1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:23,720 --> 00:00:25,880
‫- הקלטה -‬

4
00:00:29,640 --> 00:00:31,400
‫היי. זאת רוסה.‬

5
00:00:31,480 --> 00:00:33,880
‫כפי שאתם יודעים, אני מתקשרת מהכלא.‬

6
00:00:33,960 --> 00:00:38,560
‫אני מקווה שבכך אגרום לאנשים‬
‫לראות אותי כמו שאני באמת,‬

7
00:00:38,640 --> 00:00:41,400
‫ולא כאדם שהתקשורת ניסתה לצייר.‬

8
00:00:41,480 --> 00:00:43,320
‫מובן שלא יהיה קל‬

9
00:00:43,400 --> 00:00:46,120
‫להסביר את עצמי, להציג את מי שאני באמת.‬

10
00:00:46,200 --> 00:00:48,920
‫כל מה שעברתי, למשל…‬

11
00:00:49,000 --> 00:00:53,400
‫כל הדבר הזה… אני לא יודעת איך לקרוא לזה.‬

12
00:00:53,480 --> 00:00:59,960
‫הלינץ' שהם עשו בי‬
‫לפני המשפט, במהלכו ואחריו,‬

13
00:01:00,040 --> 00:01:02,720
‫ושנמשך גם היום, כעבור שש שנים.‬

14
00:01:02,800 --> 00:01:06,400
‫אם זה היה קורה לגבר במקום לאישה,‬

15
00:01:06,480 --> 00:01:11,560
‫הם לא היו בוחנים‬
‫אם הוא היה במערכת יחסים כלשהי.‬

16
00:01:11,640 --> 00:01:16,480
‫ואולי היו מנסים‬
‫למצוא את הראיות שהם צריכים לחפש.‬

17
00:01:16,560 --> 00:01:19,880
‫כי הם צריכים לחפש ראיות לגבי מה שקרה לפדרו‬

18
00:01:19,960 --> 00:01:21,720
‫ואיך זה קרה.‬

19
00:01:21,800 --> 00:01:24,920
‫- זהו הריאיון הראשון שרוסה פראל העניקה -‬

20
00:01:25,000 --> 00:01:27,920
‫- מאז שנידונה ל-25 שנות מאסר -‬

21
00:01:28,520 --> 00:01:29,400
‫היי!‬

22
00:01:31,920 --> 00:01:32,760
‫קדימה!‬

23
00:01:33,360 --> 00:01:35,640
‫היי!‬
‫-תגידו היי. אני מצלם את כולכן!‬

24
00:01:35,720 --> 00:01:37,160
‫היי!‬
‫-היי!‬

25
00:01:37,240 --> 00:01:39,920
‫- התיעוד הזה צולם על ידי פדרו רודריגס -‬

26
00:01:40,000 --> 00:01:41,800
‫- חודשיים לפני שנרצח -‬

27
00:01:42,840 --> 00:01:45,640
‫אני זוכרת שיצאנו לסקי באותה שנה.‬

28
00:01:46,200 --> 00:01:47,760
‫נסענו עם פדרו.‬

29
00:01:47,840 --> 00:01:51,880
‫ואני זוכרת שהבת הצעירה שלי נצמדה אליי.‬

30
00:01:51,960 --> 00:01:53,040
‫כל הכבוד, קטנטונת.‬

31
00:01:53,120 --> 00:01:55,200
‫היא אמרה, "אני אלך עם אימא".‬

32
00:01:55,280 --> 00:01:58,800
‫והבת הבכורה שלי אמרה, "אני אלך עם פדרו".‬

33
00:01:58,880 --> 00:02:02,040
‫ברגע זה חשבתי, "ואו, זה מה שחיפשתי".‬

34
00:02:02,120 --> 00:02:03,000
‫היי!‬

35
00:02:03,920 --> 00:02:04,800
‫מהממת.‬

36
00:02:24,240 --> 00:02:28,760
{\an8}‫- הקלטות של רוסה פראל: רצח במשטרה -‬

37
00:02:31,600 --> 00:02:33,800
‫וכעת לפשע במשטרה העירונית של ברצלונה.‬

38
00:02:33,880 --> 00:02:35,960
‫חבר המושבעים הגיע להכרעה.‬

39
00:02:36,040 --> 00:02:39,640
‫הם מוצאים את הנאשמים רוסה פראל ואלברט לופס‬

40
00:02:39,720 --> 00:02:42,400
‫אשמים ברצח בכוונה תחילה.‬

41
00:02:43,200 --> 00:02:44,640
‫הכול התחיל ב-2017,‬

42
00:02:44,720 --> 00:02:47,200
{\an8}‫כאשר רוסה ואלברט, שוטרים וזוג אוהבים,‬

43
00:02:47,280 --> 00:02:48,920
{\an8}‫זממו להרוג את פדרו רודריגס,‬

44
00:02:49,000 --> 00:02:52,400
‫שוטר ובן הזוג של רוסה באותה תקופה.‬

45
00:02:52,480 --> 00:02:56,800
‫האירועים החלו כשהקורבן גילה על הבגידה‬

46
00:02:56,880 --> 00:02:58,680
{\an8}‫ובכך הפך למכשול מבחינתם.‬

47
00:02:58,760 --> 00:03:02,080
‫בשלב זה רוסה ואלברט הגו תוכנית להרוג אותו.‬

48
00:03:02,160 --> 00:03:04,920
{\an8}‫פסק הדין קובע שהם סיממו ורצחו את רודריגס,‬

49
00:03:05,000 --> 00:03:07,160
{\an8}‫ואז הניחו את גופתו בתא המטען של רכב‬

50
00:03:07,240 --> 00:03:09,920
{\an8}‫שאותו הם הציתו ליד מאגר פוש.‬

51
00:03:10,000 --> 00:03:14,280
‫שני שוטרי המשטרה העירונית של ברצלונה‬
‫שנעצרו על רצח עמיתם…‬

52
00:03:14,360 --> 00:03:15,640
‫…מאשימים זה את זה.‬

53
00:03:15,720 --> 00:03:20,440
‫הם מודים שנטלו חלק בפשע, אבל רק כשותפים.‬

54
00:03:20,520 --> 00:03:22,680
‫יש שלוש תיאוריות.‬

55
00:03:22,760 --> 00:03:27,920
‫זו שהוצגה על ידי צוות ההגנה של גברת רוסה,‬
‫שבה מר אלברט הוא מבצע הפשע.‬

56
00:03:28,000 --> 00:03:32,760
‫תאוריית צוות ההגנה של מר אלברט,‬
‫שבה גברת רוסה היא מבצעת הפשע.‬

57
00:03:32,840 --> 00:03:37,120
‫ותאוריית התביעה,‬
‫שקובעת ששניהם היו שותפים לביצוע הפשע.‬

58
00:03:37,200 --> 00:03:38,760
‫הגרסה של רוסה מתפרקת‬

59
00:03:38,840 --> 00:03:41,720
‫כשבוחנים את מעשיה בימים שלאחר הפשע.‬

60
00:03:41,800 --> 00:03:44,880
‫היא אומרת שהיה בה פחד עצום מפני אלברט,‬

61
00:03:44,960 --> 00:03:46,680
‫ולכן לא העזה לפנות למשטרה.‬

62
00:03:46,760 --> 00:03:47,920
‫אבל רוסה הייתה המשטרה.‬

63
00:03:48,000 --> 00:03:53,720
‫רוסה פראל אולי איננה קדושה,‬
‫אבל אני מבטיחה לכם שהיא איננה רוצחת.‬

64
00:03:53,800 --> 00:03:58,000
‫בשבילה, הפלרטוטים, הכיבושים‬
‫והעובדה שיש לה מישהו,‬

65
00:03:58,080 --> 00:04:01,240
‫כל זה היה מעין מעגל חיוני עבורה.‬

66
00:04:01,320 --> 00:04:04,000
‫היא כל הזמן פיתתה מישהו.‬

67
00:04:04,080 --> 00:04:06,680
‫מר פדרו רצה לסיים את הקשר הזה,‬

68
00:04:06,760 --> 00:04:12,520
‫והצד השני, גברת רוסה פראל,‬
‫לא קיבלה את זה ותכננה להרוג אותו.‬

69
00:04:12,600 --> 00:04:16,000
‫אני לא יודע אם היא עשתה את זה.‬
‫אני רק עיתונאי.‬

70
00:04:16,480 --> 00:04:20,440
‫אבל אני יודע שרוסה פראל‬
‫לא זכתה למשפט הוגן.‬

71
00:04:20,520 --> 00:04:24,560
‫האם את מאשרת את כל מה שאמרת לי?‬

72
00:04:24,640 --> 00:04:26,240
‫או שאת רוצה להתוודות‬

73
00:04:26,320 --> 00:04:31,000
‫שהפשע הזה היה הוכחה שטנית ומעוותת לאהבה‬

74
00:04:31,080 --> 00:04:33,880
‫שתאחד אותך ואת אלברט לעד?‬

75
00:04:33,960 --> 00:04:37,400
‫לא תכננתי שום דבר עם אלברט.‬
‫לא הרגתי את פדרו.‬

76
00:04:37,480 --> 00:04:40,120
‫ואני בהחלט מאשרת את כל מה שאמרתי.‬

77
00:04:42,720 --> 00:04:44,240
{\an8}‫- שניים במאי, 2017 -‬

78
00:04:44,320 --> 00:04:46,320
{\an8}‫- יום אחרי הרצח -‬

79
00:04:52,840 --> 00:04:58,040
‫אחד הדברים שהכבידו עליי מההתחלה,‬

80
00:04:58,120 --> 00:04:59,960
‫ובחנתי אותו שוב ושוב,‬

81
00:05:00,040 --> 00:05:01,800
‫היה שזה לא יכול להיות.‬

82
00:05:01,880 --> 00:05:06,560
‫שזה איננו הוגן שמכיוון שמבצעי הפשע‬

83
00:05:06,640 --> 00:05:08,880
‫שרפו את הגופה ומחקו‬

84
00:05:08,960 --> 00:05:13,320
‫כל ראיה לסיבת המוות,‬
‫הם ירוויחו מכך ויואשמו‬

85
00:05:13,400 --> 00:05:15,160
{\an8}‫בהריגה ולא ברצח.‬

86
00:05:15,240 --> 00:05:19,160
{\an8}‫מכיוון שאני לא יכול להוכיח‬
‫איך הם הרגו אותו…‬

87
00:05:19,240 --> 00:05:20,920
{\an8}‫- פליקס מרטין‬
‫פרקליט המדינה -‬

88
00:05:21,000 --> 00:05:23,840
{\an8}‫לא אוכל להוכיח כוונת זדון‬
‫שתהפוך את המעשה לרצח.‬

89
00:05:23,920 --> 00:05:27,200
‫כתובע, זה ייסר אותי.‬

90
00:05:31,280 --> 00:05:34,160
‫הם חשבו שהריגה תוביל לעונש קל מדי‬

91
00:05:34,240 --> 00:05:39,000
‫לאור חומרת הפשע, והם רצו שהמעשה ייחשב כרצח‬

92
00:05:39,080 --> 00:05:40,680
‫כדי שיוטל עונש חמור יותר.‬

93
00:05:40,760 --> 00:05:43,680
{\an8}‫ומשם הם ניסו לבנות…‬

94
00:05:43,760 --> 00:05:45,760
{\an8}‫- אולגה ארדריו‬
‫עורכת הדין של רוסה -‬

95
00:05:45,840 --> 00:05:48,360
{\an8}‫תיק שייחשב כתיק רצח,‬

96
00:05:48,880 --> 00:05:50,920
{\an8}‫וחיפשו ראיות,‬

97
00:05:51,000 --> 00:05:54,720
‫שהן אינן ראיות, אלא השערה וחשד בלבד.‬

98
00:05:58,800 --> 00:06:01,360
‫אין לנו טביעות אצבעות, אין לנו כלי רצח.‬

99
00:06:01,440 --> 00:06:03,600
‫גופת הקורבן לא מספקת שום רמזים.‬

100
00:06:03,680 --> 00:06:06,360
‫לאור כל זה, מה נעשה?‬

101
00:06:06,440 --> 00:06:07,920
‫נרחיב את נקודת המבט‬

102
00:06:08,000 --> 00:06:13,720
‫וננסה למצוא אלמנטים משניים‬
‫שיאפשרו לנו להגיע למסקנה.‬

103
00:06:13,800 --> 00:06:16,720
‫מכיוון שהם משניים,‬
‫הם צריכים להיות מוצקים יותר.‬

104
00:06:16,800 --> 00:06:23,560
‫אני מדמיין את זה‬
‫כשביל של פירורי לחם או דרך לבנים צהובות.‬

105
00:06:23,640 --> 00:06:26,160
‫נתיב שיכול לקחת אותך רק בכיוון אחד,‬

106
00:06:26,240 --> 00:06:27,600
‫להוכחת אשמת הנאשמים.‬

107
00:07:01,880 --> 00:07:04,840
‫- הקלטה -‬

108
00:07:06,080 --> 00:07:09,080
‫בשבת הלכתי לתחנת המשטרה‬

109
00:07:09,160 --> 00:07:12,560
{\an8}‫ואמרתי, "אני רוצה לספר‬
‫את כל מה שידוע לי ולשים סוף לכול".‬

110
00:07:12,640 --> 00:07:13,880
{\an8}‫- 13 במאי‬
‫12 יום לאחר הפשע -‬

111
00:07:14,600 --> 00:07:19,520
‫הייתי המומה בפעם הראשונה כשדיברתי והם אמרו‬

112
00:07:20,040 --> 00:07:23,200
‫"אנחנו לוקחים אותך למעצר".‬
‫אני אמרתי, "זו טעות.‬

113
00:07:23,280 --> 00:07:25,680
‫"באתי כדי לספר לכם את מה שאני יודעת.‬

114
00:07:25,760 --> 00:07:28,360
‫"שמרתי על שתיקה, אבל עכשיו אני רוצה לספר.‬

115
00:07:28,440 --> 00:07:31,600
‫"זה לא ייתכן. לא ייתכן שזה קורה לי."‬

116
00:07:32,120 --> 00:07:34,160
‫דאגתי לבנות שלי.‬

117
00:07:34,240 --> 00:07:36,360
‫"איך אגיד להם שלא נישן ביחד הלילה?"‬

118
00:07:40,480 --> 00:07:43,520
‫אני אפילו לא זוכרת‬
‫את הרגע שבו העבירו אותי לכלא.‬

119
00:07:43,600 --> 00:07:48,240
‫אחרי ארבעה ימים בלי אוכל,‬
‫בלי מקלחות, בלי לדבר עם אף אחד,‬

120
00:07:48,320 --> 00:07:51,720
‫אפילו לא עם הבנות שלי,‬
‫בלי שום מידע מהעולם החיצון,‬

121
00:07:51,800 --> 00:07:56,560
‫תקועה בצינוק במשך ארבעה ימים שלמים,‬

122
00:07:56,640 --> 00:08:02,240
‫הם לקחו אותי למעין מרתף,‬
‫מקום שנקרא "אזור הענישה".‬

123
00:08:02,320 --> 00:08:05,000
‫שם הענישו את הנשים.‬

124
00:08:05,840 --> 00:08:08,120
‫זה לא היה תא טיפוסי לאסירים חדשים.‬

125
00:08:08,880 --> 00:08:10,640
‫הם לא ידעו מה לעשות איתי.‬

126
00:08:10,720 --> 00:08:12,520
‫לא ידעתי שמדברים עליי בתקשורת.‬

127
00:08:12,600 --> 00:08:16,000
‫לא נחשפתי לאמצעי התקשורת,‬
‫ולא צפיתי בטלוויזיה בימים האלה.‬

128
00:08:16,080 --> 00:08:17,840
‫רציתי להתנתק מהכול.‬

129
00:08:19,520 --> 00:08:24,400
‫זו אחת מהכתבות הבלעדיות הראשונות‬
‫שהביא עמיתנו, מיקל ואלס.‬

130
00:08:24,480 --> 00:08:27,920
‫היא מתמקדת באישה המכונה‬
‫"האלמנה השחורה של המשטרה העירונית".‬

131
00:08:28,000 --> 00:08:32,400
‫הם תייגו את רוסה‬
‫כבוגדנית, שקרנית, מניפולטיבית וקרה.‬

132
00:08:32,480 --> 00:08:34,800
‫החבר שלה הוא לא הקורבן הראשון שלה.‬

133
00:08:34,880 --> 00:08:36,200
{\an8}‫ללא קשר לחזקת החפות…‬

134
00:08:36,680 --> 00:08:39,880
{\an8}‫- החוקרים סבורים שרוסה פראל‬
‫תכננה וביצעה את רצח חברה לשעבר -‬

135
00:08:39,960 --> 00:08:41,080
{\an8}‫הדמות הזאת מסוכנת.‬

136
00:08:41,160 --> 00:08:44,640
{\an8}‫בעיתונות הפשע הספרדית‬
‫יש מקרים רבים שמרתקים את התקשורת.‬

137
00:08:44,720 --> 00:08:46,080
{\an8}‫- מייקה נבארו‬
‫עיתונאית -‬

138
00:08:46,160 --> 00:08:47,720
‫זהו אחד מהם.‬

139
00:08:47,800 --> 00:08:48,800
{\an8}‫אישה צעירה ונאה…‬

140
00:08:48,880 --> 00:08:50,160
{\an8}‫- קרלוס קילז‬
‫עיתונאי -‬

141
00:08:50,240 --> 00:08:52,840
{\an8}‫מתירנית מבחינה מינית‬
‫במונחים יהודיים-נוצריים,‬

142
00:08:52,920 --> 00:08:58,160
‫שבנוסף לכך, היא שוטרת‬
‫שמואשמת ברצח בן זוגה.‬

143
00:08:58,240 --> 00:09:00,440
‫כולנו אוהבים פשעי תשוקה.‬

144
00:09:00,520 --> 00:09:03,280
‫כל הנסיבות העסיסיות היו קיימות‬

145
00:09:03,960 --> 00:09:06,400
‫כדי שנוכל לצלול בלהט לתוך התיק הזה.‬

146
00:09:06,480 --> 00:09:10,040
{\an8}‫המצב הולך ומסתבך מבחינתה של רוסה פראל.‬

147
00:09:10,120 --> 00:09:12,520
{\an8}‫היא ניסתה לשכור מתנקש מהכלא‬

148
00:09:12,600 --> 00:09:14,120
{\an8}‫שיהרוג את אבי בנותיה.‬

149
00:09:14,960 --> 00:09:20,000
{\an8}‫רוסה הרעילה את פדרו לפני שסיימה את חייו.‬

150
00:09:21,160 --> 00:09:22,640
‫היא מניפולטורית נהדרת.‬

151
00:09:22,720 --> 00:09:25,120
{\an8}‫היא אדם מקסים. מפתה מאוד.‬

152
00:09:26,280 --> 00:09:29,480
‫בכמה מערכות יחסים במקביל היא הייתה מעורבת‬

153
00:09:29,560 --> 00:09:32,160
‫במהלך התקופה שהחקירה מתמקדת בה?‬

154
00:09:32,240 --> 00:09:35,560
{\an8}‫מעריכים שהיא הייתה מעורבת בשלוש או בארבע.‬

155
00:09:36,600 --> 00:09:38,920
{\an8}‫נראה שאחרי שבן הזוג שלה נעלם,‬

156
00:09:39,000 --> 00:09:41,800
{\an8}‫היא לא הפגינה התנהגות נורמלית‬
‫של חיפוש אחריו.‬

157
00:09:41,880 --> 00:09:44,360
‫למה היא חיכתה 15 יום עד שדיווחה?‬

158
00:09:45,160 --> 00:09:46,760
‫היא לא התנהגה כאישה מאוימת…‬

159
00:09:47,240 --> 00:09:49,640
‫היא הייתה החשודה העיקרית מההתחלה.‬

160
00:09:49,720 --> 00:09:51,720
‫כל זה מצביע על כך שהיא הרוצחת.‬

161
00:09:53,000 --> 00:09:55,400
{\an8}‫המסקנות הראשוניות קובעות שזהו רצח מתוכנן‬

162
00:09:55,480 --> 00:10:00,160
{\an8}‫שבו היא המניפולטורית,‬
‫המתכננת והמוח מאחורי המעשה.‬

163
00:10:02,080 --> 00:10:04,840
{\an8}‫שמעתי דברים מזעזעים בטלוויזיה.‬

164
00:10:04,920 --> 00:10:06,560
‫שמעתי דברים‬

165
00:10:07,280 --> 00:10:10,360
‫שאני המומה לגלות שאנשים מסוגלים לומר.‬

166
00:10:11,120 --> 00:10:16,080
‫אני מופתעת לשמוע‬
‫אנשים מדברים על הזכות למידע.‬

167
00:10:16,160 --> 00:10:19,600
‫זכות לאיזה מידע? באיזה סוג של מידע מדובר?‬

168
00:10:19,680 --> 00:10:23,600
‫אנשים הכירו אותי עוד לפני שהועמדתי למשפט.‬

169
00:10:23,680 --> 00:10:26,360
‫הם הכירו את שמי, את הפנים שלי.‬

170
00:10:26,440 --> 00:10:29,440
‫הם ידעו על המקרה כפי שהוא סופר.‬

171
00:10:29,920 --> 00:10:33,280
‫מבחינה הגיונית, היה קשה מאוד‬

172
00:10:33,360 --> 00:10:35,680
‫לכל אחד להגיע בדעה נקייה‬

173
00:10:35,760 --> 00:10:38,800
‫לפני קריאת הראיות וכל החומר שהיה זמין.‬

174
00:10:38,880 --> 00:10:40,120
‫קשה מאוד.‬

175
00:10:43,480 --> 00:10:47,520
‫משפט מושבעים מספר 25-2019 נפתח‬

176
00:10:47,600 --> 00:10:50,760
‫באשמת רצח בכוונה תחילה‬

177
00:10:50,840 --> 00:10:54,800
‫נגד מר אלברט לופס פרר‬
‫וגברת רוסה מריה פראל וינואלה.‬

178
00:10:54,880 --> 00:10:58,360
‫זה היה המשפט המתוקשר ביותר מזה שנים.‬

179
00:10:58,440 --> 00:10:59,760
{\an8}‫- טוני מוניוז‬
‫עיתונאי -‬

180
00:10:59,840 --> 00:11:04,560
{\an8}‫העניין היה לא רק לראות את הדמויות,‬
‫אלברט ורוסה, בתא הנאשמים,‬

181
00:11:04,640 --> 00:11:07,600
{\an8}‫אלא גם לשמוע איך הם יגנו על עצמם.‬

182
00:11:07,680 --> 00:11:12,040
‫ביום הראשון חשבתי, "אני לא יודע‬
‫איך אחזיק מעמד שישה שבועות במשפט הזה".‬

183
00:11:12,120 --> 00:11:13,040
‫כי…‬

184
00:11:14,000 --> 00:11:16,680
‫ככה זה צריך להיות. זו אחריות גדולה.‬

185
00:11:16,760 --> 00:11:20,800
‫זאת אומרת, כדי שתובע יחתום על כתב אישום‬

186
00:11:21,320 --> 00:11:23,560
‫שמבקש 25 שנות מאסר,‬

187
00:11:24,600 --> 00:11:26,840
‫אתה חייב להתייחס לזה ברצינות.‬

188
00:11:26,920 --> 00:11:30,600
‫אתה "הורס" חיים של אזרח, כביכול.‬

189
00:11:30,680 --> 00:11:34,920
‫למשפטים בפני חבר מושבעים‬
‫יכול להתלוות מתח מסוים.‬

190
00:11:35,000 --> 00:11:37,400
‫מעל לכול, קיים גורם חשוב מאוד במשפט כזה.‬

191
00:11:37,480 --> 00:11:39,640
‫יש לך תשעה אנשים,‬

192
00:11:39,720 --> 00:11:43,160
{\an8}‫תשעה אזרחים שנראים קצת מפוחדים…‬

193
00:11:43,240 --> 00:11:45,120
{\an8}‫- ז'ואן קרלוס זאיאס‬
‫תובע פרטי -‬

194
00:11:45,200 --> 00:11:48,920
{\an8}‫ובמיוחד בתיק שעורר המון תשומת לב תקשורתית.‬

195
00:11:49,000 --> 00:11:51,920
{\an8}‫המושבעים מביטים בך‬
‫כאילו הם אומרים "למה אני כאן?"‬

196
00:11:52,000 --> 00:11:55,080
‫אני רוצה לשתף אותכם‬

197
00:11:55,720 --> 00:11:59,680
‫באחת השאלות שרוסה שואלת אותי לעתים קרובות.‬

198
00:11:59,760 --> 00:12:05,080
‫"האם שופטים אותי על האנשים ששכבתי איתם‬

199
00:12:05,160 --> 00:12:07,720
‫"או על אם הרגתי את פדרו או לא?"‬

200
00:12:07,800 --> 00:12:11,320
‫רציתי להדגיש את החשיבות‬

201
00:12:11,840 --> 00:12:14,840
‫של הנושא שהיה מאפיין במשפט הזה,‬

202
00:12:14,920 --> 00:12:17,760
‫שהוא הפרדת החטא מהפשע.‬

203
00:12:17,840 --> 00:12:21,080
‫משום שלא הייתה דרך אחרת, עורכת הדין עצמה‬

204
00:12:21,680 --> 00:12:25,840
‫ידעה שבכל פשע עם היבטים רגשיים,‬

205
00:12:25,920 --> 00:12:27,640
‫עלינו לבחון את החיים הפרטיים.‬

206
00:12:27,720 --> 00:12:30,160
‫בעיניי זו סיסמה טובה מבחינת צד ההגנה,‬

207
00:12:30,240 --> 00:12:32,280
‫היא קליטה, אבל…‬

208
00:12:34,040 --> 00:12:35,360
‫אי אפשר להתקדם איתה.‬

209
00:12:39,880 --> 00:12:42,280
‫גברת רוסה, יש לי סדרה שאלות נוספת‬

210
00:12:42,360 --> 00:12:47,080
‫בנוגע למערכות היחסים שלך‬
‫עם מר רובן, עם מר אלברט ועם מר פדרו.‬

211
00:12:47,160 --> 00:12:48,720
‫בסדר? בואי נראה.‬

212
00:12:48,800 --> 00:12:51,720
‫מתי התחלת לנהל‬
‫מערכת יחסים אינטימית עם מר רובן?‬

213
00:12:51,800 --> 00:12:53,000
‫בשנת 2000.‬

214
00:12:54,520 --> 00:12:55,480
‫בשנת 2000?‬
‫-כן.‬

215
00:12:55,560 --> 00:12:57,960
‫מתי התחתנת?‬
‫-ב-2013.‬

216
00:12:58,680 --> 00:13:01,680
‫מתי הבנות שלך נולדו?‬
‫-ב-2010 וב-2012.‬

217
00:13:03,400 --> 00:13:08,080
‫האם בזמן שהיית עם מר רובן,‬
‫התחלת לנהל מערכת יחסים עם מר אלברט?‬

218
00:13:09,120 --> 00:13:14,160
‫כש… מערכת היחסים שלי עם רובן‬

219
00:13:14,240 --> 00:13:16,240
‫הייתה רעילה למדי.‬

220
00:13:18,080 --> 00:13:21,200
‫פגשתי את רובן כשהייתי בת 16,‬

221
00:13:22,720 --> 00:13:26,040
‫כשהוא עבד במועדון.‬

222
00:13:26,120 --> 00:13:27,680
‫ביקשתי שירים.‬

223
00:13:27,760 --> 00:13:30,000
‫הוא לא ניגן אותם בשבילי,‬

224
00:13:30,080 --> 00:13:31,600
‫וכשרציתי לעזוב,‬

225
00:13:31,680 --> 00:13:36,080
‫הוא יצא אחריי‬
‫כדי לשאול אם נוכל להיפגש שוב.‬

226
00:13:36,160 --> 00:13:39,080
‫אז התחלנו לבלות ביחד.‬

227
00:13:40,000 --> 00:13:42,880
{\an8}‫הוא היה בא לבקר אותי בתיכון.‬

228
00:13:42,960 --> 00:13:46,840
{\an8}‫לפעמים הוא היה בא לאסוף אותי,‬
‫כי כבר היה לו רישיון.‬

229
00:13:46,920 --> 00:13:49,640
‫והוא היה מסיע אותי הביתה.‬

230
00:13:49,720 --> 00:13:54,120
‫או שהיינו נפגשים בסופי שבוע‬
‫כדי לצאת לסיבוב או לראות סרט…‬

231
00:13:54,720 --> 00:13:59,280
‫הייתי מאוהבת מאוד בזמנו‬
‫וראיתי בו את אהבת חיי.‬

232
00:13:59,880 --> 00:14:04,080
‫ככל שחלף הזמן, זה השתנה.‬

233
00:14:05,280 --> 00:14:10,000
‫התחלנו להתרחק אחרי שהבנות נולדו.‬

234
00:14:10,080 --> 00:14:13,640
‫מערכת היחסים בינינו התפרקה לחלוטין.‬

235
00:14:13,720 --> 00:14:16,640
‫וכן, התחלתי לעבוד עם אלברט,‬

236
00:14:16,720 --> 00:14:19,120
‫התחלתי לצאת לסיורים של 12 שעות עם אלברט,‬

237
00:14:19,200 --> 00:14:22,760
‫יום אחרי יום, וכך נוצרה חיבה הדדית‬

238
00:14:22,840 --> 00:14:25,520
‫והתקרבנו יותר ויותר.‬

239
00:14:25,600 --> 00:14:28,560
‫האם קיימתם יחסי מין?‬
‫-ניהלנו מערכת יחסים אינטימית.‬

240
00:14:29,240 --> 00:14:30,600
‫מה זאת אומרת?‬

241
00:14:32,360 --> 00:14:37,120
‫אלברט היה אדם שהקשיב לי,‬

242
00:14:37,200 --> 00:14:40,640
‫שהרגשתי שהוא נוכח.‬

243
00:14:41,320 --> 00:14:45,800
‫עם הזמן זה התפתח ליותר מכך,‬
‫למרות שלא רציתי להמשיך עם זה.‬

244
00:14:45,880 --> 00:14:48,320
‫אבל לאורך כל הזמן שזה נמשך, חשבתי,‬

245
00:14:48,400 --> 00:14:51,560
‫"בינתיים אפשר לומר שאנחנו יזיזים",‬

246
00:14:51,640 --> 00:14:53,360
‫או איך שלא קוראים לזה.‬

247
00:14:53,440 --> 00:14:58,000
‫הציפיות שלו ממערכת היחסים היו שונות משלי.‬

248
00:14:58,080 --> 00:14:59,640
‫הוא לא רצה משפחה,‬

249
00:14:59,720 --> 00:15:02,360
‫לא רצה שום קשר לילדים,‬

250
00:15:02,880 --> 00:15:05,960
‫ומבחינתי, כמובן, הבנות שלי‬
‫היו במקום הראשון.‬

251
00:15:06,040 --> 00:15:11,040
‫אז אם הוא לא התכוון לקבל את זה,‬

252
00:15:11,120 --> 00:15:13,720
‫מערכת היחסים לא הייתה צפויה‬
‫להתקדם לשום מקום.‬

253
00:15:16,040 --> 00:15:19,560
‫ובשלב הזה,‬
‫במהלך היציאות שלנו לרכיבות על אופנוע,‬

254
00:15:19,640 --> 00:15:21,000
‫פדרו נכנס לתמונה.‬

255
00:15:21,080 --> 00:15:23,240
‫הוא היה עמית מהעבודה.‬

256
00:15:23,760 --> 00:15:27,040
‫התחלנו להיפגש ולצאת לרכיבה על אופנועים,‬

257
00:15:27,560 --> 00:15:30,120
‫והתחברנו.‬

258
00:15:30,200 --> 00:15:33,080
‫יכול להיות שהיו קווי דמיון ביניהם.‬

259
00:15:33,160 --> 00:15:34,560
‫במובן ש…‬

260
00:15:35,800 --> 00:15:38,760
‫למשל, אנשים לפעמים שואלים,‬

261
00:15:38,840 --> 00:15:41,760
{\an8}‫"שמת לב שיש לשניהם דברים במשותף?"‬

262
00:15:41,840 --> 00:15:44,280
{\an8}‫כמו מה שקרה עם פדרו בכביש רבאסדה.‬

263
00:15:45,160 --> 00:15:47,520
‫- הנהג התוקף התחמק משוטרים באופן מסוכן -‬

264
00:15:47,600 --> 00:15:48,800
‫פרסמתי את המאמר הזה.‬

265
00:15:48,880 --> 00:15:52,360
‫הלכתי לתחנת דלק על כביש רבאסדה,‬

266
00:15:52,440 --> 00:15:56,000
‫שעליו אופנוענים אוהבים לנסוע‬
‫בגלל העיקולים.‬

267
00:15:56,080 --> 00:15:57,800
‫הם הראו לי תיעוד‬

268
00:15:57,880 --> 00:16:02,000
‫שבו רוכב אופנוע חוצה במהירות‬
‫עמדה שבה עמד שוטר שסימן לו לעצור.‬

269
00:16:02,080 --> 00:16:03,760
‫השוטר היה פדרו רודריגס.‬

270
00:16:03,840 --> 00:16:06,040
‫ואז רואים את פדרו עולה על האופנוע שלו‬

271
00:16:06,120 --> 00:16:09,400
‫ורודף אחרי רוכב האופנוע.‬

272
00:16:10,200 --> 00:16:13,600
‫הוא דחף והפיל את הרוכב מהאופנוע שלו‬

273
00:16:13,680 --> 00:16:15,480
‫והרים את האגרוף.‬

274
00:16:15,560 --> 00:16:20,240
‫אבל כשהוא עמד לחבוט בו,‬
‫הוא שחרר את רוכב האופנוע.‬

275
00:16:20,320 --> 00:16:22,640
‫כמה מהקולגות של פדרו אמרו שלא לציטוט‬

276
00:16:22,720 --> 00:16:25,440
‫שבאותו זמן פדרו היה…‬

277
00:16:25,520 --> 00:16:26,760
‫שרוסה שיגעה אותו.‬

278
00:16:26,840 --> 00:16:30,040
‫בזמנו, פדרו היה צריך להחליט‬
‫אם לעזוב את אשתו‬

279
00:16:30,120 --> 00:16:33,280
‫ולעזוב את הכול כדי להיות עם רוסה.‬

280
00:16:33,360 --> 00:16:37,240
‫אני בטוח שזה התפתח לשילוב נפיץ‬

281
00:16:37,320 --> 00:16:42,440
‫שהתפוצץ ברבאסדה במקביל לקושי שלו‬
‫להתמודד עם הרגשות האלה.‬

282
00:16:43,800 --> 00:16:45,000
‫ראיתי צד אחד בפדרו,‬

283
00:16:45,080 --> 00:16:49,480
‫כי למרות מה שקרה בכביש רבאסדה,‬

284
00:16:49,560 --> 00:16:52,080
‫לא ראיתי בו אדם אלים.‬

285
00:16:52,160 --> 00:16:55,200
‫הוא עזר לי, תמיד היה מתחשב…‬

286
00:16:55,280 --> 00:16:59,240
‫היה לי בזמנו את המשפט של פורנו הנקמה.‬

287
00:16:59,320 --> 00:17:03,040
‫אז אמרתי, "אני רק רוצה לשכוח מזה‬
‫ולהשאיר את זה מאחור".‬

288
00:17:03,120 --> 00:17:06,520
‫פדרו אמר, "לא, תיקחי עורך דין.‬
‫את לא יכולה להתעלם מזה".‬

289
00:17:06,600 --> 00:17:09,480
‫אירועי פורנו הנקמה התרחשו ב-2008.‬

290
00:17:09,560 --> 00:17:13,440
‫רוסה בת ה-23‬
‫הצטרפה זה עתה לתחנת סיוטט וייה,‬

291
00:17:13,520 --> 00:17:19,520
‫וכעבור כמה חודשים התחילה לנהל‬
‫מערכת יחסים עם סמל הבילוש אוסקר‬

292
00:17:19,600 --> 00:17:22,320
‫מאחורי גבו של רובן, בן זוגה הרשמי.‬

293
00:17:22,400 --> 00:17:27,000
‫מתברר שרוסה רצתה לסיים את הקשר עם אוסקר,‬

294
00:17:27,080 --> 00:17:31,720
‫והוא התרגז, לא קיבל את זה טוב,‬

295
00:17:31,800 --> 00:17:36,120
‫והחליט לשלוח תמונה של המפגשים המיניים שלהם‬

296
00:17:36,200 --> 00:17:37,600
‫ששניהם צילמו.‬

297
00:17:37,680 --> 00:17:40,640
‫הוא נכנס לחשבון הדוא"ל של רוסה פראל‬

298
00:17:40,720 --> 00:17:43,760
‫ושלח את התמונות לכל אנשי הקשר שלה.‬

299
00:17:44,520 --> 00:17:46,440
‫- 28 בפברואר, 2008, 21:42‬
‫מאת: רוסה פראל -‬

300
00:17:46,520 --> 00:17:48,960
‫- אל: כל אנשי הקשר‬
‫נושא: ראה קובץ מצורף -‬

301
00:17:49,040 --> 00:17:51,040
‫- היי, זאת רוסה. מאז שעזבתי את בית הספר -‬

302
00:17:51,120 --> 00:17:53,440
‫- התגעגעתי למצוץ זין של שוטרים, -‬

303
00:17:53,520 --> 00:17:57,800
‫- אז עכשיו כשאני במשטרה,‬
‫מצצתי לרב-שוטר ולשני שוטרים -‬

304
00:17:57,880 --> 00:17:59,920
‫- אני מזדיינת בלי קונדום,‬
‫כי ככה כולם נהנים. -‬

305
00:18:00,000 --> 00:18:01,040
‫- תתקשר אליי למספר… -‬

306
00:18:01,120 --> 00:18:05,840
‫הוא קיבל תמיכה מלאה מהדרגים הבכירים.‬

307
00:18:05,920 --> 00:18:11,720
‫הם האמינו שרוסה שלחה את האימייל הזה בעצמה.‬

308
00:18:13,560 --> 00:18:15,840
‫כשהגשתי תלונה על פורנו הנקמה,‬

309
00:18:15,920 --> 00:18:18,880
‫מייד קיבלתי שיחות מהמשטרה העירונית,‬

310
00:18:18,960 --> 00:18:20,720
‫אפילו מקצינים בכירים,‬

311
00:18:20,800 --> 00:18:24,040
‫שאמרו, "תבטלי את התלונה.‬
‫את תהרסי את חייו".‬

312
00:18:24,120 --> 00:18:26,560
‫"אני אהרוס את חייו? ומה עם החיים שלי?"‬

313
00:18:26,640 --> 00:18:30,320
‫הם אמרו, "זה שום דבר. זה כבר שייך לעבר".‬

314
00:18:30,400 --> 00:18:32,480
‫אז אמרתי, "אבל התמונה עדיין מופצת".‬

315
00:18:32,560 --> 00:18:35,320
{\an8}‫- עיר הצדק -‬

316
00:18:35,880 --> 00:18:38,840
‫המשפט ההוא חודש‬
‫כשרוסה פראל כבר הייתה במעצר,‬

317
00:18:38,920 --> 00:18:40,840
‫אחרי שנעצרה בגין הרצח של פדרו.‬

318
00:18:40,920 --> 00:18:44,440
‫במשפט ההוא היא כבר לא הוצגה כקורבן,‬

319
00:18:44,520 --> 00:18:47,040
‫אלא כאישה שהואשמה ברצח,‬

320
00:18:48,280 --> 00:18:50,760
‫כך שהאמינות שלה שאפה לאפס.‬

321
00:18:50,840 --> 00:18:54,040
‫החקירה לא התבצעה היטב.‬
‫ניתן היה לאסוף עוד ראיות,‬

322
00:18:54,120 --> 00:18:59,440
‫כי היא הקליטה את הנאשם מודה במעשיו.‬

323
00:18:59,520 --> 00:19:01,920
‫התקשרת כדי לבקש ממני לבטל את התלונה,‬

324
00:19:02,000 --> 00:19:04,920
‫אבל אתה עדיין לא אומר לי‬
‫מהיכן הגיעה הודעת הדוא"ל.‬

325
00:19:05,400 --> 00:19:08,680
‫טוב, רוסה, אני שלחתי את הודעת הדוא"ל.‬
‫-אתה שלחת אותה?‬

326
00:19:08,760 --> 00:19:11,880
‫כן. אני שלחתי אותה.‬

327
00:19:11,960 --> 00:19:13,880
‫בסופו של דבר, המשפט הסתיים בלא כלום.‬

328
00:19:13,960 --> 00:19:18,080
‫סמל הבלש זוכה, כי לא ניתן היה להוכיח‬

329
00:19:18,160 --> 00:19:22,600
‫שהוא היה זה ששלח את התמונה.‬

330
00:19:22,680 --> 00:19:29,680
‫האם רוסה פראל מסוגלת‬
‫לשלוח את התמונה הזו לכל אנשי הקשר שלה?‬

331
00:19:31,920 --> 00:19:37,560
‫אני לא יודעת.‬
‫אבל היא הייתה מסוגלת להרוג את פדרו.‬

332
00:19:39,760 --> 00:19:46,760
{\an8}‫- אחד במאי, 2017‬
‫21:37 -‬

333
00:19:51,440 --> 00:19:53,920
‫כשחזרתם הביתה,‬

334
00:19:54,000 --> 00:19:56,000
‫מה עשיתם?‬

335
00:19:56,080 --> 00:19:59,280
‫כשחזרנו, השכבתי את הבנות לישון‬

336
00:19:59,360 --> 00:20:04,240
{\an8}‫וירדנו למטה כדי לאסוף את הבגדים‬
‫שהיינו צריכים לכבס.‬

337
00:20:04,320 --> 00:20:05,800
{\an8}‫היו לנו גם‬

338
00:20:06,480 --> 00:20:07,640
‫בגדים לקפל…‬

339
00:20:07,720 --> 00:20:09,880
‫ומה עוד קרה? מה עשיתם?‬

340
00:20:10,920 --> 00:20:15,440
‫אלברט שלח לי הודעות כל הזמן,‬
‫ואמר שהוא רוצה לבוא,‬

341
00:20:15,520 --> 00:20:17,120
‫שהוא רוצה לדבר.‬

342
00:20:17,200 --> 00:20:18,400
{\an8}‫אז ברגע שאלברט הגיע…‬

343
00:20:18,480 --> 00:20:19,960
{\an8}‫- 20 ביוני, 2017‬
‫שחזור הפשע -‬

344
00:20:20,040 --> 00:20:21,720
{\an8}‫כשהוא המשיך לשלוח לי הודעות,‬

345
00:20:21,800 --> 00:20:23,600
{\an8}‫באותו רגע פתחתי את הדלת הזאת.‬

346
00:20:24,760 --> 00:20:28,760
‫כשיצאתי, ראיתי אותו קופץ‬
‫מעל החלק התחתון של הגדר.‬

347
00:20:30,560 --> 00:20:32,000
‫הוא התקדם לעברי.‬

348
00:20:32,080 --> 00:20:35,720
‫הוא לבש מחמם צוואר,‬
‫עטה כפפות ונשא תיק גב שמתוכו בצבץ מקל.‬

349
00:20:35,800 --> 00:20:40,240
‫זה לא נורמלי לבוא עם גרזן,‬
‫להרים את החולצה ולהראות לי את האקדח שלו.‬

350
00:20:40,320 --> 00:20:43,400
‫הוא לא הוציא אותו מהמכנסיים שלו‬
‫והצמיד לראש שלי,‬

351
00:20:43,480 --> 00:20:45,080
‫אבל היה לו אקדח.‬

352
00:20:45,160 --> 00:20:48,440
‫וזה השפיע לי בדיוק כאילו‬
‫הוא הצמיד אותו לראשי.‬

353
00:20:50,760 --> 00:20:53,880
‫הוא אמר, "תני לי את הטלפון שלך.‬
‫אמרתי לך לתת לי אותו".‬

354
00:20:53,960 --> 00:20:56,880
‫נתתי לו אותו,‬
‫זרקתי אותו על הרצפה ורצתי למעלה.‬

355
00:20:57,800 --> 00:20:58,800
‫כשעליתי,‬

356
00:20:58,880 --> 00:21:03,960
‫נעלתי את הדלת מאחוריי‬
‫והתחלתי לשמוע המון רעשי מהלומות.‬

357
00:21:04,040 --> 00:21:06,840
‫רוסה, המהלומות ששמעת נשמעו כך?‬

358
00:21:09,720 --> 00:21:10,880
‫לא חזק כל כך.‬

359
00:21:10,960 --> 00:21:11,960
‫לא חזק כל כך.‬

360
00:21:12,720 --> 00:21:14,600
‫הלכתי לבדוק מה שלום הבנות,‬

361
00:21:14,680 --> 00:21:19,440
‫כדי לוודא שהן לא התעוררו‬
‫מהרעש של הגדר, הדלתות ומכל שאר הרעשים.‬

362
00:21:19,960 --> 00:21:24,600
‫כשראיתי שהן עדיין ישנות,‬
‫נכנסתי לחדר האוכל והתיישבתי.‬

363
00:21:24,680 --> 00:21:27,800
‫נלחצתי ונכנסתי למטבח כדי לשתות מים.‬

364
00:21:27,880 --> 00:21:29,560
‫המשכתי לצעוד הלוך ושוב.‬

365
00:21:29,640 --> 00:21:34,800
‫ואז חשבתי, "איך אמנע ממנו לתקוף אותי?‬

366
00:21:34,880 --> 00:21:38,840
‫"אין לי דרך להתחמק. מה אעשה?‬
‫אקפוץ מהחלון עם ילדות בנות ארבע ושש?‬

367
00:21:39,440 --> 00:21:41,720
‫הבנתי. אז מתי פתחת את הדלת?‬

368
00:21:41,800 --> 00:21:44,920
‫כשהוא אמר לי שהוא יעלה אם לא ארד למטה.‬

369
00:21:45,480 --> 00:21:50,080
‫ירדתי למטה. הוא הורה לי לנקות,‬
‫ושאלתי, "מה לנקות?"‬

370
00:21:50,160 --> 00:21:51,840
‫הוא אמר, "כאן".‬

371
00:21:51,920 --> 00:21:55,600
‫אמרתי, "כאן? מה יש כאן? מים, אקונומיקה?‬

372
00:21:55,680 --> 00:21:57,600
‫"מה אנקה עם מים ואקונומיקה?"‬

373
00:21:57,680 --> 00:22:01,880
‫התחלתי לנקות וחיפשתי את פדרו,‬

374
00:22:01,960 --> 00:22:05,000
‫כי ניסיתי להבין מה קרה,‬
‫מה היו הרעשים האלה.‬

375
00:22:05,080 --> 00:22:06,800
‫אבל לא ראיתי כלום, שום דבר.‬

376
00:22:06,880 --> 00:22:09,000
‫שום כתמים, שום סימן לפדרו, כלום.‬

377
00:22:09,560 --> 00:22:11,680
‫היא טענה שהיה בה פחד אימים מאלברט,‬

378
00:22:11,760 --> 00:22:14,800
‫ולכן היא לא הגיבה, לא ידעה איך להגיב.‬

379
00:22:14,880 --> 00:22:17,280
‫היא אמרה, "אילו לא הייתי שוטרת,‬

380
00:22:17,360 --> 00:22:21,240
‫"אף אחד לא היה מזדעזע מהאופן שבו התנהגתי."‬

381
00:22:21,320 --> 00:22:23,640
‫אבל היית שוטרת.‬

382
00:22:23,720 --> 00:22:27,240
‫אפשר היה להתקשר למישהו קרוב ולספר מה קרה,‬

383
00:22:27,320 --> 00:22:30,240
‫ואז היו מגיעים להציל אותה או לעזור לה.‬

384
00:22:30,320 --> 00:22:31,760
‫אבל זה לא מה שקרה.‬

385
00:22:31,840 --> 00:22:34,880
‫התאוריה של הפחד הקשה מנשוא‬
‫התנגשה עם העובדה‬

386
00:22:34,960 --> 00:22:39,680
‫שההתנהגות לאחר הרצח נמשכה ימים ארוכים,‬

387
00:22:39,760 --> 00:22:44,280
‫בעוד שרוסה התגוררה במקום מרוחק מאלברט.‬

388
00:22:44,360 --> 00:22:47,160
‫היה קשה… כלומר, מבחינתי.‬

389
00:22:47,240 --> 00:22:48,400
‫היה קשה מאוד‬

390
00:22:48,480 --> 00:22:53,240
‫להצדיק התנהגות של העדר דיווח‬
‫על אלברט במשך כמה ימים.‬

391
00:22:54,480 --> 00:22:59,640
‫עמדו לרשותה אמצעי בטיחות מתאימים בביתה,‬
‫התאפשר לה לשוחח עם אנשים אחרים,‬

392
00:22:59,720 --> 00:23:02,040
‫אבל היא לא אמרה מילה על כל האירוע.‬

393
00:23:02,120 --> 00:23:04,920
‫זה קשה מאוד, כי הסיבה לפחד הזה‬

394
00:23:05,000 --> 00:23:06,560
‫צריכה להיות נוכחת כל הזמן.‬

395
00:23:06,640 --> 00:23:08,800
‫צריך להיות במצב שבו הייתי.‬

396
00:23:08,880 --> 00:23:12,280
‫מי שלא יהיה במצב כזה, לא יצליח להבין.‬

397
00:23:12,920 --> 00:23:16,640
‫אדם שחווה סיטואציה כזו של פחד,‬

398
00:23:16,720 --> 00:23:18,520
‫כשמישהו מאיים עלייך,‬

399
00:23:18,600 --> 00:23:19,880
‫אומר לך…‬

400
00:23:19,960 --> 00:23:22,800
‫שבה את מרגישה שכופים עלייך,‬

401
00:23:23,320 --> 00:23:27,400
‫מובן שהתגובה שלך יכולה להיות בלתי הגיונית.‬

402
00:23:27,480 --> 00:23:33,640
‫במבט לאחור, קיבלתי החלטה שגויה.‬

403
00:23:33,720 --> 00:23:38,200
‫וזה הביא לכך שאנשים לא האמינו לי,‬

404
00:23:38,280 --> 00:23:42,040
‫או פקפקו בי ואמרו, "למה היא התנהגה ככה?‬

405
00:23:42,120 --> 00:23:44,600
‫"למה היא לא התעמתה איתו ולא התנגדה לו?‬

406
00:23:44,680 --> 00:23:47,280
‫"למה היא לא פנתה למשטרה?‬
‫למה היא לא סמכה על המשטרה?"‬

407
00:23:48,040 --> 00:23:52,840
‫אפשר לומר שיש לי היסטוריה עם המשטרה,‬

408
00:23:52,920 --> 00:23:57,680
‫שלאורך השנים הותירה בי חוסר אמון.‬

409
00:23:57,760 --> 00:24:01,000
‫כמו מה שקרה עם פורנו הנקמה.‬

410
00:24:01,520 --> 00:24:05,640
‫החוויה הזאת גרמה לי לחשוב,‬

411
00:24:05,720 --> 00:24:10,600
‫"האם אני באמת יכול לסמוך עליהם‬

412
00:24:10,680 --> 00:24:16,520
‫"לאור העובדה שהם לא עזרו לי‬
‫ברגעים חשובים פחות?"‬

413
00:24:26,120 --> 00:24:32,000
‫"כמה יפה ילדתי הקטנה‬
‫כמה יפה היא בשנתה‬

414
00:24:32,080 --> 00:24:37,360
‫"כמו פרג בין שדות החיטה הירוקים‬

415
00:24:37,440 --> 00:24:40,280
‫"כמה יפה ילדתי הקטנה‬

416
00:24:40,800 --> 00:24:43,240
‫"כמה יפה היא בשנתה‬

417
00:24:43,320 --> 00:24:46,240
‫"כמו פרג‬

418
00:24:46,320 --> 00:24:50,640
‫"בין שדות החיטה הירוקים"‬

419
00:24:57,920 --> 00:25:03,160
{\an8}‫- 23 באפריל, 2023‬
‫ביתה של רוסה פראל -‬

420
00:25:05,120 --> 00:25:08,680
‫עברו כמעט שש שנים‬
‫מאז שרוסה נכנסה לכלא. שש שנים.‬

421
00:25:08,760 --> 00:25:12,280
‫היא לא יצאה מדעתה, לא איבדה דבר.‬

422
00:25:12,360 --> 00:25:16,600
‫היא טוענת לחפותה ודבקה בה.‬

423
00:25:16,680 --> 00:25:18,920
{\an8}‫למזלה, אני תומך בה…‬

424
00:25:19,000 --> 00:25:20,720
{\an8}‫- פרנסיסקו פראל‬
‫אביה של רוסה -‬

425
00:25:20,800 --> 00:25:24,560
{\an8}‫אני לוקח את הבנות לראות אותה כל חודש,‬
‫וזה חבל הצלה עבורה.‬

426
00:25:27,440 --> 00:25:32,560
‫אבא שלי עוזר לי בכל דרך אפשרית,‬
‫ואני משתדלת לא להציק לו יותר מדי.‬

427
00:25:32,640 --> 00:25:37,960
‫ברור שזה בלתי נמנע לפעמים, כי…‬
‫זה הרי טבעי, נכון?‬

428
00:25:38,040 --> 00:25:39,480
‫עברו שש שנים.‬

429
00:25:39,560 --> 00:25:42,440
‫הוא עוזר לי, בעיקר עם הבנות שלי.‬

430
00:25:43,760 --> 00:25:46,040
‫גם אימא שלי עזרה לי.‬

431
00:25:46,120 --> 00:25:49,360
‫אני לא מזכירה את העזרה שלי,‬
‫כי היא כבר לא כאן.‬

432
00:25:50,080 --> 00:25:53,640
‫אבל אלמלא העזרה שלהם,‬
‫לא הייתי יכולה לראות את הבנות שלי.‬

433
00:25:55,840 --> 00:25:57,160
‫זה מורכב.‬

434
00:25:57,640 --> 00:25:59,960
‫זה מורכב בכל פעם שהם באים,‬

435
00:26:00,040 --> 00:26:03,280
‫לחשוב שאני כאילו מישהו מבחוץ,‬

436
00:26:03,360 --> 00:26:05,560
‫ושאני צריכה לנצל את הזמן הזה‬

437
00:26:05,640 --> 00:26:11,960
‫ולנסות לעשות את הבלתי אפשרי כדי שהן ייהנו.‬

438
00:26:12,040 --> 00:26:15,800
‫אני תמיד מנסה לוודא‬
‫שהן יעזבו עם רצון לחזור.‬

439
00:26:15,880 --> 00:26:19,960
‫אני תמיד חוששת שהן לא ירצו לחזור,‬

440
00:26:20,040 --> 00:26:23,000
‫או שהסביבה העוינת תגרום להן לרצות להתרחק.‬

441
00:26:23,080 --> 00:26:28,840
‫הן ילדות קטנות שנכנסות לכלא‬
‫ואומרים להן, "תורידו את השעון.‬

442
00:26:28,920 --> 00:26:30,880
‫"אתן צריכות להוריד את זה ואת זה."‬

443
00:26:30,960 --> 00:26:35,320
‫אחת מהן רצתה להביא ממתק שהיא אכלה.‬

444
00:26:35,400 --> 00:26:37,560
‫היא אמרה, "אני רוצה להביא לאימא‬

445
00:26:37,640 --> 00:26:40,320
‫"כי אני רוצה שהיא תטעם אותו". היא אמרה לי,‬

446
00:26:40,400 --> 00:26:43,280
‫"אכלתי ממתק ממש טעים, ואני רוצה שתטעמי."‬

447
00:26:43,360 --> 00:26:46,400
‫וכשהיא הביאה אותו, אמרו לה,‬

448
00:26:46,480 --> 00:26:48,760
‫"לא, את חייבת לזרוק אותו לפח."‬

449
00:26:53,840 --> 00:26:55,200
{\an8}‫- ארבעה בפברואר, 2020 -‬

450
00:26:55,280 --> 00:26:56,960
{\an8}‫העדים יתחילו להעיד היום.‬

451
00:26:57,040 --> 00:26:59,320
{\an8}‫בית המשפט יתחיל להאזין היום‬

452
00:26:59,400 --> 00:27:05,080
{\an8}‫ליותר מ-50 עדים שיעלו להעיד‬
‫במהלך השבועות הקרובים.‬

453
00:27:05,160 --> 00:27:07,400
{\an8}‫יש עדים רבים במשפט הזה‬

454
00:27:07,480 --> 00:27:09,600
{\an8}‫שמגדירים את רוסה כאישה‬

455
00:27:09,680 --> 00:27:13,800
{\an8}‫שניהלה מערכות יחסים מורכבות מרובות‬

456
00:27:13,880 --> 00:27:15,080
{\an8}‫עם גברים שונים.‬

457
00:27:15,160 --> 00:27:17,760
‫המסקנות הן שהיא סובלת,‬

458
00:27:17,840 --> 00:27:22,920
‫ואני לא בטוח שזהו המונח המדויק,‬
‫מפתולוגיה אנטי-מונוגמית.‬

459
00:27:23,000 --> 00:27:25,200
‫היא לא יכולה להיות עם אדם אחד בלבד,‬

460
00:27:25,280 --> 00:27:29,160
{\an8}‫אבל לא ברור‬
‫אם זו התנהגות של מתירנות מינית,‬

461
00:27:29,240 --> 00:27:31,360
‫כלומר התנהגות שהיא זכאית לה.‬

462
00:27:31,440 --> 00:27:33,680
‫התדמית של רוסה הייתה מושכת מאוד,‬

463
00:27:33,760 --> 00:27:37,840
‫וכמה עיתונאים התוודו על כך בפניי,‬

464
00:27:37,920 --> 00:27:43,200
‫שכן הנרטיב של שני גברים‬
‫שרבו ביניהם לא היה אטרקטיבי‬

465
00:27:43,280 --> 00:27:44,920
‫ולא היה מקורי.‬

466
00:27:45,000 --> 00:27:46,920
‫הנרטיב של האלמנה השחורה‬

467
00:27:47,000 --> 00:27:50,760
‫נמכר היטב ומשך קהל גדול יותר.‬

468
00:27:50,840 --> 00:27:57,360
‫את מגלה על מאהבים כמעט מדי שבוע.‬

469
00:27:57,440 --> 00:28:02,320
‫אלה שהיו קיימים,‬
‫ואלה שיוחסו לה בהמשך כדי להעצים את האגדה.‬

470
00:28:02,400 --> 00:28:04,480
‫כי הרי גם זה ודאי קרה.‬

471
00:28:04,560 --> 00:28:08,560
‫זה לא שהתקשורת רצתה לחשוף את הרומנים שלה,‬

472
00:28:08,640 --> 00:28:11,760
‫אלא האנשים שהיו מעורבים בפשע‬

473
00:28:11,840 --> 00:28:14,520
‫היו בקשר אינטימי איתה.‬

474
00:28:14,600 --> 00:28:17,520
‫עמיתיי, שאני מכבד ומעריך,‬

475
00:28:17,600 --> 00:28:22,600
‫לא התנהלו באופן מאוזן ובהגינות במקרה הזה.‬

476
00:28:23,120 --> 00:28:24,360
‫אני גם התנהלתי כך.‬

477
00:28:25,640 --> 00:28:30,280
‫אני זוכר שפרסמתי בהתחלה, כשעצרו אותה,‬

478
00:28:30,360 --> 00:28:33,040
‫כתבה שקראתי שוב לאחרונה,‬
‫שבה, למרבה מבוכתי,‬

479
00:28:33,120 --> 00:28:35,880
‫כתבתי, "רוסה פראל, החשפנית…"‬

480
00:28:35,960 --> 00:28:37,520
‫היא מעולם לא הייתה חשפנית.‬

481
00:28:37,600 --> 00:28:39,720
‫היא מעולם לא הייתה רקדנית במועדון,‬

482
00:28:39,800 --> 00:28:43,120
‫או הסתובבה חשופת חזה,‬
‫או כל הדברים האלה שאמרו עליה.‬

483
00:28:43,200 --> 00:28:46,440
‫הם יצרו דמות, כי לא היו ראיות נגדי,‬

484
00:28:46,520 --> 00:28:47,840
‫וכל הראיות היו נגדו.‬

485
00:28:48,440 --> 00:28:53,440
‫אז הדבר היחיד שאפשר להטיל עליי אשמה,‬
‫להציג אותי כשותפה מלאה לפשע,‬

486
00:28:53,520 --> 00:28:55,600
‫היה להציג אותי כאלמנה שחורה.‬

487
00:28:55,680 --> 00:28:59,280
‫הם ניסו ליצור את הדמות הזאת‬
‫אפילו במהלך המשפט.‬

488
00:28:59,360 --> 00:29:02,840
‫כששאלו את כל העדים אם הם שכבו איתי,‬

489
00:29:03,360 --> 00:29:04,480
‫גברים ונשים כאחד.‬

490
00:29:06,760 --> 00:29:11,280
‫האם היה לך‬
‫קשר רומנטי אינטימי כלשהו עם גברת רוסה?‬

491
00:29:11,360 --> 00:29:12,200
‫לא.‬

492
00:29:12,280 --> 00:29:15,160
‫אתה עדיין טוען‬
‫שהיה לכם מפגש מיני אחד בלבד.‬

493
00:29:15,240 --> 00:29:16,800
‫היה לי מפגש מיני אחד בלבד.‬

494
00:29:16,880 --> 00:29:21,720
‫ידעת שבזמנו גברת רוסה הייתה נשואה?‬

495
00:29:21,800 --> 00:29:24,440
‫לא.‬
‫-ניהלתם מערכת יחסים אינטימית?‬

496
00:29:24,520 --> 00:29:26,240
‫אינטימית באיזה מובן?‬

497
00:29:26,320 --> 00:29:29,680
‫היית מאוהבת בה או נמשכת אליה?‬
‫-לא.‬

498
00:29:29,760 --> 00:29:36,320
‫לא. האם בזמנו גברת רוסה‬
‫הייתה במערכת יחסים רומנטית נוספת?‬

499
00:29:36,400 --> 00:29:37,600
‫לא.‬

500
00:29:37,680 --> 00:29:41,640
‫האם ידעת שגברת רוסה‬
‫התחילה לנהל אחר כך מערכת יחסים עם מר פדרו?‬

501
00:29:41,720 --> 00:29:42,560
‫כן.‬

502
00:29:43,080 --> 00:29:45,960
‫האם ידעת מה היה הסטטוס הזוגי של גברת רוסה,‬

503
00:29:46,040 --> 00:29:48,240
‫עם מי היא הייתה, מי היה בן הזוג שלה?‬

504
00:29:48,320 --> 00:29:50,400
‫בן הזוג שלה בזמנו היה פדרו.‬

505
00:29:50,480 --> 00:29:54,600
‫האם הייתה מערכת יחסים רומנטית‬
‫בין גברת טניה לגברת רוסה?‬

506
00:29:54,680 --> 00:29:56,080
‫יחסי אהבה.‬

507
00:29:56,160 --> 00:29:59,840
‫לא. אנחנו לא לסביות.‬
‫-לא.‬

508
00:30:00,520 --> 00:30:07,160
‫זה העניק לה הילה של "פאם פאטאל",‬
‫של אישה סקסית, קינקית,‬

509
00:30:07,240 --> 00:30:12,920
‫מה ששיחק לטובת צד אחד במשפט.‬

510
00:30:13,000 --> 00:30:15,480
‫מנואל, אני חייב לשאול אותך.‬
‫-כן.‬

511
00:30:15,560 --> 00:30:19,200
‫האין זה נכון‬
‫שאתה וגברת רוסה נפגשתם לעתים קרובות?‬

512
00:30:21,520 --> 00:30:22,880
‫מה זאת אומרת?‬

513
00:30:22,960 --> 00:30:24,920
‫שניהלתם מפגשים מיניים תכופים.‬

514
00:30:25,000 --> 00:30:26,200
‫לא, רק פעם אחת.‬

515
00:30:26,280 --> 00:30:29,880
‫בית המשפט היה צריך‬
‫לאסור על אזכור העניינים האלה.‬

516
00:30:30,560 --> 00:30:32,560
‫בין אם היא שכבה עם אדם זה או אחר.‬

517
00:30:33,200 --> 00:30:35,000
‫אסור היה להרשות את זה.‬

518
00:30:35,080 --> 00:30:39,280
‫כשכוחות החוק והסדר מצותתים לטלפון של חשוד,‬

519
00:30:39,880 --> 00:30:41,680
‫כל התוכן שהמשטרה מקליטה‬

520
00:30:41,760 --> 00:30:45,920
‫שהוא מחוץ להיקף החקירה,‬

521
00:30:46,000 --> 00:30:49,600
‫הוא כזה שאסור לחשוף אותו בגלוי,‬
‫ואסור לצטט מתוכו.‬

522
00:30:49,680 --> 00:30:52,320
‫סלח לי, עסאם, אבל אני חייב לשאול אותך.‬

523
00:30:52,400 --> 00:30:57,000
‫האם היה לך בזמנו עניין רומנטי בגברת רוסה?‬

524
00:30:57,080 --> 00:31:00,720
‫לא. אני…‬
‫-והאם לגברת רוסה היה עניין בך?‬

525
00:31:00,800 --> 00:31:02,840
‫לא, לא הבחנתי בעניין כזה.‬
‫-בסדר.‬

526
00:31:02,920 --> 00:31:04,960
‫לא אז, ו… מעולם לא.‬

527
00:31:07,480 --> 00:31:09,960
‫האם אפשר היה לספר את הכול‬

528
00:31:10,040 --> 00:31:15,800
‫מבלי להתעמק בהיסטוריה הרומנטית שלה?‬

529
00:31:16,800 --> 00:31:21,240
‫מכיוון שזה היה‬
‫המשולש הרומנטי על כל שלוחותיו.‬

530
00:31:21,320 --> 00:31:24,800
‫חשוב שיהיה ברור. בתור נציג התביעה,‬

531
00:31:24,880 --> 00:31:28,640
‫אין לי שום עניין בחייו הפרטיים של אדם,‬

532
00:31:28,720 --> 00:31:30,760
‫וכיצד הוא בוחר לנהל את חייו.‬

533
00:31:31,280 --> 00:31:35,440
‫אבל אם בחייו הפרטיים קיימים גורמים‬

534
00:31:35,520 --> 00:31:39,800
‫שמאפשרים לנו להבין‬
‫את הפסיכולוגיה שהובילה לרצח,‬

535
00:31:40,640 --> 00:31:44,520
‫וגורמים ששופכים אור על המניעים לרצח הזה,‬

536
00:31:44,600 --> 00:31:46,040
‫אז יהיה לי עניין בכך.‬

537
00:31:46,120 --> 00:31:50,160
‫לא כדי לשפוט, או כדי להעמיד אותו למשפט,‬
‫או כדי ללמד אותו לקח,‬

538
00:31:50,240 --> 00:31:52,400
‫אלא כדי להציג בפניכם ראיות לרצח.‬

539
00:31:52,480 --> 00:31:55,880
‫האמירה, "אנחנו רק ניסינו להוכיח‬

540
00:31:55,960 --> 00:31:58,320
{\an8}‫"את העובדות שיסבירו את האישיות של רוסה…‬

541
00:31:58,400 --> 00:32:00,080
{\an8}‫- פז פרנסס‬
‫עורכת דין פלילית -‬

542
00:32:00,160 --> 00:32:01,280
{\an8}‫"ויסבירו את הפשע",‬

543
00:32:02,000 --> 00:32:05,960
{\an8}‫מחזקת את הקשר בין החטא לפשע.‬

544
00:32:06,040 --> 00:32:10,160
‫כדי לקבוע שאדם הרג אדם אחר,‬

545
00:32:10,640 --> 00:32:13,000
‫אין צורך להציג בפניי את האישיות שלו,‬

546
00:32:13,080 --> 00:32:15,840
‫אלא להציג הוכחה שהוא אכן הרג אותו.‬

547
00:32:15,920 --> 00:32:21,000
‫רק באמצעות הסברים מפורטים,‬
‫כלומר רק בדרך שבה זה בוצע במשפט,‬

548
00:32:21,080 --> 00:32:23,960
‫בדרך שבה המשטרה הציגה את טיעוניה,‬

549
00:32:24,040 --> 00:32:26,360
‫בתיאור המסלול הרגשי של רוסה‬

550
00:32:26,440 --> 00:32:30,760
‫והאופן שבו היא תופסת‬
‫מערכות היחסים האישיות והרומנטיות שלה,‬

551
00:32:30,840 --> 00:32:33,920
‫המשפט יכול להיות הגיוני,‬
‫אחרת אין בסיס לתיק.‬

552
00:32:37,840 --> 00:32:41,400
{\an8}‫- אחד במאי, 2017‬
‫יום ביצוע הפשע -‬

553
00:32:44,280 --> 00:32:45,360
‫באחד במאי,‬

554
00:32:45,960 --> 00:32:50,520
‫רוסה ופדרו בילו עם כל המשפחה‬
‫בבית שהיה בבעלותו של פדרו…‬

555
00:32:50,600 --> 00:32:54,520
‫הם הלכו עם הוריה של רוסה ועם בנותיה.‬

556
00:32:54,600 --> 00:32:57,600
‫קודם הם הלכו לקאלאפל כדי להתגלש במגלשות.‬

557
00:32:57,680 --> 00:32:59,360
‫הם הכריחו אותי להתגלש.‬

558
00:32:59,440 --> 00:33:04,200
‫חשבתי שזה לא בשבילי, בגלל הגיל שלי.‬

559
00:33:04,280 --> 00:33:06,640
‫אבל בסוף הם הכריחו אותי להתגלש עם הבנות.‬

560
00:33:07,120 --> 00:33:09,080
‫רוסה ופדרו התגלשו פעמיים או שלוש.‬

561
00:33:09,160 --> 00:33:12,320
‫פדרו עם בת אחת ורוסה עם השנייה.‬

562
00:33:12,400 --> 00:33:14,800
‫ואחרי שאכלנו שם צהריים הלכנו לבית שלו.‬

563
00:33:14,880 --> 00:33:18,320
‫ואז הם בילו את אחר הצהריים בבית של פדרו.‬

564
00:33:18,400 --> 00:33:21,760
‫אבא של רוסה ופדרו עבדו בגינה.‬

565
00:33:21,840 --> 00:33:24,560
‫ואמרתי לאבא ולאימא שלי,‬

566
00:33:24,640 --> 00:33:27,520
‫"אנחנו הולכים לשם כדי לנקות. רוצים לעזור?"‬

567
00:33:27,600 --> 00:33:30,080
‫הם תמיד השיבו בחיוב לכל דבר.‬

568
00:33:30,160 --> 00:33:33,400
‫הם תמיד היו מוכנים להושיט יד, לעזור לנו.‬

569
00:33:33,480 --> 00:33:35,680
‫אימא שלי סבלה מכאבי גב.‬

570
00:33:35,760 --> 00:33:39,600
‫היא לא הרגישה טוב,‬
‫אז היא אמרה, "בואי נלך לאכול צהריים,‬

571
00:33:39,680 --> 00:33:43,720
‫"אז אני אשגיח על הבנות‬
‫בזמן ששלושתכם תנקו."‬

572
00:33:43,800 --> 00:33:46,360
‫עבדנו קשה מאוד כדי לנקות חצי מהחצר‬

573
00:33:46,440 --> 00:33:49,680
‫ואז כדי לפנות את כל הזבל.‬

574
00:33:50,600 --> 00:33:53,840
‫עבדנו שם עד 20:00 בערך.‬

575
00:33:53,920 --> 00:33:56,200
‫יום שלו עם המשפחה,‬

576
00:33:56,280 --> 00:33:59,480
‫שבמהלכו רוסה פראל צילמה המון תמונות,‬

577
00:33:59,560 --> 00:34:01,480
‫יותר מתמיד.‬

578
00:34:01,560 --> 00:34:05,560
‫מבחינתנו, אפילו אם זה נשמע צורם,‬

579
00:34:06,080 --> 00:34:09,160
‫הרבה מהתמונות האלה‬
‫צולמו בכוונה על ידי גברת רוסה‬

580
00:34:09,240 --> 00:34:11,520
‫כדי שישמשו אליבי.‬

581
00:34:11,600 --> 00:34:12,920
‫זו התאוריה שלנו.‬

582
00:34:15,960 --> 00:34:19,640
‫במהלך החקירה, הבנתי שאין לנו הוכחה ישירה,‬

583
00:34:19,720 --> 00:34:21,840
‫וזה מה שהפך את המשפט למורכב כל כך.‬

584
00:34:21,920 --> 00:34:24,600
‫כל הראיות היו נסיבתיות.‬

585
00:34:24,680 --> 00:34:27,560
‫עמיתיי ואני הגענו למסקנה‬

586
00:34:27,640 --> 00:34:31,160
‫שחיוני מאוד להוכיח שהיה תכנון.‬

587
00:34:31,240 --> 00:34:33,840
‫למה? כי אם נוכיח שהיה תכנון,‬

588
00:34:34,800 --> 00:34:38,080
‫כבר לא יהיה משנה מי ביצע את המעשה.‬

589
00:34:38,160 --> 00:34:41,280
{\an8}‫- 12 בינואר, 2017‬
‫שלושה חודשים לפני הפשע -‬

590
00:34:41,360 --> 00:34:46,280
{\an8}‫כדי להבין איך הכול התנהל‬
‫ומדוע הרצח של פדרו התרחש,‬

591
00:34:46,360 --> 00:34:51,120
‫אנחנו צריכים לחזור לינואר 2017.‬

592
00:34:51,200 --> 00:34:55,520
‫אלברט לופס הגיע לביתה של רוסה פראל‬

593
00:34:55,600 --> 00:34:58,800
‫באמונה שהוא עדיין מנהל איתה קשר רומנטי,‬

594
00:34:58,880 --> 00:35:02,160
‫ומגלה שהיא גרה עם פדרו רודריגס.‬

595
00:35:02,240 --> 00:35:04,000
‫האם זה נכון שמר אלברט מגלה‬

596
00:35:04,080 --> 00:35:08,120
‫בסביבות 12 בינואר 2017,‬
‫שאת ופדרו מנהלים קשר זוגי,‬

597
00:35:08,200 --> 00:35:11,240
‫מה שיצר עימות בינך לבין מר אלברט?‬

598
00:35:11,320 --> 00:35:13,560
‫באותו יום הם לא הגיעו לעימות פיזי,‬

599
00:35:13,640 --> 00:35:17,920
‫כי הוריתי לפדרו להישאר בפנים‬
‫ולהתרחק מהוויכוח.‬

600
00:35:18,000 --> 00:35:24,120
‫עשיתי סצנה רק איתה‬
‫בעקבות מה שגיליתי כשהגעתי.‬

601
00:35:24,200 --> 00:35:27,000
‫סצנה שלא הייתה מעבר לשלושה עלבונות,‬

602
00:35:27,080 --> 00:35:32,000
‫שבה אמרתי לה, במילים עדינות,‬
‫שתלך לעזאזל, ואז עליתי על האופנוע ונסעתי.‬

603
00:35:45,360 --> 00:35:46,920
‫- 29 בינואר, 2017‬
‫מאת: אלברט לופס -‬

604
00:35:47,000 --> 00:35:48,000
‫- אל: רוסה מריה פראל -‬

605
00:35:48,080 --> 00:35:51,760
‫- את זונה! אין לך מושג מה את עושה לי.‬
‫אני שונא אותך בכל ליבי. -‬

606
00:35:51,840 --> 00:35:54,960
‫- אהבתי אותך והתכוונתי‬
‫לוותר על הכול בשבילך ובשביל הבנות. -‬

607
00:35:55,040 --> 00:35:57,080
‫- עכשיו בכיתי על הבגידה הכי גרועה בחיי. -‬

608
00:35:57,160 --> 00:35:59,200
‫- בבקשה אל תדברי איתי שוב לעולם. -‬

609
00:35:59,280 --> 00:36:01,520
‫- בתחנה כולם יודעים‬
‫על מה שאת והחזיר הזה עשיתם. -‬

610
00:36:01,600 --> 00:36:04,360
‫- אני לא מתבייש להיות נבגד,‬
‫כי אני שווה יותר מכם. -‬

611
00:36:04,440 --> 00:36:06,680
‫- את מגעילה אותי.‬
‫אני כותב בדמעות של חוסר אונים, -‬

612
00:36:06,760 --> 00:36:08,760
‫- אבל לעולם לא אסלח לאף אחד מכם. -‬

613
00:36:08,840 --> 00:36:11,840
‫- ואם אי פעם אעזוב את המשטרה‬
‫וכבר לא יהיה לי אכפת, -‬

614
00:36:11,920 --> 00:36:14,000
‫- את תשמעי ממני שוב. -‬

615
00:36:14,080 --> 00:36:15,880
‫- אל תעזי לענות, חתיכת זונה! -‬

616
00:36:15,960 --> 00:36:19,600
‫להודעת הדוא"ל הזו קדמו 77 הודעות דוא"ל‬

617
00:36:19,680 --> 00:36:22,000
‫שבהם היא ביקשה ממני שנחזור להיות ביחד,‬

618
00:36:22,080 --> 00:36:23,960
‫ושהדברים אינם כפי שהם נראים.‬

619
00:36:24,040 --> 00:36:25,680
‫הדברים היו ברורים.‬

620
00:36:25,760 --> 00:36:30,120
‫אחרי התקרית שבה‬
‫הוא הגיע אליי הביתה ופרץ בצעקות ובהעלבות,‬

621
00:36:30,200 --> 00:36:31,880
‫וכשזה כבר הגיע לסף אלימות,‬

622
00:36:31,960 --> 00:36:33,640
‫התחלתי לפחד ממנו.‬
‫-בסדר.‬

623
00:36:34,240 --> 00:36:38,280
‫את אומרת שפחדת ממנו, עם זאת,‬
‫אני רוצה להראות לך את הודעת הדוא"ל הבאה.‬

624
00:36:38,360 --> 00:36:41,520
‫ההודעה נשלחה ממר פדרו ב-22:00:05,‬

625
00:36:41,600 --> 00:36:43,840
‫וכעבור ארבע דקות,‬

626
00:36:43,920 --> 00:36:46,440
‫אחרי שמר אלברט, שממנו פחדת,‬

627
00:36:46,520 --> 00:36:48,680
‫איים על חיי בן הזוג שלך,‬

628
00:36:49,360 --> 00:36:52,800
‫את כותבת לו,‬
‫"שלא תטעה, אני לא שלו ומעולם לא אהיה שלו".‬

629
00:36:52,880 --> 00:36:56,840
‫כעבור 24 דקות,‬
‫"הייתי רק שלך. אני רוצה להמשיך להיות שלך".‬

630
00:36:56,920 --> 00:36:58,600
‫מה שמפתיע, מבחוץ,‬

631
00:36:58,680 --> 00:37:01,800
‫למרות שאני חושב‬
‫שזה עקבי מבחינה פסיכולוגית,‬

632
00:37:01,880 --> 00:37:05,440
‫והרי הפסיכולוגיה של הנאשמים‬
‫היא מפתח עבורנו,‬

633
00:37:05,520 --> 00:37:08,080
‫הוא שגברת רוסה מכחישה בכל הזדמנות‬

634
00:37:08,160 --> 00:37:10,240
‫שיש לה משהו עם מר פדרו.‬

635
00:37:10,320 --> 00:37:12,600
‫פחדתי להגיד לו שאני בקשר זוגי עם פדרו.‬

636
00:37:12,680 --> 00:37:18,560
‫חששתי שהוא ייגש לפדרו ויפתח בוויכוח מיותר.‬

637
00:37:18,640 --> 00:37:21,360
‫חשבתי שעם הזמן אוכל לספר לו.‬

638
00:37:21,440 --> 00:37:23,320
‫שהוא יצליח להירגע עם הזמן,‬

639
00:37:23,400 --> 00:37:26,840
‫ושבבוא העת הוא יתגבר על האובססיה שלו איתי.‬

640
00:37:26,920 --> 00:37:30,160
‫ניסית להרוויח זמן במשפט,‬
‫"הייתי רק שלך. אני רוצה להמשיך להיות שלך"?‬

641
00:37:30,240 --> 00:37:33,040
‫כך את מרוויחה זמן עם מר אלברט?‬

642
00:37:33,760 --> 00:37:35,080
‫זו הטענה שלך?‬

643
00:37:35,160 --> 00:37:37,920
‫זו הייתה הדרך הגרועה שלי בזמנו.‬

644
00:37:38,000 --> 00:37:41,680
‫בית המשפט אף פעם לא בוחן,‬
‫ולרוב שופט לשלילה,‬

645
00:37:41,760 --> 00:37:45,480
‫התנהגויות של נשים‬
‫שנפוצות מאוד במערכות יחסים.‬

646
00:37:45,560 --> 00:37:48,960
‫איזו התנהגות של הישרדות‬
‫מופיעה לעתים קרובות‬

647
00:37:49,040 --> 00:37:51,120
‫אצל נשים במערכות יחסים?‬

648
00:37:51,200 --> 00:37:52,360
‫הימנעות.‬

649
00:37:53,160 --> 00:37:54,760
‫לשאלות התובע,‬

650
00:37:54,840 --> 00:37:57,840
‫"למה לא סיפרת לאלברט שאת עם פדרו?"‬

651
00:37:57,920 --> 00:38:00,480
‫"האם כבר רקמת תוכנית מרושעת?"‬

652
00:38:00,560 --> 00:38:02,280
‫"לא, כי לא רציתי בעיות.‬

653
00:38:02,360 --> 00:38:05,840
‫"לא רציתי לתת לאלברט הסברים. נקודה."‬

654
00:38:05,920 --> 00:38:07,720
‫זה העניין שלגביו עלו שאלות.‬

655
00:38:07,800 --> 00:38:13,040
‫אסטרטגיית ההתמודדות עם החיים‬
‫דרך הימנעות מעימותים,‬

656
00:38:13,120 --> 00:38:16,080
‫שהיא נפוצה מאוד‬
‫בנשים שנמצאות במערכת יחסים שתלטנית,‬

657
00:38:16,160 --> 00:38:18,800
‫נבחנה בחקירה הזאת.‬

658
00:38:18,880 --> 00:38:21,920
‫- 30 בינואר, 2017 -‬

659
00:38:24,480 --> 00:38:27,680
‫- 27 במרץ, 2017 -‬

660
00:38:27,760 --> 00:38:30,560
‫- אלברט לופס‬
‫היי, כשתגיעי לתחנה היום -‬

661
00:38:30,640 --> 00:38:34,640
‫- כולם יחכו לראות מתי ניתקל זה בזה. -‬

662
00:38:34,720 --> 00:38:38,320
‫- רכילות טיפוסית בניסיון להמשיך ללכלך -‬

663
00:38:38,400 --> 00:38:41,080
‫בסוף מרץ, מר אלברט‬

664
00:38:41,160 --> 00:38:46,960
‫ניסה לחדש את הקשר עם גברת רוסה,‬
‫נדמה לי דרך פייסבוק,‬

665
00:38:47,040 --> 00:38:48,600
‫אבל הוא משתמש בנימה שונה.‬

666
00:38:48,680 --> 00:38:51,560
‫- אלברט לופס‬
‫אולי כשנתקל זה בזה -‬

667
00:38:51,640 --> 00:38:53,920
‫- נעמיד פנים כאילו כלום לא קרה? -‬

668
00:38:54,000 --> 00:38:55,360
‫- רוסה פראל -‬

669
00:38:57,640 --> 00:38:59,840
‫- אלברט לופס‬
‫הבנתי, את לא מעוניינת -‬

670
00:38:59,920 --> 00:39:02,680
‫- למה חסמת אותי בוואטסאפ? -‬

671
00:39:02,760 --> 00:39:04,400
‫- הבטלן מקנא כל כך? -‬

672
00:39:05,520 --> 00:39:09,360
‫- אל תהיה כזאת, טמבלית,‬
‫את יודעת שיש לי לב זהב. -‬

673
00:39:09,440 --> 00:39:11,240
‫- לא אעשה לך עוד צרות. -‬

674
00:39:11,320 --> 00:39:13,600
‫- תסמכי עליי, מעולם לא שיקרתי לך. -‬

675
00:39:13,680 --> 00:39:17,960
‫אבל בשלב הזה ההודעות לא היו מאיימות,‬

676
00:39:18,040 --> 00:39:19,760
‫הן לא היו מלאות שנאה,‬

677
00:39:19,840 --> 00:39:22,400
‫הן לא נראו לי‬

678
00:39:22,480 --> 00:39:25,880
‫כנובעות מסיטואציה זהה לזו שהייתה בינואר.‬

679
00:39:25,960 --> 00:39:32,400
‫הרושם שלי היה‬
‫שזה נכתב בלשון ידידותית יותר.‬

680
00:39:32,480 --> 00:39:34,520
‫אנחנו לא יכולים להעריך‬

681
00:39:34,600 --> 00:39:37,280
‫אם באותו שלב רוסה הייתה מעוניינת להמשיך‬

682
00:39:37,360 --> 00:39:42,560
‫את מערכת היחסים‬
‫הרומנטית או המינית עם אלברט.‬

683
00:39:42,640 --> 00:39:46,000
‫אבל הבחנו בשינוי שחל בה‬

684
00:39:46,080 --> 00:39:49,560
‫החל מאפריל, כאשר היא קיבלה את הטבעת.‬

685
00:39:49,640 --> 00:39:54,400
‫הבחנו בשינוי גדול שחל בה וגם בו.‬

686
00:39:54,480 --> 00:39:57,600
‫בואי נתייחס לשמונה באפריל.‬
‫יום הטבעת המפורסם.‬

687
00:39:57,680 --> 00:40:01,960
‫האם קבעתם במפורש להיפגש‬
‫כשהיית עם החברות שלך?‬

688
00:40:02,040 --> 00:40:05,360
‫חשבתי שעדיף יהיה לא להיפגש‬
‫כדי להימנע מאי הבנות,‬

689
00:40:05,440 --> 00:40:07,720
‫כדי להימנע מתקרית זהה לקודמת,‬

690
00:40:07,800 --> 00:40:10,280
‫וכך הדברים יהיו ברורים יותר.‬

691
00:40:10,360 --> 00:40:14,480
‫באותו יום אמרתי לו,‬
‫"אני לא אפגוש אותך במועד אחר,‬

692
00:40:14,560 --> 00:40:16,600
‫"אבל כרגע אני עם החברות שלי,‬

693
00:40:16,680 --> 00:40:21,440
‫"כלומר עכשיו זה לא יהיה מפגש אינטימי‬
‫שבו עלולה להיות אי הבנה מצידך,‬

694
00:40:21,520 --> 00:40:25,960
‫"אז אתה יכול לבוא להגיד שלום‬
‫אם תוכל לצאת מהמשמרת…"‬

695
00:40:26,040 --> 00:40:29,000
‫הוא היה לבוש במדים וניגש אליה,‬

696
00:40:29,080 --> 00:40:33,040
‫השליך לעברה את הטבעת,‬
‫ואמר, "למקרה שתרצי לחשוב על זה".‬

697
00:40:33,120 --> 00:40:35,200
‫כדי שתשקול אפשרות שנחזור לעבוד ביחד.‬

698
00:40:35,280 --> 00:40:38,560
‫כי אמרתי לה כמה פעמים בשיחות שציינת,‬

699
00:40:38,640 --> 00:40:40,920
‫והיא עדיין התלבטה.‬

700
00:40:41,000 --> 00:40:43,200
‫אז אמרתי לעצמי, "אולי זה ישכנע אותה".‬

701
00:40:44,080 --> 00:40:46,240
‫עם טבעת, כדי שתחזרו לעבוד ביחד.‬

702
00:40:46,800 --> 00:40:50,560
‫כן, לחזור לעבוד.‬
‫אם זה היה מוביל למשהו אחר, לא הייתי מסרב.‬

703
00:40:50,640 --> 00:40:52,240
‫נתינת הטבעת הייתה סמל,‬

704
00:40:52,320 --> 00:40:54,800
‫שפירושו, "אני מוכן לעשות כל מה שיידרש.‬

705
00:40:54,880 --> 00:40:58,680
‫"הפעם זה שונה.‬
‫אני אפילו עושה זאת מול החברות שלך.‬

706
00:40:58,760 --> 00:41:02,600
‫"הפעם זו טבעת, הסמל האולטימטיבי למחויבות.‬

707
00:41:02,680 --> 00:41:06,920
‫"מחויבות שמשמעותה משפחה, ילדים."‬

708
00:41:07,000 --> 00:41:09,400
‫והיא השתעשעה עם שתי הטבעות.‬

709
00:41:09,480 --> 00:41:13,640
‫אחד הרגעים הכי מזעזעים במשפט‬

710
00:41:13,720 --> 00:41:18,040
‫היה כשחברה שלה העידה‬
‫שבזמן שהיא שתתה קפה,‬

711
00:41:18,120 --> 00:41:20,680
‫רוסה ענדה טבעת בכל יד.‬

712
00:41:20,760 --> 00:41:23,440
‫הטבעת של פדרו והטבעת של אלברט.‬

713
00:41:23,520 --> 00:41:25,280
‫היא החליטה בסופו של דבר?‬

714
00:41:25,360 --> 00:41:27,680
‫נניח, "אני אגיד כן ואעזוב את פדרו",‬

715
00:41:27,760 --> 00:41:29,720
‫או "אחזיר את הטבעת לאלברט".‬

716
00:41:29,800 --> 00:41:31,840
‫לא. לא ברגע הזה.‬

717
00:41:32,680 --> 00:41:34,120
‫היא לא אמרה,‬

718
00:41:34,200 --> 00:41:36,680
‫"אני חושבת שפדרו טוב יותר", או משהו כזה?‬

719
00:41:36,760 --> 00:41:39,680
‫בסוף, כן, היא בחרה בפדרו.‬

720
00:41:39,760 --> 00:41:42,400
‫ספרי לנו על זה. מה היא אמרה?‬

721
00:41:42,480 --> 00:41:45,360
‫מה היו מילותיה, "אני בוחרת בפדרו"?‬

722
00:41:48,160 --> 00:41:49,000
‫מילה במילה?‬

723
00:41:50,080 --> 00:41:51,600
‫כמה שתוכלי.‬

724
00:41:54,000 --> 00:41:55,680
‫"הוא מתלבש ומזיין טוב יותר."‬

725
00:41:56,680 --> 00:41:59,280
‫סליחה?‬
‫-"הוא מתלבש ומזיין טוב יותר".‬

726
00:41:59,360 --> 00:42:00,480
‫לא, זה לא נכון.‬

727
00:42:01,440 --> 00:42:03,880
‫זה לא נכון. מה שנכון זה שהן כל הזמן שאלו,‬

728
00:42:03,960 --> 00:42:06,640
‫"מה את מתכוונת לעשות?"‬
‫ברור שהשאלה הזאת עלתה.‬

729
00:42:06,720 --> 00:42:09,560
‫ואמרתי, "אני אשאר עם פדרו".‬

730
00:42:09,640 --> 00:42:12,240
‫כבר בהתחלה. לא היה שום ספק.‬

731
00:42:12,320 --> 00:42:15,000
‫לא היה ספק כבר זמן רב.‬

732
00:42:15,080 --> 00:42:18,680
‫ואם לא אהיה עם פדרו,‬
‫אהיה לבד, אבל לא עם אלברט.‬

733
00:42:18,760 --> 00:42:20,760
‫היא חשבה שזה מצחיק‬

734
00:42:20,840 --> 00:42:23,080
‫לספר את הבדיחה בבית המשפט…‬

735
00:42:23,160 --> 00:42:24,920
‫מכיוון שהם מדברים על סקס‬

736
00:42:25,000 --> 00:42:28,360
‫ומדברים על דברים שאני אוהבת, ו…‬

737
00:42:28,440 --> 00:42:31,560
‫לא הייתה שום שאלה. לא.‬

738
00:42:31,640 --> 00:42:34,920
‫ההחלטה שלי הייתה ברורה.‬
‫ראשית, כי הוא קיבל את הבנות שלי.‬

739
00:42:35,000 --> 00:42:40,080
‫והוא השקיע מאמץ‬
‫במערכת היחסים איתי, בהיכרות איתי,‬

740
00:42:40,160 --> 00:42:41,560
‫בניסיון להכיר אותן.‬

741
00:42:41,640 --> 00:42:43,840
‫והיו לו מחוות יפות כלפי הבנות שלי.‬

742
00:42:43,920 --> 00:42:47,720
‫הוא נהג לומר,‬
‫"אני לא רוצה לתפוס את המקום של רובן,‬

743
00:42:48,240 --> 00:42:49,960
‫"אני פשוט רוצה להיות בן זוגך,‬

744
00:42:50,040 --> 00:42:52,640
‫"ואני רוצה להיות מישהו מיוחד עבורן."‬

745
00:42:53,240 --> 00:42:58,800
‫הוא נהג לומר לי, "אני לא אהיה הדוד,‬
‫כי כבר יש להם דודים, אז אהיה ה'טיטי' שלהן.‬

746
00:42:58,880 --> 00:43:01,000
‫"אני רוצה שהם ידעו שאני מישהו מיוחד‬

747
00:43:01,080 --> 00:43:03,400
‫"שיהיה שם כדי ללמד ולעזור להן,‬

748
00:43:03,480 --> 00:43:05,800
‫"שיהיה שם לכל דבר שהן יצטרכו."‬

749
00:43:06,480 --> 00:43:10,040
‫הוא התחיל להעיר בי משהו שהיה רדום.‬

750
00:43:10,120 --> 00:43:13,560
‫התחושה הזאת של חלק מהיותך אישה.‬
‫רגע, השיחה עומדת להתנתק.‬

751
00:43:22,560 --> 00:43:24,200
‫במשפט, לעיתים נדירות,‬

752
00:43:24,280 --> 00:43:26,400
‫צצות ראיות חדשות‬

753
00:43:26,480 --> 00:43:29,120
‫לפני המשפט או במהלכו.‬

754
00:43:29,200 --> 00:43:31,800
‫אבל במקרה הזה קרה דבר מסקרן.‬

755
00:43:31,880 --> 00:43:33,560
‫הוצגו ראיות בבית המשפט‬

756
00:43:33,640 --> 00:43:39,080
‫שכללו את כל החומר‬
‫שהיה בטלפון הנייד של רוסה פראל.‬

757
00:43:39,160 --> 00:43:42,400
‫מספר רב של קבצים, אלפים על גבי אלפים.‬

758
00:43:42,480 --> 00:43:46,840
‫והם מצאו שיחה מ-19 באפריל.‬

759
00:43:46,920 --> 00:43:50,000
‫הודעה קולית שרוסה פראל שלחה לאלברט לופס…‬

760
00:43:50,080 --> 00:43:53,480
‫…שבה היא פונה אליו בשם החיבה שהיא נתנה לו.‬

761
00:43:53,560 --> 00:43:56,720
‫כשמאזינים להודעה באופן אובייקטיבי,‬
‫היא מצמררת.‬

762
00:43:59,000 --> 00:44:01,480
‫היי, טמבל, הטלפון שלך כבוי.‬

763
00:44:01,560 --> 00:44:03,920
‫טוב, נסעתי לקפרבו‬

764
00:44:04,000 --> 00:44:06,920
‫וקיבלתי הנחה לפורט אוונטורה.‬

765
00:44:07,000 --> 00:44:09,080
‫חשבתי שאם נעשה את זה,‬

766
00:44:09,160 --> 00:44:14,280
‫נוכל לנסוע לפורט אוונטורה‬
‫בסוף השבוע הבא וללון שם עם הבנות.‬

767
00:44:14,360 --> 00:44:15,520
‫מה דעתך?‬

768
00:44:16,120 --> 00:44:18,560
‫גברת רוסה, ספרי לי על ההודעה הקולית הזאת.‬

769
00:44:19,120 --> 00:44:21,000
‫אין לה שום קשר לאלברט.‬

770
00:44:21,080 --> 00:44:24,720
‫אני לא מבינה למה…‬
‫טוענים שהכינוי קשור אליו.‬

771
00:44:24,800 --> 00:44:28,560
‫אני משתמשת במילים כאלה‬
‫כדי להימנע משימוש בשפה גסה ליד בנותיי.‬

772
00:44:28,640 --> 00:44:31,720
‫אני אומרת, "טמבל",‬
‫"טיפש", "טיפשון" ועוד הרבה כאלה.‬

773
00:44:31,800 --> 00:44:34,720
‫גברת רוסה, יש לנו אלפי עמודים. אלפים.‬

774
00:44:35,240 --> 00:44:37,720
‫ואני שואל, האם תוכלי להצביע על שיחה אחת,‬

775
00:44:37,800 --> 00:44:40,360
‫שיחת אחת או הודעת דוא"ל אחת,‬

776
00:44:40,440 --> 00:44:43,160
‫שבה את קוראת "טמבל" למישהו אחר מלבד אלברט?‬

777
00:44:43,240 --> 00:44:45,960
‫אני אומרת לך שאני אומרת את זה מילולית,‬

778
00:44:46,040 --> 00:44:49,040
‫כשאני מדברת, אני אומרת את זה‬
‫כדי שהבנות לא ישמעו.‬

779
00:44:49,120 --> 00:44:53,920
‫בטלפונים של שניהם יש אלפי שיחות‬

780
00:44:54,000 --> 00:44:57,840
‫ומאות הודעות וואטסאפ ודוא"ל.‬

781
00:44:57,920 --> 00:45:02,640
‫אם יוכיחו לי שהיא קוראת למישהו אחר "טמבל",‬

782
00:45:02,720 --> 00:45:05,240
‫אולי אחשוב שההודעה נועדה למישהו אחר.‬

783
00:45:05,320 --> 00:45:06,320
‫זה לא הוכח.‬

784
00:45:06,400 --> 00:45:11,920
‫המומחים הסבירו, והם יכולים‬
‫להראות לנו כיצד הם עשו זאת,‬

785
00:45:12,000 --> 00:45:14,920
‫שניים או שלושה דברים על ההקלטה הזאת.‬

786
00:45:15,000 --> 00:45:17,480
‫ראשית, לפי הג'י-פי-אס של הטלפון שלך,‬

787
00:45:17,560 --> 00:45:20,520
‫היית בקפרבו ב-19 באפריל 2017,‬

788
00:45:21,040 --> 00:45:24,080
‫ובתחילת ההודעה אמרת, "נסעתי לקפרבו".‬

789
00:45:24,160 --> 00:45:30,720
‫שנית, ב-15:24, בדיוק לפני כן,‬
‫ניסית להתקשר פעמיים למר אלברט.‬

790
00:45:30,800 --> 00:45:33,320
‫לא למר מנואל, אלא למר אלברט.‬

791
00:45:34,040 --> 00:45:37,160
‫ומייד אחרי ההודעה הקולית הזאת,‬

792
00:45:37,240 --> 00:45:40,520
‫מייד אחריה, האדם הראשון‬
‫שדיברת איתו היה מר אלברט.‬

793
00:45:40,600 --> 00:45:43,600
‫ההקלטה הזו הייתה בטלפון הנייד של רוסה,‬

794
00:45:43,680 --> 00:45:47,200
‫אבל היא לא הייתה חלק משיחה,‬

795
00:45:47,280 --> 00:45:50,440
‫כלומר זה היה קובץ שמע מהמכשיר‬

796
00:45:50,520 --> 00:45:54,440
‫שלא כלל את מה שהמומחים מכנים "מטא-נתונים",‬

797
00:45:54,520 --> 00:45:59,000
‫כלומר נתונים שמפרטים את התאריך,‬
‫השעה, המקום ואת כל שאר המידע.‬

798
00:45:59,080 --> 00:46:02,640
‫היה בו רק התאריך שבו הקובץ שונה לאחרונה.‬

799
00:46:02,720 --> 00:46:04,160
‫ההגנה אמרה‬

800
00:46:04,240 --> 00:46:06,680
‫שייתכן שמדובר בהודעה מלפני שלוש שנים,‬

801
00:46:06,760 --> 00:46:09,040
‫אבל במקרה, ב-19 באפריל,‬

802
00:46:09,120 --> 00:46:10,440
‫בזמן הקלטת ההודעה,‬

803
00:46:10,520 --> 00:46:13,640
‫היא אוכנה ליד סופרמרקט קפרבו.‬

804
00:46:13,720 --> 00:46:15,680
‫את נוסעת לקפרבו לעתים קרובות?‬

805
00:46:16,240 --> 00:46:19,120
‫אולי לא בכל יום, אבל לעתים קרובות,‬

806
00:46:19,200 --> 00:46:24,360
‫כי יש אחד ליד בית הספר של הבנות שלי,‬

807
00:46:24,440 --> 00:46:28,840
‫ואני קונה שם בדרך לבית הספר‬

808
00:46:28,920 --> 00:46:30,120
‫או בדרך חזרה.‬

809
00:46:30,200 --> 00:46:36,520
‫הסנגורים מודעים לכך‬
‫שההקלטה הזאת חסרת ערך בפני עצמה,‬

810
00:46:36,600 --> 00:46:41,080
‫אבל במסגרת ההקשר,‬
‫במסגרת האסטרטגיה של התביעה,‬

811
00:46:41,160 --> 00:46:43,760
‫היא בעלת ערך רב.‬

812
00:46:43,840 --> 00:46:46,400
‫אז באופן הגיוני מאוד וכפי שראוי,‬

813
00:46:46,480 --> 00:46:49,920
‫הם מנסים בכל כוחם‬
‫להוכיח שהיא לא הוקלטה באותו יום.‬

814
00:46:50,000 --> 00:46:51,560
‫לסיכום הנושא הזה,‬

815
00:46:51,640 --> 00:46:54,400
‫למה התכוונת ב"אם נעשה את זה"?‬

816
00:46:55,000 --> 00:46:57,040
‫אני לא יודעת למה התכוונתי בזמנו.‬

817
00:46:57,120 --> 00:47:00,160
‫עם כל התוכניות שהיו לנו עם מנואל,‬

818
00:47:00,240 --> 00:47:03,080
‫זה בטח היה טיול אופנועים שתכננו, או…‬

819
00:47:03,160 --> 00:47:04,480
‫מה זה "זה"?‬

820
00:47:04,560 --> 00:47:08,120
‫לתביעה היה ברור‬
‫שהכוונה ב"זה" הייתה להרוג את פדרו.‬

821
00:47:08,200 --> 00:47:09,760
‫יש לזה ערך רב.‬

822
00:47:10,360 --> 00:47:11,760
‫למה יש בכך ערך רב?‬

823
00:47:11,840 --> 00:47:15,800
‫דנתי בנושא הזה שוב ושוב עם עמיתיי.‬

824
00:47:15,880 --> 00:47:18,200
‫ניתחתי כל מילה עד זרא.‬

825
00:47:18,280 --> 00:47:21,280
‫יש לכך ערך רב מכיוון שהיא אומרת "נעשה",‬

826
00:47:21,360 --> 00:47:24,440
‫בגוף ראשון ברבים.‬

827
00:47:26,000 --> 00:47:27,360
‫אבל אם תהרגי את פדרו,‬

828
00:47:28,040 --> 00:47:30,600
‫את תיסעי לפורט אוונטורה בסוף השבוע הבא?‬

829
00:47:30,680 --> 00:47:33,200
‫תצטרכי לעשות הצגה שלמה, נכון?‬

830
00:47:33,280 --> 00:47:37,200
‫לנסוע לפורט אוונטורה‬
‫עם המאהב שלך ושותפך לפשע?‬

831
00:47:37,280 --> 00:47:40,320
‫זה נראה לגמרי לא הגיוני, נכון?‬

832
00:47:40,400 --> 00:47:44,120
‫היא צריכה להיות פסיכופתית אמיתית.‬

833
00:47:44,200 --> 00:47:48,800
‫והאבחנה הזאת לא צוינה‬
‫באף אחד מהדוחות הפסיכולוגיים שלה.‬

834
00:47:48,880 --> 00:47:51,680
‫זה יכולה הייתה להיות התגלמות קור הרוח.‬

835
00:47:51,760 --> 00:47:54,880
‫אבל לא ידוע מהי הכוונה ב"זה".‬
‫"זה" יכול להיות כל דבר.‬

836
00:47:54,960 --> 00:47:56,440
‫זה יכול להיות לעשות מנגל.‬

837
00:48:02,360 --> 00:48:06,480
‫צפיתי במשפט בכל יום, הייתי שם,‬

838
00:48:06,560 --> 00:48:12,080
‫ובכנות, כל הטענות שנאמרו על ידי התובע‬

839
00:48:13,120 --> 00:48:16,320
‫לא היו הגיוניות או מוצקות.‬

840
00:48:18,080 --> 00:48:23,280
‫שום דבר לא הוכיח את אשמתה.‬
‫שום דבר לא אפשר לו לומר, "זו ההוכחה".‬

841
00:48:23,360 --> 00:48:27,000
‫חשבנו, לפחות אני חשבתי,‬

842
00:48:28,160 --> 00:48:30,760
‫שזה לא יגיע רחוק כל כך,‬

843
00:48:30,840 --> 00:48:33,400
‫כי אשתי הייתה חולה.‬

844
00:48:33,480 --> 00:48:35,520
‫היא כבר הייתה בדעיכה.‬

845
00:48:35,600 --> 00:48:39,000
‫כל זה כאב לה מאוד,‬
‫במיוחד כשהבינה שלא אשתחרר,‬

846
00:48:39,080 --> 00:48:43,480
‫כשהיא ראתה את כל ההגבלות,‬
‫את כל מה שקרה לי,‬

847
00:48:43,560 --> 00:48:45,720
‫ואת כל מה שנאמר.‬

848
00:48:51,960 --> 00:48:54,000
{\an8}‫- שלושה בפברואר, 2020‬
‫היום הראשון של המשפט -‬

849
00:48:54,080 --> 00:48:57,160
{\an8}‫אשתי חזרה ואמרה, "אבל למה?‬

850
00:48:57,240 --> 00:49:01,120
‫"למה היא צריכה להיות בכלא?‬
‫היא לא עשתה כלום. למה היא כלואה?"‬

851
00:49:01,840 --> 00:49:07,360
‫וכמובן, איך אני יכול להסביר‬
‫אם המוח שלה לא מסוגל לתפוס?‬

852
00:49:07,440 --> 00:49:10,920
‫לא משנה כמה הסברתי וסיפרתי לה על זה…‬

853
00:49:12,720 --> 00:49:17,920
‫אני חייב לומר שזה קשה מאוד. באמת.‬

854
00:49:18,560 --> 00:49:21,200
‫התקשרתי בבוקר ושאלתי, "מה שלומה?"‬

855
00:49:21,280 --> 00:49:23,800
‫הוא אמר, "המדדים שלה הם כך וכך…"‬

856
00:49:23,880 --> 00:49:27,440
‫ואני אמרתי, "היא החזיקה מעמד שבוע,‬

857
00:49:27,520 --> 00:49:31,080
‫"היא התאוששה מהניתוח.‬
‫אל תדאג, היא תתגבר על זה."‬

858
00:49:31,160 --> 00:49:34,600
‫אחרי כל מה שהיא עברה, איך ייתכן שלא?‬

859
00:49:34,680 --> 00:49:37,800
‫ואבא שלי אמר לי, "כבר לא".‬

860
00:49:37,880 --> 00:49:42,240
‫התקשרתי שוב ושוב כדי לבדוק‬
‫אם מצבה השתפר ואם היא התאוששה,‬

861
00:49:42,320 --> 00:49:46,120
‫והוא ביקש ממני לחכות,‬
‫כדי שבכל זאת אולי היא תצליח…‬

862
00:49:53,240 --> 00:49:54,360
‫כל זה.‬

863
00:49:55,160 --> 00:49:56,200
‫והיא לא הצליחה.‬

864
00:50:01,960 --> 00:50:05,520
‫לא דמיינתי שמשהו כזה יקרה.‬

865
00:50:07,120 --> 00:50:09,560
‫משהו פתאומי כל כך‬

866
00:50:10,520 --> 00:50:14,120
‫כשאני רחוקה כל כך,‬
‫הרי תמיד הייתי קרובה אליה כל כך.‬

867
00:50:14,200 --> 00:50:15,120
‫תראה!‬

868
00:50:19,840 --> 00:50:22,480
‫אני עדיין לא מצליחה לעכל את זה, בכנות.‬

869
00:50:22,560 --> 00:50:25,480
‫אני עדיין לא מצליחה לעכל את זה, כי אני כאן‬

870
00:50:25,560 --> 00:50:29,680
‫ולא בבית כדי לראות שהיא לא שם.‬

871
00:50:33,440 --> 00:50:34,800
‫בואי נמשיך, גברת רוסה.‬

872
00:50:34,880 --> 00:50:36,480
‫הרשי לי לסכם.‬

873
00:50:36,560 --> 00:50:40,320
‫היה את העניין עם הטבעת בשמונה באפריל,‬
‫ההודעה הקולית ב-19 באפריל.‬

874
00:50:40,400 --> 00:50:41,880
‫בואי נמשיך ליום שאחריו.‬

875
00:50:41,960 --> 00:50:45,040
‫יום אחרי ההקלטה מ-19 באפריל.‬

876
00:50:45,120 --> 00:50:50,160
‫מר אלברט רכש טלפון "לייקה".‬

877
00:50:50,240 --> 00:50:52,200
‫את יודעת לאיזה טלפון אני מתכוון?‬

878
00:50:52,280 --> 00:50:53,120
‫כן.‬
‫-יופי.‬

879
00:50:53,200 --> 00:50:56,920
‫את הטלפון הזה קנה אלברט לופס ב-20 באפריל.‬

880
00:50:57,000 --> 00:50:58,560
‫כלומר ביום שאחרי‬

881
00:50:58,640 --> 00:51:02,360
‫ההודעה שקיבל מרוסה שאמרה לו,‬

882
00:51:02,440 --> 00:51:04,840
‫"בוא ניסע לפורט אוונטורה עם הבנות",‬

883
00:51:04,920 --> 00:51:09,200
‫וכמה ימים אחרי שהוא נתן טבעת לרוסה.‬

884
00:51:09,280 --> 00:51:11,600
‫אז נראה שב-20 באפריל‬

885
00:51:11,680 --> 00:51:14,360
‫הייתה להם כוונה להוציא לפועל את התוכנית‬

886
00:51:14,440 --> 00:51:15,800
‫לסיים את חייו של פדרו.‬

887
00:51:15,880 --> 00:51:16,960
‫- אפריל 2017 -‬

888
00:51:17,040 --> 00:51:18,360
‫- 27 בחודש, הודעת פייסבוק -‬

889
00:51:18,440 --> 00:51:19,400
‫- שמונה בחודש, טבעת -‬

890
00:51:19,480 --> 00:51:20,720
‫- 19 בחודש, הודעה קולית -‬

891
00:51:20,800 --> 00:51:23,360
‫גם הטלפון הזה חשוב יותר מכפי שנראה,‬

892
00:51:23,440 --> 00:51:25,040
‫וברור שאין לו חשיבות גדולה‬

893
00:51:25,120 --> 00:51:27,880
‫בתור ראיה בודדת.‬

894
00:51:27,960 --> 00:51:29,120
‫הוא חשוב‬

895
00:51:29,200 --> 00:51:35,400
‫מכיוון שבטלפון הזה נעשה שימוש‬
‫רק בשני מקרים משמעותיים ורלוונטיים.‬

896
00:51:36,000 --> 00:51:36,880
‫ראשית,‬

897
00:51:37,440 --> 00:51:39,640
‫הטלפון הזה נקנה ב-20 באפריל‬

898
00:51:39,720 --> 00:51:42,920
‫ומייד אחרי הרכישה, או כמה שעות לאחר מכן,‬

899
00:51:43,000 --> 00:51:47,200
‫מר אלברט הולך לאזור‬
‫שתואם לכתובת של גברת רוסה.‬

900
00:51:48,360 --> 00:51:49,360
‫באותו היום,‬

901
00:51:49,440 --> 00:51:52,840
‫גברת רוסה עשתה שיחה שלא נענתה למספר הזה.‬

902
00:51:52,920 --> 00:51:55,600
‫הטלפון הזה יופעל‬

903
00:51:56,280 --> 00:51:57,520
‫רק בלילה של אחד במאי,‬

904
00:51:57,600 --> 00:52:00,840
‫ובלילה של שניים במאי‬
‫יבוצעו ממנו שני שיחות שלא נענו.‬

905
00:52:01,360 --> 00:52:04,640
‫מצד אחד, ברור שהם חידשו‬
‫את מערכת היחסים ביניהם.‬

906
00:52:04,720 --> 00:52:08,120
‫מצד שני, יש סדרה של אירועים ונסיבות‬

907
00:52:08,200 --> 00:52:12,320
‫שמעידים על כך שהם זממו משהו.‬

908
00:52:12,400 --> 00:52:14,720
‫כשהחוקרים עברו על הנתונים לאחר הפשע,‬

909
00:52:14,800 --> 00:52:17,320
‫ברגע שהם חשדו ברוסה ואלברט,‬

910
00:52:17,400 --> 00:52:23,160
‫הם הבינו ששניהם התקשרו זה לזה בקצב מטורף.‬

911
00:52:27,160 --> 00:52:29,800
‫הטלפונים מספרים לנו הרבה דברים.‬

912
00:52:30,440 --> 00:52:32,520
‫הם מספרים לנו, קודם כול,‬

913
00:52:32,600 --> 00:52:36,360
‫מהו מספר השיחות ומשך השיחות,‬

914
00:52:36,440 --> 00:52:38,760
‫כלומר אופן ההתקשרות בין אנשים.‬

915
00:52:38,840 --> 00:52:42,240
‫אבל טלפון גם נותן לנו את המיקום שלהם,‬

916
00:52:42,320 --> 00:52:45,480
{\an8}‫היכן המתקשר ומקבל השיחה‬
‫נמצאים בכל רגע נתון.‬

917
00:52:45,560 --> 00:52:49,960
‫לכן אפשר להציב את רוסה ואת אלברט ביחד‬

918
00:52:50,040 --> 00:52:54,000
‫באזורים שתואמים לכתובת ביתה של רוסה‬

919
00:52:54,080 --> 00:52:56,680
‫במקרים רבים שבהם מר פדרו לא היה שם.‬

920
00:52:58,160 --> 00:53:01,000
‫השארתי את הבנות ואני בדרך הביתה.‬

921
00:53:01,080 --> 00:53:03,560
‫נקווה שהבחור הזה ילך בקרוב.‬
‫אני אעדכן אותך.‬

922
00:53:03,640 --> 00:53:08,520
‫כשאגיע הביתה אעשה כביסה ואשטוף כלים,‬

923
00:53:08,600 --> 00:53:11,440
‫ואודיע לך ברגע שהוא ילך.‬

924
00:53:11,920 --> 00:53:15,480
‫הדבר החריג ב-25 בחודש‬
‫הוא לא רק הפגישה שלהם,‬

925
00:53:15,560 --> 00:53:18,320
‫אלא גם ההודעות הקוליות שהיא שלחה לו.‬

926
00:53:18,400 --> 00:53:21,840
‫מה שמרשים בהודעות הקוליות האלה הוא הזלזול‬

927
00:53:22,920 --> 00:53:24,840
‫שהיא מפגינה כלפי פדרו.‬

928
00:53:24,920 --> 00:53:27,600
‫אני אתעלם ממנו קצת‬
‫ואולי הוא יעזוב מוקדם יותר.‬

929
00:53:28,720 --> 00:53:32,640
‫אני שואל אותך, האם זו נראית לך דרך ראויה‬

930
00:53:32,720 --> 00:53:34,320
‫לדבר על בן הזוג שלך?‬

931
00:53:34,400 --> 00:53:38,560
‫והאם זו דרך הולמת לדבר עם מישהו‬

932
00:53:38,640 --> 00:53:41,920
‫שאת מזמינה לביתך,‬
‫בעוד שלטענתך לא רצית שום קשר איתו?‬

933
00:53:42,000 --> 00:53:45,400
‫לא נראה לי חריג לנסות להאיץ את העניינים,‬

934
00:53:45,480 --> 00:53:49,320
‫כי הזמן חלף,‬
‫והטבעת נשארה אצלי מאז שמונה באפריל,‬

935
00:53:49,400 --> 00:53:51,680
‫ועדיין לא התאפשר לי להחזיר לו אותה.‬

936
00:53:51,760 --> 00:53:54,760
‫ולומר "הבחור הזה" ו"אתעלם ממנו קצת"?‬

937
00:53:54,840 --> 00:53:57,600
‫זו דרך ראויה לדבר על בן הזוג שלך?‬

938
00:53:57,680 --> 00:54:00,720
‫כפי שאמרתי, ניסיתי לזרז את העניינים.‬

939
00:54:00,800 --> 00:54:02,640
‫כלומר לדאוג שפדרו יצא בזריזות?‬

940
00:54:02,720 --> 00:54:06,320
‫באותו זמן רציתי להאיץ את העניינים‬
‫כדי שאוכל להחזיר את הטבעת.‬

941
00:54:06,400 --> 00:54:12,600
‫לא הייתה לי הזדמנות אחרת‬
‫לפגוש את אלברט כדי לתת לו את הטבעת.‬

942
00:54:12,680 --> 00:54:13,920
‫- 25 באפריל, 2017 -‬

943
00:54:15,480 --> 00:54:17,000
‫- 15 באפריל, 2017 -‬

944
00:54:17,080 --> 00:54:18,760
{\an8}‫- רוסה פראל 17:22‬
‫הייתי מאושרת כל כך -‬

945
00:54:18,840 --> 00:54:21,200
{\an8}‫- כי הוא נתן לי את כל מה שרציתי,‬
‫הוא בא לקובלאס -‬

946
00:54:21,280 --> 00:54:22,320
{\an8}‫- רצה להתחתן, הכול… -‬

947
00:54:22,400 --> 00:54:24,800
{\an8}‫- אבל עכשיו אנחנו מתווכחים מדי יום -‬

948
00:54:24,880 --> 00:54:26,360
{\an8}‫- ז'ודיט 17:25‬
‫שיט. -‬

949
00:54:26,440 --> 00:54:29,600
‫אנחנו לא מסיקים מכך‬
‫שאת ומר פדרו הייתם ביחסים טובים.‬

950
00:54:29,680 --> 00:54:32,680
‫את אומרת, "אנחנו מתווכחים מדי יום".‬

951
00:54:32,760 --> 00:54:37,600
‫באותו יום היה לי ויכוח, או…‬

952
00:54:37,680 --> 00:54:40,320
‫אני לא יודעת אם "ויכוח" זו המילה המתאימה.‬

953
00:54:40,400 --> 00:54:41,880
‫היינו שני אנשים‬

954
00:54:41,960 --> 00:54:46,760
‫שסיימו מערכות יחסים קודמות,‬
‫עם ילדים מבני זוג קודמים.‬

955
00:54:46,840 --> 00:54:49,880
‫תרשי לי להפריע. התווכחתם בכל יום או לא?‬

956
00:54:49,960 --> 00:54:51,160
‫לא.‬
‫-אז בעצם כאן‬

957
00:54:51,240 --> 00:54:53,400
‫את לא אומרת את האמת לחברתך ז'ודיט?‬

958
00:54:53,480 --> 00:54:54,840
‫לא אמרתי את האמת.‬

959
00:54:54,920 --> 00:54:57,480
‫אולי הגזמתי כי כעסתי באותו רגע.‬

960
00:54:57,560 --> 00:54:59,920
‫זו תקופה של עליות ומורדות.‬

961
00:55:00,000 --> 00:55:03,680
‫יום או יומיים לפני הפשע,‬

962
00:55:03,760 --> 00:55:08,600
‫פדרו יכול היה‬
‫להכריז על אהבתו העצומה לרוסה,‬

963
00:55:08,680 --> 00:55:12,120
‫וארבעה ימים קודם לכן‬
‫יכול היה להיות להם משבר רציני.‬

964
00:55:12,200 --> 00:55:13,280
‫כך זה היה.‬

965
00:55:13,360 --> 00:55:14,760
‫תרשי לי לנסח מחדש.‬

966
00:55:15,800 --> 00:55:20,520
‫"אלברט לא היה ידידותי כל כך‬
‫עם כל הנשים", כדברייך.‬

967
00:55:20,600 --> 00:55:23,000
‫"התאהבתי מאלברט עד מעל הראש."‬

968
00:55:23,080 --> 00:55:24,280
‫החברה שלך אמרה,‬

969
00:55:24,360 --> 00:55:28,240
‫"דברים השתבשו ביניכם‬
‫ועכשיו שניכם חיים את החיים שלכם."‬

970
00:55:28,320 --> 00:55:31,440
‫ואת מגיבה, ושימי לב לתגובה שלך,‬

971
00:55:31,520 --> 00:55:32,720
‫"לעולם אין לדעת.‬

972
00:55:32,800 --> 00:55:36,280
‫"אם הוא שינה את צורת המחשבה שלו,‬
‫וייתן לי את מה שאני רוצה,‬

973
00:55:36,360 --> 00:55:39,240
‫"ואילו לא הייתי עם הבחור הזה…"‬

974
00:55:39,320 --> 00:55:40,520
‫כן.‬

975
00:55:40,600 --> 00:55:41,880
‫ואז את אומרת,‬

976
00:55:41,960 --> 00:55:46,160
‫"הבלתי אפשרי הוא פשוט קשה יותר."‬

977
00:55:46,240 --> 00:55:49,320
‫זה לא אומר‬
‫שרציתי להרוג אותו או לעזוב אותו.‬

978
00:55:49,400 --> 00:55:54,000
‫נפרדתי פעמים רבות מבני זוג,‬

979
00:55:54,080 --> 00:55:55,520
‫וזה לא אומר…‬

980
00:55:55,600 --> 00:56:00,040
‫במערכת יחסים אפשר לנהל המון ויכוחים.‬

981
00:56:00,600 --> 00:56:02,440
‫יכולים להיות רגעים שבהם את לא…‬

982
00:56:02,520 --> 00:56:05,240
‫אלה שטוענים שהם‬
‫מעולם לא התווכחו עם בן הזוג,‬

983
00:56:05,320 --> 00:56:10,480
‫או שמעולם לא חשבו, "היום אעזוב את הבית,‬

984
00:56:10,560 --> 00:56:12,200
‫"אצא מכאן ואחזור אחר כך",‬

985
00:56:12,280 --> 00:56:14,640
‫הם שקרנים.‬

986
00:56:16,800 --> 00:56:18,800
{\an8}‫- 15 באפריל, 2017‬
‫הוואטסאפ של ז'ודיט -‬

987
00:56:18,880 --> 00:56:22,480
‫הפרשנות שלנו היא שאחרי השמונה בחודש,‬

988
00:56:22,560 --> 00:56:23,920
‫הם מתחילים לנסות לשער‬

989
00:56:24,000 --> 00:56:26,400
‫מה יהיה כרוך בחידוש מערכת היחסים שלהם.‬

990
00:56:26,920 --> 00:56:28,320
‫זו הסברה שלנו.‬

991
00:56:28,400 --> 00:56:33,760
‫אנחנו גם סוברים שרוסה מראה לאלברט, איכשהו,‬

992
00:56:33,840 --> 00:56:39,640
‫שפדרו יהווה מכשול‬
‫לחידוש מערכת היחסים ביניהם.‬

993
00:56:40,160 --> 00:56:41,560
‫זו הסברה שלנו.‬

994
00:56:41,640 --> 00:56:47,360
‫ובמהלך התקופה, הם מתקשרים זה לזה‬
‫כ-50 פעם לפני סוף אפריל.‬

995
00:56:47,440 --> 00:56:48,360
‫זה חשוב.‬

996
00:56:48,440 --> 00:56:50,000
‫- רוסה - אלברט (אפריל 2017) -‬

997
00:56:50,080 --> 00:56:52,200
‫- ארבעה בחודש‬
‫רוסה 2 שיחות, אלברט 2 שיחות -‬

998
00:56:52,280 --> 00:56:54,520
‫- שמונה בחודש‬
‫רוסה 2 שיחות, אלברט 6 שיחות -‬

999
00:56:56,640 --> 00:56:58,880
‫זה לא לגמרי נכון,‬

1000
00:56:58,960 --> 00:57:04,200
‫כי למרות שהם ביצעו 50 שיחות,‬
‫רק ב-31 מהן היה תוכן כלשהו.‬

1001
00:57:04,280 --> 00:57:08,080
‫השאר הן שיחות שלא נענו, שבהן הם לא דיברו.‬

1002
00:57:08,160 --> 00:57:13,040
‫אבל אם התביעה רוצה לומר שהתכנון‬

1003
00:57:13,120 --> 00:57:15,920
‫התרחש בין מסירת הטבעת בשמונה באפריל‬

1004
00:57:16,000 --> 00:57:18,400
‫ובין ההודעה הקולית ב-19 באפריל,‬

1005
00:57:18,480 --> 00:57:21,480
‫היו רק ארבע שיחות באותו מרווח זמן‬

1006
00:57:21,560 --> 00:57:26,080
‫שמסתכמות ב-30 דקות.‬

1007
00:57:26,160 --> 00:57:27,920
‫ליתר דיוק, 28 דקות.‬

1008
00:57:28,000 --> 00:57:33,960
‫כלומר הם היו צריכים לתכנן רצח‬
‫במהלך אותן 28 דקות.‬

1009
00:57:34,040 --> 00:57:37,440
‫תראה, אני חושב…‬

1010
00:57:38,800 --> 00:57:40,720
‫העובדה שיש ארבע…‬

1011
00:57:40,800 --> 00:57:42,320
‫העובדה שיש ארבע שיחות‬

1012
00:57:42,920 --> 00:57:46,440
‫עשויה להגיד שהם אמרו "נעשה את זה",‬
‫אבל לא "איך נעשה את זה".‬

1013
00:57:46,520 --> 00:57:48,160
‫אני מצליח להסביר את עצמי?‬

1014
00:57:48,240 --> 00:57:51,840
‫מה שחשוב כאן‬
‫היה קבלת ההחלטה לעשות את זה.‬

1015
00:57:51,920 --> 00:57:53,960
‫ואז האופן שבו זה יתבצע‬

1016
00:57:54,040 --> 00:57:58,280
‫ייקבע בשיחה אחת או שתיים,‬
‫או בפגישה שלהם ב-25 בחודש.‬

1017
00:57:58,360 --> 00:58:01,880
‫או שאולי הם קבעו להיפגש ללא טלפונים.‬

1018
00:58:01,960 --> 00:58:03,240
‫לעולם לא נדע.‬

1019
00:58:03,320 --> 00:58:05,800
‫ייתכן שהם גם תקשרו בטלגרם,‬

1020
00:58:05,880 --> 00:58:10,320
‫ושם ההודעות אינן נגישות לנו.‬

1021
00:58:10,400 --> 00:58:14,120
‫כך שהטענה שהם לא תקשרו שוב,‬

1022
00:58:14,200 --> 00:58:16,600
‫ושלא הייתה להם אפשרות אחרת לתקשר,‬

1023
00:58:17,120 --> 00:58:19,280
‫ניתנת להפרכה.‬

1024
00:58:19,360 --> 00:58:22,880
‫האמת היא שאנחנו לא יכולים להסתכן בהנחות.‬

1025
00:58:22,960 --> 00:58:25,960
‫אנחנו זקוקים לראיות,‬

1026
00:58:26,040 --> 00:58:28,920
‫לכן איננו יכולים לקבל השערות‬

1027
00:58:29,000 --> 00:58:32,520
‫שהם תקשרו באמצעות טלגרם, או איתותי עשן,‬

1028
00:58:32,600 --> 00:58:33,960
‫או כל אמצעי אחר.‬

1029
00:58:34,040 --> 00:58:36,800
‫או אם הם נפגשו יותר או פחות.‬

1030
00:58:36,880 --> 00:58:40,520
‫הראיות שיש לנו הן שצריכות לקבוע,‬
‫לא הראיות שאין לנו.‬

1031
00:58:43,880 --> 00:58:46,680
{\an8}‫הלילה האחרון שביליתי עם פדרו…‬

1032
00:58:46,760 --> 00:58:48,680
{\an8}‫- 30 באפריל, 2017‬
‫יום לפני הפשע -‬

1033
00:58:48,760 --> 00:58:50,280
{\an8}‫היה מיוחד מאוד עבורי.‬

1034
00:58:50,360 --> 00:58:53,760
{\an8}‫היה לי קשה מאוד‬

1035
00:58:53,840 --> 00:58:56,160
‫בכל פעם שהבנות שלי הלכו לאבא שלהן.‬

1036
00:58:56,240 --> 00:59:01,160
‫אז פדרו החליט לנסות לעודד אותי.‬

1037
00:59:01,240 --> 00:59:04,360
‫יצאנו לארוחת ערב. יצאנו לטיול על החוף.‬

1038
00:59:04,440 --> 00:59:08,320
‫כל הדיבורים על תכנון אינם הגיוניים.‬

1039
00:59:08,400 --> 00:59:11,440
‫כל הדברים האלה שהתובע המציא‬

1040
00:59:11,520 --> 00:59:13,880
‫בטענה שאנחנו תכננו‬

1041
00:59:13,960 --> 00:59:15,120
‫הם חסרי כל היגיון,‬

1042
00:59:15,200 --> 00:59:17,760
‫כאשר בלילה שלפני כאן צעדתי על החוף,‬

1043
00:59:18,280 --> 00:59:22,360
‫אכלתי ארוחת ערב והתנתקתי מהעולם.‬

1044
00:59:23,400 --> 00:59:27,960
‫זה לא הגיוני שיקרה לי מה שקרה למחרת.‬

1045
00:59:37,880 --> 00:59:43,800
{\an8}‫- אחד במאי, 2017‬
‫21:37 -‬

1046
00:59:43,920 --> 00:59:48,840
{\an8}‫קבענו שב-21:38 הם הגיעו הביתה.‬

1047
00:59:48,920 --> 00:59:51,600
‫איך? באמצעות איכון הטלפונים שלהם.‬

1048
00:59:52,120 --> 00:59:55,000
‫החל מהנקודה הזאת, חשוב מאוד‬

1049
00:59:55,080 --> 00:59:58,800
‫שנהיה מדויקים מאוד בתיאור הדקות,‬

1050
00:59:58,880 --> 01:00:00,600
‫מכיוון שזהו עניין חשוב ביותר.‬

1051
01:00:03,720 --> 01:00:08,760
‫ב-21:51 התקשרת למר אלברט.‬

1052
01:00:08,840 --> 01:00:10,560
‫זו הייתה שיחה שלא נענתה.‬
‫-כן.‬

1053
01:00:10,640 --> 01:00:11,920
‫הוא לא ענה.‬

1054
01:00:12,000 --> 01:00:13,080
‫נכון.‬
‫-למה התקשרת?‬

1055
01:00:13,160 --> 01:00:16,400
‫כי קיבלתי הרבה מאוד הודעות מאלברט‬

1056
01:00:16,480 --> 01:00:18,560
‫ולא יכולתי לקרוא את כולן.‬

1057
01:00:18,640 --> 01:00:21,800
‫היה קל יותר להתקשר אליו ולהגיד,‬
‫"תפסיק לשלוח הודעות".‬

1058
01:00:21,880 --> 01:00:27,600
‫ב-21:53 היא מתקשרת שוב למר אלברט,‬
‫והפעם יש תוכן בשיחה.‬

1059
01:00:27,680 --> 01:00:31,760
‫כלומר מר אלברט עונה‬
‫והם מדברים במשך ארבע דקות.‬

1060
01:00:31,840 --> 01:00:36,360
‫הלוואי שיכולנו לדעת על מה הם דיברו,‬

1061
01:00:36,440 --> 01:00:39,880
‫כי אין ספק שזה היה המפתח להבנת ההתרחשות.‬

1062
01:00:39,960 --> 01:00:43,200
‫אמרנו 21:53, ובאופן מקרי,‬

1063
01:00:43,280 --> 01:00:46,760
‫עשר דקות לאחר מכן, 11 דקות ליתר דיוק,‬

1064
01:00:46,840 --> 01:00:49,680
‫מר אלברט הפעיל בפעם הראשונה‬

1065
01:00:49,760 --> 01:00:53,520
‫את טלפון ה"לייקה" שלו‬
‫וביצע אלייך שיחה שלא נענתה.‬

1066
01:00:53,600 --> 01:00:56,400
‫המשטרה והתובע‬

1067
01:00:56,480 --> 01:01:02,600
‫סימנו את השיחה הזאת כזו שבה‬
‫הם החליטו להוציא לפועל את התוכנית שלהם.‬

1068
01:01:04,960 --> 01:01:09,640
‫המושבעים סברו שקיימת הוכחה לטיעון‬

1069
01:01:09,720 --> 01:01:12,360
‫שהם ניצלו‬

1070
01:01:12,440 --> 01:01:15,760
‫את הרגע שבו הוא ישן או נח כדי להרוג אותו.‬

1071
01:01:15,840 --> 01:01:19,480
‫פדרו היה אדם חזק, די חסון.‬

1072
01:01:19,560 --> 01:01:24,000
‫הוא לא היה אדם שאפשר להכניע בקלות.‬

1073
01:01:24,080 --> 01:01:27,840
‫אני מאמין שרוסה‬
‫לא השאירה דברים ליד המקרה.‬

1074
01:01:27,920 --> 01:01:34,000
‫היא נתנה לו חומר שינטרל אותו,‬
‫כדי שהוא יהיה חצי ישן ומחוסר הכרה.‬

1075
01:01:34,080 --> 01:01:40,480
‫בכל מקרה, נשללה ממנו‬
‫היכולת להגיב ולהגן על עצמו‬

1076
01:01:41,000 --> 01:01:42,360
‫כשאלברט הגיע.‬

1077
01:01:42,440 --> 01:01:46,320
‫ואני חושב שהוא האדם‬
‫שהשתתף באופן פעיל ברצח.‬

1078
01:01:49,080 --> 01:01:54,280
‫נקבע שהם עשו זאת‬
‫בעיקר בהסתמך על העדות של אנטוניה.‬

1079
01:01:54,360 --> 01:01:58,800
‫אנטוניה היא בת הזוג החדשה של רובן,‬
‫בעלה לשעבר של רוסה.‬

1080
01:01:58,880 --> 01:02:03,400
‫האם זה נכון שבפנקס הכתובות שלך,‬
‫גברת אנטוניה, בת זוגו של מר רובן,‬

1081
01:02:03,480 --> 01:02:05,920
‫נרשמה כ"אנטוניה הכלבה"?‬

1082
01:02:06,000 --> 01:02:08,840
‫כן, הייתה לנו מערכת יחסים גרועה מאוד.‬

1083
01:02:08,920 --> 01:02:11,080
‫האישה הזאת מספרת‬

1084
01:02:12,080 --> 01:02:13,760
‫שהבת הבכורה של רוסה‬

1085
01:02:14,600 --> 01:02:16,680
‫סיפרה לה דברים‬

1086
01:02:17,200 --> 01:02:20,760
‫שמוכיחים שרוסה לקחה חלק פעיל בפשע.‬

1087
01:02:20,840 --> 01:02:25,560
‫מאחר שבתה הבכורה של רוסה הייתה קטינה,‬

1088
01:02:26,080 --> 01:02:30,200
‫במהלך החקירה הראשונית‬
‫מונה עבורה סנגור ציבורי,‬

1089
01:02:30,280 --> 01:02:35,240
‫שקבע שמכיוון שלילדה‬
‫עומדת הזכות שלא להעיד נגד אימה,‬

1090
01:02:35,320 --> 01:02:38,320
‫היא תוכל לממש את הזכות הזאת.‬

1091
01:02:38,400 --> 01:02:41,800
‫יש עוד משהו שאני רוצה להבהיר,‬

1092
01:02:41,880 --> 01:02:44,880
‫כי זה נאמר בפרסומים ובמקומות רבים‬

1093
01:02:44,960 --> 01:02:46,160
‫וזה יוצר בלבול.‬

1094
01:02:46,680 --> 01:02:51,040
‫הרבה אנשים אומרים,‬
‫"אפילו הבנות שלה אמרו שהן ראו אותה".‬

1095
01:02:51,120 --> 01:02:52,480
‫או "הבנות שלה אמרו".‬

1096
01:02:52,560 --> 01:02:57,440
‫לא. הבנות שלי לא אמרו דבר‬
‫כי הן לא ראו דבר.‬

1097
01:02:57,520 --> 01:02:59,680
‫אני רוצה שזה יהיה ברור מאוד.‬

1098
01:02:59,760 --> 01:03:02,920
‫אל תתבלבלו. הבנות שלי לא ראו דבר.‬

1099
01:03:03,000 --> 01:03:08,840
‫אנטוניה, בת הזוג של האקס שלי,‬
‫היא זו שהעידה.‬

1100
01:03:08,920 --> 01:03:11,240
‫מתי? איך?‬

1101
01:03:11,320 --> 01:03:13,960
‫וחוץ מזה, אני מבקש ממך לחזור מילה במילה,‬

1102
01:03:14,040 --> 01:03:17,720
‫ולא לתת לנו פרשנות משלך.‬
‫אני רוצה את המילים המדויקות של הקטינה‬

1103
01:03:17,800 --> 01:03:20,720
‫כשהיא סיפרה לך על תקרית שהיא הייתה עדה לה.‬

1104
01:03:22,040 --> 01:03:23,520
‫רק רגע בבקשה.‬
‫-תראה…‬

1105
01:03:23,600 --> 01:03:24,560
‫לא, חכי.‬

1106
01:03:24,640 --> 01:03:27,040
‫באותו רגע, השופט עצר את ההליכים‬

1107
01:03:27,120 --> 01:03:33,200
‫בהבנה שאם הילדה איננה חייבת להעיד,‬

1108
01:03:33,280 --> 01:03:35,840
‫ברור שהיא איננה חייבת להעיד במישרין‬

1109
01:03:35,920 --> 01:03:40,720
‫או בעקיפין דרך אדם אחר‬
‫שהנערה אולי סיפרה לו בתום לב.‬

1110
01:03:40,800 --> 01:03:45,800
‫הרי בסופו של דבר‬
‫זה היה ניסיון לעקוף את האיסור להעיד.‬

1111
01:03:45,880 --> 01:03:48,800
‫זה לא מקובל שעדת שמיעה‬

1112
01:03:48,880 --> 01:03:52,720
‫תחליף קטינה שמימשה את זכותה לא להעיד.‬

1113
01:03:53,240 --> 01:03:54,240
‫אני מצטער מאוד.‬

1114
01:03:54,840 --> 01:03:58,360
‫אז ביקשתי מבית המשפט לאפשר לאנטוניה‬

1115
01:03:58,440 --> 01:04:02,880
‫לתאר כיצד הילדה זזה כשהיא חיקתה את פדרו.‬

1116
01:04:02,960 --> 01:04:05,600
‫אימא של אמה‬

1117
01:04:06,600 --> 01:04:09,760
‫הוליכה את טיטי במורד המדרגות.‬

1118
01:04:09,840 --> 01:04:13,200
‫כבודו, אני מתנגדת.‬
‫-לא. את לא רשאית להעיר הערות.‬

1119
01:04:13,280 --> 01:04:16,280
‫אל תספרי, תציגי את הפעולות‬
‫כפי שהילדה עשתה אותן.‬

1120
01:04:16,360 --> 01:04:17,200
‫בסדר.‬

1121
01:04:17,280 --> 01:04:19,200
‫בזמן שהיא מחקה אותה,‬

1122
01:04:19,280 --> 01:04:21,960
‫מה שהיה למעשה נאום שלם, היא גם מדברת.‬

1123
01:04:22,040 --> 01:04:26,200
‫אם היא הייתה מבצעת את התנועות האלה‬
‫ולא אומרת כלום, זה לא היה מוסיף דבר.‬

1124
01:04:26,280 --> 01:04:29,600
‫רובוט, שהוחזק מכאן,‬

1125
01:04:29,680 --> 01:04:31,520
‫והוא היה רובוט שירד למטה.‬

1126
01:04:31,600 --> 01:04:33,440
‫סליחה, אבל לא שומעים אותך היטב.‬

1127
01:04:33,520 --> 01:04:35,960
‫את רחוקה מהמיקרופון.‬

1128
01:04:36,040 --> 01:04:38,040
‫תתקרבי…‬
‫-אני אשב, בסדר?‬

1129
01:04:38,120 --> 01:04:42,560
‫כשאנטוניה הורשתה לשחזר את התנועות‬

1130
01:04:42,640 --> 01:04:46,680
‫מבלי להתבטא,‬

1131
01:04:46,760 --> 01:04:48,880
‫ללא אמירת המילים,‬

1132
01:04:48,960 --> 01:04:52,400
‫האפקט היה זהה לזה של סרט אילם.‬

1133
01:04:52,480 --> 01:04:56,600
‫על אף שמדובר בעניין רציני מאוד,‬

1134
01:04:56,680 --> 01:04:59,600
‫הסיטואציה הייתה מעט קומית.‬

1135
01:04:59,680 --> 01:05:02,280
‫זה היה ייצוג של טיטי,‬

1136
01:05:02,360 --> 01:05:06,000
‫כשאנחנו אומרים "טיטי", הכוונה למר פדרו.‬

1137
01:05:06,080 --> 01:05:08,920
‫האם זה היה בנוגע ליום מסוים או באופן כללי?‬

1138
01:05:09,000 --> 01:05:10,400
‫ליום האירוע.‬

1139
01:05:11,280 --> 01:05:14,960
‫טוב. אין שאלות נוספות.‬
‫-תודה. ההגנה רשאית לדבר.‬

1140
01:05:15,040 --> 01:05:17,920
‫ברשותך. איך את יודעת שזה היה באותו יום?‬

1141
01:05:18,000 --> 01:05:19,160
‫ולגבי איזה אירוע?‬

1142
01:05:20,800 --> 01:05:22,560
‫מכיוון שהיא אמרה לי…‬

1143
01:05:24,080 --> 01:05:25,400
‫זה…‬
‫-מכיוון שאני יודעת.‬

1144
01:05:25,480 --> 01:05:26,800
‫כי היא אמרה לי.‬

1145
01:05:26,880 --> 01:05:28,040
‫ברשותך…‬
‫-זה…‬

1146
01:05:28,120 --> 01:05:31,720
‫קיימת סתירה לעומת הצהרות קודמות.‬

1147
01:05:31,800 --> 01:05:33,240
‫לא אוכל להרשות זאת.‬

1148
01:05:33,320 --> 01:05:36,120
‫כן, לכן אסור לאפשר‬

1149
01:05:36,200 --> 01:05:40,240
‫הצגה של חלק אחד בלבד מהתיאור.‬

1150
01:05:40,320 --> 01:05:43,880
‫חברי המושבעים יתעלמו מדברי העדה.‬

1151
01:05:43,960 --> 01:05:46,360
‫"אל תתייחסו לדבריה, אלא רק למעשיה."‬

1152
01:05:46,440 --> 01:05:49,280
‫לכן המושבעים צריכים‬
‫לקחת בחשבון את התנועות שלה,‬

1153
01:05:49,360 --> 01:05:52,360
‫אבל להתעלם ממה שהם שמעו. אבל הם שמעו.‬

1154
01:05:52,440 --> 01:05:56,320
‫הם צייתו לאזהרת השופט‬

1155
01:05:56,400 --> 01:06:01,360
‫וכלל לא התייחסו למילים שהעדה אמרה.‬

1156
01:06:01,440 --> 01:06:04,120
‫בפסק הדין הם אמרו‬

1157
01:06:04,200 --> 01:06:08,960
‫שהיא הובילה אותו במורד המדרגות כמו רובוט,‬
‫ושזו הוכחה לכך שרוסה סיממה את פדרו.‬

1158
01:06:09,040 --> 01:06:12,200
‫זה מה שהכניס אותי לכלא.‬

1159
01:06:12,280 --> 01:06:16,160
‫ואני חוזרת, הבנות שלי‬
‫לא אמרו שום דבר בשום שלב.‬

1160
01:06:16,240 --> 01:06:17,960
‫הן לא ראו שום דבר.‬

1161
01:06:18,800 --> 01:06:23,520
‫לא ייתכן שהם יתייחסו להצהרה של אנטוניה‬

1162
01:06:23,600 --> 01:06:26,000
‫כאמת המוחלטת,‬

1163
01:06:26,080 --> 01:06:28,280
‫כי אנחנו לא הסתדרנו,‬

1164
01:06:28,360 --> 01:06:30,160
‫ואנחנו לא מסתדרות גם עכשיו.‬

1165
01:06:30,240 --> 01:06:34,880
‫היא ניצלה את ההזדמנות‬
‫כדי לפגוע בטיעונים שלי.‬

1166
01:06:35,560 --> 01:06:36,480
‫מבין?‬

1167
01:06:36,560 --> 01:06:38,240
‫אני לא בטוחה‬

1168
01:06:38,320 --> 01:06:41,680
‫אם היא הבינה עד כמה היא מזיקה לי בכך.‬

1169
01:06:41,760 --> 01:06:45,080
‫והיא לא יכולה לחזור בה,‬
‫כי אז היו אומרים לה‬

1170
01:06:45,640 --> 01:06:48,600
‫שזה ייחשב כעדות שקר‬
‫ואז היא זאת שתהיה בכלא.‬

1171
01:06:50,200 --> 01:06:52,440
{\an8}‫- הרצח של פדרו -‬

1172
01:06:56,680 --> 01:06:58,680
{\an8}‫- כעבור 18 שעות‬
‫שניים במאי -‬

1173
01:06:59,520 --> 01:07:02,080
‫הטעות הגדולה של גברת רוסה‬

1174
01:07:02,160 --> 01:07:06,920
‫הייתה שמירת הטלפון של מר פדרו בביתה.‬

1175
01:07:10,200 --> 01:07:11,880
‫- פדרו רודריגס 21:26‬
‫מותק -‬

1176
01:07:11,960 --> 01:07:14,640
‫האסטרטגיה של הנאשמים‬

1177
01:07:14,720 --> 01:07:19,280
‫הייתה לזייף תקופות של פעילות מצד מר פדרו.‬

1178
01:07:19,360 --> 01:07:20,600
‫איך הם עשו את זה?‬

1179
01:07:20,680 --> 01:07:25,760
‫למשל, באמצעות זיוף‬
‫של חילופי הודעות בין רוסה לפדרו.‬

1180
01:07:25,840 --> 01:07:28,560
‫שניהם מודים בכך.‬

1181
01:07:28,640 --> 01:07:31,880
‫הם לקחו את הטלפון של פדרו‬
‫ונסעו במכונית של פדרו‬

1182
01:07:31,960 --> 01:07:35,200
‫ליד הבית של רובן,‬

1183
01:07:35,280 --> 01:07:40,680
‫כדי למקם את פדרו שם‬
‫ולגרום לזה להיראות כאילו רובן הרג אותו.‬

1184
01:07:40,760 --> 01:07:41,840
‫- פדרו רודריגס 21:50 -‬

1185
01:07:41,920 --> 01:07:43,600
‫- אני מכבה את הטלפון כדי שלא ירטוט -‬

1186
01:07:43,680 --> 01:07:46,840
‫במקרה, ב-21:50, כאשר הוא אמר‬
‫שהוא מכבה את הטלפון שלו,‬

1187
01:07:46,920 --> 01:07:50,320
‫האנטנות הסלולריות מיקמו אותו‬
‫ליד הבית של רובן.‬

1188
01:07:50,400 --> 01:07:52,320
‫זה נכון?‬
‫-כן, נכון.‬

1189
01:07:52,400 --> 01:07:56,800
‫כשהגענו לבית של רובן,‬
‫הוא אמר לי לשלוח את ההודעות האלה.‬

1190
01:07:56,880 --> 01:08:00,040
‫ואז הבנתי‬

1191
01:08:00,120 --> 01:08:03,440
‫שלא משנה מה הוא עשה לפדרו,‬
‫בין אם זה היה ויכוח,‬

1192
01:08:03,520 --> 01:08:06,120
‫או שהוא הכה או איים על פדרו,‬

1193
01:08:06,200 --> 01:08:08,360
‫הוא רצה שהכול יוביל לרובן.‬

1194
01:08:08,440 --> 01:08:10,800
‫גברת רוסה, אחרי שכיבית את הטלפון של פדרו‬

1195
01:08:10,880 --> 01:08:13,920
‫ליד הבית של רובן, מה עשית?‬

1196
01:08:14,000 --> 01:08:17,920
‫באותו רגע הוא לקח אותי הביתה, לבית שלי.‬

1197
01:08:18,000 --> 01:08:20,560
‫והוא מסר לי את המפתחות למכונית של פדרו.‬

1198
01:08:23,240 --> 01:08:26,480
‫אז נהגת במכונית של פדרו‬
‫ואלברט נהג במכונית שלו, או מה?‬

1199
01:08:26,560 --> 01:08:28,040
‫כן, נסעתי בעקבות אלברט.‬

1200
01:08:28,120 --> 01:08:31,800
‫הוא נהג במכונית שלו מלפנים,‬
‫ואני נסעתי מאחוריו.‬

1201
01:08:31,880 --> 01:08:34,560
‫באותו זמן היית לבד,‬
‫יכולת ללכת לתחנת משטרה,‬

1202
01:08:34,640 --> 01:08:37,000
‫יכולת להתקשר למישהו…‬

1203
01:08:37,080 --> 01:08:38,840
‫בחרת שלא לעשות זאת ונסעת בעקבותיו.‬

1204
01:08:38,920 --> 01:08:41,000
‫אם הייתי בורחת במהירות עם המכונית,‬

1205
01:08:41,080 --> 01:08:43,000
‫ורק אם הייתי מאיצה כמו במרוץ מכוניות,‬

1206
01:08:43,080 --> 01:08:46,640
‫ואז הייתי מגיעה לתחנת משטרה‬
‫ומוצאת מישהו שיקשיב לי מייד…‬

1207
01:08:46,720 --> 01:08:49,920
‫כל העניינים ההיפותטיים האלה…‬
‫-אבל את שוטרת, נכון?‬

1208
01:08:50,000 --> 01:08:52,240
‫כן, בדיוק בגלל זה.‬

1209
01:08:52,760 --> 01:08:55,680
‫מובן שחשבתי על כל הרעיונות האלה.‬

1210
01:08:55,760 --> 01:08:57,480
‫אבל לפני שהייתי מגיעה למשטרה,‬

1211
01:08:57,560 --> 01:09:00,760
‫הוא היה נוסע לבית שלי.‬

1212
01:09:00,840 --> 01:09:03,840
‫אז נסעת בעקבותיו. כעבור כמה זמן הגעתם לשם?‬

1213
01:09:03,920 --> 01:09:05,800
‫לאן נסעתם? למאגר?‬
‫-כן.‬

1214
01:09:05,880 --> 01:09:08,600
‫הוא ידע היטב לאן הוא נוסע.‬

1215
01:09:08,680 --> 01:09:10,400
‫הוא ידע לאן הוא נוסע.‬

1216
01:09:10,480 --> 01:09:13,400
‫הוא השתמש באיתות.‬
‫הוא ידע היטב לאן הוא רוצה להגיע.‬

1217
01:09:16,520 --> 01:09:18,640
‫חשבתי, "מה אני עושה עכשיו?"‬

1218
01:09:18,720 --> 01:09:21,840
‫ואני מחכה. אני שוב קופאת.‬

1219
01:09:21,920 --> 01:09:24,520
‫בדיוק כמו ביום הקודם. לא ידעתי איך להגיב,‬

1220
01:09:24,600 --> 01:09:29,800
‫לא יכולתי להחליט‬
‫ש"עכשיו אני אברח עם המכונית".‬

1221
01:09:29,880 --> 01:09:31,960
‫כל מה שיכולתי לעשות זה לא לזוז‬

1222
01:09:32,040 --> 01:09:35,120
‫ולצפות בו ניגש אליי עם שני מכלי דלק.‬

1223
01:09:35,200 --> 01:09:36,840
‫זה נצרב בזיכרוני.‬

1224
01:09:36,920 --> 01:09:40,000
‫הוא פתח את הדלתות והביא את המכלים.‬

1225
01:09:40,080 --> 01:09:42,480
‫אני זוכרת שהם היו אדומים וגדולים.‬

1226
01:09:43,000 --> 01:09:46,160
‫אמרתי, "ואו, זה נראה כמו דלק".‬

1227
01:09:46,240 --> 01:09:50,080
‫כשהוא ניגש אליי, חשבתי, "הוא ישפוך עליי.‬

1228
01:09:50,160 --> 01:09:52,960
‫"ואם זה יקרה, לא משנה כמה אנסה לברוח,‬

1229
01:09:53,040 --> 01:09:55,880
‫"הוא יוכל לחסל אותי בניצוץ אחד."‬

1230
01:09:56,400 --> 01:09:58,920
‫ברחתי כדי שהוא לא ישפוך עליי,‬

1231
01:09:59,000 --> 01:10:00,720
‫כדי שהוא לא יפגע בי.‬

1232
01:10:02,080 --> 01:10:04,520
‫בדרך הפלתי את הכול,‬

1233
01:10:04,600 --> 01:10:08,520
‫אבל לא עצרתי כדי להרים דברים,‬
‫ולא הסתובבתי כדי להביט מאחוריי,‬

1234
01:10:08,600 --> 01:10:12,240
‫כי רציתי רק לברוח.‬

1235
01:10:12,320 --> 01:10:15,000
‫אם הוא רוצה לירות בי,‬
‫הוא יצטרך לירות בי בגב.‬

1236
01:10:15,080 --> 01:10:18,920
‫היא התחילה ללכת לצד הכביש,‬

1237
01:10:19,000 --> 01:10:20,960
‫אבל אלברט הגיע עם המכונית שלו‬

1238
01:10:21,040 --> 01:10:23,160
‫והורה לה להיכנס,‬

1239
01:10:23,240 --> 01:10:26,240
‫אחרת הוא יגיע לבנות לפני רוסה.‬

1240
01:10:28,400 --> 01:10:30,000
‫להגנתה של רוסה,‬

1241
01:10:30,080 --> 01:10:32,920
‫היה חיוני שהמפתחות הללו‬

1242
01:10:33,000 --> 01:10:35,160
‫נמצאו בקרבת הכביש,‬

1243
01:10:35,240 --> 01:10:37,120
‫שכן הם היו רחוקים מהמכונית.‬

1244
01:10:37,200 --> 01:10:41,240
‫זה תמך בטענה של רוסה‬

1245
01:10:41,320 --> 01:10:46,040
‫שהיא רצה לעבר הכביש, והם נפלו מכיסה,‬

1246
01:10:46,120 --> 01:10:49,960
‫או שהיא החזיקה אותם בידה בזמן שהיא ברחה.‬

1247
01:10:50,040 --> 01:10:53,320
‫למיקום המפתחות של המכונית‬

1248
01:10:53,400 --> 01:10:56,000
‫בקרבת זירת האירוע‬

1249
01:10:56,560 --> 01:10:59,440
‫אין שום רלוונטיות מבחינת התביעה,‬

1250
01:10:59,520 --> 01:11:01,960
‫מכיוון שאנחנו סברנו‬

1251
01:11:02,040 --> 01:11:06,400
‫ששניהם נסעו למאגר מרצונם החופשי.‬

1252
01:11:06,480 --> 01:11:08,680
‫זה נתמך על ידי העובדה‬

1253
01:11:08,760 --> 01:11:12,600
‫שהם הצטרכו להשתמש‬
‫בשני רכבים כדי להגיע למאגר.‬

1254
01:11:12,680 --> 01:11:14,000
‫בואי נמשיך, גברת רוסה.‬

1255
01:11:14,080 --> 01:11:15,720
‫נכנסתם למכונית ונסעתם לאן?‬

1256
01:11:24,760 --> 01:11:27,520
‫באותו רגע הוא הסיע אותי הביתה.‬

1257
01:11:29,320 --> 01:11:32,160
‫והורה לי לא לומר מילה.‬

1258
01:11:32,240 --> 01:11:35,240
‫אמרתי, "אני לא אדווח על המכונית,‬
‫לא אכפת לי.‬

1259
01:11:35,320 --> 01:11:38,880
‫"מכונית היא רק מכונית,‬
‫היא דבר חומרי, זה לא משנה לי,‬

1260
01:11:38,960 --> 01:11:40,280
‫"אבל תניח לי לנפשי.‬

1261
01:11:40,360 --> 01:11:42,560
‫"אני רק רוצה שתניח לי לנפשי."‬

1262
01:11:42,640 --> 01:11:44,920
‫כל מה שנדרש כדי שהגרסה של רוסה‬

1263
01:11:45,000 --> 01:11:46,800
‫תתיישב עם הכול,‬

1264
01:11:46,880 --> 01:11:50,320
‫הוא להאמין בפחד העצום שהיא חוותה.‬

1265
01:11:50,400 --> 01:11:55,040
‫כלומר, אם מאמינים שרוסה‬
‫פחדה מאלברט עד כדי כך,‬

1266
01:11:56,520 --> 01:11:58,200
‫הכול מסתדר.‬

1267
01:11:58,280 --> 01:11:59,440
‫"אני מפחדת.‬

1268
01:11:59,520 --> 01:12:02,000
‫"אני לא מעזה לומר כלום למחרת.‬

1269
01:12:02,080 --> 01:12:06,280
‫"אני לא מעזה לומר כלום יומיים אחר כך.‬
‫אני בהלם. אני משותקת."‬

1270
01:12:06,360 --> 01:12:08,600
‫אבל בחייך, ביום השלישי, הרביעי,‬

1271
01:12:08,680 --> 01:12:12,840
‫החמישי, השישי, השביעי, השמיני,‬
‫אחרי שהיה לך זמן להגיב,‬

1272
01:12:12,920 --> 01:12:16,040
‫כשעמיתים רבים מתאספים סביבך,‬

1273
01:12:16,120 --> 01:12:19,320
‫כשבמחלק הרצח יודעים שהוא מעורב‬

1274
01:12:19,400 --> 01:12:22,160
‫ויכולים להגן עלייך…‬

1275
01:12:22,240 --> 01:12:25,120
‫שופטים אותה על מעשיה לאחר המקרה,‬

1276
01:12:25,200 --> 01:12:28,600
‫מאחר שאין הוכחה למה שקרה באותו היום.‬

1277
01:12:29,120 --> 01:12:30,280
‫כפי שציינתי קודם,‬

1278
01:12:30,360 --> 01:12:35,200
‫כי היא בכתה, או כי היא לא בכתה,‬
‫או כי היא לא דיווחה על זה.‬

1279
01:12:35,280 --> 01:12:37,840
‫אם מצליחים להבין שהיא פחדה‬

1280
01:12:37,920 --> 01:12:40,440
‫ממה שאלברט עלול לעשות לה,‬

1281
01:12:40,520 --> 01:12:44,040
‫או גרוע מכך,‬
‫לבנות שלה שהיא אהבה יותר מכול,‬

1282
01:12:44,120 --> 01:12:47,760
‫אפשר להבין את ההתנהגות שלה לאחר המקרה.‬

1283
01:12:47,840 --> 01:12:50,880
‫איפה מוגדר מהו פחד ואיך הוא משתקף?‬

1284
01:12:53,600 --> 01:12:54,560
‫מהו פחד?‬

1285
01:12:55,080 --> 01:12:57,080
‫אם היא אומרת שחשה פחד עצום,‬

1286
01:12:57,160 --> 01:13:01,680
‫למי יש זכות לערער על בסיס מידע אובייקטיבי,‬

1287
01:13:02,520 --> 01:13:05,560
‫שלרוסה לא הייתה זכות להרגיש את הפחד הזה?‬

1288
01:13:05,640 --> 01:13:10,120
‫הפחד הכי גדול שלה‬
‫לא היה ממה שעלול לקרות לה או להוריה.‬

1289
01:13:11,040 --> 01:13:13,120
‫היא פחדה לשלום הבנות שלה.‬

1290
01:13:14,200 --> 01:13:19,320
‫אני חושב שמה שהיא עשתה‬
‫נועד להגן על הבנות שלה.‬

1291
01:13:21,040 --> 01:13:23,920
‫ואף אחד לא לוקח את זה בחשבון.‬

1292
01:13:27,560 --> 01:13:30,280
‫למעשה, באותו רגע, חשבתי…‬

1293
01:13:30,960 --> 01:13:33,520
‫יותר מכך, חשבתי שחשוב יותר‬

1294
01:13:33,600 --> 01:13:36,360
‫לוודא שהן יישארו בחיים,‬

1295
01:13:36,440 --> 01:13:38,240
‫לשמור אותן הרחק מסכנה,‬

1296
01:13:38,320 --> 01:13:42,040
‫כי הוא היה הסכנה האמיתית.‬

1297
01:13:45,680 --> 01:13:49,360
‫המחשבה על מה שעלול לקרות לי‬

1298
01:13:49,440 --> 01:13:52,800
‫מכיוון שבחרתי לשתוק, לא סיכנה אף אחד.‬

1299
01:13:53,440 --> 01:13:54,280
‫מבין?‬

1300
01:13:56,000 --> 01:14:00,240
‫כל זה יצר בלבול, ולכולם יש פרשנות משלהם‬

1301
01:14:00,320 --> 01:14:02,640
‫ומתעניינים, כי כמובן…‬

1302
01:14:02,720 --> 01:14:09,440
‫החקירה התחילה בי, כי הייתי הכי קרובה אליו,‬
‫והם לא היו מסוגלים לבחון כיוונים אחרים.‬

1303
01:14:11,960 --> 01:14:14,560
‫חלפו כמה שנים.‬

1304
01:14:15,240 --> 01:14:17,040
‫ספרים נכתבו,‬

1305
01:14:17,120 --> 01:14:21,160
‫סדרות צולמו, וכן הלאה,‬

1306
01:14:21,680 --> 01:14:26,400
‫אבל נותרו שאלות רבות ללא מענה.‬

1307
01:14:27,000 --> 01:14:30,560
‫ולכל אחד יש פרשנות משלו לגבי האירועים.‬

1308
01:14:30,640 --> 01:14:33,760
‫על אף שלא תמיד ניתן להשיג זאת, מערכת הצדק‬

1309
01:14:33,840 --> 01:14:35,480
‫הצליחה להבהיר את הסיטואציה,‬

1310
01:14:35,560 --> 01:14:39,160
‫וגם להבהיר היטב מיהם האשמים‬

1311
01:14:39,240 --> 01:14:41,200
‫ומיהו הקורבן.‬

1312
01:14:41,280 --> 01:14:42,120
‫איפה התוכנית?‬

1313
01:14:42,720 --> 01:14:44,440
‫מתי תכננו אותה?‬

1314
01:14:44,520 --> 01:14:46,080
‫מה היא כללה?‬

1315
01:14:46,160 --> 01:14:47,840
‫של מי היה הרעיון?‬

1316
01:14:47,920 --> 01:14:51,440
‫כשכל זה יוכח, באופן שלא ניתן להפרכה,‬

1317
01:14:51,520 --> 01:14:53,760
‫כבר לא ישנה מה רוסה ואלברט אומרים.‬

1318
01:14:54,680 --> 01:14:56,600
‫הם תכננו. אבל כשזה לא מוכח,‬

1319
01:14:56,680 --> 01:14:59,320
‫אלא קיים רק חשד לגבי מה שאולי קרה,‬

1320
01:14:59,400 --> 01:15:02,240
‫מכיוון שהחלופה איננה הגיונית, אז…‬

1321
01:15:02,320 --> 01:15:06,200
‫אנחנו האזרחים בוחנים פשעים דרך סיפורים.‬

1322
01:15:06,280 --> 01:15:10,200
‫וסיפור, במהותו, צריך להסביר.‬

1323
01:15:10,280 --> 01:15:13,600
‫הוא מספק הסבר לאירועים,‬

1324
01:15:13,680 --> 01:15:18,440
‫למניעים שגורמים לדמויות‬
‫לפעול כפי שהם פועלים.‬

1325
01:15:18,520 --> 01:15:21,240
‫במציאות זה בלתי אפשרי.‬

1326
01:15:21,320 --> 01:15:25,760
‫אבל אני משוכנעת שלאדם יהיו המון תשובות‬

1327
01:15:25,840 --> 01:15:29,240
‫שיכללו המון פרטים כאשר הוא דובר אמת.‬

1328
01:15:29,320 --> 01:15:32,680
‫וזה מה שגרם לי להאמין בה.‬

1329
01:15:32,760 --> 01:15:37,640
‫כי אם אדם באמת משקר,‬

1330
01:15:37,720 --> 01:15:43,000
‫יהיו חללים ללא הסבר.‬

1331
01:15:43,080 --> 01:15:48,640
‫הנרטיב התמקד ברוסה כאישה מרושעת וצמאת דם,‬

1332
01:15:48,720 --> 01:15:53,760
‫ולדעתי, הוא נבנה, לא רק סביב שאלות התביעה,‬

1333
01:15:53,840 --> 01:16:00,640
‫אלא גם מתוך ההתעסקות המתמדת‬
‫באמצעי התקשורת.‬

1334
01:16:00,720 --> 01:16:03,160
‫כנראה שהלכנו קצת רחוק מדי,‬

1335
01:16:03,240 --> 01:16:07,080
‫מכיוון שהדמות של רוסה, האישיות שלה,‬

1336
01:16:08,520 --> 01:16:13,320
‫גרמה לך שלא ברצון,‬
‫פיתתה אותך ליפול לקלישאות.‬

1337
01:16:13,400 --> 01:16:17,200
‫המצפון שלי נקי.‬

1338
01:16:17,280 --> 01:16:20,440
‫זה נכון שכל כך הרבה תשומת לב תקשורתית‬

1339
01:16:20,520 --> 01:16:25,240
‫יכולה להשפיע עד גבול מסוים.‬

1340
01:16:25,320 --> 01:16:27,000
‫כל הדברים האיומים שהם אמרו,‬

1341
01:16:27,560 --> 01:16:30,200
‫הכול היה נורא.‬

1342
01:16:30,280 --> 01:16:32,280
‫בלי להכיר אותה בכלל.‬

1343
01:16:33,520 --> 01:16:38,840
‫הפשע היחיד שלה‬
‫היה שהיא אישה שנראית טוב, בעלת גזרה יפה,‬

1344
01:16:39,720 --> 01:16:42,600
‫ויכולה לשכב עם מי שמתחשק לה.‬

1345
01:16:45,240 --> 01:16:47,960
‫רוסה חיה במציאות אלטרנטיבית‬

1346
01:16:48,040 --> 01:16:50,880
‫עם חוקים משלה‬
‫ששונים מאלו שכולנו כפופים להם.‬

1347
01:16:50,960 --> 01:16:53,040
‫- קטע מתוך נאומי הסיכום של התביעה -‬

1348
01:16:53,120 --> 01:16:56,840
‫להשקפתי, היא אדם שלא יכול להפסיק לדבר,‬

1349
01:16:56,920 --> 01:17:00,000
‫בדומה לשרלטן ביריד מקומי‬

1350
01:17:00,080 --> 01:17:02,920
‫שמנסה למכור תרופת פלא,‬

1351
01:17:03,000 --> 01:17:04,560
‫שהיא למעשה מי סבון.‬

1352
01:17:05,240 --> 01:17:06,400
‫ואני אומר לכם,‬

1353
01:17:06,480 --> 01:17:09,800
‫אם נבלה כמה שעות לבד עם רוסה,‬

1354
01:17:09,880 --> 01:17:13,640
‫היא תוכל לשכנע אותנו שאנחנו הרגנו את פדרו.‬

1355
01:17:13,720 --> 01:17:15,560
‫זאת גברת רוסה פראל.‬

1356
01:17:20,400 --> 01:17:22,120
‫עבר זמן רב,‬

1357
01:17:22,200 --> 01:17:27,240
‫ואני רוצה לשוחח עם הבנות שלי,‬

1358
01:17:27,320 --> 01:17:29,080
‫לבלות איתן.‬

1359
01:17:29,640 --> 01:17:31,800
‫הלוואי שיכולתי לדעת אם יש להן ספקות.‬

1360
01:17:31,880 --> 01:17:35,240
‫ביום שאדבר איתן, אני אגיד,‬

1361
01:17:35,320 --> 01:17:38,920
‫"תראו, אם יום אחד יהיו לכן ספקות,‬

1362
01:17:39,000 --> 01:17:41,480
‫"חשוב שתקשיבו לכל הצדדים‬

1363
01:17:41,560 --> 01:17:43,800
‫"ותאספו כמה שיותר מידע."‬

1364
01:17:45,680 --> 01:17:49,600
‫ייתכן שהן לא מרגישות צורך לשאול אותי.‬

1365
01:17:49,680 --> 01:17:54,200
‫אולי בעתיד הן יגידו,‬
‫"אימא שלי תמיד טענה שהיא חפה מפשע",‬

1366
01:17:54,280 --> 01:17:57,680
‫ואולי הן בכלל לא זקוקות להסבר.‬

1367
01:18:00,240 --> 01:18:03,240
‫מה שחשוב לי זה שהן יסכימו שאהיה חלק‬

1368
01:18:03,320 --> 01:18:08,560
‫מהתוכניות שלהן לעתיד.‬

1369
01:18:09,160 --> 01:18:13,680
‫אני נוכחת בחייהן יותר משחשבתי.‬

1370
01:18:13,760 --> 01:18:17,360
‫אופס, זה ינתק את השיחה.‬
‫חכה, השיחה עומדת להתנתק.‬

1371
01:18:19,080 --> 01:18:21,520
‫- רוסה פראל ערערה על 25 שנות המאסר שלה. -‬

1372
01:18:21,600 --> 01:18:23,440
‫- בספטמבר 2021, בית המשפט העליון -‬

1373
01:18:23,520 --> 01:18:25,840
‫- אישר את הנסיבות המחמירות‬
‫של כוונה תחילה. -‬

1374
01:18:25,920 --> 01:18:27,520
‫- עדותה של אנטוניה בוטלה. -‬

1375
01:18:27,600 --> 01:18:30,280
‫- נמצא שהנאשמים נקטו באמצעים -‬

1376
01:18:30,360 --> 01:18:36,200
{\an8}‫- שנועדו לוודא שפדרו לא יוכל להגן על עצמו,‬
‫מאחר שהוא הותקף בבית "בזמן שישן או נח". -‬

1377
01:18:36,280 --> 01:18:38,960
{\an8}‫- רוסה מרצה כעת את שנת המאסר השישית שלה -‬

1378
01:18:39,040 --> 01:18:40,840
{\an8}‫- בכלא מאס אנריק שבטראגונה -‬

1379
01:19:39,760 --> 01:19:43,760
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬