1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:13,160 --> 00:00:17,440
{\an8}‫- דלתת האוקוונגו, בוצוואנה -‬

4
00:00:34,600 --> 00:00:36,960
‫נמרים הם הטורף העליונים ביותר.‬

5
00:00:38,440 --> 00:00:40,000
‫יכולת ההסתתרות שלהם...‬

6
00:00:47,880 --> 00:00:51,280
‫יכולת הטיפוס שלהם, יכולת הציד שלהם...‬

7
00:00:59,400 --> 00:01:01,000
‫הכול מאוד מחושב.‬

8
00:01:01,000 --> 00:01:02,440
‫מאוד חכם.‬

9
00:01:08,280 --> 00:01:11,720
‫חייתי עם נמרים רבים‬
‫וצילמתי אותם לאורך השנים‬

10
00:01:11,720 --> 00:01:15,840
‫ולכל אחד מהם יש אופי ייחודי.‬

11
00:01:33,320 --> 00:01:35,920
{\an8}‫- בראד -‬

12
00:01:35,920 --> 00:01:38,600
{\an8}‫בפעם הראשונה שפגשתי את מוצ'ימה,‬

13
00:01:39,160 --> 00:01:44,600
‫היא קפצה בקלות אל הענפים האלה,‬
‫בגובה עשרה או 12 מטר,‬

14
00:01:45,200 --> 00:01:47,160
‫והתמקמה‬

15
00:01:47,880 --> 00:01:49,000
‫באופן מאוד מכוון.‬

16
00:01:52,120 --> 00:01:54,080
‫לא היה לי מושג מה היא עושה.‬

17
00:02:05,280 --> 00:02:07,560
‫ואז קרה משהו יוצא דופן.‬

18
00:02:26,280 --> 00:02:30,440
‫אף פעם לא ראיתי‬
‫נמר מסתכן ככה כדי לתפוס טרף.‬

19
00:02:39,200 --> 00:02:42,880
‫אבל זמן קצר אחר כך היא גילתה את הסיבה לכך.‬

20
00:02:57,200 --> 00:03:02,520
‫כשזכיתי להציץ למאורה‬
‫ולראות את הגורים הקטנטנים האלה,‬

21
00:03:02,520 --> 00:03:05,800
‫התחלתי להבין עד כמה הם פגיעים.‬

22
00:03:15,840 --> 00:03:18,440
‫השנתיים הראשונות מסוכנות מאוד,‬

23
00:03:19,600 --> 00:03:23,680
‫ולכן פחות מחצי מהגורים מגיעים לבגרות.‬

24
00:03:31,280 --> 00:03:34,000
‫לא היה לי מושג לאן הסיפור הזה ילך.‬

25
00:03:35,400 --> 00:03:38,800
‫אבל ידעתי שאם אעקוב אחר המשפחה הזאת,‬

26
00:03:38,800 --> 00:03:43,200
‫אפתח חלון לעולם של נמרים‬
‫שאיש מעולם לא ראה.‬

27
00:04:19,720 --> 00:04:24,360
‫- לחיות עם נמרים -‬

28
00:04:41,680 --> 00:04:44,160
‫לצלם גורי נמרים זה תמיד דבר מאתגר,‬

29
00:04:45,240 --> 00:04:47,880
‫כי אימא טובה תשמור עליהם חבויים לחלוטין‬

30
00:04:49,280 --> 00:04:50,880
‫ולא תיתן לעולם להכיר אותם.‬

31
00:05:00,400 --> 00:05:01,920
‫כשהגורים מתבגרים,‬

32
00:05:02,880 --> 00:05:05,680
‫הם יחסית ערניים לעולם.‬

33
00:05:06,560 --> 00:05:10,680
‫אבל הם לא ילכו מעבר לגבולות המאורה.‬

34
00:05:36,760 --> 00:05:38,880
‫רק אחרי כשלושה חודשים‬

35
00:05:39,520 --> 00:05:42,480
‫הגורים מתחילים לחקור מחוץ למאורה.‬

36
00:05:44,720 --> 00:05:49,280
‫זה הזמן בו מתגלה האופי האמיתי שלהם.‬

37
00:05:50,160 --> 00:05:52,120
‫וזה זמן טוב לתת להם שמות.‬

38
00:06:01,720 --> 00:06:04,080
{\an8}‫הפירוש של "קוטג'ירה" הוא "הביישנית".‬

39
00:06:05,400 --> 00:06:07,280
{\an8}‫והיא הייתה דומה לאימא שלה.‬

40
00:06:07,280 --> 00:06:11,240
‫- מוצ'ימה‬
‫"האמיצה" -‬

41
00:06:13,320 --> 00:06:15,720
‫לא רק במראה, אלא גם באופי.‬

42
00:06:32,200 --> 00:06:36,880
‫אפשר היה לצפות בה‬
‫ולראות אותה מנסה להבין את העולם סביבה.‬

43
00:06:46,320 --> 00:06:49,520
‫עיניה הקרינו אינטליגנציה אמיתית.‬

44
00:06:54,800 --> 00:07:00,040
‫לבן שלה קראתי דקונגה,‬
‫שם שפירושו "זה שרוצה כוח".‬

45
00:07:01,960 --> 00:07:04,240
‫הוא היה ההפך הגמור מאחותו.‬

46
00:07:06,800 --> 00:07:09,040
‫הוא היה הרבה יותר יהיר.‬

47
00:07:12,720 --> 00:07:14,920
‫הרבה יותר מגושם.‬

48
00:07:24,800 --> 00:07:29,720
‫אם אתה רוצה לשרוד בטבע,‬
‫זהירות היא לא דבר שאתה יכול לזלזל בו.‬

49
00:07:31,520 --> 00:07:33,360
‫זה מקום מסוכן לגדול בו.‬

50
00:08:12,880 --> 00:08:17,280
‫צילום נמרים זו משימה שדורשת‬
‫כמויות גדולות של מסירות ותשוקה.‬

51
00:08:20,360 --> 00:08:26,400
‫וידעתי שאם אני רוצה‬
‫להצליח לעקוב אחר המשפחה הזאת,‬

52
00:08:27,000 --> 00:08:29,080
‫אין סיכוי שאוכל לעשות זאת לבד.‬

53
00:08:33,120 --> 00:08:35,880
‫- סטיב -‬

54
00:08:40,200 --> 00:08:41,120
{\an8}‫- גרג -‬

55
00:08:41,120 --> 00:08:44,800
{\an8}‫בניתי צוות של אנשים מלאי מוטיבציה,‬

56
00:08:45,560 --> 00:08:51,000
‫שהיו מוכנים להקדיש מספר שנים מחייהם‬
‫למעקב אחר הנמרים האלה.‬

57
00:08:58,880 --> 00:09:00,240
‫גדלתי בעיר,‬

58
00:09:00,240 --> 00:09:05,000
‫וכשהגעתי לכאן לא ממש ידעתי‬
‫איך להתמודד עם הבוש.‬

59
00:09:05,000 --> 00:09:06,000
‫- סיטסל -‬

60
00:09:07,600 --> 00:09:09,760
‫אימא שלי, במיוחד, לא שמחה.‬

61
00:09:09,760 --> 00:09:14,200
‫היא חשבה שאחת מחיות הבר,‬
‫מהטורפים, תתפוס אותי.‬

62
00:09:25,920 --> 00:09:27,840
‫לא היה לי מושג שאגיע לכאן.‬

63
00:09:27,840 --> 00:09:29,760
‫- נואה -‬

64
00:09:29,760 --> 00:09:34,120
‫והיה לי ניסיון מינימלי בצילום ובבוש.‬

65
00:09:37,600 --> 00:09:42,080
‫אז נזרקתי למים העמוקים,‬
‫והייתי צריך להוכיח את עצמי.‬

66
00:09:47,600 --> 00:09:50,840
‫כן, אז מוצ'ימה הסתירה את הגורים שלה‬
‫בתחנה מרכזית נמרים,‬

67
00:09:50,840 --> 00:09:53,640
‫והיא הולכת מזרחה לכיוון קו העצים מונגוס.‬

68
00:09:53,640 --> 00:09:55,160
‫נראה שהיא צדה.‬

69
00:10:12,000 --> 00:10:14,160
‫אפשר לראות את הריכוז שלה.‬

70
00:10:15,680 --> 00:10:17,480
‫יש לה דבר אחד בראש.‬

71
00:10:18,520 --> 00:10:20,400
‫היא כאן כדי להביא אוכל לשולחן.‬

72
00:10:29,600 --> 00:10:31,080
‫כי אם את נכשלת,‬

73
00:10:32,120 --> 00:10:35,760
‫את עלולה לעבור שלושה ימים‬
‫בלי להאכיל את הילדים שלך,‬

74
00:10:35,760 --> 00:10:37,680
‫וזה מתחיל להיות מסוכן.‬

75
00:10:41,080 --> 00:10:43,680
‫כל מהלך שלהם מכוון מאוד,‬

76
00:10:44,240 --> 00:10:47,640
‫ואפשר לראות את תהליך המחשבה יוצא לפועל.‬

77
00:10:51,360 --> 00:10:53,240
‫כשהציד מתרחש...‬

78
00:10:56,600 --> 00:11:02,360
‫האינטליגנציה הזאת,‬
‫יחד עם יכולתו להישאר נסתר,‬

79
00:11:02,360 --> 00:11:04,400
‫הם מה שמגדיר נמר.‬

80
00:11:14,000 --> 00:11:18,600
‫מדהים עד כמה הנמר יכול להתקרב‬

81
00:11:19,400 --> 00:11:22,480
‫ועד כמה הטרף שלו לחלוטין לא מודע לכך.‬

82
00:11:27,280 --> 00:11:30,840
‫ראיתי את מוצ'ימה אורבת לטרף‬
‫ממרחק של מטרים ספורים,‬

83
00:11:30,840 --> 00:11:37,120
‫ומבלה עד שעה בעמדה הזאת‬
‫לפני שהיא מזנקת עליו.‬

84
00:11:54,000 --> 00:11:57,320
‫צייד מנוסה יכול לחנוק את הטרף שלו‬

85
00:11:57,800 --> 00:12:00,680
‫באמצעות נשיכה מעל הפה והאף שלו‬

86
00:12:00,680 --> 00:12:04,000
‫כדי למנוע כל רעש‬
‫שעלול להקפיץ טורפים אחרים.‬

87
00:12:05,280 --> 00:12:09,400
‫ככל שנמר מסוגל להרוג יותר בשקט,‬
‫כך הוא מצליח יותר.‬

88
00:12:27,960 --> 00:12:32,520
‫נמרים יכולים להעלות את הגוויה לעץ‬
‫כדי להרחיק אותה מאוכלי נבלות,‬

89
00:12:32,520 --> 00:12:37,880
‫אבל אימא עם גורים צעירים מאוד‬
‫לעיתים קרובות תחביא אותה על הקרקע.‬

90
00:12:51,840 --> 00:12:53,800
‫כשמוצ'ימה קראה לגורים,‬

91
00:12:55,600 --> 00:12:58,360
‫קוטג'ירה, בהתאם לאופיה, הגיבה מייד.‬

92
00:13:04,640 --> 00:13:06,600
‫אבל לא היה שום זכר לדקונגה.‬

93
00:13:08,560 --> 00:13:12,040
‫ברור שהוא שיחק‬
‫הרחק מהמקום בו הוא אמור היה להיות.‬

94
00:13:14,320 --> 00:13:19,880
‫ומתיחת הגבולות בסביבות כאלה‬
‫עלולה להיות קטלנית.‬

95
00:13:22,680 --> 00:13:26,560
‫מוצ'ימה הייתה צריכה לקרוא מספר פעמים‬
‫לפני שקיבלה תשובה.‬

96
00:13:34,200 --> 00:13:35,520
‫לא ממש היה אכפת לו.‬

97
00:13:39,280 --> 00:13:41,200
‫הוא מרגיש שהוא כבר האחראי.‬

98
00:13:51,760 --> 00:13:55,160
‫הגוויה מספקת לגורים הזדמנות ללמוד.‬

99
00:13:58,480 --> 00:14:01,840
‫ומתקיים מעין טקס קומי מאוד,‬

100
00:14:04,480 --> 00:14:07,920
‫בו הם כמעט משחזרים בראשם את הציד.‬

101
00:14:17,200 --> 00:14:20,960
‫זה חיוני, כי זה מצית את צימאון הדם שלהם,‬

102
00:14:21,480 --> 00:14:26,200
‫וזה שלב חשוב בהפיכתם לציידים עצמאיים.‬

103
00:14:43,240 --> 00:14:47,360
‫עכשיו כשהגורים שבעים, שמנים ושמחים,‬

104
00:14:48,040 --> 00:14:51,160
‫מוצ'ימה צריכה ללכת לשמור על הטריטוריה שלה,‬

105
00:14:53,000 --> 00:14:57,080
‫ששטחה כ-20 קמ"ר.‬

106
00:15:02,600 --> 00:15:06,200
‫כדי לעשות זאת, היא צריכה לסייר בגבולותיה,‬

107
00:15:07,240 --> 00:15:09,200
‫תוך כדי שהיא מסמנת את השטח בריחה.‬

108
00:15:35,840 --> 00:15:38,120
‫לעקוב אחריה זה אתגר עצום.‬

109
00:15:38,120 --> 00:15:41,840
‫היא יכולה ללכת במשך שבע-שמונה שעות ברצף.‬

110
00:15:49,520 --> 00:15:52,800
‫הגוף שלך נמצא בלחץ כשאתה מנסה לעמוד בקצב.‬

111
00:15:58,760 --> 00:16:03,080
‫במהלך הזמן הזה לפעמים אנחנו שוכחים לאכול,‬
‫כי אנחנו לא רוצים לאבד אותה.‬

112
00:16:10,080 --> 00:16:14,000
‫סימון הריח נותן לנמרות אחרות לדעת‬

113
00:16:14,000 --> 00:16:17,480
‫שזה השטח שלה ושישמרו מרחק.‬

114
00:16:20,000 --> 00:16:24,680
‫אבל זה לא מרתיע זכרים נוודים‬
‫מלהיכנס לטריטוריה שלה.‬

115
00:16:41,280 --> 00:16:44,360
‫הרוצחים הכי גדולים של גורי נמרים‬
‫הם נמרים אחרים.‬

116
00:16:44,880 --> 00:16:49,520
‫והזכר הנודד הזה‬
‫היווה איום על קוטג'ירה ודקונגה.‬

117
00:16:55,520 --> 00:17:01,280
‫הם יהרגו את הגורים בכוונה,‬
‫כדי להכניס את הנקבה שוב למצב של ייחום,‬

118
00:17:01,840 --> 00:17:03,440
‫ואז הם יוכלו להזדווג איתה.‬

119
00:17:13,760 --> 00:17:16,480
‫הדבר היחיד שעלול לעמוד בדרכו...‬

120
00:17:18,600 --> 00:17:19,560
{\an8}‫הוא מוקניו...‬

121
00:17:19,560 --> 00:17:22,760
{\an8}‫- מוקניו‬
‫"הגדול" -‬

122
00:17:22,760 --> 00:17:26,000
{\an8}‫הזכר הדומיננטי באזור ואביהם של הגורים.‬

123
00:17:34,360 --> 00:17:37,600
‫ברגע שמוקניו קלט את ריחו של הפולש,‬

124
00:17:37,600 --> 00:17:40,160
‫הוא מייד התחיל לחפש אותו.‬

125
00:18:16,160 --> 00:18:21,760
‫לא עבר זמן רב עד שמוקניו‬
‫הגיע לזכר המעט חיוור.‬

126
00:18:51,440 --> 00:18:56,040
‫אז הייתה לנו סיטואציה‬
‫שבה שני הזכרים האלה בחנו אחד את השני.‬

127
00:18:58,400 --> 00:19:01,400
‫המתח גבר וגבר.‬

128
00:19:09,480 --> 00:19:14,280
‫בסופו של דבר הגיע הרגע‬
‫בו שני הזכרים האלה היו צריכים לריב.‬

129
00:19:20,320 --> 00:19:23,800
‫זה קרה באזור מלא בסבך שיחים,‬
‫שלא יכולנו לראות.‬

130
00:19:33,400 --> 00:19:34,640
‫הרבה היה מונח על הכף.‬

131
00:19:35,480 --> 00:19:38,880
‫זה היה קרב שבסופו של דבר יקבע‬

132
00:19:38,880 --> 00:19:42,320
‫אם קוטג'ירה ודקונגה יחיו או ימותו.‬

133
00:19:55,520 --> 00:19:58,000
‫הראשון שהופיע היה הפולש הצעיר.‬

134
00:20:01,280 --> 00:20:03,160
‫אבל לא היה סימן למוקניו.‬

135
00:20:08,880 --> 00:20:11,680
‫אי הוודאות הייתה נוראית.‬

136
00:20:27,720 --> 00:20:31,120
‫בסופו של דבר הוא הופיע, חבוט למדי.‬

137
00:20:40,680 --> 00:20:44,320
‫אבל מכיוון שהזכר הנווד התחיל לעזוב,‬

138
00:20:46,200 --> 00:20:47,760
‫ברור שמוקניו היה המנצח.‬

139
00:20:54,240 --> 00:21:00,080
‫כולנו נשמנו לרווחה‬
‫כשידענו שהמשפחה של מוצ'ימה בטוחה‬

140
00:21:01,680 --> 00:21:05,280
‫ושאנחנו יכולים להמשיך בסיפור שלהם.‬

141
00:21:27,080 --> 00:21:32,440
‫היו ימות ושבועות שלמים בהם‬
‫אין לך אינטראקציה עם אף אדם.‬

142
00:21:36,200 --> 00:21:39,200
‫אז חשוב שיהיה לך נוח עם המחשבות שלך.‬

143
00:21:58,400 --> 00:22:00,400
‫תמיד הייתי אדם מופנם,‬

144
00:22:00,400 --> 00:22:05,160
‫ואני מניח שהשהות כאן בשקט ובשלווה‬

145
00:22:05,160 --> 00:22:07,480
‫התאימה לאופי שלי.‬

146
00:22:25,680 --> 00:22:28,480
‫כשישנים בחוץ בלילה, צריך להיות ערניים.‬

147
00:22:29,000 --> 00:22:33,080
‫תמיד יש סיכוי‬
‫שיעברו באזור נחשים, עקרבים ואריות.‬

148
00:22:36,000 --> 00:22:39,280
‫אבל אתה גם שוכב תחת שמיכת כוכבים...‬

149
00:22:41,880 --> 00:22:45,000
‫דבר שבימינו לאנשים לא ממש יוצא לחוות.‬

150
00:23:05,920 --> 00:23:12,240
‫- כעבור שישה חודשים... -‬

151
00:23:27,200 --> 00:23:30,880
‫כשאתה מתעורר, אתה מטמיע את עצמך בסביבה.‬

152
00:23:32,080 --> 00:23:33,520
‫כשאתה מתצפת,‬

153
00:23:33,520 --> 00:23:37,040
‫אתה לא מחפש רק נמרים על עצים או בהליכה.‬

154
00:23:37,040 --> 00:23:42,720
‫אתה מסתכל גם על חיות בר אחרות באזור‬
‫כדי לראות אם הן רגועות או דרוכות.‬

155
00:23:42,720 --> 00:23:46,840
‫גם זה נותן לך סימן‬
‫אם יש או אין נמר בסביבה.‬

156
00:24:10,720 --> 00:24:14,560
‫רבותיי, יש עקבות של נמרה בדרך‬

157
00:24:14,560 --> 00:24:16,440
‫שמובילה ליער פנגולין.‬

158
00:24:17,840 --> 00:24:19,920
‫הן נראות טריות. אני אעקוב אחריהן.‬

159
00:24:29,080 --> 00:24:32,160
‫אתה צריך להפוך לנמר‬
‫ולחשוב כמו נמר, להתנהג כמו נמר.‬

160
00:24:32,680 --> 00:24:34,560
‫זה המפתח כדי למצוא אותם.‬

161
00:24:36,160 --> 00:24:39,600
‫זה מגיע עם הזמן ועם העבודה היום יומית.‬

162
00:25:00,520 --> 00:25:03,520
‫כן, אז הצלחתי לאתר את מוצ'ימה.‬

163
00:25:03,520 --> 00:25:07,840
‫היא עם קוטג'ירה,‬
‫והן מתקדמות לכיוון מעבר מנגוסטין.‬

164
00:25:28,080 --> 00:25:31,480
‫כשגור נמר מגיע לגיל שנה בערך,‬

165
00:25:31,480 --> 00:25:35,960
‫אינסטינקט הציד שלו מתחיל ממש להתחדד.‬

166
00:25:37,120 --> 00:25:43,440
‫בשלב הזה מוצ'ימה כבר לקחה איתה את קוטג'ירה‬
‫לכמה מסעות ציד‬

167
00:25:43,440 --> 00:25:45,760
‫כדי שתוכל לצפות וללמוד.‬

168
00:26:04,840 --> 00:26:08,280
‫יש פעם שבה קוטג'ירה צופה באימא צדה.‬

169
00:26:11,080 --> 00:26:12,880
‫ואימא במצב מארב מלא.‬

170
00:26:13,680 --> 00:26:15,880
‫היא נעה בחמקנות, לא רוצה שיראו אותה.‬

171
00:26:53,400 --> 00:26:57,880
‫ואז פתאום קוטג'ירה מגיעה‬
‫כי היא רוצה חיבוק מאימא שלה.‬

172
00:27:01,800 --> 00:27:05,120
‫צריך לתת לילדים שלך תשומת לב,‬
‫אבל לא בעבודה.‬

173
00:27:16,840 --> 00:27:19,080
‫הכוונות של קוטג'ירה טובות,‬

174
00:27:19,080 --> 00:27:22,560
‫אבל עדיין אין לה את המיומנות, את הניסיון.‬

175
00:27:24,440 --> 00:27:26,920
‫אבל לפחות היא מוכנה ללמוד.‬

176
00:27:34,400 --> 00:27:36,800
‫דקונגה היה שונה לחלוטין מאחותו.‬

177
00:27:37,440 --> 00:27:41,400
‫לא הייתה לו יכולת המיקוד‬
‫כדי לרצות ללמוד ממישהו.‬

178
00:27:43,120 --> 00:27:44,960
‫אפשר לומר שהוא היה במשימה משלו.‬

179
00:27:54,440 --> 00:27:56,720
‫הוא כל הזמן הסתבך בצרות.‬

180
00:28:14,680 --> 00:28:16,280
‫מבין שני הגורים של מוצ'ימה,‬

181
00:28:17,160 --> 00:28:20,600
‫תמיד היה חשש שדקונגה לא ישרוד.‬

182
00:28:26,480 --> 00:28:29,960
‫הייתה תקופה אחת מסוימת‬
‫בה הוא נעדר למשך מספר ימים.‬

183
00:28:30,520 --> 00:28:33,640
‫זה היה חריג.‬
‫לא מצאנו אותו. לא ידענו איפה הוא.‬

184
00:28:34,280 --> 00:28:39,840
‫לנמר בשלב הזה בחייו‬
‫קל מאוד להיהרג על ידי טורפים.‬

185
00:28:46,480 --> 00:28:50,920
‫כן, אני ליד קו העצים ולווט עכשיו,‬
‫ואין זכר לדקונגה.‬

186
00:28:52,280 --> 00:28:56,600
‫יש משפחת צ'יטות באזור,‬
‫אז כנראה שאבלה איתם זמן מה.‬

187
00:28:59,520 --> 00:29:02,600
‫זאת הייתה אימא עם שני בנים כמעט בוגרים.‬

188
00:29:08,320 --> 00:29:10,040
‫הם הצליחו להרוג אימפלה.‬

189
00:29:18,600 --> 00:29:20,280
‫צפיתי בהם אוכלים קצת.‬

190
00:29:23,600 --> 00:29:26,200
‫ואז את מי אני רואה?‬

191
00:29:27,440 --> 00:29:28,400
‫דקונגה.‬

192
00:29:31,000 --> 00:29:35,280
‫הכיוון שלו הוא‬
‫לעבר גוויית האימפלה עם משפחת הצ'יטות.‬

193
00:29:40,600 --> 00:29:43,240
‫והוא מתקרב.‬

194
00:29:44,280 --> 00:29:47,360
‫רק הוא ינסה לקחת בעלות על האימפלה הזאת,‬

195
00:29:47,960 --> 00:29:51,640
‫כילד קטן, משלוש צ'יטות גדולות.‬

196
00:29:57,000 --> 00:30:00,160
‫זה מתאר בצורה מושלמת את האופי של דקונגה.‬

197
00:30:41,160 --> 00:30:44,360
‫מעולם לא שמעתי על נמר שצ'יטה רודפת אחריו.‬

198
00:30:45,680 --> 00:30:48,960
‫ומעולם לא שמעתי על נמר שעולה על עץ דקל.‬

199
00:30:54,480 --> 00:30:58,120
‫אנחנו צופים בנמרים האלה‬
‫במשך שעות, ימים, ושבועות,‬

200
00:30:58,120 --> 00:30:59,640
‫והם לא עושים כלום.‬

201
00:31:00,280 --> 00:31:03,920
‫אבל מגיע היום האחד בו אתה חייב להיות חד.‬

202
00:31:13,280 --> 00:31:15,840
‫דקונגה בטח חשב שהתמזל מזלו‬

203
00:31:16,960 --> 00:31:19,000
‫כשהוא הריח חיה שמישהו אחר הרג.‬

204
00:31:21,600 --> 00:31:26,720
‫אז הוא נתן לאפו להוביל אותו,‬
‫רק כדי לגלות שזה היה מוקניו, אביו.‬

205
00:31:31,600 --> 00:31:34,800
‫אתה לא נדחף להרג של זכר דומיננטי.‬

206
00:31:41,800 --> 00:31:44,400
‫אבל הבטן של דקונגה הובילה אותו.‬

207
00:31:50,440 --> 00:31:53,040
‫העובדה שזה היה אביו לא ממש שינתה.‬

208
00:31:59,800 --> 00:32:01,880
‫הוא שיחק באש.‬

209
00:32:46,880 --> 00:32:49,240
‫בכל פעם שדקונגה נכשל,‬

210
00:32:49,240 --> 00:32:52,240
‫חשבתי שהוא יתעשת ויוותר.‬

211
00:32:55,960 --> 00:32:59,280
‫אבל אין בו שום תחושת סכנה,‬
‫והוא פשוט המשיך.‬

212
00:33:14,800 --> 00:33:16,800
‫באופן מדהים, התעוזה שלו השתלמה.‬

213
00:33:22,680 --> 00:33:25,960
‫לרגע לא הייתי מצפה שהמצב הזה יסתיים ככה,‬

214
00:33:26,520 --> 00:33:30,080
‫ואני לא בטוח למה מוקניו נסוג.‬

215
00:33:43,960 --> 00:33:49,280
‫אולי הייתה שם הכרה מצד אביו,‬
‫שזה יכול להיות דבר מדהים.‬

216
00:33:54,480 --> 00:33:57,400
‫זו עדות אמיתית לאופיו של דקונגה.‬

217
00:33:59,640 --> 00:34:05,760
‫ורגעים כאלה מראים צד אחר של הנמרים,‬

218
00:34:05,760 --> 00:34:07,760
‫שמעולם לא ראינו קודם לכן.‬

219
00:34:25,600 --> 00:34:28,760
‫בסופו של דבר, המשפחה התאחדה.‬

220
00:34:42,840 --> 00:34:45,840
‫החיבור ברגע הזה מדהים.‬

221
00:34:46,640 --> 00:34:49,320
‫יש הרבה שובבות, הרבה קפיצות.‬

222
00:35:06,800 --> 00:35:09,600
‫ובמקרה של דקונגה, חוצפה, למעשה.‬

223
00:35:22,280 --> 00:35:25,400
‫רגעי ההנאה האלה הלכו והתמעטו.‬

224
00:35:26,640 --> 00:35:32,520
‫הם בהחלט מתקרבים לזמן‬
‫בו הם יהיו עצמאיים יותר...‬

225
00:35:35,040 --> 00:35:37,000
‫שזה דבר בלתי נמנע עבור נמר.‬

226
00:35:46,440 --> 00:35:47,320
‫נואה?‬

227
00:35:48,440 --> 00:35:49,520
‫כן, גרג, דבר.‬

228
00:35:51,000 --> 00:35:53,880
‫שקט אצלי. לא מצאתי אף סימן,‬

229
00:35:53,880 --> 00:35:57,160
‫אז אני חושב שאלך למחנה להתרענן.‬

230
00:35:59,440 --> 00:36:04,120
‫קיבלתי, גרג. שקט מאוד גם אצלי,‬
‫אז אגיע קצת אחריך.‬

231
00:36:05,760 --> 00:36:07,360
‫נתראה במחנה.‬

232
00:36:08,800 --> 00:36:13,240
‫לשבת במכונית במשך שבוע,‬
‫בלי לזוז, זה לא אידיאלי.‬

233
00:36:13,840 --> 00:36:17,080
‫אז להגיע למחנה, לעשות קצת ספורט,‬

234
00:36:17,080 --> 00:36:18,520
‫להתגלח, אתה יודע,‬

235
00:36:18,520 --> 00:36:21,360
‫רק לטפל קצת בעצמך זה חשוב.‬

236
00:36:21,360 --> 00:36:23,800
{\an8}‫- האנה -‬

237
00:36:23,800 --> 00:36:27,200
{\an8}‫הצוות הפך להיות כמו משפחה מורחבת.‬

238
00:36:27,840 --> 00:36:30,640
‫בלי רמה כזאת של דינמיקה קבוצתית,‬

239
00:36:30,640 --> 00:36:34,000
‫כל המבצע הזה פשוט לא היה אפשרי.‬

240
00:36:49,040 --> 00:36:51,760
‫להרבה מאיתנו יש את המחלה‬
‫שכשאנחנו שבים למחנה,‬

241
00:36:51,760 --> 00:36:55,760
‫אנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים‬
‫את כל האקשן בבוש.‬

242
00:36:57,440 --> 00:36:59,640
‫אז אתה מנסה לעשות כמה שיותר במחנה,‬

243
00:36:59,640 --> 00:37:02,480
‫אבל גם משתדל כמה שיותר לחזור לשטח.‬

244
00:37:16,880 --> 00:37:20,560
‫- כעבור חצי שנה... -‬

245
00:37:22,200 --> 00:37:25,840
‫כשהאוקוונגו בשיא החום,‬
‫רוחות נושבות על פני האדמה‬

246
00:37:26,640 --> 00:37:29,160
‫וסופות הרעמים מתחילות להיבנות.‬

247
00:37:37,040 --> 00:37:41,160
‫אבל כשהיא סוף סוף מתחילה, יורד גשם חזק.‬

248
00:37:50,160 --> 00:37:52,640
‫נראה שהכול חוגג את הגעתו.‬

249
00:37:54,720 --> 00:37:59,720
‫זאת הקלה מהחום הבלתי פוסק‬
‫והבטחה לזמנים קלים יותר...‬

250
00:38:01,880 --> 00:38:05,640
‫בהם חיים מוזרמים אל הסביבה.‬

251
00:38:34,320 --> 00:38:37,760
‫כמעט כולם יולדים בעונה הזאת.‬

252
00:38:57,400 --> 00:39:01,720
‫אין זמן טוב יותר‬
‫עבור גורי נמרים בני 18 חודשים...‬

253
00:39:04,880 --> 00:39:08,320
‫להכיר את מה שיהיה הטרף שלהם בעתיד.‬

254
00:39:17,240 --> 00:39:18,840
‫אני עוקב אחרי קוטג'ירה.‬

255
00:39:18,840 --> 00:39:21,600
‫אנחנו קרובים לקו העצים מונגוס כרגע.‬

256
00:39:22,160 --> 00:39:24,200
‫היא שוכבת לנוח.‬

257
00:39:30,400 --> 00:39:32,720
‫היא הייתה בבוש במשך כמה שעות,‬

258
00:39:34,480 --> 00:39:38,880
‫ואז קבוצה גדולה של בבונים‬
‫התחילה להגיע לאזור.‬

259
00:39:42,160 --> 00:39:46,600
‫וקוטג'ירה אולי חשבה,‬
‫"אולי אוכל לתפוס את אחד הצעירים".‬

260
00:39:48,880 --> 00:39:51,520
‫והיא נשארה בבוש הזה יותר מדי זמן.‬

261
00:40:10,080 --> 00:40:12,320
‫הקיפו אותה בבונים זכרים גדולים,‬

262
00:40:13,880 --> 00:40:19,280
‫בעלי שיניים מאסיביות וחזקות‬
‫שבנויות כדי לגרום נזק.‬

263
00:40:31,800 --> 00:40:33,160
‫היא הייתה בצרות גדולות.‬

264
00:41:13,880 --> 00:41:17,200
‫אני לא חושב שהיא אי פעם רצה כל כך מהר.‬

265
00:41:18,480 --> 00:41:23,080
‫אבל היא הבינה‬
‫שהמצב יכול להשתנות שם מהר מאוד.‬

266
00:41:44,960 --> 00:41:48,520
‫במהלך התקופה של הפרויקט הזה‬
‫בילינו עם הנמרים יותר זמן‬

267
00:41:48,520 --> 00:41:51,600
‫מאשר עם כל יצור אחר בפלנטה.‬

268
00:41:53,080 --> 00:41:59,800
‫היה מדהים להיכנס‬
‫למשפחה הכל כך חמקנית וחשאית הזו,‬

269
00:42:00,680 --> 00:42:02,600
‫לתוך הסודות הכמוסים שלהם.‬

270
00:42:06,280 --> 00:42:09,240
‫אתה ממש מתחבר רגשית לחתולים האלה,‬

271
00:42:09,240 --> 00:42:12,120
‫כי אתה נמצא איתם כל שבוע וכל יום,‬

272
00:42:12,120 --> 00:42:15,040
‫ומגיע שלב שבו אתה מתחיל לעודד אותם.‬

273
00:42:18,760 --> 00:42:20,480
‫אתה צוחק איתם ובוכה איתם,‬

274
00:42:20,480 --> 00:42:25,040
‫ויש רגעים שאתה חושב לעצמך,‬
‫"אני באמת אוהב את החתול הזה."‬

275
00:42:26,360 --> 00:42:29,760
‫אבל אתה צריך להיות מסוגל לקבוע גבולות.‬

276
00:42:30,280 --> 00:42:34,440
‫והעניין הוא לתת להם‬
‫לחיות את החיים שלהם כנמרים‬

277
00:42:35,560 --> 00:42:37,360
‫ולהישאר בגדר צופה.‬

278
00:42:57,800 --> 00:43:01,200
‫היה בלתי נמנע שמוצ'ימה תרצה להזדווג שוב.‬

279
00:43:04,560 --> 00:43:06,800
‫וכשהגורים היו בני שנתיים...‬

280
00:43:11,880 --> 00:43:13,360
‫היא נכנסה לייחום.‬

281
00:43:30,120 --> 00:43:32,800
‫היא רצתה לזכות בתשומת ליבו של מוקניו,‬

282
00:43:33,720 --> 00:43:37,800
‫והתחילה להשאיר את הריח שלה‬
‫בכל רחבי הטריטוריה שלה.‬

283
00:43:48,520 --> 00:43:50,440
‫כששני נמרים מתייחדים,‬

284
00:43:51,360 --> 00:43:52,720
‫זה רומן אינטנסיבי.‬

285
00:43:54,320 --> 00:43:58,280
‫הם יזדווגו מאות פעמים‬
‫לאורך ארבעה או חמישה ימים.‬

286
00:44:06,280 --> 00:44:13,280
‫בדרך כלל הנקבה היא זאת‬
‫שמעודדת את התנהגות ההזדווגות.‬

287
00:44:25,200 --> 00:44:26,600
‫היא תפלרטט איתו...‬

288
00:44:29,640 --> 00:44:32,400
‫ותרעיף עליו אהבה ותשומת לב.‬

289
00:44:45,200 --> 00:44:49,320
‫אחרי שלושה ימים של הזדווגות, הזכר עייף.‬

290
00:44:49,320 --> 00:44:51,280
‫הוא מותש. הוא סחוט.‬

291
00:45:06,280 --> 00:45:08,200
‫והיא עדיין רוצה לוודא‬

292
00:45:08,200 --> 00:45:11,240
‫שההזדווגות הזאת תצליח.‬

293
00:45:18,880 --> 00:45:24,400
‫היא רק מנסה להבטיח‬
‫שהוא ידע שאלה יהיו הגורים שלו.‬

294
00:45:54,440 --> 00:45:58,080
‫אחרי ההזדווגות,‬
‫מוצ'ימה מצפה למשפחה החדשה שלה.‬

295
00:46:01,080 --> 00:46:07,000
‫וקוטג'ירה ודקונגה מהווים סכנה אמיתית‬
‫לגוריה שטרם נולדו.‬

296
00:46:14,400 --> 00:46:17,760
‫למוצ'ימה יש עכשיו רק שלושה חודשים‬

297
00:46:18,920 --> 00:46:23,160
‫לסלק את שניהם לפני שתגיע משפחתה החדשה.‬

298
00:46:27,000 --> 00:46:28,560
‫השעון מתקתק.‬

299
00:46:35,360 --> 00:46:38,160
‫קוטג'ירה הראתה סימני התקדמות גדולים,‬

300
00:46:38,920 --> 00:46:42,920
‫אבל עדיין לא הצליחה להרוג לראשונה.‬

301
00:46:46,080 --> 00:46:50,080
‫דקונגה, מצד שני, עדיין עשה טעויות גדולות.‬

302
00:46:52,880 --> 00:46:55,240
‫והוא היווה דאגה משמעותית.‬

303
00:47:01,640 --> 00:47:03,880
‫מוצ'ימה ידעה שהוא צריך עזרה.‬

304
00:47:09,000 --> 00:47:13,640
‫וכאימא טובה, היא הראתה לו באופן מכוון‬
‫איפה למצוא את הטרף שלו.‬

305
00:47:26,960 --> 00:47:31,320
‫ברור שמוצ'ימה ידעה‬
‫שיש גורי חזיר יבלות בתוך החור הזה,‬

306
00:47:31,320 --> 00:47:35,400
‫והיא העניקה לבנה הזדמנות מושלמת.‬

307
00:47:37,200 --> 00:47:40,120
‫יש תהליך מחשבה. שום דבר לא אינסטינקטיבי.‬

308
00:47:42,200 --> 00:47:45,040
‫היה מדהים להיות עדים להתנהגות כזאת.‬

309
00:47:56,200 --> 00:47:59,040
‫מה שהיא לא ציפתה זה שהאימא תהיה בבית.‬

310
00:48:00,760 --> 00:48:03,960
‫עימות מול חזיר יבלות בוגר בתוך חור‬
‫הוא כמעט בלתי אפשרי.‬

311
00:48:05,880 --> 00:48:08,640
‫הניבים החדים שלהם יקרעו אותם לגזרים.‬

312
00:48:22,600 --> 00:48:26,000
‫קוטג'ירה צפתה בדקונגה ובמוצ'ימה,‬

313
00:48:26,800 --> 00:48:28,560
‫ולמדה מהטעויות שלהם.‬

314
00:48:29,280 --> 00:48:31,840
‫הם נלחמו בקרב בו לעולם לא יוכלו לנצח.‬

315
00:48:56,680 --> 00:48:59,880
‫וכשבוע אחר כך,‬

316
00:48:59,880 --> 00:49:04,240
‫קוטג'ירה יושבת במרחק 25 מטר‬
‫ממאורה של חזירי יבלות.‬

317
00:49:05,320 --> 00:49:06,800
‫והיא מחכה.‬

318
00:49:10,400 --> 00:49:11,600
‫כשעה לאחר מכן,‬

319
00:49:12,120 --> 00:49:14,880
‫אני רואה‬
‫את חזירת היבלות האימא יוצאת מהמאורה.‬

320
00:49:52,400 --> 00:49:56,000
‫אחר כך הבנתי שהיא חישבה את כל זה‬

321
00:49:56,000 --> 00:49:59,000
‫מהרגע שעצרנו ליד מאורת חזירי היבלות הזאת.‬

322
00:49:59,840 --> 00:50:01,120
‫זה מדהים!‬

323
00:50:17,560 --> 00:50:21,760
{\an8}‫- כעבור חודשיים... -‬

324
00:50:48,320 --> 00:50:53,320
‫לא רק שהמיומנויות של קוטג'ירה התפתחו,‬
‫היא גם גדלה פיזית‬

325
00:50:54,360 --> 00:50:56,560
‫והגיעה לבגרות מינית.‬

326
00:51:00,240 --> 00:51:04,720
‫היא התחילה לסמן בריחה‬
‫בכל רחבי הטריטוריה של אימא שלה.‬

327
00:51:08,520 --> 00:51:10,920
‫זה ימשוך זכרים נוודים,‬

328
00:51:10,920 --> 00:51:14,520
‫והם יהוו איום אמיתי על גוריה של מוצ'ימה,‬
‫שטרם נולדו.‬

329
00:51:40,640 --> 00:51:44,560
‫למוצ'ימה לא נותרה ברירה‬
‫אלא לסלק את קוטג'ירה.‬

330
00:51:50,600 --> 00:51:53,760
‫היא קלטה את ריחה של קוטג'ירה מהר מאוד,‬

331
00:51:54,440 --> 00:51:56,280
‫ועלתה על השביל שלה.‬

332
00:52:04,880 --> 00:52:06,840
‫קוטג'ירה זיהתה את אימא שלה.‬

333
00:52:10,200 --> 00:52:16,320
‫אבל שפת הגוף שלה הייתה שונה.‬
‫הגישה שלה הייתה הרבה יותר רצינית וממוקדת.‬

334
00:52:43,600 --> 00:52:48,720
‫כשהסתיים הריב,‬
‫אפשר היה לזהות בלבול על פניה של קוטג'ירה.‬

335
00:52:51,880 --> 00:52:54,960
‫היא לא הבינה את התוקפנות.‬

336
00:53:00,400 --> 00:53:04,440
‫מוצ'ימה הדפה אותה יותר ויותר‬
‫לכיוון קצה הטריטוריה.‬

337
00:53:17,480 --> 00:53:20,560
‫כשקוטג'ירה הרגישה שלא נשאר יותר לאן ללכת‬

338
00:53:20,560 --> 00:53:25,120
‫ושהיא צריכה לדחוף בחזרה‬
‫ולנסות לשמור על השטח שלה,‬

339
00:53:26,160 --> 00:53:27,840
‫זה נתפס כאתגר.‬

340
00:54:04,360 --> 00:54:06,600
‫זה היה סוף מערכת היחסים הזאת.‬

341
00:54:10,360 --> 00:54:12,840
‫אימא ובת נאלצו ללכת כל אחת לדרכה.‬

342
00:54:19,000 --> 00:54:21,440
‫קשה להבין את זה במושגים של בני אדם.‬

343
00:54:22,400 --> 00:54:24,560
‫ההיפרדות שלנו מהצאצאים שלנו‬

344
00:54:25,920 --> 00:54:27,520
‫אף פעם לא כל כך פתאומית.‬

345
00:54:32,880 --> 00:54:36,920
‫לראות את זה בחייהם של נמרים זה אכזרי.‬

346
00:54:40,800 --> 00:54:44,000
‫אבל ככה עובד עולם הטבע.‬

347
00:54:45,200 --> 00:54:49,120
‫וקטוג'ירה נדחקה אל הלא נודע,‬

348
00:54:50,200 --> 00:54:51,960
‫ולא קיבלה הזמנה לחזור.‬

349
00:55:01,080 --> 00:55:04,280
‫כדי שמוצ'ימה תוכל להמליט בבטחה שגר חדש,‬

350
00:55:05,080 --> 00:55:07,840
‫היא הייתה צריכה ששני גוריה יעזבו את הבית,‬

351
00:55:08,720 --> 00:55:11,160
‫אבל דקונגה עדיין היה בסביבה.‬

352
00:55:34,880 --> 00:55:39,760
‫במקום לחשוב ולהשתמש במיומנויות‬
‫שאימו הנחילה לו,‬

353
00:55:39,760 --> 00:55:42,480
‫הוא היה מסתער לתוך סיטואציות,‬

354
00:55:43,880 --> 00:55:45,920
‫שזו לא הדרך בה נמר אמור לצוד.‬

355
00:56:26,800 --> 00:56:31,320
‫הוא נכשל באופן עצוב, פעם אחר פעם.‬

356
00:56:35,800 --> 00:56:37,120
‫דקונגה לא היה מוכן,‬

357
00:56:37,120 --> 00:56:40,800
‫ואם הוא היה נדחק החוצה עכשיו,‬
‫הוא לא היה שורד.‬

358
00:57:05,280 --> 00:57:08,960
‫יום אחד דקונגה מטפס למאורה של חזירי יבלות.‬

359
00:57:12,040 --> 00:57:15,640
‫כבר ראיתי בעבר את כל הנמרים‬
‫בודקים מאורות של חזירי בר...‬

360
00:57:17,680 --> 00:57:22,280
‫אבל מעולם לא ראיתי מישהו‬
‫שמנסה לתקוף את חזיר היבלות הכי גדול באזור,‬

361
00:57:24,480 --> 00:57:25,560
{\an8}‫סייברטות'.‬

362
00:58:08,320 --> 00:58:12,240
‫הוא לא מוכן לקבל כישלון,‬
‫אז הוא עוקב אחר חזיר היבלות הזה,‬

363
00:58:12,240 --> 00:58:13,600
‫והוא מנסה שוב...‬

364
00:58:42,480 --> 00:58:45,000
‫להרוג חזיר יבלות בוגר.‬

365
00:58:47,560 --> 00:58:49,120
‫הוא הוכיח שכולנו טעינו.‬

366
00:58:52,360 --> 00:58:54,000
‫כן, זה היה רגע מלא גאווה.‬

367
00:59:05,200 --> 00:59:09,040
‫הרג חזיר היבלות‬
‫ממש שינה את דפוס המחשבה של דקונגה,‬

368
00:59:10,920 --> 00:59:14,080
‫ועכשיו זה השפיע על אימו.‬

369
00:59:28,680 --> 00:59:33,360
‫מבחינה פיזית הוא היה דומיננטי עליה‬
‫והפך להיות איום,‬

370
00:59:33,360 --> 00:59:37,120
‫לא רק עליה, אלא גם על גוריה שטרם נולדו.‬

371
00:59:42,800 --> 00:59:46,080
‫אפשר היה לראות‬
‫את מערכת היחסים מתחילה להתפרק.‬

372
00:59:56,080 --> 00:59:59,840
‫בכל פעם שהם נפגשו, התוקפנות גברה.‬

373
01:00:26,480 --> 01:00:28,320
‫בסופו של דבר מוצ'ימה התפרצה.‬

374
01:01:10,800 --> 01:01:13,480
‫המשפחתיות והנחמדות נעלמו.‬

375
01:01:48,680 --> 01:01:51,440
‫הוא הפנה גב לטריטוריה של אימו‬

376
01:01:52,360 --> 01:01:55,120
‫והחליט ללכת לדרכו.‬

377
01:02:04,400 --> 01:02:07,680
‫מוצ'ימה עשתה כל מה שהייתה יכולה‬
‫עבור דקונגה.‬

378
01:02:10,880 --> 01:02:14,080
‫והוא יצא לעולם עם הסיכוי הכי טוב להצליח.‬

379
01:02:16,880 --> 01:02:18,840
‫היינו צריכים לראות אותו עוזב,‬

380
01:02:18,840 --> 01:02:21,880
‫ולא ידענו אם נראה אותו שוב.‬

381
01:02:28,320 --> 01:02:30,000
‫זה רגע חמוץ-מתוק.‬

382
01:02:30,680 --> 01:02:32,840
‫הרגשות שלך לא חשובים.‬

383
01:02:32,840 --> 01:02:37,480
‫הוא צריך לעזוב כדי להשיג טריטוריה משלו,‬
‫ויום אחד להקים משפחה משלו.‬

384
01:02:38,000 --> 01:02:40,560
{\an8}‫- האנה -‬

385
01:02:40,560 --> 01:02:44,200
{\an8}‫יש איזו תחושת גאווה שהוא הגיע עד כאן.‬

386
01:02:44,200 --> 01:02:46,840
‫הוא עבר את החלק הכי קשה במסע שלו.‬

387
01:02:55,040 --> 01:02:57,800
‫אתה יודע שהוא יצא לשטח ויצליח.‬

388
01:02:57,800 --> 01:03:02,200
‫הוא ילד גדול וחזק, וזה מנחם אותך.‬

389
01:03:07,520 --> 01:03:09,440
‫אחרי עזיבתו של דקונגה,‬

390
01:03:09,440 --> 01:03:13,240
‫נסגר החלון הייחודי הזה‬
‫לתוך חייה של משפחת נמרים.‬

391
01:03:32,080 --> 01:03:38,640
‫אני לא חושב שמישהו היה יכול להיות חלק מזה‬
‫בלי להשתנות בעקבות החוויות שחלקנו.‬

392
01:03:47,560 --> 01:03:50,880
‫השנתיים וחצי בהן‬
‫ביליתי עם הנמרים האלה וצילמתי אותם‬

393
01:03:50,880 --> 01:03:54,040
‫נתנו לי השקפה שונה על החיים שלנו.‬

394
01:04:00,640 --> 01:04:03,520
‫יש משהו טהור בחיים שהם חיים.‬

395
01:04:06,000 --> 01:04:08,360
‫אלה חיים מאוד מסודרים ולא מסובכים,‬

396
01:04:09,080 --> 01:04:13,440
‫ואני חושב שאם אצליח להיות יותר כזה בחיי...‬

397
01:04:15,520 --> 01:04:16,760
‫זה יהיה דבר טוב.‬

398
01:04:37,280 --> 01:04:40,400
‫כמה חודשים אחרי שהפסקנו לעקוב אחר מוצ'ימה,‬

399
01:04:42,360 --> 01:04:46,240
‫נואה התקשר אליי ואמר שהוא מצא אותה...‬

400
01:04:51,080 --> 01:04:53,720
‫מוטלת בקו היער, מתה.‬

401
01:05:13,600 --> 01:05:17,240
‫האירוניה בכך שיכולתי‬
‫לגעת בה רק אחרי שהיא מתה...‬

402
01:05:20,240 --> 01:05:22,080
‫הייתה איומה.‬

403
01:05:23,800 --> 01:05:28,080
‫זה היה אחד הרגעים הכי קשים‬
‫שנאלצתי להתמודד איתם.‬

404
01:05:30,840 --> 01:05:34,600
‫לראות חתולה שלמדתי להכיר וכל כך אהבתי...‬

405
01:05:37,000 --> 01:05:37,840
‫מתה.‬

406
01:05:44,280 --> 01:05:47,200
‫לעולם לא אדע בוודאות מה קרה לה.‬

407
01:05:48,600 --> 01:05:52,640
‫אבל החיים של החיות האלה מאוד חדים וקצרים.‬

408
01:05:54,360 --> 01:05:55,920
‫והחיים שלה היו יוצאי דופן.‬

409
01:05:56,800 --> 01:05:59,280
‫היה לנו מזל להיות עדים לחלק מהם.‬

410
01:06:08,320 --> 01:06:13,280
‫אחרי מותה של מוצ'ימה,‬
‫זה היה כאילו העולם שלנו התרוקן לחלוטין.‬

411
01:06:15,800 --> 01:06:18,560
‫לא היו עוד נמרים סביבנו.‬

412
01:06:23,200 --> 01:06:26,880
‫עד שגרג התקשר ואמר שהוא מצא את קוטג'ירה.‬

413
01:06:42,880 --> 01:06:45,240
‫היא הייתה בקצה של הטריטוריה של אימא שלה.‬

414
01:06:51,400 --> 01:06:56,160
‫הייתה התלהבות ברורה בקרב הצוות‬
‫מכך שהיא חזרה.‬

415
01:07:12,960 --> 01:07:16,440
‫היא התיישבה על הענפים הגבוהים של עץ.‬

416
01:07:28,360 --> 01:07:30,920
‫ראיתי שיש כמה אימפלות באזור.‬

417
01:07:35,320 --> 01:07:36,960
‫ואיפשהו בראש שלי,‬

418
01:07:36,960 --> 01:07:40,240
‫היה לי חשד שאם האימפלה תגיע אל מתחת לעץ,‬

419
01:07:40,240 --> 01:07:42,200
‫היא עשויה לנסות לצוד.‬

420
01:07:47,400 --> 01:07:50,920
‫בסופו של דבר כמה מהאימפלות הזכרים‬
‫עמדו מתחת לעץ.‬

421
01:08:02,320 --> 01:08:04,960
‫אלוהים, אתה פשוט רואה את הראש הזה מגיח.‬

422
01:08:24,200 --> 01:08:26,120
‫היא עשתה את זה. עשתה את זה בענק.‬

423
01:08:38,680 --> 01:08:44,080
‫הידיעה שהמורשת של מוצ'ימה מממשיכה‬
‫נתנה לנו הרבה נחמה.‬

424
01:08:46,760 --> 01:08:50,920
‫זה הפך את סוף הסיפור להתחלה.‬

425
01:08:57,480 --> 01:09:01,880
‫פרק חדש בחייה של קוטג'ירה, בו היא מתפתחת‬

426
01:09:03,480 --> 01:09:06,240
‫לחתולה יוצאת דופן בזכות עצמה.‬

427
01:10:12,760 --> 01:10:15,760
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬