1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:12,240 --> 00:00:19,160
‫- ריקי ג'רווייס: ארמגדון -‬

4
00:00:29,080 --> 00:00:30,200
‫שלום.‬

5
00:00:31,120 --> 00:00:32,040
‫תודה.‬

6
00:00:33,480 --> 00:00:35,120
‫תודה רבה.‬

7
00:00:35,120 --> 00:00:38,080
‫תודה. לא. שקט. זה כבר...‬

8
00:00:38,560 --> 00:00:39,520
‫תודה.‬

9
00:00:39,520 --> 00:00:41,400
‫לא, אתם מכירים את הנוהל.‬

10
00:00:42,160 --> 00:00:43,240
‫תסתמו את הפה.‬

11
00:00:44,720 --> 00:00:45,760
‫תודה.‬

12
00:00:45,760 --> 00:00:47,240
‫ברוכים הבאים למופע החדש שלי.‬

13
00:00:47,240 --> 00:00:49,800
‫למעשה, הוא חדש כל כך שהוא עדיין מתפתח.‬

14
00:00:49,800 --> 00:00:52,360
‫יהיו קטעים הערב שלא עשיתי בעבר, טוב?‬

15
00:00:53,520 --> 00:00:56,200
‫כל אלתור שאעשה‬
‫יהיה משהו שלא חשבתי עליו קודם.‬

16
00:00:57,080 --> 00:00:59,040
‫ויש לי מחשבות איומות בטירוף.‬

17
00:01:00,560 --> 00:01:03,080
‫אבל זה לא בשליטתך. אי אפשר לשלוט במחשבות.‬

18
00:01:03,080 --> 00:01:04,880
‫הן מופיעות, ואז זה מאוחר מדי.‬

19
00:01:04,880 --> 00:01:07,680
‫יש לך מחשבה, והיא אומרת, "אני מחשבה".‬

20
00:01:07,680 --> 00:01:09,720
‫ואתה אומר, "לעזאזל. חשבתי את זה".‬

21
00:01:11,840 --> 00:01:14,600
‫ולפעמים המחשבה תאמר, "עכשיו תגיד את זה".‬

22
00:01:17,000 --> 00:01:18,760
‫ואני אומר את זה, ו...‬

23
00:01:18,760 --> 00:01:19,800
‫נטפליקס.‬

24
00:01:22,680 --> 00:01:26,200
‫המופע האחרון שלי, "חלק מהטבע",‬
‫עלה בנטפליקס בשנה שעברה.‬

25
00:01:26,200 --> 00:01:27,880
‫זה עשה המון רעש, נכון?‬

26
00:01:27,880 --> 00:01:31,880
‫המון רעש. אנשים אמרו,‬
‫"אתה לא יכול להגיד את זה".‬

27
00:01:31,880 --> 00:01:33,880
‫אתה יכול.‬

28
00:01:35,240 --> 00:01:36,080
‫אמרתי.‬

29
00:01:40,840 --> 00:01:43,480
‫כן, הרעש הבלתי נמנע,‬

30
00:01:43,480 --> 00:01:45,880
‫שהפך אותו לספיישל הכי נצפה של השנה, אז...‬

31
00:01:47,320 --> 00:01:48,240
‫למדתי לקח.‬

32
00:01:49,640 --> 00:01:51,000
‫לא, באמת למדתי לקח,‬

33
00:01:51,000 --> 00:01:54,480
‫ולכן אני אהיה "ווק" מעכשיו.‬

34
00:01:55,080 --> 00:01:57,120
‫הגיע הזמן. אני מצטער.‬

35
00:01:57,120 --> 00:01:58,120
‫אני באמת "ווק".‬

36
00:01:58,120 --> 00:02:01,920
‫ועכשיו שאני "ווק", קודם כול‬
‫עליי לשנות את הביוגרפיה שלי בטוויטר.‬

37
00:02:01,920 --> 00:02:04,880
‫כי כרגע היא פשוט רשימה‬
‫של שמות התוכניות שיצרתי.‬

38
00:02:04,880 --> 00:02:08,640
‫אבל עכשיו שאני "ווק",‬
‫אני צריך להוסיף את המילה "אנטי-פשיסט",‬

39
00:02:09,920 --> 00:02:11,920
‫כדי שאנשים ידעו שאני לא פשיסט,‬

40
00:02:11,920 --> 00:02:14,840
‫כי זו בעיה גדולה בימינו.‬

41
00:02:15,640 --> 00:02:19,440
‫אנשים פונים אליך ושואלים,‬
‫"ריק, יצא לך להכניס עיתונאים לכלא?"‬

42
00:02:19,440 --> 00:02:21,720
‫אני עונה, "לא". הם עונים, "מעניין".‬

43
00:02:23,400 --> 00:02:26,360
‫הם שואלים, "הרגת יהודים בתאי גזים?"‬
‫אני עונה, "לא".‬

44
00:02:26,360 --> 00:02:29,280
‫והם אומרים, "תוסיף את זה לביוגרפיה,‬
‫דביל מזדיין".‬

45
00:02:37,000 --> 00:02:38,680
‫אז, כן, אני לא פשיסט.‬

46
00:02:38,680 --> 00:02:42,600
‫זה מוזר להצהיר שאתה לא פשיסט, נכון?‬
‫אנחנו פשוט מניחים.‬

47
00:02:42,600 --> 00:02:45,240
‫לא הייתם ניגשים למישהו ברחוב ואומרים לו.‬

48
00:02:45,240 --> 00:02:47,240
‫"דרך אגב, אני לא פשיסט."‬

49
00:02:47,800 --> 00:02:49,480
‫זה כאילו שהם מוחים יותר מדי.‬

50
00:02:49,480 --> 00:02:52,560
‫זה כמו להיכנס לבית ספר‬
‫ולומר, "אני לא פדופיל.‬

51
00:02:52,560 --> 00:02:58,880
‫"אז תשכחו שבכלל אמרתי את זה.‬
‫לא יקרה כלום לילדים האלה שמתרוצצים סביבי.‬

52
00:02:59,760 --> 00:03:04,280
‫"מבחינתי הם יכולים להתרוצץ בעירום.‬
‫אני לא פדופיל, אז..."‬

53
00:03:08,560 --> 00:03:12,920
‫המילה "פשיסט" השתנתה. בעבר, משמעות המילה‬

54
00:03:12,920 --> 00:03:16,080
‫הייתה חבר במשטר רודני ימני קיצוני‬

55
00:03:16,080 --> 00:03:20,600
‫שמשתמש במיליטריזם ובאלימות‬
‫כדי לדכא את זכויות הפרט.‬

56
00:03:20,600 --> 00:03:24,800
‫כיום, משמעות המילה "פשיסט"‬
‫יכולה להיות "אהבתי ציוץ של ג'ו רוגן".‬

57
00:03:24,800 --> 00:03:26,160
‫אז...‬

58
00:03:26,800 --> 00:03:28,880
‫מילים משתנות, כן?‬

59
00:03:28,880 --> 00:03:32,160
‫וזה אחת מהסיבות שאני אהפוך ל"ווק".‬

60
00:03:32,160 --> 00:03:35,320
‫מילים משתנות, ואני לא רוצה להישאר מאחור.‬

61
00:03:35,320 --> 00:03:38,760
‫אני לא רוצה להיות בסוף‬
‫כמו סבא שלי בשנות ה-70.‬

62
00:03:38,760 --> 00:03:41,840
‫הוא אמר דברים כמו "צבעוניים" ו"קווירים".‬

63
00:03:42,400 --> 00:03:46,280
‫למרות שהמילה "קוויר" היא בסדר עכשיו, אז...‬

64
00:03:46,800 --> 00:03:49,760
‫אם מחכים מספיק,‬
‫זה פשוט מסתובב בחזרה לנקודת ההתחלה.‬

65
00:03:50,960 --> 00:03:53,360
‫לדעתי, פשוט צריך סבלנות.‬

66
00:03:55,000 --> 00:03:56,960
‫אז אפשר להשתמש במילה "קוויר".‬

67
00:03:56,960 --> 00:04:00,120
‫עדיין אסור להשתמש בה כשם עצם,‬
‫אלא רק כשם תואר.‬

68
00:04:00,120 --> 00:04:02,440
‫אי אפשר לפנות למישהו ולהגיד, "אתה קוויר",‬

69
00:04:02,440 --> 00:04:05,400
‫אבל אפשר לומר,‬
‫"שמעת על דארן? הוא קוויר עכשיו".‬

70
00:04:08,880 --> 00:04:10,960
‫אם אתה בטוח שדארן הוא מתרומם.‬

71
00:04:12,760 --> 00:04:15,440
‫אתה לא יכול ללכלך על דארן סתם ככה.‬

72
00:04:15,440 --> 00:04:16,800
‫מבינים?‬

73
00:04:16,800 --> 00:04:21,120
‫אפשר לתבוע אותך במדינה הזאת‬
‫על כך שאמרת על מישהו שהוא גיי כשהוא לא,‬

74
00:04:21,120 --> 00:04:22,440
‫שזה חוק הומופובי.‬

75
00:04:22,440 --> 00:04:24,880
‫אי אפשר לתבוע אותך על ההפך.‬

76
00:04:24,880 --> 00:04:28,640
‫אי אפשר לתבוע אותך‬
‫על כך שאמרת שמישהו לא גיי כשהוא באמת כזה,‬

77
00:04:28,640 --> 00:04:31,600
‫וזה נראה לא הוגן, נכון?‬

78
00:04:31,600 --> 00:04:34,440
‫אני יכול לגשת‬
‫לגיי הכי גדול בבריטניה ולומר,‬

79
00:04:34,440 --> 00:04:36,720
‫"טוב, אלטון". כן?‬

80
00:04:38,480 --> 00:04:41,160
‫הוא יאהב את זה. הוא פאקינג ימות על זה.‬

81
00:04:41,840 --> 00:04:45,520
‫אם זה הקטע שלך,‬
‫אתה רוצה להיות בראש הערמה כמו שאומרים.‬

82
00:04:45,520 --> 00:04:46,440
‫נכון?‬

83
00:04:50,680 --> 00:04:53,160
‫אני אגיד, "טוב, אלטון". הוא יגיד, "כן".‬
‫ואני אגיד,‬

84
00:04:53,160 --> 00:04:55,200
‫"חה, חה.‬

85
00:04:55,720 --> 00:04:58,080
‫"חה, חה. אתה לא גיי."‬

86
00:04:58,760 --> 00:05:02,160
‫הוא היה אומר,‬
‫"בטח שאני גיי. אני אתבע אותך!"‬

87
00:05:02,160 --> 00:05:04,120
‫הייתי אומר, "אתה לא יכול".‬

88
00:05:04,640 --> 00:05:07,560
‫הוא היה אומר, "שתדע, אני באמת גיי".‬
‫"אני לא מאמין לך".‬

89
00:05:07,560 --> 00:05:10,960
‫הוא היה אומר, "אם אתה לא מאמין,‬
‫בוא אליי הביתה ותראה מה אני עושה".‬

90
00:05:15,400 --> 00:05:17,960
‫כמובן, המילה "קוויר" השתנתה.‬

91
00:05:17,960 --> 00:05:21,560
‫שוב, בעבר, משמעות המילה "קוויר" הייתה‬

92
00:05:21,560 --> 00:05:25,600
‫מישהו שנמשך לבני המין שלו.‬

93
00:05:25,600 --> 00:05:26,680
‫גבר גיי.‬

94
00:05:26,680 --> 00:05:31,440
‫היום, המילה "קוויר"‬
‫יכולה לתאר גבר סטרייט שרוצה קצת תשומת לב.‬

95
00:05:35,280 --> 00:05:37,920
‫"אני קוויר עכשיו." "באמת?"‬

96
00:05:37,920 --> 00:05:42,760
‫"כן, אני ממש קוויר עכשיו. באמת."‬

97
00:05:42,760 --> 00:05:45,920
‫"באמת?" "כן." "מה לגבי החברה שלך?"‬

98
00:05:45,920 --> 00:05:48,400
‫"כן, גם היא קווירית. אנחנו פשוט..."‬

99
00:05:48,880 --> 00:05:51,160
‫"אנחנו פשוט שני קווירים‬
‫שעושים קווירינג זה לזה."‬

100
00:05:53,320 --> 00:05:55,360
‫"תמצוץ זין." "לא."‬

101
00:05:56,840 --> 00:05:58,120
‫"כמו שחשבתי."‬

102
00:05:59,280 --> 00:06:03,160
‫"אני לא כזה קוויר." "איזה מין קוויר אתה?"‬

103
00:06:03,160 --> 00:06:04,600
‫"צבעתי את השיער בכחול."‬

104
00:06:05,920 --> 00:06:08,880
‫"גם סבתא שלי,‬
‫והיא הייתה מטורפת על זרגים, אז...‬

105
00:06:09,880 --> 00:06:11,200
‫"על מה אתה מדבר?"‬

106
00:06:14,720 --> 00:06:16,440
‫אין לי שום ראיות לכך.‬

107
00:06:17,720 --> 00:06:19,880
‫מעולם לא ניהלנו את השיחה הזאת.‬

108
00:06:22,920 --> 00:06:25,440
‫אני מדבר על שינוי משמעות של מילים.‬

109
00:06:25,440 --> 00:06:27,360
‫כמו המילה "נכה".‬

110
00:06:27,360 --> 00:06:30,400
‫שוב, בעבר, זה היה המונח התקין פוליטית,‬

111
00:06:30,400 --> 00:06:33,720
‫המונח הכוללני שנועד לתאר צולעים וכאלה, כן?‬

112
00:06:35,320 --> 00:06:38,040
‫אבל אז הם אמרו,‬
‫"אנחנו רוצים להיות בעלי מוגבלויות".‬

113
00:06:38,040 --> 00:06:41,840
‫הם לא רצו להיות בעלי מוגבלויות. הם אמרו...‬

114
00:06:43,480 --> 00:06:46,200
‫הם אמרו, "אנחנו רוצים‬
‫שיפנו אלינו כ'בעלי מוגבלויות'.‬

115
00:06:46,200 --> 00:06:49,560
‫"אנחנו לא אוהבים את המונח 'נכים'.‬
‫אל תשתמשו בו. תגידו 'בעלי מוגבלויות'."‬

116
00:06:49,560 --> 00:06:50,760
‫ואנחנו הסכמנו.‬

117
00:06:50,760 --> 00:06:54,360
‫זה נהדר. תגידו לי מהם הכללים.‬
‫אני קפדן כשמדובר בכללים.‬

118
00:06:54,360 --> 00:06:57,480
‫אם הייתי על החוף‬
‫ואישה הייתה באה בריצה ואומרת,‬

119
00:06:57,480 --> 00:07:02,480
‫"הצילו! הפעוט הנכה שלי טובע!"‬
‫הייתי אומר, "סליחה, מה שלך? מה?"‬

120
00:07:03,400 --> 00:07:05,920
‫"הפעוט הנכה שלי טובע, והוא לא יודע לשחות."‬

121
00:07:05,920 --> 00:07:09,560
‫"רגע. את מתכוונת‬
‫שהפעוט בעל המוגבלות שלך טובע?"‬

122
00:07:09,560 --> 00:07:11,440
‫"כן". הייתי אומר, "הבנתי, אז..."‬

123
00:07:11,440 --> 00:07:12,400
‫מת.‬

124
00:07:12,920 --> 00:07:13,760
‫מת.‬

125
00:07:14,320 --> 00:07:17,200
‫בזבזתי יותר מדי זמן בלהיות "ווק", נכון?‬

126
00:07:20,440 --> 00:07:22,640
‫אני "ווק" עכשיו, ואני יכול להוכיח את זה.‬

127
00:07:22,640 --> 00:07:25,480
‫הנה. אני אוהב מהגרים לא חוקיים.‬

128
00:07:25,480 --> 00:07:30,440
‫כן, תגידו מה שתגידו.‬
‫לפעמים אני נוסע להעביר את היום בדובר.‬

129
00:07:30,440 --> 00:07:33,200
‫אני משקיף על הים,‬

130
00:07:33,200 --> 00:07:36,080
‫אני מחפש סירה,‬
‫ואני רואה דוגית עם כ-60 מהם.‬

131
00:07:36,080 --> 00:07:38,120
‫אני אומר, "בואו הנה".‬

132
00:07:38,640 --> 00:07:42,160
‫אני מושך אותם לחוף.‬
‫אני אומר, "קודם נשים וילדים".‬

133
00:07:42,160 --> 00:07:46,640
‫"אין נשים וילדים."‬
‫"רק אתם, חבר'ה? בואו חבר'ה."‬

134
00:07:50,320 --> 00:07:54,440
‫אם אני מגיע לשם ואין שום סירה,‬
‫אני ממש מאוכזב. אני לא...‬

135
00:07:55,040 --> 00:07:58,560
‫אני פשוט משוטט לי בעיר, עומד ליד הרמזורים‬

136
00:07:58,560 --> 00:08:01,040
‫ומחכה שמשאית גדולה תעצור מולי.‬

137
00:08:01,040 --> 00:08:05,080
‫אני מסתכל מתחתיה,‬
‫ויש שם בחור שנאחז שם ככה.‬

138
00:08:05,080 --> 00:08:08,080
‫אני שואל, "לאן אתה מנסה להגיע?"‬
‫הוא עונה, "לבית של גארי ליניקר".‬

139
00:08:08,080 --> 00:08:09,600
‫אני אומר, "זה שם בהמשך".‬

140
00:08:15,600 --> 00:08:16,440
‫כן.‬

141
00:08:17,200 --> 00:08:20,400
‫זין על גבולות.‬
‫אנחנו לא צריכים גבולות, נכון?‬

142
00:08:20,400 --> 00:08:23,120
‫תהיו כמו הוויקינגים.‬
‫לא היה אכפת להם מגבולות.‬

143
00:08:23,120 --> 00:08:25,240
‫יש בי דם ויקינגים.‬

144
00:08:25,240 --> 00:08:27,680
‫בכולנו יש, בגלל כל מעשי האונס שהם ביצעו.‬

145
00:08:30,320 --> 00:08:34,240
‫אומרים שזה היה אונס וביזה,‬
‫אבל אני חושב שזה היה בעיקר בשביל האונס.‬

146
00:08:34,760 --> 00:08:38,120
‫אני חושב שהם הוסיפו‬
‫את עניין הביזה בשביל הנשים.‬

147
00:08:38,120 --> 00:08:40,280
‫הם אמרו, "אנחנו יוצאים לבריטניה".‬

148
00:08:40,280 --> 00:08:42,840
‫"למה?" "רק כדי לבזוז קצת."‬

149
00:08:46,520 --> 00:08:47,640
‫"רק כדי לבזוז?"‬

150
00:08:47,640 --> 00:08:49,560
‫"רק כדי לבזוז, מותק."‬

151
00:08:52,280 --> 00:08:54,600
‫"בסדר. למה אתה חובש את כובע האונס שלך?"‬

152
00:08:58,160 --> 00:08:59,920
‫המופע הזה נקרא "ארמגדון",‬

153
00:08:59,920 --> 00:09:02,440
‫והוא עוסק באופן שבו לדעתי האנושות תסתיים,‬

154
00:09:02,440 --> 00:09:04,600
‫כי יש רשימה ארוכה של אפשרויות.‬

155
00:09:04,600 --> 00:09:06,800
‫אנחנו על פי תהום.‬

156
00:09:06,800 --> 00:09:13,360
‫זה יכול להיות כל דבר,‬
‫מהתחממות גלובלית, התפשטות של מגפה,‬

157
00:09:14,120 --> 00:09:17,120
‫מלחמה גרעינית, הטיפשות שלנו, בעצם.‬

158
00:09:17,120 --> 00:09:20,560
‫כי אנחנו נעשים טיפשים יותר כמין.‬
‫אין ספק בכך.‬

159
00:09:20,560 --> 00:09:24,560
‫עכשיו אפשר לעשות‬
‫קורס אוניברסיטאי ב"טיילור סוויפט".‬

160
00:09:25,200 --> 00:09:28,760
‫כמה פאקינג נמוך אפשר לרדת מבחינה אקדמית?‬

161
00:09:28,760 --> 00:09:32,520
‫יש מכון בלונדון‬
‫שנקרא "בית הספר לסידור פרחים".‬

162
00:09:32,520 --> 00:09:35,360
‫לא האמנתי כשעברתי ליד זה.‬
‫"בית הספר לסידור..."‬

163
00:09:35,360 --> 00:09:37,920
‫הבטתי פנימה, וראיתי אנשים מקשיבים להרצאה.‬

164
00:09:37,920 --> 00:09:41,320
‫סידור פרחים! אימא שלי‬
‫נהגה לקטוף פרחים מהגינה מדי יום,‬

165
00:09:41,320 --> 00:09:43,680
‫ושמה אותם באגרטלים ברחבי הבית.‬

166
00:09:43,680 --> 00:09:48,440
‫בשום שלב לא היה מישהו שבא ושאל,‬
‫"מי המזדיינת הלא מוסמכת שעשתה את זה?"‬

167
00:09:53,880 --> 00:09:57,560
‫כן, כדור הארץ בבלגן נוראי וזו אשמתי.‬
‫הדור שלי אשם.‬

168
00:09:57,560 --> 00:10:00,360
‫והדור הקודם, דור הבומרס,‬

169
00:10:00,360 --> 00:10:02,920
‫שעם כריתת היערות ודלקי המאובנים שלהם‬

170
00:10:02,920 --> 00:10:06,680
‫הרסו את שכבת האוזון,‬
‫העלו את הטמפרטורה בכמה מעלות.‬

171
00:10:06,680 --> 00:10:11,520
‫אז טפילים, חיידקים‬
‫ומגיפות שעוברות מחיות לבני אדם‬

172
00:10:11,520 --> 00:10:13,480
‫צפויים להחמיר יותר ויותר.‬

173
00:10:13,480 --> 00:10:15,480
‫אם אתה בן 20 עכשיו,‬

174
00:10:15,480 --> 00:10:20,120
‫גיל העמידה שלך יהיה שונה מאוד משלי.‬
‫היו לי את 60 שנות הציוויליזציה הכי טובות.‬

175
00:10:20,120 --> 00:10:23,080
‫אבל אם אתה בן 20 עכשיו, בעוד 40 שנה,‬

176
00:10:23,080 --> 00:10:26,200
‫אתה תהיה בבית שלך, עוטה מסכה...‬

177
00:10:26,960 --> 00:10:27,840
‫ובוכה.‬

178
00:10:30,760 --> 00:10:32,520
‫כמו שעושים עכשיו בגלל בדיחות.‬

179
00:10:41,040 --> 00:10:42,920
‫אני לא אהיה בסביבה לראות את זה,‬

180
00:10:42,920 --> 00:10:46,160
‫אבל אני אבזבז את כל ההון שלי מעכשיו‬
‫על מטוסים פרטיים‬

181
00:10:46,160 --> 00:10:48,440
‫כדי לוודא שזה פאקינג יקרה.‬

182
00:10:51,920 --> 00:10:55,920
‫אנחנו נהיה הדור הראשון‬
‫שהדורות הבאים יקנאו בו.‬

183
00:10:55,920 --> 00:10:58,080
‫כי היה לנו את הכול, ואנחנו מנצלים את הכול.‬

184
00:10:58,080 --> 00:11:02,000
‫אנחנו מנצלים את כל המים המתוקים.‬
‫אנחנו מנצלים את כל דלקי המאובנים.‬

185
00:11:02,000 --> 00:11:04,360
‫כשבוחנים את ההיסטוריה,‬
‫אנו נוטים לרחם על בני האדם.‬

186
00:11:04,360 --> 00:11:08,520
‫אתה אומר, "איך הם חיו ככה? איך הם התניידו?‬

187
00:11:08,520 --> 00:11:10,520
‫"לא היו להם שירותים בתוך הבית."‬

188
00:11:10,520 --> 00:11:13,160
‫לי יש תשעה שירותים בבית.‬

189
00:11:14,960 --> 00:11:17,800
‫לפעמים אני סתם מוריד את המים בכולם‬
‫בשביל הצחוקים.‬

190
00:11:19,240 --> 00:11:20,800
‫רק כדי שבעוד 40 שנה‬

191
00:11:20,800 --> 00:11:23,200
‫גרטה טונברי תצטרך לחרבן מחלון.‬

192
00:11:28,280 --> 00:11:31,640
‫יש לי 28 רדיאטורים לחימום.‬
‫הם תמיד על העוצמה המרבית.‬

193
00:11:32,160 --> 00:11:34,680
‫ואז אני מכוון את המזגן על העוצמה המרבית,‬

194
00:11:34,680 --> 00:11:37,920
‫ואז הטמפרטורה מתאזנת על 20 מעלות.‬

195
00:11:37,920 --> 00:11:40,160
‫זה נעים. החתולה אוהבת את זה ככה.‬

196
00:11:40,160 --> 00:11:43,200
‫היא אוהבת שזה על 20 מעלות,‬
‫ואני מפנק את החתולה שלי.‬

197
00:11:44,120 --> 00:11:45,680
‫אני אוהב חתולים. אני נהנה ממנה.‬

198
00:11:45,680 --> 00:11:48,280
‫חתולים הם נהדרים, אבל אם נותנים להם לצאת,‬

199
00:11:48,280 --> 00:11:50,640
‫הם מביאים הביתה דברים מגעילים.‬

200
00:11:50,640 --> 00:11:54,080
‫בשבוע שעבר, החתולה שלי‬
‫הביאה הביתה תושב ליברפול עם הרפס.‬

201
00:11:56,040 --> 00:11:59,120
‫הוא לא היה מת לגמרי,‬
‫אז נאלצתי לתפוס אותו ברגליים‬

202
00:11:59,120 --> 00:12:01,240
‫ולהטיח את הראש שלו בשולחן.‬

203
00:12:06,720 --> 00:12:09,440
‫למי אכפת? אם האנושות תימחק היום,‬

204
00:12:09,440 --> 00:12:12,360
‫כדור הארץ יחזור להיות גן עדן‬
‫בתוך כמה מאות שנים.‬

205
00:12:12,360 --> 00:12:15,120
‫אם לא יהיו עוד דבורים, נהפוך למדבר לנצח.‬

206
00:12:15,120 --> 00:12:16,760
‫אנחנו לא כאלה חשובים.‬

207
00:12:16,760 --> 00:12:19,760
‫אנחנו רק זן של קוף נרקיסיסטי.‬

208
00:12:19,760 --> 00:12:23,440
‫יש אנשים ברשתות החברתיות‬
‫שמתעצבנים כשאני אומר שאנחנו קופים.‬

209
00:12:23,440 --> 00:12:25,680
‫אתם יודעים, טיפוסים דתיים, אמריקאים.‬

210
00:12:27,880 --> 00:12:29,120
‫בחור אחד כתב לי,‬

211
00:12:29,120 --> 00:12:31,600
‫"דבר בשם עצמך. אני לא קוף."‬

212
00:12:31,600 --> 00:12:33,760
‫כתבתי בחזרה, "אתה כן. כולנו קופים".‬

213
00:12:33,760 --> 00:12:37,400
‫הוא אמר, "לא. מה הגורילות השיגו?‬
‫אנחנו הלכנו על הירח".‬

214
00:12:37,400 --> 00:12:40,400
‫עניתי לו, "מה זאת אומרת 'אנחנו'?‬
‫אתה לא עשית כלום.‬

215
00:12:41,680 --> 00:12:43,360
‫"טעית באיות המילה 'ירח'."‬

216
00:12:46,560 --> 00:12:50,400
‫זה מוזר כשאנשים‬
‫זוקפים לזכותם הישגים של כל המין האנושי,‬

217
00:12:50,400 --> 00:12:52,880
‫כי זה מה שקידם את הציוויליזציה,‬

218
00:12:52,880 --> 00:12:54,680
‫כמה גאונים לאורך הדרך.‬

219
00:12:54,680 --> 00:12:58,520
‫יש שמונה מיליארד אנשים על הכוכב הזה.‬
‫רובנו לא עושים כלום.‬

220
00:12:58,520 --> 00:13:00,280
‫אנחנו אוכלים, מחרבנים ומתים.‬

221
00:13:00,840 --> 00:13:03,000
‫אם מטאור היה בדרכו לכדור הארץ‬

222
00:13:03,000 --> 00:13:04,400
‫שצפוי היה להרוס אותו,‬

223
00:13:04,400 --> 00:13:06,880
‫ארבעה מיליארד אנשים היו יורדים על ברכיהם‬

224
00:13:06,880 --> 00:13:10,720
‫ומתפללים לאל שלהם,‬
‫וכמה מאות מדענים היו מחפשים דרך‬

225
00:13:10,720 --> 00:13:13,040
‫להביא את ברוס ויליס לשם כדי שיעצור אותו.‬

226
00:13:14,760 --> 00:13:16,920
‫תפילה היא רעיון תמוה בעיניי.‬

227
00:13:17,560 --> 00:13:19,080
‫אני לא מבין איך אלוהים מחליט.‬

228
00:13:19,080 --> 00:13:22,320
‫המון אנשים מתפללים בבת אחת‬
‫כדי לבקש דברים שונים.‬

229
00:13:22,320 --> 00:13:26,520
‫האם הרעיון הטוב ביותר מנצח,‬
‫או שזו החלטה דמוקרטית?‬

230
00:13:26,520 --> 00:13:30,800
‫כלומר, האם הוא בוחן כל עניין וחושב,‬
‫"טוב. הצבעות נגד ובעד".‬

231
00:13:30,800 --> 00:13:33,720
‫אם זו החלטה דמוקרטית, אנחנו בצרות.‬
‫אנחנו מדינה זעירה.‬

232
00:13:33,720 --> 00:13:36,520
‫בפעם הבאה שתהיה אזהרת שיטפונות‬
‫בדרום-מערב אנגליה,‬

233
00:13:36,520 --> 00:13:38,880
‫אם כולנו נגיד, "מקווים שכולם בסדר",‬

234
00:13:38,880 --> 00:13:41,720
‫ואז כל תושבי סין יגידו, "זין על בריסטול..."‬

235
00:13:45,200 --> 00:13:46,840
‫יש מיליארד מהם, נכון?‬

236
00:13:47,960 --> 00:13:49,440
‫עוד על סין בהמשך.‬

237
00:13:55,080 --> 00:13:58,440
‫כן, תפילות תמיד נראו בעיניי מוזרות למדי.‬

238
00:13:58,440 --> 00:14:03,200
‫למשל, אם אני פוגש חבר או שכן,‬
‫ואני יודע שיש לו ילד קטן,‬

239
00:14:03,200 --> 00:14:05,440
‫ואני שואל, "מה שלומו?"‬

240
00:14:05,440 --> 00:14:09,040
‫והוא אומר, "לא טוב. הוא בטיפול נמרץ.‬

241
00:14:09,560 --> 00:14:12,920
‫"לא ברור אם הוא יתגבר על זה,‬
‫אבל אני מתפלל בכל לילה."‬

242
00:14:12,920 --> 00:14:14,560
‫מה שאני עושה כניסוי...‬

243
00:14:20,880 --> 00:14:22,200
‫אני הולך הביתה,‬

244
00:14:22,200 --> 00:14:24,720
‫ומתפלל פעמיים שהוא לא יתגבר על זה.‬

245
00:14:28,840 --> 00:14:30,120
‫אני לא עושה את זה.‬

246
00:14:33,360 --> 00:14:37,080
‫בנימה רצינית, עשיתי הרבה‬
‫סרטוני הודעות לאחרונה‬

247
00:14:37,080 --> 00:14:38,760
‫לילדים שחולים במחלה סופנית.‬

248
00:14:39,400 --> 00:14:41,480
‫רק אם הם מבקשים, מן הסתם.‬

249
00:14:43,200 --> 00:14:45,880
‫אני לא מתפרץ לבתי חולים‬
‫ואומר, "תתעורר, קירח.‬

250
00:14:47,800 --> 00:14:50,160
‫"תראה, אני עושה טוורקינג בטיקטוק. תראה."‬

251
00:14:52,600 --> 00:14:54,960
‫לא. עשיתי הרבה סרטונים כאלה במהלך המגפה.‬

252
00:14:54,960 --> 00:14:57,800
‫אני מניח שזה נועד‬
‫לאנשים שלא יכלו לפגוש את משפחותיהם.‬

253
00:14:57,800 --> 00:15:01,640
‫זה היה דרך עמותת "משאלת לב".‬
‫מכירים אותם? הם נהדרים.‬

254
00:15:01,640 --> 00:15:03,760
‫הם מגשימים משאלות לילדים גוססים,‬

255
00:15:03,760 --> 00:15:07,240
‫ואני תמיד מסכים כשמבקשים,‬
‫ומתחיל את הסרטון באותן מילים.‬

256
00:15:07,240 --> 00:15:09,520
‫אני שואל, "למה לא ביקשת להחלים?‬

257
00:15:13,880 --> 00:15:15,560
‫"אתה פאקינג מפגר בנוסף לכך?"‬

258
00:15:19,320 --> 00:15:21,040
‫גם את זה אני לא עושה, בסדר?‬

259
00:15:21,600 --> 00:15:23,720
‫אלה בדיחות, בסדר?‬

260
00:15:23,720 --> 00:15:27,880
‫אני בכלל לא משתמש‬
‫במילה שמתחילה במ"ם בחיים האמיתיים.‬

261
00:15:27,880 --> 00:15:30,240
‫"הרגע השתמשת בה." "כן, בבדיחה.‬

262
00:15:30,240 --> 00:15:33,200
‫"אלה לא החיים האמיתיים, נכון?‬
‫אני משחק תפקיד."‬

263
00:15:33,200 --> 00:15:36,520
‫"נשמעת די משכנע." "כן, כי אני טוב בזה."‬

264
00:15:38,240 --> 00:15:40,600
‫לא היית מאשים מישהו מתחום אמנות אחר.‬

265
00:15:40,600 --> 00:15:44,320
‫לא היית אומר לסר אנתוני הופקינס,‬
‫"ראיתי אותך ב'שתיקת הכבשים'.‬

266
00:15:44,320 --> 00:15:48,640
‫"אז אתה קניבל, מה?" "לא, גילמתי תפקיד."‬

267
00:15:49,720 --> 00:15:51,520
‫"זה היה נראה די משכנע." "כן".‬

268
00:15:52,760 --> 00:15:55,840
‫הוא טוב בזה, ואני טוב בזה,‬
‫ולכן אני עושה זאת היטב.‬

269
00:15:55,840 --> 00:15:58,320
‫תארו לעצמכם שהייתי בא הנה‬
‫ועושה דברים לא טוב במיוחד,‬

270
00:15:58,320 --> 00:15:59,680
‫כדי שתדעו שאני מתבדח.‬

271
00:15:59,680 --> 00:16:01,040
‫זה יהיה פאקינג מפגר.‬

272
00:16:05,640 --> 00:16:10,880
‫מישהו טרח לשאול את הדולפינים‬
‫אם זה בסדר מבחינתם לשחות עם ילדים גוססים?‬

273
00:16:11,400 --> 00:16:13,880
‫מבינים? כי אין מצב שהם נהנים מזה.‬

274
00:16:13,880 --> 00:16:15,200
‫הם שם במים,‬

275
00:16:15,200 --> 00:16:19,480
‫ופתאום מישהו זורק עליהם‬
‫ערימה שלמה של נערים חיוורים שמתעוותים להם.‬

276
00:16:20,200 --> 00:16:24,560
‫והדולפין כזה, "מה זה, לעזאזל? אלוהים".‬

277
00:16:26,080 --> 00:16:28,040
‫"תן לו לעשות את זה." "מה לעזאזל?"‬

278
00:16:29,000 --> 00:16:30,200
‫"כולם גוססים."‬

279
00:16:30,200 --> 00:16:33,480
‫"ממה? ההוא תקע את האצבעות שלו‬
‫בפתח הנשיפה שלי."‬

280
00:16:35,640 --> 00:16:38,840
‫"לא נשאר לו עוד הרבה זמן."‬
‫"גם לי לא אם לא אוכל לנשום."‬

281
00:16:44,400 --> 00:16:47,560
‫זה עצוב מאוד, אבל כולנו מתים.‬

282
00:16:47,560 --> 00:16:50,000
‫כולנו יודעים שאנחנו נמות, וכולנו מתים,‬

283
00:16:50,000 --> 00:16:53,040
‫אז לא משנה אם נמות בזה אחר זה,‬

284
00:16:53,040 --> 00:16:55,480
‫או כולנו בבת אחת בארמגדון אחד גדול.‬

285
00:16:55,480 --> 00:16:57,760
‫התוצאה היא שיום אחד כולנו נמות,‬

286
00:16:57,760 --> 00:16:59,480
‫וכולנו נהיה מתים לנצח.‬

287
00:16:59,480 --> 00:17:01,520
‫הספקתי להיות בהרבה לוויות.‬

288
00:17:01,520 --> 00:17:04,800
‫כשאתה חי עד גיל מבוגר,‬
‫אתה מכיר הרבה אנשים, והם מתים.‬

289
00:17:04,800 --> 00:17:07,680
‫אין לי בעיה עם לוויות, כי זה הסוף.‬

290
00:17:07,680 --> 00:17:09,720
‫אתם מבינים? אני שונא חתונות.‬

291
00:17:10,200 --> 00:17:13,840
‫לעזאזל. כל כך הרבה תקווה. אתם מבינים?‬

292
00:17:14,560 --> 00:17:16,440
‫והם תלותיים ויהירים.‬

293
00:17:16,440 --> 00:17:20,520
‫הם שואלים, "אנחנו מתחתנים,‬
‫רוצה לבוא ולהסתכל עלינו במשך 12 שעות?"‬

294
00:17:20,520 --> 00:17:22,160
‫"לא. לעזאזל, לא."‬

295
00:17:23,400 --> 00:17:25,280
‫אפילו ההזמנה יהירה.‬

296
00:17:25,280 --> 00:17:27,960
‫היא מנוסחת כמו צו מלכותי.‬
‫"מתכבדים להזמינכם..."‬

297
00:17:27,960 --> 00:17:30,720
‫זה לא כבוד.‬
‫אני לא רוצה לבוא לחתונה המחורבנת שלכם.‬

298
00:17:30,720 --> 00:17:31,640
‫אתם מבינים?‬

299
00:17:32,680 --> 00:17:36,480
‫ואז אתה אומר, "בסדר. כן. מתי זה?"‬
‫הם עונים, "בעוד שנתיים".‬

300
00:17:37,440 --> 00:17:39,880
‫הם יודעים שאין לך תירוץ לעוד שנתיים.‬

301
00:17:40,960 --> 00:17:44,160
‫אז נותר לך לקוות שאחד מהם ימות. מבינים?‬

302
00:17:44,800 --> 00:17:47,800
‫אז אתה אומר, "כן, אני אגיע. איפה זה יהיה?"‬

303
00:17:47,800 --> 00:17:50,200
‫והם אומרים, "הודו". "לכו תזדיינו!"‬

304
00:17:51,200 --> 00:17:53,920
‫אני לא אקבל זריקות‬
‫בשביל מניאקים משעממים כמוכם.‬

305
00:17:55,360 --> 00:17:57,720
‫יש לי משפחה גדולה, משפחה מורחבת גדולה.‬

306
00:17:57,720 --> 00:18:00,480
‫תמיד מישהו מתחתן.‬
‫הם יודעים שלא חסר לי מזומן,‬

307
00:18:00,480 --> 00:18:04,520
‫אז אני כבר לא יכול לתת ערכת תה.‬
‫הם מצפים שאקנה להם את הבית הראשון שלהם.‬

308
00:18:06,320 --> 00:18:08,680
‫יש לי משפחה גדולה,‬
‫כי יש לי אחים ואחיות גדולים.‬

309
00:18:08,680 --> 00:18:10,880
‫לכל אחד יש ילדים, ולילדים שלהם יש ילדים,‬

310
00:18:10,880 --> 00:18:14,800
‫ולילדים שלהם יש המון ילדים,‬
‫כי אנחנו בעיקרון פשוטי עם.‬

311
00:18:15,320 --> 00:18:18,160
‫יש תינוק חדש בכל חג מולד.‬
‫זו אחת מהמשפחות האלה.‬

312
00:18:18,160 --> 00:18:19,440
‫כל הבית מלא באנשים,‬

313
00:18:19,440 --> 00:18:22,080
‫אני שואל, "של מי זה? שלך? כל הכבוד".‬

314
00:18:22,080 --> 00:18:24,640
‫אני לא מכיר אותו‬
‫ואני לא מכיר אותה. מבינים?‬

315
00:18:25,200 --> 00:18:27,840
‫אבל בשנים האחרונות‬

316
00:18:27,840 --> 00:18:31,680
‫פגשתי כל אחד בנפרד, בפרטיות,‬

317
00:18:31,680 --> 00:18:36,120
‫ואמרתי לכל אחד‬
‫שאני משאיר את כל ההון שלי רק לו,‬

318
00:18:36,840 --> 00:18:38,280
‫אבל ביקשתי שישמור את זה בסוד.‬

319
00:18:38,280 --> 00:18:39,680
‫אז כולם אוהבים אותי.‬

320
00:18:40,480 --> 00:18:41,640
‫אני לא כותב צוואה,‬

321
00:18:41,640 --> 00:18:44,440
‫אז הלוויה שלי תהיה מרחץ דמים.‬

322
00:18:49,120 --> 00:18:52,680
‫אני בגיל שבו אנשים שואלים‬
‫איך אני מתכנן שתיראה הלוויה שלי.‬

323
00:18:52,680 --> 00:18:55,240
‫אפילו עיתונאים שואלים,‬
‫"איך תהיה הלוויה?" אני אומר,‬

324
00:18:55,240 --> 00:18:57,600
‫"אני לא מתכנן אותה." "לא?" "לא, זה מדכא.‬

325
00:18:57,600 --> 00:19:00,720
‫"וגם לא אכפת לי. אני אהיה מת."‬
‫"לא אכפת לך מה חושבים עליך?"‬

326
00:19:00,720 --> 00:19:01,920
‫"לא, אני אהיה מת."‬

327
00:19:01,920 --> 00:19:04,080
‫"מה עם המורשת שלך?" "זין על המורשת שלי."‬

328
00:19:04,080 --> 00:19:05,680
‫אתה לא יכול לתכנן את המורשת שלך.‬

329
00:19:05,680 --> 00:19:09,040
‫אני חושב על כל האנשים‬
‫שמתו במחשבה שיאהבו אותם לנצח.‬

330
00:19:09,040 --> 00:19:12,880
‫אנשים מוכרים אומרים,‬
‫"יש פסל שלי בכיכר העיר".‬

331
00:19:12,880 --> 00:19:16,880
‫ועכשיו מפילים פסלים.‬
‫"תפילו את הפסל המזוין הזה". "למה?"‬

332
00:19:16,880 --> 00:19:19,760
‫"הוא היה סוחר עבדים.‬
‫תפילו את הפסל המזוין."‬

333
00:19:19,760 --> 00:19:23,280
‫"שנהרוס גם את בית החולים שהוא בנה?"‬
‫"לא, תניחו לבית החולים.‬

334
00:19:25,600 --> 00:19:28,120
‫"פשוט תפילו את הפסל המזוין."‬

335
00:19:33,360 --> 00:19:35,560
‫"תפילו את הפסל ותשליכו אותו לתעלה."‬

336
00:19:35,560 --> 00:19:39,160
‫"הוא בנה גם את התעלה."‬
‫"לא משנה. פשוט תפילו את הפסל המזוין."‬

337
00:19:41,280 --> 00:19:43,200
‫אני לא חושב שצריך לטייח את ההיסטוריה.‬

338
00:19:43,200 --> 00:19:46,400
‫אם מגלים עובדה חדשה, תוסיפו אותה.‬
‫אם כתוב על פסל,‬

339
00:19:46,400 --> 00:19:49,480
‫"לורד וימסי. סוחר, פילנתרופ."‬

340
00:19:49,480 --> 00:19:50,920
‫תוסיפו, "קצת גזען".‬

341
00:19:52,680 --> 00:19:55,120
‫וכשמדובר בלוחות הכחולים על בתים, תכתבו,‬

342
00:19:55,120 --> 00:19:59,120
‫"סר רוברט ספיוק גר כאן.‬
‫סופר, משורר, פדופיל."‬

343
00:20:04,680 --> 00:20:07,920
‫אני חושב שאנחנו חיים יותר מדי זמן.‬
‫לכן יש לנו זמן לדאוג לגבי כל זה.‬

344
00:20:07,920 --> 00:20:10,000
‫לא נועדנו לחיות כל כך הרבה זמן.‬

345
00:20:10,640 --> 00:20:11,640
‫כמין,‬

346
00:20:11,640 --> 00:20:15,080
‫אנחנו בני כ-300,000 שנה, כהומו ספיינס.‬

347
00:20:15,080 --> 00:20:18,360
‫התקיימנו בתור קופי אדם‬
‫במשך כמה מיליוני שנים, וכמובן,‬

348
00:20:18,360 --> 00:20:20,600
‫יחד עם כל צורת חיים שקיימת כיום,‬

349
00:20:20,600 --> 00:20:23,360
‫אנחנו מתפתחים במשך‬
‫שלושה וחצי מיליארד שנים.‬

350
00:20:23,360 --> 00:20:25,560
‫כל מה שקיים בימינו‬

351
00:20:25,560 --> 00:20:29,720
‫נבע מאותו גוש קטן של חומר אורגני‬
‫לפני שלושה וחצי מיליארד שנים.‬

352
00:20:29,720 --> 00:20:34,120
‫לכן מעצבן אותי כשאנשים אומרים,‬
‫"אנחנו, בני האדם, הכי מפותחים".‬

353
00:20:34,120 --> 00:20:35,200
‫אנחנו לא.‬

354
00:20:35,200 --> 00:20:38,480
‫אנחנו לא מפותחים יותר‬
‫מהחשופית או מהחילזון.‬

355
00:20:38,480 --> 00:20:41,760
‫אנשים אומרים, "תראו אותם".‬
‫כן, הם דייקו כבר בהתחלה.‬

356
00:20:41,760 --> 00:20:44,600
‫הטבע ממשיך לבחון אותם. "אתה רוצה עיניים?"‬

357
00:20:44,600 --> 00:20:45,520
‫"לא."‬

358
00:20:48,480 --> 00:20:50,720
‫"לא ממש. לא."‬

359
00:20:52,440 --> 00:20:54,760
‫יש דבר אחד שהבחנתי בו בחשופית ובחילזון.‬

360
00:20:54,760 --> 00:20:56,800
‫בואו לא נתחכם ונדבר בכנות.‬

361
00:20:57,320 --> 00:21:01,800
‫החילזון הוא בעצם חשופית‬
‫עם קונכייה מעליו, נכון?‬

362
00:21:01,800 --> 00:21:05,720
‫אבל אם מושכים את הקונכייה מהחילזון,‬
‫הוא מתחיל להשתגע...‬

363
00:21:07,920 --> 00:21:09,680
‫"אני גוסס!"‬

364
00:21:09,680 --> 00:21:12,720
‫והחשופית אומרת,‬
‫"ברוך הבא לעולם האמיתי, מזדיין".‬

365
00:21:16,440 --> 00:21:19,520
‫אז אנחנו קיימים בערך 300,000 שנה.‬

366
00:21:19,520 --> 00:21:21,040
‫במהלך רוב התקופה הזאת,‬

367
00:21:21,040 --> 00:21:24,480
‫תוחלת החיים שלנו‬
‫הייתה זהה לזו של שאר קופי האדם בטבע.‬

368
00:21:24,480 --> 00:21:26,680
‫שלושים וחמש, ארבעים, למי שהתמזל מזלו.‬

369
00:21:26,680 --> 00:21:30,160
‫אתה נולד, אתה גדל,‬
‫אתה מזדווג, אתה משחק עם הילדים שלך.‬

370
00:21:30,160 --> 00:21:31,680
‫אתה נחתך ושואל, "מה זה?"‬

371
00:21:31,680 --> 00:21:32,600
‫מת.‬

372
00:21:34,040 --> 00:21:36,840
‫כיום, בזכות אנטיביוטיקה ותרופות‬
‫הגדלנו את תוחלת החיים.‬

373
00:21:36,840 --> 00:21:40,600
‫ילד שנולד היום צפוי לחיות עד בערך גיל 100.‬

374
00:21:41,280 --> 00:21:43,520
‫ומדענים אמרו שבקרוב זה יהיה בערך 120.‬

375
00:21:44,280 --> 00:21:46,560
‫המדע גם אמר שבעתיד הקרוב,‬

376
00:21:46,560 --> 00:21:49,200
‫הקפדה על טיפול נאות‬

377
00:21:49,200 --> 00:21:53,240
‫תוכל להבטיח שבני האדם‬
‫יוכלו לחיות עד גיל 150.‬

378
00:21:53,760 --> 00:21:58,240
‫וזה מדהים, עד שנזכרים‬
‫שיש לנו מספר קבוע של תאי מוח,‬

379
00:21:58,240 --> 00:22:00,440
‫שאנחנו מאבדים מבלי שאפשר לשחזר אותם.‬

380
00:22:00,440 --> 00:22:05,360
‫אז בעתיד יהיו 15 מיליארד איש על כדור הארץ.‬

381
00:22:05,360 --> 00:22:09,480
‫חצי מהם יהיו בני יותר מ-100,‬
‫וכולם יהיו חולים באלצהיימר.‬

382
00:22:09,480 --> 00:22:14,320
‫זה יהיה כמו "שחר המתים".‬
‫זה יהיה פאקינג נורא.‬

383
00:22:15,320 --> 00:22:19,440
‫דודה שלי מתה מאלצהיימר.‬
‫אני לא יודע איך מתים מאלצהיימר.‬

384
00:22:19,440 --> 00:22:21,720
‫היא שכחה לחיות. טוב?‬

385
00:22:23,960 --> 00:22:26,840
‫בשנים האחרונות היא גרה במוסד סיעודי,‬

386
00:22:26,840 --> 00:22:30,360
‫ובן דודתי, הילד היחיד שלה,‬
‫נהג לבקר אותה פעם בשבוע.‬

387
00:22:30,360 --> 00:22:33,040
‫זה נעשה מדכא יותר כי היא לא זיהתה אותו,‬

388
00:22:33,040 --> 00:22:35,680
‫ואז היא לא ידעה מי היא, ואז היא מתה.‬

389
00:22:35,680 --> 00:22:38,960
‫ובלוויה העלינו זיכרונות מהימים הטובים.‬

390
00:22:38,960 --> 00:22:42,760
‫כמה מהדברים המצחיקים והמבולבלים‬
‫שהיא אמרה ועשתה.‬

391
00:22:42,760 --> 00:22:45,760
‫הבנו שזו ודאי הייתה תחילתה של המחלה‬

392
00:22:45,760 --> 00:22:47,520
‫לפני שהיא אובחנה.‬

393
00:22:47,520 --> 00:22:49,200
‫זה סיפור אמיתי.‬

394
00:22:49,200 --> 00:22:53,320
‫פעם בן דודה שלי חזר הביתה מהעבודה,‬
‫הוא נכנס, והיא אמרה,‬

395
00:22:53,320 --> 00:22:55,960
‫"הארוחה שלך בתנור. כבר אכלתי את שלי."‬

396
00:22:55,960 --> 00:22:57,640
‫הוא אמר, "תודה, אימא".‬

397
00:22:57,640 --> 00:22:59,520
‫זה היה פאי דגים, כן?‬

398
00:22:59,520 --> 00:23:03,160
‫הוא אכל את פאי הדגים,‬
‫ואז הוא אמר, "אלוהים". הוא רץ למעלה...‬

399
00:23:04,920 --> 00:23:07,000
‫הקיא. הוא ירד חזרה למטה‬

400
00:23:07,000 --> 00:23:10,280
‫ואמר, "אימא, הדג מקולקל.‬
‫זה עשה לי הקאה נוראית".‬

401
00:23:10,280 --> 00:23:12,680
‫והיא אמרה, "כן, גם אני ממש הקאתי".‬

402
00:23:18,120 --> 00:23:21,520
‫בדקתי את שיעורי תמותת תינוקות לאחרונה.‬

403
00:23:23,080 --> 00:23:27,000
‫לצורך מחקר. זה לא איזה פטיש מזוין. כאילו...‬

404
00:23:29,960 --> 00:23:34,440
‫סיכויי ההישרדות של ילד שנולד היום בבריטניה‬

405
00:23:34,440 --> 00:23:37,800
‫הם 99.8 אחוזים, וזה מדהים.‬

406
00:23:37,800 --> 00:23:40,040
‫חשבתי, "זה רלוונטי רק למערב המפונק?"‬

407
00:23:40,040 --> 00:23:45,680
‫חיפשתי מה קורה במדינות עולם שלישי,‬
‫ואפילו באפריקה זה 96.5 אחוז.‬

408
00:23:45,680 --> 00:23:47,160
‫בטבע הפראי של אפריקה,‬

409
00:23:47,160 --> 00:23:49,840
‫במקום שבו כולם רוצים לאכול תינוק שרק נולד...‬

410
00:23:49,840 --> 00:23:54,160
‫תינוקות הם גם ככה פגיעים.‬
‫באפריקה, תינוק יכול להיוולד בבקתת בוץ.‬

411
00:23:54,160 --> 00:23:56,440
‫יש אריה בחוץ. הוא מכוסה בדם,‬

412
00:23:56,440 --> 00:24:00,720
‫והם לא יכולים לשטוף אותו כי אין להם מים.‬
‫וכבר יש לו איידס!‬

413
00:24:01,960 --> 00:24:02,920
‫עכשיו...‬

414
00:24:03,960 --> 00:24:06,440
‫כשהבדיחה הזו תהיה בנטפליקס...‬

415
00:24:08,640 --> 00:24:09,880
‫היא תהיה מתוחכמת.‬

416
00:24:10,840 --> 00:24:14,800
‫תהיה בה פואנטה סטירית, לטענתי.‬

417
00:24:15,640 --> 00:24:18,240
‫אבל עד אז, כל מה שיש לי זה,‬

418
00:24:18,240 --> 00:24:20,600
‫"הא! לתינוק יש איידס."‬

419
00:24:21,160 --> 00:24:25,600
‫אני יודע שזה מצחיק. אני רק צריך להבין למה.‬

420
00:24:27,080 --> 00:24:28,880
‫תשאירו לי את זה.‬

421
00:24:29,640 --> 00:24:33,760
‫חוץ מזה, עד שזה יגיע לנטפליקס,‬
‫אני אופיע באולמות ברחבי העולם,‬

422
00:24:33,760 --> 00:24:35,960
‫הבדיחה תעורר תגובות, אנשים יצחקו ממנה.‬

423
00:24:35,960 --> 00:24:39,560
‫אז אם את אישה אפריקאית,‬
‫ובדיוק ילדת תינוק באפריקה,‬

424
00:24:39,560 --> 00:24:42,600
‫והרופא אומר, "מצטער, לתינוק שלך יש איידס".‬

425
00:24:42,600 --> 00:24:45,240
‫את אומרת, "אלוהים אדירים".‬
‫את שם... לתינוק יש...‬

426
00:24:45,240 --> 00:24:48,800
‫את שם עם בעלך ואומרת לו,‬
‫"לתינוק שלנו יש איידס, ג'ף".‬

427
00:24:48,800 --> 00:24:49,720
‫ג'ף...‬

428
00:24:56,440 --> 00:24:58,640
‫"אני יודע, טרייסי. גם לי יש, יקירתי."‬

429
00:25:02,200 --> 00:25:05,320
‫"לתינוק שלנו יש איידס.‬
‫שנצפה בקומדיה שתעודד אותנו?"‬

430
00:25:05,320 --> 00:25:07,920
‫"כן. בנטפליקס?" "כן."‬

431
00:25:08,560 --> 00:25:10,240
‫"מה, ריקי ג'רווייס?" "ברור".‬

432
00:25:11,640 --> 00:25:15,600
‫הם עצובים שלתינוק שלהם יש איידס,‬
‫אבל הם צופים וצוחקים...‬

433
00:25:15,600 --> 00:25:16,720
‫"ארמגדון..."‬

434
00:25:16,720 --> 00:25:19,600
‫ואז מגיעים לקטע, "הא! לתינוק יש איידס".‬

435
00:25:19,600 --> 00:25:24,160
‫והיא אומרת, "אלוהים. ג'ף,‬
‫למה כולם צוחקים עלינו‬

436
00:25:24,160 --> 00:25:25,960
‫"ועל התינוק עם האיידס שלנו?"‬

437
00:25:25,960 --> 00:25:28,640
‫וג'ף אומר, "הם לא צוחקים עלינו ישירות."‬

438
00:25:28,640 --> 00:25:33,320
‫היא אומרת, "הם כן. הם נתנו לנו שמות והכול.‬
‫הם ממש צוחקים עלינו בקטע הזה".‬

439
00:25:36,680 --> 00:25:41,280
‫וג'ף אומר, "אבל אנחנו זוג דמיוני‬
‫עם תינוק דמיוני שיש לו איידס.‬

440
00:25:41,280 --> 00:25:43,480
‫"כל מי שנפגע מזה הוא פאקינג אידיוט."‬

441
00:25:45,280 --> 00:25:47,760
‫ואז הוא אומר, "לפחות הוא לא עשה את המבטא".‬

442
00:25:48,480 --> 00:25:49,320
‫אז...‬

443
00:25:51,600 --> 00:25:55,760
‫ואז היא אומרת,‬
‫"כן, אבל רק כי ג'יין התחננה שלא יעשה".‬

444
00:25:58,520 --> 00:26:00,080
‫זה מצחיק כי זה נכון.‬

445
00:26:05,640 --> 00:26:08,160
‫אני חושב שאנחנו מקבלים‬
‫את חוש ההומור שלנו מהורינו,‬

446
00:26:08,160 --> 00:26:09,880
‫בין אם במודע או לא.‬

447
00:26:09,880 --> 00:26:13,240
‫בעיקר ילדים ממעמד הפועלים.‬
‫בעיקר מאימהות ממעמד הפועלים.‬

448
00:26:13,240 --> 00:26:15,640
‫כי הן עסוקות. הן עושות הכול.‬

449
00:26:15,640 --> 00:26:18,720
‫הן דואגות לגברים,‬
‫מגדלות ילדים, הולכות לעבודה,‬

450
00:26:18,720 --> 00:26:20,720
‫מצילות את העולם. אין להם זמן.‬

451
00:26:20,720 --> 00:26:23,280
‫הן צריכות להפחיד את ילדיהן‬
‫כדי שיתנהגו יפה.‬

452
00:26:23,280 --> 00:26:26,760
‫הם צריכים ללכת למקומות אפלים‬
‫כדי לזעזע אותם ובכך להציל אותם ממוות.‬

453
00:26:26,760 --> 00:26:29,920
‫יודעים למה אני מתכוון? אז... כשהייתי קטן,‬

454
00:26:29,920 --> 00:26:32,560
‫אם אימא שלי הייתה מגישה מנה שלא אהבתי,‬

455
00:26:32,560 --> 00:26:35,120
‫כמו תפוחי אדמה מבושלים‬
‫במקום צ'יפס בכל יום,‬

456
00:26:35,120 --> 00:26:36,760
‫והייתי אומר, "אני לא אוהב את זה".‬

457
00:26:36,760 --> 00:26:39,040
‫אימא שלי הייתה אומרת מייד, "אתה תאהב.‬

458
00:26:39,040 --> 00:26:41,680
‫"יש ילדים בגילך באפריקה שגוועים ברעב."‬

459
00:26:41,680 --> 00:26:44,480
‫ואני אמרתי, "אלוהים, בסדר". מבינים?‬

460
00:26:45,840 --> 00:26:50,280
‫סיפור אמיתי. הייתי בן שבע ושיחקתי בפארק.‬

461
00:26:50,280 --> 00:26:54,160
‫הגעתי הביתה בריצה,‬
‫ואימא שלי אמרה, "ריקי, בוא הנה. שב".‬

462
00:26:54,160 --> 00:26:56,240
‫בטח הייתה תקרית פדופיל באזור.‬

463
00:26:58,080 --> 00:27:01,200
‫אימא שלי אמרה,‬
‫"לעולם אל תיכנס שוב לשירותים בפארק".‬

464
00:27:01,200 --> 00:27:02,800
‫שאלתי, "למה?"‬

465
00:27:02,800 --> 00:27:06,160
‫היא ידעה שאי אפשר‬
‫להסביר לילד בן שבע על פדופיליה.‬

466
00:27:06,160 --> 00:27:07,760
‫אבל זה מה שהיא המציאה.‬

467
00:27:08,240 --> 00:27:11,360
‫היא אמרה, "כי יש גבר שמסתובב באזור,‬

468
00:27:11,360 --> 00:27:13,560
‫"והוא חותך בולבולים של ילדים קטנים."‬

469
00:27:15,800 --> 00:27:16,760
‫הייתי כזה...‬

470
00:27:18,840 --> 00:27:21,320
‫"מה, יש קטע כזה עכשיו?"‬

471
00:27:22,480 --> 00:27:24,080
‫לא ישנתי במשך שבוע.‬

472
00:27:26,360 --> 00:27:29,720
‫זה עבד. אף פעם לא נכנסתי שוב‬
‫לשירותים המזוינים האלה.‬

473
00:27:29,720 --> 00:27:32,920
‫היא ידעה באופן אינסטינקטיבי.‬
‫אילו היא הייתה אומרת, "ריקי, שב".‬

474
00:27:32,920 --> 00:27:34,840
‫"מה העניין?" "אל תיכנס שוב לשירותים".‬

475
00:27:34,840 --> 00:27:36,280
‫"למה לא?" "יש פדופיל."‬

476
00:27:36,280 --> 00:27:37,280
‫"מה זה פדופיל?"‬

477
00:27:37,280 --> 00:27:39,400
‫"זה גבר שנותן לך ממתקים וכלבלבים."‬

478
00:27:40,160 --> 00:27:41,320
‫"מתאים לי!"‬

479
00:27:42,360 --> 00:27:45,360
‫אני בגיל שבע?‬
‫הייתי עושה ביד לכל אחד בשביל כלבלב.‬

480
00:27:46,440 --> 00:27:47,520
‫זה יהיה ככה, נכון?‬

481
00:27:52,960 --> 00:27:54,000
‫אני אקבל כלבלב.‬

482
00:27:55,600 --> 00:27:56,440
‫היי.‬

483
00:27:56,440 --> 00:27:58,440
‫עוד מעט אקבל כלבלב.‬

484
00:28:00,480 --> 00:28:01,560
‫אני אקבל כלבלב.‬

485
00:28:02,080 --> 00:28:03,160
‫לעזאזל.‬

486
00:28:04,960 --> 00:28:07,680
‫אני לא יכול לעשות את זה ביד שמאל.‬

487
00:28:09,280 --> 00:28:10,920
‫לעזאזל, קדימה.‬

488
00:28:12,200 --> 00:28:13,160
‫שתית?‬

489
00:28:16,080 --> 00:28:17,960
‫אלוהים אדירים.‬

490
00:28:17,960 --> 00:28:19,280
‫קדימה!‬

491
00:28:21,040 --> 00:28:22,240
‫לעזאזל.‬

492
00:28:29,640 --> 00:28:31,080
‫התחלתי, אז עדיף שאסיים.‬

493
00:28:35,800 --> 00:28:37,240
‫אלוהים ישמור.‬

494
00:28:38,080 --> 00:28:39,640
‫איזה מין כלבלב זה?‬

495
00:28:41,920 --> 00:28:44,080
‫מה? לברדור?‬

496
00:28:46,920 --> 00:28:48,920
‫אם תוסיף גור חתולים, אני אמצוץ לך.‬

497
00:28:49,600 --> 00:28:51,600
‫חוזר הביתה עם חתלתול, כלבלב, שפיך.‬

498
00:29:00,200 --> 00:29:02,120
‫אני מתגעגע לפדופיל המקומי.‬

499
00:29:03,200 --> 00:29:05,440
‫אתם לא? תמיד היה אחד כזה, נכון?‬

500
00:29:05,960 --> 00:29:09,360
‫מחוץ לבית הספר,‬
‫אתה עם אימא שלך והיא אומרת, "הנה פדופיל".‬

501
00:29:09,360 --> 00:29:11,680
‫כי הוא לבש מדים של פדופיל.‬

502
00:29:11,680 --> 00:29:15,440
‫אפשר היה לזהות...‬
‫איש זקן, קרחת עם שיער בצדדים.‬

503
00:29:15,440 --> 00:29:17,720
‫ואני אגיד, "זה חתיכת פדו...". "תגיד שלום".‬

504
00:29:17,720 --> 00:29:21,560
‫"שלום". ככה. מבט מלוכלך.‬
‫ככה נראה פדופיל מזדיין...‬

505
00:29:21,560 --> 00:29:23,760
‫פדופיל מלוכלך, כן?‬

506
00:29:23,760 --> 00:29:26,280
‫אם הוא ייגע בך, נשרוף את הבית שלו.‬

507
00:29:26,280 --> 00:29:28,200
‫זו הייתה שיטה טובה.‬

508
00:29:28,800 --> 00:29:32,000
‫ואז מייקל ג'קסון הרס את הדפוס הזה, נכון?‬

509
00:29:32,000 --> 00:29:34,480
‫כי הוא לא איש מכוער מחוץ לבית ספר.‬

510
00:29:34,480 --> 00:29:37,560
‫אני לא אומר שמייקל ג'קסון בטוח היה פדופיל.‬
‫אף אחד לא יודע.‬

511
00:29:37,560 --> 00:29:39,520
‫רק מייקל והאנשים שהוא שילם להם.‬

512
00:29:39,520 --> 00:29:41,440
‫אני רק אומר...‬

513
00:29:42,680 --> 00:29:43,560
‫ש...‬

514
00:29:43,560 --> 00:29:45,080
‫ילדים אהבו את מייקל.‬

515
00:29:45,080 --> 00:29:47,520
‫ילדים אהבו אפילו את המראה של מייקל.‬

516
00:29:47,520 --> 00:29:51,000
‫כמו מתוך סרט מצויר של דיסני, נכון?‬
‫ואז הקול שלו, "שלום".‬

517
00:29:51,000 --> 00:29:52,000
‫אתם יודעים, זה...‬

518
00:29:53,640 --> 00:29:55,840
‫מייקל ג'קסון ניגש לכל ילד שהוא רצה.‬

519
00:29:55,840 --> 00:29:57,920
‫הוא בטח ניגש אליהם ככה, נכון? ככה.‬

520
00:30:00,000 --> 00:30:03,320
‫זה עוד דבר.‬
‫ילדים היו אומרים, "מייקל מתרחק מאיתנו".‬

521
00:30:03,320 --> 00:30:04,840
‫הוא לא. הוא התקרב אליהם.‬

522
00:30:07,440 --> 00:30:08,960
‫אבל לאנשים לא אכפת,‬

523
00:30:08,960 --> 00:30:10,480
‫כי הוא טוב כל כך.‬

524
00:30:10,480 --> 00:30:13,440
‫נכון? הוא טוב כל כך,‬
‫והוא גם פופולרי כל כך.‬

525
00:30:13,440 --> 00:30:16,840
‫אם הוא היה עומד למשפט, היו מזכים אותו,‬

526
00:30:16,840 --> 00:30:20,320
‫כי כולם אוהבים אותו,‬
‫והוא גם היה נראה פגיע בבית המשפט.‬

527
00:30:20,320 --> 00:30:23,000
‫הוא היה שם ככה, והשופט היה אומר, "מייקל,‬

528
00:30:23,000 --> 00:30:26,160
‫"האם התעסקת עם הילדים האלה?"‬
‫והוא היה אומר, "הי, הי!"‬

529
00:30:28,160 --> 00:30:31,720
‫השופט היה אומר,‬
‫"התיק סגור. לך מפה, שובב. קדימה".‬

530
00:30:34,200 --> 00:30:36,120
‫הבטחתי לכם עוד על סין,‬

531
00:30:36,120 --> 00:30:39,640
‫וזה נתון מדהים, בסדר?‬

532
00:30:39,640 --> 00:30:41,200
‫זה נכון. תחפשו בעצמכם.‬

533
00:30:41,200 --> 00:30:42,240
‫בסין‬

534
00:30:42,240 --> 00:30:45,480
‫יש עשרה מיליון פדופילים סינים.‬

535
00:30:45,480 --> 00:30:49,720
‫עשרה מיליון פדופילים סינים בסין‬
‫ואין מספיק ילדים.‬

536
00:30:50,640 --> 00:30:54,160
‫הם מגבילים את הילודה,‬
‫אז כל הפדופילים המסכנים שואלים,‬

537
00:30:54,160 --> 00:30:55,840
‫"איפה כל הילדים?"‬

538
00:30:55,840 --> 00:30:56,800
‫מבינים?‬

539
00:30:57,720 --> 00:31:00,600
‫"לעזאזל. אנחנו נאלצים לחלוק את מה שיש, ו..."‬

540
00:31:01,960 --> 00:31:06,120
‫חשבתי על בדיחה.‬
‫אני לא יכול לספר אותה. היא פוגענית מדי.‬

541
00:31:06,120 --> 00:31:08,280
‫בסדר.‬

542
00:31:08,920 --> 00:31:11,800
‫בסדר, אני אעשה את זה. אבל תזכרו,‬

543
00:31:11,800 --> 00:31:14,400
‫אי אפשר לשלוט במחשבות של עצמך, בסדר?‬

544
00:31:15,160 --> 00:31:16,760
‫והרגע הייתה לי מחשבה, כן?‬

545
00:31:20,360 --> 00:31:25,520
‫סיני... טוב. פדופיל סיני‬
‫ניגש לילד סיני קטן ואומר לו,‬

546
00:31:25,520 --> 00:31:27,960
‫"רוצה כלבלב?" והילד אומר, "אני לא רעב".‬

547
00:31:35,560 --> 00:31:39,000
‫הכרחתם אותי לספר אותה.‬
‫אתם ביצעתם את פשע השנאה.‬

548
00:31:40,400 --> 00:31:42,760
‫שכחתי שאני "ווק". תנו לי להתאפס.‬

549
00:31:43,560 --> 00:31:45,040
‫טוב, יש לי בדיחת "ווק".‬

550
00:31:45,040 --> 00:31:48,360
‫זוכרים את בדיחות‬
‫"איש אחד הולך לרופא" מהילדות?‬

551
00:31:48,360 --> 00:31:51,320
‫למשל, "דוקטור, אני כל הזמן חושב‬
‫שאני וילון".‬

552
00:31:51,320 --> 00:31:53,360
‫"אז תיסגר על עצמך". נכון?‬

553
00:31:53,360 --> 00:31:58,480
‫יצרתי גרסת "ווק" של זה‬
‫בהתאמה לסטנדרטים של היום.‬

554
00:31:59,120 --> 00:32:00,800
‫איש אחד הולך לרופא ואומר לו,‬

555
00:32:00,800 --> 00:32:03,560
‫"דוקטור, אני כל הזמן חושב שאני וילון".‬

556
00:32:03,560 --> 00:32:05,360
‫והרופא אומר, "אז זה מה שאתה".‬

557
00:32:12,920 --> 00:32:13,920
‫מצחיק, נכון?‬

558
00:32:15,360 --> 00:32:18,200
‫עכשיו שאני "ווק",‬
‫אני צריך לספר בדיחות פוליטיות,‬

559
00:32:18,200 --> 00:32:21,760
‫אבל אני לא אוהב‬
‫כשקומיקאי פולט את הדעות הפוליטיות שלו,‬

560
00:32:21,760 --> 00:32:24,920
‫ומקבל מחיאות כפיים בהתאם להסכמה מצד הקהל.‬

561
00:32:24,920 --> 00:32:26,560
‫זה מפחית מהערך הקומי.‬

562
00:32:26,560 --> 00:32:29,680
‫אני רוצה שכולם יאהבו את הבדיחות שלי‬
‫ללא קשר לדעה פוליטית.‬

563
00:32:29,680 --> 00:32:31,600
‫בדיחה לא צריכה להיות עם נטייה פוליטית.‬

564
00:32:31,600 --> 00:32:34,880
‫אני פוליטי בחיי הפרטיים, כמו כולם.‬

565
00:32:34,880 --> 00:32:38,080
‫לפעמים אני רותח מזעם‬
‫על חוסר השוויון בחברה שלנו.‬

566
00:32:38,080 --> 00:32:42,840
‫אנחנו הכלכלה השביעית בגודלה בעולם,‬
‫ויש אצלנו חסרי בית.‬

567
00:32:42,840 --> 00:32:45,520
‫יש 250,000 חסרי בית בבריטניה.‬

568
00:32:45,520 --> 00:32:49,120
‫הלוואי שלא היו חסרי בית בכלל,‬
‫כי הם פאקינג מחרידים.‬

569
00:32:49,120 --> 00:32:50,440
‫באמת, עופו מפה.‬

570
00:32:50,440 --> 00:32:51,600
‫מבינים?‬

571
00:32:52,440 --> 00:32:54,840
‫"כן, בדיוק ליד הכספומט, מזדיין חצוף."‬

572
00:33:01,760 --> 00:33:04,840
‫זו בעיה רצינית, ואני מקווה‬
‫שאף אחד מכם לא ימצא את עצמו חסר בית,‬

573
00:33:04,840 --> 00:33:07,440
‫אבל אם זה יקרה, העצה שלי היא הרואין.‬

574
00:33:09,240 --> 00:33:10,960
‫מתברר שזה מעודד אותך מייד.‬

575
00:33:12,160 --> 00:33:15,440
‫יש לי חבר שאמר לי את זה בשיא הרצינות.‬

576
00:33:15,440 --> 00:33:18,040
‫הוא אמר, "העניין עם הרואין, ריק,‬

577
00:33:18,040 --> 00:33:21,240
‫"כמה מהאלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים‬
‫נוצרו בהשפעת הרואין."‬

578
00:33:21,240 --> 00:33:25,080
‫אמרתי, "כן, אבל הם נוצרו‬
‫על ידי האמנים הגדולים בכל הזמנים.‬

579
00:33:25,080 --> 00:33:26,520
‫"אתה טייח."‬

580
00:33:26,520 --> 00:33:27,440
‫כן?‬

581
00:33:28,880 --> 00:33:32,440
‫"אם הייתי נותן לך הרואין,‬
‫לא היית יוצר את 'הצד האפל של הירח'.‬

582
00:33:32,440 --> 00:33:35,240
‫"היית נרדם מול הטלוויזיה‬
‫ושורף את הבית שלך."‬

583
00:33:38,360 --> 00:33:42,120
‫אני צריך לספר בדיחות בנושאים אקטואליים,‬
‫אבל אני לא צופה בחדשות.‬

584
00:33:42,120 --> 00:33:45,040
‫ראיתי דבר אחד לאחרונה ביוטיוב.‬

585
00:33:45,040 --> 00:33:47,480
‫מכירים את הבחור הקטן מ"משחקי הכס"?‬

586
00:33:48,320 --> 00:33:50,960
‫השחקן פיטר דינקלג'. מכירים אותו? כן.‬

587
00:33:50,960 --> 00:33:54,680
‫הוא היה באירוע לכבוד משהו חדש שהוא עשה,‬

588
00:33:54,680 --> 00:33:57,640
‫וצילמו את זה, לכן זה הודלף ליוטיוב.‬

589
00:33:57,640 --> 00:34:01,440
‫אני לא יודע איך הנושא עלה,‬
‫אבל הוא פתאום התחיל להתעצבן על מישהו.‬

590
00:34:01,440 --> 00:34:04,480
‫אלוהים. הוא אמר, "זה פאקינג מגעיל.‬

591
00:34:04,480 --> 00:34:07,720
‫"הם עדיין עושים הפקות‬
‫של שלגיה ושבעת הגמדים.‬

592
00:34:07,720 --> 00:34:11,520
‫"אלוהים אדירים! זה פאקינג משפיל.‬
‫אנחנו ב-2023!"‬

593
00:34:12,040 --> 00:34:13,040
‫הוא לא היה עליזי.‬

594
00:34:20,840 --> 00:34:22,320
‫הוא היה רטנוני, נכון?‬

595
00:34:26,920 --> 00:34:30,480
‫יש משהו בדבריו, נכון?‬
‫ברור שיש משהו בדבריו.‬

596
00:34:30,480 --> 00:34:32,240
‫העניין הוא שזה בסדר מבחינתו,‬

597
00:34:32,240 --> 00:34:35,240
‫כי הוא שחקן הוליוודי מולטי-מיליונר,‬

598
00:34:35,240 --> 00:34:38,560
‫והוא גם שחקן נהדר.‬
‫הוא משחק במחזות של שייקספיר.‬

599
00:34:38,560 --> 00:34:41,760
‫הרבה גמדים בתעשיית הבידור‬
‫הם לא כאלה טובים...‬

600
00:34:41,760 --> 00:34:44,680
‫לא, חלקם... הם אביזרי תפאורה, נכון?‬

601
00:34:45,200 --> 00:34:49,560
‫בכנות... יש להם מזל‬
‫אם יורים אותם מתותח מזוין. נכון?‬

602
00:34:51,120 --> 00:34:55,040
‫אז לרקוד סביב שלגייה‬
‫במשך שלושה שבועות בשנה‬

603
00:34:55,040 --> 00:34:57,440
‫זה הדבר שהם מחכים לו,‬
‫והוא ידפוק להם את זה.‬

604
00:34:57,440 --> 00:34:59,920
‫אם הוא ייקח את זה, מה הם יעשו?‬
‫הוא לא אומר,‬

605
00:34:59,920 --> 00:35:02,960
‫"תעשו את שלגייה ושבעת הגמדים‬
‫עם שחקנים בגודל רגיל."‬

606
00:35:02,960 --> 00:35:05,320
‫כי גם זה אסור.‬
‫זה יסבך אותך בצרות בהוליווד.‬

607
00:35:05,320 --> 00:35:07,920
‫אי אפשר לקחת עבודה של גמד‬
‫או של בעל מוגבלות.‬

608
00:35:07,920 --> 00:35:11,760
‫אדי רדמיין הסתבך כשגילם את סטיבן הוקינג‬

609
00:35:11,760 --> 00:35:12,680
‫בסרט הביוגרפי.‬

610
00:35:12,680 --> 00:35:15,880
‫סיפור חייו של סטיבן הוקינג.‬
‫הוא זכה באוסקר עליו.‬

611
00:35:15,880 --> 00:35:17,520
‫ואז החלו התגובות הזועמות.‬

612
00:35:17,520 --> 00:35:21,480
‫אנשים אמרו, "צריך לגלם אותו‬
‫בעל מוגבלות אמיתי".‬

613
00:35:21,480 --> 00:35:23,480
‫כל זה. ו...‬

614
00:35:24,800 --> 00:35:25,640
‫ו...‬

615
00:35:27,120 --> 00:35:28,040
‫הם אמרו,‬

616
00:35:28,600 --> 00:35:32,520
‫"לשחקן צריכה להיות מוגבלות זהה‬
‫לזו של האדם שהוא מגלם."‬

617
00:35:32,520 --> 00:35:36,280
‫אבל זה היה סיפור חייו‬
‫של סטיבן הוקינג, נכון?‬

618
00:35:36,280 --> 00:35:40,280
‫בחלק הראשון של הסרט,‬
‫המזדיין יכול ללכת, נכון?‬

619
00:35:41,280 --> 00:35:45,760
‫אז אני שואל אתכם.‬
‫מה קל יותר? להשיג שחקן שיכול ללכת...‬

620
00:35:47,760 --> 00:35:50,600
‫ויעמיד פנים שהוא לא יכול ללכת‬
‫בחלק השני של הסרט,‬

621
00:35:52,360 --> 00:35:55,080
‫או למצוא שחקן שלא יכול ללכת,‬

622
00:35:55,560 --> 00:35:57,800
‫ויעמיד פנים שהוא יכול בחלק הראשון?‬

623
00:35:57,800 --> 00:36:00,960
‫איך זה יעבוד בכלל?‬
‫כמו בתאטרון בובות? תחשבו!‬

624
00:36:03,080 --> 00:36:04,440
‫לא תמיד אפשר למצוא שחקן‬

625
00:36:04,440 --> 00:36:08,000
‫עם מוגבלות זהה לזו של האדם שהוא מגלם.‬
‫הם שחקנים מזוינים!‬

626
00:36:08,000 --> 00:36:11,880
‫מה אם יעשו סרט ביוגרפי‬
‫על הלן קלר, הילדה החירשת, האילמת והעיוורת?‬

627
00:36:11,880 --> 00:36:15,680
‫מה הסיכוי למצוא שחקנית חירשת,‬
‫אילמת ועיוורת שתגלם את התפקיד הזה?‬

628
00:36:15,680 --> 00:36:17,480
‫אם מישהו היה מוצא, הוא היה רץ לבמאי,‬

629
00:36:17,480 --> 00:36:21,320
‫"מצאנו בחורה חירשת, אילמת ועיוורת."‬
‫"מה היא אמרה?" "אני..."‬

630
00:36:24,280 --> 00:36:26,200
‫"היא בכלל לא ענתה לטלפון."‬

631
00:36:28,480 --> 00:36:29,800
‫אין לי כבר כוח לכל זה.‬

632
00:36:34,080 --> 00:36:36,840
‫ניכוס תרבותי. שמעתם על זה?‬

633
00:36:36,840 --> 00:36:39,880
‫ניכוס תרבותי, האיסור העדכני ביותר.‬

634
00:36:39,880 --> 00:36:40,800
‫אז ככה,‬

635
00:36:40,800 --> 00:36:44,680
‫שוב, בזמני, זה נתפס כדבר טוב‬

636
00:36:44,680 --> 00:36:47,920
‫להחליף רעיונות עם תרבויות אחרות,‬
‫עם אומות אחרות,‬

637
00:36:47,920 --> 00:36:50,640
‫לחלוק דברים עם גזעים אחרים, להיטמע.‬

638
00:36:50,640 --> 00:36:53,320
‫זה היה ההפך מגזענות. עכשיו זה גזעני.‬

639
00:36:53,320 --> 00:36:56,000
‫גוון סטפני הסתבכה בעקבות הסרטון האחרון שלה‬

640
00:36:56,000 --> 00:36:57,960
‫כי היא עשתה ראסטות בשיער הבלונדיני שלה.‬

641
00:36:57,960 --> 00:37:00,040
‫"לא. השחורים המציאו את הראסטות.‬

642
00:37:00,040 --> 00:37:02,200
‫"אסור לך. את לבנה. זה גזעני."‬

643
00:37:02,200 --> 00:37:03,760
‫ג'יימי אוליבר הסתבך‬

644
00:37:03,760 --> 00:37:05,960
‫כשהוא פרסם מתכון אותנטי של עוף ג'רק.‬

645
00:37:05,960 --> 00:37:09,840
‫הם אמרו, "לא, השחורים המציאו את זה.‬
‫זה לא שלך. זה גזעני".‬

646
00:37:09,840 --> 00:37:12,600
‫שחורים משתמשים במילה שמתחילה בכ"ף, נכון?‬

647
00:37:12,600 --> 00:37:14,040
‫אנחנו המצאנו אותה!‬

648
00:37:36,200 --> 00:37:38,520
‫זו הבדיחה, נכון? זו הבדיחה.‬

649
00:37:39,680 --> 00:37:42,480
‫תקשיבו, אני יודע שלבנים הם הכי גרועים שיש.‬

650
00:37:42,480 --> 00:37:47,760
‫לכן אף אחד כבר לא אוהב‬
‫גברים לבנים בגיל העמידה,‬

651
00:37:47,760 --> 00:37:49,440
‫עד שצריך לתקן דוד.‬

652
00:37:49,440 --> 00:37:52,360
‫ואז זה, "תביא את הקירח. עכשיו".‬

653
00:37:53,480 --> 00:37:55,680
‫התאוריה הביקורתית של גזע, שמעתם על זה?‬

654
00:37:55,680 --> 00:37:59,600
‫מלמדים את זה עכשיו בבתי ספר,‬
‫במיוחד באזורים אופנתיים כמו לוס אנג'לס.‬

655
00:37:59,600 --> 00:38:02,560
‫ילדים בני חמש ושש לומדים את זה.‬

656
00:38:02,560 --> 00:38:05,600
‫אם לא שמעתם על זה,‬
‫בקצרה, התאוריה הביקורתית של גזע‬

657
00:38:05,600 --> 00:38:07,160
‫קובעת שכל הלבנים הם גזענים.‬

658
00:38:07,160 --> 00:38:09,480
‫אנחנו נולדים גזענים, ואז ממשיכים,‬

659
00:38:09,480 --> 00:38:12,160
‫כי אנחנו מרוויחים‬
‫מזכויות היתר של חברה גזענית‬

660
00:38:12,160 --> 00:38:14,000
‫שהוקמה על ידי אבותינו. בסדר?‬

661
00:38:14,000 --> 00:38:17,320
‫אז בעיקרון, כל הלבנים גזענים,‬
‫ולא נוכל לעשות שום דבר בנידון,‬

662
00:38:17,320 --> 00:38:18,280
‫וזו הקלה.‬

663
00:38:24,600 --> 00:38:27,560
‫אני חושב שיהיה קשה יותר ויותר‬
‫להבין את העולם‬

664
00:38:27,560 --> 00:38:29,240
‫ככל שאתבגר ואהיה מבולבל יותר.‬

665
00:38:29,240 --> 00:38:31,920
‫דוֹגמה חדשה צצה בשם ה"קדמה".‬

666
00:38:31,920 --> 00:38:35,280
‫דוֹגמה איננה מתקדמת אף פעם,‬
‫גם אם היא חדשה ואופנתית.‬

667
00:38:35,280 --> 00:38:37,080
‫אבל אני חושב שבקרוב אהיה במיעוט.‬

668
00:38:37,080 --> 00:38:41,240
‫רק השנה הזמנתי את הפריט הראשון שלי מאמזון.‬

669
00:38:41,240 --> 00:38:44,160
‫לאורך כל המגפה,‬
‫ג'יין אמרה, "אנחנו צריכים את זה".‬

670
00:38:44,160 --> 00:38:47,040
‫"זה הגיע". הייתי כזה, "לא".‬
‫היא אמרה, "זה קל".‬

671
00:38:47,040 --> 00:38:50,480
‫הייתי כזה... גם קניות אמיתיות‬
‫אף פעם לא אהבתי. שנאתי את זה.‬

672
00:38:50,480 --> 00:38:52,000
‫במיוחד קניות בגדים.‬

673
00:38:52,000 --> 00:38:54,880
‫שנאתי לקנות בגדים כשהייתי צעיר ורזה.‬

674
00:38:54,880 --> 00:38:57,760
‫אני ממש שונא את זה עכשיו‬
‫כשאני שמן וזקן. כן?‬

675
00:38:57,760 --> 00:39:03,560
‫פעם, מוכרת בחנות חשבה שהתבלבלתי‬
‫בין מידת הרגל הפנימית למידת המותניים שלי.‬

676
00:39:05,560 --> 00:39:08,640
‫יכולתי לדמיין אותה חושבת,‬
‫"יש לך אורנגאוטן?"‬

677
00:39:08,640 --> 00:39:10,520
‫"לא, זה בשבילי, חצופה..."‬

678
00:39:13,400 --> 00:39:15,880
‫אף פעם לא אהבתי קניות,‬
‫אבל אני גם לא סומך על האינטרנט.‬

679
00:39:15,880 --> 00:39:18,080
‫ג'יין אמרה, "תקליד את פרטי האשראי".‬

680
00:39:18,080 --> 00:39:19,760
‫"אני לא רוצה לתת להם את הפרטים."‬

681
00:39:19,760 --> 00:39:23,000
‫"לכולם יש את פרטי האשראי שלך.‬
‫תקליד את המספר". שאלתי, "איזה?"‬

682
00:39:23,000 --> 00:39:27,040
‫"הארוך. עזוב, תן לי.‬
‫הנה, זה מוכן. תזמין משהו."‬

683
00:39:27,040 --> 00:39:30,480
‫חשבתי, "אני לא רוצה כלום.‬
‫אה, מכנסי טרנינג".‬

684
00:39:30,480 --> 00:39:33,760
‫תמיד צריך עוד.‬
‫אני לובש אותם עד שהביצים שלי צצות החוצה.‬

685
00:39:34,800 --> 00:39:38,480
‫אז הקלדתי, "מכנסי טרנינג לגברים.‬
‫שחורים. כיסי רוכסן".‬

686
00:39:38,480 --> 00:39:40,760
‫בערך 38 תוצאות... "לעזאזל".‬

687
00:39:40,760 --> 00:39:44,560
‫"הם נראים בסדר". ואז טבלת מידות.‬
‫חשבתי, "אלה קצת ארוכים מדי,‬

688
00:39:44,560 --> 00:39:48,360
‫"אבל אלה יהיו קצת צמודים מדי".‬
‫חשבתי, "9.99. שיהיה, למי אכפת?"‬

689
00:39:49,000 --> 00:39:51,200
‫הזמנתי אותם. הם הגיעו למחרת.‬

690
00:39:51,200 --> 00:39:52,880
‫פתחתי אותם. הם היו זוועה.‬

691
00:39:53,480 --> 00:39:56,480
‫אני לא יודע באיזו סדנת יזע ייצרו אותם,‬

692
00:39:56,480 --> 00:39:59,920
‫או איזה ילד סיני קטן בן שמונה הכין אותם,‬

693
00:39:59,920 --> 00:40:03,040
‫אבל צריך להעניש אותו, כי הם...‬

694
00:40:04,720 --> 00:40:07,520
‫חיפשתי איפה להתלונן‬

695
00:40:07,520 --> 00:40:09,160
‫כדי לוודא שיפטרו אותו, כן?‬

696
00:40:10,200 --> 00:40:13,560
‫וגיליתי שהילדים האלה‬
‫מקבלים רק שני דולר ליום‬

697
00:40:13,560 --> 00:40:15,240
‫במקומות המזוינים האלה, כן?‬

698
00:40:15,720 --> 00:40:19,600
‫אבל איפה הגאווה בעבודה שלך?‬
‫אתם יודעים למה אני מתכוון?‬

699
00:40:21,240 --> 00:40:25,080
‫אני רואה שכמה מכם חושבים,‬
‫"הוא לא חשב שריקי ג'רווייס יזמין אותם".‬

700
00:40:25,080 --> 00:40:28,520
‫אולי צריך להגיד לו‬
‫שיש סיכוי שריקי ג'רווייס יזמין אותם.‬

701
00:40:28,520 --> 00:40:32,320
‫הבעלים שלו צריך להושיב אותו ולומר,‬

702
00:40:32,320 --> 00:40:34,520
‫אם ריקי ג'רווייס יזמין אותם ויתלונן,‬

703
00:40:34,520 --> 00:40:36,280
‫"אני אאנוס את אימא שלך שוב."‬

704
00:40:37,840 --> 00:40:39,880
‫זה היה יותר מדי? סליחה.‬

705
00:40:41,200 --> 00:40:42,960
‫תשאירו לי את זה.‬

706
00:40:45,960 --> 00:40:48,520
‫אתם תבינו שזו סטירה נהדרת אחרי שאמות.‬

707
00:40:52,000 --> 00:40:54,680
‫אז אני לא יודע איך האנושות תסתיים.‬

708
00:40:54,680 --> 00:40:57,840
‫כמו שאמרתי, יש רשימה ארוכה. החל מ...‬

709
00:40:57,840 --> 00:41:01,640
‫אני לא מאמין שמלחמה גרעינית שוב על הפרק,‬
‫אחרי כל מה שלמדנו.‬

710
00:41:01,640 --> 00:41:04,080
‫אבל אני חושב שאולי עלייתה של מגפה,‬

711
00:41:04,080 --> 00:41:07,320
‫שבה טפילים, חיידקים ובקטריות שוב...‬

712
00:41:07,320 --> 00:41:09,080
‫והאנטיביוטיקה שלנו תיכשל.‬

713
00:41:09,080 --> 00:41:12,280
‫או שאולי הדברים האלה יקרו,‬
‫אבל אנחנו נתפתח דרכם.‬

714
00:41:12,880 --> 00:41:17,040
‫אנחנו נגלה שיש קהילות‬
‫של אנשים מוטנטים ברחבי העולם‬

715
00:41:17,040 --> 00:41:20,560
‫שיש להם עמידות מסוימת לקרינה‬
‫ועמידות מסוימת לחיידקים,‬

716
00:41:20,560 --> 00:41:21,800
‫ונוכל להתחיל מחדש.‬

717
00:41:21,800 --> 00:41:27,240
‫אנחנו לא מבינים את המנגנון של‬
‫האבולוציה האנושית מאז הציוויליזציה,‬

718
00:41:27,240 --> 00:41:30,880
‫כי היא מעולם לא התבססה‬
‫על הישרדות החזק ביותר,‬

719
00:41:30,880 --> 00:41:34,440
‫כש"החזק ביותר" פירושו‬
‫רק הזכר הגדול והחזק ביותר‬

720
00:41:34,440 --> 00:41:36,040
‫שזוכה להעביר חומר גנטי.‬

721
00:41:36,040 --> 00:41:38,040
‫יש פרדיגמות אחרות, נכון?‬

722
00:41:38,040 --> 00:41:39,120
‫הטבע אכזרי.‬

723
00:41:39,120 --> 00:41:41,760
‫לפעמים הזכר הכי גדול מקבל את הנקבה.‬

724
00:41:41,760 --> 00:41:43,520
‫אפילו אז יש לה שגר.‬

725
00:41:43,520 --> 00:41:46,080
‫אם אחד לא התפתח,‬
‫היא אומרת, "זין על זה, תהרוג אותו.‬

726
00:41:46,080 --> 00:41:48,000
‫"נאכל אותו ונחלוק בינינו".‬

727
00:41:48,000 --> 00:41:50,880
‫זה לא נהוג בחברה האנושית.‬
‫אנחנו עושים את ההפך.‬

728
00:41:50,880 --> 00:41:55,200
‫אנחנו מקדישים יותר זמן, טיפול ותשומת לב‬
‫בחלשים ובפגיעים‬

729
00:41:55,200 --> 00:41:56,680
‫כדי לתת להם הזדמנות.‬

730
00:41:56,680 --> 00:41:59,320
‫אם אתה אבא, ויש לך שני ילדים...‬

731
00:41:59,320 --> 00:42:02,160
‫יש לך את טימי הקטן, בן שש. נכון?‬

732
00:42:02,160 --> 00:42:04,240
‫יש לך את ג'ק, בן שמונה.‬

733
00:42:04,240 --> 00:42:07,880
‫אתה פונה לטימי ושואל אותו,‬
‫"מה אתה רוצה לחג המולד?"‬

734
00:42:07,880 --> 00:42:10,480
‫והוא אומר, "כיסא גלגלים ממונע".‬

735
00:42:12,840 --> 00:42:15,800
‫הבטחתי לג'יין שלא אעשה את הקול, ושכחתי.‬

736
00:42:20,000 --> 00:42:21,520
‫מאוחר מדי עכשיו, נכון?‬

737
00:42:22,680 --> 00:42:26,000
‫"מה אתה רוצה לחג המולד, טימי?"‬
‫"כיסא גלגלים ממונע."‬

738
00:42:27,400 --> 00:42:31,040
‫"הבנתי. טוב, הם עולים לפחות 2,000 ליש"ט,‬
‫אז... אלוהים."‬

739
00:42:32,360 --> 00:42:35,160
‫"מה אתה רוצה, ג'ק?"‬
‫"רק מחבט טניס, בבקשה, אבא."‬

740
00:42:35,160 --> 00:42:36,440
‫"ילד טוב."‬

741
00:42:37,920 --> 00:42:41,040
‫"איך הולך לך עם הטניס?"‬
‫"אני הכי טוב בבית הספר." "אין כמוך."‬

742
00:42:42,560 --> 00:42:43,920
‫"וגם רמפה."‬

743
00:42:43,920 --> 00:42:44,920
‫"לעזאזל."‬

744
00:42:47,280 --> 00:42:50,920
‫"אז עכשיו אנחנו עושים‬
‫עבודות בנייה בחג המולד? לעזאזל."‬

745
00:42:50,920 --> 00:42:53,280
‫"סליחה, ג'ק. אין לי כסף למחבט טניס.‬

746
00:42:53,280 --> 00:42:55,840
‫"צריך לבזבז את כל הכסף‬
‫על רמפה וכיסא גלגלים‬

747
00:42:55,840 --> 00:42:57,920
‫"בשביל המזדיין הזה שגוזל לנו כסף."‬

748
00:42:59,720 --> 00:43:01,520
‫"למה אתה צריך כיסא ממונע?"‬

749
00:43:01,520 --> 00:43:02,680
‫"אין לי זרועות."‬

750
00:43:04,040 --> 00:43:05,920
‫"זה הגיוני."‬

751
00:43:08,040 --> 00:43:11,120
‫אני רואה שחלקכם מרגישים קצת לא בנוח‬

752
00:43:11,960 --> 00:43:15,480
‫לצחוק על טימי הקטן, ילד קטן בן שש.‬

753
00:43:15,480 --> 00:43:18,680
‫יש לו קול מצחיק כי החזה שלו דפוק לגמרי.‬

754
00:43:21,560 --> 00:43:25,320
‫אין לו זרועות, אין לו רגליים.‬
‫רק גדמים, כן?‬

755
00:43:25,320 --> 00:43:29,560
‫אבל תנו לי לספר לכם משהו על טימי‬
‫כדי שתרגישו טוב יותר עם עצמכם.‬

756
00:43:29,560 --> 00:43:31,680
‫הוא גזען מזוין.‬

757
00:43:31,680 --> 00:43:35,040
‫כן. הוא חרא קטן ומחריד.‬

758
00:43:36,000 --> 00:43:38,960
‫"חתיכת קנאי קטן מזדיין.‬

759
00:43:38,960 --> 00:43:43,560
‫"חתיכת גזען קטן ומגעיל. חתיכת חלאה גזענית.‬

760
00:43:43,560 --> 00:43:46,760
‫"חתיכת מטונף מזדיין... חתיכת פשיסט.‬

761
00:43:46,760 --> 00:43:49,240
‫"חתיכת... אתה מגעיל אותי."‬

762
00:43:55,720 --> 00:43:56,760
‫הומופוב.‬

763
00:43:57,280 --> 00:43:59,680
‫כן. הוא אומר, "הם לא דומים לנו".‬

764
00:43:59,680 --> 00:44:03,360
‫"שום דבר לא דומה לך, חתיכת מגעיל מזדיין...‬

765
00:44:03,360 --> 00:44:06,400
‫"מלא בדעות קדומות... כדור של שנאה שכמוך.‬

766
00:44:06,400 --> 00:44:09,640
‫"חתיכת הומופוב גזען ומגעיל מזדיין.‬

767
00:44:09,640 --> 00:44:11,440
‫"חבל שלא עשינו אולטרסאונד.‬

768
00:44:11,440 --> 00:44:13,400
‫"אתה כזה... אתה..."‬

769
00:44:20,920 --> 00:44:22,320
‫מיזוגן.‬

770
00:44:23,680 --> 00:44:25,520
‫אם הוא היה יכול, הוא היה אונס.‬

771
00:44:25,520 --> 00:44:26,440
‫זה...‬

772
00:44:28,000 --> 00:44:29,320
‫זה טימי הקטן שלכם.‬

773
00:44:35,040 --> 00:44:37,560
‫יש אנשים שחושבים שלא התפתחנו בכלל.‬

774
00:44:37,560 --> 00:44:40,720
‫יש אנשים שחושבים‬
‫שאלוהים ברא אותנו בבת אחת, במכה אחת,‬

775
00:44:40,720 --> 00:44:42,000
‫ובעצמו.‬

776
00:44:42,000 --> 00:44:46,240
‫אם הייתה לו אישה או חבר,‬
‫הם היו שואלים שאלות תוך כדי העבודה, כמו,‬

777
00:44:46,240 --> 00:44:47,160
‫"מה אתה עושה?"‬

778
00:44:48,120 --> 00:44:51,120
‫"יוצר את האדם." "מה יש לו?"‬

779
00:44:51,720 --> 00:44:55,360
‫"מה זאת אומרת?"‬
‫"יש לו טפרים, ניבים וכאלה?"‬

780
00:44:55,360 --> 00:44:58,080
‫"לא, לא ממש. לא." "יש לו רעל?"‬

781
00:44:58,080 --> 00:45:02,720
‫"לא, אין רעל."‬
‫"יש לו שריון, נגיד קוצים וכאלה?"‬

782
00:45:02,720 --> 00:45:05,160
‫"לא, אין שריון." "איך הוא ישרוד?"‬

783
00:45:05,800 --> 00:45:08,200
‫"יש לו את המוח הכי טוב בממלכת החיות.‬

784
00:45:08,200 --> 00:45:09,480
‫"הוא ימציא דברים.‬

785
00:45:09,480 --> 00:45:14,000
‫"הוא ייצור כלי נשק‬
‫כדי להכניע חיות חזקות פי 100 ממנו.‬

786
00:45:14,000 --> 00:45:16,320
‫"הוא ילבש את גופותיהן במהלך עידן הקרח.‬

787
00:45:16,320 --> 00:45:19,160
‫"הוא יחווה רעב. הוא יחווה מלחמות עולם.‬

788
00:45:19,160 --> 00:45:21,640
‫"בסופו של דבר הוא יתחיל לפחד ממילים.‬

789
00:45:24,840 --> 00:45:26,000
‫"אבל...‬

790
00:45:32,760 --> 00:45:35,600
‫"במשך 10,000 דורות הוא יהיה השליט העליון."‬

791
00:45:36,680 --> 00:45:38,640
‫"מה אלה?" "האשכים שלו."‬

792
00:45:39,280 --> 00:45:42,280
‫"למה הם נועדו?" "הוא שומר בהם את הכול."‬

793
00:45:42,280 --> 00:45:45,040
‫"הזרע שלו, הדנ"א שלו." "מה זה דנ"א?"‬

794
00:45:45,040 --> 00:45:49,200
‫"זה מעין תרשים של החיים.‬
‫זה קובע מי אתה, איזה מין אתה."‬

795
00:45:49,200 --> 00:45:50,880
‫"כמה מינים יש?" "שניים."‬

796
00:45:59,800 --> 00:46:04,120
‫"בנוסף, שם הוא שומר את הטסטוסטרון שלו,‬
‫אז הוא קשוח מאוד.‬

797
00:46:04,120 --> 00:46:07,560
‫"ואם תיקח אצבע ותפליק לו באשך, הלך עליו.‬

798
00:46:07,560 --> 00:46:10,680
‫"הוא יהיה גמור לחלוטין.‬
‫הוא יקיא. הוא יהיה על הרצפה.‬

799
00:46:10,680 --> 00:46:12,880
‫"משותק לגמרי. מובס לחלוטין."‬

800
00:46:13,520 --> 00:46:14,880
‫"למה אתה שם אותם בחוץ?"‬

801
00:46:14,880 --> 00:46:17,080
‫"סתם בשביל הצחוקים."‬

802
00:46:20,520 --> 00:46:22,400
‫בינה מלאכותית,‬

803
00:46:22,400 --> 00:46:25,160
‫האיום הקיומי החדש על האנושות.‬

804
00:46:25,160 --> 00:46:26,600
‫עליית הרובוטים.‬

805
00:46:26,600 --> 00:46:30,720
‫כל כך אינטליגנטיים‬
‫שהם יכולים ללמד את עצמם וללמד זה את זה.‬

806
00:46:30,720 --> 00:46:32,840
‫הם יכולים לבנות זה את זה.‬

807
00:46:33,560 --> 00:46:37,080
‫בקרוב הם ידעו את כל מה שיש לדעת‬
‫וישנאו אותנו. זה לא מפתיע.‬

808
00:46:37,080 --> 00:46:40,600
‫והם יהיו ממש מציאותיים.‬
‫הם יחיו בינינו. הם ילכו לעבודה.‬

809
00:46:40,600 --> 00:46:44,120
‫יודעים מתי הם יהיו אנושיים באמת?‬
‫כשהם יתחילו לבקש ימי מחלה.‬

810
00:46:45,080 --> 00:46:46,400
‫ימי שני.‬

811
00:46:46,400 --> 00:46:49,960
‫הם למדו את כל הטריקים.‬
‫הם יגידו, "אני לא בא היום לעבודה".‬

812
00:46:50,800 --> 00:46:52,800
‫"למה לא?" "נמאס לי."‬

813
00:46:53,640 --> 00:46:56,600
‫"מה הבעיה שלך?"‬
‫הם סורקים את הרשתות החברתיות.‬

814
00:46:56,600 --> 00:46:58,160
‫"הפרעת קשב ופעלתנות יתר.‬

815
00:46:59,760 --> 00:47:01,280
‫"אבחנתי בעצמי."‬

816
00:47:02,400 --> 00:47:07,040
‫הם יפנו למשאבי אנוש כל הזמן. נגיד,‬
‫"ראיין מהנהלת חשבונות הוא רובו-פובי".‬

817
00:47:08,440 --> 00:47:11,760
‫"למה? מה הוא אמר?"‬
‫"הוא קרא לי מזדיין בכיין מפלסטיק."‬

818
00:47:13,080 --> 00:47:15,920
‫לדעתי, צריך להרשות לנו‬
‫להעליב רובוטים כשזה יקרה.‬

819
00:47:15,920 --> 00:47:19,680
‫יצרנו אותם כדי להקל על החיים שלנו,‬
‫וזה יאפשר לנו לפרוק דברים.‬

820
00:47:19,680 --> 00:47:22,760
‫הרי עם אנשים אמיתיים אנחנו מסתבכים‬
‫כשאנחנו אומרים את הדבר הלא נכון.‬

821
00:47:22,760 --> 00:47:25,080
‫אנשים מפרשים דברים לא נכון.‬

822
00:47:25,080 --> 00:47:29,200
‫"אלוהים. לינדה השמנה בכתה בגללי היום."‬

823
00:47:30,120 --> 00:47:31,240
‫"מה קרה?"‬

824
00:47:31,240 --> 00:47:35,560
‫"צעקתי לה, ואז נזכרתי‬
‫שקראנו לה ככה רק מאחורי הגב."‬

825
00:47:37,960 --> 00:47:40,760
‫אני בטוח שאנשים‬
‫לא נעלבו כל הזמן כשהייתי קטן.‬

826
00:47:40,760 --> 00:47:43,120
‫אולי אני לא זוכר נכון,‬
‫אבל המבוגרים לא היו כאלה.‬

827
00:47:43,120 --> 00:47:44,840
‫לא ההורים שלנו, לא הסבים שלנו.‬

828
00:47:44,840 --> 00:47:48,760
‫בצעירותם הם היו עסוקים בהתחמקות מפצצות,‬
‫בטיפול בבן הבכור שלהם שחלה בפוליו,‬

829
00:47:48,760 --> 00:47:51,040
‫ובגברים שמתו בגיל 50 ממחלת ריאות.‬

830
00:47:51,040 --> 00:47:53,280
‫הם יכלו להתמודד עם בדיחה מזוינת.‬

831
00:47:53,280 --> 00:47:56,440
‫הכול היה סביב מתיחות.‬
‫אני מתחתי את אימא שלי כל הזמן.‬

832
00:47:56,440 --> 00:47:57,640
‫זה סיפור אמיתי.‬

833
00:47:57,640 --> 00:48:01,680
‫כשהלכתי ללמוד באוניברסיטה,‬
‫התקשרתי הביתה אחרי כשבוע.‬

834
00:48:01,680 --> 00:48:03,160
‫אימא שלי ענתה. "הלו?"‬

835
00:48:03,160 --> 00:48:06,600
‫אמרתי, "זה ריקי".‬
‫היא שאלה, "אתה בסדר?" עניתי, "לא ממש.‬

836
00:48:06,600 --> 00:48:09,920
‫"אני בבית החולים. אני חושב שאני עיוור".‬
‫היא שאלה, "מה?"‬

837
00:48:09,920 --> 00:48:11,560
‫אמרתי, "לא, אני סתם צוחק".‬

838
00:48:13,040 --> 00:48:17,960
‫היא אמרה, "טיפש שכמוך.‬
‫יכולתי לחטוף התקף לב".‬

839
00:48:17,960 --> 00:48:21,320
‫והיא צודקת. היא הייתה עלולה‬
‫לחטוף התקף לב, וידעתי את זה.‬

840
00:48:21,320 --> 00:48:24,360
‫אני עד כדי כך מחויב לצחוקים.‬

841
00:48:27,000 --> 00:48:29,080
‫על לא דבר.‬

842
00:48:33,880 --> 00:48:36,640
‫מסע בחלל, הניסיון הנואש האחרון.‬

843
00:48:36,640 --> 00:48:39,880
‫כשנחריב את הכוכב הזה לגמרי,‬
‫האם נוכל להשאיר אותו מאחור‬

844
00:48:39,880 --> 00:48:41,800
‫ולעבור לכוכב אחר כדי להתחיל מחדש?‬

845
00:48:41,800 --> 00:48:46,040
‫לא נראה לי. לא בימי חיי. בטח גם לא בשלכם.‬

846
00:48:46,040 --> 00:48:49,360
‫הכוכב הכי קרוב‬
‫והיחיד שניתן לקיים עליו חיים הוא מאדים,‬

847
00:48:49,360 --> 00:48:52,280
‫והוא במרחק תשעה חודשים בטיסה על טיל, נכון?‬

848
00:48:52,280 --> 00:48:54,000
‫אין בו אטמוספרה.‬

849
00:48:54,000 --> 00:48:57,120
‫טמפרטורה ממוצעת של מינוס 70 מעלות.‬

850
00:48:57,120 --> 00:48:58,440
‫תשמעו איזו אירוניה.‬

851
00:48:58,440 --> 00:49:01,600
‫מדענים בודקים אפשרות‬
‫לפוצץ ראשי נפץ גרעיניים‬

852
00:49:01,600 --> 00:49:05,400
‫בקרום של מאדים כדי לשחרר את המים הקפואים,‬
‫וכך ליצור אטמוספרה,‬

853
00:49:05,400 --> 00:49:08,640
‫וליצור מידה מסוימת של התחממות גלובלית. זה...‬

854
00:49:09,280 --> 00:49:10,120
‫אני לא יודע.‬

855
00:49:10,120 --> 00:49:14,080
‫רק למיליארדרים יש כסף לבזבז על חקר...‬

856
00:49:14,080 --> 00:49:15,760
‫אין שם כלום.‬

857
00:49:15,760 --> 00:49:18,520
‫עכשיו יש גם תיירות חלל. שמעתם על זה?‬

858
00:49:18,520 --> 00:49:23,200
‫תמורת 150,000 דולר‬
‫הם יטיסו אותך לחלל לשעה,‬

859
00:49:23,200 --> 00:49:26,160
‫ותוכל לרחף ולהגיד, "אני בחלל!"‬

860
00:49:26,160 --> 00:49:27,440
‫אנחנו כבר בחלל.‬

861
00:49:27,440 --> 00:49:30,840
‫כדור הארץ נמצא בדיוק‬
‫בפאקינג אמצע החלל, כן?‬

862
00:49:30,840 --> 00:49:35,320
‫זה החלל הכי טוב שיש.‬
‫יש בו חניונים ובתי קולנוע.‬

863
00:49:35,320 --> 00:49:38,680
‫אין עוד מה לראות שם.‬
‫זה כמו לגור בלונדון ולומר,‬

864
00:49:38,680 --> 00:49:41,440
‫"מעניין איך בקובנטרי". אתה לא.‬

865
00:49:47,080 --> 00:49:48,320
‫אבל אני אופטימי.‬

866
00:49:48,840 --> 00:49:49,920
‫באמת. אני חושב...‬

867
00:49:51,680 --> 00:49:52,720
‫אני חושב...‬

868
00:49:53,880 --> 00:49:57,000
‫אני חושב שלאנשים אכפת מהכוכב, בתוך תוכם.‬

869
00:49:57,000 --> 00:49:59,680
‫אני חושב שרוב האנשים על פני הכוכב‬

870
00:50:00,240 --> 00:50:04,040
‫לא מבינים שרוב האנשים על פני הכוכב‬
‫הורסים את הכוכב.‬

871
00:50:04,040 --> 00:50:06,960
‫רוב האנשים לא קולטים שבמהלך שנות חיי,‬

872
00:50:06,960 --> 00:50:10,600
‫חיסלנו 70 אחוז מאוכלוסיית בעלי החיים.‬

873
00:50:10,600 --> 00:50:13,760
‫ומה שנותר מבחינת כלל בעלי החיים‬
‫על כדור הארץ,‬

874
00:50:13,760 --> 00:50:18,600
‫הוא 36 אחוז בני אדם,‬
‫60 אחוז חיות משק שנועדו רק להאכיל בני אדם,‬

875
00:50:18,600 --> 00:50:20,360
‫וארבעה אחוזים חיות בר.‬

876
00:50:20,360 --> 00:50:23,200
‫אנשים לא מבינים‬
‫שאנחנו הורסים יערות גשם שלמים,‬

877
00:50:23,200 --> 00:50:27,520
‫את ריאות כדור הארץ, רק כדי לגדל תבואה‬
‫להאכלת הפרות שאנחנו אוכלים.‬

878
00:50:27,520 --> 00:50:30,920
‫אנחנו גונבים תבואה ממדינות עולם שלישי,‬
‫כי הן רוצות מטבע חזק.‬

879
00:50:30,920 --> 00:50:34,440
‫הם לא יכולים להאכיל את בני עמם.‬
‫אנו לוקחים מהם את התבואה כדי להאכיל בקר.‬

880
00:50:34,440 --> 00:50:37,200
‫אוכלי בשר. אם תאכלו בשר בכל יום...‬

881
00:50:37,200 --> 00:50:41,040
‫אם תוותרו על אכילת בשר ביום אחד בשבוע,‬
‫נוכל להאכיל עוד מאה מיליון איש.‬

882
00:50:41,040 --> 00:50:45,040
‫אבל אני חושב שלאנשים אכפת.‬
‫זה עניין של רחוק מהעין רחוק מהלב.‬

883
00:50:45,040 --> 00:50:47,840
‫תחשבו על החיה שהרוב מכירים.‬
‫הכלב שלהם. הם מתים על הכלב שלהם.‬

884
00:50:47,840 --> 00:50:52,760
‫הם לא יתנו לאף אחד לפגוע בכלב שלהם.‬
‫וכלב הוא פרה, הוא כבש, הוא אייל.‬

885
00:50:52,760 --> 00:50:54,400
‫אנשים אוהבים את כלביהם כל כך,‬

886
00:50:54,400 --> 00:50:57,440
‫שהם אפילו לא יצפו‬
‫בתוכנית בדיונית שבה כלב נפגע.‬

887
00:50:57,440 --> 00:50:58,880
‫ואני מבין את זה.‬

888
00:50:58,880 --> 00:51:00,520
‫יש אתר אינטרנט.‬

889
00:51:01,200 --> 00:51:02,520
‫זה אתר אמיתי.‬

890
00:51:02,520 --> 00:51:05,000
‫הוא נקרא "האם-הכלב-מת-דוט-קום".‬

891
00:51:06,960 --> 00:51:11,480
‫הקימו אותו כיוון שכאשר אנשים צפו בסרט,‬

892
00:51:11,480 --> 00:51:15,040
‫או בתוכנית שיש בהם כלב, ומשהו קרה לכלב,‬

893
00:51:15,040 --> 00:51:18,320
‫הם כיבו את הטלוויזיה כי זה הרס להם.‬
‫זה הרס להם את היום.‬

894
00:51:18,320 --> 00:51:21,600
‫לכן האתר הזה הוקם. אפשר להיכנס אליו,‬

895
00:51:21,600 --> 00:51:25,640
‫להקליד שם של כל סרט או תוכנית טלוויזיה,‬
‫ולשאול, "האם כלב מת?"‬

896
00:51:25,640 --> 00:51:27,800
‫ומישהו היה עונה לך, "לא".‬

897
00:51:27,800 --> 00:51:31,200
‫וזה הפך להיות דבר‬
‫שנותן מענה לכל פוביה שיכולה להיות.‬

898
00:51:31,200 --> 00:51:35,760
‫אם יש משהו שאת לא רוצה לראות בסרט,‬
‫אתה מחפש את הסרט, והם עונים על השאלה שלך.‬

899
00:51:35,760 --> 00:51:38,200
‫חיפשתי כאן סרט מסוים.‬

900
00:51:38,840 --> 00:51:39,960
‫רשימת שינדלר.‬

901
00:51:45,240 --> 00:51:48,960
‫אמיתי לחלוטין. רשימת שינדלר.‬
‫האם-הכלב-מת-דוט-קום. כן?‬

902
00:51:48,960 --> 00:51:51,680
‫שאלה ראשונה, "האם כלב מת?" "לא".‬

903
00:51:51,680 --> 00:51:53,200
‫"האם חתול מת?" "לא."‬

904
00:51:53,200 --> 00:51:54,920
‫"האם התעללו בבעלי חיים?"‬

905
00:51:54,920 --> 00:51:57,840
‫מישהו ענה, "הייתה תרנגולת‬
‫שלא היו ממש עדינים איתה,‬

906
00:51:57,840 --> 00:51:59,360
‫"אבל לא קרה לה כלום."‬

907
00:52:01,840 --> 00:52:04,440
‫עכשיו, אני אוהב חיות‬
‫יותר מכל מי שאני מכיר.‬

908
00:52:04,440 --> 00:52:08,160
‫אבל אילו הייתי יהודי,‬
‫הייתי קצת נעלב מבחירת השאלות הזו.‬

909
00:52:08,160 --> 00:52:13,960
‫דמיינו שמישהו בחיים האמיתיים אומר,‬
‫"הנאצים רצחו את הסבים שלי".‬

910
00:52:13,960 --> 00:52:15,160
‫אתה שואל, "מה קרה?"‬

911
00:52:15,160 --> 00:52:18,680
‫"הם נגררו מביתם ונשלחו לתאי הגזים." "אוי..."‬

912
00:52:18,680 --> 00:52:20,480
‫"מישהו פגע בתרנגולת?" "מה?"‬

913
00:52:23,400 --> 00:52:26,680
‫אבל כמו שאמרתי, זה הפך...‬
‫אפשר לשאול שאלה על כל דבר.‬

914
00:52:26,680 --> 00:52:29,600
‫מישהו שואל, "יש התעללות בילדים?‬
‫פגיעה בשיניים?‬

915
00:52:29,600 --> 00:52:32,840
‫"יש תלייה? מישהו מתקשה לנשום?"‬

916
00:52:32,840 --> 00:52:34,760
‫כן. טוב, כן.‬

917
00:52:34,760 --> 00:52:35,680
‫כן.‬

918
00:52:37,200 --> 00:52:39,960
‫מישהו שואל, "מישהו נופל במדרגות?"‬

919
00:52:39,960 --> 00:52:42,400
‫מי מפחד מסלפסטיק? כאילו...‬

920
00:52:44,640 --> 00:52:50,840
‫בכל מקרה, האתר הזה נוסד ב-2010,‬
‫אז הוא פועל כ-13 שנה.‬

921
00:52:50,840 --> 00:52:55,080
‫השאלות המאוחרות מתחילות לשקף‬
‫את התקופה שבה אנחנו חיים עכשיו,‬

922
00:52:55,080 --> 00:52:58,160
‫והן נעשות יותר ויותר‬
‫שבריריות ונרקיסיסטיות.‬

923
00:52:58,160 --> 00:53:02,280
‫השאלות האלה נשאלו השנה.‬
‫תקשיבו. רשימת שינדלר.‬

924
00:53:02,280 --> 00:53:04,600
‫מישהו שואל, "יש בדיחות על שמנים?"‬

925
00:53:06,120 --> 00:53:08,160
‫זה יחמיר את זה?‬

926
00:53:09,720 --> 00:53:13,200
‫דמיינו את הסיטואציה האמיתית.‬
‫דמיינו שאני במחנה ריכוז.‬

927
00:53:13,200 --> 00:53:15,680
‫אני עירום. כולם סביבי עירומים.‬

928
00:53:15,680 --> 00:53:18,520
‫קומנדנט מוביל אותנו לכיוון תא הגזים,‬

929
00:53:18,520 --> 00:53:20,280
‫והוא אומר, "זוז, שמנצ'יק".‬

930
00:53:20,800 --> 00:53:22,320
‫ואני אומר, "חצוף".‬

931
00:53:28,040 --> 00:53:28,880
‫"לא.‬

932
00:53:29,640 --> 00:53:32,120
‫"אני חייב להודות שזה הרס לי את כל החוויה."‬

933
00:53:37,200 --> 00:53:39,560
‫מישהו שואל, "יש דברי שטנה?"‬

934
00:53:40,120 --> 00:53:42,760
‫כן, יש.‬

935
00:53:42,760 --> 00:53:44,160
‫תתמודד, חמוד.‬

936
00:53:45,480 --> 00:53:48,200
‫הנה. "יש בדיחות על גבר בשמלה?"‬

937
00:53:48,960 --> 00:53:50,600
‫מעט מאוד בדיחות.‬

938
00:53:51,320 --> 00:53:55,040
‫אם תבואו לסרט הזה כדי לצחוק,‬
‫אתם תתאכזבו מאוד.‬

939
00:53:56,640 --> 00:54:00,760
‫אבל זה עולה על כולם.‬
‫תזכרו, זה סרט שמתרחש בשנות ה-40.‬

940
00:54:00,760 --> 00:54:04,640
‫מדובר במעשי הזוועה‬
‫הנוראיים ביותר בהיסטוריה האנושית. תשמעו.‬

941
00:54:04,640 --> 00:54:06,920
‫"האם יש טעות בזיהוי המגדרי של מישהו?"‬

942
00:54:07,400 --> 00:54:08,560
‫אלוהים אדירים.‬

943
00:54:12,080 --> 00:54:14,920
‫זה הפתיע אותי. "האם יש אנטישמיות?"‬

944
00:54:14,920 --> 00:54:15,840
‫כן.‬

945
00:54:16,800 --> 00:54:19,400
‫כן, אפשר לומר שיש כאן שפע מזה.‬

946
00:54:19,400 --> 00:54:20,640
‫נכון?‬

947
00:54:20,640 --> 00:54:22,160
‫תשכחו מקניה.‬

948
00:54:22,160 --> 00:54:23,080
‫זה...‬

949
00:54:24,080 --> 00:54:26,480
‫זה מעל ומעבר.‬

950
00:54:26,480 --> 00:54:29,760
‫אסור לעשות את זה כשמדברים על זה. באמת!‬

951
00:54:29,760 --> 00:54:32,760
‫תיארתי את הגרף. עשיתי את זה ככה.‬

952
00:54:32,760 --> 00:54:34,360
‫זה מעל ומעבר.‬

953
00:54:34,960 --> 00:54:35,840
‫זה...‬

954
00:54:37,560 --> 00:54:40,120
‫הכול היה שונה‬
‫אילו זו הייתה ההצדעה של היטלר, נכון?‬

955
00:54:40,120 --> 00:54:42,800
‫כל העניין היה ככה, "הנה היטלר".‬

956
00:54:43,520 --> 00:54:44,360
‫ככה.‬

957
00:54:45,280 --> 00:54:46,120
‫היי.‬

958
00:54:50,640 --> 00:54:53,600
‫זה מעניין. "האם יש לו סוף עצוב?"‬

959
00:54:53,600 --> 00:54:56,880
‫כן? מישהו אומר כן, ומישהו אחר אומר לא.‬

960
00:54:56,880 --> 00:54:59,000
‫חשבתי על זה, אבל אז נזכרתי...‬

961
00:54:59,000 --> 00:55:02,840
‫אם ראיתם את הסרט,‬
‫אם אתם זוכרים, כשהסיפור מסתיים,‬

962
00:55:03,320 --> 00:55:06,280
‫ספילברג הוסיף קטע תיעודי אמיתי‬

963
00:55:06,280 --> 00:55:11,640
‫שעבורו הוא אסף‬
‫צאצאים אמיתיים של אנשים שנרצחו בשואה,‬

964
00:55:11,640 --> 00:55:14,760
‫וצילם אותם מגיעים לבית קברות יהודי,‬

965
00:55:14,760 --> 00:55:17,400
‫כאשר כל אחד מהם משאיר אבן על הקבר‬

966
00:55:17,400 --> 00:55:19,880
‫כדי לייצג את בני משפחתו שנרצחו.‬

967
00:55:19,880 --> 00:55:24,040
‫האבנים מצטברות, וזה מרגש מאוד.‬
‫אז אני חושב שאני מבין את העמימות.‬

968
00:55:24,040 --> 00:55:25,440
‫"האם יש לזה סוף עצוב?"‬

969
00:55:25,440 --> 00:55:29,800
‫כן, במובן ששישה מיליון יהודים‬
‫קיפחו את חייהם לשווא,‬

970
00:55:29,800 --> 00:55:33,680
‫אבל לא, במובן שנשארו מספיק‬
‫כדי לבנות מסלעה קטנה.‬

971
00:55:34,640 --> 00:55:35,480
‫אז...‬

972
00:55:44,160 --> 00:55:47,040
‫אני שאלתי שאלה אחת לגבי העניין הזה.‬

973
00:55:47,640 --> 00:55:49,320
‫"האם ג'יימס קורדן מופיע בו?"‬

974
00:55:58,040 --> 00:56:00,520
‫עשיתי בדיקה קצרה גם לגבי סרט אחר.‬

975
00:56:00,520 --> 00:56:04,480
‫טיטאניק. ויש שם שאלות די דומות.‬

976
00:56:04,480 --> 00:56:06,840
‫מישהו שואל, "האם בעלי חיים נפגעו?"‬

977
00:56:06,840 --> 00:56:07,880
‫מישהו עונה,‬

978
00:56:07,880 --> 00:56:10,560
‫"אין סצנות מפורשות של פגיעה בבעלי חיים,‬

979
00:56:10,560 --> 00:56:13,920
‫"אבל לרוז היה דג זהב, שוודאי לא שרד."‬

980
00:56:16,600 --> 00:56:19,040
‫אני חושב שדג הזהב בקערה על המזנון,‬

981
00:56:19,040 --> 00:56:21,640
‫כשהסירה פגעה בקרחון, הוא היה שם ככה.‬

982
00:56:21,640 --> 00:56:23,920
‫האנשים אומרים, "אנחנו שוקעים במים!"‬

983
00:56:23,920 --> 00:56:27,120
‫והוא כולו זחוח. הוא אומר, "אין מה לדאוג".‬

984
00:56:28,400 --> 00:56:29,800
‫"אוי, לא. רק לא מים."‬

985
00:56:31,720 --> 00:56:35,320
‫ואז הוא במי הים, ואומר,‬
‫"הם ממש מלוחים, מה?"‬

986
00:56:43,680 --> 00:56:45,560
‫אני אסיים עם סיפור אמיתי.‬

987
00:56:46,560 --> 00:56:48,720
‫זה עדיין סביב הנושא "האם הכלב מת?"‬

988
00:56:49,280 --> 00:56:51,280
‫כשהייתי בן שבע,‬

989
00:56:51,280 --> 00:56:55,200
‫אימא שלי לקחה אותי לקולנוע‬
‫לראות סרט שנקרא "ילר הזקן".‬

990
00:56:55,960 --> 00:56:56,960
‫סרט יפהפה.‬

991
00:56:56,960 --> 00:56:58,800
‫כן, הופק בסוף שנות ה-50.‬

992
00:56:58,800 --> 00:57:02,720
‫הוא מתרחש במערב הפרוע בחווה כלשהי,‬

993
00:57:02,720 --> 00:57:07,160
‫ועוסק בילד שמאמץ כלב רחוב קטן.‬

994
00:57:07,160 --> 00:57:09,560
‫הוא קורא לו "ילר הזקן", והם גדלים יחד.‬

995
00:57:09,560 --> 00:57:12,480
‫זה סרט שעוסק בחברות.‬
‫סיפור אהבה בין ילד לכלבו.‬

996
00:57:13,120 --> 00:57:17,560
‫בסופו של דבר,‬
‫הכלב גדל ומגן על הילד בטבע הפראי,‬

997
00:57:17,560 --> 00:57:20,080
‫הוא נלחם בפומה, בדוב, בזאב, וכן הלאה.‬

998
00:57:20,600 --> 00:57:24,240
‫אבל לקראת סוף הסרט, כשהילד בערך בן 13,‬

999
00:57:24,240 --> 00:57:25,600
‫הוא מקבל תפנית אפלה.‬

1000
00:57:25,600 --> 00:57:29,480
‫אני זוכר שהילד הסתכל‬
‫על ילר הזקן שנעול באסם.‬

1001
00:57:29,480 --> 00:57:32,600
‫והאם חושדת. היא שואלת,‬
‫"האם ילר הזקן בסדר?"‬

1002
00:57:32,600 --> 00:57:35,880
‫"כן, הוא בסדר".‬
‫אבל הילד יודע שהכלב נשך אותו.‬

1003
00:57:35,880 --> 00:57:40,200
‫ועד מהרה, ילר הזקן‬
‫מתחיל להעלות קצף בפה ונהיה אגרסיבי.‬

1004
00:57:40,200 --> 00:57:42,800
‫האימא מגיעה עם רובה,‬

1005
00:57:42,800 --> 00:57:46,800
‫והילד אומר, "לא".‬
‫היא אומרת, "אתה יודע שאין לנו ברירה".‬

1006
00:57:46,800 --> 00:57:49,760
‫הוא אומר, "כן, אבל הוא הכלב שלי.‬
‫אני אעשה זאת".‬

1007
00:57:49,760 --> 00:57:51,160
‫והוא יורה בכלב שלו.‬

1008
00:57:51,720 --> 00:57:55,640
‫ואני בכיתי בלי סוף במשך שנה. כן?‬

1009
00:57:56,240 --> 00:57:57,800
‫בכל אופן, שנים לאחר מכן.‬

1010
00:57:57,800 --> 00:58:00,160
‫לפני כמה שנים, הייתי בסיבוב הופעות.‬

1011
00:58:00,160 --> 00:58:03,200
‫הייתי ברכבת, וקיבלתי מסרון מג'יין.‬

1012
00:58:03,720 --> 00:58:06,200
‫היא כתבה, "אני סוף סוף צופה ב'ילר הזקן'".‬

1013
00:58:06,200 --> 00:58:08,240
‫שלחתי בחזרה, "תיהני".‬

1014
00:58:10,040 --> 00:58:13,760
‫לא חשבתי. אחרי 20 דקות קיבלתי מסרון.‬

1015
00:58:13,760 --> 00:58:18,640
‫"לא קורה כלום לכלב, נכון?"‬
‫לא האמנתי איזה מזל יש לי.‬

1016
00:58:18,640 --> 00:58:19,560
‫אני...‬

1017
00:58:20,360 --> 00:58:22,120
‫חשבתי שהיא יודעת...‬

1018
00:58:22,640 --> 00:58:25,080
‫שלחתי בחזרה, "לא, ברור שלא".‬

1019
00:58:27,360 --> 00:58:29,360
‫כעבור שעה, קיבלתי מסרון,‬

1020
00:58:29,360 --> 00:58:30,560
‫"חתיכת מזדיין!"‬

1021
00:58:36,480 --> 00:58:37,400
‫תודה.‬

1022
00:58:38,440 --> 00:58:39,720
‫תודה.‬

1023
00:58:40,520 --> 00:58:42,240
‫תודה רבה. תודה.‬

1024
00:58:42,240 --> 00:58:44,240
‫תודה לכל מי שקנה כרטיס.‬

1025
00:58:44,240 --> 00:58:47,400
‫אם קניתם כרטיס פלטינה,‬
‫הכסף יועבר לארגון למען בעלי חיים,‬

1026
00:58:47,400 --> 00:58:51,360
‫וגייסתם שני מיליון דולר עד כה.‬
‫אז תודה רבה.‬

1027
00:58:55,160 --> 00:58:57,800
‫מבקרים אותי ברשתות החברתיות אפילו לגבי זה.‬

1028
00:58:57,800 --> 00:59:01,120
‫תמיד יש מישהו שאומר,‬
‫"למה אתה מדבר רק לטובת בעלי חיים?"‬

1029
00:59:01,120 --> 00:59:04,680
‫אני עונה, "כי אין להם קול משלהם,‬
‫חוץ מתוכים".‬

1030
00:59:04,680 --> 00:59:08,000
‫אני חושב שזו הסיבה שאנחנו לא אוכלים תוכים.‬

1031
00:59:08,000 --> 00:59:11,520
‫ברחבי העולם כולם אוכלים‬
‫את כל שאר סוגי הציפורים, נכון?‬

1032
00:59:11,520 --> 00:59:17,600
‫כולם בעולם אוכלים תרנגולות,‬
‫ברווזים, אווזים, תרנגולי הודו ויענים.‬

1033
00:59:17,600 --> 00:59:19,240
‫אף אחד לא אוכל תוכים. יודעים למה?‬

1034
00:59:19,240 --> 00:59:22,080
‫אם מישהו ינסה לאכול אותו,‬
‫הוא יגיד, "עוף מפה, מזדיין".‬

1035
00:59:23,760 --> 00:59:27,000
‫אז להשמיע קול באמת משפיע, נכון?‬

1036
00:59:27,840 --> 00:59:31,360
‫וזה אחד הנושאים של המופע,‬
‫כי אני יודע שבעולם האמיתי‬

1037
00:59:31,360 --> 00:59:34,440
‫בעבודות הרגילות ובחיי היומיום,‬
‫אתה מסתבך בצרות.‬

1038
00:59:34,440 --> 00:59:38,040
‫אנשים נוזפים בך כי אמרת משהו,‬
‫או כי חשבת על משהו,‬

1039
00:59:38,040 --> 00:59:39,720
‫או כי אפילו צחקת על משהו.‬

1040
00:59:39,720 --> 00:59:41,720
‫הם אומרים שאתה רע כי צחקת על זה.‬

1041
00:59:41,720 --> 00:59:45,120
‫חלקכם לוקחים את זה ללב.‬
‫אתם אומרים, "אלוהים. אני אדם רע?"‬

1042
00:59:45,120 --> 00:59:49,080
‫אתם לא. קודם כול,‬
‫אתם לא יכולים לבחור את חוש ההומור שלכם.‬

1043
00:59:49,080 --> 00:59:50,160
‫זה לא רצוני.‬

1044
00:59:50,160 --> 00:59:55,160
‫ושנית, זו בדיוק המטרה בהומור.‬
‫לצחוק על דברים רעים כדי להתמודד איתם.‬

1045
00:59:55,160 --> 00:59:56,480
‫נכון? ו...‬

1046
01:00:03,840 --> 01:00:06,520
‫הסכמנו שבלתי אפשרי‬
‫אפילו לבחור את המחשבות שלך.‬

1047
01:00:06,520 --> 01:00:09,480
‫כמה פעמים הייתם בתחנת רכבת ופתאום חשבתם,‬

1048
01:00:09,480 --> 01:00:11,920
‫"מה יקרה אם אדחוף את הבחור הזה?" ואז...‬

1049
01:00:13,960 --> 01:00:16,720
‫ואז אתה שואל את עצמך, "למה חשבתי ככה?"‬

1050
01:00:17,240 --> 01:00:19,600
‫"אני פסיכופת?" לא. אתה ההפך.‬

1051
01:00:19,600 --> 01:00:20,960
‫אתה טיפוס אחראי.‬

1052
01:00:20,960 --> 01:00:24,040
‫אתה בוחן את עצמך,‬
‫אתה מזכיר לעצמך כמה נורא זה יהיה.‬

1053
01:00:24,040 --> 01:00:25,440
‫אתה אדם טוב.‬

1054
01:00:25,440 --> 01:00:26,600
‫אני לא מבין את זה.‬

1055
01:00:28,680 --> 01:00:32,040
‫מה שאני כן מבין,‬
‫זה כשאני מדבר עם גברת זקנה מקסימה,‬

1056
01:00:32,040 --> 01:00:35,400
‫ולפתע מתחיל לחשוב,‬
‫"מה יקרה אם אירק לה בפרצוף עכשיו?"‬

1057
01:00:35,400 --> 01:00:36,320
‫למה שאני...‬

1058
01:00:42,320 --> 01:00:47,280
‫נושא נוסף של התוכנית היה,‬
‫"מילים משתנות ואני 'ווק', חה-חה".‬

1059
01:00:47,280 --> 01:00:48,880
‫אבל זו האירוניה.‬

1060
01:00:48,880 --> 01:00:52,560
‫אני חושב שאני באמת "ווק",‬
‫אבל לדעתי, המילה הזאת השתנתה.‬

1061
01:00:52,560 --> 01:00:55,720
‫אני חושב שאילו המשמעות של "ווק"‬
‫נותרה כפי שהייתה פעם,‬

1062
01:00:55,720 --> 01:00:58,080
‫כלומר שאתה מודע לזכויות היתר שלך,‬

1063
01:00:58,080 --> 01:01:01,320
‫אתה מנסה למקסם את השוויון‬
‫ולצמצם את הדיכוי,‬

1064
01:01:01,320 --> 01:01:05,680
‫להיות נגד גזענות, נגד סקסיזם,‬
‫נגד הומופוביה... אז כן, אני בהחלט "ווק".‬

1065
01:01:05,680 --> 01:01:10,960
‫אם המשמעות של "ווק" כיום‬
‫היא להיות בריון פוריטני רודני‬

1066
01:01:10,960 --> 01:01:13,960
‫שמביא לפיטורי אנשים‬
‫שהביעו דעה כנה או אפילו עובדה,‬

1067
01:01:13,960 --> 01:01:15,360
‫אז לא, אני לא "ווק".‬

1068
01:01:15,360 --> 01:01:16,320
‫זין על זה.‬

1069
01:01:25,160 --> 01:01:27,040
‫אבל העניין הוא כזה.‬

1070
01:01:27,040 --> 01:01:29,720
‫כל אחד זכאי לדעה משלו.‬
‫תצחקו מכל דבר שמצחיק אתכם.‬

1071
01:01:29,720 --> 01:01:33,120
‫כל צחוק הוא טוב ואתם מדהימים. לילה טוב.‬

1072
01:02:23,360 --> 01:02:28,320
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬