1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,006 --> 00:00:07,215
‫‏- לוס אנג'לס
‫‏דצמבר 2022 -

3
00:00:07,215 --> 00:00:09,509
‫‏הי, חבר'ה, מה נשמע?
‫‏-איך הגעתן לפה?

4
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

5
00:00:09,509 --> 00:00:11,302
‫‏לקחנו אובר.
‫‏-אובר, מותק.

6
00:00:11,302 --> 00:00:13,805
‫‏והוא היה ממש נחמד.

7
00:00:13,805 --> 00:00:17,058
‫‏כן, הוא חשב שאנחנו מצחיקות,
‫‏כי אנחנו מצחיקות.

8
00:00:18,852 --> 00:00:21,062
‫‏איך את מרגישה?
‫‏-אני מרגישה טוב.

9
00:00:21,062 --> 00:00:24,691
‫‏אני מתרגשת לראות את המופע השני
‫‏שלי כדי לראות איך זה השתנה.

10
00:00:24,691 --> 00:00:26,943
‫‏אני יודעת. סליחה שלא יכולתי
‫‏לבוא למופע הקודם.

11
00:00:26,943 --> 00:00:29,487
‫‏את בלימודים, זה בסדר. אז את חופשייה?

12
00:00:29,487 --> 00:00:31,114
‫‏כן, אני חופשייה.

13
00:00:31,114 --> 00:00:34,200
‫‏כן, הקוקו מרגיש מתאים למופע אחרון.

14
00:00:34,200 --> 00:00:36,786
‫‏עשית קוקו, טוב?
‫‏-כן.

15
00:00:36,786 --> 00:00:39,497
‫‏הצמה שלך בקימל הבוקר?
‫‏-ראית את זה?

16
00:00:39,497 --> 00:00:40,582
‫‏זה היה חמוד כל כך.
‫‏-כן?

17
00:00:40,582 --> 00:00:43,460
‫‏כן.
‫‏-תודה! אני שמחה שאתן מאשרות.

18
00:00:43,460 --> 00:00:44,794
‫‏כן.
‫‏-כן, אנחנו מאשרות.

19
00:00:44,794 --> 00:00:47,130
‫‏התגעגעתי אליכן.
‫‏-אני יודעת. התגעגענו אלייך!

20
00:00:47,130 --> 00:00:51,801
‫‏אבל יש לנו שבועיים שלמים להיות ביחד.

21
00:00:51,801 --> 00:00:53,511
‫‏אני לא מבקשת יותר.

22
00:00:53,511 --> 00:00:55,555
‫‏התכוונתי לומר...
‫‏-אמרנו את זה.

23
00:00:55,555 --> 00:00:59,142
‫‏רק מכיוון שהתקשרת אלינו בנפרד.

24
00:00:59,142 --> 00:01:03,605
‫‏ואמרנו, "למה היא מתקשרת?
‫‏אין לנו יותר מדי ארוחות ערב

25
00:01:03,605 --> 00:01:05,899
‫‏שייגמר לנו על מה לדבר."

26
00:01:05,899 --> 00:01:10,070
‫‏שלוש וחצי שעות במכונית.

27
00:01:10,070 --> 00:01:11,446
‫‏וואו!

28
00:01:12,781 --> 00:01:14,908
‫‏יכולתי לטוס לפה משיקגו.

29
00:01:14,908 --> 00:01:17,869
‫‏נכון. את יכולה לחזור לשיקגו בקרוב.

30
00:01:17,869 --> 00:01:20,205
‫‏יכולתי לחזור לשיקגו, לא יאומן.

31
00:01:20,205 --> 00:01:21,831
‫‏אז אנחנו...
‫‏-היי.

32
00:01:21,831 --> 00:01:23,875
‫‏שלום, ברוכות הבאות.
‫‏-זו ריטה.

33
00:01:23,875 --> 00:01:26,419
‫‏היא תהיה מנהלת הבמה שלנו...
‫‏-היי, ריטה.

34
00:01:26,419 --> 00:01:28,671
‫‏...שתיקח אותנו לכל מקום.
‫‏-מנהלת במה. היי.

35
00:01:34,511 --> 00:01:36,805
‫‏זה המופע האחרון, חבר'ה.
‫‏-אני יודעת.

36
00:01:37,347 --> 00:01:39,682
‫‏היא בסדר. את רוצה אותם שם?
‫‏-טוב.

37
00:01:40,225 --> 00:01:41,434
‫‏יפה מאוד.

38
00:01:43,269 --> 00:01:45,980
‫‏אתם מוכנים לראות את מישל אובמה? תעשו רעש!

39
00:01:46,773 --> 00:01:48,566
‫‏קדימה! הנה!

40
00:01:57,158 --> 00:01:58,118
‫‏ערב אחרון!

41
00:01:58,118 --> 00:02:00,662
‫‏ערב אחרון. נעשה את זה כמו שצריך.
‫‏-בלוס אנג׳לס.

42
00:02:00,662 --> 00:02:03,873
‫‏זה יהיה מאוד זוהר.
‫‏-בערב האחרון.

43
00:02:12,423 --> 00:02:14,300
‫‏שתיים, שלוש!

44
00:02:14,300 --> 00:02:16,886
‫‏הסיפור שלי!

45
00:02:18,096 --> 00:02:19,597
‫‏- הסיפור שלי -

46
00:02:19,597 --> 00:02:22,517
‫‏לפני ארבע שנים כשפרסמתי
‫‏את ספר הזיכרונות שלי, "הסיפור שלי",

47
00:02:22,517 --> 00:02:25,145
‫‏נסעתי ברחבי המדינה והעולם,

48
00:02:25,145 --> 00:02:29,482
‫‏ופגשתי הרבה אנשים מדהימים,
‫‏כולל חלק מכם.

49
00:02:29,482 --> 00:02:33,611
‫‏מסע הפרסום היה אחת החוויות
‫‏הטובות של חיי.

50
00:02:33,611 --> 00:02:37,699
‫‏אבל אז, כמעט ברגע, הכול השתנה.

51
00:02:37,699 --> 00:02:39,284
‫‏- כל האירועים נדחו -

52
00:02:39,284 --> 00:02:42,120
‫‏העולם נכנס לסגר והסתגר.

53
00:02:42,120 --> 00:02:44,747
‫‏נקרענו זה מזה.

54
00:02:45,665 --> 00:02:50,461
‫{\an8}‏באותו הזמן,
‫‏התמודדנו עם אתגרים אחרים אישיים מאוד.

55
00:02:50,461 --> 00:02:54,257
‫{\an8}‏חשבון נפש ביחס לנושא הגזע באמריקה
‫‏שהיה צריך להיעשות מזמן.

56
00:02:54,257 --> 00:02:57,969
‫‏כל זה הותיר אותנו מעורערים וכועסים,

57
00:02:57,969 --> 00:03:00,346
‫‏מיואשים ובלתי נראים

58
00:03:00,346 --> 00:03:03,808
‫‏ואולי יותר מכול, בודדים.

59
00:03:03,808 --> 00:03:05,518
‫‏איך הגענו לפה?

60
00:03:05,518 --> 00:03:06,936
‫‏איך השתנינו?

61
00:03:06,936 --> 00:03:10,982
‫‏והכי חשוב, איך נוכל להשיג מחדש
‫‏יציבות כלשהי?

62
00:03:11,524 --> 00:03:13,860
‫‏אלו השאלות שתהיתי בקשר אליהן

63
00:03:13,860 --> 00:03:16,446
‫‏בספר ובפודקאסט החדשים שלי.

64
00:03:16,446 --> 00:03:18,489
‫‏ואני בטוחה שגם רבים מכם.

65
00:03:18,489 --> 00:03:21,242
‫‏ולכן אנחנו פה הערב, ביחד שוב.

66
00:03:21,784 --> 00:03:24,954
‫‏כי אפילו כשהעולם מרגיש אפל כל כך,

67
00:03:24,954 --> 00:03:30,001
‫‏כולנו מנסים להגן, להצית ולחלוק
‫‏את האור שבתוכנו.

68
00:03:37,383 --> 00:03:40,803
‫‏- האור שבתוכנו -

69
00:03:40,803 --> 00:03:43,640
‫‏תאמינו לי, אין לי את כל התשובות.

70
00:03:43,640 --> 00:03:46,559
‫‏רחוק מכך. אבל יש לי את הסיפור שלי.

71
00:03:46,559 --> 00:03:48,353
‫‏וגם לכם יש את שלכם.

72
00:03:49,062 --> 00:03:53,107
‫‏וכדי לעזור לנו להתחיל
‫‏לשזור סיפורים אלו ביחד,

73
00:03:54,317 --> 00:03:59,489
‫‏אני מתרגשת לארח את חברתי היקרה
‫‏כדי להאיר את הדרך קדימה.

74
00:04:01,407 --> 00:04:05,662
‫{\an8}‏קבלו בחום, בבקשה, את האחת והיחידה,

75
00:04:05,662 --> 00:04:08,206
‫{\an8}‏אופרה וינפרי!

76
00:04:08,748 --> 00:04:10,583
‫‏שלום, לוס אנג'לס!

77
00:04:12,043 --> 00:04:14,545
‫‏שלום!

78
00:04:15,922 --> 00:04:18,091
‫‏שלום, לוס אנג'לס!

79
00:04:20,426 --> 00:04:22,512
‫‏שלום, לוס אנג'לס שם למעלה!

80
00:04:23,930 --> 00:04:26,557
‫‏שלום, לוס אנג'לס שם!

81
00:04:27,934 --> 00:04:32,313
‫‏כל כך טוב לראות אתכם, לוס אנג'לס!

82
00:04:32,313 --> 00:04:34,107
‫‏וואו!

83
00:04:35,233 --> 00:04:36,526
‫‏אלוהים אדירים.

84
00:04:36,526 --> 00:04:40,613
‫‏כמה זה נהדר שבאתם לפה

85
00:04:40,613 --> 00:04:43,741
‫‏ביום שלישי בערב?

86
00:04:46,911 --> 00:04:52,709
‫‏לערב האחרון של מסע "האור שבתוכנו"!

87
00:04:54,419 --> 00:04:55,795
‫‏תראו אתכם!

88
00:04:57,255 --> 00:05:02,677
‫‏טוב. אז אני יודעת שכולכם הייתם,
‫‏בשלב מסוים בחייכם,

89
00:05:02,677 --> 00:05:06,139
‫‏באירוע שבו המארח

90
00:05:06,139 --> 00:05:09,017
‫‏עומד לפניכם ואומר,

91
00:05:09,017 --> 00:05:12,186
‫‏"האורח שלנו הערב
‫‏שאין צורך להציג אותו",

92
00:05:12,186 --> 00:05:15,356
‫‏ואז במשך 20 דקות הם...

93
00:05:15,940 --> 00:05:19,861
‫‏אומרים לנו את כל מה
‫‏שהאדם הזה עשה מאז שהוא נולד.

94
00:05:20,611 --> 00:05:22,363
‫‏לא אעשה את זה.

95
00:05:23,406 --> 00:05:25,158
‫‏לא אעשה את זה.

96
00:05:25,158 --> 00:05:28,328
‫‏כי אני יודעת שאתם כבר יודעים מי פה.

97
00:05:31,372 --> 00:05:36,586
‫‏אני יודעת מכיוון נסעתם בכביש 101
‫‏ובכביש 405 ובכביש 5...

98
00:05:37,670 --> 00:05:39,797
‫‏ובכביש 10...

99
00:05:39,797 --> 00:05:44,260
‫‏אני באתי מכביש 101,
‫‏לקח לי שלוש וחצי שעות להגיע.

100
00:05:45,303 --> 00:05:48,222
‫‏אני פה מאותה הסיבה שאתם פה.

101
00:05:48,931 --> 00:05:52,226
‫‏כדי לקבל חלק מהאור שבתוכה!

102
00:05:56,522 --> 00:06:02,361
‫‏אז האישה שלא צריך להציג, באמת.

103
00:06:02,361 --> 00:06:05,114
‫‏הגברת הראשונה שלנו לנצח,

104
00:06:05,114 --> 00:06:08,659
‫‏מישל אובמה!

105
00:06:16,375 --> 00:06:17,835
‫‏מישל אובמה!

106
00:06:17,835 --> 00:06:19,712
‫‏אופרה וינפרי!

107
00:06:25,218 --> 00:06:26,886
‫‏תראי את זה.
‫‏-תראו את לוס אנג'לס!

108
00:06:26,886 --> 00:06:28,262
‫‏תיאטרון יוטיוב!

109
00:06:30,014 --> 00:06:31,390
‫‏הערב האחרון!

110
00:06:34,310 --> 00:06:35,895
‫‏אלוהים אדירים!

111
00:06:36,938 --> 00:06:38,231
‫‏אל איי!

112
00:06:42,318 --> 00:06:44,529
‫‏זו דרך לסיים מסע פרסום.

113
00:06:45,279 --> 00:06:47,365
‫‏זה...
‫‏-אני חושבת שכן.

114
00:06:48,574 --> 00:06:51,494
‫‏אני חייבת לומר, זה יום שלישי בערב...

115
00:06:51,494 --> 00:06:53,663
‫‏זה יום שלישי בערב!
‫‏-זה אפילו לא...

116
00:06:53,663 --> 00:06:58,042
‫‏זה אפילו לא אמצע השבוע והאנשים באו

117
00:06:58,042 --> 00:06:59,502
‫‏לראות אותך.
‫‏-אלוהים אדירים.

118
00:06:59,502 --> 00:07:00,878
‫‏טוב...

119
00:07:03,131 --> 00:07:06,259
‫‏אני חושבת שזה היה בונוס גדול למדי

120
00:07:06,259 --> 00:07:09,762
‫‏שגברת אופרה וינפרי גם פה.

121
00:07:10,972 --> 00:07:13,808
‫‏אני חייבת לומר את זה, כל מנחה אחר

122
00:07:13,808 --> 00:07:16,978
‫‏שמח שהוא לא היה אחרייך.

123
00:07:16,978 --> 00:07:18,646
‫‏אז...
‫‏-טוב...

124
00:07:18,646 --> 00:07:20,481
‫‏זה מעניין כל כך כי...

125
00:07:20,481 --> 00:07:22,984
‫‏צפיתי בך באינסטגרם

126
00:07:22,984 --> 00:07:25,361
‫‏ואנשים שלחו לי, "אלוהים אדירים,

127
00:07:25,361 --> 00:07:28,448
‫‏את צריכה לראות מה קונאן עשה,
‫‏מה טרייסי אליס רוס עשתה,

128
00:07:28,448 --> 00:07:31,534
‫‏מה גייל עשתה. ראית את טיילר? ראית את אלן?"

129
00:07:31,534 --> 00:07:35,455
‫‏והרגשתי, "אלוהים אדירים..."

130
00:07:35,455 --> 00:07:37,290
‫‏המוח המפוחד שלך פעל?

131
00:07:37,290 --> 00:07:40,585
‫‏המוח המפוחד שלי!
‫‏-אתם רואים? אפילו לאופרה וינפרי

132
00:07:40,585 --> 00:07:42,253
‫‏יש מוח מפוחד.
‫‏-מוח מפוחד!

133
00:07:42,253 --> 00:07:43,421
‫‏אתם יודעים?
‫‏-האמת ש...

134
00:07:43,421 --> 00:07:45,214
‫‏את יודעת מה קרה? חשבתי,

135
00:07:45,214 --> 00:07:47,675
‫‏"טוב, אחזור לארגז הכלים..."

136
00:07:47,675 --> 00:07:50,178
‫‏בדיוק. את יודעת איך לעשות את זה.

137
00:07:50,178 --> 00:07:54,474
‫‏"אני יודעת איך לראיין."
‫‏-"אני יודעת איך לראיין."

138
00:07:54,474 --> 00:07:57,560
‫‏אני לא מפחדת מאנשים.
‫‏-נכון!

139
00:07:58,269 --> 00:08:01,272
‫‏אז הנה אנחנו.
‫‏-כן. תודה שאת פה,

140
00:08:01,272 --> 00:08:04,400
‫‏חברה יקרה, יקרה שלי.
‫‏-תודה. אני אוהבת אותך כל כך.

141
00:08:04,400 --> 00:08:07,153
‫‏אני גם אוהבת אותך.
‫‏-אני מעריכה אותך כל כך.

142
00:08:07,153 --> 00:08:09,530
‫‏אותו הדבר. כנ"ל.
‫‏-מה שאת מייצגת.

143
00:08:09,530 --> 00:08:12,867
‫‏אז זה הערב האחרון, כולם, של מסע של שש ערים

144
00:08:12,867 --> 00:08:17,038
‫‏שהתפתח מסגר.

145
00:08:17,038 --> 00:08:20,625
‫‏כן.
‫‏-אז יצאת מהצד השני

146
00:08:20,625 --> 00:08:25,171
‫‏והבאת את "האור שבתוכנו".
‫‏קידמת את "האור שבתוכנו".

147
00:08:25,171 --> 00:08:28,257
‫‏אבל לפני שהגעת לצד השני,

148
00:08:28,257 --> 00:08:31,260
‫‏אני רוצה לדעת איפה היית ומה קרה

149
00:08:31,260 --> 00:08:34,722
‫‏כשהבנת לראשונה שהמצב רציני

150
00:08:34,722 --> 00:08:37,266
‫‏ושאנחנו לא הולכים לשום מקום?
‫‏-כן.

151
00:08:37,266 --> 00:08:41,687
‫‏באופן מעניין, הייתי בדרכים.

152
00:08:41,687 --> 00:08:47,193
‫‏המסע בדיוק הסתיים,
‫‏לקחנו קצת חופש, והייתי בדרכים

153
00:08:47,193 --> 00:08:49,362
‫‏ועשיתי כמה התחייבויות של הרצאות.

154
00:08:49,362 --> 00:08:54,951
‫‏והייתי בלאס וגאס
‫‏כי חיברתי את ההתחייבויות האלו

155
00:08:54,951 --> 00:08:57,745
‫‏לחגיגה עם הצוות שלי

156
00:08:57,745 --> 00:09:01,082
‫‏כדי להודות להם על העבודה הקשה
‫‏שהם עשו במסע.

157
00:09:01,082 --> 00:09:03,584
‫‏אז זה מרץ 2020.
‫‏-זה מרץ.

158
00:09:03,584 --> 00:09:08,339
‫‏ועדיין היו דיבורים בקשר לקורונה, אבל

159
00:09:08,339 --> 00:09:12,426
‫‏זה היה סוג של הלוך ושוב
‫‏של "מה זה?" אז היינו בלאס וגאס

160
00:09:12,426 --> 00:09:16,556
‫‏ואז היה גל איטי של ביטולים.

161
00:09:16,556 --> 00:09:20,351
‫‏את זוכרת את אפקט האדווה?
‫‏כי אנשים לא ידעו מה לעשות.

162
00:09:20,351 --> 00:09:22,436
‫‏נכון.
‫‏-חברות קיבלו

163
00:09:22,436 --> 00:09:25,773
‫‏החלטות מהירות ואנחנו תקועים בווגאס

164
00:09:25,773 --> 00:09:30,278
‫‏וצופים בעולם נכבה לאט. ככה זה הרגיש.

165
00:09:30,278 --> 00:09:33,864
‫‏אירועים התחילו להתבטל. ואנחנו בווגאס.

166
00:09:33,864 --> 00:09:36,450
‫‏לאט, בתי הקזינו התחילו להתרוקן.

167
00:09:36,450 --> 00:09:40,454
‫‏הרחובות בלאס וגאס התחילו להתרוקן.

168
00:09:40,454 --> 00:09:43,416
‫‏זה הרגיש שאנחנו בעיר רפאים.

169
00:09:43,416 --> 00:09:46,085
‫‏חשבת שאת צריכה ללכת הביתה?
‫‏-כן.

170
00:09:46,085 --> 00:09:50,089
‫‏ניסינו להיות אחראים
‫‏ולחכות עד שהאירוע האחרון התבטל.

171
00:09:50,089 --> 00:09:53,050
‫‏כן.
‫‏-ואז לבסוף, הוא בוטל,

172
00:09:53,050 --> 00:09:55,052
‫‏עלינו על מטוס וחזרנו הביתה.

173
00:09:55,052 --> 00:09:58,848
‫‏זו היתה הרגשה מפחידה, להיות בדרכים

174
00:09:58,848 --> 00:10:01,100
‫‏כשלאט העולם נסגר.

175
00:10:01,100 --> 00:10:04,520
‫‏לא היינו בטוחים.
‫‏-לא היינו בטוחים בקשר לשום דבר.

176
00:10:04,520 --> 00:10:07,857
‫‏כולם השתמשו בחומר לחיטוי ידיים.
‫‏-נכון.

177
00:10:07,857 --> 00:10:10,026
‫‏ניקו את המצרכים שלהם.
‫‏-כן.

178
00:10:10,026 --> 00:10:12,361
‫‏ניקו את המצרכים, כן.
‫‏-עם סבון, כן.

179
00:10:12,361 --> 00:10:13,821
‫‏זה היה השלב הזה, כן.

180
00:10:13,821 --> 00:10:18,951
‫‏ואז דאגתי לבנות כי הן היו ב...

181
00:10:18,951 --> 00:10:23,581
‫‏עדיין בלימודים, וחשבתי,
‫‏"הבנות שלי בחוץ עם הקורונה!"

182
00:10:23,581 --> 00:10:27,043
‫‏וקיוויתי שהאוניברסיטאות יהיו אחראיות.

183
00:10:27,043 --> 00:10:30,671
‫‏ובסוף, ההחלטה התקבלה שהן חוזרות הביתה,

184
00:10:30,671 --> 00:10:35,301
‫‏אבל אז חשבתי,
‫‏"אלוהים אדירים, הן באות לבית שלי?"

185
00:10:36,344 --> 00:10:40,806
‫‏חשבתי, "הן עוברות בשדות תעופה
‫‏ויושבות במטוסים",

186
00:10:40,806 --> 00:10:43,809
‫‏אז ברק ואני אמרנו להן לעטות מסכות.

187
00:10:43,809 --> 00:10:46,187
‫‏וכשהן הגיעו הביתה,

188
00:10:46,187 --> 00:10:49,774
‫‏הכרחתי אותן להישאר בחניה

189
00:10:51,067 --> 00:10:54,278
‫‏ולפתוח את כל הדברים שלהן.

190
00:10:54,278 --> 00:10:56,405
‫‏התכוונתי שהן יישארו שם.

191
00:10:56,405 --> 00:10:58,741
‫‏אמרתי להן לפשוט את בגדי הנסיעה שלהן.

192
00:10:58,741 --> 00:11:00,493
‫‏לא ידענו מה קורה.

193
00:11:00,493 --> 00:11:03,245
‫‏בעלי חשב שאני קצת לא הגיונית,

194
00:11:03,245 --> 00:11:06,457
‫‏אבל אני אמרתי, "אנחנו מנסים ל..."
‫‏אני... לא ידענו!

195
00:11:06,457 --> 00:11:10,419
‫‏זה לא חסר הגיון, מותק.
‫‏סטדמן היה בחדר האורחים במשך 14 ימים.

196
00:11:10,419 --> 00:11:11,837
‫‏אני זוכרת את זה!

197
00:11:13,297 --> 00:11:15,716
‫‏זה היה בזמן תקופת 14 הימים.

198
00:11:15,716 --> 00:11:19,887
‫‏אתן רואות, מלאיה וסשה,
‫‏לפחות נתתי לכן להיכנס לבית.

199
00:11:20,471 --> 00:11:25,810
‫‏אבל התכוננו ליצור קהילה מוגנת מקורונה,

200
00:11:25,810 --> 00:11:29,230
‫‏ומכיוון שהן היו בדרכים, עצרנו את נשמתנו

201
00:11:29,230 --> 00:11:31,607
‫‏ווידאנו שהן לא הביאו הביתה שום נגיף.
‫‏-כמובן.

202
00:11:31,607 --> 00:11:35,027
‫‏אז לא ידענו כמה זמן לחכות,
‫‏מה הייתה תקופת הדגירה.

203
00:11:35,027 --> 00:11:40,783
‫‏האם באמת פחדת לחלות בקורונה
‫‏בשנה הראשונה לפני שהחיסונים

204
00:11:40,783 --> 00:11:42,952
‫‏היו זמינים?
‫‏-זה מעניין.

205
00:11:42,952 --> 00:11:47,081
‫‏אני חושבת שזה עזר שגרנו עם נשיא לשעבר...

206
00:11:47,081 --> 00:11:48,958
‫‏זה יכול לעזור.
‫‏-...ש...

207
00:11:48,958 --> 00:11:54,255
‫‏לא סתם נשיא, אבל נשיא שקורא ומאמין במדע.

208
00:11:58,092 --> 00:11:59,844
‫‏ש...

209
00:12:00,553 --> 00:12:04,140
‫‏ניווט את המדינה דרך כמה מגפות.

210
00:12:04,140 --> 00:12:06,267
‫‏אתם זוכרים את האבולה?

211
00:12:07,184 --> 00:12:10,688
‫‏אני חושבת שדווח מקרה אחד בארצות הברית.

212
00:12:12,231 --> 00:12:13,983
‫‏זה היה בעלי.

213
00:12:21,824 --> 00:12:24,618
‫‏החזיר אותנו מסף מיתון,

214
00:12:24,618 --> 00:12:28,080
‫‏כולם שוכחים באיזה מצב רע היינו.

215
00:12:28,080 --> 00:12:31,709
‫‏אז גרנו עם מה שאנחנו
‫‏קוראות לו בחור העובדות.

216
00:12:31,709 --> 00:12:34,753
‫‏הוא ידע מספיק כדי לדעת מה זה היה.

217
00:12:34,753 --> 00:12:37,798
‫‏אז זה היה מפחיד, אבל היה לנו מידע.

218
00:12:37,798 --> 00:12:41,844
‫‏מה שהיה מפחיד...
‫‏-אז פחדתם בנוחות.

219
00:12:41,844 --> 00:12:44,180
‫‏פחדנו בנוחות. מה שהיה מפחיד...

220
00:12:44,180 --> 00:12:47,016
‫‏כפי שאת מדברת על זה בספר, לפחד בנוחות.

221
00:12:47,016 --> 00:12:51,103
‫‏ממש פחדתי.
‫‏-כן, אבל מה שהפחיד אותי, אופרה,

222
00:12:51,103 --> 00:12:53,481
‫‏היה לצפות בבלבול...

223
00:12:53,481 --> 00:12:54,648
‫‏כן.
‫‏-...בעולם.

224
00:12:54,648 --> 00:12:57,485
‫‏המסרים הכפולים, חוסר העקביות,

225
00:12:57,485 --> 00:12:59,987
‫‏חוסר המנהיגות, חוסר בתוכנית,

226
00:12:59,987 --> 00:13:03,449
‫‏לראות אנשים שלא לוקחים את זה ברצינות.

227
00:13:03,991 --> 00:13:07,369
‫‏אנשים שמתייחסים למגפה
‫‏כאילו זו הייתה חופשה מוארכת.

228
00:13:07,369 --> 00:13:09,413
‫‏אנשים שמתווכחים בקשר לעטיית מסכות,

229
00:13:09,413 --> 00:13:13,459
‫‏לראות ילידים חוגגים בחוף בפלורידה.

230
00:13:13,459 --> 00:13:15,586
‫‏את זוכרת? כן.
‫‏-זה היה מפחיד

231
00:13:15,586 --> 00:13:18,547
‫‏כי אני חושבת שכל הילדים האלו יחזרו הביתה

232
00:13:18,547 --> 00:13:21,884
‫‏לסבים שלהם או למישהו עם מחלה אוטואימונית,

233
00:13:21,884 --> 00:13:24,887
‫‏וזו תהיה קטסטרופה.

234
00:13:24,887 --> 00:13:29,183
‫‏זה מה שהפחיד אותי. לצפות במידע כוזב.

235
00:13:29,183 --> 00:13:30,726
‫‏זה מפחיד.

236
00:13:30,726 --> 00:13:34,188
‫‏לראות אנשים שתוקפים מדענים ומומחים.

237
00:13:34,188 --> 00:13:37,399
‫‏זה היה החלק הכי מפחיד עבורי.

238
00:13:37,399 --> 00:13:40,778
‫‏לראות את העולם לא מתמודד עם זה טוב.

239
00:13:40,778 --> 00:13:43,614
‫‏תקשיבי, אכלתי את דרכי דרך המגפה.

240
00:13:43,614 --> 00:13:48,702
‫‏והיה לנו טאקו של יום שלישי...
‫‏-לנו היה טאקו של יום שלישי!

241
00:13:48,702 --> 00:13:52,414
‫‏אהבנו את טאקו של יום שלישי.
‫‏-אהבנו את טאקו של יום שלישי,

242
00:13:52,414 --> 00:13:55,960
‫‏אבל יום שלישי כל הזמן הגיע כל כך מהר.
‫‏-נכון, את יודעת?

243
00:13:55,960 --> 00:13:58,963
‫‏"יום שלישי שוב?"
‫‏-זה קורה בבית שלכם

244
00:13:58,963 --> 00:14:01,632
‫‏כש"זה יום שלישי שוב?"
‫‏-שוב?

245
00:14:01,632 --> 00:14:06,845
‫‏אלוהים. אמרתי שמה שאנחנו צריכים לעשות
‫‏עכשיו זה יום שלישי טאקו כל יום שלישי שני

246
00:14:06,845 --> 00:14:10,933
‫‏כי זה קורה כל כך מהר, והימים עברו וחשבתי,

247
00:14:10,933 --> 00:14:15,521
‫‏"עשיתי משהו? השגתי משהו?"

248
00:14:15,521 --> 00:14:19,984
‫‏ואז את יוצאת מהצד השני, כתבת ספר.

249
00:14:21,235 --> 00:14:22,486
‫‏כתבת ספר.

250
00:14:22,486 --> 00:14:25,865
‫‏אז לא היית ככה בהתחלה, נכון?

251
00:14:25,865 --> 00:14:30,536
‫‏לא אמרת, "עכשיו אני הולכת
‫‏לקחת את כל הבעיות

252
00:14:31,120 --> 00:14:34,790
‫‏האישיות שהיו לי, ברק,

253
00:14:34,790 --> 00:14:37,042
‫‏ואני הולכת לקחת את האנרגייה הזו

254
00:14:37,668 --> 00:14:42,172
‫‏ואני הולכת לאפשר לזה להפוך למשואה לאורות

255
00:14:42,882 --> 00:14:44,800
‫‏שבתוך כולנו."

256
00:14:47,136 --> 00:14:49,972
‫‏זה לא קרה ככה.
‫‏-זה לא קרה ככה. כן.

257
00:14:51,056 --> 00:14:54,810
‫‏טוב, הספר יצא מ... אנשים מבקשים

258
00:14:54,810 --> 00:14:57,104
‫‏עצות כל הזמן. את יודעת?

259
00:14:57,104 --> 00:15:00,149
‫‏הם תמיד שואלים אותי איך עשיתי את זה?

260
00:15:00,149 --> 00:15:02,818
‫‏"איך הגעת לפה? איך את מתגברת על הפחד שלך?

261
00:15:02,818 --> 00:15:05,696
‫‏איך את מוצאת את הקול שלך?
‫‏איך את מרגישה שרואים אותך כאשר

262
00:15:05,696 --> 00:15:10,075
‫‏גידלו אותך לא לראות את עצמך בעולם?"

263
00:15:10,075 --> 00:15:13,579
‫‏אז גם ככה התמודדתי עם השאלות האלה וחשבתי,

264
00:15:13,579 --> 00:15:16,999
‫‏"טוב, כשתהיה לי הזדמנות לדבר עם ילדים,

265
00:15:16,999 --> 00:15:20,461
‫‏וזה קורה לפעמים,
‫‏אני עדיין מבלה הרבה זמן בלדבר עם ילדים,

266
00:15:20,461 --> 00:15:22,171
‫‏אני מנסה לענות על השאלות הללו,

267
00:15:22,171 --> 00:15:24,924
‫‏אבל אני יכולה להתחבר רק
‫‏עם מספר מוגבל של ילדים, ואני חושבת,

268
00:15:24,924 --> 00:15:27,927
‫‏"הם מחפשים הכוונה, הם מחפשים קול."

269
00:15:27,927 --> 00:15:33,223
‫‏אז התחלתי לתת צורה לספר עוד לפני המגיפה,

270
00:15:33,223 --> 00:15:38,938
‫‏אבל גם גיליתי שאני נופלת לתוך דיכאון

271
00:15:38,938 --> 00:15:41,231
‫‏עם הלופ בראש שלי,

272
00:15:41,231 --> 00:15:44,443
‫‏המוח המפוחד שלי צופה בעולם נפרם

273
00:15:44,443 --> 00:15:47,279
‫‏והייתי צריכה למצוא תקווה משלי.

274
00:15:47,279 --> 00:15:50,366
‫‏הרגשתי שאני מאבדת קצת מהאור שלי.

275
00:15:50,366 --> 00:15:53,619
‫‏והייתי צריכה לחפש בארגז הכלים שלי

276
00:15:53,619 --> 00:15:57,539
‫‏כדי למצוא דרכים לצאת מזה
‫‏כדי שאוכל לענות על השאלות הללו

277
00:15:57,539 --> 00:15:59,959
‫‏ולהמשיך לשרת אנשים, כי

278
00:15:59,959 --> 00:16:02,670
‫‏כשמגיעים למקומות הרגשיים הנמוכים האלה,

279
00:16:02,670 --> 00:16:04,546
‫‏קשה למצוא את האור שלך.

280
00:16:04,546 --> 00:16:07,257
‫‏קשה לחשוב שלשתף בזה יעזור בכלל.

281
00:16:07,257 --> 00:16:10,844
‫‏הסתכלת על העולם כמו שכולנו הסתכלנו עליו?

282
00:16:10,844 --> 00:16:15,015
‫‏מהמקום המפחיד הזה? כי כל כך הרבה קרה

283
00:16:15,015 --> 00:16:19,770
‫‏וראינו כל כך הרבה שקרים...
‫‏-כן.

284
00:16:19,770 --> 00:16:22,106
‫‏...שהכחישו אותם...
‫‏-כן.

285
00:16:22,106 --> 00:16:25,901
‫‏...על ידי אנשים שחשבנו
‫‏שצריכים להיות הגיוניים,

286
00:16:25,901 --> 00:16:28,028
‫‏שאני חושבת שהרבה מאיתנו התחילו לחשוב,

287
00:16:28,028 --> 00:16:31,073
‫‏"זה לא משנה. את יודעת, שארלוטסוויל,

288
00:16:31,073 --> 00:16:34,952
‫‏אנשים טובים מאוד משני הצדדים."
‫‏ששום דבר לא ישתנה.

289
00:16:34,952 --> 00:16:39,164
‫‏ואז ראינו שנעשה שימוש בפחד כנשק.
‫‏-כן.

290
00:16:39,164 --> 00:16:42,584
‫‏וכשראית שנעשה שימוש בפחד כנשק

291
00:16:42,584 --> 00:16:47,715
‫‏על ידי נשיא לשעבר, לא בעלך...
‫‏-כן.

292
00:16:48,966 --> 00:16:52,636
‫‏זה הפחיד אותך או הכעיס אותך?

293
00:16:52,636 --> 00:16:53,804
‫‏גם וגם.

294
00:16:53,804 --> 00:16:58,517
‫‏זה הפחיד אותי. זה הכעיס אותי.
‫‏זה היה מאכזב.

295
00:16:58,517 --> 00:17:03,355
‫‏זה היה מאכזב שאחרי שניסינו

296
00:17:03,355 --> 00:17:08,861
‫‏להציב רף כה גבוה,
‫‏שהשתדלנו שהכול יהיה בסדר,

297
00:17:08,861 --> 00:17:14,491
‫‏להוביל עם תקווה,
‫‏לקדם טוב לב וחמלה ואמפתיה,

298
00:17:14,491 --> 00:17:16,076
‫‏ש...

299
00:17:16,076 --> 00:17:20,122
‫‏העולם בחר בחיוב או...

300
00:17:20,122 --> 00:17:24,209
‫‏שהם בחרו את זה
‫‏או שהם היו שאננים ולא הצביעו.

301
00:17:25,169 --> 00:17:28,714
‫‏שפגע עוד יותר, מכיוון שאנשים שלא הצביעו,

302
00:17:28,714 --> 00:17:31,925
‫‏רבים מהם מהם היו האנשים שהצביעו לנו.

303
00:17:31,925 --> 00:17:36,013
‫‏אז, בדרך מסוימת,
‫‏הרגשתי קצת שנטשו אותי, את יודעת?

304
00:17:36,013 --> 00:17:39,892
‫‏זה כאילו, "זה היה חשוב בכלל,
‫‏מה שעשינו? כן?"

305
00:17:39,892 --> 00:17:44,146
‫‏את יודעת? וזה החלק האפל בזמנים האלה.

306
00:17:45,272 --> 00:17:47,566
‫‏אבל... לא, אני... ו...

307
00:17:47,566 --> 00:17:49,526
‫‏זה היה בתקופה ההיא.

308
00:17:49,526 --> 00:17:53,489
‫‏ואני חולקת זאת
‫‏מכיוון שכולנו חוויםרגעים שכאלה.

309
00:17:53,489 --> 00:17:57,117
‫‏לא כולנו יכולים להיות משואות
‫‏של תקווה כל הזמן.

310
00:17:57,117 --> 00:18:00,704
‫‏ואני צינית יותר מבעלי

311
00:18:00,704 --> 00:18:04,625
‫‏שיש לו אור שהוא תמיד מלא תקווה.

312
00:18:04,625 --> 00:18:08,128
‫‏ויש לי מזל לחיות בבית איתו

313
00:18:08,128 --> 00:18:12,257
‫‏כי הוא שומר שאהיה ממוקדת באמת.

314
00:18:12,257 --> 00:18:16,845
‫‏אבל, כן, השימוש בפחד כנשק
‫‏הוא דבר מסוכן מאוד.

315
00:18:16,845 --> 00:18:20,474
‫‏את מסתכלת על כל זוועה שהתרחשה

316
00:18:20,474 --> 00:18:22,643
‫‏במהלך ההיסטוריה האנושית,

317
00:18:22,643 --> 00:18:25,270
‫‏העבדות, השואה, כל מלחמה,

318
00:18:25,270 --> 00:18:28,982
‫‏כל שנאת נשים, כל פשע שנאה או הומופוביה,

319
00:18:28,982 --> 00:18:34,446
‫‏הכול מבוסס על פחד, חמדנות והחיפוש אחר כוח.

320
00:18:34,446 --> 00:18:37,825
‫‏ולכן, זה דבר מסוכן.

321
00:18:37,825 --> 00:18:41,411
‫‏זה דבר מסוכן לצפות בו

322
00:18:41,411 --> 00:18:44,456
‫‏כיצד החיים מושפעים מהפחד הזה.

323
00:18:44,456 --> 00:18:48,043
‫‏זה מחליט מי יקבל חינוך,

324
00:18:48,043 --> 00:18:50,379
‫‏מי יקבל צדק.

325
00:18:50,379 --> 00:18:53,549
‫‏לעיתים קרובות, זה ההבדל בין סטירה על היד

326
00:18:53,549 --> 00:18:55,509
‫‏וברך על הצוואר.

327
00:18:56,135 --> 00:18:59,304
‫‏אז זה צריך להיות משהו שאנחנו שמים אליו לב

328
00:18:59,304 --> 00:19:02,099
‫‏ושאנחנו לומדים איך לפצח אותו בעצמנו

329
00:19:02,099 --> 00:19:08,063
‫‏כך שמנהיגים לא יוכלו להשתמש
‫‏בפחד שלנו נגדנו, ולתקוף אחד את השני.

330
00:19:09,189 --> 00:19:12,234
‫‏זו טענה מסוכנת.

331
00:19:12,234 --> 00:19:17,072
‫‏וזה גם, כפי שאת יודעת, אופרה,
‫‏כמי שיש לה במה עצומה,

332
00:19:17,072 --> 00:19:18,824
‫‏שהייתה לה אותה הרבה זמן,

333
00:19:18,824 --> 00:19:22,911
‫‏את יודעת כמה קל זה היה אם היית בוחרת

334
00:19:22,911 --> 00:19:25,622
‫‏להשתמש בבמה שלך באור שלילי.

335
00:19:25,622 --> 00:19:26,999
‫‏אבל למה את לא עושה את זה?

336
00:19:26,999 --> 00:19:29,918
‫‏למה? אחרי כל השנים הללו,
‫‏הייתה לך תוכנית טלוויזיה,

337
00:19:29,918 --> 00:19:33,297
‫‏יכולת לשלהב אנשים בקשר להרבה דברים,

338
00:19:33,297 --> 00:19:37,634
‫‏אבל בחרת שלא. למה? תגידי לי.

339
00:19:42,431 --> 00:19:45,934
‫‏כן, וכשאת רואה אנשים אחרים משתמשים בזה

340
00:19:45,934 --> 00:19:49,104
‫‏בצורה רעה,

341
00:19:50,856 --> 00:19:55,903
‫‏זה מדכא, אני חושבת שהרבה אנשים
‫‏היו מדוכאים וגם חסרי תחושה בשל כך.

342
00:19:55,903 --> 00:20:00,699
‫‏ואת אומרת שכשהזמנת מסרגות באינטרנט,

343
00:20:00,699 --> 00:20:04,661
‫‏הגעת לשפל.
‫‏-כן.

344
00:20:04,661 --> 00:20:08,540
‫‏ואני לא יודעת איך סריגה תוציא אותך מזה,

345
00:20:08,540 --> 00:20:09,958
‫‏אבל בסדר.
‫‏-אני יודעת.

346
00:20:09,958 --> 00:20:12,169
‫‏טוב, סריגה היא מטאפורה.

347
00:20:12,586 --> 00:20:14,254
‫‏אבל למדתי איך לסרוג.

348
00:20:14,254 --> 00:20:16,048
‫‏לא סרגתי לך משהו?

349
00:20:16,048 --> 00:20:19,426
‫‏אה, סרגתי... זו הייתה גייל.
‫‏-לא, את... זו הייתה גייל.

350
00:20:19,426 --> 00:20:20,636
‫‏הנכד של גייל.

351
00:20:20,636 --> 00:20:23,889
‫‏סרגת משהו יפהפה...
‫‏-כן, טוב... את יודעת, אני...

352
00:20:24,139 --> 00:20:27,226
‫‏הכנתי את הסוודר הזה!
‫‏-סוודר.

353
00:20:27,226 --> 00:20:30,479
‫‏הכנתי את הסוודר הזה!
‫‏-הנה התינוק החמוד הזה.

354
00:20:30,479 --> 00:20:31,521
‫‏כן. לוקה.

355
00:20:32,231 --> 00:20:35,359
‫‏מה שקיבלתי מסריגה

356
00:20:35,359 --> 00:20:38,528
‫‏היה יותר מדיטטיבי,

357
00:20:38,528 --> 00:20:42,616
‫‏זה השתיק לי את המוח

358
00:20:42,616 --> 00:20:45,369
‫‏בדרך שהייתי זקוקה לו,

359
00:20:45,369 --> 00:20:47,913
‫‏זה מה שאמונה עושה עבורך.

360
00:20:47,913 --> 00:20:50,290
‫‏מכבה לך את המוח.

361
00:20:50,290 --> 00:20:53,126
‫‏אנחנו מנסים לחשוב את דרכנו
‫‏החוצה מכל כך הרבה דברים.

362
00:20:53,126 --> 00:20:56,213
‫‏והמוח שלנו, אין לנו הרבה שליטה עליו.

363
00:20:56,213 --> 00:20:58,507
‫‏לכן מוותרים.

364
00:20:58,507 --> 00:21:01,760
‫‏את חייבת לוותר בשביל משהו גדול יותר ממך.

365
00:21:02,427 --> 00:21:06,056
‫‏אבל מה שלמדתי דרך זה, מה שהצלחתי לפרום,

366
00:21:06,056 --> 00:21:10,978
‫‏היה שכאשר אנחנו בתקופות
‫‏שבהן הבעיה נראית כה גדולה

367
00:21:10,978 --> 00:21:12,271
‫‏ובלתי אפשרית,

368
00:21:12,271 --> 00:21:15,816
‫‏אנחנו באמת צריכים להתמקד
‫‏במה שאנחנו יכולים לשלוט בו.

369
00:21:15,816 --> 00:21:20,153
‫‏כל מה שאנחנו יכולים לעשות
‫‏זה לטפל בדבר הסרוג בחיקנו.

370
00:21:20,153 --> 00:21:21,989
‫‏ונחשי מה? זה מספיק.

371
00:21:21,989 --> 00:21:25,450
‫‏אנחנו חיים בעולם
‫‏שבו גדול יותר זה תמיד טוב ביותר,

372
00:21:25,450 --> 00:21:27,286
‫‏שאנחנו תמיד עסוקים.

373
00:21:27,286 --> 00:21:30,080
‫‏אנחנו מנסים להתמודד עם הכול בדרך גדולה.

374
00:21:30,080 --> 00:21:31,999
‫‏הילדים שלנו רואים את זה.

375
00:21:31,999 --> 00:21:35,502
‫‏אני מקבלת מכתבים מצעירים,
‫‏בגיל 15 הם מנסים,

376
00:21:35,502 --> 00:21:38,588
‫‏"אני חייב להציל את העולם.
‫‏אתקן את השכונה שלי."

377
00:21:38,588 --> 00:21:43,093
‫‏וכל הקטע שלי הוא שאין לך את הכוח
‫‏או את ההשפעה לעשות זאת עדיין.

378
00:21:43,093 --> 00:21:45,178
‫‏אתם צריכים להתרכז בסריגה שלכם,

379
00:21:45,178 --> 00:21:48,432
‫‏ואם אתם בני 12 או 15,
‫‏הסריגה שלכם היא שיעורי הבית שלכם,

380
00:21:48,432 --> 00:21:49,850
‫‏לסיים את בית הספר.

381
00:21:49,850 --> 00:21:53,645
‫‏והסיבה... הלקח שהגיע מזה עבורי הוא

382
00:21:53,645 --> 00:21:56,940
‫‏להתחיל עם משהו קטן שאתה יכול לשלוט בו.

383
00:21:56,940 --> 00:21:59,151
‫‏נכון.
‫‏-תשלוט במה שאתה יכול לשלוט בו.

384
00:21:59,151 --> 00:22:00,444
‫‏נכון.

385
00:22:00,444 --> 00:22:02,070
‫‏הנושא האחד

386
00:22:02,070 --> 00:22:06,199
‫‏שעולה מהדפים של "האור שבתוכנו" עבורי

387
00:22:06,199 --> 00:22:10,078
‫‏הוא שגידלו אותך היטב.

388
00:22:10,078 --> 00:22:13,206
‫‏היה לי מזל.
‫‏-גידלו אותך היטב.

389
00:22:13,206 --> 00:22:16,460
‫‏בורכתי.
‫‏-אלוהים אדירים, היו לך הורים

390
00:22:16,460 --> 00:22:21,381
‫‏מדהימים, נהדרים, חזקים.
‫‏-כן.

391
00:22:21,381 --> 00:22:25,594
‫‏כן. שהיה להם אכפת ממך והיה להם ראש פתוח.

392
00:22:25,594 --> 00:22:28,388
‫‏ואני חושבת שמה שבאמת נהדר זה

393
00:22:28,388 --> 00:22:32,976
‫‏שאת מקדישה חלק שלם,
‫‏פרק ל"תכירו את אימא שלי",

394
00:22:33,393 --> 00:22:36,438
‫‏וחלק מהפנינים הנהדרות שלה לגידול ילדים,

395
00:22:36,438 --> 00:22:39,858
‫‏אחת האהובות עליי היא,
‫‏"תהיה ההורה של הילד שיש לך".

396
00:22:39,858 --> 00:22:41,526
‫‏כן.
‫‏-זה נהדר.

397
00:22:41,526 --> 00:22:44,154
‫‏אבל נשארה איתי תחושה

398
00:22:44,154 --> 00:22:47,115
‫‏שוואו, הלוואי וכלונו היינו יכולים
‫‏לפגוש את אבא שלך.

399
00:22:47,115 --> 00:22:48,283
‫‏כן.

400
00:22:48,283 --> 00:22:50,243
‫‏הלוואי וכולנו היינו יכולים לפגוש אותו

401
00:22:50,243 --> 00:22:54,456
‫‏כי אני חושבת שהמסר שהוא נתן לך כילדה קטנה,

402
00:22:54,456 --> 00:22:59,711
‫‏"אף אחד לא יכול לגרום לך
‫‏להרגיש רע כלפיי עצמך

403
00:22:59,711 --> 00:23:02,798
‫‏אם את מרגישה טוב כלפיי עצמך."
‫‏-נכון.

404
00:23:02,798 --> 00:23:05,759
‫‏...זה הנושא הבסיסי של הספר הזה.
‫‏-כן.

405
00:23:05,759 --> 00:23:07,052
‫‏כן.
‫‏-כן.

406
00:23:07,052 --> 00:23:08,845
‫‏ובסוף היום,

407
00:23:08,845 --> 00:23:12,557
‫‏אנחנו לא יכולים לשלוט
‫‏במה שאחרים חושבים, אומרים או עושים.

408
00:23:12,557 --> 00:23:14,184
‫‏אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה.

409
00:23:14,184 --> 00:23:18,271
‫‏האור שלנו לא יכול להיות תלוי
‫‏במישהו אחר, כן?

410
00:23:18,271 --> 00:23:21,316
‫‏כי אולי אין להם אור לתת לנו.

411
00:23:21,316 --> 00:23:25,529
‫‏אבא שלי היה עבורי לקח חי לחיים,

412
00:23:25,529 --> 00:23:28,782
‫‏כי הוא היה גבר שחור ממעמד הפועלים,

413
00:23:28,782 --> 00:23:32,285
‫‏כנראה עני, למרות שלא הרגשנו
‫‏שאנחנו עניים,

414
00:23:32,285 --> 00:23:34,579
‫‏שהייתה לו טרשת נפוצה

415
00:23:34,579 --> 00:23:39,334
‫‏והתקשה לאורך כל חייו עם נכות זו.

416
00:23:39,334 --> 00:23:43,213
‫‏וראינו את הגוף שלו מידרדר,

417
00:23:43,213 --> 00:23:48,176
‫‏ופתחתי עם הסיפור על המקל שלו
‫‏כי זה היה כלי חשוב.

418
00:23:48,176 --> 00:23:50,929
‫‏במקום לוותר על החיים,

419
00:23:50,929 --> 00:23:55,308
‫‏הוא יכול היה לזרוק את הכול
‫‏ולהתחיל לקבל קצבת נכות

420
00:23:55,308 --> 00:23:57,435
‫‏ולא לעבוד יותר יום בחייו.

421
00:23:57,435 --> 00:24:00,772
‫‏אבל במקום זאת,
‫‏הוא בחר להשתמש בכלי שהוא היה צריך.

422
00:24:00,772 --> 00:24:03,900
‫‏קודם כול, זה היה המקל, וכשזה הפסיק לעבוד,

423
00:24:03,900 --> 00:24:06,444
‫‏הוא החליף את זה בשתי קביים.

424
00:24:06,444 --> 00:24:09,531
‫‏וכשזה הפסיק לעבוד בשלב מאוחר יותר,

425
00:24:09,531 --> 00:24:11,158
‫‏הוא היה זקוק ליותר סיוע.

426
00:24:11,158 --> 00:24:13,368
‫‏הוא החליף את זה עם כיסא גלגלים.

427
00:24:13,368 --> 00:24:15,787
‫‏ובסופו של דבר, הוא היה צריך קרונית.

428
00:24:15,787 --> 00:24:19,457
‫‏לאורך כל חיינו. אבל הוא אף פעם לא הפסיק.

429
00:24:19,457 --> 00:24:22,335
‫‏הוא מעולם לא האשים אף אחד,

430
00:24:22,335 --> 00:24:26,673
‫‏הוא מעולם לא... האכזבה שהוא בטח הרגיש,

431
00:24:26,673 --> 00:24:28,216
‫‏זה מעולם לא שרף אותו.

432
00:24:28,216 --> 00:24:30,886
‫‏זה לא הפך אותו לשלילי.

433
00:24:30,886 --> 00:24:33,096
‫‏הוא היה נופל,

434
00:24:33,096 --> 00:24:36,057
‫‏אני לא יודעת אם הוא נפל
‫‏כשהוא היה בדרך לעבודה,

435
00:24:36,057 --> 00:24:39,227
‫‏אבל הוא היה נופל בבית,
‫‏כף הרגל שלו נתפסה בשטיח.

436
00:24:39,227 --> 00:24:43,398
‫‏ולראות את אבא שלך נופל על הרצפה,

437
00:24:44,566 --> 00:24:47,152
‫‏זה חשף את כל הפגיעויות שלנו.

438
00:24:47,152 --> 00:24:48,612
‫‏זה היה מפחיד,

439
00:24:48,612 --> 00:24:52,199
‫‏אבל אבא שלי עשה כמיטב יכולתו
‫‏לקום מהר ולצחוק על זה

440
00:24:52,199 --> 00:24:54,993
‫‏כי צחוק גם היה כלי.

441
00:24:54,993 --> 00:24:58,747
‫‏אבל מה שלמדתי ממנו, כפי שאני אומרת בספר,

442
00:24:58,747 --> 00:25:02,125
‫‏"את.ה נופל.ת, את.ה קם.מה,
‫‏את.ה ממשיך.כה לזוז."

443
00:25:02,709 --> 00:25:07,756
‫‏אז אם הוא הצליח למצוא את האור
‫‏עם כל מה שהוא עבר,

444
00:25:07,756 --> 00:25:10,258
‫‏והוא הצליח להיות אור עבור אחרים,

445
00:25:10,258 --> 00:25:13,803
‫‏מכיוון שהוא היה דמות אב
‫‏לרבים אחרים שלא היה להם אב,

446
00:25:13,803 --> 00:25:16,139
‫‏במשפחה שלי, בקהילה שלי.

447
00:25:16,139 --> 00:25:21,645
‫‏הוא ראה את האור שלו
‫‏והוא לימד אותי שזו העבודה שלי,

448
00:25:21,645 --> 00:25:23,855
‫‏לראות את האור שלי.

449
00:25:23,855 --> 00:25:27,567
‫‏לכן אני אוהבת את זה כנושא השולט בספר,

450
00:25:27,567 --> 00:25:31,404
‫‏"אף אחד לא יכול לגרום לך
‫‏להרגיש רע בנוגע לעצמך אם אתה מרגיש טוב."

451
00:25:31,404 --> 00:25:34,032
‫‏ומה שאת אומרת ב"האור שבתוכנו"

452
00:25:34,032 --> 00:25:39,579
‫‏זה שזו העבודה שלך לעבוד על כך
‫‏שתגרמי לעצמך להרגיש טוב.

453
00:25:39,579 --> 00:25:42,540
‫‏זו האחריות שלך.
‫‏-כן.

454
00:25:42,540 --> 00:25:45,126
‫‏זה תמיד גרם לי להרגיש טוב יותר.

455
00:25:45,126 --> 00:25:49,839
‫‏זה כאילו שאבא שלי הראה לי
‫‏שהייתה לי שליטה על חיי.

456
00:25:49,839 --> 00:25:52,801
‫‏כן.
‫‏-הייתה לי שליטה על הרגשות שלי.

457
00:25:52,801 --> 00:25:56,846
‫‏לא הייתי צריכה לסמוך
‫‏על זה שמישהו יהיה נחמד אליי,

458
00:25:56,846 --> 00:25:58,682
‫‏שמישהו יהיה הוגן כלפיי.

459
00:25:58,682 --> 00:26:00,433
‫‏ידענו שהחיים לא היו הוגנים.

460
00:26:00,433 --> 00:26:05,689
‫‏אז כשאני חושבת על אבא שלי,
‫‏בכל פעם שאני מרגישה רחמים עצמיים,

461
00:26:05,689 --> 00:26:11,278
‫‏כשאני מרחמת על עצמי,
‫‏כשאני מרגישה שזו אשמתו של מישהו אחר,

462
00:26:11,278 --> 00:26:16,324
‫‏אני חושבת על אבא שלי
‫‏וזה שומר עליי ממוקדת וישרה

463
00:26:16,324 --> 00:26:19,452
‫‏ועם ראש צלול ואסירת תודה,

464
00:26:19,452 --> 00:26:23,873
‫‏בדרכים שאני פשוט... זה... זו מתנה.

465
00:26:23,873 --> 00:26:28,586
‫‏את יכולה להשלים את המשפט?
‫‏"אני עדיין שומעת את הקול של אבא שלי כש..."

466
00:26:29,421 --> 00:26:30,630
‫‏כל הזמן.

467
00:26:30,630 --> 00:26:34,050
‫‏כלומר, זה עמוק כמו כל הזמן.

468
00:26:34,050 --> 00:26:36,553
‫‏הקול שלו מצלצל בראש שלי.

469
00:26:36,553 --> 00:26:42,309
‫‏הקול שלו היה איתי
‫‏ביום הראשון שלי בפרינסטון,

470
00:26:42,309 --> 00:26:46,896
‫‏כשהתרגלתי למבצר האליטיזם הזה.

471
00:26:46,896 --> 00:26:51,568
‫‏הוא היה איתי ביום הראשון שלי
‫‏במשרד עורכי הדין שלי.

472
00:26:51,568 --> 00:26:53,320
‫‏ואפילו אחרי שהוא מת,

473
00:26:53,320 --> 00:26:55,905
‫‏הוא עדיין היה שם וליווה אותי לחופה

474
00:26:55,905 --> 00:26:59,367
‫‏כי הוא עזר לי כי הוא היה הדוגמא לאיזה
‫‏גבר צריך להיות לי.

475
00:26:59,367 --> 00:27:01,745
‫‏אז יכולתי לראות את ברק.

476
00:27:01,745 --> 00:27:06,666
‫‏יכולתי לראות אותו,
‫‏להתעלם מכל הדברים החיצוניים,

477
00:27:06,666 --> 00:27:10,295
‫‏והדברים החיצוניים
‫‏היו די טוב, חברות, אבל...

478
00:27:13,006 --> 00:27:18,595
‫‏אבל יכולתי לראות מה חשוב לחפש בגבר.

479
00:27:18,595 --> 00:27:23,558
‫‏הוא איתי עכשיו, הוא איתי על הבמה הזו.

480
00:27:23,558 --> 00:27:29,439
‫‏אליו אני מתחברת כשאני מנסה לספר אמת לאנשים

481
00:27:29,439 --> 00:27:32,609
‫‏ולהראות את האותנטיות שלי ואת הפגיעות שלי.

482
00:27:32,609 --> 00:27:34,444
‫‏הוא שם כל הזמן.

483
00:27:35,111 --> 00:27:39,866
‫‏אני אוהבת שאמרת שהוא עזר לך בדרכים רבות

484
00:27:39,866 --> 00:27:44,621
‫‏להיות מסוגלת לראות
‫‏את מה שהיית צריכה לראות בברק אובמה.

485
00:27:44,621 --> 00:27:46,581
‫‏אפשר לדבר על בעלך רגע?

486
00:27:46,581 --> 00:27:49,876
‫‏כן, בבקשה.
‫‏-טוב.

487
00:27:49,876 --> 00:27:55,965
‫‏אנשים ניסו לתאר את סיפור האהבה שלכם.

488
00:27:55,965 --> 00:27:59,552
‫‏הנה הוא.
‫‏-הם ניסו לתאר את סיפור האהבה.

489
00:27:59,552 --> 00:28:05,642
‫‏הם עשו סרט, סרט דרמה,
‫‏הם עשו את הסדרה על הגברת הראשונה.

490
00:28:05,642 --> 00:28:08,395
‫‏הם עשו... הם מנסים, אבל הם לא מצליחים!

491
00:28:08,395 --> 00:28:09,938
‫‏לא.
‫‏-הם לא יכולים.

492
00:28:09,938 --> 00:28:14,818
‫‏אבל סיכמת את זה לגמרי במשפט אחד

493
00:28:14,818 --> 00:28:17,195
‫‏שהיה חזק כל כך שכאשר קראתי אותו,

494
00:28:17,195 --> 00:28:19,906
‫‏זה באמת עצר אותי וגרם לי לדמוע.

495
00:28:19,906 --> 00:28:22,075
‫‏את זוכרת מה היה המשפט בספר?

496
00:28:22,075 --> 00:28:23,201
‫‏לא, מה הוא היה?

497
00:28:23,201 --> 00:28:26,037
‫‏אני לא יודעת איזה משפט גרם לך לבכות.

498
00:28:26,037 --> 00:28:28,873
‫‏טוב, המשפט...

499
00:28:28,873 --> 00:28:31,334
‫‏דיברת על זה שגרת בהרבה מקומות.

500
00:28:33,378 --> 00:28:39,300
‫‏ו... "וברק הוא הבית שלי!"
‫‏-אה, וברק הוא הבית שלי.

501
00:28:39,300 --> 00:28:40,802
‫‏כן.
‫‏-"ברק הוא הבית שלי."

502
00:28:40,802 --> 00:28:43,138
‫‏ברק הוא הבית שלי.
‫‏-"ברק הוא הבית שלי."

503
00:28:43,138 --> 00:28:44,305
‫‏כן.

504
00:28:44,305 --> 00:28:48,059
‫‏עכשיו, תחזרו הביתה ותראו אם אתם יכולים
‫‏לשאול את עצמכם את השאלה הזו.

505
00:28:50,937 --> 00:28:52,480
‫‏על האדם שאיתכם.

506
00:28:52,480 --> 00:28:53,815
‫‏אתה מטופש כל כך.

507
00:28:55,400 --> 00:28:57,360
‫‏הם הבית שלכם?

508
00:28:58,278 --> 00:29:02,449
‫‏ואני מעריכה את איך שאת מפרטת לנו את זה,

509
00:29:02,449 --> 00:29:05,118
‫‏הטיול הראשון ההוא להוואי.

510
00:29:05,118 --> 00:29:08,329
‫‏כי כשהגעת להוואי לראשונה, חיפשת...

511
00:29:08,329 --> 00:29:10,457
‫‏ואני מבינה למה, את אישה עובדת

512
00:29:10,457 --> 00:29:12,041
‫‏שמעולם לא הייתה בהוואי,

513
00:29:12,041 --> 00:29:14,294
‫‏חיפשת את ההוואי של "הוואי חמש-אפס".

514
00:29:14,294 --> 00:29:15,837
‫‏בשביל אלה שזוכרים את התוכנית.

515
00:29:15,837 --> 00:29:19,132
‫‏מאי טאי ושקיעות על החוף.
‫‏-מאי טאי וסוויטות...

516
00:29:19,132 --> 00:29:20,383
‫‏וסוויטות ירח דבש.

517
00:29:20,383 --> 00:29:21,926
‫‏אבל במקום...

518
00:29:21,926 --> 00:29:25,138
‫‏כן, במקום, זה היה טיול הביתה
‫‏לבקר את המשפחה שלו.

519
00:29:25,138 --> 00:29:26,514
‫‏משם הוא הגיע.

520
00:29:26,514 --> 00:29:29,100
‫‏הוא לא חזר לאיזו חופשת אי,

521
00:29:29,100 --> 00:29:31,519
‫‏הוא חזר כדי להיות עם האנשים שלו.

522
00:29:31,519 --> 00:29:35,440
‫‏אבל הייתי צעירה והייתי... היה קר בשיקגו

523
00:29:35,440 --> 00:29:37,567
‫‏וחשבתי, "אני נוסעת להוואי עם הגבר שלי,

524
00:29:37,567 --> 00:29:39,152
‫‏זה יהיה רומנטי כל כך."

525
00:29:41,613 --> 00:29:45,116
‫‏ואז נחתנו והלכנו ישר לדירה של סבא וסבתא.

526
00:29:45,116 --> 00:29:46,326
‫‏בלי אוקיינוס.

527
00:29:46,326 --> 00:29:49,245
‫‏זה היה בניין גבוה. עלינו לקומה העשירית.

528
00:29:49,245 --> 00:29:53,249
‫‏נכנסו. זה נראה כמו הבית של הסבים שלי.

529
00:29:53,249 --> 00:29:56,795
‫‏באותה מידה זה היה יכול להיות
‫‏בצד הדרומי של שיקגו, שזה היה דבר נהדר.

530
00:29:56,795 --> 00:29:57,754
‫‏נכון?
‫‏-כן.

531
00:29:57,754 --> 00:30:02,133
‫‏לדעת שאני מכירה את המשפחה שלו, כן?

532
00:30:02,133 --> 00:30:04,344
‫‏ואז התכרבלנו. מה היה בטלוויזיה?

533
00:30:04,344 --> 00:30:05,845
‫‏"60 דקות".

534
00:30:05,845 --> 00:30:10,308
‫‏והם מוציאים מגשי טלוויזיה

535
00:30:10,308 --> 00:30:13,561
‫‏ואני חושבת שאכלנו כריכי טונה
‫‏עם מלפפונים חמוצים מתוקים.

536
00:30:13,561 --> 00:30:15,480
‫‏ואני חשבתי, "כן אני אוהבת את זה".

537
00:30:15,480 --> 00:30:17,273
‫‏אבל היו ימים שהייתם הולכים לחוף

538
00:30:17,273 --> 00:30:18,858
‫‏ואני אוהבת את הרגע שבו הוא אומר,

539
00:30:18,858 --> 00:30:20,985
‫‏"צריך ללכת."
‫‏-"חוזרים לבית של סבא וסבתא."

540
00:30:20,985 --> 00:30:22,987
‫‏"חוזרים הביתה."
‫‏-כאילו, "אווו", את יודעת?

541
00:30:22,987 --> 00:30:25,615
‫‏אז הייתי צעירה וטיפשה והתחלתי להרגיש,

542
00:30:25,615 --> 00:30:30,119
‫‏"אני לא יודעת אם אני אוהבת את זה.
‫‏זה לא רומנטי כמו שחשבתי שזה יהיה."

543
00:30:30,119 --> 00:30:31,538
‫‏למרות שלא התנהגתי ככה.

544
00:30:31,538 --> 00:30:34,958
‫‏אז אימא שלי יודעת שלא התנהגתי
‫‏כמו איזו מפונקת.

545
00:30:34,958 --> 00:30:36,459
‫‏הייתי מאוד...
‫‏-אבל חשבת,

546
00:30:36,459 --> 00:30:38,920
‫‏"איפה הוואי מ"הוואי חמש-אפס?"
‫‏-כן. איפה...

547
00:30:38,920 --> 00:30:40,588
‫‏נכון, בדיוק.

548
00:30:40,588 --> 00:30:43,550
‫‏אבל סיימתי את הסיפור בכך שאמרתי,

549
00:30:43,550 --> 00:30:47,220
‫‏מה שברק הראה לי
‫‏היה את האישיות האמיתית שלו.

550
00:30:47,220 --> 00:30:50,306
‫‏ולפעמים כשאנשים מחפשים בני זוג,

551
00:30:50,306 --> 00:30:53,476
‫‏אנחנו חושבים שאנחנו מחפשים
‫‏מאי טאי ושקיעות,

552
00:30:53,476 --> 00:30:56,771
‫‏ומה שאנחנו ציריכם זה מישהו
‫‏שמכבד ואוהב את המשפחה שלו

553
00:30:56,771 --> 00:30:59,274
‫‏ושהוא יהיה שם בשבילם...
‫‏-ומראה לך את זה.

554
00:30:59,274 --> 00:31:01,818
‫‏...שוב ושוב.
‫‏-זה מה שהוא מראה לך.

555
00:31:01,818 --> 00:31:05,238
‫‏וברק העריך את הזמן שהיה לו עם המשפחה שלו.

556
00:31:05,238 --> 00:31:06,573
‫‏היה נחמד ללכת לחוף,

557
00:31:06,573 --> 00:31:10,702
‫‏אבל להיות שם בשביל אימא שלו
‫‏וסבתא שלו, אחותו הקטנה,

558
00:31:10,702 --> 00:31:14,831
‫‏לעזור להן להתמודד עם העניינים שלהן,
‫‏הוא היה הסלע במשפחה שלהם.

559
00:31:14,831 --> 00:31:18,585
‫‏ותנו לי להגיד לכם, הוא תמיד מופיע

560
00:31:18,585 --> 00:31:21,462
‫‏בשבילי ובשביל הבנות באותה הדרך.

561
00:31:21,462 --> 00:31:25,091
‫‏הוא נוכח והוא שם כשאנחנו צריכות אותו.

562
00:31:25,091 --> 00:31:27,343
‫‏וזה מה שהוא הראה לי בהוואי

563
00:31:27,343 --> 00:31:29,345
‫‏כשניסיתי להגיע לחוף.

564
00:31:30,179 --> 00:31:32,807
‫‏אני חושבת שמה שאנחנו גם מעריכים

565
00:31:32,807 --> 00:31:36,644
‫‏ב"הסיפור שלי" וגם ב"האור שבתוכנו"

566
00:31:36,644 --> 00:31:41,566
‫‏זה כמה כנה את בקשר למערכת היחסים שלכם,

567
00:31:41,566 --> 00:31:44,485
‫‏בקשר לחיים שלכם ואיך שלא הכול מושלם.

568
00:31:44,485 --> 00:31:48,031
‫‏את אומרת שלקח זמן והרבה אימון

569
00:31:48,031 --> 00:31:51,075
‫‏כדי שתטפלו בחילוקי הדעות שלכם.

570
00:31:51,075 --> 00:31:54,579
‫‏אז מה הסגנון שלך ומה הסגנון שלו?
‫‏-כן.

571
00:31:54,579 --> 00:31:58,207
‫‏אמרתי לו את זה, אמרתי את זה לפני כן,

572
00:31:58,207 --> 00:32:01,336
‫‏אחד מהדברים השונים
‫‏באיך שאנחנו מראים אהבה זה,

573
00:32:01,336 --> 00:32:04,923
‫‏כיוון שהמשפחה שלו גרה רחוק ונסעה הרבה,

574
00:32:04,923 --> 00:32:08,343
‫‏הוא היה צריך ללמוד לאהוב ממרחק.

575
00:32:08,343 --> 00:32:13,848
‫‏וזה אומר שאומרים יותר מילים,
‫‏מחליפים יותר אהבה,

576
00:32:13,848 --> 00:32:15,600
‫‏הם יותר פיזיים...

577
00:32:15,600 --> 00:32:18,269
‫‏ה"אני אוהב אותך" וכל זה.
‫‏-כן, "אני אוהב אותך".

578
00:32:18,269 --> 00:32:20,521
‫‏"גם אני אוהבת אותך." את יודעת?
‫‏-כן.

579
00:32:21,731 --> 00:32:23,733
‫‏גדלתי במקום שבו כולם

580
00:32:23,733 --> 00:32:26,277
‫‏היו בטווח של שמונה רחובות זה מזה,

581
00:32:26,277 --> 00:32:29,906
‫‏כל הדודות והדודים שלי,
‫‏והדודים מדרגה שנייה והבני דודים,

582
00:32:29,906 --> 00:32:32,533
‫‏וכולם חגגו ימי הולדת.

583
00:32:32,533 --> 00:32:35,078
‫‏אז היינו ביחד בכל סוף שבוע,

584
00:32:35,078 --> 00:32:37,997
‫‏פעמיים בשבוע, ו"יום הולדת שמח".
‫‏זה מה שעשינו.

585
00:32:37,997 --> 00:32:40,291
‫‏תמיד היינו ביחד, אז זה היה כאילו "ביי.

586
00:32:40,291 --> 00:32:43,836
‫‏אני לא צריכה לומר לך שאני אוהבת אותך
‫‏כי אראה אותך ביום שבת, נכון?"

587
00:32:45,505 --> 00:32:49,300
‫‏אז האהבה עבורי הייתה להיות שם, כלומר,

588
00:32:49,300 --> 00:32:53,054
‫‏"כן. תפסיק לנשק אותי, תעשה כביסה."

589
00:32:54,138 --> 00:32:57,433
‫‏ואנחנו גם שונים מבחינה רגשית.

590
00:32:57,433 --> 00:33:00,520
‫‏תנחשו מה אני? קצת חמומת מוח.

591
00:33:01,312 --> 00:33:02,897
‫‏דברנית, מתרגזת בקלות.

592
00:33:02,897 --> 00:33:06,275
‫‏זה כאילו, "מה?"
‫‏ברק רוצה לדבר באופן רציונלי.

593
00:33:06,275 --> 00:33:10,321
‫‏ואני חושבת,
‫‏"רציונלי? אל תבוא אליי עם היגיון.

594
00:33:10,321 --> 00:33:11,656
‫‏אני כועסת.

595
00:33:11,656 --> 00:33:13,866
‫‏אל תבוא אליי עם רשימה.

596
00:33:13,866 --> 00:33:16,411
‫‏כדאי שתלך מפה ותיתן לי להירגע."

597
00:33:18,079 --> 00:33:20,415
‫‏אני לא רוצה לשמוע שום דבר על היגיון.

598
00:33:20,415 --> 00:33:23,835
‫‏טוב. אז כמה זמן... מה תקופת הצינון שלך?

599
00:33:23,835 --> 00:33:26,504
‫‏בהחלט מה שהוא חשב,

600
00:33:26,504 --> 00:33:28,798
‫‏"טוב, עברו חמש דקות. את מוכנה לדבר?"

601
00:33:28,798 --> 00:33:30,341
‫‏ואני אמרתי, "זה לא מספיק!"

602
00:33:32,176 --> 00:33:35,513
‫‏זה לוקח זמן. זה יכול להיות שעות.

603
00:33:35,513 --> 00:33:37,765
‫‏לפעמים זה יכול להיות ימים
‫‏שבהם אני פשוט לא...

604
00:33:37,765 --> 00:33:39,726
‫‏אני לא רוצה לדבר איתך עכשיו.

605
00:33:39,726 --> 00:33:41,060
‫‏אבל היינו צריכים ללמוד...

606
00:33:41,060 --> 00:33:43,980
‫‏אבל הנה העניין, היינו צריכים ללמוד להתפשר.

607
00:33:43,980 --> 00:33:47,316
‫‏למדתי שאני לא יכולה להתפרץ עליו.

608
00:33:47,316 --> 00:33:51,571
‫‏וגם, הוא צריך לתת לי מרחב להירגע.

609
00:33:51,571 --> 00:33:52,989
‫‏זהו לקח.

610
00:33:52,989 --> 00:33:56,451
‫‏אנחנו עדיין עובדים על זה,
‫‏אבל אני חולקת את זה אתכם

611
00:33:56,451 --> 00:33:59,996
‫‏כיוון שאני רואה הרבה זוגות צעירים

612
00:33:59,996 --> 00:34:03,416
‫‏שלא יודעים מה זה נישואים אמיתיים.

613
00:34:03,416 --> 00:34:04,375
‫‏את יודעת?

614
00:34:04,375 --> 00:34:06,335
‫‏הם מבלים יותר זמן

615
00:34:06,335 --> 00:34:10,298
‫‏בלבחור את השמלה השלישית
‫‏לחתונה ולקבלת הפנים

616
00:34:10,298 --> 00:34:13,468
‫‏ולוח המשאלות של הפרחים שהם רוצים,

617
00:34:13,468 --> 00:34:16,596
‫‏ובתכנון אירוע הרווקות השלישי.

618
00:34:16,596 --> 00:34:19,974
‫‏כולכם מבזבזים יותר מדי כסף על חתונות.

619
00:34:20,808 --> 00:34:22,101
‫‏יותר מדי.

620
00:34:22,101 --> 00:34:24,312
‫‏ו...
‫‏-כן, מה שאת רוצה זה ימי שנה גדולים.

621
00:34:24,312 --> 00:34:27,732
‫‏את רוצה ימי שנה גדולים וענקיים, נכון?
‫‏-את רוצה ימי שנה גדולים.

622
00:34:27,732 --> 00:34:30,943
‫‏אבל אנחנו חייבים להיות כנים עם אנשים,

623
00:34:30,943 --> 00:34:34,197
‫‏אני מאמינה,
‫‏שצריכים להיות כנים בקשר לעבודה

624
00:34:34,197 --> 00:34:36,908
‫‏שצריך כדי לבנות חיים עם אדם אחר.

625
00:34:36,908 --> 00:34:41,204
‫‏עבורי, זה לא נראה כמו משהו...
‫‏זה לא כזה שנוי במחלוקת.

626
00:34:41,204 --> 00:34:43,122
‫‏כלומר...
‫‏-מה ששנוי במחלוקת

627
00:34:43,122 --> 00:34:46,626
‫‏זה שמישהו בשיעור הקומה שלך משקר בקשר לזה.

628
00:34:46,626 --> 00:34:48,336
‫‏בדיוק.

629
00:34:48,336 --> 00:34:51,964
‫‏זה הכול, "האשטאג מטרות מערכות יחסים",

630
00:34:51,964 --> 00:34:54,967
‫‏ואני חושבת, "כעסתי עליו בתמונה הזו".

631
00:34:54,967 --> 00:34:55,968
‫‏לא רק זה...

632
00:35:02,642 --> 00:35:06,062
‫‏אז אמרת לגייל במהלך המסע בפילדלפיה,

633
00:35:06,062 --> 00:35:08,064
‫‏שהיה רק לפני שבועיים,

634
00:35:08,064 --> 00:35:09,816
‫‏שב-30 שנות נישואים,

635
00:35:09,816 --> 00:35:11,901
‫‏במשך עשר שנים לא יכולת לסבול את בעלך.

636
00:35:11,901 --> 00:35:13,444
‫‏בדיוק.
‫‏-ואז...

637
00:35:13,444 --> 00:35:15,655
‫‏ואנשים אומרים, "אלוהים אדירים!"

638
00:35:15,655 --> 00:35:17,949
‫‏כן. המדיה החברתית השתגעה, כאילו...

639
00:35:17,949 --> 00:35:21,035
‫‏חשבתי, "עברו 30 שנה".
‫‏-תראו איך מישל אובמה שומרת על אותנטיות.

640
00:35:21,035 --> 00:35:22,245
‫‏שומרת על אותנטיות.
‫‏-בדיוק.

641
00:35:22,245 --> 00:35:25,373
‫‏זה מכיוון שהמדיה החברתית היא לא אמיתית.

642
00:35:25,957 --> 00:35:29,752
‫‏הם לא היו יודעים מה זו מדיה חברתית
‫‏אמיתית אם היא הייתה בועטת להם בפנים.

643
00:35:29,752 --> 00:35:32,672
‫‏אבל למה את חושבת שזה פגע בנקודה רגישה?

644
00:35:32,672 --> 00:35:36,801
‫‏כשאמרת 30 שנה...
‫‏-כי אנשים צעירים לא יכולים לדמיין

645
00:35:36,801 --> 00:35:39,929
‫‏להיות לא שמחים לרגע אחד,
‫‏שלא לדבר על עשר שנים.

646
00:35:39,929 --> 00:35:43,182
‫‏זה כאילו, "מגיע לי להיות מאושר".

647
00:35:43,182 --> 00:35:48,104
‫‏וזה כאילו, "מי אמר את זה?
‫‏איפה ראית את זה?"

648
00:35:49,147 --> 00:35:52,733
‫‏מעולם לא גידלו אותי לחשוב שאושר,
‫‏האושר האישי שלי,

649
00:35:52,733 --> 00:35:56,487
‫‏והרגשות שלי בבית שלי. זה היה, "כדאי שתשבי.

650
00:35:56,487 --> 00:35:58,614
‫‏לא אכפת לי על מה את מדברת."

651
00:36:00,783 --> 00:36:06,706
‫‏אבל הנקודה היא שיהיו זמנים קשים.

652
00:36:06,706 --> 00:36:10,168
‫‏כי אם אתם נשואים 30 שנה
‫‏ויש לכם עשר שנים רעות,

653
00:36:10,168 --> 00:36:12,962
‫‏הייתי לוקחת את הסיכויים האלה.

654
00:36:12,962 --> 00:36:18,843
‫‏אבל גם אמרתי שהשנים האלו
‫‏חפפו במקרה עם לידת הילדות.

655
00:36:21,095 --> 00:36:24,390
‫‏שתי אלו, הן הרסו את כל האהבה.

656
00:36:24,390 --> 00:36:27,101
‫‏הן שאבו אותה מהבית.

657
00:36:27,852 --> 00:36:32,899
‫‏הן הגיעו עם החמידות שלהן
‫‏והצורך שלהן לאכול כל הזמן

658
00:36:32,899 --> 00:36:37,528
‫‏וחוסר היכולת שלהן לתקשר
‫‏ואתה לא יכול לכעוס עליהן.

659
00:36:37,528 --> 00:36:39,572
‫‏כלומר, הן חמודות. הן תינוקות שלך.

660
00:36:39,572 --> 00:36:44,452
‫‏אז מי עוד בבית שאני יכולה להגיד,
‫‏"אה, זה אתה!

661
00:36:45,912 --> 00:36:48,664
‫‏זו אשמתך, ברק אובמה."

662
00:36:51,334 --> 00:36:55,630
‫‏ואז הן גדלות והן עוזבות את הקן

663
00:36:55,630 --> 00:36:59,675
‫‏וזה, "אה, הנה אתה,

664
00:36:59,675 --> 00:37:02,345
‫‏הנה החמוד שלי. אני זוכרת אותך."

665
00:37:02,345 --> 00:37:04,472
‫‏זה בערך עשר שנים.

666
00:37:05,181 --> 00:37:08,351
‫‏אז, תראי...
‫‏-אז מה רומנטי מבחינתך עכשיו?

667
00:37:08,351 --> 00:37:10,686
‫‏מה את חושבת שהוא רומנטי?
‫‏-רומנטי זה...

668
00:37:10,686 --> 00:37:14,523
‫‏אני אוהבת כשבעלי מתכנן משהו, כן?

669
00:37:14,523 --> 00:37:17,401
‫‏כי... קשה לתכנן

670
00:37:17,401 --> 00:37:20,071
‫‏כשאתה הנשיא או הנשיא לשעבר, נכון?

671
00:37:20,071 --> 00:37:22,073
‫‏אז אם הוא יכול להפתיע אותי עם...

672
00:37:22,073 --> 00:37:26,661
‫‏והוא כל כך מרוצה מעצמו
‫‏כשהוא מצליח לעשות משהו, כן?

673
00:37:26,661 --> 00:37:32,750
‫‏ויום השנה ה-30 שלנו היה בטח
‫‏הדבר הרומנטי האחרון שהוא עשה

674
00:37:32,750 --> 00:37:35,628
‫‏כי הוא יצר מחדש את ירח הדבש שלנו,

675
00:37:35,628 --> 00:37:40,466
‫‏שזה היה לנסוע לאורך
‫‏האוקיינוס השקט כשהתחתנו.

676
00:37:40,466 --> 00:37:46,347
‫‏התחלנו בסן פרנסיסקו, שכרנו רכב,
‫‏נסענו כל הדרך דרך ביג סור,

677
00:37:46,347 --> 00:37:50,268
‫‏עצרנו וראינו את עצי הסקוויה,
‫‏ונסענו דרך סנטה ברברה

678
00:37:50,268 --> 00:37:53,437
‫‏ואז הגענו לאל איי וזה היה רק שנינו.

679
00:37:53,437 --> 00:37:54,605
‫‏והוא יצר את זה.

680
00:37:54,605 --> 00:37:57,566
‫‏עכשיו, זה לא היה רק שנינו כי היינו בשיירה,

681
00:37:57,566 --> 00:38:01,279
‫‏והיו לנו הסוכנים שלנו
‫‏ושלוש מכוניות מאחורינו.

682
00:38:01,279 --> 00:38:05,783
‫‏בתמונה הזו, יש משהו כמו 12 אנשים
‫‏מאחורה שמנסים להתחבא.

683
00:38:06,826 --> 00:38:09,453
‫‏זה השתנה, אבל כולם התרגשו כל כך.

684
00:38:09,453 --> 00:38:13,374
‫‏כל הסוכנים שלו אמרו,
‫‏"אנחנו יוצאים להליכה אחרי זה".

685
00:38:13,374 --> 00:38:16,794
‫‏וזה... והם ניסו ל... הם ניסו להירגע,

686
00:38:16,794 --> 00:38:17,878
‫‏וכל העוזרים שלנו.

687
00:38:17,878 --> 00:38:20,047
‫‏אנחנו מטיילים עם הקהל.

688
00:38:20,047 --> 00:38:22,341
‫‏אבל הוא תכנן את זה.
‫‏-זה היה רומנטי.

689
00:38:22,341 --> 00:38:26,429
‫‏זה היה כל כך רומנטי. זה היה כל כך מתוק.

690
00:38:26,429 --> 00:38:29,307
‫‏והוא לא שיחק גולף, אפילו לא פעם אחת.
‫‏-טוב. בכלל לא?

691
00:38:29,974 --> 00:38:34,353
‫‏טוב. אז ב"הסיפור שלי" סיפרת לנו הרבה

692
00:38:34,353 --> 00:38:36,188
‫‏על השנים שהוא לא היה,

693
00:38:36,188 --> 00:38:37,732
‫‏ובשנים האלו,

694
00:38:37,732 --> 00:38:41,819
‫‏אני חושבת,
‫‏כשהרגשת רע במערכת היחסים, בנישואים.

695
00:38:41,819 --> 00:38:46,907
‫‏זה השתנה עכשיו שהוא בבית?

696
00:38:47,783 --> 00:38:51,495
‫‏כל הרעיות אומרות, "אממם".

697
00:38:51,495 --> 00:38:53,289
‫‏זה השתנה?

698
00:38:53,289 --> 00:38:55,750
‫‏כן.
‫‏-הוא בעל שונה עכשיו

699
00:38:55,750 --> 00:38:58,502
‫‏ממה שהוא היה כל השנים הללו עם כל הלחץ?

700
00:38:58,502 --> 00:38:59,712
‫‏את יודעת מה?

701
00:38:59,712 --> 00:39:03,466
‫‏לא, אני חושבת שהוא היה די עקבי.

702
00:39:03,466 --> 00:39:06,135
‫‏אני התבגרתי, השתנתי.

703
00:39:07,136 --> 00:39:11,390
‫‏למדתי במשך השנים

704
00:39:11,390 --> 00:39:13,476
‫‏שאני צריכה לגרום אושר לעצמי.

705
00:39:13,476 --> 00:39:16,687
‫‏זה חוזר ללקחים מאבא שלי.

706
00:39:16,687 --> 00:39:19,315
‫‏הוא לא אחראי לאושר שלי.

707
00:39:19,315 --> 00:39:21,192
‫‏הוא אוהב אותי, אכפת לו ממני,

708
00:39:21,192 --> 00:39:25,488
‫‏אבל רוב העצב שלי היה קשור לבחירות שלי,

709
00:39:25,488 --> 00:39:27,615
‫‏למשל שהייתי צריכה להיות האימא המושלמת.

710
00:39:27,615 --> 00:39:29,408
‫‏הייתי צריכה לעשות הכול כמו שצריך.

711
00:39:29,408 --> 00:39:31,577
‫‏הייתי צריכה לעבוד ולוודא ש...

712
00:39:31,577 --> 00:39:36,540
‫‏הצבתי לעצמי סטנדרטים שהלחיצו אותי.

713
00:39:37,124 --> 00:39:41,504
‫‏וגם היו בלתי אפשריים.
‫‏-ולחלוטין היו בלתי אפשריים.

714
00:39:41,504 --> 00:39:43,172
‫‏כי יכול להיות לך הכול,

715
00:39:43,172 --> 00:39:44,840
‫‏אולי, אבל לא באותו...

716
00:39:44,840 --> 00:39:46,008
‫‏באותו הזמן.

717
00:39:46,008 --> 00:39:47,510
‫‏בואו נגיד את זה שוב.

718
00:39:47,510 --> 00:39:48,928
‫‏יכול... תגידי את זה את.

719
00:39:48,928 --> 00:39:52,473
‫‏יכול להיות לך הכול, אבל לא באותו הזמן.

720
00:39:52,473 --> 00:39:53,808
‫‏באמת שלא.

721
00:39:53,808 --> 00:39:55,309
‫‏כל ה...

722
00:39:55,309 --> 00:39:57,144
‫‏לא, זה בלתי אפשרי,

723
00:39:57,144 --> 00:39:59,522
‫‏בייחוד אם את רוצה להיות הורה טוב

724
00:39:59,522 --> 00:40:01,774
‫‏ולבלות עם הילדים שלך.

725
00:40:01,774 --> 00:40:05,945
‫‏זו פעולת איזון קשה.

726
00:40:06,821 --> 00:40:09,824
‫‏ב"האור שבתוכנו", ממש הערכתי

727
00:40:09,824 --> 00:40:14,954
‫‏כשדיברת על איך זיהית, ואיך ברק זיהה,

728
00:40:14,954 --> 00:40:17,415
‫‏שאתם לא יכולים להיות הכול זה בשביל זה,

729
00:40:17,415 --> 00:40:21,961
‫‏ולכן ״שולחן המטבח״
‫‏של החברות שלך חשוב כל כך,

730
00:40:21,961 --> 00:40:26,382
‫‏וכפי שאת אומרת, זה מה שעזר לך
‫‏להוריד את הלחץ מהנישואים שלך.

731
00:40:26,382 --> 00:40:29,844
‫‏כן. בהחלט.
‫‏-ספרי לנו על ״שולחן המטבח״ הזה.

732
00:40:29,844 --> 00:40:32,179
‫‏את יודעת... טוב.

733
00:40:32,179 --> 00:40:35,474
‫‏אספר את הסיפור
‫‏כשאת שפגשת את ״שולחן המטבח״ שלי.

734
00:40:35,474 --> 00:40:37,393
‫‏כן. ספרי אותו.
‫‏-אני יכולה לספר את הסיפור?

735
00:40:37,393 --> 00:40:39,437
‫‏זה לא בספר, אבל...

736
00:40:39,437 --> 00:40:43,524
‫‏אופרה ארחה באדיבותה
‫‏את מסיבת יום ההולדת ה-50 שלי.

737
00:40:43,524 --> 00:40:45,109
‫‏יום ההולדת ה-50?
‫‏-יום ההולדת ה-50.

738
00:40:45,109 --> 00:40:47,486
‫‏לא רק יום ההולדת ה-50...
‫‏לא התכוונתי לספר את זה.

739
00:40:47,486 --> 00:40:49,196
‫‏לא ידעתי שאני יכולה לספר את זה.
‫‏-טוב.

740
00:40:49,196 --> 00:40:51,240
‫‏אז אמרת כן לפני שידעת
‫‏על מה אני מדברת, נכון?

741
00:40:51,240 --> 00:40:53,742
‫‏לא, אני יודעת ש... אני רוצה שתדברי על...

742
00:40:53,742 --> 00:40:55,202
‫‏התכוונתי לפני רגע

743
00:40:55,202 --> 00:40:59,540
‫‏להגיד שברק אובמה, נשיא ארצות הברית,

744
00:40:59,540 --> 00:41:05,629
‫‏התקשר אליי לשאול אותי אם אוכל לארח...
‫‏-כן, נכון.

745
00:41:05,629 --> 00:41:07,298
‫‏ובסוף השיחה,

746
00:41:07,298 --> 00:41:10,801
‫‏הוא אומר, "שימי לב שאני התקשרתי.

747
00:41:13,762 --> 00:41:17,183
‫‏אני אמרתי לך לארגן את כל זה.

748
00:41:17,183 --> 00:41:20,352
‫‏אני התקשרתי אלייך.
‫‏לא ביקשתי מעוזר שיתקשר אלייך."

749
00:41:20,352 --> 00:41:22,146
‫‏אז כשסיפרת את הסיפור הזה, חשבתי,

750
00:41:22,146 --> 00:41:24,773
‫‏אה, לכן הוא אמר את זה.
‫‏-לכן הוא אמר את זה.

751
00:41:24,773 --> 00:41:26,317
‫‏"אני התקשרתי."
‫‏-נכון.

752
00:41:26,317 --> 00:41:30,321
‫‏אז אנחנו באים לישון אצלך,
‫‏את מארחת אותנו באדיבות,

753
00:41:30,321 --> 00:41:33,616
‫‏ואמרת, "תביאי את החברות שלך",
‫‏ואני אמרתי, "טוב".

754
00:41:34,283 --> 00:41:37,244
‫‏והיא אמרה, "כמה אנשים?"
‫‏ואני אמרתי, "טוב, זה בערך 12".

755
00:41:37,244 --> 00:41:38,871
‫‏שתים עשרה.
‫‏-ואמרת...

756
00:41:39,413 --> 00:41:42,291
‫‏מה אמרת? אמרת, "אין לך 12 חברים טובים".

757
00:41:42,291 --> 00:41:45,544
‫‏כן.
‫‏-אני אמרתי, "יש לי.

758
00:41:45,544 --> 00:41:49,173
‫‏אני לא מנסה להעמיס!"
‫‏-למי יש 12 חברים טובים?

759
00:41:49,173 --> 00:41:50,424
‫‏לי.

760
00:41:50,424 --> 00:41:53,010
‫‏ו... אופרה אמרה, "לי יש את גייל".

761
00:41:54,303 --> 00:41:56,305
‫‏ומה שאמרתי...
‫‏-האדם היחיד

762
00:41:56,305 --> 00:41:59,391
‫‏שאני מכירה עם 12 חברים טובים
‫‏זה ישו והתלמידים.

763
00:42:01,977 --> 00:42:03,395
‫‏זה האדם היחיד שאני מכירה.

764
00:42:03,395 --> 00:42:06,524
‫‏אבל אז פגשת...
‫‏-ואז אחד מהם בגד בו.

765
00:42:08,108 --> 00:42:09,318
‫‏טוב?

766
00:42:10,152 --> 00:42:12,696
‫‏אבל אז פגשת את ״שולחן המטבח״.
‫‏-כן.

767
00:42:12,696 --> 00:42:18,369
‫‏וראית שאני אוספת ושומרת
‫‏את החברות שלי במהלך חיי.

768
00:42:18,369 --> 00:42:21,956
‫‏אז יש לי את השותפה שלי לחדר מהקולג',

769
00:42:21,956 --> 00:42:24,917
‫‏יש לי את החברה הכי טובה שלי
‫‏מבית הספר למשפטים.

770
00:42:24,917 --> 00:42:29,004
‫‏יש לי את האימהות שעזרו לי בשיקגו,

771
00:42:29,004 --> 00:42:31,799
‫‏היינו כמו יחידה,
‫‏גידלנו את הילדים שלנו ביחד.

772
00:42:31,799 --> 00:42:33,926
‫‏חלק מהילדים האלה פה הערב.

773
00:42:33,926 --> 00:42:36,595
‫‏הם כמו הילדים שלי.
‫‏-כן.

774
00:42:36,595 --> 00:42:40,266
‫‏היו לי הרבה אימהות ונשים חברות חדשות

775
00:42:40,266 --> 00:42:41,976
‫‏בוושינגטון

776
00:42:41,976 --> 00:42:44,770
‫‏שיכלו להבין את החיים הללו,

777
00:42:44,770 --> 00:42:49,316
‫‏כמה מהן שהיו נשואות לאנשים בממשל של ברק.

778
00:42:49,316 --> 00:42:51,694
‫‏וכשאת בעולם הזה,

779
00:42:51,694 --> 00:42:55,489
‫‏את זקוקה למי שמבין את המצוקה הזו.

780
00:42:55,489 --> 00:42:57,616
‫‏הן היו התומכות שלי.

781
00:42:57,616 --> 00:43:02,162
‫‏אז אני נוטה לאסוף אנשים
‫‏במהלך החיים שלי ולשמור אותם.

782
00:43:02,913 --> 00:43:07,167
‫‏כי אנשים שונים
‫‏מביאים דברים שונים לחיים שלי.

783
00:43:07,167 --> 00:43:11,672
‫‏אבל השורה התחתונה היא
‫‏שאני קוראת לזה ״שולחן המטבח״ שלי

784
00:43:11,672 --> 00:43:16,385
‫‏כי ״שולחן המטבח״ בבית שלנו תמיד היה המקום

785
00:43:16,385 --> 00:43:18,596
‫‏שבו הרגשנו בטוחים.

786
00:43:18,596 --> 00:43:22,349
‫‏אנחנו באים כילדים קטנים
‫‏עם הצרות שלנו מגן המשחקים

787
00:43:22,349 --> 00:43:26,979
‫‏והמשא ומתן בשכונה

788
00:43:26,979 --> 00:43:29,773
‫‏והתלונות על המורה או על חוסר הוגנות כלשהו

789
00:43:29,773 --> 00:43:32,943
‫‏ותמיד אפשר לשחרר את הכול בשולחן המטבח.

790
00:43:32,943 --> 00:43:34,361
‫‏את מרגישה בטוחה ושרואים אותך.

791
00:43:34,361 --> 00:43:38,907
‫‏זה כנראה היה השולחן הראשון
‫‏שבו הרגשתי שאימא ואבא שלי רואים אותי

792
00:43:38,907 --> 00:43:41,702
‫‏שאהבו לשמוע את הסיפורים שלנו
‫‏ואת הקולות שלנו.

793
00:43:41,702 --> 00:43:45,414
‫‏אבל תמיד התרעננת בשולחן הזה.

794
00:43:45,414 --> 00:43:48,751
‫‏יכולת להוציא את העלבונות ואת הזלזול

795
00:43:48,751 --> 00:43:52,046
‫‏ולצעוק ולצווח ולהוציא את זה החוצה

796
00:43:52,046 --> 00:43:54,590
‫‏כדי שתוכלי לקחת את עצמך בידיים

797
00:43:54,590 --> 00:43:57,676
‫‏ולחזור לעולם כאילו שנכנסה בך הבנה כלשהי.

798
00:43:57,676 --> 00:44:01,055
‫‏אז זה שולחן המטבח עבורי.

799
00:44:01,055 --> 00:44:05,517
‫‏יש כה הרבה היבטים שונים לחיי.

800
00:44:05,517 --> 00:44:09,521
‫‏היו לי הרבה צדדים, מאימהות למקצוענות

801
00:44:09,521 --> 00:44:10,898
‫‏וכו',

802
00:44:10,898 --> 00:44:13,817
‫‏שהשולחן הזה גדל וגדל.

803
00:44:13,817 --> 00:44:15,986
‫‏זו שאלה שבדיוק חשבתי עליה.

804
00:44:15,986 --> 00:44:20,574
‫‏האם כל החברים...
‫‏אז פגשתי את 12 החברות, את שולחן המטבח...

805
00:44:20,574 --> 00:44:25,079
‫‏אבל האם כל החברות שלך
‫‏עברו את הסינון כשהלכת לבית הלבן?

806
00:44:25,079 --> 00:44:26,080
‫‏לא.

807
00:44:27,247 --> 00:44:29,083
‫‏לא, הם לא.
‫‏-כי את יודעת מה?

808
00:44:29,083 --> 00:44:31,168
‫‏אני זוכרת שניהלתי איתך שיחה,

809
00:44:31,168 --> 00:44:35,047
‫‏ואמרת,
‫‏"איבדו חמצן. לא הצליחו לטפס.

810
00:44:35,047 --> 00:44:39,843
‫‏כן. לא.
‫‏-"איבדו חמצן. לא הצליחו לטפס."

811
00:44:39,843 --> 00:44:43,847
‫‏ואני מספרת את הסיפור על חברות מכיוון
‫‏שאנחנו...

812
00:44:43,847 --> 00:44:45,766
‫‏זה מרגיש כאילו...

813
00:44:45,766 --> 00:44:49,520
‫‏המחקרים מראים שלאנשים
‫‏יש פחות חברים מאי פעם,

814
00:44:49,520 --> 00:44:53,315
‫‏ואנחנו מדווחים
‫‏על שיעורים מגוחכים של בדידות.

815
00:44:53,315 --> 00:44:54,274
‫‏בדידות, כן.

816
00:44:54,274 --> 00:44:56,777
‫‏אני חושבת שהמדיה החברתית
‫‏הוציאה אותנו מהמנהג הזה.

817
00:44:56,777 --> 00:44:59,279
‫‏אני חושבת שאנשים צעירים, בגלל המגפה,

818
00:44:59,279 --> 00:45:01,990
‫‏הם חושבים שיש להם חברים במדיה החברתית.

819
00:45:01,990 --> 00:45:06,620
‫‏אני זוכרת את החשבון הראשון
‫‏של סשה כשהיא הייתה קטנה,

820
00:45:06,620 --> 00:45:09,039
‫‏והרשנו שיהיה לה... איך שלא קראו לזה,

821
00:45:09,039 --> 00:45:11,125
‫‏ואז היא באה, אבל ה...

822
00:45:11,125 --> 00:45:14,753
‫‏כי אמרנו לכולם לעקוב אחריה, סוכנים, צוות.

823
00:45:14,753 --> 00:45:17,714
‫‏זה היה כאילו אם יהיה לך את זה,

824
00:45:17,714 --> 00:45:18,882
‫‏כולם יסתכלו.

825
00:45:18,882 --> 00:45:20,426
‫‏ואז מישהו חזר ואמר,

826
00:45:20,426 --> 00:45:22,636
‫‏"לסשה יש אלף חברים."

827
00:45:22,636 --> 00:45:24,304
‫‏ואני אמרתי, "ילדה קטנה,

828
00:45:25,097 --> 00:45:28,183
‫‏את לא מכירה אלף אנשים."

829
00:45:28,183 --> 00:45:29,810
‫‏אבל ככה אנשים צעירים... זה מוקדם.

830
00:45:29,810 --> 00:45:33,063
‫‏את חושבת שיש לך אלף חברים
‫‏ואת בת, כמה? עשר?

831
00:45:33,063 --> 00:45:34,982
‫‏אנחנו כבר לא רגילים לזה.

832
00:45:34,982 --> 00:45:36,567
‫‏אבל אנחנו צריכים אנשים.

833
00:45:36,567 --> 00:45:39,069
‫‏אנחנו צריכים קשר אמיתי.

834
00:45:39,069 --> 00:45:43,699
‫‏אנחנו צריכים קשר
‫‏כדי שנישאר מקורקעים ויציבים.

835
00:45:43,699 --> 00:45:45,826
‫‏אז בשביל החברים שלא עברו את הסינון

836
00:45:45,826 --> 00:45:48,537
‫‏או לא יכלו... שאיבדו את החמצן...
‫‏-כן, נחזור ל...

837
00:45:48,537 --> 00:45:49,955
‫‏כן.
‫‏-...למי שלא עבר את הסינון.

838
00:45:49,955 --> 00:45:51,748
‫‏מעניין אותי אלה שלא עברו את הסינון,

839
00:45:51,748 --> 00:45:56,295
‫‏היית צריכה להגיד להם,
‫‏"סליחה" או שמישהו אחר אמר להם?

840
00:45:56,295 --> 00:45:59,506
‫‏היו גרסאות שונות לאנשים שונים, כן?

841
00:45:59,506 --> 00:46:02,426
‫‏בהתחשב מה היתה הסוגיה.

842
00:46:02,426 --> 00:46:04,386
‫‏אבל זה מה שלמדתי.

843
00:46:04,386 --> 00:46:08,056
‫‏תישארו פתוחים לחברים,
‫‏תישארו פתוחים ליצור חברים חדשים.

844
00:46:08,056 --> 00:46:09,641
‫‏אני רוצה שהבנות שלי יהיו כך

845
00:46:09,641 --> 00:46:12,519
‫‏כי אני לא רוצה שהם יגדלו
‫‏בעולם שמפחד להיפתח

846
00:46:12,519 --> 00:46:14,313
‫‏וליצור חברים.

847
00:46:14,313 --> 00:46:16,356
‫‏כי יש בך הגיון, את יכולה להאמין,

848
00:46:16,356 --> 00:46:19,359
‫‏את יודעת כשאנשים,
‫‏כמה רחוק... לקחת אותם,

849
00:46:19,359 --> 00:46:22,196
‫‏אבל כשהם מראים לך מי הם, את חייבת ל...

850
00:46:22,196 --> 00:46:26,158
‫‏להאמין להם.
‫‏-את חייבת להאמין להם ולהתקדם הלאה.

851
00:46:26,158 --> 00:46:31,997
‫‏ולכמה חברים היו חולשות
‫‏שהיו בסדר לחברים רגילים.

852
00:46:32,706 --> 00:46:35,209
‫‏אבל ברגע ש... נכנסו לבית הלבן,

853
00:46:35,209 --> 00:46:39,755
‫‏וזה היה, "אה, את...
‫‏אה, את לא יכולה להיות האדם הזה...

854
00:46:39,755 --> 00:46:42,758
‫‏כאן למעלה."
‫‏-..."כאן למעלה, אתם יודעים?"

855
00:46:42,758 --> 00:46:45,302
‫‏"יותר מדי מונח על כף המאזניים".

856
00:46:45,302 --> 00:46:46,637
‫‏לגמרי.
‫‏-את יודעת?

857
00:46:46,637 --> 00:46:48,889
‫‏ואלה לא יהיו החברים שלי שיפשלו.

858
00:46:48,889 --> 00:46:51,308
‫‏כלומר, ברק אולי רוצה לשמור
‫‏כמה חברים ש...

859
00:46:51,308 --> 00:46:53,352
‫‏אבל זו הייתה הנשיאות שלו.

860
00:46:53,352 --> 00:46:56,188
‫‏אם החברים שלי לא התנהגו כמו שצריך?

861
00:46:56,188 --> 00:46:58,732
‫‏זה כמו "גוסטינג איטי".

862
00:46:58,732 --> 00:47:00,734
‫‏את יודעת, "גוסטינג איטי"?

863
00:47:00,734 --> 00:47:03,695
‫‏כשאת לא חותכת אותם מיד,

864
00:47:03,695 --> 00:47:07,366
‫‏אבל את נהיית פחות פנויה?

865
00:47:08,200 --> 00:47:11,537
‫‏גוסטינג איטי. טוב.
‫‏-גוסטינג איטי.

866
00:47:13,539 --> 00:47:18,335
‫‏אני ממש מעריכה איך ב"הסיפור שלי" דיברת על,

867
00:47:18,335 --> 00:47:22,923
‫‏ואת משתמשת במילה הזו,
‫‏המהירות שבה דברים הגיעו אלייך

868
00:47:22,923 --> 00:47:24,967
‫‏כשהיית בבית הלבן.

869
00:47:24,967 --> 00:47:27,678
‫‏וב"האור שבתוכנו"

870
00:47:27,678 --> 00:47:31,515
‫‏את מדברת על זה שזה היה סוריאליסטי.

871
00:47:31,515 --> 00:47:33,809
‫‏כן.
‫‏-יש שלב שבו את אומרת,

872
00:47:33,809 --> 00:47:37,771
‫‏"היינו צריכים קלמר עפרונות בשביל סשה
‫‏ושמלת נשף בשבילי,

873
00:47:37,771 --> 00:47:41,775
‫‏והיינו צריכים מחזיק מברשות שיניים,
‫‏ותוכנית להצלה כלכלית."

874
00:47:41,775 --> 00:47:46,029
‫‏כן.
‫‏-"שהימים שלי הפכו לעירבוב סוריאליסטי

875
00:47:46,029 --> 00:47:49,032
‫‏של היום-יומי והיוצא מן הכלל", זה מה שאמרת.

876
00:47:49,032 --> 00:47:51,326
‫‏אני מעריכה את הרגע שבו דיברת

877
00:47:51,326 --> 00:47:55,622
‫‏כשצפית בסשה בפעם הראשונה עם חברה

878
00:47:55,622 --> 00:47:59,376
‫‏וכמה הוקל לך לראות שזה עובד.

879
00:47:59,376 --> 00:48:01,545
‫‏ואז האימא של החברה באה לאסוף אותה,

880
00:48:01,545 --> 00:48:03,839
‫‏והשירות הסודי אמר, "אל תצאי מהמכונית".

881
00:48:03,839 --> 00:48:05,090
‫‏כן.

882
00:48:05,090 --> 00:48:09,052
‫‏והאימא הזו הפכה לאחת
‫‏מחברות שולחן המטבח שלך.

883
00:48:09,052 --> 00:48:10,137
‫‏בהחלט.

884
00:48:10,137 --> 00:48:12,931
‫‏דאגתי יותר לכך שהילדות יתאקלמו

885
00:48:12,931 --> 00:48:14,558
‫‏ושיהיו להן חיים נורמליים,

886
00:48:14,558 --> 00:48:19,313
‫‏ואין דבר יותר נורמלי מאשר חברה בבית,

887
00:48:19,313 --> 00:48:21,273
‫‏אפילו אם זה הבית הלבן.

888
00:48:21,273 --> 00:48:26,403
‫‏כשיש לך חברים אמיתיים
‫‏ושאת מרגישה כמו הורה רגיל.

889
00:48:26,403 --> 00:48:28,739
‫‏ללכת לאסיפת הורים

890
00:48:28,739 --> 00:48:32,909
‫‏וברק אימן את קבוצת הוויפרס של כיתה ד',

891
00:48:32,909 --> 00:48:34,995
‫‏ליגת ילדות קטנות בכדורסל.

892
00:48:34,995 --> 00:48:36,830
‫‏הוא היה המאמן.

893
00:48:36,830 --> 00:48:40,000
‫‏אני יודעת. אני לא יודעת
‫‏אם סיפרתי את הסיפור הזה לפני כן.

894
00:48:40,000 --> 00:48:42,085
‫‏הוא כתב על זה בספר שלו,

895
00:48:42,085 --> 00:48:47,174
‫‏אבל הוא היה ההורה המאמן
‫‏של קבוצת כיתה ד' שלה.

896
00:48:47,174 --> 00:48:48,592
‫‏אנשים השתגעו?

897
00:48:48,592 --> 00:48:49,885
‫‏זה היה די סוריאליסטי,

898
00:48:49,885 --> 00:48:52,888
‫‏אולי יותר לשאר האנשים באולם ההתעמלות,

899
00:48:52,888 --> 00:48:58,226
‫‏אבל הוא התחיל להתרגל
‫‏כי זו הייתה קבוצה של הורה מאמן,

900
00:48:58,226 --> 00:49:01,938
‫‏ומכיוון שהוא פריק של כדורסל זה הפריע לו

901
00:49:01,938 --> 00:49:04,483
‫‏שהשרוכים של הילדות הקטנות לא היו שרוכים

902
00:49:04,483 --> 00:49:06,443
‫‏ושהן לא עשו מהלכי משחק.

903
00:49:07,152 --> 00:49:10,447
‫‏והוא הרגיש שהן מבזבזות את הכישרון שלהן,

904
00:49:10,447 --> 00:49:13,367
‫‏וזו לא הייתה רק סשה בקבוצה,

905
00:49:13,367 --> 00:49:18,038
‫‏אבל גם מייזי ביידן,
‫‏הנכדה הכי צעירה של ג'ו.

906
00:49:18,038 --> 00:49:19,623
‫‏הן החברות הכי טובות.

907
00:49:19,623 --> 00:49:22,209
‫‏אבל מייזי הייתה ספורטאית מעולה

908
00:49:22,209 --> 00:49:25,087
‫‏וברק הרגיש שהן יכולות להיות אלופות.

909
00:49:25,087 --> 00:49:29,299
‫‏אז לאט לאט, הוא הזיז את המאמנים מהדרך

910
00:49:29,299 --> 00:49:34,680
‫‏והתחיל לבצע אימונים
‫‏לילדות בחוץ בסופי שבוע.

911
00:49:34,680 --> 00:49:37,265
‫‏הן למדו שני מהלכים,
‫‏אני חושבת שאחד מהם היה חסימה,

912
00:49:37,265 --> 00:49:40,644
‫‏וזה כל מה שהן הצליחו לעשות, שני מהלכים.

913
00:49:41,603 --> 00:49:45,691
‫‏אבל להיות באולם ההתעמלות בימי ראשון
‫‏כשהן שיחקו ב...

914
00:49:45,691 --> 00:49:48,777
‫‏כולנו הלכנו כי כולנו היינו די מעורבים.

915
00:49:48,777 --> 00:49:52,447
‫‏אתם יכולים לדמיין לעצמכם
‫‏קהילת אולם התעמלות קטנה בימי ראשון

916
00:49:52,447 --> 00:49:57,244
‫‏עם הנשיא, הגברת הראשונה,
‫‏סגן הנשיא, הגברת השנייה,

917
00:49:57,911 --> 00:50:01,665
‫‏סבתא, מאליה, כל הילדים

918
00:50:01,665 --> 00:50:07,754
‫‏וכל הסוכנים שלהם,
‫‏מגיעים לאולם התעמלות אחד,

919
00:50:07,754 --> 00:50:11,383
‫‏ואז יש את האנשים בצד השני, נכון?

920
00:50:13,468 --> 00:50:17,472
‫‏וזה לא שג'ו או ברק התאפקו.

921
00:50:17,472 --> 00:50:21,685
‫‏הם היו צועקים, "תזרקי את הכדור!
‫‏תגנבי אותו! תתפסי אותה!"

922
00:50:21,685 --> 00:50:26,189
‫‏ואני הייתי צריכה לומר, "ג'ו." כזה...
‫‏-זו כיתה ד'.

923
00:50:26,189 --> 00:50:28,108
‫‏ואתה סגן הנשיא.

924
00:50:28,108 --> 00:50:29,443
‫‏טוב.

925
00:50:29,443 --> 00:50:33,572
‫‏הילדות הקטנות אמרו, "הוא צועק עליי?"

926
00:50:35,198 --> 00:50:37,159
‫‏אבל ברגעים הללו הורגש...

927
00:50:39,703 --> 00:50:43,415
‫‏ברגעים הללו הרגשנו כמו...
‫‏הרגשנו שאנחנו חיים,

928
00:50:43,415 --> 00:50:46,376
‫‏ועשינו לא רק את העבודה בשביל המדינה,

929
00:50:46,376 --> 00:50:50,672
‫‏אבל גם לא הזנחנו את הילדים שלנו.

930
00:50:50,672 --> 00:50:55,552
‫‏הייתה לנו אחריות כהורים
‫‏לוודא שהילדים שלנו לא ידפקו.

931
00:50:55,552 --> 00:50:58,346
‫‏אפילו כשעבדנו על מערכת הבריאות

932
00:50:58,346 --> 00:51:00,432
‫‏ועזרנו לילדות לקבל חינוך.

933
00:51:00,432 --> 00:51:02,559
‫‏זאת אומרת, מי נהיה אם לא...

934
00:51:02,559 --> 00:51:04,561
‫‏עבודה נהדרת.
‫‏-...נטפל בסריגה שלנו,

935
00:51:04,561 --> 00:51:05,645
‫‏וזה היה הילדות שלנו.

936
00:51:08,356 --> 00:51:11,026
‫‏מה שכה מפתיע בקשר ל"האור שבתוכנו"

937
00:51:11,026 --> 00:51:13,403
‫‏זה שאת פותחת את הדלת לפגיעות שלך.

938
00:51:13,403 --> 00:51:16,948
‫‏את פותחת את הכל שם,

939
00:51:16,948 --> 00:51:21,828
‫‏מה שגורם לנו להרגיש
‫‏אפילו יותר קרובים אלייך,

940
00:51:21,828 --> 00:51:25,874
‫‏כי הראית לנו שאת כה אמיתית.

941
00:51:25,874 --> 00:51:30,670
‫‏ולכן, אני תוהה אם את עדיין
‫‏מתקשה עם מודעות עצמית.

942
00:51:30,670 --> 00:51:33,048
‫‏אלוהים אדירים, כן.

943
00:51:33,048 --> 00:51:36,092
‫‏המוח המפוחד עדיין שם.

944
00:51:36,092 --> 00:51:38,428
‫‏אני עדיין מנסה לשלוט עליו.

945
00:51:39,429 --> 00:51:45,185
‫‏אבל כן, אני חושבת שזה
‫‏טבוע בדנ"א שלי כאישה שחורה.

946
00:51:46,144 --> 00:51:48,897
‫‏אני פה עכשיו, אבל,

947
00:51:48,897 --> 00:51:51,900
‫‏היו לי קשיים ותלאות.

948
00:51:51,900 --> 00:51:54,986
‫‏אני לא יודעת אם אתם זוכרים
‫‏איך זה היה בשבילנו

949
00:51:54,986 --> 00:51:56,822
‫‏כשהגענו לבית הלבן,

950
00:51:56,822 --> 00:52:00,742
‫‏כשאנשים פקפקו בתעודת הלידה שלי בעלי

951
00:52:00,742 --> 00:52:04,621
‫‏וקראו לי אישה שחורה כעוסה ומרירה

952
00:52:04,621 --> 00:52:07,332
‫‏והאשימו אותנו שאנחנו
‫‏לא אוהבים את המדינה שלנו,

953
00:52:07,332 --> 00:52:10,210
‫‏ש"אנחנו לא אמריקאים", "אחד מהם".

954
00:52:10,210 --> 00:52:13,755
‫‏זה היה חלק מהמשחק של "לאחר" אותנו,
‫‏כפי שאני אומרת,

955
00:52:13,755 --> 00:52:15,799
‫‏"להפוך אותם לאחרים, לא כמונו,

956
00:52:15,799 --> 00:52:19,010
‫‏ואז תפחדו מהם ותחששו מהם."

957
00:52:19,010 --> 00:52:23,348
‫‏את לא משתחררת מהצורך
‫‏להוכיח את עצמך כל הזמן

958
00:52:23,348 --> 00:52:27,143
‫‏כי ציפיות האנשים ממך כל כך נמוכות.

959
00:52:27,143 --> 00:52:29,646
‫‏ואני יודעת שיש הרבה אנשים בקהל

960
00:52:29,646 --> 00:52:32,315
‫‏שחוו אנשים שכל הזמן

961
00:52:32,315 --> 00:52:35,110
‫‏ממעיטים בערכם, נכון?
‫‏-נכון.

962
00:52:35,110 --> 00:52:39,322
‫‏שמתנשאים עליכם, שלא מעריכים אתכם מספיק,
‫‏ששופטים אתכם לא נכון,

963
00:52:39,322 --> 00:52:43,410
‫‏בגלל השונות שלכם, מה שזה לא יהיה.

964
00:52:43,410 --> 00:52:46,204
‫‏ושוב, אני מגדירה שונות בצורה רחבה.

965
00:52:46,204 --> 00:52:47,539
‫‏אתם סוחבים את זה.

966
00:52:47,539 --> 00:52:51,793
‫‏אבל עבדתי במשך הזמן
‫‏כדי לנסות להשתמש באנרגייה הזו

967
00:52:51,793 --> 00:52:56,423
‫‏ולתדלק את האור שלי
‫‏ולא לתת למישהו לעמעם אותו.

968
00:52:56,423 --> 00:53:00,677
‫‏ניסיתי להשתמש בגישה של "אני אראה לכם.

969
00:53:00,677 --> 00:53:02,470
‫‏אתם לא חושבים שאני יכולה לעשות את זה?

970
00:53:02,470 --> 00:53:04,723
‫‏אתם לא חושבים שאהיה גברת ראשונה טובה?

971
00:53:04,723 --> 00:53:06,683
‫‏אקרע את הישבן."

972
00:53:06,683 --> 00:53:11,146
‫‏אז עבודה קשה, עבורי,
‫‏זו הדרך שאני מנסה להילחם בזה.

973
00:53:11,146 --> 00:53:14,858
‫‏אעבוד כדי שיראו אותי.

974
00:53:14,858 --> 00:53:19,779
‫‏אני לא חושבת שמישהו לבן

975
00:53:19,779 --> 00:53:24,075
‫‏יכול להבין לגמרי את מה שאת אומרת
‫‏ב"האור שבתוכנו"

976
00:53:24,075 --> 00:53:27,704
‫‏שבמשך שמונה שנים כגברת הראשונה, אמרת,

977
00:53:27,704 --> 00:53:32,459
‫‏"הייתי ערנית וזהירה ומודעת מאוד לכך
‫‏שכל האומה מסתכלת

978
00:53:32,459 --> 00:53:36,338
‫‏על ברק ועליי ועל הבנות שלנו,

979
00:53:36,338 --> 00:53:40,175
‫‏ושכאנשים שחורים בבית לבן מבחינה היסטורית,

980
00:53:40,175 --> 00:53:44,220
‫‏לא יכולנו לפשל."
‫‏-כן.

981
00:53:44,220 --> 00:53:47,307
‫‏ולא פישלתם.

982
00:53:49,601 --> 00:53:51,269
‫‏לא פישלתם!

983
00:53:52,854 --> 00:53:54,272
‫‏לא פעם אחת!

984
00:53:56,566 --> 00:53:58,026
‫‏לא פעם אחת!

985
00:54:00,111 --> 00:54:01,988
‫‏לא פישלתם אפילו פעם אחת!

986
00:54:07,369 --> 00:54:09,245
‫‏טוב, הייתה חליפת הבז'.

987
00:54:09,245 --> 00:54:11,581
‫‏אבל הייתה חליפת הבז'.

988
00:54:11,581 --> 00:54:14,417
‫‏אבל התכוונתי לומר... אני יודעת.

989
00:54:15,460 --> 00:54:17,671
‫‏אתם יודעים כמה זה מדהים?

990
00:54:17,671 --> 00:54:20,048
‫‏לא רק שהם לא פישלו,

991
00:54:20,048 --> 00:54:22,801
‫‏אף אחד במשפחה לא פישל.

992
00:54:23,468 --> 00:54:25,679
‫‏לא היו עניינים עם חברי משפחה.

993
00:54:25,679 --> 00:54:30,225
‫‏אבל אגיד לכם מה
‫‏שמריאן רובינסון תמיד אומרת,

994
00:54:30,225 --> 00:54:32,936
‫‏זה שומר אותנו צנועים וממוקדים.

995
00:54:32,936 --> 00:54:37,899
‫‏אנחנו מייצגים את האמת של מי שתמיד היינו.

996
00:54:37,899 --> 00:54:42,320
‫‏הרבה מאיתנו, אנשים, שוב, שמרגישים שונים,

997
00:54:42,320 --> 00:54:46,950
‫‏שמוכיחים את דרכם לרלוונטיות ולא שוגים.

998
00:54:46,950 --> 00:54:50,370
‫‏וזו הסיבה ש... כפי שאבא שלי ניסה להגיד,

999
00:54:50,370 --> 00:54:52,956
‫‏אני חייבת להזכיר לעצמי כל הזמן,

1000
00:54:52,956 --> 00:54:56,376
‫‏"אני לא יכולה להוכיח את דרכי החוצה
‫‏ממראה של מישהו אחר

1001
00:54:56,376 --> 00:54:58,920
‫‏אם הוא בוחר לראות אותי בדרך אחרת.

1002
00:54:58,920 --> 00:55:02,966
‫‏זה לא יכול להיות הפוקוס שלי,
‫‏הרעל שלהם לא יכול להיות שלי."

1003
00:55:02,966 --> 00:55:07,262
‫‏וזה המסר לכולם פה,
‫‏בייחוד לאנשים הצעירים שלנו

1004
00:55:07,262 --> 00:55:11,016
‫‏שמתחילים להרגיש
‫‏את הקשיים והתלאות של השונות,

1005
00:55:11,016 --> 00:55:13,852
‫‏את הגבולות שאנשים מנסים לשים להם.

1006
00:55:13,852 --> 00:55:17,480
‫‏אנחנו חייבים להיות טובי לב לעצמנו

1007
00:55:17,480 --> 00:55:19,816
‫‏ולברך את עצמנו עם שמחה

1008
00:55:19,816 --> 00:55:24,404
‫‏ולתדלק את האור שלנו
‫‏ולהתמודד עם הפחדים שלנו

1009
00:55:24,404 --> 00:55:28,783
‫‏מכיוון שיש אנשים שאף פעם לא יראו אותנו.

1010
00:55:28,783 --> 00:55:31,202
‫‏זה אף פעם לא יהיה מספיק,

1011
00:55:31,202 --> 00:55:36,166
‫‏ואני מתמודדת עם זה בעזרת אמפתיה

1012
00:55:36,166 --> 00:55:37,834
‫‏ואני מזכירה לעצמי

1013
00:55:37,834 --> 00:55:42,380
‫‏שאם מישהו כל כך נעול על הקטנוניות שלו,

1014
00:55:42,380 --> 00:55:45,508
‫‏הוא מתמודד עם ספק עצמי.

1015
00:55:45,508 --> 00:55:48,803
‫‏הוא מתמודד עם רמה של חוסר סיפוק,

1016
00:55:48,803 --> 00:55:51,014
‫‏ואני צריכה להיות מסוגלת לראות את זה

1017
00:55:51,014 --> 00:55:53,767
‫‏ולמצוא חמלה עבור זה,

1018
00:55:53,767 --> 00:55:56,478
‫‏ואז להמשיך לחיות את חיי באופן אמיתי,

1019
00:55:56,478 --> 00:55:59,397
‫‏פגיע וכנה ככל שאני יכולה,

1020
00:55:59,397 --> 00:56:01,608
‫‏ולא לתת לזה להוריד אותי.

1021
00:56:02,275 --> 00:56:05,111
‫‏טוב, זה מכיוון שאת תמיד עולה גבוה,
‫‏זו הסיבה.

1022
00:56:05,111 --> 00:56:07,197
‫‏אה, כן. נדבר על זה בעוד רגע.

1023
00:56:07,197 --> 00:56:10,408
‫‏הנה את מתחילה שוב.
‫‏-הנה, עולה גבוה.

1024
00:56:10,408 --> 00:56:14,579
‫‏טוב. איך זה מרגיש עכשיו להיות חופשייה

1025
00:56:14,579 --> 00:56:17,248
‫‏מהבחינה הקפדנית והשיפוטיות

1026
00:56:17,248 --> 00:56:19,334
‫‏במשהו פשוט כמו

1027
00:56:19,334 --> 00:56:22,170
‫‏מה שאת בוחרת ללבוש?
‫‏-כן.

1028
00:56:22,170 --> 00:56:25,715
‫‏אתם זוכרים כשמישל וברק והמשפחה

1029
00:56:25,715 --> 00:56:29,302
‫‏הלכו לגרנד קניון ומישל לבשה מכנסיים קצרים?

1030
00:56:29,302 --> 00:56:32,972
‫‏הם ניסו להפוך את זה לסקנדל גדול.

1031
00:56:32,972 --> 00:56:36,434
‫‏ואני חשבתי לפני כמה ימים
‫‏כשראיתי אותך באטלנטה

1032
00:56:36,434 --> 00:56:37,936
‫‏במכנסיים מעור...

1033
00:56:40,438 --> 00:56:44,692
‫‏אמרתי, "מיץ' מקונל היה מזמן שימוע בסנאט".

1034
00:56:45,485 --> 00:56:46,486
‫‏נכון.

1035
00:56:46,903 --> 00:56:51,574
‫‏"אם הוא היה רואה אותך במכנסי העור
‫‏השחורים הללו..."

1036
00:56:54,619 --> 00:56:57,497
‫‏"יהיה דיון מיוחד כדי לדבר..."

1037
00:56:57,497 --> 00:56:59,582
‫‏"מה היא מנסה לומר עם המכנסיים האלה?"

1038
00:56:59,582 --> 00:57:03,378
‫‏-"מה היא מנסה לומר?"
‫‏-"איזה דבר שטני היא מתכננת?

1039
00:57:04,170 --> 00:57:05,213
‫‏מהפכה".

1040
00:57:05,213 --> 00:57:10,510
‫‏אפשר לדבר על האופנה
‫‏המדהימה, הפאנקית המתפחת שלך...

1041
00:57:10,510 --> 00:57:13,012
‫‏מה קורה עם כל המגניבות...

1042
00:57:13,012 --> 00:57:15,849
‫‏אני חושבת...
‫‏-מה קורה?

1043
00:57:15,849 --> 00:57:20,186
‫‏אופרה, אני חושבת שאנחנו...
‫‏אפשר להזדהות עם שנות ה-50, ה-60.

1044
00:57:20,186 --> 00:57:23,064
‫‏בנוסף, כשחיית מספיק זמן

1045
00:57:23,064 --> 00:57:27,152
‫‏כדי שלא יהיה לך אכפת
‫‏ממה שכולם חושבים, כלומר...

1046
00:57:28,111 --> 00:57:33,491
‫‏זו רק אבולוציה וזה רק לגדול

1047
00:57:33,491 --> 00:57:38,329
‫‏ורק להבין, "תנו לי לחיות את החיים שלי,

1048
00:57:38,329 --> 00:57:41,666
‫‏תנו לי לקבל את מי שאני."

1049
00:57:41,666 --> 00:57:45,503
‫‏וזה העניין בקשר לכלים,

1050
00:57:45,503 --> 00:57:48,381
‫‏אני מנסה להזהיר
‫‏אנשים צעירים שמרגישים,

1051
00:57:48,381 --> 00:57:51,050
‫‏"אני לא חושב ככה. לא הבנתי את זה עדיין."

1052
00:57:51,050 --> 00:57:53,887
‫‏הדבר הראשון שאני אומרת בספר הזה
‫‏לאנשים צעירים שקוראים אותו

1053
00:57:53,887 --> 00:57:56,306
‫‏זה להיות סבלניים עם עצמכם.

1054
00:57:56,306 --> 00:58:00,143
‫‏לוקח חיים שלמים למצוא את הקול שלכם.

1055
00:58:00,143 --> 00:58:03,021
‫‏זה תהליך. זו אבולוציה.

1056
00:58:03,897 --> 00:58:07,567
‫‏לא תהיו כל מה שאתם

1057
00:58:07,567 --> 00:58:09,402
‫‏עד שאתם בגיל שלנו

1058
00:58:09,402 --> 00:58:12,989
‫‏וחייתם קצת והיו לכם כמה מכשולים ואתם...

1059
00:58:12,989 --> 00:58:14,991
‫‏אני אוהבת שהספר הזה עבור אנשים צעירים.
‫‏-כן.

1060
00:58:14,991 --> 00:58:17,702
‫‏קניתי 24 עותקים.
‫‏-מצוין.

1061
00:58:17,702 --> 00:58:18,703
‫‏כן.

1062
00:58:19,496 --> 00:58:22,373
‫‏שילמתי בעצמי. לא ביקשתי כלום.

1063
00:58:23,374 --> 00:58:25,335
‫‏קניתי 24...
‫‏-ממש לא.

1064
00:58:25,335 --> 00:58:27,629
‫‏לא. קניתי 24 עותקים.

1065
00:58:27,629 --> 00:58:29,839
‫‏את צריכה להכפיל את המספר הזה.

1066
00:58:31,633 --> 00:58:32,800
‫‏עבור ה...

1067
00:58:32,800 --> 00:58:35,345
‫‏אתם רואים? אופרה חושבת,
‫‏היא אף פעם לא מרוצה.

1068
00:58:35,345 --> 00:58:37,055
‫‏שלחתי...

1069
00:58:37,055 --> 00:58:39,891
‫‏שלחתי את כולם לבנות שלי.
‫‏-כן.

1070
00:58:39,891 --> 00:58:43,186
‫‏ומה שעשיתי זה שהדגשתי חלקים שונים,

1071
00:58:43,186 --> 00:58:46,022
‫‏עמוד 68, עמוד 157...

1072
00:58:46,022 --> 00:58:48,316
‫‏"זה בשבילך."
‫‏-"זה בשבילך."

1073
00:58:49,359 --> 00:58:53,863
‫‏וכתבתי בהתחלה, "באהבה, מאימא ומישל".

1074
00:58:53,863 --> 00:58:55,573
‫‏כן, אני שמחה שעשית את זה.
‫‏-כן.

1075
00:58:55,573 --> 00:58:58,117
‫‏את יודעת שאני אוהבת את הבנות שלך.
‫‏-כן.

1076
00:58:58,117 --> 00:59:01,079
‫‏אז אני חושבת שזה כלי בעל ערך...

1077
00:59:01,829 --> 00:59:03,831
‫‏זמין בכל מקום שבו נמכרים ספרים טובים.

1078
00:59:03,831 --> 00:59:08,503
‫‏אני חושבת שזה כלי בעל ערך
‫‏בשביל אנשים צעירים, בייחוד,

1079
00:59:08,503 --> 00:59:10,672
‫‏שלא לדבר על מתנה נהדרת.
‫‏-כן.

1080
00:59:10,672 --> 00:59:14,592
‫‏ואני מקווה שזו ההתחלה של שיחות רבות

1081
00:59:14,592 --> 00:59:17,762
‫‏כי אני חולקת את הכלים שלי בספר הזה.

1082
00:59:17,762 --> 00:59:21,516
‫‏זה מה שעבד, זה מה שלא עבד בשבילי,
‫‏אבל לכולנו יש אותם,

1083
00:59:21,516 --> 00:59:24,978
‫‏ואנחנו צריכים להיות פגיעים זה עם זה.

1084
00:59:24,978 --> 00:59:27,981
‫‏כלומר, תחשבי על כל הדברים
‫‏שאנחנו לא מדברים עליהם.

1085
00:59:27,981 --> 00:59:30,608
‫‏כן, כמו ה-ג' הגדול.

1086
00:59:30,608 --> 00:59:31,776
‫‏כמו ה-ג' הגדול?
‫‏-כן.

1087
00:59:31,776 --> 00:59:33,945
‫‏אני תוהה...
‫‏-נשים צעירות חושבות, "מה זה?"

1088
00:59:33,945 --> 00:59:37,365
‫‏איך ה-ג' הגדול?
‫‏איך את מתמודדת עם גיל המעבר?

1089
00:59:37,365 --> 00:59:40,702
‫‏זה הולך בסדר.

1090
00:59:40,702 --> 00:59:42,620
‫‏אני חושבת שאני בסדר.

1091
00:59:42,620 --> 00:59:44,706
‫‏אני חושבת שאת נראית טוב!

1092
00:59:44,706 --> 00:59:47,000
‫‏אבל זה סיפור.

1093
00:59:48,543 --> 00:59:54,257
‫‏זה קרה לי בסביבות 52, 53

1094
00:59:54,257 --> 00:59:57,802
‫‏וחשבתי שאני גוססת.

1095
00:59:59,220 --> 01:00:02,223
‫‏באמת, כי לא... היו לך גלי חום?

1096
01:00:02,223 --> 01:00:05,268
‫‏התחלתי טיפול הורמונלי. כן.

1097
01:00:05,268 --> 01:00:07,312
‫‏טוב. אז לא ידעתי על זה כלום.

1098
01:00:07,312 --> 01:00:09,063
‫‏את מבינה? וזה מה שלא ידענו,

1099
01:00:09,063 --> 01:00:10,857
‫‏כי המחקרים...
‫‏-אנשים לא מדברים על זה.

1100
01:00:10,857 --> 01:00:14,736
‫‏והנה העניין. אנשים לא חוקרים אותנו כנשים.

1101
01:00:14,736 --> 01:00:18,573
‫‏למה אנחנו לא יודעים הכול על זה?

1102
01:00:18,573 --> 01:00:21,451
‫‏ואז הם רוצים להגיד לנו
‫‏מה לעשות עם הרחם שלנו

1103
01:00:21,451 --> 01:00:23,119
‫‏ואת אפילו לא... אל תתערבו...

1104
01:00:23,119 --> 01:00:25,955
‫‏זה מה שאני אומרת לגברים בחיי.

1105
01:00:26,706 --> 01:00:30,668
‫‏"אתם לא מכירים אותי,
‫‏אז אתם לא צריכים להעיר לי.

1106
01:00:30,668 --> 01:00:34,255
‫‏לא צריכה להיות לכם דעה עליי,
‫‏איך שהשיער שלי נראה,

1107
01:00:34,255 --> 01:00:38,676
‫‏מה שקורה בתוך הגוף שלי, אל תתערבו בזה."

1108
01:00:42,138 --> 01:00:44,724
‫‏אל תתערבו בזה.
‫‏-אני אוהבת את זה.

1109
01:00:44,724 --> 01:00:48,728
‫‏כן, עשיתי גם טיפול הורמונלי,

1110
01:00:48,728 --> 01:00:51,397
‫‏אבל לא ידעתי על זה בהתחלה.

1111
01:00:51,397 --> 01:00:54,025
‫‏אז לא היו לי גלי חום, רק היו לי...

1112
01:00:54,025 --> 01:00:57,362
‫‏כששאלתי את אימא שלי על זה,
‫‏היא אמרה, "אני לא זוכרת".

1113
01:00:57,362 --> 01:00:59,113
‫‏אימא שלי אומרת אותו הדבר.

1114
01:00:59,113 --> 01:01:00,740
‫‏"אני לא זוכרת."
‫‏-"אני לא זוכרת."

1115
01:01:00,740 --> 01:01:04,202
‫‏זה כאילו, "אימא, את לא זוכרת כלום.
‫‏את לא עוזרת."

1116
01:01:04,202 --> 01:01:06,621
‫‏אז היו לי... לא היו לי גלי חום,

1117
01:01:06,621 --> 01:01:09,707
‫‏אבל היו לי דפיקות לב נוראיות.
‫‏-כן.

1118
01:01:09,707 --> 01:01:13,836
‫‏הלכתי מרופא לרופא לרופא,
‫‏ואף אחד מעולם לא אמר,

1119
01:01:13,836 --> 01:01:16,297
‫‏"את יודעת מה? זה אולי..."

1120
01:01:16,297 --> 01:01:20,093
‫‏כי אף אחד לא מקדיש זמן
‫‏להתמקד בבעיה הזו.

1121
01:01:20,093 --> 01:01:22,804
‫‏אני חושבת שהדור שלנו ישנה את זה...

1122
01:01:22,804 --> 01:01:25,223
‫‏נכון. ממש.
‫‏-...כי אנחנו לא רוצות שהילדות שלנו

1123
01:01:25,223 --> 01:01:27,558
‫‏יעברו את זה. אז נדבר על זה.

1124
01:01:27,558 --> 01:01:31,938
‫‏אז מאיה אנג'לו נהגה לומר לי,
‫‏"מותק, שנות ה-50

1125
01:01:31,938 --> 01:01:34,023
‫‏הם כל מה שהיית אמורה להיות."
‫‏-כן.

1126
01:01:34,023 --> 01:01:35,525
‫‏"שנות ה-50 הם כל מה

1127
01:01:35,525 --> 01:01:37,151
‫‏שהיית אמורה להיות."
‫‏-זה מדהים!

1128
01:01:37,151 --> 01:01:38,444
‫‏את מרגישה את זה?

1129
01:01:38,444 --> 01:01:42,532
‫‏זה הזמן שהרגשתי בו הכי אני.

1130
01:01:42,532 --> 01:01:46,911
‫‏עכשיו אני מרגישה הכי נבונה, נכון?

1131
01:01:46,911 --> 01:01:50,832
‫‏ואני חושבת שוב, "זו המדיה החברתית".

1132
01:01:50,832 --> 01:01:54,669
‫‏זה כאילו כולם...
‫‏אנחנו אוהבים להקשיב לאנשים צעירים

1133
01:01:54,669 --> 01:01:57,380
‫‏כי אנחנו חושבים שיש ערך בנעורים.

1134
01:01:57,380 --> 01:01:58,965
‫‏אתם לא יודעים כלום.

1135
01:02:01,008 --> 01:02:04,303
‫‏אם אני רוצה לשמוע על אימהות,

1136
01:02:04,303 --> 01:02:08,266
‫‏אני רוצה לשמוע ממישהי שסיימה עם זה.

1137
01:02:08,266 --> 01:02:11,310
‫‏אני רוצה לראות איך את... איזו אימא היית

1138
01:02:11,310 --> 01:02:16,482
‫‏לפני שאחליט לקחת את עצתך.

1139
01:02:17,150 --> 01:02:20,319
‫‏אז הייתי מדברת עם אימא שלי על אימהות.

1140
01:02:20,319 --> 01:02:22,488
‫‏אני לא מדברת

1141
01:02:22,488 --> 01:02:25,616
‫‏עם מישהי באינסטגרם.

1142
01:02:25,616 --> 01:02:28,369
‫‏שמגדלת עכשיו ילדים.

1143
01:02:28,369 --> 01:02:31,914
‫‏אבל זה העניין בקשר לנשים וחוכמה.

1144
01:02:31,914 --> 01:02:36,878
‫‏אנחנו מזדקנות והחברה מוציאה אותנו לגמלאות.

1145
01:02:36,878 --> 01:02:42,467
‫‏גברים מזדקנים והם מכובדים,
‫‏השיער האפור שלהם הוא, "אה, סקסי".

1146
01:02:42,467 --> 01:02:45,636
‫‏ואנחנו אמורות להיראות
‫‏כמו שנראינו כשהיינו בנות 20.

1147
01:02:45,636 --> 01:02:47,972
‫‏או שאנחנו נכשלות, נכון?

1148
01:02:47,972 --> 01:02:49,515
‫‏אנחנו הכי חכמות שהיינו.

1149
01:02:49,515 --> 01:02:53,770
‫‏יש כל כך הרבה חוכמה
‫‏בנשים בגיל שלנו וזקנות יותר.

1150
01:02:53,770 --> 01:02:59,192
‫‏וכל מה שאני אומרת לנשים צעירות
‫‏זה להרחיב את שולחן המטבח שלהן.

1151
01:02:59,192 --> 01:03:02,570
‫‏לוודא שזו לא רק חבורה של נשים בגיל שלכן.

1152
01:03:02,570 --> 01:03:04,155
‫‏ואני עושה את אותו הדבר.

1153
01:03:04,155 --> 01:03:07,909
‫‏יש לי נשים צעירות בשולחן המטבח שלי,
‫‏אבל יש לי את זקנות השבט.

1154
01:03:07,909 --> 01:03:12,830
‫‏אנחנו יכולות ללמוד כל כך הרבה
‫‏על להיות אישה, להיות בת אדם.

1155
01:03:12,830 --> 01:03:16,834
‫‏אבל אנחנו צריכות להיות פתוחות
‫‏לעובדה שנשים יודעות הרבה.

1156
01:03:16,834 --> 01:03:18,795
‫‏ואנחנו צריכות להיות פתוחות לזה.

1157
01:03:18,795 --> 01:03:21,047
‫‏לוקח לנו כל כך הרבה זמן

1158
01:03:21,047 --> 01:03:25,426
‫‏להיות מסוגלות להסתכל
‫‏על כל ההצלחות שלנו ולהגיד שניצחנו.

1159
01:03:25,426 --> 01:03:28,179
‫‏גברים טוענים כשהם בני 20,
‫‏"אני הגבר",

1160
01:03:28,179 --> 01:03:31,265
‫‏"אתה גם לא יודע כלום".

1161
01:03:31,265 --> 01:03:35,603
‫‏אבל היינו צריכות לגדל ילדים,
‫‏היו צריכות להיות לנו 50 מיליון הצלחות,

1162
01:03:35,603 --> 01:03:37,563
‫‏ורק עכשיו, אני יכולה להסתכל ולהגיד,

1163
01:03:37,563 --> 01:03:41,442
‫‏"אני יודעת משהו. צדקתי. אני אסטרטגית.

1164
01:03:41,442 --> 01:03:43,528
‫‏הייתי... אני טובה בזה."

1165
01:03:43,528 --> 01:03:46,823
‫‏אנחנו לא נותנות לעצמנו את הקרדיט
‫‏הזה עד עכשיו.

1166
01:03:46,823 --> 01:03:49,325
‫‏כן. ואת עוזרת לנו לעשות את זה דרך זה.

1167
01:03:49,325 --> 01:03:52,829
‫‏אבל לכולנו יש את זה.
‫‏לכולנו יש את זה בתוכנו, אז...

1168
01:03:52,829 --> 01:03:55,164
‫‏כהורה, לעיתים קרובות את לא יודעת

1169
01:03:55,164 --> 01:03:57,458
‫‏מתי הלקחים שלך נקלטים.

1170
01:03:57,458 --> 01:03:59,669
‫‏אה, כן.
‫‏-נכון?

1171
01:03:59,669 --> 01:04:02,964
‫‏ואז את מספרת את הסיפור
‫‏ב"האור שבתוכנו"

1172
01:04:02,964 --> 01:04:06,050
‫‏על הפעם ההיא שאת וברק הלכתם לבקר את הבנות.

1173
01:04:06,050 --> 01:04:09,595
‫‏כן.
‫‏-והן היו בדירה החדשה שלהן.

1174
01:04:09,595 --> 01:04:12,223
‫‏והיה רגע של תובנה עם תחתיות הכוסות.

1175
01:04:12,223 --> 01:04:14,058
‫‏ספרי לנו על הרגע הזה.
‫‏-אה, כן.

1176
01:04:14,058 --> 01:04:16,310
‫‏הן הזמינו אותנו לקוקטיילים
‫‏לפני ארוחת הערב.

1177
01:04:16,310 --> 01:04:18,604
‫‏וזו הפעם הראשונה שאנחנו רואים...

1178
01:04:18,604 --> 01:04:21,691
‫‏הן גרו ביחד, והן התבגרו.

1179
01:04:21,691 --> 01:04:23,442
‫‏והיה כל כך מגניב לראות את זה.

1180
01:04:23,442 --> 01:04:28,030
‫‏היו להן רהיטים
‫‏והן ניסו להכין לנו מרטיני חלש.

1181
01:04:28,030 --> 01:04:29,240
‫‏את יודעת.

1182
01:04:30,283 --> 01:04:32,326
‫‏היה להן מגש שרקוטרי,

1183
01:04:32,326 --> 01:04:34,745
‫‏למרות שמאליה התלוננה על המחיר של הגבינה.

1184
01:04:34,745 --> 01:04:37,290
‫‏היא אמרה, "לא ידעתי שזה היה יקר כל כך".

1185
01:04:37,290 --> 01:04:41,085
‫‏אמרתי, "עכשיו את סופרת כסף
‫‏כשזו הגבינה שלך. את..."

1186
01:04:41,085 --> 01:04:43,713
‫‏היא הייתה ניגשת למגש שרקוטרי שלנו,

1187
01:04:43,713 --> 01:04:45,965
‫‏והייתה אוכלת הכול לפני שהאורחים הגיעו.

1188
01:04:45,965 --> 01:04:50,219
‫‏אמרתי, "שיהיה לך קצת כבוד
‫‏למחיר של שרקוטרי".

1189
01:04:52,179 --> 01:04:54,140
‫‏אז אנחנו שותים את המשקאות הקטנים שלנו

1190
01:04:54,140 --> 01:04:56,976
‫‏ואנחנו באים לשים את המשקאות
‫‏על השולחן, ווופ!

1191
01:04:56,976 --> 01:04:58,853
‫‏הן מוציאות כמה תחתיות לכוסות.

1192
01:04:59,687 --> 01:05:05,109
‫‏אמרתי, "עכשיו אכפת לכן
‫‏מהשולחן הקטן והזול שלכן".

1193
01:05:05,109 --> 01:05:08,654
‫‏אמרתי, "לא ראיתי אתכן
‫‏מוציאות תחתיות בבית הלבן

1194
01:05:08,654 --> 01:05:13,993
‫‏בשולחן הצד בן 100 השנה הזה."

1195
01:05:13,993 --> 01:05:15,202
‫‏את יודעת?

1196
01:05:15,620 --> 01:05:19,248
‫‏אבל היה טוב לראות שהן הקשיבו.

1197
01:05:19,874 --> 01:05:22,126
‫‏ולראות אותן ברקע

1198
01:05:22,126 --> 01:05:25,046
‫‏מגלות אבק.

1199
01:05:25,046 --> 01:05:27,632
‫‏מאליה מרותקת מזה.

1200
01:05:27,632 --> 01:05:32,261
‫‏זה כאילו, "אני מאבקת,
‫‏ואז כמה ימים אחרי זה, זה חוזר".

1201
01:05:33,429 --> 01:05:35,640
‫‏אני אמרתי, "כן".
‫‏-ככה זה עובד.

1202
01:05:35,640 --> 01:05:38,643
‫‏"לכן את צריכה להמשיך לאבק". את יודעת?

1203
01:05:40,436 --> 01:05:44,315
‫‏אני חושבת שהחלום שאת מבטאת לבנות שלך

1204
01:05:44,315 --> 01:05:46,817
‫‏היה כל כך נוגע ללב ב"האור שבתוכנו".

1205
01:05:46,817 --> 01:05:50,738
‫‏זה סוג של מניפסט, אני חושבת,
‫‏לאישה של המאה ה-21.

1206
01:05:50,738 --> 01:05:54,367
‫‏את אומרת, "אני לא רוצה שהן
‫‏יראו את הנישואים

1207
01:05:54,367 --> 01:05:58,621
‫‏כסוג של גביע שצריך לצוד ולזכות בו."

1208
01:05:58,621 --> 01:05:59,622
‫‏כן.

1209
01:06:00,706 --> 01:06:04,627
‫‏אז את יכולה לספר לנו יותר
‫‏על מה החלום הזה בשבילן...

1210
01:06:04,627 --> 01:06:07,838
‫‏כן. אני רוצה שהבנות שלי יקבלו החלטות

1211
01:06:07,838 --> 01:06:12,927
‫‏בהתבסס על מי שהן
‫‏ולא מה שהחברה אומרת שהן צריכות להיות.

1212
01:06:12,927 --> 01:06:18,766
‫‏כי אנחנו מגדירים מה זה
‫‏להיות אישה מאושרת בצורה כל כך צרה.

1213
01:06:18,766 --> 01:06:22,478
‫‏וזה לא מתאים לכולן,
‫‏ואני חושבת שיש הרבה דיכאון

1214
01:06:22,478 --> 01:06:27,775
‫‏וחרדה בשני הצדדים,
‫‏גברים ונשים צעירים, גברים ונשים מבוגרים,

1215
01:06:27,775 --> 01:06:30,820
‫‏נובעים מהעובדה
‫‏שאנחנו מנסים לדחוף את החיים שלנו

1216
01:06:30,820 --> 01:06:32,530
‫‏לתוך ההגדרות הצרות האלה.

1217
01:06:32,530 --> 01:06:36,450
‫‏את יכולה להיות מאושרת
‫‏רק אם את מוצאת את אהבת חייך

1218
01:06:36,450 --> 01:06:38,536
‫‏ומתחתנת, נכון?

1219
01:06:38,536 --> 01:06:40,913
‫‏יש אנשים שלא בנויים לנישואים.

1220
01:06:40,913 --> 01:06:44,500
‫‏יש אנשים שאולי לעולם לא ימצאו
‫‏בן זוג שהם אוהבים,

1221
01:06:44,500 --> 01:06:46,919
‫‏אבל יש אושר בצד השני.

1222
01:06:46,919 --> 01:06:48,879
‫‏כלומר, אני יודעת שאת חווית את זה.

1223
01:06:48,879 --> 01:06:51,257
‫‏כמה אנשים באו ואמרו,

1224
01:06:51,257 --> 01:06:53,050
‫‏"יהיה לך תינוק?"
‫‏-כן.

1225
01:06:53,050 --> 01:06:56,679
‫‏יש לך את התוכנית מספר אחת בטלוויזיה,

1226
01:06:56,679 --> 01:06:59,432
‫‏את מיליארדרית וזה כמעט כאילו...

1227
01:06:59,432 --> 01:07:00,808
‫‏אנשים עדיין אומרים,

1228
01:07:00,808 --> 01:07:04,353
‫‏"אבל את לא אימא. אני כל כך מצטערת בשבילך."

1229
01:07:04,353 --> 01:07:06,355
‫‏כן.
‫‏-"לא, אופרה מאושרת".

1230
01:07:06,355 --> 01:07:08,566
‫‏מאוד.
‫‏-"ראיתי אותה.

1231
01:07:08,566 --> 01:07:11,861
‫‏היא מאושרת מאוד." את יודעת?
‫‏-אני בסדר.

1232
01:07:11,861 --> 01:07:12,903
‫‏כן.

1233
01:07:13,487 --> 01:07:17,408
‫‏אבל אני רוצה שלבנות שלי
‫‏ולכל הילדות הצעירות

1234
01:07:17,408 --> 01:07:20,786
‫‏תהיה אפשרות לקחת זמן לגלות

1235
01:07:20,786 --> 01:07:23,706
‫‏מי הן ולהחליט מי הן רוצות להיות.

1236
01:07:23,706 --> 01:07:26,375
‫‏אני חושבת שזה נכון גם לגברים.
‫‏לבחורים צעירים.

1237
01:07:26,375 --> 01:07:30,379
‫‏יש הגדרה כל כך צרה
‫‏של מה זה אומר להיות גבר.

1238
01:07:30,379 --> 01:07:34,633
‫‏אם אתה לא רוצה לנהל חברה
‫‏אם אתה לא מנהיג מלידה?

1239
01:07:34,633 --> 01:07:37,136
‫‏אולי אתה אוהב לעבוד עם הידיים?

1240
01:07:37,136 --> 01:07:42,058
‫‏אולי אתה רוצה להישאר בבית ולהיות עקר בית?

1241
01:07:42,058 --> 01:07:44,351
‫‏תדמיינו את כל המנכ"לים בחוץ...

1242
01:07:44,351 --> 01:07:47,563
‫‏לכן אני חושבת שהרבה גברים
‫‏לא מאושרים וכועסים

1243
01:07:47,563 --> 01:07:51,525
‫‏והם מנסים להשיג כוח
‫‏כי הם לא חיים את האמת שלהם.

1244
01:07:51,525 --> 01:07:54,361
‫‏אני מסכימה.
‫‏-הם חיים סוג של גרסה

1245
01:07:54,361 --> 01:07:56,489
‫‏של מה שהם חושבים שגבר צריך לעשות.

1246
01:07:56,489 --> 01:07:58,991
‫‏מה שהחברה אומרת שאתה צריך להיות.
‫‏-בדיוק.

1247
01:07:58,991 --> 01:08:03,079
‫‏אז אני רוצה שאנחנו כהורים
‫‏ניתן לילדים שלנו להראות לנו מי הם

1248
01:08:03,079 --> 01:08:06,082
‫‏לפני שאנחנו מתחילים לכפות

1249
01:08:06,082 --> 01:08:08,959
‫‏את המטרות שלנו עליהם...
‫‏-כן.

1250
01:08:08,959 --> 01:08:10,961
‫‏...כדי שהם יוכלו למצוא אושר.

1251
01:08:10,961 --> 01:08:13,881
‫‏אני אוהבת כיצד את מסיימת את החלק

1252
01:08:13,881 --> 01:08:16,675
‫‏שבו את מדברת על מאליה וסשה.

1253
01:08:16,675 --> 01:08:19,553
‫‏סיימת את כל הקטע כך,

1254
01:08:19,553 --> 01:08:22,098
‫‏"אני מקווה שהן ימצאו בית."
‫‏-כן.

1255
01:08:22,098 --> 01:08:23,641
‫‏"אני מקווה שהן ימצאו בית."

1256
01:08:26,018 --> 01:08:29,897
‫‏בכל פעם שיש דיון על פוליטיקה

1257
01:08:29,897 --> 01:08:33,025
‫‏ומי צריך להתמודד לנשיאות, השם שלך עולה.

1258
01:08:33,651 --> 01:08:35,236
‫‏אז למה את מזכירה את זה?

1259
01:08:37,988 --> 01:08:41,033
‫‏אז למה את מזכירה את זה עכשיו, אופרה?
‫‏מה את מנסה לעשות?

1260
01:08:41,033 --> 01:08:44,537
‫‏זו הסיבה. אני רוצה...
‫‏הייתי בבראנץ' של יום ראשון

1261
01:08:44,537 --> 01:08:48,165
‫‏וכמה אנשים דיברו על זה, והם אמרו,

1262
01:08:48,165 --> 01:08:50,459
‫‏"טוב, אולי היא תשקול את זה.

1263
01:08:50,459 --> 01:08:54,755
‫‏את חושבת שהיא אי פעם תשקול את זה?"
‫‏אמרתי, "אני מבטיחה שלא".

1264
01:08:55,548 --> 01:09:00,010
‫‏אז את יכולה להגיד לאנשים
‫‏למה לעולם לא תשקלי את זה?

1265
01:09:00,010 --> 01:09:01,387
‫‏להתמודד לנשיאות.

1266
01:09:01,387 --> 01:09:05,224
‫‏קודם כול, מעולם לא הבעתי

1267
01:09:05,224 --> 01:09:07,101
‫‏שום עניין בפוליטיקה.

1268
01:09:07,101 --> 01:09:12,398
‫‏מעולם. הסכמתי לתמוך בבעלי.

1269
01:09:12,398 --> 01:09:16,068
‫‏הוא רצה לעשות את זה, והוא היה נהדר בזה.

1270
01:09:16,068 --> 01:09:19,405
‫‏אבל בשום שלב לא אמרתי,

1271
01:09:19,405 --> 01:09:21,657
‫‏"אני חושבת שאני רוצה להתמודד."

1272
01:09:21,657 --> 01:09:24,618
‫‏מעולם. אז אני פשוט תוהה,

1273
01:09:24,618 --> 01:09:28,622
‫‏למה שאני רוצה יש קשר למשהו?

1274
01:09:28,622 --> 01:09:32,042
‫‏זה נחמד.
‫‏-למי שאני בוחרת להיות

1275
01:09:32,042 --> 01:09:33,752
‫‏יש משקל כלשהו?

1276
01:09:33,752 --> 01:09:35,671
‫‏פוליטיקה היא קשה, וזה...

1277
01:09:35,671 --> 01:09:37,631
‫‏והאנשים שנכנסים לזה...

1278
01:09:37,631 --> 01:09:41,468
‫‏בדיוק כמו נישואים,
‫‏בדיוק כמו ילדים, את צריכה לרצות את זה!

1279
01:09:41,468 --> 01:09:45,055
‫‏זה צריך להיות בנשמה שלך כי זה חשוב כל כך.

1280
01:09:45,055 --> 01:09:47,558
‫‏זה לא בנשמה שלי.

1281
01:09:47,558 --> 01:09:49,768
‫‏שירות הוא בנשמה שלי,

1282
01:09:49,768 --> 01:09:53,939
‫‏לעזור לאנשים זה בנשמה שלי,
‫‏לעבוד עם ילדים, זה...

1283
01:09:54,773 --> 01:09:59,278
‫‏אבלה את כל ימי חיי בניסיון
‫‏לגרום לילדים להרגיש שרואים אותם

1284
01:09:59,278 --> 01:10:00,863
‫‏ולעזור להם למצוא את האור שלהם.

1285
01:10:00,863 --> 01:10:02,406
‫‏את זה אעשה.

1286
01:10:02,406 --> 01:10:04,867
‫‏אני לא צריכה תפקיד לעשות זאת.
‫‏-כן.

1287
01:10:04,867 --> 01:10:09,371
‫‏למעשה, אני חושבת
‫‏שאני יעילה יותר מחוץ לפוליטיקה

1288
01:10:09,371 --> 01:10:12,374
‫‏כי, למרבה הצער,
‫‏הפוליטיקה נהייתה כל כך מפולגת.

1289
01:10:12,374 --> 01:10:14,418
‫‏ברגע שאת מכריזה על מפלגה,

1290
01:10:14,418 --> 01:10:17,963
‫‏את מרחיקה חצי מהמדינה.

1291
01:10:17,963 --> 01:10:22,218
‫‏אנשים שלא מסכימים
‫‏אתי מבחינה פוליטית אולי

1292
01:10:22,218 --> 01:10:26,764
‫‏עדיין יכולים לזכות בכמה כלים
‫‏שיכולים לעזור להם.

1293
01:10:26,764 --> 01:10:30,809
‫‏אולי אני יכולה לעזור לילד רפובליקני, נכון?

1294
01:10:30,809 --> 01:10:36,106
‫‏כי אולי הוא יקשיב לי.
‫‏אני חושבת לצערי שהפוליטיקה הגבילה אותנו.

1295
01:10:36,106 --> 01:10:38,692
‫‏אנחנו צריכים להוציא את עצמנו מזה.

1296
01:10:38,692 --> 01:10:42,488
‫‏אנחנו צריכים להתאפס על עצמנו

1297
01:10:42,488 --> 01:10:46,450
‫‏באיך שאנחנו רואים זה את זה מעבר למפלגות

1298
01:10:46,450 --> 01:10:48,661
‫‏כי אנחנו עדיין מדינה אחת.

1299
01:10:48,661 --> 01:10:52,206
‫‏אנחנו צריכים לעודד זה את זה כל הזמן.

1300
01:10:52,206 --> 01:10:55,084
‫‏אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו
‫‏שיפצלו ויכבשו אותנו.

1301
01:10:55,084 --> 01:10:56,961
‫‏אבל זו לא תהיה אני.

1302
01:10:56,961 --> 01:11:00,297
‫‏אני לא אהיה זו שאעשה את זה מבחינה פוליטית.

1303
01:11:00,297 --> 01:11:03,509
‫‏ואני גם לא חושבת שאת יכולה
‫‏ללבוש את מכנסי העור השחורים ההם.

1304
01:11:03,509 --> 01:11:06,553
‫‏בהחלט לא! אז הנה. זהו זה.

1305
01:11:07,471 --> 01:11:10,432
‫‏אז לפני שקראתי את "האור שבתוכנו"

1306
01:11:10,432 --> 01:11:14,186
‫‏הרגשתי, ואני יודעת שרבים מכם גם הרגישו,

1307
01:11:14,186 --> 01:11:17,982
‫‏שאנחנו מנהלים כל מיני שיחות
‫‏על רוע המצב

1308
01:11:17,982 --> 01:11:19,650
‫‏כשאנחנו עם חברים.
‫‏-כן.

1309
01:11:19,650 --> 01:11:25,656
‫‏ואני חושבת שהרבה מאיתנו הרגישו
‫‏את מה שאת הרגשת לפני שכתבת אותו,

1310
01:11:25,656 --> 01:11:28,492
‫‏שיש הרבה מאוד בעיות גדולות,

1311
01:11:28,492 --> 01:11:31,078
‫‏יש הרבה מאוד דברים שצריך להתגבר עליהם,

1312
01:11:31,078 --> 01:11:37,001
‫‏וההרגשה היא שיש תיאוריית קשר
‫‏של טירוף בחוץ.

1313
01:11:37,001 --> 01:11:41,046
‫‏אז איך נחזור לאימון?

1314
01:11:41,046 --> 01:11:42,006
‫‏כן.

1315
01:11:42,006 --> 01:11:45,968
‫‏לבטוח בממשלה שלנו, לבטוח זה בזה...

1316
01:11:45,968 --> 01:11:47,428
‫‏כן.
‫‏-...בדרך

1317
01:11:47,428 --> 01:11:51,807
‫‏שלא גורמת לנו להרגיש
‫‏אדישים ועייפים כל הזמן.

1318
01:11:51,807 --> 01:11:55,853
‫‏כן. אני חושבת שאנחנו לא יכולים להמעיט בערך

1319
01:11:55,853 --> 01:11:59,898
‫‏של מה שהסגר עשה כדי להחריף את זה

1320
01:11:59,898 --> 01:12:04,361
‫‏כי היינו מבודדים זה מזה, פיזית.

1321
01:12:04,361 --> 01:12:07,072
‫‏ובזמן שבשביל חלק מהאנשים זה הרגיש נהדר.

1322
01:12:07,072 --> 01:12:09,700
‫‏"אני כל כך עייף מאנשים", נכון?

1323
01:12:11,243 --> 01:12:15,998
‫‏אני חושבת שאנחנו צריכים להיות זה עם זה.

1324
01:12:15,998 --> 01:12:17,041
‫‏באמת.

1325
01:12:17,041 --> 01:12:19,084
‫‏אני חושבת שכשאנחנו מתאספים

1326
01:12:19,084 --> 01:12:24,506
‫‏ואחנו משלבים את האחדות שלנו,

1327
01:12:24,506 --> 01:12:27,217
‫‏אנחנו מרגישים יותר טוב.

1328
01:12:27,217 --> 01:12:28,260
‫‏אנחנו מרגישים טוב...

1329
01:12:28,260 --> 01:12:30,471
‫‏אתם לא מרגישים יותר טוב
‫‏רק מלהיות כאן הערב?

1330
01:12:30,471 --> 01:12:34,600
‫‏אתם לא מרגישים יותר טוב? יום שלישי בערב?
‫‏-ולא יכולנו לעשות את זה.

1331
01:12:34,600 --> 01:12:38,228
‫‏אני תמיד אומרת שקשה יותר לשנוא מקרוב.

1332
01:12:38,228 --> 01:12:40,898
‫‏והיינו מבודדים זה מזה.

1333
01:12:40,898 --> 01:12:45,527
‫‏אנחנו רק שומעים זה על זה
‫‏מהחדשות ומהפידים שלנו.

1334
01:12:45,527 --> 01:12:48,364
‫‏והחוויה שלי עם המדינה הזו

1335
01:12:48,364 --> 01:12:52,451
‫‏היא שזה סילוף של האמת של מי שאנחנו.

1336
01:12:52,451 --> 01:12:55,621
‫‏נסעתי לכל רחבי המדינה,

1337
01:12:55,621 --> 01:12:58,415
‫‏לקהילות מכל הגזעים השונים,

1338
01:12:58,415 --> 01:13:02,294
‫‏ורקעים סוציו-אקונומיים והשתייכות פוליטיות,

1339
01:13:02,294 --> 01:13:04,046
‫‏ואנשים...

1340
01:13:05,255 --> 01:13:08,884
‫‏מכל הקבוצות היו אדיבים אליי וכיבדו אותי,

1341
01:13:08,884 --> 01:13:11,720
‫‏את המשפחה שלי, ברגע שהם הכירו אותנו.

1342
01:13:11,720 --> 01:13:16,767
‫‏הם אולי לא מסכימים, אבל אנחנו לא
‫‏האנשים שאנחנו רואים בטלוויזיה,

1343
01:13:16,767 --> 01:13:19,812
‫‏ואני רוצה שנזכור את זה.

1344
01:13:19,812 --> 01:13:22,940
‫‏שאף פעם לא נפחד זה מזה.

1345
01:13:22,940 --> 01:13:28,195
‫‏כולם... יש את יוצאי הדופן שמתקשים מאוד,

1346
01:13:28,195 --> 01:13:33,117
‫‏אבל רוב האנשים הם כמו
‫‏סבא וסבתא ואימא ואבא.

1347
01:13:33,117 --> 01:13:37,037
‫‏הם אנשים חרוצים, הגונים וכנים

1348
01:13:37,037 --> 01:13:39,248
‫‏שלא מרגישים זכאים,

1349
01:13:39,248 --> 01:13:42,000
‫‏שהם אסירי תודה, שהם אמריקאים גאים,

1350
01:13:42,000 --> 01:13:44,962
‫‏שמוכנים לעבוד קשה, שמספרים את האמת.

1351
01:13:44,962 --> 01:13:47,840
‫‏זו המדינה שלנו, ו...

1352
01:13:47,840 --> 01:13:50,134
‫‏אבל אנחנו צריכים מנהיגים...

1353
01:13:51,802 --> 01:13:53,762
‫‏שמשדרים את זה בחזרה.

1354
01:13:54,471 --> 01:13:55,556
‫‏את יודעת?

1355
01:13:56,390 --> 01:14:00,144
‫‏זה מסוכן כשהמנהיגות שלנו אומרת משהו אחר.

1356
01:14:01,103 --> 01:14:03,147
‫‏אני אוהבת את ההתחלה של הספר.

1357
01:14:03,147 --> 01:14:06,483
‫‏יש לך שיר של אלברטו ריוס שאומר,

1358
01:14:06,483 --> 01:14:09,862
‫‏"אם מישהו בעץ המשפחתי שלך
‫‏היה בעייתי,

1359
01:14:09,862 --> 01:14:11,822
‫‏מאה לא היו.

1360
01:14:11,822 --> 01:14:14,450
‫‏הרעים לא מנצחים.

1361
01:14:14,450 --> 01:14:16,201
‫‏לא בסוף.

1362
01:14:16,201 --> 01:14:18,745
‫‏לא משנה כמה הם רועשים.

1363
01:14:18,745 --> 01:14:24,042
‫‏לא היינו פה
‫‏אם זה היה המצב."

1364
01:14:24,042 --> 01:14:26,086
‫‏זו האמת הפשוטה.

1365
01:14:26,086 --> 01:14:30,424
‫‏אז זה מביא אותנו לביטוי
‫‏שהפך לנרדף לשם שלך,

1366
01:14:30,424 --> 01:14:35,137
‫‏"כשהם יורדים למטה, אנחנו עולים למעלה".

1367
01:14:35,762 --> 01:14:36,847
‫‏"אנחנו עולים למעלה."

1368
01:14:36,847 --> 01:14:39,308
‫‏ואת אומרת שלעלות למעלה

1369
01:14:39,308 --> 01:14:42,728
‫‏לרוב דורש לעצור

1370
01:14:42,728 --> 01:14:45,314
‫‏לפני שאת מגיבה למשהו. נכון?

1371
01:14:45,314 --> 01:14:46,815
‫‏לגמרי.
‫‏-טוב.

1372
01:14:46,815 --> 01:14:51,195
‫‏אז מה קרה לאחרונה בחיים שלך או במדינה

1373
01:14:51,195 --> 01:14:55,574
‫‏שהיית צריכה לקחת צעד אחורה ולומר,
‫‏"תנו לי לעצור ולנסות לעלות למעלה"?

1374
01:14:57,618 --> 01:15:00,245
‫‏יש הרבה דברים בעולם שמעצבנים אותי.

1375
01:15:00,245 --> 01:15:02,206
‫‏חכי רגע. אפשר לשאול אותך משהו?
‫‏-כן.

1376
01:15:02,206 --> 01:15:04,041
‫‏את עולה מיד?

1377
01:15:04,041 --> 01:15:08,212
‫‏לא.
‫‏-טוב.

1378
01:15:08,212 --> 01:15:10,672
‫‏לא, בשביל זה יש את שולחן המטבח,
‫‏אתם זוכרים?

1379
01:15:10,672 --> 01:15:14,218
‫‏אני הולכת לשבת בשולחן המטבח
‫‏ויש לנו "פעילות ירידה למטה".

1380
01:15:15,219 --> 01:15:16,220
‫‏את יודעת?

1381
01:15:16,887 --> 01:15:21,099
‫‏אנחנו יורדות למטה.
‫‏אנחנו מרימות את עצמנו מהרצפה.

1382
01:15:21,099 --> 01:15:24,311
‫‏טוב.
‫‏-הייתי עושה משהו עם הצוות שלי

1383
01:15:24,311 --> 01:15:26,772
‫‏בבית הלבן שלפני שהייתי נושאת נאום

1384
01:15:26,772 --> 01:15:28,440
‫‏או עושה ריאיון,

1385
01:15:28,440 --> 01:15:30,984
‫‏היינו עונים בכאילו על השאלות

1386
01:15:30,984 --> 01:15:34,613
‫‏כי הם ידעו שאני צריכה להוציא את הנמוך.

1387
01:15:34,613 --> 01:15:37,324
‫‏אז הייתי...
‫‏-נכון מרגיש טוב לדעת את זה?

1388
01:15:37,324 --> 01:15:40,327
‫‏כן. הייתי עושה את מה שהייתי קוראת לו

1389
01:15:40,327 --> 01:15:44,373
‫‏"הצהרות סיום נשיאותיות."

1390
01:15:44,373 --> 01:15:46,041
‫‏הייתי אומרת, "אתם יודעים מה?

1391
01:15:46,041 --> 01:15:49,878
‫‏אנחנו יכולים ללכת הביתה
‫‏אם אני אגיד 'בררר', נכון?"

1392
01:15:49,878 --> 01:15:52,089
‫‏והצוות שלי היה מסתכל ואומר,

1393
01:15:52,089 --> 01:15:55,801
‫‏"כן, אל תעשי את זה."

1394
01:15:55,801 --> 01:15:57,302
‫‏אבל לפעמים...

1395
01:15:57,302 --> 01:16:00,973
‫‏אז לעלות למעלה לא אומר
‫‏שאת לא מרגישה את הזעם, כן?

1396
01:16:00,973 --> 01:16:04,434
‫‏זה לא אומר שאת לא אמורה להרגיש.

1397
01:16:05,060 --> 01:16:08,105
‫‏זה לא אומר שאת שבעת רצון

1398
01:16:08,105 --> 01:16:11,775
‫‏מחוסר הוגנות ומאי שוויון.

1399
01:16:11,775 --> 01:16:14,319
‫‏זה לא אומר שאת לא עושה את העבודה.

1400
01:16:14,319 --> 01:16:17,322
‫‏זו רק הבחירה של הגישה שלך.

1401
01:16:18,532 --> 01:16:21,201
‫‏ולעלות למעלה זו בחירה.

1402
01:16:21,201 --> 01:16:24,913
‫‏זו הבחירה הכי בוגרת לדעתי.

1403
01:16:24,913 --> 01:16:27,749
‫‏זו בחירה לטווח אורך.

1404
01:16:27,749 --> 01:16:32,045
‫‏וזה לא רק להתבוסס בתחושת הבטן

1405
01:16:32,045 --> 01:16:33,922
‫‏של מה שאת מרגישה ש...

1406
01:16:33,922 --> 01:16:36,466
‫‏באותו הרגע, זו נהנתנות.

1407
01:16:36,466 --> 01:16:39,469
‫‏וכשאת מנהיגה עם במה,

1408
01:16:39,469 --> 01:16:44,725
‫‏אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו
‫‏להתפנק על הכיעור הכי פנימי שלנו, נכון?

1409
01:16:44,725 --> 01:16:49,187
‫‏יש לנו אחריות לעלות למעלה כי אנחנו חיים...

1410
01:16:49,187 --> 01:16:52,065
‫‏חווינו מנהיגות שיורדת למטה

1411
01:16:52,065 --> 01:16:54,109
‫‏ואף אחד לא מרגיש טוב עם זה.

1412
01:16:54,109 --> 01:16:57,487
‫‏זה לא מוביל לפתרונות. זה פשוט לא עובד.

1413
01:16:57,487 --> 01:17:01,575
‫‏אז אני עונה... בספר, על ידי תשובה לשאלה

1414
01:17:01,575 --> 01:17:03,702
‫‏שכולם שאלו אותי,

1415
01:17:03,702 --> 01:17:08,040
‫‏"עדיין לעלות למעלה, מישל? עכשיו? באמת?"

1416
01:17:08,040 --> 01:17:11,335
‫‏והתשובה שלי היא, "כן, לגמרי.

1417
01:17:11,335 --> 01:17:14,713
‫‏אנחנו תמיד עולים למעלה. אנחנו עולים למעלה,

1418
01:17:16,340 --> 01:17:17,799
‫‏אבל אנחנו עושים את העבודה."

1419
01:17:18,425 --> 01:17:21,470
‫‏וזה מה שאני רוצה שאנשים צעירים ידעו,

1420
01:17:21,470 --> 01:17:23,930
‫‏שהאור שבתוכנו נמצא בכולנו,

1421
01:17:23,930 --> 01:17:27,726
‫‏אנחנו צריכים ללמוד
‫‏איך לבנות אותו בתוכנו קודם.

1422
01:17:27,726 --> 01:17:30,687
‫‏אנחנו לא יכולים לקוות
‫‏שאנשים אחרים יבנו את זה בנו

1423
01:17:30,687 --> 01:17:32,814
‫‏כי לפעמים הם לא מסוגלים לזה.

1424
01:17:32,814 --> 01:17:36,068
‫‏וברגע שנבנה את זה,
‫‏אנחנו צריכים להגן על זה.

1425
01:17:36,068 --> 01:17:39,571
‫‏להגן על זה עם שולחן מטבח טוב,
‫‏לתת לאנשים להיכנס,

1426
01:17:39,571 --> 01:17:43,784
‫‏אבל גם לשחרר אנשים
‫‏כשהם לא משרתים אותך לטובה.

1427
01:17:43,784 --> 01:17:47,245
‫‏כשהם מאבדים חמצן.
‫‏-כשהם מאבדים חמצן.

1428
01:17:47,245 --> 01:17:50,248
‫‏חייבים להגן על עצמכם מהרעל שבחוץ.

1429
01:17:50,248 --> 01:17:52,876
‫‏חייבים לצאת מהמראות של אחרים, נכון?

1430
01:17:52,876 --> 01:17:56,880
‫‏וברגע שתמכתם בעצמכם והתאפסתם על עצמכם,

1431
01:17:56,880 --> 01:18:00,676
‫‏אז זו האחריות שלנו לחלוק את האור הזה.

1432
01:18:00,676 --> 01:18:02,678
‫‏זה החלק של לעלות למעלה.

1433
01:18:02,678 --> 01:18:04,805
‫‏אז כשאתם חושבים על אינטראקציה,

1434
01:18:04,805 --> 01:18:09,101
‫‏דיבור, שליחת הודעות, שימוש במדיה החברתית,

1435
01:18:09,101 --> 01:18:11,520
‫‏תחשבו על האור שבתוככם.

1436
01:18:11,520 --> 01:18:13,355
‫‏תובילו עם האור הזה

1437
01:18:13,355 --> 01:18:17,776
‫‏כי אור מוליד אור, תקווה מולידה תקווה.

1438
01:18:17,776 --> 01:18:20,529
‫‏לעלות מעלה מוליד יותר מזה.

1439
01:18:20,529 --> 01:18:22,072
‫‏לכן אנחנו עושים את זה.

1440
01:18:22,739 --> 01:18:26,993
‫‏תודה שהזכרת לנו
‫‏את האור שבתוכנו נושאים. מישל אובמה!

1441
01:18:28,120 --> 01:18:32,249
‫‏תודה, אופרה וינפרי!
‫‏-תודה, תיאטרון יוטיוב!

1442
01:18:32,249 --> 01:18:36,086
‫‏תודה, לוס אנג'לס! תהיו טובים!
‫‏-תודה, לוס אנג'לס!

1443
01:18:37,629 --> 01:18:41,299
‫‏- תודה,
‫‏לוס אנג'לס! -

1444
01:18:56,064 --> 01:18:57,691
‫‏לילה טוב, כולם!

1445
01:20:10,722 --> 01:20:12,724
‫{\an8}‏תרגום כתוביות: יעל אביבי