1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:21,708 --> 00:00:24,041
‫- NETFLIX מציגה -‬

4
00:00:33,291 --> 00:00:34,541
‫- מפצח סיסמאות -‬

5
00:00:34,625 --> 00:00:36,791
‫- התחל מתקפה‬
‫גישה  מאושרת -‬

6
00:00:38,666 --> 00:00:40,625
‫- פנטזיה בע"מ -‬

7
00:00:45,125 --> 00:00:48,916
‫-  פנטזיה בע"מ‬
‫דזירה -‬

8
00:01:07,583 --> 00:01:09,791
‫אני לא שומעת אותך.‬

9
00:01:11,791 --> 00:01:14,333
‫חזק יותר. חזק יותר!‬

10
00:01:25,333 --> 00:01:26,708
‫זה הכול בינתיים.‬

11
00:01:27,833 --> 00:01:29,083
‫עד כאן.‬

12
00:01:29,625 --> 00:01:32,083
‫מדזירה שלכם.‬

13
00:02:08,000 --> 00:02:10,250
‫היא לא ציפתה למות באותו לילה.‬

14
00:02:10,958 --> 00:02:16,125
‫שרה באומן היה קפדנית לגבי כל דבר,‬
‫ולוח הזמנים שלה לא כלל למות.‬

15
00:02:16,208 --> 00:02:20,375
‫לא היו לה אויבים, למיטב ידיעתה.‬

16
00:02:21,291 --> 00:02:24,375
‫בסך הכול, חייה היו די רגילים.‬

17
00:02:24,916 --> 00:02:29,416
‫ועדיין, שם היא היתה,‬
‫שוכבת בשלולית מדמה שלה.‬

18
00:02:29,500 --> 00:02:35,000
‫אופן מותה אלים, אפילו מעורער.‬

19
00:02:35,083 --> 00:02:39,875
‫מי ירצה להרוג את שרה באומן הרגילה לחלוטין?‬

20
00:02:39,958 --> 00:02:41,166
‫ואז היא קלטה.‬

21
00:02:41,250 --> 00:02:46,583
‫מה אם היא לא היתה רגילה?‬
‫מה אם היו לה חיים סודיים?‬

22
00:02:47,583 --> 00:02:48,750
‫אין לכולנו חיים סודיים?‬

23
00:02:49,333 --> 00:02:53,750
‫אבל עבור חלק,‬
‫הסוד הוא אפל ומסוכן הרבה יותר.‬

24
00:02:53,833 --> 00:02:57,708
‫ואז הבלש סטנטון התחיל לחפור,‬

25
00:02:57,791 --> 00:03:01,333
‫כי מי שריטש כך את שרה באומן‬

26
00:03:01,416 --> 00:03:05,291
‫אולי רגיל לחלוטין ממש כפי שהיא היתה.‬

27
00:03:05,791 --> 00:03:07,708
‫- גרייס מילר‬
‫"צדק ללא מורא" -‬

28
00:03:08,291 --> 00:03:09,291
‫תודה.‬

29
00:03:13,500 --> 00:03:16,291
‫זה הקהל הכי טוב שהיה לך כל השנה.‬

30
00:03:16,375 --> 00:03:19,291
‫תמשיכי לכתוב, גרייס.‬
‫-לא הייתי מצליחה להפסיק גם אם ניסיתי.‬

31
00:03:19,375 --> 00:03:21,041
‫אין כמוך.‬
‫-תודה.‬

32
00:03:26,708 --> 00:03:27,791
‫קת'לין?‬

33
00:03:28,750 --> 00:03:30,708
‫אגיע בטיסה הבאה.‬

34
00:03:32,708 --> 00:03:34,583
‫שינוי בתוכניות. ענייני משפחה.‬

35
00:03:36,875 --> 00:03:38,708
‫קח אותי לשדה התעופה, בבקשה.‬

36
00:04:02,708 --> 00:04:03,666
‫היי.‬

37
00:04:04,583 --> 00:04:06,333
‫היי.‬
‫-היי.‬

38
00:04:11,125 --> 00:04:14,916
‫לא ציפיתי שתגיעי כל כך מהר.‬
‫-אמרת שזה דחוף.‬

39
00:04:15,625 --> 00:04:17,791
‫כן. את נשארת?‬

40
00:04:17,875 --> 00:04:20,208
‫לא יודעת. אני נשארת?‬

41
00:04:20,291 --> 00:04:24,125
‫אני… כן. כמ… כן. תיכנסי.‬

42
00:04:24,208 --> 00:04:25,208
‫טוב.‬

43
00:04:28,083 --> 00:04:33,083
‫וואו. הבית הישן נראה ממש כמו הבית הישן.‬

44
00:04:36,083 --> 00:04:38,916
‫ההצגות שנהגנו להעלות כאן.‬

45
00:04:40,041 --> 00:04:42,416
‫הזמנו את כל ילדי השכונה, זוכרת?‬

46
00:04:42,500 --> 00:04:45,750
‫את כתבת את ההצגות, גרייס.‬
‫אני הכנתי את הפופקורן.‬

47
00:04:46,250 --> 00:04:47,250
‫קפה?‬

48
00:04:47,958 --> 00:04:48,875
‫יין?‬

49
00:04:50,125 --> 00:04:51,208
‫כן.‬

50
00:04:51,708 --> 00:04:55,041
‫אז למה עזבת אותו? היה מישהו אחר?‬

51
00:04:56,000 --> 00:04:59,083
‫את לא חושבת שיכולתי להבין את זה לבד?‬

52
00:04:59,666 --> 00:05:01,375
‫תני לי את זה.‬
‫-לא, אני מסתדרת.‬

53
00:05:01,458 --> 00:05:02,666
‫תני לי וזהו. תודה.‬

54
00:05:06,666 --> 00:05:08,083
‫קת', למה קראת לי לבוא?‬

55
00:05:08,666 --> 00:05:11,083
‫כלומר, ברצינות, את בסדר?‬

56
00:05:11,166 --> 00:05:14,041
‫את צריכה משהו? את צריכה כסף?‬

57
00:05:14,125 --> 00:05:15,875
‫זה יסביר את הבציר.‬

58
00:05:15,958 --> 00:05:18,500
‫אוף. את לא משתנה.‬

59
00:05:18,583 --> 00:05:19,750
‫לא הייתי צריכה.‬

60
00:05:21,208 --> 00:05:22,833
‫טוב, אני השתניתי.‬

61
00:05:24,291 --> 00:05:26,000
‫ומצבי טוב.‬

62
00:05:27,166 --> 00:05:28,541
‫ומשתפר.‬

63
00:05:28,625 --> 00:05:30,791
‫זה נהדר.‬

64
00:05:30,875 --> 00:05:34,083
‫כי בפעם האחרונה ששמעתי היית מכורה לגלולות‬

65
00:05:34,166 --> 00:05:36,000
‫ועזבת את הבן שלך.‬

66
00:05:36,083 --> 00:05:39,833
‫אוקיי, לא. לא היתה לי ברירה.‬
‫כשביקשתי להתגרש,‬

67
00:05:39,916 --> 00:05:43,625
‫ג'ונתן רצה שאלך ולא הרשה לי לקחת את קווין.‬

68
00:05:44,625 --> 00:05:46,125
‫תמיד היתה לך ברירה.‬

69
00:05:48,791 --> 00:05:49,833
‫הפסקתי עם התרופות.‬

70
00:05:50,541 --> 00:05:51,791
‫נהדר.‬
‫-כן.‬

71
00:05:51,875 --> 00:05:54,250
‫השתמשתי בתואר שלי והשגתי עבודה.‬

72
00:05:54,333 --> 00:05:56,125
‫אני מלמדת בתיכון.‬

73
00:05:56,208 --> 00:06:00,708
‫דרמה וספרות אנגלית.  ו… אני טובה בזה.‬

74
00:06:03,166 --> 00:06:05,333
‫ועכשיו אני אבקש משמורת על קווין.‬

75
00:06:06,625 --> 00:06:09,083
‫אני יודעת שג'ונתן עשיר ובעל קשרים.‬

76
00:06:11,416 --> 00:06:14,583
‫הוא לא ינצח הפעם. אני לא ארשה לו.‬

77
00:06:16,541 --> 00:06:20,208
‫הוא חושב שנשים ניתנות להקרבה ושאני אוותר.‬

78
00:06:22,833 --> 00:06:24,166
‫אני לא יכולה.‬

79
00:06:34,916 --> 00:06:36,583
‫תה בגודל בינוני, קפה בגודל בינוני.‬

80
00:06:38,416 --> 00:06:40,833
‫תביאי את הכסף. קדימה!‬
‫-היי.‬

81
00:06:42,125 --> 00:06:44,208
‫תרימי את זה! קדימה, תרימי!‬

82
00:06:45,416 --> 00:06:48,666
‫הארנק שלך. תן את הארנק. הטלפון שלך.‬

83
00:06:58,541 --> 00:06:59,791
‫לא!‬

84
00:07:13,208 --> 00:07:16,083
‫תירגע!‬
‫-היי, איפה הקפה שלי?‬

85
00:07:17,041 --> 00:07:18,458
‫אני רואה אותו. תודה.‬

86
00:07:18,541 --> 00:07:21,750
‫נו כבר. הוא שילם?‬

87
00:07:21,833 --> 00:07:24,041
‫לא.‬
‫-אוי, אלוהים.‬

88
00:07:24,125 --> 00:07:26,000
‫הוא אף פעם לא משלם על כלום.‬
‫-לעזאזל!‬

89
00:07:26,083 --> 00:07:29,083
‫הצרות מוצאות אותך, בלש.‬
‫זה כל מה שאני אומר.‬

90
00:07:29,166 --> 00:07:31,458
‫אני בטח בג'וב הנכון.‬
‫-אולי.‬

91
00:07:31,958 --> 00:07:34,041
‫בלי קשר, בוא ניקח אותך הביתה.‬

92
00:07:34,125 --> 00:07:37,541
‫יש לך שבוע חופש.‬
‫-אני יכול לסיים לשפץ את המטבח שלי.‬

93
00:07:37,625 --> 00:07:41,000
‫בקשר לזה, אל תתקשר אליי‬
‫לגבי דגימות אריחים.‬

94
00:07:41,083 --> 00:07:45,333
‫אתה יודע שאתה רוצה להשתתף בהחלטה.‬
‫-כבר החלטתי בשבילך.‬

95
00:07:46,750 --> 00:07:49,708
‫אריח ספרדי. העניין סגור.‬

96
00:07:51,791 --> 00:07:53,166
‫הבית בבעלות שתינו,‬

97
00:07:53,250 --> 00:07:57,416
‫ואני רק צריכה את אישורך‬
‫כדי לקחת משכנתא על החצי שלי.‬

98
00:07:57,916 --> 00:08:00,666
‫זה יספיק?‬
‫-זה יעזור בשכר הטרחה לעו"ד.‬

99
00:08:01,541 --> 00:08:04,291
‫אני גם עובדת על פתרונות אחרים, אז…‬

100
00:08:06,958 --> 00:08:09,500
‫איזה פתרונות אחרים, קת'לין?‬

101
00:08:11,083 --> 00:08:15,750
‫טוב, יש לי הוכחה שג'ונתן גונב‬
‫מקרן הנאמנות המשפחתית,‬

102
00:08:15,833 --> 00:08:18,250
‫ואם זה יתפרסם, זה יהרוס אותו.‬

103
00:08:18,333 --> 00:08:20,916
‫קת'לין, זאת סחיטה.‬

104
00:08:21,000 --> 00:08:23,750
‫כן, מה פתאום את כל כך טהורה?‬

105
00:08:23,833 --> 00:08:27,208
‫את עושה הון מכתיבה על נשים שנרצחות.‬

106
00:08:28,458 --> 00:08:29,291
‫לא.‬

107
00:08:30,750 --> 00:08:32,458
‫אם היית קוראת את הספרים שלי,‬

108
00:08:32,541 --> 00:08:36,375
‫היית יודעת שהם עוסקים בניצול נשים‬

109
00:08:36,458 --> 00:08:39,458
‫ובמיזוגניה ובפטריארכיה‬

110
00:08:39,541 --> 00:08:42,458
‫ואיך אנחנו עושים מעט מאוד‬
‫כדי להגן על הפגיעים ביותר.‬

111
00:08:42,541 --> 00:08:44,208
‫בסדר? אז תעשי מה שאת רוצה.‬

112
00:08:44,291 --> 00:08:45,750
‫טוב. גרייס.‬

113
00:09:11,166 --> 00:09:15,625
‫גרייס, ג'ונתן ינסה להכפיש אותי בבית המשפט‬
‫בתור אמא גרועה…‬

114
00:09:18,208 --> 00:09:21,541
‫שמכורה לגלולות, שנטשה את הבן שלה.‬

115
00:09:23,625 --> 00:09:26,208
‫אני כל כך מפחדת שאאבד אותו.‬

116
00:09:31,916 --> 00:09:36,000
‫אפילו לא ציפיתי שתבואי.‬
‫-טוב, ברור שאבוא.‬

117
00:09:36,083 --> 00:09:39,250
‫אנחנו אחיות. אם את צריכה אותי, אני כאן.‬

118
00:09:40,333 --> 00:09:43,708
‫האמת שרציתי שתצטרכי אותי‬
‫הרבה יותר מוקדם, אבל…‬

119
00:09:48,791 --> 00:09:49,625
‫תעשי מקום.‬

120
00:09:51,875 --> 00:09:53,625
‫טוב, זה לא…‬
‫-זוזי.‬

121
00:09:53,708 --> 00:09:56,916
‫אין רעמים או ברקים.‬
‫-באמת?‬

122
00:10:03,833 --> 00:10:06,000
‫טוב, אל תגנבי את השמיכה.‬

123
00:10:07,541 --> 00:10:09,625
‫קשה להיפטר מהרגלים ישנים.‬

124
00:10:12,791 --> 00:10:14,875
‫יהיה בסדר. זה בסדר.‬

125
00:10:16,250 --> 00:10:17,750
‫אני כל כך שמחה שבאת.‬

126
00:10:18,666 --> 00:10:19,875
‫אני כאן.‬

127
00:10:19,958 --> 00:10:21,708
‫- פנטזיה בע"מ‬
‫מנהל  -‬

128
00:10:22,958 --> 00:10:24,541
‫- דזירה‬
‫קת'לין מילר בריזווד -‬

129
00:10:24,625 --> 00:10:26,125
‫- הפעל מסנן פרוקסי -‬

130
00:10:26,208 --> 00:10:28,083
‫- פרטי התקשרות -‬

131
00:10:28,166 --> 00:10:30,625
‫- כתובת: רחוב קורדיליה 3390,‬
‫וושינגטון די-סי -‬

132
00:10:34,333 --> 00:10:36,541
‫- לקסיגו‬
‫רחוב קורדיליה 3390 -‬

133
00:10:39,208 --> 00:10:41,375
‫- רחוב קורדיליה -‬

134
00:11:41,291 --> 00:11:43,333
‫היי! אתה עם המסור!‬

135
00:11:44,125 --> 00:11:45,125
‫בוקר טוב.‬

136
00:11:46,625 --> 00:11:47,791
‫עוד אחד וסיימתי.‬

137
00:11:47,875 --> 00:11:49,375
‫תמדוד פעמיים.‬

138
00:11:50,583 --> 00:11:51,500
‫תחתוך פעם אחת.‬

139
00:12:05,958 --> 00:12:06,958
‫היי!‬

140
00:12:08,458 --> 00:12:10,250
‫היי.‬
‫-אני מקווה שלא אכפת לך.‬

141
00:12:10,333 --> 00:12:14,000
‫השער היה פתוח אז חשבתי לבוא ולומר שלום.‬

142
00:12:14,083 --> 00:12:17,666
‫אני אוהבת את הבית שלך.‬
‫בחיים אחרים בטח הייתי משפצת בתים למכירה.‬

143
00:12:17,750 --> 00:12:19,875
‫תודה. אני לא מוכר אותו. הוא שלי.‬

144
00:12:19,958 --> 00:12:23,333
‫באמת? זה הבית האהוב עליי בשכונה.‬

145
00:12:25,000 --> 00:12:27,666
‫אה, הבאתי לך קפה. טרי.‬

146
00:12:27,750 --> 00:12:31,250
‫תודה. את יודעת, הפסקתי לשתות קפאין.‬

147
00:12:32,250 --> 00:12:33,500
‫טוב.‬

148
00:12:33,583 --> 00:12:38,000
‫אז אתה בעל נכס נטול קפאין עם מסור זווית.‬

149
00:12:38,083 --> 00:12:40,666
‫נעים מאוד להכיר אותך, שכן.‬

150
00:12:40,750 --> 00:12:44,458
‫אחותי גרה בשכנות אליך. שמה קת'לין.‬
‫אתה מכיר אותה?‬

151
00:12:44,541 --> 00:12:47,291
‫כן. אמרתי לה היי. אני אד. אד ג'נינגס.‬

152
00:12:47,375 --> 00:12:48,958
‫היי. גרייס מילר.‬

153
00:12:51,250 --> 00:12:54,291
‫חכי רגע. אני כבר חוזר.‬
‫-טוב.‬

154
00:13:04,500 --> 00:13:05,750
‫- הבלש אד ג'נינגס -‬

155
00:13:10,666 --> 00:13:13,166
‫כן? חשבתי שזו את.‬
‫-כן.‬

156
00:13:13,250 --> 00:13:15,625
‫אני רואה את התמונה שלך‬
‫בכל פעם שאני קונה ספר שלך.‬

157
00:13:15,708 --> 00:13:17,791
‫אשמח לחתום לך עליו אם יש לך עט.‬

158
00:13:17,875 --> 00:13:21,000
‫כן. זה קטע כזה.‬
‫-נכון, זה קטע כזה.‬

159
00:13:21,083 --> 00:13:24,333
‫אבל אולי אני צריכה לבקש שאתה תחתום לי,‬

160
00:13:24,416 --> 00:13:27,750
‫הבלש אד ג'נינגס, מחלק הרצח במשטרת די-סי.‬

161
00:13:27,833 --> 00:13:30,666
‫את עוקבת אחריי?‬
‫-לא, אני מגגלת אותך.‬

162
00:13:30,750 --> 00:13:33,750
‫הבלש אד ג'נינגס שפיענח תיק ישן‬

163
00:13:33,833 --> 00:13:37,083
‫ועצר את הבעל לשעבר של אישה שנרצחה.‬

164
00:13:37,958 --> 00:13:39,000
‫ברכותיי.‬

165
00:13:39,583 --> 00:13:40,833
‫רק חלק מהעבודה.‬

166
00:13:40,916 --> 00:13:43,333
‫קח על זה קרדיט. הרווחת את זה.‬

167
00:13:43,416 --> 00:13:45,708
‫מה שהרווחתי זה שבוע חופש.‬

168
00:13:45,791 --> 00:13:47,291
‫שבוע חופש שלם?‬
‫-כן.‬

169
00:13:47,375 --> 00:13:50,708
‫תכננתי ללמוד איך לנסר פינות במסור זווית.‬

170
00:13:50,791 --> 00:13:54,083
‫וואו. ואז אולי נוכל לפענח רצח ביחד.‬

171
00:13:54,625 --> 00:13:57,541
‫רצח דמיוני, נכון?‬
‫את לא מתכוונת לרצוח מישהו.‬

172
00:13:57,625 --> 00:13:58,958
‫אני לא יכולה לגלות לך.‬

173
00:14:01,000 --> 00:14:05,083
‫טוב, אז החיבור בשבוע הבא יהיה על "המלט".‬

174
00:14:05,750 --> 00:14:09,875
‫איך המלט היה מרגיש בעידן הדיגיטלי?‬

175
00:14:09,958 --> 00:14:12,958
‫@המלט הדני היה מת על טוויטר.‬

176
00:14:13,041 --> 00:14:15,750
‫לצייץ או לא לצייץ, זו השאלה.‬

177
00:14:15,833 --> 00:14:17,166
‫- הסונטות של שייקספיר -‬

178
00:14:17,250 --> 00:14:20,166
‫זה טוב. בסדר, זה החיבור שלכם.‬

179
00:14:22,041 --> 00:14:23,166
‫שיהיה לכם יום טוב.‬

180
00:14:26,250 --> 00:14:28,000
‫ראנד, אל תאחר בהגשה, בסדר?‬

181
00:14:30,166 --> 00:14:31,083
‫היי, ראנד. היי.‬

182
00:14:32,416 --> 00:14:34,291
‫שמעת מה אמרתי? אל תאחר.‬

183
00:14:37,541 --> 00:14:39,750
‫מה אתה עושה? מה הולך?‬

184
00:14:40,708 --> 00:14:44,291
‫אתה בדרך כלל תלמיד טוב מאוד כשאתה מתאמץ.‬

185
00:14:44,375 --> 00:14:45,500
‫לאחרונה…‬

186
00:14:48,166 --> 00:14:49,416
‫אתה רוצה לדבר?‬

187
00:14:49,500 --> 00:14:51,375
‫לא. לא לאחר.‬

188
00:14:53,458 --> 00:14:54,500
‫הבנתי.‬

189
00:15:02,458 --> 00:15:04,458
‫מיס בריזווד…‬
‫-גרייס, היי.‬

190
00:15:04,541 --> 00:15:05,458
‫היי, קת'.‬

191
00:15:05,541 --> 00:15:06,458
‫פעם אחרת.‬

192
00:15:06,541 --> 00:15:09,708
‫את מכירה את החולצה הלבנה החמודה שלך?‬

193
00:15:09,791 --> 00:15:13,333
‫נטולת השרוולים. אוכל לשאול אותה להערב?‬
‫-כן, לכי על זה.‬

194
00:15:13,416 --> 00:15:14,375
‫הולכת לאן שהוא?‬

195
00:15:14,458 --> 00:15:17,541
‫פגשתי את השכן שלך‬
‫ואני מתראה איתו מאוחר יותר,‬

196
00:15:17,625 --> 00:15:21,083
‫והוא ממחלק הרצח,‬
‫אז אנחנו בבירור זוג משמיים.‬

197
00:15:21,166 --> 00:15:22,666
‫את פועלת מהר.‬

198
00:15:22,750 --> 00:15:24,458
‫רק למטרות ייעוץ.‬

199
00:15:24,541 --> 00:15:26,833
‫כן. טוב, למה שלא תתחתני איתו‬

200
00:15:26,916 --> 00:15:28,958
‫ואז נוכל להיות שכנות?‬

201
00:15:29,458 --> 00:15:31,583
‫היי קת', בנית חדר ביטחון?‬

202
00:15:34,875 --> 00:15:39,125
‫לא בדיוק. אני אסביר את זה מאוחר יותר.‬

203
00:15:39,208 --> 00:15:42,708
‫אבל אם את רוצה לבלות בחוץ הערב,‬
‫לכי על זה, טוב?‬

204
00:15:42,791 --> 00:15:43,958
‫יש לי מבחנים לבדוק.‬

205
00:15:44,041 --> 00:15:45,333
‫לא. את מבשלת.‬

206
00:15:45,416 --> 00:15:47,500
‫את האחות היחידה במשפחת מילר שיודעת לבשל.‬

207
00:15:47,583 --> 00:15:49,833
‫טוב. אז נתראה אחר כך. ביי.‬

208
00:15:51,958 --> 00:15:54,208
‫- בית העיט‬
‫אמת, כבוד והקרבה -‬

209
00:16:03,000 --> 00:16:03,875
‫- מתחבר… -‬

210
00:16:04,875 --> 00:16:06,083
‫היי, מתוק.‬

211
00:16:06,166 --> 00:16:07,208
‫היי, אמא.‬

212
00:16:07,291 --> 00:16:09,541
‫מה שלומך?‬
‫-טוב.‬

213
00:16:09,625 --> 00:16:12,583
‫יודע מה? דודה גרייס מתארחת אצלי,‬

214
00:16:12,666 --> 00:16:15,125
‫והיא כבר ממש מחכה לראות אותך.‬

215
00:16:15,208 --> 00:16:16,041
‫מתי?‬

216
00:16:16,541 --> 00:16:20,625
‫כשתבוא לגור כאן.‬
‫-טוב, קווין צריך לאכול ארוחת ערב.‬

217
00:16:20,708 --> 00:16:22,791
‫תגיד "ביי ביי אמא".‬
‫-ביי ביי, אמא.‬

218
00:16:22,916 --> 00:16:24,583
‫קווין… ג'ונתן…‬

219
00:16:33,916 --> 00:16:35,000
‫הלו.‬

220
00:16:38,291 --> 00:16:39,958
‫לא, הלילה לא מתאים.‬

221
00:16:44,000 --> 00:16:46,166
‫טוב. אבל רק אחד.‬

222
00:17:16,458 --> 00:17:18,458
‫- קפה ובר מסעדה -‬

223
00:17:18,541 --> 00:17:19,375
‫- פתוח 24 שעות -‬

224
00:17:20,791 --> 00:17:22,875
‫טוב. בסדר.‬

225
00:17:22,958 --> 00:17:24,958
‫בואי נעבור על הידוע לנו.‬
‫-טוב.‬

226
00:17:25,458 --> 00:17:27,875
‫שוטרים פורצים לחדר. החדר נעול מבפנים.‬

227
00:17:28,458 --> 00:17:31,666
‫החלונות נעולים.‬
‫-הגופה במרכז החדר.‬

228
00:17:31,750 --> 00:17:32,666
‫גבר.‬
‫-כן.‬

229
00:17:32,750 --> 00:17:34,458
‫פצע ירייה, קטלני.‬

230
00:17:34,958 --> 00:17:38,041
‫שללנו התאבדות בגלל זווית הירייה.‬

231
00:17:38,125 --> 00:17:41,708
‫אז השאלה היא לא למה, אלא איך.‬

232
00:17:41,791 --> 00:17:45,791
‫אז איך הרוצח יצא מהחדר‬

233
00:17:45,875 --> 00:17:49,916
‫אחרי שרצח את הקורבן, כשהדלת נעולה מבפנים?‬

234
00:17:50,000 --> 00:17:52,250
‫עלילה די מפותלת.‬

235
00:17:55,791 --> 00:17:57,708
‫איזה כוח מרושע כלשהו.‬

236
00:17:57,791 --> 00:18:00,916
‫כלומר, כמו רוח?‬
‫-כן, אבל זה לא הקטע שלך.‬

237
00:18:01,000 --> 00:18:02,375
‫לא.‬
‫-אוקיי.‬

238
00:18:03,416 --> 00:18:04,791
‫כניסה סודית.‬

239
00:18:05,916 --> 00:18:07,333
‫כמו דלת סתרים?‬

240
00:18:11,000 --> 00:18:12,416
‫אנחנו בטוחים שהוא מת?‬

241
00:18:15,791 --> 00:18:18,291
‫הפתולוג אישר את תעודת הפטירה‬

242
00:18:18,375 --> 00:18:22,458
‫כי הוא קיבל שוחד מהקורבן לכאורה…‬

243
00:18:22,541 --> 00:18:24,125
‫כן.‬
‫-…שזייף את מותו שלו‬

244
00:18:24,208 --> 00:18:25,541
‫והוא באמת בחיים!‬

245
00:18:27,000 --> 00:18:30,166
‫זה משמח אותך יותר מדי, אבל כן, סוף סוף.‬

246
00:18:32,250 --> 00:18:34,541
‫טוב, המטבח הוא אזור מלחמה.‬

247
00:18:36,458 --> 00:18:39,666
‫המקרר שם, הכיור מתחת לחלון,‬
‫התנור ייכנס לכאן,‬

248
00:18:39,750 --> 00:18:44,250
‫ואני מנסה להחליט, אם אכניס לכאן אי,‬
‫האם זה יתפוס הרבה מקום.‬

249
00:18:44,333 --> 00:18:46,166
‫אה, כאן?‬
‫-כן.‬

250
00:18:47,833 --> 00:18:50,541
‫שנעשה טסט?‬
‫-כן. מה?‬

251
00:18:50,625 --> 00:18:52,000
‫טסט. תעמוד כאן.‬

252
00:18:53,333 --> 00:18:57,458
‫אני באי, קוצצת דברים.‬

253
00:18:57,541 --> 00:19:01,083
‫סליחה, תוכל להביא לי את המחבת?‬
‫-בטח.‬

254
00:19:01,166 --> 00:19:02,000
‫בבקשה.‬
‫-תודה.‬

255
00:19:02,083 --> 00:19:04,750
‫ואני צריכה לשים משהו במדיח.‬

256
00:19:05,333 --> 00:19:08,583
‫אה, יש שם כוס מלוכלכת,‬
‫אולי תוכל להביא לי אותה.‬

257
00:19:09,166 --> 00:19:12,000
‫נראה שלצפיפות יש יתרונות.‬

258
00:19:17,375 --> 00:19:18,375
‫תגיד את זה.‬

259
00:19:20,291 --> 00:19:22,708
‫תגיד את זה חזק יותר. אני לא שומעת!‬

260
00:19:38,541 --> 00:19:40,083
‫טוב שאנחנו ממחזרים.‬

261
00:19:43,541 --> 00:19:45,625
‫אוי.‬
‫-לעז…‬

262
00:19:47,625 --> 00:19:50,583
‫אז אם את מתכוונת להיות כאן עוד כמה ימים…‬

263
00:19:50,666 --> 00:19:52,541
‫כן. אני מתכוונת.‬

264
00:19:53,291 --> 00:19:55,333
‫ואני רוצה.‬
‫-רוצה מה?‬

265
00:19:56,125 --> 00:19:57,333
‫רוצה לראות אותך שוב.‬

266
00:19:58,000 --> 00:20:00,791
‫זה ברור עד כדי כך?‬
‫-זה די ברור, כן.‬

267
00:20:06,208 --> 00:20:08,208
‫רגע, תן לי לבדוק שוב.‬

268
00:20:09,666 --> 00:20:13,083
‫כן. אני רוצה לראות אותך שוב. כן.‬
‫-שוב. בסדר.‬

269
00:20:13,166 --> 00:20:15,916
‫היה לנו לילה מדהים.‬
‫-הוא היה בסדר.‬

270
00:20:16,000 --> 00:20:17,833
‫לי היה לילה מדהים.‬

271
00:20:19,708 --> 00:20:22,166
‫ובואי נעשה את זה שוב.‬

272
00:20:22,916 --> 00:20:27,291
‫עוד אחד כזה, אבל את יודעת, בלי ציפיות, רק…‬

273
00:20:27,375 --> 00:20:30,750
‫למה לא? אתה יודע, יש לי כמה ציפיות.‬

274
00:20:30,833 --> 00:20:32,416
‫כן?‬
‫-כן.‬

275
00:20:32,500 --> 00:20:36,458
‫אבל, בלש, אני לא צריכה‬
‫ליווי משטרתי הביתה. אני בסדר.‬

276
00:20:36,541 --> 00:20:38,791
‫כן. אוקיי.‬
‫-כן. אבל תודה.‬

277
00:20:40,000 --> 00:20:41,208
‫גרייס, תיזהרי!‬

278
00:20:42,041 --> 00:20:43,458
‫אולי אני כן צריכה.‬
‫-אולי.‬

279
00:20:57,291 --> 00:20:58,458
‫לילה טוב, גרייס.‬

280
00:21:02,083 --> 00:21:03,083
‫טוב.‬

281
00:21:08,416 --> 00:21:09,250
‫קת'?‬

282
00:21:11,583 --> 00:21:12,916
‫אני בבית!‬

283
00:21:14,208 --> 00:21:15,833
‫קת', איפה את?‬

284
00:21:15,916 --> 00:21:18,708
‫אוי אלוהים. כרגע הייתי‬
‫בדייט הכי טוב אי פעם.‬

285
00:21:19,500 --> 00:21:20,500
‫קת'?‬

286
00:21:24,958 --> 00:21:27,458
‫קת'לין?‬

287
00:21:28,708 --> 00:21:32,458
‫לא. אוי אלוהים. לעזאזל. אוי אלוהים.‬

288
00:21:37,625 --> 00:21:38,625
‫גרייס?‬

289
00:21:41,541 --> 00:21:45,625
‫היי, גרייס. היי, אני מחזיק בך. בואי הנה.‬

290
00:21:46,166 --> 00:21:50,958
‫מי בפנים? טוב, תישארי כאן.‬

291
00:22:05,625 --> 00:22:07,708
‫אל תתקרבי.‬

292
00:22:09,166 --> 00:22:14,916
‫בבקשה.‬

293
00:22:15,916 --> 00:22:17,000
‫בבקשה.‬

294
00:22:46,375 --> 00:22:47,375
‫גרייס?‬

295
00:22:47,875 --> 00:22:49,583
‫היא בטח פחדה כל כך.‬

296
00:22:49,666 --> 00:22:51,291
‫היא היתה שם לגמרי לבד.‬

297
00:22:53,291 --> 00:22:54,416
‫לא הייתי איתה.‬

298
00:22:54,916 --> 00:22:57,583
‫היא שם עכשיו. ואני לא איתה.‬

299
00:22:57,666 --> 00:23:00,125
‫תהיי איתה בקרוב. אני מבטיח.‬

300
00:23:00,625 --> 00:23:03,791
‫רק לא עכשיו, אוקיי?‬

301
00:23:05,375 --> 00:23:07,625
‫את יודעת איך זה הולך, מה צריך לעשות.‬

302
00:23:09,166 --> 00:23:10,166
‫זה התיק שלך?‬

303
00:23:10,250 --> 00:23:14,250
‫לא, הגעתי ראשון לזירה. אני גר ליד.‬
‫מדובר בחניקה?‬

304
00:23:14,333 --> 00:23:15,916
‫סוג של קשירה.‬

305
00:23:30,791 --> 00:23:32,333
‫- משטרת די-סי -‬

306
00:23:32,416 --> 00:23:37,708
‫אחי, מה אתה עושה כאן? למה אני כאן?‬
‫קיבלנו שבוע חופש.‬

307
00:23:39,000 --> 00:23:39,875
‫אני חייב לך.‬

308
00:23:39,958 --> 00:23:44,208
‫הו לא. עוד לא הסכמתי לעשות את זה.‬

309
00:23:44,291 --> 00:23:48,208
‫בן, זה קרה בבית שלידי, כשגרייס היתה איתי.‬
‫אני חייב לה את זה.‬

310
00:23:48,791 --> 00:23:50,708
‫אתה חייב להרבה אנשים הלילה.‬

311
00:23:50,791 --> 00:23:54,125
‫זאת אחותה. אני לא מרגיש שנכון‬
‫לתת למישהו אחר לעבוד על זה.‬

312
00:23:54,208 --> 00:23:57,583
‫אז אנחנו אמורים לבקש מהפקד‬
‫להעביר אלינו את החקירה‬

313
00:23:57,666 --> 00:24:00,250
‫בגלל איזו סופרת מפורסמת שכרגע פגשת.‬

314
00:24:00,333 --> 00:24:02,416
‫נכון. כבר גבו ממנה הצהרה.‬

315
00:24:02,500 --> 00:24:05,291
‫היא נמצאת עם הגופה כעת.‬
‫-לא, עדיין לא השתכנעתי.‬

316
00:24:05,375 --> 00:24:08,333
‫בן, תמיד היית שם בשבילי.‬
‫אתה אף פעם לא מאכזב אותי.‬

317
00:24:13,000 --> 00:24:13,916
‫אתה חייב לי.‬

318
00:24:17,833 --> 00:24:18,916
‫שבי.‬

319
00:24:27,166 --> 00:24:30,375
‫אני ממש מצטער על אובדנך, מיס מילר,‬

320
00:24:30,458 --> 00:24:32,958
‫ואני יודע שזה זמן קשה,‬

321
00:24:33,041 --> 00:24:35,625
‫אבל אנחנו חייבים לשאול אותך כמה שאלות.‬

322
00:24:37,791 --> 00:24:38,958
‫כעת…‬
‫-קחי.‬

323
00:24:39,041 --> 00:24:39,875
‫תודה.‬

324
00:24:40,583 --> 00:24:43,541
‫האם אחותך הזכירה מישהו שאיים עליה?‬

325
00:24:43,625 --> 00:24:46,791
‫מישהו שאת מכירה שאולי ירצה לפגוע בה?‬

326
00:24:46,875 --> 00:24:50,458
‫בעלה לשעבר, ג'ונתן בריזווד.‬

327
00:24:51,166 --> 00:24:52,916
‫למה את אומרת את זה?‬

328
00:24:53,000 --> 00:24:56,375
‫כי היא נלחמה לקבל משמורת מלאה על בנם.‬

329
00:24:57,375 --> 00:25:03,708
‫והיו לה ראיות שהוא היה‬
‫מעורב בהונאה כלשהי או משהו.‬

330
00:25:03,791 --> 00:25:04,833
‫אני לא יודעת.‬

331
00:25:04,916 --> 00:25:07,291
‫ג'ונתן בריזווד?‬
‫-השלישי.‬

332
00:25:08,375 --> 00:25:13,875
‫המשפחה שלו מאוד מקושרת ועשירה.‬
‫הוא עורך דין מפורסם.‬

333
00:25:18,708 --> 00:25:21,625
‫ידעת על הלקוחות של אחותך?‬

334
00:25:23,125 --> 00:25:25,791
‫על מה אתה מדבר? היא היתה מורה.‬

335
00:25:26,750 --> 00:25:32,208
‫היא התחברה ללקוחות באמצעות מצלמת רשת.‬
‫האתר נקרא "פנטזיה בע"מ".‬

336
00:25:33,083 --> 00:25:34,541
‫אלוהים.‬

337
00:25:35,375 --> 00:25:38,166
‫ולפי הבגדים שמצאנו,‬

338
00:25:38,250 --> 00:25:40,375
‫היא עבדה כדומיניטרקס.‬

339
00:25:41,958 --> 00:25:42,833
‫אני לא…‬

340
00:25:47,708 --> 00:25:49,250
‫בואי ניקח אותך למלון.‬

341
00:25:50,916 --> 00:25:53,291
‫אם לא נוח לך להיות לבד,‬

342
00:25:53,375 --> 00:25:55,500
‫אפשר שמישהו יישאר איתך אם את רוצה.‬

343
00:25:55,583 --> 00:25:58,000
‫אני לא רוצה להיות לבד, ואני לא…‬

344
00:26:01,750 --> 00:26:05,125
‫יש לנו כמה אנשים שתוכלי…‬
‫-אני אוכל להישאר אצלך?‬

345
00:26:13,291 --> 00:26:16,125
‫כלומר, לא ראיתי אותה חמש שנים,‬

346
00:26:16,208 --> 00:26:19,833
‫ובשתי הדקות הראשונות התחלתי לריב איתה.‬

347
00:26:19,916 --> 00:26:23,291
‫חדר השינה בבנייה,‬
‫אז תשני על הספה. אני אשן בכורסה.‬

348
00:26:27,041 --> 00:26:28,375
‫נסי לנוח קצת.‬

349
00:26:29,791 --> 00:26:31,208
‫תפסיקי להאשים את עצמך.‬

350
00:26:35,958 --> 00:26:36,958
‫אז את מי להאשים?‬

351
00:26:39,375 --> 00:26:40,458
‫את הרוצח.‬

352
00:27:02,416 --> 00:27:03,416
‫בוקר טוב.‬

353
00:27:04,791 --> 00:27:05,833
‫תה צמחים?‬

354
00:27:07,708 --> 00:27:09,083
‫אין קפה?‬

355
00:27:09,166 --> 00:27:10,625
‫קפאין הוא הבעיה.‬

356
00:27:10,708 --> 00:27:12,125
‫קפאין הוא הפואנטה.‬

357
00:27:16,666 --> 00:27:17,625
‫לא.‬

358
00:27:18,125 --> 00:27:19,833
‫- ג'ונתן בריזווד‬
‫דחה שיחה -‬

359
00:27:19,916 --> 00:27:21,958
‫נסי להתעלם מאלה.‬

360
00:27:22,041 --> 00:27:24,125
‫זה כבר בכל החדשות, ברשתות החברתיות.‬

361
00:27:24,208 --> 00:27:26,833
‫יש כבר כמה רכבי ערוצי חדשות שחונים בחוץ.‬

362
00:27:26,916 --> 00:27:31,500
‫תשמע, אפשר לא לפרסם את מה שהיא עשתה?‬

363
00:27:31,583 --> 00:27:33,791
‫לכל הפחות נוכל להגן על הבן שלה מזה.‬

364
00:27:33,875 --> 00:27:34,750
‫בהחלט.‬

365
00:27:36,291 --> 00:27:40,166
‫ו… אני רוצה לעזור בחקירה.‬

366
00:27:40,250 --> 00:27:42,333
‫גרייס.‬
‫-לא.‬

367
00:27:42,416 --> 00:27:45,833
‫אני יודעת שזה לא אחד הספרים שלי,‬
‫אבל זה אישי.‬

368
00:27:45,916 --> 00:27:48,666
‫זה אמיתי ואישי. היא אחותי.‬

369
00:27:48,750 --> 00:27:50,541
‫לכן את צריכה להתרחק.‬

370
00:27:50,625 --> 00:27:54,333
‫אבל שנינו יודעים ש-48 השעות הראשונות‬
‫הן החשובות ביותר.‬

371
00:27:54,416 --> 00:27:57,500
‫זה לא תפקידך לתפוס את הרוצח,‬
‫זה תפקידי, ואני אתפוס אותו,‬

372
00:27:57,583 --> 00:28:00,083
‫אבל אסור לך לסכן את עצמך.‬

373
00:28:00,166 --> 00:28:02,750
‫אני יכולה להביא את הדברים שלי?‬
‫-אני אביא אותם.‬

374
00:28:02,833 --> 00:28:04,708
‫לא, אתה לא יודע איפה לחפש.‬

375
00:28:05,375 --> 00:28:07,041
‫אנשי המז"פ הלכו כבר, נכון?‬

376
00:28:08,333 --> 00:28:11,166
‫אמרת שאני מכירה את נוהלי המשטרה,‬
‫אז אני אלך.‬

377
00:28:11,250 --> 00:28:13,541
‫אני לא אזהם כלום.‬

378
00:28:14,875 --> 00:28:15,875
‫אני מבטיחה.‬

379
00:28:16,833 --> 00:28:17,833
‫בסדר.‬

380
00:28:22,083 --> 00:28:23,500
‫- מחסום משטרתי לא לחצות -‬

381
00:28:23,583 --> 00:28:25,291
‫הנה היא.‬

382
00:28:25,375 --> 00:28:28,291
‫גרייס, יש לך תגובה בשבילנו? גרייס!‬

383
00:28:28,375 --> 00:28:32,208
‫הבלש ג'נינגס, מה איתך?‬
‫התיק הזה דומה לתיק האחרון שלך?‬

384
00:28:32,291 --> 00:28:35,000
‫האם הבעל לשעבר חשוד כמו קודם?‬

385
00:28:35,583 --> 00:28:37,000
‫יש תגובה כלשהי?‬

386
00:28:58,083 --> 00:28:59,166
‫ג'נינגס.‬

387
00:29:02,458 --> 00:29:04,000
‫כן, לפני 20 דקות.‬

388
00:29:28,000 --> 00:29:29,083
‫גרייס?‬

389
00:29:30,541 --> 00:29:32,541
‫דיברת עם בעלה לשעבר?‬

390
00:29:33,166 --> 00:29:36,125
‫הוא היה בבית אתמול בלילה‬
‫ואירח אירוע התרמה פוליטי.‬

391
00:29:36,208 --> 00:29:37,875
‫אולי הוא שלח את הרוצח.‬

392
00:29:39,166 --> 00:29:42,583
‫הוא החשוד הכי סביר.‬
‫היא התכוונה לסחוט אותו.‬

393
00:29:44,083 --> 00:29:46,458
‫אם הוא אחראי לרצח שלה, אנחנו נגלה את זה.‬

394
00:29:49,125 --> 00:29:50,708
‫והגופה שלה.‬

395
00:29:50,791 --> 00:29:55,000
‫היא היתה… מסובבת והזרועות שלה‬
‫היו פרושות החוצה,‬

396
00:29:55,083 --> 00:29:59,833
‫והרגליים שלה היו מוצלבות,‬
‫כאילו שהיא על צלב.‬

397
00:29:59,916 --> 00:30:02,250
‫זה… היה במכוון?‬

398
00:30:03,583 --> 00:30:05,958
‫גרייס, כדאי שנלך.‬
‫-איך היא מתה?‬

399
00:30:07,333 --> 00:30:08,416
‫בבקשה.‬

400
00:30:11,958 --> 00:30:14,833
‫הוא נכנס מהדלת האחורית.‬

401
00:30:16,458 --> 00:30:18,916
‫ניפץ זכוכית.‬

402
00:30:21,125 --> 00:30:24,625
‫השאיר טביעת נעל בעפר, מידת נעל ספורט 44.‬

403
00:30:24,708 --> 00:30:28,250
‫בלי טביעות אצבעות. הוא היה זהיר.‬
‫סביר להניח שלבש כפפות.‬

404
00:30:28,333 --> 00:30:29,500
‫הוא גנב משהו?‬

405
00:30:30,208 --> 00:30:31,791
‫לא שהצלחנו לגלות.‬

406
00:30:33,500 --> 00:30:35,541
‫אז היא היתה המטרה שלו.‬

407
00:30:39,208 --> 00:30:43,875
‫זה מה שאתה רוצה. תגיד את זה!‬

408
00:30:43,958 --> 00:30:48,083
‫היו לה סימנים על הצוואר, נכון?‬

409
00:30:48,166 --> 00:30:49,791
‫במה הוא השתמש?‬

410
00:30:50,666 --> 00:30:52,000
‫אנחנו עוד לא יודעים.‬

411
00:31:14,958 --> 00:31:18,583
‫זה הכול בינתיים. לילה טוב.‬

412
00:31:18,666 --> 00:31:20,875
‫היו לה לקוחות אתמול בלילה?‬

413
00:31:21,500 --> 00:31:22,583
‫אנחנו מבררים.‬

414
00:31:23,291 --> 00:31:24,666
‫יש ציר זמן?‬

415
00:31:26,500 --> 00:31:29,416
‫מה שאנחנו יודעים זה‬
‫שהיא פתחה את הברז במקלחת,‬

416
00:31:30,250 --> 00:31:31,333
‫אבל לא נכנסה.‬

417
00:31:44,958 --> 00:31:46,125
‫דזירה.‬

418
00:31:48,208 --> 00:31:50,083
‫ראיתי עליה חבורות…‬

419
00:31:51,666 --> 00:31:56,625
‫על הצוואר שלה, החזה והידיים שלה.‬

420
00:32:25,208 --> 00:32:26,250
‫היא נאבקה בו.‬

421
00:32:28,958 --> 00:32:30,333
‫גרייס, כדאי שנלך.‬

422
00:32:37,333 --> 00:32:38,333
‫אוקיי.‬

423
00:32:46,583 --> 00:32:48,791
‫כל כך הצטערנו לשמוע על קת'לין.‬

424
00:32:48,875 --> 00:32:52,625
‫לא הכרנו אותה אישית,‬
‫אבל היא היתה מקצוענית אמיתית.‬

425
00:32:56,541 --> 00:32:57,625
‫רבותיי.‬

426
00:32:59,250 --> 00:33:03,916
‫הדמות שלה, דזירה, הפכה פופולרית מאוד‬
‫בקרב חלק מהלקוחות שלנו.‬

427
00:33:04,000 --> 00:33:05,791
‫בואי נדבר על הלקוחות האלה.‬

428
00:33:05,875 --> 00:33:09,875
‫למה? אתה חושב שזה קשור‬
‫לעבודה שהיא עשתה בשבילנו?‬

429
00:33:09,958 --> 00:33:11,625
‫בואי נתמקד ברשימת הלקוחות שלה.‬

430
00:33:11,708 --> 00:33:16,166
‫אגיד לכם מה שאני יכולה,‬
‫אבל אני בטוחה שאין קשר.‬

431
00:33:16,250 --> 00:33:19,458
‫לרוב, הלקוחות שלה היו מחוץ לארץ.‬

432
00:33:19,541 --> 00:33:23,291
‫יש אחוז משמעותי, אולי 30 אחוז, שהם מארה"ב.‬

433
00:33:23,375 --> 00:33:25,333
‫למי יש גישה ל…‬

434
00:33:27,125 --> 00:33:28,083
‫למבצעות?‬

435
00:33:28,916 --> 00:33:31,041
‫ככה אנו קוראים להן. הן אמניות אמיתיות.‬

436
00:33:31,625 --> 00:33:34,791
‫ומי יודע את זהות המבצעות שלך?‬

437
00:33:34,875 --> 00:33:39,083
‫רק אני, אמא שלי ואחי. זה עסק משפחתי.‬

438
00:33:39,166 --> 00:33:43,291
‫הכול במסגרת החוק, ויש לנו‬
‫את הסטנדרטים הגבוהים ביותר‬

439
00:33:43,375 --> 00:33:47,875
‫בכל הנוגע להגנה על זהות הלקוחות שלנו‬
‫והמבצעות שלנו.‬

440
00:33:47,958 --> 00:33:49,458
‫אתם מקליטים את הפגישות?‬

441
00:33:49,541 --> 00:33:50,416
‫כן, כמובן.‬

442
00:33:50,500 --> 00:33:54,000
‫כדי להימנע מתביעות, ומסיבות יצירתיות.‬

443
00:33:54,083 --> 00:33:55,833
‫לפעמים אנחנו נותנים משוב.‬

444
00:33:55,916 --> 00:33:59,958
‫נצטרך את כל הפגישות של דזירה.‬
‫ואת הרשימה הזאת.‬

445
00:34:00,541 --> 00:34:01,708
‫יש לכם צו?‬

446
00:34:02,708 --> 00:34:05,333
‫כן, אנחנו חושבים על הכול.‬

447
00:34:07,666 --> 00:34:10,250
‫אז מה שלום הסופרת המצליחה שלנו היום?‬

448
00:34:11,125 --> 00:34:12,416
‫אני לא יודע.‬

449
00:34:12,500 --> 00:34:14,958
‫באמת? מה? הפרח דהה מצבעו?‬

450
00:34:15,041 --> 00:34:18,416
‫אין פרח ואין צבע. בסך הכול ניסיתי…‬

451
00:34:18,500 --> 00:34:21,250
‫כן, לעזור לה לעבור את הלילה.‬

452
00:34:22,541 --> 00:34:24,458
‫יש משהו שאתה רוצה לומר לי, בן?‬

453
00:34:25,083 --> 00:34:26,083
‫לא ממש, אד.‬

454
00:34:26,166 --> 00:34:30,250
‫רק כשאתה נכנס פנימה, אתה נכנס עמוק.‬

455
00:34:37,083 --> 00:34:39,791
‫סנדי וייט אנדרווד, מנהלת האקדמיה.‬

456
00:34:39,875 --> 00:34:42,291
‫תנחומינו הכנים.‬

457
00:34:42,375 --> 00:34:47,250
‫קת'לין היתה מורה מוכשרת.‬
‫כל כך הצטערנו לאבד אותה.‬

458
00:34:48,041 --> 00:34:49,125
‫תודה.‬

459
00:34:52,333 --> 00:34:57,333
‫זה היה אמור להיות כאן.‬
‫אני מצטערת. מיד אחזור. סלחי לי.‬

460
00:35:31,875 --> 00:35:33,791
‫סליחה על ההפרעה.‬

461
00:35:34,541 --> 00:35:38,250
‫אנחנו כל כך מצטערים.‬
‫ממש אהבנו את מיס בריזווד.‬

462
00:35:38,333 --> 00:35:40,166
‫היא לא היתה כמו האחרים.‬

463
00:35:40,250 --> 00:35:42,208
‫ממש רצית להקשיב לה בכיתה,‬

464
00:35:42,291 --> 00:35:45,625
‫והיא ממש הבינה איך אנחנו מרגישים.‬

465
00:35:46,541 --> 00:35:50,083
‫כן, היא היתה קשוחה כלפיי, אבל היא צדקה.‬

466
00:35:52,291 --> 00:35:55,375
‫תודה. תודה לכולכם.‬

467
00:36:06,875 --> 00:36:10,666
‫הכנסנו לקופסה הזו את כל מה‬
‫שהיה בארונית שלה.‬

468
00:36:12,208 --> 00:36:13,291
‫תודה, בילי.‬

469
00:36:14,625 --> 00:36:18,750
‫אשאיר אותך לבד. קחי את הזמן.‬
‫אם תצטרכי משהו…‬

470
00:36:49,000 --> 00:36:52,250
‫- חסוי -‬

471
00:37:18,583 --> 00:37:19,583
‫היי.‬

472
00:37:20,625 --> 00:37:24,375
‫אתה אחד התלמידים של קת'לין.‬
‫-ג'רלד בקסטר.‬

473
00:37:24,958 --> 00:37:28,083
‫אמא שלי היא הסנטורית בקסטר ממיזורי.‬

474
00:37:28,166 --> 00:37:29,250
‫מדינת "תראו לי".‬

475
00:37:29,916 --> 00:37:32,875
‫היא לא מרשה לי להגיד "מיזורי"‬
‫בלי להוסיף את זה.‬

476
00:37:35,750 --> 00:37:38,416
‫אני ממש מצטער על קת'לין.‬

477
00:37:38,500 --> 00:37:40,458
‫כלומר, גברת בריזווד.‬

478
00:37:42,166 --> 00:37:43,666
‫איך היא מתה?‬

479
00:37:45,125 --> 00:37:46,500
‫סליחה. לא הולם.‬

480
00:37:49,416 --> 00:37:51,333
‫יש למשטרה חשודים?‬

481
00:37:52,000 --> 00:37:53,000
‫אני לא יודעת.‬

482
00:37:53,958 --> 00:37:57,500
‫זה יכול היה להיות פשע אקראי.‬
‫-רוב הרציחות אינן כאלה.‬

483
00:37:58,083 --> 00:37:59,583
‫כלומר מישהו רצה להרוג אותה?‬

484
00:37:59,666 --> 00:38:03,125
‫טוב, זו שאלה שהמשטרה תשאל,‬

485
00:38:03,208 --> 00:38:05,708
‫והיא בטח תשאל אותה כאן.‬

486
00:38:06,208 --> 00:38:07,791
‫מר זאקס הרגיז אותה.‬

487
00:38:07,875 --> 00:38:08,916
‫מי?‬

488
00:38:09,000 --> 00:38:11,583
‫הוא אחראי על התחזוקה. בילי זאקס.‬

489
00:38:12,750 --> 00:38:13,625
‫תודה, בילי.‬

490
00:38:13,708 --> 00:38:17,958
‫ראיתי אותו מדבר עם גברת בריזווד‬
‫לפני כמה ימים, והיא נראתה נסערת.‬

491
00:38:18,041 --> 00:38:20,750
‫ושמעתי אותה מבקשת ממנו לא לספר לאף אחד.‬

492
00:38:20,833 --> 00:38:22,166
‫היא לא אמרה לי את זה,‬

493
00:38:22,250 --> 00:38:25,041
‫אז קשה לי לדמיין שהיא כעסה כל כך.‬

494
00:38:25,125 --> 00:38:28,458
‫לא הייתי מדברת על זה עם אף אחד.‬
‫זו הפצת שמועות.‬

495
00:38:28,541 --> 00:38:29,833
‫אני מצטער.‬

496
00:38:32,166 --> 00:38:33,583
‫רק חשבתי…‬

497
00:38:34,083 --> 00:38:36,416
‫את יודעת, למקרה שזה יועיל.‬

498
00:39:02,500 --> 00:39:03,416
‫היי.‬

499
00:39:04,916 --> 00:39:09,583
‫תקשיב, תודה רבה שאספת את הדברים של אחותי.‬
‫אני ממש מעריכה את זה.‬

500
00:39:10,333 --> 00:39:12,375
‫היה כל כך קשה להיות כאן היום.‬

501
00:39:12,458 --> 00:39:17,583
‫לראות את החיים שהיו לה,‬
‫עד כמה התלמידים שלה העריצו אותה…‬

502
00:39:20,166 --> 00:39:21,291
‫היא היתה כל כך יפה.‬

503
00:39:22,416 --> 00:39:26,041
‫היא יכלה להופיע בטלוויזיה‬
‫עם המראה שלה, אתה יודע.‬

504
00:39:26,541 --> 00:39:30,916
‫ואני לא יודעת, אני מניחה שבמובן מסוים,‬
‫היא כן הופיעה.‬

505
00:39:33,000 --> 00:39:35,083
‫זה בסדר, בילי. אני יודעת שאתה יודע.‬

506
00:39:36,750 --> 00:39:39,666
‫כלומר, לכולם יש סודות, נכון?‬

507
00:39:39,750 --> 00:39:40,583
‫לא כך?‬

508
00:39:41,916 --> 00:39:44,166
‫אמרתי לה שאני יודע כדי שהיא תיזהר.‬

509
00:39:44,250 --> 00:39:45,500
‫זה היה יפה מצדך.‬

510
00:39:46,208 --> 00:39:47,666
‫היא לא הגיבה לזה ככה.‬

511
00:39:48,166 --> 00:39:52,500
‫היא חשבה שאתה מאיים עליה?‬
‫-לא איימתי. זה הדבר האחרון.‬

512
00:39:52,583 --> 00:39:55,375
‫טוב, היא הגזימה בתגובה שלה, נכון?‬

513
00:39:55,458 --> 00:39:58,875
‫היא פשוט היתה בהלם שאתה יודע.‬

514
00:39:59,875 --> 00:40:01,000
‫איך ידעת?‬

515
00:40:02,250 --> 00:40:04,458
‫צפיתי בדזירה רק פעם אחת.‬

516
00:40:05,000 --> 00:40:06,083
‫היית לקוח?‬

517
00:40:06,166 --> 00:40:07,166
‫לא.‬

518
00:40:08,791 --> 00:40:09,791
‫אני…‬

519
00:40:10,291 --> 00:40:12,708
‫טוב, יודע מה? אני לא מבינה.‬

520
00:40:12,791 --> 00:40:15,958
‫ידעת על דזירה, אבל לא היית לקוח.‬

521
00:40:16,041 --> 00:40:17,375
‫אז איך ידעת?‬

522
00:40:20,416 --> 00:40:22,000
‫הוא מראה לי את הבנות.‬

523
00:40:23,458 --> 00:40:24,458
‫את הסרטונים שלהן.‬

524
00:40:26,416 --> 00:40:27,500
‫זיהיתי אותה.‬

525
00:40:29,041 --> 00:40:29,916
‫את הקול שלה.‬

526
00:40:30,916 --> 00:40:34,500
‫האופן שבו היא נעה.‬
‫-סליחה, מי זה "הוא"?‬

527
00:40:36,791 --> 00:40:37,791
‫בן דוד שלי.‬

528
00:40:38,500 --> 00:40:40,625
‫הוא אחראי על המצלמות ב"פנטזיה בע"מ".‬

529
00:40:43,375 --> 00:40:47,625
‫סינגפור, בנגלור, ג'נבה, גלזגו, ניוארק.‬

530
00:40:48,125 --> 00:40:50,375
‫הכסף שהם מוציאים על הפנטזיות האלה…‬

531
00:40:50,458 --> 00:40:52,125
‫אנחנו בעסק הלא נכון, ידידי.‬

532
00:40:53,000 --> 00:40:54,125
‫פלורידה.‬
‫-היי.‬

533
00:40:54,791 --> 00:40:57,125
‫היי, גרייס. מה שלומך?‬
‫-אני בסדר.‬

534
00:40:57,208 --> 00:40:59,208
‫נוכל לדבר?‬
‫-כן, כמובן.‬

535
00:41:01,750 --> 00:41:02,583
‫שם.‬

536
00:41:02,666 --> 00:41:03,500
‫הכול נמצא שם.‬

537
00:41:03,583 --> 00:41:07,583
‫הראיות להונאה שקת'לין אספה על ג'ונתן.‬

538
00:41:07,666 --> 00:41:10,458
‫ומצאתי את זה בחפצים שלה בבית הספר,‬

539
00:41:10,541 --> 00:41:13,958
‫וזה אומר לי שהיא חששה‬
‫שהוא יצליח להיכנס לבית.‬

540
00:41:14,041 --> 00:41:17,458
‫עכשיו, אם העובדה שלקת'לין היה את זה‬
‫לא מהווה מניע‬

541
00:41:17,958 --> 00:41:20,291
‫לכך שהוא רצה במותה, אז אני לא יודעת.‬

542
00:41:20,916 --> 00:41:22,708
‫הוא ידע שזה אצלה?‬

543
00:41:23,875 --> 00:41:25,541
‫האליבי שלו מוצק.‬

544
00:41:26,541 --> 00:41:28,791
‫אז זהו זה? זה מנקה אותו מכל חשד?‬

545
00:41:28,875 --> 00:41:30,583
‫לעת עתה, כן. אני חייב ללכת.‬

546
00:41:30,666 --> 00:41:33,375
‫לא, חכה. אני מצטערת.‬

547
00:41:34,916 --> 00:41:38,916
‫אני רוצה להתנצל על הבוקר. אני מצטערת.‬

548
00:41:39,833 --> 00:41:41,083
‫עובר עלייך הרבה.‬

549
00:41:41,166 --> 00:41:45,750
‫זה לא נותן לי אישור לדבר אליך בגסות רוח,‬
‫אז אני מצטערת.‬

550
00:41:50,208 --> 00:41:52,125
‫הלכתם ל"פנטזיה בע"מ"?‬
‫-גרייס!‬

551
00:41:52,208 --> 00:41:54,958
‫אקבל את זה כתשובה חיובית, וגם אבין מזה‬

552
00:41:55,041 --> 00:41:57,125
‫שלא תגיד לי מה גיליתם.‬

553
00:41:57,208 --> 00:41:58,666
‫נכון.‬
‫-וזה בסדר.‬

554
00:41:58,750 --> 00:42:00,875
‫אבל אז אני לא אגיד לך מה אני גיליתי.‬

555
00:42:00,958 --> 00:42:03,333
‫אלא אם תרצה להתחלף?‬

556
00:42:03,416 --> 00:42:07,583
‫אני לא עושה החלפות.‬
‫אבל אם יש לך ראיות חשובות…‬

557
00:42:07,666 --> 00:42:09,458
‫כמה לא אלגנטי מצדי.‬

558
00:42:11,083 --> 00:42:12,916
‫בוא לא נקרא לזה החלפות.‬

559
00:42:13,791 --> 00:42:15,291
‫בוא נקרא לזה בקשה.‬

560
00:42:16,083 --> 00:42:19,500
‫אני מניחה שיש לך סרטון‬
‫שבו קת'לין מופיעה כדזירה,‬

561
00:42:19,583 --> 00:42:20,958
‫ואני רוצה לראות אותו.‬

562
00:42:21,041 --> 00:42:24,250
‫אני רוצה לראות אותה.‬
‫ולפני שתגיד לי שזה רעיון איום,‬

563
00:42:24,333 --> 00:42:29,458
‫אני רק… אני רוצה שתחשוב‬
‫על המשמעות של זה עבורי.‬

564
00:42:31,458 --> 00:42:35,083
‫ובינתיים, כמובן שאספר לך מה שאני יודעת.‬

565
00:42:36,416 --> 00:42:37,625
‫וזה כן חשוב.‬

566
00:42:39,916 --> 00:42:43,250
‫אחראי המצלמות ב"פנטזיה בע"מ" אוהב לצפות.‬
‫בוא נלך.‬

567
00:43:03,375 --> 00:43:04,208
‫ריצ'י!‬

568
00:43:05,333 --> 00:43:06,666
‫זאת המשטרה.‬

569
00:43:11,958 --> 00:43:13,000
‫ריצ'י גורמן.‬

570
00:43:13,833 --> 00:43:15,333
‫מה הוא עשה עכשיו?‬

571
00:43:17,916 --> 00:43:20,041
‫אני לא מוכר את המידע או משהו.‬

572
00:43:20,708 --> 00:43:23,416
‫בחיים לא אעשה את זה. זה רק בשבילי.‬

573
00:43:23,500 --> 00:43:27,291
‫כלומר, אני עובד שם,‬
‫יש לי זכות לראות את המבצעות.‬

574
00:43:27,375 --> 00:43:29,500
‫לא, אין לך.‬

575
00:43:31,875 --> 00:43:33,833
‫סיפרתי רק לבן דוד שלי. זה הכול.‬

576
00:43:34,750 --> 00:43:37,375
‫אם בילי קשור לזה, זו אשמתו.‬

577
00:43:37,458 --> 00:43:38,458
‫גברתי.‬

578
00:43:38,958 --> 00:43:39,875
‫בן הדוד שלך.‬

579
00:43:40,500 --> 00:43:42,500
‫הוא איש תחזוקה בבית הספר,‬

580
00:43:42,583 --> 00:43:44,125
‫אבל הוא היחיד שסיפרתי לו.‬

581
00:43:45,541 --> 00:43:47,750
‫זהו זה?‬
‫-זהו זה. אני נשבע.‬

582
00:43:47,833 --> 00:43:49,583
‫אתה לא צריך להישבע, ריצ'י.‬

583
00:43:49,666 --> 00:43:52,041
‫בכל מקרה, אנחנו נגלה.‬

584
00:43:56,000 --> 00:43:58,625
‫אענה לשאלה שלך כי את הפנית אותנו אליו.‬

585
00:43:58,708 --> 00:44:00,041
‫הוא זיהה את קת'לין.‬

586
00:44:00,125 --> 00:44:02,625
‫לטענתו הוא יידע רק את בן דוד שלו,‬
‫השרת בבי"ס.‬

587
00:44:02,708 --> 00:44:04,166
‫אנחנו בודקים את שניהם.‬

588
00:44:04,250 --> 00:44:05,958
‫זהו זה. זה כל מה שאני יודע.‬

589
00:44:06,041 --> 00:44:07,666
‫או שזה כל מה שתספר לי.‬

590
00:44:07,750 --> 00:44:10,208
‫אל תשחקי במשחק הזה.‬
‫-זה לא משחק!‬

591
00:44:10,291 --> 00:44:12,041
‫אני מצטער. התכוונתי ש…‬

592
00:44:12,125 --> 00:44:15,500
‫התכוונת שאני לא אפריע, נכון?‬

593
00:44:15,583 --> 00:44:20,375
‫אבל אל תחשוב שאני רק אזמין כריכים‬
‫ללוויה של אחותי, וזהו זה.‬

594
00:44:20,458 --> 00:44:24,791
‫טוב. אבל אל תתערבי בחקירה שלי,‬
‫ואל תסתבכי בצרות.‬

595
00:44:38,125 --> 00:44:39,541
‫מנחת פיוס.‬

596
00:44:41,000 --> 00:44:45,541
‫תה מרחבי העולם. יש שם תה לכל אירוע.‬

597
00:44:45,625 --> 00:44:47,541
‫תה כדי להירדם,‬

598
00:44:47,625 --> 00:44:52,375
‫תה כדי להקל על לחצי החיים המודרניים,‬

599
00:44:52,458 --> 00:44:54,583
‫תה שמעורר את החושים.‬

600
00:44:55,875 --> 00:44:56,875
‫תודה.‬

601
00:45:08,708 --> 00:45:09,625
‫אני אלך.‬

602
00:45:12,416 --> 00:45:13,416
‫תישארי.‬

603
00:46:04,708 --> 00:46:07,125
‫ערב טוב. בוא נתחיל.‬

604
00:46:10,875 --> 00:46:11,916
‫- למכירה -‬

605
00:46:12,000 --> 00:46:14,875
‫- קרול הייז‬
‫סוכנת מכירות -‬

606
00:46:14,958 --> 00:46:16,625
‫- ברנלן נדל"ן -‬

607
00:46:18,666 --> 00:46:19,833
‫הרגשת את זה?‬

608
00:46:20,541 --> 00:46:23,916
‫זה כאב… איפה שזה אמור לכאוב?‬

609
00:46:24,833 --> 00:46:26,583
‫ככה אתה אוהב את זה?‬

610
00:46:29,166 --> 00:46:31,125
‫היית שובב, נכון?‬

611
00:46:40,000 --> 00:46:45,791
‫אז, יש לנו טביעת נעל ליד הדלת האחורית.‬
‫נעל ספורט של גבר, מידה 44.‬

612
00:46:46,583 --> 00:46:52,666
‫זו קרול הייז, סוכנת נדל"ן‬
‫וגם אמנית ב"פנטזיה בע"מ".‬

613
00:46:53,250 --> 00:46:56,291
‫הכול מתאים. מדובר ברוצח סדרתי.‬

614
00:46:57,666 --> 00:46:59,375
‫מי דיווח על זה?‬

615
00:47:00,416 --> 00:47:02,625
‫אתה לא תאמין.‬

616
00:47:05,416 --> 00:47:08,500
‫אני רוצה לבקש שזה יישאר חסוי.‬

617
00:47:09,291 --> 00:47:10,416
‫יש לי משפחה.‬

618
00:47:12,250 --> 00:47:13,958
‫אישה. משרד עורכי דין.‬

619
00:47:14,041 --> 00:47:16,125
‫אני מסכן את המוניטין שלי‬

620
00:47:16,208 --> 00:47:18,750
‫כי עשיתי את הדבר הנכון והתקשרתי למשטרה.‬

621
00:47:18,833 --> 00:47:22,083
‫אתה משתף איתנו פעולה‬
‫ואנחנו נשתף איתך פעולה, מר מארקס.‬

622
00:47:22,166 --> 00:47:24,541
‫ספר לנו מה קרה, שלב אחרי שלב.‬

623
00:47:27,458 --> 00:47:29,958
‫טוב, זה התנהל כרגיל.‬

624
00:47:30,458 --> 00:47:33,666
‫רוקסן… כלומר, היא די מיוחדת.‬

625
00:47:33,750 --> 00:47:36,500
‫יש בינינו חיבור טוב.‬

626
00:47:38,125 --> 00:47:39,083
‫ואז פתאום…‬

627
00:47:39,166 --> 00:47:41,125
‫אז הנה מה שיקרה.‬

628
00:47:45,000 --> 00:47:45,916
‫הצילו!‬

629
00:47:50,166 --> 00:47:51,583
‫הצילו!‬

630
00:47:53,708 --> 00:47:57,875
‫כמו שאמרתי, לא ידעתי‬
‫אם זה חלק מהמופע שלה, או…‬

631
00:48:01,833 --> 00:48:04,666
‫כלומר, היא בסדר? רוקסן?‬

632
00:48:04,750 --> 00:48:09,583
‫טוב שדיווחת על זה, מר מארקס.‬
‫אבל זה לא היה מופע.‬

633
00:48:13,500 --> 00:48:17,583
‫תראו, אני צריך‬
‫את האינטראקציות האלה באינטרנט.‬

634
00:48:18,291 --> 00:48:21,208
‫אני צריך סיבוכים מינימליים.‬

635
00:48:22,208 --> 00:48:23,708
‫יש לי רמת סוכר נמוכה בדם.‬

636
00:48:27,041 --> 00:48:27,916
‫כן.‬

637
00:48:28,000 --> 00:48:28,958
‫אז…‬

638
00:48:29,625 --> 00:48:33,500
‫אבא יבוא לקחת אותך‬
‫אחרי הלימודים, בסדר, מתוק? תיכנס.‬

639
00:48:43,833 --> 00:48:46,750
‫גרייס, מה שלומך?‬

640
00:48:47,333 --> 00:48:49,625
‫לא ענית לשיחות שלי.‬

641
00:48:49,708 --> 00:48:53,750
‫זה בסדר, אני מבין. כולנו שבורי לב לחלוטין.‬

642
00:48:55,708 --> 00:48:57,708
‫מה שלום קווין?‬
‫-הוא בסדר גמור.‬

643
00:48:57,791 --> 00:48:59,791
‫יועצת האבל שלו והתרפיסטית המליצו‬

644
00:48:59,875 --> 00:49:03,208
‫שהוא לא יגיע היום ללוויה.‬
‫הגיל שלו, והטראומה…‬

645
00:49:03,291 --> 00:49:05,916
‫מאיבוד האמא שלו, כן.‬
‫-זהו זה.‬

646
00:49:06,458 --> 00:49:07,875
‫זה תמיד הבעל.‬

647
00:49:08,875 --> 00:49:11,791
‫המשטרה לא אמרה לך‬
‫שאירחתי אירוע התרמה באותו ערב?‬

648
00:49:11,875 --> 00:49:13,500
‫בטח לחצתי מאה ידיים.‬

649
00:49:13,583 --> 00:49:14,791
‫רצית שהיא תיעלם.‬

650
00:49:14,875 --> 00:49:17,625
‫למה לי? היא לא חלק מחיי‬
‫או מהחיים של קווין.‬

651
00:49:17,708 --> 00:49:19,083
‫אלוהים, היא היתה כזו חזקה.‬

652
00:49:21,125 --> 00:49:24,541
‫לא שברת אותה. היא עמדה להילחם בך.‬

653
00:49:27,500 --> 00:49:31,250
‫את מכירה את המסמכים האלה‬
‫שקת'לין אספה עליי?‬

654
00:49:31,333 --> 00:49:33,541
‫הם חסרי בסיס. רק עוד החלטה אחת גרועה.‬

655
00:49:33,625 --> 00:49:37,375
‫כן, ואני יודע איך היא השיגה הכנסה נוספת.‬

656
00:49:38,291 --> 00:49:41,083
‫רשימת החשודים מתארכת כשמדובר בזונה מתה.‬

657
00:49:50,541 --> 00:49:51,875
‫את נסערת.‬

658
00:49:53,000 --> 00:49:54,708
‫אז אני אניח לזה.‬

659
00:49:59,916 --> 00:50:01,125
‫אל תבוא ללוויה.‬

660
00:50:04,666 --> 00:50:08,083
‫כמובן שאהיה שם. אני הבעל האבל.‬

661
00:50:14,375 --> 00:50:15,583
‫פקד?‬
‫-דברו!‬

662
00:50:15,666 --> 00:50:19,375
‫כן, גברתי. שתי הקורבנות היו דומינטריקס.‬

663
00:50:20,416 --> 00:50:21,833
‫לא בטוח איך אומרים את זה ברבים.‬

664
00:50:21,916 --> 00:50:24,041
‫דומינטריקסיות, ואני רק מנחשת.‬

665
00:50:25,333 --> 00:50:26,333
‫נשמע נכון.‬

666
00:50:27,958 --> 00:50:30,583
‫אז שתיהן עבדו עבור האתר "פנטזיה בע"מ".‬

667
00:50:31,166 --> 00:50:33,833
‫יש מספר קווי דמיון בין שתי הרציחות.‬

668
00:50:33,916 --> 00:50:37,708
‫אופן הכניסה, טביעת הנעל,‬
‫חוסר בראיות פיזיות,‬

669
00:50:37,791 --> 00:50:40,041
‫ותנוחה זהה של הגופות.‬

670
00:50:40,125 --> 00:50:40,958
‫כלומר?‬

671
00:50:41,041 --> 00:50:44,291
‫קרסוליים מוצלבים, זרועות פרושות.‬
‫מאוד מזכיר צליבה.‬

672
00:50:44,375 --> 00:50:47,041
‫חדשני, על אף הבלבול התאולוגי.‬

673
00:50:48,166 --> 00:50:51,750
‫בן האלוהים, לא בת האלוהים. מחושב או מרושל.‬

674
00:50:54,958 --> 00:50:57,500
‫עוד לא פיצחת את זה? אתה סוגר התיקים שלי.‬

675
00:50:57,583 --> 00:50:58,958
‫חשבנו שיש לנו משהו.‬

676
00:50:59,041 --> 00:51:02,958
‫ילד שעובד ב"פנטזיה בע"מ".‬
‫יש לו גישה לזהויות של הנשים.‬

677
00:51:03,041 --> 00:51:04,958
‫יש לו אליבי מוצק.‬

678
00:51:05,041 --> 00:51:08,708
‫כך גם עם בן הדוד שלו שאיתו הוא חלק במידע,‬
‫וכך גם עם הבעל לשעבר.‬

679
00:51:09,875 --> 00:51:11,500
‫תחזרו אליי עם משהו.‬

680
00:51:11,583 --> 00:51:12,666
‫כן, גברתי.‬

681
00:51:14,375 --> 00:51:15,375
‫הפקד, גברתי.‬

682
00:51:16,833 --> 00:51:19,166
‫שמעתי שיש משהו בינך לבין אחותה של הנרצחת.‬

683
00:51:19,250 --> 00:51:22,166
‫כן, אל תסתכל עליי ככה.‬
‫אתה יודע מה אני עומדת לומר.‬

684
00:51:22,250 --> 00:51:23,625
‫אז אין טעם לומר עוד.‬

685
00:51:23,708 --> 00:51:24,541
‫באמת?‬

686
00:51:26,125 --> 00:51:27,791
‫אני יודע איפה לשים את הגבול.‬

687
00:51:33,625 --> 00:51:35,416
‫קת'לין היתה אחותי הקטנה.‬

688
00:51:38,125 --> 00:51:42,125
‫היא רצתה שאדע עד כמה חייה השתנו.‬

689
00:51:43,041 --> 00:51:44,250
‫היא גילתה ש…‬

690
00:51:49,458 --> 00:51:51,625
‫שהיא אהבה ללמד.‬

691
00:51:51,708 --> 00:51:54,375
‫והיא אהבה את התלמידים שלה.‬

692
00:51:54,458 --> 00:51:55,625
‫אבל בעיקר…‬

693
00:51:58,375 --> 00:51:59,708
‫היא אהבה את קווין.‬

694
00:52:01,916 --> 00:52:03,333
‫הבן שלה.‬

695
00:52:04,000 --> 00:52:06,083
‫הסיבה שלה לחיות.‬

696
00:52:08,916 --> 00:52:10,708
‫אז לאבד אותה ככה,‬

697
00:52:12,083 --> 00:52:14,750
‫טוב, זה קשה מאוד.‬

698
00:52:17,666 --> 00:52:21,958
‫היא גילמה בתוכה הבטחה כה גדולה,‬
‫ותקווה ומוטיבציה.‬

699
00:52:25,041 --> 00:52:26,875
‫אחותי הקטנה.‬

700
00:52:27,375 --> 00:52:32,083
‫זו היתה זכות גדולה להכיר אותה,‬
‫ולאהוב אותה,‬

701
00:52:32,916 --> 00:52:36,541
‫ולהיות נאהבת על ידה.‬

702
00:52:40,166 --> 00:52:41,166
‫תודה.‬

703
00:52:46,833 --> 00:52:47,833
‫הבה נתפלל.‬

704
00:52:50,666 --> 00:52:52,208
‫תודה שבאתם.‬

705
00:52:52,291 --> 00:52:53,708
‫תודה שאפשרת לנו לבוא.‬

706
00:52:57,041 --> 00:52:59,375
‫תודה, אבי. תודה.‬

707
00:53:01,583 --> 00:53:02,416
‫היי.‬

708
00:53:06,708 --> 00:53:09,416
‫תודה לשניכם שבאתם.‬
‫-אני ממש מצטער, גרייס.‬

709
00:53:09,500 --> 00:53:11,750
‫צוות מז"פ סיים עם הבית.‬

710
00:53:11,833 --> 00:53:14,500
‫את יכולה לחזור לגור בו, אלא אם זה…‬

711
00:53:14,583 --> 00:53:17,750
‫אה, כן, לא. אני בהחלט חוזרת לגור בו.‬

712
00:53:20,041 --> 00:53:22,916
‫ג'ונתן בריזווד ריגל אחרי קת'לין.‬

713
00:53:23,000 --> 00:53:24,375
‫הוא ידע על דזירה.‬

714
00:53:24,458 --> 00:53:27,041
‫הוא ידע על המסמכים שהיו לה לגביו,‬

715
00:53:27,125 --> 00:53:29,250
‫והוא הודה בזה בפניי.‬

716
00:53:29,333 --> 00:53:31,375
‫אז מה זה אומר לך על המניע שלו?‬

717
00:53:32,250 --> 00:53:34,166
‫ההספד היה יפהפה, גרייס.‬

718
00:53:40,500 --> 00:53:41,583
‫נהיה בקשר.‬

719
00:53:54,833 --> 00:53:58,041
‫סליחה. אוכל לקבל רגע? תודה רבה.‬

720
00:54:00,083 --> 00:54:01,750
‫הלוויה למוזמנים בלבד.‬

721
00:54:01,833 --> 00:54:05,041
‫קת'לין לא היתה רוצה שתהיה כאן.‬
‫אני לא רוצה שתהיה כאן.‬

722
00:54:05,125 --> 00:54:06,041
‫זהירות, גרייס.‬

723
00:54:06,125 --> 00:54:08,250
‫לא ארשה שתכתימי את שמי הטוב.‬

724
00:54:08,333 --> 00:54:12,250
‫תרסני את הדמיון המשתולל שלך,‬
‫או שאעשה זאת בשבילך.‬

725
00:54:14,416 --> 00:54:15,416
‫סנטורית!‬

726
00:54:30,416 --> 00:54:32,041
‫אני מצטער, אסור לי להיות כאן.‬

727
00:54:32,125 --> 00:54:34,208
‫לא. זה בסדר, ג'רלד.‬

728
00:54:36,583 --> 00:54:38,083
‫אני שמחה שהצלחת להגיע.‬

729
00:54:41,208 --> 00:54:43,750
‫גב' בריזווד אמרה פעם‬
‫שחבצלות משמען תמימות.‬

730
00:54:45,375 --> 00:54:47,791
‫רואים אותן בלוויות כי הן מסמלות‬

731
00:54:47,875 --> 00:54:51,458
‫שהמוות משיב את התמימות לנפטר.‬

732
00:54:52,333 --> 00:54:54,750
‫לפחות זה מה שסבתא שלנו סיפרה לנו.‬

733
00:54:55,791 --> 00:54:58,041
‫אני שלחתי אותן. את החבצלות.‬

734
00:55:00,000 --> 00:55:01,000
‫ג'רלד.‬

735
00:55:02,666 --> 00:55:07,791
‫אני מתנצלת, מיס מילר.‬
‫לבן שלי יש בעיה עם גבולות.‬

736
00:55:07,875 --> 00:55:10,625
‫לא, ג'רלד היה מתחשב מאוד כל הזמן.‬

737
00:55:11,458 --> 00:55:14,375
‫תנחומיי הכנים. אני מרתה בקסטר.‬

738
00:55:14,458 --> 00:55:16,666
‫תודה, סנטורית. תודה רבה שבאת.‬

739
00:55:17,541 --> 00:55:18,541
‫ג'רלד.‬

740
00:55:52,041 --> 00:55:56,250
‫- דזירה, עכשיו את במקום אליו את שייכת -‬

741
00:56:03,708 --> 00:56:04,708
‫היי.‬
‫-גרייס.‬

742
00:56:05,333 --> 00:56:06,708
‫יש לי משהו.‬

743
00:56:06,791 --> 00:56:11,083
‫היי, הפקד ריברה. אני גרייס מילר,‬
‫אחותה של קת'לין בריזווד.‬

744
00:56:11,166 --> 00:56:15,375
‫אני יודעת מי את, ואני רוצה לומר‬
‫שאני מצטערת מאוד על אובדנך.‬

745
00:56:15,458 --> 00:56:16,666
‫כולנו מצטערים.‬
‫-תודה.‬

746
00:56:16,750 --> 00:56:18,958
‫אני רק צריכה חמש דקות מזמנך, בבקשה.‬

747
00:56:19,958 --> 00:56:21,916
‫הבלש ג'נינגס, תצטרף אלינו?‬

748
00:56:25,791 --> 00:56:29,250
‫זה כרטיס תנחומים. הוא נשלח לכנסייה.‬

749
00:56:29,333 --> 00:56:32,583
‫כתוב בו, "דזירה, עכשיו את במקום‬
‫אליו את שייכת".‬

750
00:56:33,458 --> 00:56:36,500
‫נבדוק אותו לגילוי טביעות אצבעות.‬
‫תודה שהבאת אותו.‬

751
00:56:36,583 --> 00:56:41,458
‫כן. גברתי, אני ממש חושבת‬
‫שאוכל לתרום הרבה‬

752
00:56:41,541 --> 00:56:43,250
‫לחקירה הזו.‬

753
00:56:43,333 --> 00:56:45,958
‫אדוני הבלש, הבטחת הבטחות כלשהן למיס מילר?‬

754
00:56:46,041 --> 00:56:48,583
‫לא, הוא הרחיק אותי מהכול,‬

755
00:56:48,666 --> 00:56:50,291
‫אבל יש עוד נרצחת עכשיו.‬

756
00:56:50,375 --> 00:56:53,708
‫הפקד, יש לי אינסטינקט לגילוי מניע.‬

757
00:56:53,791 --> 00:56:57,166
‫זו הסיבה שהספרים שלי מצליחים כל כך.‬

758
00:56:57,250 --> 00:57:01,500
‫אני יכולה להיכנס לראשו של רוצח,‬
‫בעיקר כזה שמתביית על נשים.‬

759
00:57:02,291 --> 00:57:06,791
‫את יודעת כמה זמן לקח למשטרת ניו יורק‬
‫למצוא את האנס מטיימס סקוור?‬

760
00:57:07,583 --> 00:57:08,958
‫שמונה חודשים.‬

761
00:57:09,625 --> 00:57:14,708
‫ואני באתי, למדתי את התיק,‬
‫והם תפסו אותו שלושה ימים לאחר מכן.‬

762
00:57:15,291 --> 00:57:18,791
‫אני רק אומר שתוכלו להשתמש בי בתור נכס.‬

763
00:57:18,875 --> 00:57:23,083
‫רעיונות חדשים לפעמים‬
‫עושים את כל ההבדל, נכון?‬

764
00:57:24,333 --> 00:57:28,416
‫תערבי אותי בזה. אני מבטיחה לך שלא תתחרטי.‬

765
00:57:28,500 --> 00:57:32,625
‫גרייס, אני קוראת את כל הספרים שלך בשקיקה‬
‫ברגע שאני משיגה אותם.‬

766
00:57:32,708 --> 00:57:35,750
‫את באמת פרופילאית מבריקה.‬

767
00:57:36,250 --> 00:57:38,750
‫אני פשוט לא רואה איך תתרמי לחקירה הזו.‬

768
00:57:39,250 --> 00:57:42,416
‫טוב, בואו נסתכל על הגופות, למשל.‬

769
00:57:43,875 --> 00:57:47,875
‫הן נראות כאילו הן באותה תנוחה,‬
‫אבל יש ביניהן הבדל.‬

770
00:57:47,958 --> 00:57:53,583
‫הגופה של קת'לין נראית… מבולגנת.‬

771
00:57:53,666 --> 00:57:57,125
‫כאילו השאירו אותה כפי שהיתה ברגע מותה.‬

772
00:57:58,208 --> 00:58:03,708
‫בזמן שאצל הנרצחת השנייה,‬
‫נראה שאיתה הוא הקפיד יותר,‬

773
00:58:03,791 --> 00:58:08,041
‫הקפיד לשים אותה‬
‫בתנוחה שתחקה את התנוחה של קת'לין.‬

774
00:58:08,125 --> 00:58:10,000
‫וכבר דיברנו על זה.‬

775
00:58:10,833 --> 00:58:14,666
‫האופן שבו הוא מסדר את הגופות‬
‫מצביע על מניע שאמור להטעות אותנו.‬

776
00:58:15,708 --> 00:58:19,500
‫טוב. למה דומינטריקס? שתיים מהן.‬
‫מה הקטע שם?‬

777
00:58:19,583 --> 00:58:21,416
‫טוב, משהו שאד…‬

778
00:58:21,916 --> 00:58:24,458
‫סליחה, שהבלש ג'נינגס אמר‬

779
00:58:24,541 --> 00:58:26,791
‫היה שאולי מדובר בעניין של שליטה.‬

780
00:58:26,875 --> 00:58:30,666
‫ואני חושבת שזה המפתח במציאת המניע.‬

781
00:58:32,166 --> 00:58:33,250
‫או שאולי זה אקראי.‬

782
00:58:33,875 --> 00:58:35,375
‫זה לא יכול להיות גם וגם.‬

783
00:58:35,458 --> 00:58:36,666
‫בלש.‬
‫-הפקד.‬

784
00:58:36,750 --> 00:58:38,916
‫אני מאשרת שגרייס מילר תשמש כיועצת.‬

785
00:58:39,000 --> 00:58:41,000
‫תן לה את כל הגישה שהיא צריכה.‬

786
00:58:44,625 --> 00:58:47,125
‫אני אוהבת את הפקד שלך. היא החלטית.‬

787
00:58:47,208 --> 00:58:49,458
‫"רעיונות חדשים עושים את כל ההבדל", אה?‬

788
00:58:49,541 --> 00:58:53,750
‫אד, אני מכבדת את מה שאתה עושה,‬
‫את המומחיות שלך, אולי תתנהג ככה כלפיי?‬

789
00:58:53,833 --> 00:58:57,666
‫אנחנו מוכווני תוצאות כאן, גרייס.‬
‫בעולם האמיתי, ככה זה עובד.‬

790
00:58:57,750 --> 00:59:02,583
‫יודע מה? אתה רוצה שאאמין‬
‫שג'ונתן בריזווד הוא לא חשוד?‬

791
00:59:02,666 --> 00:59:04,041
‫אשמור על ראש פתוח.‬

792
00:59:04,541 --> 00:59:07,458
‫סליחה. קיבלנו את סרטון הרצח של קרול הייז.‬

793
00:59:10,416 --> 00:59:12,583
‫"‬‫תן לה את כל הגישה שהיא צריכה.‬‫"‬

794
00:59:23,625 --> 00:59:25,625
‫אז הנה מה שיקרה.‬

795
00:59:36,208 --> 00:59:37,208
‫הצילו!‬

796
00:59:38,166 --> 00:59:39,833
‫הצילו!‬

797
00:59:51,166 --> 00:59:52,541
‫דזירה.‬

798
00:59:52,625 --> 00:59:55,291
‫מה זה היה? מה הוא אמר? תריץ אחורה.‬

799
00:59:58,250 --> 00:59:59,458
‫דזירה.‬

800
01:00:03,583 --> 01:00:04,875
‫אז, לא אקראי.‬

801
01:00:21,916 --> 01:00:22,916
‫את בסדר?‬

802
01:00:24,791 --> 01:00:28,208
‫היי. איתרנו את הכרטיס.‬
‫הוא הגיע עם פרחים שנשלחו לכנסייה.‬

803
01:00:28,291 --> 01:00:29,333
‫איזה פרחים?‬

804
01:00:29,416 --> 01:00:32,083
‫ורדים. יש לנו את השם שעל כרטיס האשראי.‬

805
01:00:32,166 --> 01:00:34,333
‫בוא נלך. כולנו.‬

806
01:00:37,958 --> 01:00:41,708
‫דזירה? זה לא שם ששוכחים.‬

807
01:00:41,791 --> 01:00:44,666
‫וקת'לין בריזווד הזאת? אין לי מושג.‬

808
01:00:45,291 --> 01:00:49,791
‫שלחת פרחים ללוויה שלה.‬
‫החיוב הוא בכרטיס האשראי שלך.‬

809
01:00:49,875 --> 01:00:51,541
‫"הפרחים של אמילי."‬

810
01:00:51,625 --> 01:00:54,458
‫סידור לוויה, עם הכרטיס הזה בכתב יד.‬

811
01:00:57,041 --> 01:00:58,541
‫זה לא כתב היד שלי.‬

812
01:00:58,625 --> 01:01:02,375
‫זה כתב ידו של הבן שלך?‬
‫בנך הוא ראנד מורגן, נכון?‬

813
01:01:03,625 --> 01:01:06,000
‫קת'לין בריזווד היתה המורה שלו.‬

814
01:01:06,583 --> 01:01:09,291
‫איפה ראנד היה בערב ה-10 בחודש?‬

815
01:01:10,000 --> 01:01:13,125
‫ה-10. בקנדי סנטר עם אשתי.‬

816
01:01:13,208 --> 01:01:16,958
‫והוא היה שם כל הערב?‬
‫-ראנד לא הרגיש טוב.‬

817
01:01:17,041 --> 01:01:18,958
‫הנהג שלי לקח אותו הביתה בהפסקה.‬

818
01:01:19,041 --> 01:01:20,791
‫איזו מידת נעל הבן שלך נועל?‬

819
01:01:22,000 --> 01:01:23,875
‫44, משהו כזה.‬

820
01:01:23,958 --> 01:01:26,125
‫נרצה לדבר עם הבן שלך.‬

821
01:01:27,291 --> 01:01:28,583
‫ברגע זה יהיה ממש נהדר.‬

822
01:01:37,291 --> 01:01:40,416
‫בערב ההוא בקנדי סנטר לא הרגשת טוב, זוכר?‬

823
01:01:40,500 --> 01:01:43,833
‫הנהג הביא אותך הביתה בהפסקה‬
‫והיית פה עד שחזרנו.‬

824
01:01:44,791 --> 01:01:45,625
‫כן.‬

825
01:01:45,708 --> 01:01:48,333
‫ואתה יכול להוכיח שהיית כאן?‬
‫שלא יצאת מהבית?‬

826
01:01:48,416 --> 01:01:50,625
‫הייתי כאן. עוזרת הבית ראתה אותי.‬

827
01:01:50,708 --> 01:01:52,458
‫נצטרך לדבר איתה.‬

828
01:01:52,541 --> 01:01:54,791
‫והשתמשת בכרטיס האשראי של אביך‬

829
01:01:54,875 --> 01:01:57,250
‫כדי להזמין פרחים ללוויה של קת'לין בריזווד?‬

830
01:01:57,333 --> 01:01:59,458
‫לא, יש לי כרטיס אשראי משלי.‬

831
01:01:59,541 --> 01:02:01,875
‫ולא, לא שלחתי פרחים.‬

832
01:02:02,583 --> 01:02:04,333
‫כלומר, למה? הכיתה שלחה פרחים.‬

833
01:02:07,166 --> 01:02:08,166
‫היי.‬

834
01:02:10,041 --> 01:02:13,500
‫איך הרגשת לגבי אחותי?‬

835
01:02:14,750 --> 01:02:15,958
‫מה זאת אומרת?‬

836
01:02:16,041 --> 01:02:18,583
‫אמרת לי שהיא היתה קשוחה כלפיך.‬

837
01:02:21,541 --> 01:02:23,083
‫כן.‬
‫-נמשכת אליה?‬

838
01:02:23,666 --> 01:02:25,541
‫לא. היא היתה מבוגרת.‬

839
01:02:27,500 --> 01:02:28,500
‫מבוגרת יותר.‬

840
01:02:30,333 --> 01:02:32,666
‫כלומר, היא היתה מושכת. אבל…‬

841
01:02:32,750 --> 01:02:34,250
‫ראנד.‬
‫-לא, היא שאלה.‬

842
01:02:37,208 --> 01:02:40,958
‫לא חשבתי עליה מחוץ לכיתה. אפילו לא בכיתה.‬

843
01:02:42,250 --> 01:02:43,250
‫טוב?‬

844
01:02:44,125 --> 01:02:46,000
‫המידע לגבי עוזרת הבית.‬

845
01:02:49,000 --> 01:02:52,333
‫תודה על זמנכם. נחזור אליך.‬

846
01:02:59,625 --> 01:03:00,625
‫כל הכבוד.‬

847
01:03:06,666 --> 01:03:09,250
‫תראו את הילדים האלה. הם מסודרים בחיים.‬

848
01:03:09,333 --> 01:03:11,666
‫יש רוצחים בכל מדרגות המס.‬

849
01:03:11,750 --> 01:03:15,750
‫מה דעתך, גרייס? הילד?‬
‫-הוא בהחלט מסתיר משהו.‬

850
01:03:15,833 --> 01:03:18,791
‫אינסטינקט של סופרת? הוא היה חייב‬
‫להשתמש בכרטיס האשראי‬

851
01:03:18,875 --> 01:03:21,458
‫כדי לשלוח את הפרחים ואת הכרטיס.‬
‫זה מה שהוא מסתיר.‬

852
01:03:22,250 --> 01:03:25,375
‫הוא חכם מכדי להיות כזה ברור. יש משהו אחר.‬

853
01:03:31,750 --> 01:03:32,583
‫- רייבן -‬

854
01:03:32,666 --> 01:03:38,125
‫- בת'אני נולס -‬

855
01:03:41,291 --> 01:03:42,583
‫זה הכול לבינתיים.‬

856
01:03:47,333 --> 01:03:48,208
‫לילה טוב.‬

857
01:04:34,541 --> 01:04:35,625
‫דזירה.‬

858
01:05:02,291 --> 01:05:03,666
‫יש שלושה לקוחות‬

859
01:05:03,750 --> 01:05:06,666
‫שניהלו פגישות קבועות עם דזירה ורוקסן.‬

860
01:05:06,750 --> 01:05:09,416
‫מקומיים?‬
‫-לונדון, פריז, ברלין.‬

861
01:05:09,500 --> 01:05:10,708
‫צור קשר עם אינטרפול.‬

862
01:05:10,791 --> 01:05:14,291
‫אני אבדוק עם מח' ההגירה,‬
‫אברר אם מישהו מהם נמצא עכשיו בעיר.‬

863
01:05:14,375 --> 01:05:17,250
‫היתה עוד מתקפה. הפעם יש ניצולה.‬

864
01:05:17,333 --> 01:05:19,583
‫- זיהוי פלילי -‬

865
01:05:19,666 --> 01:05:22,791
‫יש דם על הלהב.‬
‫המעבדה תשיג לנו תוצאות מהר מאוד.‬

866
01:05:24,375 --> 01:05:25,666
‫מה שם המותקפת?‬

867
01:05:27,416 --> 01:05:29,083
‫בת'אני נולס.‬
‫-תודה.‬

868
01:05:31,625 --> 01:05:34,833
‫היי, בת'אני, אני הבלש ג'נינגס.‬

869
01:05:34,916 --> 01:05:38,541
‫זה השותף שלי, הבלש פרקר, וזו מיס מילר.‬

870
01:05:41,791 --> 01:05:43,041
‫מה שלומך?‬

871
01:05:47,291 --> 01:05:50,375
‫בעלי יצא עם הילדים.‬

872
01:05:51,791 --> 01:05:54,000
‫אנחנו מרחיקים אותם כשאני עובדת.‬

873
01:05:56,625 --> 01:05:58,875
‫תודה לאל שהם חזרו ברגע הנכון.‬

874
01:06:02,208 --> 01:06:05,375
‫תוכלי לספר לנו עליו? על מי שתקף אותך?‬

875
01:06:13,208 --> 01:06:14,875
‫בת'אני, אנחנו רוצים שתדעי‬

876
01:06:15,625 --> 01:06:19,291
‫עד כמה הוקל לנו שאת בסדר,‬

877
01:06:19,375 --> 01:06:21,666
‫ועד כמה שאת אמיצה.‬

878
01:06:22,166 --> 01:06:23,291
‫נלחמת בו,‬

879
01:06:23,375 --> 01:06:26,000
‫ויש דם על הסכין, וזו ראיה,‬

880
01:06:26,083 --> 01:06:28,583
‫וזה יעזור לנו לכלוא אותו.‬

881
01:06:31,375 --> 01:06:34,500
‫הוא היה… לבן.‬

882
01:06:35,625 --> 01:06:36,875
‫גובה מטר שמונים בערך.‬

883
01:06:38,208 --> 01:06:40,333
‫הכוח שלו הפתיע אותי.‬

884
01:06:41,708 --> 01:06:43,250
‫הוא קרא לך בשמך?‬

885
01:06:46,000 --> 01:06:47,166
‫דזירה.‬

886
01:06:49,791 --> 01:06:52,875
‫ולמה הכוח שלו הפתיע אותך?‬

887
01:06:52,958 --> 01:06:55,875
‫כי הוא נראה כל כך צעיר.‬

888
01:06:56,541 --> 01:06:57,708
‫כמה צעיר?‬

889
01:06:57,791 --> 01:07:00,125
‫כמו נער מתבגר.‬

890
01:07:03,958 --> 01:07:07,125
‫הוא ענד שעון ממש מפואר.‬

891
01:07:07,625 --> 01:07:09,708
‫סליחה, מה זאת אומרת, מפואר?‬

892
01:07:09,791 --> 01:07:11,125
‫מזהב? מכסף?‬

893
01:07:11,208 --> 01:07:12,208
‫מזהב.‬

894
01:07:13,250 --> 01:07:16,916
‫עם הפרצופים הקטנים האלה‬
‫שמורים על השעה בכל העולם.‬

895
01:07:18,000 --> 01:07:20,125
‫אתם יודעים. יקר.‬

896
01:07:26,666 --> 01:07:27,666
‫צו חיפוש?‬

897
01:07:37,208 --> 01:07:39,416
‫היי. מידה 44.‬

898
01:07:54,333 --> 01:07:56,458
‫צו החיפוש הזה הוא ירייה באפלה.‬

899
01:07:56,541 --> 01:07:59,416
‫אתם מתכוונים לעצור‬
‫את כל הנערים במידת נעליים 44?‬

900
01:08:00,458 --> 01:08:03,041
‫כמה זמן יש לך את השעון הזה?‬
‫-קבוצת ההיאבקות של ראנד‬

901
01:08:03,125 --> 01:08:04,458
‫זכתה באליפות המדינה לפני שנתיים.‬

902
01:08:04,541 --> 01:08:07,416
‫המאמנים קנו לכולם שעונים, אפילו לסייעים.‬

903
01:08:07,500 --> 01:08:08,833
‫הוא אף פעם לא עונד אותו.‬

904
01:08:09,500 --> 01:08:11,750
‫יצאת הערב, ראנד?‬
‫-הוא לא יצא מהבית.‬

905
01:08:11,833 --> 01:08:14,583
‫זה נכון? זה מה שנגלה‬
‫כשנסתכל במצלמות האבטחה?‬

906
01:08:15,791 --> 01:08:17,291
‫יצאתי להליכה בפארק.‬

907
01:08:18,666 --> 01:08:21,166
‫תוריד את החולצה.‬
‫-זה נכלל בצו.‬

908
01:08:22,791 --> 01:08:23,791
‫עשה זאת.‬

909
01:08:28,666 --> 01:08:31,166
‫רוצה להסביר את זה?‬
‫-אל תענה.‬

910
01:08:36,416 --> 01:08:37,416
‫לכאן.‬

911
01:08:45,791 --> 01:08:48,291
‫איפה גרייס?‬
‫-איפה שמתחשק לה להיות.‬

912
01:08:49,000 --> 01:08:51,541
‫- דנבאר פיצה וגריל -‬

913
01:08:51,625 --> 01:08:52,625
‫מה את רוצה?‬

914
01:08:53,333 --> 01:08:56,041
‫מה שלא סיפרת לי עדיין.‬

915
01:08:56,625 --> 01:08:59,666
‫אמרתי לך. בן דוד שלי ריצ'י‬
‫עובד ב"פנטזיה בע"מ".‬

916
01:08:59,750 --> 01:09:03,000
‫הוא זה שסיפר לי על אחותך. זה הכול.‬

917
01:09:03,083 --> 01:09:04,458
‫למי הוא עוד סיפר?‬

918
01:09:04,541 --> 01:09:06,750
‫אני לא רוצה שעוד מישהו יסתבך בצרות.‬

919
01:09:07,250 --> 01:09:11,583
‫סמוך עליי, טוב?‬
‫ראנד מורגן כבר נמצא בצרה צרורה.‬

920
01:09:13,375 --> 01:09:14,291
‫הוא סיפר לו.‬

921
01:09:14,875 --> 01:09:16,708
‫ריצ'י. על דזירה.‬

922
01:09:19,583 --> 01:09:20,583
‫הוא וריצ'י.‬

923
01:09:22,625 --> 01:09:23,500
‫הם…‬

924
01:09:25,333 --> 01:09:26,166
‫יחד.‬

925
01:09:26,875 --> 01:09:28,541
‫הם לא רוצים שמישהו יידע.‬

926
01:09:28,625 --> 01:09:31,458
‫הוא מבין בטכנולוגיה.‬
‫כלומר, המערכת בחדר שלו?‬

927
01:09:32,041 --> 01:09:36,041
‫מידת הנעל והטביעה מתאימות‬
‫למה שנמצא בשלוש זירות הפשע.‬

928
01:09:36,125 --> 01:09:38,500
‫אבל הבוץ על הנעליים לא מתאים.‬

929
01:09:38,583 --> 01:09:39,583
‫שעון הזהב.‬

930
01:09:39,666 --> 01:09:43,416
‫ניתן לקנות אותו דרך קטלוגי מתנות.‬

931
01:09:43,500 --> 01:09:47,041
‫הוא עשוי זהב אמיתי והוא יקר,‬
‫אבל לא כזה נדיר כפי שהוא נראה.‬

932
01:09:47,125 --> 01:09:49,916
‫הוא יצא הערב מהבית למשך 90 דקות.‬

933
01:09:50,000 --> 01:09:53,000
‫לפי הקלסתרון שיש לנו מהתיאור של בת'אני,‬
‫זה יכול להיות הוא.‬

934
01:09:53,083 --> 01:09:55,791
‫במעבדה אמרו שהדם‬
‫על הסכין של בת'אני לא שלו.‬

935
01:09:55,875 --> 01:09:58,375
‫אז אתה מאמין לסיפור שלו שהוא נחתך בזרוע‬

936
01:09:58,458 --> 01:10:00,291
‫כשהוא קפץ מעל לגדר בפארק?‬

937
01:10:01,916 --> 01:10:05,416
‫תראי, המחשב שלו בידינו.‬
‫הוא נהג להיכנס ל"פנטזיה בע"מ".‬

938
01:10:05,500 --> 01:10:07,541
‫הוא הסתכל בדזירה חמש פעמים.‬

939
01:10:07,625 --> 01:10:10,666
‫וגם ברוקסן ובבת'אני.‬
‫-זה יכול להיות מסקרנות.‬

940
01:10:10,750 --> 01:10:14,083
‫אד, אני יודע שאתה משחק פה‬
‫את פרקליט השטן, אבל בחייך.‬

941
01:10:14,166 --> 01:10:16,250
‫הראיות נגד הילד הזה הולכות ומצטברות.‬

942
01:10:16,333 --> 01:10:18,083
‫אוקיי, ראנד הוא לא הרוצח.‬

943
01:10:18,666 --> 01:10:21,041
‫ראנד הוא החבר של ריצ'י.‬

944
01:10:21,125 --> 01:10:23,500
‫ריצ'י הוא הילד מ"פנטזיה בע"מ".‬

945
01:10:23,583 --> 01:10:25,666
‫וראנד עוד לא יצא מהארון מול אביו.‬

946
01:10:25,750 --> 01:10:30,291
‫ומבחינתי… אני מוכנה לשים כסף‬
‫שראנד וריצ'י היו יחד‬

947
01:10:30,375 --> 01:10:31,916
‫בשעת הרציחות האחרות.‬

948
01:10:32,000 --> 01:10:35,041
‫וכמובן, אני מסכימה עם אד בעניין הסקרנות.‬

949
01:10:35,541 --> 01:10:37,041
‫עבודה טובה, גרייס.‬

950
01:10:41,291 --> 01:10:42,416
‫אוכל לקבל חמש דקות?‬

951
01:10:51,458 --> 01:10:52,708
‫אינסטינקטים של סופרת.‬

952
01:10:53,833 --> 01:10:54,750
‫זה השתלם.‬

953
01:10:55,416 --> 01:10:57,083
‫ספרי לי על דזירה.‬

954
01:10:59,375 --> 01:11:00,958
‫זו היתה היצירה שלה.‬

955
01:11:01,041 --> 01:11:04,041
‫כדי להיות מבצעת יש צורך בדמיון ובכישרון.‬

956
01:11:04,125 --> 01:11:05,541
‫אחותך ניחנה בשניהם.‬

957
01:11:07,208 --> 01:11:10,208
‫לקוחות רבים מתגעגעים עכשיו לדזירה.‬

958
01:11:10,291 --> 01:11:13,000
‫למעשה, זה משפיע מאוד על העסק שלנו.‬

959
01:11:13,083 --> 01:11:16,791
‫ראיינתי כמה בחורות חדשות,‬

960
01:11:16,875 --> 01:11:19,208
‫אבל לעולם לא תהיה מישהי כמו דזירה.‬

961
01:11:20,000 --> 01:11:21,000
‫ומה אם תהיה?‬

962
01:11:58,000 --> 01:11:59,250
‫כאן דזירה שלכם.‬

963
01:12:00,958 --> 01:12:04,375
‫אני במצב רוח… לשחק.‬

964
01:12:08,875 --> 01:12:10,958
‫זה מה שאתה רוצה.‬

965
01:12:14,125 --> 01:12:16,958
‫תגיד את זה. תגיד את זה!‬

966
01:12:21,166 --> 01:12:23,250
‫גרייס, היי. תיכנסי.‬

967
01:12:25,125 --> 01:12:28,875
‫ארונות המטבח הגיעו. פאנל חזיתי שטוח.‬

968
01:12:28,958 --> 01:12:31,375
‫אני הולך על מראה מודרני.‬

969
01:12:32,666 --> 01:12:34,625
‫תראי, אז,‬

970
01:12:36,041 --> 01:12:38,041
‫התכוונתי לבוא ולראות אותך.‬

971
01:12:40,000 --> 01:12:42,375
‫אני מכבד אותך, גרייס. מה שאת מביאה לזה.‬

972
01:12:42,458 --> 01:12:43,416
‫אני רק…‬

973
01:12:45,041 --> 01:12:47,041
‫רוצה שלא תסכני את עצמך.‬

974
01:12:52,250 --> 01:12:56,250
‫אם משהו יקרה לך אי פעם, אני אצא מדעתי.‬

975
01:13:28,875 --> 01:13:29,875
‫גרייס.‬

976
01:13:33,500 --> 01:13:35,375
‫פעם אחת לא תספיק.‬

977
01:14:17,541 --> 01:14:18,541
‫בוקר טוב.‬

978
01:14:21,625 --> 01:14:23,416
‫זה בוקר טוב מאוד.‬

979
01:14:24,625 --> 01:14:25,625
‫יש חרטות?‬

980
01:14:26,541 --> 01:14:27,541
‫לא.‬

981
01:14:29,166 --> 01:14:31,875
‫זה רק ייעשה מורכב יותר מעתה והלאה.‬

982
01:14:37,500 --> 01:14:38,416
‫קח.‬

983
01:14:43,791 --> 01:14:45,000
‫פגישה בעוד שעה.‬

984
01:14:46,875 --> 01:14:49,416
‫דונאטס חינם זה דבר אמיתי, והם טעימים.‬

985
01:14:56,916 --> 01:14:57,833
‫היי, איש.‬
‫-היי.‬

986
01:14:57,916 --> 01:15:00,833
‫תכננתי לבצע התערבות אצל שניכם הבוקר,‬

987
01:15:00,916 --> 01:15:03,958
‫אבל נראה שחל שינוי במזג האוויר.‬

988
01:15:08,916 --> 01:15:12,625
‫בוקר טוב לכולם.‬
‫-אוקיי, בואו נתחיל במסיבה.‬

989
01:15:15,875 --> 01:15:19,125
‫אנחנו מאשרים שראנד מורגן‬
‫היה עם חברו מ"פנטזיה בע"מ"‬

990
01:15:19,208 --> 01:15:20,625
‫בשני הערבים המדוברים.‬

991
01:15:20,708 --> 01:15:24,041
‫והתחלנו לתשאל תלמידים‬
‫בביה"ס של קת'לין בריזווד,‬

992
01:15:24,125 --> 01:15:26,458
‫החל מהתלמידים בשיעורי ספרות אנגלית ודרמה.‬

993
01:15:26,541 --> 01:15:29,708
‫זאת אולי הדרך, אבל זו רק אפשרות אחת.‬

994
01:15:29,791 --> 01:15:32,333
‫חשבתי על אפשרות נוספת.‬

995
01:15:32,416 --> 01:15:36,500
‫מה אם נפתה את הרוצח לצאת החוצה…‬

996
01:15:38,666 --> 01:15:41,000
‫בכך שאני אשמש כפתיון?‬

997
01:15:41,500 --> 01:15:44,291
‫אני אהיה הדזירה החדשה של "פנטזיה בע"מ".‬

998
01:15:44,375 --> 01:15:47,583
‫אותו שם, אותו חדר משחקים, תלבושת דומה.‬

999
01:15:48,791 --> 01:15:50,875
‫ואגרום לרוצח לבוא אחריי.‬

1000
01:15:50,958 --> 01:15:53,583
‫בחייך.‬
‫-"פנטזיה בע"מ" הסכימו לזה?‬

1001
01:15:53,666 --> 01:15:56,541
‫בכנות, הם מוכנים לעשות כל מה שצריך‬
‫כדי לפענח את זה,‬

1002
01:15:56,625 --> 01:15:59,375
‫ו… גם אני.‬

1003
01:15:59,458 --> 01:16:00,583
‫שווה לנסות.‬

1004
01:16:01,625 --> 01:16:03,125
‫לא יכול להיות שאת מסכימה לזה.‬

1005
01:16:03,208 --> 01:16:07,458
‫היא טובה במניעים, ואינסטינקטים‬
‫ופיענוח רציחות על הנייר,‬

1006
01:16:07,541 --> 01:16:08,666
‫לא להיות בקו האש.‬

1007
01:16:08,750 --> 01:16:11,875
‫טוב, יש לי הרבה רעיונות לגבי המניע,‬

1008
01:16:11,958 --> 01:16:15,250
‫אבל זה יביא אותנו לשם הרבה יותר מהר ‬
‫לפני שעוד מישהי תמות.‬

1009
01:16:15,333 --> 01:16:18,041
‫וזו יכולה להיות את.‬
‫-גרייס, יש לך אומץ.‬

1010
01:16:18,125 --> 01:16:19,500
‫ושכל חריף.‬

1011
01:16:20,125 --> 01:16:21,125
‫בואו נעשה את זה.‬

1012
01:16:21,208 --> 01:16:23,416
‫בח… פקד!‬
‫-עזוב.‬

1013
01:16:25,541 --> 01:16:27,666
‫מזג האוויר משתנה כאן ממש מהר.‬

1014
01:16:33,666 --> 01:16:35,541
‫אני מצטערת. לא סיפרתי לך‬

1015
01:16:35,625 --> 01:16:38,125
‫כי חשבתי שתנסה לשנות את דעתי.‬

1016
01:16:38,208 --> 01:16:39,791
‫ובזה צדקת.‬

1017
01:16:42,875 --> 01:16:44,625
‫- פנטזיה בע"מ‬
‫מנהל -‬

1018
01:16:44,708 --> 01:16:48,458
‫ערב טוב. דזירה חזרה.‬

1019
01:16:50,333 --> 01:16:54,000
‫אני לא שומעת אותך. חזק יותר.‬

1020
01:17:03,541 --> 01:17:07,458
‫תגיד את זה!‬

1021
01:17:14,000 --> 01:17:15,250
‫אז בוא נתחיל.‬

1022
01:17:17,750 --> 01:17:20,833
‫זה מה שאתה רוצה. זה מה שאתה צריך.‬

1023
01:17:24,666 --> 01:17:27,208
‫תוכל לחזור למצלמה א'?‬

1024
01:17:31,583 --> 01:17:33,125
‫אז כמה זמן אתה חושב‬

1025
01:17:33,208 --> 01:17:36,000
‫לפני שהוא יבין שיש דזירה נוספת?‬

1026
01:17:38,208 --> 01:17:40,666
‫אולי הוא יהיה חכם מספיק כדי לחכות קצת.‬

1027
01:18:03,208 --> 01:18:05,625
‫כרגע שמעתי שג'ונתן בריזווד משמש כפרקליט‬

1028
01:18:05,708 --> 01:18:07,500
‫עבור קונגלומרט נדל"ן‬

1029
01:18:07,583 --> 01:18:10,708
‫בעל קשרים למשקיעים די מפוקפקים.‬

1030
01:18:11,375 --> 01:18:14,208
‫אם הוא היה רוצה להוציא חוזה על קת'לין,‬
‫הוא ידע למי להתקשר.‬

1031
01:18:14,291 --> 01:18:16,291
‫לא יודעת. אני מכירה את ג'ונתן בריזווד.‬

1032
01:18:16,375 --> 01:18:20,708
‫אני רואה איך הוא היה רוצה במותה של קת'לין,‬
‫אבל השתיים האחרות…?‬

1033
01:18:21,250 --> 01:18:24,125
‫רציחות חיקוי. זו לא תהיה הפעם הראשונה.‬

1034
01:18:24,875 --> 01:18:26,958
‫שני רוצחים?‬
‫-רעיונות חדשים.‬

1035
01:18:27,541 --> 01:18:30,416
‫תבדקו לגבי בריזווד ולכו לביה"ס הזה.‬

1036
01:18:30,500 --> 01:18:33,833
‫הרוצח החקיין, אם הוא קיים,‬
‫נמצא אולי באחת הכיתות האלה.‬

1037
01:18:36,500 --> 01:18:40,166
‫אני לא חושב שדיברתי עם גברת בריזווד.‬
‫אי פעם.‬

1038
01:18:40,916 --> 01:18:43,125
‫תמיד קיוויתי שהיא תשים לב אליי.‬

1039
01:18:43,208 --> 01:18:46,125
‫לא ממש התעניינתי בדרמה או בספרות אנגלית.‬

1040
01:18:47,666 --> 01:18:49,791
‫משהו נראה לך יוצא דופן?‬

1041
01:18:52,125 --> 01:18:54,458
‫מה לגבי מערכת היחסים שלה עם התלמידים?‬

1042
01:18:54,541 --> 01:18:55,458
‫היתה טובה.‬

1043
01:18:58,208 --> 01:19:01,541
‫המורה שלך נרצחה. תדבר אם אתה יודע משהו.‬

1044
01:19:01,625 --> 01:19:04,125
‫חיבבתי אותה מאוד. כולם חיבבו.‬

1045
01:19:05,708 --> 01:19:09,500
‫אני רק לא יכול לדמיין שמישהו מבית הספר‬
‫יעשה את זה לגב' בריזווד.‬

1046
01:19:11,791 --> 01:19:15,791
‫כל אחד מהילדים האלה היה יכול לפרוץ לאתר‬
‫בלי להשאיר עקבות.‬

1047
01:19:15,875 --> 01:19:17,958
‫כדי להסתיר את כתובת ה-IP שלהם‬
‫הם רק צריכים‬

1048
01:19:18,041 --> 01:19:20,708
‫לפרוץ למערכת לא מוגנת מחוץ למדינה.‬

1049
01:19:38,250 --> 01:19:40,041
‫אתה לא בכושר, ראנדי.‬

1050
01:19:41,875 --> 01:19:42,875
‫אל תקרא לי ככה.‬

1051
01:19:43,458 --> 01:19:46,750
‫הפלתי אותך. הפלתי אותך‬
‫והשארתי אותך שם, ראנדי.‬

1052
01:19:52,958 --> 01:19:54,083
‫קת'לין?‬

1053
01:19:57,625 --> 01:19:59,041
‫או שעליי לומר דזירה?‬

1054
01:20:02,625 --> 01:20:05,000
‫אתה אוהב לצפות בה?‬
‫-אתה חושב שזו בדיחה?‬

1055
01:20:05,083 --> 01:20:07,375
‫הבדיחה היא שהשוטרים חושבים‬
‫שאני הרגתי אותה.‬

1056
01:20:09,875 --> 01:20:13,250
‫אחי, אתה זה שהיה אובססיבי לגביה.‬

1057
01:20:14,166 --> 01:20:16,083
‫ראיתי איך הסתכלת עליה.‬

1058
01:20:17,708 --> 01:20:21,166
‫היא הקת'לין שלי! שלי!‬

1059
01:20:35,083 --> 01:20:38,583
‫אתה לא תצליח…‬
‫-אתה יודע שאני שונא… ג'נינגס.‬

1060
01:20:41,291 --> 01:20:42,291
‫תודה.‬

1061
01:20:43,541 --> 01:20:44,750
‫מה הולך?‬

1062
01:20:44,833 --> 01:20:49,166
‫ראנד מורגן במיון. אבא שלו אומר‬
‫שג'רלד בקסטר הכניס אותו לשם.‬

1063
01:20:51,791 --> 01:20:53,416
‫היי. תפקחו עיניים.‬

1064
01:21:06,625 --> 01:21:08,583
‫מה קרה?‬
‫-ג'רלד בקסטר ניסה להרוג אותו!‬

1065
01:21:09,291 --> 01:21:10,291
‫ראנד.‬

1066
01:21:10,375 --> 01:21:11,375
‫הוא יצא מהכלים‬

1067
01:21:12,375 --> 01:21:16,541
‫כשאמרתי שידעתי שהיא היתה דזירה.‬

1068
01:21:17,333 --> 01:21:21,750
‫הוא קרא לה "קת'לין שלו".‬

1069
01:21:28,541 --> 01:21:30,583
‫נאום בפני איגוד מגדלי הבקר של מיזורי?‬

1070
01:21:30,666 --> 01:21:33,375
‫טוב שהם לא יודעים שנעשיתי צמחונית.‬

1071
01:21:41,083 --> 01:21:42,458
‫אתה מכיר את הכללים.‬

1072
01:21:48,958 --> 01:21:51,833
‫ג'רלד, כשאני מדברת אליך,‬
‫אני מצפה שתענה לי.‬

1073
01:21:51,916 --> 01:21:52,916
‫אני מכיר את הכללים.‬

1074
01:21:54,208 --> 01:21:56,416
‫רק לך מותר להשתמש במכשיר בארוחת הערב.‬

1075
01:21:58,541 --> 01:22:00,333
‫אני לוקחת אותך למטפל.‬

1076
01:22:00,416 --> 01:22:04,125
‫מאז הלוויה של המורה, אתה…‬
‫-יש יועצי אבל שמגיעים מחר.‬

1077
01:22:04,791 --> 01:22:06,875
‫תהיה מול בית הספר ב-10:30.‬

1078
01:22:06,958 --> 01:22:09,291
‫אמא, בקושי הכרתי אותה.‬

1079
01:22:09,791 --> 01:22:12,250
‫אני מרגיש רע, אבל זה יעבור לי.‬

1080
01:22:13,791 --> 01:22:16,291
‫הנה. חסכתי לך 10,000 דולר.‬

1081
01:22:18,916 --> 01:22:22,291
‫אם הדאגות היחידות שלי לגבי ההורות שלך‬
‫היו דאגות כספיות,‬

1082
01:22:22,375 --> 01:22:24,000
‫לא הייתי יולדת אותך.‬

1083
01:22:30,708 --> 01:22:33,958
‫גרייס. הוצאנו צו מעצר לג'רלד בקסטר.‬

1084
01:22:34,041 --> 01:22:35,083
‫נראה שתפסנו את הרוצח.‬

1085
01:22:35,166 --> 01:22:38,791
‫רגע, אז יש לכם די ראיות כדי להאשים אותו?‬
‫-מספיק כדי לתשאל אותו.‬

1086
01:22:38,875 --> 01:22:42,250
‫וכל הראיות שחשבנו שיש לנו על ראנד‬
‫מובילות בעצם לבקסטר.‬

1087
01:22:42,333 --> 01:22:43,875
‫אפילו הקלסתרון.‬

1088
01:22:43,958 --> 01:22:45,875
‫את יודעת שאמא שלו היא סנטורית,‬

1089
01:22:45,958 --> 01:22:48,166
‫אז עלינו לוודא שהראיות מוצקות.‬

1090
01:22:48,250 --> 01:22:52,125
‫זה יקרה. תודה, גרייס, על כל התובנות שלך‬

1091
01:22:52,208 --> 01:22:55,916
‫וכמובן על כך שהסכמת לסכן את עצמך.‬

1092
01:22:56,000 --> 01:22:59,458
‫אבל בסופו של יום, עבודת המשטרה‬
‫הביאה אותנו לפיענוח.‬

1093
01:22:59,541 --> 01:23:03,625
‫אז כולנו יכולים להירגע‬
‫ואת יכולה לצאת מהתלבושת.‬

1094
01:23:06,291 --> 01:23:08,708
‫טוב, בחורים. בואו נתקפל ונלך הביתה.‬

1095
01:24:06,875 --> 01:24:09,375
‫יש בידי צו מעצר לג'רלד בקסטר.‬
‫-מה?‬

1096
01:24:09,458 --> 01:24:11,750
‫על רצח קת'לין בריזווד וקרול הייז.‬

1097
01:24:11,833 --> 01:24:12,791
‫זה מגוחך.‬

1098
01:24:12,875 --> 01:24:14,375
‫וניסיון לרצח של בת'אני נולס.‬

1099
01:24:14,458 --> 01:24:15,750
‫מי המפקד שלך?‬
‫-איפה הוא?‬

1100
01:24:15,833 --> 01:24:18,250
‫הוא במרתף, אבל הוא מאוד קפדן.‬

1101
01:24:18,333 --> 01:24:19,916
‫הוא לא אוהב שמפריעים לו.‬

1102
01:24:20,000 --> 01:24:24,666
‫ג'רלד!‬

1103
01:24:28,333 --> 01:24:30,416
‫משטרת די-סי, מחלק רצח. פתח את הדלת!‬

1104
01:24:44,375 --> 01:24:45,875
‫טוב, פנוי.‬

1105
01:24:47,583 --> 01:24:49,916
‫- פנטזיה בע"מ‬
‫דזירה -‬

1106
01:24:50,000 --> 01:24:52,791
‫כל הניידות, נא לאתר את ג'רלד בקסטר.‬

1107
01:25:57,458 --> 01:25:59,166
‫את לא נראית מופתעת.‬

1108
01:26:01,083 --> 01:26:05,166
‫אתה בחור חכם, ג'רלד. ידעתי שלא יתפסו אותך.‬

1109
01:26:06,750 --> 01:26:09,916
‫גם ידעתי שתרוץ להגיע ישר הנה.‬

1110
01:26:10,791 --> 01:26:11,708
‫לדזירה.‬

1111
01:26:11,791 --> 01:26:15,333
‫את חושבת שאת יודעת הכול. אהבתי את קת'לין.‬

1112
01:26:15,416 --> 01:26:18,000
‫כן, אהבת את קת'לין‬

1113
01:26:18,083 --> 01:26:22,125
‫כי היא גילמה את כל מה שחסר באמא שלך.‬

1114
01:26:22,708 --> 01:26:25,250
‫היא היתה מטפחת ואכפתית.‬

1115
01:26:25,333 --> 01:26:30,416
‫אבל ברגע שהיא הפכה לדזירה,‬
‫היית חייב להרוג אותה, נכון?‬

1116
01:26:30,500 --> 01:26:32,333
‫כי היא ניסתה לשלוט בך,‬

1117
01:26:32,416 --> 01:26:36,125
‫וזה היה קצת יותר מדי קרוב לבית.‬

1118
01:26:36,208 --> 01:26:37,208
‫וואו.‬

1119
01:26:38,916 --> 01:26:40,708
‫והקוראים שלך בולעים את זה?‬

1120
01:26:41,583 --> 01:26:43,250
‫הנה החלק שלא כתבת.‬

1121
01:26:44,916 --> 01:26:50,000
‫החלק שבו ג'רלד מקפד את חייה של האחות,‬

1122
01:26:51,250 --> 01:26:53,166
‫הולך מבלי שהתגלה,‬

1123
01:26:53,250 --> 01:26:57,791
‫הולך הביתה ומתקשר למשטרה בקול רועד‬

1124
01:26:57,875 --> 01:27:00,375
‫ואומר שהוא מצא את גופתה של אמא שלו‬

1125
01:27:00,458 --> 01:27:03,458
‫לרגלי המדרגות, הצוואר שלה שבור.‬

1126
01:27:04,708 --> 01:27:06,750
‫ואז האמת העצובה מתגלה.‬

1127
01:27:06,833 --> 01:27:08,833
‫הרגלי השתייה שלה שהיא שמרה בסוד.‬

1128
01:27:08,916 --> 01:27:13,000
‫בשעה שהבן בוכה ללא שליטה,‬

1129
01:27:13,791 --> 01:27:18,708
‫ואבל על אמו המפורסמת, האמא של מיזורי.‬

1130
01:27:21,250 --> 01:27:24,750
‫את חייבת להודות שגם לי‬
‫יש כישרון כתיבה, לא?‬

1131
01:27:24,833 --> 01:27:26,541
‫רצחת את אחותי.‬

1132
01:27:26,625 --> 01:27:28,250
‫רצחתי את דזירה!‬

1133
01:27:29,083 --> 01:27:30,250
‫הייתי חייב!‬

1134
01:27:31,875 --> 01:27:33,208
‫אבל זה הכאיב לי.‬

1135
01:27:35,458 --> 01:27:39,625
‫כשידעתי שלעולם לא אראה שוב‬
‫את חיוכה של קת'לין מעודד אותי.‬

1136
01:27:40,875 --> 01:27:43,875
‫רצחת את קת'לין, רצחת את קרול הייז,‬

1137
01:27:43,958 --> 01:27:46,208
‫וניסית לרצוח את בת'אני נולס.‬

1138
01:27:46,291 --> 01:27:48,875
‫כן, הן כולן דזירה! כולן!‬

1139
01:27:56,375 --> 01:28:01,125
‫זהו זה, זה נגמר. זה וידוי,‬
‫זה בשידור חי, וזה בחוץ.‬

1140
01:28:01,708 --> 01:28:04,625
‫אף אחד לא צריך למות כאן הלילה.‬
‫לא אני ולא אתה.‬

1141
01:28:05,375 --> 01:28:06,750
‫את תמותי הלילה.‬

1142
01:28:07,625 --> 01:28:09,000
‫אלא אם תתחנני בפניי!‬

1143
01:28:09,625 --> 01:28:11,291
‫קדימה. תתחנני!‬

1144
01:28:12,166 --> 01:28:13,166
‫היא אהבה אותי.‬

1145
01:28:49,333 --> 01:28:51,208
‫תתחנני!‬

1146
01:28:51,791 --> 01:28:52,916
‫עצור!‬

1147
01:29:02,250 --> 01:29:04,625
‫את בסדר? היי, גרייס.‬

1148
01:29:05,125 --> 01:29:07,625
‫אני בסדר.‬

1149
01:29:12,166 --> 01:29:13,666
‫אני בסדר.‬

1150
01:29:24,958 --> 01:29:27,416
‫נראה שהפכתי מישהי לחובבת תה.‬

1151
01:29:28,041 --> 01:29:29,375
‫איזה סוג הבאת?‬

1152
01:29:30,000 --> 01:29:31,750
‫שמעורר את החושים.‬

1153
01:29:32,708 --> 01:29:35,958
‫למרות שאני מרגישה שהחושים שלי כבר די ערים.‬

1154
01:29:36,916 --> 01:29:41,958
‫זה נקרא אדרנלין של תיק סגור,‬
‫ואין דבר דומה לו.‬

1155
01:29:42,041 --> 01:29:47,666
‫לא, חשבתי על אדרנלין מסוג אחר‬
‫שלא קשור לעבודת משטרה.‬

1156
01:29:47,750 --> 01:29:48,708
‫כמו מה?‬

1157
01:29:50,458 --> 01:29:51,708
‫אני לא יודעת.‬

1158
01:29:53,083 --> 01:29:55,041
‫אני לא יודעת לאן זה הולך.‬

1159
01:29:55,750 --> 01:29:56,916
‫רוצה לגלות?‬

1160
01:29:58,708 --> 01:30:00,375
‫כמו שמישהו אמר פעם,‬

1161
01:30:01,916 --> 01:30:03,875
‫"פעם אחת לא תספיק".‬

1162
01:34:22,208 --> 01:34:27,208
‫תרגום כתוביות: ליאור הדר‬