1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,000 --> 00:00:08,480
‫צולם בבית האופרה בסידני‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:08,480 --> 00:00:11,920
‫על אדמת הילידים הגדיגלים מאומת אאורה‬

5
00:00:26,080 --> 00:00:33,080
‫- האנה גדסבי: משהו מיוחד -‬

6
00:00:35,800 --> 00:00:36,960
‫היי!‬

7
00:00:41,320 --> 00:00:42,840
‫תודה.‬

8
00:00:54,640 --> 00:00:56,040
‫התחתנתי.‬

9
00:00:58,200 --> 00:01:00,240
‫אני יודעת.‬

10
00:01:00,240 --> 00:01:01,400
‫זה נחמד.‬

11
00:01:01,920 --> 00:01:03,800
‫זה מוצא חן בעיניי.‬

12
00:01:03,800 --> 00:01:06,680
‫על זה אני אדבר בהופעה הזאת.‬

13
00:01:06,680 --> 00:01:10,560
‫אני יודעת. זאת תהיה קומדיה רומנטית.‬

14
00:01:12,120 --> 00:01:13,040
‫איכס!‬

15
00:01:14,600 --> 00:01:18,240
‫לא, אבל באמת, זו תהיה הופעה משמחת.‬

16
00:01:18,760 --> 00:01:19,600
‫כן!‬

17
00:01:20,400 --> 00:01:22,840
‫כן, זאת תהיה הופעה משמחת,‬

18
00:01:22,840 --> 00:01:25,560
‫כי אני מאמינה שאני חייבת לכם אחת כזו.‬

19
00:01:28,960 --> 00:01:29,840
‫כן.‬

20
00:01:30,760 --> 00:01:36,080
‫גררתי אתכם קצת בתוך חרא שלי במהלך השנים,‬

21
00:01:36,080 --> 00:01:39,080
‫ואתם נשארתם איתי. רוב תודות.‬

22
00:01:39,080 --> 00:01:41,400
‫אבל הגיע הזמן לקבל תגמול.‬

23
00:01:41,400 --> 00:01:45,040
‫אז זה מה שזה יהיה, קצת טה־דה. כן?‬

24
00:01:45,040 --> 00:01:47,960
‫רק למשך שעה בערך, נרגיש טוב, כן?‬

25
00:01:47,960 --> 00:01:50,920
‫אני אגרום לכם, לחדר מלא באנשים זרים,‬

26
00:01:50,920 --> 00:01:52,880
‫להרגיש טוב ביחד.‬

27
00:01:52,880 --> 00:01:54,960
‫עם הידיים איפה שתוכלו לראות אותן.‬

28
00:01:54,960 --> 00:01:58,200
‫כן? בדיחה לסבית קטנה התגנבה שם.‬

29
00:01:59,280 --> 00:02:01,360
‫הייתי אומרת שזו התחלה טובה.‬

30
00:02:01,360 --> 00:02:03,240
‫התחלתי טוב.‬

31
00:02:03,840 --> 00:02:05,720
‫לפני שאפתח,‬

32
00:02:06,240 --> 00:02:08,560
‫אני רוצה להכיר בכך שהעולם מסתיים.‬

33
00:02:09,720 --> 00:02:13,280
‫אני לא רוצה שתחשבו שאני לא מודעת.‬
‫אני לא. קלטתי את זה.‬

34
00:02:13,280 --> 00:02:16,080
‫סיימנו. אנחנו גמורים.‬

35
00:02:16,080 --> 00:02:19,320
‫אבל העניין הוא שאני לא חושבת‬
‫שאוכל לפתור את זה.‬

36
00:02:21,200 --> 00:02:22,520
‫לא הערב. לא...‬

37
00:02:23,040 --> 00:02:24,640
‫לא בזמן שהוקצב לי.‬

38
00:02:24,640 --> 00:02:26,880
‫אז אני פשוט אתעלם מזה,‬

39
00:02:26,880 --> 00:02:29,840
‫ובמהלך השעה הבאה נרגיש טוב ביחד,‬

40
00:02:29,840 --> 00:02:31,360
‫ואז נוכל לחזור לשם‬

41
00:02:31,360 --> 00:02:33,840
‫ולהיות אירוע ההכחדה ההמוני שאנחנו.‬

42
00:02:33,840 --> 00:02:36,160
‫אתם מוכנים לזה? מעולה.‬

43
00:02:42,360 --> 00:02:43,880
‫יופי.‬

44
00:02:45,800 --> 00:02:49,360
‫ג'ני הוא שמה של בת הזוג שלי. כן. ‬

45
00:02:50,080 --> 00:02:52,640
‫לעובדות מגיעות מחיאות כפיים.‬

46
00:02:55,520 --> 00:02:58,560
‫אני קוראת לה ג'נו,‬
‫כי אנחנו אוהבים לקצר מילים.‬

47
00:02:59,640 --> 00:03:01,880
‫היא חושבת שזה חמוד, אז זה נהדר.‬

48
00:03:01,880 --> 00:03:06,000
‫זו תוצאה טובה בלי מאמץ.‬
‫חייבים להיות מרוצים מזה.‬

49
00:03:06,760 --> 00:03:10,800
‫אני אגיד לכם מה,‬
‫עקומת הלמידה הייתה תלולה מאוד‬

50
00:03:10,800 --> 00:03:13,760
‫לארגון החתונה עבור שתינו.‬

51
00:03:14,640 --> 00:03:18,160
‫לעזאזל, לאנשים סטרייטים יש הרבה רגשות.‬

52
00:03:19,360 --> 00:03:22,880
‫יש להם הרבה רגשות לגבי לחתונות. לא ידעתי.‬

53
00:03:23,800 --> 00:03:24,800
‫זה קטע.‬

54
00:03:24,800 --> 00:03:28,240
‫אני מניחה שבגלל שלא הוזמנתי‬
‫כל כך הרבה זמן,‬

55
00:03:29,080 --> 00:03:31,640
‫לא ידעתי שזה אירוע מיוחד.‬

56
00:03:32,600 --> 00:03:34,560
‫מי ידע? סטרייטים.‬

57
00:03:35,840 --> 00:03:38,520
‫אבל מסתבר שעשינו הרבה טעויות.‬

58
00:03:39,280 --> 00:03:42,000
‫הייתה לנו עוגת כריש, לדוגמה.‬

59
00:03:43,520 --> 00:03:46,680
‫כן. עוגת החתונה שלנו הייתה עוגה חדשנית.‬

60
00:03:47,320 --> 00:03:50,720
‫כן. ראש גדול של כריש יצא מלמעלה. פשוט...‬

61
00:03:52,200 --> 00:03:54,400
‫זה היה עמלץ לבן. תודה ששאלתם.‬

62
00:03:55,760 --> 00:04:00,120
‫היו לו שתי עיניים קטלניות בצדדים,‬
‫שתי שורות של שיניים, כי עובדות.‬

63
00:04:01,120 --> 00:04:03,600
‫פשוט יצאו מהחלק העליון של העוגה.‬
‫עוגת כריש.‬

64
00:04:05,480 --> 00:04:08,680
‫היו לנו פסלונים קטנים‬
‫שאמורים לשים על עוגת חתונה.‬

65
00:04:08,680 --> 00:04:12,240
‫איך קוראים להם? פסלוני מכסה מנוע?‬
‫אני לא בטוחה. לא אכפת לי.‬

66
00:04:12,240 --> 00:04:15,640
‫לרוב האנשים יש חתן וכלה,‬
‫אבל לנו לא, כי עובדות. אנחנו...‬

67
00:04:16,200 --> 00:04:17,920
‫הלכנו על שני לוטרות‬

68
00:04:19,480 --> 00:04:20,920
‫שהחזיקו ידיים.‬

69
00:04:20,920 --> 00:04:21,840
‫אני יודעת.‬

70
00:04:21,840 --> 00:04:23,360
‫בפה של הכריש.‬

71
00:04:30,200 --> 00:04:31,600
‫אנשים לא אהבו את זה.‬

72
00:04:32,240 --> 00:04:33,600
‫הם היו מבולבלים.‬

73
00:04:33,600 --> 00:04:37,720
‫"למה יש לכן עוגת כריש מטופשת וחדשנית?‬
‫אני לא אוהב את זה."‬

74
00:04:37,720 --> 00:04:39,320
‫הם לא נשמעו ככה.‬

75
00:04:39,840 --> 00:04:43,000
‫ככה אני שומעת אותם, וזו הבחנה חשובה.‬

76
00:04:43,720 --> 00:04:46,720
‫אבל הייתה לנו סיבה טובה‬
‫לכך שהבאנו עוגה חדשנית.‬

77
00:04:47,320 --> 00:04:50,720
‫הסיבה היא שרצינו‬
‫לעבוד על אופה עוגות נוצרי.‬

78
00:04:56,520 --> 00:05:01,960
‫כן, רצינו לעבוד על אופה עוגות נוצרי‬
‫כדי שיכין עוגת חתונה לסבית, ו...‬

79
00:05:02,880 --> 00:05:04,760
‫זה עבד. זה היה כאילו,‬

80
00:05:05,760 --> 00:05:08,680
‫"לא, חבר, זו לא עוגת חתונה.‬
‫אני אהיה בת עשר."‬

81
00:05:12,480 --> 00:05:13,680
‫קל. כזה פתי.‬

82
00:05:13,680 --> 00:05:15,600
‫נוצרים יאמינו לכל דבר.‬

83
00:05:22,760 --> 00:05:24,280
‫אז הוא הולך לגיהינום.‬

84
00:05:26,080 --> 00:05:28,800
‫לכולנו יש קטע‬
‫שעוזר לשרוד את אג'נדת הלהט"ב.‬

85
00:05:29,720 --> 00:05:32,760
‫לשלוח אופים נוצרים לגיהינום אחד אחד.‬

86
00:05:33,760 --> 00:05:36,720
‫אקטיביזם יעיל מאוד, לא?‬

87
00:05:37,800 --> 00:05:40,200
‫לא אמרתי את מי ההופעה הזו תשמח.‬

88
00:05:40,200 --> 00:05:41,120
‫הייתי צריכה.‬

89
00:05:42,520 --> 00:05:43,920
‫אני מרגישה ממש שמחה.‬

90
00:05:48,160 --> 00:05:53,400
‫אני מניחה שאחת הסיבות‬
‫שג'נו ואני התקשינו להתחתן בצורה נכונה‬

91
00:05:53,400 --> 00:05:57,480
‫היא כי אף אחת מאיתנו‬
‫לא ממש חשבה על זה בחיים,‬

92
00:05:57,480 --> 00:06:01,360
‫על תכנון "היום המיוחד" שלנו.‬
‫מסתבר שאמורים לעשות את זה.‬

93
00:06:01,360 --> 00:06:03,720
‫בתור אחת שנולדה כאישה,‬

94
00:06:04,400 --> 00:06:07,800
‫את אמורה להשקיע פרק זמן מופרז בפנטזיות‬

95
00:06:07,800 --> 00:06:11,080
‫על הצבעים וסידור הפרחים‬

96
00:06:11,600 --> 00:06:14,120
‫ביום שבו את נמכרת. ואני...‬

97
00:06:15,720 --> 00:06:20,120
‫פשוט מעולם לא חשבתי על זה.‬
‫כי זו לא הייתה אפשרות עבורי במשך הרבה זמן.‬

98
00:06:20,120 --> 00:06:22,440
‫תזכרו שגדלתי בתקופה שבה‬

99
00:06:22,440 --> 00:06:26,080
‫גייז אפילו לא הורשו לאמץ כביש מהיר.‬

100
00:06:26,760 --> 00:06:30,360
‫נכון? ובטח לא להתחתן עם מישהו ‬
‫שרצינו לגעת בו.‬

101
00:06:31,240 --> 00:06:32,920
‫אז למה שאבזבז את זמני?‬

102
00:06:32,920 --> 00:06:34,680
‫ג'נו ביסקסואלית,‬

103
00:06:34,680 --> 00:06:37,720
‫אז טכנית,‬
‫היא הייתה יכולה לחשוב על זה באופן חלקי.‬

104
00:06:39,280 --> 00:06:41,160
‫אבל לא. היא עסוקה מדי.‬

105
00:06:41,160 --> 00:06:43,240
‫ביסקסואלית קלסית. נכון?‬

106
00:06:44,280 --> 00:06:46,160
‫מה? לא.‬

107
00:06:46,760 --> 00:06:48,640
‫לא, אני לא צודקת.‬

108
00:06:48,640 --> 00:06:50,640
‫זה סטראוטיפ מגעיל.‬

109
00:06:51,160 --> 00:06:54,560
‫אבל אני אוהבת להתרברב בכך‬
‫שהתחתנתי עם אישה ביסקסואלית.‬

110
00:06:55,080 --> 00:06:58,880
‫כי זה מרגיז סוג מסוים מאוד של אנשים‬

111
00:07:00,560 --> 00:07:02,560
‫שאני ממש נהנית להרגיז.‬

112
00:07:03,280 --> 00:07:05,280
‫כי זו החלטה.‬

113
00:07:06,400 --> 00:07:07,560
‫ולא היית.‬

114
00:07:10,120 --> 00:07:14,080
‫שוב, לא פירטתי את מי ההופעה הזו תשמח.‬

115
00:07:16,080 --> 00:07:20,440
‫אהבנו את החתונה שלנו, דרך אגב.‬
‫אני צריכה לציין שנהנינו מאוד.‬

116
00:07:20,440 --> 00:07:25,720
‫זה היה טקס קטן מאוד בבית.‬
‫מעט מאוד חברים ומשפחה.‬

117
00:07:25,720 --> 00:07:27,360
‫רק החברים והמשפחה שלי‬

118
00:07:27,360 --> 00:07:29,400
‫כי אני בראש סדר העדיפויות.‬

119
00:07:30,920 --> 00:07:33,320
‫זאת בדיחה, וזה לא החומר הכי טוב שלי,‬

120
00:07:33,320 --> 00:07:36,840
‫אז כל הכבוד לכם על התגובה חסרת ההתלהבות.‬

121
00:07:36,840 --> 00:07:39,520
‫קלטתם את האווירה בחדר. אני מעריכה את זה.‬

122
00:07:39,520 --> 00:07:43,840
‫לא, הסיבה לכך היא שג'נו היא אמריקאית.‬

123
00:07:43,840 --> 00:07:46,360
‫"מה? אוי, לא!" גיוון. אין בעד מה.‬

124
00:07:48,440 --> 00:07:51,120
‫זה היה תלוי במגפה. הגבולות שלנו נסגרו,‬

125
00:07:51,120 --> 00:07:53,920
‫אז המשפחה והחברים של ג'נו‬
‫לא יכלו לבוא לחתונה,‬

126
00:07:53,920 --> 00:07:55,320
‫וזה עצוב.‬

127
00:07:55,320 --> 00:07:57,480
‫אבל גם, זה עצוב?‬

128
00:08:02,280 --> 00:08:05,640
‫אחד הדברים בתרבות החתונות שאני לא מבינה‬

129
00:08:05,640 --> 00:08:07,640
‫הוא הלחץ שבהצעת הנישואים.‬

130
00:08:08,720 --> 00:08:13,320
‫בתקופה הזו, בין האירוסים לבין החתונה,‬

131
00:08:13,320 --> 00:08:15,640
‫בתקופת חיץ הנקבים הזו...‬

132
00:08:17,680 --> 00:08:20,280
‫זה ככה. זו תקופת חיץ הנקבים,‬

133
00:08:20,280 --> 00:08:24,760
‫כי זה לא היעד, אבל מרגש מאוד להיות שם.‬

134
00:08:28,720 --> 00:08:29,640
‫ב...‬

135
00:08:31,120 --> 00:08:33,600
‫בתקופת חיץ הנקבים הזו,‬

136
00:08:33,600 --> 00:08:39,680
‫הדבר היחיד שכולם רוצים לדעת הוא,‬
‫"איך הצעת?"‬

137
00:08:39,680 --> 00:08:42,120
‫אני כזה, "אתם לא רוצים לדעת את שמה?"‬

138
00:08:42,640 --> 00:08:45,880
‫"לא. למי אכפת?"‬

139
00:08:46,400 --> 00:08:52,240
‫מסתבר שאמורים להציע בחוף,‬
‫או בזמן השקיעה, או משהו כזה.‬

140
00:08:52,240 --> 00:08:57,040
‫אני אזרום עם שקיעה. שקיעה זה נחמד.‬
‫אבל החוף? לכו תזדיינו.‬

141
00:08:57,840 --> 00:08:59,600
‫אני שונאת את חוף הים.‬

142
00:08:59,600 --> 00:09:01,400
‫אני לא בוטחת בחול.‬

143
00:09:02,080 --> 00:09:04,960
‫לא. הוא אף פעם לא נמצא‬
‫איפה שכתוב שהוא יהיה.‬

144
00:09:06,480 --> 00:09:09,640
‫זה מובטח,‬
‫שישה חודשים אחרי שהייתי בחוף הים,‬

145
00:09:09,640 --> 00:09:12,160
‫אמצא "פנינה" על עצמי.‬

146
00:09:13,840 --> 00:09:17,400
‫זו עוד בדיחת חיץ הנקבים,‬
‫אם חושבים על זה, נכון?‬

147
00:09:17,400 --> 00:09:19,920
‫יהלום ערווה קטן. הוא מבין את זה.‬

148
00:09:25,360 --> 00:09:29,960
‫הצעת נישואים אמורה להיות מחווה רומנטית.‬
‫ללכת על הכול, או ללכת הביתה לבד.‬

149
00:09:30,560 --> 00:09:31,400
‫נכון?‬

150
00:09:31,400 --> 00:09:34,960
‫ואני לא מבינה איפה הרומנטיקה אמורה להיות‬

151
00:09:35,720 --> 00:09:37,120
‫בהצעת הנישואים.‬

152
00:09:37,120 --> 00:09:38,720
‫כי למיטב הבנתי,‬

153
00:09:38,720 --> 00:09:42,280
‫במקרה הטוב,‬
‫הצעת נישואים היא ספונטניות מהונדסת לאחור.‬

154
00:09:44,040 --> 00:09:46,320
‫במקרה הכי גרוע, זה מארב.‬

155
00:09:48,640 --> 00:09:52,640
‫במקרה הטוב,‬
‫בני הזוג עורכים לפחות ישיבת צוות.‬

156
00:09:53,600 --> 00:09:58,400
‫הם עורכים ישיבת צוות ומתכננים תוכנית.‬
‫הם מציעים הצעת נישואים, וזה מוזר.‬

157
00:09:59,400 --> 00:10:01,480
‫ואז הם יוצרים רשימת מטלות,‬

158
00:10:02,080 --> 00:10:04,520
‫מלאה באביזרים ויעד,‬

159
00:10:04,520 --> 00:10:05,920
‫חוף ים, אולי.‬

160
00:10:06,440 --> 00:10:09,360
‫ואז אחד בני הזוג מתחיל לבצע את המטלות‬

161
00:10:09,360 --> 00:10:13,520
‫בזמן שבן הזוג השני שוכח מהקשר שלהם לגמרי.‬

162
00:10:15,000 --> 00:10:17,040
‫אז כשההצעה סוף סוף מתרחשת,‬

163
00:10:17,040 --> 00:10:19,800
‫הן כזה, "אלוהים! אני כל כך מופתעת.‬

164
00:10:20,680 --> 00:10:26,440
‫"תראו את הטבעת הזו. אלוהים!‬
‫מעולם לא ראיתי משהו יפה כל כך."‬

165
00:10:26,440 --> 00:10:28,080
‫פשוט תפסיקי.‬

166
00:10:29,320 --> 00:10:33,800
‫ברצינות. אתן בחרתן את הטבעת!‬

167
00:10:35,320 --> 00:10:38,240
‫תפסיקו לעשות גזלייטינג לעצמכן!‬

168
00:10:39,680 --> 00:10:40,920
‫זה מביך.‬

169
00:10:41,800 --> 00:10:44,160
‫זה המקרה הטוב.‬

170
00:10:44,760 --> 00:10:47,920
‫כי במקרה השני אין ישיבת צוות.‬

171
00:10:48,880 --> 00:10:52,320
‫אחד בני הזוג פשוט מניח שהוא מציאה.‬

172
00:10:54,480 --> 00:10:56,160
‫התעוזה! ו...‬

173
00:10:57,840 --> 00:11:01,480
‫למיטב הבנתי, בעולם הסיס־הטרו,‬

174
00:11:02,360 --> 00:11:03,880
‫זה הגבר.‬

175
00:11:06,280 --> 00:11:08,760
‫זו הכללה גסה, בהחלט.‬

176
00:11:08,760 --> 00:11:10,840
‫אבל זה גם נכון במאה אחוז.‬

177
00:11:12,320 --> 00:11:13,840
‫עשיתי מחקר משלי.‬

178
00:11:15,840 --> 00:11:17,640
‫אישרתי את הנטייה של עצמי.‬

179
00:11:17,640 --> 00:11:20,680
‫אבל זה באמת הגבר, וזה כיף.‬

180
00:11:20,680 --> 00:11:23,680
‫כי מי מתמודד הכי טוב עם דחיות?‬

181
00:11:26,320 --> 00:11:29,320
‫גברים שחושבים שהם מציאה.‬

182
00:11:30,200 --> 00:11:33,560
‫אז זה בהחלט מתכון להנאה מובטחת.‬

183
00:11:33,560 --> 00:11:34,960
‫תגידי כן, נתחתן.‬

184
00:11:34,960 --> 00:11:37,240
‫תגיד לא, אני אעקוב אחרייך. רומנטיקה!‬

185
00:11:37,240 --> 00:11:38,480
‫זו מלכודת.‬

186
00:11:40,920 --> 00:11:43,800
‫תודה. נחמד מאוד מצידכם.‬

187
00:11:43,800 --> 00:11:45,560
‫כאילו אימנו אתכם.‬

188
00:11:53,480 --> 00:11:55,560
‫הצעתי נישואים לג'נו.‬

189
00:11:56,200 --> 00:11:58,520
‫זה לא היה מובן מאליו. אני לא הגברית.‬

190
00:12:00,040 --> 00:12:02,240
‫אנחנו במערכת יחסים קווירית אמיתית,‬

191
00:12:02,240 --> 00:12:05,040
‫אז כשמדובר בחלוקת התפקידים,‬

192
00:12:05,040 --> 00:12:08,800
‫אנחנו מחלקות את העבודות‬
‫לפי מיומנויות אמיתיות‬

193
00:12:09,320 --> 00:12:11,280
‫ולפי מי שניתנת לזיון.‬

194
00:12:12,600 --> 00:12:14,600
‫וזה עובד. באמת.‬

195
00:12:14,600 --> 00:12:17,960
‫אנחנו תמיד, כמעט,‬
‫זוכרות להוציא את סלי המחזור.‬

196
00:12:18,960 --> 00:12:20,280
‫כמעט בכל שבוע.‬

197
00:12:20,280 --> 00:12:23,160
‫זאת תקופה נהדרת.‬

198
00:12:23,160 --> 00:12:27,440
‫אבל באמת הצעתי. והייתה לנו ישיבת צוות.‬

199
00:12:27,440 --> 00:12:31,640
‫החלטנו שאנחנו רוצות‬
‫קצת זכויות מנהליות נחמדות,‬

200
00:12:33,000 --> 00:12:36,160
‫ואז פשוט לא עשינו כלום לגבי זה.‬
‫היינו עסוקות. קלסי!‬

201
00:12:36,160 --> 00:12:38,920
‫כן. ובסוף אני הצעתי.‬

202
00:12:38,920 --> 00:12:41,000
‫ואני לא...‬

203
00:12:41,520 --> 00:12:43,200
‫לא תכננתי את זה.‬

204
00:12:43,200 --> 00:12:46,200
‫לא התעוררתי בבוקר ואמרתי, "היום זה היום".‬

205
00:12:46,200 --> 00:12:48,560
‫פחות או יותר ארבתי לשתינו.‬

206
00:12:49,600 --> 00:12:51,680
‫נכון? לא היה לי נאום.‬

207
00:12:51,680 --> 00:12:53,480
‫לא הייתה לי טבעת.‬

208
00:12:53,480 --> 00:12:55,360
‫לא היה לי יעד.‬

209
00:12:55,360 --> 00:12:59,280
‫לא ירדתי על ברך כפופה. לעזאזל עם זה. אני...‬

210
00:12:59,280 --> 00:13:02,200
‫למה? עברתי שלושה ניתוחים בברכיים.‬

211
00:13:02,720 --> 00:13:04,240
‫הפיקות שלי ספוגיות.‬

212
00:13:04,240 --> 00:13:07,000
‫האמת, כואב לי לכרוע ברך.‬

213
00:13:07,520 --> 00:13:09,520
‫לכן אני לא יכולה לשכב עם גברים.‬

214
00:13:15,800 --> 00:13:17,000
‫זאת בדיחה.‬

215
00:13:18,200 --> 00:13:20,560
‫והיא בכלל לא הגיונית.‬

216
00:13:21,600 --> 00:13:25,240
‫יש סיבות משכנעות הרבה יותר.‬

217
00:13:30,000 --> 00:13:32,440
‫האמת, הצעתי נישואים ככה. עשיתי את זה.‬

218
00:13:34,280 --> 00:13:35,560
‫זה נחמד. מתיחה טובה.‬

219
00:13:35,560 --> 00:13:38,120
‫אנשים שואלים, "עברת שלושה ניתוחי ברכיים.‬

220
00:13:38,120 --> 00:13:39,320
‫"את ספורטאית?"‬

221
00:13:40,280 --> 00:13:42,960
‫ואני אומרת, "לא , אתה בלש?‬

222
00:13:44,240 --> 00:13:45,920
‫"אתה לא ממש טוב."‬

223
00:13:47,680 --> 00:13:50,320
‫"בטח שיחקת נטבול בזמנו. זה רע לברכיים.‬

224
00:13:50,320 --> 00:13:54,240
‫"בטח שיחקת נטבול."‬
‫לך תזדיין! שיחקתי... לא, לא שיחקתי.‬

225
00:13:55,000 --> 00:13:56,560
‫נטבול מיועד לזונות.‬

226
00:13:58,120 --> 00:13:59,720
‫אני לא אשחק נטבול.‬

227
00:14:00,640 --> 00:14:04,160
‫אני עומדת מאחורי המילים שלי.‬
‫נטבול מיועד לזונות.‬

228
00:14:06,800 --> 00:14:11,320
‫שיהיה ברור,‬
‫אין לי שום דבר נגד נטבול או זונות.‬

229
00:14:12,120 --> 00:14:14,640
‫אני מעריצה גדולה של שניהם, למען האמת.‬

230
00:14:17,600 --> 00:14:18,920
‫אני אוהבת להגיד את זה.‬

231
00:14:19,440 --> 00:14:22,680
‫זה נשמע טוב, אתם מבינים?‬

232
00:14:22,680 --> 00:14:24,680
‫נטבול מיועד לזונות.‬

233
00:14:25,560 --> 00:14:28,000
‫זה מזכך. זו המנטרה שלי.‬

234
00:14:28,000 --> 00:14:29,920
‫זה עזר לי לעבור את המגפה.‬

235
00:14:30,680 --> 00:14:31,760
‫כן.‬

236
00:14:32,280 --> 00:14:35,720
‫כאילו, "אני לא יכולה לעבוד.‬
‫נטבול זה בשביל זונות! קדימה!"‬

237
00:14:36,240 --> 00:14:38,680
‫זאת הייתה תקופה טובה.‬

238
00:14:39,800 --> 00:14:44,520
‫אני אומרת את זה הרבה.‬
‫אבל העניין הוא שג'נו לא יודעת מה זה נטבול.‬

239
00:14:45,400 --> 00:14:46,680
‫ואני לא מספרת לה.‬

240
00:14:46,680 --> 00:14:50,040
‫כי צריך קצת מסתורין בחיים. אתם מבינים?‬

241
00:14:50,720 --> 00:14:53,000
‫וגם אילו רציתי להסביר לה מה זה נטבול,‬

242
00:14:53,000 --> 00:14:55,440
‫איך עושים את זה?‬

243
00:14:56,280 --> 00:14:59,840
‫"זה דומה לכדורסל,‬
‫אבל כשמקבלים את הכדור, הרצפה הופכת ללבה."‬

244
00:15:01,840 --> 00:15:03,920
‫זו חבורת אנשים שמתרוצצים בסינרים,‬

245
00:15:03,920 --> 00:15:05,840
‫אבל לאף אחד אסור לכדרר.‬

246
00:15:08,720 --> 00:15:12,360
‫ואני לא אקח אותה למשחק. ממש לא.‬

247
00:15:12,360 --> 00:15:14,000
‫יש יותר מדי מזה.‬

248
00:15:15,640 --> 00:15:17,080
‫כל הזמן. רק...‬

249
00:15:20,880 --> 00:15:22,240
‫ג'נו יהודייה.‬

250
00:15:23,880 --> 00:15:25,120
‫אני יודעת!‬

251
00:15:26,080 --> 00:15:27,600
‫אני יודעת.‬

252
00:15:37,600 --> 00:15:38,520
‫זה...‬

253
00:15:40,560 --> 00:15:43,480
‫כדאי שאספר לכם את הסיבה. יש לי הרבה פציעות‬

254
00:15:43,480 --> 00:15:46,680
‫כי יש לי משהו שנקרא "הליכת פתח בעייתית".‬

255
00:15:47,440 --> 00:15:51,560
‫ככה הרופא קרא לזה.‬
‫הרופא קרא לזה "הליכת פתח בעייתית".‬

256
00:15:51,560 --> 00:15:53,880
‫הוא לא היה גינקולוג. לא פתח כזה.‬

257
00:15:54,400 --> 00:15:57,240
‫זה שונה מאוד.‬

258
00:16:00,640 --> 00:16:04,200
‫לכן אני לא יכולה לשכב עם גברים. ‬
‫כאילו... לא.‬

259
00:16:07,800 --> 00:16:12,120
‫ככה הצעתי נישואים.‬
‫האמת, חטפתי התקף חרדה כשהצעתי.‬

260
00:16:12,120 --> 00:16:14,200
‫למה לא? איזו תקופה זו להיות בחיים!‬

261
00:16:15,720 --> 00:16:17,920
‫ג'נו אמרה משהו שהיא תמיד אומרת לי‬

262
00:16:17,920 --> 00:16:19,800
‫כשאני חווה התמוטטות.‬

263
00:16:19,800 --> 00:16:21,600
‫היא אמרה, "אל תילחצי".‬

264
00:16:23,680 --> 00:16:26,720
‫ובלי הקשר זה בולשיט. אל תגידו את זה.‬

265
00:16:26,720 --> 00:16:31,320
‫אם אתם רואים מישהו חוטף התקף חרדה,‬
‫אל תגידו, "אתה בחרדה?‬

266
00:16:32,000 --> 00:16:33,880
‫"ניסית להירגע?" זה...‬

267
00:16:35,440 --> 00:16:36,320
‫זה בולשיט.‬

268
00:16:36,320 --> 00:16:38,960
‫אבל הדבר הבא שג'נו אומרת סוגר את העניין.‬

269
00:16:38,960 --> 00:16:41,560
‫היא אמרה, "אל תילחצי. מי את רוצה להיות?"‬

270
00:16:41,560 --> 00:16:44,760
‫והמוח שלי שומע את זה, וזה כאילו...‬

271
00:16:44,760 --> 00:16:46,800
‫במוח שלי, כשיש לי התקף חרדה,‬

272
00:16:46,800 --> 00:16:49,680
‫אני חושבת, "מה לעשות? מה אני אעשה?‬

273
00:16:49,680 --> 00:16:52,520
‫"מה אני אמורה לעשות?‬
‫מה הדבר הנכון? מה לעשות?"‬

274
00:16:52,520 --> 00:16:54,160
‫והיא אמרה, "תעצרי. מי?‬

275
00:16:55,200 --> 00:16:56,560
‫"מי את רוצה להיות?"‬

276
00:16:57,080 --> 00:17:00,480
‫והמוח שלי שומע את זה ופשוט חושב, "משחק!"‬

277
00:17:02,320 --> 00:17:05,720
‫אני אוהבת משחקים.‬
‫הפניקה נעלמה. אני פשוטה עד כדי כך.‬

278
00:17:08,000 --> 00:17:11,160
‫וביום המסוים הזה היא אמרה,‬
‫"מי את רוצה להיות?"‬

279
00:17:11,160 --> 00:17:12,200
‫ואני אמרתי,‬

280
00:17:12,840 --> 00:17:14,440
‫"רעייתך."‬

281
00:17:15,360 --> 00:17:17,320
‫אני יודעת.‬

282
00:17:17,920 --> 00:17:19,280
‫אני מסכימה איתכם.‬

283
00:17:20,440 --> 00:17:21,840
‫אני מסכימה איתכם.‬

284
00:17:22,600 --> 00:17:26,000
‫זה נפלא, נכון?‬

285
00:17:26,000 --> 00:17:28,120
‫זה כמעט שובה לב.‬

286
00:17:29,280 --> 00:17:32,400
‫אבל מסתבר שזה לא מספיק לאוהבי הז'אנר.‬

287
00:17:32,920 --> 00:17:37,240
‫אוהבי ז'אנר הצעות הנישואים‬
‫רוצים הוכחות לתוכנית.‬

288
00:17:38,080 --> 00:17:41,240
‫הם רוצים קצת מאמץ.‬
‫הם רוצים קצת הקשר בסיפור,‬

289
00:17:41,240 --> 00:17:46,360
‫ואני לא יכולה לתת לכם את זה.‬
‫אילו תיארתי יותר ממה שנתתי לכם, לא טוב.‬

290
00:17:46,880 --> 00:17:49,360
‫בלי רומנטיקה. היה מוות.‬

291
00:17:49,360 --> 00:17:51,720
‫אני לא איכנס לזה, כי זו הופעה משמחת.‬

292
00:17:52,600 --> 00:17:54,160
‫אבל פשוט תדעו שזה קיים.‬

293
00:17:54,160 --> 00:17:56,480
‫זו הופעה משמחת. זו לא מלכודת.‬

294
00:17:56,480 --> 00:17:58,800
‫אני לא עושה את הדבר שבזכותו אני ידועה.‬

295
00:18:00,760 --> 00:18:04,120
‫משלה אתכם לתחושת ביטחון כוזבת,‬
‫ואתם כזה, "זה מרגיש טוב".‬

296
00:18:04,120 --> 00:18:07,920
‫ואני, "אל תרגישו טוב. תרגישו רע.‬
‫לכו הביתה. תרגישו נורא". זה...‬

297
00:18:09,320 --> 00:18:11,960
‫לא מה שקורה כאן. זו הופעה משמחת.‬

298
00:18:11,960 --> 00:18:12,920
‫האומנם?‬

299
00:18:13,440 --> 00:18:15,000
‫לא, כן, באמת.‬

300
00:18:16,000 --> 00:18:17,000
‫באמת.‬

301
00:18:18,000 --> 00:18:21,200
‫אני אשמח להפוך את זה לסיפור רומנטי ומקסים.‬

302
00:18:21,200 --> 00:18:25,800
‫באמת. אני לא רוצה להיות שונה כל הזמן.‬
‫אבל אני לא יכולה.‬

303
00:18:26,440 --> 00:18:29,040
‫אני לא יכולה להפוך את זה לסיפור מקסים.‬

304
00:18:29,040 --> 00:18:32,360
‫וזה מאכזב, כי אני יודעת לספר סיפורים.‬

305
00:18:32,920 --> 00:18:35,680
‫אני די מקצועית, למען האמת.‬

306
00:18:36,680 --> 00:18:39,600
‫אבל אני לא מסוגלת.‬
‫וג'נו לא יכולה לספר את הסיפור,‬

307
00:18:39,600 --> 00:18:43,040
‫כי היא לא יודעת לספר סיפורים. היא גרועה.‬

308
00:18:43,040 --> 00:18:45,880
‫ולמען ההגינות, זו לא דעתי האישית.‬

309
00:18:46,400 --> 00:18:48,920
‫אני מתה על הדרך שבה ג'נו מספרת את הסיפור.‬

310
00:18:48,920 --> 00:18:52,600
‫זו רק הדעה של כל אדם אחר שאי פעם פגש אותה.‬

311
00:18:53,560 --> 00:18:55,280
‫אבל אני אוהבת את הסיפור שלה.‬

312
00:18:55,280 --> 00:18:58,720
‫זה הגיע לשלב בזוגיות‬
‫שבו אנחנו מספרות סיפורי זוגות.‬

313
00:18:58,720 --> 00:18:59,840
‫אני יודעת.‬

314
00:18:59,840 --> 00:19:01,080
‫אבל... נכון.‬

315
00:19:01,080 --> 00:19:05,160
‫ואני מעבירה את המושכות. כן.‬
‫אני אומרת, "תספרי את זה, ג'נו".‬

316
00:19:05,160 --> 00:19:09,400
‫ואפשר לראות את מבט האימה‬
‫מופיע על פניהם של אנשים.‬

317
00:19:09,400 --> 00:19:12,000
‫הם כזה, "לא! היית אמורה לעזור.‬

318
00:19:12,520 --> 00:19:14,240
‫"את מקצוענית."‬

319
00:19:14,760 --> 00:19:17,080
‫אני כזה, "אני בחופש, חבר. קדימה, ג'נו".‬

320
00:19:20,040 --> 00:19:23,040
‫קיבלתי את כישורי סיפור הסיפורים מאימא שלי.‬

321
00:19:23,040 --> 00:19:25,720
‫היא מספרת סיפורים מצוינת, מהטובות ביותר.‬

322
00:19:25,720 --> 00:19:29,160
‫העניין עם אימא שלי הוא שהיא תמיד,‬
‫ללא יוצא מן הכלל,‬

323
00:19:29,160 --> 00:19:31,280
‫מנחיתה את הסיפור בצורה מבדרת.‬

324
00:19:31,280 --> 00:19:33,520
‫זו מיומנות מדהימה.‬

325
00:19:33,520 --> 00:19:35,040
‫אבל כוח העל שלה,‬

326
00:19:35,040 --> 00:19:39,160
‫כוח סיפור הסיפורים שלה הוא שהיא מעולה‬

327
00:19:39,160 --> 00:19:42,360
‫בהשתלטות על סיפורים של אחרים‬

328
00:19:43,840 --> 00:19:46,000
‫ובהנחתת הסיפור על הפנים שלהם.‬

329
00:19:47,560 --> 00:19:50,040
‫זה פלא, אבל זה גם מפחיד.‬

330
00:19:50,640 --> 00:19:55,800
‫אני שמחה מאוד לדווח‬
‫שאימא שלי וג'נו מסתדרות מצוין.‬

331
00:19:55,800 --> 00:19:58,200
‫זו הקלה, כי אין לי את מה שדרוש‬

332
00:19:58,200 --> 00:19:59,920
‫כדי להתמודד עם מתח כזה.‬

333
00:19:59,920 --> 00:20:03,400
‫אילו אימי ובת זוגי לא היו מסתדרות,‬
‫מישהי הייתה צריכה ללכת.‬

334
00:20:03,920 --> 00:20:06,240
‫כן. וניתחתי את המצב.‬

335
00:20:07,920 --> 00:20:10,000
‫זו הייתה אני. אני...‬

336
00:20:11,400 --> 00:20:14,160
‫אני החוליה החלשה ביותר. בהחלט.‬

337
00:20:17,360 --> 00:20:18,480
‫זו הייתה הקלה.‬

338
00:20:18,480 --> 00:20:21,840
‫כי אימא שלי לא ידועה בכך‬
‫שהיא מחבבת אנשים ישר מהתחלה.‬

339
00:20:22,360 --> 00:20:24,720
‫פעם הכרתי לה חברה, כן?‬

340
00:20:24,720 --> 00:20:26,760
‫והיא אמרה, "אני לא מחבבת אותה...‬

341
00:20:30,520 --> 00:20:32,280
‫"ואני לא חייבת."‬

342
00:20:33,480 --> 00:20:35,640
‫כן. כאילו, "זה הגיוני, אימא.‬

343
00:20:35,640 --> 00:20:37,240
‫"אבל היא ממש שם.‬

344
00:20:38,800 --> 00:20:41,880
‫"יכולנו לנהל את השיחה הזאת אחר כך."‬
‫ היא הייתה כזה...‬

345
00:20:44,720 --> 00:20:47,320
‫אני לא לבד. אני הצעירה מבין חמישה ילדים.‬

346
00:20:47,320 --> 00:20:51,320
‫כל האחים שלי היו צריכים לתמרן‬
‫כדי להביא בני זוג.‬

347
00:20:51,320 --> 00:20:54,840
‫לגיסי יש מערכת יחסים נהדרת‬
‫עם אימא שלי עכשיו.‬

348
00:20:55,480 --> 00:20:57,400
‫אבל בהתחלה, מאבק מתמשך.‬

349
00:20:57,400 --> 00:21:02,040
‫כי הוא אירי, מסתבר,‬
‫והוא בעל מראה חיוור מאוד,‬

350
00:21:02,040 --> 00:21:05,640
‫אפילו בהשוואה אליי,‬
‫ואני נראית כמו חביתה שמגישים במטוס.‬

351
00:21:05,640 --> 00:21:06,560
‫אבל...‬

352
00:21:08,000 --> 00:21:13,320
‫אבל הוא תפוח אדמה שקוף.‬
‫כאילו, זה מדהים.‬

353
00:21:13,320 --> 00:21:15,760
‫ואימא התחילה לקרוא לו קספר.‬

354
00:21:18,160 --> 00:21:21,560
‫וברגע שהיא הבינה‬
‫שהוא לא אוהב את זה, היא התעקשה.‬

355
00:21:22,480 --> 00:21:25,240
‫במשך שנים הוא היה כזה, "יש לי שם",‬

356
00:21:25,240 --> 00:21:27,840
‫והיא כזה, "אני לא יודעת מה הבעיה שלו.‬

357
00:21:28,480 --> 00:21:30,440
‫"קספר הוא רוח הרפאים הידידותית."‬

358
00:21:32,600 --> 00:21:35,880
‫כמו עובדה ואיום שארוזים בחבילה אחת.‬

359
00:21:39,960 --> 00:21:42,080
‫אבל אימא וג'נו התחברו מייד.‬

360
00:21:42,080 --> 00:21:44,280
‫הן נפגשו אחרי אחת ההופעות שלי.‬

361
00:21:45,200 --> 00:21:48,560
‫ועובדה משעשעת,‬
‫ג'נו היא המפיקה שלי. היא שם.‬

362
00:21:50,160 --> 00:21:51,080
‫כן.‬

363
00:21:55,880 --> 00:22:01,440
‫ולמקרה שאתם תוהים איפה נמצא מאזן הכוחות,‬

364
00:22:01,440 --> 00:22:04,160
‫בזמן שאני על הבמה ומספרת את הסיפור שלנו,‬

365
00:22:04,680 --> 00:22:07,920
‫לג'נו יש שליטה מלאה על האורות והסאונד.‬

366
00:22:08,520 --> 00:22:09,400
‫אז...‬

367
00:22:10,840 --> 00:22:12,240
‫הנה זה.‬

368
00:22:13,280 --> 00:22:14,840
‫רוח רפאים ידידותית.‬

369
00:22:15,920 --> 00:22:17,400
‫הן נפגשו אחרי הופעה שלי.‬

370
00:22:17,400 --> 00:22:21,480
‫העניין עם ג'נו בתור מפיקה‬
‫הוא שתמיד יש לה תרמיל.‬

371
00:22:22,000 --> 00:22:26,040
‫זה הסגנון שלה כמפיקה. תמיד יש לה תרמיל.‬

372
00:22:26,040 --> 00:22:28,400
‫שם העסק נמצא, נכון?‬

373
00:22:28,920 --> 00:22:30,680
‫אז כשאימא הכירה את ג'נו,‬

374
00:22:31,280 --> 00:22:32,600
‫היה לה תרמיל.‬

375
00:22:33,440 --> 00:22:35,760
‫ואימא הסתכלה עליה ואמרה,‬

376
00:22:35,760 --> 00:22:38,680
‫"שלום, דורה החוקרת."‬

377
00:22:42,520 --> 00:22:45,560
‫וג'נו אמרה, "תודה.‬

378
00:22:46,160 --> 00:22:47,800
‫"היא קולטת אותי."‬

379
00:22:49,880 --> 00:22:53,840
‫אבל אימא וג'נו ניהלו שיחה‬
‫מחוץ לטווח השמיעה שלי באותו לילה,‬

380
00:22:53,840 --> 00:22:56,720
‫כשהן נפגשו לראשונה.‬
‫לא הייתי מנהלת את זה ככה.‬

381
00:22:56,720 --> 00:23:00,840
‫אילו זה היה תלוי בי,‬
‫אימא וג'נו לעולם לא היו לבד לעולם.‬

382
00:23:00,840 --> 00:23:03,840
‫אימא לא צפויה מדי. אני לא סומכת עליה.‬

383
00:23:05,320 --> 00:23:06,680
‫אבל הן... באופן מיידי.‬

384
00:23:06,680 --> 00:23:09,160
‫אבל ג'נו מסרה לי דיווח מלא למחרת.‬

385
00:23:09,160 --> 00:23:12,960
‫ובדיווח מלא, אני מתכוונת שהיא כל הזמן חזרה‬

386
00:23:13,560 --> 00:23:15,040
‫על מה שאימא שלי אמרה לה,‬

387
00:23:15,040 --> 00:23:17,920
‫שוב, ושוב, ושוב,‬

388
00:23:17,920 --> 00:23:20,760
‫בתקוות השווא שיום אחד זה יהיה הגיוני.‬

389
00:23:21,320 --> 00:23:22,880
‫לא.‬

390
00:23:22,880 --> 00:23:25,600
‫היא אמרה, "האנה, אימא שלך אמרה לי..."‬

391
00:23:25,600 --> 00:23:26,920
‫ג'נו אמריקאית,‬

392
00:23:27,560 --> 00:23:30,800
‫אבל איך שאני מספרת את זה,‬
‫היא נשמעת ממש אוסטרלית.‬

393
00:23:30,800 --> 00:23:31,800
‫אני חושבת...‬

394
00:23:32,680 --> 00:23:35,920
‫תצטרכו לעשות את העבודה בראש‬
‫כי אני לא אעשה את המבטא.‬

395
00:23:35,920 --> 00:23:37,520
‫אין לי זמן.‬

396
00:23:37,520 --> 00:23:40,360
‫אין לי זמן לכל אותיות הרי"ש‬

397
00:23:40,360 --> 00:23:43,400
‫שהם מתעקשים לבטא שם. זה משעמם.‬

398
00:23:43,400 --> 00:23:47,080
‫באף מדינה אחרת שבה דוברים אנגלית בעולם‬

399
00:23:47,080 --> 00:23:50,960
‫לא משתמשים במילה "כפרי" בשיחת חולין.‬

400
00:23:52,200 --> 00:23:55,840
‫יש דרכים יעילות הרבה יותר לומר "לא בעיר".‬

401
00:23:57,360 --> 00:24:00,760
‫לא בשבילם. הם אומרים,‬
‫ "אני מאמריקה הכפרית".‬

402
00:24:01,440 --> 00:24:03,880
‫זה כאילו, "באמת, חבר? אני גרה בסבך".‬

403
00:24:08,560 --> 00:24:12,200
‫ג'נו מוצאת את האות רי"ש בשם שלי. "האנר."‬

404
00:24:13,160 --> 00:24:14,480
‫היא לא נמצאת שם.‬

405
00:24:17,320 --> 00:24:19,760
‫היא אומרת, "האנר..." אני לא אעשה את המבטא.‬

406
00:24:19,760 --> 00:24:24,440
‫היא אומרת, "האנה,‬
‫אימא שלך אמרה לי שהיא מוציאה כסף מהבנק‬

407
00:24:25,360 --> 00:24:26,640
‫"כדי לחסוך...‬

408
00:24:33,080 --> 00:24:34,280
‫"לשיניים.‬

409
00:24:36,400 --> 00:24:39,520
‫"האנה, היא מוציאה כסף מהבנק‬

410
00:24:39,520 --> 00:24:41,120
‫"כדי לחסוך לשיניים.‬

411
00:24:41,120 --> 00:24:42,560
‫"האנה?‬

412
00:24:42,560 --> 00:24:44,920
‫"את מקשיבה? האנה, אימא שלך‬

413
00:24:46,160 --> 00:24:50,040
‫"מוציאה כסף מהבנק כדי לחסוך לשיניים.‬

414
00:24:50,040 --> 00:24:53,280
‫"את יודעת שאלה שלוש מחשבות נפרדות?‬
‫הן לא קשורות.‬

415
00:24:54,240 --> 00:24:56,480
‫"אבל הן קשורות בראש של אימא שלך.‬

416
00:24:57,120 --> 00:25:00,600
‫"האנה, היא מוציאה כסף מהבנק‬

417
00:25:00,600 --> 00:25:03,040
‫"כדי לחסוך לשיניים.‬

418
00:25:03,040 --> 00:25:05,520
‫"האנה, זה לא הגיוני."‬

419
00:25:05,520 --> 00:25:07,680
‫ואני כזה, "אני יודעת!"‬

420
00:25:09,760 --> 00:25:14,320
‫אני שומעת על תוכנית החיסכון לשיניים‬
‫של אימא שלי כבר שנים.‬

421
00:25:15,960 --> 00:25:19,400
‫בכל יום קבלת פנסיה, היא לוקחת קצת כסף‬

422
00:25:19,400 --> 00:25:21,280
‫ושמה אותו במגירה המיוחדת.‬

423
00:25:22,080 --> 00:25:24,640
‫היא אמרה, "כי אם אשאיר אותו בבנק, האנה,‬

424
00:25:26,360 --> 00:25:27,800
‫"אני אבזבז אותו."‬

425
00:25:33,800 --> 00:25:37,040
‫אני זוכרת כשאימא שלי‬
‫קיבלה זוג שיניים תותבות ראשון.‬

426
00:25:37,040 --> 00:25:40,320
‫זו הייתה תקופה מטרידה מאוד בחיי.‬

427
00:25:40,320 --> 00:25:41,400
‫הייתי נערה,‬

428
00:25:41,400 --> 00:25:43,240
‫וכשהיא קיבלה אותן,‬

429
00:25:43,800 --> 00:25:45,160
‫הן היו גדולות מדי.‬

430
00:25:45,680 --> 00:25:47,240
‫ומסיבה כלשהי,‬

431
00:25:47,240 --> 00:25:51,560
‫היא לא הידקה אותן במשך כמה שנים.‬

432
00:25:51,560 --> 00:25:53,880
‫אז הן פשוט שקשקו שם.‬

433
00:25:53,880 --> 00:25:57,000
‫אז בכל פעם שהיא הייתה מאושרת,‬

434
00:25:57,800 --> 00:26:02,080
‫החלק העליון נפל ושינה את פניה לחלוטין.‬

435
00:26:03,200 --> 00:26:05,280
‫היא כעסה,‬

436
00:26:06,280 --> 00:26:09,240
‫ואז הופיע לה חיוך גדול ויפה.‬

437
00:26:12,640 --> 00:26:15,560
‫היא נהגה לומר,‬
‫"את יכולה לעזוב את הבית אם את רוצה.‬

438
00:26:15,560 --> 00:26:17,640
‫"את לא רצויה כאן."‬

439
00:26:23,520 --> 00:26:24,640
‫זה היה...‬

440
00:26:26,200 --> 00:26:29,280
‫זה היה גרוע יותר כשהיא פיהקה.‬

441
00:26:30,560 --> 00:26:33,800
‫כי כשהיא פיהקה, החלק העליון נפל,‬

442
00:26:33,800 --> 00:26:35,840
‫והחלק התחתון יצא החוצה,‬

443
00:26:36,560 --> 00:26:38,360
‫והם נפגשו באמצע.‬

444
00:26:38,920 --> 00:26:43,560
‫ראיתם פעם מישהו מפהק עם שיניים קפוצות?‬

445
00:26:44,840 --> 00:26:48,360
‫זה מטריד ברמה קדמונית.‬

446
00:26:49,560 --> 00:26:51,840
‫כי הגוף שלהם אומר, "רגוע",‬

447
00:26:51,840 --> 00:26:55,280
‫אבל הפנים שלהם אומרים, "אני אצוד אותך."‬

448
00:27:02,320 --> 00:27:03,640
‫אבל היא מחבבת את ג'נו.‬

449
00:27:04,840 --> 00:27:07,640
‫היא אמרה,‬
‫"אני מחבבת אותה. היא לא מטומטמת".‬

450
00:27:08,320 --> 00:27:11,280
‫זו המחמאה הנעלה ביותר.‬

451
00:27:12,160 --> 00:27:17,120
‫נאלצתי לשאול את אבא שלי לדעתו,‬
‫כי הוא לא מלשין, לא לגבי הרגשות שלו.‬

452
00:27:17,120 --> 00:27:20,400
‫אז שאלתי...‬
‫מגיע לזה יותר, אבל תעשו את מה שאתם חייבים.‬

453
00:27:22,160 --> 00:27:24,280
‫"להלשין לגבי הרגשות." אני אהבתי.‬

454
00:27:24,280 --> 00:27:26,880
‫בטח נוציא את זה בעריכה כי זה ממש חלש.‬

455
00:27:27,560 --> 00:27:31,320
‫וזה קשור להרגשה שלכם לגבי ההופעה.‬
‫אני לא קשורה.‬

456
00:27:33,040 --> 00:27:34,440
‫טוב, הגענו לשם.‬

457
00:27:35,520 --> 00:27:38,000
‫אמרתי, "אבא, מה דעתך על ג'נו?"‬

458
00:27:38,000 --> 00:27:40,280
‫והוא אמר, "כן. כן.‬

459
00:27:40,280 --> 00:27:42,200
‫"כן, אני... בכל אופן.‬

460
00:27:43,600 --> 00:27:45,840
‫"כן, כן. בכל אופן...‬

461
00:27:46,440 --> 00:27:48,720
‫"מה אימא שלך חושבת? אני כנראה..."‬

462
00:27:51,960 --> 00:27:53,880
‫אבא לא יודע לספר סיפורים.‬

463
00:27:54,400 --> 00:27:57,520
‫זה משהו. אבא שלי הוא מספר סיפורים נורא.‬

464
00:27:57,520 --> 00:28:00,240
‫יחד עם זאת, אימא שלי מעולה.‬

465
00:28:00,240 --> 00:28:03,440
‫ואחד מענפי הספורט האהובים עליי‬

466
00:28:04,000 --> 00:28:07,640
‫הוא לראות את אבא שלי‬
‫מנסה לספר סיפור מול אימא שלי,‬

467
00:28:08,480 --> 00:28:11,000
‫כי זה משגע אותה.‬

468
00:28:11,000 --> 00:28:13,040
‫אפשר לראות אותה רועדת,‬

469
00:28:13,040 --> 00:28:17,120
‫מחכה להזדמנות הראשונה לחטוף את הסיפור שלו.‬

470
00:28:17,640 --> 00:28:21,280
‫אבל העניין הוא שאי אפשר לחטוף‬
‫את הסיפורים של אבא שלי,‬

471
00:28:21,280 --> 00:28:24,040
‫כי הם אף פעם לא ממריאים.‬

472
00:28:27,800 --> 00:28:28,880
‫אף פעם.‬

473
00:28:30,080 --> 00:28:34,240
‫הוא כזה, "אני לא יודע אם סיפרתי.‬
‫לפני כמה ימים הלכתי לחנות‬

474
00:28:34,240 --> 00:28:35,880
‫"כדי לקנות חלב, כן?‬

475
00:28:35,880 --> 00:28:40,160
‫"אבל התעוררתי בערך ברבע לשבע.‬

476
00:28:40,160 --> 00:28:42,560
‫"בדרך כלל אני מתעורר בסביבות שש ורבע,‬

477
00:28:42,560 --> 00:28:45,360
‫"רבע לשש, פחות או יותר.‬
‫אבל ישנתי עד מאוחר.‬

478
00:28:45,360 --> 00:28:48,040
‫"כמה לילות קודם לכן, השינה שלי הופרעה‬

479
00:28:48,040 --> 00:28:51,200
‫"כי מרגרט התקשרה, והייתי קצת מעורער.‬

480
00:28:51,200 --> 00:28:53,720
‫"אף פעם אי אפשר להשלים שינה בלילה הבא.‬

481
00:28:53,720 --> 00:28:55,320
‫"זה קורה כמה לילות אחרי.‬

482
00:28:55,320 --> 00:28:59,560
‫"אז ישנתי עד רבע לשבע בערך, ו...‬

483
00:29:00,240 --> 00:29:04,200
‫"כלומר, כשנסעתי לחנות לקנות חלב,‬

484
00:29:04,200 --> 00:29:06,920
‫"כבר היו פקקים‬
‫בגלל תלמידי בית ספר. אני נשבע!‬

485
00:29:07,720 --> 00:29:10,480
‫"אני נשבע! אני חושב שמה שהם עושים...‬

486
00:29:11,960 --> 00:29:14,760
‫הוא לנסות להימנע מהעומס בכביש הראשי‬

487
00:29:14,760 --> 00:29:18,080
‫"ועוברים ליד הבית שלנו.‬
‫אני חושב שכולם עושים את זה.‬

488
00:29:18,080 --> 00:29:21,080
‫"הכביש הראשי ריק. יש כל כך הרבה כאלה."‬

489
00:29:21,640 --> 00:29:23,440
‫ואני רואה את אימא. היא כזה...‬

490
00:29:25,000 --> 00:29:27,040
‫"אתה מוכן לשתוק?"‬

491
00:29:27,920 --> 00:29:30,800
‫ואבא כזה, "אני מנסה לספר סיפור".‬

492
00:29:31,320 --> 00:29:33,720
‫היא אמרה, "זה לא סיפור, רוג'ר.‬

493
00:29:33,720 --> 00:29:36,400
‫"זו רק רשימת עובדות שזכרת‬

494
00:29:36,400 --> 00:29:39,240
‫"בדרכך להיות אדם משעמם מאוד."‬

495
00:29:43,240 --> 00:29:44,200
‫אכזרי!‬

496
00:29:47,480 --> 00:29:51,480
‫אבא שלי לא מתרגז.‬
‫הוא אמר, "בכל אופן, מה דעתך על כוס תה?‬

497
00:29:52,480 --> 00:29:53,720
‫"יש לי קצת חלב."‬

498
00:29:56,560 --> 00:29:58,640
‫הוא אדם נעים הליכות,‬

499
00:29:58,640 --> 00:29:59,960
‫נעים הליכות מאוד.‬

500
00:29:59,960 --> 00:30:02,920
‫סגנון ההורות של ההורים שלי היה מאוד‬

501
00:30:02,920 --> 00:30:04,800
‫שוטר רע, שוטר ישן.‬

502
00:30:05,320 --> 00:30:06,760
‫ככה הם עשו את זה.‬

503
00:30:06,760 --> 00:30:09,120
‫אבא לא הרים את קולו כלפינו, הילדים.‬

504
00:30:09,120 --> 00:30:13,480
‫הוא דיבר בשקט.‬
‫הוא הרים את הקול רק פעם אחת,‬

505
00:30:13,480 --> 00:30:15,960
‫וזה היה ממש מזעזע. לעולם לא אשכח את זה.‬

506
00:30:15,960 --> 00:30:20,160
‫זה היה ממש מנוגד למי שהכרתי.‬

507
00:30:20,760 --> 00:30:22,240
‫ומה שקרה,‬

508
00:30:23,000 --> 00:30:25,080
‫הוא הפיל חתיכת גבינה,‬

509
00:30:26,800 --> 00:30:28,080
‫והכלב תפס אותה.‬

510
00:30:29,920 --> 00:30:31,360
‫זה הגבול שלו.‬

511
00:30:32,360 --> 00:30:36,200
‫זאת אפילו לא הייתה גבינה יקרה.‬

512
00:30:36,200 --> 00:30:38,080
‫זה היה סתם צ'דר ממותג הבית.‬

513
00:30:38,080 --> 00:30:40,400
‫אבל זו הייתה הגבינה שלו,‬

514
00:30:40,400 --> 00:30:41,880
‫והוא הפיל אותה,‬

515
00:30:41,880 --> 00:30:43,520
‫והכלב תפס אותה.‬

516
00:30:44,240 --> 00:30:46,760
‫והוא כזה, "עוף מפה, בן תערובת מתועב!‬

517
00:30:46,760 --> 00:30:50,640
‫"קדימה! תעזוב את זה!"‬

518
00:30:51,520 --> 00:30:52,640
‫והכלב היה כזה...‬

519
00:30:54,480 --> 00:30:59,160
‫אחי ואני היינו שם וכזה, "מי אתה?"‬

520
00:30:59,160 --> 00:31:01,240
‫אבא אמר, "כן. לכל הרוחות".‬

521
00:31:07,640 --> 00:31:10,000
‫אני אירק את זה. בטח נחתוך את זה בעריכה.‬

522
00:31:10,760 --> 00:31:12,600
‫הייתי בסיבוב הופעות במשך שנה.‬

523
00:31:12,600 --> 00:31:15,400
‫אני מתחייבת לזה בכל ערב.‬

524
00:31:16,000 --> 00:31:17,080
‫לבלוע...‬

525
00:31:19,040 --> 00:31:20,960
‫את הגבינה הדמיונית.‬

526
00:31:21,960 --> 00:31:25,520
‫ואני חושבת, "לא. היא הייתה על הרצפה".‬

527
00:31:27,480 --> 00:31:28,640
‫אבל לא.‬

528
00:31:28,640 --> 00:31:29,720
‫היא לא אמיתית.‬

529
00:31:29,720 --> 00:31:32,400
‫בראש שלי, אני לא חושבת שזה משנה.‬

530
00:31:33,560 --> 00:31:37,360
‫אני לא יכולה להעמיד פנים‬
‫שאני בולעת את הגבינה הדמיונית.‬

531
00:31:38,720 --> 00:31:41,600
‫זו כנראה הסיבה‬
‫שאני לא יכולה לשכב עם גברים.‬

532
00:31:42,200 --> 00:31:43,760
‫היי!‬

533
00:31:43,760 --> 00:31:44,840
‫לא.‬

534
00:31:49,360 --> 00:31:51,880
‫זה לא הגיוני.‬

535
00:31:56,160 --> 00:31:59,080
‫היו לי הרבה בנות זוג לפני ג'נו.‬

536
00:32:00,000 --> 00:32:01,920
‫אני לא מתרברבת, אבל היו הרבה.‬

537
00:32:03,800 --> 00:32:07,080
‫לא התכוונתי להיות שחקנית נטבול. אני...‬

538
00:32:10,080 --> 00:32:12,600
‫אני לא ממש טובה במתן יחס,‬

539
00:32:12,600 --> 00:32:18,400
‫ומתברר שהיחס הוא חלק טוב‬
‫מהמהות של מערכת יחסים.‬

540
00:32:18,920 --> 00:32:20,560
‫זה לא היה משהו דרמטי מדי.‬

541
00:32:20,560 --> 00:32:24,960
‫רוב מערכות היחסים שלי‬
‫הסתיימו בכך שסיימנו בתשישות הדדית.‬

542
00:32:25,920 --> 00:32:29,280
‫פעם זרקו אותי כי נתפסתי בשקר.‬

543
00:32:30,400 --> 00:32:32,800
‫ממש שמחתי, באופן אישי,‬

544
00:32:33,360 --> 00:32:36,000
‫כי אני שקרנית ממש גרועה.‬

545
00:32:36,480 --> 00:32:41,160
‫אני לא יכולה להעמיד פנים שאני בולעת‬
‫גבינה דמיונית ולא לספר על זה. אני...‬

546
00:32:42,040 --> 00:32:43,960
‫אז עבורי, לשקר,‬

547
00:32:43,960 --> 00:32:48,280
‫ואז לשמר את השקר מספיק זמן‬
‫כדי שהוא יהפוך לבגידה באמון,‬

548
00:32:48,800 --> 00:32:52,400
‫זה הרגיש בעיניי כסימן להתבגרות.‬

549
00:32:52,400 --> 00:32:55,560
‫כאילו, "יום אחד, אהיה ילד אמיתי". מבינים?‬

550
00:32:57,240 --> 00:32:59,360
‫אני אספר לכם מה קרה. התקררתם.‬

551
00:32:59,360 --> 00:33:01,080
‫"חשבנו שנוכל לבטוח בך."‬

552
00:33:02,840 --> 00:33:06,680
‫מה שקרה היה שבת הזוג שלי‬
‫שאלה אם אני רוצה גלידה.‬

553
00:33:07,480 --> 00:33:09,320
‫אני יודעת. סיכון גבוה.‬

554
00:33:10,600 --> 00:33:14,280
‫ואמרתי כן, כי רציתי את הגלידה.‬

555
00:33:14,280 --> 00:33:16,720
‫זה לא היה השקר. אני לא מפלצת.‬

556
00:33:16,720 --> 00:33:17,640
‫אבל...‬

557
00:33:18,400 --> 00:33:19,760
‫ככה אמרתי כן.‬

558
00:33:19,760 --> 00:33:23,480
‫אמרתי, "כן. אני צורחת,‬
‫את צורחת, כולנו צורחים בשביל גלידה".‬

559
00:33:24,000 --> 00:33:27,840
‫והיא אמרה, "ואו! המצאת את זה הרגע?"‬

560
00:33:34,240 --> 00:33:37,880
‫"כן, המצאתי." אני יודעת.‬

561
00:33:39,080 --> 00:33:40,040
‫למה לא?‬

562
00:33:42,120 --> 00:33:45,240
‫אני די בטוחה שעמדתי לתקן את עצמי.‬

563
00:33:45,880 --> 00:33:49,440
‫נכון? לא חשבתי שאיאחז בזה.‬

564
00:33:49,440 --> 00:33:53,040
‫אבל אז קיבלתי גלידה,‬
‫דעתי הוסחה מאוד, ושכחתי.‬

565
00:33:53,760 --> 00:33:56,760
‫כעבור שישה חודשים, היא גילתה...‬

566
00:33:58,960 --> 00:34:01,920
‫שאני לא משוררת מוכשרת, אחרי הכול.‬

567
00:34:03,040 --> 00:34:04,920
‫היא כעסה מאוד.‬

568
00:34:05,720 --> 00:34:07,400
‫היא אמרה, "שיקרת לי.‬

569
00:34:08,520 --> 00:34:11,800
‫"איך אוכל לבטוח בך שוב? שיקרת לי."‬

570
00:34:12,560 --> 00:34:16,880
‫ובסופו של דבר, אמרתי, "בכנות,‬
‫אני לא חושבת שאני צריכה לשאת באחריות‬

571
00:34:17,400 --> 00:34:20,600
‫"על כל הפערים הבולטים בידע הכללי שלך."‬

572
00:34:23,240 --> 00:34:24,240
‫אני יודעת.‬

573
00:34:28,560 --> 00:34:32,040
‫אני חושבת שזה נכנס לקטגוריה של מתן יחס רע.‬

574
00:34:33,640 --> 00:34:37,000
‫הפרידה הכי גרועה שלי, אני זו שנפרדה,‬

575
00:34:37,000 --> 00:34:39,720
‫וזה היה ממש רע כי זה לא תפס.‬

576
00:34:41,880 --> 00:34:45,360
‫נפרדתי מבת הזוג שלי ולא קרה כלום.‬

577
00:34:45,360 --> 00:34:49,200
‫הכול נשאר בדיוק כפי שהיה.‬

578
00:34:49,200 --> 00:34:52,600
‫זה היה כמו גוסטינג הפוך.‬
‫זה היה אינטנסיבי מאוד.‬

579
00:34:54,040 --> 00:34:57,920
‫הייתי כל כך המומה,‬
‫שנדרש לי עוד שבוע כדי לנסות שוב.‬

580
00:34:59,040 --> 00:35:01,520
‫אמרתי, "אני לא רוצה להיות בקשר הזה",‬

581
00:35:01,520 --> 00:35:03,720
‫והיא אמרה, "כן, אבל אני רוצה".‬

582
00:35:06,120 --> 00:35:08,120
‫אמרתי, "אני לא חושבת שזה עובד ככה.‬

583
00:35:08,960 --> 00:35:11,240
‫"אני חושבת ששתינו חייבות להגיד כן,‬

584
00:35:11,760 --> 00:35:13,280
‫"אחרת זה לא.‬

585
00:35:13,280 --> 00:35:16,080
‫"כאילו, זה עניין של הסכמה."‬

586
00:35:16,600 --> 00:35:20,200
‫והיא אמרה, "כן, איך הולך לך עם זה?"‬

587
00:35:20,720 --> 00:35:21,920
‫אני יודעת.‬

588
00:35:22,960 --> 00:35:27,160
‫עכשיו, בכנות, אני לא זוכרת‬
‫איך מערכת היחסים הזו באמת הסתיימה.‬

589
00:35:27,160 --> 00:35:29,200
‫כאילו, אני חושבת שנפרדנו.‬

590
00:35:32,120 --> 00:35:35,680
‫אבל אין לי הרבה זיכרונות חדים‬
‫מהתקופה ההיא בחיי.‬

591
00:35:35,680 --> 00:35:38,320
‫זה היה לפני הרבה זמן, 20 שנים בערך,‬

592
00:35:38,320 --> 00:35:40,720
‫וזו לא הייתה תקופה מעולה בחיי.‬

593
00:35:40,720 --> 00:35:43,640
‫והעניין בדברים מחורבנים, בחיים מחורבנים,‬

594
00:35:44,240 --> 00:35:48,440
‫הוא שהחיים שלך אף פעם לא מחורבנים,‬
‫המוח שלך כזה, "נזכור את זה.‬

595
00:35:49,000 --> 00:35:51,880
‫"נשמור את זה בשביל‬
‫קצת נוסטלגיה נחמדה אחר כך."‬

596
00:35:51,880 --> 00:35:54,000
‫לא. יש שם רק מרק זיכרון.‬

597
00:35:54,000 --> 00:35:56,920
‫פשוט מאחסנים את זה מאחור,‬
‫מה שלא יהיה. נכון?‬

598
00:35:56,920 --> 00:35:58,520
‫זה מרק זיכרון, נכון?‬

599
00:35:58,520 --> 00:36:02,080
‫יש לי רק זיכרון ברור אחד‬
‫ממערכת היחסים הזאת,‬

600
00:36:02,080 --> 00:36:04,560
‫וזה עובד כמו טריילר של סרט.‬

601
00:36:05,200 --> 00:36:08,280
‫אתם יודעים,‬
‫כשצופים בטריילר, והוא עמוס מאוד,‬

602
00:36:08,280 --> 00:36:11,360
‫ובסופו של דבר, נשארים עם הרבה שאלות‬

603
00:36:11,880 --> 00:36:15,440
‫וללא שום רצון לצפות בחרא הזה.‬

604
00:36:16,240 --> 00:36:17,440
‫ככה זה עובד.‬

605
00:36:17,440 --> 00:36:20,160
‫מה שקרה הוא שנסענו מאוחר מאוד בלילה.‬

606
00:36:20,160 --> 00:36:22,080
‫בת הזוג שלי נהגה. לא אני.‬

607
00:36:22,080 --> 00:36:24,320
‫ככה זה עובד במכוניות.‬

608
00:36:24,320 --> 00:36:25,320
‫ו...‬

609
00:36:26,400 --> 00:36:29,600
‫אני לא יודעת מאיפה באנו או לאן נסענו,‬

610
00:36:29,600 --> 00:36:33,600
‫אבל זה היה כביש צדדי, חשוך מאוד.‬
‫הפנסים הקדמיים היו האורות היחידים.‬

611
00:36:33,600 --> 00:36:35,640
‫הוא לא היה בנוי, זה היה כביש חצץ.‬

612
00:36:35,640 --> 00:36:38,840
‫והיא נסעה מעט מהר, במהירות מופרזת.‬

613
00:36:38,840 --> 00:36:41,680
‫ואז פתאום היא דפקה ברקס.‬

614
00:36:41,680 --> 00:36:45,440
‫והמכונית השתוללה בכל הכביש. זה היה מפחיד.‬

615
00:36:45,440 --> 00:36:48,280
‫ואז היא הסתובבה 360 מעלות‬

616
00:36:48,280 --> 00:36:50,720
‫ונעצרה בענן של אבק.‬

617
00:36:50,720 --> 00:36:52,160
‫אבל היא יצאה מהדלת‬

618
00:36:52,160 --> 00:36:54,680
‫עוד לפני שקלטתי שעצרנו.‬

619
00:36:54,680 --> 00:36:57,040
‫ולא היה לי מושג מה קורה.‬

620
00:36:57,040 --> 00:36:59,600
‫היא התרוצצה בחזית הטנדר והתכופפה.‬

621
00:36:59,600 --> 00:37:03,400
‫לא יכולתי לראות אותה. אמרתי, "מה קורה?"‬

622
00:37:04,440 --> 00:37:05,720
‫וכשהיא קמה,‬

623
00:37:06,800 --> 00:37:10,280
‫היא החזיקה ארנב מת מהאוזניים.‬

624
00:37:10,880 --> 00:37:13,240
‫כן, אני יודעת. תקשיבו לעצמכם.‬

625
00:37:13,760 --> 00:37:17,680
‫זאת התגובה של קהל לסבי רציני.‬

626
00:37:18,600 --> 00:37:19,520
‫נכון?‬

627
00:37:19,520 --> 00:37:23,120
‫ארנב קטן נפגע, ואתם כזה, "את נוראה".‬

628
00:37:23,640 --> 00:37:26,480
‫ובכל זאת נראיתם בסדר‬
‫כשסיפרתי לכם בפרטי פרטים‬

629
00:37:26,480 --> 00:37:29,280
‫על מערכת יחסים על גבול האלימה.‬

630
00:37:30,040 --> 00:37:31,080
‫אז הייתם כזה...‬

631
00:37:36,560 --> 00:37:37,640
‫ארנב מת?‬

632
00:37:41,440 --> 00:37:44,880
‫בכל אופן, היא החזיקה את הארנב המת, וחייכה.‬

633
00:37:45,400 --> 00:37:48,680
‫ואני הייתי מבולבלת.‬
‫לא ידעתי איזה רגשות אמורים להיות לי,‬

634
00:37:48,680 --> 00:37:53,160
‫אבל אני לא חושבת‬
‫שאושר אמור להיות בראש הרשימה.‬

635
00:37:53,840 --> 00:37:56,120
‫והיא אמרה, "זו פגיעה נקייה".‬

636
00:37:57,080 --> 00:38:00,440
‫אני יודעת. אמרתי, "שיחקנו משחק ולא ידעתי?"‬

637
00:38:01,000 --> 00:38:04,120
‫והיא אמרה, "אני אקח אותו הביתה לכלבים".‬

638
00:38:04,120 --> 00:38:06,080
‫אמרתי, "לא, לעזאזל. בחייך".‬

639
00:38:06,760 --> 00:38:10,200
‫ואז היא אמרה את הדבר‬
‫הכי נורא ששמעתי בחיים.‬

640
00:38:10,720 --> 00:38:11,760
‫היא אמרה,‬

641
00:38:12,400 --> 00:38:14,720
‫"אני חושבת שאפשוט את עורו עכשיו."‬

642
00:38:16,680 --> 00:38:21,080
‫אמרתי, "לא, לא, לא. למה?‬

643
00:38:21,600 --> 00:38:22,680
‫"איך?"‬

644
00:38:24,000 --> 00:38:25,400
‫ואז גיליתי.‬

645
00:38:27,760 --> 00:38:31,920
‫היא שוב התכופפה. לא יכולתי לראות אותה.‬
‫אמרתי, "מה קורה פה, לעזאזל?"‬

646
00:38:32,880 --> 00:38:34,680
‫וכשהיא נעמדה,‬

647
00:38:35,320 --> 00:38:39,560
‫היא תפסה את הקרסול‬
‫של הארנבון הקטן עם השיניים.‬

648
00:38:39,560 --> 00:38:41,320
‫כן, תסתמו את הפה.‬

649
00:38:41,880 --> 00:38:43,920
‫לא הייתם צריכים לנשק אותה אחר כך.‬

650
00:38:43,920 --> 00:38:44,840
‫אני יודעת.‬

651
00:38:47,240 --> 00:38:48,080
‫היא כזה...‬

652
00:38:48,880 --> 00:38:50,640
‫ניסתה להשיג קצת אחיזה.‬

653
00:38:52,200 --> 00:38:53,440
‫ראיתי את זה, ושמעתי...‬

654
00:38:54,600 --> 00:38:58,800
‫ואז היא פשוט קילפה אותו.‬

655
00:38:58,800 --> 00:39:02,240
‫בתנועה חדה אחת. זה היה...‬

656
00:39:04,040 --> 00:39:08,960
‫זה היה הדבר המדהים ביותר‬
‫והדפוק ביותר שראיתי בחיים.‬

657
00:39:08,960 --> 00:39:12,160
‫זה היה כמו הקסם הכי דפוק שאפשר לדמיין.‬

658
00:39:13,240 --> 00:39:15,560
‫כי לא הייתה אחיזת עיניים.‬

659
00:39:16,320 --> 00:39:18,000
‫רואים הכול,‬

660
00:39:18,520 --> 00:39:20,320
‫אבל זו בכל זאת אשליה.‬

661
00:39:21,440 --> 00:39:23,480
‫כי היא אומרת, "יש לי ארנב אחד.‬

662
00:39:25,160 --> 00:39:27,160
‫"עכשיו יש לי שניים.‬

663
00:39:28,360 --> 00:39:30,320
‫"אחד מהם אדום."‬

664
00:39:31,400 --> 00:39:33,040
‫אני יודעת.‬

665
00:39:33,040 --> 00:39:35,160
‫לא הייתם צופים בסרט הזה, נכון?‬

666
00:39:35,920 --> 00:39:38,280
‫זה נהיה קצת אפל. אני מודה.‬

667
00:39:38,280 --> 00:39:41,400
‫הקטע הזה הוא הכי אפל שיהיה בהופעה.‬

668
00:39:41,400 --> 00:39:43,400
‫זהו זה. הכול קליל מעכשיו.‬

669
00:39:46,280 --> 00:39:49,560
‫פגשתי את ג'נו, וזו הקלה, כי אחרת...‬

670
00:39:49,560 --> 00:39:52,360
‫זו הופעת קטפישינג משוכללת מאוד, נכון?‬

671
00:39:53,560 --> 00:39:55,960
‫פגשתי אותה בתקופה מוזרה מאוד בחיי.‬

672
00:39:55,960 --> 00:39:57,800
‫היא הייתה המפיקה בשטח‬

673
00:39:57,800 --> 00:40:01,480
‫של המופע שלי "נאנט" מחוץ לברודוויי בזמנו.‬

674
00:40:01,480 --> 00:40:05,320
‫והיא הייתה האמריקאית הראשונה‬
‫שפגשתי כשירדתי מהמטוס,‬

675
00:40:05,320 --> 00:40:07,840
‫וככל הנראה אמרתי, "כן, קדימה. את תספיקי".‬

676
00:40:09,200 --> 00:40:12,400
‫לא. פלרטטתי. עשיתי את זה, "שלום, גברתי".‬

677
00:40:12,400 --> 00:40:15,080
‫זה יעיל מאוד.‬

678
00:40:15,080 --> 00:40:18,400
‫ו... אבל זה נמשך בערך שישה חודשים.‬
‫נפגשנו כחצי שנה‬

679
00:40:18,400 --> 00:40:22,040
‫לפני שהמעבר לנטפליקס הפך את חיי לגמרי.‬

680
00:40:22,040 --> 00:40:26,680
‫והבנתי בדיעבד‬
‫שלא ניצלתי את חצי השנה בחוכמה.‬

681
00:40:26,680 --> 00:40:29,080
‫בעיקר ישנתי, אתם מבינים?‬

682
00:40:29,080 --> 00:40:31,760
‫אני שנציונרית. מה אני יכולה להגיד?‬

683
00:40:31,760 --> 00:40:35,840
‫אני מבינה שמה שהייתי צריכה לעשות‬
‫בששת החודשים האלה‬

684
00:40:35,840 --> 00:40:38,960
‫הוא להתכונן לתהילה.‬

685
00:40:40,480 --> 00:40:42,920
‫אי אפשר ליפול לחרא הזה בלי הכנה כמוני,‬

686
00:40:42,920 --> 00:40:45,640
‫כי זה דופק אותך ואתה דופק את זה, נכון?‬

687
00:40:45,640 --> 00:40:48,200
‫בכנות, אתם חייבים להתכונן לתהילה.‬

688
00:40:48,200 --> 00:40:51,120
‫אם תיקחו משהו מההופעה, קחו את זה.‬

689
00:40:51,120 --> 00:40:53,320
‫תתכוננו לתהילה. תוודאו שאתם מוכנים.‬

690
00:40:53,840 --> 00:40:55,080
‫תתכוננו לתהילה.‬

691
00:40:55,080 --> 00:40:57,360
‫אל תדאגו לגבי אסונות טבע.‬

692
00:40:57,360 --> 00:40:59,120
‫לא. תתכוננו לתהילה.‬

693
00:40:59,120 --> 00:41:01,640
‫אל תצפו לזה. זה מגעיל. אבל פשוט...‬

694
00:41:03,200 --> 00:41:05,720
‫בסיכוי הקלוש שתתפרסמו,‬

695
00:41:05,720 --> 00:41:07,280
‫כדאי שתהיו מוכנים,‬

696
00:41:07,280 --> 00:41:11,320
‫כי אני לא הייתי מוכנה,‬
‫והפכתי את זה לבלגן מוחלט. בהחלט.‬

697
00:41:11,320 --> 00:41:15,000
‫אילו הייתי מוכנה לתהילה‬
‫כשפגשתי את רובי רוז,‬

698
00:41:15,760 --> 00:41:19,080
‫והיא אמרה לי כמה מדהימה היא חשבה שאני,‬

699
00:41:19,080 --> 00:41:20,400
‫אילו הייתי מוכנה,‬

700
00:41:20,400 --> 00:41:23,200
‫בהחלט לא הייתי צוחקת לה בפנים.‬

701
00:41:24,440 --> 00:41:27,200
‫אני לא יודעת למה התכוונתי בכך.‬
‫זה לא היה בזדון.‬

702
00:41:27,200 --> 00:41:30,800
‫אני חושבת ששכחתי שהיא לא תמונה.‬
‫אתם מבינים?‬

703
00:41:32,640 --> 00:41:35,320
‫"למה את מדברת איתי? זה כישוף!"‬

704
00:41:36,720 --> 00:41:39,080
‫אילו הייתי מוכנה לתהילה,‬

705
00:41:39,080 --> 00:41:41,480
‫כשדרכי הצטלבה עם ג'ודי פוסטר...‬

706
00:41:42,200 --> 00:41:43,280
‫כן.‬

707
00:41:44,920 --> 00:41:48,440
‫זה לא טוב. זו הפעם השנייה‬
‫שדרכי הצטלבה עם ג'ודי פוסטר.‬

708
00:41:48,440 --> 00:41:52,120
‫ובמקרה, זה היה יום ההולדת שלי.‬

709
00:41:52,120 --> 00:41:53,600
‫אני ידעתי את זה.‬

710
00:41:54,240 --> 00:41:56,040
‫זה צפוי, לא?‬

711
00:41:56,800 --> 00:41:58,000
‫מה שלא היה צפוי‬

712
00:41:58,000 --> 00:42:00,920
‫זה שגם ג'ודי פוסטר ידעה‬
‫שזה יום ההולדת שלי.‬

713
00:42:00,920 --> 00:42:04,560
‫וזה די מגניב עד שמתרחקים קצת,‬
‫וזה קצת מפחיד.‬

714
00:42:06,680 --> 00:42:08,960
‫אבל היא הגיעה עם מתנה בשבילי.‬

715
00:42:10,520 --> 00:42:11,640
‫אני יודעת.‬

716
00:42:12,320 --> 00:42:17,000
‫קיבלתי מתנת יום הולדת מג'ודי פאקינג פוסטר.‬

717
00:42:18,360 --> 00:42:19,320
‫אני יודעת!‬

718
00:42:22,200 --> 00:42:23,160
‫אני יודעת!‬

719
00:42:24,960 --> 00:42:26,400
‫רמזים מהקשר.‬

720
00:42:26,400 --> 00:42:28,320
‫זה לא דבר טוב.‬

721
00:42:29,040 --> 00:42:30,600
‫פישלתי, זוכרים?‬

722
00:42:32,200 --> 00:42:34,840
‫קיבלתי מתנת יום הולדת, והיא הייתה נהדרת.‬

723
00:42:34,840 --> 00:42:36,920
‫זה היה המשחק "בננהגראמס". אני...‬

724
00:42:36,920 --> 00:42:38,520
‫זאת מתנה מעולה.‬

725
00:42:38,520 --> 00:42:40,840
‫אני אוהבת משחקים. אני אוהבת מילים.‬

726
00:42:40,840 --> 00:42:42,800
‫אני אוהבת תיקי נסיעה שימושיים.‬

727
00:42:42,800 --> 00:42:45,120
‫אני אוהבת את האשלגן שלי מטפורי.‬

728
00:42:45,120 --> 00:42:47,320
‫זו מתנה שלא מפסיקה לתת.‬

729
00:42:48,320 --> 00:42:51,240
‫ואילו הייתי מוכנה לתהילה,‬
‫הייתי מקבלת את המתנה‬

730
00:42:51,240 --> 00:42:54,760
‫ואומרת, "תודה.‬
‫זה נחמד מאוד. את נדיבה מאוד.‬

731
00:42:54,760 --> 00:42:56,760
‫"את הבאה בתור להפוך למלכה?"‬

732
00:42:57,480 --> 00:42:58,440
‫או משהו כזה.‬

733
00:42:59,440 --> 00:43:01,480
‫אבל לא הייתי מוכנה.‬

734
00:43:01,480 --> 00:43:02,880
‫אתם יודעים מה אמרתי?‬

735
00:43:03,400 --> 00:43:05,240
‫"כבר יש לי 'בננהגראמס'."‬

736
00:43:09,160 --> 00:43:11,760
‫אני יודעת.‬

737
00:43:15,280 --> 00:43:18,200
‫כאילו, "איחרת. שיהיה בהצלחה בפעם הבאה".‬

738
00:43:19,520 --> 00:43:21,040
‫זו המשמעות הנסתרת.‬

739
00:43:22,280 --> 00:43:27,040
‫אילו הייתי מוכנה לתהילה‬
‫כשפגשתי את ריצ'רד קרטיס,‬

740
00:43:27,560 --> 00:43:30,320
‫הייתי יודעת מי הוא.‬

741
00:43:31,480 --> 00:43:34,000
‫הייתי יודעת שהוא האיש שאחראי‬

742
00:43:34,000 --> 00:43:37,760
‫לקלסיקות רומנטיות‬
‫כמו "נוטינג היל" ו"אהבה זה כל הסיפור".‬

743
00:43:39,200 --> 00:43:40,640
‫אז אילו הייתי מוכנה,‬

744
00:43:40,640 --> 00:43:44,000
‫כשהוא שאל אותי‬
‫מה הקומדיה הרומנטית האהובה עליי,‬

745
00:43:45,080 --> 00:43:47,600
‫אולי הייתי חושבת על תשובה דיפלומטית.‬

746
00:43:47,600 --> 00:43:52,080
‫אולי אחד הסרטים שלו.‬
‫אבל לא הייתי מוכנה. אתם יודעים מה אמרתי?‬

747
00:43:52,600 --> 00:43:54,760
‫"אני לא אוהבת קומדיות רומנטיות."‬

748
00:43:58,840 --> 00:44:00,080
‫אני יודעת.‬

749
00:44:00,920 --> 00:44:02,880
‫ריצ'רד כבר רגיל להיות מפורסם.‬

750
00:44:02,880 --> 00:44:04,680
‫הוא היה אדיב מאוד באותו רגע.‬

751
00:44:04,680 --> 00:44:08,440
‫הוא הפך את כל השיחה מבלי להניד עפעף,‬

752
00:44:08,440 --> 00:44:12,400
‫הוא הראה לי נתיב יציאה ברור‬
‫מהמבוכה שהרגע יצרתי.‬

753
00:44:12,920 --> 00:44:15,840
‫נתיב ברור מאוד שלא הלכתי בו.‬

754
00:44:18,960 --> 00:44:22,040
‫הוא אמר, "זה בסדר. זה לא לטעמם של כולם.‬

755
00:44:22,560 --> 00:44:26,040
‫"אבל מה יש בקומדיות רומנטיות‬
‫שאת כל כך לא אוהבת?"‬

756
00:44:26,560 --> 00:44:27,600
‫ואני אמרתי,‬

757
00:44:28,120 --> 00:44:30,880
‫"אני לא אוהבת את הצליל של הנשיקות."‬

758
00:44:34,120 --> 00:44:36,400
‫אני לא יודעת למה.‬

759
00:44:37,360 --> 00:44:38,800
‫באמת, אני לא...‬

760
00:44:38,800 --> 00:44:41,000
‫במבט לאחור לא תמיד רואים שש־שש.‬

761
00:44:41,000 --> 00:44:46,920
‫אני נזכרת ועדיין לא יודעת למה אמרתי את זה.‬

762
00:44:51,480 --> 00:44:55,760
‫הגורם המסבך השני בחיי,‬
‫כשפגשתי את ג'נו לראשונה,‬

763
00:44:55,760 --> 00:44:59,720
‫הוא שזמן קצר לפני כן אובחנתי עם אוטיזם.‬

764
00:44:59,720 --> 00:45:02,680
‫ועדיין ניסיתי להבין‬
‫מה המשמעות של זה עבורי.‬

765
00:45:02,680 --> 00:45:05,400
‫וכדי להבהיר, משמעות רבה של זה עבורי‬

766
00:45:05,400 --> 00:45:08,040
‫היא שאני לא אוהבת צליל של נשיקות.‬

767
00:45:10,680 --> 00:45:12,120
‫אבל כשג'נו ואני נפגשנו,‬

768
00:45:12,120 --> 00:45:15,480
‫הייתי בעקומת למידה תלולה‬
‫לגבי מיקומי על הספקטרום,‬

769
00:45:15,480 --> 00:45:17,200
‫ומה שקרה בסוף‬

770
00:45:17,200 --> 00:45:19,520
‫הוא שבזמן שעבדנו יחד, למדנו יחד,‬

771
00:45:19,520 --> 00:45:22,600
‫והתברר שזאת הייתה ברכה עבורי.‬

772
00:45:23,120 --> 00:45:28,560
‫כי אני צריכה מבט מבחוץ, כך מסתבר,‬

773
00:45:29,360 --> 00:45:31,920
‫כי אני לא יודעת מה אני עושה‬

774
00:45:31,920 --> 00:45:33,800
‫שלושת רבעי מהזמן.‬

775
00:45:34,440 --> 00:45:39,160
‫ג'נו ואני נחווה את אותו אירוע,‬

776
00:45:39,680 --> 00:45:42,400
‫ואחר כך נלך הביתה ונבצע תחקיר.‬

777
00:45:42,400 --> 00:45:45,400
‫ואני אגיד, "זה מה שקרה",‬

778
00:45:45,960 --> 00:45:49,160
‫וג'נו תגיד, "איפה היית, לעזאזל?"‬

779
00:45:53,400 --> 00:45:54,280
‫אני יודעת.‬

780
00:45:55,120 --> 00:46:01,040
‫אני אתן לכם דוגמה טובה מאוד.‬
‫החושים שלי פועלים קצת אחרת,‬

781
00:46:01,040 --> 00:46:04,800
‫ואחת המוזרויות שלי‬
‫היא שיש לי כפות ידיים רגישות מאוד.‬

782
00:46:04,800 --> 00:46:06,240
‫זה מטרד קל.‬

783
00:46:06,240 --> 00:46:10,840
‫ומה שקורה זה שכאשר אני אוחזת‬
‫במשהו קטן ובעל צורה חריגה,‬

784
00:46:10,840 --> 00:46:14,720
‫אני עלולה להתרגז וכמעט לכעוס.‬

785
00:46:14,720 --> 00:46:17,440
‫לכן אני לא יכולה לשכב עם גברים.‬

786
00:46:17,440 --> 00:46:20,440
‫לא.‬

787
00:46:22,360 --> 00:46:25,760
‫זה לא הגיוני, אבל זרמתם עם זה.‬

788
00:46:26,360 --> 00:46:30,520
‫אני אוהבת להגיד‬
‫"קטן ובעל צורה חריגה". זה כיף.‬

789
00:46:30,520 --> 00:46:33,280
‫אני יכולה להחזיק משהו קטן ובעל צורה חריגה,‬

790
00:46:33,280 --> 00:46:36,320
‫ואני אתעצבן, ואני חייבת לעזוב אותו מהר.‬

791
00:46:36,320 --> 00:46:38,040
‫נכון? הייתי כזה... ועשיתי...‬

792
00:46:41,640 --> 00:46:44,560
‫ואמרתי לג'נו,‬
‫"אני מפילה הרבה דברים. אני מגושמת".‬

793
00:46:44,560 --> 00:46:48,280
‫והיא אמרה, "לא. לא הפלת את זה.‬

794
00:46:49,520 --> 00:46:51,760
‫"תראי כמה זה רחוק."‬

795
00:46:53,600 --> 00:46:55,280
‫זה ממש השפיע בצורה משמעותית‬

796
00:46:55,280 --> 00:46:58,520
‫בפעם הראשונה שדרכי הצטלבה עם ג'ודי פוסטר.‬

797
00:47:00,840 --> 00:47:04,560
‫היא באה לראות הופעה,‬
‫ואחר כך היא הגיעה מאחורי הקלעים לשיחה.‬

798
00:47:04,560 --> 00:47:05,680
‫איזה כבוד.‬

799
00:47:05,680 --> 00:47:08,880
‫נכון? וזה היה טוב מאוד. ניהלנו שיחה.‬

800
00:47:08,880 --> 00:47:10,560
‫ובמהלך השיחה,‬

801
00:47:10,560 --> 00:47:15,160
‫היא כתבה את מספר הטלפון שלה‬
‫על פיסת קרטון קטנה בשבילי.‬

802
00:47:15,160 --> 00:47:16,320
‫לקחתי אותו, ו...‬

803
00:47:16,320 --> 00:47:19,640
‫לא ככה, כמובן. זה היה מקצועי. זה עסק.‬

804
00:47:20,160 --> 00:47:23,480
‫זה לא... היא לא... היא נשואה. זה בסדר.‬

805
00:47:23,480 --> 00:47:26,600
‫למרות שעכשיו שאני אומרת את זה בקול,‬
‫אני לא בטוחה.‬

806
00:47:30,080 --> 00:47:32,160
‫גם ככה מאוחר מדי, לא?‬

807
00:47:35,000 --> 00:47:37,400
‫לא, מקצועי לחלוטין. רשמתי את המספר שלה.‬

808
00:47:37,400 --> 00:47:38,320
‫אני חושבת.‬

809
00:47:38,320 --> 00:47:40,320
‫לקחתי אותו, ופטפטנו,‬

810
00:47:40,320 --> 00:47:42,440
‫ואז התחלתי לקמט את זה.‬

811
00:47:43,480 --> 00:47:47,720
‫מול הפנים המזוינות שלה.‬
‫כאילו, "תודה על המספר. זה מה שאני חושבת".‬

812
00:47:47,720 --> 00:47:49,320
‫לא ידעתי שאני עושה את זה.‬

813
00:47:49,320 --> 00:47:52,280
‫זה הגיע מדוח עדות הראייה‬
‫של ג'נו מאוחר יותר.‬

814
00:47:53,440 --> 00:47:54,920
‫הייתי על הגל.‬

815
00:47:55,760 --> 00:47:59,760
‫ואז קימטתי את זה‬
‫מול הפנים המזוינות שלה,‬

816
00:48:00,520 --> 00:48:02,520
‫ואז הלכתי לזרוק את זה.‬

817
00:48:04,040 --> 00:48:06,480
‫מול הפנים המזוינות שלה.‬

818
00:48:08,920 --> 00:48:12,520
‫ואז הרגשתי את היד שלי‬
‫נמשכת לאחור, והסתובבתי.‬

819
00:48:12,520 --> 00:48:15,920
‫ג'נו עמדה שם ואמרה,‬
‫"אני אקח את זה, אכניס את זה לתיק".‬

820
00:48:15,920 --> 00:48:17,600
‫לכל...‬

821
00:48:18,120 --> 00:48:18,960
‫אני יודעת!‬

822
00:48:21,720 --> 00:48:23,000
‫איזו תותחית קטנה!‬

823
00:48:24,720 --> 00:48:27,120
‫פשוט אלופה.‬

824
00:48:27,120 --> 00:48:30,320
‫וככה מערכת היחסים שלנו עובדת,‬
‫פחות או יותר.‬

825
00:48:31,080 --> 00:48:32,560
‫זה כמו קרלינג.‬

826
00:48:34,040 --> 00:48:36,040
‫כן, ספורט החורף המקסים.‬

827
00:48:36,680 --> 00:48:38,160
‫אני האבן הענקית.‬

828
00:48:39,640 --> 00:48:42,080
‫בכל בוקר אנחנו עורכות ישיבת צוות ואומרות,‬

829
00:48:42,080 --> 00:48:44,480
‫"לכאן את צריכה ללכת היום.‬

830
00:48:44,480 --> 00:48:47,840
‫"זו המהירות שבה תיסעי. קחי את הקו הזה.‬

831
00:48:47,840 --> 00:48:50,400
‫"אלה הדברים שאת עלולה להיתקל בהם בדרך."‬

832
00:48:50,400 --> 00:48:54,680
‫ואז אנחנו שולחות אותי החוצה,‬
‫ואין לי שום דבר לעשות לגבי זה.‬

833
00:48:59,840 --> 00:49:01,960
‫וג'נו נמצאת מלפנים וכזה...‬

834
00:49:06,000 --> 00:49:10,920
‫היא עובדת קשה מאוד.‬

835
00:49:10,920 --> 00:49:12,680
‫אני דואגת מאוד‬

836
00:49:12,680 --> 00:49:18,200
‫שיחס המטאטא לאבן הוא חד־צדדי מדי‬
‫במערכת היחסים שלנו.‬

837
00:49:18,200 --> 00:49:20,120
‫אני רוצה לעזור לג'נו.‬

838
00:49:20,120 --> 00:49:22,680
‫אני רוצה לשמור עליה כמו שהיא שומרת עליי.‬

839
00:49:22,680 --> 00:49:26,640
‫אבל העניין עם ג'נו הוא שהיא מוכשרת מאוד.‬

840
00:49:26,640 --> 00:49:28,440
‫בכול!‬

841
00:49:29,120 --> 00:49:30,720
‫ואני לא.‬

842
00:49:31,240 --> 00:49:32,800
‫אני טובה בזה.‬

843
00:49:32,800 --> 00:49:34,640
‫אני ממש לוהטת בזה.‬

844
00:49:34,640 --> 00:49:36,880
‫אבל העניין לגבי זה הוא‬

845
00:49:36,880 --> 00:49:39,600
‫שזה לא קורה בטבע.‬

846
00:49:41,120 --> 00:49:43,400
‫זה לא קורה בשום מקום אחר.‬

847
00:49:43,960 --> 00:49:47,800
‫זה קורה רק כי ג'נו מפיקה את זה.‬

848
00:49:50,960 --> 00:49:52,280
‫אני חושבת שזה בשבילך.‬

849
00:49:55,520 --> 00:49:57,800
‫לפעמים אני מנסה.‬

850
00:49:58,320 --> 00:50:02,240
‫לפעמים אני מנסה לטאטא בשביל ג'נו.‬
‫נכון? אני מנסה להיות הגיבורה,‬

851
00:50:02,240 --> 00:50:05,240
‫וללא ספק,‬

852
00:50:05,240 --> 00:50:06,400
‫אני דופקת את זה.‬

853
00:50:07,400 --> 00:50:11,120
‫אבל פעם אחת,‬
‫בפעם היחידה שניסיתי להיות הגיבורה,‬

854
00:50:11,120 --> 00:50:12,800
‫עדיין פישלתי,‬

855
00:50:13,320 --> 00:50:18,120
‫אבל נכשלתי בצורה מרהיבה כל כך,‬
‫בצורה יסודית כל כך,‬

856
00:50:18,120 --> 00:50:22,040
‫שסגרתי מעגל מלא ונתתי להצלחה מכה מאחור.‬

857
00:50:22,560 --> 00:50:24,640
‫כן. זה היה מדהים.‬

858
00:50:24,640 --> 00:50:28,120
‫זה קרה כשיצאנו עם הכלבים לטיול.‬

859
00:50:28,120 --> 00:50:30,480
‫יש לי כמה כלבים. לקחנו אותם לטיול.‬

860
00:50:30,480 --> 00:50:34,080
‫ג'נו הייתה מקדימה. היא הקדימה אותי.‬

861
00:50:34,080 --> 00:50:37,000
‫ואני הולכת לאט.‬

862
00:50:37,000 --> 00:50:39,440
‫כשרק התחלנו לטייל יחד עם הכלבים,‬

863
00:50:39,440 --> 00:50:41,240
‫היא תמיד הייתה לצידי‬

864
00:50:41,240 --> 00:50:44,320
‫כי היא פחדה שהכלבים שלי יתפסו ארנב.‬

865
00:50:44,920 --> 00:50:48,600
‫והייתי צריכה לומר,‬
‫"תראי את הכלבים שלי". הם...‬

866
00:50:48,600 --> 00:50:51,960
‫נראה כאילו השף השוודי דפק כבשה.‬

867
00:50:51,960 --> 00:50:53,200
‫הם כזה...‬

868
00:50:54,200 --> 00:50:57,640
‫הכלבים שלי לא יתפסו ארנב.‬

869
00:50:57,640 --> 00:51:02,400
‫פעם ראיתי את הכלבים שלי רודפים אחרי ארנב,‬
‫והארנב השתעמם.‬

870
00:51:03,960 --> 00:51:06,520
‫אז בסופו של דבר היא נרגעה.‬

871
00:51:06,520 --> 00:51:09,040
‫היא הבינה שהכלבים שלי לא יתפסו ארנב,‬

872
00:51:09,040 --> 00:51:12,320
‫אז היא פשוט התחילה ללכת בקצב שלה.‬

873
00:51:12,320 --> 00:51:15,920
‫ואני הזדחלתי מאחור, כן?‬

874
00:51:16,720 --> 00:51:20,200
‫כי אני הולכת לאט,‬
‫אבל גם כי הייתה לי בעיה לפתור,‬

875
00:51:20,200 --> 00:51:23,200
‫ואני לא יכולה ללכת ולחשוב בו זמנית.‬

876
00:51:23,200 --> 00:51:25,880
‫זה חלק ממצב ההליכה הבעייתי.‬

877
00:51:26,720 --> 00:51:27,760
‫אז היינו בטיול...‬

878
00:51:27,760 --> 00:51:30,520
‫כדאי שאתן לכם עוד קצת הקשר לפני שאמשיך.‬

879
00:51:30,520 --> 00:51:32,920
‫ג'נו ואני עשינו סיבוב הופעות עולמי יחד,‬

880
00:51:32,920 --> 00:51:36,960
‫ואז חזרנו לאוסטרליה‬
‫בשביל קצת מנוחה והבראה.‬

881
00:51:38,120 --> 00:51:39,120
‫אני מנסה.‬

882
00:51:40,000 --> 00:51:42,680
‫ג'נו רצתה לבוא רק לכמה שבועות.‬

883
00:51:42,680 --> 00:51:44,720
‫אבל זה היה במרץ 2020.‬

884
00:51:45,400 --> 00:51:48,000
‫כן? אז מה שהתחיל עבור ג'נו‬

885
00:51:48,000 --> 00:51:51,960
‫כחופשה קטנה וכיפית‬
‫בארץ מוזרה וחדשה עם בת זוג חדשה,‬

886
00:51:52,840 --> 00:51:56,680
‫הפך מהר מאוד למצב של בני ערובה בסבך.‬

887
00:51:57,600 --> 00:51:58,760
‫נכון?‬

888
00:51:59,640 --> 00:52:03,160
‫עכשיו, בגדול, היינו בסדר בזמן המגפה.‬

889
00:52:03,160 --> 00:52:06,680
‫אתם יודעים, עליות ומורדות,‬
‫נטבול מיועד לזונות, וכל מיני.‬

890
00:52:07,280 --> 00:52:11,400
‫אבל שיחקנו הרבה משחקים.‬
‫שתינו אוהבות לשחק משחקים.‬

891
00:52:11,400 --> 00:52:14,360
‫לא משחקים פסיכולוגיים, אלא רק משחקים.‬

892
00:52:14,360 --> 00:52:17,440
‫שיחקתי בפעם הראשונה‬
‫במשחק "נחשו מי?" עם ג'נו.‬

893
00:52:17,440 --> 00:52:20,840
‫זו הייתה התגלות.‬
‫לא היה לנו "נחשו מי?" כהתבגרתי.‬

894
00:52:20,840 --> 00:52:23,920
‫זה יוקרתי מדי.‬
‫יותר מדי חלקים נעים. אתם מבינים?‬

895
00:52:23,920 --> 00:52:27,360
‫היינו משפחה של שש בש.‬
‫אני מתה על שש בש.‬

896
00:52:27,360 --> 00:52:28,960
‫מזוודת השש בש‬

897
00:52:28,960 --> 00:52:31,800
‫היא הרהיט הכי מפואר בבית שלנו.‬

898
00:52:32,320 --> 00:52:36,160
‫דמו העור החום הדו־גוני הזה. מעולה!‬

899
00:52:36,160 --> 00:52:39,360
‫אני אוהבת את מזוודת השש בש.‬
‫כשאיש לא שיחק שש בש,‬

900
00:52:39,360 --> 00:52:42,600
‫הסתובבתי איתה בבית ואמרתי,‬
‫"אני פה בענייני עסקים".‬

901
00:52:44,680 --> 00:52:47,200
‫במשך תקופה קצרה אחת‬

902
00:52:47,200 --> 00:52:49,600
‫השתמשתי בה כילקוט בית הספר שלי.‬

903
00:52:51,840 --> 00:52:54,800
‫"אני לא הולכת לבית הספר.‬
‫אני פה בענייני עסקים."‬

904
00:52:55,320 --> 00:52:57,640
‫האם הציקו לי? בהחלט.‬

905
00:52:57,640 --> 00:53:00,720
‫אבל היופי שלי הוא שלא היה לי מושג.‬

906
00:53:01,640 --> 00:53:03,920
‫הם אמרו, "תיק יפה, סתומה".‬

907
00:53:03,920 --> 00:53:05,880
‫ואני כזה, "תודה".‬

908
00:53:08,040 --> 00:53:10,800
‫זה הגיע לשלב שאחי נאלץ לקחת אותי לצד.‬
‫הוא אמר,‬

909
00:53:10,800 --> 00:53:14,200
‫"את לא יכולה לקחת את זה לביה"ס.‬
‫מציקים לי באמצעות שליח."‬

910
00:53:16,320 --> 00:53:18,760
‫ואמרתי, "אבל אני פה בענייני עסקים". בבית.‬

911
00:53:20,760 --> 00:53:22,720
‫מעולם לא שיחקתי "נחשו מי?" לפני כן,‬

912
00:53:22,720 --> 00:53:26,080
‫וג'נו הציעה באדיבותה ללמד אותי,‬
‫לספר לי את החוקים,‬

913
00:53:26,080 --> 00:53:28,400
‫ואמרתי ביהירות, "אין צורך.‬

914
00:53:29,200 --> 00:53:32,120
‫"ראיתי את הפרסומות. זה משחק לילדים."‬

915
00:53:33,280 --> 00:53:35,960
‫זו השאלה הראשונה שאי פעם שאלתי‬

916
00:53:36,480 --> 00:53:39,160
‫כששיחקתי "נחשו מי?" בגיל 42.‬

917
00:53:40,560 --> 00:53:43,840
‫אמרתי, "טוב,‬
‫זה היום הראשון שלך בעבודה חדשה".‬

918
00:53:46,280 --> 00:53:48,760
‫אני יודעת.‬

919
00:53:49,840 --> 00:53:50,760
‫זה מחמיר.‬

920
00:53:52,360 --> 00:53:56,360
‫אמרתי, "זה היום הראשון שלך בעבודה חדשה.‬
‫את המומה. יש הרבה מה ללמוד.‬

921
00:53:56,360 --> 00:53:58,640
‫"את עושה טעויות. כולם אדיבים כלפייך,‬

922
00:53:58,640 --> 00:54:02,520
‫"אבל את לא בטוחה‬
‫כמה זמן האדיבות שלהם תימשך,‬

923
00:54:02,520 --> 00:54:05,400
‫"בעיקר, כי את כל הזמן טועה בשמות שלהם.‬

924
00:54:05,400 --> 00:54:07,920
‫"זו השעה לתה בוקר. את הולכת לחדר המנוחה.‬

925
00:54:07,920 --> 00:54:11,400
‫"את מכינה לעצמך כוס תה כדי להתאפס ולהירגע.‬

926
00:54:11,400 --> 00:54:13,840
‫"ואז בת הזוג שלך נכנסת עם פרצוף כזה.‬

927
00:54:13,840 --> 00:54:15,520
‫"את רוצה לסטור לה?"‬

928
00:54:19,040 --> 00:54:19,920
‫אני יודעת.‬

929
00:54:23,200 --> 00:54:24,400
‫ולכך ג'נו ענתה,‬

930
00:54:24,400 --> 00:54:25,640
‫"לא."‬

931
00:54:26,560 --> 00:54:28,560
‫ו"ואו".‬

932
00:54:29,720 --> 00:54:33,680
‫ואז היא אמרה, "האנה, אני לא חושבת‬
‫שאנחנו קולטות הבעות באותו אופן.‬

933
00:54:35,480 --> 00:54:38,760
‫"מה בפרצוף הזה‬
‫גורם לך לרצות לסטור לו כל כך?"‬

934
00:54:39,280 --> 00:54:41,960
‫אמרתי, "זו שאלה מצוינת. תודה ששאלת".‬

935
00:54:41,960 --> 00:54:43,800
‫הסתכלתי שוב, וכזה,‬

936
00:54:43,800 --> 00:54:46,240
‫"כן, האמת, יש את זה ללא מעט אנשים.‬

937
00:54:47,520 --> 00:54:48,440
‫"אני יודעת.‬

938
00:54:48,960 --> 00:54:51,040
‫"אפשר לראות את השיניים שלה?"‬

939
00:54:53,600 --> 00:54:55,920
‫וג'נו ענתה, "את מתכוונת‬

940
00:54:56,640 --> 00:54:58,200
‫"לכך שהיא מחייכת?"‬

941
00:55:04,880 --> 00:55:05,720
‫אני יודעת.‬

942
00:55:06,400 --> 00:55:10,360
‫מסתבר שידידותיות מאיימת עליי.‬

943
00:55:11,880 --> 00:55:15,600
‫אולי יש לכך קשר לאוטיזם שלי.‬

944
00:55:16,120 --> 00:55:20,560
‫אך אולי יש לכך גם קשר לשנתיים‬
‫שבהן לאימא גם היו שיניים תותבות גדולות.‬

945
00:55:21,480 --> 00:55:23,240
‫לא? תורשה אל מול סביבה.‬

946
00:55:24,360 --> 00:55:25,600
‫לעולם לא נדע.‬

947
00:55:29,480 --> 00:55:33,280
‫אני הייתי בסדר בזמן המגפה.‬
‫תודה ששאלתם. אני...‬

948
00:55:33,280 --> 00:55:37,760
‫אני לא צריכה הרבה אינטראקציה אנושית‬
‫כדי להישאר מאוזנת.‬

949
00:55:38,280 --> 00:55:42,920
‫אבל אני נבוכה להודות שלא עלה בדעתי‬

950
00:55:44,320 --> 00:55:48,320
‫לחשוב שאולי ג'נו חווה חוויה שונה‬

951
00:55:48,840 --> 00:55:55,280
‫כאמריקאית במדינה זרה,‬
‫לכודה במהלך מגפה עולמית‬

952
00:55:55,280 --> 00:55:59,280
‫בסבך, כפי שהתעקשתי לקרוא לזה.‬

953
00:56:00,000 --> 00:56:02,560
‫זה פשוט לא עלה בדעתי,‬

954
00:56:02,560 --> 00:56:07,840
‫עד שיום אחד שמעתי אותה‬
‫מנהלת שיחה עם אחד הכלבים שלי,‬

955
00:56:07,840 --> 00:56:10,840
‫וזות הייתה אמורה להיות נורת אזהרה.‬

956
00:56:12,200 --> 00:56:13,400
‫איכשהו, זה לא היה.‬

957
00:56:14,000 --> 00:56:16,120
‫היא אמרה, "דאגלס,‬

958
00:56:16,720 --> 00:56:19,480
‫"לא היה לי זמן לכלבים לפני המגפה.‬

959
00:56:19,480 --> 00:56:21,160
‫"אתה דורש הרבה עבודה.‬

960
00:56:22,520 --> 00:56:24,720
‫"אבל עכשיו אתה החבר הכי טוב שלי."‬

961
00:56:25,600 --> 00:56:26,600
‫אני יודעת.‬

962
00:56:26,600 --> 00:56:28,480
‫ג'ספר היה ממש שם.‬

963
00:56:29,440 --> 00:56:30,640
‫אני יודעת.‬

964
00:56:32,880 --> 00:56:35,760
‫לא. זה בסדר. הוא כלב מאומץ.‬
‫הוא יודע את מקומו.‬

965
00:56:39,400 --> 00:56:42,680
‫זו הבדיחה הכי חדשנית‬
‫שאפשר לספר מול קהל לסבי רציני,‬

966
00:56:42,680 --> 00:56:43,600
‫נכון?‬

967
00:56:43,600 --> 00:56:45,960
‫כאילו, להחטיף לבעל חיים מאומץ.‬

968
00:56:45,960 --> 00:56:47,040
‫אדג'לורד!‬

969
00:56:47,800 --> 00:56:51,520
‫אלה בדיחות. אני אוהבת אותו.‬
‫הוא הנסיך המאומץ הקטן שלי. אל תדאגו.‬

970
00:56:51,520 --> 00:56:52,440
‫בכל אופן...‬

971
00:56:54,840 --> 00:57:00,920
‫שמעתי את זה, והופתעתי קצת.‬

972
00:57:00,920 --> 00:57:04,800
‫לא אהבתי לשמוע את זה,‬
‫כי אני בת הזוג של ג'נו.‬

973
00:57:06,760 --> 00:57:08,200
‫אני המעסיקה שלה.‬

974
00:57:11,280 --> 00:57:13,720
‫וגיליתי במהלך השיחה ההיא‬

975
00:57:13,720 --> 00:57:16,160
‫שאני גם הבעלים של החבר הכי טוב שלה.‬

976
00:57:17,080 --> 00:57:23,040
‫ואני כזה, "זה לא טוב.‬
‫אני לא אוהבת את מאזן הכוחות הזה".‬

977
00:57:23,040 --> 00:57:25,600
‫אז החלטתי מייד,‬

978
00:57:25,600 --> 00:57:30,960
‫אמרתי "התפקיד שלי הוא‬
‫לעזור לג'נו להתחבר לקהילה".‬

979
00:57:30,960 --> 00:57:35,640
‫ומאוחר יותר אחר הצהריים‬
‫יצאנו לטיול עם הכלבים,‬

980
00:57:36,160 --> 00:57:40,120
‫וג'נו הייתה הרחק מלפנים‬
‫עם החבר הכי טוב שלה דאגלס.‬

981
00:57:40,640 --> 00:57:42,680
‫אני הייתי מאחור,‬

982
00:57:42,680 --> 00:57:47,200
‫כמעט קפואה, כי זו בעיה קשה. נכון?‬

983
00:57:47,200 --> 00:57:51,520
‫המחשבה שאוכל לעזור למישהו‬
‫מבחינה חברתית היא בדיחה.‬

984
00:57:53,040 --> 00:57:56,680
‫לא פתרתי את זה באותו יום.‬
‫שלא תחשבו שלשם אנחנו מתקדמים.‬

985
00:57:56,680 --> 00:57:58,160
‫לא פתרתי את הבעיה הזאת.‬

986
00:57:58,160 --> 00:58:02,000
‫פתרתי אותה שישה חודשים לאחר מכן.‬
‫כן. בטעות.‬

987
00:58:02,000 --> 00:58:05,480
‫זה היה בתקופה ההיא בין וריאנטים שונים.‬

988
00:58:06,000 --> 00:58:08,760
‫בתקופת חיץ הנקבים ההיא‬

989
00:58:10,200 --> 00:58:11,720
‫כחשבנו שזה נגמר?‬

990
00:58:11,720 --> 00:58:14,720
‫ואז זה היה כזה, "אומיקרון". אתם מבינים?‬

991
00:58:14,720 --> 00:58:18,560
‫הייתי בסופרמרקט וראיתי‬
‫כרזה של קבוצת הפוטבול המקומית,‬

992
00:58:18,560 --> 00:58:20,240
‫וחשבתי, "זהו זה.‬

993
00:58:20,240 --> 00:58:24,520
‫"איזו דרך תהיה טובה יותר עבור אמריקנית‬
‫להתחבר לאוסטרליה הקטנה‬

994
00:58:25,040 --> 00:58:27,560
‫"מאשר לשחק בספורט שהיא מעולם לא ראתה?"‬

995
00:58:29,400 --> 00:58:33,200
‫לקחתי את הכרזה הביתה ואמרתי,‬
‫"תצטרפי לקבוצת הנשים המקומית".‬

996
00:58:33,200 --> 00:58:35,400
‫והיא אמרה, "לקחת את הכרזה".‬

997
00:58:38,680 --> 00:58:41,960
‫ואני אמרתי, "כן. עובדות, מידע".‬

998
00:58:42,480 --> 00:58:45,640
‫והיא אמרה,‬
‫"את חושבת שאולי מישהו אחר ירצה את המידע?"‬

999
00:58:46,560 --> 00:58:49,760
‫ואני כזה, "לא יודעת.‬
‫אני לא יודעת איך זה עובד בקבוצות".‬

1000
00:58:50,880 --> 00:58:53,600
‫אבל בסוף היא הצטרפה לקבוצה, "הטיגריסים".‬

1001
00:58:53,600 --> 00:58:57,640
‫אתם יודעים מה סיסמת המועדון שלהן?‬
‫"איך אנחנו מעזות להיכשל?"‬

1002
00:58:59,000 --> 00:59:01,400
‫בכלל לא ידוע באיזה זמן המשפט נאמר.‬

1003
00:59:02,880 --> 00:59:06,280
‫זה נאמר לפני המשחק,‬
‫או שזה נאמר אחרי המשחק?‬

1004
00:59:06,760 --> 00:59:11,760
‫זה מיועד למוטיבציה, או לשיימינג,‬
‫או שזה שילוב גאוני של השניים?‬

1005
00:59:11,760 --> 00:59:13,040
‫אני לא יודעת.‬

1006
00:59:14,520 --> 00:59:15,600
‫זה מבריק.‬

1007
00:59:20,640 --> 00:59:23,000
‫היא חזרה הביתה מהאימון הראשון שלה‬

1008
00:59:23,000 --> 00:59:25,480
‫עם מלא סיפורים.‬

1009
00:59:25,480 --> 00:59:27,640
‫אמרתי, "איך הלך?" והיא אמרה,‬

1010
00:59:27,640 --> 00:59:30,080
‫"לא קוראים לזה פוטבול פה.‬

1011
00:59:30,080 --> 00:59:31,400
‫"קוראים לזה 'פוטי'.‬

1012
00:59:32,560 --> 00:59:34,760
‫"ואסור לזרוק את פוטיבול.‬

1013
00:59:35,280 --> 00:59:37,600
‫"אבל מותר לסטור לחברה."‬

1014
00:59:38,680 --> 00:59:40,760
‫ואז היא אמרה, "אני אוהבת לתקל,‬

1015
00:59:40,760 --> 00:59:45,880
‫"אבל ברגע ששומעים את השריקה, צריך לשחרר.‬
‫אחרת הקבוצה השנייה תקבל יתרון של 50 מטר.‬

1016
00:59:45,880 --> 00:59:48,880
‫"אני לא יודעת כמה זה 50 מטר.‬
‫זה לא רלוונטי בעיניי.‬

1017
00:59:49,760 --> 00:59:52,360
‫"ספרתי שבע ג'ינג'יות בקבוצה.‬

1018
00:59:52,360 --> 00:59:53,600
‫"זה נראה הרבה.‬

1019
00:59:53,600 --> 00:59:56,160
‫"אבל שלוש מהן התעקשו שהן בלונדיניות תות,‬

1020
00:59:56,160 --> 00:59:57,800
‫"אבל אני לא מאמינה לזה.‬

1021
00:59:59,400 --> 01:00:03,040
‫"זה אנקדוטלי, אבל נראה שרק 40 אחוז‬
‫מחברות הקבוצה ידעו מי את."‬

1022
01:00:03,040 --> 01:00:06,080
‫"שאר 60 האחוזים‬
‫העדיפו לדבר על תפוחי אדמה."‬

1023
01:00:06,920 --> 01:00:09,160
‫כשישבתי והקשבתי לסיפור של ג'נו,‬

1024
01:00:09,160 --> 01:00:12,600
‫הבנתי מה יש בסיפורים של ג'נו‬

1025
01:00:13,440 --> 01:00:14,880
‫שאני אוהבת כל כך.‬

1026
01:00:14,880 --> 01:00:18,640
‫כי מה שיש שם זה לא סיפור.‬

1027
01:00:20,640 --> 01:00:21,600
‫הדבר הזה‬

1028
01:00:21,600 --> 01:00:23,760
‫הוא רשימת עובדות.‬

1029
01:00:24,720 --> 01:00:27,240
‫כי התחתנתי עם אבי הארור.‬

1030
01:00:30,240 --> 01:00:31,320
‫בהחלט.‬

1031
01:00:35,160 --> 01:00:37,800
‫ובניגוד לאימא שלי, אני נהנית מזה.‬

1032
01:00:37,800 --> 01:00:41,760
‫אני מתה על זה. אני נהנית מזה. אני אוהבת...‬

1033
01:00:41,760 --> 01:00:45,520
‫היא אוספת עובדות מעולות.‬

1034
01:00:45,520 --> 01:00:48,120
‫רובן רלוונטיות. חלקן קצת לא קשורות.‬

1035
01:00:48,120 --> 01:00:52,040
‫אחרות עמומות לחלוטין,‬
‫אבל הן הופכות לרלוונטיות אחר כך.‬

1036
01:00:52,040 --> 01:00:55,120
‫היא מעולה.‬
‫אבל העניין הוא לא רק העובדות שהיא אוספת.‬

1037
01:00:55,120 --> 01:00:57,200
‫אלא איך היא עורמת את העובדות.‬

1038
01:00:57,720 --> 01:00:59,480
‫היא כמו ברנקושי של עובדות.‬

1039
01:00:59,480 --> 01:01:02,120
‫כי את חושבת שזה מתקדם למקום מסוים.‬

1040
01:01:02,120 --> 01:01:04,800
‫ואז היא מגיעה לסוף, ואת כזה , "לא".‬

1041
01:01:07,440 --> 01:01:09,280
‫זו רק רשימה של עובדות.‬

1042
01:01:10,400 --> 01:01:14,600
‫ואני מתה את זה, כי אני לא מסוגלת‬
‫לאסוף עובדות בצורה כזו במצבים חדשים.‬

1043
01:01:14,600 --> 01:01:17,520
‫אם אני נכנסת לסביבה חדשה,‬
‫אני לא אוספת עובדות.‬

1044
01:01:18,280 --> 01:01:21,960
‫אני סופגת הכול, כל דבר,‬

1045
01:01:21,960 --> 01:01:25,000
‫אני לא מתייקת את זה, אני פשוט נהיית רטובה.‬

1046
01:01:25,000 --> 01:01:28,240
‫אני נהיית רטובה ומוצפת.‬
‫ואז אני צריכה ללכת הביתה,‬

1047
01:01:28,240 --> 01:01:32,160
‫ואני סוחטת את עצמי ואומרת,‬
‫"מה קרה עכשיו, לעזאזל?‬

1048
01:01:32,160 --> 01:01:34,360
‫"ולמה יש כל כך הרבה שיניים?"‬

1049
01:01:36,520 --> 01:01:41,200
‫אבל מאז שאני עם ג'נו, קיבלתי ביטחון,‬
‫כי אני יודעת שאם אנחנו יחד בסיטואציה חדשה,‬

1050
01:01:41,200 --> 01:01:44,320
‫היא אוספת את העובדות,‬
‫ואני יכולה להבין הכול אחר כך.‬

1051
01:01:44,320 --> 01:01:45,280
‫זה נהדר.‬

1052
01:01:45,280 --> 01:01:48,720
‫אז ממש רציתי שהיא תחזור ותביא עוד עובדות.‬

1053
01:01:49,560 --> 01:01:52,960
‫אמרתי, "תחזרי לאימונים".‬
‫והיא אמרה, "נקעתי את האצבע".‬

1054
01:01:52,960 --> 01:01:55,640
‫ואמרתי, "איך אנחנו מעזות להיכשל?"‬

1055
01:02:01,480 --> 01:02:05,280
‫אז היא חזרה ואמרה, "זה ספורט מסוכן, האנה.‬

1056
01:02:05,280 --> 01:02:08,760
‫"הקפטן לא שיחקה בשנה שעברה‬
‫בגלל פציעת ברך שנגרמה תוך משחק.‬

1057
01:02:08,760 --> 01:02:12,080
‫"גם קז נפצעה בברך.‬
‫היא לא נפצעה במהלך משחק.‬

1058
01:02:12,080 --> 01:02:13,960
‫"פרה דרסה אותה.‬

1059
01:02:15,480 --> 01:02:18,400
‫"וזו לא הייתה לשון נקייה‬
‫כפי שחשבתי בהתחלה.‬

1060
01:02:19,440 --> 01:02:22,400
‫"ויש את שאז. היא לא יכולה להתאמן כרגע‬

1061
01:02:22,400 --> 01:02:26,480
‫כי היא צריכה לחכות שהגמגום ייפתר‬
‫לאחר זעזוע המוח.‬

1062
01:02:26,480 --> 01:02:28,120
‫"אבל היא באה..." אני יודעת.‬

1063
01:02:28,120 --> 01:02:30,960
‫"היא בכל זאת באה לאימונים‬
‫ועמדה על קו הגבול.‬

1064
01:02:30,960 --> 01:02:33,280
‫"לדעתי, היא מה שאתם קוראים לו 'חלופית'‬

1065
01:02:33,280 --> 01:02:36,360
‫"כי היא לבשה הרבה‬
‫ממה שהייתם קוראים לו 'זוהרים',‬

1066
01:02:36,360 --> 01:02:38,400
‫"והיה לה כובע עם ציור של טרקטור.‬

1067
01:02:38,400 --> 01:02:40,720
‫"היא עישנה מגולגלת, ואלה לא סמים,‬

1068
01:02:40,720 --> 01:02:42,520
‫"זאת סיגי, כלומר, סיגריה.‬

1069
01:02:42,520 --> 01:02:45,600
‫"היא שתתה בירה מפחית שנקראת 'פחי'.‬

1070
01:02:47,040 --> 01:02:49,800
‫"השם שלה הוא שאנון, אבל קוראים לה שאז.‬

1071
01:02:50,800 --> 01:02:53,200
‫"ללורה קוראים לוז. לטרי קוראים טז.‬

1072
01:02:53,200 --> 01:02:55,760
‫"וכשהן מבקשות סליחה, הן אומרות 'סוז'.‬

1073
01:02:56,960 --> 01:03:01,360
‫"וכששמעתי את קאז אומרת‬
‫שהזמינו 'אמבו' בשביל שאז,‬

1074
01:03:02,120 --> 01:03:03,920
‫"אמרתי, 'הבנתי את זה'.‬

1075
01:03:03,920 --> 01:03:06,440
‫"אני יודעת מה אתם עושים עם מילים.‬

1076
01:03:07,760 --> 01:03:10,120
‫"אני יודעת מה אנשים פה עושים עם מילים.‬

1077
01:03:10,120 --> 01:03:14,800
‫"אתם לוקחים שם עצם תקין,‬
‫קוצצים אותו בעיצור הכי קרוב,‬

1078
01:03:14,800 --> 01:03:17,440
‫"נפטרים מכל השאר, ודוחפים לשם ז' או 'או'.‬

1079
01:03:17,440 --> 01:03:19,000
‫"זה מה שאתם עושים."‬

1080
01:03:20,160 --> 01:03:21,040
‫אני יודעת.‬

1081
01:03:22,880 --> 01:03:24,920
‫ואמרתי, "כן,‬

1082
01:03:26,080 --> 01:03:27,520
‫"ג'נו!"‬

1083
01:03:29,240 --> 01:03:30,720
‫והיא אמרה...‬

1084
01:03:36,320 --> 01:03:38,600
‫"חשבתי שזה במיוחד בשבילי."‬

1085
01:03:40,720 --> 01:03:43,400
‫ואני אמרתי, "לא.‬

1086
01:03:45,480 --> 01:03:48,080
‫"אחי קורא לאשתו ג'נו.‬

1087
01:03:49,200 --> 01:03:50,720
‫"אלה בנו וג'נו."‬

1088
01:03:50,720 --> 01:03:53,040
‫"כבר יש לי 'בננהגראמס'."‬

1089
01:03:54,080 --> 01:03:55,240
‫אני פשוט...‬

1090
01:03:56,240 --> 01:03:58,640
‫אני לומדת לקחים.‬

1091
01:03:58,640 --> 01:04:02,080
‫באמת, אבל הם ספציפיים מאוד.‬

1092
01:04:02,960 --> 01:04:07,920
‫אם ג'ודי פוסטר שוב תיתן לי‬
‫"בננהגראמס" ליום ההולדת שלי,‬

1093
01:04:07,920 --> 01:04:09,760
‫אני אדע מה לעשות.‬

1094
01:04:11,400 --> 01:04:14,280
‫אבל אם טום קרוז‬
‫ייתן לי "נחשו מי?" בחג המולד,‬

1095
01:04:14,280 --> 01:04:16,840
‫אני בטח אתן סטירה למטרד מלא השיניים הזה.‬

1096
01:04:23,760 --> 01:04:25,480
‫זה קרה אחרי שישה חודשים.‬

1097
01:04:26,000 --> 01:04:29,920
‫שישה חודשים קודם לכן‬
‫עדיין ניסיתי לפתור את הבעיה.‬

1098
01:04:29,920 --> 01:04:32,160
‫ג'נו מלפנים עם החבר הכי טוב דאגלס.‬

1099
01:04:32,160 --> 01:04:35,440
‫אני מתמהמהת. ג'ספר משתולל בשיחים.‬

1100
01:04:35,440 --> 01:04:38,000
‫ובסוף הוא הבריח ארנב קטן מהמסתור‬

1101
01:04:38,000 --> 01:04:40,560
‫שקפץ על השביל לפניי.‬

1102
01:04:41,080 --> 01:04:44,480
‫הוא נעצר, הסתכל עליי, ואני הסתכלתי עליו.‬

1103
01:04:45,000 --> 01:04:47,840
‫זה היה רגע קטן וקסום.‬

1104
01:04:47,840 --> 01:04:50,000
‫הרגשתי כאילו רק שנינו היינו שם.‬

1105
01:04:50,520 --> 01:04:53,840
‫חשבתי, "אלוהים. אני שלגיה".‬

1106
01:04:57,720 --> 01:04:59,400
‫ואז קלטתי.‬

1107
01:04:59,400 --> 01:05:01,280
‫אמרתי, "אוי לא.‬

1108
01:05:01,280 --> 01:05:04,000
‫"אתה לא מפחד, אחי, נכון?"‬

1109
01:05:04,000 --> 01:05:05,640
‫והוא כזה, "ממש לא!‬

1110
01:05:06,480 --> 01:05:07,920
‫"אני חולה."‬

1111
01:05:08,640 --> 01:05:13,640
‫אני יודעת. גלגלי עיניים נרקבים.‬
‫ואני כזה, "לא היום. לא נראה לי שזה היום‬

1112
01:05:13,640 --> 01:05:16,920
‫"שנרצה שהכלבים יתפסו‬
‫את הארנב הראשון שלהם, ארנב חולה.‬

1113
01:05:16,920 --> 01:05:19,840
‫"ג'נו מתגעגעת הביתה ואני רק עכשיו גיליתי."‬

1114
01:05:21,080 --> 01:05:24,680
‫ואני לא גאה בזה, אבל הזזתי אותו עם הרגל‬

1115
01:05:25,360 --> 01:05:29,080
‫כדי להעיף אותו מהשביל.‬
‫הוא נפל במורד המדרון מתחת לכמה שיחים.‬

1116
01:05:29,080 --> 01:05:30,720
‫ואני כזה, "נהדר. הצלחתי".‬

1117
01:05:30,720 --> 01:05:33,880
‫הרמתי את הראש.‬
‫ג'נו לא ראתה את זה, ואני כזה, "יש".‬

1118
01:05:34,880 --> 01:05:36,240
‫אבל ג'ספר ראה,‬

1119
01:05:36,840 --> 01:05:40,640
‫והוא שעט קדימה וכזה,‬
‫"אני אתפוס את הארנב הראשון שלי".‬

1120
01:05:40,640 --> 01:05:42,520
‫כי הוא מניאק פראי. אני מתה עליו.‬

1121
01:05:42,520 --> 01:05:45,600
‫הוא כזה, "אני אתפוס..."‬
‫ואני כזה, "לא במשמרת שלי".‬

1122
01:05:45,600 --> 01:05:47,840
‫ו... אני לא בעטתי בו.‬

1123
01:05:48,520 --> 01:05:50,080
‫לא בעטתי בו.‬

1124
01:05:50,080 --> 01:05:52,840
‫הרגל שלי הייתה דוממת לגמרי.‬

1125
01:05:53,360 --> 01:05:55,360
‫הוא קיבל החלטה.‬

1126
01:05:57,240 --> 01:06:01,800
‫בואו נהיה ברורים.‬
‫הוא קיבל החלטה להיכנס ברגל שלי,‬

1127
01:06:01,800 --> 01:06:05,560
‫והוא היה החלטי מאוד ומהיר מאוד.‬

1128
01:06:05,560 --> 01:06:08,160
‫וברגע שהוא פגע ברגל שלי, אני נפלתי...‬

1129
01:06:09,000 --> 01:06:09,840
‫על הקרקע.‬

1130
01:06:09,840 --> 01:06:12,520
‫תפסתי את הקולר שלו בדיוק בזמן.‬

1131
01:06:13,040 --> 01:06:14,680
‫ואני כזה, "פיו!"‬

1132
01:06:14,680 --> 01:06:16,080
‫ואז הסתכלתי למעלה.‬

1133
01:06:16,800 --> 01:06:19,640
‫וראיתי שג'נו הסתובבה,‬

1134
01:06:19,640 --> 01:06:21,320
‫והיא ראתה את זה.‬

1135
01:06:22,480 --> 01:06:24,280
‫היא לא ראתה את הארנב.‬

1136
01:06:24,880 --> 01:06:27,760
‫היא רק ראתה אותי רבה עם הכלב שלי,‬

1137
01:06:28,520 --> 01:06:29,720
‫ומפסידה.‬

1138
01:06:30,640 --> 01:06:34,560
‫אז היא חזרה בריצה ואמרה,‬
‫"למה בעטת בכלב שלך?"‬

1139
01:06:35,080 --> 01:06:37,120
‫ואמרתי, "הייתה סיטואציה עם ארנב.‬

1140
01:06:37,120 --> 01:06:41,400
‫"ובאופן טכני, לא בעטתי בו.‬
‫ זה היה יותר כמו 'מתלה', ו...‬

1141
01:06:42,000 --> 01:06:44,040
‫והיא אמרה,"מה זה 'מתלה'?"‬

1142
01:06:44,040 --> 01:06:46,160
‫זה היה לפני שהיא שיחקה פוטיבול.‬

1143
01:06:46,160 --> 01:06:48,560
‫היא שאלה, "מה זה 'מתלה'?"‬

1144
01:06:48,560 --> 01:06:51,840
‫ואז היא כזה, "אלוהים, ארנב".‬

1145
01:06:52,560 --> 01:06:55,280
‫הארנב המזוין לא ידע שזה לא בטוח,‬

1146
01:06:56,040 --> 01:06:57,800
‫אז הוא לא ידע שהוא בטוח,‬

1147
01:06:57,800 --> 01:07:00,480
‫אז הוא פשוט יצא בחזרה לשביל.‬

1148
01:07:00,480 --> 01:07:03,440
‫וכזה, "יש פה רעש. מה קורה פה?‬

1149
01:07:03,440 --> 01:07:05,200
‫"אפשר לעזור? באתי לעזור."‬

1150
01:07:05,720 --> 01:07:09,920
‫ואני ראיתי שג'נו רוצה‬
‫לגעת בארנב עם הידיים,‬

1151
01:07:09,920 --> 01:07:13,360
‫ושג'ספר רוצה לגעת בארנב עם שיני הפה שלו.‬

1152
01:07:13,920 --> 01:07:15,000
‫נכון?‬

1153
01:07:15,000 --> 01:07:17,840
‫ומה שקרה אז קרה מהר מאוד,‬

1154
01:07:17,840 --> 01:07:20,280
‫אבל אני אעבור איתכם על זה.‬

1155
01:07:20,280 --> 01:07:23,400
‫ואני אתחיל עם הכוונה שלי,‬

1156
01:07:24,960 --> 01:07:26,680
‫כי זה לא יהיה ברור.‬

1157
01:07:28,240 --> 01:07:31,040
‫מה שרציתי לעשות היה לקחת את הז'קט שלי‬

1158
01:07:31,040 --> 01:07:33,040
‫ולזרוק אותו על הארנב.‬

1159
01:07:33,800 --> 01:07:35,800
‫מין פקעת ממעיל.‬

1160
01:07:36,320 --> 01:07:38,400
‫ואז להרים אותו, לאסוף אותו,‬

1161
01:07:38,400 --> 01:07:41,320
‫ולקחת אותו לווטרינר‬
‫כדי שמישהו אחר יטבח בו.‬

1162
01:07:41,320 --> 01:07:44,840
‫הוא היה במצוקה. הוא היה חולה. הוא גסס.‬

1163
01:07:44,840 --> 01:07:48,360
‫אני הגיבורה. בסדר?‬
‫אני הגיבורה. תזכרו את זה.‬

1164
01:07:48,360 --> 01:07:50,240
‫זאת המנטרה שלכם. אני הגיבורה.‬

1165
01:07:50,240 --> 01:07:51,800
‫אולי אני הגברית.‬

1166
01:07:54,880 --> 01:07:56,720
‫בכל אופן, בסדר.‬

1167
01:07:56,720 --> 01:07:59,920
‫מה שקרה הוא שתפסתי את ג'ספר מהצוואר.‬

1168
01:08:00,520 --> 01:08:03,480
‫הייתי צריכה להגיע לארנב,‬
‫אבל הייתי צריכה יתרון,‬

1169
01:08:03,480 --> 01:08:06,840
‫כי לג'ספר יש ארבע רגליים, והוא טוב איתן.‬

1170
01:08:06,840 --> 01:08:09,840
‫לי יש רק שתיים, וכבר ביססנו שהן לא משהו.‬

1171
01:08:09,840 --> 01:08:13,080
‫אז נתתי לעצמי יתרון‬

1172
01:08:13,080 --> 01:08:15,680
‫בכך שזרקתי אותו.‬

1173
01:08:17,320 --> 01:08:18,280
‫אני יודעת.‬

1174
01:08:18,280 --> 01:08:21,520
‫אבל זה לא היה רק, "לך מפה, חבר. לך לשם".‬

1175
01:08:22,040 --> 01:08:25,800
‫לא. זרקתי אותו כמו זורק דיסקוס סובייטי.‬

1176
01:08:26,480 --> 01:08:28,320
‫הישר משנות ה־80.‬

1177
01:08:28,320 --> 01:08:31,520
‫משום מקום הייתי על סטרואידים, כאילו...‬

1178
01:08:35,480 --> 01:08:38,280
‫צפיתי בג'ספר, הוא עף באוויר וכזה,‬

1179
01:08:38,280 --> 01:08:41,800
‫"ברגע שאגיע לקרקע, אני אחזור.‬
‫אני אתפוס את הארנב הזה".‬

1180
01:08:42,320 --> 01:08:46,960
‫ואני הסתובבתי, וניסיתי להגיע לארנב,‬

1181
01:08:46,960 --> 01:08:49,880
‫ופשוט משום מקום,‬

1182
01:08:49,880 --> 01:08:54,760
‫דאגלס מחליט שהיום הוא יהיה כלב אמיתי.‬

1183
01:08:55,840 --> 01:08:58,440
‫והוא הופיע משום מקום‬

1184
01:08:59,200 --> 01:09:00,320
‫ופשוט...‬

1185
01:09:01,160 --> 01:09:05,240
‫הכניס את הארנב לאחיזת מוות.‬
‫אני יודעת. מול החברה הכי טובה שלו.‬

1186
01:09:05,240 --> 01:09:06,200
‫אני יודעת.‬

1187
01:09:06,800 --> 01:09:09,720
‫אז עשיתי את הדבר היחיד שידעתי לעשות.‬

1188
01:09:10,880 --> 01:09:16,720
‫"עוף מפה, בן תערובת מתועב!‬
‫קדימה! תעזוב את זה!"‬

1189
01:09:21,520 --> 01:09:22,680
‫הוא כלב טוב.‬

1190
01:09:23,600 --> 01:09:24,560
‫הוא עשה...‬

1191
01:09:25,640 --> 01:09:28,240
‫אבל ג'נו ושני הכלבים התחילו כזה,‬

1192
01:09:28,240 --> 01:09:31,240
‫"מי את, לעזאזל?"‬

1193
01:09:31,240 --> 01:09:33,000
‫והארנב לא מת.‬

1194
01:09:33,600 --> 01:09:35,800
‫אני יודעת. אבל עכשיו הוא התחיל לפחד.‬

1195
01:09:36,320 --> 01:09:38,400
‫והוא התחיל לצרוח.‬

1196
01:09:38,400 --> 01:09:41,280
‫אני לא יודעת אם שמעתם ארנב צורח.‬
‫זה לא כיף.‬

1197
01:09:41,280 --> 01:09:44,040
‫"גבעת ווטרשיפ" הוא לא סרט לילדים.‬

1198
01:09:44,840 --> 01:09:46,080
‫זה בולשיט.‬

1199
01:09:46,080 --> 01:09:47,440
‫אז הוא התחיל כזה...‬

1200
01:09:47,440 --> 01:09:50,600
‫אתם יודעים שאין לסיפור סוף‬
‫שבו אני לא הורגת ארנב.‬

1201
01:09:51,320 --> 01:09:54,440
‫אני חייבת להרוג את הארנב.‬
‫זה הדבר האנושי לעשות.‬

1202
01:09:54,440 --> 01:09:56,960
‫הוא היה במצוקה עמוקה. הוא עמד למות.‬

1203
01:09:56,960 --> 01:09:58,760
‫הוא היה צריך למות לפני כדי...‬

1204
01:09:58,760 --> 01:10:00,320
‫אני הגיבורה. בסדר.‬

1205
01:10:02,320 --> 01:10:03,760
‫אפילו ידעתי איך זה יקרה.‬

1206
01:10:03,760 --> 01:10:08,160
‫היה בול עץ. התכוונתי להרים אותו‬
‫ולרסק את הארנב. לגאול אותו מייסוריו.‬

1207
01:10:08,160 --> 01:10:09,080
‫אני הגיבורה.‬

1208
01:10:09,080 --> 01:10:11,240
‫אבל לא רציתי לעשות את זה מול ג'נו.‬

1209
01:10:11,240 --> 01:10:13,080
‫הרגשתי שהיא ראתה מספיק.‬

1210
01:10:13,800 --> 01:10:15,440
‫אז שלחתי אותה לסידורים.‬

1211
01:10:16,560 --> 01:10:18,880
‫אמרתי, "אני צריכה מקל".‬

1212
01:10:18,880 --> 01:10:22,320
‫לא הייתי צריכה מקל.‬
‫ אבל ידעתי שאם אבקש משהו,‬

1213
01:10:22,320 --> 01:10:25,400
‫ג'נו תחבוש את כובע המפיקה שלה ותגיד,‬
‫"אני אפיק".‬

1214
01:10:25,400 --> 01:10:27,560
‫אז היא הלכה, ואני כזה, "יש!"‬

1215
01:10:27,560 --> 01:10:29,040
‫אז הרמתי את בול העץ.‬

1216
01:10:29,560 --> 01:10:31,480
‫העניין עם ג'נו הוא‬

1217
01:10:32,080 --> 01:10:33,560
‫שהיא יעילה מאוד.‬

1218
01:10:36,200 --> 01:10:37,240
‫ואני לא.‬

1219
01:10:39,240 --> 01:10:40,560
‫היא חזרה‬

1220
01:10:40,560 --> 01:10:42,440
‫ברגע הגרוע ביותר.‬

1221
01:10:43,560 --> 01:10:45,160
‫כי אני הייתי כאן.‬

1222
01:10:48,440 --> 01:10:53,480
‫וגם אילו לא רציתי להפיל אותו על הארנב,‬
‫לא יכולתי לעצור את זה.‬

1223
01:10:54,000 --> 01:10:58,160
‫המומנטום והכבידה כבר השתלטו כשראיתי אותה.‬

1224
01:10:58,160 --> 01:11:00,160
‫וכשראיתי אותה, הסתובבתי,‬

1225
01:11:01,160 --> 01:11:04,680
‫ובפעם הראשונה בחיי המזוינים,‬

1226
01:11:04,680 --> 01:11:07,760
‫שמרתי על קשר עין ממושך‬

1227
01:11:09,520 --> 01:11:11,080
‫עם אדם אחר.‬

1228
01:11:12,480 --> 01:11:13,320
‫אני יודעת.‬

1229
01:11:14,200 --> 01:11:15,320
‫פשוט...‬

1230
01:11:16,240 --> 01:11:18,320
‫בהיתי בה. ואני כזה...‬

1231
01:11:22,880 --> 01:11:25,680
‫ואז כבר הייתי על הגל,‬

1232
01:11:26,400 --> 01:11:30,320
‫כלומר, הייתי צריכה לוודא‬
‫שהארנב מת, כך מסתבר.‬

1233
01:11:30,320 --> 01:11:34,080
‫אז בלי לנתק קשר עין, התחלתי כזה...‬

1234
01:11:39,360 --> 01:11:43,640
‫ואז נרגעתי. הסתכלתי על ג'נו‬
‫ואפילו אני הצלחתי לקלוט את ההבעה שלה.‬

1235
01:11:45,360 --> 01:11:47,720
‫היא הייתה עצובה ומוטרדת, כנראה.‬

1236
01:11:47,720 --> 01:11:52,520
‫והסתכלתי על זה וכזה, "אוי, לא.‬

1237
01:11:53,720 --> 01:11:55,400
‫"הייתי שם.‬

1238
01:11:57,520 --> 01:12:01,480
‫"הייתי לכודה במערכת יחסים‬
‫עם רוצחת ארנבים."‬

1239
01:12:05,240 --> 01:12:06,600
‫לא רציתי את זה.‬

1240
01:12:08,520 --> 01:12:11,080
‫לא רציתי את זה בשביל ג'נו.‬

1241
01:12:12,640 --> 01:12:14,560
‫אז ניסיתי לתקן את זה.‬

1242
01:12:14,560 --> 01:12:17,920
‫אמרתי, "הוא היה חולה.‬
‫גאלתי אותו מייסוריו. אני הגיבורה.‬

1243
01:12:17,920 --> 01:12:21,960
‫"הוא חלה במיקסומטוזיס.‬
‫'מיקסו' בקיצור, כי אנחנו נהנים עם מילים.‬

1244
01:12:22,600 --> 01:12:26,200
‫"זו מחלה שהגיעה מבחוץ,‬
‫כי קולוניאליזם מעולם לא היה רעיון טוב.‬

1245
01:12:26,200 --> 01:12:29,560
‫"אם את צריכה לחזור לאמריקה, תחזרי.‬
‫אני לא רוצה שתלכי,‬

1246
01:12:29,560 --> 01:12:34,200
‫"אבל את בטח מתגעגעת למשפחה ולחברים.‬
‫נחזיק מעמד. לא ידוע כמה זמן זה יימשך.‬

1247
01:12:34,200 --> 01:12:37,480
‫"אנחנו חזקות. שיחות זום זה בסדר.‬
‫נורא, אבל נתמודד.‬

1248
01:12:37,480 --> 01:12:40,320
‫"מה את צריכה שאעשה? מה לעשות?‬

1249
01:12:40,320 --> 01:12:43,560
‫"מה אני אמורה לעשות?‬
‫מה הדבר הנכון לעשות?‬

1250
01:12:43,560 --> 01:12:46,040
‫"מה לעשות?"‬

1251
01:12:46,040 --> 01:12:47,360
‫והיא אמרה, "תפסיקי.‬

1252
01:12:48,400 --> 01:12:49,680
‫"אל תילחצי.‬

1253
01:12:51,160 --> 01:12:52,680
‫"מי את רוצה להיות?"‬

1254
01:12:58,200 --> 01:12:59,600
‫"רעייתך."‬

1255
01:13:01,400 --> 01:13:02,880
‫תודה.‬

1256
01:13:59,280 --> 01:14:02,880
{\an8}‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬



