1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,080 --> 00:00:12,680
‫- צולם בבית האופרה בסידני,‬
‫בארצם של בני הגדיקל מאומת האאורה -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:13,360 --> 00:00:15,960
‫קדימה, בית האופרה בסידני!‬

5
00:00:16,040 --> 00:00:19,840
‫קבלו לבמה את סלסט ברבר!‬

6
00:00:19,920 --> 00:00:21,400
‫- סלסט ברבר: בסדר, תודה -‬

7
00:00:30,520 --> 00:00:32,440
‫היי! איזה טירוף!‬

8
00:00:34,200 --> 00:00:35,080
‫כן!‬

9
00:00:38,000 --> 00:00:39,400
‫כן!‬

10
00:00:40,800 --> 00:00:44,080
‫היי, סידני! מה קורה?‬

11
00:00:46,000 --> 00:00:47,640
‫זה אדיר!‬

12
00:00:47,720 --> 00:00:52,320
‫שלום, חבר'ה.‬
‫ברוכים הבאים לספיישל שלי ב-NETFLIX.‬

13
00:00:56,000 --> 00:00:57,280
‫זה מטורף.‬

14
00:00:57,360 --> 00:00:59,600
‫אני כל כך מתרגשת להיות פה. זה כל כך…‬

15
00:01:00,400 --> 00:01:03,280
‫בעלי ואני נמצאים בזוגיות כבר 19 שנים, כן,‬

16
00:01:03,360 --> 00:01:05,880
‫והצלחתה של מערכת היחסים בינינו‬

17
00:01:05,960 --> 00:01:09,240
‫מבוססת ב-100% על מרחק.‬

18
00:01:11,080 --> 00:01:13,360
‫וגם על מרחק בינינו.‬

19
00:01:13,440 --> 00:01:15,840
‫אנחנו אלופים בלהתגעגע אחד לשני,‬

20
00:01:15,920 --> 00:01:17,160
‫אנחנו מעולים בזה.‬

21
00:01:18,480 --> 00:01:19,880
‫אבל אז הגיעו הסגרים,‬

22
00:01:20,960 --> 00:01:22,440
‫והוא היה בכל מקום.‬

23
00:01:23,920 --> 00:01:25,920
‫כל הזמן, לעזאזל.‬

24
00:01:26,480 --> 00:01:28,480
‫אם הפרצוף שלו לא היה פה,‬

25
00:01:29,080 --> 00:01:30,400
‫הזין שלו היה פה.‬

26
00:01:38,560 --> 00:01:39,800
‫זה יותר מדי.‬

27
00:01:41,480 --> 00:01:45,000
‫הכול יצא מפרופורציה, נכון?‬

28
00:01:45,080 --> 00:01:46,880
‫הכול הוגדל.‬

29
00:01:46,960 --> 00:01:49,040
‫טוב, לא הזין שלו. הוא שמר על המידה.‬

30
00:01:51,080 --> 00:01:53,800
‫אבל 19 שנים הן זמן ארוך, אם תשאלו אותי.‬

31
00:01:53,880 --> 00:01:55,880
‫בעלי ואני עברנו הרבה דברים יחד.‬

32
00:01:55,960 --> 00:01:58,760
‫הייתי אימו החורגת של הבת שלו‬
‫מאז שהייתי בת 21.‬

33
00:01:58,840 --> 00:02:00,760
‫יש לנו קשר חזק מאוד,‬

34
00:02:00,840 --> 00:02:05,040
‫אבל אני מוכרחה לומר לכם,‬
‫הסגר כמעט שבר אותנו.‬

35
00:02:05,120 --> 00:02:08,600
‫איך אנשים נכנסו להיריון אז, לעזאזל?‬

36
00:02:09,920 --> 00:02:12,040
‫"זה תינוק הקורונה שלנו."‬

37
00:02:12,120 --> 00:02:14,520
‫"לא הצלחנו להוריד את הידיים אחד מהשני."‬

38
00:02:15,560 --> 00:02:16,640
‫איך?‬

39
00:02:17,480 --> 00:02:21,080
‫אנחנו לא הצלחנו להתרחק מספיק זה מזו.‬

40
00:02:21,160 --> 00:02:23,560
‫לפעמים היינו מבלים את כל היום יחד‬

41
00:02:23,640 --> 00:02:27,120
‫בזמן שאנחנו יושבים בצדדים מנוגדים של הספה‬
‫בדממה מוחלטת‬

42
00:02:27,200 --> 00:02:30,320
‫ומדי פעם היינו עושים תנועות מגונות זה לזו.‬

43
00:02:31,560 --> 00:02:33,800
‫"הנה, חבר, זה מה שתקבל היום."‬

44
00:02:34,360 --> 00:02:36,440
‫"וקח עוד כמה למחר."‬

45
00:02:39,000 --> 00:02:42,120
‫בכל התקופה ההיא,‬
‫היינו במרחק של 20 דקות מגירושים.‬

46
00:02:43,760 --> 00:02:47,840
‫השחקנית ג'יימי לי קרטיס‬
‫הייתה נשואה במשך 27 שנים, נכון?‬

47
00:02:47,920 --> 00:02:49,440
‫עשרים ושבע שנים!‬

48
00:02:49,520 --> 00:02:51,760
‫לפני כמה שנים היא נשאלה בריאיון,‬

49
00:02:52,280 --> 00:02:55,400
‫"מהו הסוד לנישואים ארוכים?"‬

50
00:02:55,480 --> 00:02:56,600
‫והיא אמרה,‬

51
00:02:57,360 --> 00:02:58,400
‫"אל תעזבו".‬

52
00:03:02,880 --> 00:03:06,640
‫זה מה שהיא אמרה, "פשוט לא עוזבים".‬

53
00:03:06,720 --> 00:03:10,080
‫"כן, צריך להישאר על האוטובוס‬

54
00:03:10,160 --> 00:03:12,600
‫"והאוטובוס ממשיך לנסוע.‬

55
00:03:12,680 --> 00:03:15,240
‫"הנוף עשוי להשתנות,‬

56
00:03:15,320 --> 00:03:18,600
‫"אבל אתם צריכים להישאר על האוטובוס".‬

57
00:03:20,240 --> 00:03:23,760
‫כן, אין הרבה אנשים שיגידו את זה‬
‫אחרי הסגרים.‬

58
00:03:23,840 --> 00:03:27,560
‫לא, הייתי מרסקת את האוטובוס הזה לתוך עץ,‬
‫מציתה אותו,‬

59
00:03:27,640 --> 00:03:29,600
‫ורצה מעל לקילומטר משם, אם יכולתי!‬

60
00:03:30,920 --> 00:03:35,640
‫אני חייבת להודות שלא הכול היה רע.‬
‫למדתי כמה דברים על בעלי באותה תקופה.‬

61
00:03:35,720 --> 00:03:39,960
‫למדתי שבכל פעם שהוא שותה מים,‬

62
00:03:40,040 --> 00:03:41,440
‫הוא רוצה כיף.‬

63
00:03:43,280 --> 00:03:44,280
‫בכל פעם.‬

64
00:03:44,960 --> 00:03:48,800
‫"תראי, השעה עשר בבוקר,‬
‫וסיימתי שני ליטר מים."‬

65
00:03:48,880 --> 00:03:49,960
‫"כל הכבוד, יקירי,‬

66
00:03:50,040 --> 00:03:52,520
‫"הענקת המדליות תתקיים בשעה שש. יופי לך."‬

67
00:03:55,920 --> 00:03:59,720
‫למדתי שבכל פעם שאנחנו רבים,‬
‫הוא מנקה את הבית.‬

68
00:04:02,800 --> 00:04:06,760
‫תהיו בטוחים‬
‫שיזמתי איתו כמה ריבים לא עקרוניים.‬

69
00:04:07,920 --> 00:04:11,600
‫גם הבנתי באיזו תדירות הוא רוצה לשכב איתי.‬

70
00:04:12,360 --> 00:04:13,720
‫אבל מה שחשוב יותר,‬

71
00:04:14,320 --> 00:04:16,320
‫הבנתי באיזו תדירות אני מסרבת.‬

72
00:04:17,520 --> 00:04:19,880
‫ולא הבנתי. לא הבנתי את זה בכלל.‬

73
00:04:19,960 --> 00:04:22,040
‫הוא היה מנסה דרכים שונות.‬

74
00:04:22,120 --> 00:04:23,640
‫הוא ניסה להיות ספונטני.‬

75
00:04:23,720 --> 00:04:26,480
‫"היי, מותק. תראי, הבנים מתעסקים באייפד.‬

76
00:04:26,560 --> 00:04:29,360
‫"את רוצה קצת פינוק של צהריים?"‬

77
00:04:30,000 --> 00:04:31,200
‫ואני אמרתי,‬

78
00:04:31,280 --> 00:04:32,480
‫"לא, תודה".‬

79
00:04:34,800 --> 00:04:36,320
‫הוא ניסה להיות רומנטי.‬

80
00:04:36,400 --> 00:04:39,880
‫"מילאתי לנו אמבטיית קצף.‬
‫בואי נעשה אמבטיה יחד."‬

81
00:04:39,960 --> 00:04:41,960
‫אמרתי, "אני נקייה, חבר. זוז מפה".‬

82
00:04:44,480 --> 00:04:45,800
‫הוא ויתר לבסוף.‬

83
00:04:45,880 --> 00:04:48,520
‫לפעמים הוא היה קופץ מולי, ערום כולו.‬

84
00:04:48,600 --> 00:04:50,000
‫"מה את עושה?"‬

85
00:04:55,360 --> 00:04:56,520
‫"איתך? שום דבר."‬

86
00:04:58,320 --> 00:05:01,480
‫הוא לא עצר,‬
‫גם כששכבתי במיטה וישנתי עמוקות.‬

87
00:05:01,560 --> 00:05:04,240
‫הייתי נוחרת והוא היה אומר,‬

88
00:05:04,320 --> 00:05:05,760
‫"היי…‬

89
00:05:06,520 --> 00:05:07,640
‫"את רוצה קצת…"‬

90
00:05:07,720 --> 00:05:09,760
‫אמרתי, "לא, תפסיק, רד ממני!"‬

91
00:05:10,280 --> 00:05:13,120
‫"אני יכול לשכב לידך ולאונן?"‬

92
00:05:15,720 --> 00:05:17,960
‫"כן, אבל תנקה אחריך."‬

93
00:05:20,480 --> 00:05:21,600
‫הוא שאל, "סליחה?"‬

94
00:05:21,680 --> 00:05:24,240
‫"אני אריב איתך אחר כך, אל דאגה".‬

95
00:05:27,000 --> 00:05:28,200
‫אבל אני רוצה לומר‬

96
00:05:28,800 --> 00:05:30,920
‫שאחרי 19 שנים יחד,‬

97
00:05:31,480 --> 00:05:35,440
‫זו הייתה התקופה בה הוא אמר לי‬
‫את הדבר הכי רומנטי שהוא אמר לי מעולם.‬

98
00:05:35,520 --> 00:05:37,080
‫לעולם לא אשכח את זה.‬

99
00:05:37,160 --> 00:05:40,880
‫הוא ניגש אליי יום אחד, הביט בעיניי ואמר,‬

100
00:05:40,960 --> 00:05:41,960
‫"היי, מותק.‬

101
00:05:42,840 --> 00:05:46,760
‫"בואי נלך למיטה ונסתכל בטלפונים שלנו‬
‫עד שייגמרו להם הסוללות".‬

102
00:05:51,560 --> 00:05:52,920
‫זיינתי אותו כל הלילה.‬

103
00:05:56,680 --> 00:05:58,920
‫אז כשהייתי עם הילדים כל הזמן,‬

104
00:05:59,000 --> 00:06:04,800
‫הבנתי כמה מהר הם גדלים‬
‫וכמה שקשה לי להתמודד עם זה.‬

105
00:06:04,880 --> 00:06:10,280
‫אני לא מצליחה להתמודד עם זה בכלל.‬
‫אני רוצה שהם יישארו תינוקות לנצח.‬

106
00:06:10,360 --> 00:06:13,320
‫צרחתי על הילדים שלי‬
‫כשהבגדים שלהם נעשו קטנים עליהם,‬

107
00:06:13,400 --> 00:06:16,720
‫וסירבתי לקנות להם בגדים חדשים.‬
‫"אתם בחרתם לגדול.‬

108
00:06:16,800 --> 00:06:20,800
‫"תכניסו את הבטן, זה בגללכם."‬
‫בני המסכן בן ה-11 לובש בגדים ממש לוחצים,‬

109
00:06:20,880 --> 00:06:24,080
‫הוא הולך לבית הספר בחולצת בטן‬
‫כמו מעריץ דפוק של בריטני.‬

110
00:06:24,160 --> 00:06:27,160
‫"קדימה, היא חופשייה. תייצג אותה. זהו, כן."‬

111
00:06:27,680 --> 00:06:29,720
‫הבנים שלי בני 8 ו-11.‬

112
00:06:29,800 --> 00:06:32,680
‫אני עדיין מחטאת את הבובות שלהם, שיהיה.‬

113
00:06:33,280 --> 00:06:37,600
‫לפעמים אני דוחפת אותם בכוונה‬
‫ומקווה שהם יבכו ורק ירצו שאחבק אותם.‬

114
00:06:37,680 --> 00:06:40,840
‫אחרי הלידה,‬
‫לא הורשיתי להניק את אף אחד מהבנים שלי,‬

115
00:06:40,920 --> 00:06:44,200
‫ועכשיו אני אומרת,‬
‫"בא לכם לנסות? בואו ננסה".‬

116
00:06:44,720 --> 00:06:45,840
‫"בואו ננסה".‬

117
00:06:47,560 --> 00:06:49,360
‫אני לא בסדר.‬

118
00:06:49,440 --> 00:06:52,760
‫אני מנסה לגנוב כמה שיותר רגעים איתם.‬

119
00:06:52,840 --> 00:06:57,320
‫כשאני בבית,‬
‫התחלתי ליישם שגרה לילית עם הבנים,‬

120
00:06:57,400 --> 00:06:59,720
‫שירות חדרים, אם תרצו.‬

121
00:07:00,400 --> 00:07:02,320
‫הבנים שלי חולקים חדר.‬

122
00:07:02,400 --> 00:07:03,960
‫הם תמיד יחלקו חדר מחורבן.‬

123
00:07:04,760 --> 00:07:06,560
‫יש להם שתי מיטות יחיד,‬

124
00:07:06,640 --> 00:07:09,120
‫ואני אוהבת להיכנס לחדר ולסדר אותו לקראתם.‬

125
00:07:09,200 --> 00:07:13,440
‫אני מכבה את האורות, מדליקה כוכבים על התקרה‬

126
00:07:13,520 --> 00:07:17,160
‫ואולי, אתם יודעים, מוסיפה ריח לילך,‬
‫או משהו ממש נחמד.‬

127
00:07:17,240 --> 00:07:20,880
‫אז הבנים נכנסים וקופצים למיטה‬

128
00:07:20,960 --> 00:07:22,880
‫ואנחנו אוהבים לשיר שיר אחד יחד,‬

129
00:07:23,760 --> 00:07:28,920
‫אנחנו אוהבים את השירים הקלאסיים.‬
‫השיר האהוב עלינו הוא, "נצנץ, נצנץ כוכב קטן‬

130
00:07:29,000 --> 00:07:31,760
‫"איני יודע מה אתה…"‬

131
00:07:32,960 --> 00:07:38,880
‫אני תמיד חושבת מה הבנים שלי יזכרו כשיגדלו‬

132
00:07:38,960 --> 00:07:41,680
‫ואלו זיכרונות יהיו להם ממני,‬

133
00:07:41,760 --> 00:07:45,440
‫ואני מקווה שזה יהיה אחד מהזיכרונות האלה,‬

134
00:07:45,520 --> 00:07:49,960
‫כי אני חושבת שזה זמן מאוד מיוחד עבורם.‬

135
00:07:51,560 --> 00:07:54,640
‫אז התחלתי להוסיף יין לשגרת הלילה שלנו.‬

136
00:07:55,600 --> 00:07:57,880
‫אי אפשר להתרכז רק בילדים!‬

137
00:07:57,960 --> 00:08:00,440
‫והאמת היא שהיינו באמצע הסגר,‬

138
00:08:00,520 --> 00:08:04,360
‫ככה שהייתי שיכורה גמורה כבר מאמצע השבוע.‬

139
00:08:05,520 --> 00:08:09,160
‫אחרי שני בקבוקי יין, בשעה חמש בערך,‬

140
00:08:09,240 --> 00:08:13,800
‫הבנתי שאני סוטה מהשיר "נצנץ"‬

141
00:08:13,880 --> 00:08:19,000
‫ועברתי לשירה בסגנון קייסי צ'יימברס מ-2002.‬

142
00:08:19,960 --> 00:08:22,480
‫"האם איני יפה מספיק?‬

143
00:08:23,280 --> 00:08:26,920
‫"האם ליבי שבור מדי?"‬

144
00:08:27,000 --> 00:08:30,720
‫ואתם יודעים שהמצב מחמיר לקראת סוף השבוע.‬

145
00:08:31,240 --> 00:08:34,320
‫ביום שבת כבר עברנו לבקבוקי טקילה.‬

146
00:08:34,400 --> 00:08:36,520
‫הוצאנו את השקיות הקטנות עם הוואקום…‬

147
00:08:37,520 --> 00:08:39,920
‫ואז הבנתי שהם גדלים‬

148
00:08:40,600 --> 00:08:44,200
‫והכל דפוק, וכולנו נמות בכל מקרה, אז…‬

149
00:08:44,920 --> 00:08:47,920
‫"כולם כולל כולם, כולם‬

150
00:08:48,000 --> 00:08:51,480
‫"כולם כולל כולם בכל העולם"‬

151
00:08:54,400 --> 00:08:57,080
‫הילדים שלי הספיקו לחוות טראומה‬
‫לפני יום ראשון.‬

152
00:09:00,480 --> 00:09:03,280
‫כן, כיף בימי ראשון.‬

153
00:09:03,960 --> 00:09:06,640
‫הייתי מסתובבת בבית ואומרת, "קדימה, ילדים.‬

154
00:09:06,720 --> 00:09:08,480
‫"הגיע הזמן לשגרת הלילה",‬

155
00:09:08,560 --> 00:09:12,920
‫ואז הבנתי שהם במיטה כבר משתיים בצהריים‬
‫ומעמידים פנים שהם ישנים…‬

156
00:09:13,520 --> 00:09:14,520
‫"פאק."‬

157
00:09:15,560 --> 00:09:18,200
‫ילדים הם כל כך חכמים בימינו, זה מטורף!‬

158
00:09:18,280 --> 00:09:20,640
‫הם כל כך חכמים היום.‬

159
00:09:20,720 --> 00:09:23,800
‫אני לא ידעתי כלום כשגדלתי.‬

160
00:09:23,880 --> 00:09:24,760
‫לא ידעתי כלום.‬

161
00:09:24,840 --> 00:09:27,680
‫וככה אני וההורים שלי רצינו שיהיה.‬

162
00:09:28,560 --> 00:09:32,080
‫אתם יודעים,‬
‫כשההורים שלי אמרו שאנחנו יוצאים,‬

163
00:09:32,920 --> 00:09:34,360
‫כולנו פשוט נכנסנו לרכב.‬

164
00:09:35,360 --> 00:09:36,200
‫נכון?‬

165
00:09:37,000 --> 00:09:39,720
‫כן, פשוט נכנסים למכונית.‬

166
00:09:41,520 --> 00:09:43,760
‫לא שאלנו לאן נוסעים.‬

167
00:09:46,560 --> 00:09:47,800
‫אידיוט מחורבן.‬

168
00:09:49,600 --> 00:09:50,960
‫תיכנס לאוטו!‬

169
00:09:51,040 --> 00:09:54,360
‫במקרה שמישהו היה שואל‬
‫בגלל שאחותו הטיפשה הכריחה אותו,‬

170
00:09:55,200 --> 00:10:00,560
‫היינו נתקלים בחריקת שיניים‬
‫ובנעיצת מבט מאבא, שפירושן,‬

171
00:10:00,640 --> 00:10:03,600
‫"תיכנסו לאוטו."‬

172
00:10:04,440 --> 00:10:06,440
‫"שיט. סליחה."‬

173
00:10:07,240 --> 00:10:09,640
‫ההורים שלי היו משקרים לנו במצח נחושה.‬

174
00:10:09,720 --> 00:10:13,000
‫הם אמרו, "קדימה, בנות, הולכים לדיסנילנד".‬

175
00:10:13,080 --> 00:10:17,560
‫אז מצאתי את עצמי שוכבת‬
‫ועוברת לראשונה בדיקת מטוש בנרתיק, כאילו…‬

176
00:10:22,160 --> 00:10:24,640
‫לא חשבתי שזו החוויה ב"ספלאש מאונטיין".‬

177
00:10:28,440 --> 00:10:31,640
‫אי אפשר לעשות דבר כזה היום. אין סיכוי.‬

178
00:10:32,280 --> 00:10:33,840
‫"נאורים" מחורבנים.‬

179
00:10:34,640 --> 00:10:39,480
‫ילד להורה שהיה מנסה לעשות דבר כזה היום,‬
‫יוציא להורה צו הרחקה. במקרה של הילדים שלי,‬

180
00:10:39,560 --> 00:10:44,920
‫עליי למסור להם לו"ז מפורט בכל יום‬

181
00:10:45,000 --> 00:10:47,720
‫ועליי לתאם איתם בכל עשר דקות‬

182
00:10:47,800 --> 00:10:51,440
‫כדי לוודא שהם במקום רגשי נכון לפעילות.‬

183
00:10:55,120 --> 00:10:56,440
‫זה מוגזם.‬

184
00:10:57,200 --> 00:10:59,160
‫זה פשוט… זה מתיש.‬

185
00:10:59,240 --> 00:11:02,520
‫אבל אני מנסה לעמוד בקצב, באמת.‬

186
00:11:02,600 --> 00:11:04,800
‫הבנים שלי שיחקו יחד‬

187
00:11:05,320 --> 00:11:08,360
‫ובני בן ה-8 קרא לבני בן ה-11, "נקבה".‬

188
00:11:09,560 --> 00:11:11,840
‫אני אמרתי, "סליחה, לא.‬

189
00:11:11,920 --> 00:11:15,520
‫"אל תגיד לו את זה, בבקשה, זה משפיל נשים".‬

190
00:11:15,600 --> 00:11:19,080
‫והוא ניגש אליי בצעדים נמרצים ואמר,‬

191
00:11:19,160 --> 00:11:22,600
‫"למה? לא אמרתי את זה לך, והוא לא אישה".‬

192
00:11:28,360 --> 00:11:29,360
‫פאק.‬

193
00:11:30,840 --> 00:11:31,920
‫פאק.‬

194
00:11:33,400 --> 00:11:34,760
‫זה כל כך חכם.‬

195
00:11:35,440 --> 00:11:37,400
‫אני אוהבת לצפות בבנים שלי משחקים.‬

196
00:11:37,480 --> 00:11:41,960
‫אני נזכרת במשחקים עם אחותי הגדולה.‬
‫שמה אוליביה, והיא מבוגרת ממני בכארבע שנים.‬

197
00:11:42,560 --> 00:11:45,920
‫כשגדלנו, הייתי פשוט אובססיבית‬
‫לכל מה שקשור בה‬

198
00:11:46,000 --> 00:11:48,280
‫וגם היינו שונות לגמרי אחת מהשנייה.‬

199
00:11:48,360 --> 00:11:52,160
‫היא התעניינה בפרל ג'אם ובחרדה עולמית.‬

200
00:11:59,560 --> 00:12:03,040
‫ואני אהבתי את הספייס גירלס‬
‫וסנדוויצ'ים עם ריטלין.‬

201
00:12:10,800 --> 00:12:12,520
‫אבל הייתי אובססיבית כלפיה‬

202
00:12:12,600 --> 00:12:15,320
‫למרות כל מה שהיא עשתה לי.‬

203
00:12:15,400 --> 00:12:19,040
‫פעם אחת היא השתמשה בראש שלי כמדרגה‬

204
00:12:19,120 --> 00:12:20,560
‫כדי להיכנס לבריכה.‬

205
00:12:23,440 --> 00:12:27,720
‫רק אזכיר בזריזות שהיו לנו מדרגות תקינות‬
‫שהובילו לבריכה.‬

206
00:12:27,800 --> 00:12:31,120
‫אבל היא רצתה להשתמש בראש שלי.‬
‫אז הייתי בבריכה.‬

207
00:12:31,200 --> 00:12:34,000
‫היא עמדה על הראש שלי וכשהיא צללה,‬

208
00:12:34,080 --> 00:12:37,880
‫היא העיפה את הראש שלי והוטחתי לצד הבריכה.‬

209
00:12:39,720 --> 00:12:42,480
‫הדם השפריץ לכל עבר.‬

210
00:12:43,120 --> 00:12:46,600
‫ואני זוכרת, כשהתאוששתי ממרחץ הדמים,‬

211
00:12:47,440 --> 00:12:52,040
‫היא פשוט צרחה עליי, "אל תספרי לאימא!"‬

212
00:12:53,360 --> 00:12:55,600
‫ואמרתי, "לא אספר".‬

213
00:12:56,480 --> 00:13:00,400
‫"לא אספר. רק תמשיכי לשחק איתי, בבקשה".‬

214
00:13:01,520 --> 00:13:06,160
‫היא גם אמרה לי‬
‫שהיה לנו אח בכור בשם מייקל‬

215
00:13:06,240 --> 00:13:09,160
‫ושהוא מת מכלבת בפנים.‬

216
00:13:15,600 --> 00:13:17,840
‫כן, הכלבת הכי גרועה שיש.‬

217
00:13:20,000 --> 00:13:23,440
‫היא גרמה לי להבטיח‬
‫שלא אגיד שום דבר לאימא ואבא‬

218
00:13:23,520 --> 00:13:25,560
‫כי עדיין קשה להם מאוד.‬

219
00:13:28,160 --> 00:13:29,840
‫היא אמרה לי‬

220
00:13:29,920 --> 00:13:34,800
‫שאימא ואבא קברו אותו מתחת לחניה שלנו‬
‫כדי שיהיה קרוב אלינו.‬

221
00:13:37,040 --> 00:13:39,920
‫אז היא לקחה אותי לאותה החניה‬

222
00:13:40,000 --> 00:13:42,400
‫כדי שנוכל "לזכור אותו יחד".‬

223
00:13:43,760 --> 00:13:48,560
‫תרתי את החלל בחיפוש אחר פינת זיכרון למייקל‬

224
00:13:49,320 --> 00:13:53,240
‫והיא דחפה אותי לחניה, כיבתה את האור,‬
‫סגרה את השער ונעלה אותו.‬

225
00:13:55,000 --> 00:13:57,680
‫לא היה לי אכפת.‬
‫כל עוד היא רצתה לבלות איתי‬

226
00:13:57,760 --> 00:14:01,080
‫שמחתי להיות נרדפת על ידי רוח הרפאים‬
‫של אחי המת והמזויף.‬

227
00:14:03,040 --> 00:14:05,880
‫כילדה,‬
‫היחידים שהיו מגניבים יותר מאחותי הגדולה,‬

228
00:14:05,960 --> 00:14:09,000
‫היו החברים שלה. לעזאזל!‬

229
00:14:09,680 --> 00:14:12,600
‫כשהחברים שלה באו אלינו הביתה,‬

230
00:14:12,680 --> 00:14:14,080
‫נתתי להם הופעה.‬

231
00:14:14,760 --> 00:14:16,560
‫בכנות, הם קיבלו ממני את המיטב.‬

232
00:14:16,640 --> 00:14:19,480
‫אתם משלמים על זה, פרייארים,‬
‫עבורם זה היה בחינם.‬

233
00:14:20,280 --> 00:14:22,440
‫כן. כל כך אהבתי את זה!‬

234
00:14:22,520 --> 00:14:26,080
‫זה היה כמו הסופרבול מבחינתי. ממש התרגשתי.‬

235
00:14:26,160 --> 00:14:29,840
‫אני זוכרת שאימא שלי הייתה אומרת,‬
‫"אוליביה? ג'יין כאן",‬

236
00:14:29,920 --> 00:14:32,120
‫ואני חשבתי, "הנה זה בא!"‬

237
00:14:34,200 --> 00:14:36,360
‫"ברור שג'יין כאן, לעזאזל".‬

238
00:14:37,000 --> 00:14:38,120
‫"פאקינג ג'יין".‬

239
00:14:38,200 --> 00:14:40,480
‫"כן, פאקינג ג'יין".‬

240
00:14:41,320 --> 00:14:42,160
‫"ג'יין כאן!"‬

241
00:14:42,240 --> 00:14:47,560
‫כל כך התרגשתי. ניגשתי להורים שלי ואמרתי,‬
‫"תתעוררו. אל תדפקו לי את זה".‬

242
00:14:47,640 --> 00:14:49,640
‫"ג'יין!"‬

243
00:14:50,480 --> 00:14:51,440
‫"ג'יין!"‬

244
00:14:51,520 --> 00:14:52,840
‫נדלקתי.‬

245
00:14:52,920 --> 00:14:55,200
‫בשנייה שג'יין נכנסה לבית שלי,‬

246
00:14:55,720 --> 00:14:59,560
‫הפכתי למגניבה משהייתי אי פעם,‬
‫האדם המגניב בעולם. ניגשתי ואמרתי לה,‬

247
00:15:00,520 --> 00:15:02,040
‫"היי".‬

248
00:15:02,120 --> 00:15:04,120
‫"את ג'יין, נכון? שיהיה, כן".‬

249
00:15:05,560 --> 00:15:08,160
‫"כן, ראיתי אותך בבית הספר היום. אז מה".‬

250
00:15:10,720 --> 00:15:12,520
‫הרגע דיברתי עם ג'יין!‬

251
00:15:13,360 --> 00:15:17,200
‫ואז התחבאתי במקומות מאוד משונים ברחבי הבית‬

252
00:15:17,840 --> 00:15:20,200
‫רק למקרה שמישהו יזדקק לי.‬

253
00:15:22,040 --> 00:15:23,760
‫"מחבואים? לא, בסדר."‬

254
00:15:24,400 --> 00:15:26,120
‫היה מקרה שג'יין רצתה חטיף.‬

255
00:15:26,640 --> 00:15:30,920
‫פשוט הופעתי פתאום‬
‫כמו סוכן נדל"ן בבית פתוח בבית הפרטי שלי.‬

256
00:15:31,840 --> 00:15:34,280
‫חלקתי את המידע המיותר בעולם.‬

257
00:15:34,360 --> 00:15:36,840
‫"ג'יין, מה נשמע? טוב לראות אותך.‬

258
00:15:36,920 --> 00:15:39,720
‫"את רוצה חטיף, מה? אוכל לעזור לך.‬

259
00:15:39,800 --> 00:15:43,240
‫"בואי, היכנסי אל המטבח הפתוח,‬
‫אקח אותך למזווה."‬

260
00:15:44,400 --> 00:15:46,480
‫"ודאי תבחיני שכאן, במזווה,‬

261
00:15:46,560 --> 00:15:49,680
‫"האור נדלק כשאת פותחת את הדלת."‬

262
00:15:51,160 --> 00:15:55,280
‫"אין הרבה אנשים שיודעים את זה.‬
‫אז קחי לך חטיף,‬

263
00:15:55,360 --> 00:15:59,680
‫"ומאוחר יותר, אם יתחשק לך,‬
‫אראה לך איך להשתמש במדרגות בכניסה לבריכה."‬

264
00:16:04,880 --> 00:16:07,120
‫כן, לא ידעתי להשתלב בחברה.‬

265
00:16:08,040 --> 00:16:10,320
‫לא. וזה רק נעשה גרוע יותר,‬

266
00:16:10,400 --> 00:16:12,800
‫בגלל שכיום, אנשים רוצים לבלות איתי.‬

267
00:16:13,960 --> 00:16:15,200
‫ואני לא רוצה.‬

268
00:16:16,280 --> 00:16:18,680
‫ואני… לא רוצה לעשות את זה.‬

269
00:16:18,760 --> 00:16:21,360
‫כי אני לא יודעת איך לעשות את זה.‬
‫זה קשה לי.‬

270
00:16:21,440 --> 00:16:23,680
‫קשה לי מאוד לנהל שיחות חולין.‬

271
00:16:23,760 --> 00:16:26,760
‫כאילו, אני מעולה, לחמש דקות.‬

272
00:16:26,840 --> 00:16:28,560
‫אוכל להיכנס לכל מסיבה,‬

273
00:16:28,640 --> 00:16:33,040
‫להשמיע הערות לא הולמות‬
‫שהן תובנות מצחיקות מאוד בנוגע לכל האורחים,‬

274
00:16:33,640 --> 00:16:35,920
‫ואז אחמיא למארחת‬

275
00:16:36,000 --> 00:16:39,160
‫על העיצוב המדהים והיקר שלה.‬

276
00:16:39,240 --> 00:16:41,120
‫מכאן ואילך, נגמרו לי הרעיונות.‬

277
00:16:41,200 --> 00:16:43,480
‫אין לי שום דבר אחר להציע.‬

278
00:16:43,560 --> 00:16:47,200
‫ואני מתחילה להילחץ,‬
‫וצוחקת על המנשך הלקוי של אחד מהילדים,‬

279
00:16:47,280 --> 00:16:48,720
‫כאילו, "מה זה החרא הזה…"‬

280
00:16:51,320 --> 00:16:54,640
‫זה לא… בעלי רואה שאני נלחצת‬

281
00:16:54,720 --> 00:16:56,520
‫והוא פשוט מגיח בסערה.‬

282
00:16:56,600 --> 00:17:00,360
‫הוא מגיח בסערה ומחלץ אותי משם כמו גיבור.‬

283
00:17:01,520 --> 00:17:05,520
‫תשמעו, בעלי כל כך מוצלח במצבים חברתיים,‬

284
00:17:05,600 --> 00:17:07,400
‫וזה ממש משגע אותי.‬

285
00:17:08,640 --> 00:17:13,600
‫כי אני לא חושבת שמישהו שנראה כל כך טוב‬
‫צריך להיות גם בעל כישורי חיים בנוסף, נכון?‬

286
00:17:14,720 --> 00:17:16,320
‫תתמקד בדבר אחד, בחייך.‬

287
00:17:17,600 --> 00:17:20,360
‫אבל זה נכון,‬
‫הוא כל כך מוצלח מבחינה חברתית.‬

288
00:17:20,440 --> 00:17:26,960
‫זה כאילו שהוא הופך לאיש שיחה. וזה מעניין,‬
‫כי הוא בכלל לא מתקשר במסגרת הנישואים,‬

289
00:17:27,040 --> 00:17:29,640
‫אבל בנוכחות זרים, הוא הופך לדני קשקשני.‬

290
00:17:34,560 --> 00:17:36,840
‫אתם יודעים מה המקום המועדף עליו בעולם?‬

291
00:17:37,480 --> 00:17:39,320
‫המושב הקדמי ברכב אובר.‬

292
00:17:43,840 --> 00:17:45,680
‫אנחנו לא קוראים למקום הזה ככה…‬

293
00:17:48,200 --> 00:17:52,400
‫הוא מת על המושב הקדמי כשהוא מזמין אובר‬
‫והוא יריב איתי כדי לזכות בו.‬

294
00:17:52,480 --> 00:17:55,080
‫הוא אומר,‬
‫"זוזי, כלבה, אני צריך לדבר, עופי".‬

295
00:17:55,600 --> 00:17:57,680
‫הוא קופץ למושב הקדמי‬

296
00:17:57,760 --> 00:18:02,880
‫ולפתע, הוא הופך לאדם תקשורתי ונגיש‬
‫שאין כדוגמתו.‬

297
00:18:04,000 --> 00:18:08,800
‫ובמקרה שהשיחה כוללת שתיקה קצרה וטבעית,‬

298
00:18:09,600 --> 00:18:14,280
‫יש לו רפרטואר של שטויות‬
‫שהוא פשוט יכול לשלוף ולדבר עליהן.‬

299
00:18:15,000 --> 00:18:15,960
‫הוא מוכן לפעולה.‬

300
00:18:16,760 --> 00:18:19,200
‫תמיד יש לו משהו לומר על מזג האוויר.‬

301
00:18:20,200 --> 00:18:23,600
‫יש לו נתונים סטטיסטיים מעורפלים‬
‫בנוגע לגננות.‬

302
00:18:24,600 --> 00:18:26,280
‫אני בדרך כלל יושבת מאחור‬

303
00:18:27,000 --> 00:18:28,240
‫ומחפשת את עצמי בגוגל.‬

304
00:18:34,040 --> 00:18:36,040
‫ובנוסף, "מה זה גננות?"‬

305
00:18:37,720 --> 00:18:41,400
‫הוא יושב מלפנים, מדבר על פוליטיקה,‬
‫עושה חיים משוגעים.‬

306
00:18:41,480 --> 00:18:45,280
‫צפיתי בו מתנהל, כי רציתי ללמוד.‬
‫אני רוצה להשתלב טוב יותר בחברה.‬

307
00:18:45,360 --> 00:18:48,200
‫אז יצאנו לאירוע משפחתי וצפיתי בו.‬

308
00:18:48,720 --> 00:18:51,200
‫הוא ניגש לקבוצת אנשים שהוא לא הכיר.‬

309
00:18:51,280 --> 00:18:54,400
‫הוא ניגש לשם סתם כך.‬
‫אף אחד לא אמר, "בוא הנה, אידיוט!"‬

310
00:18:54,480 --> 00:18:57,000
‫הוא פשוט ניגש ביוזמתו לקבוצת אנשים.‬

311
00:18:57,520 --> 00:18:59,000
‫והוא התחיל לדבר.‬

312
00:18:59,920 --> 00:19:03,080
‫והם דיברו אליו.‬

313
00:19:04,320 --> 00:19:08,000
‫ואז כולם פשוט שוחחו, ואף אחד לא הזיע.‬

314
00:19:08,640 --> 00:19:13,000
‫וכל הנשים החלו להתעניין מאוד בגננות.‬

315
00:19:13,800 --> 00:19:17,720
‫זה נראה די מהנה. אז חשבתי,‬
‫"אני יכולה לעשות את זה".‬

316
00:19:17,800 --> 00:19:19,240
‫"זה נראה קל".‬

317
00:19:19,320 --> 00:19:22,840
‫אז ראיתי קבוצת אנשים‬
‫וניגשתי אליהם בביטחון.‬

318
00:19:23,360 --> 00:19:25,840
‫אמרתי, "שלום".‬

319
00:19:27,760 --> 00:19:30,520
‫"טוב, אתם נראים כמו שמוקים.‬
‫מי רוצה להצטלם?"‬

320
00:19:37,200 --> 00:19:39,520
‫מישהו חשב שהמגפה הבין-לאומית‬

321
00:19:39,600 --> 00:19:42,240
‫תהיה תקופה טובה להיגמל בה‬
‫מתרופות נגד דיכאון?‬

322
00:19:44,160 --> 00:19:45,160
‫לא?‬

323
00:19:45,240 --> 00:19:46,360
‫רק אני חשבתי ככה?‬

324
00:19:47,000 --> 00:19:48,160
‫אז ניכנס לזה.‬

325
00:19:48,240 --> 00:19:51,400
‫כשמפסיקים לקחת תרופות נגד דיכאון,‬

326
00:19:52,160 --> 00:19:55,560
‫נכנסים לעולם של פינים רפויים.‬

327
00:20:00,760 --> 00:20:02,760
‫אין גרוע מזה.‬

328
00:20:04,120 --> 00:20:08,720
‫והתרופות שאני לקחתי נגד דיכאון‬
‫אמורות לצאת ממערכות הגוף בתוך שישה שבועות,‬

329
00:20:08,800 --> 00:20:10,080
‫אם נגמלים מהן כראוי.‬

330
00:20:10,600 --> 00:20:13,560
‫תראו, אפשר להפסיק בבת אחת‬

331
00:20:14,520 --> 00:20:16,480
‫אם מה שבא לכם זה למות.‬

332
00:20:17,080 --> 00:20:20,000
‫אבל מומלץ להפסיק לקחת את התרופות בהדרגה,‬

333
00:20:20,080 --> 00:20:23,920
‫ופשוט לתת להן להתפוגג מהגוף‬
‫במשך כשישה שבועות.‬

334
00:20:24,000 --> 00:20:27,080
‫כבר שנים שרציתי להפסיק לקחת את התרופות,‬

335
00:20:27,760 --> 00:20:29,480
‫בגלל שפתרתי את כל הבעיות שלי.‬

336
00:20:39,320 --> 00:20:41,880
‫כן, זה לא עובד ככה, אבל בכל אופן…‬

337
00:20:42,680 --> 00:20:45,240
‫אבל כשדיברתי עם כל הרופאים שלי על העניין,‬

338
00:20:45,320 --> 00:20:46,640
‫הם אמרו…‬

339
00:20:46,720 --> 00:20:50,280
‫"כל הרופאים שלי"… מי אני, ג'ו רוגן הדפוק?‬

340
00:20:50,360 --> 00:20:52,800
‫כשדיברתי עם שני הרופאים שלי על העניין,‬

341
00:20:52,880 --> 00:20:56,480
‫הם אמרו שהעיתוי לא נכון לי כרגע‬

342
00:20:56,560 --> 00:20:59,920
‫בגלל שביליתי המון זמן בנסיעות‬
‫ובעבודה בלתי יציבה,‬

343
00:21:00,000 --> 00:21:03,680
‫והרופאים אמרו לי,‬
‫"אין לך שום עקביות בחיים".‬

344
00:21:05,360 --> 00:21:08,160
‫"תודה רבה לכם."‬

345
00:21:08,240 --> 00:21:09,400
‫אז בזמן הסגר,‬

346
00:21:09,480 --> 00:21:13,520
‫חשבתי… לדעתם, העיתוי הזה יכול להצליח‬
‫בגלל שאני נמצאת רק במקום אחד.‬

347
00:21:13,600 --> 00:21:17,480
‫חשבתי, "כן, זה רעיון מעולה, חבר'ה.‬

348
00:21:18,240 --> 00:21:20,720
‫"נראה שהפעם התעליתם על עצמכם".‬

349
00:21:20,800 --> 00:21:25,120
‫"כן, נכלא אותה בדירה קטנטנה‬
‫בזמן ששום דבר בעולם לא בטוח‬

350
00:21:25,200 --> 00:21:28,520
‫"וניקח ממנה את הדבר היחיד‬
‫שמונע ממנה להתפרק."‬

351
00:21:30,120 --> 00:21:31,600
‫אז החלטתי לעשות את זה,‬

352
00:21:32,600 --> 00:21:34,240
‫ואני מוכרחה לומר לכם,‬

353
00:21:34,320 --> 00:21:36,400
‫היה לי קשה מאוד‬

354
00:21:36,480 --> 00:21:39,600
‫בגלל שהבנתי שבזמן שהייתי תחת השפעת התרופות‬

355
00:21:39,680 --> 00:21:43,880
‫פעלתי מתוך תחושת אדישות וקצת ריחוף…‬

356
00:21:43,960 --> 00:21:44,800
‫"היי!"‬

357
00:21:44,880 --> 00:21:46,080
‫כל הזמן.‬

358
00:21:46,160 --> 00:21:49,400
‫ואז הבנתי,‬
‫כשהפסקתי לקחת תרופות נגד דיכאון,‬

359
00:21:49,480 --> 00:21:51,200
‫פעלתי מתוך מצב‬

360
00:21:51,280 --> 00:21:54,560
‫שבו הייתי דומה קצת לחתיכת מפלצת מחורבנת.‬

361
00:21:55,640 --> 00:21:59,120
‫ואף אחד לא סבל יותר מבעלי,‬

362
00:21:59,200 --> 00:22:02,760
‫בגלל שהוא אף פעם לא ידע מה הוא יקבל.‬

363
00:22:03,480 --> 00:22:08,640
‫הוא היה נכנס למטבח ואומר,‬
‫"היי, מותק. מה שלומך? תרצי משהו מהחנויות?"‬

364
00:22:08,720 --> 00:22:09,600
‫ואני אמרתי…‬

365
00:22:10,800 --> 00:22:11,920
‫"חנויות מזדיינות!"‬

366
00:22:12,600 --> 00:22:16,000
‫"חנויות! חנויות מזדיינות!"‬

367
00:22:17,080 --> 00:22:23,200
‫"חנויות! או, מה אני רוצה מהחנויות?‬
‫מה אני לא רוצה מהחנויות? חנויות! תביא לי…‬

368
00:22:23,280 --> 00:22:25,200
‫"שישה חטיפי טוויקס וארבעה מארס?‬

369
00:22:25,280 --> 00:22:26,760
‫"וגם קינמון."‬

370
00:22:35,200 --> 00:22:36,400
‫והוא אמר,‬

371
00:22:38,120 --> 00:22:41,640
‫"שישה טוויקס וארבעה מארס?"‬

372
00:22:42,840 --> 00:22:45,200
‫ואני פשוט הסתובבתי ואמרתי,‬

373
00:22:47,000 --> 00:22:48,200
‫"וגם קינמון".‬

374
00:22:51,520 --> 00:22:53,520
‫"רציתי גם קינמון".‬

375
00:22:55,680 --> 00:22:58,800
‫"אתה לא מקשיב לי!"‬

376
00:23:00,400 --> 00:23:03,320
‫"אני רוצה שישה טוויקס‬

377
00:23:03,400 --> 00:23:05,880
‫"וארבעה מארס‬

378
00:23:05,960 --> 00:23:07,560
‫"וקינמון!"‬

379
00:23:08,760 --> 00:23:13,720
‫והוא אמר, "הכול בסדר,‬
‫בואי… הכול יהיה בסדר".‬

380
00:23:16,720 --> 00:23:18,160
‫"אז הכול בסדר, מה?"‬

381
00:23:21,640 --> 00:23:24,680
‫"יהיה בסדר, מה?"‬

382
00:23:25,640 --> 00:23:29,880
‫"חוסר הכבוד הבוטה שאני מקבלת…"‬

383
00:23:29,960 --> 00:23:32,480
‫נראיתי כמו קייט בלאנשט אחרי שעשו לה עוול.‬

384
00:23:32,560 --> 00:23:36,440
‫"איך אתה מעז,‬
‫מבין כל האנשים המזדיינים, לדבר אליי ככה…"‬

385
00:23:36,520 --> 00:23:39,360
‫נראה שגם הזכרתי כל דמות מ"שר הטבעות".‬

386
00:23:39,960 --> 00:23:42,280
‫"אתה חושב שתלך לחנויות, חמדתי?"‬

387
00:23:42,800 --> 00:23:44,760
‫"תחשוב שוב, בן זונה!"‬

388
00:23:53,080 --> 00:23:55,440
‫זה היה זמן קסום עבור כולנו, לדעתי.‬

389
00:23:57,800 --> 00:24:01,400
‫אז אני גם סובלת מ-ADHD.‬

390
00:24:02,000 --> 00:24:04,080
‫זה… זו לא הבדיחה.‬

391
00:24:06,960 --> 00:24:10,280
‫אבל טוב לדעת מה אתם חושבים, סידני.‬

392
00:24:12,480 --> 00:24:13,600
‫תופעת ADHD.‬

393
00:24:14,120 --> 00:24:17,360
‫זו הפרעת קשב והיפראקטיביות,‬

394
00:24:17,440 --> 00:24:21,600
‫ולכן קשה לי מאוד לזכור מידע‬

395
00:24:21,680 --> 00:24:24,680
‫ואני מאוד מתקשה לשבת בשקט ו…‬

396
00:24:25,880 --> 00:24:26,760
‫להתרכז.‬

397
00:24:27,400 --> 00:24:30,440
‫אובחנתי כסובלת מ-ADHD בגיל 16,‬

398
00:24:30,520 --> 00:24:32,200
‫ובזמנו, אלוהים,‬

399
00:24:32,280 --> 00:24:35,000
‫זו הייתה בושה גדולה.‬

400
00:24:35,080 --> 00:24:38,240
‫כשאובחנתי, חשבתי שסוף העולם הגיע.‬

401
00:24:38,320 --> 00:24:42,040
‫הייתי כל כך נבוכה ולא רציתי שאף אחד ידע.‬

402
00:24:42,120 --> 00:24:47,240
‫ובית הספר היה בלתי אפשרי מבחינתי,‬
‫אז ההורים שלי חשבו לדבר עם כמה מהמורים,‬

403
00:24:47,320 --> 00:24:49,600
‫רק כדי שהם ידעו שאובחנתי‬

404
00:24:49,680 --> 00:24:51,320
‫ושאני מתחילה טיפול תרופתי‬

405
00:24:51,400 --> 00:24:53,880
‫מתוך תקווה לנסות ולגייס את המורים לצידנו.‬

406
00:24:54,520 --> 00:24:55,840
‫זה לא עבד.‬

407
00:24:55,920 --> 00:24:58,960
‫אני זוכרת שאחת המורות אמרה,‬
‫"טוב, סלסט,‬

408
00:24:59,040 --> 00:25:03,080
‫"מעכשיו תפני את הזבל של כל בית הספר‬
‫עד סוף השנה,‬

409
00:25:03,160 --> 00:25:05,640
‫"ואז לא נספר לחברים שלך שאת דפוקה ב…"‬

410
00:25:07,920 --> 00:25:09,120
‫זה נורא…‬

411
00:25:10,600 --> 00:25:12,800
‫המצב הרבה יותר טוב כיום, וזה טוב. זה…‬

412
00:25:13,880 --> 00:25:16,280
‫היום זה כמעט מגניב לסבול מ-ADHD.‬

413
00:25:18,080 --> 00:25:19,880
‫ונראה שכולם סובלים מזה.‬

414
00:25:22,640 --> 00:25:25,720
‫ונראה שכולם משתמשים בזה כסוג של תירוץ, לא?‬

415
00:25:25,800 --> 00:25:28,160
‫מישהו יעקוף אתכם בתור בבית קפה, לדוגמה.‬

416
00:25:28,240 --> 00:25:32,040
‫הוא יגיד, "סליחה, פשוט יש לי מגוון עצבי".‬

417
00:25:33,360 --> 00:25:34,280
‫ואני חושבת אז,‬

418
00:25:34,960 --> 00:25:37,240
‫"שלום. גם לי.‬

419
00:25:37,320 --> 00:25:38,800
‫"אני מחכה כאן 40 דקות.‬

420
00:25:38,880 --> 00:25:41,720
‫"תחזור לתור, אילון מאסק, לך תזדיין.‬

421
00:25:42,560 --> 00:25:43,560
‫"עוף מפה".‬

422
00:25:47,040 --> 00:25:50,960
‫אבל אנשים מנפנפים במונחים האלה‬

423
00:25:51,040 --> 00:25:53,400
‫כדי להצדיק התנהגות מחורבנת.‬

424
00:25:53,480 --> 00:25:55,880
‫לדוגמה, תוכלו לשמוע פוליטיקאי אומר…‬

425
00:25:55,960 --> 00:25:57,320
‫סליחה, "פוליטיקאי"…‬

426
00:25:57,400 --> 00:25:59,200
‫סוטה. סליחה.‬

427
00:26:07,040 --> 00:26:09,440
‫כן, הבדיחה הזו מתקבלת אחרת באמריקה.‬

428
00:26:13,000 --> 00:26:16,200
‫אבל לפעמים נראה פוליטיקאי במסיבת עיתונאים‬

429
00:26:16,280 --> 00:26:20,320
‫והוא אומר, "כן, היי. הרגע נמסר לי שאני ב…"‬

430
00:26:20,960 --> 00:26:21,960
‫"בספקטרום".‬

431
00:26:22,040 --> 00:26:23,440
‫"בספקטרום".‬

432
00:26:23,520 --> 00:26:26,360
‫"לכן הכנסתי לה יד לחצאית. טוב…"‬

433
00:26:27,120 --> 00:26:29,040
‫או שנשמע שחקן כדורגל שאומר…‬

434
00:26:41,040 --> 00:26:44,840
‫"לא, תקפתי אותה מינית מסיבה אחת בלבד,‬

435
00:26:44,920 --> 00:26:47,760
‫"אימא שלי סיפרה לי הרגע שיש לי ADHD".‬

436
00:26:50,000 --> 00:26:51,480
‫לא! אני שונאת את זה.‬

437
00:26:51,560 --> 00:26:53,920
‫אני נערת השער של ADHD, טוב?‬

438
00:26:54,000 --> 00:26:55,560
‫אובחנתי בגיל צעיר,‬

439
00:26:55,640 --> 00:26:58,480
‫ובמשך עשורים לקחתי תרופות לסירוגין‬
‫לטיפול בבעיה,‬

440
00:26:58,560 --> 00:27:00,080
‫ואני יכולה לומר לכם היום‬

441
00:27:00,160 --> 00:27:04,160
‫שמעולם לא תקעתי את הזין שלי‬
‫במשהו שלא רצה אותו.‬

442
00:27:15,000 --> 00:27:16,040
‫זו האמת.‬

443
00:27:19,240 --> 00:27:22,000
‫התחלתי לקחת תרופה חדשה לטיפול ב-ADHD‬
‫והיא טובה.‬

444
00:27:22,080 --> 00:27:23,760
‫היא עוזרת לי להתרכז יותר,‬

445
00:27:23,840 --> 00:27:27,960
‫אבל אחת מתופעות הלוואי של התרופה‬
‫היא הגברת החרדה שלי.‬

446
00:27:28,040 --> 00:27:29,320
‫אני מלאת חרדות, האמת.‬

447
00:27:29,920 --> 00:27:32,960
‫אז אני צריכה להזיז את הגוף‬
‫כדי להתמודד עם החרדה.‬

448
00:27:33,040 --> 00:27:34,320
‫אז אני הולכת הרבה.‬

449
00:27:34,400 --> 00:27:37,760
‫אני אוהבת ללכת. הליכות הן הקטע שלי.‬

450
00:27:38,400 --> 00:27:41,600
‫אני יוצאת להליכות בכל זמן שאני יכולה‬
‫וקמה מוקדם לקראתן.‬

451
00:27:41,680 --> 00:27:45,040
‫אני מנסה לקום בשש בבוקר‬
‫ולצאת להליכה כשאין איש בסביבה.‬

452
00:27:45,560 --> 00:27:49,360
‫טוב, זה מה שחשבתי.‬
‫מסתבר שיש המון אנשים שהולכים בשש בבוקר.‬

453
00:27:50,440 --> 00:27:52,920
‫וכל מי שקם להליכה בשש בבוקר‬

454
00:27:53,000 --> 00:27:56,240
‫מת לדבר על זה שהוא קם להליכה בשש בבוקר.‬

455
00:27:59,960 --> 00:28:03,360
‫נראה שהצטרפתי לאיזה מועדון שיח‬
‫המתנהל בבקרים תוך כדי הליכה‬

456
00:28:03,440 --> 00:28:05,400
‫ואני לא רוצה להשתייך למועדון הזה!‬

457
00:28:06,320 --> 00:28:10,520
‫אני פשוט יוצאת, גוררת את התחת הדפוק שלי‬

458
00:28:11,520 --> 00:28:13,000
‫ופשוט מנסה לגמור עם זה.‬

459
00:28:13,880 --> 00:28:15,320
‫אבל אז אני רואה אחד מהם.‬

460
00:28:15,400 --> 00:28:18,280
‫בדרך כלל מדובר בגבר לבן, מבוגר וסטרייט‬

461
00:28:18,360 --> 00:28:20,720
‫שיצא ליהנות מזכויות היתר שלו. "היי…"‬

462
00:28:22,600 --> 00:28:23,760
‫"זה טוב."‬

463
00:28:24,320 --> 00:28:27,160
‫הוא תופס את כל השביל,‬
‫בגלל שהוא לא צריך לבחור צד.‬

464
00:28:27,240 --> 00:28:28,680
‫כל החרא הזה שלו.‬

465
00:28:31,840 --> 00:28:34,880
‫אבל כשהוא מתחיל להתקרב אליי,‬

466
00:28:36,160 --> 00:28:39,160
‫הוא אף פעם לא בטוח באיזה צד ללכת, נכון?‬

467
00:28:41,280 --> 00:28:44,080
‫כן. זה משחק נחמד לשש בבוקר.‬

468
00:28:44,160 --> 00:28:46,480
‫"חתיכת בן… אולי ת…"‬

469
00:28:46,560 --> 00:28:48,280
‫וכשהוא שוב מתקרב,‬

470
00:28:48,360 --> 00:28:50,480
‫זה הופך לסוג של ריקוד אירי.‬

471
00:28:51,640 --> 00:28:54,040
‫"בחר צד, מייקל פלטלי, קדימה!"‬

472
00:28:56,920 --> 00:29:02,280
‫מבין האנשים שיוצאים להליכה בשש בוקר,‬
‫אני מעדיפה את אותן נשים, בנות גיל מסוים,‬

473
00:29:02,360 --> 00:29:04,560
‫והן בדרך כלל מצוידות במשקף‬

474
00:29:05,440 --> 00:29:09,080
‫ובפאוץ', כי הן לא יודעות לכמה זמן הן יצאו.‬

475
00:29:15,040 --> 00:29:17,640
‫הן מסתובבות להן.‬

476
00:29:17,720 --> 00:29:21,360
‫אין להן תוכניות,‬
‫אבל אין מישהו שיותר עסוק מהן.‬

477
00:29:32,000 --> 00:29:34,240
‫הן עסוקות. המון דברים קורים.‬

478
00:29:34,320 --> 00:29:37,000
‫יש להן המון מה לעשות.‬
‫אבל יש דבר שהן לא יעשו:‬

479
00:29:37,080 --> 00:29:38,920
‫הן לא יעזרו עם הנכדים, לא…‬

480
00:29:45,840 --> 00:29:47,440
‫אני מתה על הנשים האלה.‬

481
00:29:48,120 --> 00:29:51,880
‫יש דמות שאי אפשר להימנע ממנה בהליכת הבוקר.‬

482
00:29:52,440 --> 00:29:55,800
‫מדובר בפמיניסטית מהגל השני‬
‫שהרגע סיימה להתאמן.‬

483
00:29:56,320 --> 00:30:03,120
‫היא תמיד לובשת ביגוד ספורטיבי תואם,‬
‫בגוון אחד בהיר או כהה מצבע העור שלה,‬

484
00:30:03,200 --> 00:30:06,200
‫אז היא תמיד נראית ערומה כמעט לגמרי.‬

485
00:30:07,880 --> 00:30:09,640
‫וזה משגע אותי.‬

486
00:30:09,720 --> 00:30:12,520
‫כי אני לא יודעת אם היא יודעת את זה.‬
‫השעה מוקדמת.‬

487
00:30:13,360 --> 00:30:14,400
‫אני מדברת ואז,‬

488
00:30:14,480 --> 00:30:16,600
‫"סליחה… מה זה החרא הזה?"‬

489
00:30:17,520 --> 00:30:21,480
‫"לא, סליחה, פשוט ראיתי את קווי המתאר‬
‫ולא הייתי בטוחה לרגע."‬

490
00:30:25,800 --> 00:30:28,760
‫"כן, אני מבינה,‬
‫'חופש לפטמות, חופש לשפתות', שיהיה."‬

491
00:30:31,480 --> 00:30:32,640
‫אני מתה על זה.‬

492
00:30:32,720 --> 00:30:34,640
‫והן כל כך קולניות‬

493
00:30:34,720 --> 00:30:36,480
‫ומלאות ביטחון‬

494
00:30:36,560 --> 00:30:39,160
‫והן רוצות שנדע‬
‫כמה קולניות ומלאות ביטחון הן.‬

495
00:30:39,240 --> 00:30:42,080
‫הן היו רואות אותי ואומרות,‬
‫"אני רואה אותך, כלבה,‬

496
00:30:42,160 --> 00:30:43,920
‫"תראי אותך, יפהפייה.‬

497
00:30:44,000 --> 00:30:47,400
‫"בטייץ המרזה שלך‬
‫ובסוודר שגדול עלייך מדי. כן!‬

498
00:30:47,480 --> 00:30:50,400
‫"תפסי את היום הזה בביצים,‬
‫כלבה שולטת וסקסית שכמוך.‬

499
00:30:50,480 --> 00:30:52,200
‫"הנה אנחנו, הכלבות השולטות.‬

500
00:30:52,280 --> 00:30:54,600
‫"ואל תיתני לאף גבר או לאישה לא מושכת‬

501
00:30:54,680 --> 00:30:56,520
‫"לומר לך מה אסור לך לעשות.‬

502
00:30:56,600 --> 00:30:58,600
‫"אנחנו כלבות ושולטות!"‬

503
00:31:03,800 --> 00:31:05,880
‫אתם יודעים על מה עוד אוותר בהליכות?‬

504
00:31:05,960 --> 00:31:07,040
‫על כלבים מחרבנים.‬

505
00:31:09,440 --> 00:31:11,520
‫המון כלבים מחרבנים.‬

506
00:31:11,600 --> 00:31:13,520
‫ואני אומרת לכם, הם מחכים לי.‬

507
00:31:13,600 --> 00:31:15,200
‫הם מחכים לי. באמת.‬

508
00:31:15,280 --> 00:31:17,400
‫הם רואים אותי מגיעה מעבר לפינה‬

509
00:31:17,480 --> 00:31:18,680
‫והם עוברים לכריעה.‬

510
00:31:24,640 --> 00:31:28,400
‫ואפשר לדעת שהסוגר שלהם רוטט בהתרגשות.‬

511
00:31:30,720 --> 00:31:32,800
‫והם נועצים מבט בעמקי נשמתי.‬

512
00:31:34,640 --> 00:31:35,840
‫והם מחרבנים‬

513
00:31:36,960 --> 00:31:39,560
‫בזמן שהשמש עולה מאחוריהם.‬

514
00:31:41,120 --> 00:31:44,040
‫ואי אפשר לברוח מזה. אני אומרת לכם, ניסיתי.‬

515
00:31:44,120 --> 00:31:46,680
‫צריך לנסות שלא ליצור קשר עין, ולרוץ משם.‬

516
00:31:46,760 --> 00:31:47,720
‫אני לא רצה.‬

517
00:31:47,800 --> 00:31:50,640
‫אני הולכת בקצב סביר לחלוטין‬
‫והם באים אחריי.‬

518
00:31:50,720 --> 00:31:53,440
‫"לאן את הולכת? אני יכול לצאת עם זה לדרך."‬

519
00:31:54,920 --> 00:31:55,920
‫פאק.‬

520
00:31:58,480 --> 00:32:00,800
‫כלבים מחרבנים.‬

521
00:32:02,880 --> 00:32:04,920
‫שולחים לי הרבה דברים לאחרונה.‬

522
00:32:05,840 --> 00:32:08,720
‫חלק מהדברים הם מתנות מכל מיני אנשים‬
‫וזה נחמד.‬

523
00:32:08,800 --> 00:32:11,520
‫אנשים מאוד נחמדים אליי ואני מעריכה את זה.‬

524
00:32:11,600 --> 00:32:12,480
‫אבל…‬

525
00:32:12,560 --> 00:32:13,600
‫תודה.‬

526
00:32:14,360 --> 00:32:15,480
‫אני מוכרחה לומר,‬

527
00:32:16,400 --> 00:32:20,240
‫רוב הדברים שנשלחים אליי‬
‫הם בדרך כלל מוצרים של חברות שונות.‬

528
00:32:20,320 --> 00:32:22,840
‫חברות שולחות לי מוצרים ומקוות שאקדם אותם,‬

529
00:32:22,920 --> 00:32:24,520
‫או שאצלם פתיחת מארז.‬

530
00:32:24,600 --> 00:32:30,120
‫אתם יודעים איך מתבצעת "פתיחת מארז"?‬
‫חברה שולחת מוצרים למשפיענית מסוימת,‬

531
00:32:30,200 --> 00:32:33,760
‫ואותה משפיענית מסדרת 40 אלף פנסי תאורה,‬

532
00:32:35,280 --> 00:32:37,760
‫נועלת את הילדים בשירותים למשך שעתיים‬

533
00:32:38,280 --> 00:32:44,960
‫ואז המשפיענית מצלמת את עצמה פותחת את המתנה‬
‫ומגיבה בסגנון, "אלוהים, חבר'ה…"‬

534
00:32:47,200 --> 00:32:53,400
‫"הרגע קיבלתי‬
‫את המתנה המדהימה בעולם מ'פראדה'.‬

535
00:32:54,960 --> 00:32:58,360
‫"המתנה הזו שווה מיליונים של מיליארדים‬

536
00:32:58,440 --> 00:33:03,800
‫"וחשבתי שיהיה מדהים‬
‫אם אחלוק את תוכנה איתכם‬

537
00:33:03,880 --> 00:33:07,720
‫"כי אתם אף פעם לא תקבלו דבר כזה‬
‫כי אתם עניים ומכוערים."‬

538
00:33:09,360 --> 00:33:11,360
‫"תעשו לייק ומנוי לערוץ שלי!"‬

539
00:33:14,640 --> 00:33:15,640
‫פתיחת מארזים.‬

540
00:33:16,840 --> 00:33:17,920
‫שלחו לי‬

541
00:33:19,160 --> 00:33:22,040
‫שמונה ויברטורים בחודשיים.‬

542
00:33:28,960 --> 00:33:32,240
‫זו כמות רצינית של פינים מפלסטיק בבית.‬

543
00:33:32,880 --> 00:33:37,880
‫תראו, אני מבינה שיש לי עוקבים‬
‫וקהל שאני מקיימת איתו קשר,‬

544
00:33:37,960 --> 00:33:39,840
‫וחברות מסחריות פועלות בחוכמה‬

545
00:33:39,920 --> 00:33:44,880
‫כשהן שולחות לי מוצרים‬
‫ומקוות שאמליץ לכם עליהם, כוכבים שכמותכם.‬

546
00:33:44,960 --> 00:33:46,680
‫אבל שמונה פינים?‬

547
00:33:48,120 --> 00:33:53,280
‫נראה לי שהחברות האלה קצת טועות בי.‬

548
00:33:54,280 --> 00:33:58,520
‫נראה שמישהו במשרד לא עושה את העבודה שלו.‬
‫אני לא האדם המיני בעולם.‬

549
00:33:58,600 --> 00:33:59,880
‫אני בקושי נותנת.‬

550
00:34:02,920 --> 00:34:05,320
‫לא.‬

551
00:34:05,400 --> 00:34:07,760
‫אבל, בנות, אני אגיד דבר אחד.‬

552
00:34:08,960 --> 00:34:14,160
‫אני מאמינה שלכולנו יש, אתן יודעות,‬
‫סוג של אלילת מין פנימית.‬

553
00:34:15,000 --> 00:34:15,840
‫שיהיה.‬

554
00:34:15,920 --> 00:34:19,440
‫אבל אני לא קהל היעד,‬
‫בגלל שזה המסר שאנחנו מקבלים מהחברה.‬

555
00:34:19,520 --> 00:34:21,240
‫זה המסר השיווקי.‬

556
00:34:21,320 --> 00:34:26,600
‫האנשים שמפרסמים ויברטורים‬
‫נראים צעירים מאוד, חלקים למשעי,‬

557
00:34:26,680 --> 00:34:28,320
‫ויש להם גבות עבותות מאוד.‬

558
00:34:30,000 --> 00:34:30,920
‫אני לא…‬

559
00:34:32,040 --> 00:34:33,080
‫זה לא…‬

560
00:34:35,160 --> 00:34:36,240
‫זו לא אני.‬

561
00:34:37,720 --> 00:34:41,360
‫זו לא אני. זה סוג מאוד מסוים של בן אדם.‬

562
00:34:41,440 --> 00:34:46,040
‫כאילו, לא תראו מורים,‬
‫אני מתכוונת למורים אמיתיים למתמטיקה,‬

563
00:34:46,760 --> 00:34:48,360
‫שמופיעים בפרסומת לוויברטור.‬

564
00:34:49,920 --> 00:34:52,000
‫כולכם חושבים על מורי המתמטיקה שלכם?‬

565
00:34:53,640 --> 00:34:54,880
‫כדאי לכם לחשוב עליהם.‬

566
00:34:54,960 --> 00:34:59,280
‫תוכלו לדמיין מורה שמפרסמת ויברטור?‬

567
00:35:00,760 --> 00:35:02,760
‫"היה לך יום קשה בכיתה?"‬

568
00:35:09,880 --> 00:35:11,800
‫"האלגברה מתישה אותך?"‬

569
00:35:15,320 --> 00:35:18,160
‫"נמאס לך לפנגר את עצמך‬
‫מאחוריי מזנון בית הספר?"‬

570
00:35:21,120 --> 00:35:23,880
‫"נסי את ג'ק רביט 10,000!"‬

571
00:35:25,480 --> 00:35:27,480
‫זה יימכר כמו לחמיות טריות.‬

572
00:35:28,040 --> 00:35:32,200
‫אני מקבלת את הוויברטורים האלה‬
‫שנשלחו אליי ממגוון חברות שונות.‬

573
00:35:32,280 --> 00:35:34,480
‫גווינת' פלטרו שלחה לי ויברטור אחד.‬

574
00:35:36,920 --> 00:35:40,360
‫"כן, זה מדהים, חבר'ה.‬

575
00:35:41,280 --> 00:35:44,600
‫"הוא עשוי משומן ברווז אורגני.‬

576
00:35:47,000 --> 00:35:52,280
‫"וגם מפלסטיק ממקור הוליסטי‬
‫שמיטיב עם האוקיינוסים.‬

577
00:35:53,480 --> 00:35:57,640
‫"לוויברטור זה יש היכולת, מרגע שהוכנס,‬

578
00:35:58,360 --> 00:36:00,720
‫"להתמוסס בתוכך.‬

579
00:36:03,280 --> 00:36:04,800
‫"ואחרי שאת גומרת,‬

580
00:36:04,880 --> 00:36:06,880
‫"פרפרים יוצאים החוצה."‬

581
00:36:15,920 --> 00:36:19,000
‫והפרפרים הופכים למזומנים‬
‫שעפים בחזרה לגווינת'.‬

582
00:36:21,720 --> 00:36:24,600
‫קיבלתי ויברטור נוסף מחברת למוצרים לגברים.‬

583
00:36:25,120 --> 00:36:28,360
‫הוויברטור הזה הגיע עם סוללה ריקה‬
‫ונאלצתי לשלם על המשלוח.‬

584
00:36:30,400 --> 00:36:31,360
‫ולוויברטור הזה‬

585
00:36:31,880 --> 00:36:37,360
‫היו שלושה מצבי הפעלה,‬
‫ובכל אחד מהמצבים, הוא השמיע רעש של מכונית.‬

586
00:36:38,320 --> 00:36:41,880
‫במצב הראשון,‬
‫נשמע שהמכונית לא מתניעה, כאילו…‬

587
00:36:46,560 --> 00:36:49,200
‫המצב השני דמה למרוץ פורמולה 1…‬

588
00:36:49,280 --> 00:36:50,480
‫לעזאזל!‬

589
00:36:53,040 --> 00:36:55,920
‫ובמצב השלישי,‬
‫נשמע רעש של טרקטור להובלת ברווזים…‬

590
00:36:59,040 --> 00:37:02,520
‫הוויברטור הגיע עם ספר הוראות עבה,‬

591
00:37:02,600 --> 00:37:05,200
‫הוא היה עבה כמו "צופן דה וינצ'י" הדפוק.‬

592
00:37:05,280 --> 00:37:07,400
‫"בכמה דרכים אפשר להשתמש בדבר הזה?"‬

593
00:37:07,480 --> 00:37:10,240
‫באמת, חשבתי שאתקע אותו בתוכי ולפתע,‬

594
00:37:10,320 --> 00:37:11,920
‫לני קרביץ יופיע.‬

595
00:37:15,000 --> 00:37:16,680
‫אני מתה על לני קרביץ.‬

596
00:37:19,040 --> 00:37:21,040
‫כן, אני ממש אוהבת את לני קרביץ.‬

597
00:37:21,960 --> 00:37:24,800
‫כן, יש לו מקום קבוע בבנק הפנטזיות שלי.‬

598
00:37:27,760 --> 00:37:32,360
‫כן! אתם מכירים את בנק הפנטזיות.‬
‫אלה הדברים שאתם חושבים עליהם כשאתם מאוננים‬

599
00:37:33,120 --> 00:37:34,400
‫ושומרים אותם בכספת.‬

600
00:37:43,040 --> 00:37:45,040
‫וואו, סליחה. אני גם…‬

601
00:37:46,520 --> 00:37:49,520
‫גם לילי אלן שלחה לי ויברטור,‬

602
00:37:49,600 --> 00:37:52,160
‫אבל לילי הייתה קצת יוצאת דופן‬

603
00:37:52,240 --> 00:37:55,440
‫כי הייתה לו פייה קטנה, כאילו…‬

604
00:37:59,720 --> 00:38:03,080
‫נראיתי כמו קורטני קרדשיאן וטראוויס בארקר‬
‫על השטיח האדום.‬

605
00:38:05,760 --> 00:38:06,760
‫מספיק!‬

606
00:38:06,840 --> 00:38:09,000
‫אבל התרגשתי להשתמש בוויברטור של לילי‬

607
00:38:09,080 --> 00:38:13,760
‫כי חשבתי שאיהנה מחוויה משודרגת‬
‫בהשוואה למוצרים המשעממים שאני רגילה להם.‬

608
00:38:13,840 --> 00:38:16,160
‫אולי זה ייקח קצת זמן, מי יודע…‬

609
00:38:16,720 --> 00:38:20,960
‫אולי כמה נרות יידלקו מעצמם‬
‫ומוזיקה רכה תתחיל להתנגן.‬

610
00:38:21,040 --> 00:38:24,400
‫אולי החתיך מברידג'רטון יתדפק בחלון פתאום.‬

611
00:38:26,200 --> 00:38:27,600
‫מהעונה הראשונה, כן?‬

612
00:38:29,640 --> 00:38:32,160
‫מה קרה בעונה השנייה, לעזאזל?‬

613
00:38:33,800 --> 00:38:40,800
‫צפיתי בעונה השנייה של ברידג'רטון ואמרתי,‬
‫"לא. למה כולם מדברים ולובשים בגדים?‬

614
00:38:40,880 --> 00:38:42,600
‫"לא. נחזור לעונה הראשונה".‬

615
00:38:43,480 --> 00:38:47,240
‫לפרקי העונה הראשונה של ברידג'רטון‬
‫נרשמו מעל מיליארד הורדות.‬

616
00:38:47,320 --> 00:38:48,760
‫אני אחראית לחצי מהכמות.‬

617
00:38:51,120 --> 00:38:54,720
‫היה לי זמן לעצמי,‬
‫בעלי לקח את הילדים לשעה.‬

618
00:38:54,800 --> 00:38:57,960
‫או לשנה. אין לי מושג כמה זמן הם נעדרו.‬

619
00:38:58,040 --> 00:38:59,040
‫וחשבתי,‬

620
00:38:59,760 --> 00:39:00,840
‫"הכול בסדר, לילי?‬

621
00:39:02,960 --> 00:39:04,000
‫"מה קורה?"‬

622
00:39:05,400 --> 00:39:07,920
‫וקירבתי את לילי לאזור שלי‬

623
00:39:08,000 --> 00:39:09,440
‫ואלוהים אדירים!‬

624
00:39:10,360 --> 00:39:12,280
‫אני מחצתי את הכלבה הזו במלקחיים!‬

625
00:39:13,560 --> 00:39:14,800
‫מחצתי את הכלבה הזו‬

626
00:39:14,880 --> 00:39:17,320
‫כמו בת למשפחת קרדשיאן‬
‫שדופקת ילד לבן ורזה.‬

627
00:39:18,120 --> 00:39:18,960
‫"בוא הנה!"‬

628
00:39:21,640 --> 00:39:25,360
‫המצב נעשה רציני במהירות.‬

629
00:39:26,960 --> 00:39:29,760
‫לא היו נרות ולא הייתה מוזיקה רכה.‬

630
00:39:29,840 --> 00:39:33,160
‫אף אחד מצוות שחקני ברידג'רטון לא הופיע.‬

631
00:39:34,200 --> 00:39:35,680
‫ללילי יש שיניים!‬

632
00:39:38,560 --> 00:39:40,680
‫היא כמעט כרתה את הדגדגן שלי בנשיכה.‬

633
00:39:42,760 --> 00:39:44,920
‫לא היה בזה שום דבר איטי.‬

634
00:39:45,000 --> 00:39:49,080
‫במקום זה, הכול קרה בבת אחת.‬

635
00:39:49,800 --> 00:39:51,800
‫צחקתי בהיסטריה,‬

636
00:39:51,880 --> 00:39:54,000
‫בכיתי קצת, הפלצתי…‬

637
00:40:06,720 --> 00:40:08,720
‫גמרתי כמו שדה.‬

638
00:40:10,560 --> 00:40:14,120
‫אבל אז מצאתי את עצמי סתם כך, במטבח,‬

639
00:40:14,200 --> 00:40:16,600
‫מכינה ארוחות לילדים ברגליים רדומות.‬

640
00:40:17,280 --> 00:40:18,280
‫"לילי…"‬

641
00:40:19,320 --> 00:40:20,760
‫"לילי המזדיינת!"‬

642
00:40:22,040 --> 00:40:23,000
‫"לילי!"‬

643
00:40:29,640 --> 00:40:30,640
‫"לילי!"‬

644
00:40:40,080 --> 00:40:42,720
‫סיפרתי את הסיפור הזה באחד המופעים שלי‬

645
00:40:43,720 --> 00:40:48,120
‫ואישה אחת נעמדה וצרחה,‬

646
00:40:48,200 --> 00:40:49,720
‫"תשלחי לי קישור!"‬

647
00:40:58,840 --> 00:41:03,280
‫והיא חזרה לשבת ליד בעלה ואמרה,‬
‫"שלא תעז, חתיכת…"‬

648
00:41:05,040 --> 00:41:07,520
‫"בכל שנה אתה קונה לי בושם לחג המולד,‬

649
00:41:07,600 --> 00:41:09,560
‫"השנה, אני בוחרת לעצמי את המתנה."‬

650
00:41:13,080 --> 00:41:14,640
‫"תשלחי את הקישור."‬

651
00:41:15,760 --> 00:41:16,840
‫אז מסתבר‬

652
00:41:17,520 --> 00:41:19,040
‫שאני נוגעת בצד הפוליטי.‬

653
00:41:20,360 --> 00:41:21,960
‫לא ידעתי שעשיתי את זה.‬

654
00:41:22,040 --> 00:41:27,040
‫אבל מסתבר שיש לי הרבה דברים לומר,‬
‫אלא שאין להם שום ביסוס.‬

655
00:41:27,560 --> 00:41:28,960
‫שום ביסוס.‬

656
00:41:29,560 --> 00:41:32,120
‫אבל בגלל האינטרנט, כולנו חושבים‬

657
00:41:32,200 --> 00:41:38,000
‫שנוכל לומר את מה שנרצה,‬
‫מתי שנרצה ואיך שנרצה,‬

658
00:41:38,080 --> 00:41:41,400
‫ושכל העולם רק מחכה לשמוע אותנו.‬

659
00:41:42,160 --> 00:41:44,680
‫בגלל האינטרנט, כולנו מאמינים‬

660
00:41:44,760 --> 00:41:47,040
‫שאנחנו הרבה יותר חכמים,‬

661
00:41:48,040 --> 00:41:52,080
‫מוכשרים ומיומנים מכפי שאנחנו.‬

662
00:41:52,640 --> 00:41:55,040
‫מעולם, במשך כל חיי,‬

663
00:41:55,120 --> 00:42:01,160
‫לא פגשתי יותר אנשים שמכנים עצמם "יזמים"‬
‫מאשר אלה שפגשתי בחודשים האחרונים.‬

664
00:42:01,240 --> 00:42:02,200
‫אלוהים!‬

665
00:42:02,280 --> 00:42:04,080
‫אף אחד הוא לא סתם "רופא",‬

666
00:42:05,080 --> 00:42:08,200
‫אף אחד הוא לא איזה מהנדס מחורבן… זה משעמם!‬

667
00:42:08,280 --> 00:42:12,680
‫לא, היום כולם יזמים‬
‫והם אוהבים לספר לך על זה.‬

668
00:42:12,760 --> 00:42:15,760
‫כאילו, "כן, שלום. שלום! היי, אני יזם.‬

669
00:42:15,840 --> 00:42:17,120
‫"כן, אני יזם.‬

670
00:42:17,200 --> 00:42:18,760
‫"ובגלל שאני יזם,‬

671
00:42:18,840 --> 00:42:23,320
‫"אני מסייע בייצור תוכן‬
‫עבור פלטפורמת מולטימדיה.‬

672
00:42:23,400 --> 00:42:28,800
‫"אנו מתמקדים בשורש התקשור הבין-מותגי‬
‫בסביבה הקרובה או הרחוקה,‬

673
00:42:28,880 --> 00:42:34,320
‫"ואנו מוודאים בדיוק של לייזר‬
‫שנשתמש בחידושי מילים כמו 'תקשור' ו'שורש'.‬

674
00:42:34,400 --> 00:42:35,960
‫"אני יזם."‬

675
00:42:36,760 --> 00:42:39,920
‫ואני חושבת, "בסדר…‬

676
00:42:40,000 --> 00:42:41,520
‫"אתה נשמע עסוק.‬

677
00:42:42,800 --> 00:42:45,800
‫"איך נראה השבוע שלך?"‬

678
00:42:45,880 --> 00:42:48,320
‫"כן, תודה. כיזם…"‬

679
00:42:48,880 --> 00:42:49,760
‫כן.‬

680
00:42:50,440 --> 00:42:55,240
‫"אני מוכרת כובעי לבד בשוק‬
‫פעמיים בחודש בימי רביעי,‬

681
00:42:55,320 --> 00:42:58,560
‫"בין 11:16 ל-11:24.‬

682
00:42:59,800 --> 00:43:02,760
‫"גם בן הזוג שלי הוא יזם. הוא אוסף פרפרים.‬

683
00:43:02,840 --> 00:43:08,600
‫"ולמעשה, ההורים שלו הרגע קנו לנו‬
‫את נכס הצוק השני שלנו,‬

684
00:43:08,680 --> 00:43:10,400
‫"ממש בשכנות לכריס המסוורת'.‬

685
00:43:10,480 --> 00:43:12,040
‫"אנחנו מאוד מצליחים."‬

686
00:43:15,040 --> 00:43:18,800
‫"טוב, אני מצטערת. לא, את לא יזמת.‬

687
00:43:18,880 --> 00:43:20,280
‫"את פוסטמה."‬

688
00:43:24,480 --> 00:43:29,800
‫ולכל היזמים יש שמות מאוד מוזרים, לא?‬
‫לא היו ליזמים שמות כאלה פעם.‬

689
00:43:29,880 --> 00:43:33,240
‫ב-1999, השמות היו טרוי ואלישיה.‬

690
00:43:33,320 --> 00:43:37,560
‫אבל עכשיו הם מוכרים כלקרוס וספצ'ולה.‬

691
00:43:42,600 --> 00:43:44,200
‫העולם השתגע.‬

692
00:43:44,280 --> 00:43:47,760
‫העולם השתגע לגמרי.‬
‫אתם יודעים מי יציל אותנו?‬

693
00:43:48,800 --> 00:43:49,640
‫ריהאנה.‬

694
00:43:51,320 --> 00:43:53,560
‫כן, אני לא צוחקת, חברים.‬

695
00:43:53,640 --> 00:43:56,480
‫ריהאנה תציל אותנו. היא המלכה של הכול.‬

696
00:43:56,560 --> 00:44:00,560
‫היא משדרת פתיחות לעולם וביטחון בגוף‬

697
00:44:00,640 --> 00:44:03,000
‫וכל המוצרים שהיא מביאה לעולם‬

698
00:44:03,080 --> 00:44:04,280
‫עושים את אותו הדבר.‬

699
00:44:04,360 --> 00:44:09,000
‫היא באמת השקיעה מכיסה בדברים שהיא אמרה.‬

700
00:44:09,080 --> 00:44:12,160
‫יש לה מותג הלבשה תחתונה‬
‫בשם "Savage X Fenty",‬

701
00:44:12,240 --> 00:44:17,040
‫ופרטי הלבוש מתאימים לסוגי גוף שונים מאוד.‬

702
00:44:17,120 --> 00:44:22,080
‫ועכשיו, בזכותה, מותגי הלבשה תחתונה אחרים‬
‫מתחילים לנהוג באופן דומה.‬

703
00:44:22,160 --> 00:44:28,480
‫והיום, סוף סוף, גם מותג "ויקטוריה'ס סיקרט"‬
‫מציע פריטים במגוון מידות רחב יותר,‬

704
00:44:28,560 --> 00:44:30,000
‫וזה מעולה.‬

705
00:44:30,560 --> 00:44:33,960
‫אבל אומר דבר אחד על "ויקטוריה'ס סיקרט",‬

706
00:44:34,720 --> 00:44:36,640
‫הם יכולים להשתדל יותר‬

707
00:44:36,720 --> 00:44:42,240
‫כי כולם יודעים שהם השתדלו מאוד‬
‫לגרום לנו לשנוא את עצמנו במשך עשרות שנים.‬

708
00:44:42,840 --> 00:44:44,320
‫אז הם יכולים…‬

709
00:44:44,400 --> 00:44:45,320
‫כן.‬

710
00:44:47,880 --> 00:44:50,520
‫אבל עכשיו יש לנו את ריהאנה,‬

711
00:44:50,600 --> 00:44:52,040
‫והכול הסתדר,‬

712
00:44:52,120 --> 00:44:55,600
‫והמותג שלה, "Savage X Fenty",‬
‫הוא פשוט סקסי בטירוף.‬

713
00:44:56,320 --> 00:44:59,840
‫הכול כל כך סקסי.‬
‫למוצרים יש אפילו שמות סקסיים.‬

714
00:44:59,920 --> 00:45:01,800
‫אחד המוצרים נקרא‬

715
00:45:01,880 --> 00:45:04,680
‫"חזיית רבע גביע דקיקה ונוצצת".‬

716
00:45:05,920 --> 00:45:08,280
‫כן, אין יותר צורך ב"תומך סלעים לכתף".‬

717
00:45:09,880 --> 00:45:14,080
‫יש לה עוד מוצר‬
‫בשם "חצאית פתוחה מאחור למתפרפרת".‬

718
00:45:14,160 --> 00:45:15,920
‫תשתקו. זה מדליק.‬

719
00:45:16,640 --> 00:45:21,680
‫יש עוד מוצר בשם‬
‫"חליפת חתולה מרשת ללא מפשעה".‬

720
00:45:24,080 --> 00:45:25,120
‫זה לוהט.‬

721
00:45:26,440 --> 00:45:29,480
‫ביקרתי באתר שלה וקניתי הכול,‬

722
00:45:29,560 --> 00:45:34,280
‫ואז הבנתי שיש דבר אחד שלא הוצע שם למכירה:‬

723
00:45:34,840 --> 00:45:38,800
‫תחתונים ליום האחרון של המחזור,‬
‫שהם תחתונים גדולים מדי ומנדפי ריחות.‬

724
00:45:40,040 --> 00:45:43,120
‫אתם מכירים את התחתונים האלה?‬
‫כן, אתם מכירים אותם.‬

725
00:45:43,760 --> 00:45:47,080
‫הם שומרים את עלי החסה במקומם‬
‫וסופגים את מיצי הרחם.‬

726
00:45:56,480 --> 00:45:59,440
‫בחור אחד מאחור אמר, "אלוהים!"‬

727
00:46:04,880 --> 00:46:07,280
‫זה כל כך משמח אותי!‬

728
00:46:09,280 --> 00:46:10,840
‫איפה איבדתי אותך, אדוני?‬

729
00:46:10,920 --> 00:46:13,360
‫בעלי החסה או במיץ הרחם?‬

730
00:46:17,120 --> 00:46:19,000
‫כן.‬

731
00:46:19,600 --> 00:46:22,920
‫ראיתם פעם תצוגת אופנה של Savage X Fenty?‬

732
00:46:23,480 --> 00:46:26,160
‫"שיט, ביל. זה מדליק."‬

733
00:46:26,240 --> 00:46:29,120
‫תוסיפו את זה לבנק הפנטזיות שלכם, בחינם.‬

734
00:46:29,640 --> 00:46:32,760
‫תצוגת האופנה הזו כל כך מגוונת.‬

735
00:46:32,840 --> 00:46:37,160
‫אפשר לראות סוגי גוף שונים כל כך על המסלול.‬
‫כל כך הרבה צורות שונות.‬

736
00:46:37,240 --> 00:46:39,040
‫גדולות, קטנות, שחורות, לבנות.‬

737
00:46:39,120 --> 00:46:41,760
‫גוף אחד מסוקס, גוף אחר מפורכס. שיהיה.‬

738
00:46:41,840 --> 00:46:43,800
‫אבל כל הגופים גמישים מאוד.‬

739
00:46:44,320 --> 00:46:48,800
‫מי שצועד על המסלול הזה‬
‫יכול לרכון עד הרצפה וללקק את הגב במקביל,‬

740
00:46:48,880 --> 00:46:51,520
‫תוך שהם שומרים על קשר עין מיני ואסרטיבי.‬

741
00:46:52,920 --> 00:46:56,480
‫יש שם מלכות כל כך גמישות‬
‫שיכולות לבעוט ולעשות טוורקינג,‬

742
00:46:56,560 --> 00:46:58,440
‫תוך כדי הנקה.‬

743
00:47:00,280 --> 00:47:02,880
‫הכול כל כך חושני שם. אני מתה על זה.‬

744
00:47:03,560 --> 00:47:06,720
‫אשמח לראות איך חלק מהמוצרים האלה ייראו‬

745
00:47:06,800 --> 00:47:10,480
‫על מישהי שיש לה גוף של אישה בגיל המעבר‬
‫מאז שהייתה בת 12.‬

746
00:47:11,320 --> 00:47:16,080
‫אתם יודעים, מישהי שלא בועטת מעל הראש שלה‬
‫כשהשיר "WAP" מתחיל להתנגן,‬

747
00:47:16,160 --> 00:47:21,160
‫אלא מישהי שתביא לך דלי וסמרטוט‬
‫לכוס הרטוב שלך.‬

748
00:47:23,080 --> 00:47:24,000
‫כן.‬

749
00:47:24,080 --> 00:47:30,320
‫אשמח לראות איך תיראה‬
‫חליפת חתולה מרשת ללא מפשעה‬

750
00:47:30,400 --> 00:47:31,960
‫על מישהי בשם פטרישה.‬

751
00:47:34,000 --> 00:47:36,600
‫כן. כולנו מכירים את פטרישה.‬

752
00:47:37,560 --> 00:47:38,720
‫היא מעשית.‬

753
00:47:39,480 --> 00:47:40,520
‫היא עסוקה.‬

754
00:47:42,080 --> 00:47:43,320
‫היא עייפה.‬

755
00:47:44,680 --> 00:47:48,800
‫היי, פטרישה יכולה להיות סקסית כשהיא רוצה.‬

756
00:47:48,880 --> 00:47:51,560
‫אבל אם בעלה ינסה לשכב איתה‬
‫יותר מפעמיים בחודש‬

757
00:47:51,640 --> 00:47:52,720
‫היא תתקשר למשטרה.‬

758
00:47:54,840 --> 00:47:58,680
‫אתם יכולים לדמיין את פטרישה,‬
‫כשהיא מתכוננת לעלות לבמה?‬

759
00:47:58,760 --> 00:48:01,000
‫דמיינו את סינדי קרופורד מאחורי הקלעים,‬

760
00:48:01,080 --> 00:48:05,880
‫כשהיא פשוט סינדי פאקינג קרופורד המדהימה,‬

761
00:48:05,960 --> 00:48:08,040
‫וגם ליזו נמצא מאחורי הקלעים.‬

762
00:48:08,120 --> 00:48:10,760
‫ליזו פשוט אומר, "כן, לעזאזל!"‬

763
00:48:13,000 --> 00:48:13,960
‫"כלבה!"‬

764
00:48:16,040 --> 00:48:19,320
‫ואז אומרים לה, "פטרישה, תורך. את מוכנה?"‬

765
00:48:20,480 --> 00:48:22,160
‫ופטרישה אומרת, "כן.‬

766
00:48:23,040 --> 00:48:25,640
‫"אני כאן כבר 40 דקות. היה נורא למצוא חניה.‬

767
00:48:26,280 --> 00:48:29,840
‫"אפשר להזדרז, בבקשה?‬
‫אאסוף את הילדים מהלימודים בעוד 20 דקות".‬

768
00:48:30,360 --> 00:48:32,040
‫ואז פטרישה תתחיל לדבר‬

769
00:48:32,120 --> 00:48:35,120
‫ותסביר על היתרונות והחסרונות של כל מוצר.‬

770
00:48:35,640 --> 00:48:37,960
‫"היי, כאן פטרישה. לא אבזבז לכם את הזמן.‬

771
00:48:38,040 --> 00:48:42,120
‫"אני רוצה לדבר איתכם‬
‫על חוטיני העור שאני לובשת.‬

772
00:48:42,680 --> 00:48:46,240
‫"אנו לא ממליצים ללבוש אותם‬
‫אחרי שאוכלים קארי חריף.‬

773
00:48:49,600 --> 00:48:53,640
‫"כי כפי שאתם יודעים,‬
‫לא משנה כמה פעמים מנגבים,‬

774
00:48:53,720 --> 00:48:55,400
‫"לפעמים דברים נתקעים.‬

775
00:48:57,400 --> 00:49:00,720
‫"אדבר לרגע על הצבעים,‬
‫החוטיני מגיע בצבע אדום, שחור‬

776
00:49:00,800 --> 00:49:03,240
‫"ולזמן מוגבל בלבד, גם בצבע חום ארגמן.‬

777
00:49:03,320 --> 00:49:06,000
‫"עכשיו נדבר על ציציות לפטמות.‬

778
00:49:06,080 --> 00:49:10,960
‫"לכל המלכות שבדומה לי,‬
‫יש להן פטמות בגודל של צלחות אוכל,‬

779
00:49:12,800 --> 00:49:14,120
‫"אל תיקנו את הדבר הזה.‬

780
00:49:14,880 --> 00:49:17,720
‫"חכו לכיסויי פטמות ממשי,‬
‫הם יגיעו בעוד חודש.‬

781
00:49:17,800 --> 00:49:18,960
‫"ולסיום,‬

782
00:49:19,040 --> 00:49:22,680
‫"רציתי לדבר איתכם‬
‫על תחתוני התחרה שלבשתי מתחת למותן.‬

783
00:49:22,760 --> 00:49:25,240
‫"קיבלתי הרבה אימיילים בנושא.‬

784
00:49:25,320 --> 00:49:28,520
‫"כולכן רציתן לדעת‬
‫האם כדאי לרכוש את המוצר הזה‬

785
00:49:28,600 --> 00:49:29,960
‫"במידה ויש לכן כרס."‬

786
00:49:31,160 --> 00:49:32,040
‫בסדר?‬

787
00:49:33,200 --> 00:49:34,280
‫"ואנחנו אומרות,‬

788
00:49:34,800 --> 00:49:36,120
‫"זה פאקינג ברור שכן.‬

789
00:49:36,960 --> 00:49:38,640
‫"כולנו בעניין של הכרס.‬

790
00:49:39,320 --> 00:49:42,200
‫"אנחנו לא רוצים שתתביישו בכרס הזו.‬

791
00:49:42,280 --> 00:49:44,320
‫"במקום זאת, נבקש שתתמסרו לה,‬

792
00:49:44,400 --> 00:49:47,640
‫"ותגיעו להחלטה האם להכניס את הבטן‬

793
00:49:48,480 --> 00:49:50,480
‫"או פשוט לתת לה להידלדל."‬

794
00:50:04,400 --> 00:50:06,880
‫אני רק רוצה לוודא שכל המצלמות רואות את זה.‬

795
00:50:09,440 --> 00:50:12,120
‫כל הצלמים אומרים, "כן, ראינו".‬

796
00:50:15,480 --> 00:50:20,160
‫לאחרונה סיימתי לצלם‬
‫את הסדרה הראשונה שלי בנטפליקס…‬

797
00:50:20,240 --> 00:50:21,240
‫כן, תודה.‬

798
00:50:23,000 --> 00:50:24,840
‫תודה, חבר'ה. זה היה מעולה.‬

799
00:50:26,080 --> 00:50:29,320
‫במסגרת צילומי התוכנית,‬
‫צילמתי סצנת סקס לראשונה.‬

800
00:50:30,160 --> 00:50:34,240
‫והייתי צריכה לגמור, להגיע לאורגזמה בסצנה,‬

801
00:50:34,320 --> 00:50:38,760
‫עד כדי כך‬
‫שהמשפט הראשון שאמרתי בסצנה הזו היה,‬

802
00:50:38,840 --> 00:50:40,520
‫"שיט, אני גומרת."‬

803
00:50:42,760 --> 00:50:43,960
‫סליחה, בנות.‬

804
00:50:44,040 --> 00:50:45,400
‫התכוונתי, "לסיים".‬

805
00:50:48,080 --> 00:50:49,680
‫כן.‬

806
00:50:49,760 --> 00:50:53,000
‫כל הגברים אומרים, "היא צודקת,‬
‫זה פירוש המילה".‬

807
00:50:57,320 --> 00:51:00,440
‫דיברתי על זה עם בעלי ואמרתי,‬

808
00:51:00,520 --> 00:51:05,000
‫"אתה יודע, אני צריכה לצלם סצנת סקס".‬
‫הוא אמר, "איך את מרגישה בקשר לסצנה הזו?"‬

809
00:51:05,080 --> 00:51:09,840
‫אמרתי, "אני בסדר. אני קצת לחוצה,‬
‫כי אני צריכה לגמור, להגיע לאורגזמה".‬

810
00:51:09,920 --> 00:51:11,480
‫והוא אמר…‬

811
00:51:13,440 --> 00:51:14,440
‫"אלוהים".‬

812
00:51:16,840 --> 00:51:18,680
‫"איזה פרצוף תעשי?"‬

813
00:51:25,440 --> 00:51:28,520
‫ואמרתי, "את הפרצוף שאני עושה פעמיים בשנה?‬
‫לך תזדיין".‬

814
00:51:32,080 --> 00:51:34,760
‫הגעתי לאולפן ופגשתי את השותף שלי לסצנה.‬

815
00:51:34,840 --> 00:51:37,440
‫הוא היה נחמד מאוד ודיברנו במהלך הסצנה,‬

816
00:51:37,520 --> 00:51:41,240
‫והוא אמר לי, "יש משהו שלא תרצי שאעשה?"‬

817
00:51:41,320 --> 00:51:43,920
‫אמרתי, "לא, זה בסדר… האמת שיש משהו.‬

818
00:51:44,440 --> 00:51:48,040
‫"תוכל שלא להשתעשע עם הסנטר הכפול שלי?‬

819
00:51:48,120 --> 00:51:49,360
‫"זה בסדר?"‬

820
00:51:51,320 --> 00:51:53,480
‫זה היה מקובל עליו, וזה טוב.‬

821
00:51:54,320 --> 00:51:58,280
‫בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה‬
‫יש מישהי שהיא "מאמנת אינטימיות",‬

822
00:51:58,360 --> 00:52:01,240
‫או "מתאמת אינטימיות", והן נהדרות.‬

823
00:52:01,320 --> 00:52:04,840
‫למעשה, תפקידן לשמור עלינו‬
‫מפני טיפוסים כמו הארווי ויינסטין.‬

824
00:52:05,360 --> 00:52:06,720
‫זה תפקיד חשוב.‬

825
00:52:06,800 --> 00:52:10,760
‫תפקידן לוודא שכל עלי החסה שלנו ארוזים‬

826
00:52:10,840 --> 00:52:14,400
‫והן אחראיות ליידע את כל המשתתפים‬
‫היכן מותר ואסור להם לגעת,‬

827
00:52:14,480 --> 00:52:18,560
‫ובאיזו עוצמה מותר ואסור להם לגעת.‬
‫מתאמת האינטימיות שלנו הייתה מדהימה.‬

828
00:52:18,640 --> 00:52:23,040
‫היא הייתה רקדנית מקצועית‬
‫שסיימה סיבוב הופעות עם המחזמר "שיקגו",‬

829
00:52:23,120 --> 00:52:25,480
‫והיו לה עצות מעולות עבורנו.‬

830
00:52:25,560 --> 00:52:29,720
‫בסצנה הזו, אני הייתי מעליו ואני…‬

831
00:52:29,800 --> 00:52:33,480
‫כן, אני אחזור על זה, בנות: זו אופציה.‬

832
00:52:38,160 --> 00:52:39,000
‫"למעלה?"‬

833
00:52:39,560 --> 00:52:41,560
‫כי בדרך כלל, אני נכנסת למיטה‬

834
00:52:42,400 --> 00:52:44,680
‫שוכבת על הצד ופשוט מחכה.‬

835
00:52:59,680 --> 00:53:00,800
‫לא הפעם.‬

836
00:53:01,440 --> 00:53:03,360
‫אני הייתי צריכה להיות למעלה.‬

837
00:53:03,440 --> 00:53:06,120
‫מה זה? סרט צרפתי אקזוטי?‬

838
00:53:09,960 --> 00:53:10,800
‫אז,‬

839
00:53:12,680 --> 00:53:13,880
‫הייתי מעליו‬

840
00:53:14,880 --> 00:53:17,080
‫ופניתי למתאמת האינטימיות ואמרתי,‬

841
00:53:17,800 --> 00:53:19,800
‫"תוכלי לבוא הנה לרגע?"‬

842
00:53:20,680 --> 00:53:22,160
‫היא באה ואמרתי לה,‬

843
00:53:23,360 --> 00:53:25,160
‫"מה לעשות עם הפנים?"‬

844
00:53:25,920 --> 00:53:28,840
‫כי אני שחקנית, חבר'ה. אני יודעת לשחק.‬

845
00:53:28,920 --> 00:53:30,480
‫אני יודעת איך לזייף את זה…‬

846
00:53:36,680 --> 00:53:38,520
‫אבל זו סדרת טלוויזיה!‬

847
00:53:38,600 --> 00:53:41,080
‫לא ידעתי מה לעשות והיא נתנה לי עצה מעולה.‬

848
00:53:41,160 --> 00:53:45,680
‫היא אמרה, "את מכירה את התחושה‬
‫שיש לך בזמן ניקוי אוזניים? ככה…"‬

849
00:53:51,200 --> 00:53:53,600
‫קחו את זה, בנות!‬

850
00:53:56,320 --> 00:53:59,600
‫קחו את זה!‬

851
00:54:01,120 --> 00:54:03,480
‫זו מתנתי אליכן.‬

852
00:54:07,280 --> 00:54:09,520
‫כולכן תחזרו הביתה הערב‬

853
00:54:10,320 --> 00:54:13,320
‫ובני הזוג שלכן יגידו, "את בעניין?"‬

854
00:54:13,400 --> 00:54:15,600
‫ותגידו, "כן, רק אביא מקלוני אוזניים".‬

855
00:54:17,080 --> 00:54:19,480
‫כולכן תשלחו לי הודעות עם תמונות כאלה…‬

856
00:54:22,760 --> 00:54:25,120
‫מקלון אוזניים. זה גאוני.‬

857
00:54:26,000 --> 00:54:28,960
‫אז מצאתי את ההבעה הנכונה. אני מוכנה.‬

858
00:54:30,440 --> 00:54:33,680
‫היינו באולפן ועשינו חזרות, טוב?‬

859
00:54:33,760 --> 00:54:35,240
‫ופשוט היינו…‬

860
00:54:36,200 --> 00:54:38,800
‫תשתקו. עשינו חזרות על התנועות.‬

861
00:54:40,720 --> 00:54:42,920
‫עברנו על התנועות ועל כל הפרטים‬

862
00:54:43,640 --> 00:54:46,480
‫והיא ניגשה אליי‬
‫ודיברה על המותניים שלי. היא אמרה,‬

863
00:54:46,560 --> 00:54:50,440
‫"כרגע, את דוחפת קדימה הרבה פעמים.‬

864
00:54:50,520 --> 00:54:54,640
‫"אולי במקום זאת תנסי לדחוף לאחור?"‬

865
00:54:55,880 --> 00:54:57,320
‫"תדחפי ככה."‬

866
00:54:58,080 --> 00:54:59,080
‫ואמרתי,‬

867
00:55:00,080 --> 00:55:01,720
‫"מי מזדיין ככה?"‬

868
00:55:05,520 --> 00:55:06,520
‫לא.‬

869
00:55:09,560 --> 00:55:10,840
‫והיא אמרה,‬

870
00:55:11,680 --> 00:55:12,800
‫"אנשים שגומרים".‬

871
00:55:23,440 --> 00:55:25,200
‫"כל האנשים האלה שגומרים".‬

872
00:55:26,800 --> 00:55:28,800
‫"האנשים המזדיינים שגומרים".‬

873
00:55:31,800 --> 00:55:33,600
‫אלוהים.‬

874
00:55:34,640 --> 00:55:38,880
‫סיימנו את החזרה והתכוננו לצלם,‬

875
00:55:38,960 --> 00:55:41,560
‫וכשהבמאי אמר, "אקשן!",‬

876
00:55:42,160 --> 00:55:46,520
‫היא ספרה לאחור כדי שאתחיל!‬

877
00:55:46,600 --> 00:55:50,240
‫אמרתי, "טוב, כלבה. לא באת לשחק משחקים.‬

878
00:55:50,320 --> 00:55:51,480
‫"בואי ניתן בראש".‬

879
00:55:54,920 --> 00:55:58,680
‫עשינו את זה והרגשתי מעולה.‬

880
00:55:58,760 --> 00:56:01,400
‫הייתי מאופרת,‬
‫בשיער מעוצב, בתאורה מדהימה,‬

881
00:56:01,480 --> 00:56:04,600
‫והאולפן הוגדר כשטח סגור,‬
‫כך שבקושי היו שם אנשים.‬

882
00:56:04,680 --> 00:56:06,680
‫אז אנחנו "עושים את זה",‬

883
00:56:06,760 --> 00:56:09,440
‫והשותף שלי לסצנה הסתכל עליי ואמר,‬

884
00:56:09,520 --> 00:56:10,720
‫"את מעולה, מותק!"‬

885
00:56:11,480 --> 00:56:14,360
‫אמרתי, "תודה…" עשינו את זה,‬
‫צילמנו מכל הזוויות,‬

886
00:56:14,440 --> 00:56:16,200
‫והבמאי אמר, "קאט!"‬

887
00:56:16,280 --> 00:56:18,640
‫וכולנו אמרנו, "יש, עשינו את זה!"‬

888
00:56:18,720 --> 00:56:22,080
‫כי אני מוכרחה לומר לכם‬
‫שהייתי מאוד לחוצה.‬

889
00:56:22,160 --> 00:56:24,440
‫שמעתי סיפורי אימה על דברים כאלה.‬

890
00:56:24,520 --> 00:56:28,200
‫אבל אני חייבת לומר‬
‫שזו הייתה חוויה מאוד חיובית עבורי.‬

891
00:56:28,280 --> 00:56:30,920
‫הרגשתי שמטפלים בי ושומרים עליי‬

892
00:56:31,000 --> 00:56:34,040
‫ובסופו של דבר, הרגשתי מאוד משוחררת.‬

893
00:56:34,120 --> 00:56:37,160
‫אז אני אחת ממפיקות התוכנית,‬

894
00:56:37,240 --> 00:56:41,440
‫וביקשתי שישלחו לי קטע קצר מהסצנה בלילה.‬

895
00:56:42,560 --> 00:56:45,360
‫הם עשו את זה,‬
‫הם שלחו את הקטע באותו לילה.‬

896
00:56:45,440 --> 00:56:47,880
‫הגעתי הביתה, ארגנתי הכול,‬

897
00:56:47,960 --> 00:56:50,840
‫מזגתי לעצמי כוס יין קטנה,‬

898
00:56:51,600 --> 00:56:53,240
‫והתחלתי לצפות.‬

899
00:56:54,480 --> 00:56:55,800
‫אלוהים!‬

900
00:56:58,120 --> 00:57:00,120
‫אני לא יודעת מה קרה!‬

901
00:57:00,960 --> 00:57:06,160
‫האמת, חשבתי שעשיתי את המיטב,‬
‫כמו דמי מור בסרט "סטריפטיז".‬

902
00:57:06,240 --> 00:57:10,280
‫לא נראיתי ככה. נראיתי כמו כלב טרייר‬
‫שמנסה לזיין כדור טניס.‬

903
00:57:22,040 --> 00:57:26,760
‫לבעלי הייתה סיבה לדאוג בנוגע לפרצוף שאעשה.‬

904
00:57:27,400 --> 00:57:34,400
‫אפשר היה לתאר את הבעת הפנים‬
‫רק בתור סוג של מכונת ירייה אילמת. כאילו…‬

905
00:57:55,120 --> 00:58:00,640
‫אז כדאי לכולכם לצפות‬
‫בתוכנית החדשה שלי בנטפליקס, כן?‬

906
00:58:02,800 --> 00:58:05,680
‫תודה שבאתם, סידני!‬

907
00:58:27,600 --> 00:58:28,720
‫מוכנים?‬

908
00:58:28,800 --> 00:58:29,800
‫קדימה!‬

909
00:58:53,240 --> 00:58:54,080
‫תודה!‬

910
00:58:57,040 --> 00:58:58,040
‫ביי!‬