20,461 --> 00:15:24,757
‫האם אוכל באמת לעשות את זה ברגישות,‬
‫וכולי וכולי,‬

237
00:15:24,840 --> 00:15:27,134
‫ולא סתם למלא את תפקידי ״על אוטומט״.‬

238
00:15:27,217 --> 00:15:29,011
‫ואני עניתי,‬

239
00:15:29,845 --> 00:15:33,057
‫״אין לי תשובה לשאלה,‬
‫מפני שמעולם לא עשיתי את זה״.‬

240
00:15:36,644 --> 00:15:40,064
‫אמרו לנו שיהיה עלינו לחקור אנשים‬

241
00:15:40,564 --> 00:15:45,569
‫באמתלה ידידותית של משחק שחמט,‬
‫או משחק פינג־פונג, או משחק טניס.‬

242
00:15:46,779 --> 00:15:49,406
‫לשחק ‬‫כדורעף. הם אהבו כדורעף.‬

243
00:15:50,491 --> 00:15:52,743
‫משחק הפרסות לא היה מוכר בגרמניה.‬

244
00:15:52,826 --> 00:15:55,996
‫לימדתי אותם לשחק בפרסות.‬

245
00:15:56,747 --> 00:15:58,707
‫באופן קבוע,‬

246
00:15:58,791 --> 00:16:00,542
‫הבאתי להם עיתונים,‬

247
00:16:00,626 --> 00:16:03,128
‫מגזינים, ויסקי…‬

248
00:16:04,838 --> 00:16:06,006
‫מה פתאום?!‬

249
00:16:06,090 --> 00:16:11,387
‫לא חשבתי שאלחם בגרמנים,‬
‫אותם שנאתי בכל נימי נפשי…‬

250
00:16:11,470 --> 00:16:15,432
‫שאגיע למצב כזה. זה היה מטורף.‬

251
00:16:17,142 --> 00:16:20,521
‫איך זה היה בשבילך, לדבר עם שבוי גרמני?‬

252
00:16:21,230 --> 00:16:24,525
‫הייתי צוחק איתם, מתלוצץ איתם.‬

253
00:16:24,608 --> 00:16:27,444
‫רציתי שירגישו שאני בצד שלהם,‬

254
00:16:27,528 --> 00:16:29,780
‫מפני שנולדתי בגרמניה,‬

255
00:16:29,863 --> 00:16:33,283
‫ואתה יודע, אולי יש לי נטייה לצד הגרמני.‬

256
00:16:34,118 --> 00:16:36,161
‫אבל רק ניסיתי לרכך אותם.‬

257
00:16:38,455 --> 00:16:42,668
‫היינץ שליקה, כשהוא הגיע,‬
‫היה צעיר, בעל נטייה ספורטיבית.‬

258
00:16:42,751 --> 00:16:46,130
‫מישהו היה צריך ללכת ולעשות איתו דברים,‬
‫אז אני עשיתי את זה.‬

259
00:16:46,714 --> 00:16:49,508
‫האם הוא היה נאצי?‬
‫כן, בטח. הוא היה בפנמינדה.‬

260
00:16:50,009 --> 00:16:51,135
‫אז מה?‬

261
00:16:51,218 --> 00:16:54,972
‫אבל התפקיד שלי היה לברר‬
‫במה הוא יוכל לעזור לארצות הברית.‬

262
00:16:57,016 --> 00:16:59,643
‫הייתה לנו קרן סודית.‬

263
00:16:59,727 --> 00:17:02,938
‫כשהיה עליי לבדר את המדענים,‬

264
00:17:03,022 --> 00:17:07,067
‫הייתי ניגש לקולונל דין‬
‫ומקבל 50 או 100 דולר,‬

265
00:17:07,151 --> 00:17:08,527
‫וזה היה מקור המימון.‬

266
00:17:09,528 --> 00:17:14,282
‫היינו לוקחים אוטובוס צבאי‬
‫ונוסעים למועדוני לילה, למסעדות,‬

267
00:17:14,366 --> 00:17:15,867
‫ואני הייתי משלם על הכול.‬

268
00:17:18,704 --> 00:17:20,873
‫הקרינו אז סרטים,‬

269
00:17:20,955 --> 00:17:25,461
‫ומי ששיתף פעולה הורשה ללכת ולצפות בהם.‬

270
00:17:26,045 --> 00:17:29,256
‫ואני מניח שהם העריכו את ההזדמנות‬

271
00:17:29,840 --> 00:17:32,259
‫לראות סרט אמריקאי.‬

272
00:17:32,801 --> 00:17:36,889
‫הם אהבו ללמוד על אמריקה,‬
‫ושאלו על אמריקה.‬

273
00:17:36,972 --> 00:17:39,850
‫רצינו שהם יכירו את התרבות האמריקאית.‬

274
00:17:41,977 --> 00:17:46,231
‫האם המשימה שלך הייתה יותר להשיג מהם מידע,‬

275
00:17:46,315 --> 00:17:51,361
‫או שמא ללוות אותם ולדאוג שיהיו מבסוטים?‬

276
00:17:51,445 --> 00:17:52,988
‫גם וגם.‬

277
00:17:57,868 --> 00:18:00,662
‫בדצמבר, ורנר פון בראון אמר, ״תראו,‬

278
00:18:01,330 --> 00:18:04,083
‫החורף באירופה יהיה קשה מאוד,‬

279
00:18:04,166 --> 00:18:08,545
‫והיינו רוצים לשלוח חבילות למשפחות שלנו,‬

280
00:18:08,629 --> 00:18:10,005
‫לחגים״.‬

281
00:18:11,632 --> 00:18:14,510
‫אמרתי ״אבדוק מה אפשר לעשות״,‬
‫והלכתי למפקד המחנה.‬

282
00:18:15,719 --> 00:18:19,473
‫הוא התקשר לפנטגון, חזר אלינו ואמר,‬
‫״צריך שהם יהיו מבסוטים״.‬

283
00:18:21,975 --> 00:18:24,478
‫אז, למחרת בבוקר, הם באו,‬

284
00:18:26,480 --> 00:18:30,859
‫לבושים במעילי עור ארוכים,‬

285
00:18:30,943 --> 00:18:32,861
‫כאלה שהגרמנים לובשים בחורף.‬

286
00:18:33,904 --> 00:18:35,823
‫היה להם גם כובע טירולי,‬

287
00:18:36,406 --> 00:18:38,283
‫ובאחד מהם הייתה נוצה קטנה.‬

288
00:18:38,992 --> 00:18:40,494
‫אמרתי, ״למען השם,‬

289
00:18:41,411 --> 00:18:44,081
‫אף אחד לא אמור לדעת שאתם כאן.‬

290
00:18:44,164 --> 00:18:47,751
‫אתם מוכנים לחזור פנימה ולהחליף בגדים״?‬

291
00:18:48,836 --> 00:18:52,756
‫התשובה הייתה,‬
‫״אין לנו בגדים אחרים. זה מה שנלבש״.‬

292
00:18:53,382 --> 00:18:57,010
‫ופניתי למפקד, והוא אמר ״בסדר, קח אותם״.‬

293
00:18:58,303 --> 00:19:00,264
‫- לנסברג -‬

294
00:19:01,056 --> 00:19:02,850
‫נתנו לי אלף דולר,‬

295
00:19:03,725 --> 00:19:06,270
‫ו‬‫הסיעו‬‫ אותנו ל״האחים לנסברג״.‬

296
00:19:07,271 --> 00:19:11,150
‫״האחים לנסברג״ הייתה‬
‫חנות הכלבו הגדולה ביותר‬

297
00:19:11,233 --> 00:19:14,236
‫בוושינגטון הבירה,‬
‫וידעתי שהיא בבעלות יהודים.‬

298
00:19:15,112 --> 00:19:18,115
‫אז הפקתי מזה הנאה מרושעת,‬

299
00:19:18,198 --> 00:19:22,161
‫לקחת את הטיפוסים האלה‬‫ ‬‫לחנות כלבו יהודי‬‫ת‬‫.‬

300
00:19:22,244 --> 00:19:23,704
‫- חנוכה שמח -‬

301
00:19:23,787 --> 00:19:25,038
‫אז איפה נתחיל?‬

302
00:19:25,122 --> 00:19:28,625
‫קפה, תה, שוקולד לילדים.‬

303
00:19:29,209 --> 00:19:30,586
‫אמרתי, ״ומה עכשיו״?‬

304
00:19:31,461 --> 00:19:32,880
‫תחתונים!‬

305
00:19:33,839 --> 00:19:35,424
‫הייתי בן 17 בערך.‬

306
00:19:35,507 --> 00:19:37,634
‫בחיים שלי לא קניתי תחתונים.‬

307
00:19:37,718 --> 00:19:40,637
‫והנה, ארבעה טיפוסים גרמנים,‬

308
00:19:41,180 --> 00:19:43,849
‫מזמינים תחתונים לנשים שלהם.‬

309
00:19:45,184 --> 00:19:46,810
‫בסוף באה המוכרת,‬

310
00:19:47,728 --> 00:19:52,191
‫והניפה זוג תחתוני ניילון אלגנטיים.‬

311
00:19:52,733 --> 00:19:54,276
‫עד היום אני זוכר רק‬

312
00:19:55,277 --> 00:19:57,571
‫שוורנר פון בראון אמר,‬

313
00:19:57,654 --> 00:19:59,489
‫״לא ולא!‬

314
00:20:00,407 --> 00:20:04,036
‫מצמר! ועם גרביים ארוכות״.‬

315
00:20:04,620 --> 00:20:08,081
‫וכולם, כמובן, נעצו עיניים‬
‫בארבעת הטיפוסים האלה,‬

316
00:20:08,165 --> 00:20:11,001
‫שדיברו בגרמנית ולבשו בגדים מוזרים.‬

317
00:20:12,127 --> 00:20:14,087
‫שאלתי אותם ״מה עכשיו״.‬

318
00:20:14,171 --> 00:20:15,255
‫״חזיות.״‬

319
00:20:15,339 --> 00:20:19,218
‫טוב… מימיי לא קניתי חזיות, אתה מבין.‬

320
00:20:21,094 --> 00:20:23,847
‫אז היינו באמצע רכישת החזיות.‬

321
00:20:25,474 --> 00:20:28,685
‫בשלב הזה כבר נראו סביבנו ‬
‫תנועות ידיים מסוימות, וכולי.‬

322
00:20:30,520 --> 00:20:32,606
‫הגיעה משטרה צבאית ועצרה אותנו.‬

323
00:20:35,108 --> 00:20:38,487
‫והחזירו אותנו, אחר כבוד,‬

324
00:20:39,196 --> 00:20:41,531
‫לת״ד 1142.‬

325
00:20:45,202 --> 00:20:46,328
‫כלומר… מה לעזאזל?!‬

326
00:20:46,912 --> 00:20:47,996
‫זה בלתי נשכח.‬

327
00:20:48,622 --> 00:20:50,540
‫גם אי אפשר להמציא דבר כזה.‬

328
00:20:54,628 --> 00:20:57,923
‫א‬‫תה‬‫ לוקח אותם לסיבוב‬
‫כדי שיחוו‬‫ חיים נורמליים.‬

329
00:20:58,006 --> 00:21:01,426
‫לו‬‫קח אותם העירה לקפה ועוגה.‬

330
00:21:01,510 --> 00:21:02,928
‫שיהיה הכי נורמלי.‬

331
00:21:03,011 --> 00:21:06,515
‫הם לא שבויים שמקבלים יחס אלים.‬

332
00:21:07,140 --> 00:21:09,309
‫להפך. תשתדל להתחבב עליהם.‬

333
00:21:15,440 --> 00:21:19,736
‫ורנר פון בראון פיתח את טיל ה־V-2‬

334
00:21:19,820 --> 00:21:23,865
‫שגרם למותם של אינספור בני אדם,‬

335
00:21:24,658 --> 00:21:26,994
‫ועכשיו, הוא יעבוד בשבילנו.‬

336
00:21:27,744 --> 00:21:30,998
‫התייחסו אליו כמעט כמו אל גיבור.‬

337
00:21:35,544 --> 00:21:38,213
‫ורנר עצמו היה בעל חזון.‬

338
00:21:38,297 --> 00:21:40,757
‫האם הוא היה נאצי? אני…‬

339
00:21:43,093 --> 00:21:46,680
‫הוא שירת את האינטרסים של הנאצים,‬
‫והם גמלו לו ביד רחבה.‬

340
00:21:46,763 --> 00:21:50,851
‫מבחינה אידאולוגית,‬
‫הוא התעניין בטילים ובטיסה לירח.‬

341
00:21:50,934 --> 00:21:53,312
‫הוא לא התעניין בלחימה במיוחד.‬

342
00:21:53,854 --> 00:21:58,025
‫כן, הוא פיתח את טילי ה־V-2‬
‫שהפציצו את לונדון וכל זה, אבל…‬

343
00:21:59,067 --> 00:22:03,864
‫הוא הביע חרטה כלשהי‬
‫על טילי ה־V-1 וה־V-2?‬

344
00:22:04,698 --> 00:22:08,994
‫מבחינתו, זאת הייתה התפתחות חשובה‬

345
00:22:09,077 --> 00:22:11,913
‫בדרך לטיסה מאוישת לחלל.‬

346
00:22:17,336 --> 00:22:21,965
‫באחד מהמפעלים שבהם פותחו כלי הנשק האלה,‬

347
00:22:22,591 --> 00:22:26,053
‫העבידו יהודים שנעצרו בידי הגסטאפו.‬

348
00:22:27,429 --> 00:22:28,889
‫הוא ידע מה היה שם.‬

349
00:22:30,349 --> 00:22:35,228
‫ורנר פון בראון ידע על אושוויץ.‬

350
00:22:36,104 --> 00:22:39,066
‫- מפעלי הרצח של הנאצים! -‬

351
00:22:39,149 --> 00:22:42,361
‫- תצלומים אמיתיים ראשונים‬
‫מפשעי המלחמה במחנות הנאצים. -‬

352
00:22:42,444 --> 00:22:46,156
‫- אסירים חסרי ישע מעונים עד מוות‬
‫בידי אויב אכזר… הנה האמת! -‬

353
00:22:46,239 --> 00:22:48,992
‫לראשונה! אמריקה לא מאמינה‬

354
00:22:49,076 --> 00:22:51,620
‫למה שנחשב בעבר כתעמולה שלא תיתכן.‬

355
00:22:51,703 --> 00:22:55,290
‫הרי לפניכם ראיה תיעודית‬
‫לרצח המונים, פשוטו כמשמעו.‬

356
00:22:55,874 --> 00:22:59,503
‫הגנרל אייזנהאוור,‬
‫שלחימה קשה ועקובה מדם אינה זרה לו,‬

357
00:22:59,586 --> 00:23:02,756
‫נראה מזועזע ממראות אלה, שלא נראו כמותם.‬

358
00:23:04,216 --> 00:23:07,177
‫המחנה הנורא מכולם היה בבוכנוואלד,‬

359
00:23:07,677 --> 00:23:11,431
‫שבו רק 20,000 מתוך 80,000 נותרו בחיים.‬

360
00:23:11,515 --> 00:23:14,267
‫פועלי כפייה ייצרו את פצצת ה־V-2.‬

361
00:23:14,351 --> 00:23:17,145
‫מספרים סידוריים קועקעו על בטנותיהם.‬

362
00:23:17,771 --> 00:23:20,023
‫רצח המונים, פשוטו כמשמעו.‬

363
00:23:20,107 --> 00:23:22,275
‫רצח שישחיר את שמה של גרמניה‬

364
00:23:22,359 --> 00:23:24,861
‫עד קץ ההיסטוריה.‬

365
00:23:29,199 --> 00:23:32,702
‫עוד לא היינו מודעים לגמרי‬

366
00:23:32,786 --> 00:23:38,583
‫להיקף של מה שקרה‬

367
00:23:39,084 --> 00:23:41,545
‫תחת המשטר הנאצי.‬

368
00:23:42,170 --> 00:23:44,673
‫לא ידעתי את זה באותו זמן,‬

369
00:23:44,756 --> 00:23:47,259
‫אבל סבי,‬

370
00:23:48,218 --> 00:23:50,512
‫דודי, דודתי,‬

371
00:23:51,513 --> 00:23:55,183
‫בן דודי, וקרובי משפחה אחרים,‬

372
00:23:56,435 --> 00:23:58,854
‫נרצחו כולם בשואה.‬

373
00:24:03,150 --> 00:24:05,902
‫בדומה לרבים אחרים.‬

374
00:24:09,823 --> 00:24:12,033
‫כולנו היינו המומים ממה שקרה.‬

375
00:24:12,701 --> 00:24:15,454
‫אחרי שאתה שומע מה קרה באושוויץ,‬

376
00:24:15,537 --> 00:24:17,664
‫כבר קשה לזעזע אותך יותר.‬

377
00:24:19,082 --> 00:24:23,044
‫אני לא חושב שזה היה עוזר‬
‫אילו סיפרתי לכולם איך אני מרגיש,‬

378
00:24:23,128 --> 00:24:25,130
‫והתלוננתי, ובכיתי.‬

379
00:24:25,797 --> 00:24:27,716
‫זה בהחלט לא היה עוזר להוריי.‬

380
00:24:30,177 --> 00:24:34,973
‫כמעט כולנו היינו פליטים ‬‫מ‬‫הנאצים.‬

381
00:24:36,016 --> 00:24:39,769
‫היינו מעדיפים להתייחס אליהם‬

382
00:24:39,853 --> 00:24:43,565
‫בתור פושעי מלחמה, כפי שאכן היו.‬

383
00:24:45,025 --> 00:24:49,196
‫אבל כשאתה בצבא, אתה מציית לפקודות.‬

384
00:24:50,989 --> 00:24:54,117
‫ניסיתי להדחיק את הזעם,‬

385
00:24:54,201 --> 00:24:59,080
‫מפני שלא הייתי ממלא את תפקידי היטב‬

386
00:24:59,164 --> 00:25:02,125
‫אילו התנהגתי כמו אחד שרוצה להרוג אותם.‬

387
00:25:04,002 --> 00:25:07,714
‫זה היה לא נעים, בלשון המעטה.‬

388
00:25:07,797 --> 00:25:12,719
‫כמעט היה‬‫ לי‬‫ חשק‬‫ להקיא ‬‫מהסיבה הפשוטה‬
‫ש‬‫היית‬‫י צריך להיות נחמד לאנשים האלה.‬

389
00:25:13,386 --> 00:25:16,306
‫והשאלה היחידה ששאלתי את עצמי הייתה,‬

390
00:25:16,389 --> 00:25:18,433
‫״מה הם עשו בזמן המלחמה״?‬

391
00:25:24,105 --> 00:25:27,025
‫אפשר לדבר קצת יותר‬

392
00:25:27,108 --> 00:25:29,611
‫על תפקידך כקצין מורל?‬

393
00:25:29,694 --> 00:25:34,908
‫רק קצין המורל‬
‫היה מתרגם דרשות בחג המולד.‬

394
00:25:41,414 --> 00:25:45,544
‫הם אמרו, ״חג המולד מגיע,‬
‫ואנחנו רוצים לקיים מיסת חג״.‬

395
00:25:46,711 --> 00:25:49,339
‫הם קיבלו חדר פרטי למדי.‬

396
00:25:49,422 --> 00:25:50,590
‫כולם באו.‬

397
00:25:51,341 --> 00:25:54,427
‫קודם הייתה דרשה קתולית,‬

398
00:25:54,928 --> 00:25:57,264
‫ואחריה, דרשה פרוטסטנטית.‬

399
00:25:57,347 --> 00:25:58,890
‫ואז, הוטל עליי‬

400
00:25:58,974 --> 00:26:02,269
‫לתרגם את שתי הדרשות המזורגגות האלה‬

401
00:26:02,352 --> 00:26:04,312
‫מאנגלית לגרמנית.‬

402
00:26:05,021 --> 00:26:06,481
‫הם היו מרוצים מאוד.‬

403
00:26:06,565 --> 00:26:10,235
‫למעשה, הם היו מרוצים כל כך‬
‫שהם הזמינו אותי‬

404
00:26:10,318 --> 00:26:12,821
‫לשתות איתם כוסית.‬

405
00:26:12,904 --> 00:26:14,239
‫זה הוציא אותי מדעתי.‬

406
00:26:17,617 --> 00:26:21,288
‫לא יכולתי שיהיה לי קשר אנושי כלשהו איתם.‬
‫פשוט לא יכולתי.‬

407
00:26:22,789 --> 00:26:26,626
‫מאחורי גבי,‬
‫הם קראו לי ״דר קליינה יודנבובה״.‬

408
00:26:27,335 --> 00:26:28,628
‫״היהודון הקטן״.‬

409
00:26:29,921 --> 00:26:33,300
‫אתה יודע, גם בחלומותיך‬
‫או בסיוטיך הפרועים ביותר,‬

410
00:26:33,383 --> 00:26:37,137
‫לא היית חולם שתהיה קצין המורל‬

411
00:26:37,762 --> 00:26:39,639
‫של המפלצות הבכירות האלה.‬

412
00:26:41,057 --> 00:26:45,604
‫השנאה בקרבי הייתה עזה כל כך‬
‫שלא יכולתי לעמוד בפניה.‬

413
00:26:46,146 --> 00:26:47,856
‫כי מבחינתי,‬

414
00:26:47,939 --> 00:26:50,066
‫הם היו בנו זונות, ורציתי להרוג אותם.‬

415
00:26:53,778 --> 00:26:56,281
‫מה חשבת שיקרה להם?‬

416
00:26:56,865 --> 00:27:03,246
‫אם שלחו אותנו לוושינגטון‬
‫לקנות מתנות לחג לקרובים שלהם,‬

417
00:27:04,664 --> 00:27:09,711
‫לא סביר ‬‫היה ‬‫שהם יועמדו לדין.‬

418
00:27:13,089 --> 00:27:15,383
‫מדי פעם, הייתי הולך לישון,‬

419
00:27:15,467 --> 00:27:18,178
‫ומוצא את עצמי חושב,‬

420
00:27:18,845 --> 00:27:20,639
‫״מה אני עושה פה״?‬

421
00:27:23,016 --> 00:27:26,770
‫כן, תהיתי אם אוכל‬

422
00:27:26,853 --> 00:27:30,148
‫לפנות לקולונל האחראי ולהגיד לו,‬

423
00:27:30,231 --> 00:27:32,233
‫״אני לא מסוגל לעשות את זה״.‬

424
00:27:33,943 --> 00:27:38,198
‫טוב, לא היית עושה דברים כאלה‬‫ כ‬‫חייל בצבא,‬

425
00:27:40,200 --> 00:27:42,702
‫וגם לא היית עושה דברים כאלה‬

426
00:27:42,786 --> 00:27:47,415
‫כפליט שרק עתה היגר.‬

427
00:27:54,673 --> 00:27:58,468
‫ניסינו לסייע לממשלת ארה״ב‬
‫להשיג מידע מודיעיני,‬

428
00:27:58,551 --> 00:28:00,428
‫והיו לו צורות רבות.‬

429
00:28:01,721 --> 00:28:03,765
‫אולי 1142 היה ההתחלה‬

430
00:28:04,349 --> 00:28:08,728
‫של גישה דיפלומטית להשגת מידע מודיעיני.‬

431
00:28:11,606 --> 00:28:13,775
‫אגיד משהו ש…‬

432
00:28:13,858 --> 00:28:15,985
‫תחליטו אתם אם לכלול את זה.‬

433
00:28:18,863 --> 00:28:22,409
‫לא רצינו לדעת רק על היכולות של הגרמנים,‬

434
00:28:22,492 --> 00:28:27,247
‫אלא גם על בת־בריתנו באותו זמן,‬

435
00:28:27,914 --> 00:28:29,290
‫ברית המועצות.‬

436
00:28:30,041 --> 00:28:32,836
‫וזה נהיה אלמנט חשוב.‬

437
00:28:34,754 --> 00:28:37,215
‫החשד ההדדי‬

438
00:28:38,216 --> 00:28:41,845
‫בין העולם המערבי לבין העולם הרוסי‬

439
00:28:42,887 --> 00:28:47,142
‫החל עוד לפני מלחמת העולם השנייה.‬

440
00:28:48,143 --> 00:28:52,814
‫המדיניות החדשה שהוכתבה מוושינגטון‬

441
00:28:52,897 --> 00:28:56,860
‫הייתה לדאוג שאנשים מ‬‫ועילים‬

442
00:28:56,943 --> 00:29:00,905
‫לא ייפלו לידי ברית המועצות.‬

443
00:29:01,656 --> 00:29:04,451
‫זה היה קרב בין רוסיה לבין ארה״ב.‬

444
00:29:04,534 --> 00:29:07,579
‫מי ישיג הכי הרבה מדענים גרמניים?‬

445
00:29:07,662 --> 00:29:10,123
‫אנחנו השגנו את ורנר פון בראון, אתה יודע,‬

446
00:29:10,206 --> 00:29:12,625
‫שזה הישג טוב מאוד.‬

447
00:29:13,918 --> 00:29:16,087
‫כשהוריי שאלו אותי ״מה אתה עושה?״,‬

448
00:29:16,171 --> 00:29:19,758
‫המונח שהשתמשתי בו שוב ושוב‬

449
00:29:19,841 --> 00:29:22,385
‫היה תמיד,‬
‫״אני מכין את מלחמת העולם השלישית״.‬

450
00:29:25,722 --> 00:29:27,348
‫לפי דעתי,‬

451
00:29:30,018 --> 00:29:31,186
‫הייתי אומר‬

452
00:29:33,271 --> 00:29:34,230
‫ש…‬

453
00:29:36,191 --> 00:29:40,528
‫המלחמה הקרה החלה‬
‫הרבה לפני מה שחושבים היום.‬

454
00:29:41,362 --> 00:29:45,825
‫מה שעשיתי, ללא ידיעתי…‬
‫זאת הייתה המהות של זה.‬

455
00:29:49,871 --> 00:29:52,957
‫אמרו לנו שהם לא שבויי מלחמה,‬

456
00:29:53,041 --> 00:29:54,709
‫אלא שהם מועסקים אצלנו.‬

457
00:29:54,793 --> 00:29:57,003
‫למעשה, הם קיבלו תשלום יומי.‬

458
00:30:00,048 --> 00:30:04,594
‫הובטחה להם התאזרחות מהירה למדי,‬

459
00:30:04,677 --> 00:30:08,139
‫וגם הובטח להם שמשפחותיהם‬
‫יוכלו לבוא בעקבותיהם.‬

460
00:30:08,973 --> 00:30:11,267
‫דאגנו למשפחות שלהם,‬

461
00:30:11,351 --> 00:30:15,313
‫ובמקרים רבים, עודדו אותם להגר הנה.‬

462
00:30:15,396 --> 00:30:18,066
‫כלומר, להיות אזרחי ארצות הברית.‬

463
00:30:19,484 --> 00:30:21,903
‫הצענו להם את העתיד.‬

464
00:30:22,529 --> 00:30:26,783
‫אבל לרבים מהם היה רקע נאצי חזק,‬

465
00:30:27,325 --> 00:30:30,453
‫וזה קצת הטריד אותנו,‬

466
00:30:30,537 --> 00:30:36,084
‫שהם קיבלו הזדמנויות נהדרות להצליח בארה״ב.‬

467
00:30:36,668 --> 00:30:39,337
‫הרבה יותר מאנשים אחרים.‬

468
00:30:42,924 --> 00:30:46,177
‫15 שניות לשעת השין. ניווט אינרציאלי.‬

469
00:30:46,261 --> 00:30:49,681
‫12, 11, 10, 9…‬

470
00:30:49,764 --> 00:30:53,351
‫רבים מהאנשים האלה נשלחו לטקסס,‬

471
00:30:53,893 --> 00:30:56,688
‫כדי לעבוד בתוכנית הטילים.‬

472
00:30:57,814 --> 00:31:01,109
‫וזה הפך לפרויקט אפולו,‬

473
00:31:01,192 --> 00:31:04,821
‫שהוביל את אמריקה להיות הראשונה‬
‫ששיגרה אדם אל הירח.‬

474
00:31:04,904 --> 00:31:07,156
‫רצף ההצתה מופעל.‬

475
00:31:07,240 --> 00:31:13,413
‫6, 5, 4, 3, 2, 1, 0.‬

476
00:31:13,496 --> 00:31:15,582
‫כל המנועים פועלים.‬

477
00:31:15,665 --> 00:31:16,541
‫המראה!‬

478
00:31:16,624 --> 00:31:20,086
‫יש לנו המראה, 32 דקות אחרי השעה העגולה.‬

479
00:31:20,169 --> 00:31:21,546
‫אפולו 11 באוויר.‬

480
00:31:21,629 --> 00:31:23,256
‫מעל למגדל.‬

481
00:31:23,339 --> 00:31:25,049
‫טוב, מתחילים בסיבוב.‬

482
00:31:26,593 --> 00:31:28,386
‫הכול תלוי בשאלה,‬

483
00:31:28,469 --> 00:31:31,764
‫האם אפשר לעשות מעשים רעים‬

484
00:31:31,848 --> 00:31:34,851
‫כדי להשיג תוצאות טובות.‬

485
00:31:36,227 --> 00:31:40,899
‫ואני הייתי אומר שאם אתה עושה את זה,‬

486
00:31:40,982 --> 00:31:44,027
‫התוצאה שאתה משיג‬

487
00:31:44,110 --> 00:31:46,404
‫אינה ראויה.‬

488
00:31:50,909 --> 00:31:52,535
‫- תראה למאדים מי הבוס, פון בראון -‬

489
00:31:55,455 --> 00:32:01,002
‫- יותר מ־1,600 מדענים גרמנים הובאו לארה״ב.‬
‫רבים מהם הועסקו ע״י ה־CIA ו־NASA. -‬

490
00:32:04,839 --> 00:32:08,551
‫- הם מעולם לא הועמדו לדין‬
‫על חלקם בפשעי המלחמה הנאציים. -‬

491
00:32:08,635 --> 00:32:10,178
‫בעזרת תמיכתכם המתמשכת,‬

492
00:32:10,261 --> 00:32:13,973
‫ניפגש שוב בחלל, בתחנת החלל החדשה,‬

493
00:32:14,474 --> 00:32:17,101
‫ואולי, באחד הימים,‬
‫נשגר אדם למאדים. תודה לכם.‬

494
00:32:31,032 --> 00:32:33,493
‫- ת״ד 1142 נהרס ב־1946. -‬

495
00:32:33,576 --> 00:32:37,705
‫- כל המסמכים וההקלטות הושמדו או סווגו. -‬

496
00:32:39,832 --> 00:32:44,712
‫- החיילים היהודים הושבעו לשמור על סודיות.‬
‫רבים מהם שמרו על הסוד עד יום מותם. -‬

497
00:32:46,297 --> 00:32:51,511
‫- ארנו ופיטר ‬‫כאן ‬‫כדי לספר את סיפורם. -‬

498
00:33:21,791 --> 00:33:23,501
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬