1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:36,370 --> 00:00:40,040
‫לאיזה קולנוען היו חמישה סרטים
שפתחו במקום הראשון בקופות‬

4
00:00:40,124 --> 00:00:41,834
‫בארבע השנים האחרונות?‬

5
00:00:42,418 --> 00:00:45,296
‫לספילברג? לטרנטינו?‬

6
00:00:46,130 --> 00:00:47,256
‫לסקורסזה?‬

7
00:00:48,340 --> 00:00:49,300
‫לא.‬

8
00:00:51,719 --> 00:00:54,138
‫השיא הזה שייך לטיילר פרי.‬

9
00:00:55,598 --> 00:00:58,350
‫כשאנשים אומרים לי,
"גיליתי את טיילר פרי הבא",‬

10
00:00:58,434 --> 00:01:02,646
‫אני שואל, "הוא נוסע 300-280 יום בשנה
כדי להכיר את הקהל שלו?‬

11
00:01:02,730 --> 00:01:05,816
‫"אם לא, אז לא גילית את טיילר פרי הבא."‬

12
00:01:07,985 --> 00:01:09,779
‫אל תקטינו אותו,‬

13
00:01:11,447 --> 00:01:14,992
‫כי הוא לא סתם כושי-שהפך-לשחור‬

14
00:01:15,075 --> 00:01:19,538
‫בר מזל ועשיר.‬

15
00:01:23,209 --> 00:01:25,669
‫גדלנו ברובע השלישי בצפון ניו אורלינס,‬

16
00:01:26,337 --> 00:01:28,005
‫ליד שיכוני מגנוליה.‬

17
00:01:29,840 --> 00:01:31,425
‫אנשים פנו לפשע.‬

18
00:01:31,842 --> 00:01:35,221
‫פריצה, שוד,
הם השתמשו בסמים ומכרו סמים.‬

19
00:01:39,140 --> 00:01:42,186
‫אתה מאמין שלפני שבע שנים היית חסר בית?‬

20
00:01:42,269 --> 00:01:43,854
‫כן, כן.‬

21
00:01:46,148 --> 00:01:49,109
‫הוא שחקן, תסריטאי, במאי ומפיק,‬

22
00:01:49,193 --> 00:01:52,029
‫אני אגיד את זה, איל בידור.‬

23
00:01:52,988 --> 00:01:56,826
‫אולפני טיילר פרי.
יש לך את האולפנים הגדולים ביותר בארה"ב.‬

24
00:01:56,908 --> 00:01:59,370
‫- ככה סיפרו לי, כן.
- בארץ.‬

25
00:01:59,453 --> 00:02:00,621
‫תנו לו כוכב לכת. קדימה.‬

26
00:02:01,497 --> 00:02:03,999
‫אין לכם מושג מה נדרש‬

27
00:02:04,083 --> 00:02:06,544
‫כדי לרכוש נכס מצבא ארצות הברית.‬

28
00:02:07,920 --> 00:02:10,297
‫עשרים סרטים באורך מלא, יותר מ-20 מחזות,‬

29
00:02:10,381 --> 00:02:12,550
‫תשע סדרות,
רב-מכר של ה"ניו יורק טיימס".‬

30
00:02:14,927 --> 00:02:16,011
‫לא ייאמן.‬

31
00:02:18,931 --> 00:02:21,851
‫הוא ידוע בכך שהוא מפיק סרטים
בעיקר עבור הקהל השחור,‬

32
00:02:21,934 --> 00:02:24,311
‫אבל למספר הולך וגדל
של מבקרים בקהילה השחורה‬

33
00:02:24,395 --> 00:02:26,105
‫יש בעיות עם יצירותיו של פרי.‬

34
00:02:27,064 --> 00:02:30,943
‫אי אפשר לצפות שכולם יאהבו את היצירות שלו‬

35
00:02:31,026 --> 00:02:34,572
‫רק כי הוא שחור
והוא נאבק קשה כדי להגיע להוליווד.‬

36
00:02:34,655 --> 00:02:38,075
‫הסיפורים והעלילות שבבסיס היצירות שלו,‬

37
00:02:38,158 --> 00:02:40,369
‫הסטריאוטיפים, יש לי הרבה בעיות איתם.‬

38
00:02:40,452 --> 00:02:41,912
‫זה העניין המרכזי,‬

39
00:02:42,329 --> 00:02:46,834
‫לטיילר פרי לא היה אכפת
ממה שאנשים אמרו על היצירות שלו.‬

40
00:02:47,251 --> 00:02:49,211
‫הוא שירת את הקהל שלו.‬

41
00:02:51,672 --> 00:02:55,509
‫אני חושב שאין שום דבר שקל להיות חלוץ בו.‬

42
00:02:56,552 --> 00:02:59,638
‫זו אותה נוסחה שוב ושוב,
והוא כל הזמן חוזר עליה.‬

43
00:02:59,722 --> 00:03:02,266
‫אני לא יודע מה הוא מנסה לפתור בסרט,‬

44
00:03:02,349 --> 00:03:04,643
‫אבל הוא כנראה צריך לפתור את זה בטיפול.‬

45
00:03:06,729 --> 00:03:08,814
‫זה פשוט מסר נוראי,‬

46
00:03:08,898 --> 00:03:11,567
‫זה כמו משקה אלכוהולי קולנועי להמונים.‬

47
00:03:13,652 --> 00:03:15,529
‫כשמייצגים תרבות‬

48
00:03:17,114 --> 00:03:20,659
‫ישנה אחריות,
ולפעמים כמעט מעמסה שמתלווה לכך.‬

49
00:03:23,162 --> 00:03:24,872
‫למה אתה עובד קשה כל כך?‬

50
00:03:26,248 --> 00:03:27,583
‫למה אני עובד קשה כל כך?‬

51
00:03:28,167 --> 00:03:31,253
‫מעטים עשו יותר מטיילר פרי
כדי להרחיב את תחום הטלוויזיה.‬

52
00:03:31,337 --> 00:03:33,547
‫לדעתי הוא חצה את הגבול בסרטו האחרון.‬

53
00:03:33,631 --> 00:03:38,594
‫הקולנוען האפרו-אמריקאי
המצליח ביותר בהיסטוריה.‬

54
00:03:38,677 --> 00:03:40,679
‫וברגע שזה מגיע להוליווד,‬

55
00:03:40,763 --> 00:03:43,140
‫אז זה הופך לבעיה.‬

56
00:03:43,223 --> 00:03:45,643
‫הוא בהחלט היה אאוטסיידר.‬

57
00:03:45,726 --> 00:03:47,061
‫אי אפשר היה להתכחש‬

58
00:03:47,937 --> 00:03:49,188
‫לכישרון‬

59
00:03:49,980 --> 00:03:50,981
‫ולכוח‬

60
00:03:52,316 --> 00:03:53,400
‫של טיילר פרי.‬

61
00:03:54,276 --> 00:03:55,402
‫השגת הרבה.‬

62
00:03:56,153 --> 00:03:58,948
‫מה אתה רוצה לעשות שעדיין לא עשית?‬

63
00:04:18,132 --> 00:04:23,681
‫הילד של מקסין: סיפורו של טיילר פרי‬

64
00:04:28,978 --> 00:04:30,562
‫היי, תקשיבי, ברכותיי,‬

65
00:04:30,646 --> 00:04:32,982
‫את אחות של מיליארדר.
מה תגידי על זה?‬

66
00:04:34,066 --> 00:04:35,943
‫אלוהים הוא טוב, מותק. תיזהרי.‬

67
00:04:37,319 --> 00:04:38,529
‫בסדר, מותק.‬

68
00:04:38,612 --> 00:04:40,864
‫בסדר, מתוקה.
אדבר איתך בקרוב. ביי ביי.‬

69
00:04:40,948 --> 00:04:42,825
‫לאקי ג'ונסון
דודן של טיילר‬

70
00:04:42,908 --> 00:04:45,369
‫דודנית שלי, מלבה, אחותו של טיילר.‬

71
00:04:47,955 --> 00:04:50,165
‫בילדותנו היינו קוראים לו "ג'וניור".‬

72
00:04:50,249 --> 00:04:52,209
‫"מה קורה, ג'וניור? ג'וניור."‬

73
00:04:52,292 --> 00:04:55,379
‫אבל עכשיו הוא "טיילר", הוא לא "אמיט",‬

74
00:04:55,462 --> 00:04:59,174
‫אבל בשם הזה הוא נולד, אמיט פרי ג'וניור.‬

75
00:04:59,258 --> 00:05:01,010
‫הוא שינה את שמו לטיילר פרי,‬

76
00:05:01,093 --> 00:05:04,471
‫בצדק, כי הוא ואביו היו מנוכרים‬

77
00:05:05,014 --> 00:05:07,641
‫במשך הרבה מאוד שנים,‬

78
00:05:07,725 --> 00:05:10,602
‫אז הוא לא רצה להיות ידוע בשם אמיט ג'וניור.‬

79
00:05:12,312 --> 00:05:13,564
‫אומר לך את זה...‬

80
00:05:15,024 --> 00:05:17,067
‫וזה רק אני. ככה אני מרגיש.‬

81
00:05:18,944 --> 00:05:22,489
‫הטראומה עמוקה מדי, הפצע עמוק מדי.‬

82
00:05:23,657 --> 00:05:27,494
‫כשאדם נחתך והוא מתחיל להחלים, ואז...‬

83
00:05:27,578 --> 00:05:29,663
‫אז הוא מגרד את הפצע.‬

84
00:05:29,747 --> 00:05:33,959
‫אז בכל פעם שהוא נפצע
הוא המשיך לגרד את הפצע.‬

85
00:05:34,376 --> 00:05:36,587
‫עכשיו הפצע אף פעם לא מחלים,‬

86
00:05:37,463 --> 00:05:38,464
‫והוא לעולם לא יחלים.‬

87
00:05:42,968 --> 00:05:47,181
‫זה היה ערב מלא בכוכבים בשבת,
כשידוענים הציפו את אטלנטה‬

88
00:05:47,264 --> 00:05:50,392
‫כדי לחגוג את הפתיחה החגיגית
של אולפני טיילר פרי.‬

89
00:05:53,187 --> 00:05:56,857
‫האולפנים, ששטחם הוא 1335 דונם,
נמצאים בשטח‬

90
00:05:56,940 --> 00:06:01,236
‫של הבסיס הצבאי לשעבר פורט מקפירסון
בדרום-מערב אטלנטה.‬

91
00:06:01,945 --> 00:06:04,448
‫טיילר הקדיש גם 12 אולפני צילום,‬

92
00:06:04,531 --> 00:06:06,950
‫כל אחת מהן נקראת על שם אמן שחור פורץ דרך,‬

93
00:06:07,034 --> 00:06:11,205
‫כולל אופרה וינפרי, ויל סמית והאלי ברי,
אם להזכיר כמה שמות.‬

94
00:06:15,334 --> 00:06:17,795
‫אולפני טיילר פרי
פתיחה חגיגית - אוקטובר 2019‬

95
00:06:17,878 --> 00:06:19,630
‫איך אתה מרגיש עכשיו, אדוני?‬

96
00:06:19,713 --> 00:06:23,217
‫אני... מתרגש,‬

97
00:06:23,592 --> 00:06:24,885
‫רגוע,‬

98
00:06:26,386 --> 00:06:29,848
‫מוכן, אסיר תודה ומלא בהודיה ובתקווה,‬

99
00:06:30,599 --> 00:06:32,810
‫וכן, מוכן להתחיל.‬

100
00:06:32,893 --> 00:06:36,146
‫אני מנסה להירגע,
כי אתה יודע איך אני עם זמנים.‬

101
00:06:36,230 --> 00:06:38,148
‫אני רק מנסה להיות,‬

102
00:06:38,232 --> 00:06:41,276
‫"פשוט תזרום, ט"פ. תהיה נוכח ברגע."‬

103
00:06:42,236 --> 00:06:43,904
‫הילד הזה מתחת למרפסת שלך,‬

104
00:06:43,987 --> 00:06:46,365
‫הוא דמיין אי פעם שיהיה לו את כל זה?‬

105
00:06:46,448 --> 00:06:49,409
‫אתה באמת מנסה את זה עליי עכשיו?‬

106
00:06:49,493 --> 00:06:50,994
‫זה לא יקרה, חבר.‬

107
00:06:51,078 --> 00:06:52,746
‫- אני רק צריך...
- זה לא יקרה.‬

108
00:06:52,830 --> 00:06:55,290
‫כדאי שתתקשר לגייל קינג או לאופרה וינפרי.‬

109
00:06:55,374 --> 00:06:57,167
‫זה לא יקרה.‬

110
00:06:57,251 --> 00:06:58,961
‫אני לא נכנס לזה.‬

111
00:06:59,253 --> 00:07:00,295
‫בסדר.‬

112
00:07:01,004 --> 00:07:02,381
‫אנסה את זה בסוף השבוע.‬

113
00:07:02,464 --> 00:07:04,258
‫אני רק מנסה לעבור את הרגע הזה.‬

114
00:07:05,134 --> 00:07:06,760
‫אני חייב לנסות לא לצוף מעליו,‬

115
00:07:06,844 --> 00:07:07,886
‫אבל זה הקטע שלי.‬

116
00:07:07,970 --> 00:07:11,014
‫הבעיה שלי היא שאני צף
מעל הרבה דברים בחיי,‬

117
00:07:11,807 --> 00:07:14,643
‫וזה כך מאז הילדות שלי,‬

118
00:07:14,726 --> 00:07:18,355
‫זה בגלל ההתעללות,
כשיש כאב פשוט מנסים לעבור את זה,‬

119
00:07:18,438 --> 00:07:21,275
‫אבל גיליתי שאני ככה עם הכול,‬

120
00:07:21,358 --> 00:07:23,193
‫גם כשמדובר באושר ובשמחה,‬

121
00:07:23,277 --> 00:07:26,196
‫החושים שלי מתעצמים מדי,‬

122
00:07:26,280 --> 00:07:28,198
‫אני רק רוצה להיות מעל זה.‬

123
00:07:28,282 --> 00:07:31,160
‫אז הערב, ובכל יום, בכל רגע,‬

124
00:07:31,243 --> 00:07:33,412
‫אני חושב, "תירגע, תירגע.‬

125
00:07:33,495 --> 00:07:35,038
‫"אתה בסדר. תירגע. אתה בטוח.‬

126
00:07:35,122 --> 00:07:36,957
‫"זה רק רגש. זו רק תחושה.‬

127
00:07:37,040 --> 00:07:39,084
‫"זה טוב. אתה בסדר גמור.‬

128
00:07:39,168 --> 00:07:41,420
‫"זו אהבה. זה אושר." אז...‬

129
00:07:47,134 --> 00:07:51,305
‫אומרים שהיין הטוב ביותר
גדל באדמה הקשה ביותר,‬

130
00:07:51,388 --> 00:07:53,807
‫וכשחושבים על היינות הטובים ביותר,‬

131
00:07:53,891 --> 00:07:57,436
‫הענבים צריכים לפרוץ דרך סלעים וענפים,‬

132
00:07:57,519 --> 00:08:00,439
‫ודרך כל מיני מעקפים כדי לצמוח מהאדמה.‬

133
00:08:00,522 --> 00:08:01,857
‫מלודי הובסון
אריאל השקעות‬

134
00:08:01,940 --> 00:08:06,403
‫במובנים רבים, אני חושבת
שזה מאפיין את ילדותו של טיילר.‬

135
00:08:06,486 --> 00:08:09,364
‫היו לו חוויות מחרידות כילד,‬

136
00:08:09,448 --> 00:08:12,326
‫והן עיצבו אותו כאדם.‬

137
00:08:12,409 --> 00:08:14,870
‫הן הובילו בסופו של דבר לדמויות שהוא יצר‬

138
00:08:14,953 --> 00:08:17,247
‫ולדמיון שהיה לו,‬

139
00:08:17,956 --> 00:08:19,917
‫כי אדם נכנס לתוך נפשו.‬

140
00:08:20,542 --> 00:08:23,670
‫ולכן זה מאוד הגיוני בעיניי‬

141
00:08:23,754 --> 00:08:26,131
‫שהוא נעשה לאדם שהוא כיום,‬

142
00:08:26,215 --> 00:08:30,302
‫שיש לו ההתמדה והנחישות‬

143
00:08:30,385 --> 00:08:32,929
‫שיש לו, כי היה עליו להתגבר על דברים רבים.‬

144
00:08:33,013 --> 00:08:35,515
‫היה עליו להיות היין
כדי לפרוץ דרך האדמה הזו.‬

145
00:08:36,433 --> 00:08:39,227
‫ניו אורלינס, לואיזיאנה‬

146
00:08:39,311 --> 00:08:41,395
‫קשה לחיות בניו אורלינס.‬

147
00:08:42,397 --> 00:08:45,317
‫קשה לשרוד בה, זו עיר מסוכנת.‬

148
00:08:46,360 --> 00:08:51,531
‫היריות, מקרי השוד, אלימות הכנופיות.‬

149
00:08:51,615 --> 00:08:54,409
‫אבל זה היה מסוכן מאוד.
זה היה מסוכן מאוד.‬

150
00:08:54,910 --> 00:08:56,578
‫שיעור הפשיעה היה גבוה מאוד.‬

151
00:08:56,662 --> 00:08:58,830
‫פעם נחשבנו לבירת הרצח של העולם.‬

152
00:08:59,373 --> 00:09:02,000
‫עלייה נוספת במספר מקרי הירי בניו אורלינס.‬

153
00:09:02,084 --> 00:09:03,961
‫העלייה בפשיעה גוברת...‬

154
00:09:04,044 --> 00:09:05,545
‫רציחות בניו אורלינס, ו...‬

155
00:09:05,629 --> 00:09:08,131
‫אני לא יודע איך רוב הלבנים
במדינה הזו מרגישים,‬

156
00:09:08,215 --> 00:09:11,468
‫אני יכול רק להסיק איך הם מרגישים
לפי מצב המוסדות שלהם.‬

157
00:09:11,927 --> 00:09:13,720
‫הוא אמר לי שקל מאוד למות.‬

158
00:09:14,012 --> 00:09:15,639
‫לחיות זה קשה.‬

159
00:09:17,599 --> 00:09:18,433
‫הוא לא עשה כלום,‬

160
00:09:18,517 --> 00:09:21,603
‫השוטרים ב"מכולת ברוס" ירו עליו.‬

161
00:09:21,687 --> 00:09:23,563
‫הם אמרו לי, "קום!" ואמרתי, "לא.‬

162
00:09:23,647 --> 00:09:25,107
‫"מה, כדי שתוכלו לירות בי?"‬

163
00:09:26,233 --> 00:09:29,653
‫מבחינה סטטיסטית בניו אורלינס,
אולי לא תצליחו להגיע לגיל 21.‬

164
00:09:29,736 --> 00:09:33,365
‫אם הגעתם ליום ההולדת ה-21 שלכם,
ניצחתם כנגד כל הסיכויים.‬

165
00:09:33,448 --> 00:09:36,076
‫ניצחתם את השטן.
ניצחתם את הסטטיסטיקה.‬

166
00:09:36,159 --> 00:09:39,288
‫באזור הזה גדלים
לפי עיקרון "החזק שורד",‬

167
00:09:39,371 --> 00:09:42,833
‫אז ברגע שיוצאים מהבית,
לעזאזל, אולי לא חוזרים.‬

168
00:09:42,915 --> 00:09:44,918
‫אני אסתובב. רואה את הבניין הזה ששם?‬

169
00:09:45,002 --> 00:09:47,129
‫זה היה דיור ציבורי. גם פה גרנו.‬

170
00:09:47,212 --> 00:09:52,217
‫שני בתים במורד הרחוב, דודה מקסין,
טיילר פרי שלי, יולנדה, אמברי, מלבה,‬

171
00:09:52,301 --> 00:09:55,846
‫הם גרו שני בתים במורד הרחוב,
שלשם נלך עכשיו.‬

172
00:09:57,514 --> 00:10:00,600
‫זה הבית שטיילר גדל בו.‬

173
00:10:00,684 --> 00:10:03,979
‫בחלק האחורי של הבית הזה
הוא בנה מעין מועדון‬

174
00:10:04,062 --> 00:10:06,523
‫שנמצא מתחת לבית ושאליו היינו נכנסים‬

175
00:10:06,606 --> 00:10:08,775
‫כדי לברוח מדוד אמיט.‬

176
00:10:11,320 --> 00:10:13,322
‫אנחנו מול בית ילדותו,‬

177
00:10:13,405 --> 00:10:15,324
‫והכאב של עברו חזר.‬

178
00:10:15,407 --> 00:10:16,825
‫כאן גדלתי,‬

179
00:10:16,908 --> 00:10:19,953
‫ולא הייתי בבית הזה במשך שנים.‬

180
00:10:20,037 --> 00:10:22,748
‫הוא לקח אותנו לחלק האחורי
והראה לנו את הכוך‬

181
00:10:22,831 --> 00:10:24,875
‫שאליו היה בורח מההתעללות של אביו.‬

182
00:10:25,334 --> 00:10:28,337
‫זה היה המחבוא שלי, המקום הבטוח שלי.‬

183
00:10:28,420 --> 00:10:30,339
‫כשהמצב החמיר, היית נכנס לכאן?‬

184
00:10:30,422 --> 00:10:32,924
‫כן. כן, ביליתי שם את כל היום.‬

185
00:10:34,009 --> 00:10:39,222
‫לפעמים ריחמתי על טיילר, כי היה לו קשה.‬

186
00:10:39,306 --> 00:10:41,391
‫היה לו קשה הרבה יותר מאשר לנו.‬

187
00:10:41,475 --> 00:10:43,018
‫זה לא היה צריך להיות ככה.‬

188
00:10:43,101 --> 00:10:45,520
‫אני לא יודע איזה מסר אלוהים שלח לו,‬

189
00:10:45,604 --> 00:10:48,648
‫ואולי המסרים נקלטו,
כי הוא מצליח מאוד עכשיו,‬

190
00:10:48,732 --> 00:10:51,777
‫במובן זה שהוא עושה הרבה דברים‬

191
00:10:51,860 --> 00:10:54,946
‫והוא דואג להרבה אנשים ומביא להם ברכה.‬

192
00:10:55,030 --> 00:10:58,575
‫אבל איך הוא ישן בלילה
במחשבה על הילדות שלו?‬

193
00:11:01,578 --> 00:11:04,247
‫כשטיילר היה ילד, אביו היה גבר קשוח.‬

194
00:11:04,331 --> 00:11:06,875
‫הוא היה טיפוס שלא סבל שטויות.‬

195
00:11:06,958 --> 00:11:09,378
‫הוא לא צחק הרבה,
רוב הדברים לא הצחיקו אותו.‬

196
00:11:09,836 --> 00:11:12,297
‫הוא היה איש חזק וחרוץ,‬

197
00:11:12,381 --> 00:11:16,009
‫אבל הוא היה אדם חמום מוח שאוהב להתבודד.‬

198
00:11:16,093 --> 00:11:17,469
‫פשוט קשה.‬

199
00:11:17,552 --> 00:11:19,846
‫הוא נשר מבי"ס בכיתה ג', הגיע מהכפר,‬

200
00:11:19,930 --> 00:11:22,307
‫וכל חייו הוא עבד קשה.‬

201
00:11:22,391 --> 00:11:25,977
‫הוא היה מסיים לעבוד בערך ב-15:00
ומגיע הביתה ב-15:30.‬

202
00:11:26,061 --> 00:11:28,772
‫יש חנות פינתית ממש כאן,
במרחק של פחות מחצי רחוב,‬

203
00:11:28,855 --> 00:11:30,649
‫והוא היה שותה ארגזי בירה.‬

204
00:11:30,732 --> 00:11:32,734
‫הוא היה שותה בכל יום.‬

205
00:11:32,818 --> 00:11:35,821
‫ברגע שהטנדר עצר,
ידענו שעכשיו זה יתחיל.‬

206
00:11:35,904 --> 00:11:39,324
‫הוא יצא עם ארגז של 24 בירות.‬

207
00:11:39,408 --> 00:11:41,910
‫הוא ישתה את כולן
עד שמישהו יגיע לכאן‬

208
00:11:41,993 --> 00:11:43,078
‫והוא יעשה שטויות.‬

209
00:11:43,161 --> 00:11:45,205
‫ואת ג'וניור... את טיילר, סליחה,‬

210
00:11:45,288 --> 00:11:49,251
‫את טיילר הוא הכה קצת חזק יותר.‬

211
00:11:50,085 --> 00:11:53,547
‫פעם אחת, היינו ממש צעירים
והוא הצליף בטיילר כהוגן.‬

212
00:11:53,630 --> 00:11:55,215
‫הגב שלו היה מלא בדם.‬

213
00:11:55,298 --> 00:11:57,759
‫הוא ברח מהבית, בן אדם. הוא היה צעיר.‬

214
00:11:57,843 --> 00:12:00,178
‫הוא ברח מהבית,
הוא בא אל מעבר לפינה, אלינו,‬

215
00:12:00,262 --> 00:12:02,889
‫ואימא שלנו שאלה,
"מה? מי עשה את זה?"‬

216
00:12:02,973 --> 00:12:06,309
‫היו לו חבורות ענקיות על הגב.‬

217
00:12:06,393 --> 00:12:09,771
‫באורך כזה ובעובי כזה, או בנפיחות כזו.‬

218
00:12:09,855 --> 00:12:12,732
‫זה האחיין שלי. הוא תינוק.
הוא היה ילד קטן בזמנו.‬

219
00:12:12,816 --> 00:12:14,234
‫דודה ג'רי
אחותה של מקסין‬

220
00:12:14,317 --> 00:12:16,570
‫אולי בן שבע או שמונה.
הוא היה קטן.‬

221
00:12:16,653 --> 00:12:20,115
‫היא לא שיחקה בכל מה שקשור אלינו,
האחיינים והילדים שלה.‬

222
00:12:20,198 --> 00:12:22,075
‫האם הלביאה, אם תרצו.‬

223
00:12:22,159 --> 00:12:23,785
‫היא הגנה עלינו בכל מחיר.‬

224
00:12:23,869 --> 00:12:26,872
‫אם הדוב הגדול והרע מגיע,
היא תילחם בדוב.‬

225
00:12:27,372 --> 00:12:29,875
‫אז פשוט נדלקתי.‬

226
00:12:29,958 --> 00:12:31,585
‫הלכתי ולקחתי את האקדח.‬

227
00:12:31,668 --> 00:12:33,670
‫עברנו את הפינה,
אימא גוררת את כולנו.‬

228
00:12:33,753 --> 00:12:35,464
‫לבשנו תחתוני "הנס".‬

229
00:12:35,547 --> 00:12:37,841
‫התחתונים הלבנים שלנו, ואנחנו בוכים.‬

230
00:12:37,924 --> 00:12:40,260
‫ראינו אותו יוצא למרפסת ושותה, כרגיל.‬

231
00:12:40,343 --> 00:12:42,762
‫ושאלתי אותו למה הוא הכה אותו בגב ככה,‬

232
00:12:42,846 --> 00:12:44,806
‫והוא אמר לי להתעסק בעניינים שלי.‬

233
00:12:45,599 --> 00:12:47,058
‫הוא לא היה צריך לומר את זה.‬

234
00:12:47,142 --> 00:12:49,436
‫היא הרימה אקדח כדי לירות,
ואבי הזיז אותו.‬

235
00:12:50,896 --> 00:12:55,066
‫זה היה מפחיד כל כך, כי...
הסתכלתי על אימא שלי וחשבתי, "אלוהים".‬

236
00:12:55,150 --> 00:12:58,945
‫אימא עמדה לירות בדוד אמיט.‬

237
00:12:59,029 --> 00:13:00,447
‫ומאז הוא לא התעסק איתה,‬

238
00:13:00,530 --> 00:13:01,656
‫והוא הקשיב לה.‬

239
00:13:01,740 --> 00:13:03,992
‫הוא הקשיב לה אפילו כשהיה שיכור כלוט,‬

240
00:13:04,075 --> 00:13:05,869
‫כי הוא זכר את האקדח.‬

241
00:13:06,328 --> 00:13:10,499
‫זה לא אחד מרגעי השיא שלי,
אבל הייתי פגועה כל כך.‬

242
00:13:10,582 --> 00:13:14,127
‫לא יכולתי לסבול את זה,
כי גם אני הלקיתי את ילדיי,‬

243
00:13:14,211 --> 00:13:18,673
‫אבל אף אחד מהבנים שלי
לא יכול לספר לך שהוא קיבל כאלה מכות.‬

244
00:13:18,757 --> 00:13:19,966
‫כלומר, לא, לא.‬

245
00:13:20,050 --> 00:13:21,885
‫איך אפשר כשאתה אוהב את ילדיך?‬

246
00:13:21,968 --> 00:13:24,429
‫איך אפשר?
איך הלב שלך מאפשר לך לעשות זאת?‬

247
00:13:24,513 --> 00:13:28,600
‫אז אני לא מבינה את זה,
אבל אני לא צריכה להבין.‬

248
00:13:31,728 --> 00:13:34,439
‫רק אתמול בערב,
כשדיברתי עם המפיקים‬

249
00:13:34,523 --> 00:13:36,733
‫על סיפור ששמעתי לראשונה,‬

250
00:13:36,816 --> 00:13:41,821
‫שפעם אחת הכו אותך חזק כל כך עד שהתעלפת.‬

251
00:13:41,905 --> 00:13:45,200
‫אני זוכר שנאחזתי בגדר רשת,‬

252
00:13:45,283 --> 00:13:48,203
‫ואני נאחז חזק כל כך,
ידיי מדממות כשהוא מכה אותי,‬

253
00:13:48,286 --> 00:13:49,788
‫- ואני נאחז...
- וואו.‬

254
00:13:49,871 --> 00:13:51,873
‫אני רק מנסה להישאר בחיים.‬

255
00:13:51,957 --> 00:13:55,877
‫זעמתי על זה כל כך בתוך תוכי.‬

256
00:13:55,961 --> 00:13:59,297
‫אני רואה אותי בורח מעצמי.‬

257
00:13:59,381 --> 00:14:02,425
‫- וואו.
- ולא הצלחתי לגרום לילד הקטן...‬

258
00:14:06,846 --> 00:14:09,266
‫לא הצלחתי לגרום לילד הקטן הזה לחזור אליי.‬

259
00:14:09,349 --> 00:14:12,018
‫לא הצלחתי להחזיר אותי אליי.‬

260
00:14:12,769 --> 00:14:17,274
‫אז זה נהיה נורא כל כך
שכילד קטן אתה חותך ורידים.‬

261
00:14:17,357 --> 00:14:18,483
‫כן.‬

262
00:14:18,984 --> 00:14:20,652
‫כן, הייתי אובדני‬

263
00:14:20,735 --> 00:14:24,072
‫כי חשבתי, "מה הטעם בחיים?"‬

264
00:14:35,333 --> 00:14:39,170
‫כילד, החוויה של הטראומה האדירה הזו‬

265
00:14:40,672 --> 00:14:46,511
‫אפשרה לי ליצור מרחבים אמיתיים במוחי.‬

266
00:14:46,595 --> 00:14:49,222
‫בזמן שדברים קרו לי,
לא משנה מה הם היו,‬

267
00:14:49,306 --> 00:14:51,016
‫אם זה אבא שלי שצועק,‬

268
00:14:51,099 --> 00:14:54,644
‫או אם פוגעים בגופי,
או נוגעים בי בצורה לא הולמת,‬

269
00:14:54,728 --> 00:14:58,148
‫הייתי נכנס למקום אחר במחשבותיי.‬

270
00:14:59,399 --> 00:15:01,985
‫אחד ממקומות הבריחה שלי היה החצר הזו,‬

271
00:15:02,068 --> 00:15:05,947
‫ויכולתי לראות ציפורים, עצים ושדות,‬

272
00:15:06,031 --> 00:15:08,283
‫ולשמוע אנשים מדברים,‬

273
00:15:08,366 --> 00:15:10,910
‫ולראות את בתיהם ואת המכוניות שלהם,‬

274
00:15:10,994 --> 00:15:13,705
‫ואת הפרט הקטן ביותר של השקע בקיר,‬

275
00:15:13,788 --> 00:15:15,290
‫מה היה מחובר אליו.‬

276
00:15:15,373 --> 00:15:16,958
‫את האדים מהקפה.‬

277
00:15:17,042 --> 00:15:19,419
‫יכולתי לראות את כל הדברים האלה בראשי.‬

278
00:15:19,502 --> 00:15:24,090
‫העולם היה מציאותי, יפה וברור כל כך.‬

279
00:15:24,174 --> 00:15:30,096
‫המקום הזה שחשבתי שהיה בטוח ושלו
היה קיים באמת,‬

280
00:15:30,180 --> 00:15:31,348
‫והגעתי אליו.‬

281
00:15:32,599 --> 00:15:33,767
‫ולא רציתי לעזוב,‬

282
00:15:33,850 --> 00:15:37,937
‫לא רציתי לחזור לעצמי
אחרי שהטראומה הסתיימה.‬

283
00:15:38,021 --> 00:15:41,316
‫החושים המועצמים
היו שולחים אותי לרגעים האלה.‬

284
00:15:42,442 --> 00:15:47,781
‫האופן שבו עינו אותו כשהיה ילד צעיר,
זה לחלוטין היה עינוי,‬

285
00:15:47,864 --> 00:15:51,076
‫ולדעת שהוא היה מסוגל להתנתק בדמיונו‬

286
00:15:51,159 --> 00:15:53,244
‫בלי לאבד את שפיותו,‬

287
00:15:53,328 --> 00:15:58,625
‫כי ילדים רבים שמתייחסים אליהם
בצורה איומה כפי שהתייחסו אליו,‬

288
00:15:58,708 --> 00:16:01,127
‫במיוחד על ידי דמות האב,‬

289
00:16:01,211 --> 00:16:05,924
‫מפתחים הפרעות אישיות,
והם מתנתקים לחלוטין.‬

290
00:16:06,007 --> 00:16:10,470
‫לא רק מבחינת הדמיון שלהם,
אלא מתנתקים מבחינת האישיות...‬

291
00:16:10,553 --> 00:16:12,180
‫אופרה וינפרי
ענקית תקשורת‬

292
00:16:12,263 --> 00:16:15,642
‫על מנת לסבול את העינוי,
לסבול את הכאב,‬

293
00:16:15,725 --> 00:16:19,479
‫לסבול את התחושה הבלתי פוסקת
שאי אפשר לדעת מתי זה יגיע‬

294
00:16:19,562 --> 00:16:22,941
‫או כמה קשה זה יהיה,
אבל ברור שזה יהיה קשה.‬

295
00:16:24,776 --> 00:16:26,486
‫הוא יכול להתחבר לאנשים‬

296
00:16:26,569 --> 00:16:31,700
‫מכיוון שהוא מגיע ממקום שהוא חי את זה
והוא לא רק מדבר על זה,‬

297
00:16:31,783 --> 00:16:35,704
‫ובגלל זה הוא יכול לדבר
לכל אדם שאי פעם התעללו בו,‬

298
00:16:35,787 --> 00:16:40,083
‫שנשא עול כבד,
או שהתמודד עם מאבק או משבר,‬

299
00:16:40,165 --> 00:16:42,460
‫כילד או כמבוגר.‬

300
00:16:42,544 --> 00:16:43,753
‫הוא אחד מאותם אנשים‬

301
00:16:43,837 --> 00:16:46,840
‫שמסוגלים להפוך את הכאב שלהם לכוח אמיתי.‬

302
00:16:46,923 --> 00:16:50,760
‫והוא לא היה מי שהוא,
לא היו לו העושר,‬

303
00:16:50,844 --> 00:16:53,555
‫הפרסום או היכולת לספר את הסיפורים‬

304
00:16:53,638 --> 00:16:56,224
‫בצורה הייחודית לו,‬

305
00:16:56,307 --> 00:17:01,229
‫שמצליחה לנגוע בעצב החשוף
של הקהילה האפרו-אמריקאית,‬

306
00:17:01,312 --> 00:17:03,106
‫אם הוא לא היה חווה את הכאב הזה.‬

307
00:17:04,482 --> 00:17:10,155
‫אנשים שואלים,
"איך אתה מסוגל לכתוב 20 תסריטים בשבועיים?"‬

308
00:17:10,238 --> 00:17:13,700
‫אני פשוט יכול לגשת למקום הזה‬

309
00:17:13,782 --> 00:17:17,704
‫ולראות את העולם הזה ולשמוע את הקולות האלה,
וזה פשוט שוצף מתוכי.‬

310
00:17:17,787 --> 00:17:21,958
‫אז מה שבעיני אחרים נתפס כמוזר או כמשונה,‬

311
00:17:22,040 --> 00:17:25,044
‫עבורי, זו פשוט היכולת לגשת למקום‬

312
00:17:25,127 --> 00:17:31,092
‫שיצרתי כילד כדי לעזור לי להתמודד,
ושעכשיו היא בדיוק הדבר‬

313
00:17:31,176 --> 00:17:34,137
‫שמקיים הרבה ממה שאני עושה בתעשייה.‬

314
00:17:34,220 --> 00:17:38,808
‫אז שוב, הכול מוצא את דרכו להסתדר לטובה.‬

315
00:17:45,231 --> 00:17:48,651
‫הכתיבה ביומן הייתה מזככת עבורו.‬

316
00:17:48,735 --> 00:17:50,195
‫הוא למד את זה מאופרה.‬

317
00:17:50,278 --> 00:17:53,239
‫בתחילת הדרך הוא תמיד דיבר עליה...‬

318
00:17:53,323 --> 00:17:54,949
‫אלווין רוס
חבר ילדות ומלחין‬

319
00:17:55,033 --> 00:17:57,035
‫ועל כך שיום אחד הוא יפגוש אותה.‬

320
00:17:57,118 --> 00:17:58,870
‫"יום אחד אפגוש את אופרה.‬

321
00:17:58,953 --> 00:18:01,039
‫"יום אחד נהיה חברים.‬

322
00:18:01,122 --> 00:18:03,458
‫"יום אחד תהיה לי תוכנית טלוויזיה משלי."‬

323
00:18:03,541 --> 00:18:05,376
‫הוא קיבל כל כך הרבה השראה מהפרק‬

324
00:18:05,460 --> 00:18:07,921
‫שבו היא דיברה על תיעוד ביומן ועל כתיבה.‬

325
00:18:08,004 --> 00:18:09,631
‫קלי תומאס מורגן
היחצ"נית של טיילר‬

326
00:18:09,714 --> 00:18:12,217
‫אני חושבת שהוא מצא בזה ריפוי וזיכוך,‬

327
00:18:12,300 --> 00:18:15,303
‫וכך הסיפורים הראשונים נולדו, המחזה הראשון.‬

328
00:18:15,762 --> 00:18:19,182
‫אז מוצא חן בעיניי
שזו שנתנה לו השראה ושאותה הוא העריץ,‬

329
00:18:19,265 --> 00:18:24,729
‫ושכנראה נראתה רחוקה ממנו שנות אור,‬

330
00:18:25,230 --> 00:18:28,900
‫היא זו שבסופו של דבר הפכה להיות
אחת מאנשי סודו הקרובים ביותר.‬

331
00:18:31,194 --> 00:18:34,989
‫אבל הוא גם תמיד דיבר
על הדרך שבה היא עשתה עסקים.‬

332
00:18:35,073 --> 00:18:38,201
‫צפיתי בו עוזב רשתות גדולות‬

333
00:18:38,284 --> 00:18:39,828
‫כי הן לא עשו את זה בדרך שלו.‬

334
00:18:39,911 --> 00:18:41,871
‫הייתה לו נוסחה מסוימת,‬

335
00:18:41,955 --> 00:18:44,874
‫אבל זה חוזר לאמונה שלו
ולמה שאלוהים אמר לו.‬

336
00:18:44,958 --> 00:18:47,126
‫"זה מה שייעדתי אותך לעשות.‬

337
00:18:48,545 --> 00:18:50,338
‫"הישאר יציב וממוקד."‬

338
00:18:50,421 --> 00:18:52,131
‫וזה בדיוק מה שהוא עשה.‬

339
00:18:53,716 --> 00:18:56,511
‫טיילר, אתה איש חזון מבריק‬

340
00:18:56,594 --> 00:19:00,348
‫שמגלם את החלום האפרו-אמריקאי האמיתי.‬

341
00:19:00,431 --> 00:19:02,559
‫לכבוד גדול הוא לי‬

342
00:19:02,642 --> 00:19:08,189
‫להגיש את פרס האייקון האולטימטיבי
לשנת 2019 של בי-אי-טי‬

343
00:19:08,273 --> 00:19:11,901
‫לחברי היקר, מר טיילר פרי.‬

344
00:19:15,738 --> 00:19:17,574
‫לא יכולתי שלא לחשוב על אימא שלי.‬

345
00:19:17,657 --> 00:19:19,701
‫אני זוכר שכשהייתי כבן חמש,‬

346
00:19:19,784 --> 00:19:21,452
‫היא לקחה אותי איתה לשיכונים‬

347
00:19:21,536 --> 00:19:24,581
‫כשהיא שיחקה קלפים בערבי שישי
עם חבורת נשים.‬

348
00:19:24,664 --> 00:19:27,584
‫לנשים האלה לא הייתה יותר מהשכלה תיכונית,‬

349
00:19:27,667 --> 00:19:29,127
‫אבל הן היו נשים שחורות חכמות.‬

350
00:19:29,210 --> 00:19:30,503
‫נשים שחורות חזקות.‬

351
00:19:30,587 --> 00:19:32,338
‫הן סיפרו סיפורים נהדרים.‬

352
00:19:32,422 --> 00:19:35,174
‫ואני הייתי ילד בן חמש שיושב שם על הרצפה,‬

353
00:19:35,258 --> 00:19:38,219
‫משחק עם הצעצועים שלי,
מקשיב להן מדברות על הגברים שלהן,‬

354
00:19:38,303 --> 00:19:40,221
‫על הקשרים שלהן ועל הכאבים שלהן.‬

355
00:19:40,305 --> 00:19:43,224
‫כשאחת מהן נהייתה עצובה,
אחרת הייתה מספרת בדיחה,‬

356
00:19:43,308 --> 00:19:44,517
‫וכולן היו צוחקות.‬

357
00:19:44,601 --> 00:19:46,978
‫לא ידעתי שהייתי בכיתת אמן לחיים שלי.‬

358
00:19:47,061 --> 00:19:49,939
‫הייתי מגיע הביתה
ואבא שלי היה מכה את אימא שלי,‬

359
00:19:50,023 --> 00:19:52,317
‫עושה ואומר לה כל מיני דברים.‬

360
00:19:52,400 --> 00:19:55,612
‫הוא היה יוצא מהחדר,
ואני הייתי נכנס ומחקה את אחת הנשים,‬

361
00:19:55,695 --> 00:19:57,238
‫והיא הייתה מתחילה לצחוק.‬

362
00:19:57,322 --> 00:19:59,908
‫היה בזה כוח שלא ממש הבנתי.‬

363
00:19:59,991 --> 00:20:03,036
‫עשרת הסרטים הראשונים שלי היו עליה,
באופן תת-מודע.‬

364
00:20:03,119 --> 00:20:05,163
‫רציתי שהיא תדע שהיא ראויה,‬

365
00:20:05,246 --> 00:20:06,998
‫שנשים שחורות ידעו שהן ראויות.‬

366
00:20:07,081 --> 00:20:09,375
‫אתן מיוחדות, אתן חזקות, אתן מדהימות.‬

367
00:20:19,010 --> 00:20:23,306
‫כשטיילר נולד, או "ג'וניור",
כפי שקראתי לו, אמיט פרי ג'וניור,‬

368
00:20:23,389 --> 00:20:28,019
‫הוא היה בני היחיד במשך עשר שנים,
אז מובן שפינקתי אותו בלי סוף.‬

369
00:20:29,020 --> 00:20:33,191
‫הייתי מקלחת אותו
שלוש או ארבע פעמים ביום.‬

370
00:20:33,274 --> 00:20:38,363
‫הייתי מלבישה אותו באוברול הקטן שלו.‬

371
00:20:38,905 --> 00:20:40,949
‫חשבתי שהוא היה חמוד כל כך בבגד הזה.‬

372
00:20:41,032 --> 00:20:45,495
‫והוא גדל והיה לילד מאוד אוהב ומאוד מתוק.‬

373
00:20:45,578 --> 00:20:47,288
‫מקסין פרי
אימא של טיילר‬

374
00:20:47,372 --> 00:20:48,957
‫הוא היה מתוק מאוד.‬

375
00:20:49,916 --> 00:20:52,585
‫אתם יודעים, אמיט ג'וניור...‬

376
00:20:52,669 --> 00:20:54,671
‫כלומר, פשוט היה הבדל.‬

377
00:20:57,799 --> 00:21:00,176
‫טיילר ירש תכונות משניהם.‬

378
00:21:01,761 --> 00:21:07,433
‫הוא קיבל את הענווה, את האהבה,
את החן ואת השלווה של אימא שלו,‬

379
00:21:08,601 --> 00:21:11,938
‫אבל הוא קיבל את היכולת להסתדר
ואת מוסר העבודה של אביו.‬

380
00:21:12,021 --> 00:21:14,607
‫הוא פשוט לא מניאק כמו אבא שלו.‬

381
00:21:14,691 --> 00:21:16,693
‫בלי לזלזל בדוד אמיט,
אני אוהב אותו,‬

382
00:21:16,776 --> 00:21:18,027
‫אבל הוא היה מניאק.‬

383
00:21:18,111 --> 00:21:19,362
‫הוא היה מניאק מוחלט.‬

384
00:21:19,445 --> 00:21:22,115
‫הוא יראה את הסרט התיעודי.
אני אתייצב מולו.‬

385
00:21:22,198 --> 00:21:25,576
‫אני כבר מבוגר.
אבל הוא היה בן זונה רציני, בן אדם.‬

386
00:21:26,411 --> 00:21:29,372
‫כשאתה ילד,
בשבילך הוא הזאב הגדול והרע,‬

387
00:21:29,455 --> 00:21:32,125
‫אבל כשאתה מתבגר,
אתה מתעמת עם הזאב הגדול והרע,‬

388
00:21:32,208 --> 00:21:33,876
‫וזה מה שקרה לטיילר.‬

389
00:21:33,960 --> 00:21:36,713
‫כשהוא התבגר, הוא אמר,
"אתה לא תרמוס אותי יותר.‬

390
00:21:36,796 --> 00:21:38,631
‫"אתה לא תדרוך עליי יותר."‬

391
00:21:39,716 --> 00:21:41,342
‫אני חושב על אימא שלי,‬

392
00:21:41,426 --> 00:21:44,887
‫ואני חושב איך שופטים אותה
במושגים של המאה ה-21,‬

393
00:21:44,971 --> 00:21:47,515
‫ואת העובדה שהיא נשארה עם הגבר הזה,‬

394
00:21:47,598 --> 00:21:50,101
‫אבל אימא שלה נפטרה כשהיא הייתה בת 13.‬

395
00:21:50,184 --> 00:21:52,311
‫הגבר הזה התחתן איתה
כשהיא הייתה בת 17.‬

396
00:21:52,395 --> 00:21:53,980
‫היא לא ידעה דבר על העולם,‬

397
00:21:54,063 --> 00:21:55,565
‫היא לא ידעה דבר על החיים.‬

398
00:21:55,648 --> 00:21:59,027
‫התמיכה היחידה שלה, כל מה שהיא הכירה‬

399
00:21:59,110 --> 00:22:04,032
‫וכל מה שלימדו אותה היה
שאם הוא מפרנס אותך, הוא גבר טוב.‬

400
00:22:04,115 --> 00:22:06,659
‫אז היא נשארה במוכר ובידוע.‬

401
00:22:06,743 --> 00:22:09,620
‫התחתנו בשנת 1963.‬

402
00:22:09,704 --> 00:22:11,330
‫עברנו לניו אורלינס.‬

403
00:22:11,414 --> 00:22:12,415
‫בסדר.‬

404
00:22:12,498 --> 00:22:17,795
‫ויולנדה נולדה, ומלבה נולדה מייד אחריה.‬

405
00:22:17,879 --> 00:22:20,965
‫לא היה לי יותר מדי שכל,
פשוט נכנסתי להיריון.‬

406
00:22:21,049 --> 00:22:23,760
‫צעירה וטיפשה. ו...‬

407
00:22:23,843 --> 00:22:28,514
‫היא ילדה את אחותי בגיל 18, את אחותי השנייה
בגיל 19, אותי בגיל 24, וזה היה המצב.‬

408
00:22:28,598 --> 00:22:31,851
‫היא אישה שחורה בלואיזיאנה עם שלושה ילדים.‬

409
00:22:31,934 --> 00:22:33,144
‫מה היא עושה?‬

410
00:22:33,227 --> 00:22:35,938
‫במה היא עובדת כדי לשלם ולתמוך בנו?‬

411
00:22:36,022 --> 00:22:37,023
‫מה היא עושה?‬

412
00:22:38,066 --> 00:22:39,275
‫היא נשארת.‬

413
00:22:40,401 --> 00:22:43,237
‫ויש לי אפס שיפוטיות כלפיה,‬

414
00:22:43,321 --> 00:22:47,325
‫בגלל הכאב והגיהינום שהיא עברה בעצמה‬

415
00:22:47,408 --> 00:22:50,703
‫רק כדי לשרוד ולשמור על שלום בית.‬

416
00:22:50,995 --> 00:22:54,082
‫ובנוסף לכל זה, היא אהבה אותו.‬

417
00:22:55,083 --> 00:22:58,461
‫אני לא יודע איך, אני לא יודע למה,
אבל ידעתי שזה המצב.‬

418
00:22:59,087 --> 00:23:01,172
‫היא אהבה אותו עד יום מותה.‬

419
00:23:03,800 --> 00:23:06,219
‫אני חושב שהעובדה שהיא הסתירה הכול,‬

420
00:23:06,302 --> 00:23:09,931
‫הסתירה כל רגש,
מעולם לא הראתה לאחרים עצב,‬

421
00:23:10,014 --> 00:23:13,559
‫תמיד רק מחייכת ומאושרת,
ותמיד רוצה שלום בית,‬

422
00:23:13,643 --> 00:23:15,436
‫תמיד רוצה שאבא שלי יחייך.‬

423
00:23:15,520 --> 00:23:18,356
‫היא הייתה שולחת אותי לחדר
להגיד לו שלום כשלא רציתי.‬

424
00:23:18,439 --> 00:23:19,899
‫הייתי עוזב כשהוא היה נכנס.‬

425
00:23:19,982 --> 00:23:22,068
‫אני זוכר ששאלתי את אימי, "הוא אבי?"‬

426
00:23:22,151 --> 00:23:25,863
‫כי פשוט לא יכולתי להבין
איך האיש הזה מסוגל להסתכל עליי‬

427
00:23:25,947 --> 00:23:30,743
‫ולשנוא אותי בכזו התמדה ובכזה להט.‬

428
00:23:30,827 --> 00:23:31,953
‫הייתה בו שנאה גדולה.‬

429
00:23:32,495 --> 00:23:35,081
‫רק ההפחדה בזה...‬

430
00:23:35,414 --> 00:23:37,458
‫שוב, השנאה המרושעת שבזה.‬

431
00:23:38,793 --> 00:23:42,338
‫קדימה, העייפים שלך‬

432
00:23:43,214 --> 00:23:46,551
‫אני מאמין שיש לי כמה עדים כאן הערב...‬

433
00:23:47,176 --> 00:23:48,636
‫איך התמודדתי?‬

434
00:23:48,719 --> 00:23:50,138
‫טוב, תקשיב,‬

435
00:23:50,638 --> 00:23:52,348
‫גם אם אלוהים לא נתן לי שום דבר,‬

436
00:23:52,431 --> 00:23:57,478
‫הוא נתן לי אימא שלקחה אותי לכנסייה,
שהתפללה ושהאמינה.‬

437
00:23:57,562 --> 00:23:59,313
‫אני יודע שהוא...‬

438
00:23:59,647 --> 00:24:01,983
‫נהייתי הכומר של טיילר כנער.‬

439
00:24:02,066 --> 00:24:04,235
‫הבישוף פול מורטון
כומר ילדותו של טיילר‬

440
00:24:04,318 --> 00:24:08,948
‫זה היה כאילו אלוהים חיבר אותי אליו
בגלל הכאב שלו.‬

441
00:24:09,031 --> 00:24:10,449
‫סנט סטיבן
כנסייה בפטיסטית‬

442
00:24:10,533 --> 00:24:13,202
‫תחושת הקהילתיות, האמונה‬

443
00:24:13,286 --> 00:24:16,914
‫והתקווה עזרו לי לשרוד
בכמה מהתקופות האפלות ביותר,‬

444
00:24:17,665 --> 00:24:19,917
‫כשהתבגרתי והפכתי לנער‬

445
00:24:20,001 --> 00:24:24,672
‫וניסיתי להבין מי אני,‬

446
00:24:24,755 --> 00:24:26,632
‫מה אני רוצה להיות בחיים.‬

447
00:24:26,716 --> 00:24:29,177
‫הכול היה שזור בכנסייה.‬

448
00:24:29,260 --> 00:24:31,095
‫כנסיית סנט סטיבן
ניו אורלינס‬

449
00:24:31,179 --> 00:24:33,890
‫כשגדלים בבית נוצרי, במיוחד בדרום השחור,‬

450
00:24:33,973 --> 00:24:35,975
‫רוב החיים סובבים סביב הכנסייה.‬

451
00:24:36,058 --> 00:24:40,104
‫כיוון שרייגן קיצץ בתקציב האמנויות
בשנות ה-80, את האמנות היו מוצאים‬

452
00:24:40,188 --> 00:24:42,773
‫בהצגות הכנסייה.‬

453
00:24:42,857 --> 00:24:45,610
‫התיאטרון הקהילתי
השאיר את האמנות בחיי הילדים...‬

454
00:24:45,693 --> 00:24:46,694
‫קילר מייק‬

455
00:24:46,777 --> 00:24:49,447
‫שאולי כבר לא הייתה להם גישה
דרך ביה"ס הציבורי.‬

456
00:24:49,530 --> 00:24:53,034
‫כשגדלנו בניו אורלינס,
טיילר ואני התפללנו באותה כנסייה,‬

457
00:24:53,117 --> 00:24:55,328
‫שהייתה הכנסייה הבפטיסטית סנט סטיבן.‬

458
00:24:55,411 --> 00:24:58,539
‫כנסיית גוספל בפטיסטית
בניו אורלינס, לואיזיאנה.‬

459
00:24:58,623 --> 00:25:01,542
‫הכנסייה הייתה המקום המרכזי
של העיר באותה תקופה,‬

460
00:25:01,626 --> 00:25:03,711
‫היא שימשה מעין ערוץ ביטוי לנוצרים.‬

461
00:25:03,794 --> 00:25:06,923
‫אנשים מכל תחומי החיים
היו מתפללים בכנסייה הזו.‬

462
00:25:07,006 --> 00:25:10,551
‫זאת הייתה הכנסייה המרכזית בעיר.‬

463
00:25:10,635 --> 00:25:13,512
‫הייתי מוזיקאי,
אחד מנגני הקלידים "על הספסל",‬

464
00:25:13,596 --> 00:25:14,931
‫כמו שאהבתי לומר,‬

465
00:25:15,014 --> 00:25:17,058
‫וטיילר שר במקהלה.‬

466
00:25:17,141 --> 00:25:21,103
‫זה היה עניין די רציני להתפלל בכנסייה הזו.‬

467
00:25:21,187 --> 00:25:23,898
‫זה היה עניין רציני אפילו יותר לשיר במקהלה.‬

468
00:25:23,981 --> 00:25:27,235
‫מצד אימא שלי, סבא שלי היה כומר,‬

469
00:25:27,318 --> 00:25:30,029
‫סבא רבא שלי היה כומר, אביו היה כומר,‬

470
00:25:30,112 --> 00:25:33,324
‫ומהצד שלה אפשר למצוא כמרים
עד לתקופת העבדות,‬

471
00:25:33,407 --> 00:25:37,495
‫אז הכנסייה, האמונה ואלוהים הם בדם שלי.‬

472
00:25:37,578 --> 00:25:39,038
‫הם בדנ"א שלי.‬

473
00:25:39,622 --> 00:25:41,415
‫הוא תמיד היה...‬

474
00:25:42,124 --> 00:25:43,793
‫הוא תמיד היה מנהיג.‬

475
00:25:43,876 --> 00:25:46,921
‫אני יודע שאנשים רבים
אולי לא מכירים את הסיפור,‬

476
00:25:47,004 --> 00:25:50,091
‫אבל טיילר הנער‬

477
00:25:50,174 --> 00:25:53,344
‫רצה להיות מטיף.‬

478
00:25:54,512 --> 00:25:58,599
‫למדתי בסמינר לכמרים.
למדתי את כתבי הקודש יותר לעומק.‬

479
00:25:59,850 --> 00:26:01,644
‫הגיע הזמן לדרשה הראשונה שלי.‬

480
00:26:01,727 --> 00:26:07,733
‫בכנסייה שלנו, צריכים לשאת "דרשת מבחן".‬

481
00:26:07,817 --> 00:26:11,737
‫חייבים להיות צנועים. חייבים...‬

482
00:26:11,821 --> 00:26:16,784
‫כלומר, זו פשוט סיטואציה רצינית ומכובדת
שבה אתה פשוט עומד וחושב,‬

483
00:26:16,867 --> 00:26:21,330
‫"בסדר, הסברתי לך
איזו מין דרשה שאתה אמור לשאת.‬

484
00:26:21,414 --> 00:26:22,623
‫"אני רוצה שתישא דרשה."‬

485
00:26:22,707 --> 00:26:25,793
‫דודתי תלמה הייתה שם,
אימא שלי הייתה שם.‬

486
00:26:25,876 --> 00:26:29,380
‫כולם היו גאים כל כך
שאני נושא את הדרשה הראשונה שלי.‬

487
00:26:29,463 --> 00:26:32,758
‫"ויעש נח ככל אשר ציווה..."‬

488
00:26:32,842 --> 00:26:35,303
‫אני יושב בדרשת המבחן שלו.‬

489
00:26:35,386 --> 00:26:39,140
‫הוא נעמד, מכבד אותי, מכבד את הכנסייה,‬

490
00:26:39,223 --> 00:26:42,143
‫ואז אומר, "תקשיבו, חבר'ה. אתם פשוט..."‬

491
00:26:42,226 --> 00:26:44,979
‫אנשים פשוט התפקעו מצחוק.‬

492
00:26:47,440 --> 00:26:50,192
‫אמרתי, "היי, אתה לא אמור לעשות את זה.‬

493
00:26:50,276 --> 00:26:51,819
‫"זה הזמן להיות רציני.‬

494
00:26:51,902 --> 00:26:53,487
‫"אתה מנסה לעבור את המבחן."‬

495
00:26:54,322 --> 00:26:58,909
‫מר נח, חשבתי שאמרת שירד גשם.‬

496
00:26:59,285 --> 00:27:03,581
‫אחרי שזה נגמר,
הוא נעמד מאחוריי ואמר, מול כולם,‬

497
00:27:03,664 --> 00:27:07,043
‫"אם אלוהים יקרא לך,
הוא יעניק לך את הכישורים...‬

498
00:27:09,503 --> 00:27:11,589
‫"אבל לפעמים אין לך כישורים."‬

499
00:27:11,672 --> 00:27:13,424
‫עצרתי אותו בהתחלה.‬

500
00:27:13,507 --> 00:27:16,135
‫אמרתי, "לא. הייעוד שלך
הוא לעשות משהו אחר".‬

501
00:27:16,218 --> 00:27:18,346
‫לעיני כולם, מול דודתי, מול כולם.‬

502
00:27:18,429 --> 00:27:19,597
‫הייתי מרוסק.‬

503
00:27:20,222 --> 00:27:23,809
‫אז כשאני מנסה להבין‬

504
00:27:23,893 --> 00:27:27,897
‫מה אני הולך לעשות עם הדבר הזה,‬

505
00:27:27,980 --> 00:27:29,523
‫עם הייעוד הזה,‬

506
00:27:29,899 --> 00:27:31,859
‫אני שומע קול שאומר,‬

507
00:27:31,942 --> 00:27:34,904
‫"אני אקח אותך למקום אחר
כדי שתדבר עם יותר אנשים."‬

508
00:27:34,987 --> 00:27:38,324
‫באותו זמן לא ידעתי מה זה.
לא ידעתי איך אגיע לשם,‬

509
00:27:38,407 --> 00:27:40,368
‫וזה היה החלק הכי מתסכל‬

510
00:27:40,451 --> 00:27:42,119
‫בתחילת דרכי והקריירה שלי.‬

511
00:27:42,203 --> 00:27:45,581
‫תקשיב, יש לי אבא
שאומר שאני בן... טיפש,‬

512
00:27:45,664 --> 00:27:48,084
‫שלא יצא ממני שום דבר, שאני חתיכת...‬

513
00:27:48,167 --> 00:27:50,211
‫שאני חמור, בכל יום בחיי.‬

514
00:27:50,294 --> 00:27:53,881
‫מעולם לא חשבתי שאנשים
באמת ירצו לראות אותי עושה משהו,‬

515
00:27:53,964 --> 00:27:55,966
‫שיראו אותי או שיכבדו אותי כשחקן.‬

516
00:27:56,050 --> 00:28:00,388
‫כשמוסיפים את העובדה
שאנשים לבנים שולטים בכל חלק של זה,‬

517
00:28:00,471 --> 00:28:03,557
‫חשבתי שזו בכלל לא אפשרות.‬

518
00:28:05,101 --> 00:28:08,354
‫אני כן זוכר שהייתי במקהלה‬

519
00:28:08,437 --> 00:28:13,442
‫ושהופעתי בהצגה
על כל בעלי החיים בתיבה ועל נח.‬

520
00:28:13,526 --> 00:28:16,153
‫אני כן זוכר את זה.
אני זוכר שעמדתי שם.‬

521
00:28:16,237 --> 00:28:18,072
‫זה הרגע הגדול שלי,‬

522
00:28:18,155 --> 00:28:20,741
‫כי היו לי שתי שורות מול הכנסייה.‬

523
00:28:20,825 --> 00:28:23,160
‫- אנחנו רוצים גשם.
- חכי, חכי, אחות.‬

524
00:28:23,244 --> 00:28:25,955
‫אני רוצה לדעת בשביל מה
אתה בונה את הדבר הגדול הזה?‬

525
00:28:26,038 --> 00:28:28,582
‫אלוהים מתכוון לשים בזה את נעליו או משהו?‬

526
00:28:29,834 --> 00:28:32,294
‫טוב, מכיוון שאתה מכניס שניים מכל חיה,‬

527
00:28:32,378 --> 00:28:34,547
‫הבאתי שני מטהרי אוויר, כי תזדקק להם.‬

528
00:28:36,173 --> 00:28:39,009
‫הוא היה מסוגל להתחבר לאנשים.‬

529
00:28:39,093 --> 00:28:42,388
‫- אנחנו רוצים גשם.
- אנחנו רוצים גשם.‬

530
00:28:42,471 --> 00:28:43,764
‫אנחנו רוצים גשם.‬

531
00:28:43,848 --> 00:28:47,393
‫תוריד גשם.‬

532
00:28:47,476 --> 00:28:50,020
‫אני חושב שזה מה שהניע אותו.‬

533
00:28:50,104 --> 00:28:53,315
‫- שירד גשם
- גשם‬

534
00:28:53,774 --> 00:28:56,610
‫- שירד גשם
- גשם‬

535
00:28:57,319 --> 00:29:01,907
‫שירד עליי גשם‬

536
00:29:01,991 --> 00:29:04,869
‫גשם, גשם‬

537
00:29:05,244 --> 00:29:08,789
‫שירד עליי גשם‬

538
00:29:08,873 --> 00:29:11,834
‫גשם, גשם‬

539
00:29:15,087 --> 00:29:16,464
‫טיילר פרי
במאי/תסריטאי/מפיק‬

540
00:29:28,684 --> 00:29:29,977
‫אומר לך את זה, בן אדם.‬

541
00:29:30,603 --> 00:29:33,689
‫בניו אורלינס לא תמכו מאוד בטיילר.‬

542
00:29:33,772 --> 00:29:35,566
‫הוא היה חייב לעזוב.‬

543
00:29:35,649 --> 00:29:37,318
‫הוא אוהב את העיר הזו, אל תטעה.‬

544
00:29:37,401 --> 00:29:39,028
‫הוא אוהב את העיר הזו, באמת,‬

545
00:29:39,111 --> 00:29:43,115
‫אבל העיר הזו לא הצמיחה את טיילר פרי.‬

546
00:29:44,366 --> 00:29:45,201
‫אתה יודע?‬

547
00:29:45,284 --> 00:29:46,619
‫אטלנטה הצמיחה את טיילר פרי.‬

548
00:29:53,417 --> 00:29:56,086
‫הייתה הגירה גדולה בשנות ה-90.‬

549
00:29:56,170 --> 00:29:58,339
‫כל אדם שחור עבר לאטלנטה.‬

550
00:29:58,422 --> 00:30:01,592
‫בגיל 20 ומשהו
שמתי את כל מה שהיה לי,‬

551
00:30:01,675 --> 00:30:04,178
‫ולא היה לי כלום,
ביונדאי שלי, ונסעתי לאטלנטה.‬

552
00:30:04,261 --> 00:30:06,180
‫אטלנטה
מכה השחורה של הדרום‬

553
00:30:06,263 --> 00:30:10,559
‫המעבר לאטלנטה היה עבורי דוגמה גדולה
שלימדה אותי מה אני יכול להיות.‬

554
00:30:13,771 --> 00:30:15,147
‫מעמד הביניים השחור החדש‬

555
00:30:15,231 --> 00:30:17,399
‫אני רואה אנשים שחורים מצליחים,‬

556
00:30:17,483 --> 00:30:20,319
‫וזה לא משהו שהיה לנו
כאנשים שחורים בניו אורלינס.‬

557
00:30:20,402 --> 00:30:26,033
‫היו סמים, כנופיות, אונס, רצח,
זוועות נוראיות שמתרחשות,‬

558
00:30:26,116 --> 00:30:29,036
‫ולצאת מכל זה ולהגיע לאטלנטה,‬

559
00:30:29,119 --> 00:30:31,330
‫שבה סוחרי הסמים שדמיינתי‬

560
00:30:31,413 --> 00:30:34,458
‫התחלפו ברופאים ובעורכי דין שחורים,‬

561
00:30:34,542 --> 00:30:38,796
‫שבה לאנשים בשכונה
היה יותר ממה שהם היו צריכים,‬

562
00:30:38,879 --> 00:30:41,131
‫והם הרגישו שזה מגיע להם.‬

563
00:30:41,215 --> 00:30:43,717
‫חשבתי, "וואו, זו הארץ המובטחת".‬

564
00:30:43,801 --> 00:30:49,014
‫יש בעיר הזאת לב שפועם
למען שגשוג של אנשים שחורים.‬

565
00:30:50,140 --> 00:30:52,643
‫זו הייתה הארה עבורי,‬

566
00:30:52,726 --> 00:30:56,814
‫שזה מגיע גם לי,‬

567
00:30:56,897 --> 00:30:59,066
‫כי אני טוב לא פחות מכל אחד אחר.‬

568
00:31:01,485 --> 00:31:05,239
‫אז באתי לכאן בשביל מה
שהילדים השחורים כינו בזמנו "פריקניק",‬

569
00:31:05,322 --> 00:31:07,950
‫שהוא חופשת האביב,‬

570
00:31:08,033 --> 00:31:11,954
‫אבל כשראיתי אנשים מצליחים,
ידעתי שאטלנטה תהיה הבית שלי.‬

571
00:31:12,037 --> 00:31:13,831
‫לראות תקווה מסביבי,‬

572
00:31:13,914 --> 00:31:16,834
‫זה מה שהעיר הזאת,
שהמדינה הזאת סימלה עבורי.‬

573
00:31:16,917 --> 00:31:19,753
‫עבדתי בכל מקום אפשרי
וחסכתי מספיק כסף‬

574
00:31:19,837 --> 00:31:23,007
‫לשכור את "התיאטרון ברחוב 14",
והעליתי שם מחזה ראשון שלי.‬

575
00:31:25,050 --> 00:31:27,136
‫עברתי לאטלנטה כמה שנים לאחר מכן,‬

576
00:31:27,219 --> 00:31:29,930
‫והוא ניגש אליי
ביום ראשון אחד אחרי הכנסייה‬

577
00:31:30,014 --> 00:31:31,682
‫ואמר, "זוכר אותי מניו אורלינס?"‬

578
00:31:31,765 --> 00:31:32,891
‫אמרתי, "למעשה, כן".‬

579
00:31:32,975 --> 00:31:35,853
‫הוא אמר, "אני מעלה מחזה
בשם 'אני יודע שהשתניתי'".‬

580
00:31:35,936 --> 00:31:38,480
‫אמרתי, "זו לא ההצגה שנכשלה בניו אורלינס?"‬

581
00:31:38,564 --> 00:31:39,690
‫"אני יודע שהשתניתי"‬

582
00:31:39,773 --> 00:31:43,235
‫הוא אמר, "חזרנו, ואין לי מנהל מוזיקלי".‬

583
00:31:43,319 --> 00:31:46,196
‫שכרתי את "התיאטרון ברחוב 14"
כדי להעלות את ההצגה,‬

584
00:31:46,280 --> 00:31:48,574
‫כי חשבתי שאנשים יבואו.‬

585
00:31:48,657 --> 00:31:50,784
‫אנחנו עושים חזרות.‬

586
00:31:50,868 --> 00:31:52,328
‫זה אולם עם 200 מושבים.‬

587
00:31:52,411 --> 00:31:54,455
‫אני בודק את מכירת הכרטיסים בכל יום.‬

588
00:31:54,538 --> 00:31:56,290
‫הם אמרו, "מכרת כרטיס אחד היום".‬

589
00:31:56,373 --> 00:31:57,666
‫בסדר, יש עוד שבועיים.‬

590
00:31:57,750 --> 00:31:59,752
‫"אה, מכרת ארבעה כרטיסים."‬

591
00:31:59,835 --> 00:32:00,878
‫"בסדר."‬

592
00:32:00,961 --> 00:32:03,047
‫אני לא יודע מה פתאום חשבתי לעצמי‬

593
00:32:03,130 --> 00:32:05,174
‫שאנשים יבואו לראות הצגה‬

594
00:32:05,257 --> 00:32:07,009
‫בסוף השבוע של יום העצמאות.‬

595
00:32:09,928 --> 00:32:12,306
‫הקלטה של "אני יודע שהשתניתי"‬

596
00:32:12,389 --> 00:32:14,725
‫הערב, האיש הצעיר שכתב את ההצגה הזו‬

597
00:32:14,808 --> 00:32:16,352
‫וצוות השחקנים הנפלא הזה‬

598
00:32:16,435 --> 00:32:19,355
‫הגיעו לכאן כדי לתת לנו תובנות‬

599
00:32:19,438 --> 00:32:22,775
‫על הצרות ועל המצוקות שאנחנו חווים בחיינו.‬

600
00:32:22,858 --> 00:32:24,985
‫חלקנו עמדנו בפני קשיים רבים...‬

601
00:32:25,069 --> 00:32:27,488
‫"אני יודע שהשתניתי"
המערכה האחרונה‬

602
00:32:27,571 --> 00:32:29,615
‫המחזה עוסק בניצולי התעללות מינית בילדות‬

603
00:32:29,698 --> 00:32:33,911
‫ובהשלכות המתמשכות של ההתעללות על חייהם.‬

604
00:32:33,994 --> 00:32:36,914
‫ההצגה מספרת סיפור אישי מאוד
שקל מאוד להתחבר אליו.‬

605
00:32:36,997 --> 00:32:38,832
‫ד"ר קית קורסון
מרצה לקולנוע‬

606
00:32:38,916 --> 00:32:39,958
‫אם תבדקו את הנתונים‬

607
00:32:40,042 --> 00:32:43,587
‫לגבי כמות האנשים
שחוו תקיפה מינית והתעללות מינית כילדים,‬

608
00:32:43,671 --> 00:32:45,964
‫זה משהו שלא מדברים עליו הרבה,‬

609
00:32:46,048 --> 00:32:48,801
‫אבל זה משהו שאנשים רבים מתמודדים איתו.‬

610
00:32:50,135 --> 00:32:53,639
‫כשמוסיפים לזה מסר מרומם רוח בסוף,‬

611
00:32:53,722 --> 00:32:56,725
‫אפשר לקחת את הטראומה הזו
ולהפוך אותה למשהו חיובי,‬

612
00:32:56,809 --> 00:33:00,813
‫אז נקודת המוצא של פרי במחזה הזה
היא הרצון לעודד ולתת השראה.‬

613
00:33:01,480 --> 00:33:03,190
‫אני זוכר את זה.‬

614
00:33:03,273 --> 00:33:05,651
‫ואני חושב שזה נמשך בכל יצירותיו.‬

615
00:33:06,485 --> 00:33:08,529
‫היו כ-30 אנשים בקהל,‬

616
00:33:08,612 --> 00:33:11,198
‫וחשבתי שאראה 1,200 איש במהלך סוף השבוע.‬

617
00:33:11,281 --> 00:33:13,701
‫זה היה רגע קשה ולקח קשה שלמדתי.‬

618
00:33:13,784 --> 00:33:15,452
‫מתוך 30 האנשים שהיו שם,‬

619
00:33:15,536 --> 00:33:18,205
‫היה מישהו שאמר,
"אני חושב שזה טוב. אני אשקיע".‬

620
00:33:18,288 --> 00:33:19,373
‫אמרתי, "באמת?‬

621
00:33:19,456 --> 00:33:21,875
‫"אני יכול לטפל בתאורה. זה יחסוך כסף.‬

622
00:33:21,959 --> 00:33:23,085
‫"בסדר.‬

623
00:33:23,168 --> 00:33:26,171
‫"אני יכול גם למכור את הממתקים בהפסקה,
זאת לא בעיה.‬

624
00:33:26,255 --> 00:33:29,049
‫"ואז אוכל לחזור לבמה בזמן להחליף בגדים.‬

625
00:33:29,133 --> 00:33:30,592
‫"למכור ממתקים, לטפל בתאורה,‬

626
00:33:30,676 --> 00:33:33,345
‫"ואני יכול לנהוג ברכב",
כל זה כדי לחסוך כסף.‬

627
00:33:33,429 --> 00:33:37,433
‫היינו מרוששים עד כדי כך
שהיינו חולקים המבורגרים.‬

628
00:33:37,516 --> 00:33:39,685
‫הוא אכל חצי, אני את החצי השני.‬

629
00:33:39,768 --> 00:33:41,645
‫היינו לוקחים חופן צ'יפס‬

630
00:33:41,729 --> 00:33:44,940
‫ופשוט מדברים על החלומות הגדולים שהיו לו.‬

631
00:33:45,023 --> 00:33:48,026
‫אנחנו חולקים המבורגר,
והוא אומר לי שבעתיד הוא יהיה עשיר.‬

632
00:33:48,110 --> 00:33:52,573
‫הוא היה אומר,
"בן אדם, אתה יודע, אני לומד מזה.‬

633
00:33:52,656 --> 00:33:54,158
‫"אלה לא כישלונות."‬

634
00:33:54,616 --> 00:33:55,826
‫הוא האמין בעצמו.‬

635
00:33:55,909 --> 00:33:58,704
‫הוא האמין בפרויקט שלו,
והוא רצה להעביר את המסר שלו,‬

636
00:33:58,787 --> 00:34:00,706
‫אז הוא לא נשבר.‬

637
00:34:00,789 --> 00:34:03,250
‫הייתי עובד בין ההופעות האלה, כן?‬

638
00:34:03,333 --> 00:34:05,961
‫אז אני הולך לבוס שלי ואני אומר לו,‬

639
00:34:06,044 --> 00:34:09,380
‫"אני צריך קצת חופש
כדי להעלות את ההצגה."‬

640
00:34:09,882 --> 00:34:13,469
‫אימא שלי שכרה מכונית מסחרית
כדי שאסיע את צוות השחקנים.‬

641
00:34:13,927 --> 00:34:15,804
‫זו הייתה ההצגה הגרועה ביותר בחיי.‬

642
00:34:15,888 --> 00:34:17,598
‫עדיין יש לי סיוטים עליה.‬

643
00:34:18,514 --> 00:34:22,186
‫העמסתי הכול על הטנדר ונסעתי לספרטנבורג.‬

644
00:34:22,268 --> 00:34:25,981
‫באותו סוף שבוע, מכל סופי השבוע,
הוריקן מגיע.‬

645
00:34:26,063 --> 00:34:27,399
‫עדיין העליתי את ההצגה.‬

646
00:34:27,483 --> 00:34:29,275
‫אף אחד לא הגיע. חזרתי.‬

647
00:34:29,359 --> 00:34:30,944
‫יורד מבול, אני טס בכביש.‬

648
00:34:31,027 --> 00:34:34,447
‫אני בטנדר הגדול הזה,
עם כל הדברים מאחורה,‬

649
00:34:34,531 --> 00:34:38,076
‫והצמדתי את דוושת הגז לרצפה,
כי כעסתי כל כך על אלוהים.‬

650
00:34:38,159 --> 00:34:39,870
‫"אתה אמרת לי לעשות את זה.‬

651
00:34:39,953 --> 00:34:41,246
‫"אני יודע ששמעתי את הקול.‬

652
00:34:41,330 --> 00:34:42,246
‫"מה קורה?‬

653
00:34:42,331 --> 00:34:45,250
‫"בכל פעם שאני עושה את ההצגות,
אתה עוזב אותי."‬

654
00:34:45,333 --> 00:34:49,295
‫זה קרה שוב ושוב,
ופשוט חשבתי, "מה אני עושה?"‬

655
00:34:49,379 --> 00:34:50,464
‫ואני פשוט טס בכביש.‬

656
00:34:50,547 --> 00:34:51,840
‫לא היה אכפת לי למות.‬

657
00:34:54,009 --> 00:34:59,723
‫לפני התחלה חדשה, תמיד יש סערה.‬

658
00:34:59,807 --> 00:35:04,895
‫סערה תמיד מכריזה
שגדלתם מדי למקום שבו אתם נמצאים.‬

659
00:35:04,978 --> 00:35:08,148
‫אבל לשמוע את אימא שלי אומרת
שההצגה לעולם לא תצליח,‬

660
00:35:08,232 --> 00:35:13,070
‫זה ריסק אותי,
כי היא הייתה היחידה שתמכה בי.‬

661
00:35:13,153 --> 00:35:18,033
‫כשהגעתי הביתה ואמרתי לה שלא הרווחתי
את 300 הדולרים כדי לשלם על הרכב המסחרי.‬

662
00:35:18,116 --> 00:35:19,827
‫זה היה הסוף.‬

663
00:35:19,910 --> 00:35:22,788
‫"מה זאת אומרת
לא הרווחת את 300 הדולרים..."‬

664
00:35:22,871 --> 00:35:25,249
‫היא התחרפנה.‬

665
00:35:25,332 --> 00:35:27,668
‫"תוותר על זה.
אתה לעולם לא תצליח."‬

666
00:35:27,751 --> 00:35:30,087
‫לעולם לא אשכח את זה.
ישבתי שם דומע.‬

667
00:35:30,170 --> 00:35:32,840
‫היא ישבה על הספה מולי,
כי היא עישנה.‬

668
00:35:32,923 --> 00:35:37,135
‫היא אמרה, "איך לעזאזל אשלם
את 300 הדולרים האלה בכרטיס האשראי,‬

669
00:35:37,219 --> 00:35:40,264
‫"כי אתה רץ, עושה את הקשקוש..."‬

670
00:35:40,347 --> 00:35:42,140
‫והיא פשוט מעשנת, נכון?‬

671
00:35:42,224 --> 00:35:46,186
‫ואני נשען על הספה בזמן שהיא שם,
עושה את זה,‬

672
00:35:46,270 --> 00:35:48,981
‫ודמעות פשוט זולגות על פניי,‬

673
00:35:49,064 --> 00:35:52,943
‫והיא מעשנת, ובשלב מסוים בכל הקללות שלה,‬

674
00:35:53,026 --> 00:35:54,444
‫היא קולטת שאני שקט.‬

675
00:35:54,528 --> 00:35:57,072
‫היא מסתובבת והיא רואה את הדמעות על פניי,‬

676
00:35:57,155 --> 00:35:59,324
‫ואז היא מתחילה לדמוע.‬

677
00:35:59,408 --> 00:36:03,620
‫היא אומרת, "מותק, אני מצטערת כל כך.
אני רק רוצה שתמצא עבודה."‬

678
00:36:03,704 --> 00:36:06,498
‫חזרתי הביתה להודעת פינוי, כמובן,‬

679
00:36:06,582 --> 00:36:08,667
‫ונזרקתי לרחוב.‬

680
00:36:15,716 --> 00:36:19,219
‫לאחר כשבע שנים
שבהן העליתי את ההצגה שוב ושוב,‬

681
00:36:19,303 --> 00:36:21,805
‫ללא הצלחה, מצאתי עבודה אחרת.‬

682
00:36:21,889 --> 00:36:24,850
‫הייתי מובס כל כך, אמרתי,
"זהו, לא אעלה אותה יותר".‬

683
00:36:24,933 --> 00:36:28,145
‫קיבלתי שיחה מאמרגנים
שאמרו שיש הזדמנות‬

684
00:36:28,228 --> 00:36:32,900
‫להעלות את ההצגה ב"האוס אוף בלוז",
והם רצו שאעלה אותה בפעם האחרונה.‬

685
00:36:32,983 --> 00:36:35,903
‫אמרתי, "לא, זה מאחוריי. גמרתי עם זה."‬

686
00:36:36,778 --> 00:36:39,197
‫התחלתי לחשוב
ולשמוע את הקול ולהתפלל,‬

687
00:36:39,281 --> 00:36:40,324
‫שעליי לעשות את זה.‬

688
00:36:40,407 --> 00:36:42,576
‫הפעם, כבר חייתי ברחוב כחסר בית.‬

689
00:36:42,659 --> 00:36:44,077
‫אני לא רוצה להגיע לשם שוב.‬

690
00:36:44,161 --> 00:36:46,747
‫אני יכול לסמוך על הכסף מהעבודה שיגיע.‬

691
00:36:46,830 --> 00:36:48,707
‫אבל הקול היה ברור כל כך,‬

692
00:36:48,790 --> 00:36:51,126
‫אז הלכתי ואמרתי לבוס שלי שאני מתפטר.‬

693
00:36:51,209 --> 00:36:52,628
‫אנחנו נעלה את ההצגה.‬

694
00:36:52,711 --> 00:36:57,215
‫אז אני חושב שזה יהיה שוב אותו הסיפור.‬

695
00:36:57,299 --> 00:36:58,926
‫רק רציתי לסיים עם ההצגה.‬

696
00:36:59,009 --> 00:37:01,178
‫ישבתי בחדר ההלבשה בערב ההצגה,‬

697
00:37:01,261 --> 00:37:03,305
‫ואמרתי, "אלוהים, נמאס לי".‬

698
00:37:03,388 --> 00:37:06,683
‫הייתי בן 28 בזמנו, ואמרתי,
"אני לא יכול להמשיך לחיות ככה.‬

699
00:37:06,767 --> 00:37:10,145
‫"אני יודע שאמרת לי לעשות את זה
ושאתה כל הזמן מביא אותי לכאן,‬

700
00:37:10,228 --> 00:37:13,231
‫"אבל אני לא שומע ממך
כשאני נכנס למצבים האלה,‬

701
00:37:13,315 --> 00:37:15,400
‫"כשאני לא יכול לשלם שכ"ד,
את החשבונות,‬

702
00:37:15,484 --> 00:37:16,777
‫"כשיש לי חברים ומשפחה‬

703
00:37:16,860 --> 00:37:18,820
‫"שאני מבקש מהם 20, 30 דולר לאוכל."‬

704
00:37:18,904 --> 00:37:21,114
‫אבל כשאלוהים אומר לך משהו,‬

705
00:37:21,198 --> 00:37:25,994
‫ואתה יודע את זה בנשמה שלך,
אתה נכנס למה שאלוהים אומר לך.‬

706
00:37:26,078 --> 00:37:29,039
‫אז אמרתי,
"טוב, אני לא עושה את זה יותר, אלוהים".‬

707
00:37:29,122 --> 00:37:33,126
‫ושמעתי קול דממה דקה אומר לי,
"אני אלוהים.‬

708
00:37:33,752 --> 00:37:37,172
‫"אני אומר לך מתי זה נגמר,
אתה לא תגיד לי מתי זה נגמר."‬

709
00:37:40,384 --> 00:37:43,804
‫קמתי והסתכלתי מהחלון,
והיה תור של אנשים שנמשך מעבר לפינה,‬

710
00:37:43,887 --> 00:37:47,557
‫בקור, שמנסים להיכנס ל"טברנאקל",
שהיה בזמנו "האוס אוף בלוז".‬

711
00:37:47,641 --> 00:37:51,770
‫ההצגה מתחילה. אני עולה על הבמה,
והמקום מפוצץ עד אפס מקום.‬

712
00:37:51,853 --> 00:37:54,648
‫כל בדיחה מצליחה, כל שורה מצליחה.‬

713
00:37:54,731 --> 00:37:58,777
‫הם אוהבים את זה.
הם מתפקעים מצחוק בכיסאות.‬

714
00:37:58,860 --> 00:38:02,280
‫בסוף ההצגה כשאני יוצא לקוד קידה,
תשואות בעמידה.‬

715
00:38:02,364 --> 00:38:05,200
‫אבק ממש נופל, יורד מקורות הגג‬

716
00:38:05,283 --> 00:38:06,994
‫בגלל כל הרעש בחדר.‬

717
00:38:08,453 --> 00:38:11,331
‫החיים שלי זזו באותו רגע.
הם השתנו באותו רגע.‬

718
00:38:11,415 --> 00:38:13,458
‫קיבלתי שיחה מאמרגן גדול שאמר,‬

719
00:38:13,542 --> 00:38:15,919
‫"נרצה לקחת אותך
ל'תיאטרון פוקס' בשבוע הבא."‬

720
00:38:16,003 --> 00:38:20,173
‫אולם עם 4,500 מושבים. נראה לי
שהעלינו שלוש או ארבע הצגות, כולן מלאות.‬

721
00:38:20,257 --> 00:38:23,343
‫זו הייתה ההתחלה
של משהו שלא הייתי מוכן אליו,‬

722
00:38:23,427 --> 00:38:26,847
‫כי שמעתי הרבה דברים שליליים בחיי.‬

723
00:38:26,930 --> 00:38:30,267
‫הרבה אנשים אמרו לי מה לעולם לא אהיה.‬

724
00:38:30,350 --> 00:38:32,853
‫אף אחד לא אמר מה אני יכול להיות.‬

725
00:38:34,146 --> 00:38:36,815
‫ועכשיו, לפתע, הצלחתי בפעם הראשונה.‬

726
00:38:36,898 --> 00:38:40,444
‫טיילר פרי, "אני יודע שהשתניתי"
מחזמר גוספל‬

727
00:38:43,822 --> 00:38:45,824
‫וההצגה הייתה גדולה וטובה יותר מתמיד.‬

728
00:38:45,907 --> 00:38:47,284
‫תפאורה, תאורה וסאונד חדשים.‬

729
00:38:47,367 --> 00:38:48,410
‫מעל ומעבר לציפיות.‬

730
00:38:48,493 --> 00:38:50,454
‫אני עוזב את ההצגה לעשות הצגה חדשה,‬

731
00:38:50,537 --> 00:38:52,372
‫שנקראת, "אני יכול להיכשל בעצמי".‬

732
00:38:52,456 --> 00:38:54,541
‫טוב, ואתה מופיע בהצגה הזו?‬

733
00:38:54,624 --> 00:38:55,459
‫כן.‬

734
00:38:55,542 --> 00:38:57,794
‫אני מגלם אישה בת 68 בשם מדיאה.‬

735
00:38:57,878 --> 00:38:59,963
‫אישה בת 68?‬

736
00:39:00,047 --> 00:39:02,549
‫טיילר פרי
"אני יכול להיכשל בעצמי"‬

737
00:39:02,632 --> 00:39:05,385
‫התכוונתי שהדמות של מדיאה תהיה משנית,‬

738
00:39:05,469 --> 00:39:09,681
‫הופעה קצרה, לעלות לבמה לחמש דקות,
להצחיק אנשים ואז לרדת מהבמה.‬

739
00:39:09,765 --> 00:39:13,602
‫אני לא חייבת לך כלום!‬

740
00:39:13,685 --> 00:39:16,980
‫הוא התחיל בתפקיד אבא ג'ו
ב"אני יודע שהשתניתי",‬

741
00:39:18,565 --> 00:39:20,567
‫ואז הוא עבר לדמות של מדיאה.‬

742
00:39:22,027 --> 00:39:25,238
‫שיקגו הייתה התחנה הראשונה שלנו.‬

743
00:39:25,322 --> 00:39:29,785
‫מדיאה ואמנית נוספת
היו אמורות להופיע בהצגה.‬

744
00:39:29,868 --> 00:39:32,454
‫מכרנו כרטיסים בשיקגו
בהבטחה שהיא תהיה שם,‬

745
00:39:32,537 --> 00:39:33,538
‫והיא לא הגיעה.‬

746
00:39:33,622 --> 00:39:36,583
‫אז האנשים נכנסו וציפו לראות אותה,
והיא לא הייתה שם.‬

747
00:39:36,666 --> 00:39:37,834
‫זה היה ממש מפחיד.‬

748
00:39:37,918 --> 00:39:40,629
‫היה עליי לעלות לבמה
ולגלם את התפקיד של מדיאה ושלה.‬

749
00:39:40,712 --> 00:39:43,882
‫אבל לקהל היה מבט של "אתם צוחקים עלינו?"‬

750
00:39:43,965 --> 00:39:46,718
‫שמישהו יגיד לי מה קורה.‬

751
00:39:48,386 --> 00:39:52,265
‫הסתכלתי עליו ואמרתי,
"אני מרגיש שהרגע הפסדנו בסופרבול".‬

752
00:39:52,349 --> 00:39:53,850
‫אני מעריך את סבלנותכם,‬

753
00:39:53,934 --> 00:39:56,019
‫כי אני יודע שזה היה לא קל.‬

754
00:39:56,103 --> 00:39:57,312
‫אני יודע שהיה קשה.‬

755
00:39:57,395 --> 00:39:58,605
‫זה היה קשה גם לנו.‬

756
00:39:58,688 --> 00:40:01,983
‫אחרי כל ההצלחה שחווינו, עוד כישלון.‬

757
00:40:02,067 --> 00:40:06,029
‫כשמתחילים עונה,
לא אכפת לי מה קורה מסביב.‬

758
00:40:06,113 --> 00:40:08,198
‫לא משנה מה זה או מי זה.‬

759
00:40:08,281 --> 00:40:11,618
‫אף אחד לא יכול לעצור אתכם,
למנוע מכם לקבל את המגיע לכם...‬

760
00:40:11,701 --> 00:40:12,702
‫שילמתם את חובכם.‬

761
00:40:12,786 --> 00:40:15,622
‫איש לא עשה זאת,
כך שאף אחד לא יכול לקחת את זה,‬

762
00:40:15,705 --> 00:40:17,999
‫ואני קם בכל בוקר ומודה לאלוהים על כך.‬

763
00:40:20,001 --> 00:40:21,711
‫הוא התקשר אליי מוקדם בבוקר‬

764
00:40:22,671 --> 00:40:23,880
‫ואמר, "קום".‬

765
00:40:23,964 --> 00:40:25,507
‫אמרתי, "בסדר".‬

766
00:40:26,007 --> 00:40:27,342
‫"אנחנו נתקן את זה."‬

767
00:40:29,219 --> 00:40:30,637
‫הוא עבד על התסריט,‬

768
00:40:30,720 --> 00:40:34,015
‫נפגשנו לחזרות, יצרנו מוזיקה,‬

769
00:40:34,099 --> 00:40:35,767
‫ובאותו יום רביעי בערב...‬

770
00:40:35,851 --> 00:40:37,102
‫הבכורה הייתה ביום שלישי.‬

771
00:40:37,185 --> 00:40:42,149
‫ביום רביעי בערב הוא יצא כמדיאה,
ואנשים צחקו.‬

772
00:40:45,277 --> 00:40:46,319
‫הלו?‬

773
00:40:47,487 --> 00:40:49,364
‫היי, ילדה, מה שלומך?‬

774
00:40:50,740 --> 00:40:54,578
‫בערב הבא עבדנו על התסריט שוב.
למחרת אנשים צחקו יותר.‬

775
00:40:55,787 --> 00:40:57,122
‫איך אני נראית היום?‬

776
00:40:57,205 --> 00:41:00,125
‫- גם את נראית טוב, גב' מייבל.
- תודה רבה!‬

777
00:41:00,584 --> 00:41:02,919
‫בסופו של סוף השבוע,‬

778
00:41:03,003 --> 00:41:05,672
‫התיאטרון היה מלא וכולם נהרו אליו.‬

779
00:41:05,755 --> 00:41:07,674
‫הוא עיבד מחדש לחלוטין את ההצגה.‬

780
00:41:07,757 --> 00:41:10,051
‫מדיאה הפכה לכוכבת.‬

781
00:41:12,762 --> 00:41:13,680
‫ממש אהבתי את זה.‬

782
00:41:15,515 --> 00:41:16,975
‫אנחנו מרוצים ממדיאה.‬

783
00:41:17,058 --> 00:41:19,686
‫ללא ספק, מדיאה. ללא ספק.‬

784
00:41:19,769 --> 00:41:22,439
‫אהבתי אותה.‬

785
00:41:22,522 --> 00:41:24,232
‫אהבתי אותה. פשוט אהבתי אותה.‬

786
00:41:24,316 --> 00:41:26,193
‫נחזור לצפות בה עוד מיליארד פעם.‬

787
00:41:26,276 --> 00:41:29,696
‫מדיאה היא דמות גדולה מהחיים
שיכולה לספר לך הכול על עצמך.‬

788
00:41:29,779 --> 00:41:30,864
‫וופי גולדברג
זוכת אגא"ט‬

789
00:41:30,947 --> 00:41:35,368
‫לספר לך הכול על עצמך,
לשתות כמוך בלי להשתכר ולקלל אותך,‬

790
00:41:36,411 --> 00:41:37,495
‫ואז להשכיב אותך לישון.‬

791
00:41:37,579 --> 00:41:40,040
‫זה מונח דרומי. זה קיצור של "אימא יקרה".‬

792
00:41:40,123 --> 00:41:42,792
‫אני חושב שחשוב לומר
שהקהילה האפרו-אמריקאית,‬

793
00:41:42,876 --> 00:41:45,086
‫במיוחד בדרום, היא קהילה מטריארכלית.‬

794
00:41:45,170 --> 00:41:47,297
‫המשפחות שלנו מנוהלות על ידי אימהות גדולות.‬

795
00:41:47,380 --> 00:41:50,342
‫את יכולה להיות כל דבר
שתרצי להיות בעולם הזה.‬

796
00:41:50,425 --> 00:41:53,887
‫אין מפלגת "הפנתרים השחורים"
בלי הנציגות הנשית.‬

797
00:41:53,970 --> 00:41:58,058
‫אם אתם שחורים ואתם מהדרום,
אתם מכירים מישהי כמו מדיאה.‬

798
00:41:58,141 --> 00:41:59,392
‫ממש כך.‬

799
00:41:59,476 --> 00:42:02,771
‫אולי זו הדודה, אולי זו האימא,
אולי הסבתא או האחות.‬

800
00:42:02,854 --> 00:42:06,858
‫אתם מכירים מישהי
שמכירה באופן רופף את עיקרי כתבי הקודש.‬

801
00:42:06,942 --> 00:42:08,193
‫אולי היא לא קראה אותם,‬

802
00:42:08,276 --> 00:42:11,029
‫אבל היא תגיד,
"ישו אמר, 'תהיה נחמד לדודן שלך'".‬

803
00:42:11,112 --> 00:42:13,198
‫אתה תגיד, "ישו לעולם לא..."
"מה אמרתי?"‬

804
00:42:13,281 --> 00:42:14,950
‫לא אמרתי לך לא לתפוס...‬

805
00:42:15,033 --> 00:42:16,284
‫בעיניי זה מבריק.‬

806
00:42:16,368 --> 00:42:18,954
‫אתם מכירים את הדודן שנאבק בהתמכרות,‬

807
00:42:19,037 --> 00:42:21,998
‫ואתם מכירים את הדודנים
שעברו לגור עם דודה.‬

808
00:42:22,082 --> 00:42:24,376
‫אתם יודעים שהדודנים האלה
גמרו את התיכון‬

809
00:42:24,459 --> 00:42:25,877
‫והפכו למבוגרים עצמאיים,‬

810
00:42:25,961 --> 00:42:28,380
‫רק כי הדודה הזו
אימצה אותם וקיבלה אותם לביתה.‬

811
00:42:28,463 --> 00:42:29,839
‫בואי לכאן באור יום.‬

812
00:42:29,923 --> 00:42:32,842
‫- אל תבואי באמצע הלילה.
- מדיאה, בבקשה!‬

813
00:42:35,136 --> 00:42:36,471
‫תיכנסי.‬

814
00:42:37,973 --> 00:42:39,849
‫מי בדלת?‬

815
00:42:39,933 --> 00:42:42,936
‫- נמאס לי מכל האנשים...
- שתוק, ג'ו. אני מטפלת בזה.‬

816
00:42:44,604 --> 00:42:47,148
‫ההצגה התחילה להצליח,‬

817
00:42:48,775 --> 00:42:51,027
‫ונסעתי מעיר לעיר,‬

818
00:42:51,111 --> 00:42:55,407
‫ו-99.999 אחוז מהאנשים שראיתי היו שחורים,‬

819
00:42:55,949 --> 00:42:56,992
‫דחוסים עד אפס מקום.‬

820
00:42:57,617 --> 00:43:02,539
‫עד מהרה הוא שיחק ב-300 הצגות בשנה,
מול 30 אלף איש בשבוע.‬

821
00:43:02,622 --> 00:43:05,125
‫הוא סייר עם הצגותיו ומילא אולמות‬

822
00:43:05,208 --> 00:43:07,877
‫לאורך "מסלול הצ'יטלין" של הדרום.‬

823
00:43:11,089 --> 00:43:13,341
‫יש מסורת עשירה של תיאטרון גוספל,‬

824
00:43:13,425 --> 00:43:16,052
‫ויש מסורת עשירה של "מסלול הצ'יטלין",‬

825
00:43:16,136 --> 00:43:18,847
‫שהיא מעין היסטוריה
של תיאטרון ומופעים של שחורים.‬

826
00:43:20,307 --> 00:43:22,100
‫המסלול הזה היה נפלא כל כך.‬

827
00:43:22,183 --> 00:43:25,020
‫היו שם ג'וזפין בייקר,
בילי הולידיי ואלה פיצג'רלד‬

828
00:43:25,103 --> 00:43:28,398
‫וכל האנשים האלה
שלא יכלו להופיע במקומות של לבנים,‬

829
00:43:28,481 --> 00:43:31,318
‫אז הם נסעו בדרכים והופיעו במקומות קטנים‬

830
00:43:31,401 --> 00:43:33,111
‫עם עוף מטוגן וצ'יטלין, מעיים.‬

831
00:43:33,194 --> 00:43:36,948
‫והם נסעו ברחבי הארץ
והם התפרסמו כל כך בקרב השחורים,‬

832
00:43:37,032 --> 00:43:40,243
‫וכך הם הצליחו לפרנס את עצמם ולחיות היטב.‬

833
00:43:42,203 --> 00:43:43,997
‫אז תדמיינו את "מסלול הצ'יטלין".‬

834
00:43:44,080 --> 00:43:46,624
‫בעיניי, הנשמה שלו מציאותית ואמיתית מאוד,‬

835
00:43:46,708 --> 00:43:48,168
‫ואני חושב שהוא גאון שעשה זאת.‬

836
00:43:48,251 --> 00:43:50,920
‫הוא עומד על כל כתפי הענקים האלה.‬

837
00:43:51,004 --> 00:43:54,049
‫הוא ענק על כתפי ענקים.‬

838
00:43:57,761 --> 00:44:00,221
‫תוכלו לעשות את זה שוב? כן, ככה.‬

839
00:44:02,807 --> 00:44:03,933
‫כן, רק עוד פעם אחת!‬

840
00:44:10,648 --> 00:44:15,653
‫נסעתי בדרכים משנת 1998 עד שנת 2004,‬

841
00:44:15,737 --> 00:44:18,448
‫והופעתי ב-300 ומשהו הצגות בשנה,‬

842
00:44:18,531 --> 00:44:22,118
‫בכל רחבי הארץ, מקצה לקצה,
ולפני הרשתות החברתיות.‬

843
00:44:22,202 --> 00:44:23,953
‫אני יוצא בסוף ההצגה ואומר,‬

844
00:44:24,037 --> 00:44:26,247
‫"הירשמו לרשימת התפוצה שלי.
הנה האתר שלי."‬

845
00:44:26,331 --> 00:44:28,625
‫אנשים אמרו,
"המה שלך? איזה אתר?"‬

846
00:44:28,708 --> 00:44:31,753
‫והיו כמה מיליוני אנשים
שעקבו אחריי באתר שלי,‬

847
00:44:31,836 --> 00:44:35,006
‫כך שיכולתי לשלוח מייל
ולמכור את כל המקומות באולמות‬

848
00:44:35,090 --> 00:44:37,634
‫בכל רחבי הארץ עוד לפני שפרסמנו משהו.‬

849
00:44:37,717 --> 00:44:40,178
‫מה שפרי התחיל לעשות, וגם המשיך לעשות,‬

850
00:44:40,261 --> 00:44:43,556
‫הוא מימן בעצמו את הפרויקטים שלו‬

851
00:44:43,640 --> 00:44:46,976
‫ולקח את הסיכון במידה שהם ייכשלו.‬

852
00:44:47,060 --> 00:44:50,563
‫זה היה דבר יפה בעיניי, ההבנה הזאת‬

853
00:44:50,647 --> 00:44:56,027
‫שיש לנו כוח לתמוך זה בזה
ולרומם זה את זה,‬

854
00:44:56,111 --> 00:44:58,363
‫כי כשהתחלתי להופיע ב"מסלול",‬

855
00:44:58,446 --> 00:45:00,657
‫אף אחד לא דיבר על הדברים‬

856
00:45:00,740 --> 00:45:02,867
‫שבאמת הטרידו אותנו כקהילה,‬

857
00:45:02,951 --> 00:45:07,288
‫כמו התעללות מינית, אונס והתמכרות לסמים,
ברמה הזאת.‬

858
00:45:07,372 --> 00:45:12,460
‫אז רציתי למסגר את זה כך שאנשים יצחקו,‬

859
00:45:12,544 --> 00:45:16,673
‫ויצחקו כל כך עד שירגישו נוח.‬

860
00:45:16,756 --> 00:45:19,676
‫ובסוף ההצגה, אני אקח 20 דקות‬

861
00:45:19,759 --> 00:45:21,678
‫ואדבר על הדברים שמטרידים אותנו‬

862
00:45:21,761 --> 00:45:23,263
‫ואיך נוכל לעזור זה לזה.‬

863
00:45:23,346 --> 00:45:25,181
‫מה אני אמור לעשות עכשיו?‬

864
00:45:25,265 --> 00:45:26,641
‫תקום ותמשיך בחייך.‬

865
00:45:27,559 --> 00:45:30,437
‫זה בסדר לשבת בחוסר מעש ולהיות מדוכא לרגע,‬

866
00:45:30,520 --> 00:45:33,565
‫תבכה ותעשה מה שעליך לעשות,
אבל אל תשהה שם יותר מדי.‬

867
00:45:33,648 --> 00:45:36,317
‫תקום ותמשיך בחייך.‬

868
00:45:37,360 --> 00:45:39,737
‫ההבדל הגדול ביותר בין הצגה של טיילר פרי‬

869
00:45:39,821 --> 00:45:42,532
‫להצגה בתיאטרון מסורתי או להצגה בברודווי,‬

870
00:45:42,615 --> 00:45:44,909
‫הוא שהן נותנות מענה לקהלים שונים,‬

871
00:45:44,993 --> 00:45:47,829
‫ואני זוכר שלקחתי את אימי להצגות בברודווי,‬

872
00:45:47,912 --> 00:45:49,456
‫ותמיד התרגשתי כשעשיתי זאת.‬

873
00:45:50,039 --> 00:45:51,499
‫מארק א' סווינטון
אולפני טיילר פרי‬

874
00:45:51,583 --> 00:45:54,461
‫יום אחד היא אמרה לי,
"אני אוהבת לראות הצגות בברודווי,‬

875
00:45:54,544 --> 00:45:58,339
‫"אבל אני ממש אוהבת
לראות הצגות של טיילר פרי."‬

876
00:45:59,632 --> 00:46:01,342
‫ואני זוכר ששאלתי אותה, "למה?"‬

877
00:46:01,426 --> 00:46:03,928
‫היא אמרה, "טוב, אני מרגישה בטוחה שם".‬

878
00:46:05,638 --> 00:46:08,516
‫טיילר פרי, אנחנו אוהבים אותך.‬

879
00:46:08,600 --> 00:46:11,186
‫- הם אוהבים את זה.
- אנחנו אוהבים את מדיאה.‬

880
00:46:11,269 --> 00:46:15,732
‫יש אנשים שרואים במדיאה כהמשך‬

881
00:46:15,815 --> 00:46:19,819
‫של חליפות השומן ושל הופעות הדראג‬

882
00:46:19,903 --> 00:46:22,530
‫שמסרסות שחקנים שחורים.‬

883
00:46:22,614 --> 00:46:23,740
‫זה נהדר.‬

884
00:46:23,823 --> 00:46:26,451
‫אני מתה ששרמן יביא הביתה נכדים.‬

885
00:46:26,534 --> 00:46:28,870
‫רואים את עם אדי מרפי, עם מרטין לורנס,‬

886
00:46:28,953 --> 00:46:32,248
‫אבל הוא עושה משהו מסובך יותר
ועם הרבה יותר ניואנסים.‬

887
00:46:32,332 --> 00:46:33,416
‫הוא לא לועג.‬

888
00:46:33,500 --> 00:46:38,671
‫הוא מגלם בכבוד.‬

889
00:46:39,756 --> 00:46:40,757
‫מדיאה?‬

890
00:46:42,425 --> 00:46:46,596
‫אם טיילר פרי
הוא טיילר פרי, המפיק, הבמאי,‬

891
00:46:46,679 --> 00:46:49,224
‫אם טיילר פרי לא בדראג
הוא מרכיב מרכזי במותג...‬

892
00:46:49,307 --> 00:46:51,017
‫ד"ר טריאנדריאה מ' ראסוורם‬

893
00:46:51,100 --> 00:46:53,853
‫אז מדיאה ניצבת ממש שם לצידו, נכון?‬

894
00:46:53,937 --> 00:46:56,856
‫הדמות הזו מתבלטת ביצירותיו‬

895
00:46:56,940 --> 00:47:00,193
‫וביחסים של הציבור עם יצירותיו.‬

896
00:47:00,276 --> 00:47:02,320
‫גם ברמת המעריצים,‬

897
00:47:02,403 --> 00:47:07,283
‫מעצם העובדה שמדיאה היא חלק נכבד‬

898
00:47:07,367 --> 00:47:10,745
‫ממה שאנשים נמשכים או נמשכו אליו‬

899
00:47:10,828 --> 00:47:13,581
‫בהערכה שלהם לטיילר פרי,
וגם בביקורות עליו.‬

900
00:47:13,665 --> 00:47:16,209
‫מדיאה היא חלק מרכזי גם בזה.‬

901
00:47:16,292 --> 00:47:17,794
‫אז מדיאה חשובה.‬

902
00:47:17,877 --> 00:47:20,213
‫מדיאה היא חלק גדול מהמותג של טיילר פרי.‬

903
00:47:20,296 --> 00:47:24,050
‫ניו אורלינס, מר טיילר פרי.‬

904
00:47:24,133 --> 00:47:26,678
‫וטיילר פרי הוא מרכז עולמו.‬

905
00:47:26,761 --> 00:47:28,179
‫הוא השמש, הוא הירח,‬

906
00:47:28,263 --> 00:47:31,015
‫הוא היקום כולו, הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.‬

907
00:47:31,099 --> 00:47:33,101
‫הוא האב, הבן ורוח הקודש.‬

908
00:47:33,184 --> 00:47:34,602
‫זה מי שהוא ליצירותיו.‬

909
00:47:34,686 --> 00:47:36,938
‫ד"ר סמנתה נ' שפארד
אוניברסיטת קורנל‬

910
00:47:37,021 --> 00:47:40,149
‫ולכן זה בעצם עוסק בו.‬

911
00:47:40,233 --> 00:47:42,068
‫וכשאני אומרת שזה עוסק בו,‬

912
00:47:42,151 --> 00:47:44,821
‫אני רוצה לחולל שינוי בהבנה שלנו את זה.‬

913
00:47:44,904 --> 00:47:47,991
‫כן, הפוליטיקה הייצוגית
היא בעייתית כשמדובר בנשים,‬

914
00:47:48,074 --> 00:47:51,911
‫אבל אם נקלף את התחפושת רק קצת,‬

915
00:47:51,995 --> 00:47:55,582
‫אם זה עוסק בטיילר פרי,
אז בעצם זה עוסק בפטריארכיה.‬

916
00:47:55,665 --> 00:47:57,292
‫זה עוסק בפטריארכיה שחורה.‬

917
00:47:57,375 --> 00:47:59,419
‫זה עוסק בפטריארכיה שחורה רעילה.‬

918
00:47:59,502 --> 00:48:00,962
‫זה עוסק בגבריות.‬

919
00:48:01,045 --> 00:48:03,756
‫זה עוסק בכך שגברים שחורים לא הבינו,‬

920
00:48:03,840 --> 00:48:07,510
‫וממשיכים לא להבין, חוויות של נשים שחורות,‬

921
00:48:07,594 --> 00:48:09,637
‫גם כשהם רואים אותן מקרוב.‬

922
00:48:09,721 --> 00:48:11,431
‫למעשה, עלינו להיות זהירים.‬

923
00:48:11,514 --> 00:48:13,975
‫אתם קרובים כל כך לחוויות של נשים שחורות,‬

924
00:48:14,058 --> 00:48:17,437
‫קרובים כל כך לטראומות,
ובכל זאת הן עדיין לא ברורות לכם.‬

925
00:48:17,520 --> 00:48:19,814
‫אתם עדיין לא מבינים.‬

926
00:48:22,358 --> 00:48:23,985
‫מדובר בגבר שמגלם את הדמות,‬

927
00:48:24,068 --> 00:48:28,906
‫אבל הגבר הזה מבין היטב
את האישה הזו ונשים שדומות לה,‬

928
00:48:28,990 --> 00:48:32,827
‫וכגבר, הוא נותן תוקף לרגשות של נשים רבות.‬

929
00:48:32,910 --> 00:48:37,874
‫המרכיב של האישה השחורה
הוא קול תרבותי חשוב בקהילה שלנו,‬

930
00:48:37,957 --> 00:48:41,377
‫כי זה הייצוג האמיתי ביותר
של מנהיגות בקהילה שלנו.‬

931
00:48:41,461 --> 00:48:45,590
‫בואו נשים את הגבר השחור
בשמלה של אישה שחורה‬

932
00:48:45,673 --> 00:48:49,427
‫ונעצים אותו עם האפשרות‬

933
00:48:49,510 --> 00:48:52,180
‫להפוך למושיע האולטימטיבי,‬

934
00:48:52,263 --> 00:48:56,142
‫כדי להעצים את הגוף הנשי השחור שהפך לקורבן.‬

935
00:48:56,225 --> 00:48:57,852
‫כל הדברים האלה הם הפשטות.‬

936
00:48:57,935 --> 00:49:00,104
‫לא מדובר פה באנושיות.‬

937
00:49:00,188 --> 00:49:01,314
‫קרל הנקוק רקס‬

938
00:49:01,397 --> 00:49:04,108
‫לא מדובר פה בהסתכלות זה על זה.‬

939
00:49:04,942 --> 00:49:07,445
‫אז זה לא באמת
"יומנה של אישה שחורה משוגעת"‬

940
00:49:07,528 --> 00:49:09,530
‫או של אישה שחורה זועמת,‬

941
00:49:09,614 --> 00:49:11,741
‫אלא יומנה של בובה.‬

942
00:49:13,284 --> 00:49:16,079
‫אני יכול לבטא מה שאני חש.‬

943
00:49:16,412 --> 00:49:19,040
‫אני סוג של משורר,
ואם אני סוג של משורר,‬

944
00:49:19,123 --> 00:49:21,626
‫אז מנקודת המבט שלי, אני אחראי‬

945
00:49:22,794 --> 00:49:27,131
‫לאנשים שהולידו אותי
ולאנשים שיבואו אחריי.‬

946
00:49:27,215 --> 00:49:30,093
‫להבין למה סבתא שלי, אימא שלי‬

947
00:49:30,176 --> 00:49:32,011
‫ודודות שלי אוהבות את הדברים האלה,‬

948
00:49:32,095 --> 00:49:34,430
‫ולמה משפחתי בדרום אוהבת את הדברים האלה.‬

949
00:49:34,514 --> 00:49:37,475
‫אני לא יכול לצפות בזה בלי להתכווץ...‬

950
00:49:37,558 --> 00:49:39,811
‫לדעתי הוא עבר את הגבול בסרטו האחרון.‬

951
00:49:39,894 --> 00:49:43,064
‫כלומר, אני רואה בסרט נטיות לשנאת נשים.‬

952
00:49:43,147 --> 00:49:45,566
‫אני לא יודע מה הוא מנסה לפתור בסרט.‬

953
00:49:45,650 --> 00:49:47,568
‫הוא כנראה צריך לפתור את זה בטיפול...‬

954
00:49:47,652 --> 00:49:48,611
‫כניסה לבעלי כרטיסים‬

955
00:49:48,695 --> 00:49:51,739
‫כל חיי שמתי לב לכך שבדרנים ואמנים‬

956
00:49:51,823 --> 00:49:55,159
‫באים מרקע של כאב‬

957
00:49:55,243 --> 00:49:59,455
‫ושל התעללות ושל כל מיני דברים.‬

958
00:50:12,969 --> 00:50:15,388
‫ג'יימי פוקס היה צריך לוותר על השמלה,‬

959
00:50:15,471 --> 00:50:20,685
‫אבל טיילר פרי הפך למיליארדר
ועדיין אוהב ללבוש שמלה.‬

960
00:50:24,981 --> 00:50:28,234
‫איך זה שתנועת "חיי שחורים חשובים"
לא נמצאת כאן‬

961
00:50:28,317 --> 00:50:31,571
‫ומוחה על העובדה שגבר שחור נוסף‬

962
00:50:31,654 --> 00:50:34,866
‫מתלבש כמו אישה כדי להרוויח כסף?‬

963
00:50:34,949 --> 00:50:37,243
‫הצגת הפרידה של מדיאה
מאת טיילר פרי‬

964
00:50:37,326 --> 00:50:39,454
‫קוקסינלים כמו טיילר פרי
נשרפים בגיהינום‬

965
00:50:39,537 --> 00:50:42,165
‫צאו אל העולם ותפנו לאנשים הרעים.‬

966
00:50:42,248 --> 00:50:44,751
‫הוא אמר להטיף את הבשורה.‬

967
00:50:45,752 --> 00:50:50,923
‫להטיף את הבשורה,
לתעב את החטא ולחזור בתשובה.‬

968
00:50:51,591 --> 00:50:52,633
‫ישו...‬

969
00:50:54,385 --> 00:50:57,346
‫אני חושב שהבנת את הדרך שלך,‬

970
00:50:57,430 --> 00:51:00,224
‫ובה אתה הולך, וזה מצליח לך.‬

971
00:51:00,308 --> 00:51:01,976
‫נראה שלא אכפת לך.‬

972
00:51:02,059 --> 00:51:03,686
‫- לא אכפת לי.
- אני לא מבין איך.‬

973
00:51:03,770 --> 00:51:04,645
‫קניה באריס‬

974
00:51:04,729 --> 00:51:06,689
‫נינה סימון אמרה משהו
שמעולם לא שכחתי.‬

975
00:51:06,773 --> 00:51:08,816
‫היא אמרה, "אתה תכלה את כל כוחך‬

976
00:51:08,900 --> 00:51:10,735
‫"בניסיון לתת לכולם מה שהם רוצים."‬

977
00:51:10,818 --> 00:51:14,405
‫אימא שלי לימדה אותי את הערך
של היותי מי שאני, של היותי שחור.‬

978
00:51:14,489 --> 00:51:17,033
‫היא אמרה,
"שאף אחד אף פעם לא יגיד לך מי אתה.‬

979
00:51:17,116 --> 00:51:19,202
‫"אתה יודע מי אתה ומאיפה באת."‬

980
00:51:19,285 --> 00:51:21,329
‫צפיתי בסיפורים ובמאבקים שלה,‬

981
00:51:21,412 --> 00:51:23,331
‫ואני מספר את הסיפורים משם,‬

982
00:51:23,414 --> 00:51:24,665
‫ובגלל זה הם מצליחים,‬

983
00:51:24,749 --> 00:51:27,418
‫כי אנשים מזהים את עצמם בסיפורים האלה.‬

984
00:51:27,502 --> 00:51:29,796
‫לא משנה מה אומרים המבקרים,
"אני לא מבין...‬

985
00:51:29,879 --> 00:51:31,255
‫"אני לא מבין מה זה."‬

986
00:51:31,339 --> 00:51:33,633
‫זה לא מזיז לי, כי אני מדבר אלינו.‬

987
00:51:33,716 --> 00:51:36,636
‫בגלל זה מיליוני אנשים
רואים הצגות שלי בכל שבוע.‬

988
00:51:36,719 --> 00:51:39,639
‫בגלל זה אנשים מגיעים
ושולחים את סרטיי למקום הראשון.‬

989
00:51:39,722 --> 00:51:41,891
‫אני מדבר איתנו, מתחבר אלינו.‬

990
00:51:41,974 --> 00:51:43,267
‫אתה מבין אותי?‬

991
00:51:53,444 --> 00:51:54,737
‫אולפני טיילר פרי‬

992
00:51:54,821 --> 00:51:56,489
‫תודה, טיילר פרי.‬

993
00:51:56,572 --> 00:51:59,075
‫בכיף, קניה באריס.
מדברים בשמות רשמיים עכשיו?‬

994
00:51:59,158 --> 00:52:00,868
‫פשוט חשבתי שזה רגע מיוחד.‬

995
00:52:00,952 --> 00:52:02,245
‫כן.‬

996
00:52:02,328 --> 00:52:06,290
‫אז בשנת 2003
הייתה ערמה של קלטות במשרד שלי‬

997
00:52:06,374 --> 00:52:10,503
‫עם פתק שכתוב בו,
"אשמח להכיר לך את יצירותיו של טיילר פרי.‬

998
00:52:10,586 --> 00:52:13,422
‫"הוא מעוניין לעשות סרט."‬

999
00:52:13,506 --> 00:52:14,882
‫מייקל פסורנק
ליונסגייט‬

1000
00:52:14,966 --> 00:52:16,509
‫אז חשבתי...‬

1001
00:52:16,592 --> 00:52:19,136
‫התקשרתי למחלקת הבידור הביתי שלנו‬

1002
00:52:19,220 --> 00:52:21,639
‫ושאלתי, "שמעתם על טיילר פרי?‬

1003
00:52:21,722 --> 00:52:24,559
‫"נראה שיש לו מספרים עצומים בווידאו."‬

1004
00:52:24,642 --> 00:52:26,143
‫הם ענו, "לא שמענו עליו".‬

1005
00:52:26,227 --> 00:52:28,229
‫אמרתי, "תוכלו להרים טלפונים ולבדוק‬

1006
00:52:28,312 --> 00:52:30,606
‫"אם מישהו בתעשייה יודע מי הוא?‬

1007
00:52:30,690 --> 00:52:34,318
‫"איך מישהו מייצר כאלה הכנסות
ומעולם לא שמענו עליו?"‬

1008
00:52:34,402 --> 00:52:36,612
‫חוזרים אליי. אף אחד לא שמע עליו.‬

1009
00:52:36,696 --> 00:52:42,368
‫בינתיים, הייתי נפגש מדי פעם עם ועדת גיוון,‬

1010
00:52:42,451 --> 00:52:46,289
‫והיינו מדברים על הסרטים שמעניינים אותם,‬

1011
00:52:46,372 --> 00:52:47,832
‫ומי מעניין בעיניהם.‬

1012
00:52:47,915 --> 00:52:51,377
‫אני מתחיל את הפגישה ואומר,
"מי כאן שמע על טיילר פרי?"‬

1013
00:52:51,460 --> 00:52:54,255
‫כל אדם שחור בחדר הרים את ידו.‬

1014
00:52:54,338 --> 00:52:55,756
‫אף אדם לבן לא הרים את ידו.‬

1015
00:52:55,840 --> 00:52:57,508
‫משהו קורה כאן.‬

1016
00:52:59,051 --> 00:53:00,261
‫הזכרת את "ליונסגייט".‬

1017
00:53:00,344 --> 00:53:03,472
‫מישהו שם היה פתוח לרעיונות חדשים,
פתוח לרעיונות שלך?‬

1018
00:53:03,556 --> 00:53:05,308
‫כן, מייק פסורנק.‬

1019
00:53:05,391 --> 00:53:08,394
‫בלי ספק הוא זה שאמר,
"אנחנו צריכים לעשות את זה איתך".‬

1020
00:53:08,477 --> 00:53:10,563
‫אמרתי לצ'ארלס,
"נשמח להיפגש עם טיילר".‬

1021
00:53:10,646 --> 00:53:11,772
‫צ'ארלס ד' קינג‬

1022
00:53:11,856 --> 00:53:14,400
‫הייתי באל-איי,
בדיוק צילמתי את הסרט הראשון שלי.‬

1023
00:53:14,483 --> 00:53:16,444
‫בדיוק צילמתי אותו, ואני נרגש מאוד.‬

1024
00:53:16,527 --> 00:53:17,987
‫אני כבר רוצה שתראו אותו.‬

1025
00:53:18,070 --> 00:53:20,448
‫הסרט הוא "יומנה של אישה שחורה משוגעת",‬

1026
00:53:20,531 --> 00:53:23,284
‫הוא יהיה נפלא, נפלא...‬

1027
00:53:24,035 --> 00:53:26,996
‫כש"יומנה של אישה שחורה משוגעת"
יצא ב-2005,‬

1028
00:53:27,079 --> 00:53:29,832
‫למבקרים לא היה מושג מי הוא.‬

1029
00:53:30,291 --> 00:53:32,543
‫- מי את?
- מי את?‬

1030
00:53:32,627 --> 00:53:35,379
‫זה היה סתם סרט שהוקרן בבתי הקולנוע,‬

1031
00:53:35,463 --> 00:53:38,549
‫שלא באמת פורסם בטלוויזיה,‬

1032
00:53:38,633 --> 00:53:42,178
‫שסקרינרים שלו לא נשלחו למבקרים.‬

1033
00:53:42,261 --> 00:53:44,055
‫אז הם לא הכירו את הסרט הזה,‬

1034
00:53:44,138 --> 00:53:47,266
‫הם פשוט חשבו,
"טוב, אולי זה סתם סרט קיקיוני.‬

1035
00:53:47,350 --> 00:53:52,104
‫"הוא ירוויח כמה מאות דולרים
בכמה אולמות קולנוע ואז ייעלם."‬

1036
00:53:52,813 --> 00:53:54,482
‫אבל כשהם ראו את ההכנסות...‬

1037
00:53:55,858 --> 00:54:00,071
‫הם הבינו שהסרט הזה גדול הרבה יותר,
ומוכרח להיות לו קהל גדול יותר.‬

1038
00:54:00,154 --> 00:54:03,616
‫כשטיילר הגיע ל"ליונסגייט",‬

1039
00:54:03,699 --> 00:54:07,912
‫אף אחד לא הכיר את החללית
שנחתה על המדשאה הקדמית,‬

1040
00:54:07,995 --> 00:54:10,331
‫אבל הם בהחלט ידעו מתי היא עזבה.‬

1041
00:54:10,414 --> 00:54:11,374
‫טים פיילן
ליונסגייט‬

1042
00:54:11,457 --> 00:54:12,625
‫היא הותירה רושם עז.‬

1043
00:54:13,250 --> 00:54:15,711
‫מטורף לחשוב
ש"יומנה של אישה שחורה משוגעת"‬

1044
00:54:15,795 --> 00:54:20,967
‫היה הסרט מספר אחת באמריקה
בשנת 2005, ב-25 במרץ,‬

1045
00:54:21,050 --> 00:54:24,428
‫וב-25 במרץ 2022,‬

1046
00:54:24,512 --> 00:54:28,349
‫"שיבתה של מדיאה" היה הסרט
במקום הראשון בשירותי הסטרימינג באמריקה.‬

1047
00:54:28,432 --> 00:54:31,018
‫היי! האידיוט הזה באמת בוער.‬

1048
00:54:31,102 --> 00:54:34,480
‫אז 17 שנים מאוחר יותר,
הוא עדיין הסרט מספר אחת,‬

1049
00:54:34,563 --> 00:54:37,316
‫אנשים עדיין ממהרים לראות אותו
בסופ"ש הפותח שלו.‬

1050
00:54:37,400 --> 00:54:40,653
‫ובראון, אתה מנסה לסגור
את תא המטען תוך כדי, בסדר?‬

1051
00:54:40,736 --> 00:54:45,324
‫זה נובע ממערכת היחסים שלו עם הקהל שלו.‬

1052
00:54:47,243 --> 00:54:48,661
‫חכי, מדיאה!‬

1053
00:54:49,620 --> 00:54:53,582
‫רוג'ר איברט כתב ביקורת נוקבת
על סרטו הראשון,‬

1054
00:54:53,666 --> 00:54:55,376
‫ואחרי שהסרט יצא,‬

1055
00:54:55,459 --> 00:54:59,672
‫הוא מעולם לא קיבל יותר מיילים או הודעות‬

1056
00:54:59,755 --> 00:55:02,133
‫שנכתב בהם כמה הוא טעה בנוגע לסרט.‬

1057
00:55:02,216 --> 00:55:03,843
‫העם אמר את דברו,‬

1058
00:55:03,926 --> 00:55:06,303
‫אז הוא אמר, "אני אכתוב ביקורת נוספת".‬

1059
00:55:06,387 --> 00:55:07,847
‫אבל דיברנו על זה‬

1060
00:55:07,930 --> 00:55:10,599
‫שמה שמדהים בטיילר הוא שהוא הפר כל כלל.‬

1061
00:55:11,267 --> 00:55:14,395
‫בשיחה הראשונה באולפן,
אחד המנהלים באולפן אמר לו,‬

1062
00:55:14,478 --> 00:55:16,105
‫"שחורים לא הולכים לקולנוע."‬

1063
00:55:16,188 --> 00:55:20,276
‫הם פשוט טעו בכל סעיף בנוגע לטיילר,‬

1064
00:55:20,359 --> 00:55:25,364
‫ואני חושב שמפלצת כמו הוליווד
צריכה להגן על עצמה,‬

1065
00:55:25,448 --> 00:55:28,784
‫ודרך אחת שבה היא עושה את זה
היא באמצעות ביקורתיות.‬

1066
00:55:28,868 --> 00:55:31,078
‫הבעיה היא שטיילר פשוט המשיך להצליח.‬

1067
00:55:31,162 --> 00:55:34,874
‫הופעת הבכורה שלו כשובר קופות
הדהימה את המבקרים,‬

1068
00:55:34,957 --> 00:55:36,751
‫אבל לא את הבמאי והכוכב,‬

1069
00:55:36,834 --> 00:55:39,336
‫שטוען שהוליווד מתעלמת מעצם הקהל‬

1070
00:55:39,420 --> 00:55:40,713
‫שנוהר לסרט שלו.‬

1071
00:55:40,796 --> 00:55:42,048
‫זה היה מסע ארוך, אז...‬

1072
00:55:42,131 --> 00:55:44,175
‫- זה קרה כהרף עין?
- כן.‬

1073
00:55:44,258 --> 00:55:47,428
‫הסרט עלה לפרי כחמישה מיליון דולר.‬

1074
00:55:47,511 --> 00:55:51,348
‫הוא הכניס פי עשרה מזה בקופות.‬

1075
00:55:52,141 --> 00:55:55,895
‫פרי הגיע לכאן כשהוא מסרב לשחק
לפי הכללים של הוליווד.‬

1076
00:55:55,978 --> 00:55:58,814
‫הוא דרש שליטה יצירתית בפרויקטים שלו.‬

1077
00:55:58,898 --> 00:56:02,568
‫ביום שישי שבו הוקרן הסרט לראשונה,
והיינו מספר אחת בבתי הקולנוע,‬

1078
00:56:02,651 --> 00:56:04,278
‫הייתי צריך לעצור את המכונית.‬

1079
00:56:04,361 --> 00:56:08,616
‫במרץ 2004 טיילר נתן לי
את התסריט שלו לסרט "יומנה".‬

1080
00:56:08,699 --> 00:56:10,701
‫בקיץ כבר התחלנו לצלם.‬

1081
00:56:10,785 --> 00:56:13,704
‫בפברואר הייתה הבכורה שלו,
והוא היה במקום הראשון.‬

1082
00:56:13,788 --> 00:56:15,372
‫כל העיר דיברה על כך‬

1083
00:56:15,456 --> 00:56:18,375
‫שהסרט שלו היה מספר אחת בקופות
בסופ"ש הבכורה שלו.‬

1084
00:56:18,459 --> 00:56:19,627
‫זה היה בלתי צפוי.‬

1085
00:56:19,710 --> 00:56:21,295
‫קלי תומאס מורגן
היחצנית של טיילר‬

1086
00:56:21,378 --> 00:56:24,715
‫בתעשיית הקולנוע יש משהו שנקרא "טרקינג",‬

1087
00:56:24,799 --> 00:56:28,094
‫שבו משתמשים בהרבה נתונים ובמחקר‬

1088
00:56:28,177 --> 00:56:31,097
‫כדי לצפות מה יהיו ההכנסות באותו סוף שבוע,‬

1089
00:56:31,180 --> 00:56:33,099
‫והם עשו שם טעויות ענקיות.‬

1090
00:56:33,182 --> 00:56:34,683
‫לא היה להם מושג מה זה.‬

1091
00:56:34,767 --> 00:56:38,312
‫הסרט הפתיע את כולם,
ואני חשבתי שהוא היה מדהים, נהדר.‬

1092
00:56:38,395 --> 00:56:39,438
‫יומן של הצלחה‬

1093
00:56:39,522 --> 00:56:40,898
‫כעת אולפנים גדולים מקשיבים‬

1094
00:56:40,981 --> 00:56:44,026
‫ושמים לב ליומן ההצלחה
של התסריטאי-מפיק הזה.‬

1095
00:56:44,110 --> 00:56:47,196
‫אני חושב שמה שקרה
אחרי ש"יומנה של אישה שחורה משוגעת"‬

1096
00:56:47,279 --> 00:56:51,909
‫נהיה שובר קופות,
הוא מעין חזרה לאחור‬

1097
00:56:51,992 --> 00:56:54,286
‫כדי להבין מי זה טיילר פרי‬

1098
00:56:54,370 --> 00:56:57,581
‫ואיך הוא הצליח להביא קהל לסרט הזה‬

1099
00:56:57,665 --> 00:57:00,042
‫שמעולם לא שמענו עליו
ונראה שהוא לא חשוב.‬

1100
00:57:00,126 --> 00:57:02,837
‫כי הוא כן היה חשוב,
אנשים כן הכירו אותו.‬

1101
00:57:02,920 --> 00:57:07,258
‫הוא פשוט לא היה מישהו
שהיה גלוי במקומות המקובלים.‬

1102
00:57:07,341 --> 00:57:11,846
‫טוב, התפיסה לגבי טיילר פרי הייתה
שהוא בהחלט היה אאוטסיידר.‬

1103
00:57:11,929 --> 00:57:17,101
‫אני חושב שאנשים לא לגמרי
קיבלו או הבינו את ערכו הכלכלי.‬

1104
00:57:17,184 --> 00:57:19,061
‫ארי עמנואל
מנכ"ל וו-אם-אי‬

1105
00:57:19,145 --> 00:57:20,146
‫היו כאלה שכן.‬

1106
00:57:20,229 --> 00:57:23,983
‫זיהיתי שזה פוגע בעצב החשוף‬

1107
00:57:24,066 --> 00:57:29,280
‫ומזין רמה ועומק של הבנה‬

1108
00:57:29,363 --> 00:57:35,202
‫שהתקשורת הרגילה
אפילו לא תהיה מסוגלת להבין.‬

1109
00:57:35,536 --> 00:57:40,708
‫מדובר בקהל שלא התייחסו אליו כראוי,‬

1110
00:57:40,791 --> 00:57:44,920
‫ובמקרים רבים, כלל לא התייחסו אליו,
במיוחד כשמדובר בתיאטרון,‬

1111
00:57:45,004 --> 00:57:50,301
‫ולכן קשה מאוד לתקשורת המיינסטרים‬

1112
00:57:50,384 --> 00:57:52,553
‫להבין מה קרה בתיאטראות האלה,‬

1113
00:57:52,636 --> 00:57:55,055
‫במיוחד למי שלא גדל בכנסייה השחורה,‬

1114
00:57:55,139 --> 00:57:57,850
‫מי שלא גדל בשכונות
שבהן אנשים לא קיבלו יחס ראוי,‬

1115
00:57:57,933 --> 00:57:59,852
‫לא יכול היה להבין מה קרה שם.‬

1116
00:57:59,935 --> 00:58:02,897
‫היכולת שלו לדבר לקהל,‬

1117
00:58:02,980 --> 00:58:06,108
‫שעכשיו הוא איתו עד הסוף המר,‬

1118
00:58:06,192 --> 00:58:08,444
‫לדבר לקהל ולומר,‬

1119
00:58:08,527 --> 00:58:11,363
‫"אני שומע, רואה וקולט אתכם,
אני יודע מי אתם.‬

1120
00:58:11,447 --> 00:58:13,991
‫"תנו לי לעזור לרומם את הסיפורים שלכם."‬

1121
00:58:14,533 --> 00:58:17,703
‫הוא עשה את זה טוב יותר מכל אחד אחר.‬

1122
00:58:18,579 --> 00:58:22,625
‫מה שהרבה אנשים לבנים שוכחים
הוא שיש תעשייה שלמה,‬

1123
00:58:22,708 --> 00:58:25,544
‫ותמיד הייתה, שהיא שלנו.‬

1124
00:58:25,628 --> 00:58:28,422
‫אנשים רוצים בידור, והם יצאו לצרוך אותו.‬

1125
00:58:28,505 --> 00:58:32,718
‫הם התעלמו מכל האנשים האלה,
אבל הוא לא התעלם,‬

1126
00:58:32,801 --> 00:58:37,348
‫כי הרבה כרטיסים שעולים עשרה דולרים
בסופו של דבר הופכים להרבה כסף.‬

1127
00:58:37,431 --> 00:58:38,682
‫"שלום."‬

1128
00:58:40,434 --> 00:58:43,312
‫טיילר פרי מממש ציפיות גבוהות.‬

1129
00:58:43,395 --> 00:58:46,774
‫"האיחוד המשפחתי של מדיאה",
סרט ההמשך ללהיט המפתיע של פרי,‬

1130
00:58:46,857 --> 00:58:50,402
‫"יומנה של אישה שחורה משוגעת",
הכניס קצת יותר מ-30 מיליון דולר‬

1131
00:58:50,486 --> 00:58:52,488
‫ושלט בקופות בסוף השבוע.‬

1132
00:58:52,571 --> 00:58:55,991
‫הסרט הכניס 30.25 מיליון דולר
במהלך סוף השבוע.‬

1133
00:58:56,075 --> 00:58:58,744
‫שומר על המקום הראשון בקופות בסוף השבוע.‬

1134
00:59:03,999 --> 00:59:07,711
‫יש לאפשר לכל אמן
להגשים את העשייה האמנותית שלו,‬

1135
00:59:07,795 --> 00:59:12,883
‫אבל הרבה מהדברים שקיימים היום הם תת רמה.‬

1136
00:59:12,967 --> 00:59:15,344
‫בשלב הזה אנחנו מדברים על טיילר פרי.‬

1137
00:59:16,262 --> 00:59:18,055
‫לא. לא, כלומר, תקשיבו...‬

1138
00:59:18,138 --> 00:59:22,643
‫אולי זה למעשה
מה שאמריקה השחורה רוצה לראות?‬

1139
00:59:22,726 --> 00:59:26,730
‫אדם מצביע עם פנקס הצ'קים שלו,
עם הארנק שלו.‬

1140
00:59:26,814 --> 00:59:30,901
‫אדם מצביע עם הזמן שלו,
בישיבה מול "קופסת האידיוטים", הטלוויזיה.‬

1141
00:59:31,443 --> 00:59:35,406
‫לאיש יש קהל עצום, וטיילר חכם מאוד.‬

1142
00:59:35,489 --> 00:59:36,657
‫ספייק לי
במאי וקולנוען‬

1143
00:59:36,740 --> 00:59:39,702
‫אוטובוסים של הכנסייה מגיעים מפוצצים.‬

1144
00:59:40,077 --> 00:59:42,162
‫הוא קנה מטוס פרטי משלו, אתה יודע?‬

1145
00:59:42,246 --> 00:59:44,331
‫אם אתה יכול לקנות מטוס, יש לך כסף.‬

1146
00:59:45,666 --> 00:59:48,252
‫מבחינתי, הדימויים מטרידים.‬

1147
00:59:48,335 --> 00:59:52,006
‫האם אתה מאוכזב‬

1148
00:59:52,089 --> 00:59:54,383
‫כבמאי וכאפרו-אמריקאי...‬

1149
00:59:54,717 --> 00:59:58,470
‫לא נראה לי שטיילר פרי ‬

1150
00:59:59,596 --> 01:00:04,893
‫נכנס לשוק היצירתי
כדי להציל את הקהילה השחורה.‬

1151
01:00:05,602 --> 01:00:08,188
‫ואם כן, אני חושב...‬

1152
01:00:09,773 --> 01:00:14,278
‫שהוא היה מגיע מצויד היטב.‬

1153
01:00:15,571 --> 01:00:16,864
‫מה שלא קרה.‬

1154
01:00:17,239 --> 01:00:19,241
‫ואין לי שום ראיות,‬

1155
01:00:19,325 --> 01:00:22,202
‫וזה לא אומר שזה לא קיים,
זה לא אומר שאני צודק.‬

1156
01:00:22,286 --> 01:00:24,663
‫זה רק אומר שאני לא רואה ראיות לכך‬

1157
01:00:24,747 --> 01:00:30,502
‫שהוא נכנס לשוק היצירתי הזה מצויד ומודע,‬

1158
01:00:30,586 --> 01:00:36,216
‫עם כוונה אמיתית להעניק משהו אצילי‬

1159
01:00:36,300 --> 01:00:41,722
‫ובעל ערך לקהילה השחורה והחומה.‬

1160
01:00:41,805 --> 01:00:43,307
‫אני לא מאמין בזה.‬

1161
01:00:44,016 --> 01:00:46,852
‫זה בהחלט פוגע יותר
כשזה מגיע מהקהילה שלך,‬

1162
01:00:47,603 --> 01:00:49,313
‫אבל באותה נשימה, הקהילה שלו‬

1163
01:00:49,396 --> 01:00:52,066
‫היא זו שהביאה אותו
למקום שבו הוא נמצא עכשיו,‬

1164
01:00:52,149 --> 01:00:54,485
‫אז זאת לא כל הקהילה,
אלא כמה אנשים...‬

1165
01:00:54,568 --> 01:00:56,236
‫אנדי נורמן
אולפני טיילר פרי‬

1166
01:00:56,320 --> 01:00:58,280
‫אבל אנחנו אוהבים
גם את האנשים האלה.‬

1167
01:01:03,994 --> 01:01:08,791
‫אני חושב שהחלק הקשה ביותר בכל ההצלחה
לא היה המאבק בהוליווד,‬

1168
01:01:08,874 --> 01:01:10,793
‫אלא באנשים שחורים.‬

1169
01:01:10,876 --> 01:01:16,799
‫יש מעמד מסוים של אנשים שחורים
שמתנשאים על כל הדברים של טיילר פרי.‬

1170
01:01:18,467 --> 01:01:20,219
‫כשאני בודק את ההיסטוריה‬

1171
01:01:20,302 --> 01:01:22,971
‫של מה עשינו זה לזה כאנשים שחורים,‬

1172
01:01:23,055 --> 01:01:26,183
‫לאנשים אחרים שהצליחו,
מעניין לראות את זה.‬

1173
01:01:26,266 --> 01:01:31,480
‫"איימוס ואנדי"
היו האפרו-אמריקאים הראשונים בטלוויזיה.‬

1174
01:01:31,563 --> 01:01:36,568
‫ו"האיגוד הלאומי לקידום צבעוניים" החרים...
זה היה החרם הטלוויזיוני הראשון אי פעם.‬

1175
01:01:36,652 --> 01:01:40,114
‫אז ביטלו את הסדרה בשנת 1953,‬

1176
01:01:40,197 --> 01:01:46,036
‫ולא היה עוד צוות שחקנים שחור בטלוויזיה
עד סוף שנות ה-60.‬

1177
01:01:46,370 --> 01:01:49,957
‫"האיגוד הלאומי לקידום צבעוניים"
החרים את "הצבע ארגמן"‬

1178
01:01:50,040 --> 01:01:54,294
‫בגלל התיאור של גברים שחורים,‬

1179
01:01:54,378 --> 01:01:57,631
‫ואת אליס ווקר, אישה שחורה,
שכתבה את היצירה הזו.‬

1180
01:01:57,714 --> 01:02:00,384
‫אז הם השביתו והחרימו
גם מחוץ לטקס האוסקר.‬

1181
01:02:00,467 --> 01:02:04,221
‫לנגסטון יוז כינה את זורה ניל הרסטון
"גרסה חדשה של הכושי",‬

1182
01:02:04,304 --> 01:02:09,184
‫כי היא דיברה בניב דרומי,
והיא כתבה בניב הזה.‬

1183
01:02:09,268 --> 01:02:12,646
‫אז למדתי בשלב מוקדם‬

1184
01:02:12,729 --> 01:02:16,567
‫שזה בסדר, ככה זה תמיד.‬

1185
01:02:17,025 --> 01:02:19,528
‫לא משנה כמה טובה או טהורה הכוונה שלך,‬

1186
01:02:19,611 --> 01:02:24,116
‫לא משנה כמה אנשים
היא תרומם מייאוש ומעצב,‬

1187
01:02:24,199 --> 01:02:28,412
‫הדבר היחיד שחשוב למבקרים מסוימים‬

1188
01:02:28,495 --> 01:02:32,249
‫הוא אם זה מה שנחשב בעיניהם אמנות.‬

1189
01:02:32,332 --> 01:02:37,629
‫מה שאני לא אעשה, או מה שאני לא יכול לעשות,
זה לשנות את מהותי, את עצמי,‬

1190
01:02:37,713 --> 01:02:41,633
‫את מה שנועדתי לעשות
ואת הדרך שבה אני עושה זאת, כי מישהו...‬

1191
01:02:41,717 --> 01:02:45,095
‫כי יש מבקרים שזאת לא אמנות בעיניהם.‬

1192
01:02:46,013 --> 01:02:47,931
‫הקהל שם.‬

1193
01:02:48,557 --> 01:02:50,684
‫הוא שם לב לקהל‬

1194
01:02:50,767 --> 01:02:53,270
‫שאנשים התעלמו ממנו ואמרו לו, "תעלה אלינו".‬

1195
01:02:53,353 --> 01:02:55,772
‫והוא אמר, "לא, אני פה למטה איתכם.‬

1196
01:02:55,856 --> 01:02:58,609
‫"אנחנו נצחק על הדברים
שאנחנו צוחקים עליהם‬

1197
01:02:58,692 --> 01:03:00,194
‫"בהתכנסויות משפחתיות.‬

1198
01:03:00,277 --> 01:03:03,197
‫"נדבר בפומבי על הדברים
שבעינינו הם משעשעים."‬

1199
01:03:03,280 --> 01:03:06,492
‫כשבוחנים קומיקאים לבנים...‬

1200
01:03:08,452 --> 01:03:11,288
‫מותר להם לעשות את הדברים המגוחכים ביותר,‬

1201
01:03:11,371 --> 01:03:15,042
‫והקומיקאי לא צריך להתמודד עם
"אתה מציג באור שלילי את כל האירים".‬

1202
01:03:15,125 --> 01:03:16,960
‫"אתה מביך את כל הסקוטים..."‬

1203
01:03:17,044 --> 01:03:18,545
‫"אתה מביך את הבריטים..."‬

1204
01:03:18,629 --> 01:03:21,006
‫מל ברוקס לא חשש
להציג את תרבותו באור שלילי.‬

1205
01:03:21,089 --> 01:03:22,883
‫הוא רצה רק להצחיק.‬

1206
01:03:22,966 --> 01:03:27,387
‫ואם זה כלל שימוש בסיפורים
שהייתה לו בעלות או שליטה עליהם,‬

1207
01:03:27,471 --> 01:03:28,555
‫זה היה מותר.‬

1208
01:03:28,639 --> 01:03:30,307
‫ומר פרי עשה אותו דבר.‬

1209
01:03:30,390 --> 01:03:32,059
‫וזה היה מעשה גאוני שלו.‬

1210
01:03:36,939 --> 01:03:38,232
‫רק רגע
חכו דקה‬

1211
01:03:38,315 --> 01:03:39,566
‫כולכם חשבתי שסיימתי‬

1212
01:03:39,650 --> 01:03:42,736
‫כשקניתי אסטון מרטין
כולכם חשבתם שהיא הייתה מושכרת‬

1213
01:03:42,819 --> 01:03:45,447
‫מבסס שליטה על הכושים
אני כמו פופאי עם התרד שלו‬

1214
01:03:45,531 --> 01:03:48,242
‫מ"מ, כן, זה הצוות שלי
רוזאי הוא הקברניט, אני סגן‬

1215
01:03:48,325 --> 01:03:51,203
‫אני סופר מיליון במזומן
ואז סוחר כאילו אני מרושש‬

1216
01:03:51,286 --> 01:03:54,498
‫הלמבורגיני החדשה שלי
לא נוסעת כמו ה"גוסט" שלי‬

1217
01:03:54,581 --> 01:03:57,417
‫אני נוסע ברחבי העיר שלי
עם אקדח קשור ליד שלי‬

1218
01:03:57,501 --> 01:04:00,629
‫כי הכושים האלה רוצים שאמות
ואני חייב להצליח לחזור הביתה‬

1219
01:04:02,422 --> 01:04:03,507
‫אני אוהב את זה.‬

1220
01:04:05,175 --> 01:04:06,176
‫בוקר טוב לכולם.‬

1221
01:04:06,260 --> 01:04:08,595
‫אני לא מכיר אף אחד
עם רצף כמו של טיילר.‬

1222
01:04:08,679 --> 01:04:12,057
‫בואו נבחן את הבמאים הגדולים ביותר
ואת השחקנים הגדולים ביותר.‬

1223
01:04:12,140 --> 01:04:14,393
‫לא היה להם רצף של 20-19 סרטים‬

1224
01:04:14,476 --> 01:04:17,187
‫שבו הקהל שלהם
פשוט המשיך להגיע בכל פעם.‬

1225
01:04:17,271 --> 01:04:18,981
‫כלומר, זה היסטורי.‬

1226
01:04:19,064 --> 01:04:22,734
‫טיילר בנה קהל מעריצים
שהיה אפשר ללחוץ על מתג‬

1227
01:04:22,818 --> 01:04:27,990
‫והוא הופיע,
וזה נתן לו יתרון על כל קולנוען אחר.‬

1228
01:04:28,073 --> 01:04:31,076
‫מה שהוא עשה בשונה מהאחרים היה‬

1229
01:04:31,159 --> 01:04:36,331
‫לעבור באופן חלק
בין קולנוע לטלוויזיה, והוא שלט בזה.‬

1230
01:04:38,000 --> 01:04:40,460
‫בתעשיית הבידור מעריכים‬

1231
01:04:40,544 --> 01:04:41,628
‫בעלות על דברים.‬

1232
01:04:41,712 --> 01:04:45,173
‫ואתה הבעלים של פיסות נייר
שנותנות לך זכויות לדברים,‬

1233
01:04:45,257 --> 01:04:50,637
‫וטיילר רצה להיות הבעלים של כל הזכויות,
עוד לפני שהיה לו כוח מיקוח.‬

1234
01:04:53,015 --> 01:04:55,934
‫כן, מההתחלה הבעלות הייתה‬

1235
01:04:56,018 --> 01:04:59,354
‫הדבר החשוב ביותר לטיילר,
מלבד השליטה בתחום היצירתי,‬

1236
01:04:59,438 --> 01:05:02,107
‫כי היא נתנה לו שליטה מלאה
לעשות מה שהוא רצה.‬

1237
01:05:02,190 --> 01:05:03,483
‫מארק איטקין
סוכן לשעבר‬

1238
01:05:03,567 --> 01:05:06,028
‫ויתור על בעלות הוא לא אפשרות.‬

1239
01:05:06,111 --> 01:05:09,656
‫אם אני כתבתי והפקתי ועבדתי על זה קשה,
זה לא יכול להיות בבעלותך.‬

1240
01:05:10,657 --> 01:05:12,576
‫לג'יי-זי יש שורה בשיר שאומרת,‬

1241
01:05:12,659 --> 01:05:16,997
‫"אתם הכושים לוקחים מקדמות,
אבל אנחנו כאן לוקחים סיכונים אמיתיים."‬

1242
01:05:17,080 --> 01:05:22,044
‫וזה הסתדר לי
כי מעולם לא רציתי להיות אדם‬

1243
01:05:22,127 --> 01:05:25,547
‫שצריך לחכות שמישהו ייתן לו צ'ק‬

1244
01:05:25,631 --> 01:05:28,258
‫ויגיד, "טוב, לך תעשה משהו
למען האנשים שלך".‬

1245
01:05:28,342 --> 01:05:30,177
‫לא ניכנס לדקויות,‬

1246
01:05:30,260 --> 01:05:34,890
‫אבל היו הרבה פעמים
שאנשים פקפקו בסיפורים שהוא סיפר,‬

1247
01:05:34,973 --> 01:05:36,725
‫באופן שבו הוא סיפר אותם,
והוא היה אומר,‬

1248
01:05:36,808 --> 01:05:39,311
‫"תקשיבו. רק תנו לי גישה לשוק שלי.‬

1249
01:05:39,394 --> 01:05:41,813
‫"אני מכיר את השוק.
בבקשה אל תספרו לי עליו."‬

1250
01:05:41,897 --> 01:05:44,900
‫והם תמיד רצו לתת לו
איזושהי הערה או ביקורת,‬

1251
01:05:44,983 --> 01:05:49,237
‫ואז הם הבינו שהוא באמת מכיר את השוק שלו,‬

1252
01:05:49,321 --> 01:05:50,530
‫צריך פשוט לזוז הצידה,‬

1253
01:05:50,614 --> 01:05:52,699
‫וזה נכון.‬

1254
01:05:52,783 --> 01:05:55,619
‫תקשיב, אני לא כועס על אף אחד
שלא רוצה להיות בעלים,‬

1255
01:05:55,702 --> 01:05:58,246
‫כן, שלא רוצה לשאת באחריות הזאת,‬

1256
01:05:58,330 --> 01:06:01,291
‫כי זו עבודה קשה.
עובדים קשה מאוד בתור בעלים,‬

1257
01:06:01,375 --> 01:06:04,795
‫ואין אף אחד, אני מתכוון לאף אחד,
שעבד יותר ממני.‬

1258
01:06:04,878 --> 01:06:07,297
‫אף אחד לא יכול לעבוד יותר ממני.‬

1259
01:06:07,381 --> 01:06:09,341
‫אפילו ג'יימס בראון היה משתחווה.‬

1260
01:06:13,720 --> 01:06:16,014
‫אני זוכר שבשלב מוקדם שמעתי סיפורים,‬

1261
01:06:16,098 --> 01:06:19,976
‫כשהוא הציע את סדרת הטלוויזיה הראשונה שלו
לכמה מנהלים מהוליווד.‬

1262
01:06:20,060 --> 01:06:23,438
‫הם רצו לתת לו הערות,
"ואז נקנה ממך כמה פרקים".‬

1263
01:06:23,522 --> 01:06:26,191
‫והוא אמר, "מה? אני לא עובד ככה."‬

1264
01:06:26,274 --> 01:06:30,070
‫העובדה שהם סירבו בגלל זה
דחפה את טיילר לסרב.‬

1265
01:06:30,153 --> 01:06:31,738
‫אוזי ארו
אולפני האחים ארו‬

1266
01:06:31,822 --> 01:06:34,741
‫ולדעתי זה גרם לו לחשוב,
"איך אעשה זאת בעצמי?"‬

1267
01:06:34,825 --> 01:06:38,245
‫ולכן מכיוון שטיילר הוא טיילר,
הוא חולל מהפכה בתבנית כולה‬

1268
01:06:38,328 --> 01:06:41,915
‫ויצר דרך חדשה לגמרי למכור טלוויזיה.‬

1269
01:06:41,998 --> 01:06:44,793
‫מה שהיו עושים בעסק הזה
הוא לצלם פרק פיילוט,‬

1270
01:06:44,876 --> 01:06:48,296
‫אם הפיילוט נקנה,
קיווית לקבל 12 עד 20 פרקים בעונה הבאה.‬

1271
01:06:48,380 --> 01:06:49,965
‫אם הם הצליחו, קיבלת עוד 20.‬

1272
01:06:50,048 --> 01:06:53,051
‫כולם רצו להגיע ל-100 כדי להגיע לסינדיקציה,‬

1273
01:06:53,135 --> 01:06:57,139
‫מה שאומר שיש בזה כסף לטווח ארוך ותמלוגים.‬

1274
01:06:57,931 --> 01:07:00,142
‫הוא נכנס בחוזקה לטלוויזיה.‬

1275
01:07:00,225 --> 01:07:03,520
‫הוא היה פורץ דרך
עם הסדרה המקורית שלו,‬

1276
01:07:03,603 --> 01:07:06,356
‫שהוא עשה כחלק מהנוסחה של "90-10".‬

1277
01:07:06,440 --> 01:07:08,024
‫נפיק עשרה פרקים מכיסנו,‬

1278
01:07:08,108 --> 01:07:11,695
‫אם הם מצליחים בקרב פלח שוק מסוים,
הרשת מסכימה לקנות 90 נוספים.‬

1279
01:07:11,778 --> 01:07:14,030
‫מה שמביא אותך היישר לסינדיקציה.‬

1280
01:07:14,114 --> 01:07:15,824
‫שוב, עסקה מצוינת.‬

1281
01:07:16,283 --> 01:07:20,746
‫זה היה ייחודי לו, וזה היה גאוני.‬

1282
01:07:20,829 --> 01:07:25,292
‫ידעתי שהאולפנים המסורתיים
כנראה לעולם לא יסכימו למשהו כזה.‬

1283
01:07:25,375 --> 01:07:30,005
‫נדרש לכך עסק בוטיק בעסקי הסינדיקציה‬

1284
01:07:30,088 --> 01:07:33,592
‫שיהיה מוכן לקחת סיכונים, והכי חשוב,‬

1285
01:07:33,675 --> 01:07:37,345
‫שייתן לטיילר את החופש היצירתי
לעשות מה שהוא רצה לעשות.‬

1286
01:07:37,429 --> 01:07:39,639
‫והגאונות הנוספת
היא שטיילר היה הבעלים שלו.‬

1287
01:07:39,723 --> 01:07:41,266
‫הרכבת הזו יצאה לדרכה.‬

1288
01:07:41,975 --> 01:07:44,728
‫מה שעוד לא נעשה קודם לכן,‬

1289
01:07:44,811 --> 01:07:47,689
‫אבל זה היופי בעבודה עם טיילר פרי,‬

1290
01:07:47,773 --> 01:07:52,736
‫טיילר היה מוכן להשקיע את הכסף שלו
בהפקת עשרת הפרקים האלה.‬

1291
01:07:52,819 --> 01:07:56,281
‫אני מנסה להכין עשרה לטי-בי-אס,
לפחות את העשרה הראשונים.‬

1292
01:07:56,364 --> 01:08:00,202
‫אז לא רק שהוא יהיה הבעלים שלהם
ותהיה לו שליטה יצירתית מלאה,‬

1293
01:08:00,285 --> 01:08:04,372
‫אלא תהיה לו גם שליטה כספית
אם הם יצליחו.‬

1294
01:08:04,456 --> 01:08:08,794
‫אז הוא החליט לפתוח את ארנקו
ולהשקיע את כספו.‬

1295
01:08:08,877 --> 01:08:12,047
‫ואז נסעתי לאטלנטה
והפקתי עשרה פרקים של "בית מש' פיין".‬

1296
01:08:12,130 --> 01:08:14,674
‫העסקה הייתה שבמהלך תקופה של שבועיים‬

1297
01:08:14,758 --> 01:08:16,009
‫נבחן את עשרת הפרקים,‬

1298
01:08:16,091 --> 01:08:19,011
‫ואז נעריך מה יהיה הצעד הבא.‬

1299
01:08:19,095 --> 01:08:22,432
‫טיילר פרי לוקח סיכונים, אז למה לא להסתכן?‬

1300
01:08:22,515 --> 01:08:24,184
‫הפרקים משודרים...‬

1301
01:08:26,185 --> 01:08:27,562
‫טיילר פרי מציג
בית מש' פיין‬

1302
01:08:27,645 --> 01:08:29,231
‫והם מצליחים בענק.‬

1303
01:08:29,314 --> 01:08:33,276
‫הרייטינג היה גבוה יותר מזה שהיה
למה ששודר שם קודם, וזה הדהים אותם.‬

1304
01:08:33,359 --> 01:08:35,237
‫הם אמרו,
"טוב, מה אתה רוצה לעשות?‬

1305
01:08:35,319 --> 01:08:37,572
‫"מישהו בא והציע 17.
הם רוצים עוד 17.‬

1306
01:08:37,656 --> 01:08:39,073
‫"מישהו רוצה 26."‬

1307
01:08:39,157 --> 01:08:41,785
‫אמרתי, "אני רוצה 100 פרקים
כדי להיות בסינדיקציה".‬

1308
01:08:41,868 --> 01:08:45,622
‫מארק חזר לטי-בי-אס,
והם אמרו, "ניקח את 90 הפרקים".‬

1309
01:08:45,705 --> 01:08:48,792
‫משם הגיע המודל 90-10.‬

1310
01:08:48,875 --> 01:08:51,086
‫וזו הייתה הפעם הראשונה שזה נעשה.‬

1311
01:08:51,169 --> 01:08:55,340
‫אז עשרה פרקי פיילוט שהוא מימן בעצמו,‬

1312
01:08:55,423 --> 01:08:58,844
‫וזה כנראה היה כל הכסף שהיה לו באותו זמן,‬

1313
01:08:58,926 --> 01:09:01,805
‫אבל שוב, הוא משקיע מחדש בעצמו,‬

1314
01:09:01,888 --> 01:09:04,349
‫משקיע מחדש באנשים,
משקיע מחדש בקהל‬

1315
01:09:04,432 --> 01:09:07,685
‫ומבין, "תקשיבו, אני הולך על כל הקופה".‬

1316
01:09:07,769 --> 01:09:12,232
‫אז טיילר הימר על עצמו בטלוויזיה,
והוא הצליח בגדול עם ההימור הזה.‬

1317
01:09:12,314 --> 01:09:15,026
‫הם חשבו, "טוב,
אולי הוא יצליח עם עוד כמה פרקים",‬

1318
01:09:15,109 --> 01:09:19,029
‫אבל זאת הייתה אחת הסדרות
המצליחות ביותר בכבלים בכל הזמנים.‬

1319
01:09:19,113 --> 01:09:21,992
‫וכמובן, הם רצו יותר מ-100 הפרקים הראשונים,‬

1320
01:09:22,075 --> 01:09:24,703
‫ואז טיילר כתב את "לפגוש את הבראונים".‬

1321
01:09:24,786 --> 01:09:27,037
‫אני זוכרת שקינאתי מאוד,‬

1322
01:09:27,122 --> 01:09:29,875
‫בשלב הזה,
הייתי המנכ"לית של בי-אי-טי...‬

1323
01:09:29,957 --> 01:09:31,710
‫דברה ל' לי
לשעבר מנכ"לית בי-אי-טי‬

1324
01:09:31,792 --> 01:09:36,089
‫ופתאום לטי-בי-אס
יש שתי סדרות מאת טיילר פרי‬

1325
01:09:36,171 --> 01:09:38,425
‫שהפכו מיד ללהיט.‬

1326
01:09:38,508 --> 01:09:41,553
‫הוא הציל אותי ברשת או-וו-אן.
הוא ממש הציל אותי.‬

1327
01:09:41,636 --> 01:09:47,350
‫הוא התנדב ואמר, "אני יכול לכתוב לך סדרה,
ואני יכול לוודא שתהיה להיט".‬

1328
01:09:47,975 --> 01:09:50,979
‫"אלה שעם ואלה שבלי"
משודרת זמן רב ויש לה רייטינג מצוין.‬

1329
01:09:51,062 --> 01:09:54,064
‫אמרתי לו יום אחד,
"היא כמו הסדרה 'כשהעולם מסתובב'".‬

1330
01:09:54,149 --> 01:09:57,277
‫לא היה ויל פאקר, לא הייתה אווה דוברניי‬

1331
01:09:57,360 --> 01:09:58,904
‫ולא הייתה "גרינליף",‬

1332
01:09:58,987 --> 01:10:01,948
‫אם טיילר לא היה אומר,
"הנה, תני לי לעזור לך".‬

1333
01:10:02,032 --> 01:10:04,492
‫ניסינו לעשות איתו עסקה לפני זמן רב,‬

1334
01:10:04,576 --> 01:10:06,661
‫בשלב מוקדם, לפני שהוא עבר לאו-וו-אן.‬

1335
01:10:06,745 --> 01:10:09,289
‫העסקה עם "ויאקום" יצאה לפועל 12 שנים‬

1336
01:10:09,372 --> 01:10:12,250
‫אחרי הפעם הראשונה שדיברנו עליה.‬

1337
01:10:12,334 --> 01:10:16,087
‫חלק מהחבר'ה ב"ויאקום"
חשבו שהקריירה שלו תדעך.‬

1338
01:10:16,171 --> 01:10:18,006
‫טוב, התברר שזו הייתה טעות,‬

1339
01:10:18,089 --> 01:10:21,968
‫והוא ממשיך לחשוב על עוד ועוד רעיונות.‬

1340
01:10:22,052 --> 01:10:24,763
‫כשאני נכנס לחברות האלה,
אני יודע מה עליי להביא.‬

1341
01:10:24,846 --> 01:10:28,725
‫והנה אני, עומד בראש כל העבודה הזו שעשיתי,‬

1342
01:10:28,808 --> 01:10:31,353
‫ואני מסוגל לומר שאני מעריך מאוד‬

1343
01:10:31,436 --> 01:10:33,730
‫את כל הטוב, הרע והמכוער שהיו בדרך לכאן.‬

1344
01:10:37,192 --> 01:10:38,234
‫תבורכי, מה שלומך?‬

1345
01:10:38,318 --> 01:10:39,945
‫זה די-ג'יי חאלד!‬

1346
01:10:40,654 --> 01:10:43,990
‫נצלם עוד פעם, נצלם בעדשה רחבה.
כמה זמן למיילס? תחזרו אחורה.‬

1347
01:10:44,074 --> 01:10:47,452
‫אני חושבת שבאופן כללי
אנשים שחורים לא זוכים להערכה ראויה.‬

1348
01:10:47,535 --> 01:10:49,162
‫גייל קינג
כתבת ועורכת, אופרה דיילי‬

1349
01:10:49,245 --> 01:10:52,624
‫והנה טיילר פרי יוצר סדרה של להיטים,‬

1350
01:10:52,707 --> 01:10:56,044
‫אבל לדעתי לא כיבדו את יצירותיו בהוליווד.‬

1351
01:10:56,127 --> 01:11:00,173
‫אם יש דבר אחד שכולם מכבדים, זה כסף,‬

1352
01:11:00,256 --> 01:11:03,134
‫ואנשים ראו את אולפני טיילר פרי,‬

1353
01:11:03,218 --> 01:11:07,889
‫ואני חושבת שבפעם הראשונה אנשים אמרו,
"וואו. תזכירו לי מה הוא עושה?"‬

1354
01:11:07,973 --> 01:11:11,476
‫הם הכירו את שמו,
אולי הם הכירו חלק מיצירותיו,‬

1355
01:11:11,559 --> 01:11:13,436
‫אבל הם הביטו באולפני טיילר פרי,‬

1356
01:11:13,520 --> 01:11:18,441
‫ולא היה אפשר היה להתכחש
לכישרון ולכוח של טיילר פרי.‬

1357
01:11:18,525 --> 01:11:22,278
‫היו לי הרבה אולפנים
שחשבתי שיהיו "האולפנים" שלי.‬

1358
01:11:22,362 --> 01:11:24,280
‫הבניין הראשון היה ברחוב הוק.‬

1359
01:11:24,364 --> 01:11:26,825
‫אני חושב שהוא היה
לא יותר מ-280 או 370 מ"ר,‬

1360
01:11:26,908 --> 01:11:29,077
‫וחשבתי, "כן, זה יהיה אולפן הסרטים שלי".‬

1361
01:11:29,160 --> 01:11:32,038
‫אני זוכר שדיברנו
על "יומנה של אישה שחורה משוגעת",‬

1362
01:11:32,122 --> 01:11:34,499
‫והמפיקים באו ואמרו, "אין פה מספיק מקום.‬

1363
01:11:34,582 --> 01:11:36,459
‫"לא נוכל לצלם סרט בבניין הזה."‬

1364
01:11:36,543 --> 01:11:37,794
‫אמרתי, "מה זאת אומרת?"‬

1365
01:11:37,877 --> 01:11:39,921
‫כי לא עשיתי את זה לפני כן.‬

1366
01:11:40,005 --> 01:11:42,048
‫קניתי בניין גדול יותר ברחוב קרוג.‬

1367
01:11:42,132 --> 01:11:44,217
‫כשעברנו לשם לא הייתה מספיק חנייה,‬

1368
01:11:44,300 --> 01:11:46,177
‫השכנים התלוננו בכל יום,‬

1369
01:11:46,261 --> 01:11:47,762
‫ופשוט המשכתי בכוח‬

1370
01:11:47,846 --> 01:11:49,889
‫וניסיתי לומר, "זה המקום.‬

1371
01:11:49,973 --> 01:11:51,558
‫"כאן זה יקרה. זה המקום."‬

1372
01:11:51,641 --> 01:11:54,310
‫כי היה לי קטע שפשוט רציתי לעשות רק דברים‬

1373
01:11:54,394 --> 01:11:55,979
‫שאני יכול לממן בעצמי,‬

1374
01:11:56,062 --> 01:11:58,106
‫אבל לפעמים כשמגיעים לרמות הגבוהות,‬

1375
01:11:58,189 --> 01:12:00,984
‫צריך לשלם לפי המקום שאליו אתה הולך,‬

1376
01:12:01,067 --> 01:12:03,319
‫ולא בהכרח לפי המקום שאתה נמצא עכשיו.‬

1377
01:12:03,403 --> 01:12:05,071
‫המסר הזה הגיע אליי ברור כשמש,‬

1378
01:12:05,155 --> 01:12:06,656
‫אתה גדול, וזה מחייב.‬

1379
01:12:07,198 --> 01:12:09,784
‫כשעזבנו את המקום הזה ועברנו לגרינבראייר,‬

1380
01:12:09,868 --> 01:12:12,495
‫לעולם לא אשכח את הערב הזה,
כי עוה"ד שלי בזמנו‬

1381
01:12:12,579 --> 01:12:14,873
‫אמר, "אני יודע שיש לך בעיות ברחוב קרוג.‬

1382
01:12:14,956 --> 01:12:17,333
‫"בבקשה לך לבדוק את המקום בגרינבראייר."‬

1383
01:12:17,417 --> 01:12:20,712
‫ואני עומד מול השערים ואני מתפלל על זה,‬

1384
01:12:20,795 --> 01:12:25,592
‫ואני מביט בשערים,
ופסוקים מכתבי הקודש מודבקים על כל השערים.‬

1385
01:12:25,675 --> 01:12:28,303
‫והציטוט האהוב עליי היה מתהילים צ"א.‬

1386
01:12:29,554 --> 01:12:32,140
‫אמרתי, "אם זה לא סימן,
אני לא יודע מה כן."‬

1387
01:12:32,223 --> 01:12:35,393
‫מבנים היו משהו שהכרתי כל חיי.‬

1388
01:12:35,477 --> 01:12:38,813
‫גדלתי בנסורת,
ואם אוכל לבנות בניין שיהיה בבעלותי,‬

1389
01:12:38,897 --> 01:12:41,608
‫ולאחסן בו הכול,
את התאורה, את הסאונד ואת המצלמות,‬

1390
01:12:41,691 --> 01:12:45,278
‫אם אוכל לשים הכול בחדר אחד,
אני יודע שבסוף, הבעלות על המוצר הזה,‬

1391
01:12:45,361 --> 01:12:48,114
‫להצליח לעבור את זה,
לא להרוויח כרגע,‬

1392
01:12:48,198 --> 01:12:50,700
‫אבל כשהכול יתכנס לקטלוג הזה,‬

1393
01:12:50,784 --> 01:12:53,244
‫הוא יהיה שווה סכום עצום.‬

1394
01:12:53,328 --> 01:12:55,205
‫וכאן אנחנו נמצאים.‬

1395
01:12:55,872 --> 01:12:58,833
‫הוא האמין בקהילת הקולנוע והבידור באטלנטה‬

1396
01:12:58,917 --> 01:13:00,168
‫לפני כולם.‬

1397
01:13:00,251 --> 01:13:02,754
‫כשהשביעו אותי בארבעה בינואר 2010...‬

1398
01:13:02,837 --> 01:13:04,214
‫קסים ריד
לשעבר ראש העיר אטלנטה‬

1399
01:13:04,297 --> 01:13:07,509
‫תעשיית הקולנוע והבידור באטלנטה ובג'ורג'יה‬

1400
01:13:07,592 --> 01:13:10,303
‫הייתה עסק שגלגל כ-350 מיליון דולר‬

1401
01:13:10,386 --> 01:13:14,557
‫והעסיק 9,000-7,000 עובדים.‬

1402
01:13:14,641 --> 01:13:17,769
‫כשעזבתי בשניים בינואר 2018,‬

1403
01:13:17,852 --> 01:13:20,688
‫התעשייה הזאת גלגלה 9.5 מיליארד דולר‬

1404
01:13:20,772 --> 01:13:24,067
‫והעסיקה מעל 34 אלף עובדים.‬

1405
01:13:24,150 --> 01:13:26,778
‫מרכז האנרגיה של כל זה‬

1406
01:13:26,861 --> 01:13:30,740
‫התחיל עם טיילר פרי
ועם אולפני טיילר פרי,‬

1407
01:13:30,824 --> 01:13:35,120
‫ובכל פעם שרואים סרט עם לוגו האפרסק עליו,‬

1408
01:13:35,203 --> 01:13:37,497
‫עלינו להוריד את הכובע בפני טיילר.‬

1409
01:13:38,998 --> 01:13:41,084
‫הפתיחה החגיגית של אולפני טיילר פרי‬

1410
01:13:41,167 --> 01:13:45,171
‫כללה סגל כוכבים
שהרשים אפילו את האיש הגדול בעצמו.‬

1411
01:13:45,255 --> 01:13:47,423
‫אני נרגש כל כך שסידני פואטייה כאן,‬

1412
01:13:47,507 --> 01:13:49,801
‫וסיסלי טייסון, ואופרה בדרכה לכאן.‬

1413
01:13:49,884 --> 01:13:53,429
‫אני נרגש מאוד שכולם הגיעו...
רובי די? אתם צוחקים עליי?‬

1414
01:13:53,513 --> 01:13:56,307
‫האנק ארון.
אנשים שסללו את הדרך כדי שזה יוכל לקרות.‬

1415
01:13:56,391 --> 01:13:59,561
‫הוא יציב והוא איתן, והוא לא מתחזה.‬

1416
01:13:59,644 --> 01:14:01,563
‫אפשר להרגיש כמה הוא אמיתי.‬

1417
01:14:01,938 --> 01:14:05,400
‫אפרו-אמריקאי צעיר
שעזב את ניו אורלינס עם מעט מאוד...‬

1418
01:14:05,483 --> 01:14:07,026
‫ג'ון לואיס
פעיל זכויות אזרח‬

1419
01:14:07,110 --> 01:14:09,571
‫וניסה להגשים את החלום שלו פה בעיר.‬

1420
01:14:09,654 --> 01:14:10,905
‫חייבים להאמין.‬

1421
01:14:10,989 --> 01:14:12,240
‫הוא התחיל מכלום.‬

1422
01:14:12,323 --> 01:14:14,409
‫זה סיפור אמריקאי חזק.‬

1423
01:14:14,492 --> 01:14:15,451
‫ויל סמית‬

1424
01:14:16,077 --> 01:14:18,454
‫ברגע קסום, לקראת סוף הערב,‬

1425
01:14:18,538 --> 01:14:23,877
‫טיילר ליווה בעצמו את זוכה האוסקר האגדי
לאורך השטיח האדום.‬

1426
01:14:23,960 --> 01:14:25,253
‫ויש רגע שבו‬

1427
01:14:25,336 --> 01:14:28,464
‫סידני פואטייה עומד לחנוך
את אולפן הצילום שנקרא על שמו,‬

1428
01:14:28,548 --> 01:14:31,509
‫והוא דומע, וזיקוקים נורים במרחק.‬

1429
01:14:31,593 --> 01:14:33,803
‫אנחנו מצביעים זה על זה
והוא אומר, "אתה",‬

1430
01:14:33,887 --> 01:14:35,138
‫אני אומר, "לא, אתה".‬

1431
01:14:35,221 --> 01:14:37,891
‫גבירותיי ורבותיי, אנא הצטרפו אלינו‬

1432
01:14:37,974 --> 01:14:41,769
‫בחנוכת אולפן הצילום על שם סידני פואטייה.‬

1433
01:14:45,982 --> 01:14:48,109
‫באותו רגע הוא יוצא,‬

1434
01:14:48,193 --> 01:14:51,654
‫אופרה תופסת אותו, הם מתחבקים והיא אומרת,
"על מה חשבת שם?"‬

1435
01:14:51,738 --> 01:14:53,823
‫והוא אמר, "נזכרתי שבאולפני אם-ג'י-אם,‬

1436
01:14:53,907 --> 01:14:58,703
‫"הייתי האדם השחור היחיד שהורשה להיכנס,
אני ומצחצח הנעליים."‬

1437
01:15:00,914 --> 01:15:05,710
‫כעת האדם השחור הזה
וכל האנשים השחורים האלה צופים ברגע הזה.‬

1438
01:15:05,793 --> 01:15:08,338
‫קשה לא להכניס גזע לסיפור‬

1439
01:15:08,421 --> 01:15:11,007
‫כשזה נוגע כל כך בשלילת זכויות‬

1440
01:15:11,090 --> 01:15:14,219
‫ובדברים שהיינו צריכים להילחם בהם.‬

1441
01:15:14,302 --> 01:15:18,765
‫אז לכבד אותו ולתת לו את הרגע הזה
היה דבר אדיר.‬

1442
01:15:18,848 --> 01:15:21,017
‫אולפני טיילר פרי‬

1443
01:15:23,311 --> 01:15:27,440
‫אז באמצע כל ההצלחה הזו,‬

1444
01:15:28,483 --> 01:15:32,362
‫אני מתמודד עם הגסיסה האיטית של אימא שלי.‬

1445
01:15:36,699 --> 01:15:40,328
‫אימא שלי הייתה בכיסא גלגלים בזמנו,
והיא כבר לא ראתה.‬

1446
01:15:47,168 --> 01:15:49,254
‫ורכנתי אליה.‬

1447
01:15:57,595 --> 01:16:01,182
‫רכנתי אליה ואמרתי, "את בסדר?"‬

1448
01:16:01,266 --> 01:16:03,518
‫היא אמרה, "כן, הכול יפהפה".‬

1449
01:16:05,270 --> 01:16:06,854
‫שאלתי, "איך את יודעת?"‬

1450
01:16:09,440 --> 01:16:11,025
‫היא ענתה, "אני מרגישה את זה.‬

1451
01:16:12,485 --> 01:16:14,362
‫"הרגשתי את זה".
היא הרגישה את זה.‬

1452
01:16:15,655 --> 01:16:19,200
‫זה רגע מצוין, מדהים ונפלא.‬

1453
01:16:25,999 --> 01:16:28,001
‫כשאני מסתכל סביב בחדר הזה...‬

1454
01:16:32,046 --> 01:16:34,340
‫מסתכל על אימי מסתכלת עליי.‬

1455
01:16:34,424 --> 01:16:36,050
‫את רואה מה הבן שלך עשה?‬

1456
01:16:41,431 --> 01:16:45,643
‫העובדה שהיא ראתה את הרגע הזה‬

1457
01:16:46,894 --> 01:16:51,816
‫של הילד שלה
שעבר איתה ביחד את כל הקשיים האלה,‬

1458
01:16:52,984 --> 01:16:54,152
‫זה היה טוב.‬

1459
01:16:54,652 --> 01:16:56,863
‫זה היה טוב מאוד. זה היה ערב טוב.‬

1460
01:17:01,117 --> 01:17:05,204
‫ואני זוכר שאפילו לפני כן,
השיר "אימא" של "בויז טו מן" התנגן ברדיו,‬

1461
01:17:05,705 --> 01:17:07,498
‫והיא נסעה לאנשהו.‬

1462
01:17:07,582 --> 01:17:10,084
‫היא התקשרה אליי, וזה הפחיד אותי,‬

1463
01:17:10,168 --> 01:17:14,797
‫כי... כשהיא חלתה,‬

1464
01:17:14,881 --> 01:17:17,050
‫לא יכולתי לכבות את הטלפון שלי.‬

1465
01:17:17,133 --> 01:17:21,012
‫הוא נשאר דלוק כל הזמן,
הוא אף פעם לא היה על מצב שקט.‬

1466
01:17:21,346 --> 01:17:25,058
‫והיא בכתה בהיסטריה,‬

1467
01:17:25,141 --> 01:17:27,060
‫וחשבתי, "אני חייב לעלות על טיסה".‬

1468
01:17:27,143 --> 01:17:29,645
‫שאלתי, "מה יש? מה יש?"‬

1469
01:17:29,729 --> 01:17:33,733
‫והיא אמרה לי, "תודה.‬

1470
01:17:33,816 --> 01:17:35,860
‫"אם לא היית מתגבר וממשיך,‬

1471
01:17:35,943 --> 01:17:41,616
‫"גם כשאמרתי לך להפסיק,
לא הייתי יכולה לקנות את התרופות שלי."‬

1472
01:17:50,333 --> 01:17:51,959
‫כשהיא מתה...‬

1473
01:17:55,171 --> 01:17:57,340
‫לא הצלחתי לצאת מזה.‬

1474
01:17:57,423 --> 01:17:59,801
‫וילי מקסין פרי‬

1475
01:18:00,301 --> 01:18:03,596
‫הכול היה תפל, היה חסר משהו בכל דבר.‬

1476
01:18:03,679 --> 01:18:05,515
‫הכול. שום דבר לא היה חשוב.‬

1477
01:18:05,598 --> 01:18:08,851
‫וזה היה ככה במשך...‬

1478
01:18:09,602 --> 01:18:13,022
‫מקסין בכתה אתמול את דמעתה האחרונה‬

1479
01:18:13,106 --> 01:18:15,233
‫הרבה מאוד זמן.‬

1480
01:18:18,152 --> 01:18:20,279
‫טיילר היה לצידה כשהיא נפטרה.‬

1481
01:18:20,363 --> 01:18:22,156
‫כל ילדיה היו שם.‬

1482
01:18:23,866 --> 01:18:26,119
‫וזה היה קשה מאוד,
כי זו הייתה אחותי,‬

1483
01:18:26,202 --> 01:18:27,745
‫זו הייתה החברה שלי.‬

1484
01:18:30,206 --> 01:18:31,791
‫פשוט יצאתי מהחדר.‬

1485
01:18:33,334 --> 01:18:36,045
‫בטח בכיתי במשך יומיים או שלושה.‬

1486
01:18:45,179 --> 01:18:48,015
‫יש לי חרטה אחת בחיי, רק אחת.‬

1487
01:18:48,599 --> 01:18:51,185
‫כשאימא שלי הייתה על ערש דווי,‬

1488
01:18:51,269 --> 01:18:54,897
‫עמדתי לעזוב, כי הייתי צריך
לחזור לאטלנטה לעשות משהו,‬

1489
01:18:54,981 --> 01:18:56,774
‫והיא פשוט הסתכלה עליי.‬

1490
01:18:56,858 --> 01:18:59,277
‫ואמרתי, "אני מוכרח ללכת".
היא לא אמרה כלום.‬

1491
01:18:59,360 --> 01:19:01,320
‫היא לא הפסיקה לבהות בי.‬

1492
01:19:02,113 --> 01:19:03,948
‫והרגשתי...‬

1493
01:19:04,532 --> 01:19:07,577
‫ואז היא אמרה,
"אני פשוט עייפה כל כך. אני עייפה".‬

1494
01:19:07,660 --> 01:19:08,911
‫אמרתי, "לא, זה בסדר",‬

1495
01:19:08,995 --> 01:19:11,122
‫והתחלתי לעשות את כל הקטע הרוחני...‬

1496
01:19:11,205 --> 01:19:12,999
‫"לא, אלוהים יעשה..."‬

1497
01:19:13,875 --> 01:19:16,169
‫ניסיתי להוציא אותה מזה בדיבורים.‬

1498
01:19:16,252 --> 01:19:18,463
‫והיא אמרה, "טוב, מותק. טוב".‬

1499
01:19:18,546 --> 01:19:22,508
‫החרטה היחידה שלי
היא שלא נשארתי לשבת שם‬

1500
01:19:22,592 --> 01:19:25,261
‫והקשבתי למה שהיא רצתה לומר,‬

1501
01:19:25,344 --> 01:19:30,641
‫במקום לחשוב על עצמי באותו רגע,
על כך שאאבד אותה.‬

1502
01:19:31,559 --> 01:19:35,813
‫לתת לה להיות ברגע
ולספר לי את כל הדברים שהיא רצתה לומר.‬

1503
01:19:38,107 --> 01:19:39,775
‫כן. חרטה אחת.‬

1504
01:19:41,194 --> 01:19:45,573
‫טיילר, אני רוצה לומר לך
כמה זה משמעותי עבורי,‬

1505
01:19:45,656 --> 01:19:49,035
‫כמה אני אסירת תודה, כמה אתה מבורך,‬

1506
01:19:49,118 --> 01:19:52,163
‫כמה אני מבורכת שיש לי בן כמוך,‬

1507
01:19:52,246 --> 01:19:56,626
‫כי כל כך הרבה ילדים לא היו חושבים
על ההורים שלהם אחרי שהם הצליחו,‬

1508
01:19:56,709 --> 01:20:01,088
‫וזה פשוט מדהים
שהוא עושה את כל הדברים האלה בשבילי.‬

1509
01:20:01,172 --> 01:20:03,341
‫אתה נותן להורים שלך פרחים כשהם חיים.‬

1510
01:20:03,424 --> 01:20:04,800
‫קיבלתי את כל הפרחים שלי.‬

1511
01:20:06,552 --> 01:20:08,721
‫הייתי ילד קטן,
והיא מספרת את הסיפור הזה.‬

1512
01:20:08,804 --> 01:20:09,847
‫הקלטתי את זה.‬

1513
01:20:11,224 --> 01:20:13,935
‫יום אחד הגענו מהכפר.‬

1514
01:20:14,018 --> 01:20:15,478
‫והיא נהגה.‬

1515
01:20:16,812 --> 01:20:18,940
‫ולפתע עברה יגואר.‬

1516
01:20:19,023 --> 01:20:20,858
‫היא אמרה, "זה רכב יפה".‬

1517
01:20:20,942 --> 01:20:23,903
‫ואני אמרתי, "וואו, זה רכב יפה".‬

1518
01:20:23,986 --> 01:20:25,279
‫אמרתי, "מה, אימא?"‬

1519
01:20:25,363 --> 01:20:27,740
‫אני זוכר שקמתי כדי לראות על מה היא מדברת,‬

1520
01:20:27,823 --> 01:20:29,075
‫והיא אמרה, "הרכב הזה".‬

1521
01:20:29,158 --> 01:20:31,661
‫אמרתי, "איזה רכב זה?"
היא אמרה שזה יגואר.‬

1522
01:20:31,994 --> 01:20:33,746
‫הוא אמר, "את יודעת מה?‬

1523
01:20:33,829 --> 01:20:37,208
‫"כשאצליח בגדול, אני אקנה לך יגואר,‬

1524
01:20:37,875 --> 01:20:39,627
‫"ואני גם אקנה לך בית."‬

1525
01:20:39,710 --> 01:20:42,630
‫אמרתי, "טוב, מותק. טוב".‬

1526
01:20:43,839 --> 01:20:45,883
‫והיא אמרה, "טוב, מותק. טוב".‬

1527
01:20:46,592 --> 01:20:51,138
‫יום אחד הופעתי בהצגה בניו אורלינס,
זה היה יום האם,‬

1528
01:20:51,222 --> 01:20:53,599
‫קראתי לה לבמה ונתתי לה מפתחות לרכב הזה‬

1529
01:20:53,683 --> 01:20:54,767
‫מול הקהל.‬

1530
01:20:54,850 --> 01:20:56,477
‫זה היה רגע גדול עבור שנינו.‬

1531
01:20:56,561 --> 01:20:58,354
‫היא בכתה. זה היה יפהפה.‬

1532
01:20:58,437 --> 01:21:00,106
‫תודה.‬

1533
01:21:05,152 --> 01:21:06,696
‫איך הרגשת?‬

1534
01:21:06,779 --> 01:21:07,738
‫הרגשתי טוב.‬

1535
01:21:07,822 --> 01:21:09,699
‫הבנתי שעשיתי את הדבר הנכון.‬

1536
01:21:11,951 --> 01:21:14,954
‫אבל כילד קטן,
לראות את כל מה שהיא עברה,‬

1537
01:21:15,037 --> 01:21:17,415
‫רציתי לעשות כל מה שיכולתי‬

1538
01:21:18,666 --> 01:21:21,752
‫כדי לוודא שהיא לא סובלת מכאבים.‬

1539
01:21:22,253 --> 01:21:25,214
‫לוודא שיש לה כסף
ושהיא יכולה לעזוב את הגבר הזה.‬

1540
01:21:26,090 --> 01:21:28,843
‫זה היה כל רצוני.‬

1541
01:21:28,926 --> 01:21:30,595
‫ולא משנה כמה כסף היה לי,‬

1542
01:21:30,678 --> 01:21:33,306
‫זה לא הספיק להבטיח
שיהיה לה כל מה שהיא צריכה.‬

1543
01:21:33,389 --> 01:21:35,850
‫אז כשהיא מתה, הכול מת בתוכי.‬

1544
01:21:35,933 --> 01:21:38,102
‫חשבתי, "מה אעשה עכשיו?"‬

1545
01:21:38,561 --> 01:21:42,481
‫אם לא היו לי חוזים
ודברים שהתחייבתי אליהם,‬

1546
01:21:42,565 --> 01:21:45,484
‫שנת 2009 כנראה הייתה הסוף,‬

1547
01:21:46,152 --> 01:21:51,365
‫כי לא היה שום דבר שיגרום לי‬

1548
01:21:51,449 --> 01:21:53,868
‫לרצות לצאת מהמיטה ולהתגבר על זה.‬

1549
01:21:53,951 --> 01:21:56,412
‫התחלתי לשתות כמויות עצומות.‬

1550
01:21:58,164 --> 01:22:00,249
‫וזה נמשך כמה שנים.‬

1551
01:22:00,333 --> 01:22:02,418
‫אני פה בשביל ליהנות מהמרדי גרא.‬

1552
01:22:02,501 --> 01:22:04,253
‫רק רגע.‬

1553
01:22:04,337 --> 01:22:07,590
‫החגים היו חסרי משמעות,
כי היא לא הייתה שם.‬

1554
01:22:09,133 --> 01:22:11,844
‫האנשים היו חסרי משמעות,
כי היא לא הייתה שם.‬

1555
01:22:14,305 --> 01:22:18,851
‫והעובדה שאמאן הגיע
והגדיר מחדש את כל זה...‬

1556
01:22:18,934 --> 01:22:20,436
‫"בסדר, מה המשמעות של זה?‬

1557
01:22:20,519 --> 01:22:22,188
‫"מה המשמעות של חג המולד עבורו?‬

1558
01:22:22,271 --> 01:22:25,566
‫"מה המשמעות..."
הוא נולד מיד אחרי חג ההודיה.‬

1559
01:22:25,650 --> 01:22:28,986
‫"ואז מהי המשמעות של חג המולד,
ושל השנה החדשה?"‬

1560
01:22:29,070 --> 01:22:30,905
‫ולראות את ההתרגשות שלו בכל זה‬

1561
01:22:30,988 --> 01:22:36,285
‫נתנה לי משמעות חדשה בחיים,
מטרה וסגירת מעגל.‬

1562
01:22:39,580 --> 01:22:40,665
‫כן?‬

1563
01:22:41,749 --> 01:22:46,504
‫כשגלילה הייתה בהריון, התפללתי עליו,
"אלוהים, תן לו את הטוב שבי,‬

1564
01:22:47,171 --> 01:22:50,424
‫"ואת כל מה שרע בי תקבור יחד איתי."‬

1565
01:22:50,508 --> 01:22:53,427
‫רציתי שבדנ"א שלו יהיה רק את המיטב שלי.‬

1566
01:22:53,928 --> 01:22:56,180
‫אני זוכר שיום אחד אמרתי לו שאני אוהב אותו,‬

1567
01:22:56,263 --> 01:22:59,058
‫כשהוא היה בערך בן ארבע או בן ארבע וחצי,‬

1568
01:22:59,141 --> 01:23:00,810
‫ואמרתי לו את זה עשר פעמים.‬

1569
01:23:00,893 --> 01:23:02,770
‫הוא אמר,
"למה אתה ממשיך לומר לי את זה?"‬

1570
01:23:03,688 --> 01:23:06,065
‫כי רציתי שהוא ידע איך זה נשמע,‬

1571
01:23:06,148 --> 01:23:08,317
‫שהוא ידע מהי התחושה
לשמוע את זה מאביך.‬

1572
01:23:08,401 --> 01:23:10,611
‫מישהו שיגיד "אני אוהב אותך"
ושיחבק אותך,‬

1573
01:23:10,695 --> 01:23:15,324
‫ולדעת שאתה מיוחד, חזק ועוצמתי.‬

1574
01:23:21,831 --> 01:23:23,749
‫- אבא שלך עדיין בחיים?
- כן.‬

1575
01:23:23,833 --> 01:23:25,501
‫איך נראית מערכת היחסים שלכם?‬

1576
01:23:25,584 --> 01:23:27,962
‫אנחנו לא מדברים הרבה,
אבל אני מטפל בו.‬

1577
01:23:28,045 --> 01:23:29,714
‫אני מוודא שהוא מסודר.‬

1578
01:23:29,797 --> 01:23:31,465
‫אתה מרגיש שהוא אהב אותך?‬

1579
01:23:31,549 --> 01:23:33,759
‫לא, מעולם לא הרגשתי את זה.‬

1580
01:23:33,843 --> 01:23:36,721
‫הרגשתי בחוזקה שיש שם משהו,‬

1581
01:23:36,804 --> 01:23:38,222
‫ולא ידעתי מה זה היה.‬

1582
01:23:38,305 --> 01:23:42,143
‫וכשהייתי בן 30, אימא שלי אמרה לי
שהוא מעולם לא חשב שאני בנו.‬

1583
01:23:42,226 --> 01:23:43,352
‫- אז...
- באמת?‬

1584
01:23:43,436 --> 01:23:47,022
‫אז זה היה עוד דבר שלא ידעתי,
שגם גרם להרבה בעיות.‬

1585
01:23:48,816 --> 01:23:51,402
‫אתם כועסים.
מה הרופא אומר? חדשות רעות, בראון?‬

1586
01:23:51,485 --> 01:23:52,737
‫הוא בסדר גמור.‬

1587
01:23:52,820 --> 01:23:53,696
‫תשאלי אותה, קורה.‬

1588
01:23:53,779 --> 01:23:55,781
‫מדיאה, מי אבא שלי?‬

1589
01:23:55,865 --> 01:23:57,867
‫- זה אבא שלך.
- אני עומדת לגלות.‬

1590
01:23:57,950 --> 01:24:00,661
‫דנה תספר לך כל מה שתרצי לדעת.
תתקשרי לדנה.‬

1591
01:24:00,745 --> 01:24:02,580
‫- מי זו דנה?
- כן, מי זו דנה?‬

1592
01:24:02,663 --> 01:24:04,874
‫שניהם טיפשים.
אתם לא יודעים מי זאת דנה?‬

1593
01:24:04,957 --> 01:24:07,251
‫משתמשים בדנה כבר שנים כדי לגלות‬

1594
01:24:07,334 --> 01:24:08,586
‫מי האבא או מי האימא.‬

1595
01:24:08,669 --> 01:24:10,171
‫- דנה.
- דנ"א.‬

1596
01:24:10,254 --> 01:24:12,089
‫דנ"א. זאת דנה.‬

1597
01:24:12,173 --> 01:24:13,716
‫אלוהים, אתם טיפשים כל כך.‬

1598
01:24:15,968 --> 01:24:19,388
‫עשינו בדיקת דנ"א.
טוב, הגיעו התוצאות.‬

1599
01:24:19,472 --> 01:24:21,098
‫הוא לא אבא שלי.‬

1600
01:24:21,182 --> 01:24:26,729
‫והרגשתי גל של הקלה.‬

1601
01:24:27,605 --> 01:24:32,234
‫הוקל לי כי דמות האב שדמיינתי‬

1602
01:24:32,318 --> 01:24:34,862
‫לא הייתה של מישהו
שמסוגל לעשות דבר כזה לילדו.‬

1603
01:24:37,281 --> 01:24:40,576
‫לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים
ליצור קשר עם אמיט פרי האב,‬

1604
01:24:40,659 --> 01:24:44,955
‫צוות הסרט נסע ללואיזיאנה
כדי לדבר איתו פנים אל פנים.‬

1605
01:24:47,750 --> 01:24:50,252
‫אנחנו נפנה ממש בקרוב.‬

1606
01:24:52,713 --> 01:24:54,131
‫דוד אמיט.‬

1607
01:24:55,591 --> 01:24:58,344
‫- זה הייתי אני, דוד אמיט.
- לא אכפת לי מי זה.‬

1608
01:24:58,427 --> 01:24:59,887
‫טוב, אני מתנצל, מותק.‬

1609
01:24:59,970 --> 01:25:02,681
‫מתנצל ב... שלי. תעוף מכאן.‬

1610
01:25:02,765 --> 01:25:03,974
‫דוד אמיט.‬

1611
01:25:07,311 --> 01:25:08,354
‫לך מכאן!‬

1612
01:25:08,437 --> 01:25:10,231
‫אמיט פרי האב‬

1613
01:25:10,314 --> 01:25:11,816
‫לך מכאן!‬

1614
01:25:12,775 --> 01:25:14,443
‫באתי לבקר אותך...‬

1615
01:25:14,527 --> 01:25:19,114
‫אני צופה בכל מהלך שאתה עושה...
תתרחק מכאן.‬

1616
01:25:19,198 --> 01:25:21,951
‫התקשרתי אליך, דוד אמיט,
לבדוק מה שלומך. התקשרתי.‬

1617
01:25:22,034 --> 01:25:23,994
‫תעיף מפה את כל הדברים שלך.‬

1618
01:25:30,751 --> 01:25:32,127
‫אבל ידעת שזה אני?‬

1619
01:25:32,211 --> 01:25:34,880
‫- כן, ידעתי מי זה, אבל...
- זה מה שאני אומר.‬

1620
01:25:34,964 --> 01:25:36,799
‫באתי לנסות לדבר עם האבא, בן אדם.‬

1621
01:25:36,882 --> 01:25:38,425
‫זה כל מה שזה היה.‬

1622
01:25:38,509 --> 01:25:39,927
‫לא התכוונתי לפגוע, מותק.‬

1623
01:25:40,010 --> 01:25:41,387
‫למה אתה מתנהג ככה?‬

1624
01:25:42,805 --> 01:25:43,764
‫שמעת אותי?‬

1625
01:25:45,808 --> 01:25:47,351
‫שמעת אותי, דוד אמיט?‬

1626
01:25:48,602 --> 01:25:49,895
‫דוד אמיט?‬

1627
01:25:55,901 --> 01:25:57,111
‫הוא התנצל אי פעם?‬

1628
01:25:58,237 --> 01:25:59,488
‫לא, הוא לא התנצל.‬

1629
01:26:00,239 --> 01:26:01,657
‫- לא.
- תרצה שהוא יתנצל?‬

1630
01:26:02,825 --> 01:26:06,495
‫בשלב הזה אני לא יודע אם זה משנה.
אני ממש לא יודע אם זה משנה.‬

1631
01:26:06,579 --> 01:26:08,998
‫הצלחתי לסלוח לו
באמצע שנות ה-20 לחיי,‬

1632
01:26:09,081 --> 01:26:10,541
‫וזה שינה את חיי,‬

1633
01:26:10,624 --> 01:26:14,503
‫כי אני חושב שהרבה אנשים
לא מבינים או קולטים‬

1634
01:26:14,587 --> 01:26:16,797
‫שגם להורים שלהם יש סיפור,‬

1635
01:26:16,881 --> 01:26:20,509
‫אז מה שקרה בחיים שלכם בגללם...‬

1636
01:26:20,593 --> 01:26:23,596
‫צריך לגלות את הסיפור
כדי שיהיה אפשר להבין את זה.‬

1637
01:26:23,679 --> 01:26:26,640
‫ומה שגיליתי זה שהוא, אחותו ואחיו‬

1638
01:26:26,724 --> 01:26:31,520
‫נמצאו על ידי אדם לבן
בלואיזיאנה הכפרית, בתעלה.‬

1639
01:26:31,604 --> 01:26:33,105
‫הוא היה אז בן שנתיים.‬

1640
01:26:33,188 --> 01:26:36,191
‫לקחו אותו לגדול אצל אישה בת 14 בשם מיי.‬

1641
01:26:36,275 --> 01:26:39,820
‫אביה היה מרותק למיטה,
איש זקן מאוד, שהיה עבד.‬

1642
01:26:39,904 --> 01:26:45,159
‫וכל מה שהיא ידעה לעשות
כדי שהילדים יתנהגו יפה היה להכות אותם.‬

1643
01:26:45,242 --> 01:26:46,827
‫היא הייתה קושרת אותם בשק,‬

1644
01:26:46,911 --> 01:26:49,038
‫תולה אותם על העץ ומכה אותם.‬

1645
01:26:49,121 --> 01:26:52,291
‫אז זה מה שהוא הכיר.
זאת הייתה הילדות שלו.‬

1646
01:26:52,374 --> 01:26:53,417
‫הוא עבר התעללות.‬

1647
01:26:53,500 --> 01:26:55,085
‫הוא עבר התעללות כל חייו,‬

1648
01:26:55,169 --> 01:26:58,005
‫אז זה עזר לי להבין חלק גדול ממנו,‬

1649
01:26:58,088 --> 01:27:00,799
‫מה שהקל עליי להרפות ולסלוח לו.‬

1650
01:27:00,883 --> 01:27:02,176
‫אבל קשה לסלוח.‬

1651
01:27:02,259 --> 01:27:03,636
‫זה נכון, אבל זה הכרחי,‬

1652
01:27:03,719 --> 01:27:06,305
‫כי זה מה שגיליתי, וזה נכון כל כך,‬

1653
01:27:06,388 --> 01:27:10,601
‫אם אדם לא סולח,
הוא נאחז בדבר הזה שנמצא בתוכו‬

1654
01:27:10,684 --> 01:27:13,354
‫ויכול לשנות את חייו ולקחת אותם לכיוון רע.‬

1655
01:27:13,437 --> 01:27:16,231
‫תשע פעמים מתוך עשר,
האנשים שעשו לכם משהו‬

1656
01:27:16,315 --> 01:27:18,859
‫ישנים בשלווה, ואתם נאחזים בזה.‬

1657
01:27:18,943 --> 01:27:21,695
‫זה באמת יכול לגרום לחולי,‬

1658
01:27:21,779 --> 01:27:22,947
‫לגרום למחלה גופנית,‬

1659
01:27:23,030 --> 01:27:25,491
‫אז אני חושב שהסליחה הזו חשובה מאין כמותה.‬

1660
01:27:25,574 --> 01:27:28,077
‫- אתה תומך בו?
- בהחלט. במאת האחוזים.‬

1661
01:27:28,160 --> 01:27:30,579
‫כילד, הוא לא היה אבא טוב,‬

1662
01:27:30,663 --> 01:27:33,624
‫אבל הוא היה מפרנס טוב
והיה לו מוסר עבודה מדהים,‬

1663
01:27:33,707 --> 01:27:36,335
‫אז בהחלט ירשתי ממנו את מוסר העבודה שלי.‬

1664
01:27:37,378 --> 01:27:39,880
‫עצרו את העבודה, תנו לי להתרכז.‬

1665
01:27:40,381 --> 01:27:41,632
‫מוסר העבודה שלו הוא...‬

1666
01:27:41,715 --> 01:27:45,386
‫אני עדיין לא מבינה
איך הוא עובד במהירות הזו.‬

1667
01:27:45,469 --> 01:27:49,139
‫מעולם לא עבדתי בשבילו,
אבל שמעתי שטיילר פרי קשוח.‬

1668
01:27:49,223 --> 01:27:51,642
‫קדימה, בואו נצלם.‬

1669
01:27:51,725 --> 01:27:55,521
‫שמעתי שטיילר פרי דורש הרבה
מצוות השחקנים שלו,‬

1670
01:27:55,604 --> 01:27:56,981
‫אבל אני גם יודעת את זה.‬

1671
01:27:57,064 --> 01:28:00,359
‫טיילר פרי לא דורש מאחרים שום דבר‬

1672
01:28:00,442 --> 01:28:02,111
‫שהוא לא דורש מעצמו.‬

1673
01:28:03,821 --> 01:28:05,572
‫אל תחבוש את הכובע הפוך כאן.‬

1674
01:28:05,656 --> 01:28:07,241
‫תסובב אותו. אני סתם צוחק.‬

1675
01:28:09,076 --> 01:28:10,744
‫התחלתי בתור עוזר הפקה.‬

1676
01:28:10,828 --> 01:28:13,664
‫הפעם הראשונה שעבדתי איתו
הייתה בסרט הראשון שלו.‬

1677
01:28:13,747 --> 01:28:15,624
‫הוא פשוט ייעל כל מיני דברים.‬

1678
01:28:15,708 --> 01:28:16,709
‫אני רוצה לראות הכול.‬

1679
01:28:16,792 --> 01:28:18,836
‫שתי מצלמות סטדיקאם
ותקרבו את האנטנות.‬

1680
01:28:18,919 --> 01:28:19,795
‫אני מוכן לצילום.‬

1681
01:28:19,878 --> 01:28:21,296
‫הרבה אנשים לא הבינו את זה.‬

1682
01:28:22,047 --> 01:28:23,924
‫כשאני אומר, "תרימו את האנרגיה".‬

1683
01:28:32,766 --> 01:28:34,643
‫סליחה, חבר'ה, חכו רגע. לא לצלם.‬

1684
01:28:34,727 --> 01:28:35,978
‫אופרה רוצה לדבר איתי.‬

1685
01:28:36,061 --> 01:28:38,647
‫אתם מצלמים את זה בארבעה ימים?‬

1686
01:28:38,731 --> 01:28:40,649
‫אנחנו מצלמים פרק ביום, כן.‬

1687
01:28:40,733 --> 01:28:41,692
‫מה?‬

1688
01:28:43,360 --> 01:28:44,778
‫זה חריג מאוד.‬

1689
01:28:44,862 --> 01:28:46,113
‫לכולם.‬

1690
01:28:46,196 --> 01:28:48,782
‫וחייבים להיות מוכנים.
אין רגע מנוחה.‬

1691
01:28:49,324 --> 01:28:52,119
‫לפעמים מדובר ב-4,000 עמודי תוכן בשנה.‬

1692
01:28:52,202 --> 01:28:56,331
‫שישים, 80, 90 פרקים של טלוויזיה,
שניים או שלושה סרטים באורך מלא,‬

1693
01:28:56,415 --> 01:28:58,876
‫וטיילר הוא זה שכותב אותם.‬

1694
01:28:58,959 --> 01:29:02,421
‫אנשים שואלים,
"איך אתה מצלם סרטים וסדרות מהר כל כך?"‬

1695
01:29:02,504 --> 01:29:06,425
‫כשאני נכנס לסט,
כשאני צופה בשחקן משחק,‬

1696
01:29:06,508 --> 01:29:09,511
‫אני רואה את כל העריכה בראש שלי.‬

1697
01:29:09,595 --> 01:29:12,473
‫אז אני אצלם ואעשה הכול,‬

1698
01:29:12,556 --> 01:29:16,143
‫אזיז את המצלמה לכל עבר
לפי מידת ההתמקדות שאני רוצה.‬

1699
01:29:16,226 --> 01:29:18,228
‫ברגע שהתאורה מוכנה, אני מוכן.‬

1700
01:29:18,312 --> 01:29:19,897
‫צריך לסמוך על התהליך,‬

1701
01:29:19,980 --> 01:29:21,940
‫ויש לי צוות ממש טוב שעוזר לי.‬

1702
01:29:22,024 --> 01:29:23,400
‫כל הכבוד, חבר'ה. סיימנו.‬

1703
01:29:23,484 --> 01:29:26,278
‫אף אחד לא עושה את מה שאנחנו עושים כאן.‬

1704
01:29:26,361 --> 01:29:28,489
‫הוא עושה מה שאף אחד אחר לא יכול לעשות.‬

1705
01:29:28,572 --> 01:29:32,451
‫מהרגע שבו ראיתי בפעם הראשונה
את התהליך של הפקת סרט,‬

1706
01:29:32,534 --> 01:29:36,038
‫פשוט לא הבנתי את כמות הבזבוז המטורפת.‬

1707
01:29:36,121 --> 01:29:39,416
‫מיליוני דולרים בגלל בחירות שגויות ורעות.‬

1708
01:29:39,500 --> 01:29:42,586
‫יכולנו להאכיל אומה מהבזבוז שאני רואה.‬

1709
01:29:42,669 --> 01:29:44,546
‫עומד שם ומחכה,‬

1710
01:29:44,630 --> 01:29:45,839
‫אומר, "מה אם..."‬

1711
01:29:45,923 --> 01:29:47,800
‫מה זאת אומרת, "מה אם?"‬

1712
01:29:47,883 --> 01:29:50,427
‫היית צריך לפתור את ה"מה אם"
לפני שהגעת לכאן.‬

1713
01:29:50,511 --> 01:29:51,553
‫אין יותר "מה אם".‬

1714
01:29:51,637 --> 01:29:53,555
‫אתה על הסט עכשיו, הכסף נשפך.‬

1715
01:29:53,639 --> 01:29:57,309
‫תפתור את זה לפני שהכסף יוצא, שהצ'ק נכתב.‬

1716
01:29:57,392 --> 01:29:58,727
‫ככה אני חושב.‬

1717
01:30:01,438 --> 01:30:04,358
‫אני תמיד אומר שטיילר משיג ביום אחד‬

1718
01:30:04,441 --> 01:30:05,859
‫יותר מרובנו בחיים שלמים.‬

1719
01:30:05,943 --> 01:30:09,488
‫ניהלתי שיחה עם טיילר מחוץ למשרד.‬

1720
01:30:09,571 --> 01:30:12,241
‫אני שומע אותו לוחש לי בטלפון,
הוא מדבר בשקט,‬

1721
01:30:12,324 --> 01:30:16,161
‫ואנחנו מדברים על...
"אני אצלם ביום שלישי, ונעשה את זה..."‬

1722
01:30:16,245 --> 01:30:18,705
‫שאלתי, "איפה אתה?"
הוא אומר, "עליי לסיים",‬

1723
01:30:18,789 --> 01:30:21,875
‫ואז אני שומע את הקול של מדיאה,
והוא יוצא אל הבמה.‬

1724
01:30:21,959 --> 01:30:24,586
‫הוא ניהל איתי פגישה עסקית מאחורי הקלעים.‬

1725
01:30:25,462 --> 01:30:27,589
‫מי יכול לבצע ככה כמה משימות במקביל?‬

1726
01:30:27,673 --> 01:30:28,841
‫זה מה שטיילר עושה.‬

1727
01:30:28,924 --> 01:30:32,302
‫אני תמיד אומר לאנשים
שהרכבת הזו תמשיך לנוע,‬

1728
01:30:32,386 --> 01:30:35,389
‫בין אם תעלו עליה
ובין אם היא תדרוס אתכם.‬

1729
01:30:35,472 --> 01:30:37,558
‫אז השאלה היא אם תעלו עליה,‬

1730
01:30:37,641 --> 01:30:39,393
‫תידרסו או תפנו את הדרך.‬

1731
01:30:40,144 --> 01:30:42,688
‫תמיד ינסו לבקר את המורשת שלו.‬

1732
01:30:42,771 --> 01:30:45,399
‫לכל אחד יש דעה, לכל אחד יש קול.‬

1733
01:30:45,482 --> 01:30:47,651
‫חלק מהביקורת טובה, חלק מהביקורת רעה.‬

1734
01:30:48,277 --> 01:30:51,572
‫אני לא חושב שזה ייפסק אי פעם,
אבל זה גם לא יעצור אותו.‬

1735
01:30:51,655 --> 01:30:54,700
‫האם אתה בחור שנוקם
או בחור שסולח ושוכח?‬

1736
01:30:54,783 --> 01:30:57,119
‫שסולח ושוכח, אבל לא כדאי להתעסק איתי.‬

1737
01:30:58,287 --> 01:31:01,498
‫חלק מהשמות הגדולים ביותר
יכולים לומר שהם זכו להזדמנות‬

1738
01:31:01,582 --> 01:31:03,792
‫כי טיילר פרי נתן להם אותה.‬

1739
01:31:04,251 --> 01:31:06,003
‫זה לא עניין של מה בכך.‬

1740
01:31:06,628 --> 01:31:11,091
‫הרבה דברים שליליים נשמעו מכל עבר.
אמירות ש"הוא צריך להיות כזה, הוא כזה.‬

1741
01:31:11,175 --> 01:31:13,927
‫"הוא נוראי, הוא..."
פשוט נשארתי ממוקד במטרה.‬

1742
01:31:14,344 --> 01:31:18,974
‫ענק המדיה, טיילר פרי, הוא אחד
ממוקדי הכוח הפוריים ביותר בהוליווד.‬

1743
01:31:19,057 --> 01:31:22,686
‫לאיזה קולנוען היו חמישה סרטים
שפתחו במקום הראשון בקופות‬

1744
01:31:22,769 --> 01:31:23,937
‫בארבע השנים האחרונות?‬

1745
01:31:24,771 --> 01:31:26,773
‫השיא הזה שייך לטיילר פרי.‬

1746
01:31:26,857 --> 01:31:28,150
‫זה הולך להיות טוב!‬

1747
01:31:29,735 --> 01:31:31,612
‫אייקון הבידור הוא הגאון‬

1748
01:31:31,695 --> 01:31:34,573
‫מאחורי עשרות סרטים,
הצגות ותוכניות טלוויזיה.‬

1749
01:31:34,656 --> 01:31:38,327
‫מגזין "פורבס" הכריז שהוא
הכוכב השחור השלישי הכי רווחי,‬

1750
01:31:38,410 --> 01:31:40,329
‫שגורף 125 מיליון דולר בשנה.‬

1751
01:31:40,412 --> 01:31:43,457
‫סרטיו של טיילר פרי
הכניסו יותר מ-400 מיליון דולר‬

1752
01:31:43,540 --> 01:31:44,791
‫בחמש השנים האחרונות.‬

1753
01:31:44,875 --> 01:31:47,127
‫כ-873 מיליון ברחבי העולם.‬

1754
01:31:47,211 --> 01:31:48,587
‫הסרט "חג המולד של מדיאה".‬

1755
01:31:48,670 --> 01:31:52,966
‫טיילר יצר להיט אחרי להיט אחרי להיט,‬

1756
01:31:53,050 --> 01:31:55,552
‫ובסופו של דבר, אנשים היו חייבים להתעורר.‬

1757
01:31:56,345 --> 01:31:59,181
‫טיילר פרי הוא ייחודי לחלוטין,‬

1758
01:31:59,264 --> 01:32:01,350
‫ולכן הממשק איתו בעסקים‬

1759
01:32:01,433 --> 01:32:02,851
‫נעשה בדרך אחרת לגמרי.‬

1760
01:32:02,935 --> 01:32:05,145
‫אני עדיין נזכר בשיחה שניהלתי‬

1761
01:32:05,229 --> 01:32:06,480
‫כשהקורונה החלה.‬

1762
01:32:06,563 --> 01:32:09,524
‫איל המדיה, טיילר פרי,
הופיע בכותרות לאחרונה‬

1763
01:32:09,608 --> 01:32:12,361
‫כשהוא הודיע שהאולפן שלו
יחזור להפקות.‬

1764
01:32:13,987 --> 01:32:16,990
‫יש לי כ-360 עובדים בסדרות האלה‬

1765
01:32:17,074 --> 01:32:20,661
‫שמפרנסים משפחות ושצריכים לעבוד.‬

1766
01:32:20,744 --> 01:32:23,497
‫לא יכולתי לחכות לתוכנית.
הייתי חייב לעשות משהו.‬

1767
01:32:23,580 --> 01:32:25,582
‫טיילר מאמין.‬

1768
01:32:25,666 --> 01:32:28,377
‫אולי זו האמונה הדתית שלו,
אולי זו ההיסטוריה שלו,‬

1769
01:32:28,460 --> 01:32:32,172
‫אבל בכוח שלו, באמונה שלו בעצמו...‬

1770
01:32:34,675 --> 01:32:37,219
‫הוא מרגש אנשים. הוא ריגש אותי.‬

1771
01:32:37,928 --> 01:32:41,932
‫טיילר פרי, השחקן, התסריטאי,
המפיק, הבמאי והסופר עטור הפרסים‬

1772
01:32:42,015 --> 01:32:47,187
‫הוא איל אולפנים של ממש,
והסיפור הזה רחוק מלהסתיים.‬

1773
01:32:52,150 --> 01:32:54,695
‫כשבניתי את האולפן שלי,
בניתי אותו בשכונה‬

1774
01:32:54,778 --> 01:32:57,197
‫שהיא אחת השכונות השחורות העניות באטלנטה,‬

1775
01:32:57,281 --> 01:33:00,742
‫כדי שילדים שחורים צעירים
יוכלו לראות שאדם שחור הצליח בגדול‬

1776
01:33:00,826 --> 01:33:02,160
‫ושגם הם מסוגלים.‬

1777
01:33:04,871 --> 01:33:07,833
‫האולפן הזה שימש פעם
בסיס של צבא הקונפדרציה,‬

1778
01:33:07,916 --> 01:33:11,086
‫מה שאומר שהיו בבסיס הזה חיילי קונפדרציה‬

1779
01:33:11,169 --> 01:33:15,757
‫שרקחו מזימות ותוכניות
כיצד להשאיר 3.9 מיליון כושים משועבדים.‬

1780
01:33:15,841 --> 01:33:18,719
‫כעת האדמה הזו נמצאת בבעלותו של כושי אחד.‬

1781
01:33:24,391 --> 01:33:26,184
‫אני אוהב אתכם, חבר'ה. תודה.‬

1782
01:33:31,523 --> 01:33:33,400
‫מה זה? על מה אנחנו מסתכלים?‬

1783
01:33:33,483 --> 01:33:38,655
‫אנחנו מסתכלים על פורט מקפירסון,
המקום שבו יהיו אולפני טיילר פרי.‬

1784
01:33:38,739 --> 01:33:40,324
‫אולפני טיילר פרי החדשים.‬

1785
01:33:40,407 --> 01:33:41,533
‫אולפני טיילר פרי...‬

1786
01:33:41,616 --> 01:33:43,160
‫אולפני טיילר פרי הסופיים.‬

1787
01:33:43,243 --> 01:33:45,620
‫כן. וכמה אתה נרגש?‬

1788
01:33:45,704 --> 01:33:46,913
‫אני נרגש מאוד.‬

1789
01:33:48,582 --> 01:33:49,708
‫אני מוצף רגשית,‬

1790
01:33:49,791 --> 01:33:54,212
‫אבל אני מרגיש שמה שיקרה כאן יהיה קסום,
אז אני מתרגש מאוד.‬

1791
01:34:02,262 --> 01:34:05,390
‫אין לכם מושג מה נדרש כדי לרכוש נכס‬

1792
01:34:05,474 --> 01:34:06,767
‫מצבא ארצות הברית.‬

1793
01:34:06,850 --> 01:34:10,479
‫דברים שתצטרכו לעשות בעסקת נדל"ן מסורתית...‬

1794
01:34:10,562 --> 01:34:12,814
‫הצבא פשוט יגיד, "טוב, תעשו את זה",‬

1795
01:34:12,898 --> 01:34:15,650
‫אבל הייתי ראש העיר כשהמקום הזה היה ריק.‬

1796
01:34:15,734 --> 01:34:18,445
‫כשחושבים על כך
שפורט מקפירסון יישאר פנוי...‬

1797
01:34:18,528 --> 01:34:22,240
‫זה היה מצב שהיה יכול להשתבש מאוד‬

1798
01:34:22,324 --> 01:34:26,078
‫ולמשוך למטה קהילה שלמה של אנשים עובדים.‬

1799
01:34:26,161 --> 01:34:29,581
‫בזכות מה שהוא עשה בפורט מקפירסון,‬

1800
01:34:29,664 --> 01:34:32,918
‫השקעה של רבע מיליארד דולר בבסיס צבאי,‬

1801
01:34:33,001 --> 01:34:35,670
‫לעיר יש הזדמנות להרוויח‬

1802
01:34:35,754 --> 01:34:39,674
‫כי הוא גרם לעלייה בערך כל הנכסים באזור.‬

1803
01:34:39,758 --> 01:34:41,968
‫הוא פשוט נותן כל הזמן.‬

1804
01:34:42,219 --> 01:34:47,140
‫המסר שהמקום הזה שולח לכל תעשיית הקולנוע,‬

1805
01:34:47,224 --> 01:34:50,894
‫איכות הקשרים שהוא מביא למתחם הזה...‬

1806
01:34:50,977 --> 01:34:53,563
‫הבסיס הזה נמצא בידיים הנכונות.‬

1807
01:34:53,647 --> 01:34:54,898
‫גיוס כספים לקמפיין הנשיאותי‬

1808
01:34:54,981 --> 01:34:58,902
‫ברוכים הבאים ליום הצילומים הראשון
כאן באולפני טיילר פרי.‬

1809
01:35:02,406 --> 01:35:05,075
‫ואני לא יכול לספר כמה משמעותי היה לי‬

1810
01:35:05,992 --> 01:35:09,704
‫לתת את המפתחות של הבסיס הזה לגבר שחור.‬

1811
01:35:13,583 --> 01:35:17,295
‫זה היה ערב מלא בכוכבים בשבת,
כשידוענים הציפו את אטלנטה...‬

1812
01:35:17,379 --> 01:35:19,548
‫אולפני טיילר פרי
פתיחה חגיגית, אוקטובר 2019‬

1813
01:35:19,631 --> 01:35:22,134
‫לחגוג את הפתיחה החגיגית
של אולפני טיילר פרי.‬

1814
01:35:23,844 --> 01:35:27,514
‫האולפנים, ששטחם הוא 1335 דונם,
נמצאים בשטח‬

1815
01:35:27,597 --> 01:35:31,852
‫של הבסיס הצבאי לשעבר פורט מקפירסון
בדרום-מערב אטלנטה.‬

1816
01:35:32,978 --> 01:35:38,900
‫טיילר פרי מפורסם כקולנוען האפרו-אמריקאי
המצליח ביותר בהיסטוריה.‬

1817
01:35:38,984 --> 01:35:41,653
‫אולפני טיילר פרי‬

1818
01:35:43,864 --> 01:35:46,158
‫- וזו המתנה שלי?
- כן.‬

1819
01:35:46,241 --> 01:35:49,536
‫אנחנו אוהבים אותך ואנחנו גאים בך.
תנסה לא לבכות.‬

1820
01:35:49,619 --> 01:35:50,495
‫תודה.‬

1821
01:35:50,579 --> 01:35:52,622
‫הם יפהפיים. אני אענוד אותם הערב.‬

1822
01:35:52,706 --> 01:35:55,208
‫אני אזרוק את הסרט הזה בשבילך, בסדר?‬

1823
01:35:55,292 --> 01:35:57,586
‫יש לי חפתים אחרים,
אבל לא מיוחדים כמו אלה.‬

1824
01:35:57,669 --> 01:36:00,255
‫הם באמת מיוחדים.
אשמור אותם לנצח נצחים.‬

1825
01:36:00,338 --> 01:36:01,965
‫- הם בשבילך, אבא.
- תודה.‬

1826
01:36:02,048 --> 01:36:06,678
‫אתה יכול לשמור אותם,
ואתה יכול לשמור את הברכה ואת הציור.‬

1827
01:36:06,761 --> 01:36:09,890
‫כתוב, "אני אוהב אותך, אבא".‬

1828
01:36:09,973 --> 01:36:11,224
‫תודה לך, אהובי.‬

1829
01:36:11,308 --> 01:36:12,726
‫אני יכול לקבל חיבוק?‬

1830
01:36:12,809 --> 01:36:14,227
‫נפלא.‬

1831
01:36:14,895 --> 01:36:19,858
‫תמיד הרגשתי שעבור אנשים צבעוניים,
יש בטיילר משהו שמזכיר את דיסני.‬

1832
01:36:21,526 --> 01:36:25,572
‫מה שמדהים כל כך בסיפור של טיילר,‬

1833
01:36:25,655 --> 01:36:28,867
‫הוא שיש לו מוח כפול, יצירתי ועסקי.‬

1834
01:36:30,285 --> 01:36:31,828
‫זה משהו שיש למעט מאוד אנשים.‬

1835
01:36:31,912 --> 01:36:35,916
‫היה לי קל כל כך לדעת שהוא היה האדם הנכון‬

1836
01:36:35,999 --> 01:36:39,002
‫להיות הבעלים של פורט מקפירסון.‬

1837
01:36:39,085 --> 01:36:41,213
‫בעלי, ג'ורג' לוקאס,
עשה בדיוק אותו דבר.‬

1838
01:36:41,296 --> 01:36:44,049
‫הוא הקים את האולפן שלו
מחוץ למערכת ההוליוודית,‬

1839
01:36:44,132 --> 01:36:48,845
‫וזה נותן לי הרבה פרספקטיבה
על הדברים שטיילר התמודד מולם.‬

1840
01:36:48,929 --> 01:36:53,391
‫וג'ורג' עשה את זה כגבר לבן,
וזה היה ממש קשה,‬

1841
01:36:53,475 --> 01:36:55,727
‫וטיילר עשה את זה כגבר שחור.‬

1842
01:36:55,810 --> 01:36:57,479
‫קודם כול צריך להסתכל במראה‬

1843
01:36:57,562 --> 01:37:00,524
‫ולנהל שיחה כנה עם עצמך.‬

1844
01:37:00,607 --> 01:37:04,611
‫עד מר פרי והאולפנים האלה,
היית חייב ללכת לחבר'ה לבנים,‬

1845
01:37:05,320 --> 01:37:08,865
‫אבל הוא הבין שיש מקום
שבו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לעשות,‬

1846
01:37:08,949 --> 01:37:11,952
‫והוא חוד החנית
שהוכיח שאנחנו יכולים לעשות את זה.‬

1847
01:37:13,787 --> 01:37:15,372
‫הפתיחה החגיגית הייתה מדהימה.‬

1848
01:37:15,455 --> 01:37:18,083
‫זה היה מפגש של שחורים.‬

1849
01:37:22,837 --> 01:37:27,092
‫קולין קאפרניק, סיסלי טייסון,
ג'יי-זי, ביונסה.‬

1850
01:37:27,175 --> 01:37:32,514
‫הייתה תחושה שזה מה שמגיע לנו כתרבות.‬

1851
01:37:34,349 --> 01:37:36,685
‫הערב היה ערב מונומנטלי,‬

1852
01:37:36,768 --> 01:37:40,021
‫לא רק לטיילר פרי,
אלא לכולם כאן באטלנטה.‬

1853
01:37:40,105 --> 01:37:43,608
‫- מעריצי-על! אנחנו מעריצים!
- אנחנו צופים בכוכבים!‬

1854
01:37:43,692 --> 01:37:46,194
‫זה פשוט מדהים,‬

1855
01:37:46,695 --> 01:37:49,489
‫ובמיוחד העובדה שהוא באטלנטה.‬

1856
01:37:49,573 --> 01:37:53,952
‫זה זכויות אזרח, זו תנועה, זה הכול.‬

1857
01:37:54,035 --> 01:37:57,163
‫תעלה, טיילר פרי! תעלה!‬

1858
01:37:57,706 --> 01:38:01,042
‫שמך מתנוסס כעת על אולפן צילום
באולפני טיילר פרי.‬

1859
01:38:01,126 --> 01:38:03,044
‫איך את מרגישה?‬

1860
01:38:03,128 --> 01:38:06,131
‫מעולם לא חשבתי שגבר שחור
יהיה הבעלים של אולפן כזה ענק.‬

1861
01:38:06,214 --> 01:38:09,593
‫לטיילר יש כישרון ונחישות
גדולים יותר משל רובנו.‬

1862
01:38:11,261 --> 01:38:12,679
‫זה נכון, אחי.‬

1863
01:38:12,762 --> 01:38:13,680
‫ג'ון לואיס‬

1864
01:38:13,763 --> 01:38:15,307
‫המטרה הערב היא השראה.‬

1865
01:38:15,390 --> 01:38:18,435
‫המטרה הערב היא
לדחוף אנשים לחלום בגדול יותר.‬

1866
01:38:18,518 --> 01:38:20,645
‫אם זה יקרה,
עשיתי מה שהייתי אמור לעשות.‬

1867
01:38:20,729 --> 01:38:21,563
‫תודה.‬

1868
01:38:21,646 --> 01:38:24,482
‫זה אדיר כי הוא עשה משהו
שמעולם לא נעשה.‬

1869
01:38:24,566 --> 01:38:26,526
‫זה דבר שחור יפה שגבר שחור יפה עשה.‬

1870
01:38:26,610 --> 01:38:28,653
‫זה לא חשוב רק לתרבות השחורה,‬

1871
01:38:28,737 --> 01:38:29,904
‫זה חשוב לתרבות.‬

1872
01:38:29,988 --> 01:38:32,449
‫טיילר פרי, שאמר,
"לא אבקש מכם את הכסף שלכם,‬

1873
01:38:32,532 --> 01:38:34,284
‫"לא אבקש מכם את האולפנים שלכם."‬

1874
01:38:34,367 --> 01:38:36,119
‫הוא עשה את זה בדרך שלו.‬

1875
01:38:41,708 --> 01:38:43,418
‫- תנשום.
- לא, אני בסדר.‬

1876
01:38:43,501 --> 01:38:46,296
‫אני רק חושב,
"האם נצליח לעבור את הרגע הבא"?‬

1877
01:38:46,379 --> 01:38:47,631
‫בסדר, מוכן?‬

1878
01:38:50,508 --> 01:38:52,802
‫תודה רבה.‬

1879
01:38:52,886 --> 01:38:54,721
‫אתה יודע שאני ערמומי ורוצה להציץ.‬

1880
01:38:54,804 --> 01:38:56,890
‫קיבלתי סיור פרטי ביום שבאתי לפה.‬

1881
01:38:56,973 --> 01:38:58,767
‫- שאלוהים יברך אותך.
- הוא בירך.‬

1882
01:38:58,850 --> 01:39:00,185
‫מדהים.‬

1883
01:39:04,230 --> 01:39:07,400
‫כשאנשים רואים אותי ואותך ביחד, זה עוצמתי.‬

1884
01:39:07,484 --> 01:39:08,318
‫כן.‬

1885
01:39:08,693 --> 01:39:09,903
‫קדימה, בן אדם.‬

1886
01:39:09,986 --> 01:39:11,821
‫בוא ניכנס למקום האגדי הזה.‬

1887
01:39:11,905 --> 01:39:13,365
‫- מצוינות שחורה ממש כאן.
- כן.‬

1888
01:39:14,074 --> 01:39:15,742
‫זה מגניב כל כך!‬

1889
01:39:15,825 --> 01:39:17,619
‫יש לי סיפורים לספר לך.‬

1890
01:39:17,702 --> 01:39:19,287
‫מה קורה, מותק?‬

1891
01:39:22,791 --> 01:39:24,125
‫תראה אותך בטוקסידו שלך.‬

1892
01:39:24,209 --> 01:39:25,502
‫יש לך עניבת פרפר.‬

1893
01:39:25,585 --> 01:39:28,129
‫נראה טוב.‬

1894
01:39:28,213 --> 01:39:29,422
‫רוצה להסתובב איתי?‬

1895
01:39:34,344 --> 01:39:35,428
‫מה שלומך?‬

1896
01:39:36,554 --> 01:39:37,972
‫האם טיילר ממש לידי?‬

1897
01:39:38,056 --> 01:39:40,475
‫יש לי דבר אחר לגמרי.‬

1898
01:39:40,558 --> 01:39:42,185
‫מה קורה, בן אדם? מה שלומך?‬

1899
01:39:42,268 --> 01:39:44,396
‫כן, אנחנו עומדים להתחיל.‬

1900
01:39:44,771 --> 01:39:49,943
‫הגעתי לאולפן, וכתוב "אולפני טיילר פרי",‬

1901
01:39:50,026 --> 01:39:52,237
‫וחשבתי, "רק רגע".‬

1902
01:39:52,320 --> 01:39:54,280
‫ואז הבנתי‬

1903
01:39:54,364 --> 01:39:58,451
‫שפגשתי את האדם השחור הראשון
שהוא הבעלים‬

1904
01:39:58,535 --> 01:40:00,537
‫של אולפן קולנוע.‬

1905
01:40:00,620 --> 01:40:02,414
‫לא של סתם אולפן קולנוע,‬

1906
01:40:02,497 --> 01:40:06,126
‫של אולפן הקולנוע שמביס‬

1907
01:40:06,209 --> 01:40:10,088
‫כמעט כל אולפן אחר בהוליווד.‬

1908
01:40:10,171 --> 01:40:14,634
‫הוא אמר, "את יודעת,
אני אקרא לאולפן צילום על שמך".‬

1909
01:40:14,718 --> 01:40:18,388
‫"אולפן הצילום על שם וופי גולדברג."‬

1910
01:40:24,102 --> 01:40:28,523
‫בלי להיות כלבה או משהו,
אבל זה לעולם לא יקרה בלוס אנג'לס.‬

1911
01:40:29,566 --> 01:40:32,110
‫הם לא רואים אותי ככה.‬

1912
01:40:33,945 --> 01:40:39,868
‫אבל זה הבהיר לי שאם אמות מחר...‬

1913
01:40:41,745 --> 01:40:44,289
‫עסקי הקולנוע נמצאים בידיים טובות.‬

1914
01:40:47,834 --> 01:40:49,335
‫אני רוצה להודות לכל הנכבדים‬

1915
01:40:49,419 --> 01:40:51,588
‫שהעניקו את שמם לרגע ההיסטורי הזה.‬

1916
01:40:52,672 --> 01:40:54,048
‫השנה ימלאו 400 שנה.‬

1917
01:40:54,132 --> 01:40:56,885
‫זו גם שנת היובל.‬

1918
01:40:57,510 --> 01:41:00,805
‫והעובדה שהרגע הזה קורה,‬

1919
01:41:00,889 --> 01:41:05,101
‫וקורה לי, היא מעבר לכל דבר
שיכולתי לדמיין אי פעם.‬

1920
01:41:05,185 --> 01:41:06,770
‫אולפן הצילום ע"ש ג'ון סינגלטון‬

1921
01:41:07,312 --> 01:41:08,563
‫לכולנו יש גורל.‬

1922
01:41:08,646 --> 01:41:11,566
‫לכולנו יש אבות קדמונים
ואנשים שהתפללו עבורנו,‬

1923
01:41:11,649 --> 01:41:15,278
‫אנשים שסבלו כל מיני דברים
כדי שנוכל לעמוד במקום הזה.‬

1924
01:41:16,571 --> 01:41:18,406
‫אני רוצה שתחשבו על זה.‬

1925
01:41:18,490 --> 01:41:19,949
‫למה אתם כאן?‬

1926
01:41:20,033 --> 01:41:21,576
‫בשביל מה הרגע הזה?‬

1927
01:41:21,659 --> 01:41:23,161
‫העניין הוא לא רק לחגוג.‬

1928
01:41:23,912 --> 01:41:28,124
‫העניין הוא חלום שקיים בכם,
שכולנו זוכים לעמוד כאן,‬

1929
01:41:28,208 --> 01:41:31,127
‫כשכולם מיוצגים באופן שווה.‬

1930
01:41:33,087 --> 01:41:34,798
‫זאת אמריקה.‬

1931
01:41:34,881 --> 01:41:36,132
‫אולפן הצילום ע"ש סידני פואטייה‬

1932
01:41:36,216 --> 01:41:39,177
‫כי גורלם של רבים קשור לחלום שלכם.‬

1933
01:41:58,738 --> 01:42:01,324
‫אנשים צעירים,
זה לא קורה ביום הראשון.‬

1934
01:42:01,866 --> 01:42:04,536
‫אל תתאכזבו אם זה לא קרה
כשהייתם בני 20,‬

1935
01:42:04,619 --> 01:42:06,538
‫וזה לא קרה כשהייתם בני 25,‬

1936
01:42:06,621 --> 01:42:08,748
‫וזה לא קרה כשחשבתם שזה יקרה,‬

1937
01:42:08,832 --> 01:42:11,251
‫זה לא אומר שזה לא יקרה.‬

1938
01:42:11,334 --> 01:42:14,087
‫אתם רואים את טיילר עכשיו,
אבל לא ראיתם אותו אז.‬

1939
01:42:14,170 --> 01:42:15,797
‫טיילר בן 50.‬

1940
01:42:15,880 --> 01:42:18,424
‫לגדולה לוקח זמן.‬

1941
01:42:19,092 --> 01:42:22,971
‫לגדולה לוקח זמן.‬

1942
01:42:23,054 --> 01:42:24,681
‫לגדולה לוקח זמן.‬

1943
01:42:24,764 --> 01:42:27,016
‫אי אפשר להגיע אליה בן-לילה,‬

1944
01:42:27,725 --> 01:42:29,978
‫אבל אם תעמדו בפני הסערה ובפני ההתקפה,‬

1945
01:42:30,061 --> 01:42:32,647
‫ובפני המבחנים, הרוחות והגלים,‬

1946
01:42:32,730 --> 01:42:35,900
‫משהו טוב יצא מזה.‬

1947
01:42:35,984 --> 01:42:39,571
‫אלוהים פותח דלת, דלת מדהימה,‬

1948
01:42:39,654 --> 01:42:42,615
‫ומישהו לבסוף שומע אתכם,
רואה אתכם או מבחין בכם...‬

1949
01:42:42,699 --> 01:42:43,908
‫בראנץ' גוספל
בפתיחה החגיגית‬

1950
01:42:43,992 --> 01:42:45,618
‫והוא פותח בפניכם דלת.‬

1951
01:42:45,702 --> 01:42:46,703
‫הבישוף טי-די ג'ייקס‬

1952
01:42:46,786 --> 01:42:50,540
‫ואני רוצה להודות לטיילר פרי על כך
שלא עצרת והסתפקת רק בדלת לך.‬

1953
01:42:50,623 --> 01:42:53,334
‫הדלת שלך היא הבמה שלנו.‬

1954
01:42:53,418 --> 01:42:58,423
‫פתחת דלת כדי שאנשים
שבשום מקום אחר לא היו שמים לב אליהם‬

1955
01:42:58,506 --> 01:43:03,052
‫יוכלו להיכנס ולקבל הזדמנות,
וזה דבר שראוי למחיאות כפיים‬

1956
01:43:03,136 --> 01:43:07,056
‫וראוי לציון וראוי לשמש דוגמה וחיקוי.‬

1957
01:43:07,140 --> 01:43:09,809
‫וראוי לשבח את האל על זה.‬

1958
01:43:12,353 --> 01:43:15,440
‫אבל אתה צפת
על גבי מה שאנשים אחרים טבעו בו,‬

1959
01:43:15,523 --> 01:43:20,111
‫וגם אם אף פעם לא תצליח,
אתה צריך לצעוק כי שרדת.‬

1960
01:43:21,779 --> 01:43:26,743
‫עליכם להיות מוכנים לשרוד לפני שתצליחו.‬

1961
01:43:27,368 --> 01:43:29,871
‫כל מה שהשתבש בחייך‬

1962
01:43:29,954 --> 01:43:33,750
‫גם הביא לכל ההצלחות בחייך.‬

1963
01:43:39,047 --> 01:43:40,173
‫אני...‬

1964
01:43:46,095 --> 01:43:47,263
‫ה...‬

1965
01:43:57,148 --> 01:43:58,524
‫אני פשוט...‬

1966
01:43:59,400 --> 01:44:01,903
‫כל הכוונה שלי,‬

1967
01:44:01,986 --> 01:44:07,867
‫שלי ושל גלילה,
היא לגדל אדם טוב, מדהים, נפלא,‬

1968
01:44:07,951 --> 01:44:11,829
‫שהוא... יוצא דופן,‬

1969
01:44:12,664 --> 01:44:15,458
‫שמכבד את אלוהים, ש...‬

1970
01:44:17,794 --> 01:44:22,215
‫הרגע קלטתי שלפני 11 שנים,
ישבתי שם כשעשינו את זה.‬

1971
01:44:22,298 --> 01:44:25,093
‫הייתי עם אימא שלי, שמתה בשנת 2009,‬

1972
01:44:25,176 --> 01:44:29,180
‫ועכשיו אני כאן איתו, ו...‬

1973
01:44:32,892 --> 01:44:37,188
‫יש מעגל חיים שנמשך.‬

1974
01:44:37,271 --> 01:44:39,399
‫שכחתי כל מה שאני אמור להגיד,‬

1975
01:44:40,441 --> 01:44:43,569
‫אבל תודה לכולם על כל...‬

1976
01:44:52,537 --> 01:44:57,750
‫אלוהים הגן על טיילר
בבחינת "תהיה בשקט, תהיה שלו.‬

1977
01:44:58,710 --> 01:45:00,920
‫"אני דואג לך ואני מגן עליך."‬

1978
01:45:01,004 --> 01:45:02,880
‫אז הוא העביר אותו דרך זה‬

1979
01:45:02,964 --> 01:45:05,925
‫כדי להביא אותו למקום שבו הוא נמצא היום
ולאדם שהוא היום,‬

1980
01:45:06,009 --> 01:45:11,556
‫כי כדי לעמוד בכל הכאב, הסבל והכאוס הזה,‬

1981
01:45:12,473 --> 01:45:14,308
‫לא ייתכן שאלוהים לא מתכנן לך משהו.‬

1982
01:45:30,908 --> 01:45:32,535
‫אל תקטינו אותו,‬

1983
01:45:33,661 --> 01:45:36,914
‫כי הוא לא סתם כושי-שהפך-לשחור‬

1984
01:45:36,998 --> 01:45:40,710
‫בר מזל ועשיר.‬

1985
01:45:42,003 --> 01:45:45,840
‫לקחת את מה שהוא ראה כהזדמנות‬

1986
01:45:45,923 --> 01:45:48,009
‫להגיע לקבוצה של אנשים‬

1987
01:45:48,092 --> 01:45:53,264
‫ולהפוך אותה לעסק
שבקרוב יהיה שווה עשרות מיליארדי דולרים,‬

1988
01:45:53,347 --> 01:45:56,893
‫זה מה שכל השאר מנסים לעשות.‬

1989
01:45:57,435 --> 01:45:59,604
‫אני חושב שחשוב לספר את הסיפור הזה,‬

1990
01:45:59,687 --> 01:46:03,524
‫כי אנשים צריכים להבין כמה קשה הוא עובד‬

1991
01:46:03,608 --> 01:46:07,361
‫וכמה קשה ליצור את ההזדמנויות,‬

1992
01:46:07,445 --> 01:46:10,615
‫ורק עכשיו העולם מדביק את הפער.‬

1993
01:46:10,698 --> 01:46:14,035
‫ובואו נזכור, הקהל מחליט.‬

1994
01:46:14,118 --> 01:46:15,078
‫לא המבקרים,‬

1995
01:46:15,161 --> 01:46:16,746
‫לא חבורה של אינטלקטואלים,‬

1996
01:46:16,829 --> 01:46:21,209
‫הקהל הוא זה שמחליט אם זה טוב או רע,‬

1997
01:46:21,292 --> 01:46:24,796
‫ואני מאתגר כל אחד להשיג‬

1998
01:46:24,879 --> 01:46:28,091
‫רצף הצלחה זהה לרצף שהיה לאיש הזה.‬

1999
01:46:28,925 --> 01:46:31,094
‫תודה לכולם
על כל העבודה הקשה שלכם.‬

2000
01:46:31,177 --> 01:46:33,596
‫אני מעבר למתרגש. אני מלא בהשראה.‬

2001
01:46:33,679 --> 01:46:37,225
‫יותר מכול, התקווה שלי היא שתפסתם את זה.‬

2002
01:46:37,308 --> 01:46:40,228
‫אנשים שעבדו איתי לפני 20 שנה
אולי יודעים מה זה אומר,‬

2003
01:46:40,311 --> 01:46:42,980
‫כי יש גל שגואה כבר הרבה זמן,‬

2004
01:46:43,064 --> 01:46:46,275
‫וצפיתי באלה שתופסים אותו
הולכים ועושים דברים מדהימים,‬

2005
01:46:46,359 --> 01:46:47,276
‫איתי או בלעדיי,‬

2006
01:46:47,568 --> 01:46:50,113
‫אז אני מקווה שתפסתם אותו,
שחלקתם לו כבוד,‬

2007
01:46:50,196 --> 01:46:53,241
‫אני מקווה שאתם מבינים כמה הוא עדין,
כמה הוא רגעי.‬

2008
01:46:53,324 --> 01:46:55,576
‫שכמו אבק, הוא יכול להיעלם בשנייה.‬

2009
01:46:55,660 --> 01:46:56,744
‫אני מקווה שראיתם אותו,‬

2010
01:46:56,828 --> 01:46:58,454
‫כי הוא כל כך טהור ומיוחד.‬

2011
01:46:58,538 --> 01:47:00,206
‫זה אלוהים ותו לא.‬

2012
01:47:00,289 --> 01:47:03,376
‫יש בחדר הזה אנשים עם כישרון אדיר,‬

2013
01:47:03,459 --> 01:47:05,920
‫והם פשוט מדהימים במה שהם עושים,‬

2014
01:47:06,003 --> 01:47:08,256
‫אבל קורים בחייהם דברים,‬

2015
01:47:08,339 --> 01:47:13,761
‫ואם הם יצליחו פעם
לקשר בין הכאב שלהם למתנה שלהם,‬

2016
01:47:13,845 --> 01:47:17,140
‫המתנה הזו תשתנה ותהפוך למשהו אחר,‬

2017
01:47:17,223 --> 01:47:19,684
‫שלא רק שיהיה הגשר שיישא אותם,‬

2018
01:47:19,767 --> 01:47:22,019
‫אלא הוא גם יוכל לשאת עליו אחרים.‬

2019
01:47:23,229 --> 01:47:24,981
‫הרבה מאיתנו עוברים דברים.‬

2020
01:47:25,064 --> 01:47:28,943
‫הוא עבר דברים, גבר,
שהיו יכולים להרוס אותו.‬

2021
01:47:29,026 --> 01:47:32,029
‫להרוס אותו מבחינה פסיכולוגית,
לשלוח אותו אל מתחת לגשר‬

2022
01:47:32,113 --> 01:47:35,116
‫לגור בקופסת קרטון
ולהיעלם מעל פני האדמה‬

2023
01:47:35,199 --> 01:47:36,993
‫בגלל מה שהוא עבר,‬

2024
01:47:37,076 --> 01:47:38,452
‫אבל הוא לא עשה את זה.‬

2025
01:47:38,536 --> 01:47:39,871
‫הוא עמד איתן.‬

2026
01:47:39,954 --> 01:47:41,664
‫הוא עשה את ההפך.‬

2027
01:47:41,747 --> 01:47:44,125
‫הוא נלחם בשדים, הוא נלחם בשוללים,‬

2028
01:47:44,208 --> 01:47:48,212
‫בחוטפי החלומות, בשונאים,
באנשים שהתנגדו,‬

2029
01:47:48,296 --> 01:47:50,131
‫באנשים שאומרים, "אתה לא תהיה".‬

2030
01:47:52,008 --> 01:47:53,593
‫"אני חייב להיות."‬

2031
01:47:54,302 --> 01:47:55,386
‫והוא נהיה.‬

2032
01:47:56,304 --> 01:47:58,014
‫למה אתה עובד קשה כל כך?‬

2033
01:47:58,556 --> 01:48:00,391
‫למה אני עובד קשה כל כך?‬

2034
01:48:00,474 --> 01:48:04,520
‫כי אני רוצה שיהיה לך עתיד טוב מאוד,‬

2035
01:48:04,604 --> 01:48:08,191
‫ואני רוצה שיהיו לנו חיים טובים מאוד,‬

2036
01:48:08,274 --> 01:48:12,945
‫ושנוכל לנסוע, ליהנות ולעזור לאנשים אחרים.‬

2037
01:48:13,029 --> 01:48:14,739
‫אתה לא חושב שזה רעיון טוב?‬

2038
01:48:15,323 --> 01:48:17,283
‫- טוב.
- ואתה הגיבור שלי.‬

2039
01:48:17,366 --> 01:48:18,284
‫אני הגיבור שלך?‬

2040
01:48:20,119 --> 01:48:21,454
‫אתה הגיבור שלי.‬

2041
01:48:21,537 --> 01:48:23,456
‫- תודה. אני אוהב אותך.
- גם אני.‬

2042
01:48:24,832 --> 01:48:26,417
‫תמיד מתקדמים לדבר הבא.‬

2043
01:48:26,500 --> 01:48:28,419
‫חיים את הרגע, אבל מתכננים קדימה.‬

2044
01:48:28,502 --> 01:48:30,713
‫מתמקדים בשלב הבא,
חושבים על הצעד הבא,‬

2045
01:48:30,796 --> 01:48:31,839
‫אבל נמצאים ברגע.‬

2046
01:48:33,257 --> 01:48:34,884
‫זה לא אומר שאתם לא מרוצים,‬

2047
01:48:34,967 --> 01:48:39,222
‫זה רק אומר שאתם תמיד מרגישים
שיש עוד דברים שצריך לעשות.‬

2048
01:48:42,433 --> 01:48:43,559
‫מבחינתי, בכל מקרה.‬

2049
01:48:50,441 --> 01:48:51,859
‫זה ריק, ואני סיימתי.‬

2050
01:48:56,113 --> 01:48:58,699
‫טוב, אם אתה יכול,
אם תוכל רק להסתכל לפה‬

2051
01:48:58,783 --> 01:49:02,203
‫ולהגיד את שמך ומי אתה.‬

2052
01:49:02,286 --> 01:49:03,287
‫למה?‬

2053
01:49:03,996 --> 01:49:05,706
‫אתה לא יודע שאני טיילר פרי?‬

2054
01:49:05,790 --> 01:49:09,710
‫אני יודע מי אתה,
אבל אני רוצה לדעת מי אתה חושב שאתה.‬

2055
01:49:09,794 --> 01:49:11,671
‫אתה חושב שאתה במאי?‬

2056
01:49:11,754 --> 01:49:12,797
‫מה מגדיר אותך?‬

2057
01:49:12,880 --> 01:49:15,424
‫"אני טיילר פרי, ואני אבא",‬

2058
01:49:15,508 --> 01:49:17,176
‫כל מה שאתה רוצה לומר.‬

2059
01:49:35,069 --> 01:49:37,321
‫אני טיילר פרי, ואני הילד של מקסין.‬

2060
01:50:16,861 --> 01:50:21,991
‫מקסין וטיי
25.12.2007‬

2061
01:50:43,179 --> 01:50:48,976
‫לזכרה של וילי מקסין פרי‬

2062
01:50:51,479 --> 01:50:56,233
‫הילד של מקסין: סיפורו של טיילר פרי‬

2063
01:54:30,698 --> 01:54:34,201
‫הילד של מקסין: סיפורו של טיילר פרי‬

2064
01:54:45,170 --> 01:54:47,172
‫תרגום כתוביות: טל מלכה‬

2065
01:54:47,256 --> 01:54:49,258
‫בקרת כתוביות: נעמי מאזוז‬