1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:01:34,625 --> 00:01:38,541
‫- ארנגארד: אומנות הפיתוי -‬

4
00:01:54,625 --> 00:01:56,416
‫אל תזוזי בבקשה, הוד מעלתך.‬

5
00:02:00,916 --> 00:02:04,000
‫לא ייאמן שאתה לא צריך לנוח קצת.‬

6
00:02:04,083 --> 00:02:06,541
‫יישרת שוב את השמלה שלך, הוד מעלתך?‬

7
00:02:07,708 --> 00:02:09,375
‫אם כן, לא בכוונה.‬

8
00:02:15,208 --> 00:02:16,208
‫אל תזוזי בבקשה.‬

9
00:02:47,708 --> 00:02:48,833
‫יש בעיה?‬

10
00:02:51,833 --> 00:02:55,500
‫בעלי היה עורף את ראשך לו היה רואה אותך.‬

11
00:02:55,583 --> 00:03:00,208
‫קיבלתי את הרושם שהדוכס הגדול‬
‫רוצה ש... אנציח את היופי שלך.‬

12
00:03:03,458 --> 00:03:05,416
‫אם כך, אסור להיות קטנוניים.‬

13
00:03:08,041 --> 00:03:09,041
‫זהו.‬

14
00:03:19,916 --> 00:03:21,208
‫אתה מתחרט?‬

15
00:03:21,875 --> 00:03:26,541
‫חוששני שאני מעריך את מיקומו‬
‫של ראשי על הגוף שלי, הוד מעלתך.‬

16
00:03:32,125 --> 00:03:35,500
‫אני נאלץ לבקש ממך לשבת בגב זקוף.‬

17
00:03:49,000 --> 00:03:51,041
‫זה לוקח נצח.‬

18
00:03:51,125 --> 00:03:52,000
‫אכן.‬

19
00:03:53,416 --> 00:03:55,041
‫דיוקן אמיתי דורש זמן.‬

20
00:03:55,125 --> 00:03:56,875
‫כן, שמתי לב.‬

21
00:04:00,458 --> 00:04:01,750
‫כמו פיתוי.‬

22
00:04:06,708 --> 00:04:07,791
‫מר קאסוט.‬

23
00:04:09,041 --> 00:04:10,250
‫העלמה זימרמן.‬

24
00:04:46,833 --> 00:04:47,666
‫מר קאסוט!‬

25
00:04:49,125 --> 00:04:54,208
‫אתה מאחר בתשלום שכר הדירה. אם לא תשלם...‬
‫-גברתי היקרה...‬

26
00:04:54,291 --> 00:04:58,500
‫לא הצעתי לצייר סקיצה של הדיוקן שלך?‬
‫לו ידעת מה הערך...‬

27
00:04:58,583 --> 00:05:01,791
‫אני לא רוצה ציור של עצמי. אני רוצה כסף.‬

28
00:05:01,875 --> 00:05:05,083
‫והוא בדרך. תאמיני לי. הוא יגיע.‬

29
00:05:05,166 --> 00:05:08,500
‫תחייכי. יש יום נפלא היום. הכול טוב.‬

30
00:05:28,500 --> 00:05:31,541
‫הוד מעלתכם, אני מתכבד לקבל את הזמנתכם.‬

31
00:05:31,625 --> 00:05:33,500
‫תודה לכם שהזמנתם אותי.‬

32
00:05:34,000 --> 00:05:36,083
‫אני נפעם. נפעם מאוד.‬

33
00:05:49,958 --> 00:05:50,833
‫תודה.‬

34
00:05:57,708 --> 00:06:03,750
‫הוד מעלתכם, אני נפעם ומתכבד‬
‫לנוכח הזמנתכם. תודה.‬

35
00:06:04,458 --> 00:06:05,333
‫הצייר.‬

36
00:06:05,416 --> 00:06:08,416
‫אני מקווה שאתה מרוצה מהיצירה, הוד מעלתך.‬

37
00:06:08,500 --> 00:06:10,333
‫צייר?‬

38
00:06:27,708 --> 00:06:30,500
‫יפהפה, לא? זה נראה בדיוק כמוה.‬

39
00:06:35,791 --> 00:06:37,583
‫אבל מצד שני, זה לא דומה.‬

40
00:06:38,125 --> 00:06:41,291
‫אני לא מבין בדברים כאלה, אבל אם את אומרת.‬

41
00:06:42,250 --> 00:06:43,416
‫מעניין.‬

42
00:06:44,166 --> 00:06:46,208
‫אמרת, "אבל מצד שני, זה לא דומה".‬

43
00:06:48,041 --> 00:06:51,583
‫אני מאמין שאומנות צריכה לעשות יותר‬
‫מאשר לחקות את החיים.‬

44
00:06:51,666 --> 00:06:54,958
‫כמו שירה שלא תמיד ניתן להבין, אבל...‬

45
00:06:55,041 --> 00:06:58,791
‫על מה אתה מדבר?‬
‫-אני מתנצל. שמי קאסוט.‬

46
00:06:58,875 --> 00:07:03,458
‫ציירתי את הדיוקן הזה.‬
‫אומן, צייר, גבר וכן הלאה. ומי את?‬

47
00:07:06,250 --> 00:07:07,416
‫סלח לי.‬

48
00:07:18,250 --> 00:07:19,083
‫בתי.‬

49
00:07:19,166 --> 00:07:20,375
‫בתך?‬
‫-כן.‬

50
00:07:46,208 --> 00:07:47,333
‫מר קאסוט.‬

51
00:07:48,458 --> 00:07:51,250
‫אתה נראה מדוכדך. אתה לא נהנה?‬

52
00:07:51,750 --> 00:07:53,583
‫מאוד, הוד מעלתך.‬

53
00:07:55,916 --> 00:07:58,791
‫תספר לי בבקשה במי אתה בוהה.‬

54
00:08:00,958 --> 00:08:01,875
‫אני בוהה?‬

55
00:08:01,958 --> 00:08:04,291
‫כן, זה ברור מאוד.‬

56
00:08:06,666 --> 00:08:08,291
‫אתה יכול לספר לי הכול.‬

57
00:08:08,791 --> 00:08:10,916
‫אני לא מקנאת. להפך.‬

58
00:08:11,000 --> 00:08:15,875
‫מענג אותי לשמוע‬
‫על תשוקות של אחרים. בפירוט, בבקשה.‬

59
00:08:15,958 --> 00:08:20,500
‫למען האמת, אכן ראיתי... גברת צעירה.‬

60
00:08:21,250 --> 00:08:22,791
‫איפה?‬
‫-שם.‬

61
00:08:24,333 --> 00:08:27,041
‫אכן, ארנגארד.‬

62
00:08:28,541 --> 00:08:30,916
‫ארנגארד.‬
‫-כן, היא יפה.‬

63
00:08:31,000 --> 00:08:33,375
‫אביה היה השליש האישי של חמי.‬

64
00:08:33,875 --> 00:08:36,875
‫משפחה נוקשה למדי.‬
‫-הבנתי את זה, כן.‬

65
00:08:38,125 --> 00:08:41,958
‫היא אהבה את הדיוקן? כישרונותיך כישפו אותה?‬

66
00:08:42,041 --> 00:08:44,250
‫לא, זה לא בדיוק מה שקרה.‬

67
00:08:44,333 --> 00:08:45,541
‫מסכן.‬

68
00:08:45,625 --> 00:08:47,666
‫אבל אל תיראה מיואש כל כך.‬

69
00:08:48,541 --> 00:08:53,125
‫בחור צעיר אמר לי לאחרונה שפיתוי לוקח זמן.‬

70
00:08:53,708 --> 00:08:55,208
‫כמו ציור דיוקן.‬

71
00:08:55,875 --> 00:08:58,250
‫למען האמת, זו הסיבה שהזמנתי אותך הערב.‬

72
00:09:00,375 --> 00:09:01,375
‫דיוקן חדש?‬

73
00:09:01,458 --> 00:09:05,125
‫לא, כישרון הפיתוי שלך. בוא.‬

74
00:09:11,333 --> 00:09:12,708
‫אתה זוכר את בני?‬

75
00:09:15,583 --> 00:09:18,333
‫בחור צעיר ונאה, הוד מעלתך.‬
‫-אכן.‬

76
00:09:19,416 --> 00:09:20,791
‫אנחנו זקוקים לעזרתך.‬

77
00:09:20,875 --> 00:09:22,291
‫באמת?‬
‫-כן.‬

78
00:09:22,375 --> 00:09:25,333
‫אתה מכיר את חוק הירושה?‬
‫-לא.‬

79
00:09:25,416 --> 00:09:31,333
‫תיארתי לעצמי שלא.‬
‫מקומנו על הכס לא יציב, אפשר לומר.‬

80
00:09:32,625 --> 00:09:35,916
‫אתה זוכר שהדוכס הגדול הקודם‬
‫לא הוליד ילדים.‬

81
00:09:36,000 --> 00:09:38,333
‫אני לא ממש...‬
‫-פשוט תקשיב.‬

82
00:09:38,416 --> 00:09:41,125
‫כך היה. ובעלי הוא לא צאצא ישיר.‬

83
00:09:41,833 --> 00:09:45,791
‫זה נגמר בסכסוך על הכס בין בני הדודים,‬

84
00:09:45,875 --> 00:09:49,791
‫ובעלי ניצח בו בסוף.‬
‫שם תוכל לראות אחד מבני הדודים שלו.‬

85
00:09:49,875 --> 00:09:50,958
‫הרוזן מרבוד.‬

86
00:09:52,291 --> 00:09:55,000
‫והרוזנת אורסילה. איכס!‬

87
00:09:55,625 --> 00:09:57,458
‫הם משגיחים עלינו בעיני נץ.‬

88
00:09:58,125 --> 00:10:01,791
‫הבעיה היחידה שלנו‬
‫היא שהדוכס הגדול חולה מאוד.‬

89
00:10:01,875 --> 00:10:05,416
‫הרופאים לא יכולים לעזור לו.‬
‫-צר לי לשמוע, הוד מעלתך.‬

90
00:10:06,083 --> 00:10:08,250
‫כן, זה שובר לב.‬

91
00:10:08,875 --> 00:10:11,541
‫בני אמור לרשת את הכס,‬

92
00:10:11,625 --> 00:10:14,500
‫אך הוא אינו נשוי,‬
‫אז הוא לא יכול לרשת אותו.‬

93
00:10:14,583 --> 00:10:17,166
‫אולי בנסיבות אחרות, אבל...‬

94
00:10:17,250 --> 00:10:20,166
‫מקומכם על הכס לא יציב.‬
‫-בדיוק.‬

95
00:10:22,916 --> 00:10:25,000
‫ואיך אני אמור לעזור, הוד מעלתך?‬

96
00:10:25,583 --> 00:10:26,541
‫תסתכל על בני.‬

97
00:10:27,458 --> 00:10:29,041
‫תסתכל על הנסיך הצעיר,‬

98
00:10:30,375 --> 00:10:32,791
‫והנשים מתקהלות סביבו.‬

99
00:10:33,791 --> 00:10:36,000
‫אך הוא בקושי מביט לעברן.‬

100
00:10:36,791 --> 00:10:38,000
‫אפילו לא חיוך.‬

101
00:10:38,833 --> 00:10:43,208
‫חיי אהבה, ארוטיקה.‬
‫הדברים האלה לא מעניינים אותו.‬

102
00:10:43,291 --> 00:10:46,666
‫אני מבין את כוונתך, הוד מעלתך, אבל...‬
‫-אבל מה?‬

103
00:10:47,750 --> 00:10:50,250
‫פירות אציליים מבשילים לאט.‬

104
00:10:50,333 --> 00:10:53,166
‫כבר אמרתי לך, אין לנו זמן.‬

105
00:10:53,250 --> 00:10:56,083
‫הנסיך לותאר מוכרח למצוא כלה בקרוב,‬

106
00:10:56,166 --> 00:10:58,958
‫אחרת הכס יעבור...‬

107
00:11:00,458 --> 00:11:01,958
‫לבן דודו של בעלי.‬

108
00:11:02,458 --> 00:11:05,708
‫זה מבלבל מאוד, אבל אלה החוקים.‬

109
00:11:05,791 --> 00:11:10,083
‫פשוט... כן.‬
‫-אתה, מר קאסוט. המשימה שלך...‬

110
00:11:11,833 --> 00:11:14,250
‫עליך לעורר את תשוקתו של בני.‬

111
00:11:15,166 --> 00:11:16,500
‫את תשוקתו למין היפה.‬

112
00:11:17,500 --> 00:11:20,208
‫אני?‬
‫-קשה לי לדמיין מישהו מתאים יותר.‬

113
00:11:25,875 --> 00:11:28,625
‫אני לא יודע אם אני מתאים.‬
‫-ודאי שכן.‬

114
00:11:29,958 --> 00:11:31,500
‫נקוב במחיר שלך.‬

115
00:11:32,750 --> 00:11:35,875
‫זה לא עניין של כסף, הוד מעלתך.‬

116
00:11:35,958 --> 00:11:39,666
‫אך אני מתעקשת שתקבל גמול על מאמציך.‬

117
00:11:42,875 --> 00:11:43,833
‫מה שתרצה.‬

118
00:11:44,416 --> 00:11:45,916
‫תפעיל את הדמיון שלך.‬

119
00:11:52,250 --> 00:11:54,458
‫ארנגארד.‬
‫-ארנגארד?‬

120
00:11:54,541 --> 00:11:56,291
‫אני רוצה לצייר דיוקן שלה.‬

121
00:11:57,625 --> 00:11:59,833
‫אולי תוכלי לארגן את זה.‬

122
00:12:01,375 --> 00:12:02,333
‫בסדר גמור.‬

123
00:12:03,375 --> 00:12:04,625
‫אשתדל.‬

124
00:12:05,708 --> 00:12:10,833
‫אך אתה חייב לספר לי את כל הפרטים.‬
‫-מן הסתם, הוד מעלתך.‬

125
00:12:46,916 --> 00:12:48,250
‫תשמרי את העודף.‬

126
00:12:48,750 --> 00:12:53,291
‫מישהו מהארמון יאסוף את שאר החפצים שלי.‬

127
00:13:08,041 --> 00:13:09,416
‫סלח לי, אדוני.‬

128
00:13:10,000 --> 00:13:12,500
‫שמי קאסוט. אני אומן.‬

129
00:13:12,583 --> 00:13:16,333
‫אני מכיר את אימא שלך, ופשוט טיילתי בגינה.‬

130
00:13:16,416 --> 00:13:18,333
‫אין בכוונתי לפגוע בך, אדוני.‬

131
00:13:18,875 --> 00:13:21,958
‫אבל כשראיתי אותך עומד שם, נראה לי...‬

132
00:13:23,500 --> 00:13:26,708
‫סלח לי, אבל עמדת פה ונראית קצת עצוב.‬

133
00:13:32,833 --> 00:13:34,875
‫הם רוצים שאתחתן.‬
‫-מי?‬

134
00:13:34,958 --> 00:13:36,250
‫אימא ואבא שלי.‬

135
00:13:36,875 --> 00:13:38,208
‫כולם.‬
‫-בחיי.‬

136
00:13:39,541 --> 00:13:41,458
‫ו... אתה לא רוצה?‬

137
00:13:42,375 --> 00:13:43,208
‫לא.‬

138
00:13:44,875 --> 00:13:47,958
‫כי אתה רוצה את החירות שלך. כמובן.‬

139
00:13:50,375 --> 00:13:54,750
‫מה אם אגיד לך, אדוני,‬

140
00:13:54,833 --> 00:13:59,208
‫בכל הכבוד הראוי, כמובן...‬
‫שהבנת משהו לא נכון?‬

141
00:13:59,791 --> 00:14:04,125
‫מה שאתה רואה ככלא...‬

142
00:14:05,000 --> 00:14:07,791
‫הוא בעצם שחרור.‬

143
00:14:07,875 --> 00:14:11,041
‫תרשה לי להראות לך כמה סקיצות, אדוני.‬

144
00:14:11,666 --> 00:14:13,000
‫חיי אהבה.‬

145
00:14:18,500 --> 00:14:20,541
‫כן. כן, זה טוב.‬

146
00:14:21,375 --> 00:14:22,375
‫רואה את הפואטיקה?‬

147
00:14:25,750 --> 00:14:29,291
‫אתה אוהב אותה. היא שלך. קח אותה.‬
‫-כן.‬

148
00:14:30,500 --> 00:14:32,833
‫הצלחתי לזכות באמונו של הנסיך.‬

149
00:14:33,666 --> 00:14:37,625
‫הוד מעלתך, כבודי אוסר עליי לחשוף בפרוטרוט‬

150
00:14:37,708 --> 00:14:40,375
‫את מה שסיפרתי לו באותם לילות וימים.‬

151
00:14:41,166 --> 00:14:45,458
‫די לומר שעוררתי את דמיונו כמיטב יכולתי.‬

152
00:14:46,041 --> 00:14:50,125
‫אני זוכר שדקלמתי קטעים‬
‫מ"דקאמרון" ומ"סיפורי קנטרברי",‬

153
00:14:50,208 --> 00:14:53,541
‫על הטוחן ועל האישה מבאת'.‬

154
00:14:53,625 --> 00:14:56,833
‫על היופי המרהיב שניתן למצוא,‬

155
00:14:56,916 --> 00:15:03,083
‫על עלי ורדים רכים כמשי,‬
‫על לבבות מתנפחים שמשתכרים מרוב דם,‬

156
00:15:03,166 --> 00:15:06,625
‫ועל הדלקת נר שלישי בעזרת הלפיד שלך.‬

157
00:15:07,166 --> 00:15:09,125
‫הצעתי שהוא ייסע לחופשה.‬

158
00:15:09,875 --> 00:15:10,708
‫חופשה?‬

159
00:15:11,583 --> 00:15:13,416
‫לארמון בלויכנשטיין.‬

160
00:15:14,375 --> 00:15:18,125
‫אני מצייר שם דיוקן משפחתי.‬
‫אני אשמח להביא את הנסיך,‬

161
00:15:18,208 --> 00:15:22,125
‫להכיר לו את הבנות. לא בלי רשותך, כמובן.‬

162
00:15:22,625 --> 00:15:28,583
‫אבל כבר ניסינו עם משפחת לויכנשטיין.‬
‫הן מזעזעות. חסרות כל קסם.‬

163
00:15:29,125 --> 00:15:30,333
‫לא הצעירה מביניהן.‬

164
00:15:31,000 --> 00:15:33,083
‫לודמילה.‬
‫-אבל היא רק ילדה.‬

165
00:15:33,750 --> 00:15:37,291
‫הזמן טס, הוד מעלתך.‬
‫היא תהיה בת 18 בשבוע הבא.‬

166
00:15:37,791 --> 00:15:38,708
‫באמת?‬

167
00:15:39,708 --> 00:15:41,291
‫אתה מכיר את המשפחה היטב?‬

168
00:15:41,791 --> 00:15:45,125
‫ציירתי את הדיוקנאות שלהם לפני זמן רב, כן.‬

169
00:15:45,208 --> 00:15:46,583
‫רק ציירת דיוקנאות?‬

170
00:15:47,791 --> 00:15:50,625
‫הוד מעלתך, מה את חושבת עליי?‬

171
00:15:53,208 --> 00:15:56,416
‫אולי לא כדאי שתפתח ציפיות.‬

172
00:15:56,500 --> 00:15:59,666
‫אין לי ציפיות. אבל יש לי תקווה.‬

173
00:16:05,666 --> 00:16:09,875
‫אדוני, חשבתי שאולי תלבש את זה.‬

174
00:16:10,791 --> 00:16:12,375
‫ואתלבש כמו פשוט עם?‬

175
00:16:12,458 --> 00:16:17,041
‫לא. תתחפש לשוליה שלי. אבל כן, אנונימיות.‬

176
00:16:17,541 --> 00:16:21,625
‫אתה יכול לאמוד את לודמילה‬
‫בלי הנטל של התואר שלך.‬

177
00:16:21,708 --> 00:16:25,208
‫איך אתאר אותה? היא כמו הוורד‬

178
00:16:25,291 --> 00:16:30,375
‫שניחוחו העשיר‬

179
00:16:30,458 --> 00:16:34,750
‫מפתה בתמימות את העוברים והשבים לקטוף אותו.‬

180
00:16:35,708 --> 00:16:37,916
‫אך הוא טרם נקטף.‬

181
00:16:38,000 --> 00:16:42,333
‫עצום את עיניך‬
‫ודמיין את האישה הכי יפה שעולה בדעתך.‬

182
00:16:45,833 --> 00:16:48,625
‫היד שלה כה מוצקה ולבנה.‬

183
00:16:49,625 --> 00:16:50,458
‫המותניים.‬

184
00:16:51,333 --> 00:16:52,500
‫הברכיים.‬

185
00:16:52,583 --> 00:16:53,791
‫הקרסוליים.‬

186
00:16:54,541 --> 00:17:00,750
‫קולה הקטיפתי והבל פיה הרך.‬

187
00:17:08,041 --> 00:17:09,666
‫אתה מוכן, אדוני?‬

188
00:17:09,750 --> 00:17:11,208
‫יופי. בוא נלך.‬

189
00:17:16,875 --> 00:17:19,375
‫כעת, הוד מעלתכן, אני חושב שסיימנו.‬

190
00:17:20,458 --> 00:17:22,958
‫אך עלינו לערוך שינוי אחד קטן.‬

191
00:17:25,416 --> 00:17:29,000
‫הנסיכה לודמילה, פרחת מהר כל כך.‬

192
00:17:29,583 --> 00:17:33,958
‫השתנית לחלוטין בחודשיים שחלפו‬
‫מאז הביקור האחרון שלי.‬

193
00:17:34,041 --> 00:17:38,708
‫אז אם אוכל לבקש ממך‬
‫להישאר כאן לזמן קצר, לבד,‬

194
00:17:38,791 --> 00:17:40,750
‫אני רוצה להוסיף כמה דברים.‬

195
00:17:40,833 --> 00:17:42,375
‫אימא, אבא, אפשר?‬

196
00:17:58,625 --> 00:18:03,000
‫חוששני שאצטרך לבקש מכם‬
‫לצאת מהחדר, הוד מעלתכם.‬

197
00:18:03,916 --> 00:18:06,916
‫אם מטרתי היא להנציח את יופייה הייחודי,‬

198
00:18:07,000 --> 00:18:12,833
‫נדרש ניתוק מסוים מהתפקיד שלה‬
‫בתור בת הזקונים, לצערי.‬

199
00:18:14,625 --> 00:18:15,500
‫בואו.‬

200
00:18:20,958 --> 00:18:24,500
‫צריך לקרב את כן הציור.‬
‫-כן, אדוני.‬

201
00:18:24,583 --> 00:18:26,416
‫עכשיו, בואי נראה.‬

202
00:18:27,833 --> 00:18:29,333
‫אני מסמיקה.‬
‫-אל תסמיקי.‬

203
00:18:29,416 --> 00:18:32,250
‫בבקשה, אל תצבע את הפנים שלי באדום.‬
‫-אני מבטיח.‬

204
00:18:32,333 --> 00:18:33,875
‫נמעיט באדום.‬

205
00:18:33,958 --> 00:18:36,666
‫תרימי מעט את הסנטר, בבקשה. בדיוק.‬

206
00:18:37,166 --> 00:18:40,666
‫אני מוכרח לספר לך, גבירתי, על מזלי הגדול.‬

207
00:18:41,166 --> 00:18:44,333
‫מעולם לא היה לי עוזר מוכשר כמו...‬

208
00:18:45,208 --> 00:18:50,250
‫יש לו רוח אומנותית כמו שלא ראיתי בחיי.‬

209
00:18:52,875 --> 00:18:54,083
‫וסלחי לי...‬

210
00:18:54,916 --> 00:18:57,166
‫נכון שהוא נאה?‬

211
00:18:59,041 --> 00:19:01,666
‫כן, הוא נאה מאוד.‬
‫-כה נאה.‬

212
00:19:02,166 --> 00:19:04,166
‫כה נאה ונפשו מוכשרת כל כך.‬

213
00:19:05,041 --> 00:19:07,375
‫הוא מוצא יופי במקומות שבהם איש לא מוצא.‬

214
00:19:07,916 --> 00:19:09,083
‫זה כישרון.‬

215
00:19:09,166 --> 00:19:11,208
‫מהות הכישרון.‬

216
00:19:11,750 --> 00:19:15,750
‫זה נפלא כל כך. למעשה,‬
‫הרעיון לדייק את הדיוקן שלך היה שלו.‬

217
00:19:17,875 --> 00:19:19,000
‫לא.‬
‫-כן.‬

218
00:19:19,083 --> 00:19:20,333
‫לא.‬
‫-כן.‬

219
00:19:20,416 --> 00:19:22,458
‫"אתה עושה לה עוול, מר קאסוט.‬

220
00:19:23,125 --> 00:19:25,625
‫"חבוי בה יופי גדול עוד יותר." הוא אמר זאת.‬

221
00:19:25,708 --> 00:19:27,833
‫הוא לא אמר זאת.‬
‫-כן, הוא אמר.‬

222
00:19:28,416 --> 00:19:29,791
‫ונאלצתי להסכים.‬

223
00:19:29,875 --> 00:19:30,708
‫לא.‬
‫-כן.‬

224
00:19:36,166 --> 00:19:37,333
‫אבל חבל.‬

225
00:19:38,458 --> 00:19:40,833
‫חבל מאוד שהוא ביישן כל כך.‬

226
00:19:46,166 --> 00:19:49,916
‫אך זה מאפיין של רוב האומנים הגדולים, לא?‬

227
00:19:52,833 --> 00:19:55,791
‫אני לא יודעת.‬
‫-כן. אני מבטיח לך שכן.‬

228
00:19:57,125 --> 00:19:59,708
‫מאיפה הוא?‬
‫-מאיפה הוא?‬

229
00:19:59,791 --> 00:20:01,750
‫הוא נצר למשפחת אצולה.‬

230
00:20:02,333 --> 00:20:03,333
‫כמוך.‬

231
00:20:12,583 --> 00:20:16,041
‫הגיע הזמן לחשוף‬
‫את זהותך האמיתית, הוד מעלתך.‬

232
00:20:16,125 --> 00:20:18,666
‫אני?‬
‫-לא. ובכן...‬

233
00:20:28,416 --> 00:20:31,458
‫תוודא בבקשה שלא יפריעו לנסיכה.‬

234
00:21:13,458 --> 00:21:16,791
‫והם נעלמו כמו שני כלבלבים שובבים.‬

235
00:21:22,458 --> 00:21:23,541
‫לא!‬

236
00:21:26,291 --> 00:21:27,125
‫בוא.‬

237
00:21:28,750 --> 00:21:31,166
‫הם טיילו בגני הארמון.‬

238
00:21:36,916 --> 00:21:38,750
‫אתה גאון, מר קאסוט.‬

239
00:21:38,833 --> 00:21:42,708
‫הכמיהה הייתה בליבו של הבן שלך‬
‫לאורך כל הדרך,‬

240
00:21:42,791 --> 00:21:47,041
‫רק ליביתי אותה.‬
‫-שירת היטב את השושלת שלנו.‬

241
00:21:47,125 --> 00:21:49,791
‫באמת היה לי לעונג.‬

242
00:21:50,333 --> 00:21:51,833
‫דעי זאת בבקשה.‬
‫-כן.‬

243
00:21:59,125 --> 00:21:59,958
‫אכן.‬

244
00:22:02,333 --> 00:22:05,333
‫מה זה?‬
‫-חוששני שאני נאלצת לאכזב אותך.‬

245
00:22:06,125 --> 00:22:08,750
‫לאכזב?‬
‫-דיברתי עם הגנרל שרקנשטיין.‬

246
00:22:08,833 --> 00:22:12,875
‫לא בא בחשבון שתצייר דיוקן של הבת שלו.‬

247
00:22:13,500 --> 00:22:17,833
‫יש לך מזל שלא הזכרתי את שמך. הוא נתקף זעם.‬

248
00:22:20,708 --> 00:22:21,541
‫הבנתי.‬

249
00:22:27,583 --> 00:22:31,375
‫אוי, אתה...‬
‫-לא. ממש לא, הוד מעלתך. ממש לא.‬

250
00:22:32,500 --> 00:22:36,041
‫שמחתי לעזור, אך את לא צריכה לשלם לי.‬

251
00:22:36,125 --> 00:22:38,333
‫אבל החתונה. כן.‬
‫-כן.‬

252
00:22:38,416 --> 00:22:42,041
‫החתונה של בני.‬
‫אתה חייב לקבל את ההזמנה. אני מתעקשת.‬

253
00:22:44,208 --> 00:22:48,250
‫קבלו את הטבעות המבורכות והמקודשות הללו.‬

254
00:22:48,333 --> 00:22:53,375
‫החליפו אותן, ומי ייתן‬
‫והן יהיו סמל נצחי להסכם הבלתי הפיך‬

255
00:22:53,458 --> 00:22:55,958
‫שנכרת ביניכם היום.‬

256
00:22:56,625 --> 00:23:01,041
‫לודמילה, בשם האב, הבן ורוח הקודש,‬

257
00:23:01,125 --> 00:23:03,500
‫אני נושא אותך לאישה.‬

258
00:23:07,000 --> 00:23:11,375
‫לותאר, בשם האב, הבן ורוח הקודש,‬

259
00:23:11,458 --> 00:23:13,583
‫אני נושאת אותך לבעל.‬

260
00:23:20,375 --> 00:23:23,000
‫את האיחוד שנוצר ביניכם כעת‬

261
00:23:23,083 --> 00:23:29,791
‫אני מאשר כחוק בשם האב, הבן ורוח הקודש.‬

262
00:23:30,375 --> 00:23:31,208
‫אמן.‬

263
00:23:31,958 --> 00:23:34,166
‫כל האורחים שהתכנסו כאן היום‬

264
00:23:34,250 --> 00:23:38,458
‫יהיו עדים לתוקפו‬
‫של ההסכם הקדוש הזה שלא ניתן להפר.‬

265
00:23:38,541 --> 00:23:41,666
‫אסור לאיש להפריד את מה שאלוהים איחד.‬

266
00:23:49,000 --> 00:23:49,958
‫אמן.‬

267
00:24:08,208 --> 00:24:09,833
‫ו... עצרו!‬

268
00:24:15,458 --> 00:24:18,166
‫מר קאסוט. ארוז את חפציך ובוא איתנו.‬

269
00:24:33,208 --> 00:24:34,541
‫הוד מעלתך.‬

270
00:24:35,666 --> 00:24:36,791
‫הנה אתה.‬

271
00:24:36,875 --> 00:24:38,000
‫את נראית נסערת.‬

272
00:24:41,041 --> 00:24:42,750
‫יש יורש בדרך.‬

273
00:24:45,750 --> 00:24:47,958
‫ברכותיי.‬
‫-לא, ממש לא.‬

274
00:24:49,000 --> 00:24:50,583
‫ממש לא?‬
‫-לא.‬

275
00:24:50,666 --> 00:24:53,916
‫היורש אמור להיוולד בסוף מאי.‬

276
00:24:55,416 --> 00:24:56,291
‫כן?‬
‫-כן.‬

277
00:24:57,333 --> 00:25:00,250
‫בעוד ארבעה חודשים.‬
‫-כן, ככל הנראה.‬

278
00:25:01,833 --> 00:25:03,625
‫ארבעה חודשים, לא תשעה.‬

279
00:25:07,916 --> 00:25:09,041
‫אתה צוחק?‬

280
00:25:09,541 --> 00:25:12,958
‫אתה לא מבין שזו שערורייה?‬
‫-כן, הוד מעלתך. אני מתנצל.‬

281
00:25:14,375 --> 00:25:17,875
‫אלוהים, האל, שהוא אומן נהדר,‬

282
00:25:17,958 --> 00:25:21,416
‫מצייר לעיתים את הציורים שלו‬
‫כך שיעריכו אותם מרחוק.‬

283
00:25:21,958 --> 00:25:27,041
‫בעוד 150 שנים, הבעיה שניצבת בפנייך כעת‬
‫תיראה כמו אידיליה טהורה,‬

284
00:25:27,125 --> 00:25:30,625
‫שמטרת קיומה היא לשמח את קהל הצופים.‬
‫כרגע, את קרובה מדי...‬

285
00:25:30,708 --> 00:25:32,083
‫תחסוך ממני את השטויות.‬

286
00:25:32,166 --> 00:25:33,583
‫סליחה. אני מנסה לומר‬

287
00:25:33,666 --> 00:25:38,250
‫שכל נתינייך הנאמנים יחייכו בליבם‬

288
00:25:38,333 --> 00:25:41,041
‫כשהם ישמעו על העניין שמטריד אותך.‬

289
00:25:41,541 --> 00:25:43,166
‫כי כולם אוהבים זוגות יונים.‬

290
00:25:43,250 --> 00:25:48,250
‫כבר סיפרתי לך כמה אנחנו מתקשים‬
‫להשאיר את באבנהאוזן בידינו.‬

291
00:25:49,083 --> 00:25:51,166
‫אה, בגלל בן הדוד...‬
‫-מרבוד.‬

292
00:25:51,750 --> 00:25:54,500
‫אולי מופקרות מקובלת בחוגים האומנותיים שלך,‬

293
00:25:54,583 --> 00:25:56,541
‫אך בחוגים שלנו, היא גזר דין מוות.‬

294
00:25:57,458 --> 00:25:59,041
‫הנסיך לותאר ינושל מהירושה‬

295
00:25:59,125 --> 00:26:03,000
‫אם יתגלה שהילד נברא מחוץ לברית הנישואים.‬

296
00:26:03,083 --> 00:26:05,000
‫מה תעשי?‬
‫-אין לי מושג.‬

297
00:26:20,625 --> 00:26:24,291
‫יש להבריח את בנך ואת אשתו למקום כלשהו.‬

298
00:26:25,208 --> 00:26:27,875
‫הרחק מעיני הציבור.‬

299
00:26:28,375 --> 00:26:31,875
‫במסתור?‬
‫-כן. זה אמור להיות אפשרי.‬

300
00:26:31,958 --> 00:26:35,416
‫כן, אבל מדוע?‬
‫-כדי להסתיר מהעם את האמת.‬

301
00:26:35,500 --> 00:26:36,500
‫להסתיר את האמת?‬

302
00:26:36,583 --> 00:26:40,541
‫כן, הסברתי לך כיצד פיתוי‬
‫יכול להיות מעין משלח יד.‬

303
00:26:40,625 --> 00:26:41,625
‫כן.‬

304
00:26:41,708 --> 00:26:44,875
‫הציבור אמור להיות ניתן לפיתוי באותה צורה.‬

305
00:26:46,458 --> 00:26:50,000
‫מר קאסוט, אתה מדבר הרבה‬
‫ואומר מעט מאוד. אתה מודע לכך?‬

306
00:26:50,541 --> 00:26:52,708
‫במובן מסוים, אני מרגיש אחראי.‬

307
00:26:54,166 --> 00:26:58,541
‫ביקשת ממני לפקוח את עיניו של בנך‬
‫כך שיראה את קסמי המין הנשי.‬

308
00:26:58,625 --> 00:27:00,000
‫רק את עיניו, ותו לא.‬

309
00:27:00,541 --> 00:27:06,041
‫אבל הוד מעלתך...‬
‫ההשגחה העליונה התערבה כדי לעזור לנו.‬

310
00:27:07,333 --> 00:27:09,166
‫אסור שנמעד.‬

311
00:27:10,125 --> 00:27:13,625
‫אני חושב שאני יודע איך לפתור את זה.‬

312
00:27:15,000 --> 00:27:18,708
‫ראשית, את והוד מעלתו מוכרחים להודיע לעם.‬

313
00:27:19,375 --> 00:27:21,916
‫אזרחי באבנהאוזן המוערכים.‬

314
00:27:22,000 --> 00:27:26,250
‫יש להכריז שתאריך המאורע המשמח‬
‫צפוי מתישהו ב...‬

315
00:27:26,333 --> 00:27:28,166
‫בחודש ספטמבר.‬

316
00:27:29,458 --> 00:27:34,708
‫אתם תכריזו שהנסיכה לודמילה,‬
‫בהתאם לעצתו של רופא הארמון,‬

317
00:27:34,791 --> 00:27:36,916
‫מוכרחה להישאר במיטתה חודשים רבים.‬

318
00:27:37,000 --> 00:27:40,125
‫שעליה לחיות בשלווה מוחלטת.‬
‫-...שלווה מוחלטת.‬

319
00:27:40,208 --> 00:27:42,791
‫שלווה מוחלטת? אבל היכן?‬

320
00:27:44,416 --> 00:27:49,166
‫אני אצטרך למצוא מקום‬
‫מבודד ושומם ככל האפשר.‬

321
00:27:49,666 --> 00:27:51,333
‫הרחק מהעולם.‬

322
00:27:51,416 --> 00:27:54,208
‫לארגן הכול בצורה הרמונית.‬

323
00:27:54,291 --> 00:27:56,416
‫תטפל גם בעיצוב הפנים?‬
‫-כן.‬

324
00:27:56,916 --> 00:28:00,541
‫חיוני שאיש לא יראה את הנסיכה לודמילה‬

325
00:28:00,625 --> 00:28:03,416
‫עד שיחלפו שישה חודשים מהלידה.‬

326
00:28:04,416 --> 00:28:06,708
‫אני אישאר לאורך כל התקופה.‬

327
00:28:07,333 --> 00:28:09,125
‫כדי לוודא שהכול מתנהל כמתוכנן.‬

328
00:28:09,208 --> 00:28:11,458
‫אתה מסוגל לעשות זאת?‬
‫-כן.‬

329
00:28:14,666 --> 00:28:16,666
‫עכשיו אתה פחות בטוח.‬

330
00:28:16,750 --> 00:28:20,500
‫לא, הוד מעלתך. התחוור לי הרגע‬

331
00:28:20,583 --> 00:28:23,791
‫שהנסיכה לודמילה תזדקק לבת לוויה מיוחדת.‬

332
00:28:23,875 --> 00:28:27,500
‫לא סתם אחת הרכלניות הרגילות מהארמון, אלא...‬

333
00:28:28,041 --> 00:28:29,541
‫מישהי שתיבחר בקפידה.‬

334
00:28:30,166 --> 00:28:32,541
‫מישהי שנוכל לסמוך עליה.‬
‫-כמובן.‬

335
00:28:32,625 --> 00:28:36,000
‫היא חייבת להיות ממשפחה טובה,‬
‫בעלת השכלה ומראה‬

336
00:28:36,625 --> 00:28:39,250
‫שיצדיקו את בחירתה.‬

337
00:28:39,333 --> 00:28:41,291
‫את לא מסכימה?‬
‫-כן, בוודאי.‬

338
00:28:43,041 --> 00:28:45,916
‫וגם צעירה וטובת לב,‬

339
00:28:46,583 --> 00:28:51,875
‫מאחר שבזמן הבידוד שלה,‬
‫הנסיכה תרצה בת לוויה‬

340
00:28:51,958 --> 00:28:54,416
‫שגילה והמזג שלה תואמים את שלה.‬

341
00:28:56,791 --> 00:29:03,583
‫ואיפה אנחנו אמורים למצוא‬
‫בחורה צעירה ונעימה מהמעמד הגבוה ביותר,‬

342
00:29:03,666 --> 00:29:08,000
‫בעלת תבונה רבה ולב נאמן וישר...‬

343
00:29:08,083 --> 00:29:10,333
‫מר קאסוט, אתה שוב עושה את זה. מקשקש...‬

344
00:29:10,416 --> 00:29:16,333
‫סלחי לי. רק התכוונתי...‬
‫את מכירה אישה כזו, הוד מעלתך?‬

345
00:29:17,416 --> 00:29:20,500
‫מישהי עולה בדעתך?‬

346
00:29:27,750 --> 00:29:29,833
‫ארנגארד.‬
‫-אלוהיי. כמובן.‬

347
00:29:31,833 --> 00:29:37,375
‫אתה פשוט נוראי, מר קאסוט.‬
‫-למה את מתכוונת, הוד מעלתך?‬

348
00:29:38,041 --> 00:29:40,000
‫אתה מתכוון לפתות אותה.‬

349
00:29:40,083 --> 00:29:40,958
‫לא.‬

350
00:29:46,583 --> 00:29:47,500
‫את צודקת.‬

351
00:29:48,875 --> 00:29:49,750
‫זה נכון.‬

352
00:29:51,333 --> 00:29:57,041
‫אני חייב לך את האמת.‬
‫כאחת מהאנשים היחידים שפגשתי בחיי...‬

353
00:29:57,708 --> 00:30:00,708
‫שמבינים את האומן. את באמת מבינה.‬

354
00:30:01,625 --> 00:30:04,458
‫סלחי לי, האם אני רשאי‬
‫להציג לך את מחשבותיי?‬

355
00:30:07,458 --> 00:30:08,333
‫כן.‬

356
00:30:11,541 --> 00:30:12,500
‫אני רואה אותה.‬

357
00:30:14,791 --> 00:30:15,750
‫אני רואה אותה.‬

358
00:30:18,000 --> 00:30:22,000
‫אישה צעירה בשמלה לבנה, בתם של לוחמים,‬

359
00:30:22,083 --> 00:30:27,458
‫שבהשקפת עולמה,‬
‫האומנויות והאומן מעולם לא התקיימו.‬

360
00:30:28,750 --> 00:30:33,500
‫וזו בדיוק הסיבה שאני זועק כמו מיכלאנג'לו,‬

361
00:30:34,291 --> 00:30:40,375
‫"בתוך גוש השיש הזה‬
‫חבוי ניצחוני הגדול ביותר."‬

362
00:30:50,208 --> 00:30:54,000
‫אם נתעלם לרגע ממיכלאנג'לו,‬
‫מגוש השיש ומהלוחמת בשמלה הלבנה,‬

363
00:30:54,083 --> 00:30:59,125
‫בני משפחת שרקנשטיין הם לותרנים.‬
‫גזע נוקשה מאוד, כפי שכבר ציינתי.‬

364
00:30:59,208 --> 00:31:00,625
‫פוריטנים, הלכה למעשה.‬

365
00:31:01,125 --> 00:31:02,333
‫כולם אנשי צבא.‬

366
00:31:02,833 --> 00:31:04,625
‫אתה לא תתקרב אליה.‬

367
00:31:05,500 --> 00:31:06,458
‫אולי.‬

368
00:31:08,041 --> 00:31:11,791
‫הפעם הגזמת בשאפתנות שלך, מר קאסוט.‬
‫-זה בהחלט ייתכן.‬

369
00:31:12,458 --> 00:31:13,541
‫אך אין לי ספק.‬

370
00:31:19,708 --> 00:31:22,000
‫אז אולי אפשר להכריז על התערבות.‬

371
00:31:25,791 --> 00:31:26,958
‫התערבות?‬

372
00:31:27,583 --> 00:31:29,416
‫ארנגארד לא תיכנע לך.‬

373
00:31:34,500 --> 00:31:35,875
‫ואם אצליח?‬

374
00:31:37,166 --> 00:31:41,208
‫אם תזכה בארנגארד,‬
‫אציע לך משרה בארמון לשארית חייך.‬

375
00:31:41,291 --> 00:31:45,458
‫יתר על כן, אציע לך‬
‫משכן של אומן במיקום לבחירתך.‬

376
00:31:46,166 --> 00:31:49,791
‫ואז תוכל להסתובב שם ולקשקש כאוות נפשך.‬

377
00:31:51,583 --> 00:31:52,541
‫ואם איכשל?‬

378
00:31:54,708 --> 00:31:57,250
‫אז תצייר שוב את הדיוקן שלי.‬

379
00:31:58,500 --> 00:32:01,500
‫והפעם לא תדחה אותי.‬

380
00:32:17,125 --> 00:32:18,125
‫טוב מאוד.‬

381
00:32:37,041 --> 00:32:40,708
‫אני והדוכס הגדול‬
‫זוכרים את שירותך הנאמן לאביו.‬

382
00:32:40,791 --> 00:32:43,583
‫זה היה השיא של הקריירה המוקדמת שלי.‬

383
00:32:43,666 --> 00:32:47,416
‫העניין שנדון בו...‬
‫אסור שתחשפו אותו בפני אף אחד.‬

384
00:32:47,500 --> 00:32:49,041
‫אפילו לא הדוכס הגדול.‬

385
00:32:49,916 --> 00:32:56,000
‫אך ספרי לי בבקשה,‬
‫איך הצלחת לאמוד את תכונותיה של בתי?‬

386
00:32:56,500 --> 00:33:02,291
‫בכל הכנות, אדוני הגנרל,‬
‫הכבוד הזה הוטל על איש סודי במקרה הזה.‬

387
00:33:02,375 --> 00:33:03,500
‫מר קאסוט.‬

388
00:33:04,750 --> 00:33:06,000
‫ראיתי...‬

389
00:33:08,375 --> 00:33:09,875
‫שיש כאן...‬

390
00:33:11,583 --> 00:33:12,791
‫ולקיריה צעירה.‬

391
00:33:14,000 --> 00:33:16,833
‫שגדלה תחת הערכים הצבאיים הנוקשים ביותר.‬

392
00:33:17,916 --> 00:33:20,458
‫העלמה היחידה בשושלת ארוכה של לוחמים.‬

393
00:33:20,541 --> 00:33:26,416
‫מלאכית מלובנת, צעירה,‬
‫מתאימה כמעט ברמות בלתי נתפסות,‬

394
00:33:26,500 --> 00:33:31,041
‫עם חרב בוערת שתשמור‬
‫על גן העדן של האוהבים הצעירים.‬

395
00:33:33,875 --> 00:33:37,333
‫נסחפתי. בכל זאת,‬
‫כוחה של ארנגארד מרשים בעיניי.‬

396
00:33:37,875 --> 00:33:39,625
‫ואני רואה מאין הוא בא.‬

397
00:33:40,416 --> 00:33:42,000
‫מספיק עם השטויות האלה.‬

398
00:33:43,458 --> 00:33:44,541
‫בכל מקרה...‬

399
00:33:45,041 --> 00:33:48,375
‫אף בן משפחת שרקנשטיין‬
‫מעולם לא סירב לדוכס שלו.‬

400
00:33:48,458 --> 00:33:51,458
‫כל המשפחה שלנו אסירת תודה לך, אדוני הגנרל.‬

401
00:33:55,166 --> 00:33:57,500
‫ארנגארד, ארזי את חפצייך.‬

402
00:33:57,583 --> 00:33:58,833
‫כמובן, אבא.‬

403
00:33:59,375 --> 00:34:01,291
‫רק דבר אחד.‬
‫-כן?‬

404
00:34:01,375 --> 00:34:02,750
‫אפשר להיפרד מקורט?‬

405
00:34:03,958 --> 00:34:04,958
‫קורט?‬

406
00:34:05,750 --> 00:34:08,166
‫הארוס שלי, הוד מעלתך.‬

407
00:34:08,250 --> 00:34:11,250
‫כמובן, את רשאית להיפרד לשלום מארוסך.‬

408
00:35:01,833 --> 00:35:04,291
‫שוב תודה לך, ארנגארד.‬

409
00:35:06,041 --> 00:35:08,166
‫אני מתכבדת לשרת את המדינה שלי.‬

410
00:35:09,375 --> 00:35:12,666
‫את ילדה טובה. אתה מסכים, מר קאסוט?‬

411
00:35:12,750 --> 00:35:14,208
‫כן. בהחלט.‬
‫-כן.‬

412
00:35:14,875 --> 00:35:16,500
‫שינה ערבה, ארנגארד.‬

413
00:35:16,583 --> 00:35:18,250
‫שינה ערבה, הוד מעלתך.‬

414
00:35:18,333 --> 00:35:20,625
‫כן, שינה ערבה מאוד, ארנגארד.‬

415
00:35:21,333 --> 00:35:22,458
‫לילה טוב.‬

416
00:35:32,666 --> 00:35:34,708
‫איזה שרלטן נפוח.‬

417
00:35:37,333 --> 00:35:40,333
‫מצאתי מקום מרוחק.‬
‫-כן?‬

418
00:35:41,291 --> 00:35:42,208
‫רוזנבאד.‬

419
00:35:44,250 --> 00:35:45,666
‫רוזנבאד?‬
‫-כן.‬

420
00:35:46,958 --> 00:35:49,666
‫המקום הזה ריק כבר דורות.‬
‫-בדיוק.‬

421
00:36:02,291 --> 00:36:03,291
‫ברוכים הבאים.‬

422
00:36:04,583 --> 00:36:06,833
‫הרופא שלנו, פרופסור פוציגר.‬

423
00:36:07,375 --> 00:36:11,041
‫הוא יישאר כאן כדי להשגיח‬
‫על בריאותה של הנסיכה.‬

424
00:36:12,875 --> 00:36:14,666
‫הסייס שלנו, מר פודולסקי.‬

425
00:36:15,875 --> 00:36:20,625
‫וכמובן, הוד רוממותה,‬
‫בת הלוויה הראשית שלנו, הרוזנת פוגנדורף.‬

426
00:36:21,208 --> 00:36:23,583
‫היא תמיד הייתה בת הלוויה הכי נאמנה שלי.‬

427
00:36:29,291 --> 00:36:31,083
‫וארנגארד.‬

428
00:36:32,458 --> 00:36:33,833
‫אך את ארנגארד אתה מכיר.‬

429
00:36:35,291 --> 00:36:36,916
‫בהצלחה רבה לך.‬

430
00:36:42,541 --> 00:36:45,625
‫צריך לצחצח את המראה הזו, כשיהיה לכם זמן.‬

431
00:36:45,708 --> 00:36:51,541
‫נמשיך למבואה. נא לסגור‬
‫את הדלתות האלה כדי למנוע רוחות פרצים.‬

432
00:36:53,166 --> 00:36:54,666
‫מר קאסוט?‬
‫-כן?‬

433
00:36:54,750 --> 00:36:57,083
‫אפשר לשאול אותך שאלה?‬
‫-כמובן.‬

434
00:36:57,166 --> 00:37:00,708
‫האם אתה... מעין משרת של הארמון?‬

435
00:37:00,791 --> 00:37:06,000
‫לא. אני לא.‬
‫אני משרת רק את האומנויות. אני צייר.‬

436
00:37:07,083 --> 00:37:08,458
‫המבואה.‬

437
00:37:08,541 --> 00:37:10,291
‫מר קאסוט.‬
‫-כן.‬

438
00:37:10,916 --> 00:37:13,375
‫נזכרתי איפה ראיתי אותך לראשונה.‬

439
00:37:14,250 --> 00:37:16,791
‫כן?‬
‫-בנשף הגדול.‬

440
00:37:17,375 --> 00:37:20,916
‫עמדת ליד הדיוקן שציירת של הדוכסית הגדולה.‬

441
00:37:22,750 --> 00:37:25,208
‫אני לא זוכר.‬

442
00:37:25,875 --> 00:37:28,791
‫אני בדרך כלל זוכר פרצופים היטב, אבל...‬

443
00:37:28,875 --> 00:37:30,791
‫לא את פרצופך מאותו ערב.‬

444
00:37:31,291 --> 00:37:33,875
‫לא התכוונתי להעליב אותך. אבל זה...‬

445
00:37:33,958 --> 00:37:35,291
‫להעליב אותי?‬

446
00:37:36,125 --> 00:37:37,416
‫תעשה כרצונך.‬

447
00:37:53,708 --> 00:37:56,041
‫ועכשיו לנופף! לנופף!‬

448
00:37:57,375 --> 00:37:58,416
‫ולחייך.‬

449
00:38:10,416 --> 00:38:11,833
‫זה כמו סיפור מהאגדות.‬

450
00:38:11,916 --> 00:38:13,875
‫אני שמח לשמוע.‬

451
00:38:14,583 --> 00:38:16,041
‫ניסיתי ליצור מקום‬

452
00:38:16,125 --> 00:38:20,166
‫שבו לנסיכה שלנו לא תהיה ברירה‬
‫אלא ללדת את קופידון.‬

453
00:38:20,250 --> 00:38:22,458
‫הם בשבילי?‬
‫-כן.‬

454
00:38:23,916 --> 00:38:25,041
‫תודה.‬
‫-בשמחה.‬

455
00:38:25,125 --> 00:38:26,000
‫קאסוט.‬

456
00:38:31,333 --> 00:38:32,833
‫הוד מעלתך.‬

457
00:38:34,083 --> 00:38:39,125
‫האווירה הרומנטית השתלטה במהרה‬
‫על הארמון הקטן שלנו.‬

458
00:38:41,333 --> 00:38:46,875
‫ובאשר לנסיכה לודמילה‬
‫ולמערכת היחסים עם בת הלוויה החדשה שלה,‬

459
00:38:46,958 --> 00:38:51,583
‫הנסיכה, כבדה מרוב מתיקות החיים, כמו דבורה...‬

460
00:38:51,666 --> 00:38:55,458
‫כמו דבורה בדרכה לכוורת...‬

461
00:38:56,083 --> 00:38:59,625
‫לא יכולה שלא לראות בה אחות.‬

462
00:38:59,708 --> 00:39:04,333
‫זה נכון שארוסך הוא חייל?‬
‫-זה נכון.‬

463
00:39:06,666 --> 00:39:10,291
‫אבל את בטח מפחדת.‬
‫מה אם ישלחו אותו למלחמה יום אחד?‬

464
00:39:11,166 --> 00:39:12,833
‫זה מה שחיילים עושים.‬

465
00:39:14,333 --> 00:39:18,125
‫לימדתי אותו סיף.‬
‫כולם במשפחה שלנו שולטים בזה.‬

466
00:39:18,625 --> 00:39:21,125
‫בתמורה, הוא לימד אותי לירות באקדח.‬

467
00:39:26,000 --> 00:39:27,541
‫כן. פעמים רבות.‬

468
00:39:28,625 --> 00:39:29,875
‫את רוצה ילדים?‬

469
00:39:32,500 --> 00:39:38,333
‫באשר להתערבות שלנו, הוד מעלתך,‬
‫אני מוכרח לומר לך בכל הכנות‬

470
00:39:38,416 --> 00:39:42,166
‫שההתקדמות איטית, עם מעט מאוד התפתחויות.‬

471
00:40:17,833 --> 00:40:18,708
‫מר קאסוט.‬

472
00:40:18,791 --> 00:40:20,750
‫אה, ארנגארד.‬

473
00:40:21,375 --> 00:40:22,708
‫קמת מוקדם.‬

474
00:40:24,500 --> 00:40:27,583
‫כן. אני בדרך כלל קם מוקדם.‬

475
00:40:28,166 --> 00:40:29,541
‫אתה יוצא לרכיבה?‬

476
00:40:30,208 --> 00:40:32,458
‫סלחי לי?‬
‫-אתה יוצא לרכיבה?‬

477
00:40:33,208 --> 00:40:34,250
‫תרצה להצטרף אליי?‬

478
00:40:36,208 --> 00:40:38,750
‫אבל אם אתה רוצה לרכוב לבד...‬
‫-לא.‬

479
00:40:39,500 --> 00:40:43,750
‫לא, זה בסדר...‬

480
00:40:45,083 --> 00:40:47,250
‫אני חושב שזה יהיה בסדר.‬

481
00:40:47,333 --> 00:40:49,166
‫רק תני לי לחשוב.‬

482
00:40:51,166 --> 00:40:52,541
‫בטח, למה לא?‬

483
00:40:53,875 --> 00:40:56,875
‫בוקר טוב, מר פודולסקי.‬
‫-בוקר טוב, מר קאסוט.‬

484
00:40:56,958 --> 00:40:59,166
‫תוכל להכין את הסוס שלי?‬
‫-הסוס שלך?‬

485
00:41:00,041 --> 00:41:02,625
‫פשוט תן לי את הסוס שנתת לי אתמול.‬

486
00:41:02,708 --> 00:41:03,625
‫אתמול?‬

487
00:41:04,708 --> 00:41:05,750
‫פשוט סוס כלשהו.‬

488
00:41:06,750 --> 00:41:07,791
‫כן, אדוני.‬

489
00:41:13,208 --> 00:41:17,125
‫אתה בא?‬
‫-פשוט תתקדמי. אני אדביק את הפער.‬

490
00:41:30,375 --> 00:41:34,125
‫אתה מתעייף. נגמר לך כל הכוח?‬

491
00:41:38,291 --> 00:41:39,125
‫תראה.‬

492
00:41:42,583 --> 00:41:43,750
‫זה זוהר האלפים.‬

493
00:41:44,541 --> 00:41:49,958
‫זו אינטראקציה נדירה‬
‫בין הצבעים הספקטרליים באטמוספרה.‬

494
00:41:52,166 --> 00:41:53,291
‫זוהר האלפים?‬

495
00:41:54,208 --> 00:41:55,041
‫כן.‬

496
00:41:55,541 --> 00:41:56,375
‫זוהר האלפים.‬

497
00:42:00,125 --> 00:42:01,708
‫הוא כבר התחיל להיעלם.‬

498
00:42:04,166 --> 00:42:05,500
‫כן. מטבע הדברים.‬

499
00:42:06,333 --> 00:42:11,708
‫הוא חשף את מהותו הפנימית,‬
‫וכעת הוא יכול רק להשמיד את עצמו. בום!‬

500
00:42:12,750 --> 00:42:15,458
‫אחריו יבוא יום בהיר. זה נס.‬

501
00:42:16,125 --> 00:42:17,166
‫לא!‬

502
00:42:21,666 --> 00:42:25,958
‫אתה חושב שאולי יהיה אפשרי‬
‫להביא לכאן את הסוס שלי?‬

503
00:42:26,791 --> 00:42:27,791
‫הסוס שלך?‬

504
00:42:27,875 --> 00:42:30,083
‫המזג של הסוסים האלה רגוע מדי.‬

505
00:42:30,666 --> 00:42:33,750
‫כן. אכן. והסוס שלך לא כזה?‬

506
00:42:33,833 --> 00:42:35,666
‫שמו ווטאן.‬

507
00:42:35,750 --> 00:42:37,458
‫רק אני יכולה לרכוב עליו.‬

508
00:42:38,500 --> 00:42:40,458
‫אני מתאר לעצמי.‬
‫-מר קאסוט.‬

509
00:42:41,208 --> 00:42:43,333
‫מר פודולסקי. מה הבעיה?‬

510
00:42:43,833 --> 00:42:44,875
‫מישהו בא.‬

511
00:42:45,500 --> 00:42:48,958
‫אז גרש אותו.‬
‫-אני לא יכול. זה בן הדוד של הדוכס הגדול.‬

512
00:43:07,208 --> 00:43:10,458
‫באנו לבקר את הנסיכה.‬
‫אני בן הדוד של הדוכס הגדול.‬

513
00:43:10,541 --> 00:43:14,625
‫אלוהיי, זה נחמד מצידכם.‬
‫אבל לא, הנסיכה חלתה, לצערי.‬

514
00:43:14,708 --> 00:43:18,500
‫זה רק ביקור קצר. הבאנו לה סלסילת מתנות.‬

515
00:43:18,583 --> 00:43:21,333
‫תצטרכו לחזור ביום אחר.‬

516
00:43:21,416 --> 00:43:23,375
‫או לתת לי אותה.‬
‫-נקניקיות טעימות.‬

517
00:43:23,458 --> 00:43:28,625
‫כפי שאתם בטח מתארים לעצמכם,‬
‫מצבה של הנסיכה מונע ממנה לפגוש אנשים.‬

518
00:43:28,708 --> 00:43:30,541
‫אתה מגרש אותי?‬

519
00:43:31,125 --> 00:43:32,750
‫אני רק שליח.‬
‫-אני מתעקש.‬

520
00:43:32,833 --> 00:43:35,083
‫תקשיב...‬
‫-מי אתה חושב שאני?‬

521
00:43:35,166 --> 00:43:36,458
‫אני רק...‬
‫-זוז!‬

522
00:43:38,083 --> 00:43:39,125
‫מרבוד.‬

523
00:43:40,958 --> 00:43:42,125
‫איזו הפתעה.‬

524
00:43:42,208 --> 00:43:47,541
‫היינו באזור, ו...‬
‫הבאנו מתנות מהבית בשביל הנסיכה.‬

525
00:43:47,625 --> 00:43:50,458
‫אוודא שהיא תקבל אותן. היא חולה מאוד.‬

526
00:43:50,958 --> 00:43:52,458
‫זה רק ביקור קצר.‬

527
00:43:53,041 --> 00:43:55,166
‫זה מדבק. היא בבידוד.‬

528
00:43:55,750 --> 00:43:57,000
‫אבל...‬
‫-להתראות.‬

529
00:43:57,083 --> 00:44:00,541
‫לותאר. לותאר היקר. זה רק ביקור קצר מאוד.‬

530
00:44:09,666 --> 00:44:11,833
‫ראית את השקרים שלו?‬
‫-כמובן.‬

531
00:44:11,916 --> 00:44:16,791
‫והשרלטן הזה. ראית את הסמרטוטים שהוא לבש?‬
‫סלחי לי על השאלה, אנחנו בקרקס נודד?‬

532
00:44:21,000 --> 00:44:22,416
‫עלינו להישאר קרובים.‬

533
00:44:39,250 --> 00:44:44,541
‫הבאנו מתנות לדיירי הארמון,‬
‫אך הם לא מקבלים אורחים.‬

534
00:44:45,416 --> 00:44:48,125
‫אתה מכיר מישהו שמועסק בארמון?‬

535
00:44:50,791 --> 00:44:53,125
‫אני לא מתערב בענייני אחרים.‬
‫-חכה.‬

536
00:44:58,166 --> 00:45:03,041
‫אולי תוכל לשקול מחדש את עמדתך?‬

537
00:45:16,208 --> 00:45:20,458
‫אנחנו חוזרים לבאבנהאוזן הערב.‬
‫עכשיו אתה יודע איפה למצוא אותנו.‬

538
00:45:45,333 --> 00:45:47,083
‫הוד מעלתך.‬

539
00:45:47,916 --> 00:45:51,541
‫חלף חודש נוסף, והלידה ממשמשת ובאה.‬

540
00:45:52,250 --> 00:45:56,250
‫אני יודע שבשל אופיו של המצב,‬
‫את לא יכולה לבקר אותנו,‬

541
00:45:56,333 --> 00:45:59,291
‫אז תרשי לי למסור לך רשמים מכאן.‬

542
00:46:00,833 --> 00:46:04,500
‫אני אתחיל בכך שאספר לך חדשות משמחות.‬

543
00:46:05,958 --> 00:46:08,541
‫המזל האיר לי פנים.‬

544
00:46:10,583 --> 00:46:14,708
‫לא הצלחתי להירדם והחלטתי ללכת לטיול ביער.‬

545
00:46:24,833 --> 00:46:27,541
‫כאן ראיתי אותה.‬

546
00:46:29,958 --> 00:46:31,333
‫ומייד הבנתי‬

547
00:46:33,333 --> 00:46:37,666
‫שהאלים העניקו לי מוטיב ייחודי.‬

548
00:46:38,666 --> 00:46:42,833
‫צדקתי בהחלט בהערכתי של יופייה.‬

549
00:46:43,958 --> 00:46:45,666
‫אבל זה היה משהו אחר.‬

550
00:46:46,291 --> 00:46:50,375
‫נדיבותם של האלים הייתה בלתי נתפסת אף יותר.‬

551
00:46:50,458 --> 00:46:56,541
‫ואני מבקש מהוד מעלתך‬
‫לא לראות בזה בוטה או לחשוב עליי כעל מציצן.‬

552
00:46:56,625 --> 00:47:00,041
‫היה בזה משהו ציורי.‬

553
00:47:00,583 --> 00:47:03,666
‫האור, האגם ביער, האישה במים,‬

554
00:47:03,750 --> 00:47:06,458
‫כל הנוף הקסום,‬

555
00:47:06,541 --> 00:47:10,833
‫כל המצב זעק בדרישה‬
‫שינציחו אותו באמצעות אומנות.‬

556
00:47:12,583 --> 00:47:17,000
‫והציור הזה שהצטוויתי לצייר...‬

557
00:47:17,625 --> 00:47:20,291
‫"נימפה מתרחצת באגם ביער",‬

558
00:47:21,000 --> 00:47:25,833
‫או "דיאנה מתרחצת", יהיה בפני עצמו פלא,‬

559
00:47:25,916 --> 00:47:30,291
‫תפארת, רגע השיא של הקריירה שלי כאומן.‬

560
00:47:35,250 --> 00:47:41,041
‫כיצד אוכל להפוך אותה לשלי‬
‫יותר מאשר בהנצחתה,‬

561
00:47:41,666 --> 00:47:47,416
‫בהידוקה ובקיבועה על גבי הקנבס שלי,‬
‫כל קו וכל גוון בגופה,‬

562
00:47:47,500 --> 00:47:53,000
‫כך שאף אחד עלי אדמות‬
‫לא יוכל להפריד בינינו שוב?‬

563
00:47:56,500 --> 00:47:59,083
‫היצירה הזו דורשת סבלנות.‬

564
00:48:00,041 --> 00:48:01,541
‫אז אני מחכה.‬

565
00:48:05,500 --> 00:48:09,541
‫אני לא נוגע בשערה ואפילו לא מתחכך בידה.‬

566
00:48:10,083 --> 00:48:14,125
‫במקום זאת, אני מתקרב אליה בדרכים אחרות.‬

567
00:48:14,708 --> 00:48:16,750
‫ווטאן! היי.‬

568
00:48:18,875 --> 00:48:19,875
‫היי.‬

569
00:48:25,833 --> 00:48:31,708
‫וכך חולפים הימים, הוד מעלתך,‬
‫בצעדים זעירים וזהירים.‬

570
00:48:32,666 --> 00:48:34,000
‫...לליבי.‬

571
00:49:00,916 --> 00:49:03,375
‫ארנגארד.‬
‫-היי.‬

572
00:49:06,541 --> 00:49:07,791
‫תודה על המכתב שלך.‬

573
00:49:07,875 --> 00:49:10,916
‫התגעגעתי אלייך...‬
‫-אבל אסור שניפגש כך.‬

574
00:49:11,000 --> 00:49:11,833
‫אבל למה לא?‬

575
00:49:13,041 --> 00:49:14,500
‫אסור לי לספר.‬

576
00:49:14,583 --> 00:49:17,250
‫אהיה מוצב כאן שלושה חודשים.‬

577
00:49:18,333 --> 00:49:20,791
‫אולי יום אחד אוכל לספר לך הכול.‬

578
00:49:22,375 --> 00:49:23,708
‫היה שלום, ידידי.‬

579
00:49:46,458 --> 00:49:49,291
‫ארנגארד! ירדו לה המים.‬

580
00:50:00,916 --> 00:50:01,750
‫עדיין לא.‬

581
00:50:13,708 --> 00:50:16,166
‫מר פודולסקי, זמן את הדוכסית הגדולה.‬

582
00:50:23,541 --> 00:50:26,333
‫איפה הילד?‬
‫-הוד מעלתך.‬

583
00:50:26,416 --> 00:50:28,833
‫בהתחלה, הארמון רעד מרוב פחד,‬

584
00:50:28,916 --> 00:50:32,875
‫אך כאשר הצווחה הראשונה‬
‫הדהדה מחדרה של הנסיכה,‬

585
00:50:32,958 --> 00:50:35,291
‫מצב הרוח שלנו קפץ מהמרתף לעליית הגג.‬

586
00:50:35,375 --> 00:50:36,833
‫מר קאסוט. דבר בכנות.‬

587
00:50:37,666 --> 00:50:38,500
‫הוא בריא?‬

588
00:50:38,583 --> 00:50:43,875
‫הוא הילד הכי יפה‬
‫שראה את אור היום בבאבנהאוזן.‬

589
00:50:44,916 --> 00:50:46,875
‫הנה אתה. תן לי לראות אותו.‬

590
00:50:46,958 --> 00:50:47,875
‫בואי.‬

591
00:50:50,791 --> 00:50:52,375
‫בוא.‬
‫-תן לי לראות אותו.‬

592
00:50:52,458 --> 00:50:54,916
‫נכון שהוא נפלא?‬
‫-תן לי לראות.‬

593
00:51:01,416 --> 00:51:02,666
‫ברכותיי.‬

594
00:51:05,416 --> 00:51:08,416
‫הוא דומה לי. הוא דומה לסבתא.‬

595
00:51:09,791 --> 00:51:13,458
‫נכון שהוא היצור הקטן הכי יפה שראית בחייך?‬

596
00:51:13,541 --> 00:51:17,916
‫אפילו אני, הוד מעלתך,‬
‫כמישהו שלא נוטה לרגשנות,‬

597
00:51:18,500 --> 00:51:21,916
‫נפעם מיופיו של הילד. אני מוכרח לומר.‬

598
00:51:22,791 --> 00:51:25,958
‫וארנגארד. איך ההתקדמות שלך איתה?‬

599
00:51:29,500 --> 00:51:34,791
‫בפעם הראשונה בחייה, ללא ידיעתה,‬

600
00:51:34,875 --> 00:51:37,666
‫היא התאהבה.‬

601
00:51:39,000 --> 00:51:40,250
‫מהר כל כך?‬

602
00:51:42,333 --> 00:51:45,125
‫לא בי, הוד מעלתך. בנכד שלך.‬

603
00:51:45,208 --> 00:51:46,791
‫אה!‬
‫-כן.‬

604
00:51:46,875 --> 00:51:49,083
‫כן.‬
‫-אוי... אוי, לא.‬

605
00:51:49,666 --> 00:51:52,541
‫היא איבדה בך עניין לחלוטין, מר קאסוט?‬

606
00:51:52,625 --> 00:51:57,000
‫לא, להפך. זה משרת את מטרתי בצורה מושלמת.‬

607
00:51:57,083 --> 00:52:00,958
‫ייתכן שהתאהבות באל האהבה בכבודו ובעצמו,‬

608
00:52:01,041 --> 00:52:03,750
‫עבור אישה קרת רוח עם אנרגייה כמו שלה,‬

609
00:52:03,833 --> 00:52:08,875
‫היא השלב הראשון‬
‫בדרך לכניעה מוחלטת, הוד מעלתך.‬

610
00:52:08,958 --> 00:52:11,458
‫אני חשה שאתה נאחז בקש.‬

611
00:52:11,541 --> 00:52:13,125
‫דמותו של קופידון.‬

612
00:52:13,208 --> 00:52:17,166
‫התגלמות האהבה.‬
‫הבובה הקטלנית ביותר. תאמיני לי.‬

613
00:52:17,250 --> 00:52:18,333
‫אימא.‬

614
00:52:19,416 --> 00:52:20,875
‫הכרכרה שלך ממתינה.‬
‫-כן.‬

615
00:52:20,958 --> 00:52:22,375
‫את עוזבת מהר כל כך?‬

616
00:52:22,458 --> 00:52:26,041
‫הזוג מרבוד לא מסיר ממני את עיניו.‬

617
00:52:26,125 --> 00:52:31,291
‫אסור שמישהו מחוץ לארמון הזה יראה את הילד.‬

618
00:52:31,375 --> 00:52:33,625
‫זה מובן?‬
‫-בוודאי, הוד מעלתך.‬

619
00:52:33,708 --> 00:52:36,208
‫ואתה, לותאר?‬
‫-בוודאי, אימא.‬

620
00:52:36,291 --> 00:52:39,375
‫דבר אחד אחרון. מצאנו מינקת.‬

621
00:52:39,958 --> 00:52:41,166
‫קוראים לה...‬

622
00:52:42,166 --> 00:52:45,583
‫ליזבת. היא מקומית. נביא אותה לכאן.‬

623
00:52:45,666 --> 00:52:46,875
‫ואפשר לסמוך עליה?‬

624
00:52:48,083 --> 00:52:49,125
‫כן. ביררנו.‬

625
00:52:49,208 --> 00:52:53,125
‫ליזבת, בבקשה תחזרי הביתה לפעמים.‬
‫איך אטפל בעצמי?‬

626
00:52:53,208 --> 00:52:58,541
‫עשיתי סידור עם השכנה.‬
‫-למה את צריכה להתגורר שם?‬

627
00:52:58,625 --> 00:53:01,250
‫את יכולה לחזור הביתה מדי פעם...‬

628
00:53:01,333 --> 00:53:02,708
‫תעזוב את הדלת.‬

629
00:53:03,208 --> 00:53:04,666
‫ליזבת?‬
‫-סע!‬

630
00:53:05,166 --> 00:53:06,625
‫ליזבת? אפשר...‬

631
00:53:09,041 --> 00:53:11,166
‫ליזבת. ליזבת!‬

632
00:53:11,750 --> 00:53:13,666
‫ליזבת!‬

633
00:53:22,791 --> 00:53:24,541
‫את באה?‬
‫-כן.‬

634
00:54:03,375 --> 00:54:06,000
‫לקח לך זמן.‬
‫-אני מצטער.‬

635
00:54:07,541 --> 00:54:13,416
‫ביררתי, אבל אין חדשות.‬
‫רוזנבאד שקטה לחלוטין.‬

636
00:54:13,500 --> 00:54:15,000
‫אז למה קראת לנו?‬

637
00:54:16,166 --> 00:54:17,958
‫היו התפתחויות חדשות.‬

638
00:54:18,875 --> 00:54:21,000
‫משקה?‬
‫-בבקשה.‬

639
00:54:22,375 --> 00:54:25,500
‫כן. לצערי, נשאר לי רק סוג יקר מאוד.‬

640
00:54:26,375 --> 00:54:28,083
‫אז בוא נקווה שהוא טוב.‬

641
00:54:30,833 --> 00:54:33,750
‫הארמון העסיק מישהי חדשה.‬
‫-מי?‬

642
00:54:35,166 --> 00:54:36,208
‫אישה.‬

643
00:54:38,708 --> 00:54:42,458
‫ומה עוד?‬
‫-אישה שיש לה ילדים קטנים.‬

644
00:54:43,583 --> 00:54:45,625
‫איך זה נודע לך?‬

645
00:54:48,416 --> 00:54:50,833
‫רואים אותו? הוא בעלה.‬

646
00:54:51,333 --> 00:54:55,208
‫הוא יושב כאן מדי ערב, מיואש.‬

647
00:54:56,333 --> 00:54:57,875
‫כדאי שתדברו איתו.‬

648
00:55:10,833 --> 00:55:11,833
‫סלח לנו.‬

649
00:55:12,875 --> 00:55:15,291
‫מה תוכל לספר לנו על רוזנבאד?‬

650
00:55:16,958 --> 00:55:18,916
‫הכול שקר אחד גדול.‬

651
00:55:20,541 --> 00:55:22,083
‫ועכשיו איבדתי את אשתי.‬

652
00:55:23,416 --> 00:55:27,041
‫היא נבחרה לעבוד בארמון כמשרתת של גבירה.‬

653
00:55:28,208 --> 00:55:34,791
‫כמשרתת של גבירה צעירה ומפונקת,‬
‫ונאסר עליי לדבר איתה.‬

654
00:55:35,666 --> 00:55:36,666
‫אבל...‬

655
00:55:37,750 --> 00:55:38,708
‫אז...‬

656
00:55:42,125 --> 00:55:44,250
‫לא, הבטחתי לא לספר.‬

657
00:55:44,875 --> 00:55:45,875
‫אדוני הטוב.‬

658
00:55:46,666 --> 00:55:48,583
‫הדוכס הגדול הוא בן דודי.‬

659
00:55:49,791 --> 00:55:52,708
‫בשם הדוכסות,‬
‫אני מצווה עליך לספר לי מה אתה יודע.‬

660
00:56:00,000 --> 00:56:00,875
‫יש...‬

661
00:56:03,208 --> 00:56:05,083
‫כבר יש ילד בארמון.‬

662
00:56:06,708 --> 00:56:07,666
‫ידעתי.‬

663
00:56:08,291 --> 00:56:13,333
‫עלינו לכתוב לבן הדוד שלך.‬
‫נגיד שאנחנו דורשים לראות אותם.‬

664
00:56:13,416 --> 00:56:16,750
‫אני מתגעגע אליה כל כך.‬
‫אתם לא יכולים לעזור לי?‬

665
00:56:18,625 --> 00:56:20,041
‫יש לי משימה עבורך.‬

666
00:56:21,666 --> 00:56:26,291
‫אם תצליח להשיג את הילד,‬
‫ליזבת שלך תחזור אליך.‬

667
00:56:28,000 --> 00:56:29,958
‫להשיג?‬
‫-כן.‬

668
00:56:30,500 --> 00:56:33,625
‫וכדי להכיר תודה על מאמציך ועל גבורתך,‬

669
00:56:33,708 --> 00:56:38,708
‫אוודא אישית שתקבל משרה בולטת מאוד בארמון‬

670
00:56:38,791 --> 00:56:41,916
‫כשאני ואשתי נשתלט על הכס.‬

671
00:56:43,750 --> 00:56:47,541
‫אתה לא חושב שזה יגרום‬
‫לליזבת שלך להיות מאושרת? וגאה?‬

672
00:56:49,000 --> 00:56:49,833
‫יופי.‬

673
00:56:50,541 --> 00:56:53,125
‫הנה מה שאתה צריך לעשות.‬

674
00:57:25,791 --> 00:57:26,875
‫מר קאסוט.‬

675
00:57:30,791 --> 00:57:33,250
‫ארנגארד.‬
‫-קמת מוקדם.‬

676
00:57:33,916 --> 00:57:34,750
‫כן.‬

677
00:57:35,708 --> 00:57:36,666
‫אכן.‬

678
00:57:38,250 --> 00:57:41,458
‫כן, אמש היה הלילה הכי קצר בשנה.‬

679
00:57:42,000 --> 00:57:42,875
‫באמת?‬

680
00:57:43,375 --> 00:57:45,583
‫לא ידעתי.‬
‫-כן. באמת.‬

681
00:57:45,666 --> 00:57:48,541
‫ואני תמיד שוהה בחוץ בלילה הקצר ביותר.‬

682
00:57:48,625 --> 00:57:50,791
‫בחוץ? מדוע?‬

683
00:57:51,583 --> 00:57:56,208
‫זה מעין טקס.‬

684
00:57:57,000 --> 00:57:58,083
‫טקס?‬
‫-כן.‬

685
00:57:58,666 --> 00:57:59,916
‫איזה מין טקס?‬

686
00:58:00,000 --> 00:58:05,541
‫אני מצייר... אני מנציח את הטבע‬

687
00:58:06,458 --> 00:58:08,875
‫ברגע הכי שביר שלו.‬

688
00:58:08,958 --> 00:58:12,208
‫שביר?‬
‫-ברגע שבו הוא הכי שופע.‬

689
00:58:12,791 --> 00:58:16,583
‫לפני שהוא ייכנע שוב לאפלה, לאט-לאט.‬

690
00:58:17,083 --> 00:58:18,833
‫זה נשמע די עצוב.‬

691
00:58:18,916 --> 00:58:22,250
‫לא, זה לא. אני נהנה מזה.‬
‫-אפשר לראות?‬

692
00:58:23,041 --> 00:58:24,208
‫את הציור?‬
‫-כן.‬

693
00:58:24,291 --> 00:58:27,416
‫אני מעדיף שלא תראי.‬
‫-אני בטוחה שהוא יהיה יפה בעיניי.‬

694
00:58:27,500 --> 00:58:33,375
‫לא. הציור הזה די טריוויאלי.‬
‫-טריוויאלי? אני בספק.‬

695
00:58:33,458 --> 00:58:37,250
‫כן, מצוירים בו רק פרחים‬
‫עם עלי הכותרת המתוקים שלהם,‬

696
00:58:37,333 --> 00:58:43,708
‫סרפדים עם חיבוקם הצורב,‬
‫האגם ביער עם ליטופיו העדינים.‬

697
00:58:44,208 --> 00:58:47,166
‫זה סתם קשקוש רומנטי.‬
‫-האגם ביער?‬

698
00:58:47,958 --> 00:58:51,083
‫מה?‬
‫-ציירת את האגם ביער?‬

699
00:58:56,291 --> 00:58:58,791
‫אמרתי, "האגם ביער"? לא. לא ציירתי אותו.‬

700
00:58:59,291 --> 00:59:01,833
‫אני סתם חושב בקול רם.‬
‫-תראה לי אותו.‬

701
00:59:01,916 --> 00:59:04,666
‫לא, אני סתם חושב בקול רם.‬
‫-כן.‬

702
00:59:14,750 --> 00:59:16,625
‫היד שלי.‬
‫-כן.‬

703
00:59:18,458 --> 00:59:19,458
‫מר קאסוט!‬

704
00:59:21,250 --> 00:59:22,208
‫מר קאסוט.‬

705
00:59:22,916 --> 00:59:25,625
‫הדוכסית הגדולה פה. היא רוצה אותך.‬

706
00:59:29,750 --> 00:59:30,583
‫סלחי לי.‬

707
00:59:43,041 --> 00:59:46,083
‫הם מתעקשים לבקר.‬

708
00:59:46,166 --> 00:59:47,708
‫מי מתעקש, הוד מעלתך?‬

709
00:59:47,791 --> 00:59:49,250
‫הזוג מרבוד.‬

710
00:59:53,541 --> 00:59:57,083
‫אי אפשר לסרב להם?‬
‫-לא. בלתי אפשרי. הם קרובי משפחה.‬

711
00:59:57,875 --> 01:00:01,708
‫אני אוודא שהם לא ייכנסו לרוזנבאד‬
‫ולא ישמעו את הילד.‬

712
01:00:01,791 --> 01:00:03,833
‫נערוך פיקניק.‬
‫-מתי?‬

713
01:00:05,041 --> 01:00:06,250
‫ביום ראשון הקרוב.‬

714
01:00:06,875 --> 01:00:09,833
‫ביום ראשון הקרוב?‬
‫-אין דרך להתחמק מזה.‬

715
01:00:11,166 --> 01:00:12,666
‫עלינו להחביא את הילד.‬

716
01:00:13,208 --> 01:00:17,083
‫ולודמילה צריכה להיות...‬
‫-בחודש השישי להיריון. גדולה.‬

717
01:00:18,083 --> 01:00:20,875
‫ליזבת תישאר כאן עם הילד,‬

718
01:00:20,958 --> 01:00:24,000
‫ויש לתדרך בקפידה את כל השאר.‬

719
01:00:25,041 --> 01:00:27,750
‫כמובן. אדאג לזה, הוד מעלתך.‬

720
01:00:28,375 --> 01:00:29,750
‫יופי, מר קאסוט.‬

721
01:00:32,041 --> 01:00:32,916
‫בבקשה.‬

722
01:00:35,666 --> 01:00:37,500
‫טוב.‬
‫-כן.‬

723
01:00:39,125 --> 01:00:40,291
‫וארנגארד?‬

724
01:00:40,875 --> 01:00:44,333
‫כידוע לך, ציירתי אותה בכל בוקר.‬

725
01:00:45,125 --> 01:00:50,125
‫ועל אף שהיא לאו דווקא‬
‫הייתה מודעת לנוכחותי,‬

726
01:00:50,208 --> 01:00:56,666
‫לקיומי, אני באמת מרגיש‬
‫כאילו התבסס בינינו חיבור.‬

727
01:00:57,875 --> 01:01:00,125
‫אני יודע מה את חושבת, הוד מעלתך.‬

728
01:01:00,208 --> 01:01:02,541
‫באמת?‬
‫-כן.‬

729
01:01:02,625 --> 01:01:05,166
‫למה הטיפשון הזה...‬

730
01:01:05,750 --> 01:01:09,583
‫לא מפתה את הבחורה‬
‫בדרך המיושנת ומניח את דעתו?‬

731
01:01:10,083 --> 01:01:12,083
‫אני צודק?‬
‫-פחות או יותר, כן.‬

732
01:01:14,541 --> 01:01:17,125
‫אך הטיפשון הזה הוא...‬

733
01:01:19,166 --> 01:01:20,291
‫אומן.‬

734
01:01:20,375 --> 01:01:26,500
‫ששקוע כרגע עד כדי שיכרון‬
‫ביצירתה של יצירת מופת.‬

735
01:01:26,583 --> 01:01:31,125
‫אני מתעקש להשיג כניעה מלאה,‬

736
01:01:31,208 --> 01:01:35,666
‫בלי שום מגע פיזי.‬

737
01:01:36,250 --> 01:01:41,750
‫אני יכול לפתות את הבחורה בדרך המיושנת,‬
‫בוודאי, וזה יהיה פחות קשה.‬

738
01:01:41,833 --> 01:01:48,250
‫אני יכול לפתות אותה ברגע מיוחד,‬
‫שבו הנפש שלה נסערת ואימפולסיבית.‬

739
01:01:48,333 --> 01:01:54,125
‫אך הוד מעלתך, אני פשוט מרגיש‬
‫שזה יהיה חסר משמעות עבורי.‬

740
01:01:54,208 --> 01:01:57,000
‫אתה נשמע כאילו הבנת‬

741
01:01:57,083 --> 01:02:01,583
‫שלא תצליח לנצח בהתערבות שלנו,‬
‫ועכשיו אתה רוצה לשנות את התנאים.‬

742
01:02:01,666 --> 01:02:05,208
‫בשום פנים ואופן לא.‬
‫אני עדיין מתכוון לפתות אותה, הוד מעלתך.‬

743
01:02:05,291 --> 01:02:09,750
‫זה יקרה, אך ההבדל הוא שרק היא תדע על זה.‬

744
01:02:09,833 --> 01:02:13,875
‫אחרים ימשיכו להביט בארנגארד ביראת כבוד,‬

745
01:02:13,958 --> 01:02:18,375
‫לראות אותה כבתולה זכה כשלג,‬
‫אך נשמותינו יהיו מחוברות לנצח.‬

746
01:02:19,166 --> 01:02:22,958
‫וזה פיתוי אמיתי.‬

747
01:02:24,916 --> 01:02:28,375
‫וכיצד נדע שפיתית את הבחורה...‬

748
01:02:28,458 --> 01:02:32,083
‫איך נדע מי ניצח בהתערבות?‬
‫-בדיוק.‬

749
01:02:32,166 --> 01:02:35,083
‫אראה לה את הציור שלה שציירתי,‬

750
01:02:35,166 --> 01:02:38,750
‫ובאותו רגע, היא תישבר.‬

751
01:02:39,250 --> 01:02:42,666
‫היא תהיה הוורד שנשרו ממנו כל עלי הכותרת‬

752
01:02:42,750 --> 01:02:47,416
‫בגלל משב רוח אחד,‬
‫עד שהוא נותר חשוף, הוד מעלתך.‬

753
01:02:47,500 --> 01:02:53,708
‫כשאדם נכנע לתשוקה, הגוף הולך בעקבותיו.‬

754
01:02:54,500 --> 01:03:00,625
‫כשהיא תראה את הציור, היא פשוט... תתעלף.‬

755
01:03:15,458 --> 01:03:17,833
‫היא תתעלף? ארנגארד שלנו?‬

756
01:03:17,916 --> 01:03:23,125
‫מול כולם, וזו תהיה הוכחה לפיתוי מוחלט.‬

757
01:03:35,541 --> 01:03:38,458
‫אקבל את התנאים החדשים להתערבות שלנו.‬

758
01:04:22,791 --> 01:04:24,916
‫שאכין את הסוס שלך, העלמה ארנגארד?‬

759
01:04:49,625 --> 01:04:52,000
‫ליזבת!‬

760
01:04:56,416 --> 01:04:58,625
‫ליזבת!‬

761
01:05:01,208 --> 01:05:03,750
‫ליזבת!‬

762
01:05:04,916 --> 01:05:06,583
‫מה קורה?‬

763
01:05:08,666 --> 01:05:12,458
‫אדוני, חכה רגע. מדוע אתה משוטט וצועק?‬

764
01:05:15,041 --> 01:05:20,333
‫הוא איים עליי. הוא בלבל אותי לגמרי.‬

765
01:05:20,416 --> 01:05:23,083
‫עכשיו עשיתי טעות נוראית.‬

766
01:05:26,041 --> 01:05:27,333
‫הוא...‬

767
01:05:28,333 --> 01:05:32,583
‫הוא הבטיח לי שליזבת שלי‬
‫תחזור אליי אם אעזור לו.‬

768
01:05:32,666 --> 01:05:33,583
‫ליזבת שלך?‬

769
01:05:37,000 --> 01:05:40,291
‫ליזבת שלי נלקחה ממני.‬

770
01:05:41,250 --> 01:05:44,750
‫ליזבת נלקחה ממך?‬
‫-ועכשיו אני...‬

771
01:05:45,416 --> 01:05:49,333
‫עשיתי טעות נוראית.‬

772
01:05:49,833 --> 01:05:52,458
‫על איזו טעות אתה מדבר?‬

773
01:05:52,541 --> 01:05:58,541
‫בני האצולה ברוזנבאד שיקרו על הילד.‬

774
01:05:59,791 --> 01:06:01,541
‫נפלתי בפח.‬

775
01:06:02,291 --> 01:06:03,125
‫אבל...‬

776
01:06:04,375 --> 01:06:05,875
‫כעת אני חייב לעזור.‬

777
01:06:07,375 --> 01:06:09,041
‫כיצד אתה מתכוון לעזור?‬

778
01:06:17,125 --> 01:06:18,083
‫מחר...‬

779
01:06:19,958 --> 01:06:23,000
‫אני אמור לחטוף ילד ולהראות להם אותו.‬

780
01:06:26,166 --> 01:06:29,583
‫בשעה 14:00, עליי ללכת לקרחת היער.‬

781
01:06:29,666 --> 01:06:32,416
‫עכשיו אני תוהה אם זה המעשה הנכון.‬

782
01:06:33,958 --> 01:06:36,208
‫אני חייב לדבר קודם עם ליזבת שלי.‬

783
01:06:37,958 --> 01:06:40,916
‫אני חושב שליזבת לא תסלח לי לאחר מכן.‬

784
01:06:49,791 --> 01:06:50,833
‫תקשיב.‬

785
01:06:51,583 --> 01:06:52,958
‫אתה מקשיב?‬

786
01:06:58,375 --> 01:07:00,250
‫תמשיך כמתוכנן.‬

787
01:07:00,875 --> 01:07:02,208
‫אתה מבין?‬

788
01:07:04,083 --> 01:07:04,916
‫מה?‬

789
01:07:05,458 --> 01:07:07,291
‫תמשיך כמתוכנן.‬

790
01:07:07,875 --> 01:07:09,625
‫ואל תערב בזה את ליזבת.‬

791
01:07:10,875 --> 01:07:12,333
‫הכול יהיה בסדר.‬

792
01:07:19,166 --> 01:07:20,500
‫עכשיו, לך!‬

793
01:08:05,500 --> 01:08:06,875
‫איפה היית?‬

794
01:08:07,666 --> 01:08:10,041
‫כולם מחפשים אותך.‬
‫-הנה אני.‬

795
01:08:10,125 --> 01:08:11,958
‫הפיקניק יתחיל בעוד רגע.‬

796
01:08:12,625 --> 01:08:14,791
‫הכול מוכן. הכול.‬

797
01:08:14,875 --> 01:08:16,625
‫כן? כן.‬
‫-כן.‬

798
01:08:18,041 --> 01:08:20,875
‫אתה נראה חיוור, מר קאסוט.‬
‫אתה מרגיש מדוכדך?‬

799
01:08:20,958 --> 01:08:22,916
‫לא. הכול טוב.‬

800
01:08:37,958 --> 01:08:39,958
‫והסכו"ם?‬
‫-למטה.‬

801
01:08:40,041 --> 01:08:41,291
‫עדיין צריך כיסאות.‬

802
01:08:41,375 --> 01:08:42,375
‫קאסוט?‬

803
01:08:44,541 --> 01:08:45,500
‫ארנגארד.‬

804
01:08:51,291 --> 01:08:53,833
‫אני מתנצלת שלא הייתי באגם היום.‬

805
01:08:58,958 --> 01:08:59,875
‫באגם?‬

806
01:09:04,125 --> 01:09:05,666
‫ידעתי מההתחלה שאתה שם.‬

807
01:09:11,083 --> 01:09:15,666
‫ונעדרתי רק כי נוכחותי נדרשה כאן.‬

808
01:09:23,125 --> 01:09:24,500
‫אני רוצה...‬

809
01:09:27,916 --> 01:09:29,708
‫שתסיים את הציור.‬

810
01:09:33,250 --> 01:09:34,583
‫אבל חשבתי...‬

811
01:09:39,125 --> 01:09:41,166
‫שאולי נעשה זאת בחדר שלך.‬

812
01:09:44,833 --> 01:09:48,000
‫אולי אתה צריך להיות קצת יותר קרוב.‬

813
01:09:55,625 --> 01:09:58,458
‫פנים מול פנים.‬

814
01:10:03,750 --> 01:10:05,333
‫כן.‬

815
01:10:07,208 --> 01:10:08,583
‫כמובן. כן.‬

816
01:10:09,875 --> 01:10:11,791
‫כן. בהחלט.‬

817
01:10:12,666 --> 01:10:14,875
‫אתה מסוגל לדמיין את זה?‬
‫-כן.‬

818
01:10:16,125 --> 01:10:17,416
‫תעצום את עיניך.‬

819
01:10:19,166 --> 01:10:22,125
‫סליחה?‬
‫-תעצום את עיניך.‬

820
01:10:24,083 --> 01:10:25,500
‫עכשיו?‬
‫-כן.‬

821
01:10:28,916 --> 01:10:30,625
‫ותדמיין את זה.‬

822
01:10:40,916 --> 01:10:41,916
‫כן, אני רוצה...‬

823
01:10:44,000 --> 01:10:44,833
‫בסדר גמור.‬

824
01:10:46,500 --> 01:10:48,250
‫תכין את הכול.‬

825
01:10:48,333 --> 01:10:51,333
‫תכין את הקנבס. אהיה שם אחרי ארוחת הצהריים.‬

826
01:10:51,416 --> 01:10:53,333
‫כן.‬
‫-כן.‬

827
01:10:53,416 --> 01:10:54,250
‫כן.‬

828
01:10:55,625 --> 01:10:58,375
‫כן, תהיי שם אחרי ארוחת הצהריים.‬

829
01:11:08,458 --> 01:11:09,625
‫לחיים.‬

830
01:11:13,625 --> 01:11:15,708
‫מקום יפה כל כך, לא?‬

831
01:11:24,000 --> 01:11:25,083
‫מרבוד היקר.‬

832
01:11:26,625 --> 01:11:32,000
‫אני שמחה מאוד לארח אותך ואת אשתך היקרה.‬

833
01:11:33,291 --> 01:11:36,375
‫אני שמחה מאוד...‬

834
01:11:36,458 --> 01:11:38,250
‫כן, אני חושב שהרגע אמרת לנו.‬

835
01:11:41,041 --> 01:11:42,291
‫כן.‬

836
01:11:43,083 --> 01:11:45,583
‫ומשמח אותי...‬

837
01:11:48,291 --> 01:11:52,916
‫שהנסיכה לודמילה חשה בטוב‬
‫מספיק כדי להיות איתנו היום.‬

838
01:11:53,000 --> 01:11:54,083
‫זה נפלא.‬

839
01:11:54,166 --> 01:11:55,375
‫וגם ש...‬

840
01:11:57,041 --> 01:11:58,083
‫מזג האוויר...‬

841
01:12:01,125 --> 01:12:06,875
‫ועכשיו לא אוסיף עוד הרבה,‬
‫רק שאני שמחה לקבל את פניכם.‬

842
01:12:06,958 --> 01:12:08,833
‫העונג כולו שלנו.‬

843
01:12:08,916 --> 01:12:10,291
‫לחיים.‬
‫-זה נפלא.‬

844
01:12:10,375 --> 01:12:11,875
‫לחיים.‬
‫-לחיים.‬

845
01:12:13,125 --> 01:12:14,166
‫לחיים.‬

846
01:12:23,250 --> 01:12:25,375
‫זה יין נהדר.‬
‫-כן, מאוד.‬

847
01:12:25,458 --> 01:12:27,083
‫הוא קליל ותוסס.‬

848
01:12:29,791 --> 01:12:31,458
‫אפשר את סרטן הנהרות?‬

849
01:12:32,916 --> 01:12:33,750
‫תודה.‬

850
01:12:34,958 --> 01:12:36,625
‫סרטן נהרות?‬
‫-לא, תודה.‬

851
01:12:36,708 --> 01:12:37,541
‫צק-צק-צק.‬

852
01:12:38,166 --> 01:12:40,250
‫היה לנו מזל עם מזג האוויר.‬

853
01:12:41,083 --> 01:12:44,125
‫לא חם או קר מדי. מושלם.‬
‫-מזג אוויר נהדר.‬

854
01:13:40,416 --> 01:13:42,291
‫זו פטריית שנטרל.‬
‫-אכן.‬

855
01:13:42,375 --> 01:13:43,541
‫אכן, כן.‬

856
01:13:44,083 --> 01:13:45,416
‫הזהב של היער.‬

857
01:13:58,250 --> 01:14:00,583
‫די, תירגע.‬

858
01:14:12,500 --> 01:14:13,583
‫לא!‬

859
01:14:19,958 --> 01:14:21,375
‫מתיאס!‬

860
01:14:21,458 --> 01:14:22,750
‫מה...‬

861
01:14:23,875 --> 01:14:25,375
‫לא. אתה...‬

862
01:14:27,083 --> 01:14:28,500
‫עצור...‬

863
01:14:28,583 --> 01:14:30,500
‫טעים מאוד.‬
‫-מצוין.‬

864
01:14:34,166 --> 01:14:35,166
‫כן.‬

865
01:14:37,833 --> 01:14:39,583
‫הקומדיה הזו נמשכה מספיק זמן.‬

866
01:14:41,458 --> 01:14:44,916
‫קומדיה?‬
‫-בבקשה, אל תתערב.‬

867
01:14:46,208 --> 01:14:47,208
‫כן.‬

868
01:14:49,833 --> 01:14:51,000
‫נסיכה יקרה.‬

869
01:14:51,833 --> 01:14:52,916
‫תרשי לנו.‬

870
01:15:02,708 --> 01:15:04,583
‫כה מלאה בחיים.‬

871
01:15:06,416 --> 01:15:07,416
‫כה רכה.‬

872
01:15:08,000 --> 01:15:10,541
‫היא רכה מאוד. כמעט אפשר לחשוב...‬

873
01:15:10,625 --> 01:15:11,541
‫סליחה!‬

874
01:15:13,083 --> 01:15:15,125
‫אני מתנצלת!‬
‫-מתיאס!‬

875
01:15:16,000 --> 01:15:17,625
‫הנה, הוא בא. איש טוב.‬

876
01:15:17,708 --> 01:15:20,083
‫מה אתה עושה? מתיאס!‬

877
01:15:23,000 --> 01:15:24,166
‫בוא, מתיאס.‬

878
01:15:26,166 --> 01:15:27,791
‫בוא.‬
‫-עצור!‬

879
01:15:27,875 --> 01:15:29,375
‫מתיאס, בוא.‬

880
01:15:29,958 --> 01:15:31,166
‫מתיאס!‬

881
01:15:31,250 --> 01:15:32,666
‫קדימה, מתיאס.‬

882
01:15:32,750 --> 01:15:34,166
‫מתי...‬
‫-קדימה!‬

883
01:15:34,250 --> 01:15:35,208
‫מתיאס!‬

884
01:15:35,291 --> 01:15:37,541
‫מה אתה עושה?‬
‫-קדימה, בוא.‬

885
01:15:41,916 --> 01:15:43,083
‫סלחו לי.‬

886
01:15:43,166 --> 01:15:45,666
‫מתיאס! מתי...‬

887
01:15:50,000 --> 01:15:51,666
‫מתיאס! עצור.‬

888
01:15:51,750 --> 01:15:53,291
‫תירגע. אני יודע.‬

889
01:15:54,208 --> 01:15:56,333
‫מתיאס, עצור!‬

890
01:15:58,166 --> 01:15:59,416
‫בואי.‬

891
01:15:59,500 --> 01:16:00,333
‫לא!‬

892
01:16:00,416 --> 01:16:01,500
‫לא!‬

893
01:16:01,583 --> 01:16:04,166
‫תישארו. תאכלו. פוגנדורף.‬
‫-עצרו!‬

894
01:16:04,250 --> 01:16:05,750
‫תחזיקי לי את היד.‬
‫-עצרו!‬

895
01:16:05,833 --> 01:16:06,916
‫אוי, פוגנדורף.‬

896
01:16:07,000 --> 01:16:07,833
‫עצרו!‬

897
01:16:07,916 --> 01:16:09,083
‫מר פודולסקי.‬

898
01:16:10,291 --> 01:16:11,500
‫ארנגארד!‬

899
01:16:12,666 --> 01:16:13,666
‫ארנגארד, חכי!‬

900
01:16:14,416 --> 01:16:15,708
‫קדימה. צא.‬

901
01:16:29,041 --> 01:16:31,458
‫קדימה. עצרי! חכי!‬

902
01:16:35,458 --> 01:16:37,041
‫העגלון נעלם.‬

903
01:16:37,125 --> 01:16:40,250
‫פוגנדורף, תיכנסי. הוד מעלתך, בואי איתי.‬

904
01:16:40,333 --> 01:16:42,500
‫מהר!‬
‫-תעזור לי להיכנס.‬

905
01:16:43,000 --> 01:16:43,958
‫אלוהים אדירים.‬

906
01:16:44,041 --> 01:16:45,791
‫תהיי בשקט.‬
‫-תהיה אתה בשקט.‬

907
01:16:48,250 --> 01:16:49,500
‫תודה.‬
‫-סע!‬

908
01:16:57,541 --> 01:16:58,666
‫קדימה.‬

909
01:17:05,958 --> 01:17:06,958
‫לאט, עצור!‬

910
01:17:09,791 --> 01:17:10,916
‫קדימה.‬

911
01:17:14,500 --> 01:17:17,083
‫אם אני אומר שזה מימין, זה מימין.‬

912
01:17:17,166 --> 01:17:20,125
‫זה משמאל.‬
‫-אישה טיפשה!‬

913
01:17:20,208 --> 01:17:23,000
‫לא. אמרתי שזה מימין, אז אפנה ימינה.‬

914
01:17:23,958 --> 01:17:25,333
‫מהר יותר.‬

915
01:17:32,833 --> 01:17:36,708
‫אמרתי לך, העקבות מובילות לשם.‬
‫למה אתה לא מקשיב?‬

916
01:17:52,416 --> 01:17:53,541
‫אתה!‬

917
01:17:58,416 --> 01:17:59,875
‫די! מספיק!‬

918
01:18:03,750 --> 01:18:05,000
‫מה קורה פה?‬

919
01:18:05,083 --> 01:18:07,791
‫אני נשבע, אני אדם חף מפשע.‬

920
01:18:07,875 --> 01:18:10,500
‫האישה הזו עושה לי עוול‬
‫בכך שהיא תוקפת אותי.‬

921
01:18:12,208 --> 01:18:13,041
‫טוב.‬

922
01:18:13,125 --> 01:18:16,541
‫ניסיון יפה, בת דודה יקרה.‬

923
01:18:19,041 --> 01:18:20,333
‫אני לא מבינה.‬

924
01:18:21,250 --> 01:18:22,666
‫הילד הזה‬

925
01:18:22,750 --> 01:18:23,833
‫הוא שלי.‬

926
01:18:38,791 --> 01:18:40,166
‫כן, זה נכון.‬

927
01:18:41,958 --> 01:18:43,625
‫הילד הזה הוא שלה.‬

928
01:18:45,708 --> 01:18:46,625
‫תחזרי על זה.‬

929
01:18:47,416 --> 01:18:53,916
‫אחזור על זה שוב ושוב. זה הילד שלי!‬

930
01:18:55,750 --> 01:18:56,583
‫זה לא נכון.‬

931
01:18:57,291 --> 01:18:58,166
‫זה נכון.‬

932
01:18:58,250 --> 01:18:59,875
‫אכן. כן.‬

933
01:18:59,958 --> 01:19:02,833
‫אני מבטיחה לך שזו האמת.‬
‫-כן.‬

934
01:19:05,125 --> 01:19:07,333
‫תשאל את ליזבת. היא תאשר זאת.‬

935
01:19:07,416 --> 01:19:12,416
‫הגבר הזה הוא אכן בעלה.‬
‫הוא חטף את הילד ואת המינקת שלו.‬

936
01:19:12,500 --> 01:19:15,125
‫עקבתי אחריהם ומצאתי אותם כאן.‬
‫-זה...‬

937
01:19:15,208 --> 01:19:16,458
‫זה לא נכון.‬

938
01:19:16,541 --> 01:19:17,791
‫זה כן.‬
‫-זה כן.‬

939
01:19:19,666 --> 01:19:21,708
‫מי אביו של הילד?‬

940
01:19:24,166 --> 01:19:25,583
‫אני אספר לכם.‬

941
01:19:29,916 --> 01:19:31,041
‫קאסוט.‬

942
01:19:33,083 --> 01:19:34,083
‫כן.‬

943
01:19:36,541 --> 01:19:41,375
‫תקרא לכרכרה בבקשה‬
‫ותוודא שיחזירו את הבן שלנו לרוזנבאד.‬

944
01:19:47,125 --> 01:19:49,208
‫ה... גנדרן הזה!‬

945
01:19:51,375 --> 01:19:53,250
‫טוב. עליכם להוכיח את זה.‬

946
01:20:00,708 --> 01:20:03,416
‫להוכיח את זה? איך הם אמורים לעשות זאת?‬

947
01:20:03,500 --> 01:20:06,041
‫שנחכה שהוא יגדל,‬

948
01:20:06,125 --> 01:20:08,958
‫כדי שנראה אם הוא דומה לאביו?‬

949
01:20:10,333 --> 01:20:11,541
‫את עושה מאיתנו צחוק!‬

950
01:20:12,875 --> 01:20:13,750
‫הוכחה!‬

951
01:20:14,250 --> 01:20:16,208
‫אני דורש הוכחה.‬

952
01:20:19,416 --> 01:20:21,458
‫קאסוט.‬
‫-כן?‬

953
01:20:23,708 --> 01:20:26,458
‫תראה להם את המחברת שלך.‬

954
01:20:35,125 --> 01:20:36,791
‫המחברת שלך.‬
‫-המחברת שלי?‬

955
01:20:38,708 --> 01:20:41,083
‫המחברת שלי... כן.‬

956
01:20:41,166 --> 01:20:42,041
‫כן.‬
‫-כן.‬

957
01:20:42,125 --> 01:20:44,666
‫מתברר שזה הכרחי.‬
‫-כן.‬

958
01:20:47,500 --> 01:20:50,541
‫הייתי עושה זאת בשמחה, אבל היא לא עליי.‬

959
01:20:50,625 --> 01:20:51,583
‫היא לא...‬

960
01:20:52,083 --> 01:20:53,500
‫היא כן עליך.‬
‫-לא.‬

961
01:20:54,250 --> 01:20:56,250
‫היא לא בכיס השמאלי של המעיל שלך?‬

962
01:21:26,708 --> 01:21:27,625
‫כן.‬

963
01:21:38,041 --> 01:21:39,458
‫ארנגארד.‬

964
01:21:39,541 --> 01:21:40,541
‫קורט?‬

965
01:21:42,541 --> 01:21:44,541
‫לא עכשיו. לא עכשיו!‬
‫-מה עם...‬

966
01:22:03,416 --> 01:22:04,750
‫לא.‬

967
01:22:18,750 --> 01:22:19,875
‫זה יספיק?‬

968
01:22:49,625 --> 01:22:51,666
‫הכול בסדר. בוא.‬

969
01:22:53,000 --> 01:22:53,833
‫הנה.‬

970
01:22:54,666 --> 01:22:55,500
‫בוא.‬

971
01:22:58,708 --> 01:23:00,458
‫מחר עם שחר.‬

972
01:23:01,208 --> 01:23:02,208
‫קורט!‬

973
01:23:05,083 --> 01:23:06,291
‫קדימה. בואי נלך.‬

974
01:23:33,125 --> 01:23:36,416
‫תרצה לבחור ראשון?‬
‫-לא. תבחר אתה.‬

975
01:23:36,500 --> 01:23:37,541
‫בסדר גמור.‬

976
01:23:46,291 --> 01:23:47,250
‫תעזור לו.‬

977
01:23:50,833 --> 01:23:52,083
‫בסדר.‬
‫-בבקשה.‬

978
01:23:53,708 --> 01:23:54,833
‫אתה מוכן?‬

979
01:23:56,458 --> 01:24:00,833
‫סלח לי, אבל אני לא מבין מדוע‬
‫אנחנו לא יכולים לדבר על זה כמו מבוגרים.‬

980
01:24:00,916 --> 01:24:03,291
‫עשרים צעדים. או שאולי פחות?‬

981
01:24:04,583 --> 01:24:05,875
‫עשרים צעדים.‬

982
01:24:07,291 --> 01:24:08,750
‫תשקול בבקשה...‬

983
01:24:09,458 --> 01:24:11,208
‫אחת. שתיים.‬

984
01:24:12,208 --> 01:24:13,250
‫שלוש.‬

985
01:24:13,333 --> 01:24:14,333
‫ארבע.‬

986
01:24:14,416 --> 01:24:15,500
‫חמש.‬

987
01:24:15,583 --> 01:24:16,541
‫שש.‬

988
01:24:16,625 --> 01:24:17,458
‫שבע.‬

989
01:24:17,958 --> 01:24:18,791
‫שמונה.‬

990
01:24:19,583 --> 01:24:20,416
‫תשע.‬

991
01:24:20,916 --> 01:24:21,916
‫עשר.‬

992
01:24:22,000 --> 01:24:23,041
‫אחת עשרה.‬

993
01:24:23,583 --> 01:24:25,250
‫שתים עשרה. שלוש עשרה.‬

994
01:24:26,000 --> 01:24:26,833
‫ארבע עשרה.‬

995
01:24:27,583 --> 01:24:28,666
‫חמש עשרה.‬

996
01:24:29,333 --> 01:24:30,333
‫שש עשרה.‬

997
01:24:31,250 --> 01:24:32,458
‫שבע עשרה.‬

998
01:24:33,041 --> 01:24:33,875
‫שמונה עשרה.‬

999
01:24:34,416 --> 01:24:35,541
‫תשע עשרה.‬

1000
01:24:41,916 --> 01:24:43,916
‫לעזאזל, נוריתי!‬

1001
01:24:47,791 --> 01:24:50,625
‫נוריתי. נוריתי!‬

1002
01:24:56,291 --> 01:24:57,416
‫עצור!‬

1003
01:24:58,291 --> 01:24:59,125
‫חכה!‬

1004
01:25:41,083 --> 01:25:42,125
‫אמן.‬
‫-אמן.‬

1005
01:25:42,791 --> 01:25:44,208
‫שהשלום יהיה עמך.‬

1006
01:25:44,791 --> 01:25:46,625
‫ועם נשמתך.‬

1007
01:25:46,708 --> 01:25:50,250
‫סוף סוף, קצת יותר משנה לאחר חתונתם,‬

1008
01:25:50,333 --> 01:25:55,625
‫הנסיך לותאר והנסיכה לודמילה‬
‫יכלו להטביל את בנם הבכור.‬

1009
01:26:03,875 --> 01:26:06,208
‫כאן מסתיים סיפורה של ארנגארד.‬

1010
01:26:06,291 --> 01:26:09,875
‫באירוע הזה, היא לבשה מעל השמלה הלבנה שלה‬

1011
01:26:09,958 --> 01:26:12,708
‫את הסרט הכחול של מסדר סטפן הקדוש.‬

1012
01:26:12,791 --> 01:26:14,708
‫תואר כבוד שניתן לבנות אצולה‬

1013
01:26:14,791 --> 01:26:17,750
‫לאות שירותן למשפחת באבנהאוזן.‬

1014
01:26:18,750 --> 01:26:22,833
‫הייתי נוכח, אך לא קיבלתי תואר כבוד.‬

1015
01:26:25,833 --> 01:26:26,916
‫כן.‬

1016
01:26:41,250 --> 01:26:44,416
‫עכשיו. עכשיו!‬

1017
01:26:53,583 --> 01:26:55,833
‫לאחר מכן, נסעתי לרומא.‬

1018
01:27:01,625 --> 01:27:04,291
‫כאן קיבלתי משימות יוקרתיות רבות‬

1019
01:27:04,375 --> 01:27:08,458
‫שבהן יכולתי להמשיך לפתח‬
‫את הכישרון האומנותי הגדול שלי.‬

1020
01:27:10,541 --> 01:27:11,541
‫תודה.‬

1021
01:27:36,416 --> 01:27:40,083
‫יתר על כן, חבריי העניקו לי את שם העט שלי.‬

1022
01:27:42,750 --> 01:27:44,083
‫הם קראו לי...‬

1023
01:27:49,166 --> 01:27:50,375
‫קזנובה.‬

1024
01:32:57,375 --> 01:33:02,375
‫תרגום כתוביות: דניאלה מגדל‬