1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:18,518 --> 00:00:22,731
‫קבלו לבמה את אבא שלי, נייט ברגצי.‬

4
00:00:31,031 --> 00:00:35,785
‫- שלכם, נייט ברגצי -‬

5
00:00:40,457 --> 00:00:41,416
‫אני אוהב אותך.‬

6
00:00:57,140 --> 00:00:58,224
‫תודה.‬

7
00:00:58,933 --> 00:01:00,018
‫תודה.‬

8
00:01:02,437 --> 00:01:04,439
‫פניקס, תודה רבה.‬

9
00:01:06,399 --> 00:01:07,734
‫זה היה כל כך טוב.‬

10
00:01:10,195 --> 00:01:11,237
‫תודה.‬

11
00:01:12,405 --> 00:01:13,323
‫תודה.‬

12
00:01:20,205 --> 00:01:22,707
‫תודה.‬

13
00:01:23,541 --> 00:01:24,417
‫תודה.‬

14
00:01:25,043 --> 00:01:26,669
‫זה נחמד מאוד.‬

15
00:01:28,171 --> 00:01:30,173
‫זהו זה. אנחנו עושים את זה.‬

16
00:01:35,929 --> 00:01:36,805
‫אז…‬

17
00:01:40,100 --> 00:01:41,142
‫אני אוהב…‬

18
00:01:41,226 --> 00:01:44,312
‫אני אוהב לעשות סטנד-אפ. אני מת על זה,‬

19
00:01:44,395 --> 00:01:48,858
‫והעבודה שהייתה לי, העבודה הרצינית האחרונה,‬

20
00:01:48,942 --> 00:01:52,028
‫העבודה שאחזור אליה כשכל זה יתפרק…‬

21
00:01:54,447 --> 00:01:56,282
‫הייתי קורא מדי מים.‬

22
00:01:58,952 --> 00:01:59,786
‫תודה.‬

23
00:02:03,414 --> 00:02:04,958
‫העבודה הזאת הייתה…‬

24
00:02:05,041 --> 00:02:08,378
‫שם התפקיד היה התיאור של מה שאתה עושה.‬

25
00:02:12,215 --> 00:02:14,259
‫שאלו. אמרתי, "אני קורא מדי מים".‬

26
00:02:14,342 --> 00:02:15,385
‫"כן, מה זה?"‬

27
00:02:15,468 --> 00:02:17,303
‫אני אגיד לכם מה זה, בסדר?‬

28
00:02:19,681 --> 00:02:22,308
‫אנחנו קוראים מדי מים. זה…‬

29
00:02:22,809 --> 00:02:24,561
‫זה 100 אחוז מהעבודה.‬

30
00:02:29,357 --> 00:02:33,570
‫אז כשעשיתי את זה,‬
‫זה היה במחוז וילסון, מאונט ג'ולייט, טנסי.‬

31
00:02:35,488 --> 00:02:38,908
‫כשעבדתי בזה, הייתי צריך להחנות את המשאית‬

32
00:02:38,992 --> 00:02:40,451
‫ולצאת מהשכונה,‬

33
00:02:40,535 --> 00:02:41,828
‫לנסוע לשכונה מסוימת‬

34
00:02:41,911 --> 00:02:44,956
‫ולהקליד בכמה מים כל בית משתמש.‬

35
00:02:45,039 --> 00:02:48,960
‫שנת 2001. מן הסתם, התרחש אסון התאומים.‬

36
00:02:49,043 --> 00:02:51,921
‫אם אתם מבוגרים מספיק,‬
‫אתם זוכרים שלאחר האסון,‬

37
00:02:52,005 --> 00:02:56,134
‫כל ארה"ב פחדה מאוד שיהיו עוד פיגועים.‬

38
00:02:56,217 --> 00:02:57,552
‫טוב, גם אנחנו פחדנו,‬

39
00:02:58,344 --> 00:02:59,596
‫במחוז וילסון.‬

40
00:03:02,182 --> 00:03:03,141
‫חשבנו לעצמנו,‬

41
00:03:03,975 --> 00:03:06,269
‫הם תקפו את ניו יורק, ברור שהתחנה הבאה‬

42
00:03:06,352 --> 00:03:07,979
‫היא מאונט ג'ולייט, טנסי.‬

43
00:03:15,361 --> 00:03:18,156
‫והם עומדים להרעיל את המים של העיירה שלנו.‬

44
00:03:22,785 --> 00:03:25,455
‫אז הם קראו לכולנו, קוראי מדי המים,‬

45
00:03:26,915 --> 00:03:28,750
‫שנשמור על מכלי המים.‬

46
00:03:30,668 --> 00:03:32,462
‫באמת עשיתי את זה. עמדתי…‬

47
00:03:33,838 --> 00:03:36,591
‫בשדה חשוך, לבד.‬

48
00:03:38,801 --> 00:03:40,970
‫וחיכיתי שהטליבאן יופיע.‬

49
00:03:48,519 --> 00:03:50,271
‫בלי נשק, בלי אימונים.‬

50
00:03:55,443 --> 00:03:57,862
‫נתנו לנו פנס עששית. פנס עששית.‬

51
00:03:59,280 --> 00:04:02,909
‫הוא לא עושה כלום,‬
‫רק מראה את הגוף שלך כשאתה מרים אותו.‬

52
00:04:06,454 --> 00:04:08,748
‫אני לא רואה במרחק מטר לפניי.‬

53
00:04:10,500 --> 00:04:14,295
‫אם למישהו יש אקדח,‬
‫הוא יירה באור היחיד שבשדה.‬

54
00:04:18,049 --> 00:04:21,594
‫הוא יקרב את הפנס ללב שלי כדי לראות,‬
‫ואני אגיד, "מה קורה?"‬

55
00:04:27,725 --> 00:04:29,852
‫אני חושב שעד היום,‬

56
00:04:30,561 --> 00:04:32,897
‫אני תמיד אומר, מה הם רצו שנעשה?‬

57
00:04:35,441 --> 00:04:37,694
‫שנתקשר למשטרת מאונט ג'ולייט?‬

58
00:04:38,653 --> 00:04:40,321
‫"אוסמה כאן.‬

59
00:04:45,368 --> 00:04:47,161
‫"הוא עבר את הפנסים שלנו.‬

60
00:04:54,210 --> 00:04:57,130
‫"הוא במכל המים.‬
‫הוא ידע איך לפתוח אותו. היינו…‬

61
00:04:57,922 --> 00:05:00,550
‫"הופתענו מזה, אבל הוא ידע מה הוא עושה."‬

62
00:05:09,434 --> 00:05:12,145
‫אשתי הייתה איתי כשעבדתי בזה.‬

63
00:05:12,228 --> 00:05:14,939
‫היא איתי כבר הרבה זמן.‬

64
00:05:15,023 --> 00:05:18,401
‫היא עשתה את זה‬
‫בשביל ההטבות שקיבלתי מחברת המים.‬

65
00:05:28,411 --> 00:05:29,454
‫אנחנו…‬

66
00:05:29,537 --> 00:05:31,414
‫אנחנו נשואים 17 שנה.‬

67
00:05:32,165 --> 00:05:33,124
‫תודה.‬

68
00:05:38,296 --> 00:05:39,964
‫ואני יודע…‬

69
00:05:40,715 --> 00:05:44,010
‫ככל שאני נשוי יותר זמן,‬
‫אני מבין למה היא בחיים שלי.‬

70
00:05:44,093 --> 00:05:46,471
‫לא הייתי כאן‬
‫אם היא לא הייתה בחיים שלי.‬

71
00:05:46,554 --> 00:05:47,764
‫אני יודע את כל זה.‬

72
00:05:48,639 --> 00:05:54,103
‫בנוסף, נהייתי מאוד תלוי בה בגלל זה.‬

73
00:05:54,187 --> 00:05:56,105
‫אני לא יודע כלום‬

74
00:05:56,939 --> 00:05:58,316
‫על עצמי.‬

75
00:06:00,151 --> 00:06:02,904
‫אני לא יודע מה אני אוהב ולא אוהב לאכול.‬

76
00:06:10,203 --> 00:06:12,246
‫מישהו אומר, "רוצה לטעום את זה?"‬

77
00:06:12,330 --> 00:06:14,290
‫ואני חייב לערב אותה.‬

78
00:06:17,460 --> 00:06:19,253
‫אני אומר, "לא נראה לי".‬

79
00:06:23,549 --> 00:06:25,635
‫אני לא יודע כמה זמן לחמם במיקרוגל.‬

80
00:06:25,718 --> 00:06:30,264
‫אני חייב לשאול אותה בכל פעם,‬
‫כאילו המשפחה שלה המציאה את המיקרוגל.‬

81
00:06:32,600 --> 00:06:34,727
‫"כמה זמן את רוצה שאחמם את זה?"‬

82
00:06:37,480 --> 00:06:39,565
‫היא אומרת, "עד שזה חם".‬

83
00:06:44,612 --> 00:06:48,324
‫"אבל אני יודע שיש לך מספר כלשהו, פשוט…‬

84
00:06:52,453 --> 00:06:54,288
‫"פשוט תגידי את המספר, אני לא…‬

85
00:06:56,207 --> 00:06:59,210
‫"או שאני אתקשר לאימא שלי,‬
‫או שתגידי לי את המספר."‬

86
00:07:04,257 --> 00:07:07,301
‫אם היא לא אומרת לי,‬
‫אני מכניס 90 דקות והולך.‬

87
00:07:16,018 --> 00:07:17,603
‫אני עושה כביסה בעצמי.‬

88
00:07:18,688 --> 00:07:20,356
‫תודה. תודה רבה.‬

89
00:07:21,732 --> 00:07:23,651
‫אני חושב שאני ראוי לזה.‬

90
00:07:27,822 --> 00:07:30,450
‫בילדותי, אימא שלי כיבסה‬
‫את הבגדים של אבא שלי,‬

91
00:07:30,533 --> 00:07:33,953
‫אז חשבתי שכל הנשים מכבסות לבני זוגן.‬

92
00:07:35,329 --> 00:07:37,999
‫ותמיד כיבסתי לעצמי, ולמען האמת,‬

93
00:07:38,082 --> 00:07:41,794
‫הרגשתי שזה נשכח ב-17 השנים האחרונות.‬

94
00:07:43,337 --> 00:07:47,091
‫בני זוג אחרים לא צריכים להקריב ככה.‬

95
00:07:51,804 --> 00:07:55,099
‫יום אחד נסעתי הביתה ועלתה לי המחשבה,‬

96
00:07:55,183 --> 00:07:57,977
‫"בסדר, אני אעלה את הנושא."‬

97
00:08:06,319 --> 00:08:08,988
‫לא העליתי אותו באותו יום, כן?‬

98
00:08:09,071 --> 00:08:11,824
‫חשבתי, אני בטוח שיהיה זמן‬

99
00:08:12,867 --> 00:08:14,911
‫שבו נריב,‬

100
00:08:15,453 --> 00:08:17,205
‫אני אפסיד בריב…‬

101
00:08:19,290 --> 00:08:23,002
‫ואז אני פשוט אגיד, "אני עושה כביסה לעצמי!"‬

102
00:08:28,382 --> 00:08:31,052
‫והיא תגיד, "הריב נגמר.‬

103
00:08:32,970 --> 00:08:35,890
‫"ניצחת. שכחתי כמה טוב לי."‬

104
00:08:47,443 --> 00:08:50,905
‫אז אני דוגר על זה חצי שנה, הרבה...‬

105
00:08:54,992 --> 00:08:56,202
‫סוף סוף אנחנו רבים.‬

106
00:08:56,285 --> 00:08:58,788
‫אני לא זוכר על מה היה הריב. על שום דבר.‬

107
00:08:58,871 --> 00:09:01,707
‫אני לא יודע. לא על כביסה. את זה אני זוכר.‬

108
00:09:04,293 --> 00:09:06,879
‫אז אני מפסיד בקרב הזה,‬

109
00:09:06,963 --> 00:09:09,799
‫ובראש שלי אני חושב, "זהו זה".‬

110
00:09:12,927 --> 00:09:16,013
‫בכנות, הייתי עצוב להיפרד מזה.‬

111
00:09:16,097 --> 00:09:17,473
‫כל כך טוב הרגשתי.‬

112
00:09:19,350 --> 00:09:21,811
‫ריחמתי עליה.‬

113
00:09:23,187 --> 00:09:27,567
‫חשבתי, "היא חושבת שהיא מנצחת.‬
‫אני עומד להפיל עליה פצצה".‬

114
00:09:34,407 --> 00:09:36,242
‫אז משום מקום,‬

115
00:09:36,784 --> 00:09:38,828
‫אני אומר, "אני עושה כביסה לעצמי".‬

116
00:09:42,081 --> 00:09:45,293
‫ואמרתי את זה ככה, "כבר אין בני זוג כאלה".‬

117
00:09:53,593 --> 00:09:58,097
‫הייתי בהלם שזה גרם‬
‫לפריצת ריב שני שלא צפיתי.‬

118
00:10:13,988 --> 00:10:15,823
‫אנחנו מכבסים בצורה אחרת לגמרי.‬

119
00:10:17,199 --> 00:10:20,703
‫היא קוראת את התוויות,‬
‫אני מכבס שטיח וחליפה ביחד.‬

120
00:10:20,786 --> 00:10:21,912
‫אני…‬

121
00:10:22,705 --> 00:10:23,664
‫אני לא יודע.‬

122
00:10:24,915 --> 00:10:27,710
‫"רוצה לשים שם את הנעליים שלך? שים אותן."‬

123
00:10:30,630 --> 00:10:34,175
‫מכונת הכביסה תמיד במרחק חצי מטר מהקיר‬
‫כשהכביסה שלי מוכנה.‬

124
00:10:38,929 --> 00:10:42,099
‫"אתה מכניס לשם הרבה דברים".‬

125
00:10:42,683 --> 00:10:44,977
‫כן. "ותראי, כמעט הכול רטוב".‬

126
00:10:51,150 --> 00:10:52,818
‫אני נוסע הרבה. ברור.‬

127
00:10:52,902 --> 00:10:54,779
‫אז היא נשארת בבית עם הבת שלנו.‬

128
00:10:54,862 --> 00:10:58,616
‫יש לנו בת נהדרת, כפי שראיתם, ו…‬

129
00:11:04,497 --> 00:11:07,333
‫אבל אני יודע שזה קשה. היא בבית,‬

130
00:11:07,416 --> 00:11:09,752
‫אשתי צריכה להיות גם אימא וגם אבא,‬

131
00:11:09,835 --> 00:11:11,462
‫ההורה הטוב וההורה הרע.‬

132
00:11:11,545 --> 00:11:14,382
‫וכשאני חוזר הביתה, ממש כיף איתי.‬

133
00:11:15,132 --> 00:11:17,218
‫או שאני משבש את השגרה.‬

134
00:11:17,301 --> 00:11:20,012
‫אלה הדברים שהיא אומרת לי, ו…‬

135
00:11:25,726 --> 00:11:28,646
‫כשאני חוזר הביתה,‬
‫אני שוכב במיטה ליד הבת שלנו,‬

136
00:11:28,729 --> 00:11:32,400
‫ואז אני מסתבך כי דיברנו.‬
‫אני לא זה שמדבר, דרך אגב,‬

137
00:11:32,483 --> 00:11:35,569
‫אבל צועקים עלינו כאילו אני זה שמדבר.‬

138
00:11:38,114 --> 00:11:42,243
‫אני מבין את זה, כי אני לא חושב‬
‫על ההשלכות של כל דבר.‬

139
00:11:42,785 --> 00:11:44,286
‫למשל, יש לנו כלב אחד.‬

140
00:11:44,787 --> 00:11:46,288
‫אני רוצה עוד כלב.‬

141
00:11:46,372 --> 00:11:49,583
‫אשתי לא רוצה עוד כלב, כי זה יותר מדי.‬

142
00:11:50,126 --> 00:11:51,919
‫שני כלבים זה הרבה,‬

143
00:11:52,002 --> 00:11:55,589
‫כי צריך לפתוח את הדלת האחורית‬
‫ולתת לשני כלבים לצאת.‬

144
00:12:08,352 --> 00:12:11,647
‫ואז לסגור את הדלת, ועכשיו הם שם בחוץ.‬

145
00:12:11,731 --> 00:12:13,190
‫את בפנים,‬

146
00:12:13,274 --> 00:12:15,276
‫לא מתמודדת עם זה, אבל…‬

147
00:12:17,903 --> 00:12:19,864
‫ואז הם רוצים לחזור, ואת חושבת,‬

148
00:12:19,947 --> 00:12:22,616
‫"צריך לתת לכל הכלבים האלה לחזור.‬

149
00:12:26,370 --> 00:12:31,125
‫"כלב אחד, שניים…‬
‫תראו את כל הכלבים האלה בכל מקום."‬

150
00:12:41,761 --> 00:12:46,557
‫למען האמת, מעולם לא טיפלתי‬
‫בכלב האחד שיש לנו, אבל…‬

151
00:12:48,934 --> 00:12:50,770
‫שניים? שניים יהיה כיף.‬

152
00:12:54,648 --> 00:12:56,609
‫הכלב שלנו ישן במיטה שלנו,‬

153
00:12:56,692 --> 00:12:58,986
‫ומישהו אמר לי‬
‫שלא אמורים לעשות את זה,‬

154
00:12:59,069 --> 00:13:01,614
‫כי מאבדים שליטה על הכלב.‬

155
00:13:02,198 --> 00:13:05,659
‫ושאלתי אותו, "איזו שנה אתה חושב שזו?"‬

156
00:13:11,123 --> 00:13:12,666
‫הם כולם כלבים רכרוכיים.‬

157
00:13:15,628 --> 00:13:17,046
‫הם בקושי כלבים.‬

158
00:13:17,129 --> 00:13:19,757
‫זה בן אדם. הם אנשים.‬

159
00:13:21,801 --> 00:13:25,763
‫הבחור הזה מתנהג כאילו עכשיו 1980,‬
‫שבה השאירו את הכלב בחוץ כל השנה.‬

160
00:13:26,889 --> 00:13:29,225
‫בכלבים ההם היית צריך לשלוט.‬

161
00:13:29,308 --> 00:13:31,143
‫היה לך זאב בחצר האחורית.‬

162
00:13:34,897 --> 00:13:38,275
‫חברים באים. "רוצה לצאת החוצה?"‬
‫"אני לא הייתי יוצא."‬

163
00:13:48,828 --> 00:13:51,413
‫היא גם הקמצנית מבינינו.‬

164
00:13:52,206 --> 00:13:55,543
‫לא בקטע רע. היא אוהבת שהאורות כבויים.‬

165
00:13:55,626 --> 00:13:59,755
‫תכבה את האורות, תחסוך כסף.‬
‫תכבה את… תכבה את האורות…‬

166
00:13:59,839 --> 00:14:03,092
‫כל האורות כבויים, כיף להיות בסביבה הזאת.‬

167
00:14:03,926 --> 00:14:05,594
‫תדליק את האור, תמצא כיסא,‬

168
00:14:05,678 --> 00:14:07,721
‫תביא מקל, תכבה שוב את האור.‬

169
00:14:10,057 --> 00:14:15,020
‫תשב בחושך ותהיה עצוב כל היום.‬

170
00:14:15,104 --> 00:14:17,523
‫אבל אתה חוסך גרושים על גבי גרושים.‬

171
00:14:21,819 --> 00:14:23,988
‫כשאני נכנס למיטה, "כיבית את האור?"‬

172
00:14:24,071 --> 00:14:27,741
‫"אני לא רואה אם הוא דולק.‬
‫צא מהמיטה, תכבה אותו."‬

173
00:14:28,284 --> 00:14:32,746
‫בעוד 80 שנה ניתן לבת שלנו‬
‫את 37 הדולר שהצטברו מהגרושים שחסכנו.‬

174
00:14:41,130 --> 00:14:43,340
‫בסדר, תקשיבו, אני נוטה לבזבוז.‬

175
00:14:43,424 --> 00:14:46,552
‫אם משהו מגיע לתחתית, אני זורק אותו.‬

176
00:14:46,635 --> 00:14:50,389
‫קטשופ. אם נשאר בקטשופ ככה, אני...‬

177
00:14:54,977 --> 00:14:57,897
‫היא ממלאת את הקטשופ הישן‬
‫בקטשופ החדש.‬

178
00:14:58,731 --> 00:15:01,108
‫ככה הקטשופ תמיד מגעיל.‬

179
00:15:11,869 --> 00:15:12,953
‫משחת שיניים.‬

180
00:15:13,037 --> 00:15:17,166
‫אני משתמש בה כמו כל אדם ממוצע.‬

181
00:15:17,249 --> 00:15:20,461
‫אני לא חושב שאני צריך‬
‫לאמץ שרירים בניסיון להוציא אותה.‬

182
00:15:23,464 --> 00:15:25,966
‫לא אגהץ אותה במגהץ.‬

183
00:15:28,594 --> 00:15:29,929
‫אבל היא עושה יותר מזה.‬

184
00:15:30,012 --> 00:15:33,849
‫אז כשאני מסיים איתה,‬
‫אני נותן אותה להומלסית שהתחתנתי איתה.‬

185
00:15:39,855 --> 00:15:42,066
‫היא חותכת את השפופרת, מוציאה הכול.‬

186
00:15:45,361 --> 00:15:48,530
‫התחתנתי עם איש זקן מתקופת השפל הגדול.‬

187
00:15:53,118 --> 00:15:55,120
‫היא הייתה משגשגת בתקופת השפל.‬

188
00:15:55,204 --> 00:15:57,706
‫אני לא חושב שהיא הייתה יודעת‬
‫שיש שפל כלכלי.‬

189
00:16:02,294 --> 00:16:04,380
‫מסיבת פיצה היא הסיוט הכי גדול שלי.‬

190
00:16:05,089 --> 00:16:06,632
‫אני מזמין חברים לפיצה.‬

191
00:16:06,715 --> 00:16:08,717
‫אני אומר, "צריך להזמין פיצה".‬

192
00:16:08,801 --> 00:16:10,302
‫והיא אומרת, "כמה?"‬

193
00:16:10,386 --> 00:16:11,512
‫"תזמיני הכי הרבה".‬

194
00:16:11,595 --> 00:16:14,515
‫"אני לא רוצה‬
‫שהפיצה תיגמר מול החברים שלי."‬

195
00:16:17,393 --> 00:16:18,894
‫היא אומרת, "תתקשר ותשאל".‬

196
00:16:18,978 --> 00:16:21,855
‫אני אומר, "אני לא יכול‬
‫להתקשר לבחורים בני 40‬

197
00:16:21,939 --> 00:16:25,734
‫"ולהגיד, 'כמה פיצה‬
‫אתם חושבים שתאכלו הערב?'"‬

198
00:16:33,450 --> 00:16:35,661
‫יש להם עבוד… יש להם משפחה.‬

199
00:16:36,495 --> 00:16:39,206
‫הם עובדים בתוך בניין, ברגע זה ממש.‬

200
00:16:39,289 --> 00:16:41,792
‫את רוצה שאשאל, "אכלתם ארוחת צהריים גדולה?"‬

201
00:16:45,004 --> 00:16:47,715
‫"אנחנו מנסים לחסוך כסף,‬
‫אז אני צריך לדעת בדיוק‬

202
00:16:47,798 --> 00:16:50,092
‫"כמה פיצה תאכל בעוד שמונה שעות."‬

203
00:16:58,809 --> 00:17:02,187
‫אני רק רוצה לקנות דברים‬
‫בלי שהיא תדע שקניתי אותם‬

204
00:17:02,271 --> 00:17:05,149
‫ו… זה כל כך קשה.‬

205
00:17:06,692 --> 00:17:09,236
‫אני חושב שיכולתי לו ידעתי את שם הבנק שלי.‬

206
00:17:12,948 --> 00:17:15,993
‫אבל אני צריך לעבור דרכה‬
‫כדי להשיג את המידע הזה.‬

207
00:17:20,164 --> 00:17:21,206
‫אני מחטט, אומר,‬

208
00:17:21,290 --> 00:17:23,917
‫"אם היה לי בנק,‬
‫לאיזה את חושבת שהייתי הולך?"‬

209
00:17:30,466 --> 00:17:34,511
‫וגם, פעם בשבוע אני נכנס לבנק ושואל,‬
‫"היי, הכסף שלי בבנק הזה?"‬

210
00:17:45,564 --> 00:17:47,524
‫היא תמיד משאירה אותי בחוץ.‬

211
00:17:47,608 --> 00:17:51,904
‫אם אני קונה משהו והוא לא מתאים,‬
‫אני לא מחזיר אותו.‬

212
00:17:52,529 --> 00:17:53,739
‫אני מתבייש.‬

213
00:17:53,822 --> 00:17:56,992
‫אני די בטוח שיהיו שם אותם אנשים בדיוק.‬

214
00:17:57,076 --> 00:17:58,327
‫והם זוכרים אותי.‬

215
00:17:59,703 --> 00:18:03,248
‫כשאיכנס, הם יגידו,‬
‫"ידענו שלא תוכל להתמודד עם החולצה הזאת".‬

216
00:18:10,964 --> 00:18:13,842
‫היא מחזירה מצרכים למכולת.‬

217
00:18:14,510 --> 00:18:16,095
‫כן. אוכל.‬

218
00:18:16,804 --> 00:18:19,014
‫בכנות, אני לא חושב שזה מותר.‬

219
00:18:19,098 --> 00:18:20,182
‫ברצינות.‬

220
00:18:21,183 --> 00:18:24,186
‫אני חושב שהיא מתעמרת‬
‫בילדים בני ה-15 האלה.‬

221
00:18:26,939 --> 00:18:28,315
‫הם לא יודעים מה לעשות.‬

222
00:18:28,398 --> 00:18:31,527
‫אימא שלהם נכנסת ואומרת,‬
‫"הבננות נעשו מוזרות מהר מדי".‬

223
00:18:31,610 --> 00:18:32,945
‫והם אומרים, "מה?"‬

224
00:18:35,239 --> 00:18:38,283
‫"את בחרת אותן, הן לא שלי.‬
‫על מה את מדברת?"‬

225
00:18:38,367 --> 00:18:40,536
‫"אני אחליף אותן. אני הולכת להחליף."‬

226
00:18:40,619 --> 00:18:42,996
‫"כן, האישה הזאת גונבת בננות."‬

227
00:18:52,381 --> 00:18:56,385
‫לא מזמן הלכתי למכונית שלי,‬
‫וניגש אליי סטודנט.‬

228
00:18:56,468 --> 00:18:57,845
‫הוא גייס כסף‬

229
00:18:58,554 --> 00:19:01,723
‫למען הטבע, או למען כדור הארץ.‬

230
00:19:01,807 --> 00:19:04,059
‫זה היה הטבע וכדור הארץ.‬

231
00:19:06,019 --> 00:19:11,108
‫לא יודע. הוא אמר מילים אמיתיות,‬
‫אבל בעיקרון, זה היה...‬

232
00:19:11,191 --> 00:19:13,569
‫הוא הסתכל עליי ואמר,‬
‫"זה כסף לכדור הארץ",‬

233
00:19:13,652 --> 00:19:16,446
‫ואמרתי, "כן. כדור הארץ‬
‫עובר תקופה לא קלה עכשיו."‬

234
00:19:16,530 --> 00:19:17,531
‫אז…‬

235
00:19:19,283 --> 00:19:21,994
‫הוא סיפר לי על כל מה שכדור הארץ עובר.‬

236
00:19:22,077 --> 00:19:23,829
‫על הזיהום.‬

237
00:19:23,912 --> 00:19:25,664
‫אמר, "מרעילים לנו את המים".‬

238
00:19:25,747 --> 00:19:29,168
‫אמרתי, "לא במשמרת שלי, אבל אני מבין".‬

239
00:19:42,639 --> 00:19:45,726
‫אני חושב שקניתי עץ, אני לא ממש יודע.‬

240
00:19:46,768 --> 00:19:49,354
‫אבל ניסיתי לתת לו מזומן והוא אמר,‬

241
00:19:49,438 --> 00:19:52,232
‫"אתה צריך לשלם בכרטיס אשראי".‬
‫אמרתי, "בסדר".‬

242
00:19:52,316 --> 00:19:53,150
‫אז...‬

243
00:19:53,942 --> 00:19:57,237
‫אני נותן לאייפד אקראי‬
‫את כל המידע על המשפחה שלי.‬

244
00:20:01,325 --> 00:20:02,784
‫זה היה 75 דולר.‬

245
00:20:02,868 --> 00:20:06,413
‫אז הוא מעביר את הכרטיס,‬
‫ואחרי שהתשלום מתקבל,‬

246
00:20:06,496 --> 00:20:08,790
‫הוא אומר, "רק שתדע זה חיוב חודשי".‬

247
00:20:09,833 --> 00:20:10,792
‫כן.‬

248
00:20:11,418 --> 00:20:14,796
‫הוא אמר לי אחר כך, ואז,‬
‫"אתה יכול לבטל את זה באתר".‬

249
00:20:14,880 --> 00:20:17,257
‫אמרתי, "אני לא יודע מה קורה פה עכשיו".‬

250
00:20:23,013 --> 00:20:25,933
‫הוא אומר, "תן לי את המייל שלך‬
‫בשביל הקבלה".‬

251
00:20:26,016 --> 00:20:29,311
‫אמרתי, "בסדר".‬
‫הכנסתי את כתובת הדוא"ל של אשתי.‬

252
00:20:29,937 --> 00:20:32,439
‫נחשו מי הולכת לעצור את התשלומים ממש מהר?‬

253
00:20:42,699 --> 00:20:45,369
‫היא תכרות את העץ הזה מחר.‬

254
00:20:51,875 --> 00:20:56,463
‫התקשרתי אליה כי אני צריך להתקשר אליה‬
‫כשאני רושם אותנו לדברים, ו…‬

255
00:20:59,258 --> 00:21:02,552
‫היא ענתה ופשוט אמרה, "אני על זה", וניתקה.‬

256
00:21:13,939 --> 00:21:17,150
‫היא מנהלת הכול. היא עושה דברים ולא…‬

257
00:21:17,234 --> 00:21:19,820
‫התקנו גג חדש, ולא ידעתי את זה.‬

258
00:21:23,240 --> 00:21:26,326
‫גג חדש לגמרי. גיליתי עליו מהשכנים שלי.‬

259
00:21:29,121 --> 00:21:31,790
‫הם אמרו, "איך הגג החדש?"‬

260
00:21:31,873 --> 00:21:33,959
‫אמרתי, "על מה אתם מדברים?"‬

261
00:21:35,043 --> 00:21:37,296
‫והם אמרו, "לא ידעת שיש לך גג חדש?"‬

262
00:21:37,379 --> 00:21:38,797
‫אמרתי, "לא".‬

263
00:21:38,880 --> 00:21:42,801
‫ואז הייתי צריך לקרוא לה, ואמרתי,‬
‫"את צריכה ללכת ולדבר על הגג החדש‬

264
00:21:42,884 --> 00:21:44,469
‫"שלא סיפרת לי עליו.‬

265
00:21:44,553 --> 00:21:46,430
‫"נראיתי שם כמו אידיוט."‬

266
00:21:55,522 --> 00:21:59,568
‫בשכונה שלנו, אנחנו גרים ברחוב ללא מוצא,‬

267
00:21:59,651 --> 00:22:03,363
‫וזה מרגש מאוד, כי אני גדלתי ברחוב רגיל…‬

268
00:22:05,365 --> 00:22:08,118
‫וותמיד חלמתי לגור ברחוב ללא מוצא.‬

269
00:22:09,077 --> 00:22:12,956
‫אתה רואה אותם וחושב,‬
‫"אתה יכול לדמיין את עצמך באחד כזה?"‬

270
00:22:16,752 --> 00:22:19,046
‫אנחנו עושים את כל הדברים של רחוב כזה.‬

271
00:22:19,129 --> 00:22:23,383
‫אם מישהו בא לשם,‬
‫אנחנו שואלים, "מה אתה עושה כאן?"‬

272
00:22:26,428 --> 00:22:27,554
‫כל מכונית שנכנסת.‬

273
00:22:27,637 --> 00:22:30,849
‫אנחנו אומרים, "כדאי שתצא מהרחוב שלנו".‬

274
00:22:39,191 --> 00:22:40,609
‫אנחנו זורקים את הזבל‬

275
00:22:41,735 --> 00:22:44,488
‫ביום כלשהו.‬
‫אני לא יודע איזה, אבל זה יום מסוים.‬

276
00:22:44,571 --> 00:22:46,156
‫אנחנו עושים את זה. יש יום.‬

277
00:22:47,449 --> 00:22:49,993
‫אני יודע ששכחנו‬
‫לזרוק אותו לפני כמה שבועות.‬

278
00:22:50,077 --> 00:22:52,412
‫הלחץ הזה עלול לפרק משפחה.‬

279
00:22:57,042 --> 00:22:59,795
‫כל השבוע אמרנו, "כולם לאכול מהידיים".‬

280
00:23:04,549 --> 00:23:08,053
‫באו אלינו חברים,‬
‫"שימו את הזבל בכיסים, קחו אותו הביתה".‬

281
00:23:20,065 --> 00:23:23,110
‫יש לנו מזל עם השכנים שלנו.‬
‫השכנים שלנו ממש מגניבים,‬

282
00:23:23,193 --> 00:23:24,820
‫ואנחנו קרובים אליהם מאוד.‬

283
00:23:24,903 --> 00:23:27,072
‫לכולם יש עבודות אמיתיות.‬

284
00:23:27,155 --> 00:23:28,907
‫הם למדו במכללה וכאלה.‬

285
00:23:28,990 --> 00:23:33,036
‫ו… אחד מהם הוא יועץ מנהלים,‬

286
00:23:33,120 --> 00:23:37,624
‫אז הוא מנהל את כל היועצים ו…‬

287
00:23:38,208 --> 00:23:40,293
‫כן, זו עבודה קשה. בסדר?‬

288
00:23:41,002 --> 00:23:44,005
‫יש הרבה יועצים, והוא אומר, "כדאי שתתרחק".‬

289
00:23:44,089 --> 00:23:45,298
‫מבינים? "אי אפשר…‬

290
00:23:46,174 --> 00:23:48,301
‫"אי אפשר לייעץ כאן."‬

291
00:23:48,385 --> 00:23:49,219
‫אז...‬

292
00:23:50,011 --> 00:23:51,012
‫הוא עסוק.‬

293
00:23:58,520 --> 00:24:00,439
‫השכן השני שלנו הוא אקטואר.‬

294
00:24:01,481 --> 00:24:03,275
‫חשבתי שזה קשור לציפורים.‬

295
00:24:08,363 --> 00:24:10,490
‫שאלתי אותו, "איזו ציפור זאת?"‬

296
00:24:18,415 --> 00:24:20,459
‫הוא אמר, "אני לא יודע", ושאלתי…‬

297
00:24:25,255 --> 00:24:28,508
‫"בתור אקטואר, אתה לא יודע‬
‫איזו ציפור זאת שם?"‬

298
00:24:39,853 --> 00:24:43,023
‫הלכתי ליום הקריירה בבית הספר של בתי,‬

299
00:24:43,106 --> 00:24:46,067
‫ואני יודע שמה שאני עושה מהנה מאוד,‬

300
00:24:46,151 --> 00:24:51,198
‫אבל הייתי לחוץ, כי הייתי שם‬
‫עם אנשים אמיתיים, חכמים ו…‬

301
00:24:52,449 --> 00:24:55,035
‫אז קיוויתי לשבת בשולחן לבד.‬

302
00:24:55,118 --> 00:24:57,370
‫הושיבו אותי בשולחן עם מנתח.‬

303
00:24:58,830 --> 00:25:01,249
‫אני חושב שהם עשו את זה בכוונה.‬

304
00:25:02,125 --> 00:25:03,376
‫כמעט כדי להראות לילדים,‬

305
00:25:03,460 --> 00:25:05,629
‫"זה מה שקורה כשלא קוראים."‬

306
00:25:17,224 --> 00:25:19,434
‫אז הילדים ניגשים אליי‬

307
00:25:19,518 --> 00:25:23,939
‫ושואלים, "באילו מקצועות‬
‫אתה משתמש כדי לעשות סטנד-אפ?"‬

308
00:25:24,022 --> 00:25:26,983
‫וחשבתי, אני אפילו לא יודע‬
‫אילו מקצועות הם לומדים.‬

309
00:25:29,110 --> 00:25:32,489
‫אמרתי, "באנגלית. אני מדבר‬
‫בעיקר אנגלית על הבמה".‬

310
00:25:40,664 --> 00:25:44,042
‫הם שאלו אותו,‬
‫"כמה זמן למדת כדי להפוך למנתח?"‬

311
00:25:44,125 --> 00:25:47,045
‫הוא אמר, "54 שנים" או משהו כזה.‬

312
00:25:49,923 --> 00:25:52,467
‫הם שאלו אותי,‬
‫"כמה זמן לוקח להפוך קומיקאי?"‬

313
00:25:52,551 --> 00:25:54,803
‫אמרתי, "אתם מתאימים לזה עכשיו".‬

314
00:26:01,059 --> 00:26:02,686
‫"תסיימו את בית הספר היסודי,‬

315
00:26:02,769 --> 00:26:05,772
‫"תרצו את ההורים,‬
‫אבל אז הייתי פורש והולך על זה."‬

316
00:26:12,445 --> 00:26:15,699
‫היה לי קשה בבית הספר.‬

317
00:26:15,782 --> 00:26:19,244
‫בקושי סיימתי את הלימודים,‬
‫התקבלתי למכללה קהילתית,‬

318
00:26:19,327 --> 00:26:22,831
‫בקושי התקבלתי למכללה‬
‫שאליה חייבים לקבל את כולם.‬

319
00:26:26,751 --> 00:26:30,672
‫למדתי במכללה הקהילתית במשך שנה,‬
‫יש לי אפס נקודות זכות.‬

320
00:26:34,301 --> 00:26:37,137
‫הרבה אנשים לא יודעים שמכללה קהילתית‬

321
00:26:37,220 --> 00:26:39,097
‫היא מכללה שאומרת,‬

322
00:26:39,180 --> 00:26:42,309
‫"אתה בטח תישאר בקהילה שלך. אז…‬

323
00:26:49,649 --> 00:26:52,027
‫"אנחנו רק נראה לך איך להסתדר בעיירה.‬

324
00:26:56,281 --> 00:26:58,491
‫"נסביר לך איך דברים עובדים."‬

325
00:27:04,122 --> 00:27:05,707
‫אחרי כל השנה ההיא,‬

326
00:27:05,790 --> 00:27:08,960
‫אין לי נקודות זכות,‬
‫כי נאלצתי לקחת שיעורי עזר.‬

327
00:27:09,044 --> 00:27:11,421
‫שיעורי עזר נועדו בעיקר ל…‬

328
00:27:12,005 --> 00:27:13,965
‫אלה שיעורים למישהי בגילי עכשיו‬

329
00:27:14,049 --> 00:27:17,260
‫שמנסה לחזור ללימודים,‬
‫כי הוא לא זוכר איך זה ללמוד.‬

330
00:27:18,094 --> 00:27:20,972
‫אני לקחתי אותם מייד לאחר התיכון. אני פשוט…‬

331
00:27:22,432 --> 00:27:26,061
‫הם אמרו, "אתה לא זוכר את התיכון?"‬
‫אמרתי, "הרגע סיימתי".‬

332
00:27:26,144 --> 00:27:28,521
‫הם אמרו, "נראה כאילו לא שמעת עליו".‬

333
00:27:32,609 --> 00:27:34,611
‫כולם שם היו בני 50.‬

334
00:27:34,694 --> 00:27:36,571
‫שאלתי, "מי המורה?"‬

335
00:27:38,907 --> 00:27:42,786
‫"אני חושב שאתם צריכים להגיד לי‬
‫אם אני שואל. מי המורה?"‬

336
00:27:48,917 --> 00:27:51,628
‫לקחתי שיעורים בסיסיים...‬
‫למשל, שיעור דיבור.‬

337
00:27:52,170 --> 00:27:53,380
‫במכללה.‬

338
00:27:53,463 --> 00:27:56,257
‫נסעתי לשם עם החברים שלי,‬

339
00:27:56,341 --> 00:27:58,802
‫שלמדו עסקים או משהו כזה.‬

340
00:27:58,885 --> 00:28:03,139
‫מה שזה לא יהיה שלומדים שם.‬
‫אמרתי, "בסדר, נתראה אחרי שיעור דיבור".‬

341
00:28:07,727 --> 00:28:11,731
‫ואני עדיין הוגה הרבה מילים לא נכון,‬
‫זה מה שאני לא מבין.‬

342
00:28:13,566 --> 00:28:14,442
‫אני אומר,‬

343
00:28:15,151 --> 00:28:18,530
‫"סיר", שאף אחד לא מבין.‬

344
00:28:19,447 --> 00:28:21,491
‫שיר. כן.‬

345
00:28:22,075 --> 00:28:25,203
‫ש-י-ר. אני אומר "סיר".‬

346
00:28:27,414 --> 00:28:29,582
‫טוב, תקן את זה, שיעור דיבור.‬

347
00:28:32,585 --> 00:28:34,671
‫ומה אם אני רוצה לכתוב סירים?‬

348
00:28:37,882 --> 00:28:39,884
‫אולי יש לי הרבה רעיונות נהדרים לסירים?‬

349
00:28:41,177 --> 00:28:44,556
‫לא מתייחסים אליי ברצינות‬
‫כי אני אומר, "תקשיבו לסירים שלי".‬

350
00:28:53,148 --> 00:28:54,941
‫"שן". אני אומר, "שן".‬

351
00:28:55,567 --> 00:28:56,818
‫במבטא דרומי מאוד.‬

352
00:28:57,569 --> 00:29:01,030
‫"שמן". אני אפילו לא יודע‬
‫איך להגיד את זה. כאילו, לכם.‬

353
00:29:01,114 --> 00:29:03,533
‫שמן. ש-מ-ן.‬

354
00:29:03,616 --> 00:29:04,451
‫כן.‬

355
00:29:05,076 --> 00:29:05,952
‫כן.‬

356
00:29:07,620 --> 00:29:09,497
‫אני אומר, "שן מנועים".‬

357
00:29:10,498 --> 00:29:12,375
‫"שן זית".‬

358
00:29:14,627 --> 00:29:16,254
‫במכללה קהילתית דרומית,‬

359
00:29:16,337 --> 00:29:19,132
‫תיקונים כאלה צריכים להיות חובה.‬

360
00:29:21,217 --> 00:29:23,428
‫הם היו צריכים לכתוב "ש-מ-ן" על הלוח,‬

361
00:29:23,511 --> 00:29:24,888
‫ואני הייתי אומר, "שן".‬

362
00:29:24,971 --> 00:29:26,931
‫הם היו אומרים, "אנחנו נטפל בזה.‬

363
00:29:28,808 --> 00:29:31,811
‫"אתה כנראה תעבוד הרבה עם הדבר הזה."‬

364
00:29:39,819 --> 00:29:41,321
‫"מלחמת הזרחים".‬

365
00:29:41,404 --> 00:29:42,572
‫ככה אני אומר את זה.‬

366
00:29:42,655 --> 00:29:44,657
‫במקום "האזרחים".‬

367
00:29:44,741 --> 00:29:46,367
‫אני אומר, "מלחמת הזרחים".‬

368
00:29:47,243 --> 00:29:48,203
‫כי…‬

369
00:29:49,287 --> 00:29:52,582
‫אולי זה באשמתי. בסדר? אני לא…‬

370
00:29:58,922 --> 00:30:02,300
‫אני לא יודע שום דבר על "מלחמת הזרחים".‬

371
00:30:04,761 --> 00:30:06,971
‫אני לא מבין בכלל בהיסטוריה.‬

372
00:30:07,055 --> 00:30:09,390
‫ואני יודע, כי בכל סרט היסטוריה,‬

373
00:30:09,474 --> 00:30:11,643
‫אני תמיד במתח.‬

374
00:30:25,740 --> 00:30:27,742
‫"מה עומד לקרות?"‬

375
00:30:31,538 --> 00:30:33,039
‫צפיתי ב"פרל הארבור".‬

376
00:30:35,375 --> 00:30:37,794
‫הופתעתי לא פחות מהם.‬

377
00:30:49,305 --> 00:30:50,765
‫אני לא קורא ספרים.‬

378
00:30:51,516 --> 00:30:53,768
‫כן, ואני חושב שזה חשוב.‬

379
00:30:56,479 --> 00:30:59,482
‫קריאה היא המפתח לחוכמה, לדעתי,‬

380
00:30:59,566 --> 00:31:02,902
‫ו… אני לא עושה את זה.‬

381
00:31:04,445 --> 00:31:06,281
‫אני חושב שזה משפיע עליי.‬

382
00:31:07,073 --> 00:31:11,202
‫אני רוצה לקרוא. אני אוהב את רעיון הקריאה.‬
‫אני אפילו קונה ספרים,‬

383
00:31:11,286 --> 00:31:14,247
‫אבל הספרים האלה הם עם הכי הרבה מילים.‬

384
00:31:14,330 --> 00:31:15,623
‫ו…‬

385
00:31:16,916 --> 00:31:18,084
‫כל ספר הוא ככה.‬

386
00:31:18,167 --> 00:31:21,504
‫אתה פשוט פותח אותו‬
‫וחושב, "על מה אתם מדברים?"‬

387
00:31:21,588 --> 00:31:23,089
‫זה… כלומר…‬

388
00:31:23,172 --> 00:31:27,594
‫וזה לא נגמר. כל עמוד, עוד מילים.‬

389
00:31:28,887 --> 00:31:31,556
‫אולי תכניסו לשם כמה עמודים ריקים?‬

390
00:31:32,223 --> 00:31:35,768
‫אולי תיתנו לי לעצור לאוויר לשתי שניות?‬

391
00:31:46,654 --> 00:31:48,531
‫העיניים שלי יכולות לקרוא טוב,‬

392
00:31:49,324 --> 00:31:50,491
‫אבל המוח שלי...‬

393
00:31:53,036 --> 00:31:54,829
‫העיניים שלי ממש טובות בקריאה.‬

394
00:31:54,913 --> 00:31:58,374
‫כל כך לא נעים לי מהן,‬
‫כי הן מחוברות למוח המטומטם הזה.‬

395
00:32:00,043 --> 00:32:02,045
‫הן מסתכלות על המילים האלה ושואלות,‬

396
00:32:02,128 --> 00:32:03,963
‫"אתה לא קולט שום דבר מזה?‬

397
00:32:07,967 --> 00:32:11,471
‫"זו הפעם החמישית שקראנו את המשפט הזה.‬
‫בוא ננסה אחד אחר."‬

398
00:32:20,229 --> 00:32:23,066
‫סיפורת, ספרות עיונית.‬
‫אני לא יודע איזו היא האמת.‬

399
00:32:28,363 --> 00:32:31,366
‫אני קוראת כל ספר כאמת,‬
‫כך אני מתמודד עם זה.‬

400
00:32:33,117 --> 00:32:35,662
‫איך שאני מבין,‬
‫יש לנו בעיה גדולה של קוסמים‬

401
00:32:35,745 --> 00:32:37,205
‫בארה"ב עכשיו.‬

402
00:32:48,549 --> 00:32:52,011
‫נסענו לאירופה בשנה שעברה.‬

403
00:32:52,095 --> 00:32:57,141
‫דרך אגב, בדרך ל… טסנו מנאשוויל ללונדון,‬

404
00:32:57,225 --> 00:33:01,145
‫השעה הייתה 16:42 זמן נאשוויל.‬

405
00:33:01,229 --> 00:33:06,317
‫אז כמשחק משפחתי, אמרתי,‬
‫"בואו ננחש מה השעה בלונדון".‬

406
00:33:06,401 --> 00:33:07,860
‫אני אמרתי, 00:42.‬

407
00:33:07,944 --> 00:33:10,279
‫הבת שלנו אמרה 01:42.‬

408
00:33:10,363 --> 00:33:12,323
‫הניחוש של אשתי היה 23:00.‬

409
00:33:13,116 --> 00:33:14,075
‫וזהו זה.‬

410
00:33:20,248 --> 00:33:22,291
‫כן, היא לא אמרה את ה-42.‬

411
00:33:22,375 --> 00:33:23,751
‫ו...‬

412
00:33:23,835 --> 00:33:26,254
‫אמרתי, "פשוט תגידי 42".‬

413
00:33:26,337 --> 00:33:27,839
‫"אתה יודע למה התכוונתי."‬

414
00:33:27,922 --> 00:33:32,760
‫אמרתי, "אני יודע, אבל תראי לבת שלנו‬
‫שאת יודעת מה אדם נורמלי היה אומר."‬

415
00:33:37,056 --> 00:33:39,100
‫ריב די גדול פרץ בעקבות זה.‬

416
00:33:47,525 --> 00:33:49,277
‫אם תיסעו לאירופה, רק שתדעו,‬

417
00:33:50,319 --> 00:33:52,530
‫הכי עתיק שם. היא עתיקה מאוד.‬

418
00:33:54,574 --> 00:33:58,202
‫נראה לכם שארה"ב עתיקה,‬
‫ואז אתם מגיעים לשם ואומרים, "לילה טוב.‬

419
00:34:00,538 --> 00:34:02,874
‫"מה עשיתם פה?"‬

420
00:34:05,543 --> 00:34:08,880
‫מסתובבים שם ושומעים,‬
‫"הבניין הזה מהמאה השמינית".‬

421
00:34:08,963 --> 00:34:10,965
‫אתה חושב, "אלוהים!"‬

422
00:34:21,559 --> 00:34:23,269
‫נסעתי גם לאוסטרליה.‬

423
00:34:23,978 --> 00:34:25,730
‫אוסטרליה רחוקה מאוד.‬

424
00:34:27,440 --> 00:34:30,485
‫תקשיבו, כדור הארץ שלנו‬
‫גדול יותר משחשבתי.‬

425
00:34:34,989 --> 00:34:38,785
‫טסנו 16 שעות, יותר מ-800 קמ"ש.‬

426
00:34:38,868 --> 00:34:40,912
‫בקושי הצלחנו להגיע. בקושי.‬

427
00:34:44,457 --> 00:34:46,459
‫אני חושב שגם נסענו לא נכון.‬

428
00:34:50,671 --> 00:34:52,298
‫סבלתי שם מיעפת.‬

429
00:34:52,381 --> 00:34:54,759
‫זה לא הפריע לי, כי התעוררתי מוקדם.‬

430
00:34:54,842 --> 00:34:58,221
‫התעוררתי ב-5:45,‬
‫ואני אף פעם לא מתעורר מוקדם כל כך.‬

431
00:34:58,304 --> 00:35:01,307
‫אז הייתי הראשון בתור‬
‫בארוחת הבוקר של המלון.‬

432
00:35:02,141 --> 00:35:05,144
‫דבר אחד בטוח, כשמתעוררים ב-5:45,‬

433
00:35:05,228 --> 00:35:07,522
‫הצהריים די רחוקים.‬

434
00:35:12,568 --> 00:35:16,656
‫אתה מוכן להתערב שעכשיו צהריים,‬
‫אבל השעה היא אולי 8:30.‬

435
00:35:22,370 --> 00:35:25,039
‫בשעה 18:00 אתה תוהה, "איך אנשים מחוץ לבית?‬

436
00:35:28,459 --> 00:35:30,128
‫"למה השמש לא שוקעת?"‬

437
00:35:38,719 --> 00:35:42,223
‫זה השלב הבא בחיי, לקום מוקדם, אתם יודעים?‬

438
00:35:42,306 --> 00:35:45,184
‫אנחנו מתחילים את היום וקמים ב-9:15.‬

439
00:35:45,268 --> 00:35:46,811
‫כן, אתם יודעים.‬

440
00:35:46,894 --> 00:35:49,689
‫מעולם לא ראיתי את בתי הולכת לבית הספר,‬
‫אבל הייתי קרוב.‬

441
00:35:56,988 --> 00:35:59,157
‫התחיל להיות לי קר, כי אני זקן.‬

442
00:35:59,907 --> 00:36:03,202
‫ארבעים וחמש. פשוט קר לי,‬
‫אני תמיד צריך להביא ז'קט.‬

443
00:36:03,995 --> 00:36:06,873
‫גם אם יש 60 מעלות בחוץ,‬

444
00:36:06,956 --> 00:36:09,500
‫אני אסתובב עם ז'קט.‬

445
00:36:10,543 --> 00:36:12,837
‫ואני רואה את הצעירים האלה וחושב,‬

446
00:36:12,920 --> 00:36:14,672
‫"איפה המעילים שלכם?"‬

447
00:36:23,514 --> 00:36:26,309
‫הגוף שלי מתפרק. הכתף שלי כואבת,‬

448
00:36:26,392 --> 00:36:28,352
‫כי אני עומד על הבמה ככה.‬

449
00:36:33,774 --> 00:36:36,736
‫זה מטורף. הדבר הזה היה טעות ענקית.‬

450
00:36:36,819 --> 00:36:39,947
‫אילו ידעתי שזו תהיה בעיה גדולה,‬

451
00:36:40,031 --> 00:36:42,992
‫סביר להניח שהייתי מוותר על ההרגל.‬

452
00:36:44,118 --> 00:36:45,995
‫הגוף שלי לא עומד בזה.‬

453
00:36:47,121 --> 00:36:49,207
‫והלכתי לרופא כדי לרפא את זה…‬

454
00:36:49,290 --> 00:36:52,376
‫הוא דיבר עליי כמו על מכונית ישנה.‬

455
00:36:52,960 --> 00:36:55,796
‫הוא אמר, "בכנות,‬
‫לא הייתי משקיע בזה עוד כסף".‬

456
00:37:05,473 --> 00:37:08,851
‫מתחתי שריר לאחרונה,‬
‫אני חושב שהוא היה בנשמה שלי.‬

457
00:37:12,772 --> 00:37:15,149
‫כלומר, הוא היה ממש באמצע הגוף שלי…‬

458
00:37:15,233 --> 00:37:17,068
‫חשבתי שהוא מקדימה, ואז קלטתי,‬

459
00:37:17,151 --> 00:37:19,779
‫"כואב לי גם הגב". אז…‬

460
00:37:22,406 --> 00:37:23,741
‫מה יש באמצע?‬

461
00:37:23,824 --> 00:37:25,826
‫איזה שריר נמצא באמצע?‬

462
00:37:34,168 --> 00:37:36,254
‫טיילתי בטבע. קפצתי מסלע.‬

463
00:37:36,337 --> 00:37:37,755
‫מגובה 30 ס"מ.‬

464
00:37:38,506 --> 00:37:40,967
‫כשנחתתי, הרגשתי את מה שהייתי מדמיין‬

465
00:37:41,050 --> 00:37:43,177
‫כתחושה של פגיעת ברק.‬

466
00:37:48,266 --> 00:37:50,351
‫הרגשתי את זה עד הציפורניים.‬

467
00:37:56,774 --> 00:37:59,860
‫בימינו יש סיכוי של 50-50‬
‫שהחנות שלי פתוחה או סגורה.‬

468
00:38:05,324 --> 00:38:07,535
‫זו ממש הטלת מטבע.‬

469
00:38:09,453 --> 00:38:12,957
‫אני לא יודע מה קורה. סגרתי אותה כל חיי.‬

470
00:38:13,624 --> 00:38:15,001
‫ועכשיו אני פשוט יוצא,‬

471
00:38:15,084 --> 00:38:17,795
‫"טוב, נתראה אחר כך, חבר'ה".‬
‫פשוט יוצא מהבית.‬

472
00:38:19,422 --> 00:38:21,549
‫אני מוריד מכנסיים בבית, הם יורדים בקלות‬

473
00:38:21,632 --> 00:38:24,385
‫ואני קולט, "ארבע שעות הסתובבתי…"‬

474
00:38:29,932 --> 00:38:32,810
‫אני חושב שזה בגלל‬
‫שלוקח לי הרבה יותר זמן להשתין.‬

475
00:38:33,853 --> 00:38:36,814
‫ואני עדיין לא רגיל לקצב החדש והזקן הזה.‬

476
00:38:38,566 --> 00:38:41,068
‫כי בגיל 40 יש הרבה עצירות שווא.‬

477
00:38:42,445 --> 00:38:45,031
‫אתה לומד די מהר להישאר שם.‬

478
00:38:45,114 --> 00:38:47,616
‫לתת לפקק להיפתח קצת.‬

479
00:38:51,871 --> 00:38:53,831
‫אני רואה צעירים באים והולכים‬

480
00:38:55,875 --> 00:38:58,085
‫ואומר, "תגידו למשפחה שלי שאני בסדר".‬

481
00:39:06,719 --> 00:39:09,722
‫האוכל עדיין…‬
‫עדיין יש לי בעיה עם אוכל. אני…‬

482
00:39:10,431 --> 00:39:12,683
‫אני אוהב אוכל מעובד. אני מת עליו.‬

483
00:39:14,560 --> 00:39:16,395
‫אני בחור של מהשדה-למפעל-לשולחן.‬

484
00:39:23,319 --> 00:39:27,156
‫אני רוצה שהאוכל שלי יעבור כמה שיותר ידיים.‬

485
00:39:33,245 --> 00:39:36,207
‫זה עומד להיגמר. אני מרגיש את זה.‬

486
00:39:36,290 --> 00:39:38,667
‫אני לא יכול להמשיך ככה. זה ממש כואב.‬

487
00:39:40,753 --> 00:39:43,756
‫ואני אומר לעצמי שעשיתי הרבה. הייתי…‬

488
00:39:44,382 --> 00:39:47,551
‫הייתה לי קריירה מצליחה מאוד‬
‫באכילת מזון מהיר.‬

489
00:39:47,635 --> 00:39:49,053
‫עשיתי את כל הדברים.‬

490
00:39:49,678 --> 00:39:52,181
‫אכלתי טאקו בל וזרקתי אותו לפח של השכן שלי‬

491
00:39:52,264 --> 00:39:53,682
‫כדי שאשתי לא תגלה.‬

492
00:39:59,355 --> 00:40:01,107
‫השתמשתי בכל כך הרבה קטשופ פעם‬

493
00:40:01,732 --> 00:40:06,237
‫במסעדה, שאדם זר ניגש אליי ואמר,‬

494
00:40:06,320 --> 00:40:07,905
‫"זה הרבה קטשופ.‬

495
00:40:14,036 --> 00:40:16,330
‫"אתה יודע בכמה קטשופ אתה אמור להשתמש?"‬

496
00:40:17,623 --> 00:40:20,418
‫הבחור הזה לא רוצה להתערב.‬

497
00:40:22,545 --> 00:40:25,423
‫אבל הוא רואה את זה. אשתו אמרה, "עזוב".‬

498
00:40:25,506 --> 00:40:27,967
‫הוא אמר, "אני חייב להגיד לו משהו. אני לא…‬

499
00:40:31,846 --> 00:40:35,766
‫"לא נראה לי שהוא יודע שכולנו…‬
‫אף אחד לא משתמש בכמות כזאת של קטשופ."‬

500
00:40:40,855 --> 00:40:44,066
‫נסעתי לאסוף אוכל ממקדונלד'ס,‬
‫וחלון הרכב שלי לא נפתח.‬

501
00:40:44,150 --> 00:40:46,944
‫זה מסר מהיקום, "קח הפסקה".‬

502
00:40:50,072 --> 00:40:51,532
‫ונלחמתי על זה.‬

503
00:40:52,825 --> 00:40:54,869
‫זה מביך, כי הם יראו.‬

504
00:40:54,952 --> 00:40:58,664
‫נאלצתי להמשיך מעבר… נאלצתי לפתוח את הדלת,‬

505
00:40:58,747 --> 00:41:00,958
‫אז היא הייתה פוגעת במיקרופון.‬

506
00:41:01,041 --> 00:41:02,626
‫אז הייתי צריך לעבור אותו.‬

507
00:41:04,462 --> 00:41:06,464
‫האדם ברכב מאחוריי שאל, "אתה הולך?"‬

508
00:41:06,547 --> 00:41:08,799
‫אמרתי, "החלון שלי לא נפתח".‬

509
00:41:13,888 --> 00:41:17,558
‫והייתי צריך לפתוח את הדלת.‬
‫עכשיו הרמקול ליד מכל הדלק.‬

510
00:41:19,393 --> 00:41:21,312
‫אז אני צריך לצעוק את ההזמנה שלי.‬

511
00:41:21,395 --> 00:41:22,813
‫עכשיו הבחור ההוא שומע.‬

512
00:41:25,774 --> 00:41:29,236
‫ואז אני מסתכל על המסך של מקדונלד'ס,‬
‫הכול כתוב על הלוח,‬

513
00:41:29,320 --> 00:41:31,739
‫וכל השכונה יודעת מה אני מזמין.‬

514
00:41:37,453 --> 00:41:40,331
‫ואז נסעתי לחלון הגשת האוכל,‬

515
00:41:40,414 --> 00:41:43,542
‫והייתי צריך לעבור אותו,‬
‫כי אני צריך לפתוח את הדלת.‬

516
00:41:44,043 --> 00:41:48,756
‫אז אני עובר אותו,‬
‫והם שואלים אותי, "לאן אתה נוסע?"‬

517
00:41:50,925 --> 00:41:53,344
‫אמרתי, "לשום מקום". ואני עובר את החלון,‬

518
00:41:53,427 --> 00:41:57,473
‫והם רואים את כל הגוף שלי יושב בכיסא.‬

519
00:41:58,098 --> 00:41:59,391
‫זה משוגע.‬

520
00:41:59,475 --> 00:42:03,479
‫אם מעולם לא עשיתם את זה,‬
‫זה היה הרגע הכי פגיע בחיי. פשוט…‬

521
00:42:05,439 --> 00:42:07,983
‫הם פשוט יושבים שם, ואתה אומר, "היי".‬

522
00:42:10,945 --> 00:42:13,322
‫הם רואים את כפות הרגליים שלך.‬

523
00:42:15,658 --> 00:42:18,744
‫הם זורקים את זה עליי כמו דוב,‬
‫פשוט זורקים את זה.‬

524
00:42:28,796 --> 00:42:31,006
‫המשפחה שלנו אוכלת הרבה מזון מהיר.‬

525
00:42:31,090 --> 00:42:34,927
‫בקבוצת המסרונים המשפחתית שלנו‬
‫אבא שלי כתב,‬

526
00:42:35,010 --> 00:42:37,805
‫"מצאתי דרך להשיג ביג מק בזול.‬

527
00:42:41,350 --> 00:42:45,938
‫"אפשר להזמין צ'יזבורגר כפול‬
‫ולבקש רוטב ביג מק.‬

528
00:42:46,021 --> 00:42:47,481
‫"זה זול יותר,‬

529
00:42:48,065 --> 00:42:51,110
‫"וללא הלחמנייה השלישית,‬
‫אז זה מתאים לדיאטת אטקינס."‬

530
00:42:57,700 --> 00:43:00,411
‫כך זה נעשה.‬
‫הלחמנייה השלישית גורמת לך לחשוב,‬

531
00:43:00,494 --> 00:43:02,871
‫"אני לא יודע אם אני צריך אותה."‬

532
00:43:10,296 --> 00:43:13,299
‫ההורים שלי מזדקנים. הם לא ממש זקנים,‬

533
00:43:13,382 --> 00:43:16,635
‫אבל הם בגיל שבו אם הם ימעדו,‬

534
00:43:16,719 --> 00:43:18,554
‫הם ייפלו על הרצפה.‬

535
00:43:20,931 --> 00:43:23,267
‫פשוט יש גיל שבו זה קורה.‬

536
00:43:23,350 --> 00:43:28,147
‫אם אני מועד,‬
‫הגוף שלי לא נגע בקרקע כבר 40 שנה.‬

537
00:43:29,857 --> 00:43:32,109
‫אבל בשבילם, זה פשוט, אני לא יודע.‬

538
00:43:32,192 --> 00:43:34,987
‫כאילו פלג הגוף העליון אומר,‬
‫"אנחנו הולכים".‬

539
00:43:35,070 --> 00:43:36,155
‫ו...‬

540
00:43:37,906 --> 00:43:40,284
‫פלג הגוף התחתון אומר, "מה?" וזה פשוט…‬

541
00:43:43,037 --> 00:43:44,955
‫ואין קטע של...‬

542
00:43:45,039 --> 00:43:47,541
‫הם בכלל לא יודעים מה קורה.‬

543
00:43:48,917 --> 00:43:50,878
‫הם רק מסתכלים עליך ואתה שואל,‬

544
00:43:50,961 --> 00:43:53,130
‫"אתם לא מרגישים שום דבר מזה?"‬

545
00:43:54,465 --> 00:43:58,552
‫והם נופלים על הקרקע כל כך חזק.‬
‫כאילו הם נזרקו מגג.‬

546
00:44:00,387 --> 00:44:02,431
‫כולם שומעים את זה, "מה קורה פה?"‬

547
00:44:02,514 --> 00:44:04,433
‫אני אומר, "ההורים שלי נפלו!‬

548
00:44:06,477 --> 00:44:07,853
‫"אני צריך להרים אותם.‬

549
00:44:09,146 --> 00:44:12,441
‫"לאימא שלי יש חבורה‬
‫שלא תיעלם במשך שנתיים."‬

550
00:44:18,489 --> 00:44:20,366
‫אני פשוט הולך לפניהם עכשיו.‬

551
00:44:20,449 --> 00:44:21,742
‫אני כמו שרפה.‬

552
00:44:23,243 --> 00:44:26,538
‫אני מודיע להם על מצב פני השטח שלפנינו.‬

553
00:44:28,332 --> 00:44:30,292
‫"יש שטיח קטן עוד מעט.‬

554
00:44:36,840 --> 00:44:40,636
‫"יש שטיח קטן. כשנצא החוצה,‬
‫יהיה קצת יותר מואר מאשר בפנים.‬

555
00:44:40,719 --> 00:44:44,390
‫"כן, ומדרכת אבנים. אתם לא תשרדו אותה, אז…‬

556
00:44:46,767 --> 00:44:48,435
‫"תשכבו על השטיח.‬

557
00:44:48,519 --> 00:44:50,771
‫"אני אעשה רוורס עם הרכב לתוך הבניין."‬

558
00:44:57,653 --> 00:45:01,573
‫לאחרונה ביקשנו מאימא שלי‬
‫לאסוף את הבת שלנו מבית של חברה,‬

559
00:45:01,657 --> 00:45:03,367
‫ושלחתי לה את הכתובת,‬

560
00:45:03,450 --> 00:45:05,536
‫והיא נסעה לבית הלא נכון.‬

561
00:45:06,995 --> 00:45:10,207
‫היא דפקה על הדלת. סבתא אחרת פתחה.‬

562
00:45:10,290 --> 00:45:11,959
‫זה לא טוב.‬

563
00:45:13,335 --> 00:45:16,588
‫זה כמו שני כלבים שרואים זה את זה דרך גדר.‬

564
00:45:23,637 --> 00:45:26,432
‫יהיה קשה להחזיר את שניהם פנימה.‬

565
00:45:33,230 --> 00:45:36,150
‫אז אימא שלי אומרת, "הנכדה שלי שם?"‬

566
00:45:36,650 --> 00:45:39,570
‫והגברת השנייה אומרת,‬
‫"יש לי שלושה נכדים".‬

567
00:45:43,115 --> 00:45:44,283
‫אין פתרון.‬

568
00:45:47,286 --> 00:45:48,620
‫רק שתי סבתות.‬

569
00:45:48,704 --> 00:45:51,457
‫"יש לך דברים? גם לי יש דברים."‬

570
00:45:56,253 --> 00:45:59,047
‫הן דיברו במשך 30 דקות. זו הדלת הלא נכונה.‬

571
00:46:02,301 --> 00:46:04,970
‫הייתי צריך לאסוף את הבת שלי,‬
‫ואז למצוא את אימא שלי.‬

572
00:46:12,352 --> 00:46:16,732
‫והנשים הן אלה ששומרות על צלילות‬
‫הכי הרבה זמן בזוגיות.‬

573
00:46:16,815 --> 00:46:20,444
‫אם תראו זוג קשישים נשואים, בני 80…‬

574
00:46:20,527 --> 00:46:23,280
‫הם בני 80, האישה פשוט… היא בעניינים,‬

575
00:46:23,363 --> 00:46:26,992
‫ובעלה שואל, "איפה אנחנו כרגע?" הוא…‬

576
00:46:29,203 --> 00:46:33,040
‫המוח שלנו נופל מצוק. כאילו, הם…‬

577
00:46:33,123 --> 00:46:35,042
‫הוא מחוץ לבית רק כי היא אומרת,‬

578
00:46:35,125 --> 00:46:37,544
‫"צא מהבית ותן לאנשים לראות אותך קצת."‬

579
00:46:40,881 --> 00:46:44,176
‫זה כמו שומר בגן חיות‬
‫שמוציא גורילה זקנה לטיול.‬

580
00:46:46,845 --> 00:46:48,514
‫"תן לילדים לגעת בך."‬

581
00:46:52,559 --> 00:46:55,687
‫כולם מנסים להאכיל אותו.‬
‫"אל תאכילו אותו בזה".‬

582
00:46:58,398 --> 00:47:00,526
‫"נראה שהוא רוצה". "הוא בהחלט רוצה,‬

583
00:47:00,609 --> 00:47:02,569
‫"אבל טיפש מכדי לדעת שאסור לו."‬

584
00:47:12,955 --> 00:47:16,041
‫אבא שלי מתאשפז בבית החולים‬
‫לעיתים קרובות. הוא…‬

585
00:47:16,542 --> 00:47:19,086
‫הוא עובר ניתוחים‬
‫שמונה פעמים בשנה, כנראה.‬

586
00:47:19,169 --> 00:47:20,879
‫הוא מת על זה.‬

587
00:47:23,674 --> 00:47:26,635
‫הרופא אומר,‬
‫"אתה יכול פשוט לעשות מתיחות".‬

588
00:47:29,471 --> 00:47:31,932
‫והוא אומר, "בוא פשוט נעשה את הניתוח".‬

589
00:47:41,024 --> 00:47:44,695
‫הוא עבר ניתוח כי הוא היה מכור לתרסיס אף.‬

590
00:47:45,737 --> 00:47:46,864
‫כן.‬

591
00:47:46,947 --> 00:47:50,367
‫גם אני התמכרתי לתרסיס אף.‬

592
00:47:50,450 --> 00:47:53,078
‫בכנות, אם אתם לא יודעים מה זה,‬

593
00:47:53,161 --> 00:47:55,038
‫לא כדאי לכם להיכנס לזה.‬

594
00:47:56,874 --> 00:47:59,376
‫זה אחד הדברים הכי טובים שחוויתי.‬

595
00:48:01,128 --> 00:48:05,549
‫כשגם אני הייתי מכור, אשתי רתחה מזעם.‬
‫נאלצתי להסתיר את זה ממנה.‬

596
00:48:06,300 --> 00:48:08,385
‫היא שמעה את זה ממרחק שלושה רחובות.‬

597
00:48:08,468 --> 00:48:10,721
‫רק שאיפה אחת קטנה, "מה זה?"‬

598
00:48:11,763 --> 00:48:13,640
‫"אני לא מוכן לחיות ככה.‬

599
00:48:15,767 --> 00:48:18,812
‫"לא עבדתי קשה כל כך‬
‫כדי להימנע מתרסיס אף בביתי שלי."‬

600
00:48:23,817 --> 00:48:26,862
‫אז ההורים שלי הלכו לרופא,‬

601
00:48:26,945 --> 00:48:29,489
‫והרופא אמר, "אתה משתמש בתרסיס אף?"‬

602
00:48:29,573 --> 00:48:31,241
‫ואבא שלי אמר, "לא".‬

603
00:48:33,869 --> 00:48:36,163
‫הרופא אמר, "אני רואה שאתה משתמש בו.‬

604
00:48:36,246 --> 00:48:38,248
‫"סתם אמרתי את זה. אז...‬

605
00:48:42,252 --> 00:48:45,589
‫"כמה זמן אתה משתמש בו?"‬
‫ואבא שלי אמר, "חמש שנים".‬

606
00:48:46,173 --> 00:48:47,299
‫זה שקר.‬

607
00:48:48,133 --> 00:48:50,427
‫ואימא שלי אומרת לו, "תגיד את האמת".‬

608
00:48:50,510 --> 00:48:53,388
‫היא אומרת, "הוא משתמש בו כבר 45 שנה".‬

609
00:48:55,349 --> 00:48:59,311
‫הוא השתמש בתרסיס האף‬
‫במשך 45 שנה. כדי לסבר את האוזן,‬

610
00:48:59,394 --> 00:49:03,774
‫אם אתם לא יודעים,‬
‫על הקופסה כתוב, "לא יותר משלושה ימים".‬

611
00:49:09,780 --> 00:49:11,615
‫הכל העולם אין תרופה‬

612
00:49:11,698 --> 00:49:14,409
‫שאמורים לקחת במשך 45 שנה.‬

613
00:49:23,460 --> 00:49:28,131
‫אני חושב הרבה על ההורים שלי‬
‫כי העולם נעשה מאוד עתידני.‬

614
00:49:28,632 --> 00:49:31,468
‫וכמוהם, אני מהמאה ה-20.‬

615
00:49:32,970 --> 00:49:36,348
‫צריך להיזהר מאנשי המאה ה-20. אנחנו זקנים.‬

616
00:49:43,438 --> 00:49:48,360
‫זה כל כך… דודה רבתא שלי, הלן,‬
‫נולדה בשנות ה-30.‬

617
00:49:48,443 --> 00:49:49,569
‫היא חירשת.‬

618
00:49:50,153 --> 00:49:54,282
‫בימים ההם, לא ידעו שהיא חירשת.‬
‫לרופאים לא היה מושג.‬

619
00:49:54,366 --> 00:49:56,118
‫הם היו מבולבלים.‬

620
00:49:56,201 --> 00:49:58,745
‫כך היו אז הרופאים הטובים.‬

621
00:50:01,873 --> 00:50:05,210
‫הם רק ישבו, הסתכלו עליה ועישנו לה בפרצוף.‬

622
00:50:10,048 --> 00:50:12,926
‫אלה היו רופאים אמיתיים.‬
‫הם אמרו, "אני לא יודע.‬

623
00:50:13,427 --> 00:50:15,429
‫"היא ילדה חצופה. זה בטוח."‬

624
00:50:25,897 --> 00:50:28,525
‫אני חושב שמה שראיתי בילדותי…‬

625
00:50:28,608 --> 00:50:31,319
‫היינו הולכים לצפות… אבא שלי קוסם.‬

626
00:50:31,987 --> 00:50:35,907
‫אז היינו הולכים לראות את אבא שלי‬
‫עושה קסמים ביריד מחוז וילסון.‬

627
00:50:35,991 --> 00:50:39,036
‫ירידים מחוזיים הם נהדרים.‬
‫אם מעולם… הם עדיין קיימים.‬

628
00:50:39,119 --> 00:50:42,581
‫אני לא חושב שהממשלה יודעת על קיומם, אבל…‬

629
00:50:44,916 --> 00:50:48,628
‫אנחנו רוכבים על מתקנים‬
‫שהיו על הכביש המהיר לפני שעה.‬

630
00:50:55,927 --> 00:50:57,429
‫אז היינו צופים באבא שלי.‬

631
00:50:57,512 --> 00:50:59,139
‫אבא שלי עשה קסמים.‬

632
00:50:59,222 --> 00:51:00,682
‫ממש לידו‬

633
00:51:00,766 --> 00:51:03,894
‫היה חמור שקופץ ממקפצה גבוהה‬

634
00:51:03,977 --> 00:51:05,062
‫לתוך בריכה.‬

635
00:51:06,688 --> 00:51:09,316
‫אז היה די קשה לשמור על תשומת הלב של כולם.‬

636
00:51:11,318 --> 00:51:13,779
‫כשאבא שלי שאל, "זה הקלף שלך?"‬

637
00:51:14,988 --> 00:51:19,117
‫כולם אמרו, "החמור הזה‬
‫עומד לקפוץ מהמקפצה הגבוהה הזאת".‬

638
00:51:23,330 --> 00:51:26,666
‫זה משהו שאתה חושב‬
‫שאתה לא רוצה לראות, עד שזה קורה.‬

639
00:51:30,754 --> 00:51:33,090
‫והמילה "קופץ" היא מילה קצת מוגזמת.‬

640
00:51:35,884 --> 00:51:38,345
‫החמורים האלה נופלים מהמקפצה הגבוהה הזאת.‬

641
00:51:42,974 --> 00:51:45,727
‫אבל אי אפשר לכתוב את זה על השלט, נכון?‬

642
00:51:47,270 --> 00:51:49,981
‫הייתם צופים בחמור נופל ממקפצה גבוהה?‬

643
00:51:51,566 --> 00:51:53,193
‫לא. בסדר.‬

644
00:51:53,944 --> 00:51:56,530
‫ואם הוא קופץ? לפחות הוא בקטע.‬

645
00:52:02,869 --> 00:52:05,997
‫אז החמור היה עולה על הרמפה הזאת,‬

646
00:52:06,081 --> 00:52:07,999
‫בגובה 12 מטר,‬

647
00:52:08,083 --> 00:52:11,628
‫והוא פשוט היה עומד שם‬
‫כי הוא לא רצה לקפוץ.‬

648
00:52:11,711 --> 00:52:13,797
‫הוא לא באמת בקטע, אז…‬

649
00:52:15,340 --> 00:52:18,051
‫אבל הוא נתקע‬
‫כי חמורים לא יכולים ללכת אחורה.‬

650
00:52:19,052 --> 00:52:21,721
‫אני לא בטוח שזה נכון, אבל אני…‬

651
00:52:24,057 --> 00:52:25,976
‫מעולם לא ראיתי חמור הולך אחורה.‬

652
00:52:26,059 --> 00:52:29,312
‫מעולם לא ממש הסתכלתי,‬
‫אבל אני באמת חושב‬

653
00:52:29,396 --> 00:52:32,524
‫שבמהלך 45 שנותיי‬
‫הייתי רואה כמה חמורים הולכים אחורה.‬

654
00:52:35,861 --> 00:52:39,990
‫אז החמור עומד שם, והכלב...‬
‫הוא שולח את הכלב על הרמפה,‬

655
00:52:40,073 --> 00:52:43,326
‫הכלב נובח על החמור‬
‫והחמור קופץ לבריכה.‬

656
00:52:43,910 --> 00:52:47,122
‫וכמי שראה את זה, כשהחמור פוגע במים,‬

657
00:52:47,205 --> 00:52:49,875
‫אתה אומר, "כדאי שנלך מכאן".‬

658
00:52:57,215 --> 00:52:59,885
‫זה פחות כיף משחושבים.‬

659
00:53:05,390 --> 00:53:08,685
‫זה יישמע מטופש, אבל אתה ממש מופתע‬

660
00:53:08,768 --> 00:53:11,897
‫מכך שאתה רואה את מה שהיה כתוב בשלט.‬

661
00:53:18,945 --> 00:53:20,572
‫ארגון "פטה" עלה על זה.‬

662
00:53:23,200 --> 00:53:25,744
‫הוא ביטל את המנהג הזה.‬
‫אני חושב שכולם אמרו,‬

663
00:53:25,827 --> 00:53:27,537
‫"צודקים, אנחנו מבינים את זה".‬

664
00:53:35,754 --> 00:53:37,964
‫עוד מנהג ש"פטה" נאלץ לבטל,‬

665
00:53:38,048 --> 00:53:40,634
‫גם הוא היה בשנות ה-80.‬

666
00:53:40,717 --> 00:53:41,885
‫הייתי חי.‬

667
00:53:43,595 --> 00:53:47,182
‫יכולת להיאבק באורנגאוטן ביריד.‬

668
00:53:48,725 --> 00:53:53,063
‫היה שם אורנגאוטן שישב בזירת אגרוף,‬

669
00:53:53,813 --> 00:53:55,649
‫וגברים שילמו כדי להיאבק בו.‬

670
00:53:57,234 --> 00:53:58,276
‫ואמרתי "גברים",‬

671
00:53:58,360 --> 00:54:02,197
‫כי אני לא מדמיין אף אישה‬
‫שנאבקה באורנגאוטן הזה.‬

672
00:54:03,949 --> 00:54:07,577
‫אני חושב שאפשר לשים אורנגאוטן‬
‫בחדר עם אלף נשים,‬

673
00:54:07,661 --> 00:54:10,205
‫וכשהן יצאו ונשאל, "מישהי נאבקה בו?"‬

674
00:54:10,288 --> 00:54:13,041
‫הן יגידו, "לא עלה בראשנו להיאבק בו".‬

675
00:54:23,593 --> 00:54:25,804
‫אם תשימו שלושה גברים בחדר הזה,‬

676
00:54:27,639 --> 00:54:30,141
‫שניים מהגברים האלה ייאבקו באורנגאוטן.‬

677
00:54:32,060 --> 00:54:36,273
‫השלישי היה מתחיל הכול.‬
‫"אתם צריכים להילחם באורנגאוטן הזה".‬

678
00:54:43,530 --> 00:54:44,948
‫אז גברים נכנסו לשם‬

679
00:54:45,615 --> 00:54:48,576
‫והחליטו להיאבק באורנגאוטן הזה,‬

680
00:54:48,660 --> 00:54:51,329
‫והאורנגאוטן פשוט כיסח את כולם.‬

681
00:54:52,455 --> 00:54:56,251
‫כי לא היה לנו אינטרנט שאפשר לבדוק בו,‬
‫"כמה חזק אורנגאוטן?"‬

682
00:55:01,339 --> 00:55:03,341
‫הכול עבר מפה לאוזן בימים ההם.‬

683
00:55:04,384 --> 00:55:07,387
‫היית צריך לפגוש בחור שנלחם באורנגאוטן.‬

684
00:55:09,347 --> 00:55:11,141
‫"אבל הזרועות שלו רזות".‬

685
00:55:11,224 --> 00:55:14,311
‫הוא אמר, "אני יודע.‬
‫זה מה שגרם גם לי להיכנס לשם".‬

686
00:55:26,239 --> 00:55:28,533
‫אז "פטה" עצר גם את זה.‬

687
00:55:28,616 --> 00:55:29,659
‫כן.‬

688
00:55:29,743 --> 00:55:34,789
‫תגידו מה שתגידו על "פטה",‬
‫הם נתנו עבודה במאה ה-20.‬

689
00:55:39,127 --> 00:55:43,923
‫אחד הדברים הראשונים‬
‫שהם נאלצו לעשות הוא, יצרני מכוניות,‬

690
00:55:44,007 --> 00:55:48,553
‫לפני שהומצאו בובות מבחן ריסוק,‬
‫הם השתמשו בחזירים בתאונות דרכים.‬

691
00:55:49,137 --> 00:55:51,723
‫אז הם הושיבו חזיר בישיבה זקופה.‬

692
00:55:54,017 --> 00:55:56,227
‫והחזיר הקטן הזה... חזירים הם חכמים.‬

693
00:55:56,978 --> 00:55:58,772
‫על החזיר הזה עבר יום טוב.‬

694
00:55:59,606 --> 00:56:01,608
‫הוא אמר, "תיתנו לי לנהוג במכונית?"‬

695
00:56:01,691 --> 00:56:03,902
‫יום די כיפי.‬

696
00:56:03,985 --> 00:56:05,403
‫הוא השעין את המרפק.‬

697
00:56:08,740 --> 00:56:11,576
‫"ברצינות? תיתנו לי לנהוג במכונית הזאת?"‬

698
00:56:18,166 --> 00:56:21,378
‫אני אפילו לא יודע מה זה אמור להראות.‬
‫לחזירים אין צוואר.‬

699
00:56:27,300 --> 00:56:30,470
‫זו הייתה הסביבה שלי כשהייתי ילד.‬

700
00:56:30,553 --> 00:56:34,432
‫אני מסתכל על הבת שלי,‬
‫ויש לי יותר במשותף עם צליין.‬

701
00:56:40,105 --> 00:56:42,065
‫וצליינים האמינו במכשפות.‬

702
00:56:45,610 --> 00:56:47,987
‫הערת צד קטנה, אני רוצה לומר‬

703
00:56:48,571 --> 00:56:53,201
‫שאני חושב שתקופת ציד המכשפות‬
‫הייתה התקופה הכי קשה לנשים.‬

704
00:56:54,244 --> 00:56:55,787
‫בלי להיות רציני מדי,‬

705
00:56:55,870 --> 00:56:58,289
‫אבל הרבה אנשים אומרים‬
‫שזה המאבק לזכות ההצבעה.‬

706
00:56:58,373 --> 00:57:01,209
‫אני לא מסכים.‬
‫לדעתי, קודם המכשפות ואז זכות הצבעה.‬

707
00:57:03,378 --> 00:57:07,215
‫קודם המכשפות, הפער די גדול,‬
‫ואז, אתם יודעים, זכות ההצבעה.‬

708
00:57:10,218 --> 00:57:13,179
‫אם חצית את הכביש במקום אסור,‬
‫אמרו, "הנה מכשפה".‬

709
00:57:13,263 --> 00:57:15,932
‫את חושבת לעצמך, "שוב התחלנו".‬

710
00:57:20,395 --> 00:57:24,149
‫לזכותן ייאמר שהן היו יכולות להתעופף משם,‬
‫אבל אף אחת לא עשתה זאת.‬

711
00:57:29,571 --> 00:57:31,781
‫טוב, סליחה. זה… תקשיבו,‬

712
00:57:32,532 --> 00:57:34,993
‫לא קל להכניס בדיחת מכשפות.‬

713
00:57:35,076 --> 00:57:36,661
‫יש הרבה חלקים נעים.‬

714
00:57:38,163 --> 00:57:40,373
‫חייבים להזכיר את הצליינים איכשהו.‬

715
00:57:44,419 --> 00:57:47,422
‫היה לי שיעור הקלדה בכיתה ז'.‬

716
00:57:48,298 --> 00:57:49,257
‫ככה…‬

717
00:57:51,759 --> 00:57:54,345
‫וחשבתי שזה בזבוז זמן.‬

718
00:57:54,429 --> 00:57:55,555
‫אני...‬

719
00:57:55,638 --> 00:57:58,725
‫חשבתי לעצמי, "מי יקליד בבגרותו?‬

720
00:57:59,809 --> 00:58:01,603
‫"כתב מחובר הוא העתיד."‬

721
00:58:12,405 --> 00:58:13,865
‫לכן אני… העתיד…‬

722
00:58:13,948 --> 00:58:18,244
‫אני לא יודע מה… אני לא מבין בטכנולוגיה.‬
‫אני לא יודע מהי בינה מלאכותית.‬

723
00:58:18,328 --> 00:58:22,957
‫אני לא חושב שאפשר לדעת מה זה בינה מלאכותית‬
‫וגם לראות חמור קופץ ממקפצה גבוהה.‬

724
00:58:24,250 --> 00:58:28,046
‫אני חושב שזה סותר,‬
‫וראיתי את החמור, אז אני בחוץ.‬

725
00:58:32,550 --> 00:58:37,055
‫אם אני שולח אימייל וכתוב שהקובץ גדול מדי,‬
‫אני לא יודע מה לעשות.‬

726
00:58:38,223 --> 00:58:41,226
‫הניחוש הכי טוב שלי‬
‫הוא לנסות לשלוח אותו שוב.‬

727
00:58:41,309 --> 00:58:43,728
‫זה מה שאני מנסה…‬
‫אתם יודעים כמה זה מטומטם?‬

728
00:58:43,811 --> 00:58:47,440
‫המחשב אומר, "לא", ואני שואל, "אולי עכשיו?"‬

729
00:58:57,784 --> 00:59:00,078
‫המלונות נעשים עתידניים.‬

730
00:59:00,161 --> 00:59:04,749
‫הרבה מלונות שאני שוהה בהם, כשמתקלחים,‬

731
00:59:05,291 --> 00:59:07,252
‫יש רק חצי זגוגית.‬

732
00:59:07,961 --> 00:59:10,046
‫זה פתוח.‬

733
00:59:10,129 --> 00:59:11,631
‫אז המים ניתזים על הרצפה.‬

734
00:59:12,840 --> 00:59:14,384
‫כי זה העתיד.‬

735
00:59:16,469 --> 00:59:18,555
‫הם רוצים מים על הרצפה.‬

736
00:59:18,638 --> 00:59:20,640
‫ואני זקן וטיפש.‬

737
00:59:20,723 --> 00:59:24,060
‫אני בא... באמת ניסינו‬
‫לשמור את המים בתוך האמבטיה.‬

738
00:59:24,143 --> 00:59:26,229
‫זה היה דבר חשוב, אבל עכשיו,‬

739
00:59:27,772 --> 00:59:30,358
‫הם רוצים שהרצפה תהיה רטובה,‬
‫זה מה שהם רוצים.‬

740
00:59:31,776 --> 00:59:34,445
‫הם רוצים לוותר על הזגוגית,‬
‫אבל אני עדיין חי,‬

741
00:59:34,529 --> 00:59:36,948
‫אז הם אומרים, "טוב, שיהיה חצי זגוגית.‬

742
00:59:38,324 --> 00:59:40,743
‫"ברגע שהבחור הזה ימות, נוותר על הזגוגית,‬

743
00:59:41,244 --> 00:59:43,621
‫"הרצפה תהיה רטובה והמים יתנקזו מהמרפסת."‬

744
00:59:49,210 --> 00:59:52,672
‫כשהתחלתי לצאת לסיבובי הופעות,‬
‫ביקשתי לקבל שיחת השכמה.‬

745
00:59:52,755 --> 00:59:54,757
‫ככה התעוררתי בבוקר.‬

746
00:59:54,841 --> 00:59:57,302
‫הייתי צריך להתקשר למישהו שאני לא מכיר‬

747
00:59:58,803 --> 01:00:01,264
‫ולבקש, "תוכל להעיר אותי מחר?"‬

748
01:00:08,563 --> 01:00:11,357
‫זה היה האדם האחרון שהייתי מדבר איתו.‬

749
01:00:12,525 --> 01:00:15,737
‫הייתי מתקשר לאשתי,‬
‫ואז לאדם שמעולם לא ראיתי.‬

750
01:00:16,988 --> 01:00:19,532
‫"אתה מבטיח שתעיר אותי מחר?"‬

751
01:00:24,120 --> 01:00:25,997
‫היינו אומרים זה לזה לילה טוב.‬

752
01:00:33,838 --> 01:00:37,133
‫אף אחד לא ביצע שיחת השכמה‬
‫כבר 20 שנה, כנראה.‬

753
01:00:37,675 --> 01:00:39,260
‫אז בחור אחד שהיה איתנו,‬

754
01:00:39,344 --> 01:00:43,640
‫בן 24, הוא מעולם לא קיבל שיחת השכמה.‬

755
01:00:43,723 --> 01:00:48,144
‫התארחנו במלון,‬
‫והוא ראה את שיחת ההשכמה בטלפון‬

756
01:00:48,227 --> 01:00:50,271
‫ואמר, "אני אבקש שיחת השכמה".‬

757
01:00:50,355 --> 01:00:52,065
‫אמרתי לו, "אל תעשה את זה.‬

758
01:00:53,441 --> 01:00:56,235
‫"זה כמו מאפרה במטוס."‬

759
01:01:02,825 --> 01:01:04,410
‫הוא רצה בכל זאת.‬

760
01:01:04,494 --> 01:01:06,120
‫בסדר. אז הוא ביקש.‬

761
01:01:06,788 --> 01:01:10,208
‫למחרת בבוקר הטלפון שלו מצלצל,‬
‫והוא לא עונה לטלפון.‬

762
01:01:11,167 --> 01:01:14,045
‫הוא לא יודע שזה החלק העיקרי בעבודה שלך.‬

763
01:01:15,129 --> 01:01:18,758
‫אתה חייב לענות לטלפון‬
‫ולידע את הבחור שאתה ער.‬

764
01:01:20,385 --> 01:01:23,388
‫אז הבחור הזה, שהוא כנראה גם צעיר, חושב,‬

765
01:01:23,471 --> 01:01:25,848
‫"נראה שאצטרך לדפוק בדלת.‬

766
01:01:26,516 --> 01:01:29,060
‫"מעולם לא ראיתי את השירות הזה בשימוש,‬

767
01:01:29,143 --> 01:01:31,938
‫"אז זה בטח האדם החשוב ביותר בעולם."‬

768
01:01:35,149 --> 01:01:37,610
‫אז הוא עולה למעלה ודופק בדלת.‬

769
01:01:37,694 --> 01:01:39,696
‫החבר שלי עדיין לא פותח את הדלת.‬

770
01:01:39,779 --> 01:01:41,989
‫אז הבחור נכנס לחדר.‬

771
01:01:42,782 --> 01:01:45,076
‫אני נשבע שזה אמיתי, כי תקשיבו,‬

772
01:01:45,159 --> 01:01:47,912
‫אלה שני אנשים צעירים,‬
‫הם לא יודעים מה הם עושים.‬

773
01:01:54,627 --> 01:01:58,589
‫אז הוא נכנס לחדר וחושב,‬
‫"אני צריך לגעת בבחור הזה?‬

774
01:02:03,094 --> 01:02:05,138
‫"זו ההגדרה של שיחת השכמה?‬

775
01:02:06,639 --> 01:02:09,767
‫"אני צריך לגעת בבחור‬
‫שמעולם לא ראיתי, בחושך?"‬

776
01:02:13,855 --> 01:02:18,109
‫אז אני מתאר לעצמי‬
‫שהוא התחיל להשמיע קולות ולומר, "היי..."‬

777
01:02:23,406 --> 01:02:25,867
‫בתקווה שהוא לא יצטרך לגעת באיש הזה.‬

778
01:02:27,660 --> 01:02:30,663
‫אבל הוא היה חייב לגעת בו.‬
‫נשבע, זה מה שהוא אמר לי.‬

779
01:02:30,747 --> 01:02:33,416
‫הוא התעורר כשבחור אחר אומר לו, "היי, חבר.‬

780
01:02:36,419 --> 01:02:37,670
‫"הגיע הזמן להתעורר."‬

781
01:02:40,923 --> 01:02:43,050
‫תודה רבה.‬

782
01:03:28,471 --> 01:03:31,390
‫תרגום כתוביות: עטר אברמסון‬