1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,006 --> 00:00:07,924
‫אני ליס פריירה,‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:08,008 --> 00:00:11,469
‫נהגת משאית לכודה בגוף של אישה.‬

5
00:00:11,970 --> 00:00:13,346
‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬

6
00:00:13,430 --> 00:00:16,141
‫אני לא יודעת אם אני יפה ממש מכוערת‬
‫או מכוערת ממש יפה.‬

7
00:00:16,766 --> 00:00:19,811
‫אני גסה אך אלגנטית.‬

8
00:00:19,894 --> 00:00:23,523
‫עם משכורת של עניים וטעם יקר.‬

9
00:00:23,606 --> 00:00:25,817
‫רזה מאוד בעיני אנשים מסוימים. מעטים.‬

10
00:00:25,900 --> 00:00:28,403
‫ושמנה מאוד בעיני אחרים. הרוב.‬

11
00:00:30,405 --> 00:00:33,199
‫לא גבוהה מדי, לא נמוכה מדי.‬

12
00:00:37,120 --> 00:00:40,206
‫אם אתם כמוני ואתם בדיוק באמצע,‬

13
00:00:40,290 --> 00:00:42,000
‫בואו איתי, כי אתם…‬

14
00:00:42,083 --> 00:00:43,043
‫- ליס פריירה מציגה -‬

15
00:00:43,126 --> 00:00:44,085
‫ממוצעים.‬

16
00:01:11,071 --> 00:01:14,199
‫ערב טוב לכולם, לכולן ולכולם.ן!‬

17
00:01:14,282 --> 00:01:15,408
‫לכולם, לאימא שלי.‬

18
00:01:15,492 --> 00:01:19,621
‫ערב טוב לכל מי שנמצא כאן‬
‫ולאלה שצופים בי בנטפליקס.‬

19
00:01:19,704 --> 00:01:20,789
‫תודה.‬

20
00:01:21,748 --> 00:01:25,168
‫איפה הנשים שבאו לפה לבד הערב?‬

21
00:01:27,587 --> 00:01:28,505
‫אני יודעת.‬

22
00:01:28,588 --> 00:01:32,050
‫לומדים הרבה על אנשים‬
‫כששומעים אותם משתתפים.‬

23
00:01:32,133 --> 00:01:33,635
‫שומעים אצלן תשוקה.‬

24
00:01:33,718 --> 00:01:36,221
‫״הנה אני כאן, מבייצת!‬
‫לעזאזל, הנה אני כאן.״‬

25
00:01:38,932 --> 00:01:40,058
‫שומעים מחויבות.‬

26
00:01:40,141 --> 00:01:43,353
‫שומעים תשוקה לחיים. פתיחוּת.‬

27
00:01:43,436 --> 00:01:47,107
‫״יקום, המטר עליי את כל ברכותיך.״‬

28
00:01:49,984 --> 00:01:52,529
‫מי הגיע לכאן עם קבוצת חברים?‬

29
00:01:54,906 --> 00:01:57,909
‫רואים? לומדים על אנשים הרבה כשמקשיבים להם.‬

30
00:01:57,992 --> 00:02:00,078
‫כאילו, איזה בלגן!‬

31
00:02:00,161 --> 00:02:03,540
‫אתם לא מבינים.‬
‫חלק חשבו, ״מה אנחנו? אני לא יודע״.‬

32
00:02:03,623 --> 00:02:06,918
‫לעומת זאת, תקשיבו לזה.‬
‫מי הגיע לכאן עם בן או בת זוג?‬

33
00:02:08,503 --> 00:02:12,674
‫אין מקום לספק.‬
‫״עם בת זוג? הנה, אני אוהב אותה.״‬

34
00:02:12,757 --> 00:02:16,803
‫כאן אין מקום לספק,‬
‫כי כבר הייתה ביניהם מריבה,‬

35
00:02:16,886 --> 00:02:18,263
‫תהליך הסתגלות.‬

36
00:02:18,346 --> 00:02:21,432
‫זה כמו נעל ישנה שכבר מותאמת לכף הרגל שלך.‬

37
00:02:21,516 --> 00:02:23,977
‫היא כבר לא עושה לך יבלות,‬
‫היא כבר למודת קרבות.‬

38
00:02:24,561 --> 00:02:28,273
‫שיחות הן הדרך‬
‫להכיר את האנשים שאתם אוהבים ושתמיד תאהבו,‬

39
00:02:28,356 --> 00:02:30,692
‫אבל הדרך לחזק את הקשר היא לריב.‬

40
00:02:30,775 --> 00:02:33,903
‫אל תחפשו מישהו שיפנק אתכם, שיהיה קשוב.‬

41
00:02:33,987 --> 00:02:38,408
‫החרא הזה נגמר תוך שנתיים,‬
‫וגם זה רק אם אתם נראים טוב!‬

42
00:02:40,076 --> 00:02:42,537
‫חפשו מישהו שאומר לכם דברים יפים,‬

43
00:02:42,620 --> 00:02:44,330
‫שמענג אתכם…‬

44
00:02:44,414 --> 00:02:45,373
‫גם זה נגמר מהר.‬

45
00:02:45,456 --> 00:02:48,459
‫ושיודע לריב כמו שצריך.‬

46
00:02:48,960 --> 00:02:51,129
‫מישהו שאתם יכולים לריב איתו‬

47
00:02:51,212 --> 00:02:53,214
‫ולהגיד, ״היי, אתה יריב ראוי״.‬

48
00:02:55,842 --> 00:02:58,803
‫אין דבר גרוע יותר‬
‫ממישהו שתמיד נותן לכם לנצח.‬

49
00:02:58,887 --> 00:03:01,389
‫איזה אידיוט שאומר… ״כן, אני אוהב אותך״.‬

50
00:03:01,472 --> 00:03:02,557
‫ואתם אומרים, ״אוי.‬

51
00:03:04,017 --> 00:03:05,101
‫״חבל!״‬

52
00:03:07,437 --> 00:03:10,607
‫בהופעה הקודמת שלי‬
‫שצולמה לנטפליקס, הייתי בהיריון.‬

53
00:03:10,690 --> 00:03:12,317
‫ממש בהיריון!‬

54
00:03:13,651 --> 00:03:15,403
‫אני נשבעת שאני כבר לא.‬

55
00:03:20,617 --> 00:03:22,660
‫כבר מזמן אני לא יכולה להשתמש בתירוץ הזה‬

56
00:03:22,744 --> 00:03:24,954
‫ולצפות שיגידו, ״טוב, היא בדיוק ילדה״.‬

57
00:03:25,538 --> 00:03:27,749
‫הוא כבר מדבר, הוא בן שלוש, הוא…‬

58
00:03:28,541 --> 00:03:29,792
‫עכשיו זו כבר אשמתי.‬

59
00:03:30,585 --> 00:03:32,754
‫ואני אוהבת את זה. אני אוהבת להיות אימא.‬

60
00:03:32,837 --> 00:03:35,256
‫מה שאני פחות אוהבת, מה שדורש ממני הסתגלות,‬

61
00:03:35,340 --> 00:03:37,175
‫הוא כל מה שמגיע עם אימהוּת.‬

62
00:03:37,258 --> 00:03:40,011
‫אף פעם לא ידעתי‬
‫לספור את הגיל של הבן שלי בחודשים.‬

63
00:03:40,094 --> 00:03:42,472
‫אני לא יודעת כלום על הדברים הטיפשיים האלה.‬

64
00:03:42,555 --> 00:03:46,017
‫אני לא אוהבת‬
‫להתכתב בקבוצות הוואטסאפ האלה וכל זה.‬

65
00:03:46,100 --> 00:03:47,018
‫וכל החוגים האלה…‬

66
00:03:47,101 --> 00:03:50,188
‫אף פעם לא לקחתי אותו‬
‫לחוג זחילה וכל החרא הזה.‬

67
00:03:51,064 --> 00:03:54,776
‫להיות אימא בדור שלנו‬
‫זה מלחיץ פי שלושה מאיך שזה היה פעם.‬

68
00:03:54,859 --> 00:03:56,778
‫כי אימהות בדורות קודמים‬

69
00:03:56,861 --> 00:03:59,280
‫היו יכולות ללדת ופשוט להיות אימהות.‬

70
00:03:59,364 --> 00:04:00,490
‫בפרטיות.‬

71
00:04:01,074 --> 00:04:02,075
‫נקודה.‬

72
00:04:02,158 --> 00:04:03,284
‫אנחנו לא.‬

73
00:04:03,368 --> 00:04:06,246
‫אנחנו עושות את אותם הדברים,‬
‫אבל צריכות להיות אימהות בפומבי.‬

74
00:04:06,329 --> 00:04:08,706
‫כי היום כולנו חיות כאילו אנחנו משפיעניות.‬

75
00:04:08,790 --> 00:04:12,085
‫יש לך שבעה עוקבים,‬
‫את מעלה סטורי וכותבת, ״זה בשביל כולכם״.‬

76
00:04:12,168 --> 00:04:13,461
‫כי ככה אנחנו.‬

77
00:04:14,254 --> 00:04:15,088
‫נכון?‬

78
00:04:15,880 --> 00:04:20,176
‫ואחת ההחלטות החשובות‬
‫שהייתי צריכה לקבל אחרי שילדתי את הבן שלי‬

79
00:04:20,260 --> 00:04:21,636
‫הייתה אם להעלות תמונה שלו.‬

80
00:04:21,719 --> 00:04:24,514
‫זו החלטה שצריך לקבל בדור שלנו.‬

81
00:04:24,597 --> 00:04:25,807
‫ואני החלטתי שלא.‬

82
00:04:26,432 --> 00:04:29,894
‫״הוא בטח ילד ממש מכוער,‬
‫למה היא לא מעלה תמונה שלו?״‬

83
00:04:32,021 --> 00:04:34,399
‫״הוא בטח לא נראה כמו אבא שלו.‬

84
00:04:34,983 --> 00:04:36,109
‫״#פרוצה.״‬

85
00:04:39,112 --> 00:04:42,365
‫אז את אומרת, ״טוב, אני אשתף.‬

86
00:04:42,448 --> 00:04:45,159
‫״אימהות בונות קהילה כשהן משתפות.‬

87
00:04:45,243 --> 00:04:48,538
‫״אז אעלה תמונה שלי מניקה את הילד.״‬

88
00:04:48,621 --> 00:04:51,082
‫הנקה… הנקה היא דבר יפהפה.‬

89
00:04:54,294 --> 00:04:56,629
‫״אישה אקסהיביציוניסטית ארורה‬

90
00:04:57,297 --> 00:05:00,508
‫״שמשתמשת בהנקת התינוק שלה‬
‫כתירוץ לחשוף את הציצים.‬

91
00:05:00,591 --> 00:05:03,469
‫״פרוצה, פרוצה, #פרוצה.״‬

92
00:05:05,096 --> 00:05:08,308
‫״היא מנצלת את הילד התמים הזה‬
‫כדי לחשוף את עצמה בפומבי.‬

93
00:05:08,391 --> 00:05:11,227
‫״הציצים שלה מכוערים,‬
‫הם פוזלים, נוטים לצדדים.‬

94
00:05:12,437 --> 00:05:13,438
‫״ברכות ואיחולים.״‬

95
00:05:16,482 --> 00:05:17,900
‫פשוט אי אפשר לנצח.‬

96
00:05:20,028 --> 00:05:21,654
‫אין שום דרך לנצח.‬

97
00:05:22,405 --> 00:05:23,281
‫נכון?‬

98
00:05:23,781 --> 00:05:28,244
‫אז את אומרת, ״הן צודקות לגבי הציצי,‬
‫לכל אחד מותר להביע דעה.‬

99
00:05:28,745 --> 00:05:30,663
‫״אני אעלה תמונה שלי מאכילה אותו מבקבוק.״‬

100
00:05:30,747 --> 00:05:33,833
‫״אישה ארורה, כלבה בלתי נסבלת,‬

101
00:05:33,916 --> 00:05:35,752
‫״את פוגעת בחברה‬

102
00:05:35,835 --> 00:05:39,464
‫״כשאת מונעת מהיצור היפהפה הזה‬
‫את החיבור המיוחד של פטמה ופה‬

103
00:05:39,547 --> 00:05:41,174
‫״שיהפוך אותו לאדם טוב.‬

104
00:05:41,257 --> 00:05:43,843
‫״הוא יגדל להיות פושע.‬

105
00:05:46,387 --> 00:05:48,598
‫״ברכות ואיחולים למשפחתך ובני ביתך.״‬

106
00:05:48,681 --> 00:05:49,599
‫לא!‬

107
00:05:50,808 --> 00:05:52,477
‫אין שום דרך לנצח.‬

108
00:05:52,560 --> 00:05:55,521
‫אנחנו דור מוזר מאוד וקשה מאוד.‬

109
00:05:56,105 --> 00:05:59,859
‫ותקופת הזמן הבודדה ביותר‬
‫היא זו שעוברת על אישה שכרגע ילדה.‬

110
00:05:59,942 --> 00:06:03,488
‫כי היא לא מזדהה עם המציאות‬
‫שנשים אחרות מציגות ברשתות החברתיות.‬

111
00:06:03,571 --> 00:06:05,073
‫את משתגעת שם.‬

112
00:06:05,156 --> 00:06:07,617
‫אחרי שאנחנו יולדות‬
‫אנחנו משוגעות יותר מהרגיל.‬

113
00:06:08,534 --> 00:06:10,244
‫ההורמונים שלנו משתגעים,‬

114
00:06:10,328 --> 00:06:11,829
‫הציצים שלנו סדוקים,‬

115
00:06:11,913 --> 00:06:14,040
‫הגוף שלנו מלא תפרים.‬

116
00:06:14,123 --> 00:06:16,334
‫את לא יודעת מה או מי את, איך, מתי.‬

117
00:06:16,417 --> 00:06:19,045
‫אמרו לך, ״כשתינוק נולד, נולדת גם אימא״.‬

118
00:06:19,128 --> 00:06:20,380
‫שטויות!‬

119
00:06:22,965 --> 00:06:25,134
‫ואת מרגישה זוועה, את מניקה.‬

120
00:06:25,218 --> 00:06:27,512
‫זה לוקח 45 דקות.‬

121
00:06:29,347 --> 00:06:31,724
‫יש לך הרבה זמן לחשוב על הרבה דברים.‬

122
00:06:37,605 --> 00:06:39,816
‫״לולה הפרה…‬

123
00:06:41,943 --> 00:06:46,906
‫״ללולה הפרה יש ראש ויש לה תחת.‬

124
00:06:46,989 --> 00:06:51,077
‫״עדיין יש לה תחת כי היא לא ילדה.‬

125
00:06:51,869 --> 00:06:56,082
‫״לולה הפרה לא נשואה.״‬

126
00:06:56,165 --> 00:06:56,999
‫את…‬

127
00:06:59,544 --> 00:07:00,753
‫את כל כך עייפה.‬

128
00:07:00,837 --> 00:07:05,466
‫וכשאת לא ישנה ולא אוכלת טוב, את משתגעת.‬

129
00:07:05,550 --> 00:07:09,887
‫אתם לא עושים טובה לאף אחת‬
‫כשאתם מבקרים אותנו בביה״ח מייד אחרי הלידה.‬

130
00:07:09,971 --> 00:07:12,432
‫חכו שנתאושש קצת.‬

131
00:07:12,515 --> 00:07:15,476
‫אל תהיו חטטנים. אל תקפצו לבקר.‬
‫אין לכם מה לחפש פה.‬

132
00:07:16,352 --> 00:07:18,813
‫נכון? ואל תספרו לאישה בהיריון בדיחות.‬

133
00:07:18,896 --> 00:07:21,357
‫חברים באים, מצחיקים אותנו, ואנחנו…‬

134
00:07:22,650 --> 00:07:23,484
‫לא!‬

135
00:07:39,417 --> 00:07:40,877
‫״אלוהים, עזור לי.‬

136
00:07:44,505 --> 00:07:45,465
‫״איזה יופי…‬

137
00:07:47,008 --> 00:07:48,926
‫״שישו קם לתחייה, לא?‬

138
00:07:49,969 --> 00:07:51,012
‫״ביום השלישי.‬

139
00:07:51,929 --> 00:07:54,140
‫״נשמע לי נחמד למות לשלושה ימים.‬

140
00:07:55,558 --> 00:07:56,809
‫״שלושה ימים.‬

141
00:07:58,394 --> 00:08:02,398
‫״אם את נראית טוב אחרי שמונה שעות שינה,‬
‫תארי לעצמך איך תיראי אחרי שלושה ימי מוות.‬

142
00:08:07,487 --> 00:08:11,199
‫״זה ייתן לאנשים זמן להעריך אותך.‬
‫להגיד, ׳היא הייתה אישה נפלאה׳.‬

143
00:08:12,950 --> 00:08:15,578
‫״זה ייתן להם זמן להגיד,‬
‫׳היא הייתה האישה של חיי,‬

144
00:08:15,661 --> 00:08:19,916
‫״׳אם היא לא הייתה מתה,‬
‫הייתי מציע לה נישואין.׳‬

145
00:08:21,751 --> 00:08:23,169
‫״שלושה ימים.‬

146
00:08:24,378 --> 00:08:27,256
‫״ואז תחזרי עם תסרוקת יפה, לבושה לבן.״‬

147
00:08:29,759 --> 00:08:30,885
‫את משתגעת!‬

148
00:08:33,262 --> 00:08:37,225
‫ההורמונים שלך משתגעים,‬
‫וגם הגוף שלך, והמוח שלך.‬

149
00:08:37,308 --> 00:08:40,478
‫אף בגד לא עולה עלייך.‬
‫רק ילדת, ואת צריכה למצוא בגדים.‬

150
00:08:40,561 --> 00:08:43,231
‫כי על פי החוק בקולומביה‬

151
00:08:43,314 --> 00:08:48,611
‫חייבים להנפיק לילדים תעודת לידה‬
‫מייד לאחר הלידה, כן?‬

152
00:08:48,694 --> 00:08:51,614
‫ולתת להם שם שהם ישנאו לשארית חייהם.‬

153
00:08:52,615 --> 00:08:53,449
‫הם ישנו את השם.‬

154
00:08:53,533 --> 00:08:55,910
‫הם לא יישארו עם ״ליסת ג׳והנה״,‬
‫זה ארוך מדי.‬

155
00:08:56,494 --> 00:08:58,871
‫״ליסת ג׳והנה פריירה אורדונייז״‬
‫זה ארוך מדי.‬

156
00:08:58,955 --> 00:09:01,874
‫את מוצאת שם קצר יותר, קליט יותר. בים, באם.‬

157
00:09:02,917 --> 00:09:03,751
‫בום.‬

158
00:09:04,335 --> 00:09:08,589
‫אחותי. למישהי שצוחקת שם יש שם נוראי.‬

159
00:09:09,840 --> 00:09:13,594
‫כי אנחנו לטינים,‬
‫וללטינים יש טעם נורא, אין לנו גבולות.‬

160
00:09:13,678 --> 00:09:18,057
‫תראו אותי. אני חושבת, ״יש לי שש טבעות,‬
‫אני אענוד את כולן כי זו ההופעה שלי״.‬

161
00:09:20,184 --> 00:09:21,435
‫הצמה וכל זה, כאילו…‬

162
00:09:21,519 --> 00:09:25,606
‫עם הצד הזה‬
‫אני יכולה לפלוש לכפר ויקינגי עם החברים.‬

163
00:09:25,690 --> 00:09:27,775
‫ועם זה אני יכולה להיות מרשעת בטלנובלה.‬

164
00:09:27,858 --> 00:09:30,528
‫כאילו… את רוצה הכול.‬

165
00:09:35,283 --> 00:09:37,618
‫אז אנחנו בנקודה בהיסטוריה‬

166
00:09:37,702 --> 00:09:41,872
‫שבעיניי יש בה יותר מדי גירויים,‬
‫כמו ילד שאת מפעילה יותר מדי.‬

167
00:09:41,956 --> 00:09:44,125
‫״בואי נצייר ציורים״, ואני מציירת איתו.‬

168
00:09:44,208 --> 00:09:46,419
‫אני מציירת פרצופים, בלונים, מים, הכול.‬

169
00:09:46,502 --> 00:09:47,837
‫ובחצות, הילד…‬

170
00:09:49,755 --> 00:09:52,216
‫בדור שלנו יש יותר מדי גירויים.‬

171
00:09:52,300 --> 00:09:53,843
‫אנחנו דור הביניים.‬

172
00:09:53,926 --> 00:09:57,847
‫ההורים שלנו לא קיבלו אהבה כילדים,‬
‫אז הם הרעיפו עלינו אהבה כשגדלנו.‬

173
00:09:58,472 --> 00:09:59,557
‫נדפקנו.‬

174
00:09:59,640 --> 00:10:03,686
‫כי היו לנו הורים טובים‬
‫אז אנחנו חייבים להיות ילדים טובים.‬

175
00:10:05,021 --> 00:10:06,731
‫וההורים שלנו יודעים את זה.‬

176
00:10:07,648 --> 00:10:10,776
‫אז במהלך המגפה, הבידודים והסגרים,‬

177
00:10:10,860 --> 00:10:13,321
‫הבנו שהם הילדים החדשים שלנו.‬

178
00:10:14,488 --> 00:10:17,241
‫אנשים מהדור הזה הם הילדים החדשים.‬

179
00:10:17,325 --> 00:10:20,202
‫הם לא מתנהגים כמו הורים,‬
‫כי הם היו צריכים להתבגר מהר.‬

180
00:10:21,662 --> 00:10:23,331
‫מוקדם מדי, כשהיו צעירים מדי.‬

181
00:10:23,414 --> 00:10:25,791
‫הם התחתנו בגיל עשרים ומשהו,‬
‫לא היו להם חיים.‬

182
00:10:25,875 --> 00:10:29,128
‫אז אחרי גיל 40 או 50,‬
‫הם מתנהגים כמו בני נוער.‬

183
00:10:29,920 --> 00:10:31,172
‫הם גדלים כל כך מהר…‬

184
00:10:32,882 --> 00:10:34,925
‫ההורים הם הילדים החדשים.‬

185
00:10:35,509 --> 00:10:37,386
‫כי אנחנו משקיעים ומתאמצים מאוד‬

186
00:10:37,470 --> 00:10:41,390
‫ללמד אותם את מה שהם צריכים לדעת‬
‫כדי להסתדר בעולם המודרני.‬

187
00:10:41,474 --> 00:10:44,393
‫את חוסכת כסף, קונה להם טלפון נייד משוכלל.‬

188
00:10:44,477 --> 00:10:47,146
‫את משקיעה זמן וכסף ומכינה להם מדריך,‬

189
00:10:47,229 --> 00:10:49,649
‫סרטון איטי, בהילוך איטי,‬

190
00:10:50,691 --> 00:10:52,526
‫כדי שהבם יבינו, כן?‬

191
00:10:52,610 --> 00:10:55,905
‫ולמה אנחנו מתאמצים כל כך?‬
‫כדי שהם לא יענו לטלפונים שלנו.‬

192
00:10:55,988 --> 00:10:57,365
‫כי אם יש מישהו…‬

193
00:10:58,032 --> 00:10:59,075
‫יש לך מקרה חירום.‬

194
00:10:59,158 --> 00:11:02,078
‫הם אומרים לך, ״מתוקה,‬
‫את יודעת שתמיד אהיה שם בשבילך״.‬

195
00:11:02,161 --> 00:11:03,079
‫שטויות!‬

196
00:11:04,205 --> 00:11:07,291
‫ברגע שאת יוצאת מהבית של ההורים,‬
‫הם לא רוצים שום קשר איתך.‬

197
00:11:07,375 --> 00:11:09,251
‫נמאס להם, ואת מבינה אותם.‬

198
00:11:10,169 --> 00:11:12,338
‫אבל הם אף פעם לא עונים לנו לטלפון.‬

199
00:11:12,421 --> 00:11:15,216
‫התירוץ הוא,‬
‫״מתוקה, אני לא מבינה בטכנולוגיה״.‬

200
00:11:15,299 --> 00:11:16,509
‫זה שקר, גברת!‬

201
00:11:17,385 --> 00:11:20,012
‫ראיתי אותך שולחת סטיקרים של טוויטי.‬

202
00:11:20,096 --> 00:11:20,930
‫כאילו…‬

203
00:11:30,064 --> 00:11:31,399
‫אנחנו מבינים אותם.‬

204
00:11:31,482 --> 00:11:33,401
‫עכשיו אני מבינה הרבה דברים.‬

205
00:11:33,484 --> 00:11:37,196
‫כשאת מתבגרת, כשאת נעשית מבוגרת…‬

206
00:11:37,279 --> 00:11:39,824
‫בעצם, הדור שלי, אנחנו לא מבוגרים אמיתיים.‬

207
00:11:39,907 --> 00:11:42,410
‫אנחנו אנשים מבוגרים, בגיל של מבוגרים,‬

208
00:11:42,493 --> 00:11:43,703
‫אבל אנחנו לא בוגרים.‬

209
00:11:44,620 --> 00:11:46,247
‫באמת.‬

210
00:11:47,206 --> 00:11:50,126
‫אני בת 35 ויש לי ילד.‬
‫מה זה החרא הזה, נכון?‬

211
00:11:51,293 --> 00:11:54,046
‫אני יודעת, אנחנו בהכחשה.‬

212
00:11:56,799 --> 00:11:57,883
‫זה העניין.‬

213
00:11:57,967 --> 00:12:01,846
‫המבוגרים של היום‬
‫הם לא כמו המבוגרים של הדורות הקודמים.‬

214
00:12:01,929 --> 00:12:05,516
‫כי כשהייתי קטנה, אישה בת 35 הייתה זקנה.‬

215
00:12:05,599 --> 00:12:09,186
‫כשהיית ילדה וראית מישהי בת 35,‬
‫חשבת, ״היא תמות בעוד שבועיים״.‬

216
00:12:10,354 --> 00:12:12,064
‫עכשיו כבר לא. אני לא זקנה.‬

217
00:12:12,148 --> 00:12:14,358
‫את מבוגרת, אבל את לא בוגרת.‬

218
00:12:14,442 --> 00:12:16,527
‫אנחנו מנהלים חיים של מבוגרים,‬

219
00:12:16,610 --> 00:12:20,156
‫יש לנו עבודות של מבוגרים,‬
‫משכורות של מבוגרים,‬

220
00:12:20,239 --> 00:12:22,950
‫בשביל מה?‬
‫כדי לבזבז אותן על שטויות של בני נוער.‬

221
00:12:23,033 --> 00:12:24,618
‫כי זה מה שאנחנו.‬

222
00:12:24,702 --> 00:12:26,036
‫אנחנו לא בוגרים.‬

223
00:12:26,120 --> 00:12:28,998
‫אנחנו אנשים שמסרבים להתבגר.‬
‫זה ממש קשה לנו.‬

224
00:12:29,081 --> 00:12:31,625
‫אנחנו מבוגרים מבחוץ וילדים מבפנים.‬

225
00:12:33,043 --> 00:12:35,045
‫ואני מבינה אותנו, כי לא קל להתבגר.‬

226
00:12:35,129 --> 00:12:37,715
‫וכבר בתור ילדים קטנים,‬
‫לוחצים עלינו להתבגר.‬

227
00:12:37,798 --> 00:12:40,342
‫שיחת חובה של מבוגר עם ילד,‬

228
00:12:40,426 --> 00:12:42,887
‫של מבוגר שלא יודע לתקשר עם ילדים,‬

229
00:12:42,970 --> 00:12:45,222
‫״מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?״‬

230
00:12:45,931 --> 00:12:48,726
‫אם היינו יודעים אז‬
‫את מה שאנחנו יודעים עכשיו, היינו אומרים,‬

231
00:12:48,809 --> 00:12:50,478
‫״ממש לא! אני לא רוצה להיות גדול!״‬

232
00:12:53,814 --> 00:12:54,648
‫נכון?‬

233
00:12:54,732 --> 00:12:58,861
‫כל הזמן דוחפים אותנו‬
‫לקבל החלטות פזיזות לגבי החיים שלנו.‬

234
00:12:58,944 --> 00:13:01,822
‫אנחנו, המבוגרים של היום,‬
‫סובלים מהמון חרדה, דיכאון,‬

235
00:13:01,906 --> 00:13:03,157
‫הכול מואץ, הכול דחוף.‬

236
00:13:03,240 --> 00:13:06,076
‫הכול כל כך מהיר, והכול מאיץ כל הזמן.‬

237
00:13:06,160 --> 00:13:10,498
‫אנחנו לא מסוגלים לסבול את 16 השניות‬
‫שצריך להמתין בין פרקים.‬

238
00:13:10,581 --> 00:13:12,333
‫הכול מהר, הכול עכשיו.‬

239
00:13:12,416 --> 00:13:15,294
‫אבל אנחנו רוצים‬
‫שהכול יהיה איכותי ויחזיק מעמד לנצח.‬

240
00:13:16,837 --> 00:13:18,547
‫אנחנו בתקופה בהיסטוריה‬

241
00:13:18,631 --> 00:13:22,051
‫שבה יש יותר מדי מוטיבציה,‬
‫אופטימיות מוגזמת.‬

242
00:13:22,134 --> 00:13:24,595
‫״מה אתה רוצה? בקש את זה מהיקום.״‬

243
00:13:25,554 --> 00:13:27,848
‫״אם תבקש את זה מכל הלב,‬

244
00:13:27,932 --> 00:13:30,434
‫״עם קצת התמדה ונחישות, אתה תקבל את זה.״‬

245
00:13:31,852 --> 00:13:35,189
‫אנחנו דור ה״עזוב, שחרר, תזרום״.‬

246
00:13:36,941 --> 00:13:40,444
‫מי מלמד אותנו, ״תמשיך, זה לוקח שנה״?‬

247
00:13:40,528 --> 00:13:42,112
‫אף אחד לא אומר לנו את זה.‬

248
00:13:42,613 --> 00:13:45,449
‫אם מערכת יחסים‬
‫לא מוצאת חן בעינייך, ״תעזבי.‬

249
00:13:45,533 --> 00:13:48,327
‫״אם הוא גורם לך לבכות,‬
‫הוא לא ראוי לדמעות שלך.״‬

250
00:13:50,538 --> 00:13:51,580
‫שטויות!‬

251
00:13:52,748 --> 00:13:56,418
‫כי האנשים שאנחנו הכי אוהבים,‬
‫הם אלה שהכי משגעים אותנו.‬

252
00:13:56,919 --> 00:13:59,463
‫האנשים שאנחנו הכי אוהבים‬
‫גורמים לנו לבכות הכי הרבה.‬

253
00:13:59,547 --> 00:14:00,923
‫במיוחד הילדים שלנו.‬

254
00:14:01,006 --> 00:14:03,384
‫האנשים שאנחנו הכי אוהבים‬
‫הם האנשים שאנחנו הכי שונאים‬

255
00:14:03,467 --> 00:14:04,969
‫פעם, פעמיים, שלוש פעמים בשבוע.‬

256
00:14:06,136 --> 00:14:09,098
‫למשל, אם את נמצאת בזוגיות אוהבת‬

257
00:14:09,181 --> 00:14:13,143
‫ואת לא שואלת את עצמך פעם או פעמיים בשבוע,‬

258
00:14:13,894 --> 00:14:15,813
‫״לעזאזל, מה עשיתי עם החיים שלי?״‬

259
00:14:18,107 --> 00:14:19,316
‫אז את לא אוהבת אותו.‬

260
00:14:22,403 --> 00:14:25,322
‫אנשים, אה?‬
‫אנחנו מתנהלים מתוך אופטימיות מוגזמת.‬

261
00:14:25,406 --> 00:14:28,492
‫״מה את רוצה להשיג? את יכולה לעשות הכול.״‬

262
00:14:28,576 --> 00:14:29,660
‫כן, אבל לא.‬

263
00:14:30,327 --> 00:14:34,123
‫נשמע נפלא, אני יודעת.‬
‫וצריך את כל משפטי המוטיבציה האלה.‬

264
00:14:34,206 --> 00:14:36,792
‫אבל האמת היא שאת לא יכולה לעשות הכול.‬

265
00:14:36,876 --> 00:14:38,752
‫כי יש דברים שאנחנו לא טובים בהם.‬

266
00:14:38,836 --> 00:14:42,882
‫אנחנו טובים במשהו אחד,‬
‫השכן שלנו טוב במשהו אחר.‬

267
00:14:42,965 --> 00:14:46,635
‫״לחלומות שלנו יש כוח:‬
‫אם את חולמת על זה, זה אפשרי.״‬

268
00:14:47,344 --> 00:14:51,181
‫כן, אבל זה קצת יותר קשה באמריקה הלטינית.‬

269
00:14:53,517 --> 00:14:54,935
‫זה היה חלום הילדות שלי:‬

270
00:14:55,019 --> 00:14:59,481
‫כשהייתי קטנה‬
‫רציתי להיות מחליקה אמנותית על הקרח.‬

271
00:15:01,317 --> 00:15:03,068
‫בקוקוטה, אנשים!‬

272
00:15:04,111 --> 00:15:06,780
‫לאלה מכם שלא מכירים אותה, זו עיר…‬

273
00:15:09,783 --> 00:15:10,618
‫כאילו…‬

274
00:15:11,619 --> 00:15:14,121
‫רוב המדינות שלנו לא שמעו על עונות השנה.‬

275
00:15:14,204 --> 00:15:17,958
‫בעיר שלי יש קיץ כל השנה, לעזאזל.‬

276
00:15:18,959 --> 00:15:20,336
‫יום קר בשבילנו‬

277
00:15:20,419 --> 00:15:23,714
‫הוא לעמוד מתחת לענף של עץ מנגו ב־38 מעלות.‬

278
00:15:24,757 --> 00:15:25,591
‫אז בסדר.‬

279
00:15:25,674 --> 00:15:29,553
‫״אל תאשימי גורמים חיצוניים,‬
‫כל מה שאת רוצה תלוי רק בך.״‬

280
00:15:32,306 --> 00:15:33,641
‫בואו נניח שזה נכון.‬

281
00:15:33,724 --> 00:15:36,852
‫לא צריך להאשים גורמים חיצוניים.‬
‫צריך לקחת אחריות.‬

282
00:15:37,394 --> 00:15:40,064
‫מחליקה אמנותית, אני!‬

283
00:15:41,857 --> 00:15:43,275
‫עם הרגליים הקצרות האלה.‬

284
00:15:44,568 --> 00:15:49,573
‫החלקה אומנותית‬
‫היא ספורט תחרותי שדורש ביצועים גבוהים.‬

285
00:15:50,199 --> 00:15:51,992
‫ואנחנו צריכים להכיר את עצמנו.‬

286
00:15:54,328 --> 00:15:56,705
‫תחלמו, אבל תכירו את עצמכם קצת לפני כן.‬

287
00:15:56,789 --> 00:15:59,291
‫כדי שלא תבזבזו זמן על חלום בלתי אפשרי.‬

288
00:15:59,375 --> 00:16:01,669
‫אני? ספורטאית תחרותית?‬

289
00:16:02,169 --> 00:16:03,879
‫החיים שלהם דורשים 100% הקרבה.‬

290
00:16:03,963 --> 00:16:07,049
‫אם למישהו מגיע כבוד והערצה, זה לספורטאים.‬

291
00:16:07,132 --> 00:16:08,842
‫במיוחד ללטינים.‬

292
00:16:09,343 --> 00:16:12,471
‫זה דורש המון הקרבה מזדיינת, נכון?‬

293
00:16:13,138 --> 00:16:16,809
‫האנשים האלה אוכלים חזה עוף מבושל כל חייהם.‬

294
00:16:19,603 --> 00:16:20,437
‫אני…‬

295
00:16:20,521 --> 00:16:24,775
‫אני לא משתמשת בסמים ולא שותה אלכוהול,‬
‫אבל התשוקה שלי היא אוכל, כאילו…‬

296
00:16:25,859 --> 00:16:28,320
‫ועם קצת סלסה.‬

297
00:16:32,908 --> 00:16:34,910
‫לא, באמת.‬

298
00:16:35,869 --> 00:16:38,789
‫כן, צריך לחלום,‬
‫אבל צריך גם להכיר את עצמנו.‬

299
00:16:38,872 --> 00:16:41,542
‫לו רק היו גורמים לנו‬
‫להיות מציאותיים כשהיינו קטנים,‬

300
00:16:41,625 --> 00:16:43,377
‫פחות משולשים עם ניצבים ויתר‬

301
00:16:43,460 --> 00:16:46,255
‫ויותר, ״במה את טובה? בואי, אני אלמד אותך״.‬

302
00:16:46,338 --> 00:16:48,382
‫אין שום הכוונה מקצועית בבתי ספר.‬

303
00:16:48,465 --> 00:16:50,592
‫זה או ״לחלום״, או ״כמה חבל״.‬

304
00:16:51,260 --> 00:16:52,177
‫תכירו את עצמכם.‬

305
00:16:52,261 --> 00:16:54,847
‫אני מכירה את עצמי‬
‫מגיל צעיר מאוד, תודה לאל.‬

306
00:16:54,930 --> 00:16:59,852
‫מגיל צעיר ידעתי מה יהיה המסלול שלי.‬
‫בכל שיעור בבית הספר,‬

307
00:16:59,935 --> 00:17:02,062
‫תמיד אמרו לי, ״פריירה, שם מאחור.‬

308
00:17:02,980 --> 00:17:03,814
‫״פריירה.״‬

309
00:17:05,024 --> 00:17:08,152
‫בקולג׳, ״פריירה. שתפי את כל הכיתה״. ותראו.‬

310
00:17:17,619 --> 00:17:20,748
‫לא, באמת. קשה מאוד לחיות בשלווה,‬

311
00:17:20,831 --> 00:17:23,208
‫במיוחד בימינו, כשלהיות מאושרים זו דרישה.‬

312
00:17:23,876 --> 00:17:27,004
‫כן, עכשיו לכולנו יש למי להשוות את עצמנו,‬

313
00:17:27,087 --> 00:17:28,547
‫וזה ממש רעיל.‬

314
00:17:28,630 --> 00:17:32,718
‫אנחנו עוקבים אחרי מפורסמים‬
‫שגורמים לנו לחשוב שהכול אפשרי. שטויות!‬

315
00:17:33,886 --> 00:17:36,847
‫אם את רווקה,‬
‫תמיד יש מישהי שטובה יותר ברווקות.‬

316
00:17:36,930 --> 00:17:39,349
‫״היא רווקה, אבל היא נראית מעולה.‬

317
00:17:39,433 --> 00:17:41,810
‫״היא מתעמלת ואוכלת פחות ממני.‬

318
00:17:41,894 --> 00:17:44,521
‫״התדמית היא לא הכול, אבל היא נהנית יותר.‬

319
00:17:45,064 --> 00:17:48,400
‫״היא משתכרת ויוצאת עם אוסטרלים.״‬

320
00:17:52,529 --> 00:17:56,617
‫את אומרת, ״זה אפשרי״.‬
‫את חווה רגע של אופטימיות. ״לכי על זה!״‬

321
00:17:56,700 --> 00:18:00,120
‫״אני לא אתפשר על המוזר מהמשרד, לא ולא.״‬

322
00:18:03,207 --> 00:18:04,708
‫״זה אפשרי.״‬

323
00:18:05,834 --> 00:18:10,422
‫אני חוגגת יום הולדת עם חברות‬
‫באזור שבו מבלים תיירים ותושבים זרים.‬

324
00:18:11,006 --> 00:18:13,926
‫אנחנו יושבות,‬
‫אני לוקחת את החברות הכי מכוערות שלי.‬

325
00:18:16,136 --> 00:18:19,056
‫תמיד יש שם איזה אוסטרלי,‬
‫קרוב־רחוק של האחים המסוורת.‬

326
00:18:19,139 --> 00:18:21,391
‫אני אסתפק בטיפה מהדנ״א שלהם.‬

327
00:18:22,976 --> 00:18:23,977
‫״זה אפשרי.״‬

328
00:18:24,478 --> 00:18:25,979
‫האיש נמצא בקולומביה‬

329
00:18:26,063 --> 00:18:30,150
‫כי הוא מייצר את המכונה‬
‫שמנקבת חורים בכוסות קפה חד פעמיות.‬

330
00:18:30,234 --> 00:18:32,402
‫ככה אנשים ממדינות מפותחות מתעשרים.‬

331
00:18:32,903 --> 00:18:34,113
‫וזה חוקי.‬

332
00:18:36,532 --> 00:18:38,242
‫״זה אפשרי.״ הוא דובר אנגלית.‬

333
00:18:38,325 --> 00:18:40,327
‫אני שיכורה, אני דוברת אנגלית. ״זה אפשרי.״‬

334
00:18:45,165 --> 00:18:47,376
‫אנחנו מדברים על חלומות,‬

335
00:18:47,459 --> 00:18:49,586
‫לבקש דברים מהיקום וכל זה.‬

336
00:18:49,670 --> 00:18:52,464
‫ואני באמת מאמינה שצריך לחלום הרבה,‬

337
00:18:52,548 --> 00:18:56,885
‫לקוות הרבה, להשתוקק הרבה,‬
‫להגדיר מטרות ולכוון אליהן, כן?‬

338
00:18:56,969 --> 00:19:00,889
‫תגידי, ״לא, הוא לא בשבילי, אני רוצה יותר.‬

339
00:19:00,973 --> 00:19:04,476
‫״אני רוצה את האוסטרלי שלי.‬
‫או קולומביאני שנראה כמו אוסטרלי.״‬

340
00:19:05,853 --> 00:19:07,855
‫את יכולה להשיג את גבר חלומותייך. בהחלט.‬

341
00:19:07,938 --> 00:19:11,108
‫הבעיה היא לא החלומות,‬
‫הבעיה היא איך שאנחנו חולמות.‬

342
00:19:11,692 --> 00:19:12,943
‫״מחשבה יוצרת מציאות.״‬

343
00:19:13,902 --> 00:19:16,613
‫זו המטרה, גבר חלומותייך.‬
‫את יכולה להשיג אותו.‬

344
00:19:16,697 --> 00:19:19,950
‫אולי לא תהיי אשתו הראשונה.‬

345
00:19:21,410 --> 00:19:24,746
‫אולי תהיי אשתו השנייה או השלישית,‬

346
00:19:24,830 --> 00:19:26,665
‫או המאהבת שלו לשנה וחצי.‬

347
00:19:27,332 --> 00:19:29,376
‫אבל זה אפשרי. את יכולה להשיג את זה.‬

348
00:19:29,459 --> 00:19:30,502
‫״מחשבה יוצרת מציאות.״‬

349
00:19:31,211 --> 00:19:32,629
‫גבר חלומותייך נמצא שם.‬

350
00:19:32,713 --> 00:19:35,090
‫אולי אין לו כסף יותר,‬

351
00:19:35,174 --> 00:19:37,968
‫כי יקר להתגרש.‬

352
00:19:38,594 --> 00:19:42,472
‫אולי הוא לא בריא במיוחד,‬
‫כי הוא חגג המון כשהיה צעיר.‬

353
00:19:42,556 --> 00:19:43,390
‫אולי…‬

354
00:19:45,893 --> 00:19:47,311
‫אולי הוא במצב נורא.‬

355
00:19:48,228 --> 00:19:51,481
‫אבל במצב כזה הם אסירי תודה.‬
‫גבר חולה ועייף יהיה נאמן.‬

356
00:19:51,565 --> 00:19:52,524
‫״מחשבה יוצרת מציאות.״‬

357
00:19:54,193 --> 00:19:56,028
‫אנחנו דור הביניים.‬

358
00:19:56,111 --> 00:19:59,448
‫וב״דור״ אני לא מתכוונת לגיל,‬
‫כי אפילו הגיל כבר לא ברור.‬

359
00:19:59,531 --> 00:20:02,326
‫רציתי להיות זקנה,‬
‫אישה זקנה שמדברת עם צמחים.‬

360
00:20:02,409 --> 00:20:03,410
‫רציתי את זה.‬

361
00:20:09,374 --> 00:20:12,294
‫ואי אפשר להיות זקנה יותר,‬
‫כי מאריכים את הנעורים כל הזמן.‬

362
00:20:12,794 --> 00:20:14,713
‫״15 זה השמונה החדש.״‬

363
00:20:15,923 --> 00:20:17,799
‫״20 זה ה־12 החדש.״‬

364
00:20:18,550 --> 00:20:20,135
‫״25 זה ה…״‬

365
00:20:20,219 --> 00:20:23,263
‫למה אתם רוצים להיות בני עשרים ומשהו‬
‫אם זה הגיל הכי גרוע שיש?‬

366
00:20:23,764 --> 00:20:25,140
‫אתם מתייסרים.‬

367
00:20:25,224 --> 00:20:28,852
‫אתם נראים מעולה ולא יודעים את זה.‬
‫אתם חופשיים ולא יודעים את זה.‬

368
00:20:29,353 --> 00:20:32,731
‫עשיתי המון טעויות בשנות ה־20 לחיי,‬
‫אחת מהן הייתה להיות חרוצה.‬

369
00:20:32,814 --> 00:20:34,691
‫בשנות ה־20 לחיי עבדתי לקראת שנות ה־30.‬

370
00:20:34,775 --> 00:20:37,778
‫יופי, אבל בזבזתי זמן.‬

371
00:20:37,861 --> 00:20:39,571
‫לא טיילתי עם חברים.‬

372
00:20:39,655 --> 00:20:41,281
‫לא השתרללתי…‬

373
00:20:43,408 --> 00:20:44,868
‫הייתי ילדה טובה.‬

374
00:20:50,540 --> 00:20:54,044
‫ומה שרע בזה הוא שהזמן לא מרחם עלינו.‬

375
00:20:54,127 --> 00:20:55,837
‫כולנו בדרך לאותו המקום.‬

376
00:20:57,839 --> 00:21:00,092
‫אין לי ראיות. העצה שלי לצעירים היא…‬

377
00:21:00,175 --> 00:21:01,260
‫סליחה, הורים,‬

378
00:21:02,052 --> 00:21:04,721
‫אבל אם מבקשים מכם תמונת עירום, תשלחו.‬

379
00:21:06,056 --> 00:21:09,184
‫בעוד חמש או שש שנים‬
‫תוכלו להשתמש באדם הזה כממליץ.‬

380
00:21:09,268 --> 00:21:13,063
‫״תעשה לי טובה.‬
‫שלחתי לך תמונת עירום שלי לפני שש שנים.‬

381
00:21:13,689 --> 00:21:16,650
‫״בעלי לא מאמין שהייתי שווה.‬
‫תוכל לשלוח לי אותה?״‬

382
00:21:17,484 --> 00:21:19,111
‫״מחשבה יוצרת מציאות.״ נכון?‬

383
00:21:22,656 --> 00:21:26,326
‫אנחנו דור הביניים, דור המעבר.‬

384
00:21:26,410 --> 00:21:30,789
‫עברנו המון דברים מוזרים בחיינו.‬
‫המגפה הייתה אחת מהם.‬

385
00:21:30,872 --> 00:21:33,417
‫אבל עברנו גם שינויים מוזרים ולא פשוטים.‬

386
00:21:33,500 --> 00:21:35,836
‫עברנו מאנלוגי לדיגיטלי.‬

387
00:21:35,919 --> 00:21:38,297
‫היינו צריכים לנצח בקרבות שכבר שכחנו,‬

388
00:21:38,380 --> 00:21:40,048
‫ועכשיו אנחנו חלשים יותר.‬

389
00:21:40,132 --> 00:21:42,175
‫אנחנו, שסבלנו‬

390
00:21:42,718 --> 00:21:46,680
‫את התקופה שבה בני הדודים שלנו‬
‫כיסחו לנו את הצורה, וזה לא היה אסור.‬

391
00:21:47,472 --> 00:21:50,600
‫אני לא יודעת לגביכם, חבורה של אריסטוקרטים,‬

392
00:21:50,684 --> 00:21:53,312
‫עשירים מיום היוולדכם…‬

393
00:21:55,814 --> 00:21:57,774
‫אבל אנשים כמוני, למשל,‬

394
00:21:58,483 --> 00:22:02,279
‫לא יכולנו לקנות‬
‫את ספר הלימוד לשיעורי אלגברה.‬

395
00:22:02,362 --> 00:22:03,739
‫היינו מקבלים אותו משומש.‬

396
00:22:04,406 --> 00:22:06,700
‫ואם לא, היינו קונים יד שנייה.‬

397
00:22:06,783 --> 00:22:09,494
‫והוא היה מגיע עם מורשת,‬
‫עם דנ״א, עם היסטוריה.‬

398
00:22:10,746 --> 00:22:13,206
‫מאנשים שהיו בני 13, 14, אנשים ש…‬

399
00:22:15,375 --> 00:22:17,669
‫היו בו ציצים, פינים, רכילות, דברים.‬

400
00:22:18,462 --> 00:22:21,381
‫כדי לפתור משוואה, היית צריך לעבור…‬

401
00:22:22,215 --> 00:22:25,385
‫״מה יש שם מתחת, זה X או Y?״‬

402
00:22:26,720 --> 00:22:27,804
‫אנחנו דור הביניים.‬

403
00:22:27,888 --> 00:22:32,893
‫וניתחתי את עצמי,‬
‫מאחר שאני היחידה שרשאית לשפוט את עצמי,‬

404
00:22:32,976 --> 00:22:36,438
‫כי אני חושבת שבימינו, דעות מנוצלות לרעה.‬

405
00:22:36,521 --> 00:22:40,108
‫״זו דעתי. אם נעלבת, זה עלייך.״‬

406
00:22:42,027 --> 00:22:44,738
‫״אני פשוט ממש ישירה.״ היי, את ממש כלבה.‬

407
00:22:46,073 --> 00:22:46,907
‫לא.‬

408
00:22:49,409 --> 00:22:50,535
‫זה לא הוגן.‬

409
00:22:51,703 --> 00:22:55,916
‫את לא יכולה להשתמש באישיות שלך‬
‫בתור תירוץ להעליב אנשים.‬

410
00:22:55,999 --> 00:22:57,876
‫מה, הרגשות של אחרים לא נחשבים?‬

411
00:22:58,377 --> 00:22:59,961
‫אבל הדור שלנו אשם,‬

412
00:23:00,045 --> 00:23:03,298
‫האופטימיות וההעצמה המוגזמות שלנו.‬
‫אני לא מדברת על העצמה נשית.‬

413
00:23:03,382 --> 00:23:06,843
‫אנחנו תמיד אומרים,‬
‫״מי אתה? אתה הכי טוב, מגיע לך הכול.״‬

414
00:23:07,344 --> 00:23:08,887
‫״מי ראוי לך? אף אחד.״‬

415
00:23:09,721 --> 00:23:10,639
‫שיט.‬

416
00:23:10,722 --> 00:23:13,892
‫אז מי נורמלי, מי רגיל, מי ממוצע?‬
‫אף אחד, נכון?‬

417
00:23:14,393 --> 00:23:15,560
‫לדעתי אני ממוצעת.‬

418
00:23:15,644 --> 00:23:18,063
‫אני מבוגרת ממוצעת.‬
‫קראתי למופע הזה ״ממוצעת״.‬

419
00:23:18,146 --> 00:23:19,523
‫אני באמצע.‬

420
00:23:19,606 --> 00:23:22,401
‫אני לא גבוהה מדי.‬
‫אף אחד לא רואה אותי ואומר, ״איזו ג׳ירפה!״‬

421
00:23:22,901 --> 00:23:25,862
‫אני גם לא נמוכה מדי.‬
‫אף אחד לא אומר, ״איזו פיצית!״‬

422
00:23:28,073 --> 00:23:30,617
‫אני לא מכוערת מספיק כדי שנטפליקס יגידו,‬

423
00:23:30,700 --> 00:23:33,161
‫״בואו נפיק אופרת סבון שמבוססת על חייה.‬

424
00:23:33,245 --> 00:23:34,621
‫״ונדובב אותה ל־37 שפות.‬

425
00:23:34,704 --> 00:23:37,207
‫״נשאיר אותה לנצח בעשרת הגדולים.‬

426
00:23:37,707 --> 00:23:39,251
‫״נצפה בה מחדש כל שבועיים.״‬

427
00:23:39,334 --> 00:23:40,168
‫לא.‬

428
00:23:40,919 --> 00:23:43,213
‫אני גם לא יפה או שווה‬

429
00:23:43,296 --> 00:23:46,967
‫ברמה שהחברה שלך תגיד,‬
‫״אנחנו לא הולכים לראות את הפרוצה הזאת.״‬

430
00:23:48,385 --> 00:23:51,012
‫נשים מחבבות אותי,‬
‫מה שאומר שאני לא ממש יפה.‬

431
00:23:52,556 --> 00:23:54,391
‫אף אחד לא הטיל ספק בהצלחות שלי.‬

432
00:23:54,474 --> 00:23:56,726
‫כולם יודעים שעבדתי קשה בשביל מה שיש לי.‬

433
00:23:57,227 --> 00:23:58,478
‫אז אני לא כזאת שווה.‬

434
00:23:59,438 --> 00:24:01,857
‫אנחנו בעולם של קיצונים, הפכים קיצוניים.‬

435
00:24:01,940 --> 00:24:03,859
‫או שזה קטן עליכם, או שזה גדול עליכם.‬

436
00:24:03,942 --> 00:24:06,153
‫זה קרה לי כל חיי, הכול היה גדול עליי.‬

437
00:24:07,362 --> 00:24:09,489
‫רק המכנסיים שאני אוהבת קטנים עליי…‬

438
00:24:11,032 --> 00:24:14,119
‫כי באמת יש שני קצוות מנוגדים‬
‫לדברים אוניברסליים.‬

439
00:24:14,202 --> 00:24:16,663
‫בחינוך למשל, יש מצוינות קיצונית.‬

440
00:24:16,746 --> 00:24:19,249
‫אומרים לנו,‬
‫״אתם חייבים להצליח. מחשבה יוצרת מציאות.״‬

441
00:24:19,332 --> 00:24:21,084
‫הקיצוניות שבה הילד…‬

442
00:24:21,168 --> 00:24:24,463
‫בקולומביה הציון הכי גבוה הוא חמש.‬

443
00:24:24,546 --> 00:24:27,132
‫הילד קיבל ״מצוין״ או חמש.‬

444
00:24:27,215 --> 00:24:28,967
‫״הציון הכי גבוה, סנדרה.‬

445
00:24:29,759 --> 00:24:32,471
‫״הילד קיבל חמש, איך לא?‬

446
00:24:33,472 --> 00:24:36,016
‫״התפוח לא נופל רחוק מהעץ, סנדרה.‬

447
00:24:36,099 --> 00:24:37,893
‫״בדיוק כמו אבא שלו.״‬

448
00:24:37,976 --> 00:24:39,978
‫״מה נעשה עם הילד שלי, סנדרה?‬

449
00:24:40,479 --> 00:24:44,065
‫״נמשכן את הבית, ניקח אותו לדיסני וורלד.‬
‫מגיע לילד, סנדרה.״‬

450
00:24:45,400 --> 00:24:49,738
‫ויש את הקיצון השני,‬
‫הילד שקיבל ״בלתי מספיק״, אפס.‬

451
00:24:49,821 --> 00:24:51,656
‫״אפס, סנדרה. אפס.‬

452
00:24:52,407 --> 00:24:55,368
‫״כמה טיפש צריך להיות‬

453
00:24:56,620 --> 00:24:57,871
‫״כדי לקבל אפס?‬

454
00:24:57,954 --> 00:25:00,624
‫״לא אפס נקודה משהו,‬
‫הוא אפילו לא קיבל נקודות על התנהגות.‬

455
00:25:01,917 --> 00:25:04,753
‫״הוא כמו רוח רפאים בכיתה.‬

456
00:25:04,836 --> 00:25:06,755
‫״ניתן לחוש בו, אך לא לראות אותו.‬

457
00:25:07,881 --> 00:25:11,468
‫״סנדרה, התפוח בהחלט לא נופל רחוק מהעץ.‬

458
00:25:11,968 --> 00:25:14,262
‫״הילד בדיוק כמו אימא שלו.״‬

459
00:25:16,598 --> 00:25:19,059
‫ואני שואלת אתכם, אם אלה שני הקצוות,‬

460
00:25:19,142 --> 00:25:25,607
‫מה עם הילד שעובר עם ציון 3.1, ״טוב״?‬

461
00:25:26,983 --> 00:25:28,944
‫ההישג המחורבן שלו לא שווה כלום?‬

462
00:25:29,945 --> 00:25:31,238
‫המאמץ שלו חסר ערך?‬

463
00:25:31,321 --> 00:25:32,948
‫כן, תצחקו עליו.‬

464
00:25:33,031 --> 00:25:34,991
‫האם אנחנו כל כך מוצלחים,‬

465
00:25:35,075 --> 00:25:39,871
‫שאף פעם לא אמרנו, ביטאנו או שמענו‬
‫את המשפט הבא בבית הספר?‬

466
00:25:39,955 --> 00:25:40,789
‫״המורה…‬

467
00:25:42,582 --> 00:25:44,960
‫״המורה, אנחנו לא לוקחים איתנו‬
‫שום דבר לקבר.‬

468
00:25:45,835 --> 00:25:48,588
‫״המורה, מה זו בשבילך נקודה עשרונית? כלום.‬

469
00:25:49,297 --> 00:25:52,259
‫״בשבילי נקודה עשרונית‬
‫היא העתיד שלי, המורה.״‬

470
00:25:54,261 --> 00:25:57,097
‫נכון? קיבלנו רק חמישיות בכל המקצועות.‬

471
00:25:57,681 --> 00:26:01,101
‫כי זה המוטו היום, ״אתם יכולים לעשות הכול״.‬

472
00:26:01,184 --> 00:26:02,602
‫שטויות!‬

473
00:26:02,686 --> 00:26:05,647
‫יש דברים שפשוט אי אפשר לעשות.‬

474
00:26:05,730 --> 00:26:07,857
‫יש כישורים ויכולות שאין לנו.‬

475
00:26:07,941 --> 00:26:11,111
‫ככל שתדעו מהם מוקדם יותר‬
‫ותתמקדו בכישורים שיש לכם,‬

476
00:26:11,194 --> 00:26:14,322
‫כך תחיו את חייכם עם פחות תסכול, נכון?‬

477
00:26:15,532 --> 00:26:18,285
‫הקטע הזה,‬
‫״אתה מצוין, אתה יכול לעשות הכול״.‬

478
00:26:18,368 --> 00:26:21,997
‫כהורים, אנחנו מורישים לילדים‬
‫את החרדה של הדור שלנו.‬

479
00:26:22,080 --> 00:26:23,373
‫גיליתי את זה בעצמי.‬

480
00:26:23,456 --> 00:26:25,542
‫את רואה את הילד מוחא כפיים לפי הקצב, אז…‬

481
00:26:25,625 --> 00:26:29,087
‫״שיעורי תופים לילד גאון בן שנתיים וחצי.״‬

482
00:26:29,671 --> 00:26:30,797
‫זה קורה.‬

483
00:26:31,756 --> 00:26:32,632
‫נכון?‬

484
00:26:32,716 --> 00:26:34,676
‫ההפך מהדור הקודם.‬

485
00:26:34,759 --> 00:26:37,887
‫אז לא הבחינו בדברים כאלה.‬
‫״אה, בן, אתה מנגן בסקסופון.״‬

486
00:26:40,348 --> 00:26:41,182
‫כלום.‬

487
00:26:42,267 --> 00:26:43,143
‫והדור הבא?‬

488
00:26:43,226 --> 00:26:45,895
‫אי אפשר להגיד את זה‬
‫לחתולים או לעציצים, אז…‬

489
00:26:47,772 --> 00:26:49,733
‫אנחנו דור הביניים.‬

490
00:26:49,816 --> 00:26:52,277
‫הדם שלנו לא כחול, אבל הוא O+.‬

491
00:26:52,360 --> 00:26:53,987
‫איפה אנשי ה־O+ שלי?‬

492
00:26:55,780 --> 00:26:57,365
‫כן, אנחנו זולים יותר.‬

493
00:26:58,491 --> 00:27:00,410
‫אנחנו נפוצים יותר.‬

494
00:27:00,493 --> 00:27:02,621
‫אבל בתאונה, מי מנצח?‬

495
00:27:04,247 --> 00:27:06,541
‫לא תתפסו אותנו אומרים, ״בבקשה!‬

496
00:27:10,545 --> 00:27:14,132
‫״בבקשה, תרמו דם. הדם שלנו נדיר.״‬

497
00:27:14,215 --> 00:27:17,218
‫ממש לא! יש לנו דם בכמויות.‬

498
00:27:17,719 --> 00:27:21,723
‫לכן זמינים לנו טיפולי פנים‬
‫עם פלזמה עשירה בטסיות וכל החרא הזה.‬

499
00:27:23,141 --> 00:27:24,267
‫דם זול.‬

500
00:27:25,060 --> 00:27:25,894
‫פשוטי עם.‬

501
00:27:26,394 --> 00:27:28,897
‫שושלת ענייה אבל גאה.‬

502
00:27:30,899 --> 00:27:34,527
‫הדור שלנו ממש לא בוגר יחסית להורים שלנו.‬

503
00:27:35,070 --> 00:27:36,655
‫אבל אנחנו הרבה יותר אחראים.‬

504
00:27:36,738 --> 00:27:40,116
‫אנחנו מקדשים את העבר,‬
‫״ההורים של פעם היו אנשים טובים יותר״.‬

505
00:27:40,200 --> 00:27:42,077
‫שטויות. הם היו חסרי אחריות.‬

506
00:27:42,160 --> 00:27:45,080
‫החוצפה! להביא 13 ילדים‬
‫כשאתם מרוויחים שכר מינימום.‬

507
00:27:48,750 --> 00:27:52,545
‫אבל קחו למשל את היחס שלנו לצמחים.‬
‫אנחנו, דור הביניים.‬

508
00:27:52,629 --> 00:27:58,009
‫פעם לאנשים היה יחס מושלם לצמחים,‬
‫רגשי, אחראי.‬

509
00:27:58,093 --> 00:28:02,138
‫הסבתות שלנו ידעו איך קוראים לכל צמח‬
‫ולשם מה הוא נועד.‬

510
00:28:02,222 --> 00:28:06,184
‫וכל הקשקושים האלה.‬
‫הם ידעו את כל השמות, נכון?‬

511
00:28:06,267 --> 00:28:09,145
‫הן השקו אותם וגזמו אותם כשהגיע הזמן.‬

512
00:28:09,229 --> 00:28:12,148
‫הדור הזה, ״אין לי צמחים,‬
‫בואו נציל את האמזונס״.‬

513
00:28:12,232 --> 00:28:14,025
‫עוד אחריות עצומה.‬

514
00:28:14,651 --> 00:28:16,027
‫ואנחנו, דור הביניים?‬

515
00:28:18,154 --> 00:28:19,572
‫ציון 3.1.‬

516
00:28:21,116 --> 00:28:23,660
‫אנחנו חושבים שיש לנו צמחים,‬
‫כי יש לנו… מה?‬

517
00:28:24,160 --> 00:28:25,954
‫תעזרו לי, מה יש לכם בבית?‬

518
00:28:26,621 --> 00:28:27,789
‫קקטוס, נכון?‬

519
00:28:29,374 --> 00:28:31,793
‫ואנשים אומרים, ״קקטוס? לא, יש לי סוקולנט״.‬

520
00:28:31,876 --> 00:28:32,711
‫אחותי…‬

521
00:28:34,421 --> 00:28:36,631
‫לפני חמש שנים זה היה עשב שוטה.‬

522
00:28:37,507 --> 00:28:41,219
‫לא למדנו לאהוב אותו כי הוא יפה,‬

523
00:28:41,302 --> 00:28:43,346
‫אלא כי הוא גורם לנו‬
‫להרגיש טוב יותר עם עצמנו.‬

524
00:28:43,430 --> 00:28:46,933
‫כי הוא נותן לנו את התחושה המוזרה‬
‫שמשהו חי לא ימות לנו.‬

525
00:28:47,517 --> 00:28:51,020
‫ושאנחנו לא מתים מבפנים,‬
‫כי הצמחים האלה מסמלים חיוּת.‬

526
00:28:52,188 --> 00:28:54,774
‫אם יש לכם סוקולנט או קקטוס, אין לכם צמח,‬

527
00:28:54,858 --> 00:28:59,320
‫הם רק צריכים שלוש טיפות מים,‬
‫שיכולות להיות דמעות, אחת לשלושה חודשים.‬

528
00:29:00,447 --> 00:29:01,865
‫והם מכוערים!‬

529
00:29:02,574 --> 00:29:06,870
‫הדור הקודם גידל צמחים יפים בתוך פחיות צבע.‬

530
00:29:08,037 --> 00:29:11,541
‫לדור שלנו יש צמחים ממש מכוערים‬
‫בעציצים ממש יפים.‬

531
00:29:12,417 --> 00:29:14,377
‫העציץ הוא גולגולת מזהב.‬

532
00:29:15,211 --> 00:29:18,089
‫זה דיוקן של הנסיכה דיאנה והשיער שלה…‬

533
00:29:19,257 --> 00:29:20,800
‫והצמח, חתיכת מכוער.‬

534
00:29:22,260 --> 00:29:23,678
‫אנחנו באמצע.‬

535
00:29:23,762 --> 00:29:26,723
‫אנחנו דור הביניים. דור 3.1.‬

536
00:29:26,806 --> 00:29:29,184
‫קחו למשל את הקיצוניות של היופי.‬

537
00:29:29,684 --> 00:29:31,352
‫גם ליופי יש שני קצוות מנוגדים.‬

538
00:29:31,436 --> 00:29:34,230
‫בקצה אחד יש את היופי הקלאסי,‬
‫שהוא יופי חד משמעי.‬

539
00:29:34,314 --> 00:29:37,192
‫ברור שבימינו‬
‫אנחנו אוהבים להגיד שכולנו יפים.‬

540
00:29:37,275 --> 00:29:38,443
‫כן…‬

541
00:29:39,736 --> 00:29:41,696
‫אבל יש אנשים שאצלם זה יותר חד משמעי.‬

542
00:29:43,072 --> 00:29:45,366
‫יש יופי קלאסי, בלתי מעורער.‬

543
00:29:45,450 --> 00:29:48,995
‫אנשים שאתם רואים ואומרים,‬
‫״אתה גבר יפה או אישה יפה״.‬

544
00:29:49,078 --> 00:29:51,581
‫גברים שנראים טוב גם אחרי שהם מתגלחים.‬

545
00:29:51,664 --> 00:29:53,166
‫סוג כזה של יופי.‬

546
00:29:54,250 --> 00:29:58,171
‫נשים יפות שיש להן רגליים יפות, פנים יפות.‬

547
00:29:58,254 --> 00:30:00,507
‫הן מאבדות את כל כספן, פושטות רגל,‬

548
00:30:00,590 --> 00:30:02,050
‫קונות בגדים בחנויות יד שנייה,‬

549
00:30:02,133 --> 00:30:06,304
‫חולצה בדולר שנראית עליהן כמו ורסאצ׳ה,‬

550
00:30:06,387 --> 00:30:08,807
‫הן קושרות אותה, קורעות אותה,‬
‫ונראות מעולה, אופנתיות.‬

551
00:30:08,890 --> 00:30:09,849
‫כאלה אנשים.‬

552
00:30:11,434 --> 00:30:12,685
‫ואני לא מדברת מקנאה.‬

553
00:30:16,022 --> 00:30:19,567
‫אבל אני רוצה לשתף אתכם באבחנה מורפולוגית,‬

554
00:30:20,527 --> 00:30:22,195
‫אנטומית, על פרופורציות.‬

555
00:30:22,779 --> 00:30:26,407
‫איך בטן כזאת בכלל אפשרית?‬
‫ובלי שום מאמץ, כזאת.‬

556
00:30:26,491 --> 00:30:27,700
‫לעזאזל, כזאת.‬

557
00:30:28,284 --> 00:30:30,119
‫איך בטן כזאת יכולה‬

558
00:30:31,079 --> 00:30:33,122
‫להכיל את כל מה שצריך להיכנס לשם?‬

559
00:30:33,998 --> 00:30:35,959
‫לבלב, קרביים,‬

560
00:30:36,042 --> 00:30:38,795
‫שניים וחצי מטרים‬
‫של מעיים ותכולתם צריכים להיכנס לשם.‬

561
00:30:38,878 --> 00:30:41,172
‫קיבה, כבד,‬

562
00:30:41,256 --> 00:30:44,217
‫כיס מרה, הכליות צריכות להיכנס לשם…‬

563
00:30:44,300 --> 00:30:45,677
‫איך הכול נכנס, לעזאזל?‬

564
00:30:45,760 --> 00:30:47,637
‫זה לא צלם אלוהים, זה לא אנושי.‬

565
00:30:47,720 --> 00:30:49,180
‫אלה אנשי לטאה!‬

566
00:30:50,390 --> 00:30:51,224
‫נכון?‬

567
00:30:55,979 --> 00:30:57,897
‫וזה יופי קלאסי.‬

568
00:30:57,981 --> 00:31:02,277
‫אבל יש גם את הקיצון השני של יופי,‬
‫יופי מודרני, נכון?‬

569
00:31:02,360 --> 00:31:03,319
‫יופי עכשווי.‬

570
00:31:03,403 --> 00:31:06,072
‫יופי ״בלי תוויות״, שהוא תווית בפני עצמו.‬

571
00:31:06,573 --> 00:31:09,659
‫תווית של ״אישה אמיתית״.‬
‫אנחנו אומרות, ״גם כמוה אני לא נראית.‬

572
00:31:10,285 --> 00:31:11,411
‫״אני לא אמיתית.״‬

573
00:31:14,289 --> 00:31:15,582
‫זה יופי שונה.‬

574
00:31:15,665 --> 00:31:18,001
‫זה יופי שמסתכלים עליו ואומרים, ״את…?״‬

575
00:31:21,546 --> 00:31:24,173
‫״את…? מה את?״‬

576
00:31:24,966 --> 00:31:27,886
‫לא יודעת, אנשים שיש להם סגנון,‬
‫אלגנטיים, שנראים טוב.‬

577
00:31:27,969 --> 00:31:30,555
‫שעור הפנים שלהם לא מושלם, אבל הם יפים.‬

578
00:31:30,638 --> 00:31:33,349
‫עם פצעונים בצורת שביל החלב,‬
‫משהו לא נורמלי.‬

579
00:31:33,850 --> 00:31:34,809
‫הם נראים עליהם טוב.‬

580
00:31:34,893 --> 00:31:38,354
‫הם לובשים פסים, משבצות, נקודות,‬
‫נעלי ספורט עם טוקסידו, וזה נראה טוב.‬

581
00:31:38,855 --> 00:31:40,189
‫אנשים כאלה.‬

582
00:31:40,273 --> 00:31:42,567
‫יש להם סגנון. יופי חדש, יופי מודרני.‬

583
00:31:42,650 --> 00:31:45,445
‫אז אני שואלת: אם אני לא מתאימה לכאן,‬

584
00:31:47,030 --> 00:31:48,281
‫מסיבות ברורות…‬

585
00:31:50,450 --> 00:31:52,035
‫היום זו לא דוגמה טובה.‬

586
00:31:56,456 --> 00:31:58,124
‫כי היום אתם רוצים אותי,‬

587
00:31:58,207 --> 00:32:00,835
‫אבל מחר תעיפו אותי‬
‫כשתראו איך אני נראית על הבוקר.‬

588
00:32:02,170 --> 00:32:06,132
‫אם אני לא שייכת לקיצון הזה, לאן אני שייכת?‬

589
00:32:06,633 --> 00:32:09,177
‫לאמצע. יופי 3.1.‬

590
00:32:11,262 --> 00:32:14,349
‫אנחנו, אלה שבאותו השבוע‬
‫יכולים להיות גם יפים וגם מכוערים.‬

591
00:32:16,017 --> 00:32:16,851
‫אנשים רגילים.‬

592
00:32:16,935 --> 00:32:18,728
‫גברים רגילים עם גוף רגיל.‬

593
00:32:18,811 --> 00:32:22,231
‫שלפעמים הם שמנמנים, שיש להם תחת שטוח.‬

594
00:32:22,982 --> 00:32:23,858
‫רגילים.‬

595
00:32:23,942 --> 00:32:28,196
‫נשים עם גוף רגיל, מידה 38C.‬

596
00:32:30,615 --> 00:32:32,867
‫אני מתכוונת למידה של הגב, הקאפ הוא 34.‬

597
00:32:34,577 --> 00:32:37,789
‫אבל זה יכול להיות שימושי,‬
‫אפשר לשים בפנים דברים.‬

598
00:32:44,504 --> 00:32:45,964
‫מה שמצחיק אותי‬

599
00:32:46,047 --> 00:32:48,508
‫זה שהגוף שלנו צוחק עלינו.‬

600
00:32:48,591 --> 00:32:50,760
‫אנחנו עושים לו המון דברים, אנחנו מתלוננים,‬

601
00:32:50,843 --> 00:32:52,845
‫אנחנו זורקים עליו המון חרא,‬

602
00:32:52,929 --> 00:32:55,598
‫מוחצים אותו, גורמים לו לסבול.‬

603
00:32:56,975 --> 00:32:59,227
‫לעזאזל, מחוכים הם הוכחה חיה.‬

604
00:33:00,895 --> 00:33:04,065
‫אין דבר אירוני יותר מהגוף המזדקן שלנו,‬

605
00:33:04,148 --> 00:33:05,858
‫כי אנחנו יכולים לעשות הכול,‬

606
00:33:05,942 --> 00:33:09,195
‫אנחנו יכולים לעשות הכול‬
‫כדי לזכות בעוד כמה שנות נעורים,‬

607
00:33:09,278 --> 00:33:11,864
‫אבל לא משנה מה נעשה,‬
‫הגוף שלנו יזדקן, נכון?‬

608
00:33:11,948 --> 00:33:14,075
‫ואנחנו מזדקנים מאז ומעולם.‬

609
00:33:14,158 --> 00:33:18,830
‫הדבר שהכי מצחיק אותי‬
‫הוא הרגע שבו נעשינו מודעים לגוף שלנו‬

610
00:33:18,913 --> 00:33:21,457
‫והתחלנו להרגיש ביטחון וחוסר ביטחון.‬

611
00:33:21,958 --> 00:33:26,045
‫גיל ההתבגרות, או תחילת גיל ההתבגרות,‬
‫כשרק התחלנו להתבגר מינית.‬

612
00:33:26,129 --> 00:33:28,715
‫השלב הזה נורא במיוחד לגברים.‬

613
00:33:28,798 --> 00:33:31,467
‫כי הם מכוערים בגיל הזה, פשוט מכוערים.‬

614
00:33:31,968 --> 00:33:35,805
‫עם אפים גדולים, מוזרים כאלה,‬
‫עם ראש גדול וגוף קטן.‬

615
00:33:37,640 --> 00:33:41,853
‫נכון? וכל הגברים בגיל הזה רצו…‬

616
00:33:41,936 --> 00:33:43,855
‫היו להם שפמפמי בר מצווה כאלה…‬

617
00:33:44,355 --> 00:33:48,818
‫הם רצו שפם גברי,‬
‫זקן עבות, פאות לחיים מלאות,‬

618
00:33:48,901 --> 00:33:51,738
‫גב רחב, זרועות גבריות ושריריות,‬

619
00:33:51,821 --> 00:33:55,783
‫רגליים גבריות, שיער חזה…‬

620
00:33:55,867 --> 00:33:58,870
‫וכשהשנים חולפות,‬
‫מי מקבל את מה שהגברים רצו?‬

621
00:34:01,289 --> 00:34:02,373
‫אנחנו הנשים!‬

622
00:34:03,583 --> 00:34:05,585
‫הזדקנות היא אירונית,‬

623
00:34:05,668 --> 00:34:10,256
‫כי בגיל צעיר, אנחנו, הנשים,‬
‫רצינו שיגדלו לנו…‬

624
00:34:10,339 --> 00:34:14,135
‫לכן דחפנו צמר גפן,‬
‫את הגרביים של אבא, הכול כדי…‬

625
00:34:15,428 --> 00:34:16,262
‫רובנו, נכון?‬

626
00:34:16,345 --> 00:34:20,475
‫כמובן, יש נשים מתורבתות יותר שרצו ספרים,‬
‫אבל אני רציתי ציצים.‬

627
00:34:23,311 --> 00:34:25,980
‫ומה שמצחיק הוא שהציצים שרצינו,‬

628
00:34:26,064 --> 00:34:30,777
‫זקופים, עגולים, ויפים,‬
‫מי מקבל אותם עם חלוף השנים?‬

629
00:34:34,155 --> 00:34:36,616
‫אין ציצים יפים יותר‬

630
00:34:36,699 --> 00:34:38,785
‫מציצים של גבר בן 62 ומעלה.‬

631
00:34:38,868 --> 00:34:41,788
‫הם כל כך יפים.‬

632
00:34:41,871 --> 00:34:43,039
‫יפהפיים.‬

633
00:34:47,668 --> 00:34:51,672
‫הם זקופים, עגולים, הפטמה המקסימה הזו.‬

634
00:34:52,173 --> 00:34:56,594
‫הם חמודים, כמו גורי ציצים.‬
‫הם חדשים. ממש מגניב.‬

635
00:34:59,514 --> 00:35:02,642
‫אנחנו אנשים רגילים,‬
‫אנחנו בדיוק באמצע בהמון דברים.‬

636
00:35:02,725 --> 00:35:05,937
‫אבל אנחנו גם חיים בהכחשה,‬
‫אנחנו מרגישים שאנחנו מוזרים.‬

637
00:35:06,020 --> 00:35:10,066
‫כי אנחנו תמיד קונים‬
‫את האמיתות המוחלטות, את המשפטים האלה,‬

638
00:35:10,149 --> 00:35:13,069
‫״תצטיין, אתה מסוגל, אתה מדהים, נפלא.״‬

639
00:35:13,152 --> 00:35:16,030
‫״מי ראוי לך? אף אחד.‬
‫זו לא בדידות, זה ידע.״‬

640
00:35:17,532 --> 00:35:20,368
‫אני לא רוצה להכיר את עצמי יותר.‬

641
00:35:23,079 --> 00:35:23,996
‫אנחנו באמצע.‬

642
00:35:24,080 --> 00:35:27,250
‫ובקיצון הזה תמיד יש מישהו שעושה טעות,‬

643
00:35:27,333 --> 00:35:29,544
‫ומתוך הטעות הזו נולדת הזדמנות.‬

644
00:35:29,627 --> 00:35:32,255
‫מתוך הטעות הזו נולד קעקוע, ״חוסן״.‬

645
00:35:32,338 --> 00:35:34,549
‫מתוך הטעות הזו נולד ספר, הרצאה.‬

646
00:35:34,632 --> 00:35:37,176
‫״עשיתי טעות פעם, ולמדתי לקח,‬

647
00:35:37,260 --> 00:35:40,763
‫״הלקח שקידם אותי בעולם ההצלחה.״‬

648
00:35:42,098 --> 00:35:44,267
‫אנשים מהקיצון הזה, כן?‬

649
00:35:44,350 --> 00:35:46,727
‫ובקיצון השני, אלה שעשו טעות,‬

650
00:35:46,811 --> 00:35:50,273
‫״אני לא יכול להתגבר על זה‬
‫כי עמדתי להיות שחקן כדורגל.‬

651
00:35:50,356 --> 00:35:54,944
‫״הייתי טוב בבית הספר, המנהל דפק אותי.״‬

652
00:35:56,237 --> 00:35:58,906
‫ובקשר לטעויות, אנחנו שבאמצע,‬

653
00:35:58,990 --> 00:36:02,076
‫אנחנו שבאמצע, ה־3.1, ה־O+.‬

654
00:36:03,911 --> 00:36:05,580
‫אנחנו עושים טעות, ומה אז?‬

655
00:36:06,789 --> 00:36:08,249
‫אנחנו חוזרים עליה.‬

656
00:36:09,083 --> 00:36:11,460
‫פעם, פעמיים, אנחנו עושים את הטעות הזאת.‬

657
00:36:17,216 --> 00:36:19,594
‫שוב ושוב, כמה פעמים שצריך עד שהיא נשחקת.‬

658
00:36:19,677 --> 00:36:22,138
‫״תפסיקי להתקשר, כלבה.״‬
‫אנחנו עושים את הטעויות האלה.‬

659
00:36:24,140 --> 00:36:26,726
‫וגם באהבה יש קצוות מנוגדים.‬

660
00:36:26,809 --> 00:36:28,311
‫יש אהבה קלאסית,‬

661
00:36:28,394 --> 00:36:32,231
‫אהבה של מחזות‬
‫שמתבטאת בצורה הכי רומנטית שיש,‬

662
00:36:32,315 --> 00:36:35,151
‫אהבה סוערת בין שני אוהבים צעירים.‬

663
00:36:35,234 --> 00:36:39,405
‫אהבה רומנטית,‬
‫שייקספיריאנית, ״רומיאו ויוליה״.‬

664
00:36:40,323 --> 00:36:42,825
‫אם לא קראתם - גם אני לא, אבל הנה תקציר:‬

665
00:36:43,492 --> 00:36:44,785
‫זה כזה, ״יוליה…‬

666
00:36:46,037 --> 00:36:47,371
‫״ראיתי אותך על המרפסת.‬

667
00:36:48,206 --> 00:36:49,123
‫״אני אוהב אותך.‬

668
00:36:50,291 --> 00:36:54,212
‫״אני לא מכיר אותך, אני לא יודע כלום‬
‫על הרגשות שלך ועל הערכים שלך.‬

669
00:36:54,295 --> 00:36:57,715
‫״אני לא יודע עלייך כלום,‬
‫אבל אני בוחר לאהוב אותך כי את יפה.‬

670
00:36:58,216 --> 00:36:59,884
‫״יוליה, אני כל כך אוהב אותך,‬

671
00:36:59,967 --> 00:37:02,178
‫״שמבחינתי המשפחות שלנו‬
‫יכולות להרוג זו את זו.‬

672
00:37:02,261 --> 00:37:04,138
‫״שידקרו את אימא שלי, למי אכפת?‬

673
00:37:04,639 --> 00:37:06,933
‫״כי אני אוהב אותך על אף שאני לא מכיר אתך.‬

674
00:37:07,016 --> 00:37:09,143
‫״אם אפשוט את הרגל, תיתני לי כסף?‬

675
00:37:09,227 --> 00:37:12,104
‫״אם אחלה, תנגבי לי את התחת? אני אוהב אותך.‬

676
00:37:12,188 --> 00:37:16,484
‫״ואם לא יאפשרו לנו לאהוב זה את זה,‬
‫נהרוג את עצמנו, יוליה.״‬

677
00:37:18,110 --> 00:37:19,987
‫זו אהבה רומנטית וסוערת.‬

678
00:37:20,988 --> 00:37:22,323
‫אהבה קלאסית, נכון?‬

679
00:37:23,032 --> 00:37:27,870
‫ובקצה השני יש אהבה מודרנית, אהבה שקולה,‬

680
00:37:27,954 --> 00:37:30,122
‫אהבה של שני אנשים חושבים‬

681
00:37:30,206 --> 00:37:34,669
‫שני אינדיבידואלים‬
‫שהחליטו לצאת לדרך משותפת.‬

682
00:37:36,003 --> 00:37:39,840
‫אם תשאלו אחת מהם,‬
‫״את עדיין מרגישה כלפיו את הרגשות האלה?״‬

683
00:37:40,341 --> 00:37:41,175
‫״תראו…‬

684
00:37:43,678 --> 00:37:47,056
‫״אני קוראת את כתביה‬
‫של חוקרת סוציולוגיה נוירופסיכיאטרית.‬

685
00:37:49,225 --> 00:37:50,059
‫״היא גרמנייה.‬

686
00:37:51,519 --> 00:37:55,147
‫״היא מסבירה שתחושה של ׳פרפרים בבטן׳‬

687
00:37:56,232 --> 00:37:57,650
‫״היא למעשה חרדה.‬

688
00:37:58,276 --> 00:38:00,903
‫״שאהבת אמת משרה עלייך שלווה.‬

689
00:38:00,987 --> 00:38:05,074
‫״אז לשאלתך, הוא לא מפר את השלווה שלי.״‬

690
00:38:05,157 --> 00:38:07,159
‫איזה מין אהבה מחורבנת זאת?‬

691
00:38:07,243 --> 00:38:09,620
‫אהבה משעממת של פנסיונרים.‬

692
00:38:09,704 --> 00:38:11,414
‫אהבה שנולדה בפנסיה,‬

693
00:38:11,914 --> 00:38:14,292
‫אהבה שתמיד התנשקה כמו זוג נשוי.‬

694
00:38:14,375 --> 00:38:16,377
‫אהבה שלא תעביר ביניכם מחלות.‬

695
00:38:17,044 --> 00:38:17,878
‫ש…‬

696
00:38:19,255 --> 00:38:22,341
‫החלק הכי טוב באהבה לאנשים ממוצעים…‬

697
00:38:24,635 --> 00:38:28,097
‫הוא האהבה המבוהלת, החרדתית,‬
‫שגורמת לך להרגיש, ״שיט!״‬

698
00:38:28,180 --> 00:38:32,226
‫אהבה שגורמת לך להיות רזה,‬
‫שהופכת אותך לאדם פחות טוב, לשקרן.‬

699
00:38:32,310 --> 00:38:35,896
‫שגורמת לך לחזור הביתה מוקדם מהעבודה‬
‫כדי למצוץ אהבה מהפה הזה.‬

700
00:38:37,273 --> 00:38:38,733
‫אהבה עסיסית היא רעילה.‬

701
00:38:39,900 --> 00:38:40,735
‫נכון?‬

702
00:38:41,610 --> 00:38:44,405
‫רוב קשרי האהבה‬
‫שאנחנו מביטים בהם בהערצה ואומרים,‬

703
00:38:44,488 --> 00:38:47,658
‫״איזה קשר טוב, הוא החזיק מעמד חיים שלמים״‬

704
00:38:47,742 --> 00:38:50,619
‫הוא לא בין אנשים‬
‫שאהבו זה את זה באופן עקבי כל חייהם.‬

705
00:38:51,120 --> 00:38:53,873
‫הקשרים האלה, ״אנחנו נשואים 80 שנה״.‬

706
00:38:55,166 --> 00:38:58,461
‫על כמה פשלות הם היו צריכים להתגבר?‬

707
00:38:58,544 --> 00:39:00,504
‫כי אני מאמינה שאהבת אמת,‬

708
00:39:00,588 --> 00:39:02,131
‫וחקרתי את הנושא,‬

709
00:39:02,214 --> 00:39:03,299
‫היא בין שני אנשים…‬

710
00:39:03,382 --> 00:39:06,344
‫אני באמת מקווה שאלה שני אנשים.‬

711
00:39:09,221 --> 00:39:12,141
‫אחד מהשניים האלה הוא תמיד זה שהתאהב ראשון,‬

712
00:39:12,641 --> 00:39:14,393
‫היה מאוהב יותר מבן הזוג השני,‬

713
00:39:14,477 --> 00:39:17,229
‫הרעיף על בן הזוג מחוות מקסימות‬
‫והיה תלוי בו,‬

714
00:39:17,313 --> 00:39:19,732
‫עשה דברים שבן הזוג לא עשה בעצמו,‬

715
00:39:20,691 --> 00:39:23,986
‫עד שהוא שכנע את בן הזוג‬
‫שלאהוב אחד את השני זה רעיון טוב.‬

716
00:39:25,738 --> 00:39:27,156
‫ואז השני התאהב.‬

717
00:39:27,239 --> 00:39:30,618
‫ברגע שהם מתאהבים זה מתחיל להתחלף.‬
‫עכשיו תורך, עכשיו תורי.‬

718
00:39:31,202 --> 00:39:32,161
‫נכון?‬

719
00:39:32,244 --> 00:39:35,539
‫״אני אוהב אותך.״‬
‫״אני לא אוהב אותך החודש. אתה אוהב אותי.״‬

720
00:39:35,623 --> 00:39:39,210
‫פינג־פונג. פינג־פונג, בום!‬
‫״מניאק!״ ״אני אוהב אותך.״ ״מניאק.״‬

721
00:39:40,044 --> 00:39:42,004
‫זה בא והולך, זה…‬

722
00:39:47,468 --> 00:39:50,679
‫אף אחד לא מודה בכך‬
‫כי כולנו רוצים גרסה חמודה של אהבה,‬

723
00:39:50,763 --> 00:39:52,681
‫גרסה רומנטית של אהבה,‬

724
00:39:52,765 --> 00:39:55,935
‫גרסה שאנחנו גאים לדבר עליה ולהשוויץ בה.‬

725
00:39:56,018 --> 00:39:58,729
‫כולנו רוצים שאהבה תהיה כמו לרחף על ענן,‬

726
00:39:58,813 --> 00:40:00,815
‫כמו הסרטים שגדלנו עליהם,‬

727
00:40:00,898 --> 00:40:01,857
‫כמו…‬

728
00:40:10,658 --> 00:40:15,079
‫״בוקר טוב, אהובתי.‬

729
00:40:15,788 --> 00:40:19,917
‫״קומי, מתוקתי. השמש זורחת.‬

730
00:40:25,005 --> 00:40:26,799
‫״שיקרתי. תחזרי לישון, יקירתי.‬

731
00:40:26,882 --> 00:40:33,848
‫״אני אסדר את הבלגן שהשארנו אתמול‬
‫כשהיינו אחוזי תשוקה.״‬

732
00:40:33,931 --> 00:40:36,684
‫״הו, אלוהים, מה זה?‬

733
00:40:37,893 --> 00:40:40,229
‫״אלה תחתוני הבוקסר המלוכלכים של אהובי.״‬

734
00:40:45,526 --> 00:40:52,408
‫״חלמתי על נשיקת האהבה‬

735
00:40:53,492 --> 00:40:58,164
‫״ועל נסיך שמעניק לי אותה.‬

736
00:40:58,998 --> 00:41:01,834
‫״אני בקשר יציב ומתמשך.‬

737
00:41:01,917 --> 00:41:05,921
‫״כי התחלתי לתת לו‬

738
00:41:06,005 --> 00:41:12,136
‫״רק אחרי חודש.״‬

739
00:41:22,313 --> 00:41:25,316
‫סביר להניח שלא ככה זה יהיה.‬

740
00:41:26,734 --> 00:41:28,319
‫ואני לא פסימית.‬

741
00:41:29,987 --> 00:41:33,115
‫אנחנו כל הזמן מסתכלים‬
‫על מערכות יחסים אחרות.‬

742
00:41:33,616 --> 00:41:37,161
‫וברוב המקרים, ההשוואה לא הוגנת כלפינו.‬

743
00:41:37,244 --> 00:41:40,831
‫כי אנשים שנמצאים בקצה הזה‬
‫לא אשמים שהם נמצאים בו.‬

744
00:41:40,915 --> 00:41:43,417
‫כי יש גורמים‬
‫שלא מספרים לנו עליהם, כמו גנטיקה.‬

745
00:41:44,043 --> 00:41:46,003
‫יש לנו גנים שונים.‬

746
00:41:46,086 --> 00:41:48,422
‫המשפחות שלנו מגיעות ממקומות שונים.‬

747
00:41:48,506 --> 00:41:53,010
‫אני מרכס האנדים. אני ממוצא ילידי, כן?‬

748
00:41:53,093 --> 00:41:56,639
‫בני המואיסקה, האצטקים,‬
‫האינקה, בני הטאינו, המוטילונים.‬

749
00:41:58,766 --> 00:42:02,019
‫הם היו צריכים לטפס על ההרים האלה‬
‫ולרדת מהם שוב ושוב.‬

750
00:42:02,102 --> 00:42:03,938
‫לכן ללטיניות יש תחת גדול.‬

751
00:42:04,939 --> 00:42:08,442
‫ויש לנו רגליים קצרות‬
‫כי כשהולכים הרבה, הן לא גדלות.‬

752
00:42:10,110 --> 00:42:12,530
‫לכל מה שעובר בתורשה יש מקור, נכון?‬

753
00:42:12,613 --> 00:42:16,450
‫כשאנחנו משווים את עצמנו לאחרים,‬
‫ההשוואות צריכות להיות הוגנות יותר.‬

754
00:42:16,534 --> 00:42:19,703
‫ואני חושבת שלפעמים תמונות של אחרים‬

755
00:42:19,787 --> 00:42:22,873
‫גורמות לנו לפקפק בעצמנו. נכון?‬

756
00:42:23,457 --> 00:42:25,793
‫ומאחורי תמונה של אישה, למשל…‬

757
00:42:26,293 --> 00:42:31,382
‫את מסתכלת על תמונה של אימא ואומרת,‬
‫״יש לה בנות מתבגרות וילד קטן,‬

758
00:42:31,465 --> 00:42:34,802
‫״ויש לה בעל עשיר שאוהב אותה.‬
‫איך היא עושה את זה?״‬

759
00:42:34,885 --> 00:42:36,971
‫את שואלת, ״איך היא עושה את זה?״‬

760
00:42:38,097 --> 00:42:40,391
‫אני מאמינה שמאחורי התמונה יש סיפור.‬

761
00:42:40,474 --> 00:42:43,394
‫כי אני מכירה את הסיפורים‬
‫שמאחורי התמונות שלי.‬

762
00:42:43,978 --> 00:42:46,605
‫ואני מדמיינת שמאחורי התמונה המאושרת הזאת‬

763
00:42:47,106 --> 00:42:49,483
‫אולי יש…‬

764
00:42:51,527 --> 00:42:52,528
‫״אנדריאה! קמילה!‬

765
00:42:53,362 --> 00:42:54,780
‫״בואו הנה! מה קרה?‬

766
00:42:54,863 --> 00:42:56,824
‫״אני מחכה לכן. איפה אתן?‬

767
00:42:57,575 --> 00:42:58,492
‫״אתן לבושות?‬

768
00:42:59,159 --> 00:43:02,496
‫״מה זה החרא הזה? תורידי את זה!‬
‫את באודישן ל׳אונליפאנס׳?‬

769
00:43:02,997 --> 00:43:05,666
‫״מה יש לך בשיער? את נראית כמו טרול.‬

770
00:43:05,749 --> 00:43:09,461
‫״שיער ירוק? את לטינית!‬
‫אף אחד כאן לא נולד עם שיער כזה.‬

771
00:43:09,545 --> 00:43:12,006
‫״תתבגרי, מטומטמת! את כבר מספיק גדולה.‬

772
00:43:12,089 --> 00:43:13,257
‫"בואי הנה מייד!"‬

773
00:43:16,176 --> 00:43:17,011
‫״חיימה.‬

774
00:43:17,511 --> 00:43:18,429
‫״ודניאל?‬

775
00:43:19,471 --> 00:43:21,473
‫״תעזוב את הפלייסטיישן המזדיין!‬

776
00:43:21,557 --> 00:43:22,474
‫״אתה האבא!‬

777
00:43:22,558 --> 00:43:26,770
‫״היית אמור לעזור לי עם הילד‬
‫לא לשבת פה ולשחק פיפ״א!‬

778
00:43:26,854 --> 00:43:29,315
‫״היית גרוע בכדורגל אמיתי,‬
‫ועכשיו אתה גרוע בפיפ״א!‬

779
00:43:29,398 --> 00:43:34,194
‫״אני שמחה שהשופטים הארגנטינאים‬
‫אומרים לך שאתה אידיוט!״‬

780
00:43:37,156 --> 00:43:41,285
‫״אני ערה מארבע בבוקר.‬

781
00:43:41,368 --> 00:43:44,330
‫״תרגלתי יוגה, כתבתי ביומן הכרת התודה שלי.‬

782
00:43:44,413 --> 00:43:45,414
‫״החובות שלי.‬

783
00:43:46,290 --> 00:43:47,166
‫״הכול, לעזאזל!‬

784
00:43:47,249 --> 00:43:49,835
‫״ארבע ארוחות בוקר שונות כי הילדה טבעונית.‬

785
00:43:49,918 --> 00:43:52,421
‫״טבעונית! והיא אוכלת עוף, בקר ונקניקיות!‬

786
00:43:52,504 --> 00:43:56,091
‫״יש חיות מתות בחרא הזה!‬
‫להיות טבעונית זה לא להרוג חיות, מטומטמת!‬

787
00:43:56,592 --> 00:43:58,594
‫״והאדון רגיש ללקטוז.‬

788
00:43:58,677 --> 00:44:00,137
‫״עכשיו אתה רגיש, כשאתה בבית.‬

789
00:44:00,220 --> 00:44:03,682
‫״כי ברחוב ראיתי אותך‬
‫אוכל פיצה וצ׳יזבורגר כפול.‬

790
00:44:03,766 --> 00:44:05,142
‫״יש בזה לקטוז!‬

791
00:44:06,143 --> 00:44:08,812
‫״חזרתי 15 שנה אחורה בהתקדמות מעמד האישה‬

792
00:44:08,896 --> 00:44:11,440
‫״בגלל ארבעתכם, מנוולים!‬

793
00:44:13,901 --> 00:44:18,280
‫״ואני לא יכולה לקבל תמונה משפחתית‬
‫ביום הולדת 35 המזדיין שלי?‬

794
00:44:19,365 --> 00:44:20,532
‫״בואו הנה מייד!‬

795
00:44:21,950 --> 00:44:22,868
‫״תחייך, מטומטם,‬

796
00:44:22,951 --> 00:44:26,246
‫לא יכולנו לממן טיול לקרטחנה‬
‫בגלל הגשר השקוף לשיניים שלך.״‬

797
00:44:37,424 --> 00:44:39,510
‫״המשפחה שלי, הברכה הגדולה של חיי.״‬

798
00:44:43,263 --> 00:44:46,308
‫אי אפשר לדעת עד כמה אנשים אחרים רעבים.‬

799
00:44:46,392 --> 00:44:48,185
‫אי אפשר לדעת מה שלומם באמת.‬

800
00:44:48,977 --> 00:44:51,063
‫אי אפשר לדעת, נכון?‬

801
00:44:52,231 --> 00:44:56,026
‫אפילו שגדלנו, ועכשיו אנחנו ״מבוגרים בערך״‬

802
00:44:56,110 --> 00:44:59,405
‫מה שמאפיין את הדור שלי‬
‫הוא שאנחנו מתגעגעים לאימהות שלנו.‬

803
00:44:59,947 --> 00:45:01,907
‫עכשיו כשאני אימא, אני מבינה.‬

804
00:45:01,990 --> 00:45:04,451
‫כשאת צעירה, את תמיד בקיצון הזה,‬

805
00:45:04,535 --> 00:45:07,329
‫ואומרת, ״אימא, אל תתערבי לי בחיים.‬

806
00:45:08,330 --> 00:45:11,250
‫״את לא תחליטי בשבילי,‬
‫אני יודעת מה אני עושה.‬

807
00:45:11,333 --> 00:45:14,169
‫״אל תתערבי בהחלטות שלי,‬
‫כבדי את המרחב האישי שלי.״‬

808
00:45:15,045 --> 00:45:16,839
‫ואז את מתבגרת, ויש לך ילד,‬

809
00:45:17,423 --> 00:45:19,842
‫״אימא, בבקשה, אימוש.‬

810
00:45:21,135 --> 00:45:23,262
‫״אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי.‬

811
00:45:23,762 --> 00:45:27,516
‫״תגידי לי, אני לא יודעת מה לעשות.‬

812
00:45:27,599 --> 00:45:29,727
‫״אימא, תשכחי מהמרחב האישי.‬

813
00:45:29,810 --> 00:45:31,061
‫״בואי לגור איתי.״‬

814
00:45:33,272 --> 00:45:36,608
‫ורוב המבוגרים מהדור שלי רוצים תחליף אם.‬

815
00:45:36,692 --> 00:45:39,111
‫אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים עוד כמה שנים.‬

816
00:45:39,695 --> 00:45:41,905
‫לכן אנחנו קונים שעון שהוא כמו אימא.‬

817
00:45:41,989 --> 00:45:45,200
‫״תנשום, לך לישון, תתעורר.‬

818
00:45:45,284 --> 00:45:47,202
‫״שב ישר, תצמח לך גיבנת.״‬

819
00:45:47,286 --> 00:45:48,162
‫אתה כזה…‬

820
00:45:49,997 --> 00:45:51,623
‫ומגדלים אותנו שוב ושוב.‬

821
00:45:51,707 --> 00:45:54,334
‫לא רק המשפחה ובית הספר שלך מגדלים אותך,‬

822
00:45:54,418 --> 00:45:57,087
‫גם הטעם שלך מגדל אותך, כל מה שאתה צורך.‬

823
00:45:57,171 --> 00:46:00,090
‫הכול מעצב אותנו,‬
‫צריך להיזהר במה שאנחנו צורכים.‬

824
00:46:00,174 --> 00:46:01,341
‫צריך להיות בררנים.‬

825
00:46:01,425 --> 00:46:03,135
‫החברים שלנו מגדלים אותנו,‬

826
00:46:03,218 --> 00:46:07,389
‫השיחות הפילוסופיות‬
‫שניהלנו איתם על מדרכה בארבע בבוקר.‬

827
00:46:07,473 --> 00:46:09,892
‫הרבה דברים מגדלים אותנו, נכון?‬

828
00:46:09,975 --> 00:46:12,811
‫האנשים שהיינו איתם ועזבנו אותם‬
‫גידלו אותנו.‬

829
00:46:12,895 --> 00:46:14,563
‫האנשים שעזבו אותנו גידלו אותנו.‬

830
00:46:14,646 --> 00:46:17,149
‫״תודה. שאלוהים יברך אותך‬
‫על כך שלא רצית אותי.״‬

831
00:46:18,525 --> 00:46:20,486
‫והטעם שלנו מגדל אותנו.‬

832
00:46:20,569 --> 00:46:23,030
‫בסרטים תמיד יש מסרים סמויים.‬

833
00:46:23,113 --> 00:46:25,324
‫ואני אוהבת‬
‫את התפקידים שנשים מקבלות בימינו,‬

834
00:46:25,407 --> 00:46:28,076
‫דמויות נשיות חזקות וכו׳.‬

835
00:46:28,160 --> 00:46:29,995
‫מה שאני לא אוהבת זה שעושים את אותו הדבר.‬

836
00:46:30,078 --> 00:46:34,291
‫אז כדי שנשים יבלטו לטובה,‬
‫מצרפים להן דמות ראשית נוספת של מניאק.‬

837
00:46:36,502 --> 00:46:40,422
‫יש דמויות נשיות שעיצבו אותנו,‬
‫או שלפחות עיצבו אותי‬

838
00:46:40,506 --> 00:46:41,507
‫ועוד הרבה אנשים.‬

839
00:46:41,590 --> 00:46:44,051
‫ואני לא אוהבת את הטיפול שהן קיבלו‬

840
00:46:44,134 --> 00:46:46,637
‫כי אני מרגישה‬
‫שהן מעבירות לנו את המסר הלא נכון.‬

841
00:46:46,720 --> 00:46:51,099
‫אחת מהן היא הרמיוני גריינג׳ר‬
‫מסדרת ״הארי פוטר״.‬

842
00:46:51,183 --> 00:46:53,310
‫בעיניי, היא הדמות הכי מגניבה בסדרה.‬

843
00:46:53,393 --> 00:46:55,771
‫צריך היה לקרוא לה סדרת ״הרמיוני גריינג׳ר״.‬

844
00:46:56,271 --> 00:46:57,105
‫למה?‬

845
00:46:57,606 --> 00:47:01,944
‫פשוט כי בלעדיה לא היה בכלל ״הארי פוטר״,‬
‫היה רק חצי ספר.‬

846
00:47:02,611 --> 00:47:06,490
‫הוא לא היה שורד בלעדיה.‬
‫אני לא אומרת את זה מתוך פמיניזם, זו האמת.‬

847
00:47:06,573 --> 00:47:08,408
‫הילדה הזו הייתה הכי מגניבה שיש.‬

848
00:47:08,492 --> 00:47:11,203
‫והיא מייצגת אותנו,‬
‫החנוניות עם השיער הבעייתי,‬

849
00:47:11,286 --> 00:47:13,247
‫הבנות הדחויות.‬

850
00:47:14,748 --> 00:47:18,168
‫ואהבתי את הדמות הזו,‬
‫היא אישה שמעצימה אותנו.‬

851
00:47:18,252 --> 00:47:20,879
‫ואנחנו חושבות,‬
‫״הרמיוני כזו מגניבה״, ״אני הרמיוני״.‬

852
00:47:20,963 --> 00:47:22,589
‫את קונה את חצאית הקפלים שלה.‬

853
00:47:22,673 --> 00:47:25,217
‫אני מתלבשת כמו הרמיוני בגיל 35.‬

854
00:47:25,300 --> 00:47:26,802
‫לא אכפת לי. אני מעריצה אותה.‬

855
00:47:28,262 --> 00:47:31,974
‫ומה הסצנה האחרונה‬
‫שהרמיוני גריינג׳ר מקבלת בסרטים?‬

856
00:47:32,724 --> 00:47:36,603
‫יש בה סאבטקסט, מסר סמוי ורעיל.‬

857
00:47:37,187 --> 00:47:39,940
‫הרמיוני לוקחת את הילדים שלה‬
‫להסעה לבית הספר‬

858
00:47:40,649 --> 00:47:42,568
‫עם בעלה השמן…‬

859
00:47:44,486 --> 00:47:45,529
‫וזה רון!‬

860
00:47:46,697 --> 00:47:49,950
‫היא התחתנה עם רון.‬
‫הסאבטקסט: היא הרסה הכול.‬

861
00:47:51,535 --> 00:47:52,953
‫הרמיוני, נראית על הפנים,‬

862
00:47:53,036 --> 00:47:56,665
‫עם שיער מבולגן,‬
‫שקיות מתחת לעיניים, לובשת חצאית ישנה.‬

863
00:47:56,748 --> 00:47:58,876
‫כאילו שהסרט אומר, ״מי אמר לה להתחתן?״‬

864
00:47:58,959 --> 00:48:01,795
‫היא הרסה הכול,‬
‫היא דפקה לעצמה את הקריירה כמכשפה.‬

865
00:48:02,838 --> 00:48:05,465
‫זה העונש שנשים מקבלות מהחברה.‬

866
00:48:05,549 --> 00:48:09,052
‫אם אנחנו בוחרות להביא ילדים,‬
‫המסר הוא, ״טוב, ציפינו שהיא תהרוס הכול.‬

867
00:48:09,136 --> 00:48:11,388
‫״מה היא תעשה עכשיו, תגידו?״‬

868
00:48:11,471 --> 00:48:13,473
‫וזה לא בסדר. פשוט לא בסדר.‬

869
00:48:13,974 --> 00:48:16,685
‫יש דמויות נשיות‬
‫שנותנות לנו השראה, והורסים אותן.‬

870
00:48:16,768 --> 00:48:20,606
‫למשל, דאינריז טארגאריין מ״משחקי הכס״.‬

871
00:48:20,689 --> 00:48:23,150
‫אם לא צפיתם, לא נורא.‬

872
00:48:23,233 --> 00:48:27,446
‫זו סדרה על תככים, אי צדק,‬
‫מחלוקות, פוליטיקה מלוכלכת.‬

873
00:48:27,529 --> 00:48:28,488
‫בעצם אפשר…‬

874
00:48:28,572 --> 00:48:31,325
‫לצפות בכל מהדורת חדשות‬
‫באמריקה הלטינית, וזה זה.‬

875
00:48:31,992 --> 00:48:34,536
‫דובבו את הסדרה לספרדית מקסיקנית.‬

876
00:48:34,620 --> 00:48:38,040
‫זו הייתה טעות גדולה.‬
‫חבל שלא דובבו אותה לספרדית קולומביאנית.‬

877
00:48:39,166 --> 00:48:41,418
‫הבחורה נקראת דאינריז טארגאריין.‬

878
00:48:42,669 --> 00:48:45,047
‫״מי אני? איך קוראים לי? מה שמי?״‬

879
00:48:46,214 --> 00:48:49,092
‫״מלכת האש, מלכת ראשוני האדם‬

880
00:48:49,176 --> 00:48:50,761
‫״אני לא נשרפת. אני האש.״‬

881
00:48:50,844 --> 00:48:53,764
‫נכון? בקולומביאנית זה היה מגניב יותר.‬

882
00:48:56,683 --> 00:48:59,561
‫והאישה הזאת היא הדמות הראשית בסדרה, בסאגה.‬

883
00:49:00,062 --> 00:49:01,396
‫ומה הבעיה?‬

884
00:49:01,480 --> 00:49:05,317
‫היא מנהיגה מלידה,‬
‫אישה חזקה, עוצמתית, בלתי מנוצחת.‬

885
00:49:05,400 --> 00:49:07,361
‫אבל בסדרה אנחנו מתמקדים בשאלה‬

886
00:49:07,444 --> 00:49:10,781
‫במי היא תבחר כבן זוג.‬

887
00:49:12,407 --> 00:49:15,202
‫ויש לה המון אפשרויות, זו הבעיה.‬

888
00:49:16,495 --> 00:49:17,579
‫בעיה ענקית.‬

889
00:49:18,497 --> 00:49:20,958
‫הראשון היה נישואי שידוך.‬

890
00:49:21,041 --> 00:49:25,963
‫עם גבר שדווקא לא הייתה לי בעיה‬
‫שישדכו לי אותו.‬

891
00:49:26,046 --> 00:49:30,008
‫כאילו, ״אבא, אימא, תסגרו איתם.‬
‫בואו ננהל משא ומתן בעניין ברגע זה״.‬

892
00:49:32,219 --> 00:49:33,053
‫נכון?‬

893
00:49:33,136 --> 00:49:35,806
‫״לעזאזל, הכריחו אותי להתחתן עם חאל דרוגו.״‬

894
00:49:35,889 --> 00:49:38,558
‫היא התאלמנה בגיל 16, מפוצצת בכסף.‬

895
00:49:39,059 --> 00:49:41,395
‫תסבירו למי שלא מכיר.‬

896
00:49:41,979 --> 00:49:43,647
‫הגבר השני, כי יש לה כמה,‬

897
00:49:43,730 --> 00:49:47,985
‫הוא מתנקש שפותר לה את הבעיות‬
‫ומגיש לה את הראשים הכרותים של האויבים שלה.‬

898
00:49:48,068 --> 00:49:50,570
‫״הגוף הזה שלך, קחי אותו.״ והיא לוקחת.‬

899
00:49:50,654 --> 00:49:52,114
‫אבל היא מועצמת, ומשתעממת.‬

900
00:49:52,197 --> 00:49:54,992
‫״ביי, שיהיה בהצלחה,‬
‫התשוקה הזו מוגזמת בשבילי.״‬

901
00:49:55,659 --> 00:49:58,286
‫האפשרות השלישית היא איש זקן.‬

902
00:49:58,370 --> 00:49:59,788
‫ולא איזה קשיש מגעיל‬

903
00:49:59,871 --> 00:50:03,291
‫כמו השכן מהחנות‬
‫שנתת לו את המטבעות ועשה ככה. לא.‬

904
00:50:10,882 --> 00:50:12,092
‫מביך.‬

905
00:50:12,801 --> 00:50:15,595
‫זקן מגניב ולוהט שאוהב אותה.‬

906
00:50:15,679 --> 00:50:18,890
‫הגבר השלישי הוא הגבר שצריך לבחור בו.‬

907
00:50:19,808 --> 00:50:21,309
‫עם הראש, עם הלב ועם הבטן.‬

908
00:50:21,393 --> 00:50:23,353
‫איש מגניב שאוהב ומעצים אותה.‬

909
00:50:23,437 --> 00:50:26,982
‫הוא לא מתחרה בה, הוא לא כועס‬
‫אם היא חזקה יותר, אם היא מנצחת.‬

910
00:50:27,065 --> 00:50:31,695
‫איש שאוהב אותה,‬
‫איש מצחיק שקורא ספרים, שכיף איתו, אבל…‬

911
00:50:31,778 --> 00:50:33,697
‫״הוא נמוך מדי, לא?״‬

912
00:50:34,906 --> 00:50:37,868
‫״יש לו ידיים קטנות.‬
‫זה מוזר כשהוא חופן לי את הציצי.״‬

913
00:50:38,493 --> 00:50:39,494
‫ככה אנחנו.‬

914
00:50:41,079 --> 00:50:42,789
‫והאפשרות האחרונה, ג׳ון סנואו.‬

915
00:50:42,873 --> 00:50:45,709
‫ואנחנו אוהבים אותו והכול, אבל הוא דביל.‬

916
00:50:46,293 --> 00:50:47,961
‫הוא מחליף אידאולוגיה כל שבועיים.‬

917
00:50:48,045 --> 00:50:49,880
‫״אוי, אני הבן של מה־שמו.״‬

918
00:50:49,963 --> 00:50:52,632
‫״אוי, אני לא הבן שלו, נכון?‬
‫אז עכשיו אני נזיר.״‬

919
00:50:52,716 --> 00:50:55,385
‫״זיינתי פראית, עכשיו אני אחד מהפראים.״‬

920
00:50:55,469 --> 00:50:57,345
‫בחור שכל הזמן משנה את דעתו.‬

921
00:50:57,429 --> 00:51:01,975
‫אם לא צפיתם בסדרה,‬
‫יש לכם בת דודה שהייתה עם אחד כזה.‬

922
00:51:02,642 --> 00:51:05,020
‫והמסר כאן הוא שאת יכולה לעשות הכול,‬

923
00:51:05,103 --> 00:51:07,647
‫אבל מה שחשוב הוא מי בן הזוג שלך בסוף.‬

924
00:51:07,731 --> 00:51:09,357
‫שאגב, גם הורג אותך.‬

925
00:51:10,942 --> 00:51:14,738
‫והאישה האחרונה שלי היא האלמנה השחורה.‬
‫כזאת אישה קשוחה ומגניבה.‬

926
00:51:14,821 --> 00:51:17,574
‫אם אתם לא יודעים מי זו,‬
‫היא אישה שכולנו מכירים.‬

927
00:51:17,657 --> 00:51:19,367
‫אישה קשוחה ומגניבה.‬

928
00:51:19,451 --> 00:51:22,829
‫יש לה עבר אפל ומחורבן‬
‫אבל היא החליטה, ״אני משאירה אותו מאחוריי״.‬

929
00:51:23,330 --> 00:51:25,540
‫והיא הצליחה להגיע לצמרת של המקצוע שלה.‬

930
00:51:25,624 --> 00:51:27,209
‫היא אמרה, ״אני אצליח בגדול״.‬

931
00:51:27,292 --> 00:51:30,003
‫ואיך? בלי כוחות על בעולם של גיבורי על.‬

932
00:51:30,087 --> 00:51:33,381
‫היא עשתה את זה עם בעיטות,‬
‫אגרופים וחוכמת רחוב.‬

933
00:51:33,465 --> 00:51:35,509
‫לבחורה הזו יש חוכמת רחוב, נקודה.‬

934
00:51:36,760 --> 00:51:39,596
‫וכמו רוב הנשים שמראים לנו,‬

935
00:51:39,679 --> 00:51:42,182
‫אם הקריירה שלך נהדרת,‬
‫החיים שלך מחורבנים.‬

936
00:51:42,265 --> 00:51:44,101
‫אין לה חיים, אין לה אפילו בית.‬

937
00:51:44,601 --> 00:51:47,771
‫היו כבר 14 סרטים‬
‫ולא ראינו את הדירה שלה פעם אחת.‬

938
00:51:48,730 --> 00:51:50,899
‫היא תמיד במשרד או בבית של מישהו אחר.‬

939
00:51:50,982 --> 00:51:53,610
‫״היי, אני דודה נטליה, יש לכם מרק?״‬

940
00:51:56,196 --> 00:51:57,447
‫זה לא הוגן.‬

941
00:51:58,281 --> 00:52:01,535
‫זה כאילו שאם תממשי את הפוטנציאל שלך,‬
‫את תהיי לבד בסוף.‬

942
00:52:01,618 --> 00:52:04,913
‫את תמותי, ולא יהיה מי שיבוא ללוויה שלך.‬

943
00:52:05,789 --> 00:52:06,623
‫כלום.‬

944
00:52:07,124 --> 00:52:09,626
‫תצטרכי לאכול את מה שיש במשרד,‬

945
00:52:10,127 --> 00:52:12,212
‫המזון לגוף והמזון לנפש.‬

946
00:52:13,588 --> 00:52:16,466
‫״אז מי רווק פה?״ מספר אחת, קפטן אמריקה.‬

947
00:52:16,550 --> 00:52:18,343
‫כן, אני יודעת, השחקן…‬

948
00:52:18,426 --> 00:52:20,303
‫הצליל הזה של בשר על הגריל…‬

949
00:52:21,471 --> 00:52:22,389
‫אישה קינקית.‬

950
00:52:22,472 --> 00:52:24,683
‫כן, השחקן, אבל לא הדמות.‬

951
00:52:24,766 --> 00:52:27,561
‫הדמות, אם תבחנו אותה מקרוב,‬
‫היא של בחור משעמם.‬

952
00:52:27,644 --> 00:52:29,771
‫הוא לא מקלל, הוא לא יכול לטעות.‬

953
00:52:29,855 --> 00:52:32,149
‫הוא בסדר גמור, נקי, עם ג׳ל בשיער.‬

954
00:52:32,232 --> 00:52:33,984
‫הוא…‬

955
00:52:34,943 --> 00:52:36,903
‫הוא נקי מדי.‬

956
00:52:36,987 --> 00:52:41,324
‫הוא כמו מאמן כושר, אבל מורמוני, שלא…‬

957
00:52:41,408 --> 00:52:43,869
‫לא יודעת, הוא טוב מדי.‬

958
00:52:43,952 --> 00:52:44,786
‫חשוד!‬

959
00:52:44,870 --> 00:52:46,371
‫אנחנו לטינו־אמריקאים.‬

960
00:52:46,454 --> 00:52:49,082
‫לימדו אותנו לא לבטוח במה שקל מדי.‬

961
00:52:50,000 --> 00:52:53,628
‫כשמשהו קל מדי,‬
‫אתה חושב, ״אני אכנס לכלא״. ככה זה.‬

962
00:52:55,005 --> 00:52:57,841
‫אז בחור טוב מדי, יותר מדי…‬

963
00:52:57,924 --> 00:52:59,551
‫אפילו הוא רעיל. תחשבו על זה.‬

964
00:52:59,634 --> 00:53:02,554
‫בחורה חייכה אליו לפני 80 שנה‬
‫והוא לא מסוגל להתגבר עליה.‬

965
00:53:03,471 --> 00:53:05,557
‫היא לא אמרה כלום, רק ״בוא נרקוד״.‬

966
00:53:06,057 --> 00:53:07,058
‫הם אפילו לא רקדו.‬

967
00:53:08,310 --> 00:53:11,605
‫והאפשרות השנייה‬
‫של האלמנה השחורה היא הענק הירוק.‬

968
00:53:12,397 --> 00:53:13,690
‫אם לא צפיתם בסרט,‬

969
00:53:13,773 --> 00:53:15,901
‫לכולנו יש בת דודה שהייתה עם אחד כזה.‬

970
00:53:16,443 --> 00:53:17,402
‫בחור רעיל.‬

971
00:53:17,485 --> 00:53:21,281
‫הוא נעלם למשך ימים, שנים.‬
‫הוא חוזר. היא צריכה ללכת לחפש אותו.‬

972
00:53:21,364 --> 00:53:23,283
‫״אוי, נו, תירגע.״‬

973
00:53:23,909 --> 00:53:28,580
‫והוא אפילו היכה אותה בפנים.‬
‫הוא היה ירוק, אז לא אמרנו כלום.‬

974
00:53:28,663 --> 00:53:31,958
‫״זה נורמלי. זה לא נחשב, כי הוא היה ירוק.״‬

975
00:53:32,834 --> 00:53:34,127
‫הוא היכה אותה בפנים.‬

976
00:53:35,587 --> 00:53:39,424
‫כי עמוק בפנים, כשאנחנו רואות אחד כזה,‬

977
00:53:39,507 --> 00:53:44,221
‫לכל הנשים יש מחשבה מסוימת.‬
‫זה משהו פנימי ומלוכלך שאנחנו מכחישות.‬

978
00:53:45,096 --> 00:53:49,935
‫הפנטזיה שיש ל־99.9% מהנשים,‬
‫שאפילו לא ידעתן שיש לכן.‬

979
00:53:50,518 --> 00:53:52,187
‫גבר בגודל הזה.‬

980
00:53:54,147 --> 00:53:57,275
‫״הוא יכול להרים אותי,‬
‫הוא יגרום לי להרגיש רזה, גמישה.״‬

981
00:53:59,861 --> 00:54:01,029
‫זו סטייה.‬

982
00:54:01,613 --> 00:54:04,741
‫אבל הוא יהיה חסר תועלת.‬
‫כי אם הוא יכעס, הוא ימחץ אותך.‬

983
00:54:04,824 --> 00:54:05,909
‫״למחוץ, למחוץ.״‬

984
00:54:07,702 --> 00:54:11,498
‫והמסר הוא, ״את יכולה לתחזק קריירה מצליחה,‬
‫אבל אז תמותי לבד״.‬

985
00:54:12,123 --> 00:54:14,000
‫איזה מין מסרים מחורבנים אלה?‬

986
00:54:14,084 --> 00:54:16,544
‫אף פעם לא רואים‬
‫אישה עם קריירה מצליחה ומשפחה.‬

987
00:54:16,628 --> 00:54:18,630
‫אף פעם לא רואים גיבורת על בהיריון,‬

988
00:54:18,713 --> 00:54:21,591
‫או מניקה את הילד שלה בזמן שהיא נלחמת ברשע.‬

989
00:54:23,051 --> 00:54:27,055
‫וזה מה שאנחנו עושים,‬
‫אנחנו אומרים לאנשים שיש רק שני קצוות.‬

990
00:54:27,138 --> 00:54:30,475
‫שאם אתם באמצע,‬
‫עם ההחלטות הרגילות שלכם, פישלתם.‬

991
00:54:32,143 --> 00:54:32,978
‫נכון?‬

992
00:54:33,853 --> 00:54:37,274
‫ולפעמים צריך לפשל.‬
‫אם אלה פשלות, אז לפשל זה נהדר.‬

993
00:54:38,650 --> 00:54:39,985
‫נכון? כי…‬

994
00:54:46,491 --> 00:54:48,410
‫כי אנחנו מדברים הרבה על איזון.‬

995
00:54:48,493 --> 00:54:50,787
‫אנחנו מדברים על שלווה פנימית.‬

996
00:54:50,870 --> 00:54:54,499
‫אנחנו מדברים על המון דברים,‬
‫אבל אז לא מתאימים את המציאות שלנו‬

997
00:54:54,582 --> 00:54:57,711
‫למוצא שלנו, או לאפשרויות שלנו, נכון?‬

998
00:54:57,794 --> 00:54:59,337
‫אנחנו מבקרים את עצמנו כל הזמן.‬

999
00:54:59,421 --> 00:55:01,423
‫על מה שאין לנו,‬
‫מה שלא עשינו, הטעויות שלנו.‬

1000
00:55:01,506 --> 00:55:04,676
‫כי מישהו אחר עשה יותר מאיתנו,‬
‫או שעשה את זה מהר יותר.‬

1001
00:55:04,759 --> 00:55:07,012
‫אין לנו אפילו שלווה פנימית בזמן האוכל.‬

1002
00:55:07,095 --> 00:55:09,222
‫הדור שלנו לא אוכל בשלווה.‬

1003
00:55:09,306 --> 00:55:12,017
‫אנחנו דור הריפלוקס ודלקות הקיבה.‬

1004
00:55:12,642 --> 00:55:15,687
‫אנחנו אוכלים בחיפזון.‬
‫במיוחד אם גדלנו במשפחה גדולה,‬

1005
00:55:15,770 --> 00:55:17,897
‫עם הרבה אחים ומעט כבוד.‬

1006
00:55:17,981 --> 00:55:20,692
‫היינו חייבים לאכול מהר‬
‫כי ״זכות ראשונים״, נכון?‬

1007
00:55:22,360 --> 00:55:25,155
‫יש לנו ריפלוקס,‬
‫אנחנו אוכלים מהר, אנחנו לא נהנים מאוכל.‬

1008
00:55:25,238 --> 00:55:28,533
‫ובכל זאת, אנחנו רוצים שיהיה מזין,‬
‫אורגני, בריא, לא משמין.‬

1009
00:55:30,410 --> 00:55:33,246
‫אנחנו קצת מהכול, תערובת של יתרונות ופגמים.‬

1010
00:55:33,330 --> 00:55:36,416
‫יש גיוון בתוכנו ומסביבנו.‬

1011
00:55:36,499 --> 00:55:38,460
‫היחס שלנו לבגדים, לאוכל,‬

1012
00:55:38,543 --> 00:55:40,628
‫הכול נחשב, הכול כואב, הכול שובר אותנו.‬

1013
00:55:40,712 --> 00:55:42,213
‫לכן אנחנו כל כך דפוקים.‬

1014
00:55:42,297 --> 00:55:45,884
‫וזה נכון עוד יותר בחיינו הבוגרים,‬
‫כי אין לנו חברויות נטולות אינטרסים.‬

1015
00:55:45,967 --> 00:55:49,304
‫יש לנו חברים מסיבה אחת בלבד -‬
‫כי אנחנו צריכים חברים.‬

1016
00:55:50,221 --> 00:55:53,183
‫כי אדם מבוגר לא נפגש עם חברים כדי ליהנות.‬

1017
00:55:53,725 --> 00:55:55,393
‫אנחנו נפגשים כדי להתלונן.‬

1018
00:55:56,603 --> 00:55:59,731
‫אין לנו זמן או כסף ללכת לטיפול,‬
‫אז אנחנו צריכים חברים.‬

1019
00:56:00,440 --> 00:56:01,483
‫וזו תחרות.‬

1020
00:56:01,566 --> 00:56:04,402
‫״תאר לעצמך: חליתי בקורונה שלוש פעמים.״‬

1021
00:56:04,486 --> 00:56:07,238
‫״אבל לך יש כיס מרה, לי הוציאו אותו.״ זה…‬

1022
00:56:13,661 --> 00:56:17,332
‫ואפילו אוכל לא משמח אותנו.‬

1023
00:56:17,415 --> 00:56:19,042
‫קשה להיות מבוגרים,‬

1024
00:56:19,125 --> 00:56:22,003
‫ואנחנו כבר לא יכולים‬
‫לקבל החלטות חסרות חשיבות.‬

1025
00:56:22,087 --> 00:56:24,631
‫יש יותר מדי אפשרויות, והן מלחיצות אותנו.‬

1026
00:56:24,714 --> 00:56:27,801
‫בעבר, לאנשים לא היו אפשרויות שונות‬
‫לאהבה, לאוכל, לשום דבר.‬

1027
00:56:27,884 --> 00:56:29,177
‫היו לנו שלוש אפשרויות לאהבה,‬

1028
00:56:29,260 --> 00:56:32,055
‫השכן, החבר מבית הספר,‬
‫או בן הדוד מדרגה שלישית, שזה לא חטא.‬

1029
00:56:32,138 --> 00:56:32,972
‫זה הכול.‬

1030
00:56:34,766 --> 00:56:36,684
‫עכשיו לאנשים יש הרבה אפשרויות,‬

1031
00:56:36,768 --> 00:56:40,980
‫״אנשים, חברים, עצים, אתה בעצמך, כל דבר.״‬

1032
00:56:41,523 --> 00:56:44,317
‫״קיר, גרפיטי.‬
‫התחתנתי עם הגרפיטי הזה.״‬

1033
00:56:44,401 --> 00:56:45,443
‫הכול, כאילו…‬

1034
00:56:46,569 --> 00:56:49,072
‫ואנחנו כאן, אלה שבאמצע.‬

1035
00:56:49,656 --> 00:56:52,909
‫ובחיינו הבוגרים,‬
‫לפעמים אוכל הוא לא רק אוכל.‬

1036
00:56:52,992 --> 00:56:55,537
‫לפעמים, אחרי שעבר עלייך שבוע מחורבן,‬
‫את רוצה ארפה‬

1037
00:56:55,620 --> 00:56:58,623
‫כי היום יום ראשון, כי הבוס שלך מניאק.‬

1038
00:56:58,706 --> 00:57:01,459
‫את רוצה לשכוח שאת מבוגרת ולאכול ארפה.‬

1039
00:57:01,543 --> 00:57:04,045
‫את רוצה להרגיש‬
‫את החיבוק של אימא בארפה הזה.‬

1040
00:57:04,129 --> 00:57:06,047
‫את רוצה את חוויית הארפה,‬

1041
00:57:06,548 --> 00:57:08,508
‫ארפה שלא היית צריכה לשלם עליו.‬

1042
00:57:08,591 --> 00:57:09,759
‫את רוצה את הארפה הזה.‬

1043
00:57:10,260 --> 00:57:14,973
‫את רוצה ריח של ארפה, או של טאקו,‬
‫או מה שאוכלים באזור שלכם.‬

1044
00:57:15,056 --> 00:57:17,600
‫את רוצה את הריח של ארפה תוצרת בית.‬

1045
00:57:17,684 --> 00:57:22,063
‫הזיכרון של אימא שלך‬
‫מכינה את הארפה באהבה, מגישה לך אותו‬

1046
00:57:22,147 --> 00:57:25,650
‫ואומרת, ״הוא שחום, לא שרוף. תאכלי״.‬

1047
00:57:27,610 --> 00:57:28,486
‫את רוצה את זה.‬

1048
00:57:33,032 --> 00:57:33,992
‫לפעמים…‬

1049
00:57:40,748 --> 00:57:44,210
‫לפעמים עשית הכול והתנהגת יפה כל השבוע.‬

1050
00:57:44,294 --> 00:57:47,755
‫היית טבעונית בימים שני ושלישי‬
‫ואכלת בשר בימים רביעי וחמישי,‬

1051
00:57:47,839 --> 00:57:49,841
‫וסגדת לקינואה בימים שישי ושבת.‬

1052
00:57:49,924 --> 00:57:53,261
‫אבל היום יום ראשון,‬
‫ואת רוצה לאכול המבורגר.‬

1053
00:57:54,554 --> 00:57:55,388
‫נכון?‬

1054
00:57:55,930 --> 00:57:58,433
‫תראי, היום ש… לא, סליחה, לא היום.‬

1055
00:57:58,516 --> 00:58:03,313
‫הערב, כי המבורגר הוא משהו שאת רוצה בבוקר,‬
‫מנהלת עם עצמך דיונים בנושא כל היום‬

1056
00:58:03,396 --> 00:58:04,647
‫ומחליטה בערב.‬

1057
00:58:05,190 --> 00:58:07,567
‫כי אנחנו כאלה טיפשים, נכון?‬

1058
00:58:09,360 --> 00:58:11,654
‫אם בלילה שאחרי אכילת ההמבורגר‬

1059
00:58:12,405 --> 00:58:16,159
‫את לא מתעוררת בחרטה עמוקה שמתבטאת בצרבת,‬

1060
00:58:18,411 --> 00:58:20,330
‫בין הקיבה לתריסריון, אש בוערת.‬

1061
00:58:21,164 --> 00:58:23,666
‫אם את לא מתעוררת באחת בלילה‬

1062
00:58:23,750 --> 00:58:27,170
‫בחרטה עמוקה שמתבטאת בלהבות קיבתיות,‬

1063
00:58:28,421 --> 00:58:31,633
‫ומפנטזת שהכבאי מהפרסומת לתרופה לצרבת נכנס‬

1064
00:58:31,716 --> 00:58:33,551
‫ומתיז מים על הפנים שלך,‬

1065
00:58:33,635 --> 00:58:35,220
‫לא אכלת המבורגר.‬

1066
00:58:36,596 --> 00:58:38,431
‫אם בלילה שאחרי אכילת ההמבורגר‬

1067
00:58:39,933 --> 00:58:43,144
‫לא התעוררת ועברת חוויה חוץ־גופית…‬

1068
00:58:43,228 --> 00:58:47,148
‫אם בסביבות השעה שלוש‬
‫לא מצאת את עצמך מחוץ לגוף שלך‬

1069
00:58:47,232 --> 00:58:50,068
‫מביטה למטה ושופטת את עצמך,‬

1070
00:58:50,151 --> 00:58:53,655
‫מושפלת בתחתונים, בבוקסר,‬

1071
00:58:53,738 --> 00:58:56,324
‫במטבח, מושפלת, ככה,‬

1072
00:58:56,407 --> 00:59:00,453
‫שוקלת ביקרבונט עם מעט האנרגיה שנותרה לך‬

1073
00:59:01,246 --> 00:59:03,206
‫כדי לשרוד,‬

1074
00:59:04,666 --> 00:59:06,084
‫לא אכלת המבורגר.‬

1075
00:59:07,043 --> 00:59:11,256
‫ותשמעו, אם צריך איזון בחיים,‬
‫חפשו את האיזון שמתאים לכן.‬

1076
00:59:11,339 --> 00:59:14,467
‫רוצה לאכול המבורגר? תאכלי אותו, תזללי.‬

1077
00:59:14,551 --> 00:59:17,387
‫אבל שיהיה שווה את זה,‬
‫תחליטי שזה יום מיוחד.‬

1078
00:59:17,887 --> 00:59:19,430
‫תחליטי שזה יום ההמבורגר.‬

1079
00:59:19,514 --> 00:59:22,517
‫תזמיני אותו, ותוודאי שיהיה‬
‫ההמבורגר הכי מושחת, הכי מגעיל‬

1080
00:59:22,600 --> 00:59:24,936
‫והכי מזיק שאפשר.‬

1081
00:59:25,019 --> 00:59:29,232
‫ההמבורגר שראית בתפריט אלף פעמים וחשבת,‬
‫״מי אוכל את החרא הזה?״‬

1082
00:59:29,315 --> 00:59:30,984
‫את תאכלי אותו היום!‬

1083
00:59:31,067 --> 00:59:34,279
‫תאכלי אותו. עם כל התוספות. תגידי כן לכולן.‬

1084
00:59:34,362 --> 00:59:37,240
‫״מיני המבורגר בתוך ההמבורגר?״‬
‫כן, תזללי אותו.‬

1085
00:59:37,740 --> 00:59:40,618
‫שיהיה בגובה שבע קומות,‬
‫שיהיה מושחת, שומני.‬

1086
00:59:40,702 --> 00:59:42,412
‫תני לו לזמן זיכרונות ילדות,‬

1087
00:59:42,495 --> 00:59:44,414
‫טיפת גלידת הווניל ההיא…‬

1088
00:59:45,164 --> 00:59:46,165
‫תאכלי אותו!‬

1089
00:59:46,708 --> 00:59:49,377
‫שיהיה כל כך גדול‬
‫שתצטרכי למעוך אותו עם המרפק‬

1090
00:59:49,460 --> 00:59:51,170
‫כדי שייכנס לפה שלך.‬

1091
00:59:51,254 --> 00:59:53,590
‫תזללי את ההמבורגר, כי צריך איזון בחיים.‬

1092
00:59:53,673 --> 00:59:55,174
‫ועם מה נאזן אותו?‬

1093
00:59:56,217 --> 00:59:57,051
‫עם מים.‬

1094
00:59:58,678 --> 01:00:03,224
‫תודה רבה!‬

1095
01:00:06,185 --> 01:00:08,896
‫תודה!‬

1096
01:00:09,981 --> 01:00:11,316
‫תודה רבה!‬

1097
01:03:30,056 --> 01:03:33,684
‫תרגום כתוביות: אדוה לנציאנו‬