1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,047 --> 00:00:07,882
‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬

3
00:00:07,966 --> 00:00:12,846
‫אני שמחה ונרגשת להיות כאן הערב‬

4
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

5
00:00:12,929 --> 00:00:15,390
‫ולהציג את אחד מחבריי הטובים ביותר‬

6
00:00:15,473 --> 00:00:19,644
‫ואת אחד הסטנדאפיסטים האהובים עליי בעולם:‬

7
00:00:19,728 --> 00:00:22,313
‫שנג ואנג!‬

8
00:00:37,537 --> 00:00:39,289
‫אלי וונג, חברים. אלי וונג.‬

9
00:00:42,751 --> 00:00:44,669
‫תודה. תודה רבה.‬

10
00:00:44,753 --> 00:00:48,381
‫אני ממש מתרגש ושמח להיות כאן.‬

11
00:00:49,174 --> 00:00:51,301
‫אתם יודעים, כשמתבגרים,‬

12
00:00:51,384 --> 00:00:55,555
‫עושים הרבה דברים בפעם הראשונה.‬
‫זה טבע ההתבגרות.‬

13
00:00:56,306 --> 00:00:59,601
‫אבל לפעמים עושים דברים‬
‫שחשבתם שלא תעשו בחיים.‬

14
00:00:59,684 --> 00:01:02,437
‫למשל, לאחרונה קניתי מכנסיים ב"קוסטקו".‬

15
00:01:04,606 --> 00:01:07,609
‫זה עניין רציני. זה פרק חדש בחיים.‬

16
00:01:08,359 --> 00:01:12,238
‫כי כשקונים מכנסיים בקוסטקו,‬
‫סימן שכבר לא אכפת לכם.‬

17
00:01:13,948 --> 00:01:17,952
‫זה השלב שבו אנחנו מרפים מהאגו‬
‫ומתחילים במסע הרוחני שלנו.‬

18
00:01:21,539 --> 00:01:22,373
‫נכון?‬

19
00:01:24,584 --> 00:01:29,631
‫כי אתם שומעים אנשים אומרים משהו, ואומרים:‬
‫"לא אכפת לי ממה שאחרים חושבים".‬

20
00:01:29,714 --> 00:01:31,216
‫אבל אלה סתם דיבורים,‬

21
00:01:31,299 --> 00:01:34,677
‫עד שמגבים אותם עם קניית מכנסיים בקוסטקו.‬

22
00:01:35,595 --> 00:01:38,932
‫ככה יודעים שבנאדם אמיתי. באמת לא מזיז לו.‬

23
00:01:39,474 --> 00:01:41,601
‫הוא רצה מכנסיים של קיקרלנד.‬

24
00:01:43,436 --> 00:01:45,396
‫אל תתעסקו עם אנשים כאלה.‬

25
00:01:45,480 --> 00:01:48,608
‫כשרואים מישהו לובש מכנסי קיקרלנד,‬
‫יודעים שני דברים.‬

26
00:01:48,691 --> 00:01:51,402
‫אחת, שהם עושים מה שצריך כדי לשרוד.‬

27
00:01:53,363 --> 00:01:56,324
‫שתיים, שהם כבר לא פוחדים למות.‬

28
00:02:00,954 --> 00:02:04,040
‫כי קוסטקו מלמדת אתכם איך להרפות.‬

29
00:02:05,625 --> 00:02:10,547
‫לפני שאני מגיע לחנות, באוטו,‬
‫אני עושה לעצמי שיחת עידוד/מדיטציה קצרה.‬

30
00:02:11,297 --> 00:02:13,508
‫"אנחנו עומדים להיכנס לסיבה עוינת.‬

31
00:02:14,634 --> 00:02:17,470
‫"אתה כבר יודע שיהיה שם אי-צדק.‬

32
00:02:18,138 --> 00:02:20,515
‫"יהיו זוועות של ממש.‬

33
00:02:21,141 --> 00:02:25,019
‫"תתקומם כשאפשר, תקבל ‬
‫את מה שאי אפשר לשנות. קדימה, לקוסטקו."‬

34
00:02:26,646 --> 00:02:31,860
‫אם אני לא מוצא חניה תוך שמונה דקות,‬
‫אני נוסע משם.‬

35
00:02:32,861 --> 00:02:35,905
‫עזוב, אחי. זה בסדר. היום זה לא היום.‬

36
00:02:37,157 --> 00:02:41,911
‫אני לא אלך בכוח. זו קוסטקו.‬
‫אני אכבד אותה, כמו שמכבדים את האוקיינוס.‬

37
00:02:43,538 --> 00:02:47,458
‫זה לא הלו"ז שלי. זה הירח, הגאות והשפל.‬

38
00:02:48,126 --> 00:02:50,628
‫קוסטקו יותר גדולה מכולנו.‬

39
00:02:55,800 --> 00:02:58,428
‫יש הרבה שינויים. אני לא יודע מתי זה קרה.‬

40
00:02:58,511 --> 00:03:03,308
‫לא מזמן גיליתי‬
‫שהחטיף המיינסטרימי המועדף עליי‬

41
00:03:04,225 --> 00:03:06,853
‫הוא "מאונדס" עכשיו.‬

42
00:03:08,938 --> 00:03:11,983
‫זה מפתיע, לא? כי כולנו יודעים‬

43
00:03:12,859 --> 00:03:13,985
‫שזה גועל נפש.‬

44
00:03:16,529 --> 00:03:17,739
‫זה גועל נפש.‬

45
00:03:18,448 --> 00:03:22,160
‫אם אתם לא יודעים מה זה "מאונדס",‬
‫זה כמו "אלמונד ג'וי" (עינוגי שקדים),‬

46
00:03:22,243 --> 00:03:23,578
‫אבל אין שקדים.‬

47
00:03:26,122 --> 00:03:27,248
‫אין עינוגים.‬

48
00:03:28,833 --> 00:03:30,835
‫יש הרבה קוקוס.‬

49
00:03:31,878 --> 00:03:34,589
‫ואו, הממתק הזה מלא סיבים.‬

50
00:03:35,548 --> 00:03:38,384
‫הוא מכיל פרה-ביוטיקה.‬

51
00:03:40,970 --> 00:03:44,724
‫"מאונדס" (תלים) זה שם גרוע.‬

52
00:03:47,143 --> 00:03:49,812
‫אני לא מבין. אלמונד ג'וי‬
‫הוא מוצר אחר בסדרה.‬

53
00:03:49,896 --> 00:03:52,482
‫יש בשם את המרכיב המרכזי ורגש חיובי.‬

54
00:03:52,565 --> 00:03:55,568
‫אלמונד ג'וי.‬
‫זה לא שם רע. מישהו עבד על זה.‬

55
00:03:57,320 --> 00:04:00,406
‫מי אישר את השם "מאונדס"?‬

56
00:04:02,075 --> 00:04:04,035
‫הם ראו את המוצר בכלל?‬

57
00:04:04,953 --> 00:04:06,788
‫כי הוא חום וגושי.‬

58
00:04:08,373 --> 00:04:13,795
‫"מאונדס" זה שם מוצלח‬
‫רק אם החלופה היחידה הייתה "פיילס" (ערמות).‬

59
00:04:18,466 --> 00:04:21,511
‫אני אוכל "מאונדס" בצורה מוזרה.‬
‫פיתחתי לעצמי טקס קטן.‬

60
00:04:21,594 --> 00:04:25,723
‫אני פותח את הממתק, ומארגן לי שקדים בצד.‬

61
00:04:25,807 --> 00:04:27,892
‫מדובר ברכישות נפרדות.‬

62
00:04:29,727 --> 00:04:31,938
‫ואז אני מכין לי עינוגים משלי.‬

63
00:04:33,648 --> 00:04:35,775
‫אני דוחף את השקדים לתוך ה"מאונדס".‬

64
00:04:35,858 --> 00:04:40,196
‫הרבה יותר ממה שמקבלים ב"אלמונד ג'וי" רגיל.‬
‫אני דוחס כמות רצינית, שיהיה פריך.‬

65
00:04:40,280 --> 00:04:42,407
‫ואז אני אוכל את זה כמו תרופה לכלבים.‬

66
00:04:49,205 --> 00:04:51,541
‫התברכתי, חברים.‬

67
00:04:54,711 --> 00:04:59,090
‫אבל יש דברים שאתם מניחים כל חייהם שתעשו,‬
‫ואולי לא יצא לכם לעשות.‬

68
00:04:59,173 --> 00:05:01,801
‫אני לומד את זה עכשיו. עד לא מזמן,‬

69
00:05:03,469 --> 00:05:05,305
‫חשבתי שיהיה לי בית משלי.‬

70
00:05:06,848 --> 00:05:09,809
‫חשבתי שאולי‬
‫יהיו לי נכסים בחוף המערבי והמזרחי.‬

71
00:05:09,892 --> 00:05:13,187
‫עכשיו אני אומר:‬
‫"בחיי, היה יכול להיות ממש נחמד‬

72
00:05:13,271 --> 00:05:15,398
‫אם היה לי כיור עמוק יותר במטבח."‬

73
00:05:17,608 --> 00:05:21,946
‫אני רוצה את זה. הייתי בבית של חבר שלי‬
‫ואמרתי: "ואו, הדבר הזה מרווח, אחי.‬

74
00:05:22,613 --> 00:05:26,284
‫"הוא ממש מרווח. אתה חי טוב. הסתדרת.‬

75
00:05:27,493 --> 00:05:32,457
‫"אתה בטח לא מציף בטעות את השיש‬
‫כשאתה שוטף את התבניות של התנור.‬

76
00:05:35,752 --> 00:05:39,255
‫"אתה לא מבין איך אני חי. ‬
‫אנחנו שונים, אחי."‬

77
00:05:40,465 --> 00:05:44,177
‫זה מדהים כמה מים יוצאים מתבנית לתנור.‬

78
00:05:45,178 --> 00:05:47,180
‫זה מטורף. זה תמיד מפתיע.‬

79
00:05:48,890 --> 00:05:50,475
‫זה כמו אשליה אופטית.‬

80
00:05:50,558 --> 00:05:53,895
‫היא כל כך דקה, שלא רואים בה איום בכלל.‬

81
00:05:55,063 --> 00:05:58,149
‫אתם בטח עייפים‬
‫ומנקים אותה בעצלתיים, נכון?‬

82
00:05:58,232 --> 00:06:02,487
‫ופתאום, בום! אוי, לא!‬
‫עכשיו הוויטמינים שלי שוחים בלגונה.‬

83
00:06:05,365 --> 00:06:08,659
‫בפעם הבאה שנשרף לכם הבית,‬
‫עזבו את הדלי, קחו מגש לתנור.‬

84
00:06:12,205 --> 00:06:14,749
‫חשבתי על זה שכשהייתי צעיר יותר,‬

85
00:06:14,832 --> 00:06:17,585
‫הייתי נכנס לחנויות ספרים מלא ביראת כבוד.‬

86
00:06:18,211 --> 00:06:22,882
‫כשהייתי ילד, הייתי נכנס לחנות ספרים וחושב:‬
‫"תראו את כל הדברים שאני הולך ללמוד."‬

87
00:06:24,092 --> 00:06:28,679
‫כמבוגר, אני נכנס לחנות ספרים וחושב:‬
‫"תראו את כל הדברים שלעולם לא אדע."‬

88
00:06:32,600 --> 00:06:36,145
‫זה קשה. קשה לראות את הבורות שלך‬
‫בסדר אלפביתי.‬

89
00:06:37,814 --> 00:06:39,023
‫לא אוהב.‬

90
00:06:39,941 --> 00:06:41,984
‫אני בחלק של "המלצות הצוות", וחושב:‬

91
00:06:42,068 --> 00:06:45,279
‫מכל הדברים שאני לא יודע,‬
‫אלה האהובים על בריאן.‬

92
00:06:50,159 --> 00:06:53,413
‫זה מציף להיות מוקף‬
‫בכמות כזאת של ידע בו-זמנית.‬

93
00:06:53,496 --> 00:06:55,915
‫רואים אותו בבירור, אבל אי אפשר לקבל אותו.‬

94
00:06:55,998 --> 00:06:59,710
‫הידע פשוט מתגרה בך.‬
‫זה כמו מועדון חשפנות לחוכמה.‬

95
00:07:04,257 --> 00:07:07,385
‫אני מנסה לקרוא קצת כל ערב.‬
‫להפוך את זה להרגל.‬

96
00:07:07,468 --> 00:07:10,012
‫הבעיה היחידה היא שאני נרדם מהר מדי.‬

97
00:07:11,013 --> 00:07:13,015
‫ספרים זה חזק יותר ממלטונין.‬

98
00:07:14,642 --> 00:07:18,813
‫פשוט קח ספר, אחי.‬
‫זה משהו כמו 50 מ"ג לעמוד.‬

99
00:07:20,106 --> 00:07:24,152
‫זה טבעי, ההשפעה מהירה,‬
‫תופעות הלוואי כוללות למידה.‬

100
00:07:25,945 --> 00:07:29,699
‫שמונה שעות? אין בעיה.‬
‫שים את הספר על השידה ליד המיטה.‬

101
00:07:29,782 --> 00:07:32,869
‫אתה מתעורר באמצע הלילה, רואה את הספר שלך‬
‫ונרדם בחזרה.‬

102
00:07:34,579 --> 00:07:35,830
‫לא, תודה.‬

103
00:07:35,913 --> 00:07:37,415
‫עכשיו ישנים, אחי.‬

104
00:07:40,918 --> 00:07:44,547
‫אני קורא ספר כבר כמה שבועות.‬
‫אני עדיין בהקדמה.‬

105
00:07:46,340 --> 00:07:48,259
‫אפילו לא הגעתי לספר עדיין.‬

106
00:07:48,342 --> 00:07:51,554
‫זה לא נחשב כשהעמודים ממוספרים באותיות.‬

107
00:07:53,389 --> 00:07:56,225
‫אני תמיד לוקח איתי ספר. לסיבובי הופעות,‬

108
00:07:56,309 --> 00:07:59,228
‫לאחה"צ בחוף הים, לפיקניק.‬
‫אני תמיד לוקח ספר.‬

109
00:07:59,312 --> 00:08:00,730
‫אני פשוט לא קורא אותו.‬

110
00:08:01,731 --> 00:08:04,650
‫אני לא קורא הרבה,‬
‫אבל הספרים שלי מטיילים הרבה.‬

111
00:08:05,902 --> 00:08:09,155
‫נחמד להיות הספרים שלי.‬
‫איתי את תראי עולם.‬

112
00:08:13,075 --> 00:08:16,704
‫אני לא יודע,‬
‫אני חייב להשתפר בניהול הזמן שלי.‬

113
00:08:16,787 --> 00:08:19,540
‫אני לא יודע כמה זמן עוד אהיה בעולם הזה,‬

114
00:08:19,624 --> 00:08:22,084
‫אבל לפי קצב הקריאה הנוכחי שלי,‬

115
00:08:22,168 --> 00:08:24,587
‫אני מרגיש שנשארו לי עוד איזה שמונה ספרים.‬

116
00:08:25,838 --> 00:08:27,632
‫אני חייב לבחור אותם בחוכמה.‬

117
00:08:28,216 --> 00:08:30,218
‫קיבלתי אימייל מה"ניו-יורק טיימס":‬

118
00:08:30,301 --> 00:08:32,637
‫"73 ספרים שכדאי לקרוא הקיץ".‬

119
00:08:33,930 --> 00:08:35,723
‫חשבתי: אתם ממש לא מכירים אותי.‬

120
00:08:36,682 --> 00:08:38,017
‫הסרה מרשימת התפוצה.‬

121
00:08:39,101 --> 00:08:40,853
‫שבעים-ושלושה ספרים.‬

122
00:08:40,937 --> 00:08:43,022
‫הקיץ, אני אקרא ספר אחד…‬

123
00:08:43,648 --> 00:08:45,525
‫או שאקרא את המייל הזה.‬

124
00:08:48,653 --> 00:08:50,655
‫קצב ההעלאה איטי מדי.‬

125
00:08:51,364 --> 00:08:54,450
‫אני קורא לאט מדי.‬
‫הלוואי שהייתי יכול פשוט לחבר אותו.‬

126
00:08:54,951 --> 00:08:58,371
‫כמו ב"מטריקס". זוכרים את הפורט?‬
‫פשוט מכניסים את הכבל.‬

127
00:09:00,039 --> 00:09:02,416
‫"שבעה הרגלים של אנשים יעילים במיוחד".‬

128
00:09:10,841 --> 00:09:14,262
‫אני דחיין. זו בעיה רצינית.‬

129
00:09:14,345 --> 00:09:16,764
‫אפילו את הבדיחה הזאת עוד לא סיימתי לכתוב.‬

130
00:09:18,432 --> 00:09:20,643
‫המצב ממש חמור.‬

131
00:09:20,726 --> 00:09:25,231
‫אני פוחד ש"רשימת הדלי" שלי‬
‫תהיה פשוט רשימת סידורים שעדיין לא עשיתי.‬

132
00:09:26,816 --> 00:09:30,444
‫זה יהיה ממש עצוב אם הרופא שלי יגיד:‬
‫"נשארו לך חודשים ספורים לחיות"‬

133
00:09:30,528 --> 00:09:34,198
‫ואני אגיד: "אוי, אני חייב להזדרז‬
‫ולמסגר את התמונות האלה.‬

134
00:09:35,408 --> 00:09:38,536
‫"אני חי עם קירות חשופים‬
‫כמו איזה רוצח סדרתי."‬

135
00:09:44,208 --> 00:09:48,671
‫יש מטרה אחת שאני עובד עליה הרבה זמן.‬
‫אני עובד על יציבה טובה.‬

136
00:09:49,171 --> 00:09:53,801
‫זה קשה. אני לא יודע אם אצליח אי פעם.‬
‫היציבה שלי הייתה מרושלת כל חיי,‬

137
00:09:53,884 --> 00:09:55,720
‫כי אני אדם צנוע במיוחד.‬

138
00:09:58,055 --> 00:09:59,599
‫בחור טוב, אתם יודעים?‬

139
00:10:00,808 --> 00:10:03,603
‫זו ברירת המחדל מבחינתי, כן?‬

140
00:10:03,686 --> 00:10:07,148
‫כשאני רואה מישהו עומד זקוף,‬
‫אני לא מאמין שזה טבעי.‬

141
00:10:07,732 --> 00:10:11,569
‫אני מרגיש שזה מכוון.‬
‫אני חושב: "אתה מנסה לעשות עליי רושם?‬

142
00:10:12,486 --> 00:10:16,324
‫"גם אני יכול.‬
‫גם אני יכול להעמיד פנים שאני מאמין בעצמי."‬

143
00:10:23,581 --> 00:10:27,293
‫היציבה שלי הייתה מרושלת כל כך הרבה זמן‬
‫שזה מרגיש טבעי, זה מרגיש נוח.‬

144
00:10:27,376 --> 00:10:32,173
‫אני מרגיש כאילו שאני מעביר את המסר הנכון.‬
‫"היי, שאף אחד לא יפגע בבחור הזה."‬

145
00:10:33,507 --> 00:10:35,843
‫"לא, אחי. הוא כבר שבור."‬

146
00:10:38,471 --> 00:10:39,639
‫אני מרגיש בטוח ככה.‬

147
00:10:41,766 --> 00:10:44,393
‫למי שלא מכיר אותי, אני מטקסס במקור.‬

148
00:10:44,477 --> 00:10:45,853
‫גדלתי ביוסטון.‬

149
00:10:45,936 --> 00:10:49,231
‫למדתי באותה חטיבת ביניים כמו ביונסה.‬

150
00:10:50,650 --> 00:10:52,568
‫מטורף, לא? ביונסה!‬

151
00:10:53,277 --> 00:10:54,445
‫ואני.‬

152
00:10:56,489 --> 00:10:58,824
‫זה מטורף. ביונסה לבדה היא עניין רציני.‬

153
00:10:58,908 --> 00:11:03,454
‫כשמגלים שגם שנג ואנג הגיע מהחלק הזה‬
‫של העיר, אומרים: "ואו, כמה כישרון.‬

154
00:11:05,414 --> 00:11:07,625
‫"בטח היה שם משהו במים."‬

155
00:11:10,836 --> 00:11:15,257
‫חונכתי על פילוסופיות בודהיסטיות,‬
‫אבל יש לי ראש פתוח.‬

156
00:11:15,341 --> 00:11:19,261
‫אני מוכן ללכת לכל כנסייה‬
‫שיש בה מגרש כדורסל.‬

157
00:11:22,223 --> 00:11:25,851
‫זו הפעילות הגופנית שלי.‬
‫אני משחק כדורסל בשביל הכושר,‬

158
00:11:25,935 --> 00:11:27,520
‫אבל לא עם כל אחד.‬

159
00:11:28,020 --> 00:11:31,899
‫בכל יום שלישי‬
‫אני נפגש עם קבוצה ספציפית של חברים בפארק,‬

160
00:11:31,982 --> 00:11:34,944
‫כי כולנו גרועים, ואף אחד לא רוצה להיפצע.‬

161
00:11:36,737 --> 00:11:40,783
‫זה משחק אדיב.‬
‫אני אף פעם לא מקלל, אבל אני מצחקק הרבה.‬

162
00:11:42,159 --> 00:11:46,789
‫כי המוח שלי רוצה לעשות כל מיני דברים‬
‫שהגוף שלי לא מוציא אל הפועל.‬

163
00:11:47,581 --> 00:11:51,085
‫כשהכדור אצלי, אני אומר:‬
‫טוב, נעשה שינוי כיוון,‬

164
00:11:51,168 --> 00:11:55,423
‫ואז נעשה סבסוב ונסיים בקליעה חיננית‬
‫עם גלגול הכדור על קצות האצבעות.‬

165
00:11:56,048 --> 00:12:00,594
‫והגוף שלי אומר: "האמת היא‬
‫שנמסור את הכדור והוא ינחת בחוץ.‬

166
00:12:02,430 --> 00:12:04,390
‫"כדור עובר, זה הזמן לצחקוקים."‬

167
00:12:10,604 --> 00:12:12,106
‫זה מרחב ציבורי.‬

168
00:12:12,815 --> 00:12:15,860
‫אין לי מה לעשות אם אחרים רוצים לשחק,‬

169
00:12:15,943 --> 00:12:19,029
‫אבל כשיש מישהו שאני לא רוצה לשחק איתו,‬
‫אני מזהה ישר.‬

170
00:12:19,113 --> 00:12:22,450
‫אם הם נראים בכושר,‬
‫זה כבר מדליק נורת אזהרה.‬

171
00:12:24,910 --> 00:12:27,663
‫אני חושב: "אה, אתה בריא, מה? טוב.‬

172
00:12:27,747 --> 00:12:30,666
‫"יופי, כל הכבוד. אתה בטח יודע מה אתה עושה.‬

173
00:12:31,167 --> 00:12:33,252
‫"אבל זה לא הקטע שלנו.‬

174
00:12:33,836 --> 00:12:38,340
‫"לא, אחי. אני והחברים שלי כאן‬
‫בגלל שיש לנו מחלות.‬

175
00:12:39,425 --> 00:12:42,928
‫"יתר לחץ דם,‬
‫כולסטרול גבוה, סוכרת, כבד שומני.‬

176
00:12:43,012 --> 00:12:46,265
‫"לא באנו לכאן כדי לשחק משחקים.‬
‫באנו כדי לדחות את המוות."‬

177
00:12:48,267 --> 00:12:50,728
‫"תחזור כשתשיג פתק מהרופא."‬

178
00:12:55,149 --> 00:12:57,735
‫אני מת על החבר'ה האלה.‬
‫הם ממש יקרים לליבי.‬

179
00:12:57,818 --> 00:13:01,322
‫זו קבוצת החברים הכי אקראית שרכשתי בחיים,‬

180
00:13:01,405 --> 00:13:04,033
‫כי כולם גברים בוגרים‬

181
00:13:04,116 --> 00:13:06,577
‫שפגשתי בפארק.‬

182
00:13:09,246 --> 00:13:10,706
‫הם אנשי הפארק שלי!‬

183
00:13:11,999 --> 00:13:15,878
‫אם אי פעם אחליט לבצע שוד,‬
‫זה יהיה הצוות שלי.‬

184
00:13:17,296 --> 00:13:20,549
‫יש לזה שתי סיבות עיקריות.‬
‫אחת, אנחנו משחקים כבר יותר משמונה שנים,‬

185
00:13:20,633 --> 00:13:23,511
‫אבל אף אחד לא יודע‬
‫את שמות המשפחה של אף אחד אחר.‬

186
00:13:25,012 --> 00:13:29,266
‫הם בקושי יודעים את שמי הפרטי.‬
‫קוראים לי שנג, והם קוראים לי צ'אנג.‬

187
00:13:33,771 --> 00:13:37,608
‫שתיים, אנחנו מגיעים ממגוון רקעים‬
‫ויש לנו מיומנויות שונות.‬

188
00:13:37,691 --> 00:13:41,487
‫יש לנו חובבי משחקי תפקידים‬
‫שחיוניים לשוד מוצלח.‬

189
00:13:42,321 --> 00:13:45,199
‫יש לנו מישהו שחור‬
‫שעובד בתחום של גופי תאורה יוקרתיים,‬

190
00:13:45,282 --> 00:13:48,786
‫אז יש לו גישה לבתים של מפורסמים עשירים‬
‫ברחבי לוס אנג'לס.‬

191
00:13:49,578 --> 00:13:53,749
‫יש לנו יועץ פיננסי מאל סלוודור‬
‫שיעזור לנו בהלבנת הכספים, ינהל אותם.‬

192
00:13:54,542 --> 00:13:58,838
‫יש לנו שוטר מקסיקני שיגן עלינו‬
‫אם המשטרה תנסה להתערב.‬

193
00:13:59,672 --> 00:14:03,592
‫יש לנו עוד מישהו חסר מיומנויות טכניות,‬
‫אבל הוא לבן.‬

194
00:14:11,767 --> 00:14:14,687
‫יש לו כוחות שאני לא ממש מבין, אבל…‬

195
00:14:16,146 --> 00:14:17,857
‫הוא חלק מהצוות.‬

196
00:14:17,940 --> 00:14:20,442
‫חייבים מגוון.‬

197
00:14:24,572 --> 00:14:28,409
‫אני כבר לא יכול לשחק כדורסל בתחתוני בוקסר.‬

198
00:14:28,492 --> 00:14:30,744
‫נאלצתי לחזור ללבוש תחתוני טנגה.‬

199
00:14:31,954 --> 00:14:34,540
‫כי הגוף שלי עובר שינויים.‬

200
00:14:35,916 --> 00:14:39,461
‫וגיליתי שהביצים שלי מנסות לברוח.‬

201
00:14:41,297 --> 00:14:45,009
‫הייתי אדיב מדי במהלך השנים. ‬
‫נתתי להן יותר מדי חופש.‬

202
00:14:45,092 --> 00:14:47,428
‫עכשיו הן רוצות עצמאות.‬

203
00:14:48,304 --> 00:14:51,098
‫אני לא יכול להרשות את זה.‬
‫אני חייב לדכא את המרד.‬

204
00:14:52,141 --> 00:14:53,893
‫לקצר את הרצועה.‬

205
00:14:55,811 --> 00:14:59,273
‫אני יודע את זה ‬
‫כי יום אחד במגרש, באמצע המשחק…‬

206
00:15:00,274 --> 00:15:02,151
‫הביצים שלי פגעו לי בירך הפנימי.‬

207
00:15:04,069 --> 00:15:06,530
‫והיה צליל חזק של טפיחה.‬

208
00:15:08,741 --> 00:15:09,992
‫ממש התפדחתי.‬

209
00:15:10,826 --> 00:15:13,495
‫הייתי מתוח, כי ידעתי מה הדבר הבא שיקרה.‬

210
00:15:13,579 --> 00:15:15,664
‫מישהו הכריז על עברה.‬

211
00:15:17,791 --> 00:15:21,086
‫נאלצתי להסביר לו: "לא, אחי. אני הקורבן.‬

212
00:15:22,630 --> 00:15:24,006
‫"וגם מבצע העברה.‬

213
00:15:25,090 --> 00:15:26,884
‫"זו הייתה עבירת 'לוס בולס'."‬

214
00:15:32,514 --> 00:15:33,390
‫אז…‬

215
00:15:34,642 --> 00:15:37,144
‫אז הייתי חייב לקנות תחתוני טנגה, מבינים?‬

216
00:15:37,227 --> 00:15:40,856
‫לא קניתי תחתוני טנגה מאז חטיבת הביניים.‬

217
00:15:40,940 --> 00:15:43,943
‫עבר הרבה זמן. תהיתי מה השתנה, מה חדש.‬

218
00:15:44,860 --> 00:15:47,237
‫עשיתי מחקר ומצאתי תחתונים חדשים.‬

219
00:15:47,321 --> 00:15:49,114
‫אין פתח קדמי.‬

220
00:15:49,740 --> 00:15:50,908
‫הסתקרנתי.‬

221
00:15:51,408 --> 00:15:52,826
‫אני לא משתמש בפתח הקדמי.‬

222
00:15:52,910 --> 00:15:57,081
‫בדרך כלל, כשאני צריך להשתין,‬
‫הדחיפות לא מאפשרת לי להשחיל את החוט למחט.‬

223
00:15:58,374 --> 00:16:00,167
‫אני חייב ללכת ישירות למשתנה.‬

224
00:16:00,250 --> 00:16:02,878
‫אין לי זמן למצוא את דלת הסתרים.‬

225
00:16:09,301 --> 00:16:12,596
‫אז קניתי כאלה. התרגשתי.‬
‫קניתי תחתונים בלי פתח מקדימה.‬

226
00:16:12,680 --> 00:16:17,226
‫אבל כשפתחתי את האריזה, קלטתי:‬
‫לעזאזל, אני די בטוח שקניתי תחתוני נשים.‬

227
00:16:20,145 --> 00:16:23,607
‫מה ההבדל? אלה תחתוני נשים רכים ושחורים.‬

228
00:16:25,234 --> 00:16:26,777
‫זה לא מה שרציתי.‬

229
00:16:28,237 --> 00:16:30,572
‫כן, הן מתאימים. הם בגודל שלי.‬

230
00:16:31,824 --> 00:16:33,492
‫הם פשוט סקסיים מדי.‬

231
00:16:34,618 --> 00:16:36,245
‫אני לא מכיר את עצמי ככה.‬

232
00:16:37,830 --> 00:16:41,792
‫אתם יודעים, איך שהגזרה שלהם‬
‫כזאת נמוכה פה, כזאת גבוהה שם.‬

233
00:16:41,875 --> 00:16:44,336
‫איך שהם חובקים לי את האגן‬
‫ואת הירך הפנימית.‬

234
00:16:44,420 --> 00:16:46,672
‫מעולם לא הייתי מוחזק ככה.‬

235
00:16:47,756 --> 00:16:49,091
‫זה מעצים.‬

236
00:16:49,174 --> 00:16:52,386
‫כשמדדתי את התחתונים האלה,‬
‫היציבה שלי השתפרה ממש מהר,‬

237
00:16:54,054 --> 00:16:56,140
‫ואז, באופן בלתי רצוני, התחלתי לענטז.‬

238
00:16:56,223 --> 00:16:57,850
‫פשוט התחלתי לעשות…‬

239
00:16:58,434 --> 00:17:01,812
‫זו לא בחירה שלי.‬
‫זו רוח התחתונים שמתפשטת בגופי.‬

240
00:17:02,730 --> 00:17:04,565
‫אני רק כלי שרת.‬

241
00:17:13,824 --> 00:17:16,827
‫אני חושב שאנחנו צריכים לתת לעצמנו‬
‫את הסיכוי הכי טוב לאושר.‬

242
00:17:16,910 --> 00:17:20,330
‫אני מרגיש שכחברה, מצבנו היה טוב יותר‬

243
00:17:20,414 --> 00:17:26,462
‫אם היינו מקבלים דילוגים‬
‫כחלופה שוות ערך לריצה.‬

244
00:17:28,589 --> 00:17:30,382
‫העולם היה טוב יותר, לא?‬

245
00:17:31,050 --> 00:17:35,262
‫חבל שאנחנו מונעים מעצמנו‬
‫דרך מהירה וקלה כל כך לעליצות.‬

246
00:17:36,722 --> 00:17:39,349
‫כמה קילומטרים צריך לרוץ‬
‫כדי לקבל תחושת "היי"?‬

247
00:17:40,309 --> 00:17:42,352
‫איש אינו יודע. יותר מדי קילומטרים.‬

248
00:17:43,353 --> 00:17:45,773
‫כשמתחילים לדלג, מרגישים טוב מייד.‬

249
00:17:46,815 --> 00:17:50,611
‫תארו לעצמכם איך זה לדלג‬
‫יחד עם שלושת החברים הכי טובים שלכם.‬

250
00:17:53,489 --> 00:17:55,949
‫אתם צמודים כתף לכתף, במבנה.‬

251
00:17:57,117 --> 00:17:58,619
‫אתם כנופיית עליצות.‬

252
00:17:59,828 --> 00:18:01,872
‫נראים טוב. זזים מהר.‬

253
00:18:02,456 --> 00:18:03,916
‫זה יעיל.‬

254
00:18:03,999 --> 00:18:07,586
‫שתיתי בפאב לפני המופע.‬
‫זו הליכה של כעשר דקות,‬

255
00:18:07,669 --> 00:18:08,921
‫שמונה דקות בדילוגים.‬

256
00:18:11,173 --> 00:18:12,925
‫הגעתי לכאן לפני הזמן.‬

257
00:18:17,137 --> 00:18:19,556
‫נכנסתי קצת מאוחר לתחום הטיפוח העצמי.‬

258
00:18:20,057 --> 00:18:22,267
‫רק עכשיו התחלתי להשתמש‬

259
00:18:22,976 --> 00:18:24,937
‫בכמות מספקת של קרם גוף.‬

260
00:18:25,854 --> 00:18:29,066
‫אתם מבינים? ממש להחזיר לחות לכל הגוף.‬

261
00:18:29,942 --> 00:18:31,401
‫זה הרבה קרם לחות.‬

262
00:18:32,694 --> 00:18:36,240
‫תמיד רימתי את עצמי.‬
‫לא חשבתי שמגיעה לי כזאת כמות.‬

263
00:18:36,990 --> 00:18:38,492
‫תמיד הייתי שם כמות צנועה.‬

264
00:18:38,575 --> 00:18:42,246
‫התחלתי למרוח מלמעלה למטה,‬
‫אז הרגליים היו משלמות את המחיר.‬

265
00:18:44,123 --> 00:18:45,833
‫ואז הצטרפתי לקוסטקו.‬

266
00:18:47,751 --> 00:18:52,047
‫זה שינה את חיי. קרם הלחות של "קוסטקו"‬
‫ממש משתלם. הוא מגיע בבקבוק גדול.‬

267
00:18:52,131 --> 00:18:54,758
‫בדרך כלל עם מכסה לחיצה נוח.‬

268
00:18:54,842 --> 00:18:59,888
‫הבעיה היחידה היא שאחרי שימוש‬
‫בשני שליש מהתכולה, הטכנולוגיה קורסת.‬

269
00:19:01,056 --> 00:19:06,395
‫אוי, לא! נשאר המון קרם לחות,‬
‫אבל אין גישה דרך המשאבה. המשאבה מתה.‬

270
00:19:07,312 --> 00:19:11,692
‫בשלב הזה צריך לפתוח את החלק העליון‬
‫ולהשתמש במשאבה כמו במדיד שמן.‬

271
00:19:14,862 --> 00:19:15,946
‫אני לא אוהב את זה.‬

272
00:19:17,781 --> 00:19:21,160
‫המעבר משאיבה לטבילה‬
‫מכניס אותך לפרופורציות.‬

273
00:19:22,536 --> 00:19:25,455
‫כי כשאני שואב, אני חסר דאגות.‬
‫אני מרגיש עשיר. אני כזה…‬

274
00:19:26,248 --> 00:19:28,500
‫בום בום בום!‬

275
00:19:29,626 --> 00:19:31,128
‫שמור את העודף.‬

276
00:19:34,590 --> 00:19:36,258
‫כשאני טובל, זה…‬

277
00:19:41,346 --> 00:19:43,515
‫אני חיה אינטליגנטית.‬

278
00:19:46,560 --> 00:19:48,520
‫אני משתמש בכלים.‬

279
00:19:54,443 --> 00:19:56,904
‫אתם יודעים, צריך לסובב ולמשוך בו-זמנית.‬

280
00:19:56,987 --> 00:19:59,489
‫זה כמו למרוח חמאה על טוסט עם מקל אכילה.‬

281
00:20:06,538 --> 00:20:07,789
‫יש לי קרם גוף,‬

282
00:20:08,999 --> 00:20:12,211
‫יש לי קרם פנים,‬
‫ועליתי רמה. יש לי קרם עיניים.‬

283
00:20:13,795 --> 00:20:15,923
‫זו רמה אחת מעל.‬

284
00:20:16,006 --> 00:20:20,260
‫קרם עיניים זה עניין רציני,‬
‫כי הוא יקר יותר.‬

285
00:20:21,720 --> 00:20:24,848
‫הוא עולה יותר מכל קרם לחות שקניתם בחייכם,‬

286
00:20:24,932 --> 00:20:27,184
‫אבל הוא מגיע במיכל קטנטן.‬

287
00:20:27,809 --> 00:20:32,397
‫צריך להצדיק את הרכישה היקרה הזו.‬
‫מורחים את הקרם רק עם הקמיצה.‬

288
00:20:33,774 --> 00:20:35,734
‫האצבע הכי רכה, נכון?‬

289
00:20:35,817 --> 00:20:37,736
‫כי זו האצבע העצלה ביותר.‬

290
00:20:38,403 --> 00:20:41,657
‫הקמיצה לא מחטטת, לא מצביעה,‬
‫לא עושה תנועות מגונות.‬

291
00:20:43,742 --> 00:20:44,618
‫היא…‬

292
00:20:45,535 --> 00:20:46,411
‫היא רק…‬

293
00:20:48,622 --> 00:20:52,125
‫הקמיצה משמשת רק להבטחה אחת,‬
‫ולמריחת קרם עיניים…‬

294
00:20:53,669 --> 00:20:58,382
‫שמורחים בטפיחות עדינות‬
‫כשהפה מעט פתוח, ככה.‬

295
00:21:05,305 --> 00:21:06,640
‫"כדאי מאוד שזה יעבוד.‬

296
00:21:08,558 --> 00:21:10,018
‫"זה כל כך יקר."‬

297
00:21:16,608 --> 00:21:18,110
‫אני עוקב אחרי קמט אחד.‬

298
00:21:18,193 --> 00:21:20,862
‫יש לי קמט אחד‬
‫שנכנס בכל הכוח בשנתיים האחרונות.‬

299
00:21:20,946 --> 00:21:24,199
‫ממש כאן. אני לא יכול לעצור אותו. אני נואש.‬

300
00:21:24,283 --> 00:21:27,786
‫לפעמים אני מנסה לשחד את הקמט:‬
‫"זה קרם עיניים, אבל אקמבן אותך."‬

301
00:21:32,916 --> 00:21:35,502
‫זה במיוחד בשבילך. אל תספר לאף אחד.‬

302
00:21:40,382 --> 00:21:42,968
‫וכמובן שנשארת כמות זעירה של קרם.‬

303
00:21:43,051 --> 00:21:45,512
‫לא בא לך לבזבז את הכמויות הזעירות האלה.‬

304
00:21:45,595 --> 00:21:49,725
‫אז כמו מלך נדיב, אני אומר:‬
‫"טוב, כולם, תאכלו, פשוטי עם שכמותכם."‬

305
00:22:02,904 --> 00:22:04,156
‫אני ישן על הגב.‬

306
00:22:05,866 --> 00:22:10,662
‫ישן על הגב. אומרים שלא כדאי להניח‬
‫את הפרצוף על הכרית. זה מחמיר את הקמטים.‬

307
00:22:10,746 --> 00:22:13,832
‫אני ישן על הגב,‬
‫אבל זו לא התנוחה המועדפת עליי.‬

308
00:22:14,374 --> 00:22:17,085
‫זה כל כך משעמם על הגב. אי אפשר להתכרבל.‬

309
00:22:17,169 --> 00:22:19,463
‫פשוט שוכבים שם כמו ערפד.‬

310
00:22:21,340 --> 00:22:23,884
‫מדי פעם אני עדיין מתהפך על הבטן.‬

311
00:22:23,967 --> 00:22:26,803
‫אולי כי היה לי יום רע.‬
‫אולי כי זה יום ההולדת שלי.‬

312
00:22:27,387 --> 00:22:29,097
‫אני רוצה לפנק את עצמי.‬

313
00:22:30,515 --> 00:22:32,768
‫זה החטא החדש שלי.‬
‫אני לא מעשן סיגריות,‬

314
00:22:32,851 --> 00:22:36,355
‫אבל מדי פעם אני ישן על הבטן כמו ילד רע.‬

315
00:22:39,024 --> 00:22:43,653
‫עוד חוויה של מבוגרים שהייתה לי לאחרונה,‬
‫ליוויתי את…‬

316
00:22:44,696 --> 00:22:46,782
‫ליוויתי את החברה לבדיקת ממוגרפיה.‬

317
00:22:47,574 --> 00:22:49,701
‫זו בדיקה שגרתית לגילוי של סרטן השד.‬

318
00:22:49,785 --> 00:22:52,537
‫זו הייתה הפעם הראשונה שלה.‬
‫לא ידעתי על זה הרבה.‬

319
00:22:53,497 --> 00:22:56,958
‫כשעושים ממוגרפיה, בעצם לוקחים את השד שלך‬

320
00:22:57,042 --> 00:23:00,253
‫ומניחים אותו על מכשיר לחיצה להכנת טורטיות,‬

321
00:23:01,963 --> 00:23:04,216
‫ואז מוחצים אותו שוב ושוב.‬

322
00:23:05,217 --> 00:23:07,636
‫זה אכזרי. הופתעתי לגלות שזו הבדיקה.‬

323
00:23:07,719 --> 00:23:11,681
‫אמרתי: "את רופאה‬
‫או שאת סתם מכינה פאניני ציצי?"‬

324
00:23:17,729 --> 00:23:22,067
‫זה ממש מכאיב. בפעם הראשונה‬
‫שמחצו לחברה שלי את הציצי, היא הפליצה.‬

325
00:23:24,236 --> 00:23:26,029
‫כולם הופתעו.‬

326
00:23:26,905 --> 00:23:30,659
‫היא עשתה מה שהיא הייתה חייבת, אתם מבינים?‬
‫היא הגנה על עצמה.‬

327
00:23:31,827 --> 00:23:33,495
‫כי היא הותקפה.‬

328
00:23:34,871 --> 00:23:37,707
‫לא הייתה לה כוונה להיכנע בשקט.‬

329
00:23:37,791 --> 00:23:42,087
‫כולנו מכירים את תגובת "הילחם או ברח",‬
‫אבל לפעמים יש אופציה נוספת.‬

330
00:23:43,839 --> 00:23:46,842
‫לא לומדים את זה בבית הספר.‬
‫לומדים את זה ברחוב.‬

331
00:23:51,430 --> 00:23:54,808
‫כששמעתי את הפלוץ…‬

332
00:23:55,976 --> 00:23:58,770
‫מייד התמלאתי אמפתיה.‬

333
00:23:59,521 --> 00:24:03,442
‫הרגשתי המון חמלה כלפי החברה שלי,‬
‫כי ידעתי כמה שזה קשה לה.‬

334
00:24:04,359 --> 00:24:06,570
‫כי אני יודע שסף הכאב שלה דומה לשלי,‬

335
00:24:06,653 --> 00:24:11,074
‫אבל אני גם יודע שהפחד שלה להפליץ בציבור‬
‫גבוה בהרבה משלי.‬

336
00:24:13,160 --> 00:24:14,619
‫עד כדי כך זה כאב.‬

337
00:24:15,829 --> 00:24:16,913
‫זה יותר מדי.‬

338
00:24:16,997 --> 00:24:19,749
‫אנחנו במרפאה,‬
‫מנסים לדאוג לבריאות של מישהי.‬

339
00:24:19,833 --> 00:24:21,918
‫זה לא צריך להיות אלים כל כך.‬

340
00:24:23,170 --> 00:24:24,838
‫זה לא ככה לגברים.‬

341
00:24:24,921 --> 00:24:28,049
‫כשעושים בדיקות לגברים,‬
‫מה עושים? נוגעים לך בביצים.‬

342
00:24:29,134 --> 00:24:31,011
‫מכניסים לך אצבע לתחת.‬

343
00:24:33,930 --> 00:24:35,140
‫זה די רגוע.‬

344
00:24:37,767 --> 00:24:40,187
‫כן, זה עדין יחסית, אחי.‬

345
00:24:40,270 --> 00:24:41,521
‫זה לא מפריע לי.‬

346
00:24:42,647 --> 00:24:44,107
‫זה למען הבריאות שלי.‬

347
00:24:50,155 --> 00:24:54,826
‫אם אני לא טועה, אני מאמין שרוב הגברים כאן‬
‫כבר "בדקו" את עצמם בשביל הכיף.‬

348
00:24:56,828 --> 00:24:59,164
‫סתם בשביל הכיף, בשביל הידע.‬

349
00:25:00,165 --> 00:25:01,750
‫הכר את גופך.‬

350
00:25:04,794 --> 00:25:10,717
‫אני מנסה לומר שקלות הטיפול‬
‫צריכה להיות שווה לכולם.‬

351
00:25:10,800 --> 00:25:13,512
‫אם המצב היה הפוך,‬
‫זו לא הייתה הבדיקה הסטנדרטית.‬

352
00:25:13,595 --> 00:25:16,223
‫גברים לא היו מסכימים לכזאת בדיקה.‬

353
00:25:16,890 --> 00:25:22,062
‫אם היו אומרים לי: "תעשה בדיקה לאיתור סרטן,‬
‫אבל נצטרך למחוץ לך את הביצים כמה פעמים"…‬

354
00:25:23,730 --> 00:25:27,484
‫הייתי אומר: "דוקטור…‬
‫עזוב, כנראה שאין לי סרטן."‬

355
00:25:30,570 --> 00:25:32,822
‫"אני מרגיש טוב, ד"ר. אני מרגיש משוחרר.‬

356
00:25:34,866 --> 00:25:37,410
‫"אני מרגיש בסדר.‬
‫הכול טוב. נתראה בפעם הבאה."‬

357
00:25:43,208 --> 00:25:44,668
‫זה מדהים.‬

358
00:25:44,751 --> 00:25:47,712
‫הרפואה שיש לנו היום היא דבר מדהים.‬

359
00:25:48,421 --> 00:25:51,508
‫אבל כמה פעמים נצטרך לקרוא כתבה‬

360
00:25:51,591 --> 00:25:54,219
‫על זה שמצאו תרופה חדשה לסרטן‬

361
00:25:54,761 --> 00:25:56,638
‫שעובדת רק על חולדות?‬

362
00:25:57,681 --> 00:25:59,641
‫אפשר להפסיק להדפיס את הכתבה הזאת?‬

363
00:26:00,225 --> 00:26:03,728
‫אנחנו יכולים להסכים על כך‬
‫שאין לה מקום בעיתון אנושי?‬

364
00:26:04,312 --> 00:26:05,146
‫לא.‬

365
00:26:05,772 --> 00:26:07,315
‫אלה חדשות לחולדות.‬

366
00:26:10,151 --> 00:26:12,571
‫אלה חדשות קלסיות לחולדות.‬

367
00:26:13,363 --> 00:26:16,491
‫זה מעולה לקהילת החולדות. תעדכנו אותם.‬

368
00:26:17,200 --> 00:26:20,203
‫תעדכנו אותם, אבל אל תכניסו את זה לשיחה.‬

369
00:26:22,956 --> 00:26:26,418
‫גליתי ש-99.6% מהמחקרים האלה‬

370
00:26:26,501 --> 00:26:28,461
‫אפילו לא תקפים לבני אדם.‬

371
00:26:29,045 --> 00:26:34,092
‫אז אנחנו משקיעים סכומי עתק,‬
‫אינספור שעות לפיתוח ידע רפואי,‬

372
00:26:34,175 --> 00:26:35,969
‫לטובת האויב.‬

373
00:26:37,554 --> 00:26:40,724
‫יש לנו המון ידע על חולדות כרגע.‬

374
00:26:41,391 --> 00:26:43,602
‫אנחנו אפילו לא יכולים לרפא שפעת,‬

375
00:26:43,685 --> 00:26:46,855
‫אבל אם אתה עכבר סוכרתי עם אקזמה ושיגדון,‬

376
00:26:48,356 --> 00:26:50,567
‫אין לך מה לדאוג.‬

377
00:26:51,067 --> 00:26:53,987
‫יהיו לך חיים טובים.‬
‫אנחנו נדאג לך. אתה עכבר.‬

378
00:26:55,196 --> 00:26:57,240
‫זו תקופה טובה להיות עכבר, אחי.‬

379
00:26:58,491 --> 00:26:59,826
‫קשה להיות בן אדם.‬

380
00:27:00,452 --> 00:27:04,873
‫קשה להיות בן אדם, ובמדינה הזאת במיוחד.‬
‫מערכת הבריאות שלנו היא דיסטופית.‬

381
00:27:05,540 --> 00:27:08,501
‫אתם מבינים למה אני מתכוון?‬
‫אם אתה נפצע באמריקה,‬

382
00:27:09,044 --> 00:27:11,713
‫כדאי שזו תהיה פציעה ממש חמורה.‬

383
00:27:12,547 --> 00:27:15,342
‫חמורה מספיק‬
‫כדי לעבור את סכום ההשתתפות העצמית.‬

384
00:27:16,301 --> 00:27:18,094
‫אידיאלית, בחודש ינואר…‬

385
00:27:20,722 --> 00:27:22,557
‫כך שיש לך כיסוי לשנה שלמה.‬

386
00:27:23,808 --> 00:27:25,477
‫זה המשחק. ככה מנצחים.‬

387
00:27:25,560 --> 00:27:28,813
‫אל תיפצעו בדצמבר. זה ללוזרים.‬

388
00:27:34,527 --> 00:27:39,157
‫הייתה רק שנה קסומה אחת בחיי‬
‫שבה עברתי את גובה ההשתתפות העצמית.‬

389
00:27:40,075 --> 00:27:43,495
‫ממש התרגשתי. "איזה כיף, כסף קל."‬

390
00:27:44,829 --> 00:27:46,831
‫"הגיע הזמן לעשות מהלכים."‬

391
00:27:46,915 --> 00:27:48,208
‫הלכתי לכמה רופאים.‬

392
00:27:48,291 --> 00:27:50,835
‫הלכתי למומחה בגלל בעיות תחת.‬

393
00:27:52,170 --> 00:27:56,174
‫עד שהגיע מועד הפגישה,‬
‫הבעיה די נפתרה מעצמה.‬

394
00:27:56,675 --> 00:27:59,219
‫חקרתי קצת את הנושא.‬
‫הייתי די בטוח שאני בסדר.‬

395
00:27:59,302 --> 00:28:02,514
‫עדיין הלכתי לרופאה.‬
‫הרופאה אישרה את המחקר שלי.‬

396
00:28:02,597 --> 00:28:06,309
‫היא אמרה: "כן, הכול בסדר,‬
‫אבל אם אתה רוצה, אני יכולה לבדוק."‬

397
00:28:07,769 --> 00:28:09,187
‫לא היה צורך בכך.‬

398
00:28:09,854 --> 00:28:14,234
‫כבר קיבלתי את השקט הנפשי שלשמו באתי.‬
‫אבל אז חשבתי על גובה ההשתתפות העצמית.‬

399
00:28:15,360 --> 00:28:19,406
‫חשבתי על כל הפעמים שחברת הביטוח שלי‬
‫אילצה אותי לשלם את החשבון לבד.‬

400
00:28:20,198 --> 00:28:22,117
‫ואמרתי: "את יודעת מה?‬

401
00:28:22,701 --> 00:28:23,993
‫"תביאי את הג'ל."‬

402
00:28:28,748 --> 00:28:31,126
‫"נלך על זה. קדימה." ‬

403
00:28:31,209 --> 00:28:36,297
‫אם כבר אני משלם את דמי הכניסה,‬
‫אני עולה על כל המתקנים.‬

404
00:28:37,006 --> 00:28:40,218
‫גם על המתקנים המחורבנים.‬
‫אני נשאר עד הסגירה.‬

405
00:28:42,929 --> 00:28:43,847
‫עשינו את זה.‬

406
00:28:44,889 --> 00:28:46,224
‫עשינו את הדבר הזה.‬

407
00:28:46,850 --> 00:28:48,935
‫לא הפקנו שום לקחים.‬

408
00:28:50,186 --> 00:28:51,771
‫לא היה צורך בבדיקה.‬

409
00:28:53,064 --> 00:28:55,316
‫היא חייבה את חברת הביטוח בסכום גדול.‬

410
00:28:55,400 --> 00:28:57,110
‫אני יודע שהיא קיבלה את שלה.‬

411
00:28:57,819 --> 00:29:00,655
‫אני לא קיבלתי את הסיפוק שחיפשתי,‬

412
00:29:01,156 --> 00:29:05,368
‫כי כנראה שהדרך לצדק כלכלי‬
‫לא אמורה לעבור דרך התחת.‬

413
00:29:07,162 --> 00:29:09,164
‫זה לא ירגיש כמו ניצחון‬

414
00:29:09,831 --> 00:29:12,834
‫כשתשכבו על הצד‬
‫והרופא יכניס לכם אצבע לתחת.‬

415
00:29:12,917 --> 00:29:14,627
‫"כן, בדיוק, חברות הביטוח.‬

416
00:29:16,504 --> 00:29:17,964
‫"זה נקרא תגמול."‬

417
00:29:23,803 --> 00:29:27,056
‫אני עדיין מנסה לנצח את המערכת.‬

418
00:29:27,974 --> 00:29:29,809
‫גם כשאין בזה שום היגיון.‬

419
00:29:30,894 --> 00:29:32,771
‫זו הסיבה שיש לי מסחטת מיצים‬

420
00:29:33,605 --> 00:29:34,814
‫שאני לא משתמש בה.‬

421
00:29:36,608 --> 00:29:39,068
‫בגלל שבשלב כלשהו בחייכם הבוגרים,‬

422
00:29:40,653 --> 00:29:42,739
‫מבינים שאתם צריכים חומרי תזונה.‬

423
00:29:44,115 --> 00:29:47,118
‫אבל ייתכן שלא תהיו מחויבים‬
‫לאכילת אוכל מזין.‬

424
00:29:47,660 --> 00:29:49,913
‫אתם רוצים למצוא צ'יטים, טריק כלשהו.‬

425
00:29:49,996 --> 00:29:53,750
‫אתם מגלים את המיץ הירוק וחושבים:‬
‫"אם אשתה את זה, רוב בעיותיי ייפתרו."‬

426
00:29:53,833 --> 00:29:58,046
‫ואז הולכים לקנות מיץ בחנות וחושבים:‬
‫"אוי, רמת ההכנסה שלי לא מאפשרת מיץ.‬

427
00:29:58,838 --> 00:30:00,924
‫"אני לא מרוויח מספיק כסף למיץ."‬

428
00:30:02,008 --> 00:30:04,761
‫זו רכישה ממש מלחיצה, נכון?‬

429
00:30:04,844 --> 00:30:05,970
‫אז עושים חשבון.‬

430
00:30:06,054 --> 00:30:10,725
‫"אם אקנה מסחטה משלי, תוך 12 שנים‬
‫אוכל לחסוך בסביבות מיליון דולר."‬

431
00:30:13,436 --> 00:30:16,898
‫לא צריך לחשוב פעמיים.‬
‫מספרים לחברים שלכם על התוכנית הגאונית,‬

432
00:30:16,981 --> 00:30:20,527
‫החברים שלכם מציעים לתת לכם‬
‫את המסחטות שהם כבר לא משתמשים בהן.‬

433
00:30:21,110 --> 00:30:23,905
‫אתם לא רואים את הבאות.‬
‫אתם דוחים את המסחטה.‬

434
00:30:23,988 --> 00:30:26,491
‫אתם אומרים: "לא, תודה.‬
‫זו המסחטה הלא נכונה.‬

435
00:30:27,367 --> 00:30:33,373
‫"לא פלא שהפסקת להכין מיצים. עשיתי מחקר.‬
‫אני קונה את הטעות הכי משוכללת שיש."‬

436
00:30:35,458 --> 00:30:39,212
‫אז מוציאים 400 דולר‬
‫על מסחטת מיצים איטית לירקות ועלים.‬

437
00:30:39,295 --> 00:30:41,840
‫הולכים לשוק‬
‫וקונים את הרכיבים הכי טריים שיש.‬

438
00:30:41,923 --> 00:30:44,133
‫אתם יודעים שהם טריים, כי הם מלוכלכים.‬

439
00:30:45,593 --> 00:30:47,136
‫אתם אוהבים את התכונה הזו.‬

440
00:30:47,220 --> 00:30:51,057
‫אין אף פרי בגימור מבריק בשוק.‬
‫הם בגימור מט.‬

441
00:30:53,309 --> 00:30:57,021
‫לוקחים את היבול המאובק שלכם,‬
‫הולכים הביתה, מקרצפים, שוטפים,‬

442
00:30:57,522 --> 00:31:00,233
‫חותכים לחתיכות,‬
‫סוחטים את המיץ, מנקים את הציוד,‬

443
00:31:00,316 --> 00:31:03,695
‫שמים בצד, ושעה אח"כ אומרים:‬
‫"אין סיכוי שזה יקרה שוב.‬

444
00:31:06,030 --> 00:31:08,449
‫"אין מצב. בחיים לא.‬

445
00:31:08,533 --> 00:31:14,163
‫"היה כיף לשחק ב"שייקר מייקר" פעם אחת,‬
‫אבל זהו, פרשתי.‬

446
00:31:15,290 --> 00:31:16,124
‫"סיימתי."‬

447
00:31:16,207 --> 00:31:19,919
‫אתם יודעים שהמסחטה סיימה את תפקידה,‬
‫כי שמתי אותה על המקרר,‬

448
00:31:20,628 --> 00:31:23,006
‫עם כל האבק השומני והמוזר ששוכב שם.‬

449
00:31:23,548 --> 00:31:25,633
‫מכירים את האבק הזה? זה אבק-נצח.‬

450
00:31:25,717 --> 00:31:28,845
‫הוא לא הולך לשום מקום.‬
‫יום אחד הוא יהפוך לשמן.‬

451
00:31:32,724 --> 00:31:34,517
‫זה מבאס.‬

452
00:31:34,601 --> 00:31:37,228
‫אלה 400 דולר שיושבים לי על המקרר. זה מבאס.‬

453
00:31:37,312 --> 00:31:39,981
‫אבל מבחינתי זה טיפול במכה אחת.‬

454
00:31:40,607 --> 00:31:42,108
‫נרפאתי.‬

455
00:31:42,191 --> 00:31:46,112
‫עכשיו אני קונה מיץ בחנות.‬
‫אין בעיה, אין לחץ.‬

456
00:31:47,697 --> 00:31:50,742
‫אני אומר: "10 דולר לבקבוק?‬
‫כן, זה אחלה מחיר.‬

457
00:31:51,743 --> 00:31:56,289
‫"הייתי בקו החזית. אני יודע מה זה דורש.‬
‫תודה על השירות שאתם עושים לנו."‬

458
00:32:02,629 --> 00:32:05,840
‫אני מבזבז יותר מדי זמן ואנרגיה‬
‫על החלטות קטנות.‬

459
00:32:06,633 --> 00:32:10,053
‫למשל, אכלתי ארוחת צהריים ב"פופאייס".‬

460
00:32:10,136 --> 00:32:13,014
‫זה פינוק מבחינתי, אז אני מנסה למקסם.‬

461
00:32:13,097 --> 00:32:15,141
‫אני שוקל את כל הקומבינציות שלהם.‬

462
00:32:15,224 --> 00:32:18,603
‫אני מנסה למצוא ארוחה‬
‫עם מקסימום סיפוק במינימום עלות.‬

463
00:32:19,729 --> 00:32:21,064
‫בזמן שאני עושה הערכות,‬

464
00:32:22,231 --> 00:32:24,233
‫מישהו נכנס, בלי שום היסוס.‬

465
00:32:24,317 --> 00:32:26,986
‫הוא מזמין חזה עוף אחד, שתי לחמניות ושתייה.‬

466
00:32:27,612 --> 00:32:29,614
‫זו בכלל לא קומבינציה.‬

467
00:32:31,157 --> 00:32:33,993
‫הוא לא חסך כסף בכלל בהזמנה הזאת.‬

468
00:32:35,203 --> 00:32:36,120
‫הייתי בהלם.‬

469
00:32:36,204 --> 00:32:39,248
‫חשבתי: "ואו,‬
‫אתה מזמין 'אה לה קראט' בפופאייס?"‬

470
00:32:41,668 --> 00:32:44,128
‫בחיי, יום אחד אני רוצה להיות עשיר כמוהו.‬

471
00:32:45,338 --> 00:32:49,258
‫זה החלום שלי. יום אחד אני רוצה‬
‫להיכנס ל"פופאייס" ולהזמין בפריסטייל.‬

472
00:32:50,843 --> 00:32:52,929
‫מה שקופץ לראש.‬
‫בלי להסתכל על התפריט בכלל.‬

473
00:32:53,012 --> 00:32:55,556
‫תנו לי מקצב, אני אזמין מהלב.‬

474
00:33:02,146 --> 00:33:05,608
‫קשה לא לאכול מזון מהיר‬
‫כשאתה בסיבוב הופעות.‬

475
00:33:06,359 --> 00:33:09,278
‫ערב אחד אחרי המופע חזרתי למלון.‬

476
00:33:09,362 --> 00:33:11,322
‫הדבר היחיד שהיה פתוח היה סניף של "ונדיס".‬

477
00:33:11,406 --> 00:33:15,743
‫הוא היה ממש מול המלון,‬
‫אבל היה רק דרייב ת'רו, ולא היה לי רכב.‬

478
00:33:16,661 --> 00:33:20,248
‫היה לי קצת כסף,‬
‫הייתה לי תקווה, היו לי רגליים.‬

479
00:33:21,165 --> 00:33:22,667
‫דילגתי לשם.‬

480
00:33:24,252 --> 00:33:25,795
‫הבאתי איתי וייבים טובים.‬

481
00:33:25,878 --> 00:33:29,966
‫דפקתי על החלון, אמרתי "היי, שנינו כאן.‬
‫בוא נעשה את מה שבאנו לעשות."‬

482
00:33:31,634 --> 00:33:32,885
‫הם לא התלהבו.‬

483
00:33:32,969 --> 00:33:35,805
‫הם אמרו: "אנחנו לא יכולים‬
‫לשרת אותך בדרייב ת'רו בלי רכב."‬

484
00:33:35,888 --> 00:33:37,056
‫שאלתי: "למה לא?"‬

485
00:33:37,140 --> 00:33:39,642
‫הם אמרו: "זה למען בריאותך ובטיחותך."‬

486
00:33:40,143 --> 00:33:42,812
‫אמרתי: "אני מנסה לקנות ארוחה של 'ונדיס'.‬

487
00:33:45,231 --> 00:33:47,442
‫"למה אתם מעלים את הנושאים האלה בכלל?"‬

488
00:33:50,361 --> 00:33:53,114
‫הם לא השתכנעו. הם לא הסכימו לשרת אותי.‬

489
00:33:53,197 --> 00:33:56,826
‫בסוף נאלצתי להזמין מונית‬
‫שתיקח אותי סביב הבניין.‬

490
00:33:57,368 --> 00:34:01,748
‫הייתי מדויק. אמרתי:‬
‫"תאסוף אותי בתפריט, תוריד אותי בחלון.‬

491
00:34:03,624 --> 00:34:05,209
‫"זה הרכב שלך?‬

492
00:34:06,044 --> 00:34:08,755
‫"מצטער, אבל אזמין לך נגיסי עוף."‬

493
00:34:10,882 --> 00:34:14,135
‫לא מזמן הייתי בסיבוב הופעות. הייתי בקנדה.‬

494
00:34:14,218 --> 00:34:20,600
‫ובקנדה, אפשר לקנות אלכוהול‬
‫רק בחנויות משקאות בבעלות המדינה.‬

495
00:34:20,683 --> 00:34:23,102
‫לא ידעתי את זה. הייתי בחנות מכולת.‬

496
00:34:23,186 --> 00:34:27,940
‫קניתי בטעות שישיית בירות ללא-אלכוהול.‬

497
00:34:28,691 --> 00:34:32,361
‫הייתי צריך לדעת שמשהו מוזר.‬
‫היא הייתה בטמפרטורת החדר. זה מחשיד.‬

498
00:34:33,946 --> 00:34:36,407
‫הלכתי בחזרה לדירה שלי. הכנסתי חמש לפריזר.‬

499
00:34:36,491 --> 00:34:39,118
‫שמתי בירה אחת בקערת קרח, שתהיה ממש קרה.‬

500
00:34:39,202 --> 00:34:42,705
‫פתחתי אותה, לקחתי כמה שלוקים,‬
‫ואמרתי: "אוי, זה לא מרענן."‬

501
00:34:44,373 --> 00:34:47,168
‫הסתכלתי על הפחית, ואמרתי:‬
‫"זה אפילו לא אלכוהול."‬

502
00:34:48,419 --> 00:34:51,089
‫"זה מיץ שעורה מוגז, בעיקרון."‬

503
00:34:52,256 --> 00:34:57,678
‫הרמתי ידיים. חשבתי: "נראה שאשאר פיכח הערב.‬
‫נראה  לי שאלך לישון בקרוב."‬

504
00:34:58,387 --> 00:35:00,932
‫לפני שהבנתי מה קורה, סיימתי את הפחית.‬

505
00:35:01,933 --> 00:35:03,643
‫שתיתי את החמש האחרות.‬

506
00:35:04,769 --> 00:35:06,437
‫חיסלתי את כל השישייה.‬

507
00:35:07,105 --> 00:35:10,525
‫בשלב הזה הבנתי שממש יצאתי משליטה.‬

508
00:35:11,400 --> 00:35:14,445
‫אני סובל גם מלא-אלכוהוליזם.‬

509
00:35:16,072 --> 00:35:18,866
‫זה חמור. זה חמור. אני לא אשרוד.‬

510
00:35:18,950 --> 00:35:22,453
‫אני אהיה הראשון‬
‫שיאבד את חייו בגלל נוזלים בסיסיים.‬

511
00:35:27,458 --> 00:35:31,087
‫יש לי נטייה להתמכרות.‬
‫אני אוהב להגזים. באמת.‬

512
00:35:31,629 --> 00:35:36,467
‫כרגע, הסבילות שלי לוויד ולאלכוהול‬
‫יותר מדי גבוהה. אני מנסה להוריד אותה.‬

513
00:35:36,551 --> 00:35:41,305
‫חבר סיפר לי לא מזמן על סם בשם די-אם-טי.‬

514
00:35:41,389 --> 00:35:47,520
‫זה סם פסיכדלי חזק‬
‫שאמור לדמות את החוויה של מוות.‬

515
00:35:48,437 --> 00:35:51,440
‫ויש לי ראש מספיק פתוח‬
‫כדי לנסות את זה פעם או פעמיים.‬

516
00:35:51,524 --> 00:35:56,070
‫אבל אני פוחד. אני ממש לא מעוניין‬
‫לפתח סבילות לדי-אם-טי.‬

517
00:35:56,154 --> 00:35:59,157
‫כי מה אם אמות באופן טבעי יום אחד?‬

518
00:36:00,158 --> 00:36:03,035
‫כעבור 45 דקות אני כזה:‬
‫"אחי, אני לא מרגיש את זה."‬

519
00:36:05,163 --> 00:36:09,458
‫"מה קורה, אחי? אנחנו הולכים למות או לא?‬
‫אני לא יכול לשכב פה כל היום."‬

520
00:36:10,918 --> 00:36:12,295
‫"זה חומר חלש, אחי."‬

521
00:36:12,378 --> 00:36:15,298
‫אתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה‬
‫למות ולא להתרשם מזה?‬

522
00:36:19,719 --> 00:36:22,805
‫אני אסיר תודה.‬
‫אני אסיר תודה על המסע הזה, על הסטנדאפ.‬

523
00:36:23,306 --> 00:36:26,350
‫גרתי תקופה די ארוכה בניו-יורק.‬

524
00:36:26,934 --> 00:36:29,604
‫זה מקום נפלא‬
‫לשכלול המיומנויות שלך כסטנדאפיסט,‬

525
00:36:29,687 --> 00:36:32,064
‫אבל זה מקום קשוח יותר להתקיים בו.‬

526
00:36:32,648 --> 00:36:37,361
‫כשרק עברתי לניו-יורק,‬
‫לא ידעתי שבכל פעם שמחדשים את השכירות בעיר,‬

527
00:36:37,445 --> 00:36:39,947
‫שכר הדירה עולה בהכרח. בכל פעם.‬

528
00:36:40,489 --> 00:36:45,620
‫לא ידעתי את זה. גרתי בכל מיני מקומות,‬
‫וברוב הערים, בעלי הדירה נותנים לך כמה שנים‬

529
00:36:45,703 --> 00:36:48,080
‫כדי להתקדם בחיים.‬

530
00:36:50,374 --> 00:36:51,542
‫זה הגיוני.‬

531
00:36:52,043 --> 00:36:56,130
‫בניו-יורק בעלי הבתים אומרים:‬
‫"יש לך שנה להשתפר ב-10%.‬

532
00:36:57,590 --> 00:36:58,841
‫"כדאי שתזדרז."‬

533
00:37:00,218 --> 00:37:02,511
‫עשרה אחוזים זה הרבה.‬

534
00:37:03,262 --> 00:37:07,099
‫כל שנה.‬
‫זו תשואה גדולה כל שנה. זה הרבה לחץ.‬

535
00:37:07,183 --> 00:37:09,977
‫ההורים שלי מעולם לא לחצו עליי ככה.‬

536
00:37:10,061 --> 00:37:14,023
‫הרגשתי שהמטרה שלי בניו-יורק‬
‫היא לגרום לבעלי הדירה להתגאות בי.‬

537
00:37:15,316 --> 00:37:19,237
‫זה היה מוזר. הרגשתי שהחלום שלי‬
‫הוא לקנות לבעל הדירה שלי בית.‬

538
00:37:20,738 --> 00:37:23,241
‫אני רוצה לתת לו את זה,‬
‫כי הוא דחף אותי קדימה.‬

539
00:37:23,324 --> 00:37:26,994
‫הוא האמין בי. הוא בחר אותי ליחידת דיור 16.‬

540
00:37:32,416 --> 00:37:36,254
‫זה תחום שיש בו הרבה עליות וירידות.‬

541
00:37:36,337 --> 00:37:42,093
‫אני זוכר שפעם אחת ממש התלהבתי.‬
‫קיבלתי הצעה למופע בבוסטון.‬

542
00:37:43,844 --> 00:37:44,762
‫התרגשתי.‬

543
00:37:45,638 --> 00:37:48,766
‫הם אמרו שישלמו לי גם על ההופעה‬
‫וגם על הנסיעות!‬

544
00:37:48,849 --> 00:37:51,394
‫קניתי כרטיס רכבת מניו-יורק לבוסטון.‬

545
00:37:51,477 --> 00:37:55,815
‫מסתבר ששווי הכרטיס‬
‫עולה על השכר שאני מקבל על ההופעה.‬

546
00:37:57,316 --> 00:37:58,693
‫התבאסתי.‬

547
00:37:58,776 --> 00:38:01,487
‫שקעתי במחשבות אפלות. אמרתי: "אוף.‬

548
00:38:02,613 --> 00:38:04,615
‫"אולי אני פשוט צריך להיות רכבת.‬

549
00:38:08,577 --> 00:38:11,289
‫"אולי זה מה שאני צריך לעשות כדי להצליח."‬

550
00:38:15,584 --> 00:38:18,129
‫"אני יודע שהאחיין שלי ממש ישמח לראות אותי.‬

551
00:38:19,422 --> 00:38:22,216
‫"כן, אני אהיה דוד השנה לנצח."‬

552
00:38:23,426 --> 00:38:24,885
‫הרי בין היתר, אני עושה את זה‬

553
00:38:24,969 --> 00:38:28,097
‫כדי לעודד אנשים כמו האחיין שלי‬
‫להגשים את חלומותיהם.‬

554
00:38:28,180 --> 00:38:33,519
‫ודי מלהיב להיות סטנדאפיסט אסייתי-אמריקאי,‬
‫אבל להיות הרכבת האסייתית-אמריקאית הראשונה?‬

555
00:38:35,688 --> 00:38:37,148
‫זה פורץ דרך.‬

556
00:38:41,652 --> 00:38:43,487
‫אני מת על החיים האלה. באמת.‬

557
00:38:43,571 --> 00:38:45,656
‫אבל אתם יודעים, לפעמים אני מתגעגע…‬

558
00:38:46,907 --> 00:38:50,328
‫ליציבות של העבודה הקודמת שלי.‬
‫עבדתי פעם במשרד.‬

559
00:38:50,411 --> 00:38:53,122
‫החלק הכי טוב בעבודה משרדית הוא העובדה ש…‬

560
00:38:53,789 --> 00:38:55,041
‫אפשר להדפיס דברים.‬

561
00:38:57,251 --> 00:38:59,462
‫אתה מדפיס כל מה שבא לך.‬

562
00:39:00,546 --> 00:39:02,089
‫בשביל זה הלכתי לעבודה.‬

563
00:39:02,173 --> 00:39:07,386
‫כדי לקבל שכר, ביטוח בריאות, ושאוכל להדפיס‬
‫דברים בשבילי ובשביל האנשים שאני אוהב.‬

564
00:39:09,388 --> 00:39:12,266
‫אני יודע שלכולכם יש מדפסת בבית.‬
‫לכולנו יש.‬

565
00:39:12,350 --> 00:39:14,477
‫היא נועדה לשימוש במקרי חירום בלבד.‬

566
00:39:16,437 --> 00:39:19,732
‫המדפסת שיושבת לכם בבית עכשיו‬
‫לא מחוברת לחשמל.‬

567
00:39:20,524 --> 00:39:23,527
‫היא מלאה באבק. נשאר בה רק דיו תכלת.‬

568
00:39:25,780 --> 00:39:28,366
‫כל המסמכים יוצאים בכחול. "אה, אתה אדריכל?"‬

569
00:39:33,454 --> 00:39:36,248
‫בבית אני מרושע לעצמי. ממש.‬

570
00:39:36,332 --> 00:39:39,752
‫אני תמיד משכנע את עצמי לא להדפיס דברים.‬
‫אני אומר: "לא, לא.‬

571
00:39:40,419 --> 00:39:41,962
‫"אתה תשנן את זה בעל פה."‬

572
00:39:46,634 --> 00:39:49,345
‫אם אני מוכרח להדפיס בבית, אני אומר:‬
‫"טוב, נבחר את העמודים."‬

573
00:39:49,428 --> 00:39:51,806
‫אין כזה דבר "הדפס הכול". זה שמור למשרד.‬

574
00:39:51,889 --> 00:39:54,558
‫בבית, אנחנו בוחרים עמודים ספציפיים.‬

575
00:39:55,559 --> 00:39:56,852
‫מדפיסים דו-צדדי.‬

576
00:39:57,645 --> 00:39:59,063
‫בשחור לבן.‬

577
00:39:59,146 --> 00:40:02,775
‫הכי בהיר שאפשר. כשהדף יוצא,‬
‫כדאי מאוד שזה יהיה בלתי נראה.‬

578
00:40:07,822 --> 00:40:12,159
‫לכן כיף ללכת לעבודה.‬
‫בעבודה מדפיסים מהר, בחופשיות.‬

579
00:40:12,952 --> 00:40:16,205
‫באים עם האצבע על ההדק.‬
‫מוכנים ללחוץ על "הדפסה" יום שלם.‬

580
00:40:17,373 --> 00:40:19,959
‫אתם אולי לא מרוויחים מספיק‬
‫כדי לחיות כפי שחלמתם,‬

581
00:40:20,042 --> 00:40:22,420
‫אבל אתם בהחלט יכולים להדפיס כך.‬

582
00:40:23,421 --> 00:40:28,676
‫בעבודה, המטרה היא להיות כמה שיותר בזבזניים‬
‫בלי שום הרהורי חרטה.‬

583
00:40:28,759 --> 00:40:31,178
‫אין שום כאב לב. לא מרגישים כלום.‬

584
00:40:32,221 --> 00:40:35,891
‫יצא לכם פעם לזרוק מסמכים שהדפסתם הרגע?‬

585
00:40:37,852 --> 00:40:40,729
‫כרגע לחצתם על "הדפס הכול".‬
‫זה עכשיו יצא מההדפסה.‬

586
00:40:40,813 --> 00:40:42,481
‫חבילת דפים טרייה.‬

587
00:40:43,732 --> 00:40:45,234
‫זרקתם פעם‬

588
00:40:46,026 --> 00:40:47,194
‫נייר חמים?‬

589
00:40:50,322 --> 00:40:51,615
‫זה מרגיש לא בסדר.‬

590
00:40:52,533 --> 00:40:56,704
‫כאילו שאולי צריך לחכות עד שהדפים יתקררו‬
‫לפני שזורקים אותם לאשפה.‬

591
00:40:56,787 --> 00:40:59,290
‫הם הרגע הגיעו. תנו להם לחיות עוד קצת.‬

592
00:41:01,500 --> 00:41:02,585
‫אבל אתם לא מהססים,‬

593
00:41:02,668 --> 00:41:05,296
‫כי חיי המשרד הפכו אתכם לגנגסטרים.‬

594
00:41:10,843 --> 00:41:11,927
‫זה מוזר, לא?‬

595
00:41:12,011 --> 00:41:15,806
‫זה מוזר. בעבודה,‬
‫מנסים לשלוט בך בכל כך הרבה דרכים…‬

596
00:41:17,141 --> 00:41:19,101
‫אבל נותנים לך להדפיס כמה שבא לך.‬

597
00:41:19,768 --> 00:41:21,103
‫זה לא קצת חשוד?‬

598
00:41:21,770 --> 00:41:23,189
‫כי הם יודעים‬

599
00:41:23,272 --> 00:41:27,443
‫שצריך להשאיר לנו איזשהו מפלט‬
‫כשאנחנו מרגישים שאין לנו שום שליטה.‬

600
00:41:28,694 --> 00:41:32,948
‫הם לא יכולים לקחת מאיתנו את ההדפסה.‬
‫זה הדבר היחיד שעוצר את המהפכה.‬

601
00:41:34,617 --> 00:41:38,037
‫כשהם אומרים משהו כמו:‬
‫"אנחנו צריכים שתבוא בשישי אחרי החג."‬

602
00:41:38,120 --> 00:41:39,622
‫אז אני אומר: "אה, טוב."‬

603
00:41:40,748 --> 00:41:44,293
‫"טוב, נראה שהגיע הזמן‬
‫להוציא לאור את חשבון הג'ימייל שלי.‬

604
00:41:47,004 --> 00:41:50,132
‫"הגיע הזמן לגבות הכול בעותק קשיח.‬

605
00:41:51,634 --> 00:41:54,470
‫"אנשים משתמשים בענן, אני אשתמש בעצים."‬

606
00:41:57,848 --> 00:41:59,475
‫גילוי נאות:‬

607
00:42:01,185 --> 00:42:02,686
‫יש לי חגורה דו-צדדית.‬

608
00:42:04,980 --> 00:42:07,149
‫זה אמור להיות סוד. יש לי חגורה אחת.‬

609
00:42:07,233 --> 00:42:09,026
‫בעבודה חשבו שיש לי שניים.‬

610
00:42:11,487 --> 00:42:13,531
‫אם אתם לא יודעים מה זו חגורה דו-צדדית,‬

611
00:42:13,614 --> 00:42:16,784
‫זו חגורה אחת,‬
‫אבל היא שחורה בצד אחד וחומה בצד השני,‬

612
00:42:16,867 --> 00:42:18,452
‫ויש לה אבזם מתהפך.‬

613
00:42:18,953 --> 00:42:23,582
‫אז אפשר ללבוש נעליים אלגנטיות‬
‫חומות או שחורות, לבחירתכם,‬

614
00:42:23,666 --> 00:42:26,919
‫להפוך את האבזם בהתאם,‬
‫הצבעים תואמים, אנשים שמים לב,‬

615
00:42:27,002 --> 00:42:29,213
‫וככה מתקדמים בחיים.‬

616
00:42:32,258 --> 00:42:35,553
‫החגורה הדו-צדדית מיועדת‬
‫לתקופה מאוד ספציפית בחייך,‬

617
00:42:35,636 --> 00:42:38,097
‫שבה אתה מפונפן מספיק‬
‫לשני זוגות נעליים אלגנטיות,‬

618
00:42:38,180 --> 00:42:40,182
‫אבל אתה עדיין לא מוכן לשתי חגורות.‬

619
00:42:43,227 --> 00:42:45,813
‫זו תקופת מעבר. יום אחד תגיע לשם.‬

620
00:42:45,896 --> 00:42:48,107
‫יום אחד, תרוויח משכורת של שתי חגורות.‬

621
00:42:48,857 --> 00:42:50,818
‫אבל כרגע, תהפוך את האבזם.‬

622
00:42:55,739 --> 00:42:56,615
‫אני…‬

623
00:42:57,575 --> 00:42:58,867
‫אני סנדק.‬

624
00:42:59,743 --> 00:43:02,037
‫ידידה שלי בחרה בי כסנדק לבנות שלה.‬

625
00:43:02,121 --> 00:43:06,000
‫בחרה בחברה שלי כסנדקית.‬
‫עכשיו אנחנו חייבים להישאר יחד למען הילדים.‬

626
00:43:11,755 --> 00:43:15,426
‫כשהחברים שלך מתחילים להביא ילדים,‬

627
00:43:15,509 --> 00:43:16,885
‫כדאי מאוד שתהיו מוכנים.‬

628
00:43:17,928 --> 00:43:22,141
‫כדאי שתהיו מוכנים לחזור לקרוא בקול רם.‬

629
00:43:25,811 --> 00:43:28,772
‫אל תניחו שאתם פשוט מסוגלים לכך.‬

630
00:43:32,651 --> 00:43:35,654
‫אני בטוח שאתם יכולים לקרוא. זה לא העניין.‬

631
00:43:35,738 --> 00:43:37,323
‫העניין הוא,‬

632
00:43:37,406 --> 00:43:38,782
‫האם יש לכם כישורי משחק?‬

633
00:43:40,743 --> 00:43:43,662
‫האם אתם יכולים‬
‫לאלתר קולות שונים לדמויות שונות?‬

634
00:43:44,580 --> 00:43:47,875
‫אתם יודעים לשיר ולרקוד?‬
‫אתם יכולים להמשיך להאמין בעצמכם‬

635
00:43:47,958 --> 00:43:52,046
‫כשאתם מעלים הפקה שלמה‬
‫בפני קהל שלא נותן לכם שום פידבק?‬

636
00:43:57,176 --> 00:44:00,137
‫הלכתי לבקר ידידה בבית.‬
‫חשבתי שנאכל ארוחת ערב.‬

637
00:44:00,220 --> 00:44:04,099
‫בשלב כלשהו הם השכיבו את התינוק בלול‬
‫ושאלו: "רוצה להקריא לו סיפור?"‬

638
00:44:04,183 --> 00:44:07,603
‫אמרתי: "אה… כולכם מתכוונים להקשיב גם?"‬

639
00:44:09,688 --> 00:44:11,690
‫למי מיועד התרגיל הזה?‬

640
00:44:15,986 --> 00:44:18,322
‫נתנו לי ספר בשם "ברווזונת קטנטונת".‬

641
00:44:18,864 --> 00:44:21,659
‫לא קראתי את הספר הזה מעולם.‬
‫קפצתי פנימה בביטחון.‬

642
00:44:21,742 --> 00:44:23,035
‫"ברווזונת קטנטונת.‬

643
00:44:23,744 --> 00:44:27,206
‫"ברווזונת קטנטונת מדדה, מהדסת‬
‫ושרה לה שיר.‬

644
00:44:27,289 --> 00:44:30,626
‫"זנבה מתנועע מצד לצד‬
‫וקול משק כנפיה מהדהד בשמי העיר."‬

645
00:44:31,460 --> 00:44:35,839
‫ובמשך כל הקריאה,‬
‫אני ממש מנסה לא להישמע כמו אי-40.‬

646
00:44:38,550 --> 00:44:40,177
‫אבל ממש רציתי להישמע כמוהו.‬

647
00:44:40,678 --> 00:44:42,596
‫כי חשבתי: "החרוזים האלה אש!‬

648
00:44:44,098 --> 00:44:46,308
‫אני רוצה לכבד את המילים!"‬

649
00:44:47,309 --> 00:44:51,939
‫"היא שרה לה שיר.‬
‫קול משק כנפיה מהדהד בכל העיר."‬

650
00:45:05,494 --> 00:45:07,246
‫אני חושב שזה זמן יקר ערך.‬

651
00:45:07,329 --> 00:45:09,498
‫הזמן שמבלים עם הילדים האלה יקר מפז,‬

652
00:45:09,581 --> 00:45:15,504
‫כי הם יחשפו בפניך אמיתות על עצמך,‬
‫שאף אחד בחייך לא מעז לומר לך.‬

653
00:45:18,006 --> 00:45:20,008
‫יום אחד, בת הסנדקות שלי אמרה:‬

654
00:45:20,718 --> 00:45:21,969
‫"דוד שנג,‬

655
00:45:22,052 --> 00:45:24,888
‫השיניים שלך צהובות והמרפקים שלך אפורים."‬

656
00:45:31,645 --> 00:45:33,313
‫אמרתי: "בוקר טוב."‬

657
00:45:38,527 --> 00:45:43,657
‫אמרתי: "נראה לי שלמדנו מספיק צבעים החודש.‬
‫את סבבה בצבעים.‬

658
00:45:43,741 --> 00:45:48,287
‫"נראה לי שהגיע הזמן ללמוד‬
‫איך לבשר דברים ברגישות."‬

659
00:45:54,168 --> 00:45:55,544
‫פעם אחיין שלי אמר לי:‬

660
00:45:55,627 --> 00:45:58,756
‫"דוד שנג,‬
‫לפה שלך יש ריח של ציפורים."‬

661
00:46:01,425 --> 00:46:04,219
‫זה נצרב לי במוח. זה לא יצא משם לעולם.‬

662
00:46:05,846 --> 00:46:09,099
‫הילד יכול להצביע כבר. עברו 15 שנה.‬

663
00:46:10,225 --> 00:46:12,770
‫זה פגע בי יותר, כי זה היה חסר היגיון.‬

664
00:46:14,354 --> 00:46:16,732
‫זה מופשט בצורה פואטית.‬

665
00:46:17,816 --> 00:46:22,613
‫הרגשתי שהבל הפה שלי כל כך גרוע,‬
‫שבגללי הילד גילה את המטפורות.‬

666
00:46:29,703 --> 00:46:33,582
‫קשה כשילדים מרושעים אליך.‬
‫ממש קשה לקבל את זה.‬

667
00:46:34,458 --> 00:46:38,086
‫כי הם כל כך צעירים. הם כל כך תמימים.‬

668
00:46:38,170 --> 00:46:41,507
‫הם לא מושפעים מדת, גזענות ופוליטיקה.‬

669
00:46:41,590 --> 00:46:44,468
‫זו שנאה טהורה מאוד.‬

670
00:46:46,220 --> 00:46:47,888
‫היא טהורה. היא מגיעה לך.‬

671
00:46:47,971 --> 00:46:50,057
‫בגלל שהם הגיעו מאלוהים ישירות אליך.‬

672
00:46:55,229 --> 00:46:57,022
‫פעם הייתי בחתונה.‬

673
00:46:58,148 --> 00:46:59,525
‫נהניתי.‬

674
00:46:59,608 --> 00:47:03,862
‫ידידה הציג בפניי את האחיינית שלה,‬
‫ילדה קטנה ששואפת להיות סטנדאפיסטית.‬

675
00:47:04,404 --> 00:47:09,451
‫הם אמרו: "אתה יכול לעשות לה הופעה?"‬
‫אמרתי "לא, אנחנו בחתונה.‬

676
00:47:09,535 --> 00:47:13,914
‫זה לא ההקשר ההולם‬
‫ולא הקהל הנכון. זה לא מתאים."‬

677
00:47:14,414 --> 00:47:17,751
‫הילדה הקטנה אמרה:‬
‫"אתה לא מצחיק. אתה שרלטן."‬

678
00:47:22,589 --> 00:47:23,799
‫זה פגע בי.‬

679
00:47:25,259 --> 00:47:28,595
‫נפגעתי עמוקות. זה הרס לי את הערב.‬
‫לא יכולתי להתנער מזה.‬

680
00:47:29,763 --> 00:47:33,058
‫קרה לכם פעם שילד היה כל כך מרושע אליכם,‬

681
00:47:33,141 --> 00:47:34,601
‫שזה הוציא אתכם מדעתכם?‬

682
00:47:35,978 --> 00:47:39,147
‫מתחילים לחשוב על דרכים‬
‫להשיב אש באופן חוקי.‬

683
00:47:41,775 --> 00:47:45,779
‫חשבתי לטווח ארוך. "אני עוד אצחק אחרון.‬

684
00:47:47,155 --> 00:47:50,200
‫"כן. אולי אפסיק למחזר."‬

685
00:47:56,832 --> 00:48:03,005
‫"אולי אתרום למשבר האקלים.‬
‫"אני מקווה שאת אוהבת חום!"‬

686
00:48:10,721 --> 00:48:15,893
‫אני לא טוב באנרגיות שליליות.‬
‫זה לא מקום שאני רוצה להיות בו.‬

687
00:48:16,977 --> 00:48:21,189
‫בפעם האחרונה שהתעצבנתי,‬
‫שממש איבדתי שליטה,‬

688
00:48:21,273 --> 00:48:23,358
‫בחמת זעם,‬

689
00:48:24,443 --> 00:48:27,654
‫זרקתי אטמי אוזניים לצדו השני של חדר במלון.‬

690
00:48:29,948 --> 00:48:33,452
‫אם אתם מבינים משהו בכעס‬

691
00:48:34,202 --> 00:48:35,412
‫או בפיזיקה,‬

692
00:48:37,039 --> 00:48:40,083
‫אתם יודעים שאין שום סיפוק‬

693
00:48:40,751 --> 00:48:42,920
‫בהשלכת ספוג.‬

694
00:48:45,422 --> 00:48:46,757
‫זה לא מפיג מתחים בכלל.‬

695
00:48:46,840 --> 00:48:50,427
‫זה רק מאמת את העובדה שאתם כועסים‬
‫ושאתם ממש מטומטמים כרגע.‬

696
00:48:53,889 --> 00:48:55,891
‫זו הייתה חופשה משפחתית.‬

697
00:48:56,433 --> 00:48:59,478
‫חלקתי חדר במלון עם אבא שלי.‬
‫ידעתי שהוא נוחר.‬

698
00:49:00,562 --> 00:49:04,816
‫הבאתי אטמי אוזניים. הייתי מוכן.‬
‫אבל ערב אחד התעוררתי, ואחד מהאטמים נעלם.‬

699
00:49:05,901 --> 00:49:08,362
‫חיפשתי בכל מקום. לא מצאתי אותו.‬

700
00:49:08,445 --> 00:49:13,909
‫חשבתי: "אחד לבד לא שווה כלום",‬
‫ומתוך תסכול, זרקתי אותו אל תוך החושך.‬

701
00:49:15,327 --> 00:49:19,122
‫הזדחלתי בחזרה למיטה,‬
‫ומצאתי את האטם השני בין הסדינים.‬

702
00:49:24,920 --> 00:49:27,881
‫אמרתי: "זה לא עוזר לי עכשיו"‬
‫וזרקתי אותו לאן שהוא.‬

703
00:49:31,760 --> 00:49:33,011
‫שכבתי במיטה.‬

704
00:49:33,095 --> 00:49:34,221
‫לא ישנתי.‬

705
00:49:35,222 --> 00:49:38,600
‫אחרי הרבה מאוד זמן,‬
‫הערתי את אבא שלי.‬

706
00:49:38,684 --> 00:49:41,103
‫ובאותו רגע זו הייתה סיטואציה מאתגרת מאוד,‬

707
00:49:41,186 --> 00:49:45,565
‫כי אתה צריך להסביר לאדם‬
‫שהיה מחוסר הכרה לחלוטין,‬

708
00:49:46,274 --> 00:49:49,820
‫שהוא היה מניאק במשך שלוש שעות.‬

709
00:49:52,030 --> 00:49:54,408
‫הוא לא מבין. הוא חושב שהוא חף מפשע.‬

710
00:49:54,491 --> 00:49:57,202
‫הוא מאמין בכל ליבו שהוא חף מפשע.‬

711
00:49:57,786 --> 00:50:02,249
‫הוא אפילו מנסה לעשות לך גזלייטינג.‬
‫מסתכל עליך כאילו שאתה המפלצת.‬

712
00:50:04,543 --> 00:50:06,336
‫אבא שלי אמר: "מה הבעיה שלך?"‬

713
00:50:06,420 --> 00:50:09,715
‫ואמרתי: "מצחיק שאתה לא יודע.‬

714
00:50:12,092 --> 00:50:15,804
‫"אבל זה בסדר, כי הקלטתי אותך. יש לי…‬

715
00:50:15,887 --> 00:50:22,060
‫"יש לי מיני-סדרת דוקו של שלוש שעות,‬
‫שבה באתה מת בקול רם.‬

716
00:50:24,521 --> 00:50:28,817
‫"ואז בשנייה האחרונה,‬
‫אתה בוחר שוב בחיים. חזרת אלינו.‬

717
00:50:29,735 --> 00:50:34,406
‫"עשית את זה שוב ושוב.‬
‫נחנקת, ואז הצלת את עצמך שוב ושוב."‬

718
00:50:37,409 --> 00:50:38,702
‫זו אימה צרופה.‬

719
00:50:39,953 --> 00:50:42,164
‫אני עובר אורח תמים.‬

720
00:50:42,247 --> 00:50:45,167
‫בשעה הראשונה פחדתי, דאגתי.‬

721
00:50:46,251 --> 00:50:50,088
‫מדי פעם הנחירות מפסיקות, ויש הקלה.‬

722
00:50:50,172 --> 00:50:53,508
‫אבל גם עולה השאלה: "אולי הוא מת?"‬

723
00:50:56,762 --> 00:51:01,391
‫בשעה השנייה אני חושב: "חיים או מוות.‬
‫בבקשה, פשוט תבחר אחד ונמשיך הלאה."‬

724
00:51:03,351 --> 00:51:05,771
‫את השעה השלישית ביליתי במחקר.‬

725
00:51:07,147 --> 00:51:08,607
‫סטייה של מחיצת האף.‬

726
00:51:09,983 --> 00:51:11,568
‫מכשירי סיפאפ.‬

727
00:51:12,819 --> 00:51:15,655
‫ופשוט הרהרתי.‬
‫פשוט חשבתי על זה.‬

728
00:51:15,739 --> 00:51:19,659
‫איך הנחירות שרדו את האבולוציה?‬

729
00:51:21,453 --> 00:51:23,080
‫זה לא הגיוני.‬

730
00:51:23,163 --> 00:51:28,168
‫מבחינה ביולוגית, אני לא בטוח שאתה עדיין‬
‫אמור להיות כאן. אין לך מקום במאגר הגנים.‬

731
00:51:29,044 --> 00:51:32,214
‫זו לא תכונה הישרדותית.‬

732
00:51:33,423 --> 00:51:35,050
‫אתה מחוסר הכרה,‬

733
00:51:36,051 --> 00:51:37,844
‫ואתה רועש!‬

734
00:51:40,597 --> 00:51:42,349
‫אתה הטרף המושלם.‬

735
00:51:44,601 --> 00:51:50,148
‫טיגריס שנחרבי‬
‫היה אמור לטרוף אותך בשנתך מזמן.‬

736
00:51:51,983 --> 00:51:54,778
‫אתה מסגיר פה את המיקום של כולם.‬

737
00:52:03,286 --> 00:52:05,622
‫ניסיתם פעם לחקות את הנחירות של מישהו?‬

738
00:52:06,748 --> 00:52:07,999
‫עם אג'נדה, נכון?‬

739
00:52:08,083 --> 00:52:10,585
‫כי למחרת בבוקר, גם אם תגבירו עד הסוף,‬

740
00:52:10,669 --> 00:52:13,672
‫תגלו שההקלטה שלכם לא בדיוק תפסה‬
‫את מה שהרגשתם שקרה.‬

741
00:52:15,423 --> 00:52:18,885
‫אתם אומרים: "עזוב את ההקלטה.‬
‫אני אעשה את זה בלייב.‬

742
00:52:19,636 --> 00:52:22,347
‫"אראה לך מה עשית לי."‬

743
00:52:23,515 --> 00:52:27,102
‫אתם מנסים לנחור להם הכי חזק שאפשר.‬

744
00:52:27,185 --> 00:52:30,147
‫אבל אחרי שתי שניות, זה נהיה ממש מכאיב.‬

745
00:52:31,356 --> 00:52:32,691
‫אי אפשר לתחזק את זה.‬

746
00:52:33,400 --> 00:52:36,236
‫ואז אתם מבינים שזה סוג של כוח-על מרושע.‬

747
00:52:37,154 --> 00:52:40,949
‫זה סוג של נס אפל‬
‫שבנאדם יכול לנחור כל הלילה,‬

748
00:52:41,950 --> 00:52:43,368
‫ולהתעורר רענן.‬

749
00:52:45,787 --> 00:52:48,123
‫והם פשוט יוצאים מזה ללא פגע!‬

750
00:52:50,292 --> 00:52:53,128
‫אני מרגיש שאמור להיות דם בכל מקום.‬

751
00:52:59,968 --> 00:53:02,554
‫על אף הדרמה של הנחירות,‬

752
00:53:03,221 --> 00:53:06,099
‫בדרך כלל אני יותר מחובר להורים שלי.‬

753
00:53:06,808 --> 00:53:08,894
‫ודבר אחד שמחבר בינינו, במפתיע,‬

754
00:53:09,519 --> 00:53:10,604
‫הוא פירות.‬

755
00:53:11,980 --> 00:53:14,858
‫אסייתים בוגרים מתים על פירות.‬

756
00:53:16,234 --> 00:53:17,485
‫זה משהו שצריך לדעת.‬

757
00:53:18,320 --> 00:53:22,741
‫אם תנסו לצאת עם אסייתי מבוגר, כדאי מאוד‬
‫שתדעו אילו פירות נמצאים עכשיו בעונה.‬

758
00:53:23,283 --> 00:53:26,286
‫כדאי שתדעו מה מתוק ועסיסי כרגע.‬

759
00:53:28,205 --> 00:53:30,457
‫לכל אסייתי-אמריקאי יש זיכרון ילדות‬

760
00:53:30,540 --> 00:53:34,794
‫של ההורים ששלחו אותו‬
‫לגנוב פירות מהחצר של השכנים.‬

761
00:53:36,588 --> 00:53:40,550
‫אני מוקיר את הזיכרון הזה.‬
‫ידעתי שזה מפוקפק, אבל זה היה כיף.‬

762
00:53:41,593 --> 00:53:43,470
‫ואני גם מבין.‬

763
00:53:43,553 --> 00:53:46,640
‫ההורים שלי היגרו מטאיוואן.‬

764
00:53:46,723 --> 00:53:50,310
‫הם באו ממשפחה ענייה.‬
‫כילדים, היה להם מעט מאוד.‬

765
00:53:50,977 --> 00:53:54,147
‫כילדה, אימא שלי‬
‫לא התרגשה מימי ההולדת של עצמה,‬

766
00:53:54,231 --> 00:53:57,651
‫כי הדבר היחיד שהיא קיבלה במתנה‬
‫היה ביצת תרנגולת אחת.‬

767
00:53:58,944 --> 00:54:00,654
‫הילדות שלי הייתה שונה מאוד.‬

768
00:54:00,737 --> 00:54:05,533
‫בימי ההולדת שלי היו מתנות, עוגה,‬
‫והחבר הכי טוב שלי היה ישן אצלי.‬

769
00:54:05,617 --> 00:54:08,328
‫בערב היינו הולכים‬
‫לזרוק ביצים על בתים של אנשים.‬

770
00:54:09,955 --> 00:54:13,375
‫זה מטורף לחשוב כמה התקדמנו בדור אחד בלבד.‬

771
00:54:14,000 --> 00:54:17,379
‫זו קפיצה די גדולה,‬
‫ממסיבת יום הולדת עם ביצה אחת,‬

772
00:54:17,462 --> 00:54:19,965
‫לחיים הפריווילגיים שלהם זכיתי.‬

773
00:54:21,007 --> 00:54:22,384
‫זה מדהים.‬

774
00:54:22,467 --> 00:54:25,262
‫אני ממש אסיר תודה על כך שההורים שלי היגרו,‬

775
00:54:25,345 --> 00:54:27,013
‫אבל עם זאת,‬

776
00:54:27,597 --> 00:54:30,475
‫אני לא יודע‬
‫אם הייתי עושה את זה למען הילדים שלי.‬

777
00:54:33,603 --> 00:54:36,106
‫זו אי-נוחות רצינית.‬

778
00:54:37,023 --> 00:54:39,943
‫זה המון סבל והקרבה, נכון?‬

779
00:54:40,026 --> 00:54:41,653
‫אתם מתארים לעצמכם איך זה‬

780
00:54:42,445 --> 00:54:44,072
‫לעזוב את הבית שלכם?‬

781
00:54:44,864 --> 00:54:49,536
‫תחשבו באמת על המשמעות‬
‫של עזיבת הבית שלכם.‬

782
00:54:51,246 --> 00:54:54,040
‫עוזבים את המשפחה, את החברים, את הקהילה.‬

783
00:54:54,124 --> 00:54:56,376
‫אתם משאירים מאחור את כל מה שמוכר לכם.‬

784
00:54:56,459 --> 00:54:59,879
‫אתם עוברים למדינה זרה לחלוטין‬
‫שבה אתם לא דוברים את השפה,‬

785
00:54:59,963 --> 00:55:02,966
‫רק כדי שלצאצאים שלכם יהיו עוד הזדמנויות.‬

786
00:55:04,426 --> 00:55:07,012
‫ואז הילד שלכם נהיה סטנדאפיסט.‬

787
00:55:11,224 --> 00:55:12,600
‫זה שיברון לב.‬

788
00:55:15,020 --> 00:55:19,024
‫לא היה להם מושג שיש סיכון כזה.‬

789
00:55:20,567 --> 00:55:23,069
‫כשהם החליטו אם להישאר או לעזוב,‬

790
00:55:23,153 --> 00:55:27,073
‫לא היה להם מושג שהילד‬
‫עלול למצוא דרך חדשה לגמרי להיאבק בחיים.‬

791
00:55:29,909 --> 00:55:36,166
‫מספקים לבנאדם כל מה שדרוש לו להצלחה,‬
‫אבל הוא עלול לבחור בחיים קשים בכוונה.‬

792
00:55:38,710 --> 00:55:41,296
‫מימנו לי את התואר. למדתי מנהל עסקים.‬

793
00:55:41,379 --> 00:55:45,633
‫שיחקתי בתקוות ובחלומות שלהם‬
‫עד לסיום הלימודים.‬

794
00:55:46,718 --> 00:55:49,012
‫ואז אמרתי: "סתם!"‬

795
00:55:51,264 --> 00:55:52,640
‫"יש לי בדיחות, אימא."‬

796
00:56:07,989 --> 00:56:10,784
‫אימא שלי בכלל לא יודעת מה זה סטנדאפ.‬

797
00:56:11,368 --> 00:56:14,537
‫היא מספרת לחברות שלה‬
‫שאני כמו ליצן עם מילים.‬

798
00:56:20,835 --> 00:56:23,546
‫אבל הם גאים בי.‬
‫ההורים שלי גאים בי.‬

799
00:56:23,630 --> 00:56:25,715
‫אני מניח. הם עדיין לא אמרו את זה.‬

800
00:56:27,342 --> 00:56:31,513
‫ההורים שלי גאים בי, בגלל שאני די גבוה.‬

801
00:56:33,890 --> 00:56:37,185
‫מהגרים אוהבים שיש להם ילדים גבוהים.‬

802
00:56:38,061 --> 00:56:39,771
‫זה הדבר האהוב עליהם.‬

803
00:56:39,854 --> 00:56:41,648
‫הם רואים בזה התקדמות.‬

804
00:56:41,731 --> 00:56:44,526
‫מבחינתם זה אישור של הבחירות שהם עשו בחיים.‬

805
00:56:44,609 --> 00:56:49,322
‫זו אינדיקציה לכך‬
‫שהילד שלהם קיבל יותר חומרי תזונה מהם.‬

806
00:56:50,323 --> 00:56:53,118
‫עכשיו הילד יכול ‬
‫לגנוב פירות מענפים גבוהים יותר.‬

807
00:56:58,790 --> 00:57:01,793
‫אני אסיר תודה.‬
‫אני רוצה שהם יתגאו בי. באמת.‬

808
00:57:03,336 --> 00:57:05,547
‫זה תחום לא קל. אני מנסה להתקדם.‬

809
00:57:05,630 --> 00:57:09,050
‫אני מנסה לעשות דברים שאני מניח‬
‫שמבוגרים אמורים לעשות.‬

810
00:57:09,134 --> 00:57:15,640
‫למשל, לא מזמן התחלתי לחקור קצת‬
‫את התחום שאנשים קוראים לו "נדל"ן".‬

811
00:57:17,809 --> 00:57:19,811
‫כי חסכתי קצת כסף,‬

812
00:57:19,894 --> 00:57:24,607
‫וגרמו לי להאמין שאולי זה הזמן‬
‫שאתחיל לחשוב על קניית בית בלוס אנג'לס.‬

813
00:57:24,691 --> 00:57:26,276
‫אולי זה בר השגה.‬

814
00:57:26,359 --> 00:57:30,530
‫אז בדקתי את זה, ומסתבר‬
‫שאצטרך ללוות מיליון דולר.‬

815
00:57:32,157 --> 00:57:33,950
‫אני אמנם חדש ונאיבי בתחום הזה,‬

816
00:57:34,033 --> 00:57:37,704
‫אבל אם אני צריך ללוות מיליון דולר‬
‫כדי לקנות בית, יש לי תחושה ש…‬

817
00:57:38,621 --> 00:57:39,998
‫אני לא יכול לקנות בית.‬

818
00:57:43,460 --> 00:57:46,671
‫הסוכן שלי אמר:‬
‫"זה לא נורא, נשיג לך משכנתה".‬

819
00:57:46,754 --> 00:57:48,923
‫אז אמרתי טוב, אמלא טופס בקשה‬

820
00:57:49,007 --> 00:57:51,342
‫למה שנקרא "הלוואת עתק" (ג'מבו).‬

821
00:57:51,426 --> 00:57:52,635
‫זה המונח הטכני.‬

822
00:57:52,719 --> 00:57:56,222
‫בטופס הבקשה כתוב במפורש "ג'מבו".‬

823
00:57:57,599 --> 00:57:59,184
‫ברור שמדובר בסכום גדול מדי‬

824
00:57:59,267 --> 00:58:02,562
‫כשאנשי העסקים מתחילים להשתמש‬
‫במילים של סרטים מצוירים.‬

825
00:58:05,482 --> 00:58:09,694
‫אם אתם רוצים לקבל "ג'מבו",‬
‫תצטרכו לשלם מקדמה "מטורללת".‬

826
00:58:17,619 --> 00:58:20,121
‫החלק המטורף הוא שמישהו אישר אותה.‬

827
00:58:20,914 --> 00:58:25,877
‫קיבלתי אישור להלוואת עתק, במפתיע.‬
‫הייתי בהלם. כשראיתי את זה העיניים שלי עשו…‬

828
00:58:29,214 --> 00:58:30,924
‫הם מאמינים שאוכל להחזיר אותה.‬

829
00:58:31,549 --> 00:58:35,220
‫הם חושבים שאוכל להחזיר מיליון דולר,‬
‫בתוספת ריבית של 900,000.‬

830
00:58:35,303 --> 00:58:39,682
‫אלה שני מיליון דולר‬
‫שהם מצפים שאספק להם לפני שאמות.‬

831
00:58:40,975 --> 00:58:42,977
‫הם יודעים משהו שאני לא יודע?‬

832
00:58:44,938 --> 00:58:46,523
‫זה מעודד.‬

833
00:58:46,606 --> 00:58:51,528
‫אני לא מתכוון לקנות בית, אבל כסטנדאפיסט,‬
‫אני ממש אוהב לקבל אישור מזרים.‬

834
00:58:54,239 --> 00:58:55,698
‫אני סקרן לדעת‬

835
00:58:55,782 --> 00:58:57,784
‫מי היה פקיד ההלוואות.‬

836
00:58:58,493 --> 00:59:01,538
‫איזה עובד בנק עבר על טפסי הבקשה שלי,‬

837
00:59:01,621 --> 00:59:04,582
‫ואמר: "שנג ואנג הוא אמריקאי בן 42‬
‫ממוצא טאיוואני,‬

838
00:59:04,666 --> 00:59:07,585
‫שמנסה להתבסס כסטנדאפיסט.‬

839
00:59:08,920 --> 00:59:10,838
‫זה הימור ממש גרוע.‬

840
00:59:12,507 --> 00:59:13,925
‫אבל היום נשחק.‬

841
00:59:16,427 --> 00:59:18,596
‫אני שנג ואנג. תודה רבה!‬

842
00:59:22,308 --> 00:59:23,560
‫תודה רבה!‬

843
00:59:24,394 --> 00:59:25,353
‫אני מעריך את זה.‬

844
00:59:26,062 --> 00:59:28,314
‫שמרו על עצמכם. אוהב אתכם.‬

845
00:59:28,898 --> 00:59:29,857
‫להתראות.‬

846
00:59:48,376 --> 00:59:52,297
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬