1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:16,208 --> 00:00:17,791
‫יום המתים...‬

4
00:00:17,875 --> 00:00:19,291
‫חכו רגע.‬

5
00:00:19,375 --> 00:00:21,333
‫תנו לי להזכיר לכם את האימהות שלכם.‬

6
00:00:21,416 --> 00:00:23,333
‫כלומר, ב"יום האם", נכון?‬

7
00:00:23,791 --> 00:00:27,083
‫אני ומנואל התחתנו בלאס וגאס
והודענו למשפחות שלנו לאחר מכן.‬

8
00:00:27,166 --> 00:00:28,208
‫את בהיריון?‬

9
00:00:28,291 --> 00:00:30,916
‫אם נכנסת להיריון, זה בסדר.‬

10
00:00:31,000 --> 00:00:32,083
‫לא, אימא!‬

11
00:00:32,166 --> 00:00:35,041
‫זאת חתונה חוקית
או שזה כמו חתונה בפסטיבל?‬

12
00:00:35,125 --> 00:00:37,041
‫אימא, את בסדר?‬

13
00:00:37,125 --> 00:00:38,583
‫אני בסדר.‬

14
00:00:38,666 --> 00:00:39,625
‫ואפילו שמחה.‬

15
00:00:40,458 --> 00:00:41,625
‫הכול מושלם!‬

16
00:00:41,708 --> 00:00:43,625
‫למען האמת, הם הגיבו לא רע.‬

17
00:00:43,708 --> 00:00:46,500
‫אנחנו אפילו לא מכירים
ועכשיו אנחנו משפחה.‬

18
00:00:46,583 --> 00:00:49,041
- ‫- המשפחות שלנו נפגשו בחג המולד.
- לא!‬

19
00:00:49,125 --> 00:00:51,166
‫לידיה. אי אפשר לדבר על חג המולד.‬

20
00:00:51,250 --> 00:00:52,500
‫אבל זה סיפור אחר.‬

21
00:00:52,583 --> 00:00:55,750
‫הנקודה היא שהפעם השנייה
שבה הם נפגשו הייתה ביום האם.‬

22
00:00:56,166 --> 00:00:57,500
‫כל הלהקה פה!‬

23
00:00:57,583 --> 00:00:59,916
‫למנואל היה רעיון נפלא לעסק.‬

24
00:01:00,000 --> 00:01:02,333
‫אספר לאבא על הבירה
בארוחת הצוהריים היום.‬

25
00:01:02,416 --> 00:01:03,708
‫אתה חושב שזה רעיון טוב?‬

26
00:01:03,791 --> 00:01:05,833
‫כיוון שיש לי תואר שני מסטנפורד...‬

27
00:01:05,916 --> 00:01:08,500
‫מה שרציתי לדבר איתך עליו...‬

28
00:01:08,833 --> 00:01:10,791
‫הוא להיכנס איתי לעסק.‬

29
00:01:11,458 --> 00:01:13,750
‫אתה יודע, אב ובן.‬

30
00:01:13,833 --> 00:01:15,791
‫לא, בן. לא.‬

31
00:01:15,875 --> 00:01:17,083
‫אבל אף אחד לא ידע...‬

32
00:01:17,166 --> 00:01:19,208
‫מה קורה פה?‬

33
00:01:19,291 --> 00:01:22,416
‫פרנסיסקו הפסיד את כל כספו
והמשפחה פשטה את הרגל, אימא.‬

34
00:01:22,500 --> 00:01:26,666
‫עזרת לגבר להונות את אשתו
ואת כל המשפחה שלו?‬

35
00:01:26,750 --> 00:01:28,000
‫אסור לך לספר לאף אחד.‬

36
00:01:28,083 --> 00:01:29,791
‫אני יודעת שאתה יודע.‬

37
00:01:29,875 --> 00:01:31,541
‫אנחנו לא נשלם לך כלום.‬

38
00:01:32,583 --> 00:01:34,541
‫מה אתה עושה? שב.‬

39
00:01:34,625 --> 00:01:38,333
‫חברים, רק רציתי לספר לכם...‬

40
00:01:38,416 --> 00:01:39,333
‫לספר לנו מה?‬

41
00:01:39,416 --> 00:01:42,458
‫יום האם שמח, רוזיטה!‬

42
00:01:44,875 --> 00:01:47,083
‫אנחנו מרוששים!‬

43
00:01:50,666 --> 00:01:53,000
‫עוד אנשים היו מעורבים בהונאה.‬

44
00:01:53,083 --> 00:01:54,166
‫הרבה דברים קרו.‬

45
00:01:54,250 --> 00:01:56,250
‫פרצה קטטה, האימהות שלנו השתכרו...‬

46
00:02:00,875 --> 00:02:02,375
‫זו ההתחלה של הסוף.‬

47
00:02:02,666 --> 00:02:05,541
- ‫- מה?
- אנחנו עניים, אבא? זה רשמי?‬

48
00:02:05,625 --> 00:02:08,375
‫לא אכפת לי,
אבל מישהו צריך לשלם את החשבון.‬

49
00:02:08,458 --> 00:02:09,625
‫אנחנו נהיה בסדר.‬

50
00:02:09,708 --> 00:02:10,958
‫אנחנו נעבור את זה.‬

51
00:02:11,041 --> 00:02:12,500
‫אני יודעת, פרנסיסקו.‬

52
00:02:14,000 --> 00:02:15,125
‫אבל לא ביחד.‬

53
00:02:15,833 --> 00:02:17,375
‫וחמי...‬

54
00:02:17,458 --> 00:02:19,166
‫אלה הדברים שלך, אבא.‬

55
00:02:20,000 --> 00:02:21,291
‫איפה אגור?‬

56
00:02:22,958 --> 00:02:25,583
‫למה הוא צריך לגור בדירה שלנו, מנואל? למה?‬

57
00:02:26,416 --> 00:02:29,708
‫בסדר, אהובתי.
אני בטוח שזה יהיה רק לכמה ימים.‬

58
00:02:29,791 --> 00:02:31,083
‫זה לא היה רק לכמה ימים,‬

59
00:02:31,166 --> 00:02:35,166
‫ועכשיו יש הלוויה בבית של אזמרלדה
כי משפחת סן רומאן כבר לא עשירה,‬

60
00:02:35,250 --> 00:02:36,625
‫והיה שם בלגן מוחלט, כמובן.‬

61
00:02:36,708 --> 00:02:38,500
‫אנשים מוזרים, ריבים בכל מקום.‬

62
00:02:38,583 --> 00:02:40,250
‫סיימנו מרוחים באפר של מישהו.‬

63
00:02:40,333 --> 00:02:41,208
‫רק רגע.‬

64
00:02:41,291 --> 00:02:43,625
‫אנחנו נשמעים כמו משוגעים.
ספרי הכול מההתחלה.‬

65
00:02:43,708 --> 00:02:46,000
‫בסדר. מתחילים.‬

66
00:02:46,083 --> 00:02:47,625
‫יומיים קודם לכן‬

67
00:02:49,291 --> 00:02:52,833
‫בוא‬

68
00:02:53,250 --> 00:02:57,916
‫ותספר לי את האמת‬

69
00:02:59,000 --> 00:03:03,208
‫תרחם עליי‬

70
00:03:04,291 --> 00:03:08,333
‫ותספר לי למה‬

71
00:03:08,833 --> 00:03:11,833
‫לא!‬

72
00:03:15,208 --> 00:03:16,250
‫מנואל.‬

73
00:03:16,625 --> 00:03:18,541
‫היי, מותק. איך היה?‬

74
00:03:20,208 --> 00:03:21,916
‫אני חושבת שיהיו פיטורים,‬

75
00:03:22,000 --> 00:03:23,875
‫אז כולם ממש לחוצים.‬

76
00:03:24,166 --> 00:03:26,125
‫זה נהדר!‬

77
00:03:26,208 --> 00:03:28,250
‫אשמח לשמוע עוד, אבל קודם...‬

78
00:03:28,333 --> 00:03:29,583
‫תטעמי את הבירה.‬

79
00:03:34,625 --> 00:03:36,500
- ‫- מה יש בה?
- טעימה, נכון?‬

80
00:03:36,583 --> 00:03:38,500
- ‫- היא אחרת.
- איזה טעם יש לה?‬

81
00:03:39,708 --> 00:03:43,000
- ‫- של בירה?
- יש בה ציפורן. קצת ג'ינג'ר, חמוציות.‬

82
00:03:43,083 --> 00:03:45,750
- ‫- בסדר.
- אני חושב להכין בירה בטעם צ'אי.‬

83
00:03:46,333 --> 00:03:47,291
- ‫- נשמע טוב.
- כן?‬

84
00:03:47,375 --> 00:03:49,000
- ‫- כן.
- למעשה...‬

85
00:03:51,750 --> 00:03:54,291
- ‫- צריך עוד אניס?
- נוכל לדבר על בירה אחר כך?‬

86
00:03:56,208 --> 00:03:59,375
‫בטח. סיפרת לי על הפיטורים.‬

87
00:03:59,458 --> 00:04:00,791
‫אספר לך מאוחר יותר.‬

88
00:04:12,833 --> 00:04:13,666
‫מצטער.‬

89
00:04:16,541 --> 00:04:18,416
‫אני מצטער שאני יוצא ומפריע לכם.‬

90
00:04:19,833 --> 00:04:23,291
‫ראיתם את הטלפון שלי?
לאליטו החליף לי את הרינגטון.‬

91
00:04:25,458 --> 00:04:27,583
‫אני חושב שהוא על הספה.‬

92
00:04:29,083 --> 00:04:30,041
‫סלחו לי.‬

93
00:04:32,750 --> 00:04:33,625
‫הנה הוא.‬

94
00:04:34,833 --> 00:04:36,208
‫בסדר. אניח לכם לנפשכם.‬

95
00:04:36,791 --> 00:04:38,000
‫תמשיכו.‬

96
00:04:41,375 --> 00:04:42,833
‫נעשה את זה בפעם אחרת.‬

97
00:04:47,375 --> 00:04:48,416
‫מצאו את חורחה!‬

98
00:04:49,541 --> 00:04:50,708
- ‫- מה?
- באמת?‬

99
00:04:50,791 --> 00:04:51,666
‫אבא!‬

100
00:04:51,750 --> 00:04:52,750
‫דוד חורחה?‬

101
00:04:54,500 --> 00:04:55,500
‫מה קרה?‬

102
00:04:57,666 --> 00:04:58,833
‫מצאו את הגופה שלו.‬

103
00:05:03,416 --> 00:05:08,916
‫יום המתים בוטל‬

104
00:05:09,666 --> 00:05:12,291
‫מה המשמעות של מוות עבורי?‬

105
00:05:13,958 --> 00:05:17,541
‫אנשים אומרים שלום ועוזבים, נכון?‬

106
00:05:18,833 --> 00:05:20,375
‫לפעמים הם לא אומרים שלום.‬

107
00:05:21,291 --> 00:05:22,416
‫הם פשוט עוזבים.‬

108
00:05:23,375 --> 00:05:25,750
‫מוות הוא מוסכמה שהחברה כופה,‬

109
00:05:25,833 --> 00:05:27,833
‫שמבוססת על רעיון
של אלוהים פטריארכלי.‬

110
00:05:27,916 --> 00:05:32,958
‫התפגר, שבק חיים,
גמר את הקריירה, החזיר ציוד.‬

111
00:05:33,375 --> 00:05:35,208
‫אתה בידיים של הקברן.‬

112
00:05:35,458 --> 00:05:40,125
‫בית הזהב, התפלל עבורנו.
מגדל השנהב, התפלל עבורנו.‬

113
00:05:40,583 --> 00:05:42,416
‫אני חי בשלום עם המוות.‬

114
00:05:42,791 --> 00:05:44,708
‫אני מקבל שיתוק שינה בכל יום רביעי.‬

115
00:05:44,958 --> 00:05:46,208
‫הפסקתי לפחד מהמוות.‬

116
00:05:46,833 --> 00:05:47,666
‫בדידות.‬

117
00:05:49,291 --> 00:05:50,250
‫דממה.‬

118
00:05:52,791 --> 00:05:54,416
‫לגור בבית של הבן שלי.‬

119
00:05:55,625 --> 00:05:59,041
‫נו, באמת!
איזו מין שאלה זאת? אני בן 12!‬

120
00:06:02,291 --> 00:06:03,791
‫אתה חושב שאבא שלך בסדר?‬

121
00:06:06,541 --> 00:06:07,375
‫אני לא יודע.‬

122
00:06:07,791 --> 00:06:10,166
- ‫- הוא הגיב לחדשות היטב, נכון?
- כן.‬

123
00:06:11,083 --> 00:06:15,166
‫אני יודע שחורחה לא היה האדם האהוב עליו,
אבל הוא היה אחיו.‬

124
00:06:15,708 --> 00:06:17,708
‫ואחים אוהבים זה את זה, נכון?‬

125
00:06:18,833 --> 00:06:22,541
‫זה כמו שאפסיק לאהוב את לאלו
כי הוא קלפטומן.‬

126
00:06:24,833 --> 00:06:29,125
‫אני חושב שהוא בהלם.
קודם אחיו גונב את כל כספו,‬

127
00:06:29,208 --> 00:06:30,458
‫ואז מתגלה שהוא מת.‬

128
00:06:31,666 --> 00:06:35,666
‫בנוסף, הדוד שלך גרם לאבא שלך
לרמות את החברים שלו.‬

129
00:06:35,750 --> 00:06:38,500
‫ואז אימא שלך עזבה אותו ו...‬

130
00:06:42,208 --> 00:06:44,000
‫אתה יודע מה יהיה מדהים?‬

131
00:06:44,625 --> 00:06:48,291
‫אם אבא יעזוב את הבית,
יקבל את כספו בחזרה, ונוכל לשכב כשבא לנו‬

132
00:06:48,375 --> 00:06:49,250
‫בלי שהוא יצוץ?‬

133
00:06:50,000 --> 00:06:52,708
‫מה שהוא באמת רוצה
זה לעשות סקס על מכונת הכביסה.‬

134
00:06:53,416 --> 00:06:56,958
‫פשוט מכוונים אותה לכביסה עדינה, ו...‬

135
00:06:58,125 --> 00:06:59,583
‫היא עושה את העבודה בעצמה.‬

136
00:07:00,125 --> 00:07:02,375
‫כן, אבל אז הסיפור מסתיים ממש מהר.‬

137
00:07:05,291 --> 00:07:07,875
‫עבר הרבה זמן, מותק,‬

138
00:07:09,125 --> 00:07:12,291
- ‫- מאז שטיפלנו בעצמנו.
- אתה צודק לחלוטין.‬

139
00:07:14,000 --> 00:07:15,916
‫האם אנחנו מתנהגים בחוסר כבוד?‬

140
00:07:17,166 --> 00:07:18,791
‫הדוד שלך מת הרגע.‬

141
00:07:19,500 --> 00:07:21,333
‫אנחנו חוגגים את החיים.‬

142
00:07:24,333 --> 00:07:26,458
‫חבר'ה, אני יכול להיכנס?‬

143
00:07:26,875 --> 00:07:28,291
‫אני לא רוצה להיות לבד.‬

144
00:07:45,666 --> 00:07:46,916
‫זה האפר שלו.‬

145
00:07:47,916 --> 00:07:48,875
‫זה בשבילך.‬

146
00:07:50,000 --> 00:07:52,083
‫אני לא רוצה אותו.‬

147
00:07:52,166 --> 00:07:53,416
‫חורחה סן רומאן‬

148
00:07:53,500 --> 00:07:56,125
‫זו משאלתו האחרונה של אחיך.
הוא רצה שתקבל אותו.‬

149
00:07:57,958 --> 00:08:00,375
‫אם אתה נותן לי אותו, זה ילך לפח.‬

150
00:08:00,458 --> 00:08:02,333
‫זה לא ענייני‬

151
00:08:03,458 --> 00:08:05,583
‫מה תבחר לעשות איתו.‬

152
00:08:06,791 --> 00:08:07,708
‫איך הוא מת?‬

153
00:08:08,291 --> 00:08:10,416
‫זו תעלומה. אף אחד לא יודע.‬

154
00:08:10,500 --> 00:08:12,625
‫תאונה מוזרה.‬

155
00:08:13,625 --> 00:08:14,916
‫זה כל מה שאני יודע.‬

156
00:08:15,000 --> 00:08:18,125
‫הוא השאיר אחריו משהו? פתק או צוואה?‬

157
00:08:18,916 --> 00:08:21,375
‫כן! סליחה, כמעט שכחתי.‬

158
00:08:33,041 --> 00:08:34,208
‫את זה.‬

159
00:08:34,291 --> 00:08:35,833
- ‫- מה זה?
- אני לא יודע.‬

160
00:08:35,916 --> 00:08:37,708
- ‫- והכסף?
- איזה כסף?‬

161
00:08:37,791 --> 00:08:40,708
- ‫- הכסף שהיה לאחי.
- תצטרך לדבר עם מרתה.‬

162
00:08:40,791 --> 00:08:41,833
‫מי זאת מרתה?‬

163
00:08:44,416 --> 00:08:45,916
‫אלמנתו, כביכול.‬

164
00:08:49,583 --> 00:08:50,791
‫הם נראים אמידים, לא?‬

165
00:08:50,875 --> 00:08:54,541
‫כן, יש לו פוטנציאל.
המיקום טוב, נכון, מותק?‬

166
00:08:54,625 --> 00:08:57,875
‫האדמה היא הדבר היחיד בעל ערך.
הייתי הורסת את הבית.‬

167
00:08:57,958 --> 00:09:00,583
- ‫- כמובן.
- נוכל לשפץ אותו אם תרצו,‬

168
00:09:00,666 --> 00:09:01,791
‫אם זה ירצה אתכם.‬

169
00:09:01,875 --> 00:09:05,125
‫לא, זאת לא הבעיה.
הוא פשוט נראה מיושן.‬

170
00:09:05,208 --> 00:09:07,541
‫נכון? יהיה יקר מדי לשפץ הכול.‬

171
00:09:07,625 --> 00:09:09,416
‫זה בית מיוחד מאוד,‬

172
00:09:09,958 --> 00:09:11,541
‫הילדים שלי גדלו כאן.‬

173
00:09:12,416 --> 00:09:14,500
‫הוא מלא בזיכרונות.‬

174
00:09:15,000 --> 00:09:17,291
‫ובאשלגן חנקתי, ובעובש.‬

175
00:09:19,666 --> 00:09:21,083
‫איפה חדר האמבטיה?‬

176
00:09:22,833 --> 00:09:25,166
‫זה חדר אמבטיה מרווח ונוח.‬

177
00:09:47,291 --> 00:09:48,333
‫לעזאזל.‬

178
00:09:48,875 --> 00:09:49,916
‫אתם קונים אותו?‬

179
00:09:50,666 --> 00:09:51,916
‫אנחנו חושבים על זה.‬

180
00:09:52,458 --> 00:09:53,916
‫הם ציינו את החיות?‬

181
00:09:54,416 --> 00:09:55,250
‫אילו חיות?‬

182
00:09:56,458 --> 00:10:00,000
‫הבית הזה נבנה על בית קברות לחיות מחמד.‬

183
00:10:00,083 --> 00:10:03,166
- ‫- מה?
- הבעלים השתגע והרג את כולן.‬

184
00:10:04,583 --> 00:10:07,500
‫שישה עשר גורים, בבת אחת!‬

185
00:10:08,833 --> 00:10:10,166
‫לא.‬

186
00:10:10,250 --> 00:10:11,833
‫זה לא נכון, ילד.‬

187
00:10:11,916 --> 00:10:15,333
‫אתה לא חייב להאמין לי.
גם אבא שלי לא האמין לי.‬

188
00:10:18,041 --> 00:10:18,916
‫ועכשיו...‬

189
00:10:20,208 --> 00:10:21,375
‫אין לי אבא.‬

190
00:10:33,208 --> 00:10:34,541
‫מותק, עלינו ללכת.‬

191
00:10:34,625 --> 00:10:36,250
- ‫- אנחנו חייבים ללכת.
- לאן?‬

192
00:10:36,916 --> 00:10:38,791
‫אנחנו חייבים ללכת. תודה רבה.‬

193
00:10:38,875 --> 00:10:39,916
‫ביי!‬

194
00:10:40,791 --> 00:10:42,291
‫אני לא מבינה. מה הבעיה?‬

195
00:10:44,208 --> 00:10:45,250
‫תירגעי.‬

196
00:10:46,291 --> 00:10:49,916
‫אולי לא נצטרך למכור אותו
אחרי מה שקרה לדוד חורחה.‬

197
00:10:51,333 --> 00:10:52,208
‫אוי, מתוק.‬

198
00:10:54,166 --> 00:10:56,333
‫אני לא יודעת
למה אף אחד לא אוהב את הבית.‬

199
00:10:56,791 --> 00:10:59,125
‫את נוטה להיות ממש בררנית.‬

200
00:10:59,291 --> 00:11:02,375
‫חברי הכת אהבו אותו,
אבל לא היית מוכנה למכור להם אותו.‬

201
00:11:02,458 --> 00:11:04,541
‫הם רצו לעשות אורגיות בחדרי השינה.‬

202
00:11:04,625 --> 00:11:06,791
‫אם את לא שם, מה זה משנה?‬

203
00:11:06,875 --> 00:11:10,166
‫הם רצו להקריב עז, כך שהאלים שלהם‬

204
00:11:10,250 --> 00:11:11,458
‫יהיו בעד המעבר.‬

205
00:11:11,541 --> 00:11:15,833
‫אין מצב. אף אחד לא מקריב עז בבית שלי.‬

206
00:11:15,916 --> 00:11:18,875
‫את רואה למה אני מתכוונת?
את נהיית בררנית מדי.‬

207
00:11:20,250 --> 00:11:24,125
‫אני חייבת למכור אותו.
מכרתי כמעט את כל הרהיטים.‬

208
00:11:24,208 --> 00:11:27,875
‫תשכחי מזה. תתמקדי במכירת מחוכים.‬

209
00:11:29,333 --> 00:11:30,666
‫אני גרועה בזה.‬

210
00:11:30,750 --> 00:11:33,125
‫לא, היא לא גרועה.‬

211
00:11:33,208 --> 00:11:35,041
‫היא איומה.‬

212
00:11:36,166 --> 00:11:38,958
‫מה הבעיה שלך?
מכירת מחוכים היא עבודה מכובדת.‬

213
00:11:39,041 --> 00:11:40,583
‫כל אחד יכול לעשות את זה.‬

214
00:11:42,166 --> 00:11:43,458
‫היא הכי גרועה שיש!‬

215
00:11:43,916 --> 00:11:45,791
‫המוכרת הגרועה ביותר אי פעם!‬

216
00:11:45,875 --> 00:11:48,333
‫היא מסתובבת ואומרת לאנשים לחסוך את כספם.‬

217
00:11:49,250 --> 00:11:50,250
‫עכשיו כשהיא ענייה...‬

218
00:11:50,333 --> 00:11:52,000
‫זה רותח!‬

219
00:11:52,083 --> 00:11:55,166
- ‫- תסגרי את המים הקרים, רוזה!
- מצטערת!‬

220
00:11:57,208 --> 00:11:59,250
‫לשם שינוי, אני רוצה מקלחת מרגיעה.‬

221
00:12:00,041 --> 00:12:01,708
‫תסתכל על הצד החיובי.‬

222
00:12:01,791 --> 00:12:06,166
‫אני משתמשת ברגעים השקטים האלה
להרהר בחיי, לעשות מדיטציה.‬

223
00:12:07,041 --> 00:12:09,166
‫צריך לנצל את הזמן היטב, נכון?‬

224
00:12:11,041 --> 00:12:12,833
‫זה יהיה קצת חלקלק, אבל זה בסדר.‬

225
00:12:13,375 --> 00:12:15,000
‫לא, רוזיטה, אני לא רוצה.‬

226
00:12:15,083 --> 00:12:16,083
‫אתה לא?‬

227
00:12:16,166 --> 00:12:17,666
‫אני רוצה, אבל לא עכשיו.‬

228
00:12:17,750 --> 00:12:21,250
- ‫- בואי נדבר על המזבח למתים.
- כבר דיברנו.‬

229
00:12:21,333 --> 00:12:25,708
‫אמרנו שהוא יקר מדי ושזה בזבוז של מזון.‬

230
00:12:25,791 --> 00:12:29,708
‫ואיך ניפטר מהקישוטים?
תחשוב על כדור הארץ.‬

231
00:12:30,458 --> 00:12:31,291
‫כמובן, רוזיטה,‬

232
00:12:31,375 --> 00:12:36,208
‫אבל יום המתים הוא חגיגה לכבוד יקירינו.‬

233
00:12:36,750 --> 00:12:39,666
‫כל יקיריי יודעים שאני לא אוהבת אורחים.‬

234
00:12:40,083 --> 00:12:41,875
‫אמיליו ולידיה לא יאהבו את זה?‬

235
00:12:41,958 --> 00:12:42,958
‫אז מה?‬

236
00:12:43,041 --> 00:12:44,916
‫הם לא רוצים לכבד את אבא שלהם?‬

237
00:12:45,000 --> 00:12:48,791
‫אנחנו לא צריכים להקים מזבח
כדי לכבד את חוסה לואיס.‬

238
00:12:49,958 --> 00:12:51,416
‫אנחנו מדברים עליו כל הזמן.‬

239
00:12:51,500 --> 00:12:52,541
‫אנחנו לא מדברים עליו.‬

240
00:12:54,250 --> 00:12:55,416
‫אנחנו כן.‬

241
00:12:55,500 --> 00:12:56,750
‫רק כשאת מתלוננת.‬

242
00:12:56,833 --> 00:12:58,416
‫זה לא נכון.‬

243
00:12:58,500 --> 00:13:01,625
‫"המכונית לא עובדת
כי אבא לא תיקן אותה.‬

244
00:13:01,958 --> 00:13:05,083
‫"המקלחת לא עובדת
כי אבא לא תיקן אותה."‬

245
00:13:05,166 --> 00:13:06,291
‫הבנתי.‬

246
00:13:09,208 --> 00:13:10,250
‫את לא מבקרת אותו.‬

247
00:13:11,041 --> 00:13:15,000
‫אני חושבת שזה היה רעיון רע
לפזר את האפר של אביך‬

248
00:13:15,083 --> 00:13:16,625
‫בדסיירטו דה לוס לאונס.‬

249
00:13:17,291 --> 00:13:21,458
‫הוא רצה שנפזר את האפר שלו
במדבר סונורה, אבל...‬

250
00:13:21,541 --> 00:13:24,333
‫לא היה לנו כסף,
וזו הייתה האפשרות הטובה הבאה.‬

251
00:13:24,416 --> 00:13:27,458
‫הוא רחוק, ואף פעם לא בא לי ללכת.‬

252
00:13:28,375 --> 00:13:29,625
‫אני ולידיה הולכים.‬

253
00:13:29,708 --> 00:13:32,083
‫אני אלך באחד הימים.‬

254
00:13:36,166 --> 00:13:39,125
‫תמיד חשבתי שלא הייתה לכם סגירת מעגל.‬

255
00:13:39,666 --> 00:13:40,541
‫בכלל לא.‬

256
00:13:40,625 --> 00:13:42,416
‫בגלל זה את לא מתקנת את הבית.‬

257
00:13:43,458 --> 00:13:45,375
‫בגלל זה את לא מתחנת עם חיימה.‬

258
00:13:46,750 --> 00:13:47,750
‫נו, באמת!‬

259
00:13:48,291 --> 00:13:49,458
‫הכול ברור כל כך.‬

260
00:13:49,541 --> 00:13:50,375
‫חיימה...‬

261
00:13:51,083 --> 00:13:55,125
‫חשבתי שהוא מתכוון
להציע לי נישואים ביום האם.‬

262
00:13:55,208 --> 00:14:00,208
‫הוא לא עשה זאת כי הוא מכבד את העצמאות שלי.‬

263
00:14:01,166 --> 00:14:04,250
- ‫- כי הוא פחד שתסרבי.
- מה פתאום!‬

264
00:14:04,333 --> 00:14:05,625
‫אל תספרי לי על זה.‬

265
00:14:05,708 --> 00:14:07,958
- ‫- תספרי לפוקה.
- לפוקה? למה?‬

266
00:14:08,041 --> 00:14:10,500
‫הוא עשה קורס בפסיכולוגיה. הוא מבין בזה.‬

267
00:14:10,583 --> 00:14:12,208
‫את זוכרת את לאורה הספרית?‬

268
00:14:13,041 --> 00:14:16,000
- ‫- הוא ריפא את הפחד שלה מחתולים.
- לאורה לא מפחדת מחתולים.‬

269
00:14:16,083 --> 00:14:19,791
‫סימן שהטיפול עבד. הפוקה הזה גאון.‬

270
00:14:20,458 --> 00:14:21,291
‫אני מאחר.‬

271
00:14:23,958 --> 00:14:25,791
- ‫- תמסור ד"ש לשותפים שלך.
- בטח.‬

272
00:14:30,541 --> 00:14:33,250
‫אני יודע שהמוות של דודי הפתיע אותנו.‬

273
00:14:33,791 --> 00:14:35,250
‫החיים קצרים.‬

274
00:14:36,166 --> 00:14:39,333
‫אמיליו, מעולם לא פגשת את דודי.‬

275
00:14:39,916 --> 00:14:42,583
‫גם לא הכרתי את חואן גבריאל,
אבל בכיתי עליו.‬

276
00:14:43,416 --> 00:14:44,250
‫בסדר.‬

277
00:14:44,333 --> 00:14:46,500
‫טוב, החיים ממשיכים.‬

278
00:14:47,541 --> 00:14:48,875
‫עבדתי על זה כל הבוקר.‬

279
00:14:51,250 --> 00:14:52,125
‫מה זה?‬

280
00:14:52,208 --> 00:14:55,250
‫התרשים הארגוני של החברה שלנו.‬

281
00:14:56,125 --> 00:15:00,666
‫אמיליו, אתה מנהל התחזוקה והתמיכה הטכנית.‬

282
00:15:02,750 --> 00:15:03,625
‫המצאת את זה.‬

283
00:15:04,166 --> 00:15:07,750
‫סופיה, בבקשה, זה לא מומצא.
זו משרה חיונית בחברה.‬

284
00:15:08,333 --> 00:15:11,958
‫חשבתי שאתה נותן לי משרה יותר מנהלתית.‬

285
00:15:12,041 --> 00:15:12,958
‫כמו מה?‬

286
00:15:13,416 --> 00:15:14,791
‫משאבי אנוש, אולי?‬

287
00:15:14,875 --> 00:15:16,541
‫אני מנהל משאבי האנוש.‬

288
00:15:17,083 --> 00:15:18,291
‫מתי החלטנו את זה?‬

289
00:15:18,375 --> 00:15:21,958
‫אני החלטתי, כמנכ"ל החברה.
זו לא הייתה החלטה קלה. בכל מקרה,‬

290
00:15:22,041 --> 00:15:23,583
‫אמיליו לא מבין בזה מספיק.‬

291
00:15:23,666 --> 00:15:26,000
‫זה לא אומר שאני לא יכול לעשות את זה.‬

292
00:15:26,083 --> 00:15:28,583
‫זה נכון, אבל נתקדם אלייך, סופיה.‬

293
00:15:29,750 --> 00:15:30,666
‫מנהלת עיצוב.‬

294
00:15:30,750 --> 00:15:31,708
‫ומה אתה?‬

295
00:15:31,791 --> 00:15:34,666
‫המנכ"ל. וראש מחלקת משאבי אנוש.‬

296
00:15:34,750 --> 00:15:36,375
‫ומנהל פיננסי.‬

297
00:15:36,458 --> 00:15:37,875
‫אני יכול להפריע? תודה.‬

298
00:15:37,958 --> 00:15:41,083
‫תנו לי להסביר את כל זה.
אני ראש המחלקה המשפטית...‬

299
00:15:41,500 --> 00:15:43,708
‫אני לא רוצה להתלונן, אתה יודע?‬

300
00:15:43,791 --> 00:15:46,958
‫אבל למה יש לך כל כך הרבה תפקידים?‬

301
00:15:47,875 --> 00:15:49,333
‫תן לי את זה!‬

302
00:15:50,458 --> 00:15:53,333
‫למי מאיתנו יש הכי הרבה ניסיון עסקי?‬

303
00:15:53,416 --> 00:15:56,625
‫ברור שאני מנהיג מלידה.‬

304
00:15:57,083 --> 00:15:58,041
‫לאף אחד, מנואל!‬

305
00:15:58,166 --> 00:16:00,375
‫למי מאיתנו יש תואר שני מסטנפורד?‬

306
00:16:00,458 --> 00:16:02,291
‫תפסיק לדבר על התואר שלך!‬

307
00:16:02,375 --> 00:16:03,375
‫יש לי אחד כזה.‬

308
00:16:03,458 --> 00:16:07,541
‫נכון, אבל גם אני קראתי
ספרי עזרה עצמית וספרי מנהל עסקים.‬

309
00:16:08,250 --> 00:16:13,208
‫לדוגמה, "אבא עשיר אבא עני",
או "הנזיר שקנה למבורגיני אדומה".‬

310
00:16:13,291 --> 00:16:14,375
‫בואו נשנה נושא.‬

311
00:16:15,500 --> 00:16:17,125
‫נדבר על ישיבת המשקיעים.‬

312
00:16:19,041 --> 00:16:21,875
‫אני יודע שאתם מתרגשים.
אתם יודעים מה? גם אני.‬

313
00:16:21,958 --> 00:16:25,875
‫אני יודע מה אלבש,
חולצה שקניתי בשוק הפשפשים.‬

314
00:16:26,416 --> 00:16:27,291
‫אני הולך לבד.‬

315
00:16:27,375 --> 00:16:28,791
‫אמרת שתיקח אותנו.‬

316
00:16:28,875 --> 00:16:31,500
‫זה יהיה קצת יותר מדי אם כולנו נלך.‬

317
00:16:31,583 --> 00:16:32,708
‫בלי להעליב, מנואל,‬

318
00:16:32,791 --> 00:16:35,333
‫אבל כבר הלכת לבד בעבר וזה לא הסתדר.‬

319
00:16:35,416 --> 00:16:38,458
‫למדתי את אמנות המשא ומתן
בתואר השני שלי.‬

320
00:16:38,541 --> 00:16:40,750
‫למדתי גם מאבא שלי. אני איש עסקים.‬

321
00:16:41,541 --> 00:16:42,666
‫יזם.‬

322
00:16:46,458 --> 00:16:47,291
‫לא, תודה.‬

323
00:16:47,375 --> 00:16:48,708
‫אני באמצע העבודה.‬

324
00:16:49,833 --> 00:16:50,916
‫בירה סן רומאן.‬

325
00:16:54,833 --> 00:16:55,958
‫אנחנו נהיה בקשר.‬

326
00:17:01,625 --> 00:17:02,750
‫בן זונה...‬

327
00:17:04,375 --> 00:17:06,958
‫תקשיב, זה לא מה שאנחנו מחפשים.‬

328
00:17:11,208 --> 00:17:15,708
‫אני לא הבעיה.
הבעיה הייתה הטעם של הבירה.‬

329
00:17:15,791 --> 00:17:19,416
‫בגלל זה יצרתי שני טעמים חדשים
לקחת איתי לפגישה.‬

330
00:17:19,500 --> 00:17:23,416
‫יש לנו רוזמרין, הדרים ונענע,
וגם חמוציות וגבינה כחולה.‬

331
00:17:23,875 --> 00:17:25,875
- ‫- מה עם בירת סוכריות הגומי?
- הכי טובה.‬

332
00:17:25,958 --> 00:17:28,458
‫כן, יש לה איזון מושלם.‬

333
00:17:28,541 --> 00:17:30,916
‫יש לה טעם בתחתית הכוס של סוכריות גומי.‬

334
00:17:31,000 --> 00:17:32,500
‫כן, היא יצאה נהדר.‬

335
00:17:33,083 --> 00:17:35,833
‫אתם צודקים. אני לא לוקח אותה.‬

336
00:17:36,416 --> 00:17:37,916
‫תסמכו עליי, זה התחום שלי.‬

337
00:17:38,000 --> 00:17:41,000
‫בגלל זה אני המנהל של פיתוח מוצר.‬

338
00:17:41,083 --> 00:17:42,333
‫ושל משאבי אנוש.‬

339
00:17:42,416 --> 00:17:46,875
‫אז אם אני רוצה להגיש עליך תלונה,
אני צריכה לדווח לך על זה?‬

340
00:17:46,958 --> 00:17:50,541
‫בדיוק. רואים? זה התחום שלי. חוץ מזה,‬

341
00:17:50,625 --> 00:17:52,833
‫בדיוק כתבתי נאום חדש.‬

342
00:17:52,916 --> 00:17:54,625
‫זה יהיה נהדר.‬

343
00:17:55,583 --> 00:17:57,458
‫סן רומאן היא לא סתם בירה.‬

344
00:17:58,375 --> 00:17:59,791
‫זו בירת קראפט‬

345
00:18:00,333 --> 00:18:03,791
‫שמבושלת עם טעמים
שהם גם עדינים וגם אינטנסיביים.‬

346
00:18:03,875 --> 00:18:08,958
‫זו בירה לצרכן הנבון,
למי שלא מפחד לפרוץ גבולות.‬

347
00:18:09,750 --> 00:18:12,125
‫הבירה לאלה שמפרים את החוקים.‬

348
00:18:12,208 --> 00:18:13,375
‫בירה סן רומאן.‬

349
00:18:13,458 --> 00:18:15,333
- ‫- בירת קראפט?
- נכון.‬

350
00:18:15,416 --> 00:18:16,791
- ‫- אתה רציני?
- לא, גבר.‬

351
00:18:17,250 --> 00:18:19,125
‫כל אחד מייצר בירת קראפט.‬

352
00:18:19,208 --> 00:18:23,250
- ‫- שמענו שלוש הצעות רק השבוע.
- לאימא שלי יש מותג משלה.‬

353
00:18:23,333 --> 00:18:24,750
‫לחבר שלי יש שניים.‬

354
00:18:24,833 --> 00:18:26,375
‫כשהוא משתעמם, הוא מחליף.‬

355
00:18:26,458 --> 00:18:28,625
‫אני בספק אם הם ברמה
של בירה סן רומאן.‬

356
00:18:28,708 --> 00:18:30,083
‫במה הבירה שלך שונה?‬

357
00:18:30,166 --> 00:18:32,000
‫אתם תבינו כשאראה לכם.‬

358
00:18:34,958 --> 00:18:36,083
‫סן רומאן
פילזנר‬

359
00:18:40,041 --> 00:18:42,041
‫אחת לכל אחד, כמובן.‬

360
00:18:44,375 --> 00:18:45,833
‫זהירות, זה עץ מהגוני.‬

361
00:18:46,083 --> 00:18:47,291
‫תוכלו לבקש מנה נוספת.‬

362
00:18:52,916 --> 00:18:54,375
- ‫- מה זה הטעם הזה?
- גבינה.‬

363
00:18:54,458 --> 00:18:56,208
‫בדיוק! גבינה כחולה.‬

364
00:18:56,291 --> 00:18:58,708
‫זו הבירה המושלמת לצד סטייק גדול‬

365
00:18:58,791 --> 00:19:00,541
‫וסלט אגסים.‬

366
00:19:00,625 --> 00:19:03,666
‫זה הדבר הכי מגעיל שטעמתי בחיי.‬

367
00:19:03,750 --> 00:19:05,125
‫לא נעים לי לומר, אבל...‬

368
00:19:05,708 --> 00:19:08,541
‫זו בירה למי שרוצה להפסיק לשתות בירה.‬

369
00:19:20,750 --> 00:19:21,791
‫על מה את מסתכלת?‬

370
00:19:21,875 --> 00:19:22,916
‫את הבאה בתור!‬

371
00:19:29,166 --> 00:19:30,125
‫לא.‬

372
00:19:31,500 --> 00:19:32,333
‫תודה.‬

373
00:19:33,500 --> 00:19:37,750
- ‫- לידיה, בואי נדבר על העתיד שלך כאן.
- טוב.‬

374
00:19:37,833 --> 00:19:40,166
‫הערכנו את התפקוד שלך...‬

375
00:19:40,250 --> 00:19:42,458
‫זה לא הוגן מצידך לפטר אותי!‬

376
00:19:42,541 --> 00:19:46,458
‫למה שלא תפטר את הבוס שלי?
אני זו שעושה את כל העבודה.‬

377
00:19:46,541 --> 00:19:49,916
‫הוא מבלה את זמנו
בארוחות עסקיות שנמשכות שעות.‬

378
00:19:50,000 --> 00:19:52,583
‫אחר כך הוא מנמנם. למה לא?‬

379
00:19:52,666 --> 00:19:54,625
‫אפילו אי אפשר להעיר אותו לפגישות.‬

380
00:19:54,708 --> 00:19:56,291
‫אנחנו לא מפטרים אותך, לידיה.‬

381
00:19:57,375 --> 00:19:58,208
‫אתם לא?‬

382
00:19:58,291 --> 00:20:02,375
‫אבל אנחנו כן מפטרים את הבוס שלך.
זה נכון. תרשום הערה.‬

383
00:20:02,958 --> 00:20:05,375
‫זה בגלל מה שאמרתי?‬

384
00:20:05,916 --> 00:20:09,333
‫אנחנו יודעים היטב
שאת זו שעושה את כל העבודה.‬

385
00:20:09,958 --> 00:20:10,958
‫אז על מה מדובר?‬

386
00:20:11,041 --> 00:20:13,791
‫את כאן כי אנחנו רוצים להציע לך‬

387
00:20:13,958 --> 00:20:17,291
‫את משרת סמנכ"לית הכספים האזורית.‬

388
00:20:17,375 --> 00:20:19,416
‫היית צריך לפתוח עם זה.‬

389
00:20:19,500 --> 00:20:24,041
‫וגם, אנחנו רוצים שתהיי זו
שפותחת את הסניף החדש שלנו במונטריי.‬

390
00:20:25,291 --> 00:20:28,208
‫אנחנו מעבירים את כל המחלקה לשם.‬

391
00:20:28,708 --> 00:20:29,833
‫למונטריי?‬

392
00:20:31,125 --> 00:20:32,166
‫איזו מונטריי?‬

393
00:20:32,250 --> 00:20:33,541
‫מונטריי, נואבו לאון.‬

394
00:20:33,625 --> 00:20:34,708
‫ליד סרו דה לה סייה?‬

395
00:20:34,791 --> 00:20:35,625
‫יש אחת אחרת?‬

396
00:20:37,416 --> 00:20:40,166
‫אנחנו יודעים שמדובר בהוצאות נוספות,‬

397
00:20:41,041 --> 00:20:43,375
‫אבל אל תדאגי,
החברה תשלם על הכול.‬

398
00:20:43,958 --> 00:20:48,958
‫את מקבלת העלאה בשכר ותנאים טובים יותר.‬

399
00:20:49,458 --> 00:20:52,208
‫אני אצטרך לדבר על זה עם בעלי.‬

400
00:20:52,291 --> 00:20:54,458
‫אל תתעכבי. אם את לא תרצי את המשרה,‬

401
00:20:54,541 --> 00:20:57,875
‫נצטרך לתת אותה לפרננדס.‬

402
00:20:58,416 --> 00:21:01,375
‫אבל פרננדס מבלה כל היום בשירותים.‬

403
00:21:01,458 --> 00:21:03,916
‫פרננדס לא יודע באיזו מחלקה הוא עובד.‬

404
00:21:04,416 --> 00:21:05,708
‫זה פרננדס...‬

405
00:21:05,791 --> 00:21:07,208
‫אני רק מציינת את זה.‬

406
00:21:10,375 --> 00:21:12,250
‫הוא בן הסנדקאות של הבעלים.‬

407
00:21:15,250 --> 00:21:17,375
‫הוא בחור נהדר.‬

408
00:21:18,791 --> 00:21:20,333
‫לא מבינים אותו כהלכה.‬

409
00:21:23,791 --> 00:21:26,916
‫יש לך 24 שעות להחזיר לנו תשובה, לידיה.‬

410
00:21:27,458 --> 00:21:28,458
‫בסדר?‬

411
00:21:28,541 --> 00:21:29,375
‫בסדר.‬

412
00:21:30,500 --> 00:21:31,625
‫עשרים וארבע שעות.‬

413
00:21:34,625 --> 00:21:39,583
‫ברור. אני יודעת שזה שינוי די גדול.‬

414
00:21:41,375 --> 00:21:43,250
‫מונטריי לא קרובה לכאן.‬

415
00:21:44,041 --> 00:21:46,375
‫אבל זו טיסה של שעה וחצי.
היא לא כזו רחוקה.‬

416
00:21:47,833 --> 00:21:48,916
‫זה יהיה טוב, נכון?‬

417
00:21:50,000 --> 00:21:54,541
‫אתה ואני, לבד,
כמו כשגרנו בארצות הברית.‬

418
00:21:55,250 --> 00:21:58,875
‫אנשים שם חושבים שהם גרינגוס
כי הם גרים במרחק שלוש שעות ממקאלן.‬

419
00:21:59,875 --> 00:22:02,750
‫הרחק מהמשפחות שלנו, מנואל.
בלי כל הלחץ.‬

420
00:22:03,500 --> 00:22:05,041
‫זה באמת לא מפתה אותך?‬

421
00:22:07,833 --> 00:22:10,166
- ‫- אני רוצה את זה.
- מותק...‬

422
00:22:10,708 --> 00:22:11,541
‫מותק.‬

423
00:22:13,416 --> 00:22:16,625
‫אני חושב שאני צריך לעבד את זה.‬

424
00:22:16,708 --> 00:22:17,750
‫תחשוב על זה.‬

425
00:22:17,833 --> 00:22:19,833
‫בלי למהר, בלי לחץ.‬

426
00:22:19,916 --> 00:22:23,333
‫חוץ מהעובדה שהם רוצים תשובה בתוך 24 שעות.‬

427
00:22:23,416 --> 00:22:27,791
‫אני חייב לספר לאמיליו ולסופיה,
הם לא יכולים להשיק את העסק לבד.‬

428
00:22:28,125 --> 00:22:29,791
- ‫- טוב.
- אני צריך לדבר עם הוריי.‬

429
00:22:29,958 --> 00:22:33,291
‫עם המשפחה שלי.
הם עוברים תקופה קשה. הם זקוקים לי.‬

430
00:22:34,041 --> 00:22:36,375
‫תדבר איתם, אבל תעשה את זה מהר, בסדר?‬

431
00:22:40,208 --> 00:22:41,125
‫מצטער.‬

432
00:22:41,541 --> 00:22:43,166
‫תקשיבו, חבר'ה...‬

433
00:22:44,291 --> 00:22:45,125
‫אני נראה בסדר?‬

434
00:22:45,750 --> 00:22:46,875
‫אתה נראה נהדר, אבא.‬

435
00:22:47,291 --> 00:22:48,500
‫אני נפגש עם אזמרלדה.‬

436
00:22:51,833 --> 00:22:52,750
‫מה לגבי העניבה?‬

437
00:22:54,208 --> 00:22:55,208
‫זה יותר מדי?‬

438
00:22:55,291 --> 00:22:57,208
‫לא, אתה נראה נהדר.‬

439
00:23:10,083 --> 00:23:12,041
- ‫- אבא!
- שלום, בן.‬

440
00:23:14,375 --> 00:23:15,458
‫לא קישטתם?‬

441
00:23:16,708 --> 00:23:20,291
‫אל תזכיר את זה בפני אימא.
בוא, אנחנו פה בפנים.‬

442
00:23:24,916 --> 00:23:27,041
‫לא הייתי כאן מאז יום האם.‬

443
00:23:28,791 --> 00:23:31,750
- ‫- הבית השתנה מאוד.
- אתה מתכוון, ריק מאוד.‬

444
00:23:32,333 --> 00:23:34,541
‫אבל זה נחמד לשבת על הרצפה.‬

445
00:23:35,083 --> 00:23:36,291
‫היפי מאוד.‬

446
00:23:38,333 --> 00:23:39,791
‫מזכיר לי את הנעורים שלנו.‬

447
00:23:39,875 --> 00:23:41,583
- ‫- בחייך, אל תהיה מגוחך!
- אימא!‬

448
00:23:42,250 --> 00:23:45,083
‫אנחנו כאן כדי לדבר על ההלוויה, בסדר?‬

449
00:23:45,458 --> 00:23:46,291
‫נכון.‬

450
00:23:47,958 --> 00:23:49,708
‫שלחת את מודעת האבל?‬

451
00:23:50,250 --> 00:23:52,250
‫אף אחד לא קורא עיתונים. למי אכפת?‬

452
00:23:52,333 --> 00:23:54,875
‫אני רוצה שכולם ידעו שהוא מת,‬

453
00:23:54,958 --> 00:23:57,625
- ‫- ושהם יפסיקו להאשים אותי.
- זו גם אשמתך.‬

454
00:23:57,708 --> 00:23:58,666
- ‫- אימא!
- אימא!‬

455
00:23:59,666 --> 00:24:00,500
‫שלחנו אותה.‬

456
00:24:03,708 --> 00:24:04,791
‫תודה על זה.‬

457
00:24:04,875 --> 00:24:07,958
‫זה היה הרעיון של סופיה.
ההלוויה תהיה פשוטה מאוד.‬

458
00:24:08,041 --> 00:24:10,291
- ‫- אל תצפה להרבה.
- כל דבר הוא בסדר.‬

459
00:24:10,750 --> 00:24:12,708
‫זה לא מגיע לאח הדפוק שלי.‬

460
00:24:13,333 --> 00:24:16,083
‫אימא, גם אני יכול להגיד...‬

461
00:24:16,208 --> 00:24:17,125
‫לא, מותק.‬

462
00:24:17,208 --> 00:24:19,083
‫מותר רק לאבא ה... שלך.‬

463
00:24:19,166 --> 00:24:20,958
‫מותק, בבקשה.‬

464
00:24:21,041 --> 00:24:22,375
‫אל תקרא לי "מותק".‬

465
00:24:22,458 --> 00:24:23,958
- ‫- לא מול הילדים!
- תקשיבו.‬

466
00:24:24,500 --> 00:24:26,750
‫זה יהיה ממש טוב לכולם, בסדר?‬

467
00:24:26,833 --> 00:24:30,291
‫זה יביא לסגירת מעגל ויעזור לנו להחלים.‬

468
00:24:34,458 --> 00:24:36,000
‫ההלוויה מחר, נכון?‬

469
00:24:36,083 --> 00:24:37,250
‫נכון.‬

470
00:24:37,333 --> 00:24:38,625
‫מושלם!‬

471
00:24:39,708 --> 00:24:41,083
‫אתם יודעים מה חל מחר, נכון?‬

472
00:24:42,208 --> 00:24:44,750
‫ליל כל הקדושים‬

473
00:24:47,833 --> 00:24:50,625
- ‫- זה יותר מדי מגונדר?
- לא, אתה נראה מושלם.‬

474
00:24:51,041 --> 00:24:53,708
‫שכרתי את החולצה מפוקה
כי אין לי שום בגד רשמי.‬

475
00:24:54,541 --> 00:24:56,083
‫צווארון פתוח נראה טוב יותר.‬

476
00:24:56,166 --> 00:24:57,041
‫מוצא חן בעינייך?‬

477
00:24:58,208 --> 00:25:02,791
‫הייתי רק בהלוויה אחת. של אבא שלי.
אני לא זוכר שאנשים לבשו לבוש רשמי.‬

478
00:25:02,875 --> 00:25:06,791
‫מובן שלא, לא הייתי מרשה זאת.
אבא שלך שנא רשמיות.‬

479
00:25:07,333 --> 00:25:10,916
‫אני זוכר שאנשים באו במכנסיים קצרים
ובכפכפים עם גרביים שחורות.‬

480
00:25:11,500 --> 00:25:12,583
‫לא באמת.‬

481
00:25:13,125 --> 00:25:15,416
- ‫- אני גם זוכר שלא בכית.
- לא בכיתי?‬

482
00:25:16,458 --> 00:25:18,541
‫איך אתה זוכר? היית צעיר כל כך.‬

483
00:25:18,625 --> 00:25:21,500
‫אני אפילו זוכר את היום שבו נולדתי.
ביום חמישי גשום.‬

484
00:25:21,583 --> 00:25:23,125
‫אני אמרתי לך את זה.‬

485
00:25:23,208 --> 00:25:24,541
‫כבר ידעתי את זה.‬

486
00:25:25,791 --> 00:25:26,625
‫חיימה!‬

487
00:25:30,625 --> 00:25:33,291
‫תזדרזו! אנחנו מאחרים.‬

488
00:25:36,791 --> 00:25:38,416
‫קנית "לחם המתים".‬

489
00:25:39,333 --> 00:25:41,458
‫לחם המתים הראשון של השנה.‬

490
00:25:42,625 --> 00:25:44,750
- ‫- אוי, חיימה...
- מה?‬

491
00:25:45,666 --> 00:25:48,625
‫אנחנו קונים אותו בסופרמרקט מאז אוגוסט.‬

492
00:25:49,125 --> 00:25:50,833
- ‫- לא...
- אם הייתי יודע שאתה רוצה,‬

493
00:25:50,916 --> 00:25:53,458
‫הייתי מביא לך לחם ממולא בארנבות שוקולד.‬

494
00:25:53,541 --> 00:25:55,500
‫לא טעמת את הלחם עם השוקולד?‬

495
00:25:55,583 --> 00:25:56,458
‫לא!‬

496
00:25:56,875 --> 00:26:01,791
‫אם אוכלים את לחם המתים מוקדם,
זה כמו לאכול כל לחם אחר!‬

497
00:26:02,416 --> 00:26:06,875
‫והוא מגיע בלי ארנבות!
בלי אגוזי לוז, בלי שוקולד, בלי כלום!‬

498
00:26:06,958 --> 00:26:09,000
‫לחם וסוכר. זהו זה!‬

499
00:26:09,458 --> 00:26:10,750
‫יש בו את הדברים האלה.‬

500
00:26:11,041 --> 00:26:13,750
‫אל תתעצבן. העין שלך מתעוותת.‬

501
00:26:13,833 --> 00:26:17,041
‫אף אחד לא מכבד את המשמעות של הדברים!‬

502
00:26:17,833 --> 00:26:19,125
‫אפשר להשיג אותו בדגנים.‬

503
00:26:20,500 --> 00:26:21,833
‫אז תאכל את הדגנים שלך.‬

504
00:26:23,708 --> 00:26:26,916
- ‫- למה אמרת את זה? אתה בסדר?
- הוא צריך להתרגל לרעיון.‬

505
00:26:27,000 --> 00:26:28,500
‫לא, אני לא בסדר.‬

506
00:26:29,041 --> 00:26:32,625
‫קשה לי שאנשים כבר לא מכבדים
את בצלאו ואת סונאצ'י קוקויה,‬

507
00:26:32,708 --> 00:26:34,708
‫אלי השאול של התרבות הזפוטקית.‬

508
00:26:35,458 --> 00:26:36,875
‫זה מעצבן אותי.‬

509
00:26:37,791 --> 00:26:41,125
‫תקשיבו, בואו נאכל את לחם המתים שלנו‬

510
00:26:41,208 --> 00:26:43,333
- ‫- ואז נלך.
- אני אגיע בקרוב.‬

511
00:26:43,416 --> 00:26:46,708
- ‫- אני מחכה לדבר הזה שהזמנתי.
- מה הזמנת?‬

512
00:26:46,791 --> 00:26:50,416
‫לא משהו גדול.
משהו להביע את תנחומיי.‬

513
00:27:09,500 --> 00:27:11,208
‫לא אמרת שזה יהיה פשוט, אימא?‬

514
00:27:15,250 --> 00:27:16,500
‫לא מצאת תמונה טובה יותר?‬

515
00:27:17,208 --> 00:27:18,750
‫זו הכי טובה שמצאתי.‬

516
00:27:18,833 --> 00:27:20,750
‫הוא לא היה אדם פוטוגני.‬

517
00:27:20,833 --> 00:27:23,250
‫טוב, לפחות הוא מחייך.‬

518
00:27:24,166 --> 00:27:25,083
‫הגופה הגיעה?‬

519
00:27:25,166 --> 00:27:26,416
‫למה אתה מתרגש כל כך?‬

520
00:27:26,500 --> 00:27:28,583
‫זו תהיה הגופה הראשונה שאראה.‬

521
00:27:28,666 --> 00:27:30,333
‫הראשונה מבין רבות, בתקווה.‬

522
00:27:30,416 --> 00:27:32,083
- ‫- מה?
- שום דבר.‬

523
00:27:32,583 --> 00:27:34,750
‫לאלו, לך להחליף בגדים, בבקשה.‬

524
00:27:34,833 --> 00:27:37,000
‫אתה לא יכול להיראות ככה
בהלוויה של דודך.‬

525
00:27:37,083 --> 00:27:39,250
‫אבל, אימא, זה גם ליל כל הקדושים!‬

526
00:27:39,333 --> 00:27:41,583
‫זה לא הוגן להכריח אותי לבחור בין השניים.‬

527
00:27:41,666 --> 00:27:43,833
‫לפחות יכולת להתלבש כמו ערפד.‬

528
00:27:44,500 --> 00:27:47,791
- ‫- היית נראה אלגנטי יותר.
- חשבתי על זה. הם בני אלמוות,‬

529
00:27:47,875 --> 00:27:49,250
‫אבל זומבים הם מתים-חיים,‬

530
00:27:49,333 --> 00:27:51,041
- ‫- זה מתאים יותר.
- אני מניחה,‬

531
00:27:51,125 --> 00:27:52,583
‫אבל עדיף שתהיה רשמי יותר.‬

532
00:27:52,666 --> 00:27:53,916
- ‫- כולם...
- הגופה!‬

533
00:27:54,583 --> 00:27:55,416
‫לאלו!‬

534
00:28:05,416 --> 00:28:06,458
‫אלה רק אתם.‬

535
00:28:06,541 --> 00:28:09,458
‫נחמד לראות גם אותך, ילד.‬

536
00:28:09,541 --> 00:28:11,375
‫מצטער. תיכנסו.‬

537
00:28:13,041 --> 00:28:13,958
‫איפה חיימה?‬

538
00:28:14,041 --> 00:28:16,458
- ‫- הוא בדרך.
- הבאתי לכם משהו.‬

539
00:28:16,541 --> 00:28:19,291
‫פנה ימינה. זהו זה.‬

540
00:28:19,375 --> 00:28:20,708
‫כן, תמשיך ישר. בדיוק.‬

541
00:28:22,000 --> 00:28:22,875
‫שמאלה.‬

542
00:28:22,958 --> 00:28:24,708
- ‫- לא, ימינה.
- שם, זה מושלם.‬

543
00:28:33,291 --> 00:28:34,500
‫הפרחים שלך?‬

544
00:28:34,583 --> 00:28:35,791
‫יפה פה.‬

545
00:28:36,666 --> 00:28:38,375
‫מאיפה השגת את כל זה?‬

546
00:28:38,458 --> 00:28:43,416
‫הקמח לעוגיות היה זול כי הוא פג תוקף.‬

547
00:28:43,500 --> 00:28:47,166
‫את הפרחים קטפתי
מהגינה של רוזאורה שגרה ממולי,‬

548
00:28:47,750 --> 00:28:50,250
‫ופוקה השאיל לי את הכיסאות.‬

549
00:28:50,333 --> 00:28:52,791
‫אני חייבת להחזיר אותם מחר ב-08:00‬

550
00:28:52,875 --> 00:28:55,208
‫כי משתמשים בהם לטבילה לנצרות.‬

551
00:28:55,750 --> 00:28:57,416
‫אני גאה בך כל כך.‬

552
00:28:57,500 --> 00:29:00,208
‫את הופכת להיות חתיכת יזמית.‬

553
00:29:00,583 --> 00:29:04,791
‫החלק הרע הוא שאנשים רבים
לא מעריכים את מה שאני עושה.‬

554
00:29:04,875 --> 00:29:06,791
- ‫- הם לא מעריכים?
- בינינו,‬

555
00:29:06,875 --> 00:29:09,416
‫אני חושבת שההלוויה הזאת לא תהיה פופולרית.‬

556
00:29:13,166 --> 00:29:14,708
- ‫- מה קורה?
- מה שלומך, חיימה?‬

557
00:29:15,500 --> 00:29:17,041
- ‫- שלום.
- שלום.‬

558
00:29:18,791 --> 00:29:20,166
‫איפה לשים את הדוד שלי?‬

559
00:29:23,250 --> 00:29:25,500
- ‫- זה המת?
- כן.‬

560
00:29:25,583 --> 00:29:27,458
- ‫- איזה...
- היי!‬

561
00:29:27,541 --> 00:29:28,625
‫לאלו!‬

562
00:29:28,708 --> 00:29:30,625
‫סליחה! אני מרגיש שרימו אותי.‬

563
00:29:30,708 --> 00:29:31,875
‫תראו!‬

564
00:29:40,625 --> 00:29:41,750
‫פה זה בסדר?‬

565
00:29:45,125 --> 00:29:45,958
‫מושלם.‬

566
00:29:46,458 --> 00:29:50,000
‫אל תדליקו את הנרות.
אני מחזירה אותם לחנות.‬

567
00:29:50,083 --> 00:29:53,666
‫כמו שאמרתי, אני גאה בך!‬

568
00:29:54,250 --> 00:29:57,000
‫אשתך הופכת להיות חתיכת יזמית.‬

569
00:29:58,375 --> 00:30:02,750
‫למה הבאת אותו ככה? מעובד!
רציתי לראות גופה אמיתית.‬

570
00:30:02,833 --> 00:30:03,916
‫ילד ארור.‬

571
00:30:04,000 --> 00:30:05,333
‫למה?‬

572
00:30:06,666 --> 00:30:08,083
‫היו לי כל כך הרבה רעיונות.‬

573
00:30:09,333 --> 00:30:12,666
- ‫- איך בטיפול, לאלו?
- הם לא יכולים לממן אותו.‬

574
00:30:13,333 --> 00:30:15,208
‫למה לא קישטת השנה, אזמרלדה?‬

575
00:30:15,291 --> 00:30:17,291
‫כי הייתי צריכה למכור את הקישוטים.‬

576
00:30:18,250 --> 00:30:19,166
‫סליחה.‬

577
00:30:19,708 --> 00:30:20,625
‫זה לא משנה.‬

578
00:30:20,916 --> 00:30:22,583
‫אם היית אומרת לי, הייתי מביא.‬

579
00:30:23,583 --> 00:30:26,500
‫נכון, קישוטים לחג המולד
היו מתאימים לכאן.‬

580
00:30:27,333 --> 00:30:30,750
‫חג מולד לפני שנה
היום בו המשפחות נפגשו לראשונה‬

581
00:30:35,458 --> 00:30:37,875
‫אף אחד לא מבין את הבדיחה, לידיה. תשתקי.‬

582
00:30:39,083 --> 00:30:39,916
‫אל תרביץ לי.‬

583
00:30:40,458 --> 00:30:42,750
‫בעבר, חג המולד שלנו היה נפלא,‬

584
00:30:44,208 --> 00:30:47,000
‫וליל כל הקדושים שלנו היה אגדי.‬

585
00:30:47,500 --> 00:30:51,583
‫תעלול או ממתק!‬

586
00:30:51,958 --> 00:30:53,958
‫תעלול או ממתק!‬

587
00:31:05,791 --> 00:31:06,625
‫שלום.‬

588
00:31:10,458 --> 00:31:11,791
‫תעלול או ממתק.‬

589
00:31:12,958 --> 00:31:15,208
- ‫- מה?
- תעלול או ממתק.‬

590
00:31:17,500 --> 00:31:18,750
‫בטח. קחו קצת ממתקים.‬

591
00:31:19,500 --> 00:31:21,375
‫ממתקים! הרבה ממתקים.‬

592
00:31:21,458 --> 00:31:23,416
- ‫- אני!
- הרבה ממתקים‬

593
00:31:23,958 --> 00:31:25,375
- ‫- ממתקים!
- אני!‬

594
00:31:26,500 --> 00:31:28,250
‫יש עוד. בואו לפה.‬

595
00:31:28,333 --> 00:31:30,333
‫השנה שעברה הייתה הטובה ביותר.‬

596
00:31:30,416 --> 00:31:34,458
- ‫- התחפשתי למכשפה.
- חשבתי שהתחפשת לאירמה סראנו.‬

597
00:31:35,458 --> 00:31:37,833
‫לפני שנתיים, התחפשתי לפרדי קרוגר.‬

598
00:31:38,875 --> 00:31:40,041
‫היא לא הייתה לורה בוזו?‬

599
00:31:40,125 --> 00:31:41,708
‫חשבתי שהיא אלפרדו פאלאסיוס.‬

600
00:31:45,583 --> 00:31:48,666
‫גם לנו היו מסורות של ליל כל הקדושים.‬

601
00:31:49,833 --> 00:31:50,958
‫ילדים!‬

602
00:31:52,000 --> 00:31:54,083
- ‫- אימא!
- אימא!‬

603
00:31:54,625 --> 00:31:56,625
‫מתוקים...‬

604
00:31:56,875 --> 00:31:58,833
- ‫- נוכל לצאת ל"תעלול או ממתק"?
- לא.‬

605
00:31:58,916 --> 00:32:00,583
- ‫- מה אם נכין תחפושות לבד?
- לא.‬

606
00:32:00,666 --> 00:32:01,708
‫כן!‬

607
00:32:01,791 --> 00:32:03,500
- ‫- לא.
- למה לא?‬

608
00:32:03,583 --> 00:32:06,375
‫אנחנו צריכים רק שני סדינים ומספריים.‬

609
00:32:06,458 --> 00:32:08,250
- ‫- לא!
- למה לא?‬

610
00:32:08,333 --> 00:32:11,958
‫כמה פעמים אני צריכה להסביר שליל כל הקדושים‬

611
00:32:12,041 --> 00:32:14,750
‫הומצא על ידי אמריקאים אימפריאליסטיים,‬

612
00:32:14,875 --> 00:32:16,083
‫ושבבית הזה‬

613
00:32:16,166 --> 00:32:19,500
‫אנחנו לא תומכים בפלישה תרבותית שכזו.‬

614
00:32:19,583 --> 00:32:20,750
‫בואו נאכל.‬

615
00:32:21,208 --> 00:32:22,708
‫למה לא?‬

616
00:32:22,791 --> 00:32:25,000
- ‫- הורסת שמחות.
- זו הונאה.‬

617
00:32:25,583 --> 00:32:30,541
‫תסבירו לי למה אני צריכה לקנות ממתקים
כדי לחלק לילדים אחרים, רק כדי ששניכם‬

618
00:32:30,625 --> 00:32:35,333
‫תצאו ותעמדו בפני סכנות ליליות
כדי לבקש את אותם הממתקים בדיוק?‬

619
00:32:35,416 --> 00:32:38,041
‫אני יכולה פשוט לקנות אותם ולתת לכם.‬

620
00:32:38,125 --> 00:32:39,625
- ‫- את נותנת לנו ממתקים?
- לא,‬

621
00:32:39,708 --> 00:32:41,875
‫כי עלינו להילחם בחורים בשיניים.‬

622
00:32:43,541 --> 00:32:44,458
‫אימא.‬

623
00:32:45,208 --> 00:32:47,541
‫מה אם יגיעו היום ילדים לבקש ממתקים?‬

624
00:32:48,583 --> 00:32:51,625
‫לאלו, אם מישהו יבוא, יש לך את רשותי‬

625
00:32:51,708 --> 00:32:54,583
‫להתמודד עם המצב לפי ראות עיניך, מותק.‬

626
00:32:55,541 --> 00:32:57,416
- ‫- באמת?
- כן.‬

627
00:33:00,875 --> 00:33:03,750
- ‫- מגניב!
- אני אלך איתו.‬

628
00:33:04,416 --> 00:33:06,875
‫יש אנשים שנהיים אלימים‬

629
00:33:06,958 --> 00:33:08,416
‫אם הם לא מקבלים סוכר.‬

630
00:33:15,500 --> 00:33:17,208
- ‫- מה שלומך?
- בסדר.‬

631
00:33:17,958 --> 00:33:20,333
- ‫- עשיתי קצת חושבים.
- בקשר למה?‬

632
00:33:22,416 --> 00:33:24,083
‫לפני שנה, הדוד שלנו חי.‬

633
00:33:24,708 --> 00:33:27,708
‫עדיין היה לנו כסף,
ההורים שלנו היו ביחד.‬

634
00:33:29,125 --> 00:33:30,291
‫זה היה הבית שלנו.‬

635
00:33:31,291 --> 00:33:34,125
‫טכנית, הוא עדיין הבית שלנו,
עד שנמכור אותו.‬

636
00:33:36,125 --> 00:33:38,375
‫אבל את צודקת, אחותי.‬

637
00:33:39,250 --> 00:33:42,375
‫לפעמים אנחנו מתמודדים
עם דברים שאין לנו שליטה עליהם.‬

638
00:33:42,458 --> 00:33:44,875
- ‫- כן.
- מה תחשבי אם אומר לך‬

639
00:33:44,958 --> 00:33:47,916
‫שלידיה ואני מתכוונים לעבור למונטריי?‬

640
00:33:48,333 --> 00:33:49,375
‫באמת?‬

641
00:33:49,458 --> 00:33:50,750
‫קדימה!‬

642
00:33:51,166 --> 00:33:52,708
‫להתראות, מנואליטו!‬

643
00:33:53,375 --> 00:33:56,791
‫אני יודע שזו תקופה קשה
עבור המשפחה, עבורך‬

644
00:33:57,458 --> 00:34:00,416
‫ועבור החברה. לא הצלחנו לגייס את הכסף.‬

645
00:34:01,000 --> 00:34:03,291
‫אולי זה סימן, את יודעת?‬

646
00:34:07,083 --> 00:34:08,125
‫חבל מאוד.‬

647
00:34:08,916 --> 00:34:11,083
‫ברצינות, לכל דבר יש סיבה.‬

648
00:34:11,958 --> 00:34:14,708
‫כלומר, אני עדיין יכול לעבוד איתכם משם.‬

649
00:34:14,791 --> 00:34:17,500
‫קודם אתה צריך להתבסס,
להתמצא בעיר,‬

650
00:34:17,583 --> 00:34:20,375
‫לטעום את העז הצלויה, לצלות כמה סטייקים.‬

651
00:34:20,458 --> 00:34:22,666
- ‫- אתה תהיה ממש עסוק.
- לא עד כדי כך.‬

652
00:34:22,750 --> 00:34:25,625
‫זה לא משהו שמנכ"ל חברה עושה.‬

653
00:34:25,708 --> 00:34:27,416
‫אתה יכול למנות מחליף.‬

654
00:34:27,833 --> 00:34:30,250
- ‫- כן...
- כלומר, אם לזרוק שם אקראי...‬

655
00:34:31,083 --> 00:34:34,958
- ‫- אני יכולה לעשות את זה?
- אין סיכוי.‬

656
00:34:35,041 --> 00:34:36,083
‫מה?‬

657
00:34:36,750 --> 00:34:39,458
- ‫- את רוצה שאעזוב.
- לא, מנואל, ברור שלא.‬

658
00:34:39,541 --> 00:34:41,750
‫ידעתי שלא אהבת את דרך הניהול שלי.‬

659
00:34:41,833 --> 00:34:44,250
‫הניהול שלך לא משאיר לנו מקום.‬

660
00:34:44,333 --> 00:34:46,791
- ‫- נתתי לכם לבחור את הבקבוק.
- ואז שינית אותו.‬

661
00:34:46,875 --> 00:34:48,416
‫היה עליי להשתמש במומחיות שלי.‬

662
00:34:49,250 --> 00:34:51,875
- ‫- התואר השני שלך.
- לא רק התואר שלי, סופיה.‬

663
00:34:52,416 --> 00:34:55,750
‫מי למד את הביוגרפיות
של גייטס, של ג'ובס ושל סלים?‬

664
00:34:55,833 --> 00:34:59,250
‫מי צפה ב"זאב מוול סטריט"
עשר פעמים בשבוע אחד?‬

665
00:34:59,333 --> 00:35:03,500
‫מי הורחק מפורום המעריצים של שאקירה
כי הוא היה אינטנסיבי מדי?‬

666
00:35:03,583 --> 00:35:08,291
‫הם אמרו שהחומר המוקדם שלה
טוב יותר מהחומר החדש שלה,‬

667
00:35:08,375 --> 00:35:11,416
‫וכל מה ששאקירה איזבל מבאראק ריפול
עושה הוא מושלם!‬

668
00:35:11,958 --> 00:35:15,916
‫אני לא רוצה שתעבור. אבל אם אתה עובר,‬

669
00:35:16,000 --> 00:35:18,583
‫זה הרגע שלי להיות חזקה ולהיענות לאתגר.‬

670
00:35:19,625 --> 00:35:20,791
‫לטובת הבירה.‬

671
00:35:21,875 --> 00:35:22,833
‫בוגדת!‬

672
00:35:27,500 --> 00:35:28,916
‫סלח לי, פרנסיסקו.‬

673
00:35:31,666 --> 00:35:32,916
‫אל תרוץ.‬

674
00:35:33,875 --> 00:35:34,708
‫לאט לאט.‬

675
00:35:39,500 --> 00:35:41,208
‫תעלול או ממתק!‬

676
00:35:41,291 --> 00:35:44,583
- ‫- תעלול או ממתק!
- לא, ילדים.‬

677
00:35:44,666 --> 00:35:48,125
‫ליל כל הקדושים
הוא אפילו לא מסורת מקסיקנית.‬

678
00:35:48,666 --> 00:35:50,125
‫למה שלא תלכו הביתה,‬

679
00:35:50,208 --> 00:35:52,958
‫ותחזרו ביום המתים
בשביל ממתקי הגולגולת שלכם?‬

680
00:35:53,041 --> 00:35:55,250
‫אבל... אתה נותן לנו ממתקים, נכון?‬

681
00:35:55,958 --> 00:35:58,000
‫לא, ידידי הקטן, אין לנו ממתקים,‬

682
00:35:58,083 --> 00:36:02,208
‫אבל זה יעזור לבנות
את העמידות שלכם לתסכול.‬

683
00:36:02,375 --> 00:36:05,000
‫אז תסתלקו מכאן. קדימה.‬

684
00:36:05,083 --> 00:36:06,291
- ‫- ביי.
- ביי.‬

685
00:36:06,833 --> 00:36:07,833
‫ביי.‬

686
00:36:10,250 --> 00:36:12,000
‫המסורות נשכחות.‬

687
00:36:12,083 --> 00:36:14,083
- ‫- מה?
- הן נשכחות!‬

688
00:36:14,166 --> 00:36:16,625
‫הילדים היום גדלים בלי הקסם‬

689
00:36:16,708 --> 00:36:18,875
‫של יום המתים האמיתי.‬

690
00:36:18,958 --> 00:36:20,166
‫לא, חיימה.‬

691
00:36:20,250 --> 00:36:23,541
‫יום המתים פופולרי מאוד עכשיו.
הוא מופיע בסרטים.‬

692
00:36:23,625 --> 00:36:26,166
‫זו גרסה הוליוודית מזויפת.‬

693
00:36:27,666 --> 00:36:29,750
‫זה לא כמו שהיה כשהייתי ילד.‬

694
00:36:29,833 --> 00:36:31,833
‫אתה מתחיל להיות נוסטלגי, נכון?‬

695
00:36:31,916 --> 00:36:33,083
‫כן, אז מה?‬

696
00:36:33,166 --> 00:36:34,375
‫אני אחכה עד שתסיים.‬

697
00:36:53,833 --> 00:36:55,458
‫נו, באמת! בהילוך איטי?‬

698
00:37:00,625 --> 00:37:01,500
‫חיימה!‬

699
00:37:02,333 --> 00:37:03,166
‫מה?‬

700
00:37:03,250 --> 00:37:04,625
‫זה בדיוק כמו ב"קוקו",‬

701
00:37:04,708 --> 00:37:05,916
‫אבל משעמם יותר!‬

702
00:37:06,458 --> 00:37:08,666
‫לפחות לקוקו היו אלבריחה קסומים.‬

703
00:37:08,750 --> 00:37:12,666
‫לאלו, איך אלבריחה קסומים
קשורים ליום המתים?‬

704
00:37:12,750 --> 00:37:14,916
‫קשורים מאוד. זה מה שטוענים בסרט.‬

705
00:37:15,916 --> 00:37:17,791
‫בוואחאקה עושים מצעד כמו אצלנו?‬

706
00:37:17,875 --> 00:37:19,958
‫לא. איזה מצעד?‬

707
00:37:20,041 --> 00:37:21,333
‫יש לנו מצעד בכל שנה.‬

708
00:37:21,416 --> 00:37:25,375
‫טוב, כן, לאלו,
אבל הם לקחו את זה מג'יימס בונד.‬

709
00:37:25,458 --> 00:37:29,416
‫זה אומר שהגרינגוס גורמים
ליום המתים להיות פופולרי יותר.‬

710
00:37:29,500 --> 00:37:31,541
‫בכלל לא! אתה לא מבין?‬

711
00:37:31,625 --> 00:37:34,458
- ‫- איך אתה יכול לחשוב כך, לאלו?
- זה נכון, חיימה.‬

712
00:37:36,208 --> 00:37:38,708
‫לא!‬

713
00:37:40,250 --> 00:37:42,083
- ‫- זה חיימה?
- מה קורה?‬

714
00:37:42,166 --> 00:37:45,458
‫אולי הוא גילה שמוכרים בסופרמרקט
ממתקי גולגולות בטעם סלסה.‬

715
00:37:46,375 --> 00:37:47,791
- ‫- באמת?
- לא.‬

716
00:37:50,750 --> 00:37:52,125
‫זה עצוב כל כך.‬

717
00:37:52,833 --> 00:37:55,208
‫להתקשר לפוקה ולבקש ממנו להביא את החבר'ה?‬

718
00:37:55,750 --> 00:37:56,958
‫לא, זה בסדר כמו שזה.‬

719
00:37:57,541 --> 00:38:00,500
‫ההלוויה של אבי הייתה מלאה.
לא היו מספיק כיסאות.‬

720
00:38:00,583 --> 00:38:01,625
‫כן.‬

721
00:38:02,250 --> 00:38:04,625
‫כולם אהבו את האיש הזה.‬

722
00:38:05,208 --> 00:38:07,916
‫אפילו הגננת שלו הגיעה,‬

723
00:38:08,000 --> 00:38:10,666
‫והאיש שעזר לו ברשות המיסים.‬

724
00:38:12,958 --> 00:38:14,375
‫אני רוצה משהו מדהים.‬

725
00:38:15,666 --> 00:38:17,625
‫אני אהיה לבוש בחליפת נצנצים.‬

726
00:38:18,250 --> 00:38:21,541
‫על הארון שלי יהיה ציור במברשת אוויר
של החמור שלי, רמירו.‬

727
00:38:21,625 --> 00:38:24,625
‫זיקוקים, כל האקסיות שלי בוכות.‬

728
00:38:24,708 --> 00:38:28,500
‫"בנדה אם-אס" יבצעו את "אל פטרון"
בזמן שמשגרים את האפר שלי לחלל.‬

729
00:38:29,541 --> 00:38:32,291
- ‫- משהו כזה.
- מזל שעדיין לא תכננת אותה.‬

730
00:38:35,125 --> 00:38:38,000
‫מה את רוצה?
מעולם לא דיברנו על זה.‬

731
00:38:38,083 --> 00:38:40,666
‫אשמח שיקפיאו אותי
כמו שהקפיאו את וולט דיסני.‬

732
00:38:41,416 --> 00:38:43,541
- ‫- אני רציני.
- גם אני.‬

733
00:38:44,208 --> 00:38:46,250
‫אני רוצה שיקפיאו אותי, ושיפשירו‬

734
00:38:46,333 --> 00:38:50,333
‫כשימצאו תרופה
למה שזה לא היה שהרג אותי.‬

735
00:38:51,166 --> 00:38:55,750
‫ואם לא, שפשוט ישאירו אותי במקפיא לנצח.‬

736
00:38:56,250 --> 00:38:57,083
‫אימא.‬

737
00:38:58,458 --> 00:39:00,375
‫אני לא אוהבת לדבר על הדברים האלה.‬

738
00:39:02,416 --> 00:39:03,250
‫כן, זה קורה.‬

739
00:39:03,875 --> 00:39:06,250
‫זה סימן לכאב שלא התמודדת אותו.‬

740
00:39:07,583 --> 00:39:09,375
‫אני בטוח שזה מה שפוקה היה אומר.‬

741
00:39:10,375 --> 00:39:14,041
‫הגיע הזמן לסיים.
אף אחד אחר לא מגיע.‬

742
00:39:14,125 --> 00:39:15,916
- ‫- לא!
- למה לא?‬

743
00:39:16,000 --> 00:39:18,708
‫אנחנו יכולים לחכות עוד קצת.‬

744
00:39:18,791 --> 00:39:21,208
‫כן, אבא. אתה צריך לומר כמה מילים.‬

745
00:39:23,416 --> 00:39:24,875
‫למה אני?‬

746
00:39:24,958 --> 00:39:27,083
- ‫- הוא היה אח שלך, אבא.
- כן.‬

747
00:39:27,708 --> 00:39:29,250
‫אני בטוח שאתה מתגעגע אליו.‬

748
00:39:30,541 --> 00:39:34,250
‫גם אם אחים יכולים לאחל
שתיעלם מעל פני האדמה.‬

749
00:39:34,375 --> 00:39:35,958
- ‫- אוי, מנואל.
- אחים של מי?‬

750
00:39:36,083 --> 00:39:39,000
- ‫- הוא מדבר עליי.
- אני עדיין לא מבין את זה.‬

751
00:39:39,833 --> 00:39:41,666
‫אני לא יודע מה לומר, סופי.‬

752
00:39:41,750 --> 00:39:45,000
‫תחשוב על זיכרון נחמד שיש לך ממנו.‬

753
00:39:46,625 --> 00:39:47,791
‫אני יודע!‬

754
00:39:49,041 --> 00:39:52,500
‫כשהיינו ילדים, מכרנו לימונדה ברחוב שלנו.‬

755
00:39:54,250 --> 00:39:57,208
‫הצלחנו מאוד. הרווחנו הרבה כסף.‬

756
00:39:59,083 --> 00:40:02,791
‫אני רציתי לקנות יו-יו וכמה גולות
עם החלק שלי.‬

757
00:40:03,416 --> 00:40:04,333
‫אבל...‬

758
00:40:05,375 --> 00:40:06,333
‫אבל מה?‬

759
00:40:06,875 --> 00:40:08,875
‫אבל חורחה שמר את כל הכסף לעצמו,‬

760
00:40:10,500 --> 00:40:16,166
‫כי הוא חתך את הלימונים
ושם את הסוכר במים.‬

761
00:40:16,916 --> 00:40:21,208
‫עוד מישהו רוצה לחלוק איתנו סיפור?‬

762
00:40:21,291 --> 00:40:22,333
‫אני!‬

763
00:40:23,000 --> 00:40:24,500
‫לפעמים הוא היה מצחיק אותי.‬

764
00:40:26,291 --> 00:40:28,625
‫לדוגמה, ביום ההולדת שלי.‬

765
00:40:28,708 --> 00:40:31,916
‫היינו משחקים משחק.
היה לו כסף באחת מידיו.‬

766
00:40:32,041 --> 00:40:34,791
‫אם ניחשתי באיזו יד,
הייתי שומר את הכסף,‬

767
00:40:34,875 --> 00:40:37,958
‫אבל אם טעיתי, הייתי צריך לשלם לו.‬

768
00:40:43,083 --> 00:40:44,291
‫איך לא שמנו לב קודם?‬

769
00:40:46,250 --> 00:40:47,583
‫אני איפטר מהילדים.‬

770
00:40:55,208 --> 00:40:56,416
‫שלום, אדוני.‬

771
00:40:57,166 --> 00:41:00,583
‫אני אוהב את התחפושת שלך,
אבל אין לנו ממתקים.‬

772
00:41:00,666 --> 00:41:03,666
‫חוץ מזה, אתה זקן מכדי לבקש ממתקים, לא?‬

773
00:41:03,750 --> 00:41:05,625
‫זו ההלוויה של חורחה סן רומאן?‬

774
00:41:06,083 --> 00:41:07,791
- ‫- כן.
- זוז מדרכי.‬

775
00:41:16,916 --> 00:41:19,083
‫לא חשבתי שתבוא, הומברטו.‬

776
00:41:20,208 --> 00:41:22,125
‫באתי לוודא שהוא מת.‬

777
00:41:23,416 --> 00:41:26,458
‫יש שמועה שהוא זייף את מותו
כדי לשמור את הכסף.‬

778
00:41:26,541 --> 00:41:28,875
‫אני אוהב תיאוריות קונספירציה.‬

779
00:41:29,583 --> 00:41:32,833
‫הדוד חורחה כנראה
הלך לחיות על אותו האי‬

780
00:41:32,916 --> 00:41:36,041
‫שמייקל ג'קסון,
אלביס פרסלי וחואן גבריאל חיים בו.‬

781
00:41:37,541 --> 00:41:39,916
- ‫- זה האפר שלו.
- האם בדקת אותו?‬

782
00:41:41,166 --> 00:41:42,416
‫יכול להיות שזה רק אבק.‬

783
00:41:44,708 --> 00:41:46,250
‫מעולם לא חשבתי על זה.‬

784
00:41:46,333 --> 00:41:50,000
‫תן לי קופסת טאפרוור
ואני אבדוק אותו במעבדה.‬

785
00:41:50,083 --> 00:41:53,041
‫נראה לכם שאתן לו טאפרוור?
מה אם הוא לא יחזיר אותה?‬

786
00:41:55,958 --> 00:41:57,666
‫קדימה. הכול ממש טעים.‬

787
00:42:02,625 --> 00:42:04,958
‫צ'אטיטה! תודה שבאתם.‬

788
00:42:05,041 --> 00:42:07,333
‫לא האמנו שהמנוול באמת מת.‬

789
00:42:08,333 --> 00:42:10,000
‫אתם חושבים שאני מטומטמת?‬

790
00:42:10,875 --> 00:42:12,416
‫את לא מגדת העתידות?‬

791
00:42:12,500 --> 00:42:15,208
- ‫- כן, זו אני.
- היית צריכה להזהיר אותי!‬

792
00:42:15,916 --> 00:42:17,250
‫את יודעת אם מרתה מגיעה?‬

793
00:42:17,833 --> 00:42:20,083
‫מרתה...‬

794
00:42:20,166 --> 00:42:21,875
- ‫- שלום.
- שלום.‬

795
00:42:21,958 --> 00:42:23,291
‫אני יכולה לדבר איתך?‬

796
00:42:24,666 --> 00:42:28,666
‫ידעת שהיא תפריע לנו?
או שאת מופתעת?‬

797
00:42:29,208 --> 00:42:31,166
‫אל תקשיבי לו. בוא הנה!‬

798
00:42:32,875 --> 00:42:34,625
‫בוא הנה, פרנסיסקו.‬

799
00:42:36,791 --> 00:42:41,583
‫אף אחד מהאנשים האלה
לא הגיע כדי להיפרד מאחיך.‬

800
00:42:41,666 --> 00:42:43,041
‫הם כאן כדי ללכלך עליו.‬

801
00:42:43,125 --> 00:42:46,250
- ‫- אז מה?
- זה חוסר כבוד כלפי המנוח.‬

802
00:42:47,791 --> 00:42:50,291
‫גם אני לכלכתי עליו כמה פעמים,‬

803
00:42:51,125 --> 00:42:54,000
‫אבל רק ליד חברים.‬

804
00:42:54,083 --> 00:42:56,625
‫הם מוציאים קיטור. תני להם.‬

805
00:42:57,375 --> 00:43:01,083
‫אם הייתי יודעת שצ'אטיטה תבוא,
הייתי משתדלת יותר עם העוגיות.‬

806
00:43:05,500 --> 00:43:06,666
‫חורחה!‬

807
00:43:06,750 --> 00:43:08,333
‫מי זאת?‬

808
00:43:08,416 --> 00:43:09,875
‫למה?‬

809
00:43:09,958 --> 00:43:10,958
‫מרתה!‬

810
00:43:12,583 --> 00:43:13,541
‫מי?‬

811
00:43:17,833 --> 00:43:20,666
‫יש לי חדשות רעות,
ואני לא בטוח איך תקבל אותן.‬

812
00:43:21,541 --> 00:43:22,708
‫רמירו בסדר?‬

813
00:43:23,291 --> 00:43:24,875
‫תגיד לי את האמת! לא...‬

814
00:43:24,958 --> 00:43:27,291
‫לא, אני לא בטוח שאני רוצה לדעת.‬

815
00:43:27,375 --> 00:43:29,083
‫אלוהים! רמירו!‬

816
00:43:29,166 --> 00:43:32,125
‫הוא היה צעיר כל כך! מלא אנרגיה כל כך!‬

817
00:43:32,208 --> 00:43:34,666
- ‫- אלוהים, קח אותי במקום!
- לא, חבר.‬

818
00:43:34,750 --> 00:43:37,541
‫לא, אמיליו, אתה יודע מה דעתי על חמורים.‬

819
00:43:37,625 --> 00:43:40,125
- ‫- רמירו בסדר.
- הפחדת אותי.‬

820
00:43:40,208 --> 00:43:41,833
‫למה שתגיד את זה?‬

821
00:43:41,916 --> 00:43:43,416
‫לא אמרתי כלום.‬

822
00:43:44,500 --> 00:43:46,375
‫העניין הוא שאני עובר למונטריי.‬

823
00:43:46,458 --> 00:43:48,541
- ‫- כן, לידיה אמרה לנו.
- לא.‬

824
00:43:53,625 --> 00:43:55,500
‫אני חייב לעזוב את החברה.‬

825
00:43:56,333 --> 00:43:57,250
‫באמת?‬

826
00:43:59,750 --> 00:44:00,666
‫חבל מאוד.‬

827
00:44:02,000 --> 00:44:03,916
‫אתה מוכן לפחות להעמיד פנים?‬

828
00:44:04,833 --> 00:44:06,708
‫אני נשבע שזה מעציב אותי.‬

829
00:44:07,416 --> 00:44:08,958
‫אפשר לנהל את משאבי אנוש?‬

830
00:44:09,041 --> 00:44:10,250
‫מה?‬

831
00:44:10,333 --> 00:44:12,541
‫אם תעזוב, יהיו הרבה משרות פנויות.‬

832
00:44:13,083 --> 00:44:15,750
‫אני מותיר חלל עצום בחברה.‬

833
00:44:15,833 --> 00:44:17,750
- ‫- אתם צריכים אותי.
- תהיה בליבנו,‬

834
00:44:17,833 --> 00:44:21,208
‫אבל אנחנו נעבור את זה. אני מבטיח.‬

835
00:44:22,083 --> 00:44:24,791
‫תודה על הכול! בהצלחה!‬

836
00:44:26,541 --> 00:44:28,458
‫אימא, אני אהיה מנהל משאבי אנוש.‬

837
00:44:28,541 --> 00:44:30,125
‫זה נחמד.‬

838
00:44:31,166 --> 00:44:32,000
‫מה את עושה?‬

839
00:44:32,083 --> 00:44:33,791
‫אזמרלדה שלחה אותי להביא יין.‬

840
00:44:35,125 --> 00:44:38,375
‫אתה רואה את התנור שלה? הוא מדהים.‬

841
00:44:38,958 --> 00:44:39,875
‫הוא די אדיר.‬

842
00:44:40,875 --> 00:44:42,583
‫כמו טכנולוגיה של חייזרים.‬

843
00:44:42,666 --> 00:44:46,916
‫אתה פשוט לוחץ על המספרים.
אתה לא צריך לחשב שום דבר.‬

844
00:44:47,916 --> 00:44:50,500
‫כשאהיה מיליונר, אקנה לך תנור כזה,‬

845
00:44:50,583 --> 00:44:53,000
‫אבל שנינו יודעים שתסרבי לו.‬

846
00:44:53,625 --> 00:44:56,333
‫לי ולתנור שלי יש היסטוריה ארוכה ביחד.‬

847
00:45:01,541 --> 00:45:03,375
‫לא, זה לא מתחמם.‬

848
00:45:04,875 --> 00:45:05,875
‫בואי נראה.‬

849
00:45:05,958 --> 00:45:07,541
‫תני לזה הזדמנות.‬

850
00:45:07,625 --> 00:45:11,083
- ‫- אם תאיצי בו, הוא לא יעבוד.
- חשבתי שתיקנו אותו.‬

851
00:45:14,333 --> 00:45:15,875
‫תיקנו. הוא עובד מצוין.‬

852
00:45:17,250 --> 00:45:20,375
‫לא, העוגיות עדיין נאות.‬

853
00:45:20,458 --> 00:45:24,000
‫הן נאות כרגע, אבל קצת אמונה.‬

854
00:45:24,291 --> 00:45:30,083
‫לא. "קצת אמונה" זה מה שאמרת
על המקרר, על המקלחת ועל המכונית.‬

855
00:45:30,708 --> 00:45:33,458
- ‫- מה הבעיה?
- איך אתה יכול לשאול את זה?‬

856
00:45:33,541 --> 00:45:37,416
‫בקצב הזה, אני אהיה
המאמינה הכי אדוקה בשכונה.‬

857
00:45:39,208 --> 00:45:41,125
‫אבדוק אותו שוב כשאחזור.‬

858
00:45:43,166 --> 00:45:44,166
‫תקשיב.‬

859
00:45:45,166 --> 00:45:47,416
‫למה שלא תיתן לי להתקשר לשרברב?‬

860
00:45:47,958 --> 00:45:49,375
‫רוזה, נעלבתי.‬

861
00:45:50,833 --> 00:45:52,166
‫אם נתקשר לשרברב,‬

862
00:45:52,250 --> 00:45:54,375
‫לא נוכל ללכת לחוף הים.
הבטחנו לילדים.‬

863
00:45:54,458 --> 00:45:57,583
- ‫- הם צעירים כל כך, הם לא יזכרו.
- הבטחתי להם.‬

864
00:45:58,416 --> 00:46:00,958
‫אני אקנה צינור חדש,
אני חושב שהבעיה בו,‬

865
00:46:01,041 --> 00:46:03,916
- ‫- וזה יתוקן הלילה.
- אל תחזור מאוחר.‬

866
00:46:06,333 --> 00:46:07,583
‫אל תתגעגעי אליי מדי.‬

867
00:46:16,000 --> 00:46:18,958
‫הוא מעולם לא חזר עם הצינור.‬

868
00:46:19,916 --> 00:46:21,458
‫מעולם לא סיפרת לי את זה.‬

869
00:46:22,125 --> 00:46:23,000
‫לא.‬

870
00:46:23,083 --> 00:46:24,833
‫בגלל זה את לא רוצה תנור חדש.‬

871
00:46:24,916 --> 00:46:27,750
‫כי זה אומר להיפרד מאבא לנצח.‬

872
00:46:28,625 --> 00:46:30,625
‫אמיליו, תפסיק לדבר שטויות.‬

873
00:46:30,708 --> 00:46:31,791
‫אלה לא שטויות.‬

874
00:46:31,875 --> 00:46:33,708
‫יש לי אינטליגנציה רגשית גבוהה.‬

875
00:46:38,333 --> 00:46:40,708
‫זאת לא הסיבה. אנחנו צריכים לחסוך כסף.‬

876
00:46:40,791 --> 00:46:43,000
‫בגלל זה את לא מתקנת דברים בבית.‬

877
00:46:43,916 --> 00:46:47,500
‫בגלל זה את לא נותנת לחיימה לתקן כלום.
אם הוא יצא לקנות צינור,‬

878
00:46:48,375 --> 00:46:49,416
‫אולי הוא לא יחזור.‬

879
00:46:52,541 --> 00:46:54,666
‫בגלל זה את לא מתחתנת עם חיימה!‬

880
00:46:55,208 --> 00:46:58,875
‫אמיליו, תפסיק להקשיב למרתה דביילה,
זה ממש משפיע עליך.‬

881
00:46:59,416 --> 00:47:01,041
‫היא הופכת אותי לאדם טוב יותר.‬

882
00:47:01,125 --> 00:47:03,541
‫היא הופכת אותי לאדם טוב יותר.‬

883
00:47:04,333 --> 00:47:05,416
‫האומנם...‬

884
00:47:09,125 --> 00:47:11,166
‫סלחו לי. טוב לראות אתכם.‬

885
00:47:22,333 --> 00:47:25,333
- ‫- סיפרת למשפחה שלך?
- אני עושה את זה עכשיו.‬

886
00:47:26,583 --> 00:47:28,833
‫בלי לחץ או משהו, בסדר?‬

887
00:47:28,916 --> 00:47:33,250
‫אני רק רוצה שתדע
שאני צריכה לתת להם תשובה. היום.‬

888
00:47:33,458 --> 00:47:34,666
‫כן, מותק. אני יודע.‬

889
00:47:35,125 --> 00:47:37,708
‫רק תזכורת ידידותית, אתה יודע?‬

890
00:47:38,875 --> 00:47:41,125
‫רק שתדע, זה הכול.‬

891
00:47:44,958 --> 00:47:46,291
‫למה שלא נלך לחדר שלך?‬

892
00:47:47,875 --> 00:47:49,041
‫סתם ככה?‬

893
00:47:49,416 --> 00:47:50,541
‫סתם ככה.‬

894
00:47:51,625 --> 00:47:53,416
‫אנחנו צריכים לחגוג את החיים.‬

895
00:47:54,333 --> 00:47:56,958
‫זה יהיה קצת לא נוח. אין בו מיטה.‬

896
00:47:59,583 --> 00:48:00,791
‫אני לא צריכה מיטה.‬

897
00:48:04,583 --> 00:48:05,458
‫בואי נלך.‬

898
00:48:11,333 --> 00:48:15,458
‫תעלול או ממתק!‬

899
00:48:16,875 --> 00:48:20,500
‫שלדי קטרינה. אופייני כל כך.‬

900
00:48:21,958 --> 00:48:23,208
‫לפחות זה מקסיקני.‬

901
00:48:24,583 --> 00:48:26,208
‫אתם יודעים מי היה פוסאדה?‬

902
00:48:26,291 --> 00:48:27,958
‫תזדרז עם הממתקים.‬

903
00:48:28,041 --> 00:48:29,750
‫אתם לא מקבלים שום דבר.‬

904
00:48:29,833 --> 00:48:32,958
- ‫- אין לנו כלום, ילדים.
- אנחנו רוצים ממתקים!‬

905
00:48:33,083 --> 00:48:34,916
- ‫- אנחנו רוצים ממתקים!
- לא!‬

906
00:48:37,166 --> 00:48:38,125
‫מה קרה?‬

907
00:48:38,208 --> 00:48:40,458
‫חיימה, הילדים האלה הם הגרועים ביותר!‬

908
00:48:41,083 --> 00:48:43,291
- ‫- אתה מכיר אותם?
- כן.‬

909
00:48:43,375 --> 00:48:46,000
‫הם צבעו את הצ'יוואווה של השכן בוורוד‬

910
00:48:46,083 --> 00:48:48,791
‫ושרפו את העץ של גברת אוצ'ואה.‬

911
00:48:48,875 --> 00:48:49,750
‫בריונים.‬

912
00:48:49,833 --> 00:48:53,291
‫טוב, אני לימדתי אותם כל מה שהם יודעים.‬

913
00:48:53,958 --> 00:48:55,791
‫אם הם חברים שלך, דבר איתם.‬

914
00:48:56,375 --> 00:48:57,416
‫לא, חיימה!‬

915
00:48:59,458 --> 00:49:00,958
‫מאוחר מדי.‬

916
00:49:01,041 --> 00:49:02,708
‫הם ינסו לפלוש לבית!‬

917
00:49:03,583 --> 00:49:04,666
‫כך אני הייתי פועל.‬

918
00:49:05,625 --> 00:49:06,875
‫יש לנו רק אפשרות אחת.‬

919
00:49:08,166 --> 00:49:09,375
‫להגן עליו.‬

920
00:49:10,250 --> 00:49:12,375
- ‫- לעבודה.
- קדימה.‬

921
00:49:15,625 --> 00:49:16,458
‫שלום.‬

922
00:49:17,583 --> 00:49:18,416
‫שלום.‬

923
00:49:19,500 --> 00:49:20,625
‫האם הכרת את המנוח?‬

924
00:49:21,291 --> 00:49:22,166
‫כן.‬

925
00:49:23,333 --> 00:49:24,958
‫איך הכרת אותו?‬

926
00:49:25,791 --> 00:49:26,875
‫היינו ידידים.‬

927
00:49:27,333 --> 00:49:29,666
- ‫- אה.
- יזיזים.‬

928
00:49:31,625 --> 00:49:36,291
‫אני מתגעגעת אליך כל כך!
למה עזבת אותי? למה?‬

929
00:49:49,375 --> 00:49:50,875
‫אני לא יודע מה נכנס בך!‬

930
00:49:52,125 --> 00:49:53,750
‫זה הצטבר במשך זמן.‬

931
00:49:54,625 --> 00:49:56,500
‫מעולם לא ראיתי אותך שמחה כל כך.‬

932
00:49:57,458 --> 00:49:58,416
‫בהתחשב בכך...‬

933
00:49:59,333 --> 00:50:02,416
‫שהדוד המת שלי נמצא למטה.‬

934
00:50:04,125 --> 00:50:08,000
‫אני פשוט מרגישה
שהדברים יתחילו להשתפר עבורנו.‬

935
00:50:08,458 --> 00:50:10,083
‫המצב שלנו לא רע כל כך.‬

936
00:50:10,166 --> 00:50:12,625
‫לא, מובן שלא, אבל...‬

937
00:50:13,500 --> 00:50:18,291
‫זה יהיה נחמד לא להיתקל באבא שלך
בחדר האמבטיה לפני עלות השחר.‬

938
00:50:18,833 --> 00:50:20,041
‫מותק, את יודעת...‬

939
00:50:20,541 --> 00:50:23,666
- ‫- אני עדיין לא בטוח לגבי המעבר.
- לא, נכון.‬

940
00:50:23,750 --> 00:50:25,250
‫זה בסדר.‬

941
00:50:26,000 --> 00:50:27,416
‫בלי לחץ.‬

942
00:50:28,125 --> 00:50:31,458
‫בלי לחץ, אבל אני יכולה לקוות, נכון?‬

943
00:50:34,041 --> 00:50:35,416
‫נספיק סיבוב נוסף?‬

944
00:50:38,166 --> 00:50:40,041
‫חורחה היה איש נפלא.‬

945
00:50:40,125 --> 00:50:42,916
‫נפלא במלוא מובן המילה.‬

946
00:50:44,250 --> 00:50:45,750
- ‫- באמת?
- תודה.‬

947
00:50:47,416 --> 00:50:49,541
‫תקשיבי, את יודעת משהו על...‬

948
00:50:49,625 --> 00:50:52,791
‫הוא היה נדיב ואדיב כל כך...‬

949
00:50:52,875 --> 00:50:58,083
‫הוא היה פתוח וסקרן כל כך בחדר השינה,
תמיד מוכן לנסות דברים חדשים.‬

950
00:50:58,833 --> 00:51:02,208
‫אין צורך בפרטים. תודה.‬

951
00:51:02,291 --> 00:51:04,166
‫אולי טעית בחורחה.‬

952
00:51:04,291 --> 00:51:07,125
‫נכון, כאן נמצא חורחה סן רומאן.‬

953
00:51:07,208 --> 00:51:09,833
‫ברור שאני מדברת על חורחה סן רומאן.‬

954
00:51:10,291 --> 00:51:13,500
‫הטיגריס הקטן והפרוע שלי,
אני אתגעגע אליך כל כך.‬

955
00:51:14,041 --> 00:51:15,250
‫זה עובר במשפחה.‬

956
00:51:17,125 --> 00:51:18,166
‫אנחנו טיגריסים.‬

957
00:51:18,833 --> 00:51:20,833
‫תמיד נראית לי כמו כלב חסר שיער.‬

958
00:51:22,291 --> 00:51:23,625
‫האם הוא הזכיר אי פעם...‬

959
00:51:23,708 --> 00:51:25,750
‫את יודעת איך הוא מת?‬

960
00:51:26,291 --> 00:51:29,833
‫ברור שאני יודעת.
הייתי איתו בימיו האחרונים.‬

961
00:51:30,500 --> 00:51:32,125
‫זה היה ממש מוזר.‬

962
00:51:32,208 --> 00:51:35,666
‫ממש מוזר, כי אכלנו הודו על יכטה,‬

963
00:51:36,083 --> 00:51:38,125
‫ולפתע הוא התחיל להיחנק מעצם.‬

964
00:51:39,250 --> 00:51:41,333
‫חג מולד שמח, מנוול.‬

965
00:51:44,083 --> 00:51:45,875
‫אני מקווה שתיחנק מעצם של הודו.‬

966
00:51:47,625 --> 00:51:50,083
‫אבל לא כך הוא מת.‬

967
00:51:50,166 --> 00:51:52,875
‫הוא התחיל להשתעל ולהשתעל,‬

968
00:51:52,958 --> 00:51:56,166
‫והוא מעד ונפל מהיכטה אל האוקיינוס.‬

969
00:51:57,333 --> 00:51:58,250
‫ואז...‬

970
00:51:58,666 --> 00:52:00,791
‫ואז הכריש אכל אותו.‬

971
00:52:01,250 --> 00:52:02,708
‫הלוואי שכריש יאכל אותו.‬

972
00:52:03,625 --> 00:52:04,666
‫האם הרגתי את חורחה?‬

973
00:52:05,541 --> 00:52:07,291
- ‫- לא.
- ברור שלא.‬

974
00:52:08,166 --> 00:52:10,666
‫חורחה נהרג על ידי כריש. הייתי שם.‬

975
00:52:17,208 --> 00:52:20,583
‫זה יפה. המטבח שלך ממש יפה.‬

976
00:52:22,291 --> 00:52:24,958
‫רוזיטה אומרת שקשה לכם למכור אותו.‬

977
00:52:26,291 --> 00:52:27,291
‫כן.‬

978
00:52:27,375 --> 00:52:29,458
‫טוב, זו גם קצת אשמתי,‬

979
00:52:30,750 --> 00:52:34,125
‫אבל זו גם אשמת הקונים שהם כאלה פתיים.‬

980
00:52:34,916 --> 00:52:38,000
‫אמרתי לחלקם שיש ליצן שטני בצנרת.‬

981
00:52:39,875 --> 00:52:41,000
‫כל הכבוד.‬

982
00:52:41,416 --> 00:52:43,750
‫גבר צריך להגן על השטח שלו.‬

983
00:52:43,833 --> 00:52:45,958
‫חשבתי שתכעס.‬

984
00:52:48,041 --> 00:52:49,208
‫ואם הייתי במקומך,‬

985
00:52:49,791 --> 00:52:51,708
‫הייתי שוקל את המעבר לדירה.‬

986
00:52:51,791 --> 00:52:54,916
‫יותר אנשים, יותר מקומות לחקור.‬

987
00:52:56,708 --> 00:52:59,000
‫יותר סיכויים לגרום לצרות.‬

988
00:53:00,958 --> 00:53:02,750
‫תתקדמו. אין כאן ממתקים.‬

989
00:53:05,625 --> 00:53:06,458
‫איך?‬

990
00:53:07,000 --> 00:53:10,000
‫כמה ילדים גילחו את כל החתולים בבניין שלי.‬

991
00:53:10,083 --> 00:53:10,916
‫טירונים.‬

992
00:53:11,875 --> 00:53:13,125
‫והחולדות!‬

993
00:53:13,833 --> 00:53:16,375
‫אם יש מספיק מהן,
הן משתלטות על מגרש החניה.‬

994
00:53:16,458 --> 00:53:17,541
‫חולדות?‬

995
00:53:18,958 --> 00:53:22,666
‫תאר לעצמך מה אני יכול לעשות
עם חולדות מאולפות.‬

996
00:53:23,583 --> 00:53:26,958
‫אני בטוח שתוכל להשתלט
על כל מקום שתבחר.‬

997
00:53:27,708 --> 00:53:30,250
‫תתקדמו. אין כאן ממתקים.‬

998
00:53:32,333 --> 00:53:35,708
‫פרנסיסקו, מה קורה איתך?‬

999
00:53:36,833 --> 00:53:37,916
‫הרגתי את חורחה.‬

1000
00:53:38,875 --> 00:53:40,250
‫לא, אתה לא הרגת.‬

1001
00:53:41,125 --> 00:53:42,750
‫ביקשתי משהו מהיקום...‬

1002
00:53:43,708 --> 00:53:44,833
‫והוא נענה לי.‬

1003
00:53:46,125 --> 00:53:47,125
‫המחשבה שלי יצרה מציאות.‬

1004
00:53:47,625 --> 00:53:50,916
‫אין כזה דבר, מחשבה יוצרת מציאות.‬

1005
00:53:51,458 --> 00:53:53,916
‫אם היה דבר כזה,
הייתי מוכרת לפחות מחוך אחד.‬

1006
00:53:54,833 --> 00:53:56,458
‫איבדתי שליטה על כוחות העל שלי.‬

1007
00:53:57,375 --> 00:53:58,708
‫אין לך כוחות על.‬

1008
00:53:59,208 --> 00:54:00,291
‫יש לי.‬

1009
00:54:01,625 --> 00:54:05,250
‫כוח הפיתוי שלי.
הכוח שלי ללכד אנשים.‬

1010
00:54:06,041 --> 00:54:08,416
‫הכוח שלי לגהק את האלפבית.‬

1011
00:54:09,916 --> 00:54:10,791
‫אוי, לא!‬

1012
00:54:11,958 --> 00:54:15,958
‫זה נכון שעם כוח גדול באה אחריות גדולה,‬

1013
00:54:17,541 --> 00:54:19,166
‫ועכשיו חורחה מת.‬

1014
00:54:19,250 --> 00:54:21,041
- ‫- אבל, פרנסיסקו...
- אימא.‬

1015
00:54:21,666 --> 00:54:23,291
- ‫- כן?
- אני יכול לדבר איתך?‬

1016
00:54:23,375 --> 00:54:24,666
‫אני מייד חוזרת.‬

1017
00:54:26,875 --> 00:54:27,833
‫אימא, תקשיבי...‬

1018
00:54:28,166 --> 00:54:31,833
‫תעשה את זה מהר, מנואל.
אבא שלך על סף התמוטטות עצבים.‬

1019
00:54:31,916 --> 00:54:35,000
- ‫- מה לא בסדר עם אבא?
- שום דבר. מה קורה?‬

1020
00:54:35,083 --> 00:54:37,041
‫זה יהיה לך קשה,‬

1021
00:54:37,125 --> 00:54:40,166
‫אבל לידיה רוצה שנעבור למונטריי.‬

1022
00:54:40,250 --> 00:54:42,125
- ‫- כמה נחמד!
- מה?‬

1023
00:54:43,166 --> 00:54:48,291
‫יהיה לכם נחמד לגור במונטריי.
רואים משם שקיעות מדהימות.‬

1024
00:54:48,375 --> 00:54:50,000
‫גרתי במונטריי לפני שנים.‬

1025
00:54:50,625 --> 00:54:56,208
‫היא יפהפייה. היו שם סטייקים,
הייתה שם עז צלויה, והיו מים.‬

1026
00:54:56,291 --> 00:54:57,958
‫לא, אימא!‬

1027
00:54:58,458 --> 00:55:00,375
‫האמת היא שאני לא יכול לעבור.‬

1028
00:55:01,541 --> 00:55:03,041
‫למה לא? אתה תאהב את ההרים.‬

1029
00:55:03,583 --> 00:55:05,083
‫כי אני לא יכול לעזוב אתכם.‬

1030
00:55:05,666 --> 00:55:07,333
- ‫- את מי?
- את כולכם.‬

1031
00:55:07,875 --> 00:55:11,833
‫אנחנו בסדר. הכול תחת שליטה.
יש לי העבודה שלי.‬

1032
00:55:11,916 --> 00:55:14,250
- ‫- ובכנות...
- לא, תקשיבי, אימא.‬

1033
00:55:14,333 --> 00:55:16,208
‫המצב של המשפחה שלנו לא מזהיר.‬

1034
00:55:16,291 --> 00:55:19,708
‫אחרי מה שקרה לדוד חורחה,
המשפחה זקוקה לי.‬

1035
00:55:19,791 --> 00:55:22,500
‫מנואל, אנחנו בסדר. באמת.‬

1036
00:55:23,041 --> 00:55:27,250
‫אני והאחים שלך, אנחנו צוות לעניין.
לאלו מבשל.‬

1037
00:55:27,500 --> 00:55:28,666
‫סופי עושה כביסה.‬

1038
00:55:29,625 --> 00:55:31,875
‫תעבור למונטריי, מותק.‬

1039
00:55:32,416 --> 00:55:33,333
‫תחיה את חייך.‬

1040
00:55:34,125 --> 00:55:38,000
‫אני יכולה להמליץ לך
על כמה מסעדות בסן פדרו.‬

1041
00:55:38,791 --> 00:55:39,625
‫לך.‬

1042
00:55:43,166 --> 00:55:44,958
‫את זוכרת את הזמן שאבא מת?‬

1043
00:55:46,875 --> 00:55:49,791
‫בערך. הייתי ממש צעירה.‬

1044
00:55:51,416 --> 00:55:53,041
‫את זוכרת אם אימא בכתה?‬

1045
00:55:54,166 --> 00:55:59,375
‫לא. אימא לא בוכה.
אני חושבת שזה בשביל לחסוך במים.‬

1046
00:56:00,791 --> 00:56:03,041
‫אני חושב שהיא עדיין לא התגברה על אבא.‬

1047
00:56:04,291 --> 00:56:07,041
‫בגלל זה היא לא קונה
תנור או מכונית חדשים.‬

1048
00:56:07,791 --> 00:56:11,083
- ‫- ידעת? למה לא סיפרת לי?
- חשבתי שאתה כבר יודע, אמיליו.‬

1049
00:56:12,583 --> 00:56:13,875
‫יש לי תיאוריה.‬

1050
00:56:13,958 --> 00:56:16,833
‫היא לא מתחתנת עם חיימה
כי היא לא שחררה את אבא?‬

1051
00:56:16,916 --> 00:56:18,000
‫ברצינות, לידיה?‬

1052
00:56:23,375 --> 00:56:26,500
‫אני רוצה לדעת אם המצב ישתפר.‬

1053
00:56:26,583 --> 00:56:27,916
‫זה ממש מסובך.‬

1054
00:56:29,250 --> 00:56:30,791
‫זה נורא, נכון?‬

1055
00:56:31,208 --> 00:56:32,541
‫האם אחי...‬

1056
00:56:34,250 --> 00:56:35,500
‫אי פעם הזכיר אותי?‬

1057
00:56:36,083 --> 00:56:37,541
‫כל הזמן.‬

1058
00:56:37,625 --> 00:56:41,041
‫הוא תמיד היה אומר לי
כמה הוא אוהב אותך,‬

1059
00:56:41,125 --> 00:56:43,083
‫כמה הוא מעריץ אותך.‬

1060
00:56:43,666 --> 00:56:46,125
‫אני לא מאמין לזה.‬

1061
00:56:46,208 --> 00:56:48,791
‫טוב, תאמין. תאמין, כי זה נכון.‬

1062
00:56:49,291 --> 00:56:53,000
‫הוא גם אמר שיש לך משפחה יפה.‬

1063
00:56:53,833 --> 00:56:56,083
‫הוא גם סיפר לי על הכסף.‬

1064
00:56:56,166 --> 00:56:58,875
- ‫- הוא הרגיש ממש רע.
- את יודעת על הכסף?‬

1065
00:56:58,958 --> 00:57:01,791
‫כן. הוא סיפר לי עליו
כמה ימים לפני שהוא מת,‬

1066
00:57:02,916 --> 00:57:05,000
‫אבל הוא תכנן להחזיר את כולו.‬

1067
00:57:05,083 --> 00:57:06,416
‫באמת?‬

1068
00:57:07,166 --> 00:57:10,791
‫הוא השקיע את הכסף
בווילות באיי טורקס וקאיקוס.‬

1069
00:57:10,875 --> 00:57:14,791
‫על החוף. הן יפהפיות, ראיתי כמה תמונות.‬

1070
00:57:14,875 --> 00:57:17,333
‫הוא רצה למכור את הווילות‬

1071
00:57:17,416 --> 00:57:20,958
‫כדי להשיג את הכסף בחזרה
ולהחזיר אותו לכולכם.‬

1072
00:57:21,541 --> 00:57:25,583
‫הוא הרגיש נורא כי הוא רצה
לחזור להיות חלק מהמשפחה.‬

1073
00:57:26,166 --> 00:57:28,250
‫אבל הוא לא הספיק למכור אותן.‬

1074
00:57:29,541 --> 00:57:30,500
‫נכון?‬

1075
00:57:31,041 --> 00:57:34,208
‫כלומר, אני לא מתעניין בדברים חומריים.‬

1076
00:57:35,166 --> 00:57:36,125
‫אני פשוט סקרן.‬

1077
00:57:37,000 --> 00:57:41,250
‫למרבה הצער, המסכן נאכל על ידי כריש,‬

1078
00:57:42,250 --> 00:57:46,833
‫אבל יש לי דרך להשיג את הכסף בחזרה.‬

1079
00:57:47,583 --> 00:57:48,791
‫את כולו.‬

1080
00:57:53,375 --> 00:57:55,708
‫נו, טוב. הם לא חזרו.‬

1081
00:57:57,375 --> 00:57:59,041
‫שנחזור פנימה?‬

1082
00:58:00,666 --> 00:58:04,208
‫חבל. הם שכחו כל מה שלימדתי אותם.‬

1083
00:58:05,833 --> 00:58:07,750
‫אולי הם לא ידעו מה לעשות בלעדיך.‬

1084
00:58:13,875 --> 00:58:16,625
- ‫- מהר, חיימה! תציל את עצמך!
- לא, בוא נלך!‬

1085
00:58:16,708 --> 00:58:18,250
‫תפוס מחסה!‬

1086
00:58:23,416 --> 00:58:24,958
‫קדימה!‬

1087
00:58:58,583 --> 00:59:00,375
‫אני רוצה להיות כמוך כשאגדל.‬

1088
00:59:01,791 --> 00:59:03,333
‫אומרים לי את זה הרבה.‬

1089
00:59:09,958 --> 00:59:12,833
‫אזמרלדה! ניצלנו!‬

1090
00:59:16,750 --> 00:59:17,875
‫מה קורה?‬

1091
00:59:18,708 --> 00:59:20,333
‫מצאתי דרך להחזיר את הכסף.‬

1092
00:59:21,250 --> 00:59:22,916
- ‫- איך?
- מרתה!‬

1093
00:59:23,875 --> 00:59:26,125
- ‫- החברה של חורחה.
- הוא אצלה?‬

1094
00:59:27,083 --> 00:59:28,375
‫היא יכולה להשיג אותו.‬

1095
00:59:31,666 --> 00:59:32,750
‫עשינו את זה.‬

1096
00:59:34,375 --> 00:59:35,500
‫פרנסיסקו!‬

1097
00:59:36,041 --> 00:59:37,583
‫אל תקדים את המאוחר.‬

1098
00:59:38,000 --> 00:59:38,833
‫אימא!‬

1099
00:59:40,416 --> 00:59:42,541
- ‫- מה קרה לך?
- שום דבר.‬

1100
00:59:44,000 --> 00:59:47,333
- ‫- אני מוכן למכור את הבית עכשיו.
- מה זאת אומרת, אתה מוכן?‬

1101
00:59:47,416 --> 00:59:50,500
‫כן. אני אפסיק להעמיד פנים שאני אחוז דיבוק.‬

1102
00:59:50,583 --> 00:59:52,791
‫האמת היא שאני כן שומע קולות לפעמים.‬

1103
00:59:53,416 --> 00:59:54,416
‫בראש שלי.‬

1104
00:59:59,458 --> 01:00:00,541
‫בעל זבוב, זה אתה?‬

1105
01:00:03,083 --> 01:00:04,208
‫אני שמחה.‬

1106
01:00:04,291 --> 01:00:05,333
‫לך להתרחץ.‬

1107
01:00:05,416 --> 01:00:06,333
‫בסדר, אימא.‬

1108
01:00:16,583 --> 01:00:18,958
- ‫- אבא.
- ומה קרה לך?‬

1109
01:00:19,416 --> 01:00:22,125
‫הגנו על השטח שלנו
מהאמריקאים האימפריאליסטיים.‬

1110
01:00:22,666 --> 01:00:24,708
‫הם הורסים את המסורות שלנו.‬

1111
01:00:25,583 --> 01:00:27,333
‫בתי השיר הסטיריים, למשל.‬

1112
01:00:28,833 --> 01:00:32,500
‫"רוזה את השורות כותבת
עד למוות את זמנה היא מחשבת‬

1113
01:00:33,208 --> 01:00:38,250
‫"כי למרות שאת חיימה היא אוהבת
כשמדובר בנישואים היא מסרבת"‬

1114
01:00:38,958 --> 01:00:40,791
‫נכון.‬

1115
01:00:42,250 --> 01:00:43,875
‫אני יכול להתקלח כאן?‬

1116
01:00:44,458 --> 01:00:47,791
‫אין בעיה עם המקלחת שלנו,
אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו כאן...‬

1117
01:00:48,125 --> 01:00:50,583
‫אל תהיה מגוחך. תשטוף את עצמך בכיור.‬

1118
01:00:54,375 --> 01:00:57,125
‫הנקודה היא שאם לידיה ואני נעבור למונטריי,‬

1119
01:00:57,208 --> 01:00:59,083
‫תצטרך למצוא מקום לגור בו.‬

1120
01:00:59,833 --> 01:01:00,708
‫לבד.‬

1121
01:01:01,291 --> 01:01:03,791
‫אני חושב שהגיע זמני לעזוב את הדירה שלכם.‬

1122
01:01:03,875 --> 01:01:08,000
‫לא. אתה עובר תקופה קשה.
אתה צריך אותי.‬

1123
01:01:08,083 --> 01:01:09,000
‫לא.‬

1124
01:01:10,166 --> 01:01:11,333
‫זו לא תקופה קשה.‬

1125
01:01:12,750 --> 01:01:14,041
‫זו תקופה נהדרת.‬

1126
01:01:16,958 --> 01:01:18,250
‫תיהנה במונטריי.‬

1127
01:01:22,875 --> 01:01:24,541
‫מה קורה?‬

1128
01:01:25,375 --> 01:01:27,958
‫חיימה שוטף את עצמו בכיור‬

1129
01:01:28,041 --> 01:01:30,250
‫כי יש בו יותר מים
מאשר במקלחת שלנו.‬

1130
01:01:30,833 --> 01:01:32,125
‫הוא צודק.‬

1131
01:01:33,791 --> 01:01:35,166
- ‫- את נראית נהדר.
- תודה.‬

1132
01:01:36,083 --> 01:01:38,458
- ‫- איך מתקדם המעבר למונטריי?
- טוב.‬

1133
01:01:38,541 --> 01:01:43,500
‫אני רק מחכה שמנואל יסיים לשאול
את משפחתו. זה הכול.‬

1134
01:01:44,458 --> 01:01:46,250
‫אני גאה בך כל כך, לידיה.‬

1135
01:01:48,333 --> 01:01:49,708
‫תמיד,‬

1136
01:01:50,708 --> 01:01:54,708
‫מאז שהיית ילדה קטנה,
ידעתי שתעשי דברים גדולים.‬

1137
01:01:59,666 --> 01:02:01,833
‫החרטה היחידה שלי היא...‬

1138
01:02:02,833 --> 01:02:05,333
‫שאבא שלך לא כאן כדי לראות אותך.‬

1139
01:02:07,833 --> 01:02:09,500
- ‫- מה קורה פה?
- מה?‬

1140
01:02:09,583 --> 01:02:11,375
‫את לא מדברת הרבה על אבא.‬

1141
01:02:11,458 --> 01:02:14,958
- ‫- אני תמיד מדברת עליו.
- את לא תמיד מדברת עליו.‬

1142
01:02:15,791 --> 01:02:17,208
‫טוב, פשוט...‬

1143
01:02:18,958 --> 01:02:21,833
‫ההלוויה גורמת לי לחשוב עליו.‬

1144
01:02:22,958 --> 01:02:24,291
‫אני שמחה.‬

1145
01:02:25,000 --> 01:02:27,333
‫אני חושבת שזה נהדר שאת מדברת עליו.‬

1146
01:02:27,916 --> 01:02:31,291
- ‫- את בדיוק כמו אחיך.
- אחי?‬

1147
01:02:31,375 --> 01:02:32,875
‫למה? מה זאת אומרת?‬

1148
01:02:33,458 --> 01:02:38,166
‫כולם מתעקשים שאני לא מתקנת את התנור
כי אני לא רוצה לשכוח את אבא שלכם.‬

1149
01:02:38,250 --> 01:02:41,541
‫אף אחד לא מבין
למה אני לא מתחתנת עם חיימה.‬

1150
01:02:41,625 --> 01:02:43,916
‫את מבינה למה אני לא מתחתנת עם חיימה.‬

1151
01:02:44,000 --> 01:02:45,625
‫לא, אימא, אף אחד לא מבין.‬

1152
01:02:51,833 --> 01:02:52,916
‫את רואה איך את?‬

1153
01:02:59,083 --> 01:03:00,208
‫לאן אתה הולך?‬

1154
01:03:01,041 --> 01:03:02,041
‫לאן אנחנו הולכים?‬

1155
01:03:03,041 --> 01:03:06,375
- ‫- נו?
- לאלו! אני עדיין צריך לשאול את לאלו.‬

1156
01:03:06,458 --> 01:03:08,958
‫לאלו, מנואל? בחייך. לא אכפת לו.‬

1157
01:03:09,041 --> 01:03:11,583
‫אני אחיו הגדול.
הוא מעריץ אותי. זה יפגע בו.‬

1158
01:03:13,333 --> 01:03:15,875
‫לאלו, זה יפגע בך
אם מנואל יעבור איתי למונטריי?‬

1159
01:03:16,458 --> 01:03:19,791
- ‫- לא, עדיף לי כך.
- הילד המסכן בהלם.‬

1160
01:03:19,875 --> 01:03:21,125
‫תיהנה במונטריי, מנואל.‬

1161
01:03:21,208 --> 01:03:23,041
‫לך לישון, ילד. שקט.‬

1162
01:03:23,125 --> 01:03:24,125
‫אני רוצה לומר משהו.‬

1163
01:03:25,791 --> 01:03:27,333
‫בבקשה, תתקרבו.‬

1164
01:03:27,875 --> 01:03:30,125
‫אתה צריך להחליט בקרוב.‬

1165
01:03:30,208 --> 01:03:32,875
‫אני יודע.
אני מבטיח שזה יקרה מייד אחרי זה.‬

1166
01:03:34,375 --> 01:03:35,875
‫קשה לי‬

1167
01:03:37,333 --> 01:03:39,291
‫לדבר על חורחה.‬

1168
01:03:41,333 --> 01:03:42,416
‫אהבתי אותו,‬

1169
01:03:43,083 --> 01:03:44,791
‫למרות שהוא היה בן זונה.‬

1170
01:03:46,458 --> 01:03:47,625
‫אני מתגעגע אליו.‬

1171
01:03:49,000 --> 01:03:50,375
‫גדלנו ביחד.‬

1172
01:03:50,458 --> 01:03:52,500
‫עברנו הרבה ביחד.‬

1173
01:03:53,208 --> 01:03:55,916
‫הוא היה האדם היחיד שיכולתי לדבר איתו‬

1174
01:03:56,750 --> 01:03:57,916
‫על המשפחה שלי,‬

1175
01:03:58,500 --> 01:03:59,541
‫על ההורים שלי,‬

1176
01:04:01,291 --> 01:04:02,208
‫אבל כעת הוא מת.‬

1177
01:04:02,708 --> 01:04:05,083
‫אבא המסכן. הוא נהיה ממש עמוק,‬

1178
01:04:05,208 --> 01:04:06,500
‫וכש...‬

1179
01:04:07,541 --> 01:04:09,208
‫תמיד האשמתי אותו בהונאה.‬

1180
01:04:10,291 --> 01:04:11,833
‫במה שקרה לכולכם.‬

1181
01:04:12,958 --> 01:04:15,625
‫אבל, למען האמת, זו אשמתי.‬

1182
01:04:17,375 --> 01:04:19,541
‫הוא מדבר בצורה מטפורית.‬

1183
01:04:20,500 --> 01:04:22,166
‫זו עדיין אשמתו של חורחה.‬

1184
01:04:22,791 --> 01:04:25,250
‫אם הייתי יודע מה הוא עושה,‬

1185
01:04:26,291 --> 01:04:27,958
‫אם הייתי חכם יותר,‬

1186
01:04:29,208 --> 01:04:31,875
‫שום דבר לא היה קורה לכסף שלנו.‬

1187
01:04:32,875 --> 01:04:34,291
‫אבל הוא מת עכשיו.‬

1188
01:04:37,000 --> 01:04:37,916
‫ואני הרגתי אותו.‬

1189
01:04:38,000 --> 01:04:38,875
‫מה?‬

1190
01:04:38,958 --> 01:04:39,875
‫לא!‬

1191
01:04:39,958 --> 01:04:42,291
‫שוב, הוא מדבר באופן מטפורי.‬

1192
01:04:42,375 --> 01:04:44,500
‫פרנסיסקו, אני חושבת שדיברת מספיק.‬

1193
01:04:44,583 --> 01:04:47,083
- ‫- אני מסיים.
- בסדר.‬

1194
01:04:48,583 --> 01:04:51,375
‫מה שאני רוצה לומר זה שלפני שחורחה מת,‬

1195
01:04:53,416 --> 01:04:54,916
‫הוא עמד בהבטחתו.‬

1196
01:04:56,250 --> 01:04:58,041
‫הוא החזיר את הכסף של כולם.‬

1197
01:05:02,208 --> 01:05:03,625
‫מרתה תסביר.‬

1198
01:05:04,583 --> 01:05:05,875
‫מרתה הייתה חברה של חורחה.‬

1199
01:05:06,666 --> 01:05:08,083
‫נאהבים. היינו נאהבים.‬

1200
01:05:09,416 --> 01:05:13,666
‫אנחנו צריכים לדבר על זה
לפני שזה ממשיך, פרנסיסקו!‬

1201
01:05:15,083 --> 01:05:18,833
- ‫- תגידי להם.
- אני שמחה להיות כאן. אני מרתה.‬

1202
01:05:18,916 --> 01:05:21,875
‫בדיוק סיפרתי לפרנסיסקו‬

1203
01:05:21,958 --> 01:05:24,541
‫שאני צריכה רק 500 אלף פזו‬

1204
01:05:24,625 --> 01:05:28,416
‫כדי להתחיל בהליכים המשפטיים
באיי טורקס וקאיקוס.‬

1205
01:05:29,833 --> 01:05:32,958
‫מה הקשר לאיי טורקס וקאיקוס?‬

1206
01:05:33,041 --> 01:05:34,625
‫שם נמצאות הווילות.‬

1207
01:05:36,208 --> 01:05:39,500
‫אם מרתה תוכל להחזיר אותן ואז למכור אותן,‬

1208
01:05:39,916 --> 01:05:42,125
‫היא תוכל להחזיר לכולנו את הכסף.‬

1209
01:05:42,833 --> 01:05:43,666
‫נכון, מרתה?‬

1210
01:05:43,750 --> 01:05:48,583
‫אני יכולה לקבל אותן בחזרה בוודאות.
זה קל. תקשיבו.‬

1211
01:05:49,000 --> 01:05:53,791
‫כל אחד מכם ייתן לי לפחות 500 אלף פזו‬

1212
01:05:53,875 --> 01:05:57,125
‫כדי שאוכל להתחיל עם כל...‬

1213
01:05:57,208 --> 01:05:59,666
‫אבל אני אקבל הרבה כסף בחזרה!‬

1214
01:05:59,750 --> 01:06:00,583
‫הונאה נוספת!‬

1215
01:06:01,166 --> 01:06:02,541
‫זו הונאה.‬

1216
01:06:02,625 --> 01:06:06,208
‫אני נעלבת מהתגובות שלכם.‬

1217
01:06:06,291 --> 01:06:11,208
‫אדוני, אתה מבקש מכל האנשים האלה
לתת לגברת הזו 500 אלף פזו‬

1218
01:06:11,291 --> 01:06:13,541
‫כדי לקבל בחזרה כסף שאולי כבר לא קיים.‬

1219
01:06:14,666 --> 01:06:15,500
‫נו?‬

1220
01:06:16,458 --> 01:06:17,375
‫אידיוט!‬

1221
01:06:18,291 --> 01:06:20,041
‫תחשוב על זה היטב.‬

1222
01:06:21,041 --> 01:06:22,208
‫לעזאזל.‬

1223
01:06:23,750 --> 01:06:25,333
‫לעזאזל. אני תמיד נופל בפח.‬

1224
01:06:26,041 --> 01:06:28,041
‫אבל הפעם הבנת מה קורה בזמן.‬

1225
01:06:28,125 --> 01:06:29,625
‫אתה משתפר.‬

1226
01:06:30,291 --> 01:06:32,958
‫אז מה יקרה עם הכסף?‬

1227
01:06:33,041 --> 01:06:34,458
‫לא נקבל אותו בחזרה.‬

1228
01:06:34,541 --> 01:06:36,666
‫לא נקבל אותו בחזרה.‬

1229
01:06:36,750 --> 01:06:39,500
‫כבר ידענו את זה, נכון?‬

1230
01:06:40,125 --> 01:06:43,291
‫התחלתם לקוות, ותקווה היא דבר טוב.‬

1231
01:06:45,041 --> 01:06:45,916
‫אימא!‬

1232
01:06:46,541 --> 01:06:48,791
‫היי! לאן את הולכת עם זה?‬

1233
01:06:49,250 --> 01:06:51,791
‫האפר הזה שייך למשפחה שלנו.‬

1234
01:06:51,875 --> 01:06:55,500
‫חורחה לא רצה להשתייך
למשפחה המגעילה הזאת.‬

1235
01:06:55,583 --> 01:06:59,333
‫מה זאת אומרת? ברור שהוא רצה.
האפר הזה שייך לכאן.‬

1236
01:06:59,416 --> 01:07:00,750
‫את לא עוזבת.‬

1237
01:07:00,833 --> 01:07:02,333
‫מי יעצור אותי?‬

1238
01:07:02,416 --> 01:07:04,041
‫אני אעצור אותך. מה דעתך?‬

1239
01:07:04,125 --> 01:07:05,208
‫מה את אומרת.‬

1240
01:07:05,750 --> 01:07:08,375
‫בואי נראה מה את שווה!‬

1241
01:07:08,458 --> 01:07:10,291
- ‫- בדיוק!
- אזמרלדה!‬

1242
01:07:10,375 --> 01:07:13,833
‫תני לה אותו. מגיע לה לקחת אותו.
הם מאותו זן.‬

1243
01:07:13,916 --> 01:07:15,666
- ‫- לא!
- זה נכון.‬

1244
01:07:18,750 --> 01:07:20,750
‫גבירותיי, זו הלוויה!‬

1245
01:07:21,583 --> 01:07:23,083
‫תסתום!‬

1246
01:07:23,166 --> 01:07:24,125
‫תתפסי אותה!‬

1247
01:07:41,333 --> 01:07:43,625
‫הדוד חורחה נכנס לי לעיניים!‬

1248
01:07:43,708 --> 01:07:45,416
‫אפילו אכלתי ממנו קצת.‬

1249
01:07:45,958 --> 01:07:48,666
‫זה לא היה כל כך טעים,
אבל אכלתי אדם מת!‬

1250
01:07:52,500 --> 01:07:54,750
‫אני לא אתגעגע לזה אחרי שנעבור.‬

1251
01:07:54,833 --> 01:07:56,750
- ‫- לא, לידיה, חכי.
- כמובן.‬

1252
01:07:56,833 --> 01:08:00,541
‫אתה צריך לשאול את החברים ואת השכנים שלך?‬

1253
01:08:00,625 --> 01:08:02,291
‫את הכומר שהיה לך בילדות?‬

1254
01:08:02,375 --> 01:08:04,666
‫אין צורך. אני יודע מה הם היו אומרים.‬

1255
01:08:05,791 --> 01:08:07,958
‫כולם שמחים שאני עוזב.‬

1256
01:08:09,625 --> 01:08:12,458
‫בחייך, מנואל. אתה לא מתרגש, מותק?‬

1257
01:08:14,041 --> 01:08:14,875
‫כן,‬

1258
01:08:15,791 --> 01:08:20,291
‫אבל חשבתי שאני חשוב לכולם.
חשבתי שאנשים זקוקים לי. הם לא.‬

1259
01:08:21,625 --> 01:08:24,291
‫לאמיליו ולסופיה עדיף בלעדיי.‬

1260
01:08:24,375 --> 01:08:27,166
‫נראה שאצל אימא הכול בסדר.‬

1261
01:08:27,250 --> 01:08:29,500
- ‫- אני לא יודע מה קורה עם אבא.
- תקשיב.‬

1262
01:08:31,250 --> 01:08:32,541
‫אני צריכה אותך.‬

1263
01:08:33,708 --> 01:08:36,500
‫את יכולה לעזוב בלעדיי וזה לא ישנה.‬

1264
01:08:38,458 --> 01:08:41,500
- ‫- אתה רוצה שאלך בלעדיך?
- היית הולכת אם הייתי נשאר?‬

1265
01:08:41,583 --> 01:08:44,291
- ‫- אתה רוצה להישאר?
- את חושבת שאין לי סיבה להישאר?‬

1266
01:08:44,375 --> 01:08:47,041
- ‫- שאבקש ממך להישאר?
- שאומר לך שאני נשאר?‬

1267
01:08:47,125 --> 01:08:49,666
- ‫- שאישאר בשבילך?
- שאתעקש?‬

1268
01:08:49,750 --> 01:08:51,750
‫דור ארור של פתיתי שלג.‬

1269
01:08:53,958 --> 01:08:55,208
‫לא, חכה. בוא הנה.‬

1270
01:08:58,916 --> 01:08:59,750
‫רגע.‬

1271
01:09:04,000 --> 01:09:07,375
‫אני רוצה שתבוא איתי כי אני צריכה אותך.‬

1272
01:09:09,416 --> 01:09:11,416
‫אני לא רוצה להיות שם בלעדיך.‬

1273
01:09:17,125 --> 01:09:17,958
‫את צודקת.‬

1274
01:09:24,916 --> 01:09:26,666
‫דוד חורחה היה בחור גדול!‬

1275
01:09:28,208 --> 01:09:31,125
‫תודה רבה שבאתם, באמת.‬

1276
01:09:31,208 --> 01:09:33,875
‫סליחה על הבלגן. אני מתנצלת.‬

1277
01:09:33,958 --> 01:09:37,208
‫זה היה מקסים. העוגיות שלך היו להיט.‬

1278
01:09:37,666 --> 01:09:39,708
‫צ'אטה די דו-קוטבית.‬

1279
01:09:39,791 --> 01:09:42,500
‫את צריכה לתכנן אירועים למחייתך.‬

1280
01:09:43,083 --> 01:09:45,125
‫את טובה. את ממש טובה.‬

1281
01:09:45,708 --> 01:09:46,583
‫קדימה, מותק.‬

1282
01:09:46,666 --> 01:09:47,958
‫זה רעיון לא רע.‬

1283
01:09:48,958 --> 01:09:50,375
‫תודה שבאת, מותק.‬

1284
01:09:55,041 --> 01:09:57,750
‫אני מצטערת כל כך. אני מתנצלת.‬

1285
01:09:58,333 --> 01:10:00,083
‫אני מצטער על כל הבלגן.‬

1286
01:10:02,291 --> 01:10:05,291
- ‫- אם תרצי, אני אעזור לך לנקות.
- זה בסדר.‬

1287
01:10:05,375 --> 01:10:09,416
‫אתה יודע שאני נהנית לנקות.
זה עוזר לי להתרכז.‬

1288
01:10:10,666 --> 01:10:12,000
‫תודה על כל העזרה.‬

1289
01:10:12,416 --> 01:10:14,833
‫אנחנו עדיין משפחה, פרנסיסקו.‬

1290
01:10:14,916 --> 01:10:16,750
‫אני תמיד אעזור כמיטב יכולתי.‬

1291
01:10:17,208 --> 01:10:20,375
‫הייתי צריך לספר לך מההתחלה.‬

1292
01:10:21,291 --> 01:10:23,708
‫מגדת העתידות אמרה לי שלכל דבר יש סיבה.‬

1293
01:10:23,791 --> 01:10:24,916
‫ביי.‬

1294
01:10:25,000 --> 01:10:25,833
‫להתראות, מוני.‬

1295
01:10:27,375 --> 01:10:29,708
‫אני חושב שגם היא מרמה אותנו.‬

1296
01:10:31,583 --> 01:10:32,833
‫אבל אני רואה הכול.‬

1297
01:10:32,916 --> 01:10:34,750
‫היית צריכה לספר לי על הכסף.‬

1298
01:10:34,833 --> 01:10:36,208
‫בחייך!‬

1299
01:10:40,416 --> 01:10:43,375
‫זו לא אשמתך שרימו אותך.‬

1300
01:10:44,083 --> 01:10:46,083
‫אתה תמיד מאמין באנשים.‬

1301
01:10:46,166 --> 01:10:49,583
‫אתה חושב שלכולם יש כוונות טובות.‬

1302
01:10:51,708 --> 01:10:52,958
‫זה לא נורא כל כך.‬

1303
01:10:57,500 --> 01:10:58,500
‫היכנסי!‬

1304
01:10:58,583 --> 01:11:00,083
‫אל תיגע בי!‬

1305
01:11:00,750 --> 01:11:03,833
‫היכנסי, גברת. אנחנו לא רוצים אותך כאן.‬

1306
01:11:06,375 --> 01:11:09,583
‫אני לא מאמינה שחורחה אמר
שאתם משפחה יפהפייה.‬

1307
01:11:09,666 --> 01:11:11,125
‫אתם חבורה של מטורפים.‬

1308
01:11:11,208 --> 01:11:12,958
- ‫- פראי אדם!
- תודה, דודה!‬

1309
01:11:13,041 --> 01:11:14,875
‫אני לא הדודה שלך.‬

1310
01:11:15,333 --> 01:11:17,041
- ‫- תסתלקי מכאן!
- ביי!‬

1311
01:11:18,916 --> 01:11:19,833
‫תן כיף.‬

1312
01:11:21,625 --> 01:11:26,958
‫מצטערת שאיחרתי כל כך.
ראשית, תודה על ההצעה.‬

1313
01:11:27,416 --> 01:11:30,625
‫אני מתקשרת להגיד שאני מסכימה.‬

1314
01:11:36,000 --> 01:11:36,833
‫זה נורא.‬

1315
01:11:37,541 --> 01:11:39,166
‫אני לא יודעת מה מנואל חשב.‬

1316
01:11:39,250 --> 01:11:41,083
‫אני מתרגל לטעם.‬

1317
01:11:43,500 --> 01:11:45,416
‫תחשוב על כל מה שנוכל לעשות עכשיו.‬

1318
01:11:46,791 --> 01:11:48,416
‫אוכל להיות מנהל משאבי אנוש?‬

1319
01:11:48,500 --> 01:11:50,833
‫אתה יכול לבחור איזה תפקיד שתרצה.‬

1320
01:11:50,916 --> 01:11:52,708
‫שר הפנים!‬

1321
01:11:53,250 --> 01:11:56,666
‫אתה יכול להיות שר הפנים של המבשלה שלנו.‬

1322
01:11:57,708 --> 01:12:02,541
‫חכי עד שאספר לאימא, לפוקה ולרמירו.‬

1323
01:12:04,333 --> 01:12:07,375
‫לחיי בירת סוכריות הגומי,
שהיא טעימה לשם שינוי.‬

1324
01:12:07,875 --> 01:12:08,750
‫נכון.‬

1325
01:12:11,166 --> 01:12:13,083
‫לא, אני לא יכולה. היא דוחה.‬

1326
01:12:13,208 --> 01:12:15,416
‫לא! למה לא שמרת אותה?‬

1327
01:12:44,375 --> 01:12:46,208
‫מי פתח את המים הקרים?‬

1328
01:12:47,083 --> 01:12:49,416
- ‫- הפחדת אותי.
- תעשה לי טובה.‬

1329
01:12:49,916 --> 01:12:51,333
‫אני רוצה מזבח ליום המתים.‬

1330
01:12:51,416 --> 01:12:53,750
‫תוכלי לסגור את הברז? זה שורף.‬

1331
01:12:56,166 --> 01:12:58,083
‫יום המתים‬

1332
01:13:42,125 --> 01:13:43,125
‫זה מה יש.‬

1333
01:13:59,916 --> 01:14:02,958
‫לא היו לי הרבה דברים והייתי עייף,‬

1334
01:14:03,041 --> 01:14:05,333
‫אז הכנתי משהו פשוט.‬

1335
01:14:06,833 --> 01:14:07,916
‫כמו בעיר הולדתי.‬

1336
01:14:10,208 --> 01:14:11,291
‫איך זה נראה?‬

1337
01:14:12,750 --> 01:14:14,375
‫מעולם לא ראיתי דבר כזה.‬

1338
01:14:15,666 --> 01:14:17,666
‫זה יפה יותר מהמזבח שבכיכר המרכזית.‬

1339
01:14:20,458 --> 01:14:22,958
‫הקדשתי אותו לחוסה לואיס.‬

1340
01:14:24,250 --> 01:14:28,208
‫הכנתי את כל האוכל האהוב עליו.
אני מקווה שהוא אוהב את זה.‬

1341
01:14:29,458 --> 01:14:32,041
‫איך אתה יודע מה היה האוכל האהוב עליו?‬

1342
01:14:33,166 --> 01:14:36,875
‫את כמעט אף פעם לא מדברת עליו,
אבל לפעמים את מזכירה דברים.‬

1343
01:14:37,291 --> 01:14:39,708
‫הוא העדיף את הכריכים שלו בלי הקרום.‬

1344
01:14:39,791 --> 01:14:42,208
- ‫- כן.
- הוא מעולם לא אכל קסדייה‬

1345
01:14:42,291 --> 01:14:43,375
‫בלי אבוקדו.‬

1346
01:14:44,291 --> 01:14:45,708
‫הוא אהב אטריות.‬

1347
01:14:47,958 --> 01:14:50,250
‫למרות שאני חושד שהוא זה שבישל.‬

1348
01:14:50,333 --> 01:14:51,208
‫כן.‬

1349
01:14:52,541 --> 01:14:53,666
‫תמיד.‬

1350
01:14:55,333 --> 01:14:58,625
‫תודה, חיימה, שעשית את כל זה בשבילי.‬

1351
01:15:00,541 --> 01:15:02,041
‫אין בעד מה, רוזיטה.‬

1352
01:15:03,000 --> 01:15:05,125
‫אני אעשה הכול בשבילך.‬

1353
01:15:23,250 --> 01:15:25,958
‫לקח לך הרבה זמן לחזור, מותק.‬

1354
01:15:39,416 --> 01:15:40,958
‫תודה שנתתם לי להביא אותה.‬

1355
01:15:41,958 --> 01:15:44,250
‫זה עבור הנפטרים היקרים שלנו.‬

1356
01:15:44,333 --> 01:15:47,541
‫רציתי להביא את האוכל האהוב עליו,
עוף ברוטב מולה.‬

1357
01:15:47,625 --> 01:15:49,916
‫אבל אני לא יודע לבשל, אז קניתי את זה.‬

1358
01:15:50,416 --> 01:15:53,000
‫לא! אם תרצה, אוכל להכין את זה במהרה.‬

1359
01:15:53,583 --> 01:15:56,916
- ‫- עוף ברוטב מולה.
- אנחנו נטפל בזה.‬

1360
01:15:57,000 --> 01:15:59,208
‫המתכון כתוב על הבקבוק.‬

1361
01:16:01,083 --> 01:16:01,916
‫חיימה!‬

1362
01:16:03,291 --> 01:16:04,125
‫מה שלומך?‬

1363
01:16:04,583 --> 01:16:06,208
‫זה יצא בדיוק כמו ב"קוקו".‬

1364
01:16:06,291 --> 01:16:08,166
- ‫- מה לא בסדר איתך, ילד?
- מה?‬

1365
01:16:08,250 --> 01:16:09,666
‫באמת, תראה.‬

1366
01:16:09,750 --> 01:16:14,208
- ‫- על מה אתה מדבר?
- וואו, חיימה, אתה נהדר בזה.‬

1367
01:16:15,166 --> 01:16:16,875
- ‫- נכון?
- את אדיבה מדי.‬

1368
01:16:16,958 --> 01:16:20,291
‫אי פעם חשבת לעשות את זה למחייתך?‬

1369
01:16:22,583 --> 01:16:23,416
‫כדאי לך.‬

1370
01:16:23,708 --> 01:16:24,541
‫כן.‬

1371
01:16:25,041 --> 01:16:25,875
‫אני אפתח!‬

1372
01:16:26,250 --> 01:16:27,291
‫היי, ילד.‬

1373
01:16:28,750 --> 01:16:31,500
‫אפשר לקבל ממתקים, בבקשה?‬

1374
01:16:31,958 --> 01:16:35,041
- ‫- אין לנו ממתקים, אבל תודה שבאתם.
- מה קורה?‬

1375
01:16:35,500 --> 01:16:38,958
- ‫- אפשר לקבל ממתקים?
- בטח.‬

1376
01:16:39,041 --> 01:16:41,041
- ‫- בזבזתי את שלי.
- אנחנו לא רוצים צרות.‬

1377
01:16:41,458 --> 01:16:42,291
‫בואו נראה.‬

1378
01:16:44,166 --> 01:16:45,458
‫תודה. ביי.‬

1379
01:16:45,541 --> 01:16:46,666
‫יש לי הרבה כסף.‬

1380
01:16:46,750 --> 01:16:47,666
‫מה איתי?‬

1381
01:16:47,750 --> 01:16:49,375
‫אתה יודע מי אני?
מנואל סן רומאן.‬

1382
01:16:49,458 --> 01:16:50,958
‫אלה הממתקים.‬

1383
01:16:51,041 --> 01:16:53,541
‫זה עם בירת הגבינה
שמשתלבת נהדר לצד סלט.‬

1384
01:16:53,625 --> 01:16:58,791
‫הבירה שאמרת שאפילו אבא שלך,
עם "הבעיה" שלו, לעולם לא ישתה.‬

1385
01:16:58,875 --> 01:17:01,000
‫כן, חשבנו על מה שדיברנו.‬

1386
01:17:01,083 --> 01:17:03,666
- ‫- נראה לנו שזה יעבוד.
- הרעיון שהיה לנו.‬

1387
01:17:03,750 --> 01:17:06,041
‫בירה לאנשים שרוצים להפסיק לשתות.‬

1388
01:17:06,541 --> 01:17:08,541
‫בירה למי שרוצה לשתות...‬

1389
01:17:08,625 --> 01:17:10,166
- ‫- פחות בירה!
- פחות בירה!‬

1390
01:17:10,541 --> 01:17:14,208
‫אני אוהב את זה. בואו נעשה את זה.
כל עוד תשקיעו בבירה סן רומאן,‬

1391
01:17:14,291 --> 01:17:17,375
‫אתם משקיעים בי,
ואני לא צריך לעבור למונטריי. תודה.‬

1392
01:17:17,875 --> 01:17:18,750
‫תודה!‬

1393
01:17:27,958 --> 01:17:29,875
‫אמרת לי שאנחנו עוברים.‬

1394
01:17:30,916 --> 01:17:32,125
‫כבר הסכמתי.‬

1395
01:17:33,000 --> 01:17:35,541
‫אני יודע, אבל זו הזדמנות גדולה עבורי.‬

1396
01:17:37,541 --> 01:17:41,125
- ‫- זו הזדמנות גדולה גם עבורי, מנואל.
- טוב,‬

1397
01:17:41,208 --> 01:17:43,541
- ‫- את תקבלי הזדמנות נוספת, נכון?
- לא.‬

1398
01:17:43,625 --> 01:17:46,583
- ‫- לא כזאת.
- לידיה, את תעשי אותו דבר,‬

1399
01:17:46,666 --> 01:17:48,041
‫רק במקום אחר.‬

1400
01:17:48,583 --> 01:17:50,083
‫זה לא אותו דבר, מנואל.‬

1401
01:17:50,166 --> 01:17:51,291
‫אני פותח עסק.‬

1402
01:17:51,375 --> 01:17:53,875
- ‫- בזבזת על זה ארבעה חודשים.
- זה מפעל חיי.‬

1403
01:17:53,958 --> 01:17:57,125
‫בישול בירה הוא החלום שלך?
בירה עם הל?‬

1404
01:17:57,208 --> 01:17:58,625
‫אל תעליבי את הבירה שלי.‬

1405
01:17:58,708 --> 01:18:01,666
‫אנשים שותים במונטריי.
הם שותים הרבה בירה.‬

1406
01:18:01,750 --> 01:18:04,541
- ‫- כי חם שם מאוד.
- כן, יותר מ-37 מעלות...‬

1407
01:18:11,125 --> 01:18:12,208
‫בוא איתי.‬

1408
01:18:13,250 --> 01:18:14,375
‫אני לא יכול.‬

1409
01:18:15,791 --> 01:18:17,166
‫העסק זקוק לי.‬

1410
01:18:18,166 --> 01:18:19,750
‫מה זה אומר?‬

1411
01:18:22,750 --> 01:18:24,125
‫רוזה רוצה שתיכנסו.‬

1412
01:18:28,125 --> 01:18:29,875
- ‫- אמרתי להם.
- תודה.‬

1413
01:18:31,875 --> 01:18:33,416
‫בוא לפה, ילד.‬

1414
01:18:39,375 --> 01:18:40,666
‫אז...‬

1415
01:18:41,666 --> 01:18:44,625
‫קודם כול, תודה שבאתם.‬

1416
01:18:45,708 --> 01:18:49,125
‫אני יודעת שההזמנה אולי הפתיעה אתכם‬

1417
01:18:49,208 --> 01:18:51,166
‫כי אני לא חוגגת חגים, אבל...‬

1418
01:18:53,416 --> 01:18:55,208
‫אבל היום החלטתי ש...‬

1419
01:18:56,666 --> 01:19:00,791
‫כולנו זקוקים לזמן כדי לזכור
את אלה שכבר לא איתנו.‬

1420
01:19:03,208 --> 01:19:07,583
‫אני יודעת שרובכם לא הכרתם את חוסה לואיס,‬

1421
01:19:08,625 --> 01:19:12,833
‫אבל אתם מכירים
את המקלחת ואת התנור שלי.‬

1422
01:19:14,208 --> 01:19:15,500
‫את המכונית שלי.‬

1423
01:19:16,041 --> 01:19:20,625
‫וזה קצת כמו להכיר את חוסה לואיס.‬

1424
01:19:24,125 --> 01:19:25,250
‫היום החלטתי‬

1425
01:19:26,333 --> 01:19:28,250
‫שהגיע הזמן שאשחרר אותו.‬

1426
01:19:40,208 --> 01:19:42,708
‫ושאתחיל לתקן את הבית.‬

1427
01:19:44,083 --> 01:19:49,000
‫אני רוצה שחיימה
יהיה מסוגל לעשות מקלחת נחמדה‬

1428
01:19:49,083 --> 01:19:51,333
‫מתי שהוא רוצה.‬

1429
01:19:51,416 --> 01:19:54,125
‫אני רוצה שהתנור יהיה מוכן‬

1430
01:19:54,208 --> 01:19:57,583
‫בזמן כדי שנחגוג את חג המולד ביחד.‬

1431
01:19:57,666 --> 01:19:59,166
‫הפעם, אני אבשל.‬

1432
01:19:59,250 --> 01:20:02,708
- ‫- אימא!
- זה רק רעיון.‬

1433
01:20:02,791 --> 01:20:05,416
‫אני לא צריך את כל זה
כדי להיות מאושר, רוזיטה.‬

1434
01:20:05,875 --> 01:20:09,916
‫אבל אני צריכה שבעלי ירגיש בנוח בבית שלו.‬

1435
01:20:11,458 --> 01:20:14,250
- ‫- מה אמרת?
- שאנחנו מתחתנים.‬

1436
01:20:18,166 --> 01:20:20,833
‫אימא, את צריכה לשאול אותו קודם.‬

1437
01:20:20,916 --> 01:20:22,500
‫כן, אימא, אל תתגרי בגורל.‬

1438
01:20:22,583 --> 01:20:25,541
‫מול המזבח? זה לא מוזר?‬

1439
01:20:25,625 --> 01:20:27,958
‫זה עכשיו או לעולם לא.‬

1440
01:20:28,041 --> 01:20:29,125
‫את בסדר גמור.‬

1441
01:20:31,541 --> 01:20:33,500
‫מהר, חיימה עומד להתעלף.‬

1442
01:20:34,375 --> 01:20:36,333
- ‫- רוזיטה.
- חיימה...‬

1443
01:20:40,416 --> 01:20:41,791
‫התינשא לי?‬

1444
01:20:43,000 --> 01:20:44,125
‫תגיד לא, חיימה.‬

1445
01:20:44,208 --> 01:20:45,708
‫תוכל להשיג מישהי טובה יותר!‬

1446
01:20:45,791 --> 01:20:47,125
‫לאלו!‬

1447
01:20:47,208 --> 01:20:49,708
- ‫- מה, סופיה?
- עזוב אותם לנפשם.‬

1448
01:20:50,666 --> 01:20:51,500
‫תראי.‬

1449
01:20:53,625 --> 01:20:54,833
‫אני לחוץ כל כך.‬

1450
01:20:57,583 --> 01:20:58,916
‫אני תמיד נושא אותה,‬

1451
01:21:00,208 --> 01:21:01,583
‫ליתר ביטחון.‬

1452
01:21:07,416 --> 01:21:08,333
‫מה קרה?‬

1453
01:21:09,708 --> 01:21:13,583
- ‫- את לא אוהבת אותה?
- אני אוהבת, מאוד.‬

1454
01:21:15,458 --> 01:21:16,375
‫תראו!‬

1455
01:21:19,000 --> 01:21:20,083
‫זה "כן"?‬

1456
01:21:21,041 --> 01:21:21,875
‫כן.‬

1457
01:21:26,583 --> 01:21:28,875
- ‫- אני לא מצליח.
- אני מתחתנת!‬

1458
01:21:31,291 --> 01:21:32,791
‫אני לא מצליח לנשוף.‬

1459
01:21:32,875 --> 01:21:34,166
‫לא, פרנסיסקו. לא.‬

1460
01:21:34,250 --> 01:21:35,625
‫שמרת על זה בסוד.‬

1461
01:21:35,708 --> 01:21:37,000
‫לא אמרתי כלום.‬

1462
01:21:37,083 --> 01:21:39,625
‫ככה הוא רצה לעשות לך את זה, רוזיטה.‬

1463
01:21:43,375 --> 01:21:45,000
‫יש לכם אבא חורג.‬

1464
01:21:48,166 --> 01:21:49,666
‫אוי, אימא.‬

1465
01:21:50,083 --> 01:21:52,458
‫בכנות, אני לא יודע מה קורה בחתונות.‬

1466
01:21:52,541 --> 01:21:56,166
‫בסופו של דבר אני תמיד ישן
על כמה כיסאות מתחת לערימת מעילים.‬

1467
01:21:58,291 --> 01:22:01,416
‫הלוואי שאימא והאבא החורג שלי
ייתנו לי להכין את המזכרות.‬

1468
01:22:02,166 --> 01:22:04,791
‫או, כפי שאני מתכוון לקרוא לו, פאפא חיימה.‬

1469
01:22:04,916 --> 01:22:08,208
‫תמיד דמיינתי משהו פשוט.‬

1470
01:22:08,708 --> 01:22:11,041
‫ללכת לבית המשפט...‬

1471
01:22:13,041 --> 01:22:16,666
‫כלומר, ללכת למשרד הרישום
ולחתום על הקו המקווקו,‬

1472
01:22:16,750 --> 01:22:18,166
‫ואז ללכת לאכול המבורגר.‬

1473
01:22:19,208 --> 01:22:22,208
‫אני רוצה משהו פשוט בעיר הולדתי.‬

1474
01:22:22,291 --> 01:22:27,791
‫עם הבישוף, עם ראש העיר,
עם קצת מולה ומסקל.‬

1475
01:22:28,875 --> 01:22:31,833
‫ועם המשפחה הקרובה שלי, 300 איש לכל היותר.‬

1476
01:22:32,666 --> 01:22:35,333
‫נישואים הם מוסד בדעיכה.‬

1477
01:22:35,416 --> 01:22:39,500
‫הם קושרים ומשעבדים מערכות יחסים אנושיות
באופן הכי אפל שניתן.‬

1478
01:22:40,000 --> 01:22:41,791
‫סופיה, בבקשה, מספיק.‬

1479
01:22:42,125 --> 01:22:43,416
‫מספיק, סופיה.‬

1480
01:22:44,041 --> 01:22:45,916
‫לפני שנדבר על החתונה,‬

1481
01:22:46,541 --> 01:22:48,916
‫כדאי שנדבר על הפעם שבה המשפחות שלנו נפגשו.‬

1482
01:22:53,291 --> 01:22:57,208
‫ושלא תחשוב שזה יציל אותך
מלומר לי אם אתה בא למונטריי.‬

1483
01:22:57,291 --> 01:22:59,333
‫טוב, מותק.‬

1484
01:28:42,166 --> 01:28:44,166
‫תרגום כתוביות: טל מלכה‬

1485
01:28:44,250 --> 01:28:46,250
‫בקרת כתוביות
רינת זוהר-מנחם‬