1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:19,760 --> 00:00:24,560
‫- אודום: ראיון עם קומיקאי -‬

4
00:00:31,040 --> 00:00:34,560
‫מי שטוב לו ושמח‬
‫כף ימחא‬

5
00:00:35,960 --> 00:00:38,040
‫אז ככה זה מרגיש.‬

6
00:00:39,480 --> 00:00:41,560
‫זו דרך נהדרת להתחיל את התוכנית.‬

7
00:00:41,640 --> 00:00:45,160
‫מגיע לנוט קרדיט על זה.‬

8
00:00:45,240 --> 00:00:48,640
‫זו דרך ערמומית‬
‫לגרום לאנשים למחוא לך כפיים פעמיים.‬

9
00:00:50,440 --> 00:00:52,520
‫היום הוא יום מיוחד מאוד.‬

10
00:00:52,600 --> 00:00:55,800
‫אנחנו נזכה לשוחח‬

11
00:00:55,880 --> 00:00:59,000
‫עם הקומיקאי והסטנדאפיסט‬
‫הכי מפורסם בתאילנד.‬

12
00:00:59,080 --> 00:01:01,560
‫אז אנסה לשבור את השיא שלו‬

13
00:01:02,160 --> 00:01:06,120
‫ואומר משהו שיגרום לכם‬
‫למחוא כפיים יותר מפעמיים.‬

14
00:01:10,840 --> 00:01:11,800
‫הצלחתי.‬

15
00:01:13,960 --> 00:01:15,800
‫כמו שכולנו יודעים,‬

16
00:01:15,880 --> 00:01:21,280
‫נוט לעיתים רחוקות מופיע בציבור.‬

17
00:01:21,360 --> 00:01:24,680
‫במיוחד בתוכנית אירוח כמו זו.‬

18
00:01:24,760 --> 00:01:28,000
‫הפעם האחרונה שהוא התארח בתוכנית אירוח‬

19
00:01:28,760 --> 00:01:30,840
‫הייתה לפני 14 שנים.‬

20
00:01:30,920 --> 00:01:33,400
‫לכן היום יום מיוחד מאוד.‬

21
00:01:33,920 --> 00:01:35,000
‫ועכשיו,‬

22
00:01:35,600 --> 00:01:39,840
‫קבלו במחיאות כפיים סוערות‬

23
00:01:40,360 --> 00:01:43,640
‫את נוט, אודום טפאניץ'!‬

24
00:01:52,800 --> 00:01:53,840
‫שלום לכולם.‬

25
00:01:58,120 --> 00:02:01,360
‫אתחיל עם הברכה הכי פופולרית.‬

26
00:02:01,840 --> 00:02:02,880
‫מה שלומך?‬

27
00:02:05,800 --> 00:02:09,080
‫למען האמת, בכלל לא טוב.‬

28
00:02:09,160 --> 00:02:13,240
‫אני מזדקן וזה נורמלי לחלות בקלות.‬

29
00:02:13,840 --> 00:02:15,680
‫כן.‬
‫-למשל בבוקר…‬

30
00:02:16,280 --> 00:02:18,160
‫זה כמו תסמין אחד ביום.‬

31
00:02:18,760 --> 00:02:20,600
‫כל יום מופיע תסמין.‬

32
00:02:20,680 --> 00:02:25,400
‫זה יכול להיות כאב ברכיים, צרבת או כאב גב.‬

33
00:02:25,920 --> 00:02:29,120
‫זה בדרך כלל קורה לזקנים כמונו, נכון?‬

34
00:02:30,120 --> 00:02:34,200
‫אני רוצה לשאול אותך‬
‫על המופע האחרון שלך "דיו 13".‬

35
00:02:34,280 --> 00:02:35,280
‫איך הוא היה?‬

36
00:02:36,600 --> 00:02:38,320
‫הוא היה קשה.‬

37
00:02:38,400 --> 00:02:39,560
‫למה?‬
‫-למה?‬

38
00:02:39,640 --> 00:02:45,720
‫כי אף פעם לא הופעתי מול קהל שחבש מסכות.‬

39
00:02:47,600 --> 00:02:50,360
‫אוקיי.‬
‫-בכל מופע היו בערך 5,000 איש.‬

40
00:02:50,440 --> 00:02:53,000
‫עשר הופעות זה 50,000 איש עם מסכות.‬

41
00:02:53,080 --> 00:02:54,440
‫- "דיו 13", 2022 -‬

42
00:02:54,520 --> 00:02:57,440
‫אז בזמן שהופעתי,‬
‫לא היה לי מושג אם הם צוחקים.‬

43
00:02:57,520 --> 00:02:58,360
‫כן.‬

44
00:02:58,440 --> 00:03:00,600
‫לא ראיתי שום תגובה של הקהל.‬

45
00:03:00,680 --> 00:03:02,720
‫אף פעם לא התנסיתי בזה.‬

46
00:03:02,800 --> 00:03:06,680
‫אין קורס שמלמד איך להתמודד עם מצב כזה.‬

47
00:03:06,760 --> 00:03:08,920
‫זה היה דבר חדש שהיה עליי להתמודד איתו.‬

48
00:03:09,000 --> 00:03:11,680
‫בדרך כלל כשעושים מופע סטנד-אפ,‬

49
00:03:12,200 --> 00:03:13,760
‫מקבלים תגובות מהקהל.‬

50
00:03:13,840 --> 00:03:16,200
‫אפשר לראות את התגובות.‬
‫-והן מעודדות אותך.‬

51
00:03:16,280 --> 00:03:19,440
‫מופע סטנד-אפ זה כמו לשחק פינג פונג.‬

52
00:03:19,520 --> 00:03:21,520
‫אחד מגיש והשני מחזיר.‬

53
00:03:21,600 --> 00:03:25,200
‫אז כשהקהל נהנה, אני מספר יותר בדיחות.‬

54
00:03:25,280 --> 00:03:26,560
‫זו אינטראקציה.‬

55
00:03:26,640 --> 00:03:30,240
‫אבל המופע "דיו 13" היה כמו פגישה מקוונת.‬

56
00:03:31,000 --> 00:03:33,760
‫אתם מכירים את זום? זה היה בדיוק ככה.‬

57
00:03:33,840 --> 00:03:35,960
‫היו שם 5,000 איש.‬

58
00:03:36,040 --> 00:03:37,920
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

59
00:03:38,000 --> 00:03:40,720
‫איך התגברת על זה?‬

60
00:03:41,440 --> 00:03:44,240
‫בהתחלה לא ידעתי מה לעשות,‬

61
00:03:44,320 --> 00:03:46,160
‫אבל אחר כך מצאנו פתרון.‬

62
00:03:46,240 --> 00:03:49,960
‫שמנו מיקרופונים בין הקהל‬

63
00:03:50,040 --> 00:03:55,280
‫וחיברנו אותם למוניטור שהיה לידי.‬

64
00:03:55,360 --> 00:03:57,560
‫כדי שאוכל לדעת…‬
‫-כדי שתשמע אותם.‬

65
00:03:58,760 --> 00:04:02,120
‫…שהם נהנים מהמופע,‬
‫אבל לא רוצים להראות את זה.‬

66
00:04:03,160 --> 00:04:05,360
‫זה נשמע ככה…‬
‫-כן.‬

67
00:04:05,440 --> 00:04:07,960
‫בגלל שהם צחקו דרך המסכות,‬

68
00:04:08,040 --> 00:04:09,880
‫ראיתי רק את העיניים שלהם.‬

69
00:04:10,880 --> 00:04:11,720
‫נכון.‬

70
00:04:12,240 --> 00:04:15,800
‫אני לא יודע אם תהיתם לגבי זה,‬

71
00:04:15,880 --> 00:04:17,640
‫אבל כשהולכים למופע שלו,‬

72
00:04:18,160 --> 00:04:21,160
‫הוא תמיד מספר סיפורים על אנשים שהוא מכיר.‬

73
00:04:21,240 --> 00:04:22,640
‫אלה סיפורים אמיתיים?‬

74
00:04:22,720 --> 00:04:26,720
‫הסיפורים אמיתיים, אבל עליי לומר‬

75
00:04:27,520 --> 00:04:29,360
‫שהמופע שלי הוא כמו שולחן של שף.‬

76
00:04:29,440 --> 00:04:34,240
‫אני מציג את הסיפורים שלי‬
‫כמו ששף מקשט את המנות שלו.‬

77
00:04:34,960 --> 00:04:38,000
‫אם הם לא היו אמיתיים,‬
‫לא הייתי מצליח לשנן אותם.‬

78
00:04:38,080 --> 00:04:39,960
‫אני מבין.‬
‫-לא הייתי זוכר אותם.‬

79
00:04:40,040 --> 00:04:44,200
‫כשאני מספר סיפור,‬
‫אני צריך להיות מסוגל לדמיין אותו.‬

80
00:04:44,280 --> 00:04:47,280
‫אחרת הסיפור לא יהיה טוב.‬
‫-כן, כן.‬

81
00:04:47,360 --> 00:04:49,800
‫מכירים את רוח הרפאים שבבית שלי?‬

82
00:04:49,880 --> 00:04:51,560
‫לא המצאתי את זה.‬

83
00:04:52,080 --> 00:04:54,160
‫זה באמת קרה. הוא עדיין שם.‬

84
00:04:54,240 --> 00:04:56,200
‫באמת?‬
‫-כן, הוא עדיין שם.‬

85
00:04:56,280 --> 00:04:57,680
‫הוא ידע שדיברת עליו?‬

86
00:04:59,040 --> 00:05:00,000
‫כן.‬

87
00:05:01,240 --> 00:05:02,560
‫אל תופיע בחלום שלי.‬

88
00:05:10,440 --> 00:05:13,000
‫ככה זה בדרך כלל כשאתה מגיע הביתה?‬

89
00:05:13,080 --> 00:05:16,720
‫כן, תמיד חשוך ככה.‬

90
00:05:16,800 --> 00:05:18,880
‫חושך מצרים.‬

91
00:05:19,640 --> 00:05:21,600
‫בדרך כלל אני מדליק את האור.‬

92
00:05:22,920 --> 00:05:25,320
‫הבית יהיה מואר ככה.‬
‫-בסדר.‬

93
00:05:25,800 --> 00:05:28,280
‫מכאן אני הולך לחדר שלי.‬

94
00:05:28,880 --> 00:05:31,080
‫זה החדר שלי.‬
‫-גם כאן חשוך.‬

95
00:05:31,160 --> 00:05:32,480
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

96
00:05:34,240 --> 00:05:37,560
‫עוד מקום חשוך. בוא, תיכנס.‬
‫-בסדר.‬

97
00:05:37,640 --> 00:05:40,320
‫טוב, זו שגרת הלילה שלי.‬
‫-כן.‬

98
00:05:40,880 --> 00:05:42,520
‫זאת המיטה שלך.‬

99
00:05:42,600 --> 00:05:44,440
‫אני ישן בצד הזה.‬
‫-כן.‬

100
00:05:46,200 --> 00:05:49,080
‫בסדר.‬
‫-אני ישן כאן.‬

101
00:05:49,160 --> 00:05:50,080
‫אוקיי.‬

102
00:05:50,160 --> 00:05:51,720
‫אני שוכב.‬
‫-צופה בטלוויזיה.‬

103
00:05:51,800 --> 00:05:55,400
‫כן, בדרך כלל אני שוכב כאן וצופה בטלוויזיה.‬

104
00:05:55,480 --> 00:05:59,280
‫אמרת שהוא הסתכל עליך מלמעלה.‬

105
00:05:59,360 --> 00:06:03,760
‫כאן. זה המקום שבו אום-אים…‬
‫-כן.‬

106
00:06:03,840 --> 00:06:06,560
‫היא יכולה לראות רוחות רפאים,‬
‫והיא אמרה שהוא עמד כאן.‬

107
00:06:06,640 --> 00:06:08,840
‫הוא הביט בך כשישנת.‬

108
00:06:08,920 --> 00:06:10,320
‫שכבתי כאן.‬

109
00:06:10,880 --> 00:06:13,360
‫לפעמים הוא עומד שם.‬

110
00:06:13,440 --> 00:06:17,200
‫הוא תמיד עומד ליד המיטה שלי.‬

111
00:06:18,520 --> 00:06:21,680
‫זה מה שהיא אמרה לי.‬

112
00:06:21,760 --> 00:06:25,800
‫אם היית במקומי, היית ישן בחדר הזה?‬

113
00:06:26,560 --> 00:06:29,920
‫הדברים האלה עוזרים לי לשמור על שפיות.‬
‫-מה זה?‬

114
00:06:30,000 --> 00:06:34,600
‫אלה קמעות משמאן מצ'יאנג מאי.‬

115
00:06:34,680 --> 00:06:36,480
‫בשביל הגנה?‬
‫-כן.‬

116
00:06:36,560 --> 00:06:39,480
‫הם להגנה. הוא חרט עליהם בשבילי.‬

117
00:06:40,080 --> 00:06:42,400
‫כדי להרחיק את רוח הרפאים.‬
‫-בסדר.‬

118
00:06:42,480 --> 00:06:44,280
‫אני לא בטוח…‬
‫-כן.‬

119
00:06:44,800 --> 00:06:47,360
‫…אם הם מרחיקים אותו מכאן‬

120
00:06:47,440 --> 00:06:49,160
‫או משאירים אותו כאן.‬

121
00:06:49,240 --> 00:06:50,840
‫משאירים אותו כאן?‬
‫-כן.‬

122
00:06:50,920 --> 00:06:53,520
‫אז בכל פעם שאני הולך למיטה…‬

123
00:06:55,480 --> 00:06:56,680
‫אני מפחד.‬
‫-כן.‬

124
00:06:56,760 --> 00:07:00,120
‫לא קל להעביר פה לילה בנוחות,‬

125
00:07:00,200 --> 00:07:02,560
‫אבל אני מתרגל לזה יותר ויותר.‬

126
00:07:02,640 --> 00:07:09,520
‫הייתה איזו תקרית מוזרה‬
‫שגרמה לך להבין שיש פה רוח רפאים?‬

127
00:07:09,600 --> 00:07:12,240
‫-נמצא שם כלי נשק ליד הגופה?‬
‫-כן, קולות.‬

128
00:07:12,320 --> 00:07:15,000
‫הם מתחילים כשאני חצי רדום.‬

129
00:07:15,080 --> 00:07:17,040
‫זו אמונה אישית.‬

130
00:07:17,120 --> 00:07:18,640
‫כשאני חצי רדום‬

131
00:07:18,720 --> 00:07:22,840
‫או לפנות בוקר כשאני עומד להתעורר,‬
‫אני שומע אותם.‬

132
00:07:23,880 --> 00:07:24,800
‫זה נשמע ככה.‬

133
00:07:27,600 --> 00:07:29,040
‫והקולות ממשיכים לכאן.‬

134
00:07:30,680 --> 00:07:33,360
‫אין כלום מאחורי הקיר הזה, רק אוויר.‬

135
00:07:33,440 --> 00:07:35,560
‫שום דבר.‬
‫-אלה לבנים אמיתיות.‬

136
00:07:35,640 --> 00:07:38,720
‫ולפעמים הקולות מגיעים עד לכאן.‬

137
00:07:40,240 --> 00:07:41,080
‫ככה.‬

138
00:07:41,160 --> 00:07:44,480
‫בעלי חיים לא יכולים להיכנס למזגן.‬

139
00:07:45,960 --> 00:07:50,200
‫פעם שמעתי קול של חתול נלחם עם עכבר,‬

140
00:07:50,280 --> 00:07:52,680
‫אבל אין חלל מעל התקרה.‬

141
00:07:52,760 --> 00:07:54,480
‫הכול בטון, אין שם שום חלל.‬

142
00:07:54,560 --> 00:07:55,760
‫שום חור או משהו כזה.‬

143
00:07:55,840 --> 00:07:57,600
‫אתה צריך לישון פה לילה אחד.‬

144
00:07:59,560 --> 00:08:01,640
‫רק לילה אחד.‬
‫-תנסה.‬

145
00:08:01,720 --> 00:08:04,480
‫כן, כדאי לך.‬
‫-בטח, אנסה.‬

146
00:08:04,560 --> 00:08:05,480
‫אני…‬

147
00:08:05,560 --> 00:08:07,720
‫אתה אדם בוגר.‬
‫-נכון.‬

148
00:08:08,760 --> 00:08:11,840
‫כן, כן. כאן אני ישן.‬

149
00:08:11,920 --> 00:08:14,040
‫תשכב.‬
‫-ככה אתה ישן?‬

150
00:08:14,120 --> 00:08:15,880
‫כן.‬
‫-כאן אתה ישן?‬

151
00:08:15,960 --> 00:08:17,600
‫כן.‬

152
00:08:17,680 --> 00:08:19,440
‫שנכבה את האור?‬

153
00:08:19,520 --> 00:08:22,040
‫כן, כדאי שנכבה את האור.‬

154
00:08:22,120 --> 00:08:23,160
‫הגיע הזמן לישון.‬

155
00:08:23,240 --> 00:08:25,520
‫ככה אני בדרך כלל מתכסה.‬

156
00:08:27,240 --> 00:08:28,480
‫אני מרגיש…‬

157
00:08:30,680 --> 00:08:35,480
‫אף פעם לא הרגשתי בודד כשכיסו אותי.‬

158
00:08:36,680 --> 00:08:37,600
‫בסדר.‬

159
00:08:37,680 --> 00:08:39,160
‫תביאי לי לוטוס.‬

160
00:08:39,240 --> 00:08:40,600
‫חכה, חכה.‬

161
00:08:41,720 --> 00:08:43,280
‫הוא לא מת.‬
‫-תכבי את המנורה.‬

162
00:08:43,360 --> 00:08:45,560
‫צריך לכבות גם אותה.‬

163
00:08:46,080 --> 00:08:47,920
‫אני ישן בחושך.‬

164
00:08:48,000 --> 00:08:51,280
‫תנסה לדמיין את זה, בסדר?‬

165
00:08:52,840 --> 00:08:55,480
‫טוב.‬
‫-אום-אים אמרה שהוא עומד כאן.‬

166
00:08:56,000 --> 00:09:00,120
‫לא ראיתי אותו, אבל הייתה לי תמונה בראש.‬

167
00:09:01,240 --> 00:09:03,360
‫הדמיון שלי משתולל.‬

168
00:09:04,280 --> 00:09:07,080
‫לא קל להירדם בלילה.‬

169
00:09:07,160 --> 00:09:10,040
‫מי היה מאמין…‬
‫-אני אוהב לשכב על צד ימין.‬

170
00:09:10,120 --> 00:09:12,320
‫אבל חשבתי שאם אשכב על צד ימין,‬

171
00:09:12,400 --> 00:09:14,760
‫אראה משהו.‬

172
00:09:14,840 --> 00:09:16,400
‫כמו את הרגליים שלו.‬
‫-לא.‬

173
00:09:16,480 --> 00:09:21,560
‫אז במקום זאת החלטתי לשכב על צד שמאל.‬

174
00:09:21,640 --> 00:09:24,320
‫זה גורם לך לרעוד קצת.‬
‫-כן.‬

175
00:09:24,400 --> 00:09:26,720
‫כי אתה לא יכול לראות מה מאחוריך.‬

176
00:09:26,800 --> 00:09:29,320
‫כשאין כלום מאחוריך, זה כל כך מפחיד.‬

177
00:09:29,400 --> 00:09:31,760
‫הרגשתי כאילו מישהו דחף את המיטה.‬

178
00:09:32,840 --> 00:09:36,760
‫הרבה מחשבות חלפו לי בראש.‬

179
00:09:36,840 --> 00:09:37,680
‫אז…‬

180
00:09:39,480 --> 00:09:40,400
‫בסדר.‬

181
00:09:42,000 --> 00:09:44,280
‫להתראות, פא טד. לילה טוב.‬

182
00:09:44,360 --> 00:09:49,040
‫חשבתי שכל סיפור שאתה מספר מצחיק,‬

183
00:09:49,120 --> 00:09:52,320
‫אבל כשזה קרה, זה בכלל לא היה מצחיק.‬

184
00:09:52,400 --> 00:09:55,720
‫זה לא היה ממש כיף. לא.‬

185
00:09:57,120 --> 00:09:58,240
‫איזו אישה…‬

186
00:10:00,360 --> 00:10:01,800
‫הזמינה אותי לראות כרישים.‬

187
00:10:02,640 --> 00:10:04,360
‫באיזה מופע סיפרתי את הזה?‬

188
00:10:04,440 --> 00:10:06,000
‫אתם זוכרים באיזה מופע?‬

189
00:10:06,080 --> 00:10:08,720
‫אחד עשר.‬
‫-מישהו אמר במופע "דיו 11".‬

190
00:10:08,800 --> 00:10:11,640
‫ממש התעצבנתי על האימא ההיא והבת שלה.‬

191
00:10:11,720 --> 00:10:14,360
‫אני לא אדם שמתעצבן בקלות,‬

192
00:10:14,440 --> 00:10:15,720
‫אבל השתיים ההן…‬

193
00:10:15,800 --> 00:10:19,320
‫אם אפגוש אותן שוב,‬
‫אדקור אותן בעיניים עם מזלג.‬

194
00:10:20,200 --> 00:10:22,720
‫החיים שלי היו בסדר.‬

195
00:10:22,800 --> 00:10:25,400
‫למה הן היו צריכות לדבר איתי?‬

196
00:10:26,720 --> 00:10:31,480
‫הן ניגשו אליי,‬
‫והאימא אמרה שהבת שלה מעריצה שרופה שלי.‬

197
00:10:31,560 --> 00:10:34,360
‫הן התחננו ממני ללכת לראות איתן כרישים.‬

198
00:10:35,240 --> 00:10:38,800
‫מאוחר יותר גיליתי‬
‫שהן היו צריכות מישהו שישלים את הקבוצה.‬

199
00:10:38,880 --> 00:10:41,640
‫כן.‬
‫-החבר שלה היה אמור לבוא, אבל הם נפרדו.‬

200
00:10:41,720 --> 00:10:45,280
‫לכן הן היו זקוקות לי.‬

201
00:10:46,600 --> 00:10:48,520
‫אז הלכתי איתן.‬

202
00:10:48,600 --> 00:10:51,880
‫הן אמרו שלא יהיה קר.‬
‫אני שונא מזג אוויר קר.‬

203
00:10:51,960 --> 00:10:54,240
‫הן אמרו שז'קט אחד יספיק.‬

204
00:10:54,320 --> 00:10:56,080
‫מספיק בתחת שלי.‬

205
00:10:57,200 --> 00:11:00,520
‫גם קיבלתי מחלת ים. כל כך כעסתי.‬

206
00:11:00,600 --> 00:11:03,840
‫בדרך ליבשה, לא דיברתי איתן בכלל,‬

207
00:11:05,080 --> 00:11:07,120
‫אבל הפכת את החוויה לסיפור מצחיק.‬

208
00:11:07,200 --> 00:11:12,640
‫לדעתי, הדרך להתגבר על רגעים רעים‬
‫היא להפוך אותם לסיפורים מצחיקים.‬

209
00:11:13,360 --> 00:11:16,920
‫פשוט הייתי צריך לעבור את זה.‬

210
00:11:17,000 --> 00:11:20,280
‫בפעם הבאה שאראה אותן, אוכל לצחוק על זה.‬

211
00:11:21,000 --> 00:11:23,320
‫אם לא תנהג כך…‬

212
00:11:23,400 --> 00:11:26,680
‫אני אסבול מאוד.‬

213
00:11:26,760 --> 00:11:28,560
‫זו שיטת החלמה.‬
‫-כן.‬

214
00:11:29,600 --> 00:11:31,720
‫עוד משהו מסקרן אותי.‬

215
00:11:31,800 --> 00:11:34,040
‫ממה ששמעתי במופעים שלך,‬

216
00:11:34,840 --> 00:11:39,560
‫כל האנשים סביבך מוזרים.‬

217
00:11:40,600 --> 00:11:42,640
‫מה הקטע של זה?‬

218
00:11:42,720 --> 00:11:47,880
‫למה אתה מושך כל כך הרבה אנשים מוזרים?‬

219
00:11:47,960 --> 00:11:51,040
‫למען האמת, שאלתי נזיר לגבי זה.‬

220
00:11:52,760 --> 00:11:59,200
‫שאלתי אותו למה יש בחיים שלי אנשים כאלה.‬

221
00:11:59,280 --> 00:12:02,840
‫כי אם עשיתי משהו רע בחיים הקודמים שלי,‬
‫אני רוצה לכפר על זה.‬

222
00:12:03,560 --> 00:12:04,960
‫אתה יודע מה הוא אמר?‬

223
00:12:05,840 --> 00:12:10,120
‫הוא אמר, "אודום, מצא מין את מינו".‬

224
00:12:15,880 --> 00:12:18,960
‫אז הבנתי שאני הסיבה לכך.‬

225
00:12:21,400 --> 00:12:22,520
‫פעם אחת…‬

226
00:12:23,200 --> 00:12:24,400
‫זה היה…‬

227
00:12:24,480 --> 00:12:28,680
‫זה היה בשבוע שעבר.‬

228
00:12:29,280 --> 00:12:31,440
‫אישה אחת, בת 29.‬

229
00:12:32,480 --> 00:12:33,840
‫היא נראית טוב.‬

230
00:12:35,000 --> 00:12:37,760
‫היא נסעה באוטובוס מ…‬

231
00:12:37,840 --> 00:12:39,840
‫אולי מטראט או משהו כזה.‬

232
00:12:39,920 --> 00:12:43,280
‫היא באה אליי הביתה כשאימא שלי הייתה בבית.‬

233
00:12:45,360 --> 00:12:48,720
‫היא אמרה שהיא מעריצה גדולה‬

234
00:12:48,800 --> 00:12:51,440
‫וביקשה שאחתום לה על ספר.‬

235
00:12:51,520 --> 00:12:55,280
‫אבל הסיבה האמיתית הייתה‬
‫שהיא רצתה ללוות 250,000 באט.‬

236
00:12:56,800 --> 00:12:58,720
‫היא מעריצה גדולה.‬
‫-כן.‬

237
00:13:00,040 --> 00:13:02,920
‫אז…‬
‫-אחרי שחתמת, היא פשוט…‬

238
00:13:03,000 --> 00:13:05,160
‫לא, לא הייתי בבית.‬

239
00:13:05,240 --> 00:13:07,680
‫היא באה אליי, אבל לא הייתי בבית.‬

240
00:13:07,760 --> 00:13:09,400
‫אימא שלי פגשה אותה.‬

241
00:13:09,480 --> 00:13:11,480
‫היא גם כתבה מכתב‬

242
00:13:11,560 --> 00:13:13,920
‫ושמה אותו בספר.‬

243
00:13:14,000 --> 00:13:15,120
‫אוקיי.‬

244
00:13:15,680 --> 00:13:18,240
‫היא רצתה ללוות 250,000 באט.‬

245
00:13:18,320 --> 00:13:20,720
‫היא נזקקה לכסף כדי להתחיל חיים חדשים.‬

246
00:13:20,800 --> 00:13:25,080
‫היא כתבה על הקשיים שלה, ושתחזיר את הכסף.‬

247
00:13:25,840 --> 00:13:28,800
‫היא אמרה שהיא בטוח תחזיר לי את הכסף‬

248
00:13:29,480 --> 00:13:31,320
‫אם היא תזכה בפרס הראשון בלוטו.‬

249
00:13:32,160 --> 00:13:34,280
‫היא תיתן לי 2.5 מיליון באט.‬

250
00:13:35,480 --> 00:13:39,760
‫אבל אם היא לא תזכה בלוטו,‬
‫היא לא תוכל להחזיר לי את הכסף.‬

251
00:13:40,920 --> 00:13:45,320
‫אז היא הבטיחה שהיא תחזיר לי במעשים טובים.‬

252
00:13:46,240 --> 00:13:49,160
‫זה מה שהיא כתבה. זה היה ממש נוגע ללב.‬

253
00:13:49,240 --> 00:13:52,800
‫"אתה יכול להיות בטוח שאחרי שתמות,‬

254
00:13:52,880 --> 00:13:56,480
‫"אני תמיד אעשה מעשים טובים‬
‫ואזקוף אותם זכותך."‬

255
00:13:57,840 --> 00:14:00,120
‫נשמע שהחיים הבאים שלך יהיו מבטיחים.‬

256
00:14:00,200 --> 00:14:02,240
‫היא תעשה לזכותי מעשים טובים.‬

257
00:14:02,320 --> 00:14:04,280
‫הייתם מאמינים?‬

258
00:14:04,360 --> 00:14:07,080
‫אנשים פשוט לווים כסף ממני.‬

259
00:14:07,160 --> 00:14:10,080
‫לאחרונה זה קרה הרבה.‬

260
00:14:10,160 --> 00:14:12,200
‫אני מניח שאני מושך דברים כאלה.‬

261
00:14:13,600 --> 00:14:14,520
‫אז…‬

262
00:14:16,360 --> 00:14:17,480
‫פעם…‬

263
00:14:18,240 --> 00:14:20,280
‫מישהו שלח לי הודעה.‬

264
00:14:21,240 --> 00:14:25,240
‫הוא אמר שהוא רוצה לקנות בית‬
‫כי לא נוח לחיות בדירה.‬

265
00:14:25,320 --> 00:14:27,160
‫הוא מצא את הבית שהוא רוצה.‬

266
00:14:27,240 --> 00:14:31,120
‫הוא רצה לגור שם עם אימא שלו ואחיו.‬

267
00:14:31,200 --> 00:14:35,400
‫זה היה הבית הכי קטן באזור,‬
‫תשעה מיליון באט.‬

268
00:14:35,480 --> 00:14:38,360
‫החזרתי לו הודעה ושאלתי כמה כסף חסר לו.‬

269
00:14:39,640 --> 00:14:40,560
‫כן.‬

270
00:14:41,440 --> 00:14:42,880
‫הוא אמר תשעה מיליון.‬

271
00:14:45,600 --> 00:14:46,960
‫זה היה המחיר המלא.‬

272
00:14:50,920 --> 00:14:53,320
‫הייתי כן איתו.‬

273
00:14:53,400 --> 00:14:56,320
‫שאלתי אותו איך הוא יחזיר לי את הכסף.‬

274
00:14:57,040 --> 00:14:59,160
‫הוא אמר שהוא מורה.‬

275
00:14:59,240 --> 00:15:03,440
‫המשכורת שלו היא 20-30 אלף,‬
‫אז הוא יחזיר לי 10,000 כל חודש.‬

276
00:15:03,520 --> 00:15:06,880
‫המחיר הכולל היה תשעה מיליון?‬
‫-עשרת אלפים בחודש.‬

277
00:15:07,360 --> 00:15:09,840
‫ביקשתי מרואה החשבון שלי לעשות חישוב.‬

278
00:15:09,920 --> 00:15:13,160
‫ייקח לו 75 שנה להחזיר לי את הכסף.‬

279
00:15:14,280 --> 00:15:15,840
‫היום אני בשנות ה-50 לחיי.‬

280
00:15:16,440 --> 00:15:19,840
‫אז אקבל את כל הכסף בחזרה בגיל 125,‬

281
00:15:19,920 --> 00:15:21,120
‫כשאהיה מרותק למיטה.‬

282
00:15:22,800 --> 00:15:23,840
‫זה 10 אלף בחודש.‬

283
00:15:23,920 --> 00:15:26,680
‫נכון. הנכדים שלי היו אומרים,‬

284
00:15:27,240 --> 00:15:29,760
‫"סבא, הוא העביר לך את כל הכסף.‬

285
00:15:31,360 --> 00:15:33,880
‫"אם שמעת, תמצמץ בבקשה."‬

286
00:15:41,120 --> 00:15:43,560
‫אני לא צוחק. יש אנשים כאלה.‬

287
00:15:44,880 --> 00:15:48,200
‫היה מישהו שהחזיר לי את הכסף עם…‬

288
00:15:49,000 --> 00:15:51,440
‫כמו שמחזירים חוב.‬
‫-אוקיי.‬

289
00:15:53,320 --> 00:15:56,080
‫הוא לווה ממני 400,000.‬
‫-אדם אחר?‬

290
00:15:56,160 --> 00:15:59,280
‫כן. היו כל כך הרבה‬
‫שאני לא יכול לספור אותם.‬

291
00:15:59,880 --> 00:16:02,080
‫הוא לווה 400,000 באט.‬

292
00:16:02,640 --> 00:16:06,560
‫הרבה שנים אחר כך הוא בא לבית שלי.‬

293
00:16:06,640 --> 00:16:07,520
‫כן.‬

294
00:16:08,040 --> 00:16:09,720
‫שמחתי לראות אותו.‬

295
00:16:10,760 --> 00:16:12,280
‫שאלתי אותו מה שלומו,‬

296
00:16:12,360 --> 00:16:14,960
‫והוא אמר, "באתי לשלם את החוב שלי".‬

297
00:16:16,920 --> 00:16:19,400
‫הוא פתח חבילה שהביא איתו.‬

298
00:16:19,480 --> 00:16:21,320
‫זה היה ציור שהוא צייר.‬

299
00:16:23,880 --> 00:16:25,640
‫זה לא היה כסף.‬
‫-כן.‬

300
00:16:25,720 --> 00:16:29,040
‫"אודום, אני בדרך כלל מוכר‬
‫ציור כזה ב-500,000."‬

301
00:16:30,960 --> 00:16:33,360
‫זאת לא הייתה יצירה של אומן מפורסם‬

302
00:16:33,440 --> 00:16:37,800
‫כמו לאונרדו דה וינצ'י,‬
‫רמברנדט או יאיוי קוסמה.‬

303
00:16:37,880 --> 00:16:41,240
‫היא בכלל לא הייתה באותה הרמה.‬

304
00:16:41,320 --> 00:16:44,480
‫הציור נראה כמו ציור שאדם רגיל צייר.‬

305
00:16:44,560 --> 00:16:46,560
‫מי יקנה ציור כזה ב-500,000 באט?‬

306
00:16:47,680 --> 00:16:50,600
‫בסדר, לא אכפת לי בכמה הוא ימכור אותו.‬

307
00:16:50,680 --> 00:16:51,640
‫הוא נתן לי אותו.‬

308
00:16:51,720 --> 00:16:54,880
‫באותו הרגע הייתי ממש המום. הייתי בהלם.‬

309
00:16:56,960 --> 00:16:58,560
‫ואז הוא עזב.‬

310
00:16:58,640 --> 00:17:01,200
‫רציתי לשאול אותו, "אתה רוצה עודף?"‬

311
00:17:05,960 --> 00:17:07,640
‫ניתקתי איתו קשר.‬

312
00:17:09,160 --> 00:17:10,160
‫זה היה…‬

313
00:17:12,960 --> 00:17:16,720
‫תדמיינו שאתם הולכים למסעדה,‬

314
00:17:16,800 --> 00:17:19,800
‫מציירים משהו ואומרים "מנת אורז אחת בבקשה".‬

315
00:17:20,400 --> 00:17:21,640
‫זה טירוף.‬

316
00:17:21,720 --> 00:17:23,120
‫מי אתם חושבים שאתם?‬

317
00:17:24,760 --> 00:17:27,520
‫הוא חשב שהוא שילם את החוב.‬

318
00:17:27,600 --> 00:17:30,960
‫נראה לכם שתליתי את הציור?‬

319
00:17:31,040 --> 00:17:34,080
‫לתלות אותו זה כמו לסטור לעצמי בפנים.‬

320
00:17:35,440 --> 00:17:38,440
‫זה יראה כמה טיפש הייתי.‬

321
00:17:39,640 --> 00:17:43,360
‫עכשיו גם לי מתחשק ללוות כסף ממך.‬

322
00:17:44,960 --> 00:17:46,680
‫יש לי לב רך.‬

323
00:17:46,760 --> 00:17:48,840
‫אם הם יגידו שהם מעריצים גדולים,‬

324
00:17:49,360 --> 00:17:52,720
‫אתן להם מה שהם ירצו.‬

325
00:17:52,800 --> 00:17:56,840
‫במיוחד לאלה שיבכו ויש להן שדיים גדולים.‬

326
00:17:57,720 --> 00:17:59,000
‫"קחו את הכסף שלי."‬

327
00:17:59,080 --> 00:18:00,880
‫לא אחשוב על זה פעמיים.‬

328
00:18:01,680 --> 00:18:02,720
‫ברצינות.‬

329
00:18:02,800 --> 00:18:06,120
‫הסיפור שסיפרת הרגע היה מצחיק.‬

330
00:18:06,200 --> 00:18:09,920
‫הוא יכול להיות‬
‫אחד מהסיפורים שאתה מספר במופע שלך.‬

331
00:18:10,000 --> 00:18:13,400
‫אבל לא סיפרת אותו.‬

332
00:18:13,480 --> 00:18:15,240
‫יש לך קריטריונים כלשהם?‬

333
00:18:15,320 --> 00:18:19,040
‫למשל, הסיפור הזה בשביל חברים‬
‫והסיפור הזה בשביל המופע.‬

334
00:18:19,120 --> 00:18:20,280
‫כן, יש לי.‬

335
00:18:20,360 --> 00:18:25,160
‫לא אספר במופע סיפור שיכניס אותי לצרות.‬

336
00:18:26,200 --> 00:18:27,120
‫כן.‬

337
00:18:27,200 --> 00:18:32,880
‫או סיפור שלא מתאים לקהל במופע.‬

338
00:18:32,960 --> 00:18:36,200
‫אני… אני…‬

339
00:18:36,960 --> 00:18:42,720
‫אני קומיקאי במדינה שבה‬
‫אנשים מכל הגילאים מגיעים למופע.‬

340
00:18:42,800 --> 00:18:44,800
‫זה לא ככה במדינות אחרות.‬

341
00:18:45,560 --> 00:18:47,880
‫יש סיפורים שאולי לא יתאימו לילדים.‬

342
00:18:47,960 --> 00:18:50,080
‫הסתבכת אי פעם בצרות?‬

343
00:18:50,600 --> 00:18:53,520
‫צחקתי על "דוד טו", ראש הממשלה הקודם שלנו.‬

344
00:18:53,600 --> 00:18:55,880
‫- "נוט" התקשר ל"טו"‬
‫והתנצל על הסרטון הוויראלי -‬

345
00:18:55,960 --> 00:18:58,080
‫עשיתי את זה כשהוא התמנה לראש הממשלה.‬

346
00:18:58,600 --> 00:19:01,200
‫לאחר מכן התקשר אליי חייל.‬

347
00:19:02,320 --> 00:19:03,520
‫חייל אמיתי.‬

348
00:19:03,600 --> 00:19:06,720
‫אני יודע שהוא אמיתי‬
‫כי הוא אמר לי מה הדרגה שלו.‬

349
00:19:06,800 --> 00:19:08,520
‫ואני זוכר את הקול שלו.‬

350
00:19:08,600 --> 00:19:11,040
‫אם אגיד את שמו, אתם תדעו מיהו,‬

351
00:19:11,120 --> 00:19:14,720
‫אבל אני לא רוצה להסתבך.‬

352
00:19:15,480 --> 00:19:18,600
‫בואו נגיד שהוא באמת התקשר אליי.‬

353
00:19:21,000 --> 00:19:22,520
‫הוא לא איים עליי.‬

354
00:19:23,880 --> 00:19:26,000
‫הוא רק נזף בי.‬

355
00:19:26,080 --> 00:19:28,080
‫אוקיי.‬
‫-והוא גם היה מנומס מאוד.‬

356
00:19:28,640 --> 00:19:31,840
‫הוא התקשר קודם לעוזרת שלי‬

357
00:19:31,920 --> 00:19:34,440
‫ואמר לה לומר לי שהוא התקשר.‬

358
00:19:35,880 --> 00:19:39,320
‫אחרי שראיתי את ההודעה, חשבתי לעצמי "שיט".‬

359
00:19:39,400 --> 00:19:41,640
‫אז התקשרתי אליו בחזרה מיד.‬

360
00:19:42,640 --> 00:19:44,680
‫הוא אמר, "נוט, מדבר…‬

361
00:19:46,560 --> 00:19:47,480
‫"אני ה…‬

362
00:19:48,920 --> 00:19:51,480
‫"רק רציתי לומר לך‬

363
00:19:52,440 --> 00:19:54,320
‫"שראינו את הסרטון.‬

364
00:19:55,720 --> 00:19:58,160
‫"ראינו מה עשית.‬

365
00:19:59,080 --> 00:20:00,640
‫"לראש הממשלה אין בעיה עם זה.‬

366
00:20:01,920 --> 00:20:02,960
‫"כן, הוא צפה בו.‬

367
00:20:05,040 --> 00:20:08,000
‫"רק רציתי לומר לך משהו,‬

368
00:20:08,840 --> 00:20:12,240
‫"למקרה ששכחת‬

369
00:20:13,400 --> 00:20:18,000
‫"שאתה מודל לחיקוי עבור חלק מהצעירים.‬

370
00:20:18,080 --> 00:20:20,800
‫"אתה אולי לא יודע את זה,‬

371
00:20:20,880 --> 00:20:25,280
‫"אבל כדאי שתיזהר בדברים שאתה אומר בפומבי,‬

372
00:20:25,360 --> 00:20:27,840
‫"כדי לא ליצור רושם מוטעה,‬

373
00:20:27,920 --> 00:20:32,240
‫"כדי שצעירים לא יחשבו בטעות…‬

374
00:20:34,080 --> 00:20:37,400
‫"שראש הממשלה שלנו עקשן."‬

375
00:20:38,960 --> 00:20:41,040
‫יחשבו בטעות מה?‬

376
00:20:42,640 --> 00:20:43,920
‫כולנו יודעים את זה.‬

377
00:20:47,320 --> 00:20:51,280
‫"אני רוצה שתהיה זהיר יותר‬

378
00:20:51,360 --> 00:20:53,040
‫"כשאתה מדבר בפומבי.‬

379
00:20:54,080 --> 00:20:57,520
‫"כדאי שתבדוק את העובדות לפני.‬
‫אנחנו לא כועסים עליך.‬

380
00:20:57,600 --> 00:21:01,080
‫"לא נטיל הגבלות על הזכויות שלך.‬
‫אתה יכול לעשות מה שמתחשק לך,‬

381
00:21:01,160 --> 00:21:03,920
‫"אבל תיזהר.‬

382
00:21:04,400 --> 00:21:06,600
‫"אל תדאג. אני מעריץ גדול שלך.‬

383
00:21:07,360 --> 00:21:09,800
‫"אני בטוח אבוא למופע הבא שלך."‬

384
00:21:10,840 --> 00:21:12,560
‫חשבתי לעצמי, "הזמנתי אותך?‬

385
00:21:13,400 --> 00:21:15,080
‫"אני בכלל רוצה שתבוא למופע?"‬

386
00:21:19,320 --> 00:21:21,520
‫משהו כזה.‬
‫-כן.‬

387
00:21:21,600 --> 00:21:24,840
‫גם הקטע לא מזמן עם מר סריסואן צ'נייה.‬

388
00:21:24,920 --> 00:21:27,520
‫- "נוט אמר דברים מגוחכים ב'דיו 13'." -‬

389
00:21:27,600 --> 00:21:29,440
‫אני לא משתמש הרבה במדיה חברתית.‬

390
00:21:29,520 --> 00:21:31,120
‫- #דיו 13, 256 אלף ציוצים -‬

391
00:21:31,200 --> 00:21:32,840
‫שמעתי את החדשות כשיצאתי.‬

392
00:21:32,920 --> 00:21:34,680
‫- בחור שצפה ב'דיו 13' תקף את סריסואן -‬

393
00:21:34,760 --> 00:21:36,280
‫מישהו אמר, "אני תומך בך!"‬

394
00:21:37,840 --> 00:21:40,600
‫זה מה שאנשים שפגשתי ברחוב אמרו לי.‬

395
00:21:41,280 --> 00:21:43,120
‫נהג מונית אמר לי,‬

396
00:21:43,960 --> 00:21:46,240
‫"תתבע אותו בחזרה!" את מי אתבע?‬

397
00:21:48,480 --> 00:21:50,720
‫"שלחתי לך כסף כדי לעזור!"‬

398
00:21:52,000 --> 00:21:52,840
‫מה שלחת?‬

399
00:21:53,440 --> 00:21:55,240
‫לא היה לי מושג מה קרה.‬

400
00:21:56,040 --> 00:21:57,360
‫אנשים עודדו אותי.‬

401
00:21:57,440 --> 00:22:02,320
‫אם אנשים מתחילים לעודד אתכם,‬
‫זה אומר שקרה לכם משהו רע.‬

402
00:22:02,960 --> 00:22:06,360
‫אחרי שבדקתי את החדשות,‬
‫הבנתי שמדובר בסריסואן.‬

403
00:22:06,440 --> 00:22:07,920
‫הייתי קצת בהלם.‬

404
00:22:08,920 --> 00:22:12,040
‫למעשה, הוא לא תבע אותי. הוא רק הגיש תלונה.‬

405
00:22:12,120 --> 00:22:15,560
‫כי התובעים אמורים להיות לונג טו ולונג פום.‬

406
00:22:15,640 --> 00:22:17,640
‫הם אלה שיכולים לתבוע אותי.‬

407
00:22:17,720 --> 00:22:20,840
‫הוא רק התלונן על זה בפוסט.‬

408
00:22:21,520 --> 00:22:22,440
‫בעצם…‬

409
00:22:25,440 --> 00:22:27,480
‫אני צריך להודות לו.‬

410
00:22:27,560 --> 00:22:31,880
‫הוא עזר לקדם את המופע שלי בנטפליקס.‬

411
00:22:31,960 --> 00:22:33,440
‫אני צריך להודות לו.‬

412
00:22:33,520 --> 00:22:37,720
‫נכון, יש אנשים‬
‫שלא יודעים שהמופע שלך בנטפליקס.‬

413
00:22:37,800 --> 00:22:41,800
‫גם התוכנית הזו תופיע בנטפליקס.‬

414
00:22:42,640 --> 00:22:47,000
‫כדי שנקבל רייטינג צפייה גבוה,‬
‫כדאי שתעשה משהו.‬

415
00:22:47,840 --> 00:22:49,120
‫כמו לתת לו אגרוף?‬
‫-לא!‬

416
00:22:50,520 --> 00:22:54,360
‫אנשים חשבו ששילמתי למישהו כדי להרביץ לו.‬

417
00:22:54,880 --> 00:22:56,600
‫עשית את זה?‬
‫-לא!‬

418
00:22:57,120 --> 00:23:01,760
‫לפי מה שקרה באותו הזמן,‬
‫זה בהחלט היה נראה שעשיתי את זה.‬

419
00:23:01,840 --> 00:23:05,520
‫אני מצהיר שלעולם לא אעשה דבר כזה.‬

420
00:23:05,600 --> 00:23:07,920
‫אבל האם שלחתי למישהו כסף? כן.‬

421
00:23:12,960 --> 00:23:16,080
‫רגע, זה היה בצחוק. הוא יכול להתעצבן מזה.‬

422
00:23:16,160 --> 00:23:18,000
‫סריסואן, אני…‬

423
00:23:18,800 --> 00:23:20,040
‫אני מעריץ אותך.‬

424
00:23:20,680 --> 00:23:22,440
‫כי אתה…‬

425
00:23:23,600 --> 00:23:26,880
‫איך להגיד את זה?‬
‫ההצלחה שלו מבוססת על ארבע סגולות.‬

426
00:23:27,400 --> 00:23:30,280
‫תשוקה, חריצות, מודעות וחקירה.‬

427
00:23:30,360 --> 00:23:34,640
‫יש לו תשוקה לדבר אחד והוא מתמיד בו.‬

428
00:23:34,720 --> 00:23:37,520
‫הוא עושה אותו שוב ושוב ללא היסוס.‬

429
00:23:37,600 --> 00:23:39,840
‫יש לו את כל ארבעת הסגולות.‬

430
00:23:39,920 --> 00:23:40,920
‫נכון.‬
‫-אבל…‬

431
00:23:44,000 --> 00:23:48,240
‫אני רק אומר שאני לא חושב שהוא מוזר.‬

432
00:23:48,320 --> 00:23:49,360
‫אוקיי.‬

433
00:23:49,440 --> 00:23:53,800
‫אתם יודעים,‬
‫בכל בית ספר יש אחד או שניים כאלה.‬

434
00:23:54,720 --> 00:23:57,400
‫כלומר תלמידים מלשנים.‬

435
00:23:59,440 --> 00:24:02,360
‫הם בדרך כלל התלמידים שהמורים הכי אוהבים.‬

436
00:24:03,480 --> 00:24:05,520
‫"המורה, אודום אוכל חטיף."‬

437
00:24:05,600 --> 00:24:07,040
‫משהו כזה.‬

438
00:24:07,560 --> 00:24:09,880
‫"המורה, הוא לא הכניס את החולצה למכנסיים."‬

439
00:24:10,760 --> 00:24:13,880
‫"המורה, הוא הלך לשירותים שלוש פעמים היום."‬

440
00:24:14,480 --> 00:24:17,800
‫ככה הם, והמורים אוהבים אותם.‬

441
00:24:17,880 --> 00:24:21,680
‫הם מוציאים ציונים טובים,‬
‫אבל החברים שלהם לא אוהבים אותם.‬

442
00:24:22,600 --> 00:24:26,720
‫אני חושב שסריסואן צריך‬
‫להפסיק להשתוקק לאור הזרקורים.‬

443
00:24:27,880 --> 00:24:29,520
‫אור הזרקורים שהוא מקבל‬

444
00:24:30,440 --> 00:24:34,080
‫חזק מדי, בוהק מדי.‬

445
00:24:34,160 --> 00:24:36,840
‫הוא בוהק יותר מהשמש המלאכותית של לונג טו.‬

446
00:24:37,800 --> 00:24:39,880
‫הוא כמו מקור האור.‬

447
00:24:39,960 --> 00:24:43,280
‫הוא לא צריך‬
‫לחפש את אור הזרקורים או לעשות כלום.‬

448
00:24:44,200 --> 00:24:46,400
‫השם שלו כבר אומר הכול.‬

449
00:24:46,480 --> 00:24:48,480
‫"סרי" פירושו "בוהק".‬

450
00:24:48,560 --> 00:24:51,400
‫פירושו גם "הילה בוהקת".‬

451
00:24:51,480 --> 00:24:54,600
‫"סואן" פירוש זהב או מוזהב.‬
‫אז יש לו הילה מוזהבת.‬

452
00:24:55,160 --> 00:24:56,920
‫שם המשפחה שלו הוא צ'נייה,‬

453
00:24:57,000 --> 00:25:00,760
‫ופירושו "מוסר", שלדעתי אין לו בכלל.‬

454
00:25:02,360 --> 00:25:03,760
‫האם זאת מחמאה?‬

455
00:25:04,760 --> 00:25:07,080
‫רק תדע שאני תומך בך.‬
‫-אוקיי.‬

456
00:25:07,160 --> 00:25:09,400
‫נוט, אני רואה שיש כמה אנשים מאחוריך‬

457
00:25:09,480 --> 00:25:11,760
‫שלא נראים שמחים.‬

458
00:25:11,840 --> 00:25:14,320
‫נראה לי שכדאי שנחליף מקומות.‬

459
00:25:14,400 --> 00:25:15,560
‫בסדר.‬

460
00:25:15,640 --> 00:25:17,320
‫בוא נחליף מקומות.‬
‫-בסדר.‬

461
00:25:21,040 --> 00:25:22,840
‫כדי שגם הם יראו את הפנים שלך.‬

462
00:25:24,560 --> 00:25:26,840
‫ככה טוב יותר? זה בסדר בשבילכן?‬

463
00:25:26,920 --> 00:25:29,400
‫ככה כולם יזכו לראות את הפנים שלי.‬
‫-כן.‬

464
00:25:30,960 --> 00:25:37,160
‫אתה הראשון שעשה מופעי סטנד-אפ בתאילנד.‬

465
00:25:37,240 --> 00:25:41,120
‫המופע הראשון שלך היה ב-1995.‬

466
00:25:42,080 --> 00:25:46,120
‫בזמנו התאילנדים לא ידעו‬
‫מה זה מופע סטנד-אפ.‬

467
00:25:46,200 --> 00:25:48,520
‫אולי רק מסרטים, סרטים מערביים.‬

468
00:25:48,600 --> 00:25:52,120
‫איך זה התחיל?‬

469
00:25:52,200 --> 00:25:56,160
‫בדיוק כמוך, גם אני לא שמעתי‬
‫על סטנד-אפ מקודם.‬

470
00:25:56,240 --> 00:26:01,760
‫יום אחד המורה למשחק אאו‬

471
00:26:01,840 --> 00:26:04,880
‫אמרה לי שעליי לעשות‬
‫מופע קומי בסגנון סטנד-אפ.‬

472
00:26:04,960 --> 00:26:06,760
‫-המורה אאו, אונצ'מה יוטאוונג -‬

473
00:26:06,840 --> 00:26:09,160
‫לא ידעתי מה זה.‬

474
00:26:09,960 --> 00:26:11,840
‫צ'ונפקאן צ'אנרואנג…‬

475
00:26:11,920 --> 00:26:14,000
‫- המורה צ'אנג, צ'ונפקאן צ'אנרואנג -‬

476
00:26:14,080 --> 00:26:15,400
‫הוא גם מורה למשחק.‬

477
00:26:15,480 --> 00:26:17,400
‫שניהם אמרו לי את אותו הדבר.‬

478
00:26:17,480 --> 00:26:20,000
‫ישבנו ביחד, וזה מה שהם אמרו.‬

479
00:26:20,080 --> 00:26:23,120
‫הם אמרו שאני מספר סיפורים טוב.‬

480
00:26:24,280 --> 00:26:29,200
‫שאלתי אנשים אחרים לגבי זה,‬
‫אבל הם לא יכלו לענות לי.‬

481
00:26:31,280 --> 00:26:33,880
‫ידעתי רק שמדובר‬
‫בקומיקאי סולו שמספר בדיחות.‬

482
00:26:35,080 --> 00:26:36,680
‫לא ידעתי איך לעשות את זה.‬

483
00:26:37,200 --> 00:26:43,080
‫אז ביקשתי מחבר שיקנה לי באנגליה‬
‫קלטות וידאו של מופעי סטנד-אפ.‬

484
00:26:43,160 --> 00:26:44,960
‫וצפיתי בהן.‬

485
00:26:46,080 --> 00:26:48,880
‫לא הבנתי כלום כי זה היה באנגלית.‬

486
00:26:48,960 --> 00:26:51,600
‫אני זוכר שלקחתי מורה לאנגלית.‬

487
00:26:51,680 --> 00:26:53,080
‫קראו לה קלי.‬

488
00:26:53,160 --> 00:26:55,800
‫היא לימדה אנגלית בלאמפנג.‬

489
00:26:56,480 --> 00:26:59,080
‫נפגשנו וצפינו באחת מהקלטות ביחד.‬

490
00:26:59,160 --> 00:27:01,000
‫היא צחקה הרבה.‬

491
00:27:01,080 --> 00:27:03,440
‫שאלתי אותה מה הקומיקאי אמר.‬

492
00:27:05,320 --> 00:27:06,800
‫היא דיברה קצת תאית.‬

493
00:27:06,880 --> 00:27:11,800
‫היא אמרה שזה על המשפחה שלו,‬
‫שהוא מדבר על המשפחה שלו.‬

494
00:27:11,880 --> 00:27:14,040
‫וזה בלבל אותי עוד יותר.‬

495
00:27:14,120 --> 00:27:17,400
‫רק רציתי ללמוד איך עושים את זה.‬

496
00:27:17,480 --> 00:27:20,240
‫איך להתחיל את המופע ולסיים אותו.‬

497
00:27:20,320 --> 00:27:22,520
‫בסוף הקומיקאי הניח את המיקרופון ועזב,‬

498
00:27:22,600 --> 00:27:24,080
‫וזה היה חדש לי.‬

499
00:27:25,840 --> 00:27:27,720
‫הייתי עוד יותר סקרן.‬

500
00:27:28,680 --> 00:27:29,720
‫אז ניסיתי את זה.‬

501
00:27:29,800 --> 00:27:34,520
‫כתבתי תסריט לסטנד-אפ והופעתי על במה קטנה.‬

502
00:27:35,280 --> 00:27:38,560
‫בתקופה ההיא הייתי בקבוצת קומיקאים.‬

503
00:27:38,640 --> 00:27:42,880
‫לקבוצה קראו "מבצע הצחוקים".‬
‫היו בה הרבה קומיקאים.‬

504
00:27:42,960 --> 00:27:48,040
‫הצטרכתי לעשות מחקר בעצמי, והתמדתי בזה.‬

505
00:27:48,760 --> 00:27:52,240
‫זה נמשך בערך שנתיים.‬

506
00:27:52,320 --> 00:27:54,080
‫עשיתי את זה בסתר.‬

507
00:27:54,160 --> 00:27:57,200
‫כי עמוק בפנים‬
‫האמנתי שאני יכול לעשות את זה.‬

508
00:27:57,280 --> 00:28:00,000
‫אם אתם רוצים לדגמן,‬

509
00:28:00,080 --> 00:28:02,560
‫כדאי שיהיו לכם הרבה אויבים,‬

510
00:28:02,640 --> 00:28:03,960
‫כי תקבלו יותר עבודות.‬

511
00:28:04,040 --> 00:28:06,200
‫אם אתם חסרי מנוחה וחמומי מוח,‬

512
00:28:06,280 --> 00:28:08,160
‫תוכלו להיות דוגמנים, וזו הסיבה…‬

513
00:28:14,920 --> 00:28:15,800
‫מי זה?‬

514
00:28:17,520 --> 00:28:18,760
‫מי אתה, לעזאזל?‬

515
00:28:21,640 --> 00:28:23,040
‫אף פעם לא ראית גבר?‬

516
00:28:25,040 --> 00:28:27,840
‫ולפני שחוזרים למאחורי הקלעים,‬
‫"הוא עדיין מסתכל?"‬

517
00:28:30,120 --> 00:28:32,760
‫מה לגבי השם "מיקרופון יחיד"?‬

518
00:28:32,840 --> 00:28:37,960
‫כשהחלטתי לעשות את המופע הראשון שלי‬
‫באודיטוריום של חברת הביטוח "מואנג תאי",‬

519
00:28:38,040 --> 00:28:39,880
‫הייתי צריך למצוא שם למופע.‬

520
00:28:40,360 --> 00:28:44,040
‫לא יכולתי להשתמש במילים "מופע סטנד-אפ"‬
‫כי אנשים לא ידעו מה זה.‬

521
00:28:44,120 --> 00:28:46,640
‫בזמנו אנשים לא הכירו את זה.‬

522
00:28:47,360 --> 00:28:50,320
‫חשבתי שהשם צריך להיות פשוט ובתאית.‬

523
00:28:50,400 --> 00:28:54,480
‫ניסיתי לחשוב על שם בשביל הפוסטרים.‬

524
00:28:55,720 --> 00:28:58,800
‫חשבתי על זה בזמן שצפיתי בטלוויזיה.‬

525
00:28:59,520 --> 00:29:01,120
‫שידרו טורניר טניס כלשהו.‬

526
00:29:02,080 --> 00:29:03,840
‫כן, זה היה טניס.‬

527
00:29:03,920 --> 00:29:07,240
‫והשדר אמר משהו כמו‬

528
00:29:08,160 --> 00:29:10,960
‫משחק טניס יחידים לנשים או לגברים.‬

529
00:29:11,040 --> 00:29:13,440
‫המילה "יחיד" מצאה חן בעיניי,‬
‫ובתאית זה "דיו".‬

530
00:29:14,040 --> 00:29:16,000
‫אז החלטתי להשתמש בזה‬

531
00:29:16,080 --> 00:29:18,800
‫ולכתוב על הפוסטר את השם "מיקרופון יחיד".‬

532
00:29:20,120 --> 00:29:22,360
‫ככה המצאתי את השם.‬

533
00:29:22,440 --> 00:29:24,160
‫הסתבר שזה היה שם קליט.‬

534
00:29:24,240 --> 00:29:26,080
‫לא ידעתי שאצליח כל כך.‬

535
00:29:26,160 --> 00:29:27,360
‫- "דיו 1", 1995 -‬

536
00:29:27,440 --> 00:29:30,720
‫אפילו לא העליתי את זה בדעתי.‬

537
00:29:30,800 --> 00:29:32,720
‫הייתי בחור צעיר‬

538
00:29:33,560 --> 00:29:35,560
‫שבטח בחושים שלו‬

539
00:29:36,120 --> 00:29:38,280
‫שאמרו לו שהוא מסוגל לעשות את זה.‬

540
00:29:38,360 --> 00:29:40,120
‫בתאילנד,‬

541
00:29:41,120 --> 00:29:43,640
‫אתה הראשון שהתחיל עם סטנד-אפ.‬

542
00:29:44,320 --> 00:29:45,880
‫אפילו עכשיו,‬

543
00:29:46,920 --> 00:29:50,360
‫אין הרבה אנשים שעושים סטנד-אפ.‬

544
00:29:50,440 --> 00:29:52,760
‫מספר האנשים נמוך…‬
‫-נמוך ממה שאמור להיות.‬

545
00:29:52,840 --> 00:29:56,600
‫כן. בניגוד לתקופה של חבורות הקומיקאים‬
‫שבה היו הרבה קבוצות,‬

546
00:29:56,680 --> 00:29:59,240
‫הסטנד-אפ לא פופולרי באותה מידה.‬

547
00:29:59,320 --> 00:30:00,560
‫מה דעתך?‬

548
00:30:00,640 --> 00:30:04,840
‫אני חושב שזה בגלל ההגבלות על חופש הדיבור…‬

549
00:30:07,720 --> 00:30:08,800
‫במדינה שלנו.‬

550
00:30:09,520 --> 00:30:12,160
‫זה אחד הגורמים…‬

551
00:30:14,040 --> 00:30:16,000
‫שמונעים את התרחבות הז'אנר.‬

552
00:30:16,080 --> 00:30:22,120
‫בדיוק כמו שעצים לא צומחים‬
‫במקום שאין בו שמש.‬

553
00:30:22,200 --> 00:30:24,960
‫היום זה יותר אינטנסיבי.‬

554
00:30:25,720 --> 00:30:27,680
‫יש לנו בעיות עם גזענות…‬

555
00:30:27,760 --> 00:30:30,280
‫בריונות.‬
‫-…בריונות וזלזול.‬

556
00:30:30,360 --> 00:30:35,720
‫נושאים שקשורים באומה, בדת ובמלוכה הם טאבו.‬

557
00:30:35,800 --> 00:30:39,560
‫וגם נושאים שקשורים במיניות, כמו כטב"מים…‬

558
00:30:40,360 --> 00:30:43,320
‫להט"בים.‬
‫-להט"בים ועוד הרבה נושאים.‬

559
00:30:43,400 --> 00:30:46,560
‫יש המון נושאים, והם כולם טאבו.‬

560
00:30:46,640 --> 00:30:49,240
‫אנשים בימינו יותר מדי רגישים.‬

561
00:30:49,960 --> 00:30:52,200
‫לדעתי זה מגביל את הקומיקאים.‬

562
00:30:52,720 --> 00:30:57,120
‫לקומיקאים החדשים הרבה יותר קשה.‬

563
00:30:57,200 --> 00:31:01,840
‫אני מקווה מאוד שהקומיקאים החדשים יצליחו.‬

564
00:31:03,880 --> 00:31:07,200
‫לא קל לעשות סטנד-אפ במדינה הזאת.‬

565
00:31:07,280 --> 00:31:11,440
‫יש גם הרבה אנשים שירצו לתבוע אותך.‬

566
00:31:11,520 --> 00:31:13,960
‫אתה יודע, זה מלחיץ.‬

567
00:31:15,600 --> 00:31:21,240
‫שמתי לב שבהופעות שלך‬

568
00:31:22,040 --> 00:31:23,880
‫אתה היחיד על הבמה.‬

569
00:31:23,960 --> 00:31:25,600
‫עם מיקרופון אחד.‬

570
00:31:25,680 --> 00:31:29,800
‫חשבתי לעצמי, "אלוהים זו בטח קריירה בודדה".‬

571
00:31:29,880 --> 00:31:31,920
‫נכון.‬
‫-אתה לבד על הבמה.‬

572
00:31:32,000 --> 00:31:35,400
‫אף אחד לא יכול לעזור לך‬

573
00:31:35,480 --> 00:31:38,120
‫אם משהו משתבש. זה באמת ככה?‬

574
00:31:39,440 --> 00:31:40,720
‫זה מפחיד.‬

575
00:31:41,920 --> 00:31:44,520
‫אני עושה את זה כבר 28 שנה.‬

576
00:31:44,600 --> 00:31:47,080
‫- מאחורי הקלעים, "דיו 9.5", 2006 -‬

577
00:31:47,160 --> 00:31:48,720
‫כל פעם אני מפחד.‬

578
00:31:48,800 --> 00:31:52,800
‫אני אף פעם לא רגוע לפני שאני עולה לבמה.‬

579
00:31:52,880 --> 00:31:54,840
‫- מאחורי הקלעים, "דיו 11", 2015 -‬

580
00:31:54,920 --> 00:31:57,040
‫אני ממש לחוץ.‬

581
00:31:57,120 --> 00:31:58,680
‫ממה?‬
‫-שאשכח את התסריט.‬

582
00:31:58,760 --> 00:32:00,480
‫- מאחורי הקלעים, "דיו 13", 2022 -‬

583
00:32:01,120 --> 00:32:03,440
‫זה יכול להיות אסון.‬

584
00:32:05,200 --> 00:32:06,640
‫את מי אני אשאל?‬

585
00:32:07,240 --> 00:32:09,520
‫נהגתי לכתוב את התסריט על הידיים שלי,‬

586
00:32:11,200 --> 00:32:15,640
‫אבל בזמן שהופעתי וסיפרתי בדיחות,‬

587
00:32:15,720 --> 00:32:17,360
‫לא מצאתי זמן ל…‬

588
00:32:18,880 --> 00:32:22,480
‫הקהל היה שם לב וחושב לעצמו "מה לעזאזל?"‬

589
00:32:23,240 --> 00:32:25,320
‫זה היה בלתי אפשרי.‬

590
00:32:25,400 --> 00:32:27,000
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

591
00:32:27,080 --> 00:32:31,440
‫שמתי את התסריט בקצה הבמה.‬
‫זה היה דף עם אותיות קטנות.‬

592
00:32:31,520 --> 00:32:33,960
‫הסתכלתי עליו בזמן ההופעה,‬

593
00:32:34,040 --> 00:32:36,920
‫אבל לא הצלחתי לקרוא.‬
‫האותיות היו קטנות מדי.‬

594
00:32:37,000 --> 00:32:39,600
‫לא הייתי יכול ללכת לשם ולקרוא.‬

595
00:32:39,680 --> 00:32:45,520
‫אתה רוצה לומר‬
‫שאין שום תסריט או פתקים על הבמה?‬

596
00:32:45,600 --> 00:32:47,080
‫זה בדיוק כמו פה.‬

597
00:32:47,160 --> 00:32:48,760
‫אין כלום כמו כאן?‬

598
00:32:48,840 --> 00:32:53,000
‫בקריירה הזאת עליך לדעת להציל את עצמך.‬

599
00:32:53,520 --> 00:32:55,560
‫לכן היא מרתקת.‬

600
00:32:55,640 --> 00:32:58,360
‫סטנד-אפ הוא כמו טיפוס על הר בידיים חשופות.‬

601
00:32:58,440 --> 00:33:00,400
‫אתה מבין אותי?‬

602
00:33:00,480 --> 00:33:01,840
‫זה מעניין יותר.‬

603
00:33:01,920 --> 00:33:06,000
‫אבל כשיש לך חבל וציוד בכל מקום, זה נראה…‬

604
00:33:07,360 --> 00:33:08,240
‫לא טוב.‬

605
00:33:08,760 --> 00:33:11,560
‫שכחת פעם את התסריט?‬

606
00:33:12,160 --> 00:33:13,360
‫הרבה פעמים.‬

607
00:33:13,440 --> 00:33:15,280
‫מה עשית?‬

608
00:33:15,360 --> 00:33:16,680
‫פעם במופע אחד,‬

609
00:33:16,760 --> 00:33:17,840
‫אני…‬

610
00:33:18,360 --> 00:33:19,440
‫עשיתי ראפ.‬

611
00:33:19,520 --> 00:33:23,680
‫אני אוהב לכתוב ראפ בחרוזים ודברים כאלה.‬

612
00:33:23,760 --> 00:33:25,760
‫דבר חשוב אחד בכתיבת שירי ראפ‬

613
00:33:25,840 --> 00:33:29,520
‫הוא שכל השורות צריכות להתחרז.‬

614
00:33:30,360 --> 00:33:32,640
‫הייתה שורה אחת שלא התחרזה.‬

615
00:33:32,720 --> 00:33:36,760
‫לא הייתה בה הטעמה.‬
‫אז בזמן שעשיתי ראפ על הבמה,‬

616
00:33:36,840 --> 00:33:39,200
‫הסתכלתי בטעות על מישהי,‬

617
00:33:39,280 --> 00:33:41,040
‫וזה גרם לי לאבד את הריכוז.‬

618
00:33:43,320 --> 00:33:47,360
‫ראיתי שחקנית שבאה למופע שלי עם חבר שלה.‬

619
00:33:47,440 --> 00:33:49,320
‫עשיתי ראפ על הבמה.‬

620
00:33:49,400 --> 00:33:52,040
‫בשבריר שנייה חלפה בראשי המחשבה‬

621
00:33:52,120 --> 00:33:53,320
‫"מי נמצא איתה?"‬

622
00:33:54,520 --> 00:33:55,360
‫"מי זה?‬

623
00:33:55,440 --> 00:33:58,360
‫"הוא לא הבחור שמופיע איתה בחדשות."‬

624
00:33:58,880 --> 00:34:01,840
‫הבחור ישב עם ראש מופנה הצידה/‬

625
00:34:02,520 --> 00:34:05,000
‫בוא נגיד שאתה אני.‬

626
00:34:05,080 --> 00:34:07,320
‫אני מניח שהם התווכחו, אז הוא ישב ככה.‬

627
00:34:08,680 --> 00:34:10,720
‫היה ברור שהם כועסים.‬

628
00:34:11,600 --> 00:34:14,080
‫חשבתי לעצמי, "על מה הם כועסים?"‬

629
00:34:14,880 --> 00:34:18,400
‫וכשחשבתי על זה, שכחתי את מילות השיר.‬

630
00:34:19,000 --> 00:34:20,960
‫אמרתי לעצמי…‬

631
00:34:22,200 --> 00:34:23,120
‫"שיט.‬

632
00:34:24,160 --> 00:34:25,280
‫"הלך עליי."‬

633
00:34:27,480 --> 00:34:28,600
‫היה שקט כמו עכשיו.‬

634
00:34:29,360 --> 00:34:30,320
‫ואז…‬

635
00:34:37,120 --> 00:34:38,360
‫יודעים מה עשיתי?‬

636
00:34:38,440 --> 00:34:41,560
‫אני יכולה ללכת הביתה לבד‬
‫זה לא מה שאמרתי לך בדיעבד‬

637
00:34:41,640 --> 00:34:45,120
‫טרמפ רצית לתת‬
‫אז נתתי לך לשרת‬

638
00:34:45,200 --> 00:34:46,680
‫- "דיו 8", 2010 -‬

639
00:34:46,760 --> 00:34:50,160
‫לא יזמתי כלום‬
‫את מספר הטלפון ביקשת בנאום‬

640
00:34:50,240 --> 00:34:53,600
‫שלחת הודעות והתקשרת‬
‫אל תגיד ששכחת‬

641
00:34:56,080 --> 00:34:59,160
‫היה לי טוב לבד‬
‫להישאר בבית בסופ"ש‬

642
00:34:59,240 --> 00:35:02,480
‫אתה הוא שהציע לי לצאת‬

643
00:35:03,720 --> 00:35:06,720
‫בימי ההולדת וביום השנה‬
‫אתה נותן לי מתנות בלי הפסקה‬

644
00:35:06,800 --> 00:35:10,120
‫אם אני רוצה דבר מה‬
‫תיתן לי אותו גם אם תצא לך הנשמה‬

645
00:35:15,720 --> 00:35:16,560
‫שכחתי.‬

646
00:35:34,400 --> 00:35:38,480
‫אז התוודיתי ששכחתי. אמרתי לקהל את האמת.‬

647
00:35:39,920 --> 00:35:40,960
‫"שכחתי."‬

648
00:35:41,800 --> 00:35:42,920
‫כולם צחקו.‬

649
00:35:43,440 --> 00:35:45,600
‫הם חשבו שזו בדיחה,‬

650
00:35:46,200 --> 00:35:48,280
‫שאני מתכוון לומר משהו מצחיק אחר כך.‬

651
00:35:48,360 --> 00:35:50,880
‫"חבר'ה, אני מצטער, שכחתי."‬

652
00:35:50,960 --> 00:35:51,800
‫היי.‬

653
00:35:52,520 --> 00:35:53,840
‫זה נעלם.‬

654
00:35:55,720 --> 00:35:57,360
‫אם אני רוצה דבר מה…‬

655
00:35:57,440 --> 00:35:59,640
‫רק רגע, תדברו ביניכם בינתיים.‬

656
00:36:00,520 --> 00:36:05,120
‫התיישבתי בקצה הבמה וניסיתי לחשוב.‬

657
00:36:06,200 --> 00:36:08,320
‫ניסיתי להיזכר במילים.‬

658
00:36:28,040 --> 00:36:29,960
‫הם צחקו ככה.‬

659
00:36:30,040 --> 00:36:32,560
‫הם עדיין חשבו שאני מתבדח.‬

660
00:36:32,640 --> 00:36:35,520
‫אבל זו לא הייתה בדיחה, המוח שלי היה ריק.‬

661
00:36:39,800 --> 00:36:40,760
‫חבר'ה,‬

662
00:36:41,400 --> 00:36:43,400
‫אני אתגבר על זה.‬

663
00:36:43,480 --> 00:36:45,400
‫אלה החיים של סטנדאפיסט.‬

664
00:36:46,160 --> 00:36:47,120
‫זה…‬

665
00:36:54,480 --> 00:36:55,600
‫שכחתי!‬

666
00:36:56,920 --> 00:36:58,080
‫תנו לי שנייה.‬

667
00:36:58,160 --> 00:36:59,560
‫תעשו מה שאתם רוצים.‬

668
00:37:02,120 --> 00:37:04,320
‫שכחתם פעם משהו?‬

669
00:37:04,400 --> 00:37:05,840
‫כמו שם של מישהו.‬

670
00:37:05,920 --> 00:37:07,920
‫זה עומד על קצה הלשון.‬

671
00:37:08,000 --> 00:37:10,080
‫ככה זה היה, אבל לא הצלחתי להיזכר.‬

672
00:37:10,560 --> 00:37:12,200
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

673
00:37:12,280 --> 00:37:14,120
‫התפללתי וכל זה.‬

674
00:37:14,200 --> 00:37:16,240
‫הייתי כל כך לחוץ,‬

675
00:37:16,320 --> 00:37:18,560
‫שניסיתי לעשות כל מיני דברים.‬

676
00:37:18,640 --> 00:37:20,800
‫אבל לא נזכרתי בכלום.‬

677
00:37:20,880 --> 00:37:22,680
‫בסוף ויתרתי.‬

678
00:37:23,480 --> 00:37:25,600
‫חשבתי שכדאי לשנות את הנושא.‬

679
00:37:26,720 --> 00:37:28,640
‫וזה מה שהחלטתי לעשות.‬

680
00:37:28,720 --> 00:37:31,560
‫התכוונתי להתוודות בפני הקהל שנכשלתי.‬

681
00:37:32,480 --> 00:37:33,880
‫כשמפסיקים לנסות להיזכר,‬

682
00:37:35,280 --> 00:37:38,400
‫ואין יותר לחץ, נזכרים.‬

683
00:37:39,880 --> 00:37:42,120
‫אל תלכו הביתה עדיין. רק רגע.‬

684
00:37:42,640 --> 00:37:45,080
‫תיתן לי אותו גם אם תצא לך הנשמה‬

685
00:37:45,600 --> 00:37:48,720
‫היה לי טוב לבד‬
‫להישאר בבית בסופ"ש‬

686
00:37:48,800 --> 00:37:52,480
‫אתה הוא שהציע לי לצאת‬

687
00:37:52,560 --> 00:37:54,600
‫תמיד פינקת אותי‬

688
00:38:01,280 --> 00:38:04,160
‫היה לי טוב לבד‬
‫להישאר בבית בסופ"ש‬

689
00:38:04,240 --> 00:38:07,560
‫אתה הוא שתמיד הציע לי לצאת‬

690
00:38:07,640 --> 00:38:09,720
‫תמיד פינקת אותי‬

691
00:38:09,800 --> 00:38:11,480
‫אתה תלותי ודביק‬

692
00:38:11,560 --> 00:38:15,040
‫כשאני במחזור‬
‫אתה קונה לי טמפונים כדי לעזור‬

693
00:38:24,280 --> 00:38:25,640
‫יש לי שאלה בשבילך.‬

694
00:38:27,880 --> 00:38:30,560
‫יש עוד משהו שהיית רוצה לעשות,‬

695
00:38:30,640 --> 00:38:34,680
‫אבל אין לך הזדמנות לעשות אותו?‬

696
00:38:37,760 --> 00:38:40,440
‫אני יכול לחשוב רק על דברים‬
‫שאני לא רוצה לעשות.‬

697
00:38:41,680 --> 00:38:43,040
‫ברצינות.‬

698
00:38:43,120 --> 00:38:46,080
‫אני רוצה להישאר בבית ולצייר.‬

699
00:38:46,160 --> 00:38:47,520
‫אני מת על זה.‬

700
00:38:47,600 --> 00:38:50,480
‫ציור?‬
‫-כן, זה כל מה שאני רוצה לעשות.‬

701
00:38:51,360 --> 00:38:54,560
‫נראה לי שציור הוא העבודה במשרה מלאה שלי.‬

702
00:38:55,240 --> 00:38:56,440
‫בהחלט.‬

703
00:38:56,520 --> 00:38:58,640
‫סטנד-אפ זה התחביב שלי.‬

704
00:38:59,840 --> 00:39:01,960
‫אני עושה את זה מדי פעם,‬

705
00:39:02,040 --> 00:39:04,000
‫אבל אני מצייר כל יום.‬

706
00:39:05,000 --> 00:39:09,920
‫- סטודיו האפילנד, בנגקוק -‬

707
00:39:15,440 --> 00:39:21,280
‫זה הסטודיו שלך שסיפרת לי עליו.‬

708
00:39:22,240 --> 00:39:23,840
‫אפשר לקרוא לו בית חולים.‬

709
00:39:24,560 --> 00:39:26,200
‫למה?‬

710
00:39:26,880 --> 00:39:29,160
‫כי זה כמו חדר הטיפול האישי שלי.‬

711
00:39:29,240 --> 00:39:32,440
‫בכל פעם שמתעוררים בי רגשות,‬

712
00:39:33,320 --> 00:39:38,720
‫שליליים או חיוביים,‬
‫אני בא לכאן לפרוק אותם.‬

713
00:39:38,800 --> 00:39:42,720
‫לכן זה כמו חדר הטיפול שלי.‬

714
00:39:42,800 --> 00:39:47,880
‫מתי התחלת לעשות אומנות?‬

715
00:39:47,960 --> 00:39:50,000
‫מתי אומנות הפכה לתשוקה שלך?‬

716
00:39:50,080 --> 00:39:51,200
‫למען האמת,‬

717
00:39:52,000 --> 00:39:52,920
‫האומנות היא…‬

718
00:39:54,840 --> 00:40:00,880
‫היא שיטת הישרדות של ילד קטן ממחוז סורין.‬

719
00:40:01,480 --> 00:40:04,920
‫כשהייתי ילד, עברנו מצ'ונבורי לסורין.‬

720
00:40:05,000 --> 00:40:07,120
‫המוצא של כל החברים שלי היה קמרי.‬

721
00:40:07,200 --> 00:40:09,720
‫לא עמדתי בקצב שלהם,‬

722
00:40:11,440 --> 00:40:13,120
‫כי הצטרפתי באמצע השנה.‬

723
00:40:14,160 --> 00:40:16,520
‫לא היו לי חברים כי לא דיברתי קמבודית,‬

724
00:40:17,120 --> 00:40:20,920
‫וציור ואיור עזרו לי לא הרגיש בודד.‬

725
00:40:21,000 --> 00:40:23,760
‫היית טוב בציור?‬
‫-לא, לא הייתי טוב.‬

726
00:40:23,840 --> 00:40:26,960
‫ציירת ציורים כאוטיים כמו זה?‬
‫-כן.‬

727
00:40:27,040 --> 00:40:30,800
‫הציורים שלי לא השתפרו כשהתבגרתי.‬
‫-הם אותו הדבר.‬

728
00:40:30,880 --> 00:40:35,400
‫בסופו של דבר לקחת את האומנות ברצינות‬
‫ונרשמת לאקדמיה לאומנויות "פו-צ'אנג".‬

729
00:40:35,480 --> 00:40:37,600
‫כן.‬
‫-אז אתה באמת אוהב את זה.‬

730
00:40:37,680 --> 00:40:41,680
‫אחרי שסיימתי את התיכון,‬

731
00:40:42,760 --> 00:40:46,360
‫הלכתי ללמוד‬
‫במכללה המקצועית לאומנויות "ארצ'יווסילפ".‬

732
00:40:47,160 --> 00:40:50,320
‫בחרתי בתחום הזה כי לא אהבתי מקצועות אחרים.‬

733
00:40:50,400 --> 00:40:53,040
‫לא הייתי טוב באנגלית או במתמטיקה.‬

734
00:40:53,120 --> 00:40:56,160
‫כישורי הציור שלי היו מעל הממוצע.‬

735
00:40:57,120 --> 00:41:00,040
‫האומנות הייתה כמו מקלט בשבילי.‬

736
00:41:00,120 --> 00:41:04,400
‫אחרי שסיימתי ללמוד אומנות במכללה,‬
‫נרשמתי לפו-צ'אנג.‬

737
00:41:04,480 --> 00:41:05,520
‫- האקדמיה לאומנויות -‬

738
00:41:05,600 --> 00:41:07,320
‫לא הייתי התלמיד הכי טוב שם.‬

739
00:41:08,000 --> 00:41:10,440
‫הציונים שלי לא היו טובים.‬

740
00:41:10,520 --> 00:41:13,320
‫היצירות שלהם היו מדהימות,‬
‫אבל שלך לא היו טובות.‬

741
00:41:13,400 --> 00:41:15,440
‫כן, בדיוק.‬

742
00:41:15,520 --> 00:41:18,480
‫האומנות הפכה לתשוקה שלי.‬

743
00:41:18,560 --> 00:41:19,960
‫- באנג קאפי, בנגקוק, 1995 -‬

744
00:41:21,160 --> 00:41:23,160
‫יש לי אובססיה לאומנות. היא חלק מחיי.‬

745
00:41:23,240 --> 00:41:24,480
‫- סידני, אוסטרליה, 1996 -‬

746
00:41:24,560 --> 00:41:27,520
‫זה משהו שאני לא יכול להפסיק לעשות.‬

747
00:41:27,600 --> 00:41:30,840
‫- ברוקלין, ניו יורק, 2002 -‬

748
00:41:31,680 --> 00:41:34,040
‫- צ'לסי, ניו יורק, 2009 -‬

749
00:41:34,640 --> 00:41:37,160
‫הלכתי למופע האחרון שלך, "דיו 13".‬

750
00:41:37,240 --> 00:41:38,560
‫- צ'יאנג מאי, 2008 -‬

751
00:41:38,640 --> 00:41:40,440
‫הפסלים האלה היו על הבמה.‬

752
00:41:40,520 --> 00:41:42,200
‫מדובר בקולקציה הזאת, נכון?‬

753
00:41:42,280 --> 00:41:44,480
‫היא הוצגה במופע "דיו 13".‬

754
00:41:44,560 --> 00:41:47,440
‫אוקיי. איך הגית את הרעיון?‬

755
00:41:47,520 --> 00:41:50,080
‫למה הדמויות המוזרות?‬

756
00:41:50,600 --> 00:41:52,800
‫הן תמהיל של הכול.‬
‫-של הפנטזיות שלך.‬

757
00:41:52,880 --> 00:41:56,040
‫מפלצות, שדים וכולי.‬
‫-מהדמיון שלך.‬

758
00:41:56,120 --> 00:42:00,280
‫תוך כדי היצירה זה התפתח לרגשות,‬

759
00:42:00,360 --> 00:42:02,680
‫כמו חוסר ביטחון ו…‬

760
00:42:04,720 --> 00:42:06,200
‫תאווה.‬

761
00:42:07,520 --> 00:42:09,640
‫יש גם תשוקה, חמדנות,‬

762
00:42:09,720 --> 00:42:12,280
‫התמרמרות ונקמה.‬

763
00:42:12,360 --> 00:42:15,040
‫הכול מעורבב ביחד.‬

764
00:42:18,520 --> 00:42:20,080
‫עכשיו השעה…‬

765
00:42:20,160 --> 00:42:22,320
‫-חדר שינה, 15 בינואר 2019 -‬

766
00:42:22,400 --> 00:42:25,480
‫שלוש ועשרה לפנות בוקר.‬

767
00:42:28,680 --> 00:42:30,720
‫אני לא יודע למה התעוררתי.‬

768
00:42:32,120 --> 00:42:33,360
‫אני לא יכול לישון.‬

769
00:42:35,840 --> 00:42:37,160
‫ציירתי כמה סקיצות.‬

770
00:42:38,560 --> 00:42:39,920
‫מה זה לעזאזל?‬

771
00:42:40,640 --> 00:42:42,680
‫נראה כמו מריע שכיר.‬

772
00:42:44,360 --> 00:42:48,480
‫אני לא יודע איך לקרוא לזה.‬
‫יש לי בראש הרבה רעיונות.‬

773
00:42:54,000 --> 00:42:56,280
‫זה יהפוך לדמות הזאת.‬

774
00:42:56,360 --> 00:42:59,560
‫- משפך -‬

775
00:42:59,640 --> 00:43:02,200
‫אני אכין רובוט בשם "מייקאובר".‬

776
00:43:03,080 --> 00:43:04,640
‫תראו! רק קצת.‬

777
00:43:06,040 --> 00:43:07,960
‫גם את זה. רואים?‬

778
00:43:09,400 --> 00:43:11,960
‫למה התעוררתי כל כך מוקדם?‬

779
00:43:12,040 --> 00:43:13,640
‫- חדר שינה, 4:02, 2 בינואר 2019 -‬

780
00:43:19,640 --> 00:43:21,360
‫מפלצת, 80 אחוז הנחה.‬

781
00:43:21,440 --> 00:43:24,200
‫- מבצע -‬

782
00:43:24,280 --> 00:43:26,320
‫הנה. נתתי לכם לראות קצת.‬

783
00:43:30,200 --> 00:43:31,240
‫מפלצת נכה.‬

784
00:43:32,880 --> 00:43:34,720
‫הכנתי את הפסלים הקטנים‬

785
00:43:35,600 --> 00:43:38,120
‫באותו הזמן שעבדתי על המופע שלי.‬

786
00:43:39,160 --> 00:43:43,400
‫אז במקום להכין רקע למופע,‬

787
00:43:44,240 --> 00:43:46,240
‫השתמשתי באלה.‬

788
00:43:46,320 --> 00:43:48,600
‫אז הכנתי גרסה גדולה יותר של הפסלים.‬

789
00:43:49,320 --> 00:43:51,720
‫אז הפסל הזה הפך לזה.‬

790
00:43:51,800 --> 00:43:55,760
‫נכון. כן, לזה, לפסל הזה.‬

791
00:43:58,720 --> 00:44:02,680
‫כדי שיהיו מושלמים בתור רקע.‬
‫-נכון.‬

792
00:44:02,760 --> 00:44:06,560
‫אבל הייתי צריך להכין פסלים קטנים‬
‫לפני שהכנתי את הגדולים.‬

793
00:44:07,280 --> 00:44:11,560
‫רציתי לראות איך התאורה תהיה,‬

794
00:44:12,240 --> 00:44:14,160
‫וגם איך הם יסודרו.‬

795
00:44:14,240 --> 00:44:16,320
‫הייתי צריך לבדוק הכול מראש,‬

796
00:44:16,400 --> 00:44:20,320
‫כדי שאוכל להסביר לצוות ההפקה‬
‫איך אני רוצה שזה יהיה.‬

797
00:44:20,400 --> 00:44:23,240
‫הם שאלו איך אני רוצה שהרקע יהיה.‬

798
00:44:23,320 --> 00:44:26,160
‫אמרתי שאני לא בטוח,‬
‫אבל זה הרעיון שהיה לי בראש.‬

799
00:44:26,240 --> 00:44:27,960
‫והם הבינו את זה.‬

800
00:44:28,480 --> 00:44:29,400
‫בגודל הזה?‬

801
00:44:29,480 --> 00:44:31,920
‫כן.‬
‫-בסידור הזה.‬

802
00:44:32,000 --> 00:44:34,960
‫היינו צריכים לחשוב גם על החומר.‬

803
00:44:35,040 --> 00:44:37,840
‫לא יכלו להשתמש בארד‬
‫כי הפסלים יהיו כבדים מדי.‬

804
00:44:37,920 --> 00:44:40,520
‫יהיה קשה להרים אותם.‬
‫-כן, וגם זה יהיה יקר.‬

805
00:44:40,600 --> 00:44:43,880
‫סיבים היה עדיף.‬
‫והיינו צריכים לחשוב על הצבע.‬

806
00:44:43,960 --> 00:44:45,240
‫זה עניין של טכניקה.‬

807
00:44:45,320 --> 00:44:47,880
‫זה הפסל שהיה על הבמה?‬

808
00:44:47,960 --> 00:44:49,000
‫כן.‬

809
00:44:49,080 --> 00:44:51,120
‫כמה פסלים היו בסך הכול?‬

810
00:44:51,200 --> 00:44:53,040
‫נראה לי יותר מ-200.‬

811
00:44:53,120 --> 00:44:54,960
‫יותר מ-200?‬
‫-כן.‬

812
00:44:55,040 --> 00:44:57,960
‫אני רואה שיש כאן גם צעצועים.‬

813
00:44:58,040 --> 00:45:00,600
‫קיבלתי את הרעיון ממגנטים למקרר.‬

814
00:45:01,360 --> 00:45:06,280
‫הרעיון היה‬
‫שיהיה אפשר לשנות את העיצוב שלהם.‬

815
00:45:07,080 --> 00:45:10,960
‫הגיתי את הרעיון‬
‫כשהרופא שלי אמר לי להפסיק לאכול ממתקים.‬

816
00:45:11,560 --> 00:45:15,560
‫בגלל זה הם נראים כמו עוגיות וסוכריות.‬

817
00:45:17,120 --> 00:45:18,840
‫זה נראה מוכר.‬

818
00:45:21,240 --> 00:45:22,560
‫אני אוהב את הדמיון שלך.‬

819
00:45:22,640 --> 00:45:24,120
‫אולי כדאי שתעסוק באומנות.‬

820
00:45:24,840 --> 00:45:28,080
‫ממש כיף לשחק עם אלה.‬
‫-כן.‬

821
00:45:28,160 --> 00:45:31,480
‫כשאתה לא עובד,‬
‫אתה מסתובב ומתפעל מהיצירות שלך?‬

822
00:45:31,560 --> 00:45:32,400
‫כן.‬

823
00:45:33,600 --> 00:45:37,280
‫כמו ילד שמתפעל מאוסף הצעצועים שלו?‬
‫-כן.‬

824
00:45:39,400 --> 00:45:44,000
‫בלילה, אחרי שהצוות שלי עוזב,‬
‫אני נמצא בחדר הצביעה שלי.‬

825
00:45:44,080 --> 00:45:46,840
‫אני מתהלך שם בתחתונים.‬

826
00:45:47,840 --> 00:45:52,960
‫אני מכבה את האור,‬
‫מסתובב בחדר ומסתכל ביצירות.‬

827
00:45:54,400 --> 00:45:55,480
‫אני מת על זה!‬

828
00:45:55,560 --> 00:45:58,120
‫אני לא יכול להסביר, אבל זה משמח אותי.‬

829
00:45:58,200 --> 00:46:02,960
‫נראה לי שאנשים שאוהבים אספנות‬
‫יכולים להזדהות איתי.‬

830
00:46:03,040 --> 00:46:06,440
‫הם יכולים להסתכל‬
‫בדברי האספנות שלהם כל היום,‬

831
00:46:06,520 --> 00:46:08,080
‫בדיוק כמוני.‬

832
00:46:08,800 --> 00:46:10,160
‫זו אותה ההרגשה.‬

833
00:46:10,240 --> 00:46:13,160
‫זה משהו שאני אוהב ושמלהיב אותי.‬

834
00:46:13,240 --> 00:46:16,640
‫אני מתבונן ביצירות,‬
‫הופך אותן ומסובב אותן לצדדים.‬

835
00:46:16,720 --> 00:46:21,680
‫ואז אני חושב על ליצור גרסה חדשה שלהן.‬

836
00:46:22,400 --> 00:46:25,560
‫תמיד יש לי רעיונות חדשים.‬

837
00:46:25,640 --> 00:46:27,080
‫זה אף פעם לא משעמם אותי.‬

838
00:46:27,160 --> 00:46:30,080
‫הנה.‬
‫-זה אחד מהפסלים האהובים עליי.‬

839
00:46:30,160 --> 00:46:32,680
‫זו מומיה?‬
‫-כן.‬

840
00:46:32,760 --> 00:46:34,920
‫מומיה עם גלגל.‬

841
00:46:35,000 --> 00:46:36,960
‫כן, נכון.‬

842
00:46:37,040 --> 00:46:37,960
‫רואה?‬

843
00:46:38,480 --> 00:46:40,120
‫כשסיימתי את הגרסה הזו,‬

844
00:46:40,200 --> 00:46:45,600
‫חשבתי לעצמי, "יש לה גלגל,‬
‫אבל אולי אני יכול להוסיף עוד משהו".‬

845
00:46:54,600 --> 00:46:56,400
‫אני לא יודע לגבי אנשים אחרים,‬

846
00:46:56,480 --> 00:47:00,600
‫אבל בשבילי, נוט אודום הוא אומן.‬

847
00:47:00,680 --> 00:47:06,200
‫בפעם הראשונה שראיתי את "דום דוג",‬
‫הבחנתי בחיבור שלך לאומנות.‬

848
00:47:06,280 --> 00:47:08,440
‫ראיתי אותו במופע "דיו 7".‬

849
00:47:08,520 --> 00:47:09,880
‫כן, במופע "דיו 7".‬

850
00:47:09,960 --> 00:47:12,120
‫נכון?‬
‫-כן, נכון.‬

851
00:47:12,200 --> 00:47:14,920
‫וראיתי עוד אחד בצ'יאנג מאי.‬

852
00:47:15,000 --> 00:47:17,240
‫בגלידרייה.‬
‫-כן, כן.‬

853
00:47:17,320 --> 00:47:20,360
‫איך הגית את הרעיון של "דום דוג"?‬

854
00:47:20,840 --> 00:47:27,200
‫הרעיון עלה לי כשנדלקתי על מישהי, והיא לא…‬

855
00:47:28,880 --> 00:47:31,960
‫היא לא היית בליגה שלך?‬
‫-בדיוק.‬

856
00:47:32,040 --> 00:47:33,720
‫לא היית ברמה שלה.‬

857
00:47:33,800 --> 00:47:35,560
‫הרגשתי שאני אנדרדוג.‬

858
00:47:36,640 --> 00:47:40,320
‫זה היה שילוב של ההרגשה הזאת‬
‫עם בושה בשל המגרעות שלי.‬

859
00:47:40,400 --> 00:47:43,760
‫אני תמיד מרגיש שאני אנדרדוג,‬

860
00:47:44,520 --> 00:47:46,760
‫אז רציתי ליצור דיוקן עצמי.‬

861
00:47:46,840 --> 00:47:48,960
‫משם זה התחיל.‬

862
00:47:49,560 --> 00:47:51,600
‫הצגתי אותו על הבמה במופע "דיו 7".‬

863
00:47:51,680 --> 00:47:54,160
‫אחרי המופע, הרסתי אותו.‬

864
00:47:54,240 --> 00:47:56,760
‫כי זה היה רק רקע.‬
‫-אוקיי.‬

865
00:47:56,840 --> 00:47:59,800
‫ואז הכנתי אחד חדש והצגתי אותו בגלידרייה.‬

866
00:48:01,760 --> 00:48:06,280
‫הייתי צריך להכין ספלים וקעריות לגלידרייה,‬
‫אז הכנתי גם את הפסל.‬

867
00:48:06,360 --> 00:48:07,600
‫- צ'יאנג מאי, 2009 -‬

868
00:48:07,680 --> 00:48:10,600
‫למדתי גם מיומנויות אחרות,‬
‫כמו שריפת קרמיקה.‬

869
00:48:10,680 --> 00:48:11,800
‫זה מקרמיקה?‬

870
00:48:11,880 --> 00:48:14,280
‫כן, זה מקרמיקה.‬

871
00:48:14,760 --> 00:48:17,520
‫הייתי צריך ללמוד תוך כדי עשייה.‬

872
00:48:17,600 --> 00:48:21,440
‫בהתחלה הכנתי משהו כמו 30 פסלים.‬

873
00:48:21,520 --> 00:48:23,840
‫חצי מהם נשברו.‬

874
00:48:24,840 --> 00:48:27,240
‫הייתי מרוצה מה-15 שיצאו טוב.‬

875
00:48:27,320 --> 00:48:30,800
‫במהלך ההובלה שלהם…‬
‫-הם נשברו.‬

876
00:48:30,880 --> 00:48:34,600
‫כן. בחלק מהם נהיו סדקים.‬
‫אלה היחידים שנשארו לי.‬

877
00:48:34,680 --> 00:48:37,440
‫לא נשארו לי עוד.‬
‫-באמת?‬

878
00:48:37,960 --> 00:48:41,920
‫אלה היחידים ללא פגמים.‬
‫-אוקיי.‬

879
00:48:42,600 --> 00:48:46,920
‫נראה לי שעבדת‬
‫על הקולקציות האלה באותה תקופה.‬

880
00:48:47,000 --> 00:48:49,960
‫נראה שיש ביניהן קשר. נכון?‬

881
00:48:50,040 --> 00:48:55,040
‫עשיתי את אלה אחרי שלמדתי לשרוף קרמיקה.‬

882
00:48:55,120 --> 00:48:56,640
‫אני לא בטוח כמה זמן עבר.‬

883
00:48:56,720 --> 00:49:00,040
‫כנראה בסמוך למופע שבו ירדתי על כמה חיילים.‬

884
00:49:00,120 --> 00:49:01,240
‫כן.‬

885
00:49:01,840 --> 00:49:03,840
‫אתה זוכר שחייל התקשר אליי?‬

886
00:49:03,920 --> 00:49:04,760
‫כן.‬

887
00:49:05,280 --> 00:49:06,280
‫אני…‬

888
00:49:08,840 --> 00:49:11,520
‫לא הרגשתי טוב באותה תקופה.‬

889
00:49:12,480 --> 00:49:13,560
‫הייתי מתוסכל,‬

890
00:49:14,080 --> 00:49:16,120
‫ולא ידעתי איך להתגבר על זה.‬

891
00:49:16,200 --> 00:49:18,960
‫אני לא אדם שמפרסם באינטרנט איך הוא מרגיש.‬

892
00:49:19,040 --> 00:49:21,640
‫אני מביע את הרגשות שלי דרך האומנות שלי.‬

893
00:49:21,720 --> 00:49:25,040
‫אז פיסלתי את הדמויות האלה.‬
‫אפילו קניתי כבשן.‬

894
00:49:25,120 --> 00:49:27,840
‫הוא מאחור, ואני לא צריך‬
‫לנסוע ללאמפנג או לצ'יאנג מאי.‬

895
00:49:27,920 --> 00:49:29,280
‫התאמנתי בעבודה איתו.‬

896
00:49:30,040 --> 00:49:32,560
‫כדי שזה יהיה מובן יותר‬

897
00:49:32,640 --> 00:49:34,800
‫זה כאילו ניסיתי לזמן משהו.‬

898
00:49:35,280 --> 00:49:36,120
‫כמו השלט.‬

899
00:49:36,200 --> 00:49:39,240
‫נראה שהדמות מוחאת על משהו.‬

900
00:49:39,320 --> 00:49:42,880
‫חבלים וחוטי חשמל כרוכים סביב הדמות.‬

901
00:49:42,960 --> 00:49:44,920
‫זו תחושה של דיכוי.‬

902
00:49:45,000 --> 00:49:47,640
‫אני לא רוצה להסביר, אבל זה מה שהרגשתי אז.‬

903
00:49:47,720 --> 00:49:50,520
‫זה כמו יומן או תזכורת מהתקופה ההיא.‬

904
00:49:51,720 --> 00:49:54,840
‫מקודם אמרת לי‬

905
00:49:56,520 --> 00:50:01,560
‫שהרבה אנשים היום אוהבים‬
‫לפרסם ברשתות חברתיות איך הם מרגישים.‬

906
00:50:01,640 --> 00:50:05,880
‫אחרי שהם מפרסם את זה ומקבלים תגובות,‬
‫הם מרגישים הקלה.‬

907
00:50:05,960 --> 00:50:10,440
‫אבל במקרה שלך,‬
‫יצרת את הפסלים האלה לבד בבית שלך.‬

908
00:50:11,320 --> 00:50:14,600
‫זה באמת עזר לך?‬
‫אף אחד לא ראה אותם או שמע עליהם.‬

909
00:50:14,680 --> 00:50:18,360
‫הצלחתי לשחרר את הרגשות שהעיקו עליי,‬
‫וזה מה שחשוב.‬

910
00:50:18,440 --> 00:50:22,520
‫אני חושב שזה טוב שלא קיבלתי שום תגובות.‬

911
00:50:22,600 --> 00:50:26,400
‫חלקן היו יכולות להיות שליליות,‬
‫ואני לא רוצה להתמודד עם זה.‬

912
00:50:26,480 --> 00:50:29,840
‫אני רק משחרר את הרגשות שלי וממשיך הלאה.‬

913
00:50:29,920 --> 00:50:32,560
‫אלה ציורים על עץ.‬
‫-כן, עץ.‬

914
00:50:32,640 --> 00:50:35,560
‫יש לך אובססיה לזה.‬

915
00:50:35,640 --> 00:50:37,000
‫יש כל כך הרבה.‬

916
00:50:37,080 --> 00:50:39,200
‫מתי ציירתי את זה?‬

917
00:50:39,280 --> 00:50:40,680
‫בשנת 2014.‬

918
00:50:40,760 --> 00:50:44,600
‫ציירתי את זה ב-2014.‬
‫-וואו! לפני כמעט עשר שנים.‬

919
00:50:44,680 --> 00:50:46,320
‫וגם את זה.‬

920
00:50:46,400 --> 00:50:47,640
‫הציור הזה מ-2015.‬

921
00:50:48,160 --> 00:50:49,960
‫עוד אחד מ-2017.‬

922
00:50:50,040 --> 00:50:52,920
‫ציירתי אותם בשנים ההן.‬

923
00:50:53,640 --> 00:50:57,080
‫אני רואה שגם בזה יש חריטות.‬

924
00:50:57,160 --> 00:50:58,680
‫למה עשית את זה?‬

925
00:50:58,760 --> 00:51:03,000
‫לא ציירתי את זה על קנבס, אלא על לוח עץ.‬

926
00:51:03,080 --> 00:51:08,560
‫אז במקום לצייר את הקווים במכחול,‬

927
00:51:08,640 --> 00:51:10,960
‫השתמשתי בכלי לנגרות.‬

928
00:51:12,200 --> 00:51:13,680
‫זה נראה כמו מקדחה.‬

929
00:51:13,760 --> 00:51:15,360
‫קוראים לזה רוטר.‬

930
00:51:15,440 --> 00:51:18,600
‫השתמשתי בכלי הזה כדי לצייר קו.‬

931
00:51:18,680 --> 00:51:22,480
‫השתמשתי גם בכלי לגילוף בעץ.‬
‫-אוקיי.‬

932
00:51:22,560 --> 00:51:24,120
‫זה כמו לגלף עץ.‬

933
00:51:24,200 --> 00:51:27,240
‫זה מזכיר לי את מה שעשינו בשיעור אומנות.‬

934
00:51:27,320 --> 00:51:29,560
‫זה כמו שעושים הדפס.‬

935
00:51:29,640 --> 00:51:34,160
‫רציתי משטח מחוספס, לא חלק.‬

936
00:51:34,240 --> 00:51:37,440
‫זה נראה יותר כמו מלאכת יד.‬

937
00:51:38,040 --> 00:51:41,320
‫היצירה הצליחה להעביר את הסיפור שרצית לספר?‬

938
00:51:41,400 --> 00:51:43,960
‫יש משמעות למשטח המחוספס?‬

939
00:51:44,040 --> 00:51:47,640
‫מה קדם למה, הטכניקה או הסיפור?‬

940
00:51:47,720 --> 00:51:49,960
‫קודם ההרגשה שלי, אחר כך הטכניקה.‬

941
00:51:50,040 --> 00:51:53,760
‫כשמשהו מטריד או מכעיס אותי,‬

942
00:51:53,840 --> 00:51:56,080
‫אני רוצה ליצור משטח מחוספס.‬

943
00:51:56,160 --> 00:51:59,960
‫ציור או איור על קנבס לא מספק אותי.‬

944
00:52:00,040 --> 00:52:02,440
‫אני צריך לגלף ולחרוט.‬

945
00:52:02,520 --> 00:52:05,240
‫יש אבק בכל מקום. הרעש שהמכשיר משמיע…‬

946
00:52:06,680 --> 00:52:09,000
‫בהתחלה אני מתמקד בהנאה.‬

947
00:52:10,240 --> 00:52:15,560
‫אחר כך מגיעים הסיפורים שאני רוצה לספר.‬

948
00:52:15,640 --> 00:52:17,840
‫הציורים שלי הם שילוב.‬

949
00:52:18,400 --> 00:52:19,800
‫אפשר לומר‬

950
00:52:20,800 --> 00:52:23,080
‫שהציורים האלה הם מופשטים למחצה.‬

951
00:52:23,160 --> 00:52:25,720
‫בסדר, מופשטים למחצה.‬
‫-כן.‬

952
00:52:26,400 --> 00:52:28,800
‫חלקם מובנים, חלקם לא.‬

953
00:52:28,880 --> 00:52:31,360
‫אבל יצירות מופשטות הן לא מובנות.‬

954
00:52:31,440 --> 00:52:33,400
‫לכן אלה מופשטות למחצה.‬

955
00:52:34,000 --> 00:52:38,400
‫הייתי רוצה לפרש‬
‫את הסגנון המופשט למחצה שלי‬

956
00:52:39,600 --> 00:52:40,920
‫כחלום.‬

957
00:52:41,000 --> 00:52:45,440
‫כשחולמים, אף פעם לא קורה רק דבר אחד.‬

958
00:52:45,520 --> 00:52:50,240
‫כאילו, זה אף פעם לא‬
‫"אתמול בלילה חלמתי על תנין".‬

959
00:52:50,320 --> 00:52:54,640
‫זה יותר כמו "תנין רדף אחריי,‬
‫אז קפצתי ונפלתי לנהר.‬

960
00:52:54,720 --> 00:52:57,520
‫"ואז ראיתי רוח רפאים ואת המורה שלי לשעבר.‬

961
00:52:57,600 --> 00:53:00,600
‫"החבר שלי אמר לי שהאוכל מוכן."‬

962
00:53:00,680 --> 00:53:02,240
‫זה מופשט למחצה.‬

963
00:53:02,760 --> 00:53:05,040
‫היצירות שלי הן כאלה.‬

964
00:53:05,120 --> 00:53:08,440
‫הן מייצגות הרגשה שהייתה לי‬
‫לגבי מישהו או משהו באותו הזמן.‬

965
00:53:09,000 --> 00:53:14,120
‫כיף לשלב את היצירות ביחד.‬

966
00:53:15,080 --> 00:53:17,760
‫אוקיי.‬
‫-הן תיעוד של אותו הרגע.‬

967
00:53:17,840 --> 00:53:20,320
‫הן מלמדות על הקשיים שהיו לי.‬

968
00:53:20,400 --> 00:53:22,280
‫האמת היא שאני לא רוצה להסביר,‬

969
00:53:22,360 --> 00:53:26,560
‫כי כיף לתת לאחרים לפרש את היצירות בעצמם.‬

970
00:53:27,160 --> 00:53:30,440
‫זה עשוי להשפיע על הדמיון שלהם,‬

971
00:53:30,520 --> 00:53:32,720
‫או אולי הם יתחברו לסיפור שלי.‬

972
00:53:32,800 --> 00:53:35,480
‫יש אנשים שאוהבים את זה, יש אנשים שלא.‬

973
00:53:46,720 --> 00:53:51,040
‫ראיתי קולקציה נוספת שמתקשרת לזו.‬

974
00:53:51,120 --> 00:53:52,920
‫קולקציית מחבטי טניס השולחן.‬

975
00:53:53,000 --> 00:53:55,960
‫היצירות האלה התחילו מצורה מרובעת.‬

976
00:53:56,040 --> 00:54:01,440
‫כן.‬
‫-אחר כך יצרתי מהן את הצורה הזאת.‬

977
00:54:02,320 --> 00:54:05,080
‫רציתי לראות אם אצליח לעשות את זה,‬

978
00:54:05,920 --> 00:54:07,640
‫או אם אוכל לגרום לזה לעבוד.‬

979
00:54:07,720 --> 00:54:09,400
‫למה מחבטי טניס שולחן?‬

980
00:54:09,480 --> 00:54:11,200
‫אין לי מושג.‬

981
00:54:11,960 --> 00:54:13,760
‫ברצינות, אני לא יודע.‬

982
00:54:13,840 --> 00:54:15,960
‫- "יש יותר מדרך אחת‬
‫להשתמש במחבט פינג פונג" -‬

983
00:54:16,000 --> 00:54:18,520
‫מבקר אומנות בא לראות את היצירות שלי.‬

984
00:54:18,600 --> 00:54:22,920
‫הפרשנות שלו ליצירות האלה הייתה‬
‫"זה בגלל שאתה עובד לבד".‬

985
00:54:23,000 --> 00:54:23,840
‫אוקיי.‬

986
00:54:23,920 --> 00:54:26,080
‫"אתה כנראה מחפש אינטראקציה עם מישהו,‬

987
00:54:26,920 --> 00:54:27,920
‫"או עם עצמך."‬

988
00:54:28,000 --> 00:54:30,480
‫לא חשבתי על זה מקודם.‬

989
00:54:30,560 --> 00:54:31,840
‫לא היית מודע?‬
‫-נכון.‬

990
00:54:31,920 --> 00:54:36,240
‫ככה הוא פירש את זה,‬
‫שאני רוצה אינטראקציה עם מישהו.‬

991
00:54:36,320 --> 00:54:41,040
‫למען האמת, המקצוע הזה הוא מופע של אדם אחד.‬

992
00:54:41,120 --> 00:54:43,240
‫זה בודד מאוד.‬
‫-אתה רק מצייר.‬

993
00:54:43,320 --> 00:54:44,960
‫נכון. כן.‬

994
00:54:45,040 --> 00:54:49,120
‫זה בדיוק כמו שכותבים ספר.‬

995
00:54:50,280 --> 00:54:52,520
‫צריך להיות לבד כדי להתרכז.‬

996
00:54:52,600 --> 00:54:55,600
‫אחרת לא אצליח להתרכז.‬
‫-כן.‬

997
00:54:55,680 --> 00:54:57,560
‫אתה מחפש אינטראקציה.‬

998
00:54:57,640 --> 00:55:00,200
‫זה מה שהוא אמר, ואני די מסכים איתו.‬

999
00:55:01,000 --> 00:55:03,000
‫אני יכול להפוך את המחבט?‬
‫-כן.‬

1000
00:55:03,080 --> 00:55:06,160
‫הוא לתלייה.‬
‫-כן.‬

1001
00:55:06,240 --> 00:55:09,080
‫חשבתי שציירת גם מאחור.‬

1002
00:55:09,160 --> 00:55:10,720
‫האמת שכן.‬

1003
00:55:10,800 --> 00:55:11,720
‫על הוא שם.‬

1004
00:55:12,440 --> 00:55:15,120
‫במחבט הזה ציירתי בשני הצדדים.‬

1005
00:55:16,080 --> 00:55:17,640
‫יש לך מחבטים בהרבה גדלים.‬

1006
00:55:17,720 --> 00:55:20,520
‫הכנתי את זה לפני הרבה זמן.‬
‫-יש מתלה.‬

1007
00:55:21,120 --> 00:55:23,160
‫כן.‬
‫-אתה משוגע.‬

1008
00:55:23,240 --> 00:55:25,640
‫קודם ציירתי בצד הזה.‬

1009
00:55:25,720 --> 00:55:28,200
‫אבל רציתי לצייר עוד.‬

1010
00:55:28,280 --> 00:55:31,160
‫היו לי עוד רעיונות,‬
‫אבל לא נשארו לי לוחות עץ.‬

1011
00:55:31,240 --> 00:55:35,320
‫אי אפשר לעשות את הצורה הזאת ביום אחד.‬
‫זה לוקח זמן.‬

1012
00:55:35,400 --> 00:55:36,960
‫לפחות עשרה ימים.‬

1013
00:55:37,040 --> 00:55:39,480
‫אז החלטתי לצייר גם בצד הזה.‬

1014
00:55:40,320 --> 00:55:42,000
‫הנה.‬
‫-אוקיי.‬

1015
00:55:42,720 --> 00:55:46,440
‫אחרי שציירתי בצד הזה,‬
‫הייתי צריך להחליט איזה צד אני אוהב.‬

1016
00:55:46,520 --> 00:55:49,480
‫החלטתי שאציג את הצד‬
‫שמוצא חן בעיניי באותו רגע.‬

1017
00:55:49,560 --> 00:55:52,600
‫כשהוא ישעמם אותי, אחליף לצד השני.‬

1018
00:55:52,680 --> 00:55:53,520
‫כן.‬

1019
00:55:54,400 --> 00:55:58,200
‫בכל פעם שאני חושב על משהו‬
‫שרק משוגעים יעשו אותו,‬

1020
00:55:58,280 --> 00:55:59,440
‫הוא עשה אותו.‬

1021
00:56:00,120 --> 00:56:01,520
‫ידעתי.‬

1022
00:56:02,200 --> 00:56:04,760
‫שמתי לבד שביצירות האלה,‬

1023
00:56:04,840 --> 00:56:07,840
‫במיוחד בשלוש האלה,‬

1024
00:56:07,920 --> 00:56:10,560
‫יש שולחן.‬

1025
00:56:10,640 --> 00:56:11,640
‫כן.‬

1026
00:56:11,720 --> 00:56:14,280
‫על מה חשבת? למה שולחן?‬

1027
00:56:14,360 --> 00:56:16,680
‫יש גם מישהו ישן מתחתיו.‬

1028
00:56:17,680 --> 00:56:19,920
‫היה לי רעיון אחד בראש,‬

1029
00:56:20,000 --> 00:56:23,240
‫שנבע מהמונח "שולחן שף".‬

1030
00:56:23,320 --> 00:56:26,240
‫זה די פופולרי היום.‬

1031
00:56:26,720 --> 00:56:28,000
‫אז…‬

1032
00:56:30,200 --> 00:56:33,840
‫ואז משום מקום חשבתי על "שולחן בדיחות".‬

1033
00:56:34,320 --> 00:56:38,680
‫אני לא יודע איך חשבתי על זה, זה פשוט קרה.‬

1034
00:56:38,760 --> 00:56:43,760
‫כנראה בגלל שאני בדחן או קומיקאי.‬

1035
00:56:43,840 --> 00:56:46,880
‫אז זה כמו "שולחן הבדיחות" שלי.‬

1036
00:56:46,960 --> 00:56:51,600
‫אתה יודע, כשאני מדבר עם אנשים עליך,‬

1037
00:56:51,680 --> 00:56:53,240
‫כולם אומרים את אותו הדבר.‬

1038
00:56:53,320 --> 00:56:55,880
‫הם רוצים לדעת מה עובר לך בראש,‬

1039
00:56:55,960 --> 00:56:57,560
‫למה היצירות שלך כאלה.‬

1040
00:56:57,640 --> 00:57:00,200
‫המוח שלך הוא כמו פארק שעשועים.‬

1041
00:57:00,280 --> 00:57:02,840
‫משהו כזה.‬
‫-אני לא בטוח לגבי זה.‬

1042
00:57:03,480 --> 00:57:04,520
‫אולי…‬

1043
00:57:04,600 --> 00:57:07,120
‫זו שאלה טובה.‬

1044
00:57:07,200 --> 00:57:09,560
‫התשובה היא שהדברים האלה נמצאים בראש שלי.‬

1045
00:57:09,640 --> 00:57:11,800
‫הם כולם דחוסים שם למעלה.‬

1046
00:57:11,880 --> 00:57:14,120
‫לפעמים אני מתעורר מוקדם ולא מצליח לישון.‬

1047
00:57:14,200 --> 00:57:15,200
‫- 1 באוקטובר 2019 -‬

1048
00:57:15,280 --> 00:57:19,880
‫הדבר הראשון שעולה לי בראש כשאני מתעורר‬

1049
00:57:19,960 --> 00:57:23,400
‫הוא התמונות המשוגעות האלה, ברצינות.‬

1050
00:57:23,480 --> 00:57:24,400
‫"אצייר את זה.‬

1051
00:57:24,480 --> 00:57:27,960
‫"אשתמש בצבע הזה ובצבע הזה."‬
‫-כן.‬

1052
00:57:28,040 --> 00:57:30,040
‫לפעמים אני מרגיש כאילו…‬

1053
00:57:30,640 --> 00:57:32,120
‫יש לי הפרעה נפשית.‬

1054
00:57:32,680 --> 00:57:35,920
‫לכן החדר הזה הוא כמו בית חולים בשבילי.‬

1055
00:57:36,000 --> 00:57:38,480
‫המוח שלי מלא בתמונות כאלה.‬

1056
00:57:38,560 --> 00:57:40,960
‫אני רוצה לדעת אם זה ככה‬
‫גם אצל אומנים אחרים.‬

1057
00:57:42,080 --> 00:57:44,040
‫ציור בא לי בטבעיות,‬

1058
00:57:44,120 --> 00:57:47,520
‫אבל אני צריך להתאמץ כדי להכין מופע.‬

1059
00:57:47,600 --> 00:57:51,080
‫אני צריך לבחור בקפידה‬
‫את הסיפורים והבדיחות.‬

1060
00:57:51,160 --> 00:57:52,240
‫אבל האומנות,‬

1061
00:57:52,920 --> 00:57:54,560
‫היא זורמת ממני החוצה.‬

1062
00:57:55,360 --> 00:57:58,680
‫אני לא מגזים. יש לי‬
‫כל כך הרבה רעיונות שאני לא עומד בקצב.‬

1063
00:57:58,760 --> 00:58:01,520
‫אוקיי.‬
‫-אני לא מסוגל להשתמש בכולם.‬

1064
00:58:01,600 --> 00:58:04,160
‫הלוואי שהיו לי עשר ידיים בשביל זה.‬

1065
00:58:04,240 --> 00:58:07,240
‫אולי בגלל זה אתה טוב בביצוע משימות במקביל.‬

1066
00:58:07,320 --> 00:58:09,240
‫כן.‬
‫-אתה פשוט רוצה לעשות הכול.‬

1067
00:58:09,320 --> 00:58:14,320
‫אני אף פעם לא עושה רק דבר אחד.‬
‫אני עושה כמה דברים באותו הזמן,‬

1068
00:58:14,400 --> 00:58:16,480
‫הרבה דברים בבת אחת.‬

1069
00:58:17,560 --> 00:58:22,800
‫זה מרגיש כאילו יש בתוכי מלא רעיונות.‬
‫-אתה רוצה להוציא אותם החוצה.‬

1070
00:58:24,920 --> 00:58:26,760
‫כן.‬
‫-אתה שוכח לפעמים?‬

1071
00:58:26,840 --> 00:58:30,960
‫הרבה אנשים לא זוכרים את החלומות שלהם,‬
‫וזה מתסכל אותם.‬

1072
00:58:31,760 --> 00:58:33,800
‫כן, זה קורה גם לי.‬

1073
00:58:33,880 --> 00:58:35,760
‫כדי לזכור את החלום שלי,‬

1074
00:58:35,840 --> 00:58:38,000
‫אני מתעורר ומצייר אותו.‬

1075
00:58:38,080 --> 00:58:41,280
‫אני מנסה להיזכר מה היה בחלום שלי.‬

1076
00:58:41,360 --> 00:58:46,240
‫לפעמים אני לא זוכר, ולפעמים עולים לי בראש‬
‫דברים מעניינים אחרים.‬

1077
00:58:54,680 --> 00:58:55,560
‫- אהבתי -‬

1078
00:58:59,560 --> 00:59:00,680
‫- ינשוף -‬

1079
00:59:09,480 --> 00:59:10,720
‫- דודה בעקבים גבוהים -‬

1080
00:59:11,360 --> 00:59:13,240
‫- יצירה מוזרה של אדם רגיל? -‬

1081
00:59:13,320 --> 00:59:15,240
‫אפשר לראות את הסקיצות שלך?‬

1082
00:59:15,320 --> 00:59:18,520
‫שמתי לב שאתה אוהב לשרבט כל הזמן.‬

1083
00:59:19,240 --> 00:59:21,440
‫אני מצייר סקיצות כל יום.‬

1084
00:59:21,520 --> 00:59:23,400
‫מה עם הערימה הזאת?‬

1085
00:59:24,080 --> 00:59:25,680
‫איך אתה עושה את זה?‬

1086
00:59:25,760 --> 00:59:29,000
‫למשל זה, מה עבר לך בראש?‬

1087
00:59:29,080 --> 00:59:29,960
‫מה הסיפור?‬

1088
00:59:30,040 --> 00:59:33,720
‫למען האמת, הסקיצות האלה נבעו‬
‫מהרגשות שלי, לא מהמחשבות שלי.‬

1089
00:59:33,800 --> 00:59:34,640
‫אוקיי.‬

1090
00:59:34,720 --> 00:59:37,440
‫כדי לחשוב על רעיון,‬

1091
00:59:38,160 --> 00:59:42,040
‫צריך להשקיע אנרגיה בחשיבה, בניגוד להרגשה.‬

1092
00:59:42,120 --> 00:59:46,040
‫כשאני מרגיש משהו,‬
‫אני לוקח דף ומרסס עליו קצת צבע.‬

1093
00:59:46,120 --> 00:59:47,960
‫בדיוק כמו שילדים עושים.‬

1094
00:59:48,040 --> 00:59:51,440
‫זה מגוחך. זה טיפשי.‬
‫-אוקיי.‬

1095
00:59:51,520 --> 00:59:54,120
‫ריססתי צבעים וכתבתי משהו.‬

1096
00:59:54,200 --> 00:59:56,200
‫תראה, זה ציטוט.‬

1097
00:59:56,920 --> 00:59:59,800
‫"כאב קצר עדיף על סבל מתמשך."‬

1098
00:59:59,880 --> 01:00:01,720
‫מה זה?‬
‫-יש גם מרשם.‬

1099
01:00:01,800 --> 01:00:03,800
‫הלכתי לרופא או משהו.‬

1100
01:00:03,880 --> 01:00:05,920
‫- אודום טפאניץ',‬
‫כדור אחד שלוש פעמים ביום -‬

1101
01:00:06,000 --> 01:00:07,840
‫זה בטח לרפלוקס קיבתי-ושטי.‬
‫-טוב.‬

1102
01:00:07,920 --> 01:00:09,920
‫זה כמו יומן.‬

1103
01:00:10,000 --> 01:00:11,160
‫מבין?‬

1104
01:00:11,240 --> 01:00:13,400
‫כדי להזכיר לך את כאב הבטן שהיה לך.‬

1105
01:00:13,480 --> 01:00:15,440
‫נכון. הדבקתי כאן את המרשם.‬

1106
01:00:15,520 --> 01:00:18,000
‫לפעמים אני לוקח קבלה מחנות‬

1107
01:00:18,080 --> 01:00:20,240
‫ומדביק אותה על ציור.‬

1108
01:00:20,320 --> 01:00:21,920
‫מה עם זה?‬

1109
01:00:22,720 --> 01:00:26,280
‫"האושר שלך תלוי בגישה שלך, לא…"‬

1110
01:00:26,360 --> 01:00:29,200
‫אני לא מצליח לקרוא.‬
‫-"לא בדברים שיש לך."‬

1111
01:00:29,280 --> 01:00:32,280
‫אתה יכול לספר לי על זה?‬

1112
01:00:32,360 --> 01:00:34,520
‫זה בשביל ללמד את עצמי.‬

1113
01:00:34,600 --> 01:00:37,560
‫אלה ציטוטים שנתקלתי בהם.‬

1114
01:00:37,640 --> 01:00:40,080
‫הסתכלת בסקיצות האלה מאז שציירת אותן?‬
‫-כן.‬

1115
01:00:40,160 --> 01:00:42,760
‫הן יהפכו ליצירת אומנות?‬

1116
01:00:42,840 --> 01:00:44,240
‫כן.‬
‫-באמת?‬

1117
01:00:44,320 --> 01:00:45,480
‫כמו הציור הזה,‬

1118
01:00:45,560 --> 01:00:47,480
‫ציירתי אותו לכיף.‬

1119
01:00:48,240 --> 01:00:49,960
‫זה יצור כלאיים של נחש וברווז.‬

1120
01:00:50,040 --> 01:00:53,360
‫ציירתי אותו לפני הרבה זמן, ב-2017.‬

1121
01:00:53,440 --> 01:00:58,400
‫אחר כך חשבתי שזו דמות ממש טובה,‬
‫אז עשיתי גרסה גדולה יותר.‬

1122
01:00:58,480 --> 01:01:01,960
‫הכנתי דגם קטן כדי לראות איך היא תיראה.‬

1123
01:01:02,040 --> 01:01:04,080
‫וככה התפתחה היצירה.‬

1124
01:01:04,160 --> 01:01:07,040
‫זה מתחיל מסקיצה טיפשית כמו זו.‬

1125
01:01:07,120 --> 01:01:09,000
‫נעל.‬
‫-נכון.‬

1126
01:01:10,080 --> 01:01:12,960
‫תהיתי איך הדמות תיראה עם נעל כזאת.‬

1127
01:01:13,040 --> 01:01:17,520
‫כשאני מרגיש שזה יכול להיות מעניין,‬
‫אני מתחיל ליצור את הפסל.‬

1128
01:01:18,320 --> 01:01:21,720
‫אני עושה זאת כדי לראות‬
‫אם הוא משקף את ההרגשה שלי.‬

1129
01:01:21,800 --> 01:01:24,720
‫אוקיי.‬
‫-הפסל הזה עדיין לא שם.‬

1130
01:01:24,800 --> 01:01:27,080
‫לכן הוא נראה מגושם.‬

1131
01:01:27,160 --> 01:01:30,760
‫רגליים של בן אדם לא התאימו,‬
‫אז שיניתי אותן לרגליים של פיל.‬

1132
01:01:31,880 --> 01:01:34,440
‫לפסל הזה קוראים "מארה".‬

1133
01:01:34,520 --> 01:01:38,640
‫רגע, הראש מתנתק?‬
‫-אני אוהב להעביר את הראש מפסל לפסל.‬

1134
01:01:38,720 --> 01:01:41,720
‫כדי לראות למי הוא יתאים.‬

1135
01:01:41,800 --> 01:01:46,480
‫קיבלתי את הרעיון לזה כשאכלתי מלון מריר.‬
‫המרקם שלו מצא חן בעיניי.‬

1136
01:01:46,560 --> 01:01:49,560
‫לפסל לא היה ראש, ונגמרו לי הרעיונות.‬

1137
01:01:50,160 --> 01:01:53,080
‫אז התחלתי לעשות את זה,‬

1138
01:01:53,160 --> 01:01:55,160
‫את הפסל הזה.‬
‫-ראיתי את הסקיצה שלו.‬

1139
01:01:55,240 --> 01:01:56,840
‫אחרי שהכנתי את הגוף,‬

1140
01:01:56,920 --> 01:01:59,880
‫החלטתי להכין את הראש הזה,‬

1141
01:01:59,960 --> 01:02:01,760
‫בגלל שראיתי כלב פאג.‬

1142
01:02:01,840 --> 01:02:03,600
‫הבנת את הרעיון, נכון?‬

1143
01:02:03,680 --> 01:02:07,800
‫אחר כך אני צריך לראות אם הראש מתאים.‬

1144
01:02:08,640 --> 01:02:12,520
‫כשארגיש שזה הראש המתאים,‬

1145
01:02:12,600 --> 01:02:15,000
‫אשלח את הפסל לבית יציקה,‬

1146
01:02:16,280 --> 01:02:18,280
‫כדי שהם יכינו עותק שלו.‬

1147
01:02:19,520 --> 01:02:24,680
‫- בית יציקה לפיסול, נונתאבורי -‬

1148
01:02:24,760 --> 01:02:27,480
‫במקום הזה מכינים פסלים גדולים יותר.‬

1149
01:02:27,560 --> 01:02:32,640
‫כאן מתחילה הקולקציה הכאוטית והמטריפה שלי.‬

1150
01:02:33,240 --> 01:02:34,640
‫זהו תהליך היציקה.‬

1151
01:02:35,440 --> 01:02:36,320
‫תסתכל.‬

1152
01:02:36,400 --> 01:02:39,560
‫אלה בננות. זה ממש קשה לעשות את זה.‬

1153
01:02:39,640 --> 01:02:40,720
‫אנשים לא יודעים.‬

1154
01:02:40,800 --> 01:02:43,840
‫הם חושבים שמשתמשים‬
‫בתבנית יציקה אחת כדי ליצור פסל שלם.‬

1155
01:02:43,920 --> 01:02:45,000
‫זה לא כך.‬

1156
01:02:45,080 --> 01:02:47,640
‫אנחנו צריכים לחבר את כל החלקים יחד.‬

1157
01:03:03,680 --> 01:03:05,960
‫אני לא בטוח למה הכנתי כל כך הרבה.‬

1158
01:03:06,640 --> 01:03:09,920
‫אבל אם אף אחד לא יקנה אותם,‬
‫אבקש מאימא שלי עזרה.‬

1159
01:03:10,440 --> 01:03:12,680
‫עזרה במה?‬
‫-למכור אותם ברחוב.‬

1160
01:03:12,760 --> 01:03:15,000
‫"יצירות אומנות! שווה לראות!"‬

1161
01:03:16,680 --> 01:03:18,240
‫אלה לא קופות חיסכון.‬

1162
01:03:19,360 --> 01:03:21,360
‫הבנתם למה אני מתכוון?‬

1163
01:03:21,440 --> 01:03:25,240
‫היא מסתובבת בעיר ושואלת,‬
‫"מישהו רוצה לקנות את היצירות של הבן שלי?‬

1164
01:03:25,320 --> 01:03:27,680
‫"מישהו מחפש יצירות אמנות?"‬

1165
01:03:28,600 --> 01:03:33,040
‫שאלתי את עצמי אם אני מבין כמה זה קשה.‬

1166
01:03:33,600 --> 01:03:35,160
‫- סטודיו האפילנד, בנגקוק -‬

1167
01:03:35,240 --> 01:03:40,440
‫אני מתחיל להבין מה אתה עושה כאן‬
‫במתחם האומנויות הזה כל היום.‬

1168
01:03:40,520 --> 01:03:42,760
‫אתה יכול לבלות כאן יום שלם.‬
‫-כן.‬

1169
01:03:42,840 --> 01:03:49,080
‫אתה יכול להגיד לנו מה אתה מכין כרגע?‬

1170
01:03:50,160 --> 01:03:51,000
‫שטיחים.‬

1171
01:03:57,520 --> 01:04:01,280
‫אני ממש רוצה שהבת שלי תראה את זה.‬
‫היא אוהבת לסרוג.‬

1172
01:04:01,360 --> 01:04:03,360
‫אם נבוא, אתה מוכן ללמד אותנו?‬

1173
01:04:03,440 --> 01:04:06,920
‫בטח. יש לנו מומחים לשטיחים כאן.‬

1174
01:04:07,000 --> 01:04:09,480
‫מה מעניין אותך בהכנת שטיחים?‬

1175
01:04:09,560 --> 01:04:12,600
‫התחשק לי לעשות שינוי.‬

1176
01:04:12,680 --> 01:04:16,720
‫עבדתי עם עץ, שזה חומר קשה וחזק.‬

1177
01:04:16,800 --> 01:04:18,920
‫רציתי לדעת איך זה ירגיש‬

1178
01:04:19,480 --> 01:04:22,600
‫לעבוד על הסקיצות שלי עם חומר רך.‬

1179
01:04:22,680 --> 01:04:25,000
‫זו הסיבה.‬

1180
01:04:25,080 --> 01:04:28,120
‫עשיתי סקיצה והפכתי אותה לשטיח.‬

1181
01:04:29,280 --> 01:04:33,400
‫בהתחלה חיפשתי ביוטיוב איך עושים את זה.‬

1182
01:04:33,480 --> 01:04:36,280
‫זה בכלל לא קל.‬

1183
01:04:36,360 --> 01:04:38,720
‫צריך לדעת איך להשתמש באקדח אריגה.‬

1184
01:04:38,800 --> 01:04:41,040
‫צריך לדעת איך למתוח חוטים על מסגרת.‬

1185
01:04:41,120 --> 01:04:43,600
‫צריך ללמוד את כל הדברים האלה.‬

1186
01:04:43,680 --> 01:04:48,240
‫ממש רציתי לעשות את זה,‬
‫אז יצרתי קשר עם מדריך לאריגת שטיחים.‬

1187
01:04:48,760 --> 01:04:50,880
‫ביקשתי ממנו לבוא וללמד אותנו כאן.‬

1188
01:04:50,960 --> 01:04:53,480
‫זה מה שביקשת?‬
‫-כן.‬

1189
01:04:53,560 --> 01:04:57,440
‫ארגנו סדנת אריגת שטיחים לצוות שלי.‬

1190
01:04:59,560 --> 01:05:02,480
‫התחלתי מהכנת שטיחים קטנים.‬

1191
01:05:02,560 --> 01:05:05,960
‫כמו זה.‬
‫-לאימון.‬

1192
01:05:06,040 --> 01:05:08,760
‫בהתחלה התאמנתי על עיצובים פשוטים.‬

1193
01:05:08,840 --> 01:05:10,200
‫אחרי שהשתפרתי,‬

1194
01:05:10,920 --> 01:05:14,440
‫ניסיתי להכין שטיח גדול יותר עם עיצוב פשוט.‬

1195
01:05:14,520 --> 01:05:15,960
‫זה יצא די יפה.‬

1196
01:05:16,040 --> 01:05:18,880
‫הייתי צריך ללמוד לגלח עם קוצץ מיוחד.‬

1197
01:05:19,400 --> 01:05:22,560
‫זה כמו לגלח שיער.‬
‫-אני מבין.‬

1198
01:05:22,640 --> 01:05:24,320
‫לעצב את השיער שלו.‬
‫-כן.‬

1199
01:05:24,400 --> 01:05:27,960
‫אחר כך התחלתי לעשות עיצובים מורכבים יותר.‬

1200
01:05:28,040 --> 01:05:31,160
‫הכנתי כל כך הרבה שטיחים‬
‫עד שהייתי מרוצה מהמיומנות שלי.‬

1201
01:05:31,880 --> 01:05:34,440
‫השטיח הזה הוא השטיח האחרון שהכנתי,‬

1202
01:05:34,520 --> 01:05:36,160
‫אחרי שכבר קלטתי את העניין.‬

1203
01:05:36,240 --> 01:05:38,440
‫זאת אומרת, איך ליצור את המרקם והרכות.‬

1204
01:05:38,920 --> 01:05:40,200
‫זה לא רך מדי.‬

1205
01:05:40,280 --> 01:05:43,240
‫מדובר בצפיפות ובדחיסות.‬

1206
01:05:54,400 --> 01:05:58,600
‫אני מרגיש בר מזל‬
‫שזכיתי לראות את היצירות שלך היום.‬

1207
01:06:00,560 --> 01:06:02,920
‫חבל שלא הרבה אנשים רואים אותם.‬

1208
01:06:03,000 --> 01:06:06,560
‫ברצינות. תסתכל על השטיח הזה, הוא…‬

1209
01:06:08,040 --> 01:06:09,040
‫הוא מטריף.‬

1210
01:06:10,200 --> 01:06:12,000
‫אני יכול לגעת בו כל היום.‬

1211
01:06:12,680 --> 01:06:13,800
‫זה ממש כיף.‬

1212
01:06:13,880 --> 01:06:18,800
‫זה כמו שאמרת, בכל אדם יש טירוף כלשהו.‬

1213
01:06:21,680 --> 01:06:24,280
‫כולנו פגומים,‬

1214
01:06:25,000 --> 01:06:27,440
‫בצורה זו או אחרת.‬

1215
01:06:28,240 --> 01:06:30,880
‫כל בני האדם קצת דפוקים בראש.‬

1216
01:06:31,680 --> 01:06:36,680
‫אנחנו רק מעמידים פנים שאנחנו נורמליים.‬
‫לפחות זה מה שאני מרגיש.‬

1217
01:06:38,440 --> 01:06:41,480
‫מכל השיחה שלנו עד עכשיו,‬

1218
01:06:41,560 --> 01:06:45,000
‫אני יודע שאתה אוהב ליצור אומנות.‬

1219
01:06:45,800 --> 01:06:50,440
‫חשבת מה תהיה עבודת האמנות האחרונה שלך?‬

1220
01:06:51,040 --> 01:06:52,960
‫כבר חשבתי על זה.‬

1221
01:06:55,080 --> 01:06:56,080
‫עשיתי סקיצה.‬

1222
01:06:57,080 --> 01:06:59,680
‫כשאמות, אני רוצה שישרפו אותי.‬

1223
01:07:00,320 --> 01:07:02,000
‫אני לא רוצה להיקבר.‬

1224
01:07:02,080 --> 01:07:04,400
‫אחרי שריפת הגופה, ייקחו את העצמות שלי‬

1225
01:07:05,200 --> 01:07:09,600
‫ויטחנו אותם לאבקה.‬

1226
01:07:10,080 --> 01:07:14,200
‫אחר כך ישימו את האבקה בשעון חול.‬

1227
01:07:14,280 --> 01:07:15,640
‫- אודום טפאניץ', הסוף -‬

1228
01:07:16,720 --> 01:07:17,880
‫שעון חול כזה.‬

1229
01:07:18,840 --> 01:07:21,080
‫וזה יהיה הסוף של אודום טפאניץ'.‬

1230
01:07:32,040 --> 01:07:34,800
‫בחדר שלי יש מראה ענקית.‬

1231
01:07:36,720 --> 01:07:38,800
‫היא בגדול של הקיר הזה.‬

1232
01:07:39,960 --> 01:07:43,360
‫היא פיצוי על המראה הסדוקה‬
‫שהייתה לי כשהייתי ילד.‬

1233
01:07:43,440 --> 01:07:45,200
‫היו בה מלא סדקים.‬

1234
01:07:46,280 --> 01:07:47,400
‫אחרי מקלחת,‬

1235
01:07:47,480 --> 01:07:50,040
‫אני נעמד עירום מולה.‬

1236
01:07:50,120 --> 01:07:52,560
‫אני רק מסתכל על עצמי ובוחן את גופי.‬

1237
01:07:53,880 --> 01:07:55,880
‫יש לי אף גדול, בטן גדולה,‬

1238
01:07:55,960 --> 01:08:00,160
‫ישבן שטוח ורגליים רזות‬
‫עם כתמים כהים עליהן.‬

1239
01:08:00,880 --> 01:08:03,720
‫בכל פעם שאני מסתכל על עצמי במראה,‬

1240
01:08:04,800 --> 01:08:08,200
‫אני חושב, "אלוהים, מה עשיתי לעצמי?‬

1241
01:08:09,040 --> 01:08:10,680
‫"איך זה קרה?"‬

1242
01:08:10,760 --> 01:08:12,720
‫זה לא היה אמור לקרות.‬
‫-כן.‬

1243
01:08:12,800 --> 01:08:15,360
‫מה עוללתי לעצמי?‬

1244
01:08:15,440 --> 01:08:18,400
‫הבוקר, כשאכלנו מרק אטריות,‬

1245
01:08:19,120 --> 01:08:20,400
‫מוכר לוטו אמר לי,‬

1246
01:08:20,480 --> 01:08:22,960
‫"אתה נוט אודום? אתה נראה ממש טוב."‬

1247
01:08:23,040 --> 01:08:23,880
‫אלוהים!‬

1248
01:08:25,560 --> 01:08:28,120
‫התחשק לי לתת לו את כל הכסף שלי.‬

1249
01:08:32,640 --> 01:08:34,760
‫- מחוז סורין -‬

1250
01:08:48,120 --> 01:08:50,600
‫זה הבית שלך?‬

1251
01:08:50,680 --> 01:08:52,360
‫לא, זה לא.‬

1252
01:08:52,440 --> 01:08:54,880
‫הבית שלי היה ליד הבית הזה.‬

1253
01:08:54,960 --> 01:08:56,760
‫בנו בניין במקומו.‬

1254
01:08:56,840 --> 01:08:59,480
‫הוא היה כמו הבית הזה.‬

1255
01:08:59,560 --> 01:09:01,040
‫הכול היה עשוי מעץ.‬

1256
01:09:01,120 --> 01:09:02,680
‫בזמנו, לא הייתה תקרה.‬

1257
01:09:03,440 --> 01:09:06,040
‫כשהסתכלת למעלה, היית רואה את הגג?‬

1258
01:09:06,120 --> 01:09:07,240
‫כן.‬

1259
01:09:07,320 --> 01:09:10,040
‫כמה זמן גרת כאן?‬

1260
01:09:10,880 --> 01:09:13,720
‫תן לי לחשוב. אבא שלי נפטר…‬

1261
01:09:14,320 --> 01:09:15,920
‫כשהייתי בן 5 או 6.‬

1262
01:09:16,000 --> 01:09:18,800
‫ואחר כך אימא שלי החליטה לעבור לכאן.‬

1263
01:09:18,880 --> 01:09:20,320
‫אני…‬

1264
01:09:20,400 --> 01:09:23,040
‫למדתי בבית הספר היסודי כאן.‬

1265
01:09:23,120 --> 01:09:25,440
‫טוב. איפה ישנתם?‬

1266
01:09:25,520 --> 01:09:28,680
‫למיטב זיכרוני, ישנו כאן.‬

1267
01:09:28,760 --> 01:09:30,640
‫מכאן עד לכאן.‬

1268
01:09:30,720 --> 01:09:32,600
‫ישנו בתוך כילה.‬

1269
01:09:32,680 --> 01:09:35,200
‫באותה הכילה?‬
‫-כן. ושם היה מאוורר אחד.‬

1270
01:09:35,280 --> 01:09:36,640
‫הוא לא היה יכול להסתובב‬

1271
01:09:37,600 --> 01:09:40,120
‫כי הכילה הפריעה לו.‬

1272
01:09:40,840 --> 01:09:42,000
‫אז הוא היה עושה…‬

1273
01:09:44,080 --> 01:09:47,160
‫אני לא יודע איך אימא שלי יכלה לישון.‬
‫הוא השמיע רעש…‬

1274
01:09:47,680 --> 01:09:48,520
‫כל הלילה.‬

1275
01:09:48,600 --> 01:09:52,240
‫זה אותו מאוורר שעל עטיפת האלבום שלי.‬

1276
01:09:52,320 --> 01:09:54,080
‫באמת?‬
‫-כן‬

1277
01:09:54,160 --> 01:09:57,680
‫שמתי אותו על עטיפת האלבום‬
‫כי יש לו משמעות עבורי.‬

1278
01:09:57,760 --> 01:09:59,000
‫המאוורר תמיד היה עושה…‬

1279
01:10:00,360 --> 01:10:04,200
‫מה הייתה שגרת הבוקר שלך? מה עשית?‬

1280
01:10:04,280 --> 01:10:08,280
‫לפני שאימא שלי הייתה הולכת לשוק,‬
‫היא הייתה מבקשת ממני להבעיר אש.‬

1281
01:10:08,960 --> 01:10:11,680
‫בתנור פחמים?‬
‫-נכון.‬

1282
01:10:11,760 --> 01:10:14,360
‫קודם כל צריך להדליק אבוקה.‬

1283
01:10:14,440 --> 01:10:18,840
‫בתקופה ההיא אימא שלי מכרה‬
‫אטריות אורז ברוטב קארי דגים.‬

1284
01:10:18,920 --> 01:10:20,920
‫ואז התקלחת והלכת לבית הספר?‬

1285
01:10:21,000 --> 01:10:24,560
‫כן. הייתי הולך ברגל‬
‫כי לא הייתה לנו מכונית.‬

1286
01:10:24,640 --> 01:10:27,440
‫בית הספר שלך היה רחוק מפה?‬
‫-מאוד רחוק.‬

1287
01:10:27,520 --> 01:10:29,040
‫כן.‬
‫-כמה קילומטרים.‬

1288
01:10:29,120 --> 01:10:32,240
‫כן. הייתי צריך ללכת עד לשם.‬

1289
01:10:32,320 --> 01:10:33,800
‫לא היו לך אופניים?‬
‫-לא.‬

1290
01:10:33,880 --> 01:10:35,880
‫רציתי אופניים כי לחברים של היו.‬

1291
01:10:35,960 --> 01:10:38,640
‫אחרי הלימודים, חזרתי הביתה ברגל.‬

1292
01:10:38,720 --> 01:10:40,200
‫ואז…‬

1293
01:10:40,840 --> 01:10:43,400
‫אתה יודע, אף פעם לא הכנתי שיעורי בית.‬

1294
01:10:43,480 --> 01:10:45,400
‫אף פעם.‬
‫-פשוט לא הכנת אותם?‬

1295
01:10:45,480 --> 01:10:47,240
‫כן. אתה יודע למה?‬

1296
01:10:48,520 --> 01:10:51,320
‫הייתי צריך לשטוף כלים וסירים‬
‫מהחנות של אימא שלי.‬

1297
01:10:51,960 --> 01:10:56,080
‫אימא שלי שטפה חלק מהם,‬
‫אבל עדיין הייתי צריך לעזור.‬

1298
01:10:56,160 --> 01:10:59,040
‫לא היה מי שיעזור לי עם שעורי הבית.‬

1299
01:11:01,000 --> 01:11:02,320
‫אף אחד.‬

1300
01:11:02,880 --> 01:11:05,160
‫אימא שלי הייתה עסוקה.‬

1301
01:11:05,240 --> 01:11:07,360
‫אפילו לא היה לה זמן לישון.‬

1302
01:11:07,440 --> 01:11:10,160
‫זו הייתה תקופה קשה מאוד עבורנו.‬

1303
01:11:10,240 --> 01:11:13,840
‫היא נאלצה למכור אוכל מהבוקר עד הערב.‬

1304
01:11:14,640 --> 01:11:15,680
‫אחר כך,‬

1305
01:11:16,400 --> 01:11:19,200
‫אימא שלי הציבה כירה בחוץ.‬

1306
01:11:19,280 --> 01:11:24,000
‫היא הפסיקה למכור אטריות אורז, סום טאם‬
‫ובננות מטוגנות והתחילה למכור פאד תאי.‬

1307
01:11:24,920 --> 01:11:25,760
‫היא עבדה כפול.‬

1308
01:11:25,840 --> 01:11:28,200
‫היא מכרה אוכל גם בלילה.‬
‫-כן.‬

1309
01:11:29,400 --> 01:11:32,240
‫זו הייתה תקופה קשה בשבילנו.‬

1310
01:11:35,840 --> 01:11:38,120
‫התעוררתי בחמש בבוקר והלכתי לשוק.‬

1311
01:11:39,120 --> 01:11:41,880
‫קניתי מצרכים לאוכל שהייתי מוכרת.‬

1312
01:11:42,400 --> 01:11:44,560
‫אחר כך הייתי פותחת את החנות.‬

1313
01:11:44,640 --> 01:11:47,640
‫הייתי מארגנת ומסדרת את הכול.‬

1314
01:11:47,720 --> 01:11:50,160
‫הייתי עורכת את השולחנות ושמה כיסאות.‬

1315
01:11:50,240 --> 01:11:54,200
‫הייתי צריכה לקלף פפאיות‬
‫ולהכין תערובת לבננות המטוגנות.‬

1316
01:11:54,720 --> 01:11:58,800
‫הייתי בשנות ה-20 לחיי ובלי כסף.‬
‫זה היה הדבר היחיד שידעתי לעשות.‬

1317
01:11:58,880 --> 01:12:02,800
‫לא הייתה לי אגורה.‬

1318
01:12:02,880 --> 01:12:07,160
‫השתמשתי בכסף ממכירת האוכל‬
‫כדי לשלם על שכר הדירה וחשבון החשמל.‬

1319
01:12:07,240 --> 01:12:09,480
‫וגם על חשבון המים.‬

1320
01:12:09,560 --> 01:12:12,200
‫רק רציתי להרוויח כסף,‬

1321
01:12:12,280 --> 01:12:16,400
‫אבל לא רציתי להיות עשירה.‬

1322
01:12:16,480 --> 01:12:18,600
‫אני לא יודעת איך הצלחתי לגדל אותו.‬

1323
01:12:21,680 --> 01:12:25,560
‫מה הדבר הכי נורא שאימא שלך עשתה?‬

1324
01:12:25,640 --> 01:12:28,200
‫הזיכרון נחרט בליבי.‬

1325
01:12:28,280 --> 01:12:31,320
‫הלכנו לשוק, והייתה שם חנות פוסטרים.‬

1326
01:12:32,200 --> 01:12:34,320
‫היה שם פוסטר של כלבים משחקים פוקר.‬

1327
01:12:34,400 --> 01:12:38,960
‫הרבה כלבים יושבים סביב שולחן,‬
‫מעשנים ומשחקים פוקר.‬

1328
01:12:39,040 --> 01:12:41,600
‫הפוסטר מצא חן בעיניי, חשבתי שזה מצחיק.‬

1329
01:12:42,440 --> 01:12:44,280
‫ביקשתי מאימא שלי לקנות לי אותו.‬

1330
01:12:44,840 --> 01:12:47,920
‫והיא קנתה לי‬
‫את הפוסטר עם הכלבים שמשחקים פוקר.‬

1331
01:12:48,880 --> 01:12:50,520
‫חזרנו הביתה.‬

1332
01:12:51,920 --> 01:12:55,320
‫רצתי פנימה כדי לתלות את הפוסטר.‬

1333
01:12:55,400 --> 01:12:57,880
‫רציתי לתלות אותו מתחת למדרגות.‬

1334
01:12:57,960 --> 01:13:00,640
‫חיפשתי דבק או מתלה כדי לתלות אותו.‬

1335
01:13:02,280 --> 01:13:06,200
‫בזמן שתליתי את הפוסטר,‬
‫אימא שלי לקחה אותו וקרעה אותו.‬

1336
01:13:06,280 --> 01:13:07,160
‫מה?‬

1337
01:13:07,960 --> 01:13:09,040
‫הייתי בהלם.‬

1338
01:13:09,120 --> 01:13:12,280
‫לא ידעתי מה לעשות. הייתי בשוק.‬

1339
01:13:12,360 --> 01:13:14,760
‫ואז היא עזבה בכעס.‬

1340
01:13:16,320 --> 01:13:20,000
‫הרגשתי כאילו אימא שלי נתנה לי סטירה.‬

1341
01:13:20,080 --> 01:13:23,080
‫לא ידעתי למה היא עשתה את זה.‬
‫-לא?‬

1342
01:13:23,160 --> 01:13:24,360
‫בזמנו, לא ידעתי.‬

1343
01:13:25,080 --> 01:13:28,320
‫כשהתבגרתי, הבנתי למה היא עשתה את זה.‬

1344
01:13:28,400 --> 01:13:30,280
‫היא הייתה מותשת.‬

1345
01:13:30,360 --> 01:13:34,440
‫היא חשבה שאעזור לה להכניס לבית את הקניות,‬

1346
01:13:34,520 --> 01:13:39,360
‫את הפפאיות, שבבי הקוקוס‬
‫ויתר הדברים הכבדים.‬

1347
01:13:39,440 --> 01:13:42,240
‫במקום זאת, נכנסתי פנימה‬
‫כדי לתלות את פוסטר.‬

1348
01:13:42,320 --> 01:13:44,720
‫היא נאלצה לסחוב הכול.‬

1349
01:13:44,800 --> 01:13:46,440
‫לא עזרתי לה בכלל.‬

1350
01:13:48,560 --> 01:13:51,880
‫בגלל זה היא התעצבנה כל כך.‬

1351
01:13:51,960 --> 01:13:53,560
‫לא קלטתי את זה.‬

1352
01:13:53,640 --> 01:13:56,480
‫לכן האירוע היה טראומטי בשבילי.‬

1353
01:13:57,160 --> 01:13:59,920
‫תהיתי למה היא כל כך רעה אליי.‬

1354
01:14:00,000 --> 01:14:01,680
‫חוץ מזה, היו עוד דברים.‬

1355
01:14:02,680 --> 01:14:05,960
‫היא אף פעם לא חיבקה אותי.‬
‫אף פעם לא עזרה לי בשעורי הבית.‬

1356
01:14:06,880 --> 01:14:10,520
‫אף פעם לא לקחה אותי לבית הספר‬
‫כמו במשפחות אחרות.‬

1357
01:14:11,320 --> 01:14:15,920
‫סיפור לפני השינה?‬
‫זה שטויות שרואים רק בסרטים.‬

1358
01:14:16,000 --> 01:14:17,200
‫הייתי אומלל.‬

1359
01:14:18,800 --> 01:14:21,440
‫חשבתי שלחיות איתה זה סבל.‬

1360
01:14:21,960 --> 01:14:23,720
‫אז החלטתי לברוח.‬

1361
01:14:24,640 --> 01:14:27,680
‫ניסיתי למצוא דרך לברוח.‬

1362
01:14:27,760 --> 01:14:30,440
‫חשבתי שכדאי לי‬
‫לעבור לגור עם קרובי המשפחה שלי.‬

1363
01:14:31,200 --> 01:14:33,920
‫ביקרתי אותם בעבר.‬

1364
01:14:34,720 --> 01:14:37,360
‫הם נתנו לי כסף בראש השנה הסיני.‬

1365
01:14:37,440 --> 01:14:38,600
‫הייתי אצלם פעם אחת.‬

1366
01:14:38,680 --> 01:14:40,920
‫קיבלתי כמה מאות באט.‬

1367
01:14:41,000 --> 01:14:43,720
‫זכרתי שהכסף היה מקור האוכל שלי.‬

1368
01:14:44,680 --> 01:14:47,480
‫נשמע שהיה להם כסף.‬
‫-כן. אז הלכתי אליהם.‬

1369
01:14:47,560 --> 01:14:50,080
‫איפה הם גרו?‬

1370
01:14:50,160 --> 01:14:52,040
‫מחוז באן בונג בצ'ונבורי.‬

1371
01:14:52,120 --> 01:14:56,760
‫בזמנו הדרך כאן לא הייתה סלולה.‬
‫הדרך הייתה מאדמה אדומה.‬

1372
01:14:56,840 --> 01:15:00,440
‫כשמכונית עברה כאן,‬
‫האדמה האדומה נכנסה לנו לבית.‬

1373
01:15:00,520 --> 01:15:02,480
‫זה היה נראה ככה.‬

1374
01:15:02,560 --> 01:15:05,120
‫גנבתי את הכסף של אימא שלי.‬

1375
01:15:05,800 --> 01:15:07,000
‫גנבת לה את הכסף?‬

1376
01:15:07,080 --> 01:15:10,400
‫כן. בחנות שלה הייתה סלסלה עם כסף.‬

1377
01:15:10,480 --> 01:15:14,040
‫אוקיי.‬
‫-היו בה מטבעות ושטרות,‬

1378
01:15:14,680 --> 01:15:17,760
‫וגם כמה קמעות. משם לקחתי את הכסף.‬

1379
01:15:17,840 --> 01:15:19,680
‫גנבתי אותו במשך הרבה ימים.‬

1380
01:15:19,760 --> 01:15:22,280
‫באותו היום חיכיתי להזדמנות לברוח.‬

1381
01:15:23,160 --> 01:15:25,760
‫אני זוכר ששמתי את הדברים שלי בתיק קודאק.‬

1382
01:15:26,280 --> 01:15:29,640
‫קיבלתי אותו במתנה, אבל אני לא זוכר ממי.‬

1383
01:15:29,720 --> 01:15:31,120
‫והחבאתי את התיק.‬

1384
01:15:31,200 --> 01:15:32,600
‫אימא שלי חזרה הביתה.‬

1385
01:15:32,680 --> 01:15:34,600
‫כרגיל, היא הלכה לתנור.‬

1386
01:15:35,600 --> 01:15:39,320
‫היא התחילה לארגן את המצרכים ואמרה לי‬

1387
01:15:40,280 --> 01:15:42,960
‫ללכת לקנות בקבוק רוטב סויה.‬

1388
01:15:43,920 --> 01:15:47,480
‫באותו הרגע ידעתי שההזדמנות שלי הגיעה.‬

1389
01:15:47,560 --> 01:15:50,520
‫הסתכלתי עליה.‬
‫היא הייתה עסוקה, אז לקחתי את התיק.‬

1390
01:15:50,600 --> 01:15:53,280
‫באותה תקופה עבר פה קו 99.‬

1391
01:15:53,360 --> 01:15:56,480
‫זה היה אוטובוס אדום בלי מזגן.‬

1392
01:15:56,560 --> 01:15:58,720
‫הוא עצר ליד הבית שלי.‬

1393
01:16:00,080 --> 01:16:01,040
‫פשוט רצתי.‬

1394
01:16:01,120 --> 01:16:04,920
‫לא ראיתי אותו,‬
‫אבל מישהו ראה אותו עולה על אוטובוס.‬

1395
01:16:05,000 --> 01:16:06,640
‫הצלחת לישון באותו הלילה?‬

1396
01:16:06,720 --> 01:16:08,720
‫לא. איך יכולתי לישון?‬

1397
01:16:08,800 --> 01:16:12,360
‫חשבתי מה עליי לעשות.‬

1398
01:16:12,880 --> 01:16:14,560
‫לא ניסית להחזיר אותו?‬

1399
01:16:14,640 --> 01:16:17,640
‫לא היה לי כסף לכרטיס אוטובוס.‬

1400
01:16:18,280 --> 01:16:20,480
‫אחר כך ירדתי מהאוטובוס בתחנת מו צ'יט.‬

1401
01:16:20,560 --> 01:16:23,040
‫לא ידעתי איך להגיע לצ'ונבורי משם.‬

1402
01:16:23,120 --> 01:16:24,480
‫לא היה לי מושג.‬

1403
01:16:25,040 --> 01:16:27,880
‫באוטובוס היה נזיר.‬

1404
01:16:27,960 --> 01:16:31,680
‫שאלתי אותו איך להגיע לבאן בונג בצ'ונבורי.‬

1405
01:16:31,760 --> 01:16:33,720
‫הוא לקח אותי איתו.‬

1406
01:16:34,720 --> 01:16:36,880
‫היו שם עובדים של התחנה.‬

1407
01:16:36,960 --> 01:16:41,560
‫הוא ביקש מהם ללוות אותי‬
‫לאוטובוס שנוסע לבאן בונג בצ'ונבורי.‬

1408
01:16:41,640 --> 01:16:45,400
‫כשהגעתי לבית של קרובי משפחתי,‬
‫שיקרתי להם.‬

1409
01:16:46,240 --> 01:16:49,280
‫המצאתי סיפורים.‬
‫אמרתי להם שאימא שלי הרביצה לי,‬

1410
01:16:49,840 --> 01:16:53,480
‫שהיא התעללה בי‬
‫ואילצה אותי לעבוד כל היום וכל הלילה,‬

1411
01:16:53,560 --> 01:16:55,600
‫שהיא מהמרת.‬

1412
01:16:55,680 --> 01:16:59,800
‫ניסיתי להציג אותה כאימא מרושעת‬
‫כדי שהם ירחמו עליי.‬

1413
01:16:59,880 --> 01:17:01,400
‫הייתי ממש שמוק.‬

1414
01:17:01,480 --> 01:17:04,200
‫כשגרת שם,‬

1415
01:17:04,280 --> 01:17:08,560
‫מתי התחלת לחשוב על אימא שלך או לדאוג לה?‬

1416
01:17:09,560 --> 01:17:12,560
‫לא חשבתי עליה בכלל.‬

1417
01:17:12,640 --> 01:17:16,360
‫באותו זמן הייתי עצבני מאוד עליה.‬

1418
01:17:16,440 --> 01:17:19,600
‫כעסתי עליה. הייתי פגוע.‬

1419
01:17:20,520 --> 01:17:22,720
‫לא חשבתי עליה.‬

1420
01:17:22,800 --> 01:17:26,480
‫ברחתי כשהייתי בן 15,‬

1421
01:17:27,320 --> 01:17:29,840
‫וחזרתי כשהייתי בן 20.‬

1422
01:17:29,920 --> 01:17:31,440
‫חשבתי לעצמי‬

1423
01:17:32,600 --> 01:17:34,760
‫שכדאי שאבדוק מה איתה.‬

1424
01:17:34,840 --> 01:17:37,080
‫הוא ברח, אבל הייתי צריכה לשרוד איכשהו.‬

1425
01:17:37,160 --> 01:17:39,080
‫הייתי צריכה להרוויח כסף.‬

1426
01:17:39,160 --> 01:17:42,400
‫לא יכולתי לקום ולעזוב הכול.‬

1427
01:17:42,480 --> 01:17:45,520
‫עדיין הייתי צריכה לשלם‬
‫את שכר הדירה והחשבונות.‬

1428
01:17:45,600 --> 01:17:47,240
‫הוא היה רק תלמיד.‬

1429
01:17:47,320 --> 01:17:50,440
‫אני הייתי צריכה לשרוד כי הייתי ענייה.‬

1430
01:17:50,520 --> 01:17:51,920
‫לא היה לי אף אחד.‬

1431
01:17:53,000 --> 01:17:54,280
‫נכנסתי לבית.‬

1432
01:17:55,720 --> 01:17:59,280
‫הרגשתי כאילו הזמן עצר מלכת שם.‬

1433
01:18:00,240 --> 01:18:03,200
‫אותה הכילה, אותו המאוורר.‬

1434
01:18:03,280 --> 01:18:05,760
‫שום דבר לא השתנה. אני…‬

1435
01:18:07,400 --> 01:18:09,640
‫נעדרתי למשך כל כך הרבה שנים.‬

1436
01:18:09,720 --> 01:18:11,800
‫אפילו השירותים היו אותו הדבר.‬

1437
01:18:11,880 --> 01:18:13,200
‫הייתי בהלם.‬

1438
01:18:13,280 --> 01:18:16,960
‫והכי חשוב, ביום שבו חזרתי,‬

1439
01:18:17,040 --> 01:18:19,560
‫אימא שלי הייתה צריכה ללכת לאיזשהו טקס דתי.‬

1440
01:18:20,360 --> 01:18:22,120
‫היא בדיוק התלבשה.‬

1441
01:18:22,200 --> 01:18:23,440
‫ואז היא שמה…‬

1442
01:18:24,720 --> 01:18:27,640
‫שמה עגילים, כמו שנשים בדרך כלל עושות.‬

1443
01:18:27,720 --> 01:18:29,960
‫העגילים שלה היו מזהב מזויף.‬

1444
01:18:32,120 --> 01:18:36,760
‫הם היו ישנים ופגומים,‬
‫אבל היא רק רצתה ללבוש אותם.‬

1445
01:18:36,840 --> 01:18:38,680
‫גם השרשרת שלה הייתה מזהב מזויף.‬

1446
01:18:39,240 --> 01:18:42,400
‫הבטתי בה וראיתי שהיא איבדה שן קדמית.‬

1447
01:18:43,960 --> 01:18:48,280
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"אימא שלי איבדה שן שהייתה לה לפני שברחתי".‬

1448
01:18:48,360 --> 01:18:50,760
‫לא היה לה כסף לרופא שיניים.‬

1449
01:18:50,840 --> 01:18:52,000
‫חשבתי,‬

1450
01:18:52,800 --> 01:18:53,840
‫"אלוהים אדירים.‬

1451
01:18:55,000 --> 01:18:56,040
‫"אימא שלי…‬

1452
01:18:57,440 --> 01:19:00,160
‫"אימא שלי…", אני לא יודע איך להסביר את זה.‬

1453
01:19:00,240 --> 01:19:02,320
‫תהיתי למה היו לה חיים כל כך קשים.‬

1454
01:19:02,400 --> 01:19:05,640
‫התעוררו בתוכי כל מיני רגשות.‬

1455
01:19:05,720 --> 01:19:09,240
‫כלומר, באותו הזמן,‬
‫אני לא בטוח כמה זמן נשארתי שם.‬

1456
01:19:09,840 --> 01:19:11,560
‫חשבתי, "לעזאזל.‬

1457
01:19:12,320 --> 01:19:13,160
‫"רגע.‬

1458
01:19:14,560 --> 01:19:15,400
‫"אני…‬

1459
01:19:16,480 --> 01:19:18,920
‫"השארתי אותה לבד.‬

1460
01:19:20,320 --> 01:19:22,240
‫"עזבתי אותה לטובת חיים נוחים.‬

1461
01:19:22,800 --> 01:19:24,280
‫"אני…‬

1462
01:19:24,880 --> 01:19:26,320
‫"עזבתי אותה…‬

1463
01:19:27,080 --> 01:19:28,280
‫"לסבול לבד."‬

1464
01:19:28,960 --> 01:19:34,120
‫חשבתי לעצמי איזה מין אדם אני?‬

1465
01:19:34,880 --> 01:19:36,760
‫התחלתי לפקפק בעצמי.‬

1466
01:19:38,040 --> 01:19:38,880
‫"היי…‬

1467
01:19:41,760 --> 01:19:43,040
‫"תתבייש לך.‬

1468
01:19:43,560 --> 01:19:45,160
‫"אין לך בושה."‬

1469
01:19:45,240 --> 01:19:49,680
‫חשבתי שקרובי המשפחה שלי‬
‫יעניקו לי עתיד טוב יותר,‬

1470
01:19:50,360 --> 01:19:51,920
‫אבל תראה מה קרה.‬

1471
01:19:52,000 --> 01:19:55,280
‫המצב רק התדרדר מן הפח אל הפחת.‬
‫הוא לא השתפר.‬

1472
01:19:57,120 --> 01:19:59,160
‫מי בכלל יכול לתת לי עתיד טוב יותר?‬

1473
01:20:01,040 --> 01:20:05,760
‫ואז הבנתי‬
‫שאני היחיד שיכול לדאוג שיהיה לי עתיד טוב,‬

1474
01:20:05,840 --> 01:20:07,200
‫ולא אף אחד אחר.‬

1475
01:20:07,280 --> 01:20:09,400
‫אחי הצעיר היה עדיין קטן.‬

1476
01:20:09,480 --> 01:20:11,800
‫אחי הבוגר מי יודע איפה הוא.‬

1477
01:20:11,880 --> 01:20:14,400
‫רק אני יכול…‬

1478
01:20:15,960 --> 01:20:18,520
‫לעצב את העתיד שלי.‬

1479
01:20:18,600 --> 01:20:21,080
‫המשכתי לחשוב על זה.‬

1480
01:20:21,680 --> 01:20:24,400
‫זה בגלל שגדלת בלי אבא?‬

1481
01:20:26,800 --> 01:20:30,080
‫דברים ששמעתי הטרידו אותי.‬

1482
01:20:31,440 --> 01:20:34,160
‫כן.‬
‫-אנשים אמרו שאתה ממשפחה הרוסה.‬

1483
01:20:34,240 --> 01:20:36,360
‫שמעתי את זה הרבה פעמים.‬

1484
01:20:36,440 --> 01:20:40,840
‫אנשים נהגו לומר שילדים ממשפחה הרוסה‬
‫או ילדים שגדלים בלי הורים,‬

1485
01:20:40,920 --> 01:20:43,080
‫הם ילדים בעייתיים.‬

1486
01:20:43,600 --> 01:20:45,400
‫אתה דוגמה מצוינת לזה.‬

1487
01:20:45,480 --> 01:20:47,720
‫אז חשבתי שאני צריך להיות בעייתי.‬

1488
01:20:49,600 --> 01:20:51,600
‫הייתי בעייתי כי זה מה ששמעתי.‬

1489
01:20:51,680 --> 01:20:55,200
‫כשהתבגרתי, הבנתי ואמרתי לעצמי,‬

1490
01:20:55,280 --> 01:21:00,760
‫"רגע. זה היה העבר.‬
‫אבא שלך מת לפני הרבה זמן."‬

1491
01:21:00,840 --> 01:21:05,600
‫כלומר, אז מה אם אבא שלי מת?‬
‫אני צריך להניח לו.‬

1492
01:21:06,480 --> 01:21:09,200
‫לתת לו לנוח על משכבו בשלום. הוא כבר מת.‬

1493
01:21:10,200 --> 01:21:13,200
‫זה לא היה קשור אליי.‬

1494
01:21:13,280 --> 01:21:16,760
‫זה לא היה קשור‬
‫לשינויים לטובה או לרעה בחיים שלי.‬

1495
01:21:17,360 --> 01:21:21,480
‫לא יכולתי להשתמש בזה כתירוץ‬
‫לכך שאני בעייתי.‬

1496
01:21:23,000 --> 01:21:25,920
‫לא היה לו שום קשר לזה.‬

1497
01:21:26,000 --> 01:21:28,440
‫הרבה אנשים נוהגים כך,‬

1498
01:21:29,440 --> 01:21:32,400
‫משתמשים בעובדה שגדלו במשפחה הרוסה‬
‫כתירוץ להתנהג רע.‬

1499
01:21:32,480 --> 01:21:35,840
‫רגע, אין לזה שום קשר.‬

1500
01:21:35,920 --> 01:21:39,240
‫לכל אחד יש את החיים שלו,‬
‫והוא צריך לקחת אחריות עליהם.‬

1501
01:21:39,720 --> 01:21:42,280
‫כל אחד צריך לדאוג לחיים שלו.‬

1502
01:21:42,360 --> 01:21:46,440
‫אסור לאנשים להשתמש בתירוץ הזה‬
‫כדי להסתיר את ההתנהגות הרעה שלהם.‬

1503
01:21:47,160 --> 01:21:49,600
‫כל אדם חושב לעצמו,‬

1504
01:21:51,000 --> 01:21:53,640
‫"אני לא מסוגל, אני שבור,‬

1505
01:21:54,680 --> 01:21:57,680
‫"ההורים שלי מתו, גדלתי במשפחה הרוסה,"‬

1506
01:21:57,760 --> 01:22:01,000
‫וכדומה, צריך להתעורר.‬

1507
01:22:02,440 --> 01:22:07,360
‫אז כשהתחלת להרגיש‬
‫שאתה רוצה לדאוג לאימא שלך,‬

1508
01:22:08,520 --> 01:22:11,760
‫מה עשית? סיפרת לה?‬

1509
01:22:11,840 --> 01:22:14,000
‫לא סיפרתי לה.‬

1510
01:22:16,400 --> 01:22:17,560
‫הייתה לי…‬

1511
01:22:18,400 --> 01:22:21,040
‫הייתה לי מטרה חדשה בחיים.‬

1512
01:22:21,800 --> 01:22:24,280
‫מקודם חייתי מיום ליום.‬

1513
01:22:24,360 --> 01:22:27,000
‫למדתי וביליתי עם חברים.‬

1514
01:22:27,840 --> 01:22:30,560
‫לא הייתה לי מטרה, אבל עכשיו זה השתנה.‬

1515
01:22:30,640 --> 01:22:33,040
‫הייתה לי מטרה שרציתי להשיג.‬

1516
01:22:33,120 --> 01:22:38,160
‫אז הייתי חייב להפסיק להתנהג רע,‬
‫אחרת לא הייתי מצליח.‬

1517
01:22:38,960 --> 01:22:42,080
‫אחרי שמצאתי את מטרת חיי,‬

1518
01:22:42,160 --> 01:22:44,960
‫ניסיתי לא לסטות מדרך הישר.‬

1519
01:22:45,040 --> 01:22:48,920
‫עשיתי כל דבר כדי להרוויח כסף.‬

1520
01:22:49,560 --> 01:22:50,920
‫התאמצתי יותר.‬

1521
01:22:52,440 --> 01:22:53,640
‫מצאתי עבודה.‬

1522
01:22:54,240 --> 01:22:55,920
‫התחלתי לעבוד בתעשיית הבידור.‬

1523
01:22:56,720 --> 01:22:58,640
‫עבדתי כניצב ובצוות הפקה.‬

1524
01:22:58,720 --> 01:23:03,560
‫ניסיתי להתקדם בחיים כדי לחיות טוב יותר.‬

1525
01:23:03,640 --> 01:23:07,440
‫בתקופה ההיא היו הרבה הצעות עבודה.‬

1526
01:23:07,920 --> 01:23:12,840
‫אז חשבתי שאולי אימא שלי תוכל להפסיק לעבוד.‬

1527
01:23:13,560 --> 01:23:18,080
‫קניתי בית בגודל 96 מ"ר ב"באן סינדהורן",‬

1528
01:23:18,160 --> 01:23:19,440
‫עם החסכונות שלי.‬

1529
01:23:20,360 --> 01:23:22,520
‫שילמתי עליו בתשלומים.‬

1530
01:23:23,200 --> 01:23:25,480
‫אני זוכר שהוא עלה 1,700,000 באט.‬

1531
01:23:26,120 --> 01:23:28,000
‫אמרתי לאימא שלי,‬

1532
01:23:28,680 --> 01:23:31,240
‫"את לא צריכה לעבוד יותר. תעברי לגור איתי.‬

1533
01:23:31,320 --> 01:23:33,640
‫"אני אדאג לך."‬

1534
01:23:34,280 --> 01:23:36,640
‫זה מה שאמרתי לה.‬
‫-מה היא אמרה?‬

1535
01:23:39,120 --> 01:23:40,320
‫בכיתי.‬

1536
01:23:40,960 --> 01:23:44,160
‫הכנתי סום טאם ללקוח.‬

1537
01:23:44,880 --> 01:23:46,400
‫הוא בא ואמר,‬

1538
01:23:46,480 --> 01:23:50,080
‫"אימא, תעברי לגור איתי בבנגקוק.‬
‫אני אדאג לך.‬

1539
01:23:50,160 --> 01:23:51,920
‫"אני אדאג לכל מה שתצטרכי."‬

1540
01:23:52,640 --> 01:23:55,640
‫עדיין הייתי חזקה, והעסקים היו טובים.‬

1541
01:23:56,320 --> 01:23:58,640
‫הוא אמר את זה כשהיה אצלי לקוח.‬

1542
01:23:58,720 --> 01:24:01,400
‫התחלתי לבכות עם עלי ומכתש ביד והלכתי משם.‬

1543
01:24:02,080 --> 01:24:04,160
‫דיברנו אחרי שהלקוח עזב.‬

1544
01:24:04,240 --> 01:24:08,840
‫הוא רצה שאגור איתו בבנגקוק והוא ידאג לי.‬

1545
01:24:09,480 --> 01:24:12,480
‫שמחתי. האמת שזה היה הרבה מעבר לשמחה.‬

1546
01:24:13,280 --> 01:24:16,120
‫ואז עברנו לגור ביחד בבית הזה.‬

1547
01:24:17,600 --> 01:24:21,040
‫ההתנהגות שלה התחילה להשתפר.‬

1548
01:24:21,840 --> 01:24:25,320
‫זאת אומרת, היא תקשרה איתי יותר.‬

1549
01:24:25,400 --> 01:24:28,000
‫שוב הרגשתי שיש בינינו קשר של אימא ובן.‬

1550
01:24:28,080 --> 01:24:32,040
‫אני בוהה במאוורר התקרה‬

1551
01:24:32,600 --> 01:24:34,480
‫מה עוד?‬
‫-"הרעיונות הפרועים."‬

1552
01:24:34,560 --> 01:24:38,000
‫הרעיונות הפרועים עושים לי כאב ראש‬

1553
01:24:38,080 --> 01:24:39,640
‫"המאוורר מסתובב ימינה ושמאלה."‬

1554
01:24:39,720 --> 01:24:44,280
‫המאוורר מסתובב ימינה ושמאלה‬

1555
01:24:44,360 --> 01:24:45,960
‫"זה נראה די מקסים."‬

1556
01:24:46,040 --> 01:24:49,840
‫זה נראה די מקסים‬

1557
01:24:51,880 --> 01:24:56,240
‫מה התפקיד של אימא שלך במופעים שלך?‬

1558
01:24:57,480 --> 01:24:58,480
‫"אימא."‬

1559
01:24:59,680 --> 01:25:01,560
‫"אימא של אודום."‬
‫-היא הבוסית.‬

1560
01:25:01,640 --> 01:25:03,960
‫כן, היא הבוסית.‬

1561
01:25:04,040 --> 01:25:06,240
‫היא תלך לכל המחלקות.‬

1562
01:25:06,320 --> 01:25:07,640
‫היא בכל מקום.‬

1563
01:25:07,720 --> 01:25:08,720
‫- "דיו 2", 1996 -‬

1564
01:25:08,800 --> 01:25:11,280
‫היא כמו המרכז.‬

1565
01:25:12,520 --> 01:25:14,400
‫היא עוגן רוחני, וגם הטבחית.‬

1566
01:25:14,480 --> 01:25:15,560
‫- "דיו 11", 2015 -‬

1567
01:25:15,640 --> 01:25:19,240
‫היא הייתה מקימה מטבח‬
‫במקום שבו המופע נערך.‬

1568
01:25:19,320 --> 01:25:22,920
‫גם אם אמרו שאסור לבשל בתוך הבניין.‬

1569
01:25:23,000 --> 01:25:24,320
‫- "דיו 7", 2008 -‬

1570
01:25:24,400 --> 01:25:27,880
‫מה היא עשתה?‬
‫-אימא שלי שמה כירה בחניון.‬

1571
01:25:28,880 --> 01:25:31,080
‫זה מותר.‬
‫-היא בישלה שם.‬

1572
01:25:31,160 --> 01:25:33,120
‫ואז היא הביאה פנימה את האוכל.‬

1573
01:25:33,200 --> 01:25:35,880
‫היא הייתה… ערמומית.‬

1574
01:25:37,000 --> 01:25:40,040
‫היא ניסתה למצוא דרך לעקוף את הכללים.‬

1575
01:25:40,120 --> 01:25:42,760
‫היא ניסתה למצוא פרצה.‬
‫-כן, כן.‬

1576
01:25:42,840 --> 01:25:47,360
‫נראה לי שהיא רצתה להכין ארוחות חמות.‬

1577
01:25:47,880 --> 01:25:49,000
‫- "דיו 4", 1999 -‬

1578
01:25:49,080 --> 01:25:50,640
‫כלומר אוכל ביתי,‬

1579
01:25:50,720 --> 01:25:51,920
‫שלא נאכל אוכל קר.‬

1580
01:25:52,000 --> 01:25:55,600
‫כן. היא רצתה שאוכל אוכל טוב וטעים.‬

1581
01:25:56,240 --> 01:25:59,160
‫היא גם יודעת מה אני אוהב לאכול.‬

1582
01:25:59,240 --> 01:26:01,440
‫היא הבשלנית העיקרית.‬

1583
01:26:01,520 --> 01:26:05,880
‫חוץ מבישול, היא גם הקימה מאורת הימורים.‬

1584
01:26:07,280 --> 01:26:09,480
‫ברצינות. כשהייתי על הבמה,‬

1585
01:26:09,560 --> 01:26:12,120
‫היא הייתה שמה מפה על שולחן,‬

1586
01:26:12,200 --> 01:26:15,880
‫ויושבת לשחק קלפים עם חברי הצוות שלי.‬

1587
01:26:15,960 --> 01:26:17,040
‫- "דיו 11", 2015 -‬

1588
01:26:17,120 --> 01:26:19,680
‫היא ראתה פעם את המופע שלך?‬

1589
01:26:19,760 --> 01:26:21,200
‫היא ראתה אותך מופיע?‬

1590
01:26:21,280 --> 01:26:22,680
‫לא מופע שלם.‬

1591
01:26:23,200 --> 01:26:24,560
‫היא רק…‬

1592
01:26:25,520 --> 01:26:26,600
‫- "דיו 5", 2002 -‬

1593
01:26:26,680 --> 01:26:29,040
‫הציצה מדי פעם.‬

1594
01:26:29,120 --> 01:26:32,040
‫פעם אחת, זה היה במופע "דיו…"‬

1595
01:26:32,680 --> 01:26:34,920
‫זה היה ביום האם, אז "דיו 9"?‬
‫-כן.‬

1596
01:26:35,000 --> 01:26:38,120
‫גיליתי שהיא מתכוונת לבוא למופע שלי,‬
‫אז רציתי…‬

1597
01:26:39,280 --> 01:26:41,000
‫לשבח את אימא שלי.‬

1598
01:26:41,560 --> 01:26:45,160
‫חשבתי שהיא צופה במסך.‬
‫אז דיברתי על העבר שלי,‬

1599
01:26:45,240 --> 01:26:47,840
‫על הדברים שעשיתי שפגעו בה.‬

1600
01:26:47,920 --> 01:26:50,240
‫נאום נוגע ללב.‬
‫-מאוד נוגע ללב.‬

1601
01:26:50,320 --> 01:26:53,440
‫בכיתי כשדיברתי על זה.‬

1602
01:26:53,520 --> 01:26:54,800
‫התרגשתי מאוד.‬

1603
01:26:57,960 --> 01:26:59,520
‫סחבנו את התיקים שלנו לבית.‬

1604
01:26:59,600 --> 01:27:00,840
‫- יום האם, "דיו 9", 2011 -‬

1605
01:27:00,920 --> 01:27:02,640
‫אני זוכר שהיה מאוחר,‬

1606
01:27:02,720 --> 01:27:04,600
‫והבית עדיין לא מרוהט ומסודר.‬

1607
01:27:04,680 --> 01:27:07,080
‫החלטנו לישון באותו החדר.‬

1608
01:27:07,160 --> 01:27:09,320
‫היה בו אור בוהק ממנורת ניאון.‬

1609
01:27:09,400 --> 01:27:13,000
‫שמנו מזרן ישן על הרצפה,‬

1610
01:27:13,640 --> 01:27:15,640
‫וחלקנו את החדר.‬

1611
01:27:16,960 --> 01:27:20,480
‫הצטופפנו על המזרן בלי כילה.‬

1612
01:27:22,240 --> 01:27:23,800
‫המאוורר הישן היה שם בחדר.‬

1613
01:27:24,720 --> 01:27:27,080
‫הוא… התבוננתי בו.‬

1614
01:27:27,600 --> 01:27:30,400
‫השקפת המבט שלי לגביו השתנתה‬
‫מאז שהייתי ילד.‬

1615
01:27:30,480 --> 01:27:33,360
‫עכשיו הוא יכול להסתובב בחופשיות.‬
‫מבינים אותי?‬

1616
01:27:38,840 --> 01:27:41,160
‫באותו לילה הייתי ממש מאושר.‬

1617
01:27:41,760 --> 01:27:44,680
‫חלקנו חדר.‬
‫שמתי את הרגל שלי על הרגל של אימא שלי.‬

1618
01:27:45,240 --> 01:27:48,560
‫גם אכלנו ודיברנו באותו לילה.‬

1619
01:27:50,520 --> 01:27:53,480
‫זו הייתה הארוחה הכי טעימה שאי פעם אכלתי.‬

1620
01:27:55,720 --> 01:27:57,400
‫אני חושב…‬

1621
01:27:59,000 --> 01:28:02,120
‫שלאכול ביחד כמשפחה זה דבר חשוב מאוד.‬

1622
01:28:04,480 --> 01:28:06,000
‫אם יש לכם משפחה,‬

1623
01:28:07,240 --> 01:28:08,680
‫תדאגו לה כמו שצריך.‬

1624
01:28:31,960 --> 01:28:35,680
‫אף אחד לא יאהב אתכם כמו אימא שלכם.‬

1625
01:28:41,440 --> 01:28:44,320
‫מאוחר יותר גיליתי שבזמן שבכיתי על הבמה,‬

1626
01:28:44,400 --> 01:28:46,360
‫אחד מאנשי הצוות רץ לספר לה.‬

1627
01:28:47,040 --> 01:28:49,920
‫"גברתי, בואי לצפות. הוא מדבר עלייך."‬

1628
01:28:51,320 --> 01:28:53,720
‫אימא שלי שיחקה קלפים ואמרה, "אז מה?"‬

1629
01:28:54,360 --> 01:28:56,880
‫"הוא גם בוכה."‬

1630
01:28:57,880 --> 01:29:00,280
‫"הוא בוכה? בסדר.‬

1631
01:29:00,360 --> 01:29:04,520
‫"תן לו לבכות. תן לו לבכות.‬

1632
01:29:04,600 --> 01:29:06,440
‫"תניח לו. תן לו לבכות."‬

1633
01:29:06,520 --> 01:29:08,720
‫תן לו לבכות. המשכתי לשחק קלפים.‬

1634
01:29:09,680 --> 01:29:10,720
‫"תן לו לבכות."‬

1635
01:29:11,960 --> 01:29:15,760
‫בדיוק חילקת קלפים כשאמרת את זה?‬
‫-באמת?‬

1636
01:29:15,840 --> 01:29:17,480
‫"אני רק רוצה לשחק קלפים."‬

1637
01:29:17,560 --> 01:29:21,560
‫מאז גרתם ביחד. אתם מאוד קשורים זה לזה.‬

1638
01:29:22,080 --> 01:29:24,520
‫מה תיתן לי ביום האם?‬

1639
01:29:25,000 --> 01:29:25,920
‫תגיד לי.‬

1640
01:29:26,000 --> 01:29:27,960
‫מעשה טוב לזכות החיים הבאים שלך.‬

1641
01:29:28,040 --> 01:29:30,200
‫לא, אתה צריך לתת לי משהו.‬

1642
01:29:30,280 --> 01:29:34,240
‫תגיד את זה מול המצלמה.‬
‫-אתן לך אהבה בלתי מוגבלת.‬

1643
01:29:34,320 --> 01:29:36,080
‫מה המשמעות של החיבוק הזה?‬

1644
01:29:36,160 --> 01:29:37,680
‫חום של אימא.‬

1645
01:29:40,040 --> 01:29:41,280
‫תגיד לי, קדימה.‬

1646
01:29:42,800 --> 01:29:43,920
‫אתן לך 10,000 באט.‬

1647
01:29:45,400 --> 01:29:46,800
‫למה הפסקת לחבק אותו?‬

1648
01:29:48,920 --> 01:29:52,360
‫כבר יש לי 10,000 באט.‬
‫-הבנתי.‬

1649
01:29:52,440 --> 01:29:54,560
‫ההשקפה שלי עליה השתנתה.‬

1650
01:29:54,640 --> 01:29:57,160
‫היא כמו השותפה שלי לחיים.‬

1651
01:29:57,960 --> 01:30:02,560
‫המשמעות של שותפה לחיים בשבילי‬
‫היא שתמיד נהיה יחד זה לצד זה.‬

1652
01:30:03,680 --> 01:30:07,320
‫עד שהמוות יפריד בינינו.‬

1653
01:30:16,320 --> 01:30:20,360
‫מה אם מישהו יעשה סרט על החיים שלך,‬

1654
01:30:20,440 --> 01:30:25,400
‫איזה חלק מהחיים שלך חייב להיות בסרט?‬

1655
01:30:25,480 --> 01:30:27,800
‫הוא יהיה הסצנה הכי חשובה.‬

1656
01:30:27,880 --> 01:30:30,520
‫החלק שחייב להיות בסרט.‬

1657
01:30:30,600 --> 01:30:31,920
‫זה קרה…‬

1658
01:30:33,680 --> 01:30:36,720
‫סביב "דיו 6".‬

1659
01:30:37,480 --> 01:30:38,520
‫המופע "דיו 6".‬

1660
01:30:38,600 --> 01:30:39,760
‫בסדר.‬

1661
01:30:39,840 --> 01:30:44,920
‫באותו הזמן הכרתי את פלה.‬
‫היא הבעלים של מסעדת צ'ין בו דאנג.‬

1662
01:30:45,000 --> 01:30:47,520
‫היא הבעלים של קבוצת אייברי.‬
‫-כן.‬

1663
01:30:48,240 --> 01:30:50,440
‫התחלנו להכיר זה את זה.‬

1664
01:30:50,520 --> 01:30:53,760
‫בגלל שהיא מתעסקת בעסקים וניהול,‬

1665
01:30:53,840 --> 01:30:55,440
‫היא שאלה על החברה שלי.‬

1666
01:30:56,200 --> 01:30:59,400
‫"נוט, יש לך מנהלת חשבונות?‬

1667
01:31:00,160 --> 01:31:01,000
‫"איך היא?"‬

1668
01:31:01,080 --> 01:31:04,200
‫היא חששה שאשכח לשלם מיסים.‬

1669
01:31:04,280 --> 01:31:08,040
‫אמרתי לה שכבר יש לי אחת.‬

1670
01:31:08,120 --> 01:31:10,600
‫"אני אלך לדבר איתה, למקרה שתשכח."‬

1671
01:31:11,280 --> 01:31:14,000
‫היא עזרה בבדיקת החשבון שלי.‬

1672
01:31:15,560 --> 01:31:18,000
‫מנהלת החשבונות באה אליי בבכי.‬

1673
01:31:18,080 --> 01:31:20,360
‫"נוט!" זה היה למחרת בבוקר.‬

1674
01:31:21,560 --> 01:31:24,520
‫"אני רוצה להתפטר." היא מהדרום.‬

1675
01:31:24,600 --> 01:31:25,840
‫"אני רוצה להתפטר."‬

1676
01:31:25,920 --> 01:31:26,960
‫"למה?"‬

1677
01:31:27,760 --> 01:31:33,480
‫"פלה באה לשאול על החשבון שלך.‬
‫היא אמרה שהיא רוצה לבדוק אותו."‬

1678
01:31:33,560 --> 01:31:34,520
‫אמרתי, "אז מה?"‬

1679
01:31:35,080 --> 01:31:38,440
‫"אנשים מהדרום לא עושים ככה דברים."‬

1680
01:31:38,520 --> 01:31:40,320
‫זה היה רק תירוץ בשבילה.‬

1681
01:31:40,400 --> 01:31:42,000
‫אנשים מהדרום לא אוהבים את זה.‬

1682
01:31:42,840 --> 01:31:45,360
‫"זה משפיל בשביל אנשים מהדרום.‬

1683
01:31:45,440 --> 01:31:47,680
‫"אני מתפטרת." מה?‬

1684
01:31:47,760 --> 01:31:51,000
‫ריחמתי עליה כי היא עבדה בשבילי שנים רבות.‬

1685
01:31:51,080 --> 01:31:54,320
‫התנצלתי והסברתי לה שפלה רצתה לעזור.‬

1686
01:31:54,400 --> 01:31:57,920
‫"נוט, אני עוזבת.‬
‫אני לא יכולה לעבוד עם מישהו שלא בוטח בי.‬

1687
01:31:58,000 --> 01:31:59,880
‫"אתה חושב שגנבתי ממך כסף?‬

1688
01:31:59,960 --> 01:32:02,760
‫"אם הייתי רוצה לגנוב, הייתי עושה את זה.‬

1689
01:32:02,840 --> 01:32:06,280
‫"לא הייתי ממשיכה לעבוד איתך.‬

1690
01:32:06,360 --> 01:32:09,680
‫"אני אוהבת אותך, אבל אני לא סובלת אותה."‬

1691
01:32:11,080 --> 01:32:14,040
‫חיבקתי אותה. היא בכתה על הכתף שלי.‬

1692
01:32:15,040 --> 01:32:18,600
‫אמרתי, "אני מצטער, היא רק רצתה לעזור".‬

1693
01:32:18,680 --> 01:32:19,960
‫"אני מתפטרת.‬

1694
01:32:20,960 --> 01:32:22,280
‫"אני מתפטרת היום."‬

1695
01:32:23,040 --> 01:32:24,080
‫והיא עזבה.‬

1696
01:32:26,440 --> 01:32:27,800
‫פשוט עזבה.‬

1697
01:32:29,360 --> 01:32:31,760
‫לא ידעתי איך לספר על זה לפלה.‬

1698
01:32:31,840 --> 01:32:34,600
‫היא בטח תרגיש אשמה.‬

1699
01:32:34,680 --> 01:32:36,320
‫אז שמרתי את זה לעצמי.‬

1700
01:32:36,400 --> 01:32:38,560
‫זמן קצר לאחר מכן,‬

1701
01:32:38,640 --> 01:32:41,960
‫הלכתי לקנות ארון ישן בשוק צ'אטוצ'אק.‬

1702
01:32:42,040 --> 01:32:43,960
‫אני אוהב ארונות ישנים מעץ.‬

1703
01:32:44,040 --> 01:32:48,400
‫אני זוכר שהלכתי לחנות של רוי‬
‫לפני שהוא עבר לשוק הרכבת.‬

1704
01:32:48,480 --> 01:32:51,000
‫זה היה ארון תרופות בשווי 65,000 באט.‬

1705
01:32:51,560 --> 01:32:53,360
‫קיבלתי אותו במשלוח הביתה.‬

1706
01:32:53,440 --> 01:32:57,000
‫לא היה לי כסף מזומן.‬

1707
01:32:57,680 --> 01:33:01,200
‫אז אמרתי לשליח לחכות.‬

1708
01:33:02,000 --> 01:33:04,680
‫ביקשתי מטוד להוציא בשבילי כסף מהכספומט.‬

1709
01:33:05,720 --> 01:33:08,000
‫נתתי לו את כרטיס הכספומט שלי.‬

1710
01:33:09,160 --> 01:33:12,320
‫כתבתי את הסיסמה שלי על פתק ונתתי לו אותו.‬

1711
01:33:12,800 --> 01:33:14,960
‫"טוד, תמשוך 65,000 באט."‬

1712
01:33:15,040 --> 01:33:16,120
‫"בסדר."‬

1713
01:33:16,840 --> 01:33:20,560
‫הבית שלי נמצא במרחק עשר דקות מהכספומט.‬

1714
01:33:20,640 --> 01:33:21,880
‫הוא נסע באופניים.‬

1715
01:33:24,480 --> 01:33:26,160
‫אחרי כמה זמן הוא חזר.‬

1716
01:33:26,800 --> 01:33:27,680
‫"נוט.‬

1717
01:33:30,760 --> 01:33:33,360
‫"היה כתוב שיש לך רק 1,000 באט."‬

1718
01:33:34,400 --> 01:33:36,160
‫אמרתי, "זה לא מצחיק.‬

1719
01:33:36,960 --> 01:33:41,680
‫"שיחקתי בסרטים. יש לי מלא כסף.‬
‫זה לא יכול להיות.‬

1720
01:33:41,760 --> 01:33:43,480
‫"עשית הכול כמו שצריך?‬

1721
01:33:44,080 --> 01:33:47,160
‫"אי אפשר למשוך 65,000 באט בבת אחת.‬

1722
01:33:47,240 --> 01:33:49,520
‫"זה לא עובד ככה.‬

1723
01:33:49,600 --> 01:33:54,000
‫" צריך למשוך 10,000 או 15,000 בכל פעם.‬

1724
01:33:54,080 --> 01:33:55,160
‫"מטומטם שכמוך!"‬

1725
01:33:58,400 --> 01:33:59,320
‫הוא נסע שוב.‬

1726
01:34:00,280 --> 01:34:02,960
‫הוא חזר ואמר, "זה כתב אותו הדבר".‬

1727
01:34:04,240 --> 01:34:06,680
‫"אתה יודע מה, טוד? היי, אואנג!"‬

1728
01:34:06,760 --> 01:34:09,200
‫אואנג הייתה מעצבת גרפית מתלמדת.‬

1729
01:34:09,280 --> 01:34:10,600
‫"אואנג, לכי איתו.‬

1730
01:34:10,680 --> 01:34:12,680
‫"תלמדי אותו איך למשוך כסף."‬

1731
01:34:12,760 --> 01:34:14,640
‫אז היא הלכה איתו.‬

1732
01:34:15,600 --> 01:34:17,680
‫כעבור עשר דקות הם חזרו.‬

1733
01:34:17,760 --> 01:34:18,880
‫היא אמרה, "נוט…‬

1734
01:34:20,640 --> 01:34:22,040
‫"טוד טעה."‬

1735
01:34:26,440 --> 01:34:28,080
‫"אין לך 1,000 באט.‬

1736
01:34:28,760 --> 01:34:30,600
‫"יש לך רק באט אחד."‬

1737
01:34:34,400 --> 01:34:35,800
‫באט אחד.‬

1738
01:34:35,880 --> 01:34:37,000
‫טוב.‬

1739
01:34:37,080 --> 01:34:38,320
‫היה לי באט אחד.‬

1740
01:34:38,400 --> 01:34:43,240
‫אמרתי, "זה בלתי אפשרי, אין סיכוי‬
‫שיש לי רק באט אחד. אתם מסתלבטים עליי."‬

1741
01:34:43,760 --> 01:34:45,920
‫אוט, מאוניברסיטת צ'ולאלונגקורן,‬

1742
01:34:46,000 --> 01:34:47,200
‫עבד איתי. הוא אמר…‬

1743
01:34:48,560 --> 01:34:49,400
‫"נוט,‬

1744
01:34:50,240 --> 01:34:53,000
‫"אתה צריך לבוא איתי כדי לבדוק את זה.‬

1745
01:34:54,240 --> 01:34:56,560
‫"תביא את ספר החשבונות שלך. נלך לבנק.‬

1746
01:34:57,040 --> 01:34:58,280
‫"אתה תגלה את האמת."‬

1747
01:34:59,000 --> 01:35:00,160
‫אז הלכנו לבנק.‬

1748
01:35:01,360 --> 01:35:03,640
‫היינו שלושה אנשים על אופניים.‬

1749
01:35:05,680 --> 01:35:07,520
‫כעבור 15 דקות חזרנו.‬

1750
01:35:09,400 --> 01:35:10,320
‫אוט אמר,‬

1751
01:35:11,080 --> 01:35:11,920
‫"נוט,‬

1752
01:35:13,080 --> 01:35:15,120
‫"באמת יש לך רק באט אחד."‬

1753
01:35:16,560 --> 01:35:19,160
‫אמרתי, "לעזאזל, יש לי רק באט אחד".‬

1754
01:35:19,240 --> 01:35:23,680
‫לא היה לי כסף לשלם על הארון.‬

1755
01:35:23,760 --> 01:35:25,800
‫אז לוויתי כסף מאימא שלי.‬

1756
01:35:26,480 --> 01:35:28,880
‫יש לך רק חשבון אחד?‬

1757
01:35:28,960 --> 01:35:32,640
‫כן. הייתי כל כך מבולבל.‬
‫איך יכול להיות שנשאר לי רק באט אחד?‬

1758
01:35:32,720 --> 01:35:34,400
‫התקשרתי לפלה ושאלתי,‬

1759
01:35:35,040 --> 01:35:37,720
‫"פלה, איך יכול להיות שיש לי רק באט אחד?"‬

1760
01:35:38,480 --> 01:35:41,120
‫היא בדקה במהירות את החשבון שלי‬

1761
01:35:41,200 --> 01:35:44,800
‫ואמרה שמישהו משך את הכסף שלי.‬
‫אז התחלנו לחקור.‬

1762
01:35:46,280 --> 01:35:48,880
‫דיווחנו על זה למשטרה והתקשרנו לבנק.‬

1763
01:35:48,960 --> 01:35:49,840
‫בסופו של דבר,‬

1764
01:35:51,400 --> 01:35:52,800
‫הפקיד בבנק שאל אותי‬

1765
01:35:53,720 --> 01:35:56,440
‫כמה כרטיסי כספומט יש לי.‬

1766
01:35:56,520 --> 01:35:58,960
‫אמרתי לו שיש לי רק אחד.‬

1767
01:35:59,040 --> 01:36:02,640
‫מישהו הגיש בקשה לכרטיס נוסף.‬

1768
01:36:02,720 --> 01:36:03,720
‫בסדר.‬

1769
01:36:03,800 --> 01:36:06,400
‫הסתבר שהאדם הזה משך כסף‬
‫מהחשבון שלי כל יום.‬

1770
01:36:06,480 --> 01:36:08,360
‫כל יום.‬

1771
01:36:08,440 --> 01:36:10,920
‫הוא השתמש בו כדי לשלם על כל מיני דברים.‬

1772
01:36:11,000 --> 01:36:12,120
‫ואז…‬

1773
01:36:13,760 --> 01:36:17,400
‫הם הראו לי את דוחות המשיכה‬
‫ואת הצילומים ממצלמת האבטחה.‬

1774
01:36:18,440 --> 01:36:20,400
‫הסתבר שזו הייתה מנהלת החשבונות.‬

1775
01:36:21,320 --> 01:36:24,680
‫היא זו שהזמינה עוד כרטיס‬
‫וגנבה את הכסף שלי.‬

1776
01:36:26,680 --> 01:36:29,080
‫בגלל זה היא רצתה להתפטר.‬

1777
01:36:30,400 --> 01:36:33,280
‫היא נעלמה, ולא הצלחנו למצוא אותה.‬

1778
01:36:33,360 --> 01:36:35,920
‫בסוף החודש התגלה האסון.‬

1779
01:36:36,680 --> 01:36:39,640
‫היא לא שילמה עבורי על הרבה דברים.‬

1780
01:36:40,440 --> 01:36:43,920
‫הייתי צריך לשלם‬
‫את התשלום החודשי לרכב ולבית שלי.‬

1781
01:36:44,000 --> 01:36:47,040
‫נאלצתי להתמודד עם מלא דברים.‬

1782
01:36:47,120 --> 01:36:48,880
‫הייתי נואש.‬

1783
01:36:49,600 --> 01:36:50,640
‫הייתי…‬

1784
01:36:52,040 --> 01:36:53,240
‫הייתי מפורסם,‬

1785
01:36:54,080 --> 01:36:55,280
‫אבל בלי הכנסה.‬

1786
01:36:55,360 --> 01:36:56,200
‫כן.‬

1787
01:36:56,920 --> 01:36:59,720
‫הייתי מפורסם, אבל בלי כסף.‬

1788
01:36:59,800 --> 01:37:01,000
‫באותו הרגע,‬

1789
01:37:01,080 --> 01:37:04,800
‫הבנתי משהו על החיים.‬

1790
01:37:04,880 --> 01:37:08,880
‫כשנפגשתי עם החברים שלי, הרגשתי כל כך ריק.‬

1791
01:37:08,960 --> 01:37:09,880
‫יודעים למה?‬

1792
01:37:11,040 --> 01:37:12,320
‫"תראו!‬

1793
01:37:13,160 --> 01:37:14,800
‫"החבר העשיר שלנו כאן."‬

1794
01:37:15,600 --> 01:37:17,320
‫איזה עשיר? לא היה לי כסף.‬

1795
01:37:18,560 --> 01:37:21,320
‫"אפשר לקבל חתימה, איש עשיר?"‬

1796
01:37:21,400 --> 01:37:23,960
‫הרגשתי שמחט ננעצה לי בלב.‬

1797
01:37:24,840 --> 01:37:29,520
‫הבנתי שכל התהילה שיש לי חסרת משמעות.‬

1798
01:37:29,600 --> 01:37:32,920
‫הם לא ידעו מה קרה,‬
‫וזה גרם לי להרגיש מזויף.‬

1799
01:37:33,000 --> 01:37:35,240
‫הייתי מזויף.‬

1800
01:37:35,320 --> 01:37:37,520
‫ככה הרגשתי באותו הזמן.‬

1801
01:37:38,160 --> 01:37:40,320
‫מכרתי הכול כדי שיהיה לי כסף.‬

1802
01:37:40,400 --> 01:37:43,720
‫מכרתי את המכונית של אימא שלי וכולי.‬

1803
01:37:43,800 --> 01:37:46,880
‫ניסיתי למכור את אחד הבתים שלי,‬
‫אבל הייתה עליו משכנתה.‬

1804
01:37:46,960 --> 01:37:50,440
‫אפילו לא זכרתי מתי לקחתי אותה.‬

1805
01:37:51,040 --> 01:37:53,440
‫לא זכרתי את זה.‬

1806
01:37:53,520 --> 01:37:55,400
‫מנהלת החשבונות הכירה את המגרעת שלי.‬

1807
01:37:55,480 --> 01:38:00,560
‫כשציירתי, הידיים שלי היו מלוכלכות.‬
‫הייתי חותם על מסמכים בלי לקרוא.‬

1808
01:38:00,640 --> 01:38:02,480
‫רק רציתי לסיים עם הדברים האלה.‬

1809
01:38:05,640 --> 01:38:07,200
‫היא לקחה לי את כל הכסף.‬

1810
01:38:07,760 --> 01:38:11,560
‫אתם יודעים, הייתי שחקן וקומיקאי מפורסם.‬

1811
01:38:12,120 --> 01:38:14,080
‫כולם רצו לשמוע את הבדיחות שלי.‬

1812
01:38:14,720 --> 01:38:16,160
‫אבל מאוד נפגעתי.‬

1813
01:38:17,040 --> 01:38:18,160
‫בדרך כלל,‬

1814
01:38:18,240 --> 01:38:22,520
‫כשאני הולך לחנות ספרים,‬
‫אני קונה כל ספר שאני רוצה.‬

1815
01:38:22,600 --> 01:38:25,360
‫בתקופה ההיא, הייתי עומד בחנות‬
‫וקורא את כל הספר.‬

1816
01:38:27,360 --> 01:38:31,520
‫הייתי מבלה יום שלם בקריאה בחנות‬
‫כי לא היה לי כסף.‬

1817
01:38:32,400 --> 01:38:35,240
‫אני אוהב מגזיני עיצוב.‬

1818
01:38:35,320 --> 01:38:39,720
‫דפדפתי בעמודים ומצאתי מאמר שמצא חן בעיניי.‬

1819
01:38:39,800 --> 01:38:44,120
‫בטלפונים הניידים עדיין לא היו מצלמות,‬
‫לכן הייתי צריך לזכור אותו.‬

1820
01:38:44,200 --> 01:38:47,000
‫התחשק לי לקרוע את הדף.‬

1821
01:38:47,080 --> 01:38:49,920
‫לפעמים הייתי יוצא עם חברים מהתעשייה.‬

1822
01:38:50,000 --> 01:38:51,800
‫היינו אוכלים ביחד.‬

1823
01:38:51,880 --> 01:38:55,200
‫אני מודה שהעמדתי‬
‫פנים שאני צריך ללכת לשירותים…‬

1824
01:38:57,200 --> 01:38:58,600
‫כשהחשבון הגיע.‬

1825
01:39:01,920 --> 01:39:04,280
‫לא היה לי כסף.‬

1826
01:39:04,360 --> 01:39:07,440
‫החשבון היה בערך 1,000 או 2,000 באט לאדם.‬

1827
01:39:07,520 --> 01:39:10,400
‫המוצא היחיד היה ללכת לשירותים.‬

1828
01:39:10,480 --> 01:39:12,160
‫אתם יודעים על מה אני מדבר?‬

1829
01:39:12,800 --> 01:39:14,400
‫כל כך התביישתי בעצמי.‬

1830
01:39:15,080 --> 01:39:18,720
‫גם יצאתי עם פלה. היא ממשפחה עשירה,‬

1831
01:39:19,960 --> 01:39:22,080
‫אבל היא יצאה עם אדם ששווה באט אחד.‬

1832
01:39:22,920 --> 01:39:25,000
‫אלוהים אדירים!‬

1833
01:39:25,080 --> 01:39:26,880
‫הייתי ממש ממורמר.‬

1834
01:39:26,960 --> 01:39:30,080
‫בכל אופן, פלה עזרה לי לטפל בכל הדברים.‬

1835
01:39:31,360 --> 01:39:33,600
‫קיבלתי הלוואה מחברה שלה,‬

1836
01:39:34,400 --> 01:39:36,600
‫חברה ותיקה מהלימודים בשם לין.‬

1837
01:39:36,680 --> 01:39:40,120
‫פלה קישרה ביני לבין החברה שלה.‬
‫היא לא הייתה הערבה שלי.‬

1838
01:39:40,760 --> 01:39:43,360
‫לקחתי הלוואה מלין,‬

1839
01:39:43,440 --> 01:39:48,400
‫ורשמתי את הבית שלי בצ'יאנג מאי כערבות.‬

1840
01:39:49,120 --> 01:39:53,040
‫הכסף שקיבלתי ממנה היה בשביל המופע "דיו 7".‬

1841
01:39:54,480 --> 01:39:56,120
‫כן.‬

1842
01:39:56,200 --> 01:40:00,840
‫זה באמת היה המופע של החיים שלך.‬

1843
01:40:00,920 --> 01:40:04,920
‫אלוהים, התקופה בין המופע "דיו 6"‬
‫למופע "דיו 7" הייתה עינוי.‬

1844
01:40:05,000 --> 01:40:06,760
‫היה לי באט אחד.‬

1845
01:40:06,840 --> 01:40:09,520
‫למדתי כל כך הרבה דברים בתקופה ההיא.‬

1846
01:40:09,600 --> 01:40:12,800
‫אחד הדברים שלמדתי הוא לחסוך כסף,‬

1847
01:40:13,560 --> 01:40:14,760
‫להשקיע.‬

1848
01:40:15,520 --> 01:40:17,480
‫הייתי צריך ללמוד את זה.‬

1849
01:40:18,240 --> 01:40:19,840
‫כן, כן.‬

1850
01:40:19,920 --> 01:40:24,360
‫נראה לי שחלק מהקהל מרגיש‬

1851
01:40:24,880 --> 01:40:29,400
‫שעדיין יש שאלות שלא שאלתי אותך.‬

1852
01:40:29,480 --> 01:40:32,040
‫אם אתם רוצים לשאול את אודום משהו,‬

1853
01:40:32,560 --> 01:40:33,880
‫תרימו יד…‬

1854
01:40:33,960 --> 01:40:35,760
‫נתחיל איתה.‬

1855
01:40:36,360 --> 01:40:39,200
‫בתור קומיקאי,‬

1856
01:40:39,280 --> 01:40:45,880
‫באילו סדרות או סרטים אתה נהנה לצפות?‬

1857
01:40:46,560 --> 01:40:48,040
‫אני אמליץ לך על סדרה.‬

1858
01:40:48,880 --> 01:40:52,160
‫לא צריך להיות קומיקאי כדי לצפות בה.‬

1859
01:40:53,440 --> 01:40:55,000
‫היא נקראת "דה גוסט סיקרט".‬

1860
01:40:57,520 --> 01:41:01,080
‫"סוד הרפאים." השם בתאית הוא "קאי ויניארן"…‬

1861
01:41:02,160 --> 01:41:04,360
‫"לוק ויניארן" או משהו כזה.‬

1862
01:41:04,440 --> 01:41:07,440
‫בכל מקרה, השם הוא "סוד הרפאים".‬
‫אני ממש ממליץ עליה.‬

1863
01:41:08,480 --> 01:41:09,840
‫היום כשתגיעי הביתה,‬

1864
01:41:10,440 --> 01:41:12,600
‫כדאי שתצפי בפרק 66.‬

1865
01:41:13,840 --> 01:41:15,840
‫יש בסדרה בערך 150 פרקים,‬

1866
01:41:15,920 --> 01:41:18,680
‫אבל אני ממליץ על פרק 66 שנקרא…‬

1867
01:41:21,480 --> 01:41:24,480
‫הוא נקרא "עוול".‬

1868
01:41:26,560 --> 01:41:28,720
‫תרשמי, פרק 66 "עוול".‬

1869
01:41:29,320 --> 01:41:32,880
‫הסדרה היא של מאסטר אולה.‬

1870
01:41:33,440 --> 01:41:37,280
‫לדעתי הוא המדיום הכי טוב בתאילנד.‬

1871
01:41:38,480 --> 01:41:40,840
‫הוא המדיום המועדף עליי.‬

1872
01:41:42,240 --> 01:41:44,760
‫הוא יכול לראות מה קרה למישהו.‬

1873
01:41:44,840 --> 01:41:47,200
‫הוא רואה רוח רפאים סביב האדם.‬

1874
01:41:47,280 --> 01:41:49,560
‫הוא יכול לדבר עם רוח רפאים.‬

1875
01:41:49,640 --> 01:41:51,040
‫הוא ממש מצוין.‬

1876
01:41:51,120 --> 01:41:53,040
‫השיטה שלו הגונה.‬

1877
01:41:53,120 --> 01:41:56,560
‫הוא לא מבקש מאנשים‬
‫לעשות כישופים ושטויות כאלה.‬

1878
01:41:56,640 --> 01:41:58,520
‫הוא לא עוסק במאגיה שחורה.‬

1879
01:42:00,120 --> 01:42:04,240
‫פרק 66 עוסק בזמרת בשם סלאקצ'יט דואנגצ'ן.‬

1880
01:42:04,840 --> 01:42:06,680
‫היא אחותה של פומפואנג דואנגצ'ן.‬

1881
01:42:07,240 --> 01:42:08,720
‫הכינוי שלה הוא אונג.‬

1882
01:42:08,800 --> 01:42:13,040
‫הבעיה שלה הייתה‬
‫שהיא הרגישה שהיא עומדת למות ממשהו.‬

1883
01:42:13,880 --> 01:42:15,360
‫כשהיא הייתה הולכת,‬

1884
01:42:15,440 --> 01:42:19,120
‫היא הייתה מרגישה‬
‫שהלב שלה נשבר ושהיא רוצה למות.‬

1885
01:42:19,200 --> 01:42:20,360
‫ככה היא הרגישה.‬

1886
01:42:20,440 --> 01:42:22,680
‫היא גם חלתה הרבה.‬

1887
01:42:22,760 --> 01:42:27,280
‫בית חולים היה כמו הבית השני שלה,‬
‫והיא פשוט רצתה למות.‬

1888
01:42:27,360 --> 01:42:29,280
‫אז היא הלכה לראות את מאסטר אולה.‬

1889
01:42:30,640 --> 01:42:35,680
‫בתוכנית יש עוד שני מנחים, טופי וסומצ'נג.‬

1890
01:42:36,440 --> 01:42:39,720
‫הם ילכו למקדשים כדי לעזור לשפץ אותם.‬

1891
01:42:39,800 --> 01:42:42,400
‫אם אתם רוצים לפגוש אותם, לכו למקדשים.‬

1892
01:42:42,480 --> 01:42:45,080
‫אז אונג הלכה לראות את מאסטר אולה.‬

1893
01:42:45,160 --> 01:42:48,360
‫היא סיפרה לו מה הבעיה שלה.‬

1894
01:42:49,080 --> 01:42:52,800
‫כשמאסטר אולה ראה אותה, הוא אמר,‬

1895
01:42:52,880 --> 01:42:53,840
‫"אני…‬

1896
01:42:56,240 --> 01:42:58,160
‫"ראיתי את העבר שלך.‬

1897
01:42:59,160 --> 01:43:00,800
‫"עשית לו משהו.‬

1898
01:43:01,840 --> 01:43:03,800
‫"הבטחת לו משהו."‬

1899
01:43:03,880 --> 01:43:07,000
‫אחרי שהוא אמר את זה,‬
‫היא הרגישה תחושה מוזרה.‬

1900
01:43:08,240 --> 01:43:11,320
‫בדרך כלל אונג היא אישה נחמדה ופשוטה כמוך.‬

1901
01:43:12,600 --> 01:43:13,920
‫היא הרגישה מוזר.‬

1902
01:43:15,480 --> 01:43:17,640
‫הוא שאל, "את מרגישה משהו מאחוריך?"‬

1903
01:43:19,000 --> 01:43:22,240
‫"כן, אני מרגישה כובד סביב הכתפיים שלי.‬

1904
01:43:22,320 --> 01:43:23,840
‫"במיוחד סביב הצוואר."‬

1905
01:43:23,920 --> 01:43:25,640
‫ופתאום אחז בה דיבוק.‬

1906
01:43:26,600 --> 01:43:30,120
‫הקול שלה השתנה לקול של גבר.‬
‫היא הייתה אחוזת דיבוק.‬

1907
01:43:32,600 --> 01:43:33,840
‫היא עשתה ריקוד חרבות.‬

1908
01:43:36,360 --> 01:43:38,840
‫"למה הרגת אותי?‬

1909
01:43:38,920 --> 01:43:42,280
‫"לא הייתי אשם. למה הרגת אותי?"‬

1910
01:43:42,360 --> 01:43:45,240
‫זה סקרן אותי כל כך‬
‫שלא יכולתי להפסיק לצפות.‬

1911
01:43:47,640 --> 01:43:51,240
‫"למה הרגת אותי? לא הייתי אשם."‬

1912
01:43:51,320 --> 01:43:53,160
‫היא דיברה בקול של גבר.‬

1913
01:43:53,240 --> 01:43:55,200
‫"למה הרגת אותי…"‬

1914
01:43:56,040 --> 01:43:58,560
‫מאסטר אולה אמר שהוא ראה מה קרה.‬

1915
01:43:58,640 --> 01:44:03,600
‫התקרית התרחשה במקדש סמוך‬
‫ששימש בעבר להוצאות להורג.‬

1916
01:44:04,560 --> 01:44:07,440
‫הם חיפשו בגוגל‬
‫את המקדש המסוים הזה בסוקהוטהאי.‬

1917
01:44:07,520 --> 01:44:11,640
‫הם מצאו את מקדש פלאי צ'ומפון‬
‫והחליטו ללכת לשם.‬

1918
01:44:11,720 --> 01:44:14,280
‫כדי לטפל בעניין,‬
‫הם חייבים להיות במקום ההתרחשות.‬

1919
01:44:14,360 --> 01:44:15,880
‫כולם הלכו לשם.‬

1920
01:44:15,960 --> 01:44:19,040
‫כשהם הגיעו לשם, מצבה החמיר.‬

1921
01:44:20,600 --> 01:44:25,520
‫"למה הרגת אותי?‬
‫זו לא הייתה אשמתי. למה הרגת אותי?"‬

1922
01:44:26,240 --> 01:44:28,800
‫מאסטר אולה ניהל משא ומתן עם רוח הרפאים.‬

1923
01:44:28,880 --> 01:44:31,080
‫"תירגע, תירגע."‬

1924
01:44:31,160 --> 01:44:32,240
‫"לא!"‬

1925
01:44:32,320 --> 01:44:33,600
‫"אתה מוכן לסלוח לה?"‬

1926
01:44:33,680 --> 01:44:35,160
‫"אין מצב!"‬

1927
01:44:36,000 --> 01:44:39,640
‫"אני רוצה שהיא תמות.‬
‫אני רוצה את הדם שלה.‬

1928
01:44:39,720 --> 01:44:45,080
‫"אם תיתן לי את הדם שלה, אסלח לה.‬
‫תעשה את זה! תעשה את זה עכשיו!"‬

1929
01:44:46,160 --> 01:44:47,000
‫הייתי מהופנט.‬

1930
01:44:47,080 --> 01:44:49,480
‫הפסקתי לעשות את מה שעשיתי,‬

1931
01:44:49,560 --> 01:44:50,760
‫והמשכתי לצפות.‬

1932
01:44:51,960 --> 01:44:54,680
‫"אין לך מושג כמה זה כאב.‬

1933
01:44:55,320 --> 01:44:58,800
‫"אני מחכה כבר יותר ממאה שנה.‬

1934
01:45:01,200 --> 01:45:04,200
‫"הכרחת אותי לשסף לעצמי את הגרון.‬

1935
01:45:04,280 --> 01:45:07,240
‫"את יודעת כמה זה כאב?"‬

1936
01:45:07,320 --> 01:45:08,720
‫זה היה ממש דרמטי.‬

1937
01:45:09,400 --> 01:45:13,760
‫"את יודעת, אנשים לא מתים מחתך אחד בגרון.‬

1938
01:45:14,360 --> 01:45:16,560
‫"הייתי צריך לחתוך את עצמי שוב ושוב."‬

1939
01:45:18,120 --> 01:45:20,320
‫טוב, הסיפור הוא…‬

1940
01:45:21,280 --> 01:45:25,360
‫אונג הורתה למישהו להרוג אדם בחייה הקודמים.‬

1941
01:45:25,440 --> 01:45:26,960
‫האדם שהשתלט על גופה.‬

1942
01:45:27,040 --> 01:45:29,520
‫הוא לא היה אשם, אבל היא הרגה אותו.‬

1943
01:45:30,040 --> 01:45:33,200
‫מאסטר אולה אמר, "ראיתי את זה".‬

1944
01:45:34,200 --> 01:45:39,040
‫היו גם עוד אנשים, אימא והילד שלה.‬

1945
01:45:39,120 --> 01:45:42,920
‫היא לקחה אותם כבני ערובה‬
‫כדי לגרום לו לשסף לעצמו את הגרון.‬

1946
01:45:43,840 --> 01:45:46,920
‫"את יודעת שזה ממש כאב.‬

1947
01:45:47,000 --> 01:45:52,160
‫"הכרחת אותי לעשות את זה.‬
‫האדמה הייתה רוויה בדם שלי.‬

1948
01:45:52,240 --> 01:45:54,320
‫"אני רוצה שתמותי…"‬

1949
01:45:55,920 --> 01:45:59,000
‫מאסטר אולה ניסה לשכנע אותו.‬
‫הוא עורך דין של רוחות רפאים.‬

1950
01:46:00,200 --> 01:46:03,520
‫"אני רוצה את הדם שלה! תן לי אותו!"‬

1951
01:46:03,600 --> 01:46:06,360
‫אולה שאל,‬
‫"אתה מסכים שהיא תתרום דם במקום זאת?"‬

1952
01:46:07,800 --> 01:46:08,840
‫"לא!"‬

1953
01:46:09,320 --> 01:46:11,600
‫הוא שיסף לעצמו את הגרון והיא תתרום דם?‬

1954
01:46:14,880 --> 01:46:18,240
‫"אין מצב! לא! לא!"‬

1955
01:46:19,200 --> 01:46:21,760
‫"מה אם היא תתרום דם למאה בתי חולים?‬

1956
01:46:21,840 --> 01:46:24,720
‫"היא תעשה את זה תוך שלושה חודשים."‬

1957
01:46:24,800 --> 01:46:26,800
‫"לא! אין מצב!"‬

1958
01:46:27,400 --> 01:46:30,280
‫"אני רוצה להרוג אותה. אני רוצה שהיא תמות."‬

1959
01:46:31,160 --> 01:46:33,040
‫"מה לגבי טקס הסמכה?‬

1960
01:46:34,000 --> 01:46:35,120
‫"מאה אנשים.‬

1961
01:46:35,920 --> 01:46:38,360
‫"הם יוסמכו לכבודך בראש השנה התאילנדי."‬

1962
01:46:38,440 --> 01:46:42,080
‫אחרי שהוא שמע את זה, הוא נרגע.‬

1963
01:46:42,160 --> 01:46:43,600
‫"זה מה שאתה רוצה?"‬

1964
01:46:45,360 --> 01:46:47,360
‫היה נראה שרוח הרפאים לא האמין לו.‬

1965
01:46:48,560 --> 01:46:52,360
‫אז מאסטר אולה ביקש ממעריצי התוכנית שלו‬
‫שיעברו טקסי הסמכה בשבילו.‬

1966
01:46:52,880 --> 01:46:55,280
‫מאה אנשים בראש השנה התאילנדי.‬

1967
01:46:55,760 --> 01:46:56,800
‫"אם אתה מסכים,‬

1968
01:46:57,600 --> 01:47:01,200
‫"אם אתה מאשר,‬
‫בבקשה תגיד לה שאתה סולח לה."‬

1969
01:47:03,840 --> 01:47:06,360
‫החלק הזה היה כל כך מרגש.‬

1970
01:47:06,440 --> 01:47:07,840
‫המצלמה עברה לאולה.‬

1971
01:47:08,520 --> 01:47:11,680
‫ואחר כך לטופי וסומצ'נג.‬

1972
01:47:11,760 --> 01:47:14,120
‫כולם היו במתח לשמוע את התשובה.‬

1973
01:47:24,960 --> 01:47:27,800
‫"אני סולח לך!"‬

1974
01:47:27,880 --> 01:47:31,560
‫מוזיקה התחילה, והאנשים במקדש מחאו כפיים.‬

1975
01:47:34,160 --> 01:47:35,720
‫הוא סלח לה.‬

1976
01:47:36,320 --> 01:47:39,320
‫בסופו של דבר הוא סלח. אני בכיתי.‬

1977
01:47:39,400 --> 01:47:41,440
‫נזיר התקרב.‬

1978
01:47:41,520 --> 01:47:43,960
‫הוא אמר לאונג לשפוך מי הקדשה.‬

1979
01:47:44,040 --> 01:47:46,720
‫זו לא הייתה אונג באמת, אלא הרוח.‬

1980
01:47:46,800 --> 01:47:48,240
‫הנזיר התחיל לזמר.‬

1981
01:47:52,920 --> 01:47:53,800
‫אונג הייתה…‬

1982
01:47:57,720 --> 01:47:59,560
‫הנזיר המשיך במזמור.‬

1983
01:48:01,720 --> 01:48:04,040
‫ברגע שהוא סיים, היא התעלפה.‬

1984
01:48:07,160 --> 01:48:08,960
‫באותו רגע ידעתי…‬

1985
01:48:10,560 --> 01:48:13,200
‫שאני חייב לתת חסות לתוכנית.‬

1986
01:48:15,040 --> 01:48:17,160
‫התקשרתי לבלה מיד.‬

1987
01:48:17,240 --> 01:48:18,280
‫"בלה.‬

1988
01:48:18,920 --> 01:48:21,720
‫"יש לך את המספר של טופי?‬
‫את מוכנה להתקשר אליו?‬

1989
01:48:22,600 --> 01:48:24,320
‫"אני רוצה לתת חסות לתוכנית."‬

1990
01:48:24,400 --> 01:48:26,720
‫היא שאלה, "איזו חסות?"‬
‫עניתי, "לא יודע".‬

1991
01:48:27,600 --> 01:48:29,320
‫"אתה רוצה ששמך יוצג בתוכנית?"‬

1992
01:48:29,400 --> 01:48:31,800
‫"לא, אני רק רוצה לתמוך בתוכנית.‬

1993
01:48:32,400 --> 01:48:37,120
‫"ראיתי שהם משתמשים במיקרופונים ישנים.‬

1994
01:48:37,200 --> 01:48:39,800
‫"תשאלי אם הם צריכים מיקרופונים אלחוטיים.‬

1995
01:48:39,880 --> 01:48:44,400
‫"אם כן, תקני להם ארבעה. קדימה.‬
‫אני רוצה לקחת חלק בתוכנית."‬

1996
01:48:45,040 --> 01:48:46,000
‫ברצינות.‬

1997
01:48:46,080 --> 01:48:48,000
‫הייתי ממש בעניין.‬

1998
01:48:48,080 --> 01:48:50,160
‫כדאי שתצפו גם בפרק 109.‬

1999
01:48:51,840 --> 01:48:53,080
‫אתה ספציפי.‬
‫-פרק 109.‬

2000
01:48:53,680 --> 01:48:56,280
‫השם שלו הוא "גלגול נשמות".‬

2001
01:48:57,080 --> 01:48:58,360
‫בסדר.‬

2002
01:48:58,440 --> 01:49:00,560
‫הפרק עוסק בקארן.‬

2003
01:49:01,600 --> 01:49:04,200
‫הוא גבר צעיר ונשוי.‬

2004
01:49:05,240 --> 01:49:07,440
‫הוא בחור רגיל,‬

2005
01:49:07,520 --> 01:49:10,200
‫אבל הוא הרגיש שיש משהו בתוכו.‬

2006
01:49:10,280 --> 01:49:13,200
‫הוא הרגיש כאילו יש עוד אנשים בתוכו.‬

2007
01:49:13,800 --> 01:49:19,680
‫בכל פעם שהוא הלך למקדש,‬
‫הוא היה מרגיש רע ומקיא.‬

2008
01:49:19,760 --> 01:49:24,200
‫בכל פעם שהוא פגש נזירים מכובדים ומפורסמים,‬
‫הוא היה נעשה ממש חולה.‬

2009
01:49:24,280 --> 01:49:27,400
‫זה כאילו משהו רצה‬
‫למנוע ממנו לעשות מעשים טובים.‬

2010
01:49:28,000 --> 01:49:31,120
‫הוא הלך לבית חולים, ושם נתנו לו תרופות.‬

2011
01:49:31,200 --> 01:49:32,960
‫אמרו שיש לו הפרעה דו-קוטבית.‬

2012
01:49:33,040 --> 01:49:36,160
‫הוא סבל במשך 22 שנים,‬

2013
01:49:36,240 --> 01:49:37,680
‫עד שפגש את מאסטר אולה.‬

2014
01:49:37,760 --> 01:49:40,560
‫מאסטר אולה ראה את מה שקרה לו.‬

2015
01:49:41,120 --> 01:49:45,200
‫הוא אמר שבחייו הקודמים של קארן,‬
‫הוא עסק במאגיה שחורה.‬

2016
01:49:46,120 --> 01:49:50,040
‫הוא היה נזיר, אבל הוא התעסק במאגיה שחורה.‬

2017
01:49:50,120 --> 01:49:53,400
‫הוא מנע מרוחות להתגלגל‬
‫ונהג בחוסר כבוד עם מוריו.‬

2018
01:49:53,480 --> 01:49:56,600
‫לכן הרוח עקבה אחריו עד לחייו הנוכחיים.‬

2019
01:49:56,680 --> 01:50:00,080
‫זו לא הייתה רק רוח אחת, אלא שמונה.‬

2020
01:50:00,720 --> 01:50:03,560
‫הם אחזו בו דיבוק בתורות.‬

2021
01:50:03,640 --> 01:50:06,280
‫דו-קוטבי זה כאילו לאדם יש שתי אישיויות.‬

2022
01:50:07,240 --> 01:50:08,920
‫""תלת" זה שלוש.‬

2023
01:50:09,000 --> 01:50:11,200
‫חמש… שמונה. זה נקרא "אוקטה-קוטבי".‬

2024
01:50:12,000 --> 01:50:13,640
‫אתם חייבים לצפות בתוכנית.‬

2025
01:50:13,720 --> 01:50:15,480
‫האישיות שלו כל הזמן התחלפה.‬

2026
01:50:15,560 --> 01:50:18,880
‫זה היה מטורף! פשוט מעולה!‬

2027
01:50:18,960 --> 01:50:19,840
‫באמת.‬

2028
01:50:21,720 --> 01:50:25,960
‫מאסטר אולה סיפר לו מה הוא עשה‬
‫ואמר לו שהוא צריך לבקש סליחה.‬

2029
01:50:26,040 --> 01:50:27,800
‫אז הם הלכו למקדש…‬

2030
01:50:29,120 --> 01:50:31,000
‫למקדש כלשהו בנונתאבורי.‬

2031
01:50:31,080 --> 01:50:33,480
‫הוא גר שם בחייו הקודמים.‬

2032
01:50:34,760 --> 01:50:36,000
‫הם הגיעו לשם.‬

2033
01:50:36,720 --> 01:50:40,680
‫מאסטר אולה החזיק את הידיים שלו‬
‫כדי שיוכל לדבר עם הרוחות.‬

2034
01:50:41,640 --> 01:50:44,240
‫מאסטר אולה תפס את ידיו, והדיבוק אחז בו.‬

2035
01:50:44,320 --> 01:50:45,800
‫הוא אמר משהו כמו…‬

2036
01:50:53,080 --> 01:50:54,920
‫"תעזוב אותו לנפשו.‬

2037
01:50:56,000 --> 01:50:58,400
‫"למה שלא תניח לו?"‬

2038
01:50:58,480 --> 01:50:59,840
‫"כי זה מה שאני רוצה."‬

2039
01:51:04,920 --> 01:51:06,960
‫"אתה מוכן לעזוב את הגוף שלו?"‬

2040
01:51:07,040 --> 01:51:08,040
‫"לא!"‬

2041
01:51:09,200 --> 01:51:11,080
‫"אז אצטרך להעניש אותך."‬

2042
01:51:12,240 --> 01:51:13,680
‫הרוח אמר, "נראה אותך!"‬

2043
01:51:13,760 --> 01:51:16,600
‫קארן נעשה חצוף ותוקפני.‬

2044
01:51:16,680 --> 01:51:17,640
‫"קדימה!"‬

2045
01:51:19,200 --> 01:51:20,320
‫"נראה אותך!"‬

2046
01:51:24,200 --> 01:51:26,400
‫הוא הקיא וחזר למצב נורמלי.‬

2047
01:51:29,720 --> 01:51:33,280
‫אולה שאל אותו אם הוא מודע למה שעשה,‬
‫והוא אמר שכן.‬

2048
01:51:34,800 --> 01:51:36,520
‫אולה אמר לו מה עליו לעשות.‬

2049
01:51:36,600 --> 01:51:40,320
‫היה עליו להתנצל על כל הטעויות שעשה.‬

2050
01:51:41,520 --> 01:51:47,080
‫הוא גם היה צריך לתת מנחות לנזירים‬
‫כדי שהרוחות יזכו במצוות.‬

2051
01:51:47,160 --> 01:51:50,520
‫כל שמונה הרוחות של האנשים‬
‫שהוא פגע בהם בחייו הקודמים.‬

2052
01:51:51,240 --> 01:51:53,480
‫אבל אחת הרוחות לא רצתה את המצוות,‬

2053
01:51:54,240 --> 01:51:56,720
‫והתחולל מאבק ביניהם בתוכו.‬

2054
01:51:57,600 --> 01:51:58,880
‫טוב, הסצנה הבאה.‬

2055
01:52:00,000 --> 01:52:02,960
‫הוא עמד לתת מנחה לנזיר.‬

2056
01:52:03,040 --> 01:52:04,360
‫המנחה הייתה כאן.‬

2057
01:52:07,160 --> 01:52:08,920
‫הנזיר אמר, "בוא נתפלל".‬

2058
01:52:09,000 --> 01:52:12,080
‫הם היו צריכים להתפלל קודם את חמשת הכללים.‬

2059
01:52:12,840 --> 01:52:13,960
‫הנזיר התחיל במזמור.‬

2060
01:52:20,120 --> 01:52:21,680
‫קארן היה צריך לחזור אחריו.‬

2061
01:52:23,240 --> 01:52:27,040
‫הוא נאבק עם הרוח שבתוכו,‬

2062
01:52:27,120 --> 01:52:28,720
‫שלא רצה שהוא יתפלל.‬

2063
01:52:42,000 --> 01:52:45,720
‫מאסטר אולה כל הזמן אמר לו‬
‫שיחזיק מעמד וישיב מלחמה.‬

2064
01:53:01,400 --> 01:53:02,600
‫הם שרו שורה אחת.‬

2065
01:53:02,680 --> 01:53:05,040
‫זה לקח להם בערך חמש דקות.‬

2066
01:53:06,480 --> 01:53:09,720
‫הוא המשיך להתפלל וניסה להשיב מלחמה.‬

2067
01:53:28,920 --> 01:53:31,800
‫הרוחות האלה היו כל כך…‬

2068
01:53:32,400 --> 01:53:36,840
‫אם זה היה סרט הוליוודי,‬
‫הוא בטוח היה מקבל אוסקר.‬

2069
01:53:37,880 --> 01:53:38,920
‫זה היה ממש אמיתי.‬

2070
01:53:39,000 --> 01:53:40,440
‫זה נראה ממש אמיתי.‬

2071
01:53:40,520 --> 01:53:43,920
‫הוא נאבק בשמונה הרוחות.‬

2072
01:53:44,000 --> 01:53:46,760
‫בסופו של דבר, הוא סיים את כל התפילה.‬

2073
01:53:46,840 --> 01:53:49,320
‫הנזיר שפך עליו מים קדושים ואמר,‬

2074
01:53:50,080 --> 01:53:52,600
‫"תעזבו אותו.‬
‫תחזרו למקום שאליו אתן שייכות."‬

2075
01:53:57,480 --> 01:53:58,320
‫התעייפתי.‬

2076
01:54:02,760 --> 01:54:05,200
‫אתם צריכים לצפות בזה בעצמכם.‬

2077
01:54:05,720 --> 01:54:07,840
‫הרוחות לא הניחו לו.‬

2078
01:54:07,920 --> 01:54:09,000
‫ממש התלהבתי מהפרק.‬

2079
01:54:10,760 --> 01:54:13,280
‫הייתי צריך להשתין,‬
‫אבל לא רציתי לפספס כלום.‬

2080
01:54:14,960 --> 01:54:18,280
‫בשבילי זה היה מבדר.‬

2081
01:54:18,360 --> 01:54:20,720
‫אני אוהב לצפות בתוכנית הזאת.‬

2082
01:54:20,800 --> 01:54:25,040
‫מאז הפכתי למעריץ של טופי.‬

2083
01:54:25,120 --> 01:54:28,320
‫יש עוד פרקים טובים.‬

2084
01:54:28,400 --> 01:54:32,520
‫לאחרונה טופי אוהב ללכת‬
‫לאתרים שראו בהם עב"מים.‬

2085
01:54:33,280 --> 01:54:34,480
‫התלוויתי אליו.‬

2086
01:54:35,520 --> 01:54:37,200
‫אמרתי לו שאלך איתו,‬

2087
01:54:37,280 --> 01:54:39,120
‫אבל שאסור לו לצלם אותי.‬

2088
01:54:39,200 --> 01:54:41,520
‫זה סיפור ארוך, אבל אקצר.‬

2089
01:54:41,600 --> 01:54:43,440
‫נסעתי איתו לאוטאי תאני.‬

2090
01:54:44,560 --> 01:54:46,800
‫אני אדם עסוק,‬

2091
01:54:46,880 --> 01:54:49,760
‫אבל לעולם לא אסרב‬
‫ללכת לראות דברים על-טבעיים.‬

2092
01:54:49,840 --> 01:54:52,480
‫חשבתי שאתה אוהב‬
‫לנצל את הזמן הפנוי שלך בצורה מועילה.‬

2093
01:54:59,320 --> 01:55:02,520
‫זה לא מועיל?‬
‫-לא יודע.‬

2094
01:55:02,600 --> 01:55:04,520
‫רציתי לדעת אם עב"מים קיימים.‬

2095
01:55:04,600 --> 01:55:08,000
‫תמיד סקרן אותי לדעת‬
‫אם הם אמיתיים או מזויפים.‬

2096
01:55:08,080 --> 01:55:12,080
‫פיט ת׳ונגצ׳ואה אמר שהוא יכול לתקשר איתם.‬

2097
01:55:13,720 --> 01:55:17,080
‫שאלתי את טופי לאיזה אתר הוא בדרך כלל הולך.‬

2098
01:55:17,160 --> 01:55:20,680
‫הוא אמר לי את התאריך‬
‫ושזה נמצא באוטאי תאני.‬

2099
01:55:21,520 --> 01:55:22,720
‫אז הלכתי.‬

2100
01:55:22,800 --> 01:55:25,600
‫הלכתי עם שתי נשים שלא מאמינות בעב"מים,‬

2101
01:55:26,240 --> 01:55:29,040
‫בלה ויאיא, מנהלת החשבונות שלי.‬

2102
01:55:29,640 --> 01:55:30,560
‫הגענו למלון.‬

2103
01:55:31,080 --> 01:55:33,200
‫חשבנו שהם יבואו מאוחר בלילה,‬

2104
01:55:34,000 --> 01:55:36,280
‫לכן החלטנו לחטוף תנומה.‬

2105
01:55:36,360 --> 01:55:40,200
‫הגענו למלון בסביבות שש בערב.‬

2106
01:55:40,280 --> 01:55:44,320
‫תכננו לישון ולהתעורר בחצות.‬

2107
01:55:44,400 --> 01:55:46,360
‫שאלתי את טופי באיזו שעה הם יבואו.‬

2108
01:55:47,160 --> 01:55:48,200
‫הוא אמר ב-19:00.‬

2109
01:55:49,080 --> 01:55:50,760
‫לא הייתי מוכן.‬

2110
01:55:50,840 --> 01:55:53,440
‫התלבשתי במהירות. לא רציתי לפספס את זה,‬

2111
01:55:53,520 --> 01:55:55,800
‫כי עב"מים באים ונעלמים ממש מהר.‬

2112
01:55:55,880 --> 01:55:59,320
‫אם מתעכבים, מפספסים אותם.‬

2113
01:55:59,920 --> 01:56:03,640
‫מה אם יהיה רק עב"ם אחד?‬
‫אני אתאכזב. זו הייתה נסיעה ארוכה.‬

2114
01:56:04,920 --> 01:56:08,120
‫הגעתי לאיזו חצר גדולה באתר נופש.‬

2115
01:56:08,200 --> 01:56:11,120
‫לא היו שם לקוחות באותו הזמן.‬

2116
01:56:11,200 --> 01:56:12,960
‫יכולנו לעשות מה שהתחשק לנו.‬

2117
01:56:13,040 --> 01:56:16,720
‫הם כיבו את כל האורות‬
‫כדי שנוכל לראות אותם בבירור.‬

2118
01:56:16,800 --> 01:56:19,640
‫טופי הקים שם אוהל.‬

2119
01:56:19,720 --> 01:56:23,560
‫הוא הביא גם כיסא וערכת פוקר‬
‫כדי לשחק עם החברים שלו.‬

2120
01:56:25,880 --> 01:56:28,720
‫הוא אמר שעלינו לקרוא להם.‬

2121
01:56:30,400 --> 01:56:34,120
‫חשבתי שיש לו איזה מכשיר איתות או משהו כזה.‬

2122
01:56:34,200 --> 01:56:37,000
‫אתם יודעים, כמו במטוס.‬

2123
01:56:37,920 --> 01:56:39,720
‫הוא ישלח להם אות.‬

2124
01:56:39,800 --> 01:56:43,880
‫פתאום טופי מתיישב ומתחיל לעשות מדיטציה.‬

2125
01:56:48,280 --> 01:56:49,200
‫חכו רגע.‬

2126
01:56:50,600 --> 01:56:51,560
‫מדיטציה?‬

2127
01:56:52,240 --> 01:56:54,280
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

2128
01:56:54,360 --> 01:56:55,280
‫הייתי…‬

2129
01:57:00,320 --> 01:57:01,240
‫הייתי מבולבל.‬

2130
01:57:01,320 --> 01:57:03,920
‫הוא לא לימד אותי איך לקרוא להם.‬

2131
01:57:04,000 --> 01:57:04,880
‫פשוט…‬

2132
01:57:05,800 --> 01:57:08,040
‫בלה שכבה על הקרקע.‬

2133
01:57:08,120 --> 01:57:10,080
‫חלק מהאנשים התעסקו בטלפון שלהם.‬

2134
01:57:10,680 --> 01:57:12,160
‫החלטתי לדבר עם העב"מים.‬

2135
01:57:12,240 --> 01:57:14,760
‫"עב"מים, יצורים מהחלל החיצון,‬

2136
01:57:15,840 --> 01:57:18,520
‫"אני ממש סקרן לדעת‬

2137
01:57:18,600 --> 01:57:21,000
‫"אם אתם באמת קיימים.‬

2138
01:57:21,080 --> 01:57:25,560
‫"אם כן, בבקשה תתגלו בפניי.‬
‫עשיתי דרך ארוכה כדי לראות אתכם."‬

2139
01:57:26,240 --> 01:57:27,800
‫דיברתי איתם בראש שלי.‬

2140
01:57:27,880 --> 01:57:29,120
‫משהו כזה.‬

2141
01:57:29,640 --> 01:57:32,560
‫אחרי כמה זמן, טופי פקח עיניים.‬

2142
01:57:33,400 --> 01:57:37,120
‫שאלתי מה הוא אמר להם.‬

2143
01:57:37,200 --> 01:57:39,400
‫הוא אמר שהוא דיבר איתם בפשטות.‬

2144
01:57:39,920 --> 01:57:42,320
‫"היום החבר הטוב שלי נמצא כאן."‬

2145
01:57:42,400 --> 01:57:43,240
‫מה?‬

2146
01:57:44,080 --> 01:57:46,480
‫אתה פשוט יכול להגיד להם שבאתי?‬

2147
01:57:47,800 --> 01:57:48,960
‫זה עובד?‬

2148
01:57:49,920 --> 01:57:52,040
‫"אל תאכזבו אותו, הוא בא עד לכאן."‬

2149
01:57:52,120 --> 01:57:53,080
‫מה?‬

2150
01:57:54,440 --> 01:57:56,160
‫להפעיל עליהם לחץ.‬
‫-גדול!‬

2151
01:57:56,240 --> 01:57:58,080
‫אפשר לדבר איתם ככה?‬

2152
01:57:58,160 --> 01:58:00,680
‫"הוא רוצה לראות שאתם קיימים.‬

2153
01:58:01,560 --> 01:58:03,880
‫"בבקשה תתגלו בפניו."‬

2154
01:58:05,080 --> 01:58:06,920
‫ככה מדברים עם עב"מים?‬

2155
01:58:08,200 --> 01:58:10,680
‫חכו, זה אפילו לא החלק הכי מצחיק.‬

2156
01:58:10,760 --> 01:58:13,200
‫אל תצחקו עדיין.‬

2157
01:58:13,800 --> 01:58:16,160
‫אחרי שהוא סיפר לי, הסתכלתי למעלה.‬

2158
01:58:17,120 --> 01:58:21,320
‫יש להם תצפיתן אחד שאמור להאיר באור ירוק‬

2159
01:58:21,400 --> 01:58:23,400
‫עם עט לייזר.‬

2160
01:58:23,920 --> 01:58:27,080
‫הוא יצביע לאיפה שהעב"מים נמצאים‬
‫כי השמיים גדולים.‬

2161
01:58:27,160 --> 01:58:28,640
‫יש כל כך הרבה כוכבים.‬

2162
01:58:28,720 --> 01:58:32,760
‫כל כך הרבה כוכבים בשמיים,‬
‫שאין סיכוי שאדע איזה מהם הוא עב"ם.‬

2163
01:58:32,840 --> 01:58:35,720
‫התצפיתן הוא כמו העוזר של טופי.‬

2164
01:58:35,800 --> 01:58:37,400
‫הוא מצביע על העב"מים.‬
‫-כן.‬

2165
01:58:38,800 --> 01:58:40,160
‫"בצד שמאל."‬

2166
01:58:40,240 --> 01:58:41,920
‫"בצד שמאל של מי?" שאלתי.‬

2167
01:58:42,000 --> 01:58:44,520
‫"אני אצביע עליו. בשמאל שלי!"‬

2168
01:58:44,600 --> 01:58:45,520
‫הוא הצביע עליו.‬

2169
01:58:46,040 --> 01:58:47,960
‫לעזאזל, זה אמיתי.‬

2170
01:58:48,920 --> 01:58:51,840
‫זו האמת. אני יודע שזה נשמע מטורף.‬

2171
01:58:55,960 --> 01:58:58,360
‫ככה הרגשתי עם פיט ת׳ונגצ׳ואה.‬

2172
01:58:58,440 --> 01:59:00,760
‫וחשבתי, "לעזאזל, אני אחד מהם עכשיו".‬

2173
01:59:02,640 --> 01:59:04,360
‫הם באמת קיימים, חבר'ה!‬

2174
01:59:04,440 --> 01:59:06,520
‫טוב, תקשיבו לי.‬

2175
01:59:06,600 --> 01:59:09,320
‫נוגה הוא הכוכב הכי בוהק,‬
‫האחרים הם כמו נקודות.‬

2176
01:59:09,400 --> 01:59:13,320
‫אבל הדבר שהוא הצביע עליו משמאל זז.‬

2177
01:59:13,400 --> 01:59:15,680
‫הוא זז ממש מהר.‬

2178
01:59:15,760 --> 01:59:16,920
‫כשאמרנו את זה,‬

2179
01:59:17,000 --> 01:59:20,080
‫בלה ויאיא, שלא מאמינות בעב"מים, אמרו,‬

2180
01:59:20,160 --> 01:59:21,400
‫"אולי זה מטוס."‬

2181
01:59:22,040 --> 01:59:25,800
‫הם בדקו באפליקציית תעופה‬
‫אם יש מטוסים בסביבה. לא היו.‬

2182
01:59:25,880 --> 01:59:27,560
‫כדי לראות אם זה מטוס?‬

2183
01:59:27,640 --> 01:59:30,160
‫כן. זה לא היה מטוס.‬

2184
01:59:30,240 --> 01:59:36,320
‫מישהי אחרת בדקה‬
‫באפליקציית למעקב אחר לוויינים.‬

2185
01:59:37,040 --> 01:59:38,320
‫שום דבר.‬

2186
01:59:38,400 --> 01:59:42,640
‫זה לא היה מטוס או לוויין,‬
‫אז זה היה יכול להיות עב"ם.‬

2187
01:59:42,720 --> 01:59:44,760
‫מטוסים בדרך כלל טסים ככה.‬

2188
01:59:45,520 --> 01:59:47,720
‫האובייקט שראינו זז למעלה ולמטה.‬

2189
01:59:47,800 --> 01:59:48,840
‫הוא זז…‬

2190
01:59:49,920 --> 01:59:53,080
‫רגע, כוכב יכול לזוז ככה?‬

2191
01:59:53,160 --> 01:59:54,040
‫באמת?‬

2192
01:59:54,640 --> 01:59:58,800
‫ואז התחלתי לראות עוד ועוד עב"מים.‬
‫הם נעו בהרבה כיוונים.‬

2193
01:59:58,880 --> 01:59:59,840
‫חלק הבהבו.‬

2194
02:00:00,880 --> 02:00:02,120
‫באותו הלילה…‬

2195
02:00:02,200 --> 02:00:05,320
‫ואני יודע שזה יישמע שאני מגזים,‬
‫אבל אני לא,‬

2196
02:00:05,400 --> 02:00:06,960
‫היו שם 51 עב"מים.‬

2197
02:00:08,160 --> 02:00:10,720
‫אבל נראה לי שהם נראו יותר כמו נקודות.‬

2198
02:00:10,800 --> 02:00:13,400
‫מה המשמעות של עב"ם?‬

2199
02:00:14,400 --> 02:00:18,560
‫עב"ם הוא… עצם בלתי מזוהה או משהו כזה.‬
‫-עצם בלתי מזוהה.‬

2200
02:00:18,640 --> 02:00:20,840
‫הם היו כמו נקודות זזות.‬

2201
02:00:20,920 --> 02:00:25,760
‫ויותר מזה, טופי ביקש מהם, "תהבהבו בבקשה".‬

2202
02:00:29,440 --> 02:00:31,480
‫לא האמנתי למראה עיניי.‬
‫-הם הבהבו?‬

2203
02:00:31,560 --> 02:00:32,400
‫הם…‬

2204
02:00:40,480 --> 02:00:43,840
‫ברצינות, הייתי ממש בהלם.‬

2205
02:00:44,760 --> 02:00:46,520
‫צפינו בהם עד…‬

2206
02:00:47,000 --> 02:00:50,240
‫צפינו בהם משבע בערב ועד כמעט חצות.‬

2207
02:00:50,320 --> 02:00:51,880
‫טופי אמר לי ללכת לנוח.‬

2208
02:00:52,760 --> 02:00:54,960
‫"המופע נגמר."‬

2209
02:00:55,040 --> 02:00:56,960
‫זה מה שהוא אמר?‬

2210
02:00:57,040 --> 02:00:59,920
‫בסיבוב הראשון היו בערך 30 עב"מים.‬

2211
02:01:00,000 --> 02:01:02,360
‫שאלתי מתי הסיבוב הבא.‬

2212
02:01:02,440 --> 02:01:04,640
‫הוא אמר שהם יחזרו בסביבות ארבע בבוקר.‬

2213
02:01:05,360 --> 02:01:06,800
‫איך הוא ידע את זה?‬

2214
02:01:06,880 --> 02:01:10,240
‫שאלתי אותו איך הוא יודע‬
‫את לוח הזמנים שלהם.‬

2215
02:01:11,640 --> 02:01:12,680
‫איך הוא ידע?‬

2216
02:01:12,760 --> 02:01:15,720
‫הוא אמר שהוא חוקר את זה כבר יותר מ-20 שנה.‬

2217
02:01:16,280 --> 02:01:18,720
‫מאז ששמע על התקרית בקאו קאלה.‬

2218
02:01:18,800 --> 02:01:21,360
‫לכן הוא יודע את לוח הזמנים שלהם.‬

2219
02:01:21,440 --> 02:01:24,040
‫הלכתי לישון והתעוררתי בארבע בבוקר.‬

2220
02:01:24,120 --> 02:01:25,240
‫כשיצאתי החוצה,‬

2221
02:01:25,320 --> 02:01:29,200
‫שמעתי, "הנה הוא, העב"ם ה-37 הלילה".‬

2222
02:01:29,280 --> 02:01:30,640
‫ראיתי אותו בבירור.‬

2223
02:01:30,720 --> 02:01:33,840
‫חשבתי, "מה? אין מצב שזה אמיתי.‬

2224
02:01:34,600 --> 02:01:36,640
‫"איך אספר על זה לחברים שלי?"‬

2225
02:01:36,720 --> 02:01:38,640
‫הייתי בטוח שלא אראה כלום.‬

2226
02:01:39,280 --> 02:01:40,600
‫לא ציפיתי לזה.‬

2227
02:01:40,680 --> 02:01:44,160
‫חשבתי שאחזור הביתה‬
‫ואתבדח על טיול העב"מים הזה.‬

2228
02:01:44,240 --> 02:01:47,080
‫אבל הסתבר שהם אמיתיים. שיט.‬

2229
02:01:47,160 --> 02:01:50,680
‫בדרך חזרה הביתה, עדיין הייתי מבולבל.‬

2230
02:01:50,760 --> 02:01:53,040
‫לא יכולתי להבין מה ראיתי.‬

2231
02:01:53,120 --> 02:01:54,800
‫חשבתי על הצעד הבא.‬

2232
02:01:55,360 --> 02:01:59,720
‫יש מועדון עב"מים בקאו קאלה,‬
‫אז חשבתי ללכת לשם,‬

2233
02:02:00,480 --> 02:02:03,160
‫אבל הם מעריצי עב"מים כבדים.‬

2234
02:02:04,080 --> 02:02:07,600
‫זה אומר שהם נותנים שמות זה לזה.‬

2235
02:02:08,120 --> 02:02:09,000
‫כן.‬

2236
02:02:10,320 --> 02:02:11,520
‫כמו נפטון 16.‬

2237
02:02:13,040 --> 02:02:14,160
‫פלוטו 15.‬

2238
02:02:14,800 --> 02:02:16,120
‫ככה הם.‬

2239
02:02:16,200 --> 02:02:19,640
‫לכל אחד מהם יש גם מקלט אותות.‬

2240
02:02:19,720 --> 02:02:21,840
‫ניסיתי לחשוב על כינוי בשבילי.‬

2241
02:02:21,920 --> 02:02:23,600
‫נפטון… פלוטו…‬

2242
02:02:24,320 --> 02:02:25,880
‫ויאגרה 11.‬

2243
02:02:26,600 --> 02:02:27,840
‫זה לא שם של כוכב לכת.‬

2244
02:02:29,680 --> 02:02:32,160
‫חששתי שאשאב עמוק לקטע של עב"מים.‬

2245
02:02:32,240 --> 02:02:35,040
‫טופי אמר, "אל תלך לשם. אולי יצלמו אותך.‬

2246
02:02:35,120 --> 02:02:37,080
‫"כאן יש יותר פרטיות."‬

2247
02:02:37,800 --> 02:02:39,600
‫אני ממש בקטע של עב"מים.‬

2248
02:02:41,080 --> 02:02:42,840
‫בבקשה אל תלכו לשם.‬

2249
02:02:43,760 --> 02:02:46,160
‫אתם תעשו אובססיביים לגבי עב"מים כמוני.‬

2250
02:02:49,680 --> 02:02:52,360
‫זכינו לראות מי הוא נוט, אודום טפאניץ'.‬

2251
02:02:52,440 --> 02:02:56,240
‫ראינו היבטים אחרים של חייך,‬
‫שלא קשורים להיותך סטנדאפיסט.‬

2252
02:02:56,320 --> 02:02:57,640
‫במילים אחרות,‬

2253
02:02:57,720 --> 02:03:03,720
‫מופע הסטנד-אפ שלך הוא רק קצה קרחון.‬

2254
02:03:05,080 --> 02:03:08,160
‫אחרי שדיברנו איתך היום,‬

2255
02:03:08,240 --> 02:03:12,160
‫זכינו לראות את שאר הקרחון.‬

2256
02:03:13,960 --> 02:03:15,760
‫הוא לא מצחיק רק על הבמה,‬

2257
02:03:15,840 --> 02:03:17,360
‫אלא גם בחיים האמיתיים.‬

2258
02:03:18,960 --> 02:03:20,560
‫נוט, אודום טפאניץ'!‬

2259
02:03:20,640 --> 02:03:23,080
‫תודה רבה. תודה.‬

2260
02:03:23,840 --> 02:03:25,880
‫תודה רבה לכולם.‬

2261
02:03:25,960 --> 02:03:27,760
‫תודה רבה.‬

2262
02:03:39,320 --> 02:03:41,320
‫- אודום טפאניץ', הסוף -‬

2263
02:04:19,000 --> 02:04:23,800
‫תרגום כתוביות: אבירם משעלי‬