1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:24,125 --> 00:00:25,583
‫- חדשות משפחת ג'נינגס -‬

4
00:00:25,666 --> 00:00:30,041
‫הרבה אנשים חושבים‬
‫שעלוני חדשות לחג הם מנהג נדוש ומיושן.‬

5
00:00:31,000 --> 00:00:32,416
‫אבל במשפחה שלנו,‬

6
00:00:32,500 --> 00:00:35,500
‫זאת מסורת מכובדת, אז הנה זה בא.‬

7
00:00:36,958 --> 00:00:42,875
‫"חברי יקרים, קרובי משפחה‬
‫ותושבי הארץ באשר הם.‬

8
00:00:43,875 --> 00:00:47,541
‫"חזרנו, אחרי הפסקה קלה בת שנה,‬

9
00:00:47,625 --> 00:00:51,625
‫"כדי לדווח על החידושים‬
‫הנפלאים במשפחת ג'נינגס.‬

10
00:00:51,708 --> 00:00:53,416
‫"החיים פשוט טסים,‬

11
00:00:54,041 --> 00:00:57,416
‫"אבל זה מה שקורה כשהחיים שלך מדהיפלאים.‬

12
00:00:58,500 --> 00:01:00,000
‫"בגיל עשר בלבד,‬

13
00:01:00,083 --> 00:01:01,416
‫"הבת שלנו, ביאטריקס,‬

14
00:01:01,500 --> 00:01:05,708
‫"הפכה לאדם הצעיר ביותר‬
‫שהתקבל אי פעם לאוניברסיטת הארוורד.‬

15
00:01:05,791 --> 00:01:07,375
‫"והבן הבכור שלנו, דניאל,‬

16
00:01:07,458 --> 00:01:11,791
‫"המאמצים שלו ממשיכים לסייע‬
‫בניסיון למנוע משבר הומניטרי באפריקה‬

17
00:01:11,875 --> 00:01:14,416
‫"ולבנות מערכת טיהור מים‬

18
00:01:14,500 --> 00:01:17,458
‫"שתספק מי שתייה נקיים לאלפי אנשים.‬

19
00:01:19,125 --> 00:01:20,333
‫"בן זוגי האהוב,‬

20
00:01:20,416 --> 00:01:23,875
‫"ולנטינו, מנהל דוג'ו קרטה מצליח.‬

21
00:01:24,458 --> 00:01:27,791
‫"הוא גם מביים‬
‫את מופע חג המולד השנתי בעיירה,‬

22
00:01:27,875 --> 00:01:30,791
‫"שהוא גם האירוע‬
‫הגדול ביותר של השנה בהאדלי פולס.‬

23
00:01:31,666 --> 00:01:33,791
‫"ואם אתם תוהים מה איתי,‬

24
00:01:33,875 --> 00:01:36,250
‫"אז המאמצים שלי סוף סוף השתלמו,‬

25
00:01:36,333 --> 00:01:40,791
‫"והצלחתי למכור השנה‬
‫את ג'נינגס תעופה ולצאת לפנסיה מוקדמת.‬

26
00:01:40,875 --> 00:01:43,416
‫"אני תמיד מחפשת הרפתקאות חדשות.‬

27
00:01:43,500 --> 00:01:48,041
‫"האחרונה שבהן היא להגשים את חלומו‬
‫של דניאל ולסייע בקידום אנרגיה ירוקה‬

28
00:01:48,125 --> 00:01:53,000
‫"בכך שנצא לטיול משפחתי‬
‫סביב העולם בכדור פורח סולרי."‬

29
00:01:53,083 --> 00:01:55,875
‫באמת? מי עדיין שולחת עלוני חדשות לחג?‬

30
00:01:55,958 --> 00:01:58,458
‫כמה מזה אפשר לסבול?‬

31
00:02:00,500 --> 00:02:02,458
‫אין צורך, אני יודעת מה התשובה.‬

32
00:02:03,666 --> 00:02:08,083
‫אני אישית לא הייתי שולחת‬
‫מכתב כזה בחיים. למה, שאלת?‬

33
00:02:08,166 --> 00:02:12,500
‫ההישגים של המשפחה שלי‬
‫לא ממש ראויים לתשומת לב תקשורתית.‬

34
00:02:12,583 --> 00:02:15,583
‫זאת הקטנה שלי, דורה. הכי חמודה שיש.‬

35
00:02:17,208 --> 00:02:21,416
‫אבל בגלל מארוול,‬
‫היא חושבת שיש לה כוחות-על.‬

36
00:02:23,291 --> 00:02:24,416
‫שרירי-על?‬

37
00:02:24,500 --> 00:02:29,166
‫טוב, אפשר למחוק את זה.‬
‫לא משנה. בואי ניכנס למכונית.‬

38
00:02:29,250 --> 00:02:32,250
‫ותעשי לי טובה,‬
‫תזהירי אותי לפני שתנסי שוב לעוף.‬

39
00:02:32,333 --> 00:02:33,416
‫בסדר, אמא.‬

40
00:02:34,250 --> 00:02:38,375
‫אני יודעת שכולם חושבים‬
‫שהילדים שלהם מיוחדים, אבל די, באמת.‬

41
00:02:40,458 --> 00:02:44,041
‫אני מציע את בוב‬
‫לתפקיד טייס המשנה. הוא נווט מלידה.‬

42
00:02:44,125 --> 00:02:45,250
‫ויש לנו גם את גרנט.‬

43
00:02:47,083 --> 00:02:49,000
‫הוא חושב שהוא לוחם נינג'ה.‬

44
00:02:49,083 --> 00:02:52,791
‫החבר היחיד שלו הוא‬
‫בובה ממולאת בשם "בוב הקוף".‬

45
00:02:53,625 --> 00:02:57,958
‫באמת חייבים לנסוע לדודה סטייסי?‬
‫-הם קרובים שלנו, ועכשיו כריסמס.‬

46
00:02:58,041 --> 00:03:00,416
‫למה אי אפשר לנסוע לבית של ג'קי?‬

47
00:03:01,000 --> 00:03:04,458
‫מי?‬
‫-החברה שלך ג'קי, מהמכתב.‬

48
00:03:04,541 --> 00:03:06,250
‫הם נשמעים אדירים.‬

49
00:03:06,333 --> 00:03:07,958
‫אתן חברות, נכון?‬

50
00:03:09,083 --> 00:03:11,666
‫לא. כן, היינו חברות.‬

51
00:03:11,750 --> 00:03:15,583
‫סוג של. מזמן.‬
‫-אני רוצה לטוס בכדור הפורח שלה.‬

52
00:03:15,666 --> 00:03:18,500
‫טוב, אני אספר לך משהו‬
‫על חברתי הטובה, ג'קי.‬

53
00:03:18,583 --> 00:03:22,583
‫אין דבר שהייתי רוצה יותר‬
‫מלבוא אליה בלי הזמנה‬

54
00:03:22,666 --> 00:03:25,833
‫ולראות את האמת על הדמיונות…‬

55
00:03:27,125 --> 00:03:27,958
‫שכח מזה.‬

56
00:03:28,750 --> 00:03:31,875
‫תכניס את הכתובת החדשה‬
‫של דודה סטייסי, ואל תוריד משחקים.‬

57
00:03:33,583 --> 00:03:34,416
‫מה?‬

58
00:03:35,958 --> 00:03:36,833
‫כן.‬

59
00:03:38,416 --> 00:03:42,375
‫תיכנסי, בסדר, דורה?‬
‫-זה בעלי המקסים, החולם.‬

60
00:03:43,083 --> 00:03:44,541
‫כשהוא רואה בית למכירה,‬

61
00:03:44,625 --> 00:03:47,833
‫הוא חושב שזאת הזדמנות להרוויח בגדול.‬

62
00:03:47,916 --> 00:03:50,791
‫תסתכלי.‬
‫-הוא חולם, ואני דואגת.‬

63
00:03:50,875 --> 00:03:52,875
‫אין לנו כסף לקנות עכשיו בית.‬

64
00:03:52,958 --> 00:03:55,875
‫בואי ננגוס בכספי החירום שלנו.‬
‫-זה לבלוע את כולם.‬

65
00:03:55,958 --> 00:04:00,833
‫הם למקרה חירום, למשל‬
‫אם יפטרו אותנו, אם יהיה שיטפון או… זומבים.‬

66
00:04:05,541 --> 00:04:07,791
‫הפירורית שלך עוד תחזיר את ההשקעה.‬

67
00:04:08,333 --> 00:04:10,583
‫זה פשוט לוקח קצת יותר זמן מהמתוכנן.‬

68
00:04:10,666 --> 00:04:13,250
‫קצת.‬
‫-מה ג'ון לנון אמר?‬

69
00:04:13,333 --> 00:04:16,166
‫"החיים הם מה שקורה‬
‫בזמן שאת עסוקה בתכנון תוכניות."‬

70
00:04:16,250 --> 00:04:19,750
‫אני אישית ויתרתי‬
‫על החלום שלי להיות ממציאה מפורסמת.‬

71
00:04:19,833 --> 00:04:21,208
‫- פירסט יזמות‬
‫סלון ניסויים -‬

72
00:04:21,291 --> 00:04:23,750
‫אני מהנדסה אמינות ב"סטארטק תעשיות".‬

73
00:04:23,833 --> 00:04:27,375
‫כשמשהו שאתם קונים מתקלקל,‬
‫כמו שואב האבק הבוער שלנו,‬

74
00:04:27,458 --> 00:04:32,333
‫שזכה לכינוי "שואב המוות"‬
‫במגזין "קונסיומר ויקלי",‬

75
00:04:32,416 --> 00:04:34,416
‫אני זאת שמתקשרים אליה כדי שתסדר…‬

76
00:04:38,333 --> 00:04:39,166
‫בסדר.‬

77
00:04:41,125 --> 00:04:42,500
‫יצאנו לדרך.‬

78
00:04:43,500 --> 00:04:45,875
‫נראה לי שבוב עשה פיפי במכונית.‬

79
00:04:45,958 --> 00:04:49,083
‫איכס! מה אם יש לי חוש ריח-על?‬

80
00:04:49,166 --> 00:04:53,625
‫זה יהיה הרבה יותר גרוע.‬
‫-הנסיעה לאחותי תהיה ארוכה.‬

81
00:04:53,708 --> 00:04:56,833
‫כן. בסדר, רכבת מסעות החג של משפחת סנדרס‬

82
00:04:56,916 --> 00:04:58,541
‫יוצאת סוף סוף מהתחנה.‬

83
00:04:58,625 --> 00:05:00,250
‫צ'ו צ'ו!‬

84
00:05:00,333 --> 00:05:03,125
‫רק שעתיים אחרי הזמן. אנחנו משתפרים!‬

85
00:05:03,208 --> 00:05:04,291
‫תבלום!‬

86
00:05:08,916 --> 00:05:11,000
‫גבר.‬
‫-פתאום נזכרתי.‬

87
00:05:11,083 --> 00:05:14,958
‫שכחנו להגיד לסנטה איפה נהיה.‬
‫מה אם הוא יראה שאנחנו לא פה,‬

88
00:05:15,041 --> 00:05:17,541
‫וייתן את המתנות שלנו לשכנים?‬

89
00:05:17,625 --> 00:05:22,208
‫קודם כול, אל תצעק "תבלום!",‬
‫ודבר שני, סנטה יודע.‬

90
00:05:22,291 --> 00:05:23,833
‫איך את יודעת שהוא יודע?‬

91
00:05:23,916 --> 00:05:29,291
‫כי התקשרתי אליו.‬
‫-ממש דיברת עם סנטה?‬

92
00:05:29,375 --> 00:05:31,500
‫השמן ואני ככה, אחי.‬

93
00:05:34,458 --> 00:05:35,291
‫אח שלי.‬

94
00:05:37,791 --> 00:05:40,125
‫אל תעשי את זה מול אנשים. בסדר.‬

95
00:05:55,916 --> 00:05:58,958
‫- הכריסמס הטוב בחיי -‬

96
00:05:59,833 --> 00:06:00,791
‫זה…?‬

97
00:06:01,666 --> 00:06:05,083
‫העלון של משפחת ג'נינגס.‬
‫בשנה שעברה הם לא שלחו עלון.‬

98
00:06:05,166 --> 00:06:08,208
‫שאלתי את עצמי מה שלומם.‬
‫-זה לא יגיד לך כלום.‬

99
00:06:08,291 --> 00:06:10,166
‫זה הדבר הכי מגוחך שהיה אי פעם.‬

100
00:06:10,250 --> 00:06:12,625
‫זה עלון לחג, הם תמיד…‬

101
00:06:12,708 --> 00:06:14,458
‫יהירים? מתרברבים?‬

102
00:06:14,541 --> 00:06:15,666
‫חיוביים מדי.‬

103
00:06:15,750 --> 00:06:19,500
‫זה לא מפריע לך‬
‫שהיא ממציאה דברים נטולי היגיון‬

104
00:06:19,583 --> 00:06:22,625
‫ומשדרת אותם ל"תושבי הארץ באשר הם"?‬

105
00:06:22,708 --> 00:06:26,125
‫כאילו, "אוי, החיים שלך מדהימים".‬
‫-איך את יודעת שהיא ממציאה?‬

106
00:06:26,208 --> 00:06:29,833
‫כי זאת מי שהיא. זוכר שהיא אמרה‬
‫שהיא החברה הכי טובה של מריה קארי,‬

107
00:06:29,916 --> 00:06:31,666
‫ושהיא תשיר בטקס הסיום שלנו,‬

108
00:06:31,750 --> 00:06:34,333
‫אבל אז לאוטובוס של מריה היה במקרה פנצ'ר?‬

109
00:06:34,416 --> 00:06:37,083
‫היא אפילו טענה‬
‫שהצעת לה נישואים שלוש פעמים.‬

110
00:06:37,166 --> 00:06:41,458
‫טוב, זה מגוחך. רק פעם אחת.‬

111
00:06:42,583 --> 00:06:43,416
‫אני צוחק.‬

112
00:06:43,958 --> 00:06:46,375
‫אתה מגן עליה רק כי כשיצאתם‬

113
00:06:46,458 --> 00:06:48,875
‫הייתם בלהקת קאברים של "נו דאוט".‬

114
00:06:48,958 --> 00:06:51,791
‫לא להקת קאברים.‬
‫-קראו לה "אין ספק".‬

115
00:06:51,875 --> 00:06:55,041
‫שרנו רק שירים מקוריים.‬
‫-שנשמעו בדיוק כמו "נו דאוט".‬

116
00:06:55,125 --> 00:06:58,375
‫טוב, תקשיבי, אני לא מגן על אף אחת,‬

117
00:06:58,458 --> 00:07:03,041
‫אבל זה שג'קי מייפה קצת את המציאות לא אומר…‬

118
00:07:03,125 --> 00:07:08,458
‫לאף אחת אין חיים כאלה נהדרים,‬
‫כאלה מושלמים, כאלה מדהיפלאים.‬

119
00:07:08,541 --> 00:07:12,625
‫כשאת אומרת "אף אחד" את מתכוונת אלינו?‬

120
00:07:12,708 --> 00:07:15,000
‫רוב…‬
‫-תגידי לי כשתרצי להתחלף.‬

121
00:07:23,000 --> 00:07:25,583
‫בעוד 800 מטרים, צאו ביציאה מימין.‬

122
00:07:57,833 --> 00:08:00,250
‫חשבתי שאחותך עברה לגור יותר קרוב אלינו.‬

123
00:08:00,916 --> 00:08:04,000
‫כבר כמעט חצות, לא?‬
‫-נכון. באמת רחוק.‬

124
00:08:06,250 --> 00:08:07,666
‫יכול להיות שזה הבית שלה?‬

125
00:08:08,583 --> 00:08:10,750
‫באמת יפה.‬
‫-את צוחקת עליי?‬

126
00:08:10,833 --> 00:08:13,958
‫ראית את הסנטה על… המזחלת נראתה אמיתית.‬

127
00:08:26,500 --> 00:08:28,708
‫נראה לי שסטייסי זכתה בלוטו.‬

128
00:08:29,208 --> 00:08:32,833
‫היא אמרה שהבית החדש‬
‫יותר יפה, אבל לא חשבתי שעד כדי כך.‬

129
00:08:34,500 --> 00:08:35,916
‫תישארו במכונית, חבר'ה.‬

130
00:08:36,000 --> 00:08:38,875
‫הודעתי להם שנאחר. אני מקווה שהם עוד ערים.‬

131
00:08:50,041 --> 00:08:51,166
‫אוי, לא.‬

132
00:08:51,875 --> 00:08:52,708
‫לעזאזל.‬

133
00:08:55,291 --> 00:08:56,833
‫שרלוט סנדרס?‬

134
00:08:56,916 --> 00:08:57,875
‫ג'קי ג'נינגס?‬

135
00:09:01,041 --> 00:09:05,500
‫אלוהים אדירים! רובי, הרוקר שלי. היי.‬

136
00:09:05,583 --> 00:09:06,750
‫היי, ג'קס.‬

137
00:09:08,000 --> 00:09:11,625
‫מה אתם עושים פה? הלהקה מתאחדת?‬

138
00:09:11,708 --> 00:09:15,000
‫זה מה שרציתי לשאול.‬
‫זה לא הבית של אחותי, סטייסי?‬

139
00:09:15,083 --> 00:09:17,000
‫לא, טמבלית, זה הבית שלי.‬

140
00:09:17,083 --> 00:09:19,375
‫את בטוחה שהכנסת את הכתובת הנכונה?‬

141
00:09:19,458 --> 00:09:23,583
‫בטח שאני בטוחה. רגע,‬
‫בעצם לא הכנסתי את הכתובת. אני…‬

142
00:09:23,666 --> 00:09:25,791
‫הפתעה!‬

143
00:09:25,875 --> 00:09:28,250
‫חג שמח, אמא.‬

144
00:09:28,333 --> 00:09:31,750
‫וואו, איזה חמקן. אני מנחשת שהוא שלך?‬

145
00:09:31,833 --> 00:09:32,750
‫לא לאורך זמן.‬

146
00:09:32,833 --> 00:09:36,375
‫גרנט סנדרס, אין לך מושג‬
‫כמה אתה והקוף שלך הסתבכתם.‬

147
00:09:36,458 --> 00:09:40,458
‫אמרת שאין דבר שאת רוצה יותר‬
‫מלבוא לבית של ג'קי בלי הזמנה…‬

148
00:09:40,541 --> 00:09:42,625
‫מספיק.‬
‫-זה מה שאמרת?‬

149
00:09:42,708 --> 00:09:44,333
‫טכנית, יכול להיות שכן.‬

150
00:09:44,416 --> 00:09:45,958
‫ממש מתוק מצדך, שר.‬

151
00:09:46,041 --> 00:09:49,916
‫תקשיבי, כבר שנים‬
‫אני כותבת בעלון "תבואו לבקר כשבא לכם",‬

152
00:09:50,000 --> 00:09:52,500
‫ואף אחד אף פעם לא מימש את ההצעה.‬

153
00:09:52,583 --> 00:09:54,458
‫ואל ואני התערבנו,‬

154
00:09:54,541 --> 00:09:58,291
‫וזכיתי עכשיו במשהו שיכניס אותנו‬
‫לרשימת השובבים מאוד של סנטה,‬

155
00:09:58,375 --> 00:09:59,500
‫אם את מבינה אותי.‬

156
00:09:59,583 --> 00:10:00,875
‫אני אנסה לדמיין.‬

157
00:10:01,708 --> 00:10:06,166
‫זה ממש מביך. ממש סליחה שהערנו אותך.‬

158
00:10:06,250 --> 00:10:09,708
‫סליחה על אי ההבנה, ולילה טוב.‬

159
00:10:09,791 --> 00:10:12,041
‫רגע, לאן נראה לך שאת הולכת, גברת?‬

160
00:10:12,125 --> 00:10:13,541
‫לבית של אחותי.‬

161
00:10:14,583 --> 00:10:16,708
‫בשעה כזאת? לא נראה לי.‬

162
00:10:16,791 --> 00:10:19,666
‫תביאו את המזוודות.‬
‫יש לנו מספיק מקום פה בפונדק.‬

163
00:10:19,750 --> 00:10:20,666
‫לא, לא.‬

164
00:10:21,416 --> 00:10:24,416
‫הגענו? יש לי ממש פיפי.‬

165
00:10:24,500 --> 00:10:25,875
‫גם לי.‬

166
00:10:28,375 --> 00:10:29,375
‫גם לי.‬

167
00:10:30,166 --> 00:10:32,750
‫טוב, אבל ניסע מחר על הבוקר.‬

168
00:10:32,833 --> 00:10:36,541
‫בטח, אחרי ארוחת בוקר.‬
‫את חייבת להכיר את המשפחה. בואו.‬

169
00:10:38,625 --> 00:10:41,750
‫וואו, הבית הזה הוא כמו אחוזת ויין!‬

170
00:10:56,458 --> 00:10:57,958
‫אני מקווה שנתת לו עונש לכל החיים.‬

171
00:10:58,041 --> 00:11:00,541
‫הוא טוען שזה היה רעיון של בוב הקוף,‬

172
00:11:00,625 --> 00:11:04,625
‫שדרך אגב, יש לו חדר משלו,‬
‫שיותר גדול מכל הדירה שלנו.‬

173
00:11:04,708 --> 00:11:06,291
‫הוא צריך מרחב, כנראה.‬

174
00:11:09,166 --> 00:11:13,375
‫היי. אני זוכרת‬
‫שהבהונות של רובי מתקררות בלילה.‬

175
00:11:15,458 --> 00:11:17,375
‫אני בחדר לידכם.‬

176
00:11:17,458 --> 00:11:20,875
‫אם תצטרכו משהו, פשוט תדפקו. בסדר?‬

177
00:11:20,958 --> 00:11:23,500
‫רובי, תראה מה מצאתי.‬

178
00:11:23,583 --> 00:11:25,791
‫זה היה כשזכינו ב"קרב הלהקות".‬

179
00:11:25,875 --> 00:11:27,625
‫שיחקנו אותה!‬
‫-מה?‬

180
00:11:27,708 --> 00:11:32,291
‫זוכר?‬
‫-כן, טוב, זה היה מזמן.‬

181
00:11:32,375 --> 00:11:34,041
‫נדמה לי שזה היה אתמול.‬

182
00:11:36,958 --> 00:11:40,000
‫בסדר. איזו חמידות.‬

183
00:11:42,625 --> 00:11:43,833
‫לילה טוב, רובי.‬

184
00:11:45,083 --> 00:11:46,083
‫לילה טוב, ג'קס.‬

185
00:11:47,583 --> 00:11:51,458
‫וואו, "ג'קס, רובי". היו לכם שמות חיבה?‬

186
00:11:51,541 --> 00:11:54,791
‫כמה רציני זה היה? חשבתי שרק סוג של יצאתם.‬

187
00:11:54,875 --> 00:11:57,250
‫טוב, סוג של יצאנו.‬

188
00:11:58,375 --> 00:12:02,583
‫אבל ג'קס, ג'קי, ג'קלין הייתה, את יודעת,‬

189
00:12:02,666 --> 00:12:05,458
‫החברה הראשונה שלי בקולג'.‬

190
00:12:10,833 --> 00:12:11,958
‫בסדר.‬

191
00:12:17,083 --> 00:12:19,333
‫אז מה מצאת בה בעצם?‬

192
00:12:20,166 --> 00:12:21,166
‫אוי, אלוהים.‬

193
00:12:22,375 --> 00:12:23,583
‫לא יודע.‬

194
00:12:23,666 --> 00:12:26,500
‫הייתי צעיר ומוגן, והיא הייתה, כאילו,‬

195
00:12:26,583 --> 00:12:30,541
‫חכמה, מטורפת וספונטנית.‬
‫היא הייתה מוכנה לנסות הכול.‬

196
00:12:32,125 --> 00:12:35,041
‫טוב, אני ספונטנית. אני מוכנה לנסות הכול.‬

197
00:12:36,875 --> 00:12:37,750
‫באמת?‬

198
00:12:41,666 --> 00:12:43,458
‫פה?‬
‫-בטח.‬

199
00:12:44,541 --> 00:12:46,000
‫עכשיו?‬
‫-למה לא?‬

200
00:12:46,083 --> 00:12:47,875
‫אני לא סומכת על המניעים שלך.‬

201
00:12:49,166 --> 00:12:52,083
‫מה זאת אומרת?‬
‫-זאת התנהגות חשודה, זה הכול.‬

202
00:12:55,708 --> 00:12:56,750
‫הבנתי אותך.‬

203
00:12:59,000 --> 00:12:59,875
‫בסדר.‬

204
00:13:06,875 --> 00:13:08,625
‫לילה טוב, מיס ספונטניות.‬

205
00:13:22,583 --> 00:13:23,916
‫היא בטח זכתה בהתערבות.‬

206
00:13:32,166 --> 00:13:33,500
‫יותר יפה ככה.‬

207
00:13:35,500 --> 00:13:37,000
‫מה? באמת, שרלוט?‬

208
00:13:37,083 --> 00:13:39,583
‫לא, לא הבנת, לא עשיתי כלום. התמונה נפלה.‬

209
00:13:39,666 --> 00:13:40,500
‫כן.‬

210
00:13:56,833 --> 00:13:59,791
‫- ארבעה ימים לפני החג -‬

211
00:14:07,458 --> 00:14:09,833
‫הנה אתה, חבר. סליחה, אמא.‬

212
00:14:09,916 --> 00:14:12,250
‫לפעמים בוב אוהב להסתכל עלייך ישנה.‬

213
00:14:16,791 --> 00:14:19,250
‫איפה כולם?‬
‫- במטבח.‬

214
00:14:19,333 --> 00:14:22,333
‫זה בסדר שננסה‬
‫למצוא את המכונית אחרי ארוחת הבוקר?‬

215
00:14:22,416 --> 00:14:26,208
‫בטח. רגע, מה זאת אומרת "למצוא את המכונית"?‬

216
00:14:36,000 --> 00:14:37,625
‫אל תטרחי, נאנוק.‬

217
00:14:38,375 --> 00:14:41,791
‫מה זאת אומרת? צריך להגיע לבית של אחותי.‬

218
00:14:41,875 --> 00:14:43,208
‫כבר דיברתי עם סטייסי.‬

219
00:14:43,291 --> 00:14:45,458
‫אצלם עוד יותר גרוע. הכול מכוסה שלג.‬

220
00:14:45,541 --> 00:14:47,208
‫ננסה להיפגש איתה בערב השנה החדשה.‬

221
00:14:47,291 --> 00:14:49,916
‫תיכנסי, ואל וג'קי הכינו ארוחת בוקר מדהימה.‬

222
00:14:50,000 --> 00:14:55,541
‫בסדר. אבל אחר כך נחזור הביתה. עם מגלשיים,‬
‫שרשראות, מזחלת כלבים, מה שצריך.‬

223
00:15:04,458 --> 00:15:06,458
‫דרך אגב, תנסי לא לנעוץ מבטים.‬

224
00:15:06,541 --> 00:15:07,875
‫למה שאנעץ מבט…‬

225
00:15:19,291 --> 00:15:22,500
‫שרלוט סנדרס, נחמד לפגוש אותך סוף סוף.‬

226
00:15:22,583 --> 00:15:24,958
‫אני ולנטינו מיגל גרסיה ג'נינגס.‬

227
00:15:26,208 --> 00:15:27,208
‫מיץ סחוט טרי.‬

228
00:15:38,083 --> 00:15:39,708
‫לא טעים?‬
‫-כן.‬

229
00:15:40,375 --> 00:15:43,583
‫חזה עוד… כזה עוד לא שתיתי.‬

230
00:15:44,250 --> 00:15:47,208
‫אני אשמח לדבר איתך על התזה שלך.‬

231
00:15:47,291 --> 00:15:48,666
‫קראת את התזה שלי?‬

232
00:15:48,750 --> 00:15:53,458
‫קראתי אותה לבת שלנו, ביאטריקס,‬
‫לפני השינה. שנינו חשבנו שהיא מרתקת.‬

233
00:15:59,041 --> 00:16:01,458
‫מותק, זאת ביאטריקס.‬

234
00:16:04,166 --> 00:16:07,250
‫מצאתי כמה טעויות חישוב‬
‫בנוסחאות שלך, דרך אגב.‬

235
00:16:07,333 --> 00:16:09,625
‫מתוקה, מה אמרנו לך?‬

236
00:16:09,708 --> 00:16:13,291
‫לא לתקן את האורחת.‬
‫-היא הגאונית הקטנה שלנו.‬

237
00:16:13,375 --> 00:16:15,583
‫חמוד, אבל לא היו טעויות.‬

238
00:16:16,541 --> 00:16:17,916
‫הפנקייקים מוכנים.‬

239
00:16:18,000 --> 00:16:19,416
‫קודם כול, דורה.‬

240
00:16:19,500 --> 00:16:21,541
‫בבקשה, מתוקה.‬

241
00:16:21,625 --> 00:16:24,916
‫תראי, אמא, דודה ג'קי הכינה פנקייק בצורות.‬

242
00:16:25,000 --> 00:16:29,875
‫וואו, פנקייק בצורות. כמו שאני מכינה.‬
‫-לא, אלה צורות של דברים אמיתיים.‬

243
00:16:29,958 --> 00:16:34,625
‫ואיך שלי נראים?‬
‫-לא כמו סופר-דורה.‬

244
00:16:34,708 --> 00:16:40,625
‫דודה ג'קי, דוד ואל,‬
‫בוב רוצה להודות לכם על האירוח הנדיב.‬

245
00:16:40,708 --> 00:16:46,125
‫הוא לא רגיל לקבל יחס כל כך… מנומס.‬

246
00:16:46,208 --> 00:16:50,333
‫טוב, אדם או קוף, אורח הוא אורח.‬

247
00:16:51,125 --> 00:16:53,375
‫למלך הרוקנרול שלי.‬

248
00:16:55,166 --> 00:16:58,458
‫מה? מדהים! זה כתר. זה כתר…‬

249
00:17:06,291 --> 00:17:08,791
‫אמא, מה היו כל הדפיקות האלה בלילה?‬

250
00:17:10,250 --> 00:17:13,750
‫דודה ג'קי ודוד ואל הזיזו רהיטים.‬

251
00:17:14,250 --> 00:17:15,458
‫זה קטע של מבוגרים.‬

252
00:17:15,541 --> 00:17:18,000
‫אתם לא מזיזים ככה רהיטים בלילה.‬

253
00:17:24,666 --> 00:17:27,583
‫אנחנו מזיזים רהיטים כל הזמן.‬

254
00:17:29,083 --> 00:17:31,833
‫אנחנו פשוט עושים את זה בשקט.‬

255
00:17:32,750 --> 00:17:35,500
‫אבל זה לא אומר שהרהיטים לא זזים,‬

256
00:17:35,583 --> 00:17:38,833
‫והם זזים ממש טוב.‬

257
00:17:40,708 --> 00:17:42,583
‫גרעין של אטום.‬

258
00:17:43,250 --> 00:17:46,750
‫בשביל הבחורה‬
‫שרק בזכותה עברתי את מבוא לפיזיקה.‬

259
00:17:47,333 --> 00:17:50,541
‫תקשיבו, אמא שלכם‬
‫הייתה הסטודנטית הכי מבריקה בקולג'.‬

260
00:17:50,625 --> 00:17:53,916
‫אם היא לא הייתה מלמדת אותי,‬
‫לא הייתי מסיימת את התואר.‬

261
00:17:55,333 --> 00:17:58,250
‫זה מזכיר לי. רובי, כבר שאלת אותה?‬

262
00:17:59,625 --> 00:18:01,166
‫מה הוא היה אמור לשאול?‬

263
00:18:01,250 --> 00:18:02,291
‫טוב…‬

264
00:18:04,291 --> 00:18:07,541
‫ג'קלין הזמינה אותנו להישאר לכריסמס.‬

265
00:18:07,625 --> 00:18:10,083
‫כן. יהיה ממש כיף, שר.‬

266
00:18:10,166 --> 00:18:13,291
‫נוכל להתעדכן וליהנות מזמן בנות רציני.‬

267
00:18:13,375 --> 00:18:14,750
‫עבר יותר מדי זמן.‬

268
00:18:14,833 --> 00:18:17,541
‫זה נדיב להדהים, אבל אנחנו לא יכולים…‬

269
00:18:17,625 --> 00:18:21,458
‫כריסמס עם ג'קי הוא חוויה משנת חיים.‬

270
00:18:21,541 --> 00:18:23,125
‫בבקשה, אמא!‬

271
00:18:23,208 --> 00:18:26,208
‫בוב ואני רוצים להישאר. בבקשה?‬

272
00:18:27,958 --> 00:18:31,083
‫תלוי באבא. רוב?‬

273
00:18:33,041 --> 00:18:35,791
‫אז קבענו. כי רובי כבר הסכים.‬

274
00:18:36,500 --> 00:18:37,333
‫היי!‬

275
00:18:37,416 --> 00:18:38,875
‫כולנו שומעים את זה?‬

276
00:18:39,666 --> 00:18:41,583
‫כן, שמעתי.‬
‫-שמעתי פעמון.‬

277
00:18:41,666 --> 00:18:43,416
‫פעמונים של מזחלת!‬
‫-אני שומע.‬

278
00:18:43,500 --> 00:18:46,416
‫כן, כן.‬
‫-גם אני שמעתי. שמעתי.‬

279
00:18:48,250 --> 00:18:51,833
‫יש מכתבים בגרביים? מה אתם אומרים על זה?‬

280
00:18:52,875 --> 00:18:55,375
‫המכתב הזה ממוען לתאודורה סנדרס.‬

281
00:18:55,875 --> 00:18:59,500
‫דורה זה קיצור של תאודורה?‬
‫חשבתי שזה חמודורה.‬

282
00:19:01,875 --> 00:19:04,375
‫ו… גרנט.‬

283
00:19:04,458 --> 00:19:06,041
‫באמת?‬

284
00:19:07,791 --> 00:19:12,666
‫ויש עוד אחד, לכבוד בוב סנדרס.‬
‫יכול להיות שזה בוב הקוף?‬

285
00:19:13,958 --> 00:19:15,458
‫מעניין ממי הם.‬

286
00:19:17,916 --> 00:19:19,291
‫הוא מסנטה!‬

287
00:19:20,708 --> 00:19:23,416
‫כתוב פה, "גרנט הנינג'ה היקר…"‬

288
00:19:24,041 --> 00:19:25,666
‫אבל הארובה סגורה.‬

289
00:19:25,750 --> 00:19:29,833
‫"נודע לי שתתארח בכריסמס‬
‫אצל משפחת ג'נינגס המגניבה.‬

290
00:19:29,916 --> 00:19:32,666
‫"אני אעביר את המתנות שלך‬
‫לביתם שבהאדלי פולס.‬

291
00:19:32,750 --> 00:19:35,083
‫"חג שמח, סנטה קלאוס."‬

292
00:19:38,541 --> 00:19:40,500
‫הכריסמס הכי טוב בחיים.‬

293
00:19:46,750 --> 00:19:49,458
‫איך יכולת להסכים? עכשיו אנחנו לכודים.‬

294
00:19:50,208 --> 00:19:53,500
‫אנחנו לא במעבר דונר. ולא אמרתי כן.‬

295
00:19:53,583 --> 00:19:55,625
‫אמרתי שאם את רוצה, אז אין לי בעיה.‬

296
00:19:55,708 --> 00:19:57,458
‫יש עוד שלושה ימים עד החג.‬

297
00:19:57,541 --> 00:20:00,083
‫אם נצא ברגע שהסופה תעבור, נגיע בזמן ל…‬

298
00:20:00,166 --> 00:20:05,083
‫למה? בשביל מה? מה רע בלחגוג פה?‬

299
00:20:05,666 --> 00:20:09,250
‫הסיבה האמיתית שבגללה‬
‫את לא רוצה להישאר היא מה שאני חושב?‬

300
00:20:09,333 --> 00:20:13,583
‫אתה מתכוון אלייך ואל ג'קי? אל תדבר שטויות.‬

301
00:20:13,666 --> 00:20:14,541
‫את בטוחה?‬

302
00:20:14,625 --> 00:20:17,666
‫כי אני ממש אבין אם…‬

303
00:20:17,750 --> 00:20:20,833
‫אני בטוחה לגמרי. ג'קי לא מאיימת עליי.‬

304
00:20:20,916 --> 00:20:24,916
‫טוב. בסדר. ניסיתי להיות רגיש לסיטואציה.‬

305
00:20:25,000 --> 00:20:25,875
‫אין צורך.‬

306
00:20:30,833 --> 00:20:34,500
‫אם זה לא העניין, אז מה העניין?‬

307
00:20:34,583 --> 00:20:36,125
‫בגלל המכתב?‬

308
00:20:36,208 --> 00:20:38,250
‫איזה מכתב?‬
‫-בחייך.‬

309
00:20:38,333 --> 00:20:40,791
‫חשבת שאלה שקרים, ועכשיו אנחנו יודעים שלא…‬

310
00:20:40,875 --> 00:20:42,583
‫אנחנו לא יודעים שלא.‬

311
00:20:42,666 --> 00:20:46,750
‫הסתכלת מסביב, מותק? חוץ מלבהות בוולנטינו.‬

312
00:20:46,833 --> 00:20:49,666
‫לא בהיתי.‬
‫-בסדר. בטח.‬

313
00:20:49,750 --> 00:20:52,291
‫"חזה עוד לא שתיתי"? מתוחכם מאוד, שרלוט.‬

314
00:20:53,291 --> 00:20:56,833
‫הייתי נבוכה. אתה הרבה יותר חתיך ממנו.‬

315
00:21:00,000 --> 00:21:03,500
‫דווקא הסתכלתי מסביב,‬
‫ומשהו פה לא בסדר. עוד לא הבנתי מה.‬

316
00:21:03,583 --> 00:21:06,375
‫ראית באיזו מהירות היא הכינה מכתבים מסנטה?‬

317
00:21:06,458 --> 00:21:09,291
‫ומה עם הילד שלה שלא פה, דניאל?‬

318
00:21:09,375 --> 00:21:12,458
‫קראת את העלון. הוא בקוסובו או משהו כזה.‬

319
00:21:22,083 --> 00:21:23,458
‫- פוטושופ לטמבלים -‬

320
00:21:23,541 --> 00:21:25,291
‫- פרק 9: שילוב תמונות -‬

321
00:21:26,458 --> 00:21:29,833
‫אני יודע שזה קצת ספונטני ומטורף,‬

322
00:21:29,916 --> 00:21:32,125
‫אבל הם אנשים ממש נחמדים.‬

323
00:21:33,833 --> 00:21:36,208
‫אולי תעשי כאילו שכיף לך.‬

324
00:21:36,291 --> 00:21:39,541
‫תדמייני שאנחנו מבקרים את אמא שלי.‬
‫-מה אמרת?‬

325
00:21:41,416 --> 00:21:43,916
‫אולי תעשי כאילו שכיף לך.‬

326
00:21:44,750 --> 00:21:46,708
‫אתה צודק.‬
‫-באמת?‬

327
00:21:46,791 --> 00:21:48,083
‫בוא נהיה ספונטניים.‬

328
00:21:59,083 --> 00:22:03,291
‫טוב, אז אולי זה נכון.‬
‫זה לא אומר שכל השאר נכון.‬

329
00:22:08,291 --> 00:22:10,250
‫אז את הילדה מהארוורד.‬

330
00:22:10,333 --> 00:22:11,333
‫נכון.‬

331
00:22:15,791 --> 00:22:16,708
‫שח.‬

332
00:22:21,291 --> 00:22:22,125
‫שח ומט.‬

333
00:22:22,958 --> 00:22:24,708
‫אני מודה שהילדה טובה.‬

334
00:22:37,291 --> 00:22:39,458
‫- ולנטינו מיגל גרסיה ג'נינגס -‬

335
00:22:40,625 --> 00:22:42,125
‫בסדר, מה זה משנה.‬

336
00:22:47,625 --> 00:22:48,666
‫מריה קארי?‬

337
00:22:57,416 --> 00:22:58,250
‫חותמות.‬

338
00:23:00,500 --> 00:23:02,541
‫יופי להם.‬

339
00:23:07,791 --> 00:23:08,625
‫גברת סנדרס?‬

340
00:23:09,291 --> 00:23:13,083
‫גרנט אמר שאת עובדת בסטארטק.‬
‫-כן, נכון.‬

341
00:23:13,166 --> 00:23:16,666
‫אני לא יודעת אם יש לך מניות,‬
‫אבל כוכב הקרנות קן גריפין‬

342
00:23:16,750 --> 00:23:19,416
‫מ"סיטדל" עושה שורט על המניה.‬

343
00:23:19,500 --> 00:23:21,791
‫אולי כדאי לך לצאת כל עוד אפשר.‬

344
00:23:21,875 --> 00:23:23,541
‫את ממש חמודה.‬

345
00:23:25,083 --> 00:23:26,541
‫את מתנשאת מעליי?‬

346
00:23:26,625 --> 00:23:27,541
‫אני? לא.‬

347
00:23:28,208 --> 00:23:33,750
‫אני אולי נמוכת קומה, גברת סנדרס,‬
‫אבל יש לי שיעור קומה אינטלקטואלי.‬

348
00:23:33,833 --> 00:23:37,833
‫ביאטריקס, אל תאיימי על האורחים.‬
‫-היא לא איימה עליי.‬

349
00:23:37,916 --> 00:23:41,916
‫אולי ניקח את המכונית שלכם?‬
‫-שלנו? היא תקועה בשלג.‬

350
00:23:42,666 --> 00:23:45,791
‫את רואה? אנחנו תקועים בשלג.‬

351
00:23:45,875 --> 00:23:48,500
‫השביל מחומם, ומפשיר תוך שעות.‬

352
00:23:48,583 --> 00:23:51,916
‫ונהגי המפלסות פה כוכבים.‬

353
00:23:52,000 --> 00:23:53,708
‫בואי נלך לקנות עץ.‬

354
00:24:03,625 --> 00:24:05,208
‫מחטים קשות ויפות.‬

355
00:24:05,291 --> 00:24:07,250
‫כן. הוא נחמד, מותק.‬

356
00:24:09,625 --> 00:24:11,625
‫גזע חסון.‬

357
00:24:11,708 --> 00:24:12,916
‫הוא בסדר.‬

358
00:24:13,916 --> 00:24:16,333
‫כן, אהבתי. חסון. סוטה.‬
‫-דביק.‬

359
00:24:16,416 --> 00:24:19,416
‫העץ הזה לא קצת ענקי?‬

360
00:24:19,500 --> 00:24:21,583
‫ואל מאוד אוהב את החגים.‬

361
00:24:22,958 --> 00:24:25,208
‫את ההשראה שלי, אהובתי.‬

362
00:24:30,625 --> 00:24:31,916
‫בסדר, בסדר.‬

363
00:24:33,875 --> 00:24:36,000
‫מותק, לא במגרש העצים.‬
‫-טוב…‬

364
00:24:39,875 --> 00:24:41,833
‫השראה? השראה.‬
‫-שרלוט.‬

365
00:24:41,916 --> 00:24:43,416
‫בסדר. בסדר!‬

366
00:24:49,208 --> 00:24:51,250
‫את יכולה… רגע, חכי.‬

367
00:24:53,916 --> 00:24:55,291
‫זה שרף.‬

368
00:24:56,125 --> 00:24:57,166
‫מהעץ.‬

369
00:25:00,166 --> 00:25:01,250
‫אתה בסדר?‬

370
00:25:04,458 --> 00:25:05,708
‫סנטה!‬

371
00:25:06,291 --> 00:25:09,791
‫שלום, ילדים! חג שמח!‬

372
00:25:09,875 --> 00:25:11,250
‫חג שמח.‬

373
00:25:12,083 --> 00:25:13,916
‫תודה על המכתבים.‬

374
00:25:14,583 --> 00:25:16,208
‫מכתבים. מכתבים…‬

375
00:25:17,750 --> 00:25:22,000
‫אה, כן, ודאי! המכתבים! אין בעד מה.‬

376
00:25:22,083 --> 00:25:26,166
‫הופתענו לטובה‬
‫כשמצאנו אותם הבוקר מתחת לכרית.‬

377
00:25:26,250 --> 00:25:27,333
‫נפלא!‬

378
00:25:27,416 --> 00:25:31,166
‫אני שמח שהם הגיעו בשלום. חג שמח.‬

379
00:25:32,125 --> 00:25:34,416
‫המכתב לא היה מתחת לכרית.‬

380
00:25:34,500 --> 00:25:35,750
‫בדיוק.‬

381
00:25:39,375 --> 00:25:40,750
‫מה זה?‬

382
00:25:43,291 --> 00:25:44,416
‫שום דבר.‬

383
00:25:44,500 --> 00:25:48,333
‫זאת "פירורית".‬
‫אחת מההמצאות המבריקות של שרלוט.‬

384
00:25:48,416 --> 00:25:52,625
‫נכון! בקולג' היית ממציאה‬
‫כל מיני אביזרים מגניבים.‬

385
00:25:52,708 --> 00:25:53,833
‫מה הדבר הזה עושה?‬

386
00:25:54,541 --> 00:25:57,833
‫זאת כפפה שמשתמשת‬
‫במטען סטטי הפוך כדי לדחות פירורים.‬

387
00:25:58,541 --> 00:26:00,583
‫למה צריך כפפה שדוחה פירורים?‬

388
00:26:00,666 --> 00:26:04,208
‫כשאוכלים חטיפים… לא משנה.‬

389
00:26:04,791 --> 00:26:07,333
‫זאת אומרת… לא משנה.‬

390
00:26:08,125 --> 00:26:11,000
‫דניאל תמיד רצה להיות ממציא.‬

391
00:26:11,750 --> 00:26:13,708
‫הוא תמיד קיווה לשנות את העולם.‬

392
00:26:13,791 --> 00:26:17,166
‫טוב, זאת פירורית,‬
‫היא לא תחסל את הרעב בעולם.‬

393
00:26:18,708 --> 00:26:22,833
‫דרך אגב, קראנו על מה שדניאל עושה,‬
‫ואתם בטח ממש גאים בו.‬

394
00:26:23,875 --> 00:26:25,375
‫הוא מקור השראה.‬

395
00:26:26,291 --> 00:26:27,625
‫הלוואי שהוא היה פה.‬

396
00:26:29,000 --> 00:26:31,958
‫בכל אופן, לכל דבר יש מטרה, שרלוט.‬

397
00:26:32,041 --> 00:26:33,541
‫גם לפירורית.‬

398
00:26:33,625 --> 00:26:37,958
‫כשאלוהים נותן לך מתנה,‬
‫התודה הכי טובה היא להשתמש בה.‬

399
00:26:38,041 --> 00:26:40,125
‫אהבתי.‬
‫-אוהב אותך, מותק.‬

400
00:26:41,166 --> 00:26:42,458
‫טוב, זהירות.‬
‫-בסדר.‬

401
00:26:42,541 --> 00:26:43,666
‫בבקשה.‬
‫-כן.‬

402
00:26:45,625 --> 00:26:46,833
‫הנה זה בא.‬

403
00:26:50,208 --> 00:26:53,416
‫זה יצא בפוליש.‬
‫-כן.‬

404
00:27:00,625 --> 00:27:03,708
‫הדואר הגיע?‬
‫-אני בדיוק מביאה אותו.‬

405
00:27:05,000 --> 00:27:06,375
‫- מאת: רוב סנדרס -‬

406
00:27:06,458 --> 00:27:07,333
‫מה?‬

407
00:27:09,833 --> 00:27:10,666
‫רוב.‬

408
00:27:15,083 --> 00:27:16,166
‫תודה, שר.‬

409
00:27:21,666 --> 00:27:24,750
‫אז היית בקשר עם ג'קי בזמן האחרון?‬

410
00:27:24,833 --> 00:27:27,750
‫חוץ מאשר לקבל את העלון שלה?‬

411
00:27:27,833 --> 00:27:30,625
‫אני? לא. למה?‬

412
00:27:30,708 --> 00:27:32,500
‫סתם שאלתי.‬

413
00:27:35,625 --> 00:27:37,958
‫את בסדר?‬
‫-למה שלא אהיה בסדר?‬

414
00:27:49,166 --> 00:27:52,125
‫אבא, אפשר לקבל אחת?‬
‫-כמעט שכחתי איזו טבחית טובה את.‬

415
00:27:52,208 --> 00:27:56,125
‫אתה יודע שאני אוהבת לאפות.‬
‫-אני מתחיל להיזכר.‬

416
00:27:56,208 --> 00:27:57,916
‫גם אני רוצה עוגה!‬

417
00:27:58,000 --> 00:28:00,791
‫איזו ארוחה, את צוחקת?‬
‫-קח כמה שאתה רוצה.‬

418
00:28:00,875 --> 00:28:01,958
‫גם אני יכולה?‬
‫-כן.‬

419
00:28:02,041 --> 00:28:03,500
‫בשבילך.‬
‫-טעים, נכון?‬

420
00:28:03,583 --> 00:28:06,000
‫וההודו, מה עשית? עיסית אותו שלוש שעות?‬

421
00:28:06,083 --> 00:28:08,041
‫כל אחד ייקח כמה עוגיות שבא לו.‬

422
00:28:08,125 --> 00:28:12,500
‫העוגיות של אמא שלי‬
‫הכי טובות, יותר טובות מגורמה.‬

423
00:28:13,000 --> 00:28:15,750
‫את חייבת לנסות, זה ממש טעים. היא לא משהו?‬

424
00:28:15,833 --> 00:28:18,541
‫את משהו. לא ייאמן.‬
‫אני לא מבין איך את מצליחה.‬

425
00:28:19,041 --> 00:28:21,208
‫היא משהו אחר.‬
‫-בהחלט.‬

426
00:28:32,541 --> 00:28:33,708
‫שרלוט סנדרס.‬

427
00:28:34,583 --> 00:28:37,041
‫בואי, שתי איתי.‬

428
00:28:37,125 --> 00:28:38,416
‫בשמחה.‬

429
00:28:38,500 --> 00:28:40,458
‫כן, בואי.‬

430
00:28:40,541 --> 00:28:41,791
‫בבקשה, שבי.‬

431
00:28:46,333 --> 00:28:48,458
‫כן.‬
‫-תטעמי קודם. הוא קצת…‬

432
00:28:50,291 --> 00:28:51,250
‫בסדר.‬

433
00:28:52,583 --> 00:28:53,458
‫עוד, אולי?‬

434
00:28:54,041 --> 00:28:56,750
‫משהו לא בסדר?‬
‫-אה, לא.‬

435
00:28:57,916 --> 00:28:59,291
‫אני…‬

436
00:29:00,041 --> 00:29:01,750
‫דברי אליי, בבקשה.‬

437
00:29:03,291 --> 00:29:07,541
‫טוב, שאלתי את עצמי אם ג'קי מדברת על רוב.‬

438
00:29:09,416 --> 00:29:10,958
‫לא.‬
‫-לא.‬

439
00:29:11,041 --> 00:29:16,541
‫לא. למה שאלת?‬
‫-אני סתם סקרנית, זה הכול. כן. בסדר.‬

440
00:29:21,125 --> 00:29:23,791
‫מפריע לך לראות את רוב וג'קי שוב ביחד.‬

441
00:29:24,791 --> 00:29:26,500
‫לא יודעת. אולי קצת.‬

442
00:29:28,416 --> 00:29:30,458
‫זה מפריע לך?‬

443
00:29:30,541 --> 00:29:36,125
‫לא. לא, אני מבין שגברים נמשכים לאשתי.‬

444
00:29:36,208 --> 00:29:39,333
‫טוב, רגע, אז אתה חושב שרוב נמשך לג'קי?‬

445
00:29:40,583 --> 00:29:42,000
‫את נמשכת אליי?‬

446
00:29:43,041 --> 00:29:43,875
‫בטח.‬

447
00:29:44,458 --> 00:29:47,375
‫אתה גבר מאוד נאה ויפהפה.‬

448
00:29:49,166 --> 00:29:50,541
‫למה אתה שואל?‬

449
00:29:50,625 --> 00:29:55,500
‫אני מנסה להראות לך‬
‫ששני אנשים יכולים להימשך אחד לשני‬

450
00:29:56,583 --> 00:29:58,250
‫בלי שתהיה לזה משמעות.‬

451
00:30:02,625 --> 00:30:05,333
‫אתה נמשך אליי?‬
‫-לא.‬

452
00:30:10,000 --> 00:30:11,041
‫תסתכלי.‬

453
00:30:14,041 --> 00:30:15,125
‫סנטה קלאוס.‬

454
00:30:15,208 --> 00:30:17,958
‫לפי החיבור שהתפרסם ב-1934,‬

455
00:30:18,041 --> 00:30:20,833
‫"סנטה קלאוס מגיע העירה" מאת קוטס וגילספי,‬

456
00:30:21,541 --> 00:30:26,000
‫מטרת קיומו היא להביא מתנות‬
‫לילדים וילדות שהיו טובים.‬

457
00:30:26,083 --> 00:30:27,416
‫במחקר שלי,‬

458
00:30:27,500 --> 00:30:30,833
‫לא גיליתי שום מתאם בין רמת השובבות‬

459
00:30:30,916 --> 00:30:32,833
‫לבין כמות הצעצועים שהתקבלה.‬

460
00:30:34,500 --> 00:30:39,625
‫למעשה, הגורם החשוב ביותר‬
‫הוא החוסן הכלכלי של ההורים.‬

461
00:30:40,916 --> 00:30:43,041
‫זה לא הגיוני בכלל.‬

462
00:30:43,875 --> 00:30:46,666
‫אלא אם כן קורה פה משהו זדוני יותר.‬

463
00:30:46,750 --> 00:30:48,458
‫וביחד נוכיח את זה.‬

464
00:30:48,541 --> 00:30:52,875
‫מה נוכיח?‬
‫-שסנטה קלאוס לא קיים.‬

465
00:30:52,958 --> 00:30:54,708
‫לא יודע, ביאטריקס.‬

466
00:30:55,541 --> 00:30:57,875
‫בוב ואני די בטוחים שהוא אמיתי.‬

467
00:30:58,541 --> 00:31:02,666
‫אני רואה שתזדקק לשכנוע נוסף.‬

468
00:31:02,750 --> 00:31:05,125
‫תקשיב טוב.‬

469
00:31:27,875 --> 00:31:30,041
‫ואל? בוא מהר!‬

470
00:31:33,750 --> 00:31:34,583
‫מה?‬

471
00:31:44,416 --> 00:31:45,250
‫מה קרה?‬

472
00:31:45,333 --> 00:31:48,083
‫אין לי מושג. שמעתי משהו נופל.‬

473
00:31:49,750 --> 00:31:51,458
‫בטח השארת חלון פתוח.‬

474
00:31:57,833 --> 00:32:00,416
‫זאת הייתה רק הרוח.‬

475
00:32:08,708 --> 00:32:09,833
‫אוי, לא.‬

476
00:32:46,750 --> 00:32:47,666
‫איש שלג מטומטם.‬

477
00:32:55,958 --> 00:32:56,875
‫זהירות!‬

478
00:32:58,000 --> 00:32:58,916
‫זהירות!‬

479
00:33:01,625 --> 00:33:03,000
‫לא!‬

480
00:33:03,083 --> 00:33:04,416
‫קאט!‬

481
00:33:05,333 --> 00:33:07,208
‫תוריד אותה בבקשה.‬
‫-את בסדר?‬

482
00:33:08,083 --> 00:33:10,583
‫- שלושה ימים לפני החג -‬

483
00:33:10,666 --> 00:33:14,583
‫חבר'ה, זה חייב להיות עדין,‬
‫כאילו שאתם מלטפים אישה.‬

484
00:33:16,458 --> 00:33:17,708
‫יום אחד.‬

485
00:33:18,958 --> 00:33:22,916
‫כשהמלאכית עפה פנימה,‬
‫את צריכה להסתכל למעלה, אל הכוכב.‬

486
00:33:23,000 --> 00:33:25,416
‫אהובה, אנחנו עדיין עומדים בזמנים עם הכוכב?‬

487
00:33:25,500 --> 00:33:28,916
‫ודאי, מותק, והוא יהיה‬
‫הכוכב הכי טוב אי פעם.‬

488
00:33:29,000 --> 00:33:31,750
‫בסדר? אולי חוץ מהדבר האמיתי.‬

489
00:33:36,833 --> 00:33:40,541
‫טוב, הפסקה של עשר דקות, ואז נתחיל מההתחלה.‬

490
00:33:42,041 --> 00:33:43,166
‫כל הכבוד לכולם.‬

491
00:33:46,291 --> 00:33:50,125
‫בלי שאריות גבינה? איך זה אפשרי בכלל?‬

492
00:33:50,208 --> 00:33:51,500
‫זה מדעי.‬

493
00:33:52,458 --> 00:33:53,708
‫מבריק!‬

494
00:33:57,916 --> 00:33:59,416
‫כל הכבוד, מלאכית.‬

495
00:33:59,500 --> 00:34:00,791
‫תודה, ג'קי.‬

496
00:34:03,000 --> 00:34:08,041
‫זאת רוז מק'קפרי, המכונאית הראשית‬
‫ב"ג'נינגס תעופה" לפני שמכרתי.‬

497
00:34:09,500 --> 00:34:12,666
‫אתה יכול להבין אותי?‬

498
00:34:14,625 --> 00:34:18,666
‫מתוקה, לדבר עם חיות זה באמת כוח-על?‬

499
00:34:18,750 --> 00:34:19,875
‫כן.‬

500
00:34:20,708 --> 00:34:21,916
‫ואין לי אותו.‬

501
00:34:23,666 --> 00:34:25,291
‫קחי, שר, יש לי רעיון.‬

502
00:34:36,041 --> 00:34:39,166
‫"מזג האוויר מפחיד"‬

503
00:34:39,250 --> 00:34:40,291
‫לא.‬

504
00:34:42,166 --> 00:34:45,291
‫"אבל האש כה נעימה‬

505
00:34:46,166 --> 00:34:49,583
‫"ללכת אין לאן‬

506
00:34:49,666 --> 00:34:52,708
‫"שירד, שירד שלג כאן‬

507
00:34:54,625 --> 00:34:57,708
‫"אין סימן להפסקה‬

508
00:34:58,500 --> 00:35:02,625
‫"והבאתי תירס לפופקורן‬

509
00:35:02,708 --> 00:35:06,750
‫"האור כה מעומעם‬

510
00:35:06,833 --> 00:35:09,625
‫"שירד, שירד שלג כאן‬

511
00:35:12,000 --> 00:35:14,833
‫"כשנתנשק נשיקת לילה טוב‬

512
00:35:14,916 --> 00:35:18,583
‫"לא ארצה לצאת לסופה‬

513
00:35:20,333 --> 00:35:23,291
‫"אך אם אותי תחבק‬

514
00:35:23,375 --> 00:35:26,333
‫"עד הבית אותי תחמם‬

515
00:35:29,666 --> 00:35:33,500
‫"האש לאיטה גוועת‬

516
00:35:33,583 --> 00:35:37,458
‫"יקירי, עוד לא נפרדנו‬

517
00:35:37,541 --> 00:35:40,791
‫"כל עוד תאהב אותי כך‬

518
00:35:41,625 --> 00:35:44,833
‫"שירד, שירד שלג כאן‬

519
00:35:44,916 --> 00:35:45,916
‫שלג!"‬

520
00:35:56,541 --> 00:35:59,625
‫מבצע "תרמית סנטה" יוצא לדרך.‬

521
00:36:03,583 --> 00:36:04,416
‫וואו, אמא!‬

522
00:36:04,500 --> 00:36:07,333
‫דודה ג'קי ואבא ממש מגניבים ביחד.‬

523
00:36:09,875 --> 00:36:12,875
‫זה היה פשוט… כל כך…‬

524
00:36:14,375 --> 00:36:17,583
‫יש לי קניות של הרגע האחרון‬
‫שאסור לך להיות בהן.‬

525
00:36:17,666 --> 00:36:19,416
‫את עושה קניות לכריסמס?‬

526
00:36:19,500 --> 00:36:22,583
‫בחנות אמיתית? מי את, ומה עשית לאשתי?‬

527
00:36:24,250 --> 00:36:25,083
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

528
00:36:31,166 --> 00:36:34,541
‫ומה אתם רוצים לחג המולד?‬

529
00:36:34,625 --> 00:36:37,083
‫את האמת. סנטה אמיתי?‬

530
00:36:37,875 --> 00:36:41,666
‫או שזאת מתיחה מורכבת שיזמו ההורים שלנו‬

531
00:36:41,750 --> 00:36:43,208
‫כדי שנישאר בתלם?‬

532
00:36:45,000 --> 00:36:48,541
‫ודאי שסנטה קיים. אתם מסתכלים עליו.‬

533
00:36:49,208 --> 00:36:50,750
‫אל תתנשא מעלינו, בבקשה.‬

534
00:36:50,833 --> 00:36:53,750
‫תודה שאתה לא ניק הקדוש, ונפסיק להפריע לך.‬

535
00:36:55,333 --> 00:36:58,416
‫יודעים מה? נראה לי שזה מספיק ליום אחד.‬

536
00:36:58,500 --> 00:37:02,291
‫אני צריך לדבר עם הרבה ילדים, אז לכו לכם.‬

537
00:37:02,375 --> 00:37:05,166
‫וחג שמח!‬

538
00:37:06,208 --> 00:37:08,541
‫הוא משקר, גרנט, אני פשוט בטוחה.‬

539
00:37:10,458 --> 00:37:12,166
‫לבוב יש רעיון.‬

540
00:37:12,250 --> 00:37:15,041
‫אבל הוא יצטרף קצת שרף עצים.‬

541
00:37:30,625 --> 00:37:32,375
‫איפה אתה, מכתב קטן?‬

542
00:37:34,708 --> 00:37:38,208
‫טוב, כולי אוזן. מה אתה רוצה לקבל בכריסמס?‬

543
00:37:38,916 --> 00:37:42,041
‫אופני פלדה.‬
‫-אופניים? כמה הילוכים?‬

544
00:37:42,666 --> 00:37:43,833
‫עשרה.‬

545
00:37:43,916 --> 00:37:47,333
‫אתה הולך להשתתף במרוץ? כל הכבוד.‬

546
00:37:47,416 --> 00:37:48,666
‫לא! תן לי… לא!‬

547
00:37:49,833 --> 00:37:52,583
‫לא! תצילו את כריסמס!‬

548
00:37:54,166 --> 00:37:55,000
‫יש.‬

549
00:37:56,291 --> 00:37:57,166
‫היי, אמא.‬

550
00:37:58,541 --> 00:38:03,083
‫לעת עתה אני מנצלת את זכותי לשמור על שתיקה.‬

551
00:38:03,166 --> 00:38:04,000
‫יופי.‬

552
00:38:22,583 --> 00:38:24,333
‫זה בטח החדר של דניאל.‬

553
00:38:49,416 --> 00:38:52,458
‫הוא מאשים את בוב? אכזרי מצדו.‬

554
00:38:54,166 --> 00:38:55,000
‫ביאטריקס.‬

555
00:38:56,583 --> 00:38:59,666
‫ישר לחדר, ושבוע בלי "הכרישים".‬

556
00:39:01,291 --> 00:39:03,541
‫תקווה שלבוב הקוף יש עורך דין טוב.‬

557
00:39:03,625 --> 00:39:05,916
‫הוא רוצה לייצג את עצמו.‬

558
00:39:14,916 --> 00:39:17,125
‫פרצת לבית הלא נכון, גבר.‬

559
00:39:22,541 --> 00:39:23,375
‫שרלוט?‬

560
00:39:24,166 --> 00:39:25,958
‫זה בסדר.‬
‫-שמעתי רעש,‬

561
00:39:26,041 --> 00:39:28,166
‫חשבתי שזה פורץ.‬
‫-זה בסדר.‬

562
00:39:28,250 --> 00:39:29,583
‫הכיתי אישה.‬

563
00:39:29,666 --> 00:39:32,000
‫אני בסדר.‬
‫-אני לא אסלח לעצמי.‬

564
00:39:35,750 --> 00:39:36,583
‫זה…?‬

565
00:39:42,875 --> 00:39:44,291
‫בית הבובות של אמא שלך.‬

566
00:39:48,208 --> 00:39:52,458
‫זאת הייתה אמורה להיות‬
‫הפתעת חג בשבילך ובשביל ביאטריקס.‬

567
00:39:52,541 --> 00:39:54,625
‫בנית מחדש את בית הבובות של אמא שלי?‬

568
00:39:55,541 --> 00:39:56,458
‫אלוהים.‬

569
00:40:01,375 --> 00:40:04,958
‫אמא שלי, סופיה,‬
‫הייתה בונה בתי בובות יפהפיים.‬

570
00:40:05,708 --> 00:40:08,000
‫ככה היא התפרנסה אחרי שאבא שלי עזב.‬

571
00:40:09,125 --> 00:40:12,833
‫אבל פרצה שריפה בסטודיו, והכול הושמד.‬

572
00:40:15,291 --> 00:40:16,666
‫חוץ מבית אחד מיוחד.‬

573
00:40:18,208 --> 00:40:20,708
‫הוא היה חורבה חרוכה, אהובתי.‬

574
00:40:22,875 --> 00:40:26,166
‫אמא שלי תכננה לשפץ אותו,‬
‫אבל נפטרה מעט אחר כך.‬

575
00:40:27,083 --> 00:40:30,041
‫שמרתי אותו כסמל למשאלות של אמא שלי.‬

576
00:40:32,458 --> 00:40:33,291
‫עבורנו.‬

577
00:40:35,250 --> 00:40:37,916
‫חשבתי שזאת תהיה מזכרת נחמדה לסבתא שלה.‬

578
00:40:38,000 --> 00:40:41,125
‫איך יש לי כל כך הרבה מזל שאת בחיים שלי?‬

579
00:40:41,208 --> 00:40:43,625
‫לא, איך לי יש כל כך הרבה מזל?‬

580
00:40:44,333 --> 00:40:45,791
‫נשמה שלי.‬

581
00:40:49,958 --> 00:40:52,416
‫אני ממש…‬
‫-שרלוט, לא!‬

582
00:40:52,500 --> 00:40:53,500
‫לא, לא!‬

583
00:41:01,041 --> 00:41:04,583
‫אלוהים אדירים.‬

584
00:41:09,333 --> 00:41:12,875
‫אמא, בוב הקוף רוצה להודות לך‬
‫שהסטת את תשומת הלב מאיתנו‬

585
00:41:12,958 --> 00:41:15,375
‫אחרי התקרית הקטנה עם סנטה.‬

586
00:41:16,833 --> 00:41:19,416
‫ילדים, למטה.‬

587
00:41:20,041 --> 00:41:21,125
‫קדימה, בואו.‬

588
00:41:23,708 --> 00:41:26,875
‫מה עשית פה?‬
‫-אני רק…‬

589
00:41:26,958 --> 00:41:30,375
‫את כל הזמן מתגנבת ומחטטת לי בדברים.‬

590
00:41:30,458 --> 00:41:33,166
‫ידעתי שחיטטת במשרד שלי באותו לילה.‬

591
00:41:33,250 --> 00:41:35,416
‫מה הבעיה שלך, אחותי?‬

592
00:41:37,958 --> 00:41:39,583
‫את הבעיה, ג'קי.‬

593
00:41:42,875 --> 00:41:46,166
‫החיים שלך פשוט נהדרים מדי בשבילה.‬
‫-רוב, זה לא…‬

594
00:41:46,250 --> 00:41:50,041
‫את באמת חושבת‬
‫שאם תוכיחי שהחיים של ג'קי לא מושלמים,‬

595
00:41:50,833 --> 00:41:54,791
‫תרגישי יותר טוב עם החיים הלא מושלמים שלך?‬

596
00:41:54,875 --> 00:41:56,250
‫לא, החיים שלי…‬

597
00:41:56,333 --> 00:41:59,458
‫או אולי עם הילדים הלא מושלמים שלך או…‬

598
00:42:01,500 --> 00:42:02,875
‫עם הבעל הלא מושלם שלך?‬

599
00:42:04,125 --> 00:42:08,458
‫טוב, חכו. אתם רוצים לדעת‬
‫את האמת? רוצים לדעת למה עליתי הנה?‬

600
00:42:09,083 --> 00:42:12,916
‫אני יודעת שאתם מתקשרים בסתר,‬
‫וחיפשתי הוכחה.‬

601
00:42:13,000 --> 00:42:16,458
‫בדיוק, קפטן וטניל. ראיתי את המכתב.‬

602
00:42:18,833 --> 00:42:20,375
‫רובי, אתה צריך לספר לה.‬

603
00:42:20,458 --> 00:42:24,458
‫כן, רובי, תספר לי איך קשרתם קשר‬
‫בשביל המפגש הקטן הזה.‬

604
00:42:24,541 --> 00:42:28,791
‫גרנט הכניס את הכתובת ל-GPS,‬
‫או שזה בעצם אתה?‬

605
00:42:33,166 --> 00:42:34,500
‫תפסת אותי, שרלוט.‬

606
00:42:35,500 --> 00:42:37,041
‫הנה המכתב.‬

607
00:42:41,250 --> 00:42:43,291
‫- העלון של משפחת סנדרס -‬

608
00:42:43,375 --> 00:42:44,541
‫מה זה?‬

609
00:42:46,333 --> 00:42:47,791
‫עלון החג‬

610
00:42:47,875 --> 00:42:50,291
‫שאני שולח לקרובים ולחברים שלי.‬

611
00:42:52,291 --> 00:42:53,666
‫אתה…?‬
‫-כן.‬

612
00:42:54,458 --> 00:42:56,375
‫הם אוהבים לשמוע מה שלומנו.‬

613
00:42:57,625 --> 00:42:59,958
‫השבעתי את כולם לשמור על סודיות,‬

614
00:43:01,125 --> 00:43:04,500
‫כי אני יודע כמה את מתעבת‬
‫את מכתבי השחצנות האלה.‬

615
00:43:05,666 --> 00:43:07,958
‫ידעתי שראית אותו אתמול בין המכתבים,‬

616
00:43:08,041 --> 00:43:12,416
‫אז נתתי אותו לרוב,‬
‫ואמרתי לו שהוא צריך להתוודות.‬

617
00:43:14,583 --> 00:43:16,583
‫פשוט חיכיתי לרגע הנכון.‬

618
00:43:18,208 --> 00:43:19,750
‫תקשיבי, שרלוט.‬

619
00:43:21,375 --> 00:43:24,708
‫אני יודע שהחיים לא הסתדרו כמו שקיווית.‬

620
00:43:26,166 --> 00:43:29,583
‫ואולי את קצת נבוכה בגלל המקום‬
‫שאת נמצאת בו, שאנחנו נמצאים בו.‬

621
00:43:31,458 --> 00:43:32,291
‫אבל אני לא.‬

622
00:43:34,916 --> 00:43:35,791
‫בעצם…‬

623
00:43:38,791 --> 00:43:39,791
‫אני גאה.‬

624
00:43:40,958 --> 00:43:42,958
‫גם אני.‬

625
00:43:44,875 --> 00:43:46,958
‫יש לך דרך מעניינת להראות את זה.‬

626
00:44:15,333 --> 00:44:16,791
‫היי.‬
‫-היי.‬

627
00:44:17,416 --> 00:44:21,708
‫אז כבר ארזנו הכול,‬
‫ורציתי רק להתנצל על היום,‬

628
00:44:21,791 --> 00:44:24,416
‫ועל הכול, ופשוט להודות לך‬

629
00:44:24,500 --> 00:44:28,416
‫על האירוח המדהים, ולהגיד שאני מצטערת שאני…‬

630
00:44:28,500 --> 00:44:31,875
‫אתם נוסעים?‬
‫-רוב ואני חשבנו שכדאי.‬

631
00:44:32,541 --> 00:44:34,875
‫אז לא נבלה ביחד את חג המולד.‬

632
00:44:36,125 --> 00:44:39,708
‫אני לא יכולה לדמיין‬
‫שנבלה את החג ביחד אחרי מה שקרה.‬

633
00:44:39,791 --> 00:44:43,916
‫זאת אומרת, אי אפשר לסלוח על מה שעשיתי.‬

634
00:44:44,500 --> 00:44:47,541
‫אבל שרלוט, כולם עושים טעויות.‬

635
00:44:47,625 --> 00:44:50,333
‫בגלל זה יש מחק בקצה העיפרון.‬

636
00:44:50,416 --> 00:44:54,208
‫אבל בטח לקח לך שבועות‬
‫לבנות את בית הבובות הזה.‬

637
00:44:54,291 --> 00:44:58,250
‫חודשים. אבל זה היה חפץ, שרלוט, לא בן אדם.‬

638
00:44:59,625 --> 00:45:02,708
‫זה נגמר. זה נשכח. בסדר?‬

639
00:45:03,958 --> 00:45:07,791
‫מי אמר "לשכוח זה לסלוח"? אני לא יודעת.‬

640
00:45:08,625 --> 00:45:11,791
‫אני פשוט לא רוצה שתיסעו.‬

641
00:45:13,000 --> 00:45:15,416
‫אנחנו חברות.‬
‫-היינו חברות.‬

642
00:45:15,500 --> 00:45:16,833
‫לא, אנחנו עדיין חברות.‬

643
00:45:18,458 --> 00:45:19,583
‫אני רוצה שתישארו.‬

644
00:45:20,958 --> 00:45:22,000
‫תישארו?‬

645
00:45:24,791 --> 00:45:26,416
‫נישאר.‬
‫-בסדר.‬

646
00:45:26,500 --> 00:45:29,250
‫עדיף לכם שתישארו.‬
‫-תודה.‬

647
00:45:38,125 --> 00:45:40,500
‫ג'קי, רציתי לשאול משהו.‬

648
00:45:41,958 --> 00:45:44,125
‫יש לך עוד…‬

649
00:45:44,208 --> 00:45:45,416
‫עוד…?‬

650
00:45:46,250 --> 00:45:47,708
‫מהמכתבים.‬

651
00:45:57,208 --> 00:45:59,166
‫דברים משתנים.‬
‫-כן.‬

652
00:45:59,250 --> 00:46:02,375
‫החיים הם מה שקורה‬
‫בזמן שאת עסוקה בתכנון תוכניות.‬

653
00:46:02,458 --> 00:46:05,916
‫כן, אבל אני מודה שהקוף הזה קצת מלחיץ.‬

654
00:46:06,750 --> 00:46:07,875
‫נכון?‬

655
00:46:07,958 --> 00:46:08,791
‫זאת אומרת…‬

656
00:46:14,291 --> 00:46:16,458
‫"השנה שרלוט התחילה לעבוד בסטארטק תעשיות.‬

657
00:46:16,541 --> 00:46:18,041
‫"היא קורת לזה 'ממלא מקום'."‬

658
00:46:19,375 --> 00:46:20,458
‫זאת הייתה התוכנית.‬

659
00:46:23,333 --> 00:46:25,666
‫תמיד חשבתי שיום אחד הכול יסתדר.‬

660
00:46:25,750 --> 00:46:29,625
‫שנצעק מהגגות, "תסתכלו עלינו,‬
‫סוף סוף עשינו את זה!"‬

661
00:46:29,708 --> 00:46:32,416
‫אני מבינה אותך. אבל הבעיה, שר,‬

662
00:46:33,000 --> 00:46:35,416
‫היא שזה לא יקרה‬
‫אם לא תאמיני שזה יכול לקרות.‬

663
00:46:36,833 --> 00:46:38,333
‫אולי הגיע הזמן לקפוץ ראש.‬

664
00:46:38,416 --> 00:46:41,666
‫בית החלומות של רוב?‬
‫-הפתעה לחג.‬

665
00:46:42,708 --> 00:46:45,291
‫מה את חושבת?‬
‫-לזה התכוונתי.‬

666
00:46:45,375 --> 00:46:46,708
‫כן, תעשי את זה.‬

667
00:46:47,916 --> 00:46:50,375
‫- יומיים לפני החג -‬

668
00:46:50,458 --> 00:46:53,541
‫דיברתי עם אגף המשכנתאות שלנו באריזונה,‬

669
00:46:53,625 --> 00:46:55,458
‫ועל סמך דירוג האשראי שלכם,‬

670
00:46:56,291 --> 00:46:59,500
‫נסכים לתת לכם 4.4 אחוז.‬

671
00:47:03,583 --> 00:47:04,833
‫מה את חושבת?‬

672
00:47:04,916 --> 00:47:07,916
‫אני חושבת שהוא צריך להתבייש בעצמו.‬

673
00:47:08,500 --> 00:47:12,750
‫היקף עסקאות הנדל"ן באזור ירד ב-14 אחוז.‬

674
00:47:12,833 --> 00:47:15,291
‫זה הרבעון הרביעי החלש ביותר מזה עשור.‬

675
00:47:15,375 --> 00:47:18,625
‫והצצת לאחרונה בדוח השנתי של הבנק שלך?‬

676
00:47:18,708 --> 00:47:21,750
‫הוא עלוב! איך הלקוחות שלך ירגישו, לדעתך,‬

677
00:47:21,833 --> 00:47:26,125
‫אם הם ידעו שהמוסד הזה‬
‫נמצא על סף חדלות פירעון?‬

678
00:47:26,916 --> 00:47:32,125
‫סליחה, האשראי שלהם…‬
‫-מעל הסף הנדרש.‬

679
00:47:32,875 --> 00:47:37,500
‫בואו, אמא, גברת סנדרס.‬
‫נעשה עסקה יותר טובה במקום אחר.‬

680
00:47:42,541 --> 00:47:44,083
‫פשוט תמשיכי ללכת.‬
‫-חכו!‬

681
00:47:46,000 --> 00:47:48,083
‫מה את אומרת על 4.2?‬

682
00:47:48,833 --> 00:47:50,416
‫תמשיכי ללכת.‬
‫-3.9.‬

683
00:47:50,500 --> 00:47:52,916
‫תישארי חזקה.‬
‫-3.2.‬

684
00:47:53,875 --> 00:47:55,416
‫ריבית קבועה.‬

685
00:47:57,583 --> 00:48:00,791
‫ראית? זה היה כל כך קשה?‬

686
00:48:00,875 --> 00:48:02,958
‫עכשיו בוא נעגל ל-3.‬

687
00:48:04,625 --> 00:48:07,583
‫טוב, נסתפק ב-3.1.‬

688
00:48:20,791 --> 00:48:21,625
‫היי.‬

689
00:48:23,000 --> 00:48:25,166
‫אז לאן נעלמת היום?‬

690
00:48:25,833 --> 00:48:28,458
‫אני לא יכולה לספר, זה חלק מהפתעת החג שלך.‬

691
00:48:29,083 --> 00:48:33,250
‫אני לא בטוח שאסתדר עם עוד הפתעות.‬
‫-היא טובה, אני מבטיחה.‬

692
00:48:35,416 --> 00:48:37,250
‫ספר לי על זה.‬
‫-כן.‬

693
00:48:39,416 --> 00:48:42,500
‫טוב, אין בעיה.‬

694
00:48:43,416 --> 00:48:44,458
‫באמת?‬
‫-כן.‬

695
00:48:45,833 --> 00:48:50,041
‫כן. קודם כול צריך לבדוק‬
‫מה, אם בכלל, לא נפגע.‬

696
00:48:50,625 --> 00:48:54,791
‫האלמנטים המבניים בסדר,‬
‫אז צריך להחליף רק את הריצוף‬

697
00:48:54,875 --> 00:48:56,041
‫ואת הגג.‬

698
00:48:57,000 --> 00:49:01,500
‫אחר כך צריך רק לתקן את הקירות שנפגעו,‬

699
00:49:01,583 --> 00:49:03,708
‫גבס, וליישם גימור.‬

700
00:49:05,125 --> 00:49:07,250
‫אז אפשר להציל אותו?‬

701
00:49:08,541 --> 00:49:10,083
‫אפשר להציל כל דבר.‬

702
00:49:11,333 --> 00:49:12,250
‫אתה בטוח?‬

703
00:49:14,583 --> 00:49:17,041
‫בתנאי שיש יסודות יציבים.‬

704
00:49:20,708 --> 00:49:22,166
‫יש לנו?‬

705
00:49:22,250 --> 00:49:23,250
‫אני חושב שכן.‬

706
00:49:28,541 --> 00:49:29,625
‫אבל…‬
‫-מה?‬

707
00:49:29,708 --> 00:49:31,833
‫טוב, הרהיטים…‬

708
00:49:32,625 --> 00:49:33,666
‫כן?‬

709
00:49:33,750 --> 00:49:37,916
‫בואי נגיד שצריך להזיז אותם קצת יותר.‬

710
00:49:39,375 --> 00:49:40,250
‫בהחלט.‬

711
00:50:04,041 --> 00:50:07,875
‫כל סיכה מסמנת מקום‬
‫באזור שלוש המדינות, שסנטה נצפה בו.‬

712
00:50:08,750 --> 00:50:11,208
‫קניונים, אירועי חג וכדומה.‬

713
00:50:11,291 --> 00:50:15,416
‫לא יכול להיות שכולם היו‬
‫סנטה האמיתי, אם הוא קיים.‬

714
00:50:16,583 --> 00:50:20,333
‫בוב חושב שהם העוזרים שלו.‬
‫-זה היה פוגע במותג שלו.‬

715
00:50:20,416 --> 00:50:21,791
‫הצלחת לגלות משהו?‬

716
00:50:21,875 --> 00:50:24,333
‫בדקתי את יומן השיחות של אמא שלי,‬

717
00:50:24,416 --> 00:50:29,958
‫אבל לא מצאתי שיחות ולא הודעות,‬
‫לא ל"סנטה" ולא ל"קלאוס".‬

718
00:50:32,250 --> 00:50:36,750
‫טוב, נספור עד שלוש. אחת, שתיים, שלוש!‬

719
00:50:38,458 --> 00:50:40,916
‫זה בית הבובות של סבתא!‬

720
00:50:41,000 --> 00:50:43,583
‫הוא יפהפה!‬
‫-זה בסדר?‬

721
00:50:43,666 --> 00:50:46,458
‫עשיתם את זה!‬
‫-כל הכבוד, אמא ואבא!‬

722
00:50:46,541 --> 00:50:47,500
‫תודה.‬

723
00:50:48,166 --> 00:50:50,458
‫הם אפילו שמו עליו אורות חג!‬

724
00:50:51,791 --> 00:50:52,916
‫זה משהו תרבותי.‬

725
00:50:54,208 --> 00:50:55,041
‫חסר לך שלא.‬

726
00:50:55,833 --> 00:50:57,666
‫מדהים!‬

727
00:50:57,750 --> 00:51:00,208
‫לגמרי, לגמרי מדהים.‬

728
00:51:00,833 --> 00:51:01,791
‫תודה.‬

729
00:51:03,541 --> 00:51:06,458
‫שרלוט! יש עוד בעיה!‬

730
00:51:07,791 --> 00:51:14,458
‫מצאנו את נייר המכתבים‬
‫של סנטה שזייפת, אז פתחנו בחקירה.‬

731
00:51:14,541 --> 00:51:17,791
‫גרנט עדיין מאמין ב"סנטה".‬

732
00:51:17,875 --> 00:51:20,541
‫אבל לי יש ספקות.‬
‫-לאן הוא הלך?‬

733
00:51:20,625 --> 00:51:24,625
‫הוא בדק בטלפון שלך, והוא חושב‬
‫ש"סנטה" לא קיבל את ההודעה שלך.‬

734
00:51:25,291 --> 00:51:29,208
‫אז הוא החליט להוכיח ש"סנטה" אמיתי,‬

735
00:51:29,791 --> 00:51:34,916
‫ולחזור למקום שבו "סנטה" מצפה לו.‬

736
00:51:35,000 --> 00:51:36,041
‫הביתה?‬

737
00:51:42,541 --> 00:51:46,541
‫גרנט?‬

738
00:51:48,500 --> 00:51:51,375
‫הרועים לא ראו אותו.‬
‫אני אשאל את סנטה והשדונים.‬

739
00:51:51,458 --> 00:51:52,958
‫אני אבדוק בתחנת האוטובוס.‬

740
00:51:54,291 --> 00:51:55,125
‫ליתר ביטחון.‬

741
00:51:58,833 --> 00:52:00,708
‫בואי, ספרי לסנטה…‬
‫-סליחה.‬

742
00:52:00,791 --> 00:52:04,125
‫סנטה, ראית את הילד הזה?‬
‫-לא היום, השבח לאל.‬

743
00:52:04,208 --> 00:52:05,375
‫לא… בכלל לא?‬

744
00:52:05,458 --> 00:52:08,750
‫לפני כמה ימים, אבל לא היום.‬
‫-בסדר, תודה. סליחה. תודה.‬

745
00:52:09,291 --> 00:52:10,125
‫בואי.‬

746
00:52:13,125 --> 00:52:15,333
‫שר!‬

747
00:52:16,083 --> 00:52:19,750
‫תקשיבי, התקשרתי למפקד המשטרה.‬
‫השוטרים שלו מחפשים.‬

748
00:52:19,833 --> 00:52:23,916
‫אני מבטיחה לך, בסדר? הילד הזה נינג'ה. הוא…‬

749
00:52:24,583 --> 00:52:25,708
‫אוי, אלוהים.‬
‫-מה?‬

750
00:52:26,583 --> 00:52:29,208
‫הוא לוחם נינג'ה. ג'קי יודעת.‬

751
00:52:29,291 --> 00:52:31,375
‫תסמכי עליי. ג'קי יודעת.‬
‫-בסדר.‬

752
00:52:31,458 --> 00:52:32,833
‫לאן לנסוע?‬
‫-ישר.‬

753
00:52:32,916 --> 00:52:34,458
‫- סושי הלוחם -‬

754
00:52:50,125 --> 00:52:53,791
‫שר, תקשיבי. קטן עלייך. נתראה בבית.‬

755
00:52:53,875 --> 00:52:55,250
‫אוהבת אותך.‬
‫-אוהבת אותך.‬

756
00:52:59,916 --> 00:53:01,708
‫היי.‬
‫-היי. זה הבן שלי.‬

757
00:53:01,791 --> 00:53:05,375
‫כמה זמן הוא כבר פה?‬
‫-לא הרבה. נתנו לו מיסו.‬

758
00:53:05,458 --> 00:53:06,375
‫אוי, אלוהים.‬

759
00:53:07,250 --> 00:53:08,333
‫עשינו את זה בשמחה.‬

760
00:53:09,083 --> 00:53:12,750
‫רק לעתים נדירות‬
‫יש לנו נינג'ה אמיתי במסעדה.‬

761
00:53:12,833 --> 00:53:14,750
‫חמוד מצדכם. תודה.‬

762
00:53:17,666 --> 00:53:19,750
‫אמא?‬
‫-בוב הקוף היה רעב?‬

763
00:53:19,833 --> 00:53:21,583
‫הוא גווע מרעב.‬

764
00:53:21,666 --> 00:53:24,583
‫סנטה קיבל את ההודעה שלך, מתוק. יהיה בסדר.‬

765
00:53:26,458 --> 00:53:29,125
‫סנטה אמיתי, נכון, אמא?‬

766
00:53:29,208 --> 00:53:33,666
‫מה אתה חושב?‬
‫-אני רוצה להאמין, אבל אני צריך הוכחה.‬

767
00:53:34,291 --> 00:53:37,125
‫הוא נותן לך מתנות בבוקר חג המולד.‬

768
00:53:38,083 --> 00:53:42,333
‫ביאטריקס אומרת שזה לא מספיק.‬
‫ההורים שלנו יכולים לתת לנו מתנות.‬

769
00:53:42,416 --> 00:53:46,375
‫היא אומרת שצריך ראיה אמיתית,‬
‫כמו שערה בשביל בדיקת דנ"א.‬

770
00:53:47,625 --> 00:53:49,291
‫את מאמינה בו?‬

771
00:53:52,250 --> 00:53:54,250
‫כן.‬
‫-ראית אותו פעם?‬

772
00:53:55,000 --> 00:53:58,250
‫בדרך כלל נרדמתי לפני שהוא הגיע.‬

773
00:53:58,333 --> 00:54:01,041
‫אבל אני תמיד ממשיכה לחכות ולקוות.‬
‫-באמת?‬

774
00:54:02,833 --> 00:54:03,875
‫את נשבעת?‬

775
00:54:05,375 --> 00:54:06,791
‫אפשר לעבור לחדשות?‬

776
00:54:07,333 --> 00:54:11,000
‫טוב, בוא נלך.‬
‫-נעבור למבזק חדשות.‬

777
00:54:11,708 --> 00:54:15,291
‫מישל היא כתבת הטכנולוגיה שלנו,‬
‫שעוקבת אחר ההתרחשויות.‬

778
00:54:15,375 --> 00:54:17,333
‫מה את יכולה לספר לנו?‬
‫-תודה, ג'ים.‬

779
00:54:17,416 --> 00:54:20,083
‫בעקבות הסרטון הוויראלי "שואב המוות",‬

780
00:54:20,166 --> 00:54:23,666
‫בו נראה שואב האבק הרובוטי הנפוץ‬
‫של סטארטק כשהוא עולה בלהבות,‬

781
00:54:23,750 --> 00:54:27,375
‫חוקרים פדרליים גילו שהחברה הפיצה‬
‫את המוצר חרף פגמים שנפלו בתכנון.‬

782
00:54:27,458 --> 00:54:29,083
‫הזהרתי אותם!‬

783
00:54:29,166 --> 00:54:32,958
‫נכסי החברה הוקפאו,‬
‫והיא צפויה לעמוד בפני תביעות משתקות,‬

784
00:54:33,041 --> 00:54:36,250
‫שעלולות לאלץ את החברה‬
‫לפתוח בהליכי פשיטת רגל.‬

785
00:54:36,958 --> 00:54:41,791
‫בקצרה, חג המולד של עובדי סטארטק יהיה עצוב.‬

786
00:54:46,291 --> 00:54:48,625
‫קרה משהו נורה. סטארטק קרסה.‬

787
00:54:48,708 --> 00:54:52,041
‫מדברים על זה בחדשות.‬
‫-מה? אוי, לא.‬

788
00:54:52,125 --> 00:54:54,375
‫באמת?‬
‫-כן. לרוב אין מושג.‬

789
00:54:55,000 --> 00:54:58,791
‫השקעתי את כל כספי החירום שלנו‬
‫באיזה בית שרוב אהב.‬

790
00:54:58,875 --> 00:55:02,416
‫זהו, אין יותר כסף. ואני בטח אפוטר.‬

791
00:55:03,541 --> 00:55:08,333
‫תזמון מושלם.‬
‫-אוי, שרלוט, אני ממש מצטערת.‬

792
00:55:09,750 --> 00:55:11,041
‫באמת.‬

793
00:55:11,625 --> 00:55:14,708
‫ידעתי שמשהו כזה יקרה. זה תמיד קורה.‬

794
00:55:14,791 --> 00:55:17,875
‫משרד התיווך בסולט לייק פתוח עד חמש.‬

795
00:55:17,958 --> 00:55:20,333
‫הם צריכים חתימה אישית כדי לבטל את העסקה.‬

796
00:55:20,416 --> 00:55:23,666
‫אם אצא עכשיו, אגיע ברגע האחרון.‬
‫-אבל את לא יכולה לנסוע.‬

797
00:55:23,750 --> 00:55:26,041
‫עכשיו ערב החג, ותפספסי את המופע.‬

798
00:55:26,125 --> 00:55:28,916
‫אין לי ברירה, אני פשוט מתמודדת עם המציאות.‬

799
00:55:29,000 --> 00:55:30,583
‫תמיד יש ברירה.‬

800
00:55:30,666 --> 00:55:32,375
‫אני מעריכה את החיוביות,‬

801
00:55:32,458 --> 00:55:35,416
‫אבל לא לכולנו הכול מסתדר בדרך קסם.‬

802
00:55:35,500 --> 00:55:37,791
‫גם לי דברים לא מסתדרים בדרך קסם.‬

803
00:55:37,875 --> 00:55:41,000
‫בחייך, ג'קי, יש לך הכול. יש לך בית,‬

804
00:55:41,083 --> 00:55:45,291
‫יש לך את מר כושר הגאון,‬
‫הילדים שלך מדהימים.‬

805
00:55:45,375 --> 00:55:48,875
‫אחת חכמה מאוד, ואחד מציל את העולם.‬

806
00:55:50,666 --> 00:55:51,958
‫מציל את העולם?‬

807
00:55:53,750 --> 00:55:54,583
‫אוי, שר.‬

808
00:55:56,541 --> 00:56:00,416
‫אני לא אומרת את זה מקנאה.‬
‫לדעתי זה נפלא, ומגיע לך.‬

809
00:56:00,916 --> 00:56:03,708
‫פשוט יש בנות שיש להן את זה,‬
‫ויש כאלה שאין להן.‬

810
00:56:04,250 --> 00:56:07,666
‫אבל אני אחזור יותר מאוחר,‬
‫ואפגוש את כולכם במופע.‬

811
00:56:15,750 --> 00:56:17,083
‫היי.‬
‫-היי.‬

812
00:56:17,166 --> 00:56:18,916
‫מה שלומו?‬
‫-הוא בסדר.‬

813
00:56:19,000 --> 00:56:21,375
‫יופי. לאן את נוסעת?‬

814
00:56:21,458 --> 00:56:24,000
‫זה סיפור ארוך.‬
‫-זה קשור לסטארטק?‬

815
00:56:24,083 --> 00:56:26,416
‫שמעת?‬
‫-זה בכל מקום באינטרנט.‬

816
00:56:27,666 --> 00:56:31,166
‫טוב, כל הזמן שהשקעתי הלך ככה פתאום.‬

817
00:56:33,458 --> 00:56:34,666
‫מזל טוב.‬

818
00:56:35,500 --> 00:56:36,458
‫מזל טוב?‬

819
00:56:36,541 --> 00:56:40,125
‫סטארטק הייתה רק מקום זמני,‬
‫זוכרת? תמיד הבטחת לעצמך…‬

820
00:56:40,208 --> 00:56:42,875
‫מקום זמני שמימן אוכל ושכר דירה.‬

821
00:56:42,958 --> 00:56:44,375
‫אבל לא עורר השראה.‬

822
00:56:45,000 --> 00:56:50,416
‫תקשיבי, אנחנו נחשוב על משהו.‬
‫ותחשבי על הצד החיובי, את צדקת.‬

823
00:56:50,500 --> 00:56:51,791
‫באמת? בקשר למה?‬

824
00:56:51,875 --> 00:56:54,916
‫הזהרת אותי לא לקנות את הבית.‬

825
00:56:55,500 --> 00:56:56,416
‫זה היה חכם.‬

826
00:56:58,791 --> 00:56:59,833
‫אני מצטערת, מותק.‬

827
00:57:00,833 --> 00:57:03,541
‫על מה?‬
‫-זה לא היה אמור להיות ככה.‬

828
00:57:04,041 --> 00:57:06,666
‫זאת אומרת, אני הייתי זאת עם הפוטנציאל.‬

829
00:57:06,750 --> 00:57:09,125
‫תראה אותי עכשיו.‬
‫-לראות אותך?‬

830
00:57:10,208 --> 00:57:15,041
‫לראות… מותק, אני מבין‬
‫שאלה לא חדשות מצוינות,‬

831
00:57:15,125 --> 00:57:18,250
‫אבל יש לי אמונה. הכול הולך להסתדר.‬

832
00:57:18,916 --> 00:57:22,458
‫כן, אבל דברים לא באמת מסתדרים.‬

833
00:57:22,541 --> 00:57:24,666
‫הם לא באמת מסתדרים.‬

834
00:57:25,958 --> 00:57:27,458
‫ובכל שנה אני נזכרת,‬

835
00:57:27,541 --> 00:57:31,625
‫על בסיס שנתי,‬
‫בכל מה שרציתי לעשות בשבילך, בשבילנו.‬

836
00:57:31,708 --> 00:57:35,708
‫והזיכרון נגמר בסימן קריאה שנקרא חג המולד.‬

837
00:57:38,375 --> 00:57:39,916
‫אני אוהבת אותך.‬

838
00:57:45,083 --> 00:57:48,250
‫לאן את הולכת?‬
‫-לנסות להפוך קפיצת ראש.‬

839
00:58:19,583 --> 00:58:22,875
‫שמעתם את השיר "לבטל את חג המולד",‬
‫וכעת לחדשות כלכלה.‬

840
00:58:22,958 --> 00:58:25,875
‫סטארטק קורסת בדיוק בזמן לחג…‬

841
00:58:29,750 --> 00:58:30,666
‫הפחדת לי את…‬

842
00:58:39,208 --> 00:58:41,083
‫זה אומר שאני מתה?‬

843
00:58:42,208 --> 00:58:45,583
‫גברת, את בסדר?‬
‫-רוז. רוז!‬

844
00:58:46,833 --> 00:58:48,500
‫איזה מזל שאת לא אמיתית.‬

845
00:58:50,875 --> 00:58:53,666
‫סליחה. בדיוק הייתי‬
‫בדרך העירה להתכונן למופע.‬

846
00:58:54,416 --> 00:58:56,125
‫בסדר.‬
‫-את החברה של ג'קי, נכון?‬

847
00:58:56,208 --> 00:59:00,125
‫כן, נסעתי ועליתי על קרח, ו…‬

848
00:59:00,208 --> 00:59:03,208
‫כולנו ממש שמחים שאת מבלה קצת עם ג'קי.‬

849
00:59:03,291 --> 00:59:06,083
‫היא אוהבת חברה, במיוחד בעונה הזאת.‬

850
00:59:06,791 --> 00:59:09,916
‫אני חונה שם. אני אחכה עד שתחזרי לכביש.‬

851
00:59:10,000 --> 00:59:12,916
‫יהיה בסדר. סעי בזהירות.‬

852
00:59:13,000 --> 00:59:14,541
‫רוצות לראות את סנטה?‬

853
00:59:14,625 --> 00:59:16,458
‫כן!‬
‫-עוד נראה.‬

854
00:59:16,541 --> 00:59:18,625
‫אוי, באמת. תתלהבי קצת!‬

855
00:59:18,708 --> 00:59:22,708
‫טוב, נינג'ה, בוא.‬
‫אנחנו לא רוצים שוואל יאחר להופעה שלו.‬

856
00:59:22,791 --> 00:59:24,333
‫אבל אני צריך למצוא את בוב.‬

857
00:59:24,416 --> 00:59:27,375
‫אני בטוח שתמצא אותו.‬
‫אתה יודע הוא אוהב להתחבא.‬

858
00:59:27,458 --> 00:59:31,166
‫כן, נכון. אתה צודק, אבא.‬

859
00:59:31,750 --> 00:59:35,250
‫הכוכב יהיה שם?‬
‫-הכוכב יהיה שם. בסדר? מבטיחה.‬

860
00:59:40,041 --> 00:59:42,750
‫כולנו ממש שמחים שאת מבלה קצת עם ג'קי.‬

861
00:59:44,958 --> 00:59:48,166
‫היא אוהבת חברה, במיוחד בעונה הזאת.‬

862
00:59:52,166 --> 00:59:54,083
‫- הקרן לזכרו של דניאל ג'נינגס -‬

863
00:59:58,000 --> 01:00:00,375
‫- הזדמנות לשנות את העולם -‬

864
01:00:00,458 --> 01:00:05,625
‫דניאל תמיד רצה להיות ממציא.‬
‫הוא תמיד קיווה לשנות את העולם.‬

865
01:00:07,416 --> 01:00:08,583
‫הלוואי שהוא היה פה.‬

866
01:00:10,500 --> 01:00:11,375
‫אוי, לא.‬

867
01:01:01,208 --> 01:01:05,166
‫זה לא משהו שאפשר פשוט לכתוב בעלון חג.‬

868
01:01:25,708 --> 01:01:28,833
‫- קרן דניאל ג'נינגס‬
‫זוג הורים מהאדלי פולס מוקירים את זכר בנם -‬

869
01:01:28,916 --> 01:01:29,916
‫כן.‬

870
01:01:31,500 --> 01:01:33,041
‫כשקרה מה שקרה,‬

871
01:01:35,000 --> 01:01:37,833
‫המשפחה שלנו שילמה מחיר שלא ייאמן.‬

872
01:01:39,708 --> 01:01:43,875
‫באותה שנה לא שלחתי עלון חג, כי… טוב…‬

873
01:01:46,708 --> 01:01:50,375
‫אבל אז הבנתי שאנחנו צריכים ליצור משהו.‬

874
01:01:52,333 --> 01:01:54,833
‫את יודעת, כדי לשמר את הזיכרון שלו.‬

875
01:01:56,000 --> 01:02:00,833
‫אז הקמנו קרן על שמו.‬

876
01:02:02,625 --> 01:02:06,000
‫וכתבתי עליה בעלון, כאילו שהוא עשה את הכול.‬

877
01:02:08,875 --> 01:02:09,708
‫כי…‬

878
01:02:11,541 --> 01:02:13,166
‫במובן מסוים, הוא באמת עשה הכול.‬

879
01:02:17,958 --> 01:02:22,250
‫אני רוצה להראות לך משהו.‬
‫אבל את חייבת ללבוש משהו חם. בסדר?‬

880
01:02:22,333 --> 01:02:24,125
‫בסדר.‬
‫-בסדר.‬

881
01:02:31,666 --> 01:02:33,666
‫זה היה החלום הכי גדול של דניאל.‬

882
01:02:34,208 --> 01:02:35,208
‫הוא התגשם.‬

883
01:02:48,375 --> 01:02:53,291
‫את מסתכלת על הכדור הפורח‬
‫הראשון אי פעם שמונע אך ורק באנרגיה סולרית.‬

884
01:02:57,250 --> 01:03:02,416
‫סיפור הערש האהוב על דני‬
‫היה "מסביב לעולם בשמונים יום".‬

885
01:03:05,041 --> 01:03:06,833
‫קראנו אותו כמעט בכל לילה.‬

886
01:03:08,208 --> 01:03:09,041
‫בבית.‬

887
01:03:11,250 --> 01:03:12,250
‫בבית החולים.‬

888
01:03:14,500 --> 01:03:19,750
‫הבטחתי לו שיום אחד אבנה כדור פורח‬
‫ואקח אותנו לטיול מסביב לעולם.‬

889
01:03:21,291 --> 01:03:27,125
‫והוא היה חייב להיות ידידותי לסביבה,‬
‫כי זה היה חשוב לו.‬

890
01:03:28,833 --> 01:03:33,125
‫אז בניתי כדור‬
‫שמונע באנרגיה סולרית. טירוף, מה?‬

891
01:03:33,208 --> 01:03:36,125
‫לא, זה לא טירוף.‬

892
01:03:37,291 --> 01:03:41,000
‫והכדור הפורח יהיה הכוכב מעל בית לחם.‬

893
01:03:42,666 --> 01:03:46,875
‫ככה נדאג שדניאל‬
‫יהיה חלק מחג המולד גם השנה.‬

894
01:03:49,666 --> 01:03:51,625
‫זה מה שראיתי בשמיים.‬

895
01:03:52,208 --> 01:03:54,583
‫הכוכב נדלק!‬
‫-כן.‬

896
01:03:54,666 --> 01:03:57,291
‫רגע, כן. רוז עזרה לי בזה.‬

897
01:03:57,375 --> 01:03:59,958
‫היא עשתה טיסת ניסיון בלילה שבו הגעתם.‬

898
01:04:06,208 --> 01:04:07,041
‫בוב הקוף.‬

899
01:04:07,708 --> 01:04:11,375
‫אבא, אפשר תפוח?‬
‫-כן, יש שם.‬

900
01:04:11,458 --> 01:04:13,583
‫הנה תפוחים. אחד לכל אחד.‬

901
01:04:13,666 --> 01:04:14,875
‫אלוהים!‬
‫-סוכריות!‬

902
01:04:14,958 --> 01:04:16,333
‫אפשר לקבל אם-אנד-אם?‬

903
01:04:16,416 --> 01:04:18,666
‫תודה.‬
‫-מה קיבלת? סוכריות?‬

904
01:04:19,208 --> 01:04:20,750
‫סוכריות!‬

905
01:04:20,833 --> 01:04:23,166
‫אבא, תקנה אחד.‬
‫-לקנות אחד?‬

906
01:04:23,250 --> 01:04:25,666
‫תיתני לי ביס משלך, נכון?‬
‫-לא.‬

907
01:04:27,125 --> 01:04:28,541
‫בסדר.‬

908
01:04:35,250 --> 01:04:36,166
‫כן.‬

909
01:04:39,208 --> 01:04:40,458
‫בסדר, שר.‬

910
01:04:42,041 --> 01:04:43,208
‫תודה.‬

911
01:04:44,083 --> 01:04:46,750
‫ביי, בוב הקוף.‬
‫-ביי. תיהני.‬

912
01:04:49,666 --> 01:04:51,458
‫תודה.‬

913
01:04:52,458 --> 01:04:53,833
‫בהצלחה.‬

914
01:04:56,666 --> 01:04:57,583
‫רגע.‬

915
01:04:59,166 --> 01:05:00,125
‫מה קורה פה?‬

916
01:05:01,625 --> 01:05:02,458
‫אוי, לא.‬

917
01:05:05,666 --> 01:05:09,208
‫הסוללות טעונות לגמרי,‬
‫אבל משהו לא בסדר בלוח הבקרה.‬

918
01:05:09,291 --> 01:05:10,791
‫שרלוט.‬

919
01:05:12,291 --> 01:05:13,958
‫את בסדר?‬
‫-לא!‬

920
01:05:14,041 --> 01:05:17,333
‫נתקלנו בבעיות חשמליות‬
‫פה ושם בטיסות הניסיון.‬

921
01:05:17,416 --> 01:05:20,958
‫חשבתי שזה כבר מסודר.‬
‫-נשמע שאת צריכה מהנדסת.‬

922
01:05:21,041 --> 01:05:22,083
‫כן, נכון.‬

923
01:05:22,875 --> 01:05:24,541
‫אני אסתדר עם זה.‬

924
01:05:26,708 --> 01:05:28,375
‫יש זכר לסנטה?‬

925
01:05:40,541 --> 01:05:42,208
‫בסדר, זה אמור לעבוד.‬

926
01:05:42,291 --> 01:05:45,958
‫תישארי עם הכפפות, ליתר ביטחון.‬
‫-חשבתי שהן לאכילת חטיפים.‬

927
01:05:46,041 --> 01:05:48,708
‫נכון, אבל הן גם יעזרו לנו להטיס את הכדור.‬

928
01:05:48,791 --> 01:05:49,625
‫באמת?‬

929
01:05:49,708 --> 01:05:52,166
‫שואב המוות עלה באש מאותה סיבה.‬

930
01:05:52,250 --> 01:05:56,708
‫פריקה אלקטרוסטטית. הכפפות מתעלות‬
‫את האלקטרונים שמצטברים באוויר היבש‬

931
01:05:56,791 --> 01:05:58,583
‫ומונעות קצרים במערכת.‬

932
01:05:59,750 --> 01:06:01,666
‫תסמכי עליי.‬
‫-בסדר.‬

933
01:06:05,250 --> 01:06:06,083
‫זה עבד.‬

934
01:06:08,041 --> 01:06:08,916
‫בסדר.‬

935
01:06:18,791 --> 01:06:20,166
‫נתראה במופע!‬

936
01:06:20,750 --> 01:06:22,125
‫רוצה טרמפ?‬

937
01:06:22,208 --> 01:06:25,125
‫יש לך מקום לשלושה? אני עם הקוף המפחיד הזה.‬

938
01:06:26,208 --> 01:06:27,375
‫את כזאת מצחיקה.‬

939
01:06:30,666 --> 01:06:31,666
‫בבקשה.‬

940
01:06:34,875 --> 01:06:35,791
‫תיזהרי.‬

941
01:06:37,375 --> 01:06:38,208
‫בסדר.‬

942
01:06:53,750 --> 01:06:58,041
‫איזה מזל שבוב הקוף שכנע‬
‫את גרנט להכניס את הכתובת שלנו ל-GPS.‬

943
01:06:58,625 --> 01:07:00,666
‫הצלת את חג המולד שלי, שר.‬

944
01:07:01,708 --> 01:07:03,416
‫את הצלת את שלי.‬

945
01:07:06,833 --> 01:07:08,208
‫לפרוטוקול,‬

946
01:07:08,291 --> 01:07:11,833
‫אני עדיין לא מבינה‬
‫למה הכפפות האלה לא הצליחו.‬

947
01:07:11,916 --> 01:07:13,625
‫הן משווקות את עצמן.‬

948
01:07:13,708 --> 01:07:17,250
‫שימי פה לוגו של קבוצת ספורט, ו…‬

949
01:07:17,958 --> 01:07:21,250
‫ומה?‬
‫-זה נקרא מיתוג, אחותי. הלו?‬

950
01:07:21,333 --> 01:07:24,791
‫אנשים מתים על דברים כאלה. תעשי הון.‬

951
01:07:24,875 --> 01:07:25,708
‫בסדר.‬

952
01:07:28,625 --> 01:07:30,750
‫תראי, הנה הבית שלנו.‬

953
01:07:34,666 --> 01:07:37,583
‫אוי, שכחנו להעלות את הסולם. אני אביא אותו.‬

954
01:07:37,666 --> 01:07:38,625
‫אוי, אלוהים.‬

955
01:07:46,500 --> 01:07:49,375
‫אנחנו מאבדות גובה בגלל המשקל של המזחלת.‬

956
01:07:50,833 --> 01:07:52,916
‫אוי, אלוהים.‬
‫-לדעתי, כדאי לנחות.‬

957
01:07:55,416 --> 01:07:58,416
‫אני רוצה להאמין, אבל אני צריך הוכחה.‬

958
01:07:58,500 --> 01:08:00,250
‫טוב…‬
‫-צריך לנחות.‬

959
01:08:00,333 --> 01:08:03,166
‫לבוב הקוף יש רעיון.‬
‫-בוב הקוף?‬

960
01:08:03,250 --> 01:08:05,250
‫כן. אני אגביר את מהירות המדחף.‬

961
01:08:06,500 --> 01:08:08,791
‫רגע, מה? למה?‬
‫-אנחנו לא נוחתות.‬

962
01:08:10,708 --> 01:08:11,791
‫עוד לא.‬

963
01:08:11,875 --> 01:08:14,416
‫שר, אי אפשר לטוס מעל כיכר העיר‬

964
01:08:14,500 --> 01:08:17,125
‫כשתלויה עלינו מזחלת בלי סנטה.‬

965
01:08:17,208 --> 01:08:18,083
‫את צודקת.‬

966
01:08:21,625 --> 01:08:22,625
‫חכי.‬

967
01:08:23,625 --> 01:08:25,291
‫מה בדיוק את עושה?‬

968
01:08:25,375 --> 01:08:26,416
‫מאמינה.‬

969
01:08:31,833 --> 01:08:32,958
‫אוי, תיזהרי.‬

970
01:08:34,541 --> 01:08:38,125
‫קטן עלייך.‬

971
01:08:38,208 --> 01:08:39,666
‫לא נראה לי שקטן עליה.‬

972
01:08:42,416 --> 01:08:43,500
‫שרלוט!‬

973
01:08:45,000 --> 01:08:50,083
‫אני בסדר! אני בסדר.‬

974
01:09:04,125 --> 01:09:06,916
‫שר, תני לי לנחות וזהו.‬

975
01:09:07,000 --> 01:09:10,041
‫לא, לא. תייצבי את המסלול.‬

976
01:09:11,583 --> 01:09:12,416
‫בסדר.‬

977
01:09:17,041 --> 01:09:20,458
‫תטוסי ישר מעל הקהל.‬

978
01:09:24,541 --> 01:09:26,875
‫סנטה קלאוס מגיע העירה.‬

979
01:09:39,833 --> 01:09:41,791
‫הרועים בשדות שמרו…‬

980
01:09:41,875 --> 01:09:44,375
‫אני חושבת שהגיע הזמן לסכם את החקירה.‬

981
01:09:46,666 --> 01:09:48,750
‫אנחנו צריכים עוד זמן, בי.‬

982
01:09:48,833 --> 01:09:50,958
‫את רוצה להאמין, לא?‬

983
01:09:51,666 --> 01:09:55,666
‫כן, גרנט, אני רוצה. אבל אני מי שאני.‬

984
01:09:58,375 --> 01:09:59,500
‫אוי, אלוהים!‬

985
01:10:00,250 --> 01:10:01,500
‫בי!‬
‫-מה?‬

986
01:10:02,500 --> 01:10:04,375
‫זה…‬

987
01:10:07,750 --> 01:10:10,500
‫אומייגד.‬

988
01:10:10,583 --> 01:10:12,083
‫סנטה קלאוס!‬

989
01:10:20,916 --> 01:10:22,458
‫וואו, אלוהים.‬

990
01:10:22,541 --> 01:10:24,833
‫חג שמח לכולם!‬

991
01:10:24,916 --> 01:10:26,000
‫זה סנטה!‬

992
01:10:26,583 --> 01:10:29,583
‫גרנט סנדרס נמצא שם?‬

993
01:10:29,666 --> 01:10:32,500
‫זה אני. זה אני!‬

994
01:10:35,708 --> 01:10:37,833
‫בוב הקוף עף!‬

995
01:10:44,625 --> 01:10:48,166
‫חג שמח לכולם, ולילה טוב לכולכם!‬

996
01:11:06,875 --> 01:11:09,041
‫בואי נוריד אותך לאדמה, סנטה.‬

997
01:11:12,708 --> 01:11:13,791
‫בסדר.‬

998
01:11:17,333 --> 01:11:19,208
‫טוב, מהר, תשחררי את המזחלת.‬

999
01:11:19,291 --> 01:11:20,333
‫היא הסתבכה פה.‬

1000
01:11:21,708 --> 01:11:23,125
‫תני לי לעזור.‬

1001
01:11:23,208 --> 01:11:24,458
‫בסדר.‬

1002
01:11:24,541 --> 01:11:29,041
‫אני יודע שהמזחלות המעופפות בעייתיות.‬

1003
01:11:29,125 --> 01:11:30,333
‫בסדר.‬

1004
01:11:34,333 --> 01:11:35,708
‫את יכולה להמריא.‬

1005
01:11:37,958 --> 01:11:40,916
‫תודה על העזרה.‬
‫-לא, תודה לך, שרלוט סנדרס.‬

1006
01:11:42,041 --> 01:11:43,166
‫אין בעד מה.‬

1007
01:11:43,250 --> 01:11:45,958
‫רגע, איך אתה יודע איך קוראים לי…?‬

1008
01:12:01,916 --> 01:12:03,416
‫חג שמח, דני.‬

1009
01:12:03,500 --> 01:12:05,000
‫חג שמח, דני.‬

1010
01:13:21,833 --> 01:13:25,375
‫יש לי הודעה דחופה לכל הילדים.‬

1011
01:13:26,041 --> 01:13:30,166
‫צצו ראיות חדשות‬
‫בחקירה שאני מקיימת על סנטה.‬

1012
01:13:30,250 --> 01:13:33,958
‫אני מייעצת לכם להאמין,‬

1013
01:13:34,041 --> 01:13:37,708
‫כי הוא עדיין מאמין בכם.‬

1014
01:14:10,458 --> 01:14:14,083
‫מי רוצה לעזור לי להפוך‬
‫את חג המולד הזה לטוב ביותר אי פעם?‬

1015
01:15:25,083 --> 01:15:29,250
‫ברכות לחג ממשפחת סנדרס‬
‫ביחד עם משפחת ג'נינגס.‬

1016
01:15:29,333 --> 01:15:31,500
‫זאת הפכה לסוג של מסורת חדשה.‬

1017
01:15:31,583 --> 01:15:36,000
‫בסוף הצלחנו להגיע‬
‫לבית של אחותי בזמן לערב השנה החדשה.‬

1018
01:15:36,083 --> 01:15:39,208
‫ג'קי ואני הקמנו עסק לפירוריות.‬

1019
01:15:39,291 --> 01:15:41,750
‫הלקוחה הראשונה שלנו הייתה מריה קארי.‬

1020
01:15:43,333 --> 01:15:44,916
‫לא עוד פירורי עוגיות!‬

1021
01:15:45,541 --> 01:15:47,875
‫במסעם להפיכה לגיבורי-על,‬

1022
01:15:47,958 --> 01:15:51,083
‫כל הילדים שלנו‬
‫התחילו ללמוד קרטה מוולנטינו.‬

1023
01:15:52,250 --> 01:15:54,458
‫החלום של משפחת ג'נינגס התגשם סוף סוף,‬

1024
01:15:54,541 --> 01:15:58,250
‫כשהם ריחפו סביב העולם‬
‫כדי לגייס כספים לקרן של דניאל.‬

1025
01:15:58,333 --> 01:16:01,666
‫וגם החלום שלנו התגשם. קנינו את הבית.‬

1026
01:16:01,750 --> 01:16:05,500
‫אבל נחשו מה? נשמור אותו‬
‫בשביל המשפחה המדהיפלאה שלנו.‬

1027
01:16:05,583 --> 01:16:07,000
‫מה אפשר להגיד?‬

1028
01:16:07,083 --> 01:16:10,708
‫כריסמס עם ג'קי הוא חוויה משנת חיים.‬

1029
01:19:59,458 --> 01:20:04,458
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬