1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,006 --> 00:00:10,677
‫- אוגוסט 2018‬
‫קנזס סיטי, מיזורי -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:11,261 --> 00:00:14,597
‫כשקיבלנו את חקירת‬
‫חבר המושבעים הגדול מפנסילבניה…‬

5
00:00:14,681 --> 00:00:15,974
‫- רבקה רנדלס, עורכת דין -‬

6
00:00:16,057 --> 00:00:17,976
‫היא הייתה מזעזעת ומעציבה.‬

7
00:00:18,601 --> 00:00:20,603
‫ואז התיישבתי וחשבתי לעצמי,‬

8
00:00:20,687 --> 00:00:23,773
‫"כמה כמרים באזור קנזס סיטי,‬

9
00:00:23,857 --> 00:00:28,695
‫סנט לואיס וקנזס סיטי שבקנזס‬
‫התעללו באופן דומה?"‬

10
00:00:28,778 --> 00:00:33,742
‫ידוע לנו על יותר מ־230 כמרים‬

11
00:00:33,825 --> 00:00:36,244
‫שהתעללו מינית באזור הזה.‬

12
00:00:36,327 --> 00:00:38,246
‫זו בעיה שלא נעלמת,‬

13
00:00:38,872 --> 00:00:40,915
‫וצריך לעצור אותה ככל שניתן.‬

14
00:00:40,999 --> 00:00:43,543
‫- מייקל סנדרידג'‬
‫שורד התעללות בידי כומר קתולי -‬

15
00:00:43,626 --> 00:00:45,670
‫אני הייתי קורבן בקהילת סנט אליזבת,‬

16
00:00:45,754 --> 00:00:48,923
‫שבה היו ארבעה כמרים פדופילים‬
‫באותו בית כומר.‬

17
00:00:49,007 --> 00:00:52,135
‫זה התחיל כשהייתי בכיתה ג'.‬

18
00:00:52,218 --> 00:00:54,471
‫זה הפסיק בכיתה ח', לאחר שעברתי דירה.‬

19
00:00:54,554 --> 00:00:56,598
‫- טום ויויאנו‬
‫שורד התעללות בידי כומר קתולי -‬

20
00:00:56,681 --> 00:00:57,932
‫עכשיו אני בן 62…‬

21
00:01:03,021 --> 00:01:04,981
‫בן 62,‬

22
00:01:06,858 --> 00:01:11,529
‫ואני עדיין חי את הכאב מתוך מה שקרה לי‬

23
00:01:12,322 --> 00:01:14,115
‫כשהייתי בבית הספר היסודי.‬

24
00:01:14,199 --> 00:01:19,037
‫זו תעודת עניות מוחלטת שחוק ההתיישנות…‬

25
00:01:19,120 --> 00:01:21,706
‫- מייק פורמן‬
‫שורד התעללות בידי כומר קתולי -‬

26
00:01:21,790 --> 00:01:24,167
‫הוא היהלום שבכתר מבחינת הכנסייה הקתולית.‬

27
00:01:24,709 --> 00:01:29,589
‫מה אלוהים וישו חושבים על זה?‬

28
00:01:33,802 --> 00:01:36,096
‫- בעקבות מסיבת העיתונאים הזו, -‬

29
00:01:36,179 --> 00:01:38,973
‫- יוצרי הסרט יצרו קשר‬
‫עם עורכת הדין רבקה רנדלס -‬

30
00:01:39,057 --> 00:01:41,559
‫- לגבי עבודה על פרויקט עם אותם אנשים. -‬

31
00:01:41,643 --> 00:01:45,980
‫- התיעוד שלהלן מציג תהליך שיתופי‬
‫של שלוש שנים -‬

32
00:01:46,064 --> 00:01:52,654
‫- בין יוצרי הסרט, מטפלת בדרמה והשורדים. -‬

33
00:02:05,333 --> 00:02:10,672
‫- סרט תיעודי של NETFLIX -‬

34
00:02:38,032 --> 00:02:41,327
{\an8}‫- מייקל סנדרידג' -‬

35
00:02:41,411 --> 00:02:42,912
{\an8}‫מה אתם מבקשים מהכנסייה?‬

36
00:02:42,996 --> 00:02:43,830
{\an8}‫- טום ויויאנו -‬

37
00:02:43,913 --> 00:02:45,707
{\an8}‫טבילה.‬
‫-טבילה.‬

38
00:02:45,790 --> 00:02:49,127
{\an8}‫סנדקים, האם אתם מוכנים לסייע‬
‫להוריו של הילד הזה…‬

39
00:02:49,210 --> 00:02:50,044
{\an8}‫- דן לורין -‬

40
00:02:50,128 --> 00:02:52,463
{\an8}‫בגידולו על פי אמונתה של הכנסייה?‬

41
00:02:52,547 --> 00:02:55,675
{\an8}‫- ג'ו אלדרד -‬

42
00:02:56,885 --> 00:02:58,887
{\an8}‫- אד גוואגן -‬

43
00:03:02,182 --> 00:03:03,433
{\an8}‫- ומייק פורמן -‬

44
00:03:03,516 --> 00:03:05,268
{\an8}‫בואו נעוף מפה.‬

45
00:03:10,273 --> 00:03:11,149
{\an8}‫נעשה זאת.‬

46
00:03:11,816 --> 00:03:14,110
‫אני מכריז עליך כשייך לישו.‬

47
00:03:17,071 --> 00:03:23,328
‫אני מטביל אותך בשם האב, הבן ורוח הקודש.‬

48
00:03:23,411 --> 00:03:24,787
‫אמן!‬
‫-אמן!‬

49
00:03:26,080 --> 00:03:29,417
‫מי ייתן ואלוהים,‬
‫המפיח חיים בכל חי, אנושי ושמימי,‬

50
00:03:30,168 --> 00:03:32,086
‫יברך את הוריו של הילד.‬

51
00:03:59,072 --> 00:04:00,782
‫נעמיד את כולכם בשורה.‬

52
00:04:00,865 --> 00:04:03,826
‫קח בבקשה את המים הקדושים‬
‫ותניח אותם על השולחן.‬

53
00:04:03,910 --> 00:04:05,078
‫כן, אבי.‬
‫-בסדר.‬

54
00:04:05,662 --> 00:04:09,749
‫תוציא בבקשה את התנ"ך מהארון, בסדר?‬

55
00:04:09,832 --> 00:04:11,376
‫תניח אותו על השולחן.‬
‫-כן, אבי.‬

56
00:04:11,459 --> 00:04:12,293
‫- אוונג'ליארו -‬

57
00:04:12,377 --> 00:04:14,212
‫ואני צריך שאתה תישא את הצלב.‬

58
00:04:14,295 --> 00:04:15,421
‫כן, אבי.‬

59
00:04:20,385 --> 00:04:21,469
‫אתה חייב להבין,‬

60
00:04:21,552 --> 00:04:26,182
‫רק נערי מזבח מיוחדים מקבלים את זה, בסדר?‬

61
00:04:26,266 --> 00:04:27,600
‫כן, אבי, תודה.‬

62
00:04:28,518 --> 00:04:31,312
‫מי ייתן ואור הנצח יאיר עליו.‬

63
00:04:51,499 --> 00:04:57,005
‫תרים את זה.‬

64
00:06:36,312 --> 00:06:41,943
‫יש לי הופעה מוקלטת‬
‫של סיימון וגרפונקל, זוכר ש…‬

65
00:06:42,026 --> 00:06:44,362
‫זה לא ממש ישן, אולי לפני עשר שנים.‬

66
00:06:45,613 --> 00:06:46,614
‫היי, חבר'ה!‬

67
00:06:50,618 --> 00:06:54,747
‫בוקר טוב! מה כל זה?‬

68
00:06:56,499 --> 00:06:58,876
‫היי, יקירתי. מה שלומך?‬
‫-אני בסדר!‬

69
00:06:58,960 --> 00:07:00,711
‫שלום, יקירתי.‬
‫-היי, מותק.‬

70
00:07:01,212 --> 00:07:03,548
‫מה זה?‬
‫-פשוט כדי לענות את אשתי.‬

71
00:07:04,966 --> 00:07:07,009
‫היי!‬
‫-תודה שהצטרפת אליי.‬

72
00:07:07,093 --> 00:07:10,012
‫אני רבקה רנדלס ואני עורכת דין.‬

73
00:07:10,596 --> 00:07:15,351
‫טיפלתי בכל מקרי ההתעללות המינית בילדים‬
‫באזור קנזס סיטי, מלבד אחד.‬

74
00:07:15,435 --> 00:07:17,311
‫מה שלומכן?‬
‫-מישהי שלא פגשתי.‬

75
00:07:17,395 --> 00:07:18,271
‫היי, אני רבקה.‬

76
00:07:18,354 --> 00:07:20,690
‫נעים מאוד. אני מוניקה, המטפלת בדרמה.‬

77
00:07:20,773 --> 00:07:22,316
‫נהדר!‬
‫-נעים מאוד.‬

78
00:07:22,400 --> 00:07:24,777
‫ייצגנו יותר מ־400 קורבנות‬

79
00:07:24,861 --> 00:07:27,405
‫של התעללות מינית בילדים בכנסייה הקתולית.‬

80
00:07:27,488 --> 00:07:29,615
‫מה שלומך היום?‬
‫-לא רע. מה איתך?‬

81
00:07:29,699 --> 00:07:32,410
‫כשפנית אליי לראשונה בנוגע לליהוק הסרט,‬

82
00:07:32,493 --> 00:07:34,162
‫כידוע לך, הייתי חשדנית.‬

83
00:07:34,245 --> 00:07:36,789
‫אתה ואני שוחחנו וחשבנו,‬

84
00:07:36,873 --> 00:07:39,876
‫"איך נעשה את זה? איך נלהק?‬
‫האם כדאי שנעשה את זה?"‬

85
00:07:41,085 --> 00:07:43,629
‫והפרמטרים שבחרנו‬

86
00:07:43,713 --> 00:07:47,884
‫היו לבחון את אלה שיצאו לתקשורת ראשונים,‬

87
00:07:47,967 --> 00:07:51,846
‫שהיו מעורבים במסיבות עיתונאים ודברים כאלה,‬

88
00:07:51,929 --> 00:07:53,431
‫אלה שבאמת דיברו.‬

89
00:07:55,475 --> 00:07:57,101
‫שמי אד גוואגן.‬

90
00:07:57,185 --> 00:08:00,354
‫הגעתי מניו יורק, שם אני גר עכשיו.‬

91
00:08:00,438 --> 00:08:02,815
‫גדלתי בוויומינג.‬

92
00:08:04,108 --> 00:08:08,196
‫ישנו שורש עמוק של בושה.‬

93
00:08:08,821 --> 00:08:12,658
‫למען האמת, מעולם לא ישבתי בחדר‬

94
00:08:12,742 --> 00:08:17,747
‫עם כל כך הרבה אנשים‬
‫שיש להם סיפור התעללות משותף.‬

95
00:08:20,333 --> 00:08:23,711
‫אני דן לורין.‬
‫אני שורד הבישופות של קנזס סיטי.‬

96
00:08:24,504 --> 00:08:28,299
‫האמת שאני עובד בתעשיית הסרטים וההפקות‬
‫כאן בקנזס סיטי,‬

97
00:08:28,883 --> 00:08:31,344
‫וכך רבקה יצרה איתי קשר‬

98
00:08:32,720 --> 00:08:34,847
‫כדי לראות אם אני מעוניין לעזור בזה,‬

99
00:08:34,931 --> 00:08:37,683
‫ואין ספק שאני מעוניין מאוד לעזור בזה.‬

100
00:08:39,101 --> 00:08:41,229
‫יש בי כל כך הרבה כעס ושנאה,‬

101
00:08:41,312 --> 00:08:43,105
‫שאני אפילו לא מסוגל לתאר במילים.‬

102
00:08:43,189 --> 00:08:46,192
‫וזה לא בגלל הכומר שעשה לי את זה,‬

103
00:08:46,275 --> 00:08:49,946
‫אלא בגלל הכנסייה הקתולית,‬
‫מועצת הביקורת העצמאית והארכיבישוף.‬

104
00:08:50,029 --> 00:08:53,157
‫על האופן שבו הם התייחסו אליי‬
‫בשש השנים האחרונות.‬

105
00:08:53,241 --> 00:08:55,034
‫הם פשוט משקרים בבוטות.‬

106
00:08:55,576 --> 00:08:57,495
‫משקרים.‬

107
00:08:57,578 --> 00:09:00,665
‫אם יורשה לי לומר, יש לך קול נהדר.‬

108
00:09:00,748 --> 00:09:02,750
‫תוכל להיות הקריין שאומר:‬

109
00:09:03,251 --> 00:09:06,462
‫"בעולם שבו חמישה גברים צעירים מתאחדים."‬

110
00:09:07,338 --> 00:09:08,756
‫כמו דארת' ויידר…‬

111
00:09:12,051 --> 00:09:14,303
‫שמי מוניקה פיני.‬

112
00:09:14,387 --> 00:09:18,266
‫אני מטפלת בדרמה מוסמכת.‬
‫אני גרה כאן בקנזס סיטי, מיזורי.‬

113
00:09:18,849 --> 00:09:23,229
‫טיפול בדרמה הוא שימוש מכוון‬

114
00:09:23,312 --> 00:09:30,027
‫בטכניקות משחקי תפקידים מהתיאטרון הדרמטי‬
‫למען השגת מטרה טיפולית.‬

115
00:09:30,820 --> 00:09:35,616
‫אני רואה בטראומה מעין דבר דביק‬

116
00:09:35,700 --> 00:09:38,869
‫שנתקע בחלק מסוים של המוח,‬

117
00:09:38,953 --> 00:09:40,162
‫וזה קשה מאוד.‬

118
00:09:40,955 --> 00:09:42,415
‫אנחנו משתחררים ממנה‬

119
00:09:42,498 --> 00:09:45,501
‫בכך שאנחנו מוציאים אותה לעולם‬
‫בכל דרך שהגיונית עבורנו.‬

120
00:09:45,585 --> 00:09:48,462
‫אנחנו לא תמיד מבינים‬
‫למה ציירנו את מה שציירנו,‬

121
00:09:48,546 --> 00:09:51,966
‫או למה אנחנו מבצעים‬
‫את משחק התפקידים באופן המסוים הזה.‬

122
00:09:52,049 --> 00:09:55,845
‫אבל ברגע שזה יוצא החוצה,‬
‫ולא משנה באיזו צורה,‬

123
00:09:56,429 --> 00:09:58,014
‫נוכל לספוג את זה בחזרה‬

124
00:09:58,097 --> 00:10:01,017
‫דרך החלק הסביר וההגיוני של המוח שלנו.‬

125
00:10:02,602 --> 00:10:04,437
‫בתור מטפלת בדרמה,‬

126
00:10:04,520 --> 00:10:10,443
‫כשאני משתמשת בתיאטרון ובמשחקי תפקידים‬
‫כדי להשיג מטרה טיפולית,‬

127
00:10:10,526 --> 00:10:13,696
‫חלק מהעניין הוא‬
‫להניח לאומנות לעשות את עבודתה‬

128
00:10:13,779 --> 00:10:16,574
‫בסביבה מכילה כדי שנוכל לעשות זאת בבטחה,‬

129
00:10:16,657 --> 00:10:20,161
‫וזה חלק גדול מהסיבה שאני כאן באופן אישי.‬

130
00:10:21,412 --> 00:10:26,250
‫מבחינתנו, אני לא יכול להסתכן בכך‬
‫שלא יאמינו לי‬

131
00:10:26,334 --> 00:10:33,049
‫ואני לא יכול להסתכן בכך‬
‫שאיראה כאילו אני מנצל את מה שקרה לי.‬

132
00:10:34,091 --> 00:10:35,426
‫ו…‬
‫-או שאתה נראה פתטי.‬

133
00:10:35,509 --> 00:10:38,346
‫אני לא מוכן להיראות‬
‫כמו מישהו פתטי ושבור רגשית.‬

134
00:10:38,429 --> 00:10:39,930
‫כן.‬
‫-זה לא הוגן.‬

135
00:10:40,014 --> 00:10:43,434
‫אתם יודעים, ועכשיו נעבור לבחור שבוכה,‬

136
00:10:43,517 --> 00:10:46,354
‫עכשיו יש לו אישה וילד והוא מצליח לתפקד.‬

137
00:10:46,437 --> 00:10:49,231
‫ואז מחיאות כפיים מנומסות.‬

138
00:10:49,315 --> 00:10:50,858
‫אני בחור, אני יכול…‬

139
00:10:50,941 --> 00:10:53,194
‫אני קבלן מניו יורק,‬

140
00:10:53,277 --> 00:10:56,030
‫ואני יכול להתנגח ראש בראש עם קבלן מהאיגוד‬

141
00:10:56,113 --> 00:10:57,448
‫ולקבל את הכסף שלי בחזרה,‬

142
00:10:57,531 --> 00:10:59,992
‫אבל אני לא מסוגל לדבר‬
‫על מה שקרה לי בגיל 13‬

143
00:11:00,076 --> 00:11:02,912
‫מבלי להשתנק ו… אתם יודעים.‬

144
00:11:02,995 --> 00:11:05,039
‫זה עדיין מכאיב לך מאוד.‬

145
00:11:05,122 --> 00:11:08,959
‫וזה אכן כך, אבל מבחינתי, "הם לא ינצחו".‬

146
00:11:09,043 --> 00:11:10,544
‫ככה אני מתמודד עם זה.‬

147
00:11:10,628 --> 00:11:12,546
‫הם לא ינצחו. זה פשוט…‬

148
00:11:12,630 --> 00:11:15,925
‫וגם לי יש דרך להדחיק, אז זה בסדר.‬

149
00:11:16,008 --> 00:11:21,764
‫אני באמת חושב שניתקל בכמה קשיים‬

150
00:11:21,847 --> 00:11:24,225
‫בכל הנוגע לרגשות.‬

151
00:11:24,308 --> 00:11:27,853
‫הדאגה העיקרית שלנו היא שכולם יהיו בטוחים.‬

152
00:11:27,937 --> 00:11:30,439
‫אני יודעת שבכל פעם שאנחנו מתקשרים ואומרים,‬

153
00:11:30,523 --> 00:11:34,485
‫"היי, רוצה להשתתף במסיבת עיתונאים?"‬
‫או משהו כזה,‬

154
00:11:34,568 --> 00:11:37,571
‫זה מציף הכול מחדש עבור כל אחד שנתקשר אליו.‬

155
00:11:37,655 --> 00:11:40,282
‫אבל אם זה כואב מדי,‬
‫איננו צריכים לעשות את זה.‬

156
00:11:41,575 --> 00:11:45,079
‫וסשה סנדרס הייתה הדבק‬

157
00:11:45,705 --> 00:11:47,957
‫שעזר לרוב הגברים האלו לא להתפרק‬

158
00:11:48,040 --> 00:11:50,209
‫במהלך ההליכים המשפטיים.‬

159
00:11:50,710 --> 00:11:54,130
‫עמדתי ברקע החזית של רבקה‬

160
00:11:54,213 --> 00:11:55,548
‫ב־24 השנים האחרונות,‬

161
00:11:55,631 --> 00:11:59,760
‫וכעת כשאנחנו מתחילים,‬
‫אני חושבת שאחד הדברים שיכול לעזור‬

162
00:11:59,844 --> 00:12:04,014
‫הוא לחשוב על היכולת להגן על הילד הקטן‬
‫שלא היה מסוגל בעצמו.‬

163
00:12:05,808 --> 00:12:09,311
‫אני רוצה שזה יהיה כמו גיבורי־על של מארוול‬

164
00:12:09,395 --> 00:12:12,440
‫שמביסים את כוחות האופל המזוינים,‬

165
00:12:12,523 --> 00:12:13,607
‫אם אני יכול…‬

166
00:12:14,734 --> 00:12:19,363
‫הפטיש של ת'ור. זה יהיה נהדר.‬

167
00:12:22,992 --> 00:12:23,993
{\an8}‫- פגישת היום הראשון -‬

168
00:12:24,827 --> 00:12:26,120
{\an8}‫…אנו מפתחים זאת בהדרגה.‬

169
00:12:26,203 --> 00:12:28,122
{\an8}‫- כנסיית סמית'ויל (ללא שיוך לזרם דתי) -‬

170
00:12:28,205 --> 00:12:29,373
{\an8}‫אני חש גועל רק מלהיות שם.‬

171
00:12:30,082 --> 00:12:32,460
‫באמת. אני שונא את החרא הזה.‬

172
00:12:32,543 --> 00:12:33,919
‫אני שונא את זה.‬

173
00:12:35,212 --> 00:12:36,547
‫כמובן. נהיה בקשר.‬

174
00:12:36,630 --> 00:12:38,632
‫טוב, להתראות. היה נעים להכיר.‬

175
00:12:39,216 --> 00:12:40,718
‫להתראות.‬
‫-בסדר.‬

176
00:12:40,801 --> 00:12:42,136
‫תודה על כל העזרה.‬

177
00:12:42,219 --> 00:12:43,846
‫אתם מרגישים בנוח‬

178
00:12:44,346 --> 00:12:49,310
‫להביע את החששות האלה‬
‫בזמן שאנחנו עוברים את התהליך?‬

179
00:12:49,393 --> 00:12:53,063
‫אם זה לא הגיוני בעינינו,‬
‫זה לא יהיה הגיוני בעיני שנינו.‬

180
00:12:53,147 --> 00:12:55,524
‫עד כה. הרי אני מכיר אותו רק כשעתיים.‬

181
00:12:55,608 --> 00:12:57,318
‫בגלל רקע דומה.‬
‫-כן.‬

182
00:12:57,401 --> 00:12:59,111
‫לא ידעתי שאתם לא מכירים.‬

183
00:12:59,195 --> 00:13:00,988
‫מעולם לא נפגשנו. היום זו הפעם הראשונה.‬

184
00:13:01,071 --> 00:13:02,865
‫ואו. בסדר.‬
‫-שנינו מכירים את רבקה.‬

185
00:13:10,039 --> 00:13:11,707
‫ועכשיו אתה צריך…‬
‫-הינה.‬

186
00:13:12,249 --> 00:13:14,627
‫לנשק את הצלב.‬
‫-אין מצב, אני לא מנשק אותו.‬

187
00:13:19,006 --> 00:13:22,510
‫מדהים איך לבגדים יש השפעה עליך.‬

188
00:13:24,053 --> 00:13:27,431
‫אתה מצליח לדמיין את עצמך‬
‫בתור אחת הדמויות הללו?‬

189
00:13:27,932 --> 00:13:29,141
‫נראה לי שבתור הירוק.‬

190
00:13:30,142 --> 00:13:31,143
‫רוצה לקחת את זה?‬

191
00:13:35,105 --> 00:13:37,858
‫יש סמליות. בכל אביזרי הכנסייה‬
‫יש סמליות ומשמעות.‬

192
00:13:38,400 --> 00:13:39,527
‫אני זוכר את זה.‬

193
00:13:39,610 --> 00:13:40,945
‫מבער הקטורת.‬

194
00:13:41,570 --> 00:13:45,825
‫עד היום זה אחד הריחות שפשוט…‬

195
00:13:46,575 --> 00:13:48,619
‫אתה אף פעם לא מריח את זה,‬
‫אבל כשאתה כן…‬

196
00:13:50,746 --> 00:13:55,626
‫אני לא יודע אם יש חפץ פיזי אחר בעולם‬

197
00:13:55,709 --> 00:13:57,795
‫שלא החזקתי בו כבר 45 שנה.‬

198
00:14:14,895 --> 00:14:19,900
‫אני תמיד רואה את עצמי בן ה־13‬
‫בתור ילד שהכרתי פעם.‬

199
00:14:19,984 --> 00:14:21,026
‫אבל לא בתור עצמי.‬

200
00:14:21,527 --> 00:14:26,574
‫והבעיה שלי היא שאני לא מרגיש חיבור אליו.‬

201
00:14:28,158 --> 00:14:29,702
‫לכן אני לא יודע איך לטפל בו.‬

202
00:14:30,286 --> 00:14:33,414
‫אז הצעידה במעבר עם החבר'ה האלה‬

203
00:14:33,497 --> 00:14:35,749
‫ממזגת אותי עם הילד הזה.‬

204
00:14:36,417 --> 00:14:37,543
‫ועכשיו…‬

205
00:14:46,844 --> 00:14:48,971
‫זו גישה טיפולית יוצאת דופן.‬

206
00:14:49,805 --> 00:14:52,933
‫ואני מסכים לנסות נקודת מבט חדשה‬

207
00:14:53,017 --> 00:14:55,853
‫כי הסיפור סופר שוב ושוב באותו אופן.‬

208
00:14:56,353 --> 00:14:59,899
‫ואני חושב שאם אוכל לעזור,‬
‫ואני חושב שגם אתה חושב כך,‬

209
00:14:59,982 --> 00:15:02,192
‫אם נוכל לעזור, זה מה שאנחנו רוצים לעשות.‬

210
00:15:02,276 --> 00:15:03,611
‫אבל אני, אתם יודעים,‬

211
00:15:03,694 --> 00:15:06,322
‫אני לא מתכוון להלקות את עצמי מול המצלמה‬

212
00:15:07,781 --> 00:15:09,408
‫כדי להשיג זאת.‬

213
00:15:13,829 --> 00:15:16,040
‫- בסיום יום הצילומים הראשון -‬

214
00:15:16,123 --> 00:15:20,878
‫- הקבוצה החליטה לנסות סצנות כתובות מראש -‬

215
00:15:20,961 --> 00:15:25,549
‫- שמבוססות על החוויות שלהם עם הכנסייה. -‬

216
00:15:37,603 --> 00:15:39,063
‫הלו?‬
‫-ריק?‬

217
00:15:39,980 --> 00:15:44,234
‫היי, אני עובד על סרט תיעודי‬
‫שאנחנו מצלמים כאן בקנזס סיטי‬

218
00:15:44,318 --> 00:15:49,198
‫אודות שורדי ההתעללות המינית‬
‫בבישופות הקתולית של קנזס סיטי.‬

219
00:15:49,949 --> 00:15:51,533
‫אנחנו בעצם נפגשנו‬

220
00:15:51,617 --> 00:15:53,369
‫כדי לדבר על הזיכרונות שלנו‬

221
00:15:54,161 --> 00:15:55,746
‫והדברים שהכי רודפים אותנו.‬

222
00:15:57,498 --> 00:15:59,875
‫כל שורד כותב…‬

223
00:16:01,168 --> 00:16:02,419
‫תסריט משלו, בעצם.‬

224
00:16:03,837 --> 00:16:06,006
‫אבל נצטרך כנסייה לכמה מהסצנות,‬

225
00:16:06,090 --> 00:16:09,510
‫וכמובן שהבישופות הקתולית לא משתפת פעולה‬

226
00:16:09,593 --> 00:16:10,594
‫בכל מה שנוגע לכך.‬

227
00:16:12,638 --> 00:16:14,765
‫זו הכנסייה המקורית.‬
‫-כן?‬

228
00:16:17,893 --> 00:16:20,437
‫הקמנו קירות חדשים, חלונות חדשים.‬

229
00:16:20,521 --> 00:16:24,149
‫אז אחת מהעבודות הכי מהנות‬
‫שאני עושה בהפקת סרטים‬

230
00:16:24,233 --> 00:16:25,401
‫היא חיפוש אתרי צילום.‬

231
00:16:25,484 --> 00:16:27,444
‫אני עושה זאת כבר יותר מ־25 שנה.‬

232
00:16:29,738 --> 00:16:32,950
‫אני מחפש אתרים לצילום סצנות,‬

233
00:16:34,076 --> 00:16:39,039
‫אבל לא פחות חשוב מכך, ביקורים במקומות האלה‬

234
00:16:39,623 --> 00:16:41,125
‫מעניקים הזדמנות…‬

235
00:16:42,918 --> 00:16:45,504
‫להחזיר אלינו את הכוח של המקומות האלה.‬

236
00:16:47,256 --> 00:16:50,509
‫כי היינו אז כל כך צעירים,‬
‫קטנטנים ושבריריים.‬

237
00:16:59,518 --> 00:17:03,897
‫- הר אררט‬
‫כנסייה בפטיסטית -‬

238
00:17:03,981 --> 00:17:06,275
‫ואנחנו משכירים את המקום לחתונות.‬

239
00:17:07,693 --> 00:17:10,487
‫כמה חברים קרובים שלי התחתנו כאן.‬

240
00:17:10,571 --> 00:17:12,990
‫איפה השקעים או החשמל אם יהיה בהם צורך?‬

241
00:17:13,073 --> 00:17:14,950
‫הם במבואה.‬

242
00:17:15,034 --> 00:17:17,119
‫אלה השאלות שהם ישאלו אותי.‬

243
00:17:17,202 --> 00:17:19,121
‫"אפשר לחבר אורות? מה עוד אפשרי?"‬

244
00:17:23,751 --> 00:17:25,586
‫הרגשתי נלהב מאוד לגבי זה.‬

245
00:17:25,669 --> 00:17:27,504
‫"כן! אני רוצה לעשות את הסרט התיעודי",‬

246
00:17:27,588 --> 00:17:29,381
‫כשהתקשרת אליי לראשונה.‬

247
00:17:29,882 --> 00:17:32,760
‫אבל כבר בפעם ראשונה שפניתי לכומר…‬

248
00:17:44,563 --> 00:17:46,190
‫הכול פשוט צף מחדש.‬

249
00:17:49,985 --> 00:17:53,822
‫אני חושב שיש תקווה גדולה‬
‫שזה הדבר שיביא שקט באופן סופי.‬

250
00:17:56,950 --> 00:18:01,497
{\an8}‫- הכומר שהתעלל בדן,‬
‫האב יו מונהאן, ברח ממיזורי -‬

251
00:18:01,580 --> 00:18:06,710
{\an8}‫- ומתחמק ממעצר מזה שנים. -‬

252
00:18:07,836 --> 00:18:10,547
‫הם חקקו את המילה "צדק" בבטון,‬

253
00:18:11,131 --> 00:18:13,133
‫שזה פשוט שקר בוטה מחורבן.‬

254
00:18:13,217 --> 00:18:15,677
‫הם רוצים את ההפך הגמור מצדק.‬

255
00:18:18,388 --> 00:18:20,015
‫תראה, הינה זה. רואה את זה?‬

256
00:18:20,099 --> 00:18:20,933
‫- זהירות -‬

257
00:18:21,016 --> 00:18:22,059
‫- צדק -‬

258
00:18:26,522 --> 00:18:30,818
‫"זו תעודת עניות מוחלטת שחוק ההתיישנות‬

259
00:18:30,901 --> 00:18:33,779
‫הוא היהלום שבכתר מבחינת הכנסייה הקתולית.‬

260
00:18:34,279 --> 00:18:36,657
‫מה אלוהים חושב על זה?"‬

261
00:18:36,740 --> 00:18:38,659
‫- "אני לא קתולי. קום"‬
‫(קראו את סיפורי) -‬

262
00:18:38,742 --> 00:18:40,285
‫אדוני, אפשר לעזור לך?‬

263
00:18:40,369 --> 00:18:41,245
‫לא.‬

264
00:18:41,328 --> 00:18:44,206
‫טוב, זה שטח פרטי.‬
‫אני חושבת שעליך להתפנות מהמקום.‬

265
00:18:44,289 --> 00:18:47,251
‫טוב. בסדר, אני הולך.‬

266
00:18:48,168 --> 00:18:49,378
‫אתה יודע מה מגעיל אותי?‬

267
00:18:49,962 --> 00:18:53,507
‫המילה "צדק" שחקוקה בבטון על הקיר הזה.‬

268
00:18:55,050 --> 00:18:58,137
‫איך ייתכן שחוק ההתיישנות הוא "צדק"?‬

269
00:18:58,637 --> 00:19:01,014
‫כלומר, אתה נגד אונס ילדים, נכון?‬

270
00:19:01,515 --> 00:19:04,309
‫כן, אדוני, אני חושב שכל מי שעושה את זה‬
‫צריך ללכת לכלא.‬

271
00:19:04,393 --> 00:19:05,352
‫אז…‬

272
00:19:05,435 --> 00:19:08,063
‫אני מעריך את ההקשבה. טוב, שמור על עצמך.‬

273
00:19:08,147 --> 00:19:09,773
‫תוכל לחכות רגע?‬
‫-בטח.‬

274
00:19:09,857 --> 00:19:11,650
‫תודה. מה שמך?‬
‫-מייק פורמן.‬

275
00:19:11,733 --> 00:19:12,568
‫מייק? בסדר.‬

276
00:19:12,651 --> 00:19:16,405
‫איפה היו השוטרים האלה‬
‫כשהזדקקתי להם בגיל 11?‬

277
00:19:20,284 --> 00:19:22,369
‫אתה עוקב אחרי משחקי פוטבול קולג'ים?‬

278
00:19:22,452 --> 00:19:24,079
‫לא כמו שהייתי רוצה.‬

279
00:19:24,997 --> 00:19:27,207
‫לצערי אנחנו עובדים בשעות חריגות.‬

280
00:19:27,291 --> 00:19:29,751
‫יש משחק מטורף בשבת. אל־אס־יו באלבמה.‬

281
00:19:29,835 --> 00:19:30,752
‫בסדר.‬

282
00:19:30,836 --> 00:19:34,298
‫אז פשוט לא יורשה לך לחזור למקום הזה.‬

283
00:19:34,381 --> 00:19:35,382
‫תודה!‬

284
00:19:50,939 --> 00:19:53,692
‫היום הוא יום השנה השישי‬

285
00:19:53,775 --> 00:19:57,029
‫לפגישה הראשונה שלי‬
‫עם מועצת הביקורת העצמאית.‬

286
00:19:57,696 --> 00:20:00,657
‫זה היה עוד לפני שחוויתי את השקרים שלהם‬

287
00:20:00,741 --> 00:20:03,827
‫ואת השטויות המחורבנות שלהם,‬

288
00:20:04,328 --> 00:20:08,790
‫כך שהזעם שלי אז‬
‫לא היה אפילו עשרה אחוזים ממה שהוא עכשיו.‬

289
00:20:09,416 --> 00:20:15,130
‫אבל אפילו אז אמרתי למניאקים‬
‫האלה במועצת הביקורת העצמאית‬

290
00:20:15,881 --> 00:20:17,341
‫שאני צובע רצפות עץ,‬

291
00:20:17,424 --> 00:20:20,219
‫ושאני עובד לבד כל היום מדי יום‬

292
00:20:20,302 --> 00:20:22,137
‫ושאני לבד עם המחשבות שלי.‬

293
00:20:22,638 --> 00:20:27,184
‫ובכל יום מחורבן הדם שלי רותח.‬

294
00:20:27,267 --> 00:20:30,270
‫וכשהוא רותח, אין לי איך לפרוק את הכעס,‬

295
00:20:30,354 --> 00:20:33,190
‫אז הוא פשוט רותח יותר.‬

296
00:20:37,194 --> 00:20:40,530
‫אני רוצה שהארכיבישוף ג'וזף נאומן‬

297
00:20:40,614 --> 00:20:42,824
‫יערוך מסיבת עיתונאים.‬

298
00:20:43,700 --> 00:20:47,746
‫אני רוצה לשאול אותו איך הוא הסיק‬

299
00:20:47,829 --> 00:20:49,790
‫שאני לא מהימן.‬

300
00:20:49,873 --> 00:20:51,917
‫והמכתב המגוחך הזה שהוא כתב לי.‬

301
00:20:52,000 --> 00:20:54,336
‫בסוף המכתב הוא הוסיף,‬

302
00:20:54,962 --> 00:20:58,173
‫"אני מתפלל ומקווה בכנות‬

303
00:20:58,257 --> 00:21:01,802
‫שבאמצעות חסדו השופע והמתמיד של האל‬

304
00:21:01,885 --> 00:21:05,597
‫תוכל לחוות ריפוי ושלווה בחייך."‬

305
00:21:05,681 --> 00:21:08,475
‫ואחרי שהוא סיפר לי את זה, בכתב,‬

306
00:21:08,558 --> 00:21:10,477
‫על התפילה הכנה שלו,‬

307
00:21:10,978 --> 00:21:15,565
‫הוא המשיך לשקר בנוגע למהימנות שלי,‬

308
00:21:15,649 --> 00:21:20,028
‫והוא הוציא כמה מאות אלפי דולרים‬
‫בהוצאות משפט‬

309
00:21:20,112 --> 00:21:23,949
‫כדי להשתמש בחוק ההתיישנות העלוב‬

310
00:21:24,032 --> 00:21:26,618
‫כדי למנוע ממני דיון בבית המשפט.‬

311
00:21:27,327 --> 00:21:31,790
{\an8}‫- התיק המשפטי של מייק נדחה ב־2015. -‬

312
00:21:31,873 --> 00:21:35,627
{\an8}‫- הכומר שהתעלל בו, האב פיניאן מייס, מת. -‬

313
00:21:52,853 --> 00:21:55,731
‫אנחנו עוסקים בזה כבר 30 שנה.‬

314
00:21:56,606 --> 00:22:00,277
‫שלושים שנה. המקרה הראשון היה ב־1992.‬

315
00:22:01,111 --> 00:22:06,575
‫אנחנו אוספים חומרים‬
‫על הכנסייה הקתולית מאז 1992‬

316
00:22:06,658 --> 00:22:09,369
‫וזה מה שאנחנו מחזירים למשרד.‬

317
00:22:09,453 --> 00:22:10,912
‫כל החניה הזאת מלאה.‬

318
00:22:10,996 --> 00:22:12,581
‫ויש לך עוד?‬

319
00:22:13,248 --> 00:22:16,376
‫כן, כי אלה לא רק ארגזים, אלה חיים.‬

320
00:22:21,882 --> 00:22:22,924
‫לאן זה הולך?‬

321
00:22:24,134 --> 00:22:26,845
‫אלו כל המקומות שמונהאן היה בהם.‬

322
00:22:26,928 --> 00:22:27,763
‫- תיק מונהאן -‬

323
00:22:27,846 --> 00:22:29,639
‫אלו כל המקומות שאובראיין היה בהם.‬

324
00:22:29,723 --> 00:22:33,226
‫כל המקומות שטירני היה בהם,‬
‫כל המקומות שרירדון היה בהם.‬

325
00:22:34,269 --> 00:22:38,398
‫אז סנט אליזבת הייתה סוג של נקודת זינוק‬

326
00:22:38,482 --> 00:22:39,858
‫עבור כל האנשים האלה.‬

327
00:22:39,941 --> 00:22:41,651
‫אם נבחן את ציר הזמן,‬

328
00:22:41,735 --> 00:22:45,447
‫ההאשמה הראשונה של אובריאן הייתה ב־1963.‬

329
00:22:46,239 --> 00:22:47,866
‫זה נחשף ב־2002.‬

330
00:22:47,949 --> 00:22:49,201
{\an8}‫- מונסיניור תומס אובראיין -‬

331
00:22:49,284 --> 00:22:51,119
{\an8}‫אז 40 שנה אחרי ההאשמה הראשונה.‬

332
00:22:51,203 --> 00:22:53,205
{\an8}‫כשאני אומר, "היו שם ארבעה בו־זמנית"…‬

333
00:22:53,288 --> 00:22:54,206
{\an8}‫- האב תומס רירדון -‬

334
00:22:54,289 --> 00:22:56,083
{\an8}‫הם לא מבינים איך זה ייתכן.‬

335
00:22:56,166 --> 00:22:57,000
{\an8}‫- האב יו מונהאן -‬

336
00:22:57,084 --> 00:22:59,127
‫כי הם חופפים מבחינת ההסתרה והטיוח.‬

337
00:22:59,211 --> 00:23:00,212
{\an8}‫זה מה שקרה.‬

338
00:23:00,295 --> 00:23:02,130
{\an8}‫כמעט כאילו הם התפשטו כמו סרטן…‬

339
00:23:02,214 --> 00:23:03,256
{\an8}‫- בישוף ג'וזף הארט -‬

340
00:23:03,340 --> 00:23:04,758
{\an8}‫והמשיכו להרעיל את כולם!‬

341
00:23:04,841 --> 00:23:07,427
{\an8}‫יש לנו תרשים.‬
‫-אנחנו צריכים תרשים גדול יותר.‬

342
00:23:07,511 --> 00:23:09,346
{\an8}‫- האב מייקל טירני -‬

343
00:23:11,223 --> 00:23:15,185
‫בנקודה הזאת הייתה ההתחלה של אגם ויקינג.‬

344
00:23:15,268 --> 00:23:18,063
‫הנכס באגם ויקינג היה בבעלותו‬
‫רק החל משנות השבעים.‬

345
00:23:18,146 --> 00:23:19,106
‫- 1977 – אגם ויקינג -‬

346
00:23:19,189 --> 00:23:22,984
‫ומתי ג'ו היה? בשנות השבעים? ב־1977?‬
‫-ג'ו היה בתחילת שנות השמונים.‬

347
00:23:27,155 --> 00:23:28,490
{\an8}‫- שלושה כמרים התעללו בג'ו: -‬

348
00:23:28,573 --> 00:23:31,326
{\an8}‫- מונסיניור תומס אובראיין,‬
‫האב מרק הונהארט והאב תומס רירדון -‬

349
00:23:31,410 --> 00:23:32,369
{\an8}‫הייתי ילד קתולי טוב,‬

350
00:23:32,452 --> 00:23:36,206
{\an8}‫למדתי בביה"ס היסודי ובכנסיית "הולדת מרי".‬

351
00:23:37,040 --> 00:23:38,917
‫רוב ההתעללות התרחשה שם‬

352
00:23:39,000 --> 00:23:41,962
‫מצד מונסיניור אובראיין והאב הונהארט.‬

353
00:23:42,879 --> 00:23:45,006
‫ובשלב מסוים,‬

354
00:23:45,090 --> 00:23:49,886
‫מונסיניור לקח אותי‬
‫וכמה בחורים נוספים לביתו על האגם,‬

355
00:23:49,970 --> 00:23:52,472
‫ושם הוא הכיר לנו את האב רירדון.‬

356
00:23:54,391 --> 00:23:57,269
‫אני זוכר שהאב רירדון אמר,‬

357
00:23:57,352 --> 00:24:00,230
‫"בוא נראה להם כמה מהנה זה יכול להיות."‬

358
00:24:01,273 --> 00:24:02,816
‫ואז הוא אנס אותי.‬

359
00:24:05,318 --> 00:24:07,696
‫זה תפס אותי לא מוכן כשהכול התחיל לצאת,‬

360
00:24:07,779 --> 00:24:10,949
‫וזה יצא כסיוטים על אגם ויקינג.‬

361
00:24:11,450 --> 00:24:12,409
‫מה שלומך?‬

362
00:24:12,492 --> 00:24:13,452
‫אני בסדר.‬

363
00:24:14,161 --> 00:24:16,663
‫הרבה אנשים חווים סיוטים‬

364
00:24:16,746 --> 00:24:20,000
‫עוד לפני שהזיכרונות צפים מחדש.‬

365
00:24:20,625 --> 00:24:24,004
‫למען האמת, זו כנראה הדרך הנפוצה ביותר‬

366
00:24:24,087 --> 00:24:28,633
‫שבה אנשים נזכרים בדברים שהודחקו זמן רב.‬

367
00:24:29,217 --> 00:24:30,886
‫ובכן, זה עדיין קורה.‬
‫-בסדר.‬

368
00:24:30,969 --> 00:24:33,722
‫עכשיו אני יודע שאלה זיכרונות‬
‫ולאו דווקא סיוטים,‬

369
00:24:33,805 --> 00:24:36,349
‫אבל הם פשוט זיכרונות נוראיים.‬

370
00:24:36,433 --> 00:24:37,893
‫אז מה שכעת יוצא‬

371
00:24:37,976 --> 00:24:39,895
‫זה שעכשיו אני הילד.‬
‫-כן.‬

372
00:24:39,978 --> 00:24:41,855
‫טוב, וזה…‬
‫-דיברנו על זה.‬

373
00:24:41,938 --> 00:24:44,441
‫זה מה שעולה. אלה הסיוטים שאני חווה.‬

374
00:24:47,736 --> 00:24:53,116
‫עבדתי עם בני נוער שחוו התעללות,‬
‫הזנחה ונטישה לאורך כל חיי הבוגרים.‬

375
00:24:55,035 --> 00:24:58,288
‫יש כל כך הרבה אנשים שיכולים להזדהות.‬

376
00:24:59,247 --> 00:25:00,207
‫יש לי חששות.‬

377
00:25:00,290 --> 00:25:02,834
‫כן, יש לי חששות שהטראומה תצוף מחדש.‬

378
00:25:03,460 --> 00:25:05,879
‫הקאתי כל יום ראשון בבוקר לאורך שנים,‬

379
00:25:06,755 --> 00:25:09,883
‫מבלי לדעת למה אני מקיא בימי ראשון.‬

380
00:25:09,966 --> 00:25:12,385
‫הכנסייה יצרה חרדה כה עמוקה,‬

381
00:25:13,428 --> 00:25:17,766
‫אבל כבר כמה שנים שאני מתמודד עם זה‬

382
00:25:17,849 --> 00:25:20,352
‫ויודע שכעת אני בסדר.‬

383
00:25:20,435 --> 00:25:22,687
‫יודע שאני בטוח ושאני שלם עם מי שאני.‬

384
00:25:26,608 --> 00:25:28,652
‫זו וודקה?‬
‫-כן.‬

385
00:25:28,735 --> 00:25:29,569
‫מושלם.‬

386
00:25:29,653 --> 00:25:31,363
‫- סיוטים – הבית באגם ויקינג -‬

387
00:25:31,446 --> 00:25:33,657
‫אז מבחינת מה שתרצה לעשות עם הסרט,‬

388
00:25:34,783 --> 00:25:36,868
‫אתה מעוניין לשחזר את הסיוטים?‬

389
00:25:37,953 --> 00:25:40,830
‫אני באמת לא יודע,‬
‫אבל זה יכול להיות מעניין.‬

390
00:25:42,082 --> 00:25:45,418
‫בסיוטים שלי אני רץ לעבר הבית,‬

391
00:25:45,502 --> 00:25:47,128
‫הרחק מהאיום.‬

392
00:25:47,837 --> 00:25:51,716
‫לפעמים בוקרים ואינדיאנים היו יורים עליי.‬

393
00:25:51,800 --> 00:25:53,927
‫בפעם אחרת היו אלה פולשים מהחלל.‬

394
00:25:54,010 --> 00:25:57,931
‫ואני רץ לעבר הבית ואמור לחוש הקלה,‬

395
00:25:58,014 --> 00:26:04,646
‫אבל זהו מעטה שחור, עבה וכבד של רוע.‬

396
00:26:04,729 --> 00:26:08,441
‫ובנקודה הזו אתה מבין‬
‫שאתה בדיוק היכן שהם רצו שתהיה.‬

397
00:26:10,193 --> 00:26:13,947
‫ואז עיניים נפקחות, עיניים ירוקות.‬

398
00:26:14,030 --> 00:26:16,324
‫לאובראיין היו עיניים ירוקות, נכון?‬
‫-כן.‬

399
00:26:17,993 --> 00:26:21,121
‫אז האם אני רוצה לנסוע לאגם ויקינג? כן.‬

400
00:26:21,663 --> 00:26:23,290
‫אני רוצה לנסוע לאגם ויקינג.‬

401
00:26:23,373 --> 00:26:26,167
‫אולי יש משהו שאורב שם?‬

402
00:26:26,668 --> 00:26:29,296
‫ואם אוכל להיפטר מזה,‬

403
00:26:29,379 --> 00:26:31,423
‫ייתכן שזה יוסיף להחליש את העוצמה‬

404
00:26:31,506 --> 00:26:35,051
‫של סיוטי הריצה לעבר הבית וההיתקלות ברוע.‬

405
00:26:42,100 --> 00:26:45,520
‫כשהייתי ילד קטן בכיתה ד',‬

406
00:26:45,604 --> 00:26:47,856
‫המשפחה שלי עברה לוויומינג.‬

407
00:26:49,899 --> 00:26:51,484
‫אבא שלי לא היה שם.‬

408
00:26:51,985 --> 00:26:55,405
‫במקום דמות האב היה חלל ריק.‬

409
00:26:57,282 --> 00:26:59,701
‫הבישוף החדש הופיע‬

410
00:27:00,368 --> 00:27:03,455
‫וידענו שהוא מגיע מקנזס סיטי,‬

411
00:27:04,623 --> 00:27:05,874
‫אבל זה כל מה שידענו.‬

412
00:27:08,043 --> 00:27:11,338
‫הוא היה סוג של דמות גדולה מהחיים.‬

413
00:27:11,421 --> 00:27:13,590
‫היו תמונות שלו עם האפיפיור.‬

414
00:27:14,382 --> 00:27:17,344
‫אז יש את האישיות הציבורית של האיש הדגול,‬

415
00:27:17,427 --> 00:27:18,970
‫ואז יש את האמת.‬

416
00:27:21,348 --> 00:27:24,225
‫אז מבחינת סצנה שתסייע לי,‬

417
00:27:25,310 --> 00:27:27,437
‫חשבתי על הסרט "כל הג'אז הזה".‬

418
00:27:27,520 --> 00:27:30,065
‫הרעיון של "ההצגה מתחילה!".‬

419
00:27:30,899 --> 00:27:36,863
‫אז חשבתי על מונטאז' מעניין של ידיים‬

420
00:27:36,946 --> 00:27:39,866
‫שמושחות את ראשו של תינוק במהלך ההטבלה,‬

421
00:27:39,949 --> 00:27:41,117
‫תקריב של זה,‬

422
00:27:41,201 --> 00:27:44,287
‫ואת כל אותן עמדות הכוח‬

423
00:27:44,371 --> 00:27:46,373
‫והסקרמנטים וההשפעה.‬

424
00:27:46,456 --> 00:27:52,462
‫ולערוך את זה לסירוגין עם הידיים שלו‬

425
00:27:53,838 --> 00:27:56,424
‫כשהן מורידות לי את התחתונים.‬

426
00:27:57,967 --> 00:27:59,969
‫מותר לו לעשות לי את זה?‬

427
00:28:00,053 --> 00:28:01,388
‫זה לא נראה נכון,‬

428
00:28:01,971 --> 00:28:05,350
‫ועם זאת, הוא בעצם ההגדרה של מה שנכון.‬

429
00:28:06,601 --> 00:28:07,560
‫אז…‬

430
00:28:10,105 --> 00:28:12,440
‫אין לי מישהו שאוכל לבדוק איתו.‬

431
00:28:15,026 --> 00:28:18,446
‫ולבדוק עם אלוהים לא עבד, אז…‬

432
00:28:19,030 --> 00:28:20,281
‫מה שלומך?‬
‫-מה נשמע?‬

433
00:28:20,365 --> 00:28:21,825
‫טוב.‬
‫-טוב לראות אותך.‬

434
00:28:22,450 --> 00:28:24,619
‫נחמד לראות את המקום שוב, ואו!‬

435
00:28:24,703 --> 00:28:26,788
‫הוא הועבר והתמנה לבישוף החדש,‬

436
00:28:26,871 --> 00:28:28,331
‫הוא קיבל קידום.‬

437
00:28:29,624 --> 00:28:30,750
‫נכון? כלומר, זה…‬

438
00:28:30,834 --> 00:28:32,919
‫"אתה מתעלל בילדים, בוא נקדם ונעביר אותך."‬

439
00:28:33,002 --> 00:28:34,838
‫כן! נעביר אותך לאמצע שום מקום.‬

440
00:28:34,921 --> 00:28:37,424
‫אז מתוך התקריבים על הידיים…‬

441
00:28:37,507 --> 00:28:40,135
‫אני אוהב את הרעיון,‬
‫כי הכוח מגיע דרך הידיים.‬

442
00:28:40,218 --> 00:28:44,514
‫אתה חושב שהידיים שלך‬
‫יכולות להיות בבגדי הכומר?‬

443
00:28:44,597 --> 00:28:48,268
‫כדי לממש את הרעיון, אני חושב שכן.‬

444
00:28:48,351 --> 00:28:49,561
‫כן.‬
‫-ואפילו…‬

445
00:28:49,644 --> 00:28:51,855
‫אתה לא רוצה לעשות את זה? זה קרוב אליך מדי?‬

446
00:28:53,064 --> 00:28:54,607
‫אני מניח, כן.‬
‫-אני אוהב את הרעיון.‬

447
00:28:54,691 --> 00:28:55,608
‫בסדר, בטח.‬

448
00:28:55,692 --> 00:29:00,071
‫ובנוסף חשבתי שנוכל לנסוע לוויומינג.‬

449
00:29:00,155 --> 00:29:03,867
‫חשבתי להתקשר לבישוף ביגלר, הבישוף הנוכחי,‬

450
00:29:04,367 --> 00:29:07,871
‫ולהגיד שאנחנו עובדים על הפרויקט הזה,‬

451
00:29:07,954 --> 00:29:12,667
‫ולשאול אם נוכל לצלם בקתדרלה בשאיין.‬

452
00:29:13,168 --> 00:29:14,878
‫היינו עולים אל מגדל הפעמון‬

453
00:29:14,961 --> 00:29:17,630
‫שבו היה להם כבל פלדה ענקי.‬

454
00:29:17,714 --> 00:29:20,884
‫וכשהיית מושך אותו כלפי מטה ונתלה עליו,‬

455
00:29:20,967 --> 00:29:24,429
‫היית מורם כלפי מעלה, כאילו אתה עף.‬

456
00:29:25,013 --> 00:29:30,518
‫אז אפשר לצלצל שוב בפעמון ולחשוף‬

457
00:29:31,728 --> 00:29:34,022
‫את מה שהיה… כן.‬
‫-אולי הצהרה חדשה.‬

458
00:29:40,445 --> 00:29:42,781
‫הסכמתי לשחק בסצנה של אד‬

459
00:29:42,864 --> 00:29:49,329
‫כי אד היה ממש פגוע במשך זמן רב.‬

460
00:29:49,412 --> 00:29:51,206
‫כולנו פגועים, אבל,‬

461
00:29:51,289 --> 00:29:53,124
‫הוא נפגע מזה מאוד.‬

462
00:29:53,208 --> 00:29:58,463
‫ואתה יודע, זה כמו ילד קטן שמבקש ממך עזרה.‬

463
00:29:58,546 --> 00:30:02,967
‫ואני חושב שהילד שאומר "תעזור לי"‬
‫קיים בכולנו.‬

464
00:30:03,051 --> 00:30:07,138
‫- קליגריס -‬

465
00:30:09,849 --> 00:30:11,351
‫הייתה לי ילדות מוגנת מאוד‬

466
00:30:11,434 --> 00:30:13,686
‫והוריי היו קתולים קפדניים מאוד.‬

467
00:30:14,312 --> 00:30:16,481
‫למדתי בחמישה בתי ספר יסודיים שונים,‬

468
00:30:16,981 --> 00:30:19,984
‫וסנט אליזבת היה האחרון שהייתי בו.‬

469
00:30:21,027 --> 00:30:26,282
‫ההתעללות שלי קרתה בבריכת שחייה‬

470
00:30:26,366 --> 00:30:28,159
‫במרכז קנזס סיטי.‬

471
00:30:30,995 --> 00:30:32,747
‫האב טירני אמר,‬

472
00:30:33,248 --> 00:30:36,918
‫"תפסיק לבכות. אני אקפיץ אותך להורים שלך.‬
‫לא קרה כלום.‬

473
00:30:37,001 --> 00:30:39,754
‫זה מה שעושים עם חברים מיוחדים וכמרים."‬

474
00:30:39,838 --> 00:30:41,965
‫אבל לא הפסקתי לבכות.‬

475
00:30:43,842 --> 00:30:45,718
‫אני יוצא ואני רץ לתוך הבית שלי‬

476
00:30:45,802 --> 00:30:49,013
‫ואימא שלי שואלת,‬
‫"מה קרה? למה העיניים שלך אדומות?"‬

477
00:30:49,097 --> 00:30:50,890
‫אמרתי, "זה הכלור בבריכה, אימא",‬

478
00:30:50,974 --> 00:30:52,308
‫ורצתי לחדר שלי.‬

479
00:30:52,392 --> 00:30:55,645
‫אחר כך לא הייתי מסוגל‬
‫להיות בסביבת אנשים עם שיער אדום.‬

480
00:30:55,728 --> 00:30:56,646
‫צבע מסוים.‬

481
00:30:57,146 --> 00:30:59,858
‫ריח של כלור כמעט גרם לי להקיא.‬

482
00:31:06,906 --> 00:31:09,075
‫אנשים קראו לי שקרן.‬

483
00:31:09,158 --> 00:31:10,326
‫ירקו עליי.‬

484
00:31:11,578 --> 00:31:17,792
‫זה היה הלם מוחלט לקבל יחס‬
‫של אויב הכנסייה במקום שינסו לעזור לי.‬

485
00:31:19,002 --> 00:31:23,923
{\an8}‫- מייקל המתין שנים להדחה מהכמורה -‬

486
00:31:24,007 --> 00:31:27,135
{\an8}‫- של הכומר שהתעלל בו, האב מייקל טירני. -‬

487
00:31:30,221 --> 00:31:34,225
‫הבריכה שבה התרחשה ההתעללות שלי נהרסה.‬

488
00:31:36,769 --> 00:31:40,815
‫בעיניי, תחושה של מקום ומיקום פיזי‬

489
00:31:40,899 --> 00:31:43,151
‫זה חשוב מאוד,‬

490
00:31:43,234 --> 00:31:46,613
‫כי אני מעצב פנים.‬

491
00:31:46,696 --> 00:31:49,115
‫והעובדה שאיני יכול להיות שם‬

492
00:31:49,198 --> 00:31:51,868
‫תמיד תתקיים בתודעה שלי‬
‫כמשהו שלא אוכל להתעמת מולו.‬

493
00:31:54,954 --> 00:31:57,540
‫אני מקווה ששאר החבר׳ה יוכלו להתעמת מול זה‬

494
00:31:57,624 --> 00:31:59,375
‫ואז להמשיך הלאה,‬

495
00:31:59,459 --> 00:32:01,544
‫ואני רק רוצה לעזור להם לעבור את זה.‬

496
00:32:05,131 --> 00:32:11,095
{\an8}‫- סוף השבוע של חג הפסחא, שאיין, ויומינג -‬

497
00:32:20,480 --> 00:32:24,192
‫זה היה המעון של הבישוף‬

498
00:32:24,275 --> 00:32:30,239
‫וחדר השינה של הבישוף היה השמאלי למעלה.‬

499
00:32:30,323 --> 00:32:33,076
‫ואז הוא היה מחזיר אותי לקנזס סיטי.‬

500
00:32:33,159 --> 00:32:36,454
‫"יהיה כיף. נראה את המשחק של הרויאלס."‬

501
00:32:36,537 --> 00:32:38,706
‫אבל האם היה איתם מישהו?‬

502
00:32:38,790 --> 00:32:41,250
‫היו איתם בנים.‬
‫-כן, זה מה שאני זוכר.‬

503
00:32:41,334 --> 00:32:43,294
‫זה היה כאילו, "תראה מה הבאתי!"‬

504
00:32:43,378 --> 00:32:45,088
‫מועדון מעריצים, כן.‬
‫-"השגתי את זה!"‬

505
00:32:45,672 --> 00:32:50,051
‫והוא השוויץ בי‬
‫בפני כל האחרים שגם איתם היו ילדים.‬

506
00:32:51,344 --> 00:32:54,013
‫אני חושב שלא הייתי בתוך הכנסייה הזאת‬

507
00:32:54,931 --> 00:32:55,974
‫כבר…‬

508
00:32:58,184 --> 00:32:59,936
‫מעל 30 שנה, כנראה.‬

509
00:33:32,010 --> 00:33:35,930
‫"האל הכול יכול הנצחי, החזרת אותנו לחיים‬

510
00:33:36,014 --> 00:33:39,767
‫בזכות מותו המבורך ותחייתו מהמתים של משיחך.‬

511
00:33:40,560 --> 00:33:43,479
‫שמור בתוכנו את רחמיך‬

512
00:33:43,563 --> 00:33:46,858
‫ובנטילת חלק במסתורי האל‬

513
00:33:46,941 --> 00:33:52,030
‫יהיו לנו חיים שנקדיש ללא הרף עבורך.‬

514
00:33:52,113 --> 00:33:54,657
‫דרך ישו אדוננו."‬

515
00:33:55,408 --> 00:33:59,746
‫אמן.‬

516
00:34:00,455 --> 00:34:03,332
‫אני רוצה להוסיף היום עתירה לריפוי,‬

517
00:34:04,000 --> 00:34:07,795
‫לאלה שבחברה ולאלה שבכנסייה,‬

518
00:34:07,879 --> 00:34:11,632
‫לכל אלה שנפגעו מהתעללות מינית,‬

519
00:34:11,716 --> 00:34:15,261
‫שריפוי האל ישטוף אותם‬

520
00:34:15,344 --> 00:34:19,682
‫ושקהילת המאמינים תלווה אותם באהבה גדולה.‬

521
00:34:20,308 --> 00:34:23,978
‫דרך ישו אדוננו.‬

522
00:34:24,812 --> 00:34:28,441
‫אמן.‬

523
00:34:29,025 --> 00:34:29,984
‫אתם רשאים לשבת.‬

524
00:34:42,705 --> 00:34:44,916
‫פעם ראשונה שמישהו היה נחמד ככה.‬

525
00:34:44,999 --> 00:34:47,376
‫מכל אנשי הכמורה.‬

526
00:34:47,460 --> 00:34:49,462
‫במיוחד בישוף.‬
‫-כן.‬

527
00:34:49,545 --> 00:34:50,963
‫מרגיש שרואים אותי.‬
‫-אני מבין.‬

528
00:34:51,047 --> 00:34:52,340
‫מה שלומך, גבר?‬
‫-טוב.‬

529
00:34:52,423 --> 00:34:54,884
‫תודה שעברת את זה איתי.‬

530
00:34:54,967 --> 00:34:56,135
‫כמובן.‬

531
00:34:59,597 --> 00:35:03,267
‫אז כאן כל הכמרים היו מתלבשים.‬

532
00:35:05,686 --> 00:35:07,021
‫והיו לי…‬

533
00:35:08,272 --> 00:35:10,858
‫עשיתי כמה רישומים.‬

534
00:35:10,942 --> 00:35:15,822
‫זה מה שהיה לפני ההכנות.‬

535
00:35:15,905 --> 00:35:18,116
‫זה מתאר איך הם קשרו את הנעליים.‬

536
00:35:18,783 --> 00:35:22,370
‫אני חושב שהידיים זה הדבר הכי קל.‬

537
00:35:22,453 --> 00:35:24,413
‫לא צריך הרבה אביזרים.‬

538
00:35:24,497 --> 00:35:25,498
‫זה עוצמתי.‬

539
00:35:25,581 --> 00:35:26,582
‫נכון?‬

540
00:35:27,333 --> 00:35:28,501
‫- בישוף -‬

541
00:35:30,878 --> 00:35:32,088
‫זהו זה?‬
‫-זהו זה.‬

542
00:35:32,171 --> 00:35:33,339
‫ברצינות?‬

543
00:35:33,422 --> 00:35:36,801
‫תמשוך את זה. תמשוך את זה עד למטה.‬

544
00:35:37,301 --> 00:35:40,596
‫אז זה היה חבל או שזה תמיד היה כבל?‬
‫-זה תמיד היה כבל פלדה קלועה.‬

545
00:35:48,396 --> 00:35:50,398
‫מה זה?‬
‫-תמשוך אותו אם אתה רוצה.‬

546
00:35:50,481 --> 00:35:51,941
‫הינה זה בא.‬
‫-בסדר…‬

547
00:35:52,024 --> 00:35:54,443
‫חיוך גדול. תראה את החיוך.‬
‫-אני יודע, כאילו…‬

548
00:36:05,830 --> 00:36:08,249
‫אלוהים. ואתה פשוט ממשיך למשוך?‬

549
00:36:08,332 --> 00:36:11,544
‫וקופץ ככה. איזה כיף.‬

550
00:36:26,184 --> 00:36:27,143
‫זה נשמע כמו…‬

551
00:36:51,000 --> 00:36:54,712
{\an8}‫- הכומר שהתעלל באד,‬
‫הבישוף ג'וזף הארט, נמצא תחת חקירה -‬

552
00:36:54,795 --> 00:36:59,550
{\an8}‫- של משטרת שאיין ושל הוותיקן. -‬

553
00:37:13,564 --> 00:37:15,441
‫היי. עצור לרגע.‬

554
00:37:19,111 --> 00:37:20,738
‫כמה זמן אתה כבר עושה את זה?‬

555
00:37:22,240 --> 00:37:23,282
‫את זה?‬
‫-כן.‬

556
00:37:23,783 --> 00:37:25,660
‫זמן קצר אחרי שהחרא הזה קרה לי.‬

557
00:37:25,743 --> 00:37:29,747
‫בודדתי את עצמי כל חיי.‬

558
00:37:29,830 --> 00:37:33,834
‫בתיכון הייתי במרתף האפל של הוריי‬
‫במשך שעות מדי יום.‬

559
00:37:35,628 --> 00:37:38,965
‫הפסיכולוגית הראשונה שלי אמרה לי‬
‫שהיא חושבת שכשאני עושה את זה,‬

560
00:37:39,048 --> 00:37:41,717
‫אני מציב את עצמי‬
‫במצב דיסוציאטיבי, של ניתוק.‬

561
00:37:42,718 --> 00:37:45,596
‫כלומר, אם לא אעשה את זה,‬
‫פשוט לא אהיה במצב טוב.‬

562
00:38:00,027 --> 00:38:01,779
‫כשנאומן כתב לי את המכתב…‬

563
00:38:01,862 --> 00:38:02,697
‫- מר פורמן היקר -‬

564
00:38:02,780 --> 00:38:04,448
‫הוא קרא לזה "מועצת הביקורת העצמאית"…‬

565
00:38:04,532 --> 00:38:06,826
‫- מצטער מאוד לשמוע‬
‫על חווייתך עם האב פיניאן מייס… -‬

566
00:38:06,909 --> 00:38:07,868
‫שלוש פעמים בכתב!‬

567
00:38:07,952 --> 00:38:10,621
‫הגעתי לשם והיה שם כומר קתולי מזוין.‬

568
00:38:10,705 --> 00:38:14,250
‫הוא רגיל לאנשים שבולעים את השקרים שלו‬
‫כמו גורי כלבים נלהבים.‬

569
00:38:14,333 --> 00:38:15,584
‫האיש שהתעלל בי מת.‬

570
00:38:15,668 --> 00:38:17,003
‫- ארכיבישוף ג'וזף פרד נאומן -‬

571
00:38:17,086 --> 00:38:21,465
‫פאק. לעזאזל, אני שונא את המניאק הזה!‬

572
00:38:21,549 --> 00:38:25,553
‫תראו אותו כאן! איזה חתיכת חרא מזוין.‬

573
00:38:25,636 --> 00:38:27,221
‫אני לא מצליח להתקדם הלאה‬

574
00:38:27,305 --> 00:38:30,099
‫לא בגלל הכומר שתקף אותי,‬

575
00:38:30,182 --> 00:38:33,311
‫אלא בגלל המניאק המזוין הזה שכאן‬

576
00:38:33,394 --> 00:38:34,854
‫והכנסייה הקתולית!‬

577
00:38:34,937 --> 00:38:37,815
‫לא הצלחתי לשחזר את הזיכרונות האלה עד 2011.‬

578
00:38:37,898 --> 00:38:39,608
‫כשסיפרתי לאבא שלי, אמרתי…‬

579
00:38:39,692 --> 00:38:42,528
‫תמיד קראתי לאבא שלי בשמו הפרטי. שמו דאג.‬

580
00:38:42,611 --> 00:38:47,408
‫אמרתי, "דאג, האם שמת לב שמעולם לא הייתה לי‬

581
00:38:47,491 --> 00:38:50,703
‫מערכת יחסים רומנטית?"‬

582
00:38:50,786 --> 00:38:53,205
‫ומהרגע שאמרתי את זה, התחרטתי…‬

583
00:38:53,289 --> 00:38:56,334
‫רק מתוך ההבעה שעל פניו‬
‫התחרטתי שאמרתי לו את זה.‬

584
00:38:57,752 --> 00:39:00,296
‫הוא נפטר ב־2017.‬

585
00:39:00,379 --> 00:39:02,590
‫הוא היה האדם היחיד‬

586
00:39:02,673 --> 00:39:06,052
‫שהיה לו כוח נפשי להקשיב לי.‬

587
00:39:06,135 --> 00:39:08,429
‫ביג טום, אני יודע מה עברת, גבר.‬

588
00:39:09,055 --> 00:39:12,183
‫טוב, אז היום ננהל סיעור מוחות‬

589
00:39:12,266 --> 00:39:16,228
‫לגבי הסיפור של מייק.‬

590
00:39:17,021 --> 00:39:20,691
‫אני חושבת שהכעס, במידה מסוימת, מנחם.‬

591
00:39:20,775 --> 00:39:25,321
‫אני חושבת שמפחיד לשחרר כל מידה של כעס.‬

592
00:39:25,404 --> 00:39:27,615
‫הכעס שלך מוצדק.‬

593
00:39:28,908 --> 00:39:33,871
‫ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממך,‬
‫בדיוק כמו שאף אחד לא יכול לקחת את זה ממני.‬

594
00:39:34,538 --> 00:39:37,291
‫אבל אני חושב שמייק עבר את זה‬
‫כל כך הרבה פעמים,‬

595
00:39:37,375 --> 00:39:39,126
‫שזה כל מה שהוא מכיר עכשיו,‬

596
00:39:39,210 --> 00:39:40,753
‫ואנחנו צריכים לשנות את זה,‬

597
00:39:40,836 --> 00:39:43,714
‫או שאתה צריך לשנות את זה, לטובתך.‬

598
00:39:44,590 --> 00:39:49,512
‫אז אחי ואני הלכנו למועצת הביקורת העצמאית.‬

599
00:39:49,595 --> 00:39:52,348
‫נכנסנו לשם והיה שולחן מלא באנשים‬

600
00:39:52,973 --> 00:39:55,351
‫שרצו שנספר סיפורים שלא סיפרנו זה לזה.‬

601
00:39:55,434 --> 00:39:56,560
‫שלא סיפרנו לאף אחד.‬

602
00:39:57,728 --> 00:39:59,313
‫אבל אימא שלנו ארגנה את זה,‬

603
00:39:59,814 --> 00:40:00,856
‫ושנינו…‬

604
00:40:02,525 --> 00:40:04,777
‫חוזרים להיות ילדים קטנים,‬

605
00:40:05,778 --> 00:40:06,737
‫מפוחדים,‬

606
00:40:07,571 --> 00:40:09,865
‫שמנסים להסביר לאנשים האלה מה קרה להם.‬

607
00:40:11,367 --> 00:40:13,119
‫והם…‬

608
00:40:16,914 --> 00:40:18,958
‫קח את הזמן.‬
‫-אני לא זוכר מי זה היה.‬

609
00:40:20,751 --> 00:40:23,003
‫האיש המרכזי בשולחנות,‬

610
00:40:23,087 --> 00:40:27,466
‫כשסוף סוף סיפרנו את הסיפורים שלנו,‬
‫והגיע הזמן לסיים,‬

611
00:40:27,550 --> 00:40:30,678
‫הוא אמר, "תגיד לאימא שלך שאנחנו מצטערים".‬

612
00:40:32,263 --> 00:40:33,889
‫זו הייתה התגובה שלו אליי.‬

613
00:40:34,640 --> 00:40:36,100
‫ואז איבדתי את זה ואמרתי,‬

614
00:40:36,183 --> 00:40:39,437
‫"אתה תגיד לאימא שלי שאתה מצטער,‬
‫כי היא עדיין מאמינה בך."‬

615
00:40:41,605 --> 00:40:44,483
‫אז אני מכיר את הכעס הזה.‬

616
00:40:44,567 --> 00:40:46,694
‫השתנתי לגמרי מאז הביקורת הזאת.‬

617
00:40:47,820 --> 00:40:49,447
‫ואז הכול התחיל לצאת שוב.‬

618
00:40:49,530 --> 00:40:50,990
‫אז הכול התפרק לי.‬

619
00:40:53,409 --> 00:40:54,994
‫הזכרת את אחיך.‬

620
00:40:55,870 --> 00:40:57,413
‫כן, גם אחי הגדול, טים,‬

621
00:40:58,497 --> 00:41:00,541
‫היה קורבן של מונהאן.‬

622
00:41:02,209 --> 00:41:04,128
‫אני לא יודע מה אני מחפש עם אחי,‬

623
00:41:04,211 --> 00:41:07,047
‫ייתכן שזה קשר, הקלה, או…‬

624
00:41:12,595 --> 00:41:14,180
‫סגירת מעגל? אני לא בטוח.‬

625
00:41:14,263 --> 00:41:16,015
‫אבל אני רוצה שמשהו יצא מזה,‬

626
00:41:16,098 --> 00:41:18,893
‫אני רוצה שמשהו יעלה אל פני השטח,‬
‫שהוא ואני נדבר.‬

627
00:41:20,644 --> 00:41:24,064
‫אני חושב שכדאי שנעשה שחזור‬
‫של מועצת הביקורת העצמאית‬

628
00:41:24,148 --> 00:41:27,067
‫רק כדי שהציבור ידע שהיה בה כומר קתולי.‬

629
00:41:27,151 --> 00:41:29,528
‫אתה רוצה שהם ידעו‬
‫שהיא לא מה שהייתה אמורה להיות?‬

630
00:41:29,612 --> 00:41:30,446
‫בהחלט.‬

631
00:41:30,529 --> 00:41:33,115
‫זה היה בחדר שאיננו גדול יותר מזה,‬

632
00:41:33,199 --> 00:41:34,492
‫והיה רק שולחן.‬

633
00:41:34,575 --> 00:41:36,827
‫האם הייתה לך הזדמנות‬

634
00:41:36,911 --> 00:41:39,622
‫להיות שוב באותו חדר‬
‫עם מישהו מארבעת האנשים האלה?‬

635
00:41:39,705 --> 00:41:41,165
‫לא.‬

636
00:41:41,957 --> 00:41:43,000
‫היית רוצה?‬

637
00:41:43,501 --> 00:41:45,002
‫אשמח לדבר איתם עכשיו!‬

638
00:41:48,130 --> 00:41:50,758
‫אבל אני רוצה למצוא‬
‫את התמונה של אגם ויקינג.‬

639
00:41:51,258 --> 00:41:52,510
‫כן, אני מחפשת אותה.‬

640
00:41:52,593 --> 00:41:55,888
‫יש לי תמונה כאן,‬
‫אבל בכל פעם שאני לוחצת עליה,‬

641
00:41:55,971 --> 00:41:58,933
‫כתוב שהיא פגומה ואי אפשר לפתוח אותה.‬

642
00:42:00,351 --> 00:42:02,353
‫נראה אם אוכל לעשות זאת בגרסה אחרת.‬

643
00:42:02,436 --> 00:42:03,270
‫הינה זה.‬

644
00:42:10,861 --> 00:42:13,197
‫יש לנו את המעשים‬

645
00:42:13,280 --> 00:42:15,950
‫ויש לנו את כל המידע שמראה‬

646
00:42:16,033 --> 00:42:17,701
‫שאובראיין היה הבעלים של המקום.‬

647
00:42:18,536 --> 00:42:19,995
‫גם מונהאן הלך לאגם?‬

648
00:42:20,079 --> 00:42:20,913
‫לא.‬

649
00:42:20,996 --> 00:42:22,998
‫לא, הוא הלך לאגם אחר.‬

650
00:42:23,082 --> 00:42:24,667
‫את יודעת משהו על האגם שלו?‬

651
00:42:25,167 --> 00:42:26,377
‫זה ממש אותו סיפור.‬

652
00:42:26,460 --> 00:42:30,548
‫כאילו, זה בדיוק אותו סיפור כמו שלי‬
‫כשנסעתי לאגם.‬

653
00:42:31,757 --> 00:42:32,633
‫אתה נסעת לאגם?‬

654
00:42:32,716 --> 00:42:35,052
‫כן. אחי ואני.‬

655
00:42:37,054 --> 00:42:38,722
‫לדעתי אתה צריך לחבק אותו.‬

656
00:42:40,933 --> 00:42:43,143
‫אני פה בשבילך. אנחנו עושים את אותה הדרך.‬

657
00:42:43,727 --> 00:42:46,105
‫אל תתאכזב אם לא יאפשרו לך גישה למקום.‬

658
00:42:46,188 --> 00:42:48,107
‫אגם ויקינג הוא אגם פרטי.‬

659
00:42:48,774 --> 00:42:51,652
‫מעולם לא הצלחנו להיכנס לשטח‬

660
00:42:51,735 --> 00:42:53,904
‫כדי לראות היכן היה הבית של אובראיין.‬

661
00:42:54,780 --> 00:42:57,658
‫- אגם ויקינג – שטח פרטי‬
‫מהירות מותרת 50 קמ"ש -‬

662
00:43:03,664 --> 00:43:06,375
‫אנחנו הולכים לחפש אתרי צילום‬
‫באגם ויקינג בשביל ג'ו.‬

663
00:43:07,710 --> 00:43:12,423
‫הוא עדיין לא בטוח אם הוא רוצה‬
‫לצלם שם את סצנות הסיוט שלו.‬

664
00:43:14,592 --> 00:43:17,678
‫אבל אני תוהה,‬
‫אתה רואה שיש שני פתחים בבית הסירות הזה?‬

665
00:43:17,761 --> 00:43:19,763
‫נכון.‬
‫-אלה שני הרציפים שהוא הזכיר?‬

666
00:43:20,598 --> 00:43:22,891
‫אח מלבנים, גדות מלבנים.‬

667
00:43:22,975 --> 00:43:27,938
‫המטרה היא למצוא את הבית‬
‫ואיכשהו להציג אותו בהדרגה.‬

668
00:43:28,022 --> 00:43:31,400
‫להראות לו אותו ולבחון איך הוא מגיב,‬

669
00:43:31,483 --> 00:43:33,152
‫ואז הוא יוכל לעבד את זה‬

670
00:43:34,194 --> 00:43:37,489
‫ולהחליט אם הוא רוצה לבקר ולצלם שם.‬

671
00:43:43,704 --> 00:43:44,788
‫אתה יודע מה מטורף?‬

672
00:43:44,872 --> 00:43:48,417
‫חשבתי שאני עלול להתפרק‬
‫אם אחזור לבקר במקום שלי,‬

673
00:43:48,500 --> 00:43:49,752
‫אבל בגלל שמדובר בג'ו,‬

674
00:43:50,252 --> 00:43:54,173
‫אני דווקא יותר דרוך לתפוס את זה.‬

675
00:43:55,215 --> 00:43:56,300
‫רק למען ג'ו.‬

676
00:43:56,800 --> 00:43:58,177
‫אני חושב שזה כל העניין.‬

677
00:43:58,260 --> 00:44:01,388
‫לפעמים אנשים עושים למען אחרים‬
‫דברים שהם לא עושים למען עצמם.‬

678
00:44:01,472 --> 00:44:02,348
‫הלו?‬

679
00:44:02,431 --> 00:44:04,975
‫כן, יקירתי. "אל תעזבו את האגם",‬
‫למה התכוונת?‬

680
00:44:05,726 --> 00:44:07,436
‫פשוט אל תעזבו את האגם עדיין.‬

681
00:44:07,519 --> 00:44:11,482
‫אני פונה לקורבנות שעברו התעללות באגם הזה.‬

682
00:44:11,565 --> 00:44:14,026
‫מישהו זוכר את מספר המגרש…‬
‫-היי, מה קורה?‬

683
00:44:14,109 --> 00:44:16,445
‫בדיוק התקשרתי אליך מרציף באגם ויקינג.‬

684
00:44:18,280 --> 00:44:19,490
‫באמת?‬
‫-כן.‬

685
00:44:19,990 --> 00:44:21,158
‫צילמנו אתרים באגם.‬

686
00:44:21,241 --> 00:44:24,286
‫עכשיו נצלם כאלה שלדעתנו דומים למה שתיארת.‬

687
00:44:24,370 --> 00:44:27,539
‫מספר 348. טוב, תודה, סשה.‬
‫-ואז אוכל לשלוח לך תמונות?‬

688
00:44:27,623 --> 00:44:28,624
‫בסדר.‬

689
00:44:28,707 --> 00:44:31,168
‫מגרש 348, הם מצאו אותו.‬

690
00:44:37,257 --> 00:44:38,592
‫בזכות האור שזרח מבעד,‬

691
00:44:38,676 --> 00:44:42,054
‫תפסתי תמונה לא רעה של המבואה והסלון שם.‬

692
00:44:42,137 --> 00:44:43,222
‫אני שולח אותה לג'ו.‬

693
00:44:44,348 --> 00:44:46,558
‫"התמונה האחרונה, זו עם הגג המחודד והמרפסת,‬

694
00:44:46,642 --> 00:44:48,352
‫על אף שהיא לא מדויקת בזיכרוני,‬

695
00:44:48,435 --> 00:44:51,271
‫גרמה ללב שלי לפעום במהירות‬
‫ולחרדה שלי להתגבר."‬

696
00:44:51,355 --> 00:44:52,189
‫ההוא.‬

697
00:45:02,282 --> 00:45:05,160
‫שמו אוגוסטוס מקסימוס, הוא אצלי… הוא בן 14.‬

698
00:45:06,036 --> 00:45:07,871
‫נאלצתי לחכות שנים כדי לאמץ אותו‬

699
00:45:07,955 --> 00:45:10,457
‫כי המגדלים לא נותנים לך כלב‬

700
00:45:10,541 --> 00:45:12,876
‫אם יש לך ילדים מתחת לגיל חמש,‬

701
00:45:13,585 --> 00:45:17,381
‫כי הרגליים שלהם כל כך שבריריות‬
‫שהם ישברו אותן.‬

702
00:45:17,464 --> 00:45:18,674
‫הן פשוט יישברו.‬

703
00:45:20,092 --> 00:45:23,053
‫אומרים שלפעמים הכלב דומה לבעלים.‬

704
00:45:25,597 --> 00:45:29,226
‫אני אשמח להיראות כמו הכלב הזה,‬
‫אז מבחינתי זה בסדר.‬

705
00:45:33,897 --> 00:45:35,733
‫בסדר, בו־בו.‬

706
00:45:35,816 --> 00:45:37,192
‫הכלב אוהב את אימא שלי.‬

707
00:45:38,235 --> 00:45:39,570
‫רק צריך עוד קצת…‬

708
00:45:40,112 --> 00:45:40,946
‫טוב.‬

709
00:45:41,530 --> 00:45:44,158
‫חומץ בלסמי.‬
‫-הוא למטה, אבא. אני אביא אותו.‬

710
00:45:45,743 --> 00:45:48,328
‫תמצא כמה קערות שאשים בהן את כדורי הבשר.‬

711
00:45:48,412 --> 00:45:52,291
‫אנחנו עומדים להתחיל לצלם סצנות לפרויקט,‬

712
00:45:52,374 --> 00:45:53,959
‫והסצנות שלי ראשונות.‬

713
00:45:55,294 --> 00:46:00,174
‫אני לא רוצה שהסרט הזה יהיה דבר שלילי,‬

714
00:46:00,257 --> 00:46:03,552
‫כי ההורים שלי ירגישו אשמה נוראית,‬

715
00:46:04,136 --> 00:46:07,139
‫וזו לא אשמתם‬

716
00:46:07,222 --> 00:46:09,516
‫ואני לא רוצה שהם יאבדו אמון.‬

717
00:46:10,559 --> 00:46:12,603
‫בעקרון, אני רוצה שזה יהיה פשוט,‬

718
00:46:12,686 --> 00:46:16,440
‫אבל ברור שברגע שמטבילים אותך,‬

719
00:46:16,523 --> 00:46:18,776
‫הכוח הזה מתחיל.‬

720
00:46:18,859 --> 00:46:22,362
‫טוב, ההורים מחזיקים את התינוק,‬
‫ואז טום מברך אותם…‬

721
00:46:22,446 --> 00:46:24,406
‫זה מטריד אותי מאוד‬

722
00:46:24,490 --> 00:46:27,701
‫שהם משתמשים בטקסים ובסמלים‬

723
00:46:27,785 --> 00:46:31,538
‫שאמורים לעזור ולקרב אותך לאלוהים,‬

724
00:46:32,039 --> 00:46:33,874
‫רק כדי לפגוע בך.‬

725
00:46:34,500 --> 00:46:37,586
‫פשוט ידעת שאסור לך להתחצף אליהם.‬

726
00:46:37,669 --> 00:46:39,379
‫ההורים אומרים לך לציית להם,‬

727
00:46:39,463 --> 00:46:40,672
‫אבל זה מעבר לכך.‬

728
00:46:40,756 --> 00:46:43,175
‫אשמח להפיל אותם‬
‫במורד המדרגות בסוף או משהו,‬

729
00:46:43,258 --> 00:46:45,928
‫אבל יש לך רעיונות אחרים?‬

730
00:46:46,011 --> 00:46:47,471
‫אנחנו משתמשים באותם שחקנים?‬

731
00:46:47,971 --> 00:46:49,389
‫אני לא יודע, כלומר…‬

732
00:46:50,432 --> 00:46:54,895
‫האם זה מעביר את המסר שישנה התקדמות‬

733
00:46:54,978 --> 00:46:57,231
‫אבל זה תמיד אותו הדבר?‬
‫-אותם אנשים.‬

734
00:46:57,314 --> 00:46:59,650
‫שהם משתמשים תמיד באותה שיטה?‬

735
00:46:59,733 --> 00:47:01,235
‫אני חושב שיהיה נהדר‬

736
00:47:01,318 --> 00:47:04,363
‫אם לכולנו יהיה את אותו הילד,‬
‫כי כולנו אותו הילד.‬

737
00:47:04,446 --> 00:47:09,159
‫סלח לי אבי כי נכשלתי לעשות טוב‬
‫והצלחתי לעשות רע.‬

738
00:47:09,243 --> 00:47:13,580
‫סלח לי אבי כי נכשלתי לעשות טוב‬
‫והצלחתי לעשות רע.‬

739
00:47:14,373 --> 00:47:18,168
‫סלח לי אבי כי נכשלתי לעשות טוב‬
‫והצלחתי לעשות רע.‬

740
00:47:20,087 --> 00:47:24,883
‫סלח לי אבי כי נכשלתי לעשות טוב‬
‫והצלחתי לעשות רע.‬

741
00:47:25,592 --> 00:47:28,428
‫האמת היא שזה המשפט שלי מתקופת הילדות.‬

742
00:47:29,680 --> 00:47:32,683
‫לקח לי הרבה זמן לחשוב על המשפט‬

743
00:47:32,766 --> 00:47:34,268
‫שייקח ממנו את התחמושת,‬

744
00:47:34,351 --> 00:47:35,811
‫שייקח ממנו את הכוח.‬

745
00:47:35,894 --> 00:47:38,981
‫אז אני יכול להיכנס, להגיד לו את זה,‬

746
00:47:39,940 --> 00:47:41,567
‫וכאילו להחזיר לו בהתרסה.‬

747
00:47:41,650 --> 00:47:43,569
‫כאילו, "אני לא נותן לך שום דבר".‬

748
00:47:44,152 --> 00:47:45,571
‫"אין לך במה להשתמש נגדי."‬

749
00:47:46,071 --> 00:47:49,324
‫סלח לי אבי כי נכשלתי לעשות טוב‬
‫והצלחתי לעשות רע.‬

750
00:47:50,284 --> 00:47:53,787
‫סלח לי אבי כי נכשלתי לעשות טוב‬
‫והצלחתי לעשות רע.‬

751
00:47:53,871 --> 00:47:55,747
‫כן, לגבי הילד האחרון,‬

752
00:47:55,831 --> 00:47:58,292
‫אני מזדהה איתו כי הוא קשוח כזה.‬

753
00:47:58,375 --> 00:48:00,711
‫כן.‬
‫-יש בו משהו מתריס.‬

754
00:48:06,633 --> 00:48:11,471
‫אנחנו יוצאים ביום שלישי לסיור כנסיות‬
‫כדי למצוא מקום לצילום סצנה באחת מהן.‬

755
00:48:12,639 --> 00:48:16,101
‫אני עדיין לא מאמין שאנחנו נכנסים לכנסיות.‬
‫זה משמעותי מאוד.‬

756
00:48:16,184 --> 00:48:21,064
‫היה מפתיע מאוד לגלות‬
‫שלמישהו אכפת מספיק כדי לעזור.‬

757
00:48:22,274 --> 00:48:23,692
‫כן, הם שיפצו.‬

758
00:48:24,860 --> 00:48:27,613
‫אני חושב שתאי הווידוי נותרו כפי שהיו.‬

759
00:48:27,696 --> 00:48:29,323
‫אני אוהב את העמודים.‬

760
00:48:29,406 --> 00:48:32,159
‫אישית, לא הייתי בוחר בזה, אבל הם יפהפיים.‬

761
00:48:33,160 --> 00:48:34,912
‫כן.‬
‫-יש שם אור.‬

762
00:48:34,995 --> 00:48:36,580
‫אני יודע, אבל זה ממשיך?‬

763
00:48:40,083 --> 00:48:41,793
‫אני לא יכול להתאפק.‬

764
00:48:42,336 --> 00:48:43,503
‫אל תעשה את זה, דן!‬

765
00:48:44,212 --> 00:48:46,590
‫אני חושב על משהו שדומה לסרט אימה.‬

766
00:48:46,673 --> 00:48:50,928
‫אני רוצה שלכומר, טום,‬
‫יהיו את אותן עיניים ירוקות‬

767
00:48:51,470 --> 00:48:52,888
‫שג'ו פחד מהן.‬

768
00:48:52,971 --> 00:48:54,264
‫הן מפחידות אותו‬

769
00:48:54,348 --> 00:48:57,225
‫ואז אולי הוא רץ למעלה‬
‫בניסיון לברוח ומגיע לשם,‬

770
00:48:57,309 --> 00:48:58,560
‫ואז מביט למטה.‬

771
00:48:58,644 --> 00:48:59,895
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

772
00:48:59,978 --> 00:49:02,439
‫הם מסתובבים ומסתכלים, והוא רועד,‬

773
00:49:02,522 --> 00:49:04,441
‫אבל מביט חזרה ישר בשֵד.‬

774
00:49:05,233 --> 00:49:06,485
‫משהו כזה.‬

775
00:49:06,568 --> 00:49:08,862
‫וכך זה הופך לחלק מהעניין.‬
‫-חלק מהעניין.‬

776
00:49:08,946 --> 00:49:09,988
‫מאפשרים.‬
‫-המאפשרים!‬

777
00:49:21,750 --> 00:49:22,668
‫מה דעתך?‬

778
00:49:22,751 --> 00:49:27,172
‫זו דומה יותר לכנסיות שאני זוכר בתור ילד.‬

779
00:49:27,255 --> 00:49:29,049
‫כנסיית "הולי רוזרי" הייתה דומה, אבל…‬

780
00:49:29,132 --> 00:49:31,259
‫כלומר, תסתכלו על החלונות.‬
‫-מהממים.‬

781
00:49:31,885 --> 00:49:34,554
‫אתה לא מסוגל לדמיין‬
‫שמשהו רע יכול לקרות כאן.‬

782
00:49:34,638 --> 00:49:36,306
‫זה החלק המוזר.‬

783
00:49:51,738 --> 00:49:53,699
‫כל התמונה הזו די נהדרת,‬

784
00:49:53,782 --> 00:49:55,909
‫מהרקע של טום.‬

785
00:49:56,576 --> 00:49:59,621
‫כן. אז אתה מרגיש בסדר להיות פה?‬

786
00:50:00,455 --> 00:50:02,124
‫כן. זה…‬

787
00:50:03,291 --> 00:50:06,086
‫איכשהו התפאורה,‬
‫המראה של סט צילום עוזר מאוד.‬

788
00:50:06,169 --> 00:50:09,214
‫אלוהים, זה שינה הכול עבורי.‬
‫אני קפאתי בחוץ.‬

789
00:50:10,924 --> 00:50:17,681
‫מועיל מאוד לראות את חורבות העיר‬

790
00:50:17,764 --> 00:50:22,227
‫ומולן כל הנוקמים מתכנסים בעמדה‬

791
00:50:22,310 --> 00:50:24,855
‫והם אומרים, "בסדר, קדימה!"‬
‫-כן.‬

792
00:50:25,564 --> 00:50:28,233
‫ואיכשהו, אנחנו מתכוונים להביע…‬

793
00:50:29,192 --> 00:50:30,986
‫אנחנו מתכוונים להביע את עמדתנו.‬

794
00:50:34,698 --> 00:50:37,743
‫תחצה את כולם, כי הדולי ינוע במהירות הזו.‬

795
00:50:37,826 --> 00:50:39,369
‫אז איפה ארון הקבורה?‬

796
00:50:39,453 --> 00:50:40,579
‫במרכז.‬

797
00:50:40,662 --> 00:50:41,663
‫ואז אתה…‬

798
00:50:41,747 --> 00:50:42,664
‫ואז הוא משתעל.‬

799
00:50:42,748 --> 00:50:44,458
‫יהיה בסדר.‬

800
00:50:44,541 --> 00:50:45,751
‫כמעט. הוא משתעל.‬

801
00:50:46,376 --> 00:50:49,796
‫ואז אתה צוחק צחוק של ידיעה.‬

802
00:50:49,880 --> 00:50:51,798
‫ואז אתה קופא, כאילו…‬

803
00:50:51,882 --> 00:50:53,508
‫עכשיו אתה יודע שמשהו לא בסדר.‬

804
00:50:53,592 --> 00:50:55,844
‫אתה עדיין לא יודע לחלוטין, אבל אתה מבועת.‬

805
00:50:55,927 --> 00:50:57,554
‫עם מבט של "מה?"‬

806
00:50:57,637 --> 00:51:00,682
‫אתה יודע שזה לא בסדר.‬
‫-אתה יודע שמה שקורה לא בסדר.‬

807
00:51:00,766 --> 00:51:01,600
‫אתה בסדר?‬

808
00:51:02,350 --> 00:51:03,769
‫עם כל זה?‬
‫-כן.‬

809
00:51:06,897 --> 00:51:08,106
‫אני יכולה לשתף?‬
‫-בבקשה.‬

810
00:51:08,190 --> 00:51:11,693
‫אז כשקראנו את התסריט בהתחלה,‬

811
00:51:11,777 --> 00:51:14,362
‫בשיחה הראשונה שלנו אמרנו,‬

812
00:51:14,446 --> 00:51:16,615
‫"אנחנו אפילו לא נספר לטריק‬
‫על ההזדמנות הזאת",‬

813
00:51:17,365 --> 00:51:19,409
‫כי זה היה כבד בשבילנו כהורים.‬

814
00:51:20,952 --> 00:51:23,330
‫ואז המשכנו לדבר על זה וישנו על זה,‬

815
00:51:23,413 --> 00:51:26,333
‫ואז דיברנו עם טריק ואמרנו, "טוב, תראה,‬

816
00:51:27,084 --> 00:51:29,252
‫הסוכן שלך שלח את זה‬
‫ואנחנו רוצים שתביט בזה."‬

817
00:51:29,336 --> 00:51:33,840
‫הוא קרא אותו, ואז הביט בנו במבט רגוע.‬

818
00:51:34,424 --> 00:51:36,802
‫אנחנו אלה שהיו כל כך נסערים לגבי העניין.‬

819
00:51:37,427 --> 00:51:40,222
‫והוא אמר, "טוב. כן, אני רוצה לעשות את זה".‬

820
00:51:40,847 --> 00:51:44,142
‫"זה באמת קרה?"‬
‫ואמרתי, "כן, זה באמת קרה".‬

821
00:51:44,226 --> 00:51:46,436
‫והוא אמר, "אבל זו לא המציאות שלי, אימא.‬

822
00:51:46,520 --> 00:51:48,522
‫זה רק משחק."‬

823
00:51:48,605 --> 00:51:49,981
‫אני חושבת שהכי טוב יהיה‬

824
00:51:50,065 --> 00:51:54,277
‫אם כולם יבינו שיהיו דברים‬
‫שתצטרכו לשחרר בסוף היום‬

825
00:51:54,361 --> 00:51:55,779
‫בכל דרך שתתאים לכם אישית.‬

826
00:51:56,446 --> 00:51:59,366
‫המטרה היא, עד כמה שאפשר,‬

827
00:51:59,449 --> 00:52:01,243
‫לספר למוח ולגוף שלנו‬

828
00:52:01,326 --> 00:52:03,787
‫שסיימנו עם מה שקרה היום.‬

829
00:52:03,870 --> 00:52:06,581
‫עד כמה שזה ישתלב בחיינו,‬

830
00:52:06,665 --> 00:52:08,458
‫אנחנו לא בתפקיד הזה כרגע.‬

831
00:52:13,338 --> 00:52:17,217
{\an8}‫- "ילדי מזבח מתוקנים"‬
‫סצנה מאת מייקל סנדרידג' -‬

832
00:52:17,300 --> 00:52:23,473
{\an8}‫אני מטביל אותך בשם האב, הבן ורוח הקודש.‬

833
00:52:23,557 --> 00:52:24,850
‫אמן.‬
‫-אמן.‬

834
00:52:27,477 --> 00:52:31,022
‫מי ייתן ואלוהים,‬
‫מעניק כל החיים האנושיים והשמימיים,‬

835
00:52:31,106 --> 00:52:33,358
‫יברך את הוריו של הילד הזה.‬

836
00:52:34,025 --> 00:52:36,403
‫הם מודים על החיים החדשים האלה.‬

837
00:52:40,115 --> 00:52:41,241
‫גופו של ישו.‬

838
00:52:52,043 --> 00:52:53,086
‫גופו של ישו.‬

839
00:52:53,170 --> 00:52:54,171
‫אמן.‬

840
00:52:55,380 --> 00:52:56,715
‫גופו של ישו.‬
‫-אמן.‬

841
00:53:01,094 --> 00:53:02,762
‫גופו של ישו.‬
‫-אמן.‬

842
00:53:07,267 --> 00:53:08,602
‫גופו של ישו.‬
‫-אמן.‬

843
00:53:11,855 --> 00:53:12,772
‫גופו של ישו.‬

844
00:53:12,856 --> 00:53:13,690
‫אמן.‬

845
00:53:20,906 --> 00:53:23,116
‫אני שמח שהמיסה הארוכה הסתיימה.‬

846
00:53:24,784 --> 00:53:28,079
‫בוא הנה, בחור צעיר.‬
‫למה שלא תשתה איתי משהו?‬

847
00:53:30,207 --> 00:53:31,499
‫לחיים.‬
‫-לחיים.‬

848
00:53:37,047 --> 00:53:38,590
‫תורך לפשוט את הגלימה, קדימה.‬

849
00:55:42,922 --> 00:55:45,175
‫משהו חדש אצלך, אד? העסקה שלך?‬

850
00:55:46,134 --> 00:55:49,846
‫עוד לא. אחותי נפגשה‬
‫עם הבישוף ביגלר אחר הצוהריים.‬

851
00:55:49,929 --> 00:55:52,682
‫היא תתקשר אליי הערב.‬
‫-ראיתי את הכותרת היום.‬

852
00:55:52,766 --> 00:55:54,976
‫אחד עשר אנשים יספיקו לתביעה, פשוט תפסיק.‬

853
00:55:55,060 --> 00:55:58,438
‫אחד עשר זה מספיק. אתה יודע שזה משמעותי.‬

854
00:55:59,230 --> 00:56:00,273
‫אני באמת חושב ש…‬

855
00:56:00,357 --> 00:56:02,776
‫אולי אחד או שניים,‬
‫אבל 11 אישומים ואחד נוסף.‬

856
00:56:02,859 --> 00:56:04,569
‫זה מספיק. אתה לא צריך…‬

857
00:56:04,652 --> 00:56:06,613
‫כל מי שיצטרף, יצטרף אחר כך.‬

858
00:56:07,322 --> 00:56:09,824
‫ואני בטוח שאתה חושב על זה כל הזמן.‬
‫-כן.‬

859
00:56:11,659 --> 00:56:17,248
‫טוב, אני חושב שחלק מהעניין‬
‫הוא שמשטרת שאיין מבועתת‬

860
00:56:17,832 --> 00:56:21,669
‫מתרחיש של כאוס תקשורתי בינלאומי‬
‫שיצנח עליהם‬

861
00:56:21,753 --> 00:56:25,090
‫ברגע שהם יגישו את כתב האישום‬
‫ויעצרו את החרא הזה.‬

862
00:56:25,173 --> 00:56:26,383
‫זה יהיה דבר טוב.‬

863
00:56:27,217 --> 00:56:30,553
‫תחשוב שכולם מקווים שהוא ימות ואז זה ייעלם.‬

864
00:56:30,637 --> 00:56:31,471
‫אלוהים.‬

865
00:56:32,097 --> 00:56:34,974
‫לא יכולתי לספר את הסיפור שלי‬

866
00:56:35,558 --> 00:56:37,560
‫כי שלי עדיין בעייתי.‬

867
00:56:38,186 --> 00:56:39,813
‫הוא בהליכים משפטיים,‬

868
00:56:40,855 --> 00:56:42,524
‫אז אני לא יכול להציג את שלי.‬

869
00:56:43,483 --> 00:56:47,445
‫אבל אני יכול לשחק למען הבחורים האחרים.‬

870
00:56:49,364 --> 00:56:53,451
‫ואני חש כבוד וזכות להיות מסוגל לעשות זאת.‬

871
00:56:54,577 --> 00:56:56,121
‫לא היה קל‬

872
00:56:56,621 --> 00:56:57,997
‫ללבוש את זה,‬

873
00:56:59,290 --> 00:57:01,209
‫לשבת בחדר כזה.‬

874
00:57:04,921 --> 00:57:07,590
‫אבל כך אוכל לתרום.‬

875
00:57:11,719 --> 00:57:15,098
‫זו הייתה הגלימה של האב מונהאן‬

876
00:57:15,181 --> 00:57:18,810
‫שאיכשהו אחי השיג ממנו‬
‫לתחפושת ליל כל הקדושים.‬

877
00:57:19,769 --> 00:57:21,980
‫אני אהיה כומר נוסף שמתערב,‬

878
00:57:22,063 --> 00:57:25,108
‫מכיר במה שקורה, אבל עוזב מבלי לעשות דבר.‬

879
00:57:25,191 --> 00:57:27,944
‫מייקל הוסיף את הדמות הזאת,‬
‫כי הוא שמע שסיפרתי‬

880
00:57:28,027 --> 00:57:30,780
‫שאני זוכר איך הציגו אותי בפני שאר הכמרים.‬

881
00:57:30,864 --> 00:57:33,450
‫אז ככה הוא הגה את זה.‬

882
00:57:34,117 --> 00:57:35,452
‫גם אלה שלא השתתפו‬

883
00:57:35,535 --> 00:57:37,036
‫ידעו מה מתרחש.‬

884
00:57:37,579 --> 00:57:38,621
‫לא פחות נורא.‬

885
00:57:39,664 --> 00:57:41,374
‫הצלחנו.‬
‫-יש לנו את זה.‬

886
00:57:44,711 --> 00:57:45,545
‫מושלם.‬

887
00:57:56,514 --> 00:57:58,433
‫ג'ו מתנתק מהר מאוד.‬

888
00:57:58,516 --> 00:58:02,145
‫אפשר לראות את הפנים שלו משתנות.‬
‫אז אם רואים משהו כזה…‬

889
00:58:02,228 --> 00:58:04,689
‫וג'ו עצמו מסוגל לומר,‬

890
00:58:04,772 --> 00:58:06,441
‫"אני מתחיל להתנתק."‬

891
00:58:06,524 --> 00:58:08,234
‫"אני מרגיש כמו בחלום" או "אני זז".‬

892
00:58:08,318 --> 00:58:10,904
‫כך הוא מתאר את זה, בסדר?‬

893
00:58:10,987 --> 00:58:11,988
‫זה עוזר?‬
‫-בהחלט.‬

894
00:58:12,071 --> 00:58:12,906
‫בסדר.‬

895
00:58:12,989 --> 00:58:15,074
‫אבל אם תצטרך אותי, תתקשר אליי?‬
‫-כן.‬

896
00:58:15,158 --> 00:58:17,160
‫טוב, אוהבת אותך.‬
‫-גם אני אוהב אותך.‬

897
00:58:17,660 --> 00:58:19,954
‫זה יהיה מזכך עבורך.‬

898
00:58:20,997 --> 00:58:22,916
‫אני באמת מאמין שכן.‬

899
00:58:35,428 --> 00:58:38,139
‫זה רגע שהתכוננתי לו שנים, אתה יודע?‬

900
00:58:38,223 --> 00:58:39,057
‫כן.‬

901
00:58:40,391 --> 00:58:42,769
‫אתה בסדר?‬
‫-כן.‬

902
00:58:42,852 --> 00:58:43,895
‫אתה כאן?‬
‫-כן.‬

903
00:58:44,395 --> 00:58:45,980
‫אתה רוצה לעשות את זה?‬
‫-כן.‬

904
00:58:46,064 --> 00:58:46,898
‫בסדר.‬

905
00:58:48,900 --> 00:58:49,859
‫אתה מסוגל.‬
‫-בסדר.‬

906
00:58:55,573 --> 00:58:56,407
‫בטח.‬

907
00:58:56,908 --> 00:59:00,078
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

908
00:59:00,662 --> 00:59:01,496
‫בסדר.‬

909
00:59:01,996 --> 00:59:03,373
‫למען כל ילד שהובא לכאן.‬

910
00:59:11,881 --> 00:59:12,799
‫הינה הקיר שלך.‬

911
00:59:15,885 --> 00:59:16,928
‫אתה מסוגל.‬

912
00:59:24,936 --> 00:59:26,104
‫קח נשימה עמוקה.‬

913
00:59:28,648 --> 00:59:29,482
‫בסדר. כן.‬

914
00:59:29,983 --> 00:59:32,527
‫זו רק הליכה. זו רק דלת.‬

915
00:59:43,746 --> 00:59:45,248
‫נראה שאף אחד לא בבית, אה?‬

916
00:59:52,171 --> 00:59:53,339
‫הינה הקיר.‬

917
00:59:55,967 --> 00:59:58,261
‫כי הוא נכנס למטבח,‬

918
00:59:59,345 --> 01:00:02,599
‫ואני יודע שזה לא יכול להיות אותו שולחן,‬
‫אבל יש שולחן עץ.‬

919
01:00:04,892 --> 01:00:06,185
‫זה נראה כמו בית נחמד.‬

920
01:00:08,229 --> 01:00:09,230
‫בית שמח.‬

921
01:00:09,314 --> 01:00:10,148
‫נכון?‬

922
01:00:10,648 --> 01:00:12,984
‫אני עומד במרפסת הסיוטים שלי.‬

923
01:00:14,485 --> 01:00:15,320
‫כרגע.‬

924
01:00:16,279 --> 01:00:17,947
‫על מרפסת הסיוטים שלך כרגע?‬

925
01:00:18,031 --> 01:00:19,032
‫אני בכניסה.‬

926
01:00:24,370 --> 01:00:25,705
‫אני זוכר שלפני שנים,‬

927
01:00:25,788 --> 01:00:27,832
‫במהלך התביעה וכל החקירה,‬

928
01:00:28,374 --> 01:00:30,918
‫תיארתי את הבית ואמרו לי שטעיתי בתיאור.‬

929
01:00:32,211 --> 01:00:33,212
‫אתם יודעים, אני…‬

930
01:00:33,296 --> 01:00:36,507
‫הכול מדויק. דייקתי בתיאור.‬

931
01:00:40,887 --> 01:00:42,430
‫יש ילדים שלא שרדו.‬

932
01:00:42,513 --> 01:00:45,391
‫יש ילדים שלא הצליחו לחיות עם זה‬
‫וכולנו יודעים זאת.‬

933
01:00:45,892 --> 01:00:47,101
‫אז יש לנו מזל שאנחנו כאן.‬

934
01:00:48,519 --> 01:00:49,395
‫תודה.‬

935
01:00:52,982 --> 01:00:55,568
‫נכבוש את המקום הזה למען כל אותם ילדים.‬

936
01:00:55,652 --> 01:00:57,403
‫כבשנו את המקום הזה.‬

937
01:00:57,487 --> 01:00:58,613
‫ניקח אותו בחזרה.‬

938
01:01:00,698 --> 01:01:02,575
‫ניתן לזה זמן לשקוע‬

939
01:01:02,659 --> 01:01:05,370
‫ואז נוכל לדבר על הסצנה.‬

940
01:01:05,453 --> 01:01:08,831
‫רוצה לנסות לצלם את זה כאן?‬
‫רוצה לחזור ולדבר עם האנשים האלה?‬

941
01:01:11,417 --> 01:01:15,380
‫תגיד לי אם אתה חושב שזה הכרחי.‬
‫יותר מאשמח לעשות את זה…‬

942
01:01:15,463 --> 01:01:17,090
‫טוב, אני פשוט חושב בקול רם.‬

943
01:01:17,173 --> 01:01:18,007
‫כן?‬

944
01:01:19,467 --> 01:01:21,386
‫אני רוצה שזה יהיה מקום שמח.‬

945
01:01:28,559 --> 01:01:30,269
‫אתה על רכבת הרים, ידידי.‬

946
01:01:39,445 --> 01:01:41,114
‫אני כבר מתה לתת לך חיבוק.‬

947
01:01:42,615 --> 01:01:46,953
‫נכון שזו תחושה טובה, שהבית הצטמצם?‬

948
01:01:47,620 --> 01:01:48,663
‫כן.‬

949
01:01:48,746 --> 01:01:52,208
‫את יודעת, היה דיון סביב השאלה‬

950
01:01:52,792 --> 01:01:56,295
{\an8}‫אם נצלם את "הסיוט" שם.‬

951
01:01:57,171 --> 01:01:59,674
{\an8}‫ואני נוטה שלא.‬

952
01:02:00,299 --> 01:02:01,259
{\an8}‫את מבינה?‬

953
01:02:01,342 --> 01:02:05,346
{\an8}‫אני יודע שצריך ליידע את בעל הבית וכל זה,‬

954
01:02:05,430 --> 01:02:07,890
{\an8}‫אבל אולי צריך לנסות להגן עליהם,‬

955
01:02:07,974 --> 01:02:09,517
{\an8}‫כדי שתהיה התחלה נקייה.‬

956
01:02:09,600 --> 01:02:11,561
{\an8}‫אני אוהבת את הסירוב שלך.‬

957
01:02:13,187 --> 01:02:15,398
{\an8}‫אז אני חושבת שאתה לא מצלם את "הסיוט" שם‬

958
01:02:15,481 --> 01:02:20,236
{\an8}‫כי זה מעניק לך דרך לצאת מהסיוט.‬

959
01:02:21,779 --> 01:02:24,741
{\an8}‫האם זה היה מזכך עבור שניכם בדרך כלשהי?‬

960
01:02:24,824 --> 01:02:25,908
‫זה פשוט היה…‬

961
01:02:28,828 --> 01:02:31,789
‫לראות את התהליך בעבודה, לראות שהוא…‬

962
01:02:31,873 --> 01:02:34,167
‫ולסייע לו במהלכו.‬

963
01:02:35,918 --> 01:02:38,254
‫חוץ מכך שזה מתגמל, זה בעצם…‬

964
01:02:39,464 --> 01:02:43,426
‫מראה לי את התהליך שאני מקווה להשיג.‬

965
01:02:59,817 --> 01:03:02,236
‫עד אותו היום,‬

966
01:03:02,320 --> 01:03:04,947
‫היו לי סיוטים פעמיים או שלוש בשבוע‬

967
01:03:05,031 --> 01:03:06,824
‫שנמשכו שנים,‬

968
01:03:06,908 --> 01:03:10,077
‫ולא היה לי אפילו אחד מאז שראיתי את הבית,‬

969
01:03:10,161 --> 01:03:11,496
‫מאז שראיתי את התמונות,‬

970
01:03:11,579 --> 01:03:13,998
‫מאז שנסעתם לשם ועשיתם את זה.‬

971
01:03:14,081 --> 01:03:17,835
‫זה נפלא!‬
‫-וזה פשוט מדהים.‬

972
01:03:17,919 --> 01:03:18,753
‫אני…‬

973
01:03:19,504 --> 01:03:22,465
‫אחרי כל כך הרבה שנים,‬
‫אתה עדיין לא רוצה ללכת לישון.‬

974
01:03:22,548 --> 01:03:25,051
‫עדיין יש לי נדודי שינה,‬
‫אבל לא היו לי סיוטים.‬

975
01:03:25,134 --> 01:03:26,260
‫אז תודה לכם.‬

976
01:03:26,344 --> 01:03:30,306
‫זה כמו לקחת את הכוח בחזרה,‬
‫לא להיות קורבן שלו.‬

977
01:03:30,389 --> 01:03:32,016
‫פשוט לא להישאר קורבן,‬

978
01:03:32,099 --> 01:03:34,227
‫אלא לעבור יותר למצב של שורד.‬

979
01:03:35,520 --> 01:03:38,064
‫אני חושב שזה קורה. אני מרגיש שזה קורה.‬

980
01:03:38,689 --> 01:03:39,524
‫כן.‬

981
01:03:40,942 --> 01:03:44,987
‫- כנסייה קתולית "גבירת השלום שלנו" -‬

982
01:03:56,582 --> 01:03:57,416
‫ג'ו?‬

983
01:03:59,877 --> 01:04:01,879
‫בואו נדליק את האור האדום של הכומר.‬

984
01:04:02,380 --> 01:04:05,883
‫זה אומר שהכומר בתא הווידוי, נכון?‬

985
01:04:05,967 --> 01:04:06,884
‫האור האדום שלו.‬

986
01:04:06,968 --> 01:04:09,136
‫וכשהוא כבוי זה אומר שהוא מחכה למישהו.‬

987
01:04:10,179 --> 01:04:13,516
‫כן, ראיתי את זה. הכול פה מתפרק.‬

988
01:04:14,809 --> 01:04:15,768
‫אתה רואה את המנעול?‬

989
01:04:15,852 --> 01:04:17,562
‫למה הם צריכים פה מנעול?‬

990
01:04:17,645 --> 01:04:18,855
‫שאלה טובה.‬

991
01:04:31,409 --> 01:04:34,412
‫יש דבר אחד שמפחיד שם.‬

992
01:04:34,495 --> 01:04:36,330
‫יש להם מנעול מחורבן.‬

993
01:04:36,414 --> 01:04:37,999
‫בשביל מה צריך מנעול?‬

994
01:04:40,835 --> 01:04:42,879
‫מה עשית? תגיד לי שוב.‬

995
01:04:42,962 --> 01:04:43,838
‫חבטתי…‬

996
01:04:48,885 --> 01:04:50,261
‫אפשר לסיים להערב.‬

997
01:04:50,344 --> 01:04:51,470
‫נתחיל מחר?‬
‫-לא.‬

998
01:04:51,554 --> 01:04:53,180
‫לא, אני רוצה את זה עכשיו.‬

999
01:04:54,515 --> 01:04:56,517
‫אני רוצה את זה עכשיו. בואו נעשה את זה.‬

1000
01:04:58,269 --> 01:05:00,021
‫פשוט לא הייתי מוכן לזה.‬

1001
01:05:01,272 --> 01:05:03,900
‫אני צריך לנצח את הפחדים האלה.‬

1002
01:05:08,905 --> 01:05:09,822
‫טוב, קדימה.‬

1003
01:05:09,906 --> 01:05:12,366
‫טוב, בואו נכניס את זה.‬

1004
01:05:12,450 --> 01:05:13,993
‫וזה היה ספציפי מדן?‬

1005
01:05:14,076 --> 01:05:15,119
‫להקליט סאונד!‬
‫-בדיוק.‬

1006
01:05:15,202 --> 01:05:16,245
‫מקליט.‬
‫-סמן.‬

1007
01:05:16,329 --> 01:05:17,163
‫בסדר.‬

1008
01:05:25,129 --> 01:05:30,718
{\an8}‫- "תא הווידוי"‬
‫סצנה מאת ג'ו אלדרד ומייקל סנדרידג' -‬

1009
01:05:31,969 --> 01:05:35,306
‫סלח לי אבי כי נכשלתי לעשות טוב‬
‫והצלחתי לעשות רע.‬

1010
01:05:36,849 --> 01:05:38,643
‫מה עוד יש לך לומר?‬

1011
01:05:42,104 --> 01:05:44,941
‫סיפרת לעוד מישהו על הקשר המיוחד שלנו?‬

1012
01:05:45,733 --> 01:05:46,567
‫לא.‬

1013
01:05:47,318 --> 01:05:48,569
‫מה הדבר הרע שעשית?‬

1014
01:05:49,362 --> 01:05:52,490
‫טוב, התחצפתי לאימא שלי.‬

1015
01:05:54,450 --> 01:05:56,077
‫בסדר.‬
‫-והרבצתי לאחי.‬

1016
01:06:00,081 --> 01:06:01,624
‫התעללו בי בתא וידוי.‬

1017
01:06:01,707 --> 01:06:02,541
‫הבנתי.‬

1018
01:06:03,542 --> 01:06:05,795
‫כמה זמן עבר מהווידוי האחרון שלך?‬

1019
01:06:07,046 --> 01:06:10,132
‫עבר חודש מאז הווידוי האחרון שלי.‬

1020
01:06:11,092 --> 01:06:12,885
‫זה לא צפוי.‬
‫-אני יודע.‬

1021
01:06:12,969 --> 01:06:14,720
‫אתה רוצה להישאר פה? אתה בטוח?‬

1022
01:06:15,221 --> 01:06:16,973
‫ג'ו, ספר לנו מה אתה מרגיש.‬

1023
01:06:18,975 --> 01:06:20,184
‫טום, מה שלומך?‬

1024
01:06:20,267 --> 01:06:21,560
‫אני בסדר, תודה.‬

1025
01:06:22,812 --> 01:06:24,522
‫מונסיניור אובראיין היה מרושע.‬

1026
01:06:26,107 --> 01:06:31,112
‫וכל מה שהוא אמר היה נגוע בזה.‬

1027
01:06:32,238 --> 01:06:35,866
‫אני לא בטוח אם זה מה שאתה רוצה‬
‫להעביר בסצנה.‬

1028
01:06:35,950 --> 01:06:37,660
‫זה החזון שלך, ג'ו. קח את זה.‬

1029
01:06:37,743 --> 01:06:38,995
‫טום, תכעס.‬

1030
01:06:40,705 --> 01:06:41,747
‫תוכל לעשות את זה?‬

1031
01:06:43,249 --> 01:06:44,792
‫אבל על מה לכעוס?‬

1032
01:06:45,501 --> 01:06:46,669
‫על המנעול הזה.‬

1033
01:06:47,795 --> 01:06:49,296
‫את זה אני יכול לעשות.‬

1034
01:06:49,380 --> 01:06:52,425
‫תשתמש בכעס שאתה מרגיש כלפי המנעול,‬

1035
01:06:53,509 --> 01:06:57,304
‫ואז תשתמש בו ככוח ושליטה על טריק.‬

1036
01:06:59,640 --> 01:07:02,351
‫אישי הצעיר, אני חושב שיש דברים‬
‫שאתה לא מספר לי,‬

1037
01:07:02,435 --> 01:07:03,853
‫אבל צריך לספר לי עכשיו.‬

1038
01:07:06,022 --> 01:07:07,940
‫וטריק, אתה מבולבל.‬

1039
01:07:08,607 --> 01:07:10,943
‫ואתה ממשיך ללחוץ עליו, בכעס מוגבר,‬

1040
01:07:11,027 --> 01:07:13,696
‫"סיפרת למישהו על הקשר המיוחד שלנו?"‬

1041
01:07:16,115 --> 01:07:18,784
‫סיפרת למישהו על הקשר המיוחד שלנו?‬

1042
01:07:19,910 --> 01:07:21,245
‫אפשר לאיים על טריק?‬

1043
01:07:21,328 --> 01:07:23,205
‫כן, טריק עדיין מהוסס.‬

1044
01:07:23,289 --> 01:07:25,666
‫ואז טום, אתה יכול להגיד,‬

1045
01:07:25,750 --> 01:07:29,420
‫"אתה יודע שאתה לא יכול לשקר לי.‬
‫אתה לא יכול לשקר לאלוהים."‬

1046
01:07:29,503 --> 01:07:32,506
‫אתה יודע, הדברים המרושעים האלה שהם אומרים.‬

1047
01:07:34,633 --> 01:07:35,885
‫אפשר לומר לך את המשפט האמיתי?‬

1048
01:07:35,968 --> 01:07:38,471
‫אתה יודע שאתה לא יכול לשקר לי.‬
‫-אני אכתוב אותו.‬

1049
01:07:49,315 --> 01:07:51,734
‫מה שהוא אמר זה…‬
‫-רוצה להגיד משהו?‬

1050
01:07:51,817 --> 01:07:54,445
‫רוצה שאגיד לו מה לומר?‬
‫או שאתה רוצה להגיד לו?‬

1051
01:07:54,528 --> 01:07:56,405
‫אני לא מסוגל להגיד את זה. לא כרגע.‬

1052
01:07:56,489 --> 01:07:58,407
‫טוב, טום, הוא רוצה שתגיד,‬

1053
01:07:58,491 --> 01:08:01,869
‫"אם תספר למישהו עלינו,‬
‫ההורים שלך יתכחשו לקיומך.‬

1054
01:08:01,952 --> 01:08:04,872
‫יזרקו אותך מהכנסייה‬
‫וכולכם תלכו ישר לגיהינום."‬

1055
01:08:10,419 --> 01:08:11,337
‫קדימה, טום.‬

1056
01:08:13,089 --> 01:08:15,091
‫אם תספר למישהו…‬

1057
01:08:15,925 --> 01:08:20,429
‫אם תספר למישהו, נתנער מההורים שלך.‬

1058
01:08:22,431 --> 01:08:25,142
‫יזרקו אתכם מהכנסייה‬

1059
01:08:26,018 --> 01:08:28,187
‫ותלכו ישר לגיהינום.‬

1060
01:08:39,323 --> 01:08:40,783
‫אתה בסדר, ג'ו?‬

1061
01:08:41,492 --> 01:08:42,326
‫זה רק טום.‬

1062
01:08:42,409 --> 01:08:44,036
‫כן, אני אהיה.‬

1063
01:08:44,995 --> 01:08:46,288
‫אני איתך, אחי.‬

1064
01:08:48,791 --> 01:08:49,792
‫תוציא אותו משם.‬

1065
01:08:54,839 --> 01:08:55,965
‫אני יודע, גבר.‬

1066
01:08:57,800 --> 01:08:59,343
‫אני יודע שזה קשה, ג'ו.‬

1067
01:08:59,426 --> 01:09:00,970
‫טוב, אני בסדר.‬

1068
01:09:01,053 --> 01:09:02,638
‫יופי. טוב.‬
‫-בסדר.‬

1069
01:09:02,721 --> 01:09:04,431
‫ובכך סיימנו להיום!‬

1070
01:09:10,646 --> 01:09:11,689
‫טריק, אתה בסדר?‬

1071
01:09:11,772 --> 01:09:12,606
‫כן!‬

1072
01:09:13,357 --> 01:09:14,984
‫בוא הנה, בחור צעיר. בוא.‬

1073
01:09:15,776 --> 01:09:18,988
‫אחיך אולי עוסק בספורט,‬
‫אולי הוא יגיע לסופרבול,‬

1074
01:09:19,071 --> 01:09:20,739
‫אולי הוא יגיע לסדרת הגמר,‬

1075
01:09:21,407 --> 01:09:24,869
‫אבל אתה זה שתוכל להגיד,‬
‫"עשיתי סרט עם טום ויויאנו".‬

1076
01:09:28,289 --> 01:09:29,957
‫את בסדר? טוב.‬
‫-כן!‬

1077
01:09:30,040 --> 01:09:30,875
‫זה שווה את זה.‬

1078
01:09:31,792 --> 01:09:35,588
‫הידיעה שזה אמצעי שיעזור לאנשים אחרים,‬

1079
01:09:35,671 --> 01:09:36,922
‫אתה יודע, שאר הילדים,‬

1080
01:09:37,423 --> 01:09:39,383
‫כי אי אפשר לדעת לכמה אנשים נוספים‬

1081
01:09:39,466 --> 01:09:41,552
‫הייתה חוויה משלהם בתא וידוי.‬

1082
01:09:44,013 --> 01:09:45,389
‫מה היית אומר לילד הקטן?‬

1083
01:09:46,015 --> 01:09:47,433
‫אני לא מסוגל להיכנס לזה.‬

1084
01:09:47,516 --> 01:09:53,314
‫ניסיתי לכתוב מכתב לילד שהייתי בגיל 10.‬

1085
01:10:02,156 --> 01:10:04,408
‫הבלש ונייגס, מדבר אד גוואגן.‬

1086
01:10:04,491 --> 01:10:05,951
‫אני מנסה לתפוס אותך.‬

1087
01:10:09,371 --> 01:10:12,708
‫מצחיק, לא משנה כמה תנסה‬
‫להשיג אותם בשאיין, זה אף פעם לא…‬

1088
01:10:13,250 --> 01:10:14,084
‫זה פשוט…‬

1089
01:10:21,091 --> 01:10:22,134
‫שלום, אד.‬

1090
01:10:22,218 --> 01:10:24,178
‫היי, הבישוף סטיבן. מה שלומך?‬

1091
01:10:34,980 --> 01:10:40,569
‫הוא יהיה איש הכמורה האמריקאי‬
‫הבכיר ביותר אי פעם שמואשם בפשע,‬

1092
01:10:41,111 --> 01:10:45,532
‫היחיד שלא הצליח להתחמק מאישום‬

1093
01:10:45,616 --> 01:10:48,369
‫בגלל תפוגת חוק ההתיישנות.‬

1094
01:10:49,536 --> 01:10:54,833
‫איך לעזאזל הוא עדיין לא נעצר?‬

1095
01:10:57,586 --> 01:11:01,048
‫אני רק מקווה שהבישוף ביגלר‬
‫יצליח לגרום לוותיקן‬

1096
01:11:01,131 --> 01:11:04,218
‫להדיח אותו מהכמורה,‬

1097
01:11:04,301 --> 01:11:08,013
‫ובכך ישפיל אותו.‬

1098
01:11:08,097 --> 01:11:11,141
‫וייתן לו סיבה להתבייש.‬

1099
01:11:19,275 --> 01:11:22,027
‫אז זו הייתה מרפסת או מעין גרם מדרגות?‬

1100
01:11:22,111 --> 01:11:24,571
‫זו הייתה מעין מרפסת.‬

1101
01:11:25,072 --> 01:11:28,200
‫אני חושב שאני עדיין מסוגל לזהות‬

1102
01:11:28,284 --> 01:11:32,288
‫את המיקום של הבית הזה, פחות או יותר.‬

1103
01:11:32,371 --> 01:11:35,291
‫זה היה לפני 47 שנים.‬

1104
01:11:36,875 --> 01:11:38,210
‫אחרי שהותקפתי,‬

1105
01:11:38,294 --> 01:11:40,713
‫אימי החזירה אותי לשם אחרי שגילתה מה קרה.‬

1106
01:11:41,463 --> 01:11:45,009
‫אימא שלי אפתה עוגה לחלאת האדם הזה‬

1107
01:11:45,092 --> 01:11:47,469
‫והחזירה אותי עם העוגה‬

1108
01:11:47,553 --> 01:11:49,263
‫אל הבית של הבחור הזה.‬

1109
01:11:49,346 --> 01:11:52,016
‫אז אני יודע שבדיונים שלנו התמקדנו בעיקר‬

1110
01:11:52,099 --> 01:11:53,684
‫במועצת הביקורת העצמאית.‬

1111
01:11:54,310 --> 01:11:56,020
‫אבל כאן יש משהו חזק במיוחד,‬

1112
01:11:56,103 --> 01:11:59,231
‫האימא עם העוגה שאפתה,‬
‫אתה על המרפסת והיא נוסעת משם.‬

1113
01:11:59,315 --> 01:12:00,858
‫זה ממש עוצמתי.‬

1114
01:12:01,942 --> 01:12:03,652
‫היי!‬
‫-היי, מה שלומך?‬

1115
01:12:03,736 --> 01:12:05,571
‫אני בסדר, מה שלומך?‬
‫-אני בסדר!‬

1116
01:12:06,113 --> 01:12:09,908
‫אני עוסק במציאת אתרי צילומים‬
‫לסרטים מסחריים ועלילתיים,‬

1117
01:12:09,992 --> 01:12:11,410
‫ואנחנו מנסים למצוא…‬

1118
01:12:11,493 --> 01:12:13,454
‫אנחנו מצלמים סרט תיעודי.‬
‫-כן.‬

1119
01:12:14,038 --> 01:12:18,042
‫הוא עוסק בכמה ילדים בסוף שנות השמונים.‬

1120
01:12:19,752 --> 01:12:24,923
‫אבל היו שני כמרים שהיה להם בית ברחוב הזה?‬

1121
01:12:25,007 --> 01:12:26,884
‫לא, ולנטיין.‬
‫-ולנטיין?‬

1122
01:12:26,967 --> 01:12:28,886
‫כן, הם היו כמרים ב"הרועה הטוב".‬

1123
01:12:28,969 --> 01:12:31,847
‫באמת? את יודעת אולי‬
‫מה המיקום המדויק של הבית?‬

1124
01:12:32,556 --> 01:12:34,016
‫באיזה בית הם גרו, מותק?‬

1125
01:12:34,099 --> 01:12:36,435
‫אני יודע מה סוג הבית, אבל לא את הכתובת.‬

1126
01:12:36,518 --> 01:12:39,772
‫זה בית חווה עם חניה לרכב יחיד.‬

1127
01:12:39,855 --> 01:12:41,106
‫תודה.‬
‫-תודה רבה!‬

1128
01:12:41,690 --> 01:12:43,859
‫אלוהים, איזה מזל!‬

1129
01:12:43,942 --> 01:12:45,194
‫כלומר, בחיי!‬

1130
01:12:45,944 --> 01:12:48,155
‫אני לא מאמין שהאנשים האלה אמרו את זה.‬

1131
01:12:48,739 --> 01:12:51,784
‫כלומר, זו ההוכחה לפניכם, נכון?‬

1132
01:12:53,410 --> 01:12:56,538
‫אני אשחזר את זה בראשי שוב ושוב הערב.‬

1133
01:12:56,622 --> 01:12:59,708
‫התחושה של זה.‬
‫זה איכשהו פגע בדיוק בנקודה הנכונה.‬

1134
01:13:02,044 --> 01:13:04,129
‫עמדתי במרפסת המחורבנת הזאת עם עוגה,‬

1135
01:13:04,213 --> 01:13:07,800
‫עם כומר שכבר תקף אותי פעם.‬

1136
01:13:07,883 --> 01:13:10,844
‫והבטנו באימא שלי נוסעת בהמשך הרחוב ההוא.‬

1137
01:13:11,512 --> 01:13:12,554
‫לעזאזל.‬

1138
01:13:22,648 --> 01:13:24,817
‫ובכן, אני הפקרתי את הילדים שלי.‬

1139
01:13:25,484 --> 01:13:27,528
‫לא נכון.‬
‫-מבין?‬

1140
01:13:28,112 --> 01:13:29,113
‫אני…‬

1141
01:13:29,196 --> 01:13:34,076
‫במשך זמן רב הרגשתי,‬
‫"איך יכולתי להיות כל כך עיוורת?"‬

1142
01:13:34,159 --> 01:13:35,828
‫פשוט הייתם המטרות העיקריות.‬

1143
01:13:35,911 --> 01:13:38,080
‫לא עשית שום דבר רע.‬

1144
01:13:38,163 --> 01:13:40,999
‫פשוט התקדמת בחיים, כמו שהיית אמורה,‬

1145
01:13:41,083 --> 01:13:42,876
‫והוא פשוט ניצל את זה.‬

1146
01:13:42,960 --> 01:13:44,294
‫כן, כמו שטים אמר,‬

1147
01:13:44,378 --> 01:13:48,549
‫במשך זמן רב הוא הרגיש‬
‫שכל מה שקורה מגיע לו.‬

1148
01:13:48,632 --> 01:13:51,468
‫שאיכשהו הוא היה שותף לפשע.‬

1149
01:13:52,302 --> 01:13:54,638
‫אז, אגם אוזרק,‬

1150
01:13:55,597 --> 01:13:57,641
‫הוא לא המקום בו הכול קרה.‬

1151
01:13:57,724 --> 01:14:03,439
‫זה המקום שבו, הייתי אומר,‬
‫קרו הדברים הכי משמעותיים עבורי.‬

1152
01:14:03,522 --> 01:14:06,817
‫כשחזרתי אליו ואמרתי, "שברתי את החכה".‬

1153
01:14:07,734 --> 01:14:10,237
‫והרי הוא סיפר עד כמה חשוב האדם שעמד להגיע,‬

1154
01:14:10,320 --> 01:14:11,405
‫וזו הייתה החכה שלו.‬

1155
01:14:11,488 --> 01:14:14,116
‫ולא רק אני הייתי בצרות,‬

1156
01:14:14,199 --> 01:14:17,244
‫אלא גם מונהאן שהרשה לי להשתמש בחכה שלו.‬

1157
01:14:18,287 --> 01:14:21,248
‫ועכשיו הייתי חייב לאיש הזה.‬
‫-מניפולציה, כן.‬

1158
01:14:22,875 --> 01:14:26,879
‫אז הייתי צריך לשכב עם האיש הזה באותו הלילה‬
‫כפיצוי על החכה.‬

1159
01:14:26,962 --> 01:14:27,963
‫בן כמה היית?‬

1160
01:14:28,672 --> 01:14:29,590
‫כיתה ה'.‬

1161
01:14:30,382 --> 01:14:32,217
‫בן עשר?‬
‫-עשר, כן.‬

1162
01:14:33,427 --> 01:14:35,345
‫שאלתי אותה אמש אם היא זוכרת‬

1163
01:14:36,847 --> 01:14:40,476
‫את הפעם הראשונה שסיפרתי לה על ההתעללות,‬

1164
01:14:41,810 --> 01:14:43,270
‫והיא הדחיקה את זה.‬

1165
01:14:48,150 --> 01:14:49,026
‫הדחקת את זה?‬

1166
01:14:51,528 --> 01:14:53,155
‫תכננתי להתאבד.‬

1167
01:15:03,874 --> 01:15:07,461
‫אבל עבדתי על זה, כי הוא לא ינצח.‬

1168
01:15:08,462 --> 01:15:09,379
‫הוא לא ינצח.‬

1169
01:15:13,091 --> 01:15:14,510
‫כל מה שאני מתמקד בו כרגע‬

1170
01:15:14,593 --> 01:15:18,180
‫הוא הפחד ממה שאעשה מחר. אז…‬

1171
01:15:19,723 --> 01:15:22,392
‫אחי ואני חוזרים‬

1172
01:15:23,185 --> 01:15:25,771
‫לאגם שאליו מונהאן לקח אותנו.‬

1173
01:15:26,605 --> 01:15:28,106
‫אז זה יהיה ה…‬

1174
01:15:30,317 --> 01:15:31,777
‫לא יודע, נקודה רגישה שלי.‬

1175
01:15:31,860 --> 01:15:36,490
‫אין לי מושג מה הולך לקרות‬
‫וזה מפחיד אותי בטירוף.‬

1176
01:15:37,324 --> 01:15:40,118
‫מתחילים בנסיעה לסוויס וילג' רוד 1432.‬

1177
01:15:52,047 --> 01:15:55,050
‫מתי גיליתם שהוא התעלל בשניכם?‬

1178
01:15:55,551 --> 01:15:58,554
‫כלומר, דיברתם על זה אי פעם?‬

1179
01:15:58,637 --> 01:16:01,014
‫לא, לא דיברנו על זה‬

1180
01:16:01,932 --> 01:16:04,476
‫עד שאימא רשמה אותנו‬
‫לרשת ניצולי התעללות בידי כמרים…‬

1181
01:16:06,395 --> 01:16:09,523
‫אף פעם לא דיברנו על זה.‬
‫פשוט ידענו שזה קרה.‬

1182
01:16:13,902 --> 01:16:15,445
‫הפחד הכי גדול שלי היה‬

1183
01:16:15,946 --> 01:16:20,951
‫שאיכשהו תרגיש שאתה צריך לשאת באחריות‬
‫על מה שקרה לי.‬

1184
01:16:24,037 --> 01:16:25,789
‫הרגשתי כך המון זמן, חבוב.‬

1185
01:16:26,498 --> 01:16:27,749
‫המון זמן!‬

1186
01:16:28,333 --> 01:16:31,587
‫אם אתה עדיין על סף תהום,‬
‫אם אתה לא על קרקע מוצקה,‬

1187
01:16:32,129 --> 01:16:34,006
‫אז יש משהו שעדיין צריך לטפל בו.‬

1188
01:16:34,089 --> 01:16:35,591
‫נכון. אני מסכים.‬

1189
01:16:36,800 --> 01:16:40,262
‫ראיתי שזה עובד בשביל החבר'ה האחרים.‬

1190
01:16:51,815 --> 01:16:55,527
‫היעד נמצא מימינכם, סוויס וילג' רוד 1432.‬

1191
01:16:55,611 --> 01:16:56,695
‫זה לא זה, נכון?‬

1192
01:16:57,863 --> 01:16:59,156
‫זה לא זה, נכון?‬

1193
01:17:02,284 --> 01:17:03,118
‫לא.‬

1194
01:17:09,291 --> 01:17:10,709
‫בחיי, אני לא מצליח להיזכר.‬

1195
01:17:13,795 --> 01:17:15,756
‫המסעדה הייתה אמורה להיות כאן.‬

1196
01:17:16,840 --> 01:17:19,051
‫הבריכה הייתה אמורה להיות בכיוון השני.‬

1197
01:17:20,886 --> 01:17:24,306
‫אתה יודע באיזה כביש?‬
‫-אנחנו מנסים למצוא סוויס וילג' אחר.‬

1198
01:17:26,516 --> 01:17:28,435
‫אפילו לא ידעתי שיש עוד אחד.‬

1199
01:17:30,687 --> 01:17:33,899
‫עכשיו אני נזכר שיכולנו לראות‬
‫את האורות של "טאן־טאר־א" בלילה.‬

1200
01:17:33,982 --> 01:17:36,943
‫אז אם נמצא את "טאן־טאר־א" ונמצא דרך ל…‬

1201
01:17:37,027 --> 01:17:39,154
‫אני זוכר שהיה שם עיטור דקורטיבי כמו זה.‬

1202
01:17:39,237 --> 01:17:40,072
‫כן.‬

1203
01:17:41,657 --> 01:17:44,951
‫שמעת פה פעם על "סוויס וילה'ס"‬
‫או "סוויס וילג'",‬

1204
01:17:45,035 --> 01:17:46,036
‫משהו כזה?‬

1205
01:17:46,119 --> 01:17:48,121
‫אני יודע איפה זה סוויס וילג', בערך.‬

1206
01:17:50,040 --> 01:17:51,541
‫הוא אומר שהוא מזהה את זה.‬

1207
01:17:52,042 --> 01:17:54,211
‫הברמן אומר שהוא יודע על מה אנחנו מדברים.‬

1208
01:17:57,214 --> 01:17:59,091
‫דיברתי שם עם שני שריפים.‬

1209
01:18:00,425 --> 01:18:02,552
‫הם פרסמו את זה ברדיו, התקשרו לכמה אנשים,‬

1210
01:18:02,636 --> 01:18:05,305
‫אבל הדבר היחיד שהם יכולים לחשוב עליו‬
‫הוא "סוזן רוד".‬

1211
01:18:09,476 --> 01:18:11,770
‫זה כ־48 ק"מ, דרך 65…‬

1212
01:18:11,853 --> 01:18:14,147
‫אז לא נמשיך לחפש?‬

1213
01:18:14,231 --> 01:18:15,691
‫עוד מעט תרד החשכה.‬

1214
01:18:33,959 --> 01:18:36,461
‫חשבתי שאוכל להעניק לטים‬
‫רגע "אגם ויקינג" משלו.‬

1215
01:18:38,213 --> 01:18:41,633
‫חשבתי שגם אני אקבל רגע כזה,‬
‫אבל היה יותר חשוב לי שטים יקבל אותו.‬

1216
01:18:42,801 --> 01:18:44,177
‫וזה יעזור לו להחלים.‬

1217
01:18:44,720 --> 01:18:45,971
‫ואז כשלא עשינו את זה,‬

1218
01:18:47,264 --> 01:18:49,766
‫פשוט הייתי מבועת לגבי ההשפעה האפשרית עליו.‬

1219
01:18:51,435 --> 01:18:54,020
‫ואיך זה השפיע עליו?‬
‫-לא הצלחתי לדבר איתו.‬

1220
01:18:54,104 --> 01:18:56,565
‫לא שמעתי ממנו הרבה זמן, מאז שעשינו את זה.‬

1221
01:18:58,191 --> 01:19:02,028
‫אני לא אוהב את התחושה‬
‫שגרמנו לדבר כזה לקרות.‬

1222
01:19:04,364 --> 01:19:05,615
‫האם אי פעם תחזור לשם?‬

1223
01:19:07,951 --> 01:19:11,872
‫אני מעדיף שנלך למקומות‬
‫רק כשנדע מראש שצפויה לנו תוצאה טובה.‬

1224
01:19:11,955 --> 01:19:13,582
‫כלומר, זה היה מפחיד עם…‬

1225
01:19:13,665 --> 01:19:16,418
‫חשבתי שסיימנו. הגענו לשם‬
‫ופשוט שוטטנו סביב.‬

1226
01:19:16,501 --> 01:19:18,754
‫ואז נהייתי מודאג. מה אם לא נמצא משהו?‬

1227
01:19:18,837 --> 01:19:22,466
‫טים אמר שהוא יודע איפה זה,‬
‫אז בטחנו בו, וזה היה…‬

1228
01:19:22,549 --> 01:19:24,301
‫ובסופו של דבר החלטנו שזה…‬

1229
01:19:24,384 --> 01:19:26,261
‫שעשינו טעות והיינו צריכים לעשות…‬

1230
01:19:26,344 --> 01:19:28,013
‫רוברט, אתה בוטח, אבל גם צריך לאמת.‬

1231
01:19:28,096 --> 01:19:29,055
‫זה הייתי אני.‬

1232
01:19:29,139 --> 01:19:31,391
‫זה באמת הייתי אני.‬
‫טים היה כל כך בטוח בעצמו.‬

1233
01:19:31,475 --> 01:19:34,102
‫זה לא משנה, כולנו אנשים שבורים נפשית.‬

1234
01:19:34,186 --> 01:19:36,146
‫אתה תאמין למישהו משוגע? לא.‬

1235
01:19:36,229 --> 01:19:38,064
‫אתה תבין את זה ותמשיך משם.‬

1236
01:19:38,148 --> 01:19:39,316
‫אין… כן.‬

1237
01:19:40,108 --> 01:19:42,194
‫לא הייתה אפשרות להשיג אימות.‬

1238
01:19:42,277 --> 01:19:45,822
‫הוא מנסה לומר שעלינו להיות זהירים בהמשך.‬

1239
01:19:47,657 --> 01:19:51,620
‫- המרכז הקתולי 1888 -‬

1240
01:19:51,703 --> 01:19:55,499
‫מסיבה כלשהי, אני חושב שכולנו‬
‫קובצנו יחד למען מטרה מסוימת‬

1241
01:19:55,582 --> 01:19:57,042
‫האם זו המטרה? אולי.‬

1242
01:19:57,542 --> 01:19:58,376
‫לעזור.‬

1243
01:19:58,460 --> 01:20:01,671
‫אני מבין למה אני כאן בשלב הזה עם כולם.‬

1244
01:20:02,464 --> 01:20:06,092
‫וקת'לין, כידוע לך, אני למדתי בסנט אליזבת,‬

1245
01:20:06,176 --> 01:20:09,221
‫אז חשוב לי לחזור לשם.‬

1246
01:20:09,721 --> 01:20:13,642
‫זה יעזור לי מאוד לשים את הדברים‬
‫בפרספקטיבה הנכונה,‬

1247
01:20:13,725 --> 01:20:17,354
‫כי כולם עד עכשיו התמודדו עם נקודה מסוימת,‬

1248
01:20:17,437 --> 01:20:18,355
‫נקודה פיזית.‬

1249
01:20:18,438 --> 01:20:21,525
‫זו הנקודה הפיזית שלי‬
‫ואני לא רוצה להיכנס לשם לבד.‬

1250
01:20:21,608 --> 01:20:24,528
‫אני מצטער בשבילך,‬
‫כי לא מצאת את הסיום שלך, דן.‬

1251
01:20:25,153 --> 01:20:27,155
‫זה חוזר שוב ושוב בראשך.‬

1252
01:20:27,239 --> 01:20:29,115
‫אני חושב שג'ו ימצא את הסיום שלו.‬

1253
01:20:29,199 --> 01:20:30,909
‫אולי גם אד, אני לא יודע.‬

1254
01:20:30,992 --> 01:20:34,663
‫וזה פשוט, זה החלק העצוב.‬
‫אני רוצה שיהיה לך סיום.‬

1255
01:20:45,674 --> 01:20:49,219
‫הייתי מודאג מאוד בפעם האחרונה,‬

1256
01:20:50,929 --> 01:20:53,098
‫וחשבתי שגרמתי לך לסערת רגשות קשה.‬

1257
01:20:54,558 --> 01:20:56,268
‫ובכן, אני מצטער על זה.‬

1258
01:20:59,020 --> 01:21:02,482
‫אני מנסה לעבד במוחי‬

1259
01:21:02,566 --> 01:21:06,945
‫את ההקשר האפשרי‬
‫של האורות והמקום שהיינו בו.‬

1260
01:21:16,872 --> 01:21:17,956
‫תסתכל על זה!‬

1261
01:21:20,375 --> 01:21:21,668
‫אני מסתכל על זה!‬

1262
01:21:21,751 --> 01:21:24,588
‫לזה אני מתכוון.‬
‫יש להם את כל הלוחות מבחוץ, העיטור.‬

1263
01:21:24,671 --> 01:21:25,547
‫ואו.‬

1264
01:21:26,673 --> 01:21:28,758
‫אבל תראה כמה‬
‫המדרגות המחורבנות האלה תלולות!‬

1265
01:21:30,302 --> 01:21:32,679
‫הרגע זה העלה בי פלשבק‬
‫להמון דברים שקשורים בזה.‬

1266
01:21:42,522 --> 01:21:43,565
‫שמת לב לשלט הזה?‬

1267
01:21:44,190 --> 01:21:46,693
‫ייתכן שזה אותו מקום מחורבן‬
‫שהגענו אליו בפעם האחרונה.‬

1268
01:21:46,776 --> 01:21:49,070
‫כולם נראים כל כך דומים.‬
‫-דן…‬

1269
01:21:56,411 --> 01:21:57,454
‫תגיד לי…‬

1270
01:21:59,164 --> 01:22:00,790
‫לא היינו כאן קודם, נכון?‬

1271
01:22:00,874 --> 01:22:01,708
‫לא.‬

1272
01:22:03,793 --> 01:22:07,589
‫הגענו מהכיוון הזה,‬
‫אבל תזכור שזה גם רחוק מ…‬

1273
01:22:09,007 --> 01:22:10,216
‫זה אותו מקום?‬

1274
01:22:10,717 --> 01:22:11,968
‫זה המקום הראשון.‬

1275
01:22:12,761 --> 01:22:14,262
‫זה אותו מקום שהיינו בו.‬

1276
01:22:19,976 --> 01:22:21,937
‫דן, אני יכול לשאול אותך שאלה?‬

1277
01:22:22,020 --> 01:22:23,271
‫כן, מותק, קדימה.‬

1278
01:22:23,355 --> 01:22:25,815
‫הייתה לך תגובה פיזית, הכול מסתדר.‬

1279
01:22:25,899 --> 01:22:26,733
‫אני יודע.‬

1280
01:22:26,816 --> 01:22:28,735
‫אבל האם אתה מפחד שזה המקום?‬

1281
01:22:28,818 --> 01:22:31,404
‫אתה דוחה את האפשרות‬
‫כי אתה לא רוצה למצוא אותו?‬

1282
01:22:31,905 --> 01:22:34,282
‫זה משחק פסיכולוגי מוזר.‬

1283
01:22:34,366 --> 01:22:36,326
‫כשהכול מתחיל להיות הגיוני‬

1284
01:22:36,409 --> 01:22:37,911
‫ואחיך מגבה אותך,‬

1285
01:22:38,411 --> 01:22:41,665
‫האם אתה כל כך מפחד למצוא אותו‬
‫שאתה פשוט מדחיק את הזיכרון?‬

1286
01:22:42,749 --> 01:22:43,583
‫תחשוב על זה.‬

1287
01:22:44,584 --> 01:22:49,172
‫הבעלים של המקום אמר‬
‫שעד לפני שנתיים כל זה היה דשא‬

1288
01:22:49,255 --> 01:22:51,800
‫והיה כביש גישה שהמשיך לכיוון הזה.‬

1289
01:22:52,884 --> 01:22:54,219
‫תגיד את זה בקול רם, דאג.‬

1290
01:22:54,302 --> 01:22:57,931
‫האדון שהמקום הזה בבעלותו‬
‫אמר שעד לפני שנתיים‬

1291
01:22:58,014 --> 01:22:58,974
‫היה כאן דשא‬

1292
01:22:59,516 --> 01:23:02,060
‫וכאן היה שביל גישה שהמשיך לכיוון הזה.‬

1293
01:23:02,560 --> 01:23:03,603
‫עד לפני שנתיים.‬

1294
01:23:03,687 --> 01:23:04,896
‫זה השביל המזוין!‬

1295
01:23:05,480 --> 01:23:06,398
‫הינה זה.‬

1296
01:23:08,692 --> 01:23:10,318
‫מהו השביל הזה, דן?‬

1297
01:23:10,402 --> 01:23:12,028
‫זה השביל שבו שברתי את החכה.‬

1298
01:23:14,572 --> 01:23:16,449
‫השביל שבו שברתי את החכה.‬

1299
01:23:19,244 --> 01:23:20,578
‫ואז נאלצתי לשלם על כך.‬

1300
01:23:40,098 --> 01:23:40,932
‫לעזאזל.‬

1301
01:23:46,688 --> 01:23:47,605
‫לעזאזל.‬

1302
01:24:09,335 --> 01:24:14,424
‫"אני רוצה להיות ריינג'ר מוצנח‬

1303
01:24:16,426 --> 01:24:20,638
‫אני רוצה לחיות חיים של סכנה"‬

1304
01:24:22,223 --> 01:24:23,058
‫אלה החיים שלי.‬

1305
01:24:24,726 --> 01:24:27,353
‫דחפו אותי מעבר לקצה גבול היכולת!‬

1306
01:24:30,982 --> 01:24:32,942
‫ואני אוהב את אחי.‬
‫-זה מה ששרדנו.‬

1307
01:24:33,818 --> 01:24:35,070
‫וזה המקום.‬

1308
01:24:35,779 --> 01:24:37,280
‫אני יודע.‬

1309
01:24:37,363 --> 01:24:39,991
‫גם אני.‬

1310
01:24:43,870 --> 01:24:47,082
‫אתה מבין, כלומר…‬

1311
01:24:48,416 --> 01:24:50,877
‫ניסיתי להגן עליך כל חיי.‬

1312
01:24:51,544 --> 01:24:52,670
‫לעזאזל, אני יודע!‬

1313
01:24:53,713 --> 01:24:55,381
‫היית בסדר גמור.‬

1314
01:24:55,924 --> 01:24:57,926
‫לא היה לך שום קשר לזה.‬

1315
01:25:03,306 --> 01:25:05,725
‫זו לא הייתה אשמתך.‬

1316
01:25:06,226 --> 01:25:07,936
‫זה דפק אותי לגמרי.‬

1317
01:25:08,478 --> 01:25:11,773
‫הבאת אותי לכאן.‬
‫הייתי צריך להשתמש בך כדי להגיע לכאן.‬

1318
01:25:11,856 --> 01:25:15,235
‫אמרתי לכולם שאני עושה את זה בשבילך.‬

1319
01:25:16,778 --> 01:25:17,821
‫טוב.‬

1320
01:25:17,904 --> 01:25:19,364
‫כן, באמת!‬

1321
01:25:20,115 --> 01:25:24,160
‫שיקרתי לעצמי, בעצם, כדי שזה יקרה.‬

1322
01:25:35,296 --> 01:25:38,383
‫- רבע עוגת תבנית מרובעת, חצי־חצי -‬

1323
01:25:38,466 --> 01:25:41,094
‫- עוגה דו־שכבתית בעיטור לבן‬
‫קוטר 7,5 ס"מ -‬

1324
01:25:41,177 --> 01:25:42,595
‫- שמינית עוגת שוקולד מקושטת -‬

1325
01:25:42,679 --> 01:25:44,222
‫כן, איזה סוג עוגה אתה מחפש?‬

1326
01:25:44,305 --> 01:25:46,683
‫פשוט עוגת דו־שכבתית רגילה,‬

1327
01:25:46,766 --> 01:25:48,351
‫בציפוי שוקולד.‬

1328
01:25:50,895 --> 01:25:52,522
‫טוב, יש לנו המון רעיונות.‬

1329
01:25:52,605 --> 01:25:54,566
‫שנעבור עליהם? ננסה לכתוב?‬

1330
01:25:54,649 --> 01:25:56,109
‫פשוט להתחיל מההתחלה?‬
‫-כן.‬

1331
01:25:56,609 --> 01:25:59,487
‫אני גם רוצה קצת להתערב‬

1332
01:25:59,571 --> 01:26:05,743
‫ולדבר על הבחירות שעשויות להיות‬
‫היעילות ביותר מבחינה טיפולית, או…‬

1333
01:26:05,827 --> 01:26:08,163
‫העיקר כאן הוא שאפשר לנסות דברים.‬

1334
01:26:08,246 --> 01:26:09,831
‫מתאפשר לנו לנסות אותם בדרך שונה.‬

1335
01:26:09,914 --> 01:26:12,750
‫ככה זה בדרך כלל בטיפול בדרמה, ובמקרה הזה,‬

1336
01:26:12,834 --> 01:26:14,335
‫זה יכול להיות דומה מאוד,‬

1337
01:26:14,419 --> 01:26:18,965
‫כי לצורכי הסרט,‬
‫גם ככה אנחנו רוצים שתנסה רעיונות שונים,‬

1338
01:26:19,048 --> 01:26:21,134
‫ואנחנו רוצים שתרגיש בנוח איתם. אז…‬

1339
01:26:21,217 --> 01:26:24,220
‫אז אימא של טריק תגלם את אימא שלי‬

1340
01:26:24,304 --> 01:26:26,264
‫ואבא של טריק יגלם את הכומר?‬

1341
01:26:26,347 --> 01:26:28,516
‫אני חושבת שזה יהיה מגניב.‬

1342
01:26:30,059 --> 01:26:31,352
‫זה הולך ומשתפר!‬

1343
01:26:35,899 --> 01:26:38,359
{\an8}‫- "שקרים בוטים בשם האלוהים"‬
‫סצנה מאת מייק פורמן -‬

1344
01:26:38,443 --> 01:26:40,945
{\an8}‫אימא, אני ממש לא רוצה‬
‫לחזור לבית עם האיש ההוא.‬

1345
01:26:42,906 --> 01:26:45,200
‫מייק, האב פיניאן הוא איש אלוהים.‬

1346
01:26:45,783 --> 01:26:46,910
‫הוא מנסה לעזור לך.‬

1347
01:27:34,040 --> 01:27:37,627
‫היי, מייק. תקשיב, אל תדאג.‬

1348
01:27:37,710 --> 01:27:40,338
{\an8}‫אתה כבר לא בן 11,‬

1349
01:27:40,421 --> 01:27:41,631
{\an8}‫אני מטפל בזה.‬

1350
01:27:41,673 --> 01:27:44,050
{\an8}‫- ישיבת מועצת הביקורת העצמאית‬
‫18 בספטמבר 2013 -‬

1351
01:27:44,133 --> 01:27:45,802
{\an8}‫ואל תאשים את אימא.‬

1352
01:27:46,719 --> 01:27:49,806
‫היא אומנם התנהגה באופן מגוחך,‬

1353
01:27:50,640 --> 01:27:55,561
‫אבל היא הייתה כל כך שטופת מוח,‬
‫שהיא חשבה שהכומר הזה הוא אלוהים.‬

1354
01:27:57,397 --> 01:28:02,110
‫כשהייתי בכיתה ו', הכול היה נהדר בחיי,‬

1355
01:28:02,193 --> 01:28:07,991
‫ואז אימא שלי הסיעה אותי לבית הזה לטיפול.‬

1356
01:28:08,074 --> 01:28:10,410
‫הדבר הראשון שהכומר הזה אמר לי לעשות‬

1357
01:28:10,910 --> 01:28:12,745
‫היה לשכב על הרצפה.‬

1358
01:28:13,413 --> 01:28:19,002
‫לפני שהספקתי לומר מילה,‬
‫האיש המבוגר הזה היה מעליי.‬

1359
01:28:20,211 --> 01:28:25,925
‫אבל הפגנת התנהגות שלילית‬
‫עוד לפני שפגשת את האב מייס.‬

1360
01:28:26,009 --> 01:28:28,845
‫זה משמעותי מאוד.‬

1361
01:28:28,928 --> 01:28:30,054
‫באמת?‬

1362
01:28:30,555 --> 01:28:34,100
‫תרצה לדעת מה משמעותי מאוד בעיניי?‬

1363
01:28:35,310 --> 01:28:39,731
‫העובדה שאדם בוגר תקף אותי מינית פעמיים‬

1364
01:28:39,814 --> 01:28:41,691
‫כשהייתי בן 11!‬

1365
01:28:42,358 --> 01:28:44,235
‫זה לא משמעותי?‬

1366
01:28:45,528 --> 01:28:46,362
‫כן.‬

1367
01:28:47,363 --> 01:28:48,614
‫לא, אתה, פשוט…‬

1368
01:28:48,698 --> 01:28:50,450
‫תראה…‬
‫-חשבתי שאני אומר "כן".‬

1369
01:28:50,533 --> 01:28:53,036
‫כן, אבל אתה מסובב קצת את הראש לכיווני,‬

1370
01:28:53,119 --> 01:28:56,289
‫עדיין לא מביט בי,‬
‫אבל כמעט בלחישה אתה אומר "כן".‬

1371
01:28:56,372 --> 01:28:57,498
‫ככה.‬
‫-בסדר.‬

1372
01:28:58,875 --> 01:29:01,085
‫שאלתי אותך שאלה!‬

1373
01:29:01,836 --> 01:29:03,796
‫האם זה משמעותי?‬

1374
01:29:05,340 --> 01:29:06,215
‫כן.‬

1375
01:29:06,883 --> 01:29:10,345
‫לעזאזל, בנאדם. מה לעזאזל? פאק!‬

1376
01:29:10,428 --> 01:29:14,682
‫תרצה לספר להם מה אמרת בסוף הפגישה?‬

1377
01:29:14,766 --> 01:29:17,185
‫ואז לתאר מה היית באמת רוצה לומר בסופה?‬

1378
01:29:17,769 --> 01:29:18,603
‫כן.‬

1379
01:29:21,272 --> 01:29:24,108
‫אני מצטער שקצת איבדתי שליטה כלפיכם, חבר'ה.‬

1380
01:29:24,192 --> 01:29:26,861
‫לא, זה בסדר.‬
‫-לא, זה בסדר. אל תדאג.‬

1381
01:29:27,945 --> 01:29:29,489
‫ואז כשאני עוזב,‬

1382
01:29:30,073 --> 01:29:33,451
‫אין לי ספק שהם יודעים שאני דובר אמת.‬

1383
01:29:34,994 --> 01:29:37,205
‫עכשיו, זה מה שהייתי צריך לומר.‬

1384
01:29:39,707 --> 01:29:42,293
‫קיבלתי מכתב מהארכיבישוף נאומן,‬

1385
01:29:42,377 --> 01:29:44,128
‫ובמכתב המזוין הזה‬

1386
01:29:44,212 --> 01:29:46,339
‫הוא אמר שאתם, מניאקים שכמוכם, אמרתם‬

1387
01:29:46,422 --> 01:29:49,926
‫שלא הצלחתם לבסס את המהימנות שלי.‬

1388
01:29:50,676 --> 01:29:52,220
‫מה לעזאזל?‬

1389
01:29:52,303 --> 01:29:56,891
‫איך לעזאזל יכולתי לדעת‬
‫היכן היה הבית המושכר ההוא ב־1972‬

1390
01:29:56,974 --> 01:29:58,601
‫אם לא הייתי שם?‬

1391
01:29:58,684 --> 01:30:03,272
‫זה מציב אותי בבית עם אנס ילדים מוכר.‬

1392
01:30:03,356 --> 01:30:06,442
‫ומר כומר, איך לעזאזל אתה חי עם עצמך?‬

1393
01:30:07,235 --> 01:30:09,404
‫אל תיקח את זה יותר מדי ברצינות, בסדר?‬

1394
01:30:12,073 --> 01:30:15,201
‫איך לעזאזל אתה חי עם עצמך?‬

1395
01:30:15,701 --> 01:30:19,497
‫אתה מספק דברי חוכמה והדרכה רוחנית‬
‫במשך עשרות שנים‬

1396
01:30:19,580 --> 01:30:21,082
‫בשם האל,‬

1397
01:30:21,582 --> 01:30:25,294
‫בעוד שאתה מטייח אונס של ילדים קטנים?‬

1398
01:30:25,378 --> 01:30:28,423
‫מה היית אומר לישו אם הוא היה כאן עכשיו?‬

1399
01:30:29,048 --> 01:30:31,300
‫אני רוצה לדעת! מה לעזאזל היית אומר לו?‬

1400
01:30:32,802 --> 01:30:34,011
‫כן, זה מה שחשבתי.‬

1401
01:30:34,971 --> 01:30:37,265
‫מה אתה יכול להגיד לו, נכון?‬

1402
01:30:37,890 --> 01:30:40,476
‫ואתה תגיד לי שאני לא מהימן,‬

1403
01:30:40,560 --> 01:30:42,687
‫בעוד שאתה יושב בתא וידוי‬

1404
01:30:42,770 --> 01:30:47,191
‫וקתולים מתוודים על החטאים שלהם‬
‫בפני מרושע שכמוך?‬

1405
01:30:47,275 --> 01:30:51,529
‫אתה יודע, לא זכיתי שיהיו לי ילדים משלי.‬

1406
01:30:52,405 --> 01:30:57,493
‫אני מעדיף שיצאנית מכורה לקראק‬
‫תשמור על הילד שלי‬

1407
01:30:57,577 --> 01:31:00,955
‫מאשר כל כומר קתולי מזוין בעולם!‬

1408
01:31:01,831 --> 01:31:04,333
‫כי אני יודע עליכם, מניאקים.‬

1409
01:31:04,417 --> 01:31:06,586
‫ואין רק אחד או שניים כמוכם,‬

1410
01:31:06,669 --> 01:31:09,255
‫יש עשרות אלפים, נכון?‬

1411
01:31:10,506 --> 01:31:11,340
‫פאק.‬

1412
01:31:12,508 --> 01:31:15,344
‫אני נגעל רק מלהיות כאן.‬

1413
01:31:15,887 --> 01:31:18,014
‫תרשו לי להגיד לכם משהו, חלאות.‬

1414
01:31:19,182 --> 01:31:21,100
‫אימא שלנו אפתה את העוגה הזאת,‬

1415
01:31:22,226 --> 01:31:26,230
‫אבל שאלוהים יקלל אותי‬
‫אם אתן למניאקים כמוכם לאכול אותה,‬

1416
01:31:26,314 --> 01:31:27,815
‫חבורה של חלאות.‬

1417
01:31:29,233 --> 01:31:30,234
‫פאק.‬

1418
01:31:30,318 --> 01:31:32,361
‫אתם מגעילים אותי.‬

1419
01:31:36,657 --> 01:31:39,160
‫טוב, מייק, בוא נצא מזה. איך אתה מרגיש?‬

1420
01:31:39,243 --> 01:31:41,787
‫טוב.‬
‫-תגיד למייק מה אתה מרגיש.‬

1421
01:31:42,997 --> 01:31:46,042
‫בחיי, זו הייתה תחושה טובה, לפרוק את זה.‬

1422
01:31:46,125 --> 01:31:48,419
‫הרגשתי שיושב לי פיל על החזה.‬

1423
01:31:50,254 --> 01:31:52,089
‫אני חושב שמה שעשית היה אדיר.‬

1424
01:31:52,173 --> 01:31:55,343
‫ועשית משהו שקשה לי לעשות,‬

1425
01:31:55,426 --> 01:31:57,678
‫דיברת עם מייק הצעיר.‬

1426
01:31:58,846 --> 01:32:02,642
‫זה המכשול הכי גדול שאני מנסה לחצות.‬

1427
01:32:02,725 --> 01:32:04,477
‫הייתי בדמות. אני הייתי הוא!‬

1428
01:32:04,560 --> 01:32:05,770
‫די דאגתי לו.‬

1429
01:32:06,729 --> 01:32:08,105
‫הכול יהיה בסדר.‬

1430
01:32:08,189 --> 01:32:10,024
‫כן, תגיד לו.‬

1431
01:32:10,107 --> 01:32:11,943
‫אני מוריד את הכובע בפניך, טריק.‬

1432
01:32:12,485 --> 01:32:13,903
‫זה נושא נוראי,‬

1433
01:32:14,403 --> 01:32:17,823
‫ואני בטוח שההורים שלך עזרו לך עם כל זה,‬

1434
01:32:17,907 --> 01:32:19,534
‫ואתה תהיה בסדר, נכון?‬

1435
01:32:19,617 --> 01:32:21,244
‫כן.‬
‫-מעולה.‬

1436
01:32:21,327 --> 01:32:24,080
‫אני חושב שמייק חזק מאוד.‬

1437
01:32:24,914 --> 01:32:27,875
‫אני חושב שמה שהוא עשה היה נהדר,‬

1438
01:32:28,584 --> 01:32:30,336
‫ואני מאמין לו במאה אחוז.‬

1439
01:32:31,587 --> 01:32:34,215
‫תודה. זה חשוב לי מאוד.‬

1440
01:32:38,302 --> 01:32:40,638
‫בואו נצא כולנו מהחלל הזה.‬

1441
01:32:40,721 --> 01:32:44,475
‫צאו החוצה מהאזור, בסדר?‬

1442
01:32:45,268 --> 01:32:48,604
‫תסתובבו קצת בחוץ, ואז אבוא למצוא אתכם.‬

1443
01:33:03,995 --> 01:33:05,246
‫כל הדברים האלה, דן?‬

1444
01:33:05,746 --> 01:33:08,958
‫כן, אתה יכול לקחת את אלה.‬
‫אתה רוצה אותם בגודל 60 או 120 ס"מ?‬

1445
01:33:09,041 --> 01:33:11,002
‫אני חושב ש־60 ס"מ יספיקו. זה…‬

1446
01:33:11,085 --> 01:33:13,754
‫נוכל לעקור אחד מאלה.‬
‫-בסדר.‬

1447
01:33:13,838 --> 01:33:15,631
‫יש לי לוח נוסף כאן.‬

1448
01:33:15,715 --> 01:33:17,133
‫ויש רק לוח ריק?‬

1449
01:33:17,216 --> 01:33:18,467
‫כן, שזה יהיה ריק?‬
‫-כן.‬

1450
01:33:20,219 --> 01:33:22,221
‫אני חושבת שזה צריך להיראות‬

1451
01:33:22,722 --> 01:33:28,102
‫כמו בית בובות מתוך חלום.‬

1452
01:33:33,107 --> 01:33:34,442
‫הצד השני כאן.‬

1453
01:33:35,192 --> 01:33:37,028
‫כנגד זה.‬
‫-צבעת פעם עץ?‬

1454
01:33:38,154 --> 01:33:40,239
‫באמת, חכמולוג, באמת?‬
‫-יצא לך?‬

1455
01:33:40,323 --> 01:33:42,617
‫כן. עשיתי הכול.‬

1456
01:33:42,700 --> 01:33:44,535
‫באמת?‬
‫-לא בצורה טובה, אבל עשיתי.‬

1457
01:33:44,619 --> 01:33:46,495
‫ראיתי את זה כתוב על קיר שירותים.‬

1458
01:33:47,371 --> 01:33:48,748
‫אתה כתבת את זה?‬

1459
01:33:56,881 --> 01:33:59,425
‫אתה יודע מה? תדחוף את הלוח התחתון עם הרגל.‬

1460
01:33:59,508 --> 01:34:02,345
‫חכה רגע. צריך לרווח אותו בשביל הדלת.‬

1461
01:34:10,394 --> 01:34:11,395
‫הינה, אד.‬

1462
01:34:12,938 --> 01:34:15,816
‫ואו! אחי, ממש דייקת בצבע.‬

1463
01:34:18,319 --> 01:34:19,320
‫זה נהדר.‬

1464
01:34:21,238 --> 01:34:23,032
‫כל הכבוד, גבר.‬
‫-זה נועד להיות.‬

1465
01:34:24,700 --> 01:34:25,701
‫גורמים לזה לקרות.‬

1466
01:34:33,668 --> 01:34:35,127
‫אתה משתתף בסצנות היום?‬

1467
01:34:36,212 --> 01:34:40,591
‫כשאני מכניס בגדים‬
‫מהארון לתוך המזוודה, אתה…‬

1468
01:34:40,675 --> 01:34:43,761
‫אני פשוט עושה את זה,‬
‫אבל כשהוא מבקש ממני לעמוד לצידו,‬

1469
01:34:43,844 --> 01:34:47,556
‫זו הנקודה שבה תרצה שאהיה נבוך?‬

1470
01:34:47,640 --> 01:34:50,476
‫זו הנקודה שבה המבוכה תוכל להתחיל.‬
‫-טוב. בסדר.‬

1471
01:34:50,559 --> 01:34:54,647
‫מעניין לחשוב שהילד הקטן הזה מחליף בגדים‬

1472
01:34:54,730 --> 01:34:57,566
‫כדי שיוכל לשחזר את אחד הימים הגרועים בחיי.‬

1473
01:34:58,359 --> 01:35:00,695
‫כמה גבוה רצית שהגרביים יהיו?‬

1474
01:35:01,362 --> 01:35:02,822
‫עד למעלה.‬
‫-עד למעלה?‬

1475
01:35:02,905 --> 01:35:04,573
‫כן, נהדר.‬
‫-בסדר.‬

1476
01:35:06,117 --> 01:35:06,951
‫מצוין.‬

1477
01:35:07,034 --> 01:35:09,954
‫- הנעליים – עשן‬
‫חולצה שחורה – סירוק שיער -‬

1478
01:35:10,037 --> 01:35:12,957
‫- סימון צלב מעל הקהל‬
‫ידיים הופכות דפים בספר תנ"ך -‬

1479
01:35:13,040 --> 01:35:15,501
{\an8}‫- סידור הצלב – ידיים מחליקות על החזה –‬
‫מנשק את הצעיף -‬

1480
01:35:15,584 --> 01:35:19,880
‫ופשוט תחשוב, "אני הולך לשקר לאנשים האלה".‬

1481
01:35:19,964 --> 01:35:22,049
‫כאילו, יש בושה,‬

1482
01:35:22,133 --> 01:35:24,510
‫אבל יש גם יהירות שאומרת,‬

1483
01:35:24,593 --> 01:35:26,721
‫"אני הולך לרמות אותם."‬

1484
01:35:26,804 --> 01:35:27,722
‫כמו רמאי.‬

1485
01:35:29,098 --> 01:35:30,182
‫רמאי, כן.‬

1486
01:35:35,730 --> 01:35:37,773
‫מפחיד כמה שהוא דומה לכומר, נכון?‬

1487
01:35:43,237 --> 01:35:45,656
‫זה לא פשוט עבור מייקל.‬

1488
01:35:46,532 --> 01:35:48,951
‫זה לא פשוט עבורו, והוא מתמודד נהדר עם זה.‬

1489
01:35:56,542 --> 01:36:02,965
{\an8}‫- "אלוהים מחליף צד" סצנה מאת אד גוואגן -‬

1490
01:36:10,848 --> 01:36:12,224
‫- בישוף -‬

1491
01:36:48,552 --> 01:36:50,095
‫"ההצגה מתחילה, חבר'ה."‬

1492
01:36:52,348 --> 01:36:53,849
‫- רומאן מיסאל -‬

1493
01:37:25,089 --> 01:37:27,716
‫המטרה שלי היא ליצור רגע‬

1494
01:37:28,592 --> 01:37:34,849
‫שבו הילד נמצא בחדר עם דמות סמכותית.‬

1495
01:37:36,851 --> 01:37:41,522
‫הרגע הזה מהווה את נקודת המשען של ילדותו.‬

1496
01:37:42,356 --> 01:37:46,527
‫מתרחש שינוי באופן שהוא תופס את הדת‬

1497
01:37:47,278 --> 01:37:49,071
‫ודמויות מגוננות.‬

1498
01:37:51,782 --> 01:37:54,410
‫זה מערער מאוד את מפת המציאות שלך.‬

1499
01:37:55,244 --> 01:37:58,372
‫וכשהמפה שלך פגומה,‬

1500
01:37:59,373 --> 01:38:02,710
‫קשה להבין עד כמה התרחקת‬

1501
01:38:02,793 --> 01:38:05,546
‫כשאתה מסתמך על מפה כל כך מעוותת.‬

1502
01:38:08,883 --> 01:38:10,467
‫כאילו אני לא זוכר שנאנסתי.‬

1503
01:38:10,551 --> 01:38:12,428
‫אני לא זוכר שראיתי את הפין שלו.‬

1504
01:38:12,511 --> 01:38:14,221
‫כל זה לא קרה.‬

1505
01:38:14,305 --> 01:38:17,308
‫אבל זה היה היום שבו הוא ידע‬

1506
01:38:18,183 --> 01:38:20,227
‫שלעולם לא אספר,‬

1507
01:38:20,311 --> 01:38:23,105
‫ושהוא יוכל להמשיך הלאה משם.‬

1508
01:38:30,738 --> 01:38:31,572
‫אנחנו מוכנים?‬

1509
01:38:33,115 --> 01:38:37,036
‫אני מרגיש כמעט כאילו אני בעמדה להגן.‬

1510
01:38:46,629 --> 01:38:47,713
‫היי, אדי, בוא הנה.‬

1511
01:38:48,339 --> 01:38:50,007
‫היי, שמתי את מכסחת הדשא במקום.‬

1512
01:38:50,090 --> 01:38:51,342
‫זה טוב. יופי.‬

1513
01:38:51,425 --> 01:38:53,385
‫אני צריך עזרה באריזות. תוכל לעזור לי?‬

1514
01:38:53,469 --> 01:38:55,304
‫לכמה זמן אתה נוסע?‬

1515
01:38:55,387 --> 01:38:56,513
‫כמה ימים.‬

1516
01:38:59,558 --> 01:39:01,393
‫טוב, זו המזוודה.‬

1517
01:39:01,894 --> 01:39:04,229
‫במה להתחיל?‬
‫-תתחיל עם המגירה הזאת.‬

1518
01:39:10,361 --> 01:39:11,612
‫בסדר.‬
‫-כמה?‬

1519
01:39:11,695 --> 01:39:12,738
‫כן, מושלם.‬

1520
01:39:18,661 --> 01:39:19,787
‫עכשיו התחתונים שלי.‬

1521
01:39:23,165 --> 01:39:24,291
‫גם שלושה זוגות.‬

1522
01:39:30,214 --> 01:39:32,091
‫איך בלימודים?‬
‫-טוב.‬

1523
01:39:32,174 --> 01:39:34,009
‫יופי. מה שלום אימא שלך?‬

1524
01:39:34,510 --> 01:39:35,427
‫טוב.‬

1525
01:39:36,261 --> 01:39:38,764
‫תקפל אותה, בבקשה, ותנעל אותה.‬
‫-סליחה.‬

1526
01:39:41,266 --> 01:39:43,060
‫כן, שני הצדדים. מושלם, טוב.‬

1527
01:39:43,143 --> 01:39:44,228
‫עכשיו החגורה.‬

1528
01:39:44,728 --> 01:39:46,981
‫בוא נוסיף מכנסיים. אני צריך שני זוגות.‬

1529
01:39:53,404 --> 01:39:55,322
‫הינה, תכניס את זה. את אלה.‬

1530
01:39:59,034 --> 01:39:59,868
‫בוא הנה.‬

1531
01:40:02,538 --> 01:40:05,332
‫אתה צריך להתוודות לפני שאסע לקספר.‬

1532
01:40:06,959 --> 01:40:09,253
‫התוודיתי בכנסייה בחודש שעבר.‬

1533
01:40:11,380 --> 01:40:12,548
‫זה היה בחודש שעבר.‬

1534
01:40:14,633 --> 01:40:15,884
‫זה מושלם.‬

1535
01:40:20,806 --> 01:40:22,433
‫ואז מייקל אומר…‬

1536
01:40:24,935 --> 01:40:27,438
‫"על אילו חטאים התוודית?"‬

1537
01:40:28,981 --> 01:40:31,316
‫על אילו חטאים התוודית בפעם האחרונה?‬

1538
01:40:31,984 --> 01:40:33,235
‫ועכשיו, טריק,‬

1539
01:40:33,318 --> 01:40:36,905
‫אתה יכול לספר על אילו חטאים שצריך לדעתך.‬

1540
01:40:38,615 --> 01:40:42,369
‫העתקתי במבחן ורבתי עם אחי.‬

1541
01:40:44,663 --> 01:40:45,664
‫זה הכול?‬

1542
01:40:51,628 --> 01:40:53,213
‫אתה צריך להתוודות על הכול.‬

1543
01:40:56,008 --> 01:40:57,885
‫ועכשיו מייקל יגיד,‬

1544
01:40:59,428 --> 01:41:01,764
‫"הכנסייה הטיבה מאוד עם משפחתך."‬

1545
01:41:02,806 --> 01:41:05,684
‫תסתכל עליי. הכנסייה הקתולית‬
‫הטיבה מאוד עימך,‬

1546
01:41:06,185 --> 01:41:08,103
‫עם אימך, אחיך ואחותך.‬

1547
01:41:08,771 --> 01:41:10,564
‫אתה לא רוצה שזה ייעלם, נכון?‬

1548
01:41:11,106 --> 01:41:12,983
‫"אילו עוד דברים רעים עשית?"‬

1549
01:41:13,067 --> 01:41:15,444
‫אז תגיד לי, אילו עוד דברים רעים עשית?‬

1550
01:41:15,527 --> 01:41:16,737
‫ואל תשקר לי.‬

1551
01:41:17,946 --> 01:41:19,615
‫אני לא יודע על מה אתה מדבר.‬

1552
01:41:21,241 --> 01:41:23,202
‫"מה עם מחשבות שיש לך על בנות?"‬

1553
01:41:23,952 --> 01:41:25,746
‫מה עם מחשבות שיש לך על בנות?‬

1554
01:41:28,540 --> 01:41:31,001
‫אין לי.‬
‫-מה אתה עושה כשאתה חושב על בנות?‬

1555
01:41:33,587 --> 01:41:35,172
‫על מה אתה מדבר?‬

1556
01:41:37,925 --> 01:41:39,843
‫אם אתה לא יכול לספר לי, תוכל להראות לי.‬

1557
01:41:39,927 --> 01:41:42,179
‫תראה לי מה אתה עושה כשיש לך מחשבות טמאות.‬

1558
01:41:42,262 --> 01:41:43,263
‫קאט!‬

1559
01:41:46,558 --> 01:41:47,559
‫בסדר, חבר'ה.‬

1560
01:41:47,643 --> 01:41:49,144
‫זה היה ממש טוב, טריק.‬

1561
01:41:49,645 --> 01:41:51,522
‫בואו נלך לארוחת צוהריים.‬
‫-לא ציפיתי לזה.‬

1562
01:41:51,605 --> 01:41:53,148
‫מה זה?‬
‫-לא ציפיתי לזה.‬

1563
01:42:03,033 --> 01:42:05,577
‫בסדר, נראה לי שיש לנו את זה. סיימנו.‬

1564
01:42:06,995 --> 01:42:07,996
‫איש יקר.‬

1565
01:42:14,253 --> 01:42:15,295
‫תודה. כל הכבוד.‬

1566
01:42:15,379 --> 01:42:17,297
‫או, מותק.‬
‫-אני יודע.‬

1567
01:42:19,758 --> 01:42:23,428
‫הצלחת… אני מעריך זאת.‬
‫-מפחיד עד כמה קל לתמרן.‬

1568
01:42:26,598 --> 01:42:27,558
‫מפחיד.‬

1569
01:42:28,684 --> 01:42:29,518
‫תודה.‬

1570
01:42:33,522 --> 01:42:34,940
‫היית ממש טוב.‬

1571
01:42:36,650 --> 01:42:37,484
‫טריק…‬

1572
01:42:37,568 --> 01:42:39,278
‫זה מה שהחוק מאפשר לי לעשות.‬

1573
01:42:41,572 --> 01:42:42,447
‫אד.‬

1574
01:42:42,531 --> 01:42:44,950
‫תראו את הברנש הקטן.‬
‫-היי, חבוב.‬

1575
01:42:45,033 --> 01:42:48,120
‫רק רציתי להגיד לך,‬
‫ניסיתי כמיטב יכולתי לספר את הסיפור שלך.‬

1576
01:42:48,203 --> 01:42:49,037
‫תודה.‬

1577
01:42:49,997 --> 01:42:52,207
‫כל הכבוד לך, בנאדם.‬
‫-כל הכבוד, חבוב.‬

1578
01:42:52,708 --> 01:42:54,501
‫בסדר, ובכן…‬

1579
01:42:56,003 --> 01:43:00,257
‫אני מקווה שתזכה לראות את הפרק האחרון‬

1580
01:43:00,340 --> 01:43:02,092
‫שבו האיש הרע הזה ייכנס לכלא.‬

1581
01:43:04,094 --> 01:43:05,512
‫לזה אנחנו מחכים.‬

1582
01:43:22,446 --> 01:43:24,573
‫טוב, אני מניח שהדרך שבה אני רואה את הדברים‬

1583
01:43:24,656 --> 01:43:30,621
‫היא שזה הזמן שבו‬
‫הבושה מוחזרת למקומה הנכון.‬

1584
01:43:32,706 --> 01:43:34,625
‫וזו הדרך לעשות את זה,‬

1585
01:43:34,708 --> 01:43:36,418
‫הדרך היחידה שאני מכיר.‬

1586
01:44:01,818 --> 01:44:06,698
‫קיבלתי התכתבויות בין מפקד המשטרה בשאיין‬

1587
01:44:06,782 --> 01:44:10,786
‫ובין התובע המיוחד במחוז נטרונה.‬

1588
01:44:10,869 --> 01:44:14,331
‫והבנתי אילו מאבקי כוח ילדותיים‬
‫יש בין שני האנשים האלה‬

1589
01:44:14,414 --> 01:44:17,918
‫בעוד שהם מסרבים להגיש תביעה.‬

1590
01:44:18,001 --> 01:44:19,878
‫הפסקה המסכמת שלהם אומרת,‬

1591
01:44:19,962 --> 01:44:23,966
‫"בצער רב הגענו למסקנות הקשות האלה.‬

1592
01:44:24,049 --> 01:44:28,679
‫עם זאת, אין להשתמש במכתב זה ככלי‬

1593
01:44:28,762 --> 01:44:30,555
‫לזיכויו של הבישוף הארט.‬

1594
01:44:31,139 --> 01:44:37,312
‫כמו כן, במסגרת הביקורת‬
‫שערכנו בחקירה זו, הסקנו שא"ג",‬

1595
01:44:37,396 --> 01:44:40,607
‫זה אני, "היה קורבן של הבישוף הארט".‬

1596
01:44:41,483 --> 01:44:43,110
‫אז הוא בדיוק ישב…‬

1597
01:44:43,193 --> 01:44:45,362
‫בסופו של דבר, הסיבה היא,‬

1598
01:44:45,445 --> 01:44:50,284
‫כפי שצוין בפניי כששוחחתי עם המשרד שלהם,‬

1599
01:44:50,367 --> 01:44:51,910
‫שיש להם משאבים דלים‬

1600
01:44:52,619 --> 01:44:56,498
‫ושאין סיכוי שהארט ישרוד‬

1601
01:44:56,581 --> 01:45:02,254
‫את תקופת המשפט עד שהוא יימצא אשם.‬

1602
01:45:03,171 --> 01:45:06,008
‫ובכך התיק נסגר.‬

1603
01:45:25,902 --> 01:45:26,737
‫בסדר.‬

1604
01:45:30,073 --> 01:45:33,493
‫הבישוף ביגלר קישר אותי עם מישהו‬

1605
01:45:34,453 --> 01:45:36,580
‫שיכול למסור מכתב לאפיפיור.‬

1606
01:45:37,497 --> 01:45:39,249
‫אז כתבתי מכתב לאפיפיור.‬

1607
01:45:40,959 --> 01:45:42,544
‫ואז, להפתעתי הרבה,‬

1608
01:45:43,962 --> 01:45:45,422
‫האפיפיור השיב לי.‬

1609
01:45:45,505 --> 01:45:47,632
{\an8}‫- רומא, סנט ג'ון לטרן, 20 באוגוסט 2020 -‬

1610
01:45:47,716 --> 01:45:50,469
‫והוא אמר שהוא מבקש את סליחתי.‬

1611
01:45:53,638 --> 01:45:55,891
‫והוא ביקש ממני להתפלל למענו,‬

1612
01:45:56,641 --> 01:45:58,268
‫והוא הבטיח שיתפלל למעני.‬

1613
01:46:03,732 --> 01:46:04,983
‫בסופו של דבר,‬

1614
01:46:05,567 --> 01:46:11,406
‫הם סירבו להדיח את הארט מהכהונה,‬

1615
01:46:12,199 --> 01:46:17,454
‫וההבטחה שלי מהאפיפיור שזה יטופל…‬

1616
01:46:19,956 --> 01:46:24,711
‫אני פשוט חושב שלאפיפיור‬
‫לא הייתה כזו מידה של השפעה כפי שהוא חשב.‬

1617
01:46:37,182 --> 01:46:40,644
‫זו כנסיית וביה"ס "הולדת מרי",‬

1618
01:46:41,311 --> 01:46:43,688
‫וכאן התחילו כל ההתעללויות.‬

1619
01:46:47,359 --> 01:46:48,902
‫כאן הייתה גברת דנטון,‬

1620
01:46:49,861 --> 01:46:53,990
‫שבמשפט עלתה לדוכן העדים ושיקרה במצח נחושה.‬

1621
01:46:54,074 --> 01:46:54,908
‫כן.‬

1622
01:47:09,381 --> 01:47:10,632
‫זה תא הווידוי.‬

1623
01:47:28,024 --> 01:47:29,276
‫זה קרה שם.‬

1624
01:47:32,237 --> 01:47:33,488
‫אני יכול לסגור את זה?‬

1625
01:47:33,572 --> 01:47:34,865
‫אשמח שתסגור את זה.‬

1626
01:48:01,933 --> 01:48:06,813
{\an8}‫- "מכתב לג'ו" סצנה מאת ג'ו אלדרד -‬

1627
01:48:06,897 --> 01:48:10,859
{\an8}‫אני לא יודע כמה פעמים‬
‫התחלתי לכתוב לך את המכתב הזה.‬

1628
01:48:14,905 --> 01:48:17,949
‫"ג'ו היקר, קשה מאוד לעשות את זה.‬

1629
01:48:18,783 --> 01:48:20,118
‫למה זה כל כך קשה?‬

1630
01:48:20,702 --> 01:48:24,539
‫כלומר, אתה זה אני. או בעצם, היית אני.‬
‫אז למה אני מרגיש שזה בלתי אפשרי?‬

1631
01:48:25,207 --> 01:48:26,791
‫יש דברים שאתה צריך לדעת,‬

1632
01:48:26,875 --> 01:48:29,878
‫אור שיאיר באפלה ואמת שתחליף את השקרים.‬

1633
01:48:31,546 --> 01:48:35,425
‫אני יודע מה קרה ומה עומד לקרות לך.‬

1634
01:48:35,509 --> 01:48:37,594
‫ובהקשר זה אתה למעשה יודע יותר ממני.‬

1635
01:48:38,386 --> 01:48:40,680
‫עדיין יש דברים שאתה יודע ואני לא,‬

1636
01:48:40,764 --> 01:48:44,851
‫זיכרונות שעדיין לא הצלחתי להיזכר בהם,‬
‫אך בכל זאת מכבידים על נפשי.‬

1637
01:48:46,478 --> 01:48:49,022
‫אתה תנעל את הזיכרונות האלה‬
‫בימים שעוד יבואו.‬

1638
01:48:49,523 --> 01:48:52,108
‫תהיה לכוד, מדוכא ומושתק.‬

1639
01:48:53,193 --> 01:48:55,737
‫אבל תעשה זאת כי זו דרכך היחידה לשרוד.‬

1640
01:48:57,447 --> 01:48:59,407
‫נדרשו לי כמעט 40 שנה להבין‬

1641
01:48:59,491 --> 01:49:01,451
‫שלמרות שהזמן ממשיך לחלוף,‬

1642
01:49:02,494 --> 01:49:04,704
‫אני ממשיך להיות מעוגן בעבר.‬

1643
01:49:05,205 --> 01:49:07,374
‫על ידיך, אליך ואיתך."‬

1644
01:49:08,416 --> 01:49:11,503
‫אני ואבא שלי באנו לכאן כל בוקר לשתות קפה.‬

1645
01:49:11,586 --> 01:49:12,837
‫אני רואה אותו פה איתי.‬

1646
01:49:12,921 --> 01:49:14,965
‫הייתי אומר, "דאג, אלוהים, אתה מאמין לזה?‬

1647
01:49:15,048 --> 01:49:16,675
‫רוב כאן מצלם אותנו.‬

1648
01:49:17,384 --> 01:49:18,843
‫אנחנו נהיה בסרט,‬

1649
01:49:19,928 --> 01:49:22,556
‫וידברו עליך בסרט, דאג.‬

1650
01:49:22,639 --> 01:49:24,808
‫אנשים ידעו מי אתה בסרט הזה.‬

1651
01:49:26,434 --> 01:49:29,854
‫אמרתי לך אז שאני לעולם לא‬

1652
01:49:30,355 --> 01:49:36,152
‫אוותר על הניסיון לעשות צדק‬
‫עם החלאות האלה, עד כמה שאפשר.‬

1653
01:49:38,238 --> 01:49:42,325
{\an8}‫ולעולם לא אפסיק. לעולם לא.‬
‫אני לא יכול להפסיק.‬

1654
01:49:42,409 --> 01:49:44,411
{\an8}‫- אגף החקירות של קנזס מטפל כעת‬
‫בתיק של מייק -‬

1655
01:49:44,494 --> 01:49:46,788
{\an8}‫"וכאשר אתה מדחיק את הזיכרונות‬
‫של מה שקרה לנו,‬

1656
01:49:46,871 --> 01:49:49,124
‫לכדתי אותך, יחד עם אותה תקופה נוראית,‬

1657
01:49:49,207 --> 01:49:50,959
‫עמוק במקומות האפלים של מוחי.‬

1658
01:49:52,043 --> 01:49:53,962
‫כמה נורא להיות כלוא בפנים,‬

1659
01:49:54,671 --> 01:49:56,339
‫להיות אסיר וסוהר כאחד.‬

1660
01:49:57,257 --> 01:50:00,093
‫כמה נורא לא רק להיות מושתק בהווה,‬

1661
01:50:00,844 --> 01:50:03,805
‫אלא גם להיות יוזם השתיקה בעבר."‬

1662
01:50:04,431 --> 01:50:08,184
{\an8}‫אבל אלוהים, אני יודע‬
‫שהיו לך תוכניות אחרות.‬

1663
01:50:08,268 --> 01:50:10,395
{\an8}‫- טום עדיין ממתין לעמוד בפני בית המשפט. -‬

1664
01:50:10,520 --> 01:50:11,771
{\an8}‫תוכניות אחרות בשבילי.‬

1665
01:50:13,481 --> 01:50:14,649
‫וזה בסדר.‬

1666
01:50:19,070 --> 01:50:20,071
‫אחי!‬

1667
01:50:23,408 --> 01:50:30,373
{\an8}‫- אד מתכוון להיעזר בסרט‬
‫כדי להסביר את ההתעללות לבתו. -‬

1668
01:50:33,752 --> 01:50:36,379
‫"אתה עומד להקריב הקרבה עצומה,‬

1669
01:50:36,463 --> 01:50:39,382
‫אבל אתה צריך לדעת שזה היה המעשה הנכון‬

1670
01:50:40,091 --> 01:50:42,636
‫ושעם הזמן, תהיה סוף סוף חופשי.‬

1671
01:50:43,970 --> 01:50:46,681
‫ובזמן שתתאושש, אפילו תמצא את הקול שלך.‬

1672
01:50:47,974 --> 01:50:49,934
{\an8}‫ההקרבה שלך הצילה אותי."‬

1673
01:50:50,018 --> 01:50:50,935
{\an8}‫- קהילת סנט אליזבת -‬

1674
01:50:51,019 --> 01:50:51,936
{\an8}‫אתה מוצף בזיכרונות?‬

1675
01:50:52,020 --> 01:50:54,606
{\an8}‫כן, בעצם, אני לא מאמין שאני עומד כאן,‬

1676
01:50:54,689 --> 01:50:56,483
{\an8}‫כי נשבעתי שלא אכנס לכאן שוב.‬

1677
01:51:02,197 --> 01:51:05,283
‫אתה רוצה קצת זמן לבד? להרהר?‬
‫-כן, רק לרגע.‬

1678
01:51:05,367 --> 01:51:06,826
‫רק לחשוב לרגע.‬

1679
01:51:25,804 --> 01:51:26,680
{\an8}‫זהו.‬

1680
01:51:26,763 --> 01:51:27,597
{\an8}‫זהו?‬
‫-כן.‬

1681
01:51:27,681 --> 01:51:28,682
{\an8}‫הצלחת?‬
‫-כן.‬

1682
01:51:28,765 --> 01:51:31,017
{\an8}‫- הכומר שהתעלל במייקל מת בדצמבר 2020 -‬

1683
01:51:31,101 --> 01:51:33,895
{\an8}‫- חודשים לאחר מכן,‬
‫נחשף שהוא הודח בחשאי מהכמורה -‬

1684
01:51:33,978 --> 01:51:35,522
{\an8}‫- ימים ספורים לפני מותו. -‬

1685
01:51:38,274 --> 01:51:42,445
‫"אתה האש שבוערת מבפנים,‬
‫לא עוד מתוך שנאה וגועל עצמי,‬

1686
01:51:42,946 --> 01:51:47,117
‫אלא מתוך צורך לחלוק עם אחרים‬
‫ולעזור להוביל אנשים כמוך למקום טוב יותר."‬

1687
01:51:58,670 --> 01:52:00,463
‫כל העניין הזה חשוב לי מאוד,‬

1688
01:52:01,131 --> 01:52:03,717
‫ואני מודה לך שעזרת לי עם החלק הזה.‬

1689
01:52:05,301 --> 01:52:07,929
‫זה סמלי בשבילי,‬
‫אני לוקח את זה בחזרה אליי.‬

1690
01:52:08,722 --> 01:52:10,306
‫כבר אין לזה שום כוח עליי.‬

1691
01:52:12,642 --> 01:52:15,395
‫ואתה עזרת בכך לכולם בסרט.‬

1692
01:52:15,478 --> 01:52:16,354
‫זה היה נהדר.‬

1693
01:52:17,939 --> 01:52:18,815
‫אז…‬

1694
01:52:20,191 --> 01:52:23,319
‫כן, לעזאזל עם המקום הזה. בוא נלך הביתה.‬

1695
01:52:25,864 --> 01:52:28,116
{\an8}‫- הכומר שהתעלל בדן עדיין מסתובב חופשי. -‬

1696
01:52:28,199 --> 01:52:29,033
{\an8}‫איך אתה מרגיש?‬

1697
01:52:29,784 --> 01:52:31,745
{\an8}‫זה דבר גדול, אבל אני בסדר!‬

1698
01:52:31,828 --> 01:52:32,662
{\an8}‫אני בסדר.‬

1699
01:52:38,752 --> 01:52:40,462
‫"אתה בחרת להמשיך לחיות בכל יום."‬

1700
01:52:40,545 --> 01:52:41,463
‫אני גאה בך.‬

1701
01:52:41,546 --> 01:52:43,798
‫"אתה בחרת לצאת מהמיטה.‬

1702
01:52:45,008 --> 01:52:46,926
‫בקיצור, בחרת לחיות ולאהוב,‬

1703
01:52:47,010 --> 01:52:49,471
‫ובתמורה בחרת להיות נאהב.‬

1704
01:52:50,555 --> 01:52:52,766
‫זוכר את סדיני סופרמן שלך, ואת הווילונות?‬

1705
01:52:52,849 --> 01:52:55,310
‫סופרמן היה הגיבור שלך, הוא לא היה אנושי.‬

1706
01:52:55,810 --> 01:52:57,979
‫כמה פעמים הרגשת שאתה לא אנושי?‬

1707
01:52:58,897 --> 01:53:00,440
‫כל כך רצית להיות הוא,‬

1708
01:53:00,523 --> 01:53:02,066
‫להיות כל אחד מלבדך.‬

1709
01:53:02,567 --> 01:53:04,694
‫רצית להילחם למען האמת והצדק,‬

1710
01:53:04,778 --> 01:53:05,945
‫הוא היה הגיבור האפי שלך."‬

1711
01:53:06,029 --> 01:53:06,905
‫- מכתב לג'ו -‬

1712
01:53:06,988 --> 01:53:08,823
‫"ובכן, זה בדיוק מה שהפכת להיות.‬

1713
01:53:09,324 --> 01:53:13,411
‫נכנסת לקרב חייך‬
‫והשתמשת בדמעות, בפחדים ובכאב‬

1714
01:53:13,495 --> 01:53:16,873
‫כדי להושיט יד ולגלות הבנה טובה יותר‬
‫לילדים כואבים אחרים‬

1715
01:53:16,956 --> 01:53:19,125
‫שמתמודדים עם מאבקים אפיים משלהם.‬

1716
01:53:19,209 --> 01:53:20,752
‫הפכת להיות סנגורם של נערים‬

1717
01:53:20,835 --> 01:53:23,755
‫ולוחם, באופן מציאותי ביותר, למען אמת וצדק.‬

1718
01:53:25,089 --> 01:53:28,051
‫אני מקווה שהכוח שהפגנת‬
‫מתוגמל בשלווה ושביעות רצון.‬

1719
01:53:29,427 --> 01:53:30,595
‫אל תטעה,‬

1720
01:53:31,304 --> 01:53:34,015
‫אתה הגיבור האפי בסיפור שלנו."‬

1721
01:53:43,650 --> 01:53:44,484
‫זהו זה.‬

1722
01:53:46,110 --> 01:53:46,945
‫זהו זה.‬

1723
01:53:48,988 --> 01:53:49,823
‫זהו זה.‬

1724
01:53:55,787 --> 01:53:56,871
‫הסרט צולם.‬

1725
01:53:58,122 --> 01:53:59,290
‫מדהים.‬

1726
01:54:00,458 --> 01:54:01,459
‫כל הכבוד.‬

1727
01:54:05,463 --> 01:54:06,297
‫מה שלומך?‬

1728
01:54:06,965 --> 01:54:07,799
‫טוב.‬

1729
01:54:13,096 --> 01:54:14,055
‫בואו נסתלק מכאן.‬

1730
01:54:22,397 --> 01:54:29,279
‫- דן, אד, ג'ו, מייקל, מייק וטום‬
‫מקדישים את הסרט הזה לכל שאר הבנים -‬

1731
01:58:07,663 --> 01:58:12,668
{\an8}‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬