1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:08,717 --> 00:00:12,679
‫- שמונה בנובמבר, 2023 -‬

4
00:00:28,778 --> 00:00:32,657
‫- שרה -‬

5
00:00:33,158 --> 00:00:37,161
‫היום יום חמישי, שישה באוגוסט, 2015.‬

6
00:00:37,162 --> 00:00:39,706
‫אני עומדת לראיין את שרה קורבט.‬

7
00:00:41,124 --> 00:00:44,960
‫שרה, את יודעת למה את כאן היום?‬
‫-כן.‬

8
00:00:44,961 --> 00:00:47,546
‫תגידי לי למה את כאן היום.‬
‫-כי אבא שלי מת.‬

9
00:00:47,547 --> 00:00:48,464
‫אוקיי.‬

10
00:00:48,465 --> 00:00:51,675
‫- ג'ק -‬

11
00:00:51,676 --> 00:00:53,553
‫אתה יכול לשבת.‬

12
00:00:54,554 --> 00:00:59,142
‫וג'ק, שמי ברנדי, והתפקיד שלי‬
‫הוא לדבר איתך היום.‬

13
00:01:00,935 --> 00:01:03,020
‫אמרת שאבא שלך מת. איך קוראים לו?‬

14
00:01:03,021 --> 00:01:06,024
‫ג'ייסון פול קורבט. ק-ו-ר-ב-ט.‬

15
00:01:07,650 --> 00:01:09,068
‫ואיך קוראים לאימא שלך?‬

16
00:01:09,069 --> 00:01:10,695
‫מולי מרטנס.‬

17
00:01:12,697 --> 00:01:16,116
‫ואיך קוראים לסבא שלך?‬
‫-קוראים לו טום מרטנס.‬

18
00:01:16,117 --> 00:01:17,618
‫אוקיי. ואיך את קוראת לו?‬

19
00:01:17,619 --> 00:01:20,580
‫אני קוראת לו סבא טום.‬
‫-סבא טום. אוקיי.‬

20
00:01:33,051 --> 00:01:36,805
‫- שני באוגוסט, 2015 -‬

21
00:01:37,305 --> 00:01:41,184
‫- שמונה שנים קודם לכן -‬

22
00:01:41,976 --> 00:01:45,105
‫מוקד חירום מחוז דוידסון. מה הכתובת שלך?‬

23
00:01:46,022 --> 00:01:47,564
‫שמי טום מרטנס.‬

24
00:01:47,565 --> 00:01:49,776
‫אני בפנתר קריק קורט,‬

25
00:01:50,777 --> 00:01:53,695
‫ו... אנחנו זקוקים לעזרה.‬

26
00:01:53,696 --> 00:01:55,864
‫אוקיי, מה קורה שם?‬

27
00:01:55,865 --> 00:02:00,328
‫בעלה של בתי, החתן שלי,‬

28
00:02:01,996 --> 00:02:03,705
‫רב עם הבת שלי.‬

29
00:02:03,706 --> 00:02:07,626
‫התערבתי ו... נתתי לו מכה בראש.‬

30
00:02:07,627 --> 00:02:09,670
‫עם מה?‬
‫-עם מחבט בייסבול.‬

31
00:02:09,671 --> 00:02:12,215
‫עם מחבט בייסבול?‬
‫-כן, גברתי.‬

32
00:02:12,715 --> 00:02:13,757
‫הצילו!‬

33
00:02:13,758 --> 00:02:15,802
‫הוא בהכרה?‬
‫-לא.‬

34
00:02:16,553 --> 00:02:17,720
‫הוא נושם?‬

35
00:02:18,388 --> 00:02:19,305
‫אני לא יודע.‬

36
00:02:20,974 --> 00:02:24,226
‫אני ישנה במיטה והטלפון מצלצל.‬

37
00:02:24,227 --> 00:02:27,312
{\an8}‫כבלש, אתה יודע שכשהטלפון‬
‫מצלצל בשלוש לפנות בוקר,‬

38
00:02:27,313 --> 00:02:28,356
{\an8}‫זה לא משהו טוב.‬

39
00:02:29,816 --> 00:02:32,734
‫אז קמתי מהמיטה, ויצאתי החוצה,‬

40
00:02:32,735 --> 00:02:36,781
‫ואני בדרך למדולנדס בצפון קרוליינה.‬

41
00:02:40,118 --> 00:02:44,163
‫אני נכנסת לבית,‬
‫ואני מסתכלת לתוך חדר השינה של ההורים,‬

42
00:02:44,164 --> 00:02:46,124
‫וזה די מחריד.‬

43
00:02:49,627 --> 00:02:53,131
‫זו אחת מזירות הפשע הכי עקובות מדם‬
‫שראיתי מזה זמן מה.‬

44
00:02:55,175 --> 00:02:58,845
‫הדיירת סיפרה לי ששמה מולי קורבט,‬

45
00:03:01,055 --> 00:03:04,017
‫והקורבן הוא בעלה, ג'ייסון קורבט.‬

46
00:03:08,771 --> 00:03:11,024
‫מאוד קר בחדרים האלה.‬

47
00:03:16,696 --> 00:03:19,115
‫טוב. ספרי לי מה קרה הלילה.‬

48
00:03:20,408 --> 00:03:21,701
‫רבנו.‬

49
00:03:22,202 --> 00:03:24,037
‫מי רב?‬
‫-בעלי.‬

50
00:03:25,163 --> 00:03:26,873
‫לבת שלי היה סיוט.‬

51
00:03:27,832 --> 00:03:30,668
‫הוא התעורר בגללי או בגללה, אז הוא כעס.‬

52
00:03:31,836 --> 00:03:33,379
‫הוא חנק אותי.‬

53
00:03:33,880 --> 00:03:35,215
‫איך הוא חנק אותך?‬

54
00:03:36,549 --> 00:03:39,594
‫קודם הוא לחץ עם היד שלו ממש חזק כאן.‬

55
00:03:42,305 --> 00:03:45,516
‫הוא שחרר לרגע, וצרחתי ממש חזק.‬

56
00:03:47,810 --> 00:03:50,812
‫אני לא זוכרת מה קרה מכאן,‬
‫עד שאבא שלי נכנס.‬

57
00:03:50,813 --> 00:03:51,730
‫אוקיי.‬

58
00:03:51,731 --> 00:03:57,528
‫שמעתי ויכוחים וחבטות בקומה מעליי.‬

59
00:03:58,696 --> 00:04:00,406
‫וזה נשמע רע.‬

60
00:04:02,617 --> 00:04:05,328
‫תפסתי את המחבט ורצתי למעלה.‬

61
00:04:06,204 --> 00:04:08,122
‫אז, פתחתי את דלת חדר השינה,‬

62
00:04:08,831 --> 00:04:11,876
‫והוא מחזיק את מולי בגרון, ככה.‬

63
00:04:12,585 --> 00:04:13,920
‫והוא רואה שאני מגיע,‬

64
00:04:14,963 --> 00:04:19,092
‫והוא שם את היד סביב הגרון ככה.‬

65
00:04:20,385 --> 00:04:22,177
‫אמרתי, "תשחרר אותה."‬

66
00:04:22,178 --> 00:04:25,055
‫"אני אהרוג אותה."‬
‫-"תשחרר אותה."‬

67
00:04:25,056 --> 00:04:29,852
‫והוא התחיל לגרור אותה‬
‫לחדר השינה, לתוך חדר האמבטיה.‬

68
00:04:33,606 --> 00:04:34,565
‫והכיתי אותו.‬

69
00:04:35,525 --> 00:04:37,567
‫הכיתי אותו במחבט בייסבול.‬

70
00:04:37,568 --> 00:04:40,112
‫והוא מושיט יד ולוקח את המחבט.‬

71
00:04:40,113 --> 00:04:42,073
‫ג'ייסון לקח את מחבט הבייסבול.‬

72
00:04:42,740 --> 00:04:46,285
‫ו... הוא ניסה להכות את אבא שלי.‬

73
00:04:46,286 --> 00:04:49,080
‫אני חושבת שהוא החטיא, ו...‬

74
00:04:50,957 --> 00:04:51,791
‫אני...‬

75
00:04:54,711 --> 00:04:56,211
‫הכיתי אותו בראש.‬

76
00:04:56,212 --> 00:04:57,879
‫עם מה הכית אותו בראש?‬

77
00:04:57,880 --> 00:05:00,674
‫עם לבנה שהייתה על השידה שלי.‬

78
00:05:00,675 --> 00:05:01,591
‫אוקיי.‬

79
00:05:01,592 --> 00:05:04,761
‫אני לא בטוחה. הכיתי אותו בראש או בכתף.‬

80
00:05:04,762 --> 00:05:06,805
‫כמה פעמים הכית את ג'ייסון?‬

81
00:05:06,806 --> 00:05:08,016
‫אני לא יודעת.‬

82
00:05:08,599 --> 00:05:10,101
‫אוקיי, את לא זוכרת.‬

83
00:05:11,269 --> 00:05:12,437
‫אני לא יודעת.‬

84
00:05:14,355 --> 00:05:16,523
‫אני לא יודע כמה פעמים הכיתי אותו.‬

85
00:05:16,524 --> 00:05:18,900
‫אני לא יודע כמה פעמים הוא דחף אותי.‬

86
00:05:18,901 --> 00:05:20,486
‫אני לא יודע. אני...‬

87
00:05:21,821 --> 00:05:23,489
‫כי זה היה קרב.‬

88
00:05:25,867 --> 00:05:30,121
‫שני האנשים האלה מספרים לנו‬
‫שהם נלחמו על החיים שלהם.‬

89
00:05:30,913 --> 00:05:33,916
‫לבעלה יש פציעות איומות.‬

90
00:05:34,792 --> 00:05:37,378
‫ונראה שלהם אין.‬

91
00:05:40,048 --> 00:05:43,509
‫בצפון קרוליינה יש להם זכות להגן על עצמם.‬

92
00:05:44,969 --> 00:05:48,389
‫אבל האם הם הקורבנות, או שהוא הקורבן?‬

93
00:05:49,974 --> 00:05:54,145
‫- נישואים קטלניים נוסח אמריקה -‬

94
00:05:58,649 --> 00:06:01,986
‫את יודעת שבעלך‬
‫לא שרד את הפציעות שלו, נכון?‬

95
00:06:03,112 --> 00:06:05,113
‫לא... לא חשבתי שישרוד.‬

96
00:06:05,114 --> 00:06:07,658
‫לא, הוא לא שרד את הפציעות שלו.‬

97
00:06:10,870 --> 00:06:12,789
‫כמה זמן אתם ביחד?‬

98
00:06:15,500 --> 00:06:16,542
‫שבע שנים.‬

99
00:06:18,378 --> 00:06:21,130
‫הילדים שלי הם לא שלי מבחינה ביולוגית.‬

100
00:06:22,090 --> 00:06:25,385
‫הם הילדים של אשתו הראשונה, והיא נפטרה.‬

101
00:06:26,719 --> 00:06:30,514
‫את רוצה שניצור קשר עבורך‬
‫עם מישהו ממשפחתו של בעלך?‬

102
00:06:30,515 --> 00:06:31,474
‫אלוהים.‬

103
00:06:33,518 --> 00:06:35,770
‫ומה אם אני מפחדת מהמשפחה שלו?‬

104
00:06:38,022 --> 00:06:40,400
‫אני מפחדת שהם ינסו לקחת את הילדים.‬

105
00:06:41,692 --> 00:06:44,027
‫ואתם נשואים באופן חוקי?‬
‫-כן.‬

106
00:06:44,028 --> 00:06:46,238
‫אימצת את הילדים?‬
‫-לא.‬

107
00:06:46,239 --> 00:06:49,450
‫טוב, אז האפשרות הזאת קיימת.‬
‫-אה!‬

108
00:06:50,910 --> 00:06:51,994
‫אה!‬

109
00:06:57,041 --> 00:07:00,837
‫- אירלנד -‬

110
00:07:01,421 --> 00:07:05,424
‫- יום לאחר מותו של ג'ייסון -‬

111
00:07:05,425 --> 00:07:09,637
‫אחי קיבל שיחה ונאמר לו שג'ייסון מת.‬

112
00:07:10,179 --> 00:07:11,346
‫הוא ומולי רבו.‬

113
00:07:11,347 --> 00:07:12,639
‫- טרייסי‬
‫אחותו של ג'ייסון -‬

114
00:07:12,640 --> 00:07:16,310
‫היא דחפה אותו, הוא נפל, נחבט בראשו ומת.‬

115
00:07:16,894 --> 00:07:20,898
‫אז מייד התקשרתי למולי,‬

116
00:07:21,691 --> 00:07:23,901
‫ולא הייתה תשובה.‬

117
00:07:25,111 --> 00:07:28,448
‫אני לא תופסת. אני לא מעכלת.‬

118
00:07:28,948 --> 00:07:31,534
‫אתה יודע, פשוט לא האמנתי.‬

119
00:07:33,327 --> 00:07:36,164
‫ג'ייסון ואני היינו ממש קרובים.‬

120
00:07:38,916 --> 00:07:40,543
‫הייתה לנו משפחה ממש גדולה.‬

121
00:07:41,586 --> 00:07:44,588
‫גדלנו בג'יינסבורו בלימריק.‬

122
00:07:44,589 --> 00:07:48,384
‫וג'ייסון, ויין ואני‬
‫הם שלושת הצעירים במשפחה.‬

123
00:07:49,260 --> 00:07:52,430
‫ג'ייסון תמיד היה חבר טוב.‬

124
00:07:55,850 --> 00:07:57,350
‫כששמעתי את החדשות,‬

125
00:07:57,351 --> 00:08:00,855
‫המחשבה הראשונה שלי‬
‫הייתה דאגה לג'ק ושרה.‬

126
00:08:04,108 --> 00:08:07,986
‫וכך, בתוך כמה שעות, ארזתי ויצאתי לדרך,‬

127
00:08:07,987 --> 00:08:11,907
‫טסתי לאמריקה כדי לגלות מה קרה לג'ייסון‬

128
00:08:11,908 --> 00:08:14,160
‫וכדי לוודא שג'ק ושרה בטוחים.‬

129
00:08:16,871 --> 00:08:20,499
‫פשוט ידענו שעלינו להגיע‬
‫לצפון קרוליינה במהירות האפשרית.‬

130
00:08:20,500 --> 00:08:23,628
‫אני וטרייסי מונינו לאפוטרופסים‬
‫בצוואתו של ג'ייסון.‬

131
00:08:24,670 --> 00:08:27,255
‫הלכתי היישר למשרד עורך הדין של ג'ייסון.‬

132
00:08:27,256 --> 00:08:31,093
‫אספתי את הצוואה‬
‫וטסתי לאמריקה כמה שעות מאוחר יותר.‬

133
00:08:38,059 --> 00:08:40,936
‫התחלנו לתאם עם משרד התובע המחוזי‬

134
00:08:40,937 --> 00:08:44,023
‫לגבי המשך החקירה.‬

135
00:08:46,567 --> 00:08:47,817
‫מייד הבנתי‬

136
00:08:47,818 --> 00:08:51,988
‫שזה יהיה תיק שונה‬
‫מאלו שאנו פוגשים בדרך כלל.‬

137
00:08:51,989 --> 00:08:53,824
‫אני סוכן אף-בי-איי בדימוס.‬

138
00:08:54,825 --> 00:08:56,826
‫מה עשית באף-בי-איי?‬

139
00:08:56,827 --> 00:08:59,664
‫בחצי הראשון של הקריירה שלי עסקתי בפלילים.‬

140
00:09:00,790 --> 00:09:03,709
‫במחצית השנייה של הקריירה שלי‬
‫עסקתי במודיעין נגדי.‬

141
00:09:04,418 --> 00:09:07,045
‫טום מרטנס הוא סוכן אף-בי-איי בדימוס,‬

142
00:09:07,046 --> 00:09:13,302
‫והוא הוכשר והכשיר שוטרים אחרים‬
‫באמנות החקירה.‬

143
00:09:15,555 --> 00:09:19,766
‫אנו ניכשל במילוי תפקידנו‬
‫אם פשוט נקבל ללא עוררין‬

144
00:09:19,767 --> 00:09:24,104
‫וללא בדיקה את דבריו של אדם שהרג מישהו.‬

145
00:09:24,105 --> 00:09:28,483
‫אולי זה יעזור אם אספר לכם מה קרה.‬

146
00:09:28,484 --> 00:09:29,401
‫אוקיי.‬

147
00:09:29,402 --> 00:09:31,611
‫כי זה יעזור למצב הנפשי שלי.‬

148
00:09:31,612 --> 00:09:32,529
‫אוקיי.‬

149
00:09:32,530 --> 00:09:36,408
‫אני רואה את טום מנסה לשלוט בנרטיב‬

150
00:09:36,409 --> 00:09:39,036
‫ומציג דברים באופן שבו הוא רוצה להציג אותם.‬

151
00:09:40,121 --> 00:09:46,794
‫טום אף פעם לא מודה‬
‫שהוא ראה את מולי מכה את ג'ייסון.‬

152
00:09:47,461 --> 00:09:51,048
‫בכל שלב שהוא, האם מולי הצטרפה אליך?‬

153
00:09:51,924 --> 00:09:56,429
‫כשאיבדתי שליטה על המחבט‬
‫והיא הצליחה להשתחרר,‬

154
00:09:57,346 --> 00:09:59,764
‫היא הסיחה את דעתו, אבל אני לא יודע.‬

155
00:09:59,765 --> 00:10:02,184
‫הכול מעורבב לי. אני לא יודע.‬

156
00:10:02,685 --> 00:10:04,520
‫קשה לנו להאמין לזה.‬

157
00:10:07,189 --> 00:10:09,941
‫בליל התקרית, כשהייתי בבית,‬

158
00:10:09,942 --> 00:10:13,237
‫גיליתי שאימא של מולי הייתה במרתף.‬

159
00:10:13,738 --> 00:10:15,823
‫אז קיבלנו ממנה הצהרה.‬

160
00:10:16,657 --> 00:10:18,283
‫שרון מרטנס מספרת לנו‬

161
00:10:18,284 --> 00:10:21,036
‫שהם התעוררו באמצע הלילה בגלל רעש,‬

162
00:10:21,037 --> 00:10:23,122
‫והיא שומעת את הבת שלה צורחת.‬

163
00:10:24,123 --> 00:10:26,082
‫בעלה קם מהמיטה,‬

164
00:10:26,083 --> 00:10:28,793
‫עולה למעלה לטפל בסיבת הרעש,‬

165
00:10:28,794 --> 00:10:31,379
‫והיא מתהפכת וחוזרת לישון.‬

166
00:10:31,380 --> 00:10:33,882
‫- אני משערת שחזרתי לישון -‬

167
00:10:33,883 --> 00:10:37,385
‫אני... המומה.‬

168
00:10:37,386 --> 00:10:40,640
‫איזו סבתא עושה את זה?‬
‫איזו אימא עושה את זה?‬

169
00:10:41,557 --> 00:10:45,810
‫שרון מרטנס מספרת לנו‬
‫שהיא לא הגיבה בשום צורה‬

170
00:10:45,811 --> 00:10:49,314
‫לאירוע הנורא, האלים והנפיץ הזה‬

171
00:10:49,315 --> 00:10:53,109
‫שקרה במעלה המדרגות,‬
‫בבית מלא באנשים שהיא אהבה.‬

172
00:10:53,110 --> 00:10:55,029
‫זה פשוט לא מסתדר.‬

173
00:10:55,988 --> 00:10:59,116
‫אנחנו בודקים גם את השיחה למוקד החירום.‬

174
00:10:59,700 --> 00:11:00,659
‫שלוש, ארבע.‬

175
00:11:00,660 --> 00:11:03,536
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע. טוב.‬
‫-אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

176
00:11:03,537 --> 00:11:06,206
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע. אחת...‬

177
00:11:06,207 --> 00:11:10,168
‫צוות מד"א מקשיב להקלטה הזאת ואומר,‬

178
00:11:10,169 --> 00:11:12,379
‫"לא נראה לי שהאנשים האלה מבצעים החייאה."‬

179
00:11:12,380 --> 00:11:13,463
‫זה קשה מדי.‬

180
00:11:13,464 --> 00:11:17,551
‫אתה לא יכול לספור ככה בקול רם,‬
‫בדיוק כזה, בקצב כזה.‬

181
00:11:18,135 --> 00:11:21,721
‫אחת... אני אספור. אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

182
00:11:21,722 --> 00:11:24,265
‫צוות מד"א גם מספר‬

183
00:11:24,266 --> 00:11:27,394
‫שהגוף של ג'ייסון היה קריר למגע,‬

184
00:11:27,395 --> 00:11:30,480
‫ואחד מהם אפילו הסתכל על השני ואמר,‬

185
00:11:30,481 --> 00:11:32,525
‫"מתי הם אמרו שהוא נפל?"‬

186
00:11:33,109 --> 00:11:35,026
‫אלה לא ראיות מדעיות,‬

187
00:11:35,027 --> 00:11:39,656
‫ויש מספיק משתנים הקובעים‬
‫באיזו מהירות הגוף מתקרר,‬

188
00:11:39,657 --> 00:11:41,826
‫אבל זה היה מידע משמעותי עבורנו.‬

189
00:11:42,993 --> 00:11:46,287
‫ישנה אפשרות שבמשפחת מרטנס חשבו,‬

190
00:11:46,288 --> 00:11:49,541
‫"אנחנו חייבים לשבת‬
‫ולארגן את הסיפור שלנו,‬

191
00:11:49,542 --> 00:11:51,127
‫לפני שנתקשר למשטרה."‬

192
00:11:52,962 --> 00:11:57,674
‫- מדולנדס‬
‫צפון קרוליינה -‬

193
00:11:57,675 --> 00:12:01,386
‫גילינו שמספר שעות לאחר מותו של ג'ייסון,‬

194
00:12:01,387 --> 00:12:04,639
‫מולי ותומס מרטנס חזרו הביתה,‬

195
00:12:04,640 --> 00:12:06,474
‫ובשלב הזה,‬

196
00:12:06,475 --> 00:12:11,689
‫הילדים נמצאים בטיפולם ותחת שליטתם‬
‫של מולי מרטנס ומשפחתה.‬

197
00:12:12,440 --> 00:12:16,693
‫בתוך 48 שעות,‬
‫משפחת מרטנס הגישה בקשה לאפוטרופסות,‬

198
00:12:16,694 --> 00:12:20,239
‫אימוץ, ומשמורת על ג'ק ושרה.‬

199
00:12:21,240 --> 00:12:24,451
‫ביקשתי לדבר איתם, אתה יודע, בטלפון,‬

200
00:12:24,452 --> 00:12:27,912
‫כדי לבוא לביקור בפיקוח, כל דבר.‬

201
00:12:27,913 --> 00:12:32,168
‫רק רציתי לחבק אותם. הם איבדו את אביהם.‬

202
00:12:32,668 --> 00:12:35,921
‫ומולי לא הסכימה לזה.‬

203
00:12:37,256 --> 00:12:40,925
‫כל הדברים האלה קורים בבת אחת, מתנגשים,‬

204
00:12:40,926 --> 00:12:43,679
‫ואני רוצה לראות את אחי.‬

205
00:12:45,347 --> 00:12:48,641
‫דיברנו עם מנהל בית הלוויות,‬
‫רצינו לבוא לראות את ג'ייסון,‬

206
00:12:48,642 --> 00:12:52,395
‫והוא התנצל מאוד,‬
‫אבל הוא קיבל הוראות ברורות‬

207
00:12:52,396 --> 00:12:54,273
‫שאסור לנו לראות את ג'ייסון.‬

208
00:12:55,649 --> 00:12:58,778
‫אני מאמינה שמולי מנסה‬
‫לשרוף את גופתו של ג'ייסון‬

209
00:12:59,737 --> 00:13:00,905
‫לפני שאגיע לשם.‬

210
00:13:02,031 --> 00:13:05,075
‫חשבתי לעצמי, "מה עשית?"‬

211
00:13:08,746 --> 00:13:11,415
‫ואז אנו מקבלים‬
‫את תוצאות הנתיחה שלאחר המוות.‬

212
00:13:12,166 --> 00:13:15,294
‫וממצאי הנתיחה שלאחר המוות...‬

213
00:13:17,505 --> 00:13:18,547
‫הם נוראיים.‬

214
00:13:21,133 --> 00:13:26,346
‫לג'ייסון יש שפשופים במצח, מתחת לעינו,‬

215
00:13:26,347 --> 00:13:27,681
‫השכמות שלו,‬

216
00:13:28,849 --> 00:13:32,102
‫ואז אנחנו מגיעים לראש.‬

217
00:13:34,772 --> 00:13:38,734
‫ובמהלך... 30 שנותיי כתובע...‬

218
00:13:44,198 --> 00:13:46,534
‫מעולם לא ראיתי תמונות כאלה.‬

219
00:13:49,119 --> 00:13:50,079
‫הוא קיבל...‬

220
00:13:53,249 --> 00:13:55,835
‫כל כך הרבה מכות בראש,‬

221
00:13:56,710 --> 00:14:00,214
‫שהפתולוג לא היה יכול לספור אותן,‬

222
00:14:01,465 --> 00:14:03,509
‫כי הן חפפו,‬

223
00:14:04,093 --> 00:14:06,762
‫וחתיכה מהגולגולת של ג'ייסון‬

224
00:14:07,596 --> 00:14:09,348
‫נפלה על השולחן.‬

225
00:14:12,142 --> 00:14:16,146
‫נדרשת כמות עצומה של כוח‬

226
00:14:16,814 --> 00:14:18,774
‫כדי לגרום לפציעה כזאת.‬

227
00:14:23,904 --> 00:14:29,034
‫נדרשו לי ארבעה ימים של הליכים משפטיים‬
‫עד שראיתי את גופתו של ג'ייסון.‬

228
00:14:30,077 --> 00:14:33,204
‫זה נורא לראות‬

229
00:14:33,205 --> 00:14:36,500
‫מה בן אדם אחד יכול לגרום לאחר.‬

230
00:14:38,878 --> 00:14:43,006
‫הילדים שלו שכבו בחדר השינה,‬
‫במרחק מטרים ספורים ממנו,‬

231
00:14:43,007 --> 00:14:46,635
‫ואני יודעת שמחשבותיו האחרונות היו עליהם.‬

232
00:14:49,305 --> 00:14:53,642
‫אני מחזיקה לו את היד ואני מבטיחה לו‬
‫שהילדים שלו יהיו בסדר,‬

233
00:14:54,685 --> 00:14:58,272
‫ואני מבטיחה שייעשה צדק על מה שקרה לו.‬

234
00:15:01,191 --> 00:15:05,738
{\an8}‫- ארבעה ימים לאחר מותו של ג'ייסון -‬

235
00:15:06,530 --> 00:15:10,199
‫ג'ק ושרה היו בבית, ישנים במיטתם,‬

236
00:15:10,200 --> 00:15:12,286
‫כשהאירוע הזה התרחש.‬

237
00:15:13,287 --> 00:15:15,204
‫אנחנו צריכים שהם יתוחקרו‬

238
00:15:15,205 --> 00:15:18,125
‫על ידי אנשים שעברו הכשרה‬
‫לחקירת ילדים קטנים.‬

239
00:15:18,626 --> 00:15:22,630
‫אז הם נלקחים‬
‫ל"מרכז דרגונפליי לרווחת הילד".‬

240
00:15:25,633 --> 00:15:29,218
‫בוא נתחיל בדבר הראשון שאמרת לי,‬
‫שאבא שלך מת.‬

241
00:15:29,219 --> 00:15:30,720
‫איך אבא שלך מת?‬

242
00:15:30,721 --> 00:15:33,348
‫לאחותי היה סיוט...‬

243
00:15:33,349 --> 00:15:34,390
‫- ג'ק‬
‫בן עשר -‬

244
00:15:34,391 --> 00:15:36,225
‫על חרקים שזוחלים.‬

245
00:15:36,226 --> 00:15:39,521
‫הייתה לה שמיכה עם פיות‬
‫וחרקים על המיטה שלה.‬

246
00:15:40,022 --> 00:15:41,314
‫אבא שלי התרגז מאוד,‬

247
00:15:41,315 --> 00:15:45,110
‫והוא צרח על אימא שלי, ואימא צרחה,‬

248
00:15:46,028 --> 00:15:48,655
‫וסבא שלי בא והתחיל להכות אותו במחבט.‬

249
00:15:48,656 --> 00:15:53,326
‫ואז אבא שלי תפס את המחבט,‬
‫והכה את סבא שלי עם המחבט.‬

250
00:15:53,327 --> 00:15:57,080
‫אז אימא שלי... לקחה... כאילו...‬

251
00:15:57,081 --> 00:16:00,542
‫עמדנו לצבוע לבנה שהייתה שם,‬
‫כזאת לבנת בטון.‬

252
00:16:01,043 --> 00:16:04,046
‫והיא פגעה ברקה שלו ממש כאן,‬

253
00:16:04,588 --> 00:16:05,421
‫והוא מת.‬

254
00:16:05,422 --> 00:16:06,339
‫אוקיי.‬

255
00:16:06,340 --> 00:16:09,467
‫לאחותך היה סיוט. איך ידעת את זה?‬

256
00:16:09,468 --> 00:16:11,094
‫ההורי... אימא שלי אמרה לי.‬

257
00:16:11,095 --> 00:16:12,012
‫אוקיי.‬

258
00:16:12,763 --> 00:16:15,682
‫אימא ואבא שלך רבו לפני זה?‬

259
00:16:15,683 --> 00:16:19,352
‫הוא מתרגז מאוד על אימא שלי‬
‫על שהיא משאירה אור דולק.‬

260
00:16:19,353 --> 00:16:20,269
‫- שרה‬
‫בת שמונה -‬

261
00:16:20,270 --> 00:16:24,065
‫מה הוא היה עושה?‬
‫-הוא היה צורח עליה.‬

262
00:16:24,066 --> 00:16:26,235
‫אוקיי. ראית אותו פעם מכה אותה?‬

263
00:16:28,445 --> 00:16:29,279
‫פעם אחת.‬

264
00:16:30,489 --> 00:16:32,992
‫הוא התרגז מאוד מדברים קטנים.‬

265
00:16:35,786 --> 00:16:38,329
‫ועל מי הוא התרגז?‬
‫-על אימא שלי.‬

266
00:16:38,330 --> 00:16:40,748
‫ראית אותו מתרגז עליה?‬
‫-כן.‬

267
00:16:40,749 --> 00:16:43,335
‫וכשהוא התרגז, מה הוא עשה?‬

268
00:16:44,503 --> 00:16:48,297
‫הוא היה פוגע פיזית ומילולית באימא שלי.‬

269
00:16:48,298 --> 00:16:50,508
‫ראית אותו פוגע בה פיזית?‬

270
00:16:50,509 --> 00:16:52,761
‫פעם או פעמיים.‬
‫-מה ראית?‬

271
00:16:53,721 --> 00:16:57,266
‫אגרופים, מכות, דחיפות.‬

272
00:16:58,559 --> 00:17:02,145
‫הילדים נותנים הצהרה על ג'ייסון.‬

273
00:17:02,146 --> 00:17:04,148
‫עלינו לשים לב לזה היטב.‬

274
00:17:04,648 --> 00:17:08,776
‫אבל הם גם משתמשים בהרבה מילים‬
‫שילדים בני שמונה ועשר‬

275
00:17:08,777 --> 00:17:10,404
‫בדרך כלל לא משתמשים בהן.‬

276
00:17:10,988 --> 00:17:14,699
‫הוא היה פוגע פיזית ומילולית באימא שלי.‬

277
00:17:14,700 --> 00:17:16,326
‫זה יוצא דופן ובולט.‬

278
00:17:18,162 --> 00:17:20,581
‫ואיך אתה יודע שהיא מפחדת ממנו?‬

279
00:17:21,081 --> 00:17:22,206
‫היא סיפרה לנו.‬

280
00:17:22,207 --> 00:17:24,751
‫לא. אימא שלי סיפרה לי על זה.‬

281
00:17:24,752 --> 00:17:26,503
‫ומי סיפר לך על זה?‬

282
00:17:27,421 --> 00:17:28,588
‫אימא שלי.‬

283
00:17:28,589 --> 00:17:30,298
‫אימא שלי סיפרה לי.‬

284
00:17:30,299 --> 00:17:32,592
‫היא סיפרה לי.‬
‫-אימא שלך סיפרה לך.‬

285
00:17:32,593 --> 00:17:35,845
‫יש אפשרות שהילדים קיבלו הדרכה.‬

286
00:17:35,846 --> 00:17:39,599
‫יש הרבה, "זה מה שאימא שלי סיפרה לי‬
‫על אותו הלילה,‬

287
00:17:39,600 --> 00:17:42,811
‫ועל דברים שקרו בעבר."‬

288
00:17:43,270 --> 00:17:44,646
‫אימא שלי סיפרה לי,‬

289
00:17:45,147 --> 00:17:48,442
‫לא כשהייתי בת ארבע או חמש,‬
‫אבל היא סיפרה לי כשהייתי בת שש.‬

290
00:17:49,234 --> 00:17:51,528
‫"אבא שלך לא כזה אבא טוב."‬

291
00:17:52,362 --> 00:17:54,323
‫למה היא אומרת את זה לשרה?‬

292
00:17:55,532 --> 00:17:58,077
‫מה האמת ומה לא?‬

293
00:17:59,703 --> 00:18:02,289
‫חזרנו לראיונות של מולי וטום.‬

294
00:18:04,333 --> 00:18:07,960
‫אני יודע שהוא חזק ממני.‬
‫אני יודע שהוא לומד אמנויות לחימה.‬

295
00:18:07,961 --> 00:18:09,545
‫אני יודע שהוא מתאגרף.‬

296
00:18:09,546 --> 00:18:14,133
‫אני מנסה להישאר במרחק של מחבט מהבחור הזה.‬
‫-כן.‬

297
00:18:14,134 --> 00:18:16,220
‫אני מת מפחד.‬

298
00:18:17,096 --> 00:18:20,640
‫אנחנו מנסים לברר אילו הכשרות ג'ייסון עבר,‬

299
00:18:20,641 --> 00:18:23,351
‫בקראטה או באמנויות לחימה,‬

300
00:18:23,352 --> 00:18:25,354
‫הכשרה באגרוף שאולי הוא עבר.‬

301
00:18:28,148 --> 00:18:30,650
‫בתוך שבוע לאחר שג'ייסון נרצח,‬

302
00:18:30,651 --> 00:18:35,072
‫יצרו איתי קשר‬
‫ממשרד השריף של מחוז דוידסון‬

303
00:18:35,572 --> 00:18:39,076
‫ושאלו שאלות כמו‬
‫"ג'ייסון היה לוחם באמנויות לחימה?"‬

304
00:18:40,619 --> 00:18:42,162
‫"הוא היה מתאגרף מקצועי?"‬

305
00:18:43,163 --> 00:18:46,917
‫"האם המשפחה שלנו שירתה‬
‫בצבא האירי הרפובליקני?"‬

306
00:18:48,293 --> 00:18:49,920
‫אבל הדברים האלה מגוחכים.‬

307
00:18:51,338 --> 00:18:55,676
‫הם פשוט עשו כל שביכולתם‬
‫כדי להרוס את השם שלו.‬

308
00:18:57,136 --> 00:19:00,722
‫אני רוצה שהעולם ידע את האמת על ג'ייסון.‬

309
00:19:04,017 --> 00:19:06,603
‫הוא היה האדם הכי טוב לב שאי פעם פגשת.‬

310
00:19:07,104 --> 00:19:08,939
‫לעולם לא תראו אותו בלי חיוך.‬

311
00:19:09,648 --> 00:19:11,858
‫כולם אהבו אותו. כולם אהבו את ג'ייסון.‬

312
00:19:11,859 --> 00:19:13,485
‫הוא היה חבר של כולם.‬

313
00:19:17,489 --> 00:19:21,033
‫הוא היה מאוד כריזמטי,‬
‫והיה לו גם קול חזק.‬

314
00:19:21,034 --> 00:19:22,953
‫ידעת כשג'ייסון היה בסביבה.‬

315
00:19:23,745 --> 00:19:25,581
‫המשפחה הייתה הכול בשבילו.‬

316
00:19:26,081 --> 00:19:28,750
‫לא חשבתי שהוא רומנטיקן,‬

317
00:19:29,251 --> 00:19:31,503
‫עד שפגש את אשתו הראשונה, מגס.‬

318
00:19:33,255 --> 00:19:37,342
‫יצאנו עם חברים ערב אחד,‬
‫והכרתי בין מגס לג'ייסון.‬

319
00:19:37,843 --> 00:19:41,846
‫ומההתחלה, הם נועדו זה לזה.‬

320
00:19:41,847 --> 00:19:43,140
‫הם היו מאושרים.‬

321
00:19:43,640 --> 00:19:45,434
‫אני, מרגרט, לוקחת אותך, ג'ייסון,‬

322
00:19:45,976 --> 00:19:47,560
‫כבעלי,‬

323
00:19:47,561 --> 00:19:50,397
‫לטוב ולרע, באושר ובעוני,‬

324
00:19:51,315 --> 00:19:54,443
‫בחולי ובבריאות, כל ימי חיינו.‬

325
00:19:56,528 --> 00:19:57,695
‫הם בנו את ביתם.‬

326
00:19:57,696 --> 00:20:00,698
‫מגס פתחה גן ילדים,‬
‫וג'ייסון קיבל קידום בעבודה,‬

327
00:20:00,699 --> 00:20:03,368
‫אז החיים היו הכי טובים שאפשר. כמו באגדות.‬

328
00:20:04,077 --> 00:20:06,537
‫והילדים של ג'ייסון היו הכול בשבילו.‬

329
00:20:06,538 --> 00:20:09,373
‫כשהם נולדו, הוא היה מאושר מאי פעם.‬

330
00:20:09,374 --> 00:20:12,084
‫זהו זה. ילד טוב. אני אוהב את שרה.‬

331
00:20:12,085 --> 00:20:13,085
‫- קולו של ג'ייסון -‬

332
00:20:13,086 --> 00:20:14,670
‫אתה הילד הכי טוב.‬
‫-מי זה, ג'ק?‬

333
00:20:14,671 --> 00:20:17,132
‫ג'ק, אתה יודע מה שרה אמרה לי?‬

334
00:20:17,841 --> 00:20:22,220
‫היא אמרה שהיא תקנה לג'ק טרקטור ונגרר מתנה,‬

335
00:20:22,221 --> 00:20:25,224
‫כי אתה אחיה, כי היא אוהבת את ג'ק.‬

336
00:20:26,058 --> 00:20:28,852
‫קום מהכיסא שלי.‬

337
00:20:29,937 --> 00:20:32,773
‫זו הייתה תחילת חייו.‬

338
00:20:33,357 --> 00:20:34,566
‫מה אתה עושה?‬

339
00:20:35,108 --> 00:20:36,151
‫אתה רוקד?‬

340
00:20:39,821 --> 00:20:42,866
‫כל זה השתנה באופן קיצוני‬
‫כשקיבלתי שיחת טלפון‬

341
00:20:43,825 --> 00:20:47,996
‫ערב אחד, ובה נאמר לי‬
‫שלמגס היה התקף אסתמה.‬

342
00:20:50,832 --> 00:20:53,585
‫בעלי ואני הצלחנו להגיע לבית החולים.‬

343
00:20:54,711 --> 00:20:57,506
‫וג'ייסון היה עם מגס, ויכולנו לשמוע אותו...‬

344
00:21:01,301 --> 00:21:02,970
‫מתחנן בפניה שלא תלך‬

345
00:21:04,471 --> 00:21:05,514
‫ותעזוב אותו.‬

346
00:21:07,057 --> 00:21:07,891
‫ג'ייסון,‬

347
00:21:08,976 --> 00:21:11,603
‫באותו רגע, היה פשוט...‬

348
00:21:12,104 --> 00:21:13,562
‫שבור לרסיסים.‬

349
00:21:13,563 --> 00:21:16,649
‫- אני מתגעגע אלייך יותר ויותר‬
‫בכל יום שעובר, וגם ג'ק ושרה. -‬

350
00:21:16,650 --> 00:21:20,904
‫הוא היה כותב מכתבים למגס‬
‫ומשאיר אותם ליד הקבר.‬

351
00:21:21,405 --> 00:21:24,783
‫- תמיד תהיי אהבת חיי‬
‫והבחורה בחלומותיי. -‬

352
00:21:25,617 --> 00:21:27,410
‫כל המשפחה שלנו התגייסה,‬

353
00:21:27,411 --> 00:21:31,122
‫אבל הוא לא היה יכול ממש להתאבל.‬

354
00:21:31,123 --> 00:21:33,916
‫הוא היה הורה יחיד לשני תינוקות,‬

355
00:21:33,917 --> 00:21:36,086
‫והיה עליו ללכת לעבודה כל יום.‬

356
00:21:41,425 --> 00:21:43,427
‫אז הוא חיפש אומנת,‬

357
00:21:43,927 --> 00:21:48,473
‫ואז מולי מרטנס נכנסה לחיינו.‬

358
00:21:55,105 --> 00:21:59,817
‫הייתי בשנות העשרים המוקדמות שלי,‬
‫והייתי במערכת יחסים במשך כמה חודשים‬

359
00:21:59,818 --> 00:22:04,614
‫ונכנסתי להיריון במפתיע, ו...‬

360
00:22:06,700 --> 00:22:09,452
‫זמן קצר לאחר מכן, עברתי הפלה.‬

361
00:22:09,453 --> 00:22:12,872
‫ואני חושבת שכל אחת שעברה הפלה‬

362
00:22:12,873 --> 00:22:16,625
‫יכולה להבין שזה היה שובר לב.‬

363
00:22:16,626 --> 00:22:21,297
‫אני... הייתי במערכת יחסים עם מישהו,‬

364
00:22:21,298 --> 00:22:25,301
‫והבנתי שאני לא רוצה‬
‫לבלות את חיי עם אותו אדם,‬

365
00:22:25,302 --> 00:22:28,471
‫והרגשתי שיהיה קל יותר אם אעזוב‬

366
00:22:28,472 --> 00:22:30,222
‫ואיהנה מהעולם.‬

367
00:22:30,223 --> 00:22:33,309
‫ובשבילי, לעבוד עם ילדים‬
‫הייתה בחירה טבעית.‬

368
00:22:33,310 --> 00:22:36,687
‫אז הצטרפתי לסוכנות אומנות,‬

369
00:22:36,688 --> 00:22:40,274
‫וכשג'ייסון יצר איתי קשר,‬

370
00:22:40,275 --> 00:22:44,279
‫הוא ציין בפרופיל שלו שאשתו נפטרה.‬

371
00:22:45,030 --> 00:22:46,739
‫זה צבט לי בלב.‬

372
00:22:46,740 --> 00:22:50,409
‫יש כאן שני תינוקות ללא אימא,‬

373
00:22:50,410 --> 00:22:53,830
‫ואולי היה בי חלל שרציתי למלא.‬

374
00:22:55,082 --> 00:22:58,209
‫זה היה טבעי שהיא תפתח כישרון‬

375
00:22:58,210 --> 00:22:59,126
‫- טום -‬

376
00:22:59,127 --> 00:23:01,754
‫לטיפול בילדים קטנים,‬

377
00:23:01,755 --> 00:23:04,758
‫מכיוון ששני האחים הצעירים שלה‬

378
00:23:05,467 --> 00:23:09,804
‫נולדו כשהיא הייתה בגיל‬
‫שבו היא יכולה לעזור לאימא שלה.‬

379
00:23:09,805 --> 00:23:12,891
‫היא ידעה טוב מאוד איך להעסיק אותם.‬

380
00:23:14,017 --> 00:23:18,647
‫הגעתי לאירלנד ביום גשום ואופייני.‬

381
00:23:19,147 --> 00:23:23,110
‫ופגשתי את ג'ייסון, והוא הרגיע אותי.‬

382
00:23:24,403 --> 00:23:26,238
‫הוא היה מקסים, מצחיק.‬

383
00:23:26,947 --> 00:23:28,740
‫הוא גרם לי להרגיש מיוחדת מאוד.‬

384
00:23:30,450 --> 00:23:35,871
‫זמן מה לאחר הגעתה של מולי לכפר‬
‫התחלתי לקלוט דברים,‬

385
00:23:35,872 --> 00:23:39,834
‫רק סימנים קטנים בין ג'ייסון למולי.‬

386
00:23:39,835 --> 00:23:44,338
‫הלכנו על החוף, והם הלכו מאחורינו,‬
‫ואני חושב שטרייסי ציינה בפניי‬

387
00:23:44,339 --> 00:23:48,343
‫שהיא חושבת שיש בקשר הזה‬
‫יותר מאשר יחסי עובד-מעביד.‬

388
00:23:48,885 --> 00:23:54,682
‫הרגשתי שאני מביאה שמחה‬
‫לתוך החיים של ג'ק, שרה וג'ייסון.‬

389
00:23:54,683 --> 00:23:56,268
‫טוב, לכי תביאי את הסנדלים.‬

390
00:23:58,019 --> 00:23:59,812
‫את צריכה לשים אותם מעל הטייץ.‬

391
00:23:59,813 --> 00:24:00,729
‫שלום.‬

392
00:24:00,730 --> 00:24:03,399
‫כי זה היום החם ביותר באירלנד‬
‫ואת עדיין צריכה טייץ.‬

393
00:24:03,400 --> 00:24:06,069
‫שרה, בת כמה את?‬
‫-שנתיים.‬

394
00:24:06,570 --> 00:24:07,570
‫שנתיים וחצי.‬

395
00:24:07,571 --> 00:24:08,487
‫כן.‬

396
00:24:08,488 --> 00:24:09,614
‫בן כמה אתה?‬

397
00:24:10,115 --> 00:24:12,993
‫ארבע וחצי.‬
‫-אתה בטוח שאתה לא בן שנה וחצי?‬

398
00:24:13,493 --> 00:24:14,578
‫אתה בטוח?‬

399
00:24:15,203 --> 00:24:17,956
‫אבל לפעמים אתה עושה רעש שנשמע ככה...‬

400
00:24:19,207 --> 00:24:21,334
‫זה נשמע כמו ילד בן שנה וחצי.‬

401
00:24:22,335 --> 00:24:26,798
‫וכבר בימים הראשונים‬
‫שרה התחילה לקרוא לי "אימא".‬

402
00:24:27,299 --> 00:24:32,011
‫ממש הפכתי לאימא של הילדים האלה,‬

403
00:24:32,012 --> 00:24:34,973
‫לפני שהפכתי לאימא של הילדים האלה.‬

404
00:24:36,016 --> 00:24:37,684
‫זה היה נפלא.‬

405
00:24:39,311 --> 00:24:41,812
‫מולי גרמה לג'ייסון לחייך,‬

406
00:24:41,813 --> 00:24:43,982
‫והוא לא עשה את זה כבר הרבה זמן.‬

407
00:24:45,400 --> 00:24:50,279
‫אבל היה ברור, מאימיילים של ג'ייסון למולי‬

408
00:24:50,280 --> 00:24:55,035
‫שג'ייסון רצה להאט את הקצב‬
‫של מערכת היחסים שלהם.‬

409
00:24:56,745 --> 00:24:59,121
‫"הדאגה שלי היא לג'ק ולשרה."‬

410
00:24:59,122 --> 00:25:01,832
‫"הייתה להם מספיק‬
‫טרגדיה בחייהם הקצרים,‬

411
00:25:01,833 --> 00:25:04,418
‫"ולמרות שאני יודע שהם חזקים,‬

412
00:25:04,419 --> 00:25:07,630
‫"אני חושש לגרום להם לעבור משהו נוסף.‬

413
00:25:07,631 --> 00:25:09,507
‫"אני ממש מפחד, מולי.‬

414
00:25:09,508 --> 00:25:10,925
‫"אני לא רוצה לאבד אותך,‬

415
00:25:10,926 --> 00:25:13,969
‫"אבל יותר מכך,‬
‫אני לא רוצה להעמיד את ג'ק ושרה בסיכון‬

416
00:25:13,970 --> 00:25:16,598
‫"לאבד אימא נוספת, אם זה לא ילך בינינו."‬

417
00:25:18,141 --> 00:25:21,769
‫אבל מולי תמיד רצתה‬
‫שמערכת היחסים תקבל תוקף.‬

418
00:25:21,770 --> 00:25:24,439
‫והיא דוחפת ודוחפת.‬

419
00:25:25,273 --> 00:25:28,067
‫- אני לא מתכוונת לחכות ולחכות -‬

420
00:25:28,068 --> 00:25:31,738
‫- או להיות תלויה באוויר‬
‫עד שתגיע להחלטה. -‬

421
00:25:32,739 --> 00:25:37,409
‫בסופו של דבר, ג'ייסון התחיל‬
‫לדבר על ההזדמנות‬

422
00:25:37,410 --> 00:25:39,954
‫להתחלת חיים חדשים עבור ג'ק ושרה,‬

423
00:25:39,955 --> 00:25:45,502
‫כדי שתהיה להם סביבה משפחתית יציבה‬
‫שבה יש אימא ואבא.‬

424
00:25:47,462 --> 00:25:50,798
‫יצאתי לבילוי לילי עם החברים שלי.‬

425
00:25:50,799 --> 00:25:53,385
‫ג'ייסון נכנס ראשון, ומולי מאחוריו,‬

426
00:25:53,969 --> 00:25:56,178
‫מראה את הטבעת שעל האצבע שלה.‬

427
00:25:56,179 --> 00:25:59,723
‫ואמרתי, "אני מאושרת.‬
‫אני רוצה שתהיה מאושר."‬

428
00:25:59,724 --> 00:26:01,476
‫"מגס לא הייתה רוצה שתהיה אומלל."‬

429
00:26:03,061 --> 00:26:05,980
‫בסופו של דבר, החלטנו לעבור לארצות הברית.‬

430
00:26:05,981 --> 00:26:09,275
‫בעיקרון, בגלל סגנון החיים,‬

431
00:26:09,276 --> 00:26:13,655
‫ובמיוחד, סגנון החיים‬
‫בכל הנוגע לגידול ילדים.‬

432
00:26:15,282 --> 00:26:17,199
{\an8}‫- מדולנדס‬
‫צפון קרוליינה -‬

433
00:26:17,200 --> 00:26:19,953
{\an8}‫התרגשתי מההתחלה החדשה עבור המשפחה שלנו.‬

434
00:26:26,543 --> 00:26:29,920
{\an8}‫- שרה‬
‫בת 15 -‬

435
00:26:29,921 --> 00:26:33,258
‫בפעם הראשונה שראיתי את הבית,‬
‫חשבתי שהוא נראה כמו אחוזה.‬

436
00:26:36,303 --> 00:26:37,469
‫הוא היה ממש מגניב.‬

437
00:26:37,470 --> 00:26:40,765
‫הכול היה הרבה יותר גדול מאירלנד,‬
‫ואהבתי את זה.‬

438
00:26:42,058 --> 00:26:46,645
‫אני זוכרת שכשנכנסתי בפעם הראשונה,‬
‫נכנסתי לחדר שלי ורצתי במעגלים.‬

439
00:26:46,646 --> 00:26:51,484
‫ואהבתי את הגינה הגדולה, כי אבא שלי אמר לי‬
‫שנוכל להביא טרמפולינה וכלב.‬

440
00:26:53,069 --> 00:26:56,196
‫זו הייתה שמחה גדולה.‬
‫כולם התרגשו לקראת ההרפתקה החדשה.‬

441
00:26:56,197 --> 00:26:58,116
‫עברנו לאמריקה.‬

442
00:26:59,618 --> 00:27:02,328
{\an8}‫- ג'ק‬
‫בן 17 -‬

443
00:27:02,329 --> 00:27:07,709
‫הרגשתי שמייד התאקלמנו‬
‫לאחר המעבר למדולנדס בצפון קרוליינה.‬

444
00:27:08,209 --> 00:27:10,961
‫ישר נרשמנו לחוגים כמו שחייה,‬

445
00:27:10,962 --> 00:27:12,546
‫הצטרפנו לנבחרות.‬

446
00:27:12,547 --> 00:27:15,008
‫כולם שם היו כל כך נחמדים וידידותיים.‬

447
00:27:16,259 --> 00:27:18,303
‫היינו חלק מקהילה נהדרת.‬

448
00:27:20,680 --> 00:27:25,351
‫אחרי שמולי, ג'ייסון, ג'ק ושרה‬
‫עברו לצפון קרוליינה,‬

449
00:27:25,352 --> 00:27:28,103
‫הם תכננו להתחתן לאחר מספר שבועות,‬

450
00:27:28,104 --> 00:27:32,232
‫וזה היה מאורע משמח שציפינו לו.‬

451
00:27:32,233 --> 00:27:36,363
‫רק רצינו שג'ייסון יהיה מאושר,‬
‫ונסענו כדי לתמוך בו.‬

452
00:27:37,697 --> 00:27:39,449
‫כשהגענו, כולם התרגשו.‬

453
00:27:42,369 --> 00:27:44,621
‫ג'ייסון ומולי תכננו לנו המון פעילויות.‬

454
00:27:45,330 --> 00:27:46,581
‫נסענו לנסקאר,‬

455
00:27:48,041 --> 00:27:48,958
‫עשינו על האש,‬

456
00:27:49,876 --> 00:27:50,960
‫שיחקנו ועשינו חיים.‬

457
00:27:54,172 --> 00:27:56,382
‫נמצאת פה מולי מנוקסוויל, טנסי...‬

458
00:27:56,383 --> 00:27:57,591
‫- לילה לפני החתונה -‬

459
00:27:57,592 --> 00:28:01,179
‫וגם ג'ייסון שהגיע כל הדרך מלימריק, אירלנד!‬

460
00:28:01,971 --> 00:28:04,724
‫זו חובתי בתור השושבין להציג את כולם,‬

461
00:28:05,225 --> 00:28:06,476
‫ומייד התחבבנו זה על זה.‬

462
00:28:07,102 --> 00:28:08,520
‫"נלכד במלכודת‬

463
00:28:10,772 --> 00:28:12,147
‫"אני לא יכול להשתחרר"‬

464
00:28:12,148 --> 00:28:15,318
‫שרנו, שתינו ורקדנו.‬

465
00:28:17,362 --> 00:28:19,197
‫האווירה הייתה נהדרת.‬

466
00:28:20,365 --> 00:28:21,366
‫הוא נראה מאושר.‬

467
00:28:28,581 --> 00:28:30,499
‫למוחרת, בחתונה,‬

468
00:28:30,500 --> 00:28:35,004
‫התחלתי להבין שמשהו לא בסדר,‬

469
00:28:35,797 --> 00:28:40,343
‫כשדיברתי עם השושבינה, סוזי.‬

470
00:28:41,803 --> 00:28:43,304
‫הכנתי נאום.‬

471
00:28:43,805 --> 00:28:47,516
‫לפני שהייתי אמורה לנאום,‬
‫דיברתי עם טרייסי,‬

472
00:28:47,517 --> 00:28:50,395
‫כדי להגיד לה שזה כמו באגדות.‬

473
00:28:50,895 --> 00:28:54,398
‫היא התחילה להגיד‬
‫כמה מדהים הכול וכמה רומנטי.‬

474
00:28:54,399 --> 00:28:56,735
‫את יודעת, מולי הולכת‬

475
00:28:57,318 --> 00:29:00,362
‫להיות הסנדקית של הילדים של ג'ייסון‬

476
00:29:00,363 --> 00:29:03,407
‫מכיוון שהיא הייתה חברת ילדות של מגס.‬

477
00:29:03,408 --> 00:29:04,700
‫מה?‬

478
00:29:04,701 --> 00:29:08,705
‫ועכשיו, את יודעת,‬
‫היא תהיה האם החורגת שלהם.‬

479
00:29:09,205 --> 00:29:11,875
‫אני לא יודעת על מה את מדברת.‬

480
00:29:13,042 --> 00:29:14,377
‫היא הייתה האומנת.‬

481
00:29:14,878 --> 00:29:18,047
‫אני כזה, "מה? את צוחקת עליי."‬

482
00:29:19,174 --> 00:29:20,924
‫אנחנו פשוט לא מאמינים‬

483
00:29:20,925 --> 00:29:24,179
‫שזה מה שהאורחים האמריקאים בחתונה חושבים.‬

484
00:29:25,430 --> 00:29:28,600
‫למה שמישהו יפברק סיפור שכזה?‬

485
00:29:32,312 --> 00:29:35,898
‫- אוגוסט 2015 -‬

486
00:29:35,899 --> 00:29:38,066
‫במהלך החקירה,‬

487
00:29:38,067 --> 00:29:41,361
‫אנחנו מראיינים אנשים על מולי.‬

488
00:29:41,362 --> 00:29:44,073
‫החברים שלה, המשפחה שלה, השכנים שלה.‬

489
00:29:46,159 --> 00:29:50,079
‫ואנחנו מגלים דברים מאוד מוזרים.‬

490
00:29:51,039 --> 00:29:54,374
‫אחד השכנים אמר לנו‬
‫שהיא השתתפה במועדון קריאה,‬

491
00:29:54,375 --> 00:30:00,757
‫ואחת הנשים נכנסה‬
‫וממש התרגשה לגלות שהיא בהיריון.‬

492
00:30:02,383 --> 00:30:07,513
‫לכאורה, מולי התחילה לספר לכולם‬
‫את הסיפור המומצא הזה‬

493
00:30:07,514 --> 00:30:10,141
‫על איך שהיא ילדה את שרה.‬

494
00:30:11,518 --> 00:30:15,312
‫וחלק מהאנשים בחדר ידעו שזה לא נכון.‬

495
00:30:15,313 --> 00:30:18,817
‫ובכל זאת, הסיפור סופר לאנשים אחרים, מולם.‬

496
00:30:21,069 --> 00:30:24,196
‫והיא סיפרה לשותפה שלה בקולג'‬

497
00:30:24,197 --> 00:30:27,867
‫על אחות מתה, ושאחותה מתה מסרטן.‬

498
00:30:29,285 --> 00:30:31,204
‫גילינו שגם זה לא נכון.‬

499
00:30:31,830 --> 00:30:35,959
‫אז היא מפברקת סיפור על אחות שלא קיימת.‬

500
00:30:37,877 --> 00:30:39,169
‫למה זה חשוב‬

501
00:30:39,170 --> 00:30:42,589
‫שבכל כך הרבה הזדמנויות,‬
‫מולי סיפרה כל כך הרבה דברים‬

502
00:30:42,590 --> 00:30:44,926
‫שברור שהם לא נכונים?‬

503
00:30:45,718 --> 00:30:49,722
‫זה חשוב כי היו רק שלושה אנשים‬
‫בחדר ההוא באותו הלילה.‬

504
00:30:50,348 --> 00:30:52,057
‫ג'ייסון לא יכול לספר את הסיפור שלו.‬

505
00:30:52,058 --> 00:30:54,978
‫שני האנשים שנשארו הם טום ומולי.‬

506
00:30:55,812 --> 00:30:59,774
‫והגענו למסקנה שמולי לא אמינה.‬

507
00:31:03,903 --> 00:31:06,281
‫עוד דבר שיוצא לאור‬

508
00:31:07,365 --> 00:31:11,535
‫היא דרישתה העקבית של מולי‬

509
00:31:11,536 --> 00:31:14,539
‫לאמץ את ילדיו של ג'ייסון.‬

510
00:31:17,000 --> 00:31:18,959
‫חודשים ספורים לאחר החתונה,‬

511
00:31:18,960 --> 00:31:23,923
‫היא ביקרה אצל עורך דין לענייני גירושים‬
‫כדי לחקור את זכויותיה בקשר לילדים.‬

512
00:31:25,800 --> 00:31:28,552
‫רציתי לאמץ אותם כי הם היו הילדים שלי.‬

513
00:31:28,553 --> 00:31:33,308
‫כלומר, הייתי אימא שלהם.‬
‫הייתי אימא שלהם. הם היו הילדים שלי.‬

514
00:31:34,642 --> 00:31:38,937
‫ג'ייסון ואני דיברנו על כך שנעשה טקס אימוץ,‬

515
00:31:38,938 --> 00:31:41,231
‫שיהיה חלק מטקס החתונה.‬

516
00:31:41,232 --> 00:31:44,819
‫היו הרבה הבטחות שלא קוימו,‬
‫אבל זאת הייתה אחת גדולה.‬

517
00:31:45,320 --> 00:31:49,656
‫העליתי את זה כמה פעמים ושאלתי,‬
‫"מה קורה עם תהליך האימוץ?"‬

518
00:31:49,657 --> 00:31:51,241
‫"אני יכול לעזור?"‬

519
00:31:51,242 --> 00:31:56,873
‫והוא היה אומר שהוא עובד על זה,‬
‫ואז שום דבר לא היה קורה.‬

520
00:32:01,002 --> 00:32:05,505
‫במבט לאחור על ההתכתבות,‬
‫שאליה קיבלנו גישה לאחר מותו של ג'ייסון,‬

521
00:32:05,506 --> 00:32:10,136
‫הבנו שג'ייסון ניסה לקיים את הבטחתו‬
‫לאפשר למולי לאמץ את הילדים.‬

522
00:32:12,388 --> 00:32:15,307
‫ראינו אימייל מג'ייסון לעורך דין.‬

523
00:32:15,308 --> 00:32:18,060
‫- אם אתגרש האם הזכות להחזיק בילדים‬
‫היא שלי או של מולי? -‬

524
00:32:18,061 --> 00:32:21,438
‫אני חושב שיש שורה אחת שבולטת‬
‫באימייל מעורכי הדין.‬

525
00:32:21,439 --> 00:32:24,900
‫- במקרה של פרידה‬
‫שופט יכול להחליט -‬

526
00:32:24,901 --> 00:32:27,861
‫- שזה יהיה לטובת הילדים -‬

527
00:32:27,862 --> 00:32:31,073
‫- שמולי תקבל משמורת מלאה. -‬

528
00:32:31,074 --> 00:32:33,117
‫ג'ייסון לעולם לא היה לוקח סיכון כזה.‬

529
00:32:34,118 --> 00:32:37,956
‫- 15 באוגוסט‬
‫2015 -‬

530
00:32:38,539 --> 00:32:43,001
‫- 13 ימים לאחר מותו של ג'ייסון -‬

531
00:32:43,002 --> 00:32:45,754
‫מאחורי דלתיים סגורות בדוידסון,‬

532
00:32:45,755 --> 00:32:48,215
‫החל אתמול קרב על משמורת.‬

533
00:32:48,216 --> 00:32:51,051
‫במרכזו נמצאים ג'ק קורבט בן העשר‬

534
00:32:51,052 --> 00:32:53,303
‫ואחותו בת השמונה, שרה.‬

535
00:32:53,304 --> 00:32:55,472
‫הילדים נמצאים תחת טיפולה של האישה הזאת,‬

536
00:32:55,473 --> 00:32:57,934
‫אשתו השנייה, מולי פייג' מרטנס.‬

537
00:32:58,726 --> 00:33:03,522
‫אני זוכרת שמולי אמרה לי שטרייסי ודיוויד‬
‫מנסים לקחת אותנו,‬

538
00:33:03,523 --> 00:33:07,318
‫ושהיא הולכת לבית המשפט,‬
‫והיא אמרה לי שהיא מנצחת.‬

539
00:33:07,944 --> 00:33:11,446
‫מולי סיפרה לנו על החיים החדשים שיהיו לנו.‬

540
00:33:11,447 --> 00:33:13,865
‫היא כבר חיפשה דירה,‬

541
00:33:13,866 --> 00:33:16,577
‫חיפשה מכונית חדשה ובית ספר חדש שאליו נלך.‬

542
00:33:18,538 --> 00:33:20,706
‫זה לא היה צריך להגיע לזה.‬

543
00:33:20,707 --> 00:33:24,793
‫הילדים האלה הם שני אזרחים אירים.‬
‫אבא שלהם היה אזרח אירי.‬

544
00:33:24,794 --> 00:33:29,716
{\an8}‫אין כלום. אין אימוץ. אין אזרחות כפולה.‬
‫הם אזרחים אירים.‬

545
00:33:30,216 --> 00:33:35,012
‫הצגנו ראיות לכך שאני האימא,‬
‫וברור שהייתי האימא.‬

546
00:33:35,013 --> 00:33:38,807
‫אני זאת שלקחה אותם לכול הפגישות שלהם‬
‫ודאגה לארוחות,‬

547
00:33:38,808 --> 00:33:41,685
‫ולכל הפעילויות היומיומיות,‬

548
00:33:41,686 --> 00:33:44,938
‫ואני מרגישה שהוכחנו את זה ללא ספק,‬

549
00:33:44,939 --> 00:33:49,193
‫והסביבה הביתית שלהם הייתה איתי‬
‫ושהם בטוחים ויציבים.‬

550
00:33:49,861 --> 00:33:50,777
‫- 18 באוגוסט‬
‫2015 -‬

551
00:33:50,778 --> 00:33:53,989
‫אנחנו כאן בעניין של אפוטרופסות‬

552
00:33:53,990 --> 00:33:58,286
‫עבור הילדים הקטינים, שרה וג'ק קורבט.‬

553
00:33:59,495 --> 00:34:01,788
‫ההורים של שרה וג'ק, אני די בטוח‬

554
00:34:01,789 --> 00:34:05,501
‫שהיו רוצים שילדיהם יגדלו בארץ מוצאם,‬

555
00:34:06,002 --> 00:34:09,296
‫שבה התרבות, הדת, המנהגים,‬

556
00:34:09,297 --> 00:34:13,258
‫ומשפחתם המורחבת משני הצדדים‬
‫מוכנים לטפח אותם באופן כזה‬

557
00:34:13,259 --> 00:34:15,511
‫שיהיה לטובתם של הילדים.‬

558
00:34:16,721 --> 00:34:20,183
‫הילדים האלה יחזרו לאירלנד.‬

559
00:34:21,476 --> 00:34:23,101
‫כל האנשים האלה אמרו,‬

560
00:34:23,102 --> 00:34:26,772
‫"ג'ייסון רצה שילדיו יהיו באירלנד‬
‫עם המשפחה שלהם. מה?"‬

561
00:34:26,773 --> 00:34:28,775
‫ג'ייסון רצה להיות בחיים.‬

562
00:34:29,275 --> 00:34:33,612
‫ג'ייסון לא חשב שהוא ימות.‬
‫לא חשבתי שהוא ימות.‬

563
00:34:33,613 --> 00:34:38,575
‫ואני לא יודעת, אם באיזה עולם מטורף‬
‫הוא חשב שהוא ימות,‬

564
00:34:38,576 --> 00:34:41,995
‫אני מאמינה שהוא היה רוצה‬
‫שהילדים יהיו עם אימא שלהם.‬

565
00:34:41,996 --> 00:34:44,248
‫זה משהו שאני מאמינה בו.‬

566
00:34:47,835 --> 00:34:50,088
‫אני זוכר את היום שנלקחתי ממולי.‬

567
00:34:50,922 --> 00:34:53,341
‫ניידת עצרה מחוץ לבית.‬

568
00:34:54,258 --> 00:34:58,220
‫ושני שוטרים קפצו החוצה,‬
‫ומסחרית הגיעה מאחוריהם,‬

569
00:34:58,221 --> 00:34:59,639
‫ובתוכה שני אנשים.‬

570
00:35:01,057 --> 00:35:04,936
‫הם אמרו לי שיש צו בית משפט להרחקת הילדים.‬

571
00:35:06,479 --> 00:35:08,772
‫ג'ק בעט וצרח ואמר,‬

572
00:35:08,773 --> 00:35:12,067
‫"אני לא הולך איתכם. אני לא הולך."‬

573
00:35:12,068 --> 00:35:17,198
‫ו"אתם לא יכולים לקחת אותי."‬
‫ושרה בכתה.‬

574
00:35:19,367 --> 00:35:23,870
‫אני זוכרת שהחזקתי את היד של ג'ק,‬
‫ושאלתי אותם, "לאן אנחנו הולכים?"‬

575
00:35:23,871 --> 00:35:27,041
‫"מי אתם? תחזירו אותנו.‬
‫לאן אתם לוקחים אותנו?"‬

576
00:35:29,418 --> 00:35:33,673
‫ואני... אני קרסתי, ובכיתי,‬

577
00:35:36,050 --> 00:35:37,759
‫אבל ניסיתי להחזיק מעמד.‬

578
00:35:37,760 --> 00:35:41,179
‫ניסיתי לקלוט את זה, וניסיתי... אני לא יודעת.‬

579
00:35:41,180 --> 00:35:43,224
‫איך זה יכול לקרות?‬

580
00:35:57,697 --> 00:35:59,365
‫אני אוהבת אתכם מאוד.‬

581
00:36:00,032 --> 00:36:02,742
‫אני זוכר שאמרתי לה שלום, ושאני אוהב אותה,‬

582
00:36:02,743 --> 00:36:05,036
‫והיא אמרה שהיא אוהבת אותי.‬

583
00:36:05,037 --> 00:36:06,496
‫הייתי ילד בן עשר,‬

584
00:36:06,497 --> 00:36:09,542
‫והיא הייתה האדם היחיד שהיה שם יום יום.‬

585
00:36:10,334 --> 00:36:14,088
‫אני נפרדת ממישהי שהייתה אימא שלי‬
‫מאז שאני זוכרת את עצמי.‬

586
00:36:14,922 --> 00:36:15,923
‫אהבתי את מולי.‬

587
00:36:17,300 --> 00:36:19,843
‫זו לא הייתה פרידה בשבילי.‬
‫חשבתי שזה רק ביקור,‬

588
00:36:19,844 --> 00:36:24,015
‫ואראה אותם בקרוב,‬
‫אבל זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותם.‬

589
00:36:34,984 --> 00:36:39,654
‫ג'ק בן ה-11 ושרה בת השמונה‬
‫חזרו לאירלנד אתמול.‬

590
00:36:39,655 --> 00:36:43,033
‫מולי מרטנס ואביה, תומס מרטנס בן ה-65,‬

591
00:36:43,034 --> 00:36:47,955
‫נחקרים על ידי המשטרה‬
‫לגבי מותו של ג'ייסון בן ה-39.‬

592
00:36:48,456 --> 00:36:50,248
‫כשחזרתי לאירלנד,‬

593
00:36:50,249 --> 00:36:53,877
‫היה רעש תקשורתי עצום‬
‫סביב המשפחה שלנו ואבא שלי.‬

594
00:36:53,878 --> 00:36:56,755
{\an8}‫- המסע של ג'ייסון‬
‫מאירים את הדרך הביתה לג'ק ושרה -‬

595
00:36:56,756 --> 00:36:59,841
‫זה היה פשוט הלם לראות‬
‫שכל כך הרבה אנשים מתעניינים‬

596
00:36:59,842 --> 00:37:02,094
‫ושזה הפך למקרה מפורסם בבית.‬

597
00:37:04,972 --> 00:37:08,017
‫הבטחתי לג'ייסון‬

598
00:37:09,435 --> 00:37:11,854
‫שאוודא שהוא ייקבר עם מגס.‬

599
00:37:15,024 --> 00:37:17,859
‫היו שם כל כך הרבה אנשים‬
‫שאהבו ותמכו באבא שלי,‬

600
00:37:17,860 --> 00:37:19,486
‫ותמכו בכולנו,‬

601
00:37:19,487 --> 00:37:23,366
‫וב-200 המטרים האחרונים,‬
‫הלכנו מאחורי הארון.‬

602
00:37:24,492 --> 00:37:28,495
‫- אבא -‬

603
00:37:28,496 --> 00:37:31,707
‫היה קשה לחשוב‬
‫שלעולם לא אראה אותו שוב.‬

604
00:37:36,128 --> 00:37:38,755
{\an8}‫- לזכר אישה נהדרת ואימא‬
‫מרגרט קורבט -‬

605
00:37:38,756 --> 00:37:40,508
{\an8}‫- בעלה האהוב‬
‫ג'ייסון קורבט -‬

606
00:37:44,053 --> 00:37:48,306
‫אני זוכרת שהחזקתי את שרה בזרועותיי‬
‫במיטה בלילה, והיא שאלה אותי‬

607
00:37:48,307 --> 00:37:51,351
‫איך היא איבדה שלושה הורים.‬

608
00:37:51,352 --> 00:37:54,437
‫רציתי לבטוח בטרייסי ובדיוויד. באמת.‬

609
00:37:54,438 --> 00:37:57,858
‫אני זוכרת שחשבתי על זה.‬
‫אני זוכרת שחשבתי לעצמי,‬

610
00:37:58,359 --> 00:38:00,986
‫"את צריכה לבטוח בהם.‬
‫את יודעת שהם אוהבים אותך."‬

611
00:38:00,987 --> 00:38:04,198
‫אבל היה לי ממש קשה להרשות לעצמי,‬

612
00:38:04,699 --> 00:38:06,534
‫כי לא רציתי להיפגע שוב.‬

613
00:38:08,536 --> 00:38:13,416
‫התמודדנו עם שני ילדים קטנים שעברו טראומה.‬

614
00:38:14,458 --> 00:38:19,547
‫והם היו צריכים שאהיה אימא, וזה מה שעשיתי.‬

615
00:38:20,756 --> 00:38:24,009
‫מזל שטרייסי ואני עברנו הכשרה כהורי אומנה.‬

616
00:38:24,010 --> 00:38:27,012
‫ידענו מה צריך לקרות‬
‫כדי שהם יוכלו להתקדם,‬

617
00:38:27,013 --> 00:38:30,558
‫והטיפול עמד להיות‬
‫חלק חשוב מאוד בריפוי שלהם.‬

618
00:38:35,104 --> 00:38:39,817
‫המשפחה לא הסכימה שיהיה קשר.‬
‫הם לא ענו לשיחות.‬

619
00:38:42,278 --> 00:38:48,825
‫אז השתמשתי במדיה החברתית‬
‫כדי לשלוח הודעות לילדים שלי.‬

620
00:38:48,826 --> 00:38:50,953
{\an8}‫- עברו שלושה שבועות‬
‫מאז שנלקחתם ממני. -‬

621
00:38:51,620 --> 00:38:53,039
‫לא דיברתי...‬

622
00:38:53,539 --> 00:38:57,709
‫דיברתי איתם מאז שביקרתי אותם...‬

623
00:38:57,710 --> 00:38:59,294
‫- קולה של מולי‬
‫חדשות אירלנד -‬

624
00:38:59,295 --> 00:39:01,713
‫וכולנו חשבנו‬

625
00:39:01,714 --> 00:39:03,882
‫שמדובר בביקור, לא בפרידה.‬

626
00:39:03,883 --> 00:39:06,259
‫אני רוצה שמישהו יספר להם‬
‫שאני אוהבת אותם.‬

627
00:39:06,260 --> 00:39:08,136
‫- קולה של מולי‬
‫4 אף אם אירלנד -‬

628
00:39:08,137 --> 00:39:10,431
‫ויום הולדת שמח, ילדים, מכל הלב.‬

629
00:39:11,223 --> 00:39:13,476
‫הם ניסו להטיס מטוס מעל בית הספר שלנו.‬

630
00:39:14,602 --> 00:39:19,022
‫ומולי ביקשה מאנשים באתרי מדיה חברתית‬

631
00:39:19,023 --> 00:39:21,399
‫להגיד לנו שהיא אוהבת אותנו.‬

632
00:39:21,400 --> 00:39:23,109
{\an8}‫- תתקשרו הביתה. באהבה, אימא. -‬

633
00:39:23,110 --> 00:39:24,944
{\an8}‫- אני מתגעגעת אליכם. -‬

634
00:39:24,945 --> 00:39:27,573
{\an8}‫- אני לא אפסיק להילחם.‬
‫אני מתגעגעת אליכם בכל שנייה. -‬

635
00:39:28,407 --> 00:39:30,242
{\an8}‫זה היה מבול בלתי פוסק.‬

636
00:39:30,868 --> 00:39:33,578
‫ניסינו לבנות עבורם סביבה בטוחה,‬

637
00:39:33,579 --> 00:39:38,875
‫והם ניסו לפרק הכול.‬
‫אנחנו לא רוצים שהם יהיו בקשר עם הילדים.‬

638
00:39:38,876 --> 00:39:41,128
‫האנשים האלה הרגו את אביהם.‬

639
00:39:51,263 --> 00:39:54,558
‫חיכינו לתוצאות של דוח הרעלים,‬

640
00:39:55,101 --> 00:39:59,771
‫כי אמרו לנו בשלבים הראשונים של החקירה‬

641
00:39:59,772 --> 00:40:02,233
‫שג'ייסון היה די שיכור.‬

642
00:40:02,983 --> 00:40:04,526
‫אני יודע שהוא שתה.‬

643
00:40:04,527 --> 00:40:09,156
‫כלומר, הוא התנהג בפראות.‬

644
00:40:09,657 --> 00:40:12,200
‫היית אומרת שחשבת שהוא שיכור?‬

645
00:40:12,201 --> 00:40:13,577
‫כן, הוא היה שיכור.‬

646
00:40:14,078 --> 00:40:16,622
‫הוא לא היה רק שיכור מסטול.‬

647
00:40:17,248 --> 00:40:22,043
‫עכשיו יש לנו ראיות מדעיות מוצקות‬
‫שזה לא היה נכון.‬

648
00:40:22,044 --> 00:40:24,212
‫- דוח רעלים -‬

649
00:40:24,213 --> 00:40:26,424
‫המספר הוא 0.02.‬

650
00:40:26,966 --> 00:40:30,343
‫זה חוקי לנהוג‬
‫בצפון קרוליינה עד רמה של 0.08.‬

651
00:40:30,344 --> 00:40:33,222
‫כשהוא מת, הוא לא היה שיכור.‬

652
00:40:34,974 --> 00:40:37,308
‫בנוסף למעט אלכוהול,‬

653
00:40:37,309 --> 00:40:42,982
‫יש שאריות של כדורי השינה של מולי‬
‫במערכת הדם של ג'ייסון.‬

654
00:40:44,066 --> 00:40:47,944
‫האם הוא לקח אותם מרצונו‬
‫או שהם ניתנו לו ללא ידיעתו?‬

655
00:40:47,945 --> 00:40:52,199
‫זו שאלה שעליה כנראה לעולם לא נוכל לענות,‬

656
00:40:53,367 --> 00:40:58,080
‫אבל זה מדליק אצלי נורה אדומה‬
‫בנוגע למה שקרה כאן באמת.‬

657
00:40:59,915 --> 00:41:02,125
‫כשעוברים על הריאיון של טום,‬

658
00:41:02,126 --> 00:41:07,214
‫על המקום שבו התרחש הריב הזה‬
‫ואיך הוא קרה, זה לא הגיוני.‬

659
00:41:07,715 --> 00:41:10,758
‫התברר שזה היה לשם הגנה,‬
‫כדי שהיא תהיה מקדימה,‬

660
00:41:10,759 --> 00:41:12,469
‫כדי שהיא תהיה בינינו.‬

661
00:41:12,470 --> 00:41:16,097
‫הוא מחזיק אותה לפניו. אני מפחד שאכה אותה.‬

662
00:41:16,098 --> 00:41:20,351
‫כל הזמן ניסיתי להגיע מסביב ולהסיח את דעתו‬

663
00:41:20,352 --> 00:41:22,228
‫ולגרום לו לשחרר אותה.‬

664
00:41:22,229 --> 00:41:27,108
‫רוב הפציעות בראש של ג'ייסון‬
‫היו מאחורה ומהצד.‬

665
00:41:27,109 --> 00:41:32,740
‫איך מניפים מחבט בייסבול‬
‫ומכים מישהו בעורף אם אתה עומד מולו?‬

666
00:41:33,324 --> 00:41:37,870
‫זה הגיוני יותר שהם בורחים ממך,‬
‫או שאתה הגעת מאחוריהם.‬

667
00:41:43,083 --> 00:41:46,921
‫בזירת הפשע היו נתזי דם ביותר מחדר אחד.‬

668
00:41:48,255 --> 00:41:49,590
‫בחדר ההורים,‬

669
00:41:51,467 --> 00:41:52,927
‫במסדרון.‬

670
00:41:53,928 --> 00:41:54,887
‫באמבטיה.‬

671
00:41:55,513 --> 00:42:00,017
‫יש פגמים בקירות מהנפת נשק.‬

672
00:42:04,730 --> 00:42:10,568
‫המומחה לנתזי דם מציין‬
‫שיש מקומות שנראה שתואמים להשערה‬

673
00:42:10,569 --> 00:42:13,697
‫שג'ייסון קיבל את המכות כשהוא נפל.‬

674
00:42:16,408 --> 00:42:18,451
‫יש מקום אחד‬

675
00:42:18,452 --> 00:42:22,665
‫שבו ג'ייסון נחבט‬
‫כשראשו היה במרחק סנטימטרים מהרצפה.‬

676
00:42:23,666 --> 00:42:27,795
‫זה ברור שג'ייסון עדיין הוכה בראשו‬
‫אחרי שהוא נפל.‬

677
00:42:30,506 --> 00:42:35,094
‫בנוסף, הוא מציין שיש דם‬
‫על גב דלת חדר השינה.‬

678
00:42:36,679 --> 00:42:41,975
‫זה אומר שישנה אפשרות‬
‫שהייתה אלימות קטלנית בחדר הזה‬

679
00:42:41,976 --> 00:42:45,312
‫לפני שטום הגיע לשם והדלת הייתה סגורה.‬

680
00:42:46,313 --> 00:42:48,691
‫האם מולי התחילה משהו וטום נגרר לזה?‬

681
00:42:51,318 --> 00:42:53,529
‫גם אם זה התחיל כהגנה עצמית,‬

682
00:42:54,572 --> 00:42:58,074
‫בנקודה שבה ג'ייסון‬
‫כבר לא תוקפני יותר כלפיהם,‬

683
00:42:58,075 --> 00:43:00,159
‫הם חייבים להפסיק להכות אותו,‬

684
00:43:00,160 --> 00:43:03,205
‫והם לא. והם הכו אותו למוות.‬

685
00:43:05,708 --> 00:43:08,418
‫כתוצאה מכל הבדיקות האלה,‬

686
00:43:08,419 --> 00:43:12,213
‫אנחנו מחליטים להגיש כתב אישום‬
‫על רצח מדרגה שנייה.‬

687
00:43:12,214 --> 00:43:16,093
‫זה לא סתם כוח מופרז. זה רצח בזדון.‬

688
00:43:18,012 --> 00:43:21,222
‫בתיק של הדוגמנית לשעבר ואביה,‬
‫סוכן אף-בי-איי לשעבר,‬

689
00:43:21,223 --> 00:43:24,225
{\an8}‫שניהם מואשמים ברצח על רצח בעלה.‬

690
00:43:24,226 --> 00:43:28,479
‫הם ישובו לבית המשפט בהמשך החודש,‬
‫וצפויים לכפור באשמה.‬

691
00:43:28,480 --> 00:43:30,816
{\an8}‫אם יורשעו, הם עלולים לקבל מאסר עולם.‬

692
00:43:31,317 --> 00:43:34,777
‫דמי ערובה על סך 200,000 דולר‬
‫נקבעו לכל אחד מהם.‬

693
00:43:34,778 --> 00:43:36,946
‫עליהם למסור את הדרכונים שלהם,‬

694
00:43:36,947 --> 00:43:40,950
‫ועליהם להסכים לא ליצור קשר עם משפחת קורבט,‬

695
00:43:40,951 --> 00:43:43,871
‫במיוחד עם שני ילדיו הקטנים‬
‫של ג'ייסון קורבט.‬

696
00:43:47,666 --> 00:43:52,379
‫- חמישה חודשים לאחר מותו של ג'ייסון -‬

697
00:43:53,672 --> 00:43:56,341
‫בחודשים הראשונים לאחר חזרתי לאירלנד,‬

698
00:43:56,342 --> 00:43:58,218
‫הרגשתי שאני ממש לא שייך.‬

699
00:43:58,719 --> 00:44:00,137
‫הרגשתי מאוד בודד.‬

700
00:44:01,138 --> 00:44:02,597
‫לא בטחתי באף אחד.‬

701
00:44:02,598 --> 00:44:04,683
‫לא היו לי הרבה חברים,‬

702
00:44:05,267 --> 00:44:07,645
‫והתגעגעתי לחברים שלי באמריקה.‬

703
00:44:08,187 --> 00:44:11,314
‫אנחנו מתגעגעים לכולם במדולנדס.‬

704
00:44:11,315 --> 00:44:14,233
‫ותגידו לכולם שאנחנו מתגעגעים אליהם.‬

705
00:44:14,234 --> 00:44:15,861
‫ביי. אוהב אותך.‬

706
00:44:17,029 --> 00:44:21,074
‫לשרה ולי היו חוויות שונות מאוד‬
‫למרות שהיינו באותו המצב.‬

707
00:44:21,075 --> 00:44:24,452
‫היא השתלבה הרבה יותר טוב.‬
‫היא הייתה הרבה יותר דברנית ממני.‬

708
00:44:24,453 --> 00:44:25,870
‫היא הייתה יותר חברותית.‬

709
00:44:25,871 --> 00:44:28,749
‫עכשיו, בואו נראה מה שרה עושה.‬

710
00:44:29,291 --> 00:44:32,795
‫היי, חבר'ה. אני קוראת לזה נדנדת התינוק.‬

711
00:44:36,799 --> 00:44:38,925
‫טוב, תני לי לנסות שוב.‬

712
00:44:38,926 --> 00:44:41,594
‫היא הצליחה למצוא חברים‬
‫הרבה יותר מהר ממני.‬

713
00:44:41,595 --> 00:44:44,847
‫והיא נפתחה בקלות יותר.‬

714
00:44:44,848 --> 00:44:48,101
‫אז את רואה את הציפורניים שלה.‬
‫אין עליהן לק, נכון?‬

715
00:44:48,102 --> 00:44:49,394
‫כבר מזמן לא.‬

716
00:44:49,395 --> 00:44:52,481
‫לא, הן באמת לא מוצלחות.‬

717
00:44:53,440 --> 00:44:57,318
‫והתגעגעתי לחיים שלי.‬
‫התגעגעתי לכל סוגי הספורט שעשיתי.‬

718
00:44:57,319 --> 00:45:00,406
‫התגעגעתי לבית הספר, והתגעגעתי למולי.‬

719
00:45:01,115 --> 00:45:05,035
‫- תשעה בינואר‬
‫2016 -‬

720
00:45:06,870 --> 00:45:08,246
‫- הודעה קולית של ג'ק למולי -‬

721
00:45:08,247 --> 00:45:10,748
‫היי, אימא, זה ג'ק.‬
‫זה לא יכול להתפרסם.‬

722
00:45:10,749 --> 00:45:12,750
‫אני מתגעגע אלייך ואני אוהב אותך.‬

723
00:45:12,751 --> 00:45:16,004
‫תמשיכי להילחם ממש חזק.‬
‫אני רוצה לדעת מה שלומך.‬

724
00:45:16,880 --> 00:45:20,801
‫אני אוהב אותך כל כך.‬
‫תתקשרי אליי. בבקשה.‬

725
00:45:24,847 --> 00:45:26,765
‫ואז זה פורסם בעיתונות,‬

726
00:45:27,850 --> 00:45:29,685
‫וזו הייתה בגידה ענקית.‬

727
00:45:31,770 --> 00:45:35,940
‫וכאן נקודת המבט שלי השתנתה,‬
‫והתחלתי לחפש דברים,‬

728
00:45:35,941 --> 00:45:38,234
‫והתחלתי לגלות מה באמת קרה‬

729
00:45:38,235 --> 00:45:42,072
‫ולגבש דעה משלי ולראות את האמת.‬

730
00:45:43,240 --> 00:45:47,953
‫- תשעה חודשים לאחר מותו של ג'ייסון -‬

731
00:45:48,704 --> 00:45:50,706
‫בעודנו מתכוננים למשפט,‬

732
00:45:51,206 --> 00:45:56,670
‫קיבלנו הודעה מאירלנד‬
‫שג'ק מבקש לספר את האמת.‬

733
00:45:57,713 --> 00:46:01,174
‫אז קבענו ריאיון בווידאו‬

734
00:46:01,175 --> 00:46:05,053
‫בין המשרד שלנו לג'ק באירלנד.‬

735
00:46:06,054 --> 00:46:11,518
‫מולי גרמה לי לשקר‬
‫לאנשים שראיינו אותי.‬

736
00:46:12,978 --> 00:46:15,314
‫ואיך מולי גרמה לך לשקר?‬

737
00:46:17,900 --> 00:46:20,736
‫היא המציאה הרבה סיפורים על אבא שלי.‬

738
00:46:21,737 --> 00:46:26,032
‫שהוא... היא אמרה שהוא התעלל בה,‬
‫ושהיא לא משקרת.‬

739
00:46:26,033 --> 00:46:29,577
‫ואז היא התחילה לבכות,‬
‫והיא אמרה, "לעולם לא אראה אותך שוב."‬

740
00:46:29,578 --> 00:46:31,121
‫לא ידעתי מה קורה.‬

741
00:46:33,290 --> 00:46:39,879
‫במשך כל כך הרבה זמן נשאתי על כתפיי‬
‫משא של אשמה.‬

742
00:46:39,880 --> 00:46:41,631
‫מולי אמרה לי,‬

743
00:46:41,632 --> 00:46:44,718
‫"אתה צריך להגיד שאבא שלך הרביץ לי,‬
‫אחרת הם ייקחו אותך."‬

744
00:46:45,219 --> 00:46:48,429
‫"ואתה לא תראה אותי שוב לעולם."‬
‫-תגיד לי למה אתה כאן.‬

745
00:46:48,430 --> 00:46:54,561
‫הדודה והדוד שלי מהצד של אבא שלי‬
‫מנסים לקחת אותי מאימא שלי.‬

746
00:46:56,438 --> 00:46:59,191
‫השופט שומע את ההקלטות מ"בית דרגונפליי".‬

747
00:46:59,942 --> 00:47:03,695
‫הוא גם מקבל את המידע‬
‫בנוגע להצהרה החדשה של ג'ק,‬

748
00:47:04,321 --> 00:47:08,366
‫ובשלב הזה, השופט מסכים איתנו‬

749
00:47:08,367 --> 00:47:11,577
‫שההצהרות של ג'ק ושרה ב"בית דרגונפליי"‬

750
00:47:11,578 --> 00:47:15,874
‫הן לא קבילות, והמושבעים לא ישמעו אותן.‬

751
00:47:19,002 --> 00:47:20,963
‫אמרתי מה שמולי אמרה לי להגיד.‬

752
00:47:21,463 --> 00:47:22,588
‫בדיוק איבדתי את אבא שלי.‬

753
00:47:22,589 --> 00:47:25,259
‫איבדתי את אימא שלי,‬
‫ולא רציתי לאבד אף אחד אחר,‬

754
00:47:26,385 --> 00:47:27,344
‫אז שיקרתי.‬

755
00:47:27,845 --> 00:47:32,348
‫מעולם לא ראיתי את אבא שלי מכה את מולי,‬
‫אפילו לא פעם אחת בחיי.‬

756
00:47:32,349 --> 00:47:35,685
‫פחדתי, והייתי כל כך צעיר,‬

757
00:47:35,686 --> 00:47:39,481
‫ולא היה לי אף אחד אחר בעולם,‬
‫ופחדתי לאבד את מולי.‬

758
00:47:40,440 --> 00:47:41,774
‫אני מרגישה אשמה,‬

759
00:47:41,775 --> 00:47:44,820
‫כי במובן מסוים‬
‫הרגשתי שאכזבתי את אבא שלי.‬

760
00:47:45,696 --> 00:47:48,782
‫תיארתי מישהו שהיה ההפך המוחלט מאבא שלי.‬

761
00:47:54,079 --> 00:47:55,538
‫אני רוצה שאנשים ידעו את האמת,‬

762
00:47:55,539 --> 00:47:57,916
‫ואני רוצה שאנשים ידעו‬
‫איזה אדם היה אבא שלי.‬

763
00:47:58,417 --> 00:48:00,543
‫אבא שלי היה אדם מדהים,‬

764
00:48:00,544 --> 00:48:03,130
‫ומה שקרה לו לא היה צריך לקרות לו.‬

765
00:48:05,883 --> 00:48:09,094
‫אבא שלי נרצח באופן שאף אדם לא צריך להירצח.‬

766
00:48:11,179 --> 00:48:15,893
‫הוא הוכה למוות עם לבנת בטון ומחבט בייסבול,‬

767
00:48:16,393 --> 00:48:22,273
‫ואף אדם לא אמור לעבור... לעבור כאב כזה.‬

768
00:48:22,274 --> 00:48:26,402
‫ולפי הראיות, רואים שהוא מנסה להתרחק מהם,‬

769
00:48:26,403 --> 00:48:29,364
‫והם ממשיכים להכות אותו. הם לא מפסיקים,‬

770
00:48:30,115 --> 00:48:33,118
‫וזה פשוט ממש קשה אפילו לחשוב על זה.‬

771
00:48:39,124 --> 00:48:42,836
‫אני מנסה לברר למה ג'ייסון נהרג.‬

772
00:48:44,504 --> 00:48:47,173
‫יש הרבה חילופי אימיילים בין ג'ייסון למולי‬

773
00:48:47,174 --> 00:48:48,841
‫שמעלים חשש.‬

774
00:48:48,842 --> 00:48:50,927
‫- אם אוכל לעשות משהו‬
‫כדי שתהיי מאושרת... -‬

775
00:48:50,928 --> 00:48:53,930
‫- עשיתי הכול...‬
‫ועדיין את שונאת את עצמך, מכה את עצמך -‬

776
00:48:53,931 --> 00:48:56,349
‫- בוכה במקלחת,‬
‫מקיאה, מקללת, צועקת עליי... -‬

777
00:48:56,350 --> 00:48:58,059
‫- אני מרגיש שאני לא עוזר... -‬

778
00:48:58,060 --> 00:49:04,357
‫- נתתי לך הכול,‬
‫כולל הלב שלי ושל הילדים שלי -‬

779
00:49:04,358 --> 00:49:07,276
‫- ממולי מרטנס‬
‫לג'ייסון קורבט -‬

780
00:49:07,277 --> 00:49:11,113
‫- ממש! זה מה שאתה חושב. -‬

781
00:49:11,114 --> 00:49:14,742
‫- אני מרגישה שלא משנה מה,‬
‫לדעתך אני עושה משהו לא בסדר. -‬

782
00:49:14,743 --> 00:49:18,747
‫נראה שיש נורות אדומות במערכת היחסים.‬

783
00:49:19,873 --> 00:49:23,502
‫אני גם מקבלת הודעות מחברי קהילת מדולנדס.‬

784
00:49:24,002 --> 00:49:26,713
‫זה הגיע במסנג'ר של פייסבוק.‬

785
00:49:27,923 --> 00:49:31,467
‫כתוב, "ג'ייסון ומולי היו במסיבה‬
‫ביום שישי לפני מותו,‬

786
00:49:31,468 --> 00:49:34,470
‫"והיא זלזלה בו, אמרה שהוא שמן,‬

787
00:49:34,471 --> 00:49:37,348
‫"היא אמרה שהוא בטח אכל‬
‫את כל האוכל של התאום שלו,‬

788
00:49:37,349 --> 00:49:39,434
‫"כי הוא נראה כמו אחד‬
‫שאוכל בשביל שניים."‬

789
00:49:41,353 --> 00:49:45,524
‫ג'ייסון עזב את המסיבה מוקדם‬
‫ונראה מדוכדך, לא כמו עצמו.‬

790
00:49:47,818 --> 00:49:51,487
‫הוא דיבר איתי על חזרה לאירלנד‬

791
00:49:51,488 --> 00:49:54,866
‫בגלל שהנישואים לא היו במקום טוב.‬

792
00:49:56,034 --> 00:49:58,619
‫והוא שלח הודעה לחבר שלו.‬

793
00:49:58,620 --> 00:50:02,331
‫- יש ימים שאני נהנה‬
‫וימים שאני רוצה לעוף מפה. -‬

794
00:50:02,332 --> 00:50:04,917
‫- העבודה טובה, הילדים נהדרים.‬
‫מולי עדיין מטורפת. -‬

795
00:50:04,918 --> 00:50:08,587
‫- אתה עדיין רוצה לחזור הביתה? -‬

796
00:50:08,588 --> 00:50:10,673
‫- אני מקווה. -‬

797
00:50:10,674 --> 00:50:14,051
‫- דיברת עם מולי על זה? -‬

798
00:50:14,052 --> 00:50:16,679
‫- לפעמים, אבל זה נגמר באסון -‬

799
00:50:16,680 --> 00:50:19,473
‫כשמרכיבים את הפאזל,‬

800
00:50:19,474 --> 00:50:22,893
‫אני מאמין שהקשר נגמר,‬
‫והוא רצה לעזוב את הבית,‬

801
00:50:22,894 --> 00:50:25,480
‫וזה היה קורה ממש מהר.‬

802
00:50:27,566 --> 00:50:30,735
‫ומולי לא יכלה לתת לג'ייסון‬
‫לעזוב עם הילדים,‬

803
00:50:30,736 --> 00:50:33,321
‫כי אם כן, היא הייתה מאבדת הכול.‬

804
00:50:36,742 --> 00:50:40,871
‫- יולי‬
‫2017 -‬

805
00:50:41,371 --> 00:50:42,621
‫- שנתיים לאחר מות ג'ייסון -‬

806
00:50:42,622 --> 00:50:44,749
‫הלילה, תעלומת רצח מקבלת תשומת לב ארצית‬

807
00:50:44,750 --> 00:50:48,127
‫כשדוגמנית לשעבר ואביה,‬
‫סוכן אף-בי-איי לשעבר,‬

808
00:50:48,128 --> 00:50:51,505
‫עומדים מול קבלת מאסר עולם‬
‫על מות בעלה של האישה.‬

809
00:50:51,506 --> 00:50:52,424
‫- תחילת המשפט -‬

810
00:50:53,508 --> 00:50:55,844
‫לא ביצעתי פשע.‬

811
00:50:56,344 --> 00:51:01,682
‫היה רגע אחד בוויכוח הזה‬
‫שבו הגנתי על אבי,‬

812
00:51:01,683 --> 00:51:05,644
‫ואם לא הייתי עושה את זה‬
‫אני מאמינה שהוא היה מת,‬

813
00:51:05,645 --> 00:51:08,064
‫ואז גם אני הייתי נהרגת.‬

814
00:51:08,065 --> 00:51:12,651
‫אני לא יודע אם אבא יכול לראות‬
‫משהו גרוע יותר‬

815
00:51:12,652 --> 00:51:17,448
‫מאשר לראות את הילד שלו מת מולו.‬

816
00:51:17,449 --> 00:51:21,327
‫התכוונתי להציל את חייה‬
‫או למות בעודי מנסה,‬

817
00:51:21,328 --> 00:51:23,205
‫ואין לי חרטות.‬

818
00:51:25,457 --> 00:51:26,791
{\an8}‫העדיפות הראשונה של טום...‬

819
00:51:26,792 --> 00:51:28,834
{\an8}‫- קולו של אלן מרטין‬
‫נאום הסיכום של התביעה -‬

820
00:51:28,835 --> 00:51:29,878
{\an8}‫היא להגן על מולי.‬

821
00:51:30,545 --> 00:51:33,464
{\an8}‫הוא רוצה להציל את מולי,‬
‫אז הוא חייב לומר שהוא הרג אותו.‬

822
00:51:33,465 --> 00:51:35,967
‫אבל הוא משאיר את מולי מחוץ לעניין.‬

823
00:51:37,260 --> 00:51:40,472
‫גם מולי אשמה ברצח, לפי טענת המדינה.‬

824
00:51:42,516 --> 00:51:45,977
‫היא כעסה שלא נתנו לה לאמץ את הילדים.‬

825
00:51:47,479 --> 00:51:50,648
‫שמענו כאן שהוא זה שקנה את הבית.‬

826
00:51:50,649 --> 00:51:52,109
‫הוא מרוויח את כל הכסף.‬

827
00:51:52,776 --> 00:51:53,610
‫היא תקועה.‬

828
00:51:54,694 --> 00:51:59,865
‫כשמביעים זדון, ומצרפים את המחבט‬
‫של טום מרטנס, זה מרגיש כמו,‬

829
00:51:59,866 --> 00:52:01,201
‫"אני שונא אותו!"‬

830
00:52:02,202 --> 00:52:04,495
‫ככה זה מרגיש כשמביעים זדון.‬

831
00:52:04,496 --> 00:52:08,916
‫אתם יודעים איך מרגישים הבעת זדון‬
‫מהלבנה שהייתה למולי?‬

832
00:52:08,917 --> 00:52:13,088
‫זה מרגיש כמו, "אני שונאת אותו!‬
‫ואני רוצה את הילדים האלה!"‬

833
00:52:14,089 --> 00:52:15,882
‫ככה זה מרגיש כשמביעים זדון.‬

834
00:52:16,466 --> 00:52:18,385
‫אתם יודעים איך הבעת זדון נראית?‬

835
00:52:19,678 --> 00:52:23,473
‫הבעת זדון נראית כמו כל התמונות‬
‫של מה שהם עשו לגולגולת שלו.‬

836
00:52:27,936 --> 00:52:31,272
‫האישה והחותן של האיש מלימריק ג'ייסון קורבט‬

837
00:52:31,273 --> 00:52:35,192
‫נשפטו ל-20 עד 25 שנות מאסר,‬

838
00:52:35,193 --> 00:52:38,488
‫לאחר שנמצאו אשמים ברצח מדרגה שנייה.‬

839
00:52:39,531 --> 00:52:43,951
‫הייתי בהלם מוחלט.‬

840
00:52:43,952 --> 00:52:46,371
‫האמנתי במערכת,‬

841
00:52:47,122 --> 00:52:50,041
‫ואני האמנתי שלאמת יש חשיבות.‬

842
00:52:52,460 --> 00:52:55,630
‫והרגשתי כאילו אם לא הייתי צורחת‬
‫באותו לילה, אם אני...‬

843
00:52:56,339 --> 00:53:00,510
‫אולי הוא היה חונק אותי, ואולי הייתי בסדר.‬

844
00:53:01,011 --> 00:53:01,970
‫והרגשתי ש...‬

845
00:53:04,514 --> 00:53:08,225
‫אחרי שאבא שלי, אתה יודע,‬
‫שירת את ארצו כל חייו,‬

846
00:53:08,226 --> 00:53:10,019
‫והיה אבא נפלא,‬

847
00:53:10,020 --> 00:53:14,106
‫עכשיו חייו... נגמרו,‬

848
00:53:14,107 --> 00:53:16,109
‫וזו הייתה אשמתי.‬

849
00:53:16,985 --> 00:53:20,988
‫חששנו שהמושבעים לא ימצאו‬
‫את שני הנאשמים אשמים,‬

850
00:53:20,989 --> 00:53:23,574
‫אבל הם כן, ואנחנו מודים להם על כך.‬

851
00:53:23,575 --> 00:53:28,747
‫עבורנו, זו תחילת הריפוי,‬
‫ובניית חיינו מחדש.‬

852
00:53:29,497 --> 00:53:32,292
‫אפשרויות החיים נפתחו בפנינו שוב.‬

853
00:53:33,418 --> 00:53:36,045
‫זו הפעם הראשונה‬
‫שבו הרגשתי ממש חופשייה‬

854
00:53:36,046 --> 00:53:39,006
‫או ריקה, אבל במובן טוב.‬

855
00:53:39,007 --> 00:53:41,092
‫איך אתה מעז לא להסכים?‬

856
00:53:41,551 --> 00:53:43,553
‫הינה. אתה עדיין מפסיד.‬

857
00:53:44,095 --> 00:53:46,180
‫התחלתי להתאקלם במשפחה שלי.‬

858
00:53:46,181 --> 00:53:51,977
‫"יום הולדת שמח, שרה וסבא היקרים"‬

859
00:53:51,978 --> 00:53:55,731
‫זאת אימא שלי, זה אבא שלי, ואלה האחים שלי.‬

860
00:53:55,732 --> 00:53:57,525
‫תראה לנו איך עושים את זה!‬

861
00:53:58,318 --> 00:54:01,112
‫רק היד שלך זזה.‬
‫-קדימה, תראה לנו איך עושים את זה.‬

862
00:54:02,322 --> 00:54:03,156
‫שרה!‬

863
00:54:06,368 --> 00:54:09,328
‫אני זוכר את הפעם הראשונה‬
‫שג'ק קרא לי "אבא".‬

864
00:54:09,329 --> 00:54:12,998
‫הוא עלה במדרגות יום אחד‬
‫והוא פשוט ענה, "אוקיי, אבא."‬

865
00:54:12,999 --> 00:54:15,335
‫ואתה יודע, זה היה מאוד...‬

866
00:54:16,544 --> 00:54:18,380
‫זה היה רגע מאוד מרגש עבורי.‬

867
00:54:25,053 --> 00:54:29,849
‫זה היה איחוד מחודש של השבט הקטן שלנו,‬
‫המשפחה המשולבת שלנו.‬

868
00:54:31,935 --> 00:54:35,688
‫הכול הלך טוב, אבל אז המצב השתנה לרעה,‬

869
00:54:35,689 --> 00:54:37,440
‫והכול השתבש שוב.‬

870
00:54:46,908 --> 00:54:48,575
‫אנחנו יודעים איך ג'ייסון קורבט מת.‬

871
00:54:48,576 --> 00:54:50,996
‫עכשיו נגיד לכם למה הוא מת.‬

872
00:54:53,206 --> 00:54:54,665
‫אנחנו נספר את הסיפור.‬

873
00:54:54,666 --> 00:54:57,543
{\an8}‫לא סיפרו אותו במשפט הראשון.‬

874
00:54:57,544 --> 00:55:00,630
{\an8}‫אבל הפעם הסיפור יסופר.‬

875
00:55:05,760 --> 00:55:10,931
‫המשפחה של מולי קורבט באה אליי‬
‫וביקשה ממני לעבור על התיק‬

876
00:55:10,932 --> 00:55:15,645
‫כדי לשכנע את בית המשפט לערעורים‬
‫בקרוליינה הצפונית לקבוע משפט חדש.‬

877
00:55:16,938 --> 00:55:20,816
‫אחד הדברים הראשונים בהם נתקלתי הוא ריאיון‬

878
00:55:20,817 --> 00:55:23,903
‫של מולי בבוקר שזה קרה.‬

879
00:55:24,487 --> 00:55:28,657
‫כמה פעמים לפני אתמול בערב‬
‫היו לכם עימותים פיזיים?‬

880
00:55:28,658 --> 00:55:30,075
‫אני לא יודעת.‬

881
00:55:30,076 --> 00:55:31,411
‫רבות מספור?‬

882
00:55:33,788 --> 00:55:34,789
‫הרבה.‬

883
00:55:35,290 --> 00:55:36,958
‫והדבר הבא שאני רואה‬

884
00:55:37,584 --> 00:55:41,086
‫הוא שהרשויות ראיינו את הילדים‬

885
00:55:41,087 --> 00:55:45,967
‫בבוקר למוחרת בביקור של משרד הרווחה,‬

886
00:55:46,843 --> 00:55:52,599
‫ושניהם מתארים את אביהם כשתלטן ומתעלל.‬

887
00:55:53,850 --> 00:55:57,728
‫ושלושה ימים לאחר מכן, ב"בית דרגונפליי",‬

888
00:55:57,729 --> 00:56:00,606
‫הם חוזרים על ההצהרות הראשוניות.‬

889
00:56:00,607 --> 00:56:03,777
‫הוא התרגז מאוד מדברים קטנים.‬

890
00:56:04,361 --> 00:56:06,863
‫המצב החמיר בחודשיים האחרונים.‬

891
00:56:07,989 --> 00:56:12,077
‫עכשיו הוא מקלל וצורח‬
‫הרבה יותר, כועס הרבה יותר.‬

892
00:56:13,578 --> 00:56:15,245
‫מבלי ידיעתו של איש,‬

893
00:56:15,246 --> 00:56:17,999
‫שבועיים קודם לכן,‬
‫ג'ייסון ביקר אצל הרופא שלו,‬

894
00:56:18,750 --> 00:56:21,127
‫והוא התלונן שהוא מתרגז‬

895
00:56:23,671 --> 00:56:25,215
‫בלי סיבה.‬

896
00:56:26,049 --> 00:56:29,551
‫כדברי ג'ק, כמעט מילה במילה.‬

897
00:56:29,552 --> 00:56:33,932
‫אז עכשיו אני חושב‬
‫"וואו, אולי יש פה משהו."‬

898
00:56:34,599 --> 00:56:37,142
‫חשבתי על מילת מפתח.‬

899
00:56:37,143 --> 00:56:38,227
‫ספר לי על זה.‬

900
00:56:38,228 --> 00:56:41,398
‫"גלקסי", זה שלי, ושל אחותי "טווס".‬

901
00:56:42,607 --> 00:56:45,110
‫ומי אמר לך למצוא מילות מפתח?‬

902
00:56:45,777 --> 00:56:46,736
‫סבתא שלי.‬

903
00:56:47,237 --> 00:56:49,863
‫אני יכולה להגיד, "טווס",‬
‫ואז אני מנתקת את הטלפון,‬

904
00:56:49,864 --> 00:56:51,658
‫והיא הייתה באה לבית שלנו.‬

905
00:56:52,158 --> 00:56:53,784
‫מטנסי?‬
‫-כן.‬

906
00:56:53,785 --> 00:56:55,869
‫את זוכרת מתי היא הציעה את זה?‬

907
00:56:55,870 --> 00:57:00,542
‫כמה שבועות לפני שאבא שלי מת,‬
‫הקטע של הטווס קרה.‬

908
00:57:01,126 --> 00:57:03,919
‫מה עם מספרי הטלפון שלהם? כתבת אותם?‬

909
00:57:03,920 --> 00:57:06,381
‫אחד נמצא מתחת לבובה.‬

910
00:57:08,800 --> 00:57:11,260
‫סבתא שלהם, שרון מרטנס, הייתה מודאגת‬

911
00:57:11,261 --> 00:57:14,054
‫בגלל דברים שהיא ידעה שמתרחשים בבית,‬

912
00:57:14,055 --> 00:57:16,516
‫והיא ביקשה מהילדים לחשוב על מילת קוד‬

913
00:57:17,142 --> 00:57:21,437
‫ונתנה לילדים את מספר הטלפון שלה,‬
‫והסתירה את זה מג'ייסון,‬

914
00:57:21,438 --> 00:57:23,564
‫כי הם ידעו איך הוא יגיב.‬

915
00:57:23,565 --> 00:57:26,316
‫ספר לי על לבנת הבטון שאתה מדבר עליה,‬

916
00:57:26,317 --> 00:57:28,528
‫או הלבנה שאימא שלך השתמשה בה.‬

917
00:57:29,446 --> 00:57:32,614
‫קנינו פרחים ועמדנו לשתול אותם‬

918
00:57:32,615 --> 00:57:34,492
‫בחצר הקדמית או בחצר האחורית.‬

919
00:57:34,993 --> 00:57:37,954
‫והתכוונו לצבוע אותה שתיראה יפה.‬

920
00:57:38,788 --> 00:57:42,749
‫והיא הייתה בחדר של אימא שלי‬
‫כי ירד גשם קודם לכן.‬

921
00:57:42,750 --> 00:57:44,878
‫יש לך לבנה על השידה?‬

922
00:57:45,587 --> 00:57:48,715
‫הילדים ואני התכוונו לצבוע...‬

923
00:57:51,718 --> 00:57:56,305
‫לצבוע את הלבנות ולשתול פרחים‬
‫מסביב לתיבת הדואר.‬

924
00:57:56,306 --> 00:57:57,598
‫זה לא צירוף מקרים‬

925
00:57:57,599 --> 00:58:00,726
{\an8}‫שכל הראיות הפיזיות והנסיבתיות‬

926
00:58:00,727 --> 00:58:06,523
‫כולן מאשרות את מה שטום ומולי‬
‫אמרו לרשויות החוק מההתחלה.‬

927
00:58:06,524 --> 00:58:10,069
‫נדהמתי לקרוא שהמדינה‬

928
00:58:10,653 --> 00:58:14,741
‫הצליחה לשכנע את השופט לא להכליל‬

929
00:58:15,408 --> 00:58:17,660
‫את כל מה שהילדים אמרו.‬

930
00:58:19,245 --> 00:58:21,664
‫איך יכול היה להיות משפט הוגן‬

931
00:58:22,248 --> 00:58:25,960
‫כשהמושבעים לא שמעו את הראיות שתומכות‬

932
00:58:26,461 --> 00:58:28,421
‫במה שלדברי מולי קרה באותו הלילה?‬

933
00:58:30,423 --> 00:58:32,841
‫אחד הטיעונים שהמדינה העלתה‬

934
00:58:32,842 --> 00:58:38,723
‫היה שהילדים חוזרים בהם‬
‫מהצהרותיהם המקוריות.‬

935
00:58:39,682 --> 00:58:45,020
‫והאם זה נכון‬
‫שאביך היה מתעלל, או שזה שקר?‬

936
00:58:45,021 --> 00:58:46,438
‫- עוזרת פרקליט מחוזי -‬

937
00:58:46,439 --> 00:58:47,524
‫זה שקר.‬

938
00:58:48,483 --> 00:58:53,530
‫אני מאמין שזה עיוות דין חמור.‬

939
00:58:54,113 --> 00:58:58,576
‫כשצפיתי בריאיון של ג'ק, זה נראה מאולץ.‬

940
00:58:59,327 --> 00:59:01,120
‫נראה שהם עברו שטיפת מוח.‬

941
00:59:02,539 --> 00:59:03,540
‫אני יודע את האמת.‬

942
00:59:04,415 --> 00:59:06,751
‫אני יודע שמה שהם אומרים זו לא האמת.‬

943
00:59:08,545 --> 00:59:11,464
‫מה קורה בתוך הראש שלהם? אני לא יודע.‬

944
00:59:13,174 --> 00:59:18,471
‫אחד מנוהל על ידי מראיין ילדים מיומן,‬
‫בסביבה סטרילית.‬

945
00:59:19,055 --> 00:59:20,097
‫ואחד לא.‬

946
00:59:20,098 --> 00:59:23,433
‫היא אמרה לנו שככה אבא שלי מת,‬
‫ולהגיד לפרקליטות...‬

947
00:59:23,434 --> 00:59:24,852
‫נעלמת.‬

948
00:59:26,771 --> 00:59:28,313
‫זה בסדר. חזרת?‬

949
00:59:28,314 --> 00:59:31,108
‫אני אצטרך להתקשר לדיוויד.‬

950
00:59:31,109 --> 00:59:33,528
‫אם זה ריאיון חשוב כל כך,‬

951
00:59:34,612 --> 00:59:38,031
‫למה מחוז דוידסון לא יכול‬
‫להטיס מישהו לאירלנד‬

952
00:59:38,032 --> 00:59:40,158
‫ולערוך ריאיון כמו שצריך?‬

953
00:59:40,159 --> 00:59:41,827
‫היי.‬
‫-אוקיי. זה יותר טוב?‬

954
00:59:41,828 --> 00:59:44,205
‫אני אצא. תמשיכו.‬

955
00:59:45,206 --> 00:59:47,875
‫מולי קורבט יושבת בכלא נשים,‬

956
00:59:49,460 --> 00:59:52,046
‫במאסר של 20 עד 25 שנים.‬

957
00:59:56,009 --> 00:59:57,802
‫ואני לא חושב שהיא עשתה את זה.‬

958
01:00:01,139 --> 01:00:06,019
‫- 31 בינואר‬
‫2019 -‬

959
01:00:06,894 --> 01:00:10,815
‫- שלוש שנים לאחר מותו של ג'ייסון -‬

960
01:00:11,441 --> 01:00:12,816
‫בוקר טוב לכולם,‬

961
01:00:12,817 --> 01:00:15,778
‫וברוכים הבאים‬
‫לבית המשפט לערעורים של צפון קרוליינה.‬

962
01:00:16,362 --> 01:00:20,198
‫אני צריך לשכנע את שלושת השופטים האלה‬
‫שנעשה עוול.‬

963
01:00:20,199 --> 01:00:22,826
‫כבודו, ברצוני להתייחס להחלטה‬

964
01:00:22,827 --> 01:00:25,288
‫לא לכלול את הצהרות הילדים.‬

965
01:00:25,872 --> 01:00:30,335
‫בית המשפט, לפי דעתי, הגיע למסקנות שגויות.‬

966
01:00:31,711 --> 01:00:35,048
‫בית המשפט לערעורים קבע שזכינו.‬

967
01:00:36,424 --> 01:00:41,137
‫והשופט קבע שג'ייסון קורבט‬
‫היה התוקף באותו לילה.‬

968
01:00:43,139 --> 01:00:45,515
‫אבל המדינה מערערת על קביעה זו‬

969
01:00:45,516 --> 01:00:47,684
‫לבית המשפט העליון של צפון קרוליינה.‬

970
01:00:47,685 --> 01:00:49,936
‫וכך, אני מתחיל שוב.‬

971
01:00:49,937 --> 01:00:52,898
‫הילדים היו במצב מיוחד,‬
‫שמאפשר להם לדעת את האמת,‬

972
01:00:52,899 --> 01:00:56,443
‫האם אביהם התמודד עם בעיית כעס לא רציונלי.‬

973
01:00:56,444 --> 01:01:00,572
‫וכאן טמונה הבעיה של ביטול הצהרות הילדים.‬

974
01:01:00,573 --> 01:01:03,116
‫בית המשפט העליון של צפון קרוליינה‬
‫יוצא להפסקה.‬

975
01:01:03,117 --> 01:01:05,495
‫אלוהים ישמור את המדינה ואת בית המשפט.‬

976
01:01:10,625 --> 01:01:12,919
‫בית המשפט העליון פסק, ואנחנו ניצחנו.‬

977
01:01:14,545 --> 01:01:16,463
‫הם קבעו משפט חדש.‬

978
01:01:16,464 --> 01:01:21,010
‫והפעם, הצהרות הילדים יושמעו למושבעים.‬

979
01:01:22,011 --> 01:01:25,180
‫ההרשעות ברצח‬
‫של מולי קורבט ותומס מרטנס‬

980
01:01:25,181 --> 01:01:27,391
‫בוטלו בערעור.‬

981
01:01:27,392 --> 01:01:31,186
‫בית המשפט העליון של צפון קרוליינה‬
‫אישר את פסיקת בית המשפט לערעורים,‬

982
01:01:31,187 --> 01:01:33,773
‫ומעניק לטום ומולי משפט חדש.‬

983
01:01:34,482 --> 01:01:37,192
‫היו בעיות רציניות במשפט,‬

984
01:01:37,193 --> 01:01:40,278
‫ועמדו לתקן את זה.‬

985
01:01:40,279 --> 01:01:43,074
‫זה היה מלהיב. הייתי בדרך הביתה.‬

986
01:01:45,451 --> 01:01:48,704
‫ובכן, הערב, מולי קורבט ואביה, טום מרטנס,‬

987
01:01:48,705 --> 01:01:50,789
‫משתחררים בערבות.‬

988
01:01:50,790 --> 01:01:52,791
‫מר מרטנס, איך ההרגשה להיות בחוץ?‬

989
01:01:52,792 --> 01:01:54,876
‫אני שמח לחזור למשפחה שלי.‬

990
01:01:54,877 --> 01:01:57,671
‫האב והבת עזבו את כלא מחוז דוידסון‬

991
01:01:57,672 --> 01:01:59,590
‫בהפרש של שעה ביניהם.‬

992
01:02:01,217 --> 01:02:05,304
{\an8}‫בפעם הראשונה מזה שלוש שנים וחצי,‬

993
01:02:06,347 --> 01:02:10,017
{\an8}‫מולי יוצאת מהכלא חופשיה.‬

994
01:02:12,979 --> 01:02:14,105
‫זה לא הוגן.‬

995
01:02:16,149 --> 01:02:17,275
‫שהם‬

996
01:02:18,609 --> 01:02:20,069
‫יוצאים משם.‬

997
01:02:23,281 --> 01:02:24,991
‫אני לא מצליחה להתרכז.‬

998
01:02:28,911 --> 01:02:32,248
‫ולא נקבע תאריך למשפט.‬

999
01:02:35,376 --> 01:02:36,210
‫אין...‬

1000
01:02:41,424 --> 01:02:46,345
‫אי אפשר להגיד, "אוקיי,‬
‫זה הרגע שבו זה ייגמר."‬

1001
01:02:47,013 --> 01:02:48,473
‫אני רק צריכה לשבת כאן‬

1002
01:02:50,475 --> 01:02:54,437
‫ולתת לחיי לחלוף על פניי שוב, בגללם.‬

1003
01:02:56,689 --> 01:03:01,360
‫קשה מאוד לראות את האנשים שלקחו‬
‫כל כך הרבה ממך ולקחו את חייו של אביך,‬

1004
01:03:02,320 --> 01:03:06,449
‫מסתובבים חופשי‬
‫ויכולים לחבק את האבות ואת האימהות שלהם,‬

1005
01:03:08,075 --> 01:03:12,288
‫ואנחנו צריכים להגיע לחלקה עם דשא ומצבה‬
‫כדי לראות את אבא שלי.‬

1006
01:03:15,208 --> 01:03:19,045
‫עכשיו אנחנו צריכים להתכונן‬
‫למשפט חדש מול חבר מושבעים חדש.‬

1007
01:03:19,962 --> 01:03:23,966
‫כל הראיות יוצגו, וכל הסיפור יסופר סוף סוף.‬

1008
01:03:24,967 --> 01:03:29,137
‫האלימות במשפחה עמדה לצאת לאור.‬

1009
01:03:29,138 --> 01:03:30,597
‫כלומר, האלימות במשפחה שלי,‬

1010
01:03:30,598 --> 01:03:35,186
‫האלימות שסבלתי ממנה עמדה לצאת לאור.‬

1011
01:03:39,482 --> 01:03:42,610
‫אני חושבת שנראינו כמשפחה די מושלמת.‬

1012
01:03:44,070 --> 01:03:50,159
‫אבל המצב לא היה נהדר‬
‫בנוגע ליחס של ג'ייסון אליי.‬

1013
01:03:51,994 --> 01:03:55,080
‫כל יום עמדתי מול חקירה,‬

1014
01:03:55,081 --> 01:03:58,708
‫על מה שעשיתי באותו יום,‬
‫ועם מי דיברתי ומה לבשתי.‬

1015
01:03:58,709 --> 01:04:02,337
‫ואם סידרתי את השיער שלי אחרת,‬
‫הוא היה שואל,‬

1016
01:04:02,338 --> 01:04:06,092
‫"למה סידרת את השיער שלך ככה?‬
‫את מתכננת לדבר עם מישהו?"‬

1017
01:04:07,510 --> 01:04:10,012
‫הייתה אווירה של סכנה.‬

1018
01:04:11,472 --> 01:04:15,308
‫לפעמים הוא היה רותח וכועס‬

1019
01:04:15,309 --> 01:04:18,186
‫כי לא צייתתי למשהו,‬

1020
01:04:18,187 --> 01:04:20,815
‫או שהייתי במקום שלא הייתי צריכה להיות בו.‬

1021
01:04:22,483 --> 01:04:24,193
‫ולפעמים זה היה מוביל‬

1022
01:04:25,945 --> 01:04:27,488
‫למצב אלים.‬

1023
01:04:32,493 --> 01:04:36,831
‫מולי הפכה לקליפה של מי שהייתה.‬

1024
01:04:38,249 --> 01:04:41,751
‫היא בהחלט כבר לא הייתה מאושרת.‬

1025
01:04:41,752 --> 01:04:44,297
‫היא בהחלט כבר לא הייתה בטוחה בעצמה.‬

1026
01:04:45,172 --> 01:04:47,550
‫היא נראתה שבורה.‬

1027
01:04:48,885 --> 01:04:52,972
‫לא קלטתי את ההיקף‬
‫או את חומרת האלימות במשפחה‬

1028
01:04:53,514 --> 01:04:54,890
‫כפי שאני כעת.‬

1029
01:04:54,891 --> 01:04:57,767
‫הסירוב לאפשר לי לאמץ את הילדים‬
‫היה אמצעי שליטה.‬

1030
01:04:57,768 --> 01:05:00,395
‫וזה היה משהו שלא זיהיתי בשלב מוקדם.‬

1031
01:05:00,396 --> 01:05:04,734
‫הוא תמיד היה אומר, "למה זה משנה?‬
‫זו רק פיסת נייר."‬

1032
01:05:06,611 --> 01:05:10,280
‫הוא ידע שגירושים ומשמורת‬

1033
01:05:10,281 --> 01:05:14,367
‫הם בגדר אפשרות, אם אאמץ את הילדים.‬

1034
01:05:14,368 --> 01:05:17,914
‫ולכן הוא רצה לוודא שזה לא יקרה.‬

1035
01:05:20,207 --> 01:05:22,751
‫אם הייתי עוזבת אז,‬

1036
01:05:22,752 --> 01:05:25,128
‫הילדים לא היו גדולים מספיק‬
‫כדי להביע דעה בבית המשפט‬

1037
01:05:25,129 --> 01:05:29,008
‫ו... סביר להניח שהייתי מאבדת את הילדים.‬

1038
01:05:29,550 --> 01:05:32,677
‫לא הייתי מוכנה לאבד את הילדים,‬
‫והוא ידע את זה.‬

1039
01:05:32,678 --> 01:05:34,889
‫הוא ידע שלא אוכל לעזוב את הילדים.‬

1040
01:05:37,975 --> 01:05:42,562
‫וכך, חברה שלי מהשכונה,‬
‫שהייתה עורכת הדין של המשפחה,‬

1041
01:05:42,563 --> 01:05:48,401
‫היא המליצה לי לנהל רישום‬
‫לא רק של ההתעללות,‬

1042
01:05:48,402 --> 01:05:51,529
‫אלא גם של אימהות בכללי.‬

1043
01:05:51,530 --> 01:05:54,450
‫את יודעת, אם יהיו גירושים‬

1044
01:05:55,117 --> 01:05:59,037
‫כשהילדים יהיו גדולים יותר, אז שיהיה תיעוד‬

1045
01:05:59,038 --> 01:06:00,664
‫לכך שהייתי אימא שלהם.‬

1046
01:06:00,665 --> 01:06:04,585
‫והיא המליצה שאקליט את מה שקורה.‬

1047
01:06:07,338 --> 01:06:09,547
‫אני מנסה לנהל שיחה עם ג'ק.‬

1048
01:06:09,548 --> 01:06:12,050
‫תוכלי לתת לי שתי דקות‬
‫כדי לדבר עם הילדים שלי‬

1049
01:06:12,051 --> 01:06:13,718
‫כשאת איתם כל הזמן?‬

1050
01:06:13,719 --> 01:06:15,220
‫- 17.2.2015‬
‫ הוקלט על ידי מולי -‬

1051
01:06:15,221 --> 01:06:16,972
‫תוכלי לעשות את זה?‬
‫-כן, אני מצטערת.‬

1052
01:06:16,973 --> 01:06:17,974
‫את צריכה להצטער.‬

1053
01:06:19,183 --> 01:06:22,936
‫אלה היו מכשירי הקלטה קטנים‬
‫שהופעלו באמצעות קול,‬

1054
01:06:22,937 --> 01:06:25,731
‫ופיזרתי אותם בבית.‬

1055
01:06:27,817 --> 01:06:29,485
‫מתחת לשולחן הקפה.‬

1056
01:06:30,486 --> 01:06:31,862
‫מתחת לדלפק.‬

1057
01:06:32,947 --> 01:06:34,782
‫אחד על השידה.‬

1058
01:06:36,409 --> 01:06:39,786
‫התוכנית שלי הייתה לשלוט במצב‬

1059
01:06:39,787 --> 01:06:42,789
‫עד שהם יהיו גדולים מספיק‬
‫כדי להביע דעה בבית המשפט.‬

1060
01:06:42,790 --> 01:06:45,001
‫והיו זמנים שבהם חשבתי‬

1061
01:06:46,377 --> 01:06:48,838
‫שאני אמות לפני שזה יקרה.‬

1062
01:06:51,132 --> 01:06:53,008
‫אבל מעולם לא קרה‬

1063
01:06:53,009 --> 01:06:56,887
‫שחשבתי שג'ייסון עלול למות לפני שזה יקרה.‬

1064
01:06:58,848 --> 01:07:02,892
{\an8}‫- ד"ר סקוט המפטון‬
‫עד מומחה מטעם ההגנה, אלימות במשפחה -‬

1065
01:07:02,893 --> 01:07:05,186
{\an8}‫דאג קינגסברי התקשר אליי,‬

1066
01:07:05,187 --> 01:07:09,316
‫ואמר שיש לו תיק שהוא חושב‬
‫שאוכל לעזור בו.‬

1067
01:07:10,234 --> 01:07:14,195
‫יש כאן גבר שהוא איש עסקים מצליח מאוד.‬

1068
01:07:14,196 --> 01:07:15,613
‫הוא מסתדר עם כולם.‬

1069
01:07:15,614 --> 01:07:18,284
‫הוא לא מתרגז לעולם.‬

1070
01:07:19,410 --> 01:07:24,248
‫העניין הוא שמתעללים נראים‬
‫באופן מסוים בפומבי, ובאופן שונה בפרטי.‬

1071
01:07:24,832 --> 01:07:30,713
‫אז דאג שלח לי הקלטה‬
‫של המשפחה בזמן ארוחת הערב.‬

1072
01:07:31,422 --> 01:07:34,215
‫אפשר לאכול ארוחת ערב עם הילדים?‬
‫שאלתי, אבל התעלמת,‬

1073
01:07:34,216 --> 01:07:35,800
‫ונתת להם אוכל בכל זאת.‬

1074
01:07:35,801 --> 01:07:37,927
‫דיברתי איתך בטלפון לפני עשר דקות‬

1075
01:07:37,928 --> 01:07:40,847
‫ואמרתי, "אני מכינה מרק.‬
‫אתה רוצה קצת?" ואמרת לא.‬

1076
01:07:40,848 --> 01:07:42,974
‫אמרתי "לא" כי חשבתי שנאכל ביחד.‬

1077
01:07:42,975 --> 01:07:46,811
‫אבל התעלמת מזה, כי את...‬
‫כי זה לא מה שרצית לעשות.‬

1078
01:07:46,812 --> 01:07:49,647
‫אמרתי, "אני מכינה מרק לילדים."‬

1079
01:07:49,648 --> 01:07:50,857
‫"אתה רוצה?"‬

1080
01:07:50,858 --> 01:07:54,819
‫אמרתי "לא" כי התעלמת ממה שביקשתי.‬
‫-לא התעלמתי מכלום.‬

1081
01:07:54,820 --> 01:07:57,197
‫שכחת מה שביקשתי. לא אכפת לך.‬

1082
01:07:57,198 --> 01:08:00,784
‫אחד המאפיינים של מתעללים‬
‫הוא שהם לוקחים את תפקיד הקורבן.‬

1083
01:08:00,785 --> 01:08:04,120
‫ולא משנה כמה מולי תנסה‬
‫לפייס אותו או להרגיע אותו‬

1084
01:08:04,121 --> 01:08:06,498
‫בזה שהיא מציעה לעשות משהו בשבילו,‬

1085
01:08:06,499 --> 01:08:09,918
‫הוא לא רוצה להיות מרוצה.‬
‫הוא לא רוצה פתרון לבעיה.‬

1086
01:08:09,919 --> 01:08:11,795
‫הוא רוצה בעיה כדי להתלונן עליה.‬

1087
01:08:11,796 --> 01:08:14,547
‫אמרתי, "אני רוצה‬
‫לאכול ארוחת ערב עם המשפחה שלי."‬

1088
01:08:14,548 --> 01:08:16,466
‫זה מה שאמרתי לך. החלטת...‬

1089
01:08:16,467 --> 01:08:18,843
‫ג'ק, תפסיק להיתלות על המעקה,‬
‫ולך לחדר שלך.‬

1090
01:08:18,844 --> 01:08:20,929
‫לא, אל תעלה לחדר שלך. בוא הנה.‬

1091
01:08:20,930 --> 01:08:22,555
‫אל תעלה לחדר שלך.‬

1092
01:08:22,556 --> 01:08:23,723
‫אל תגידי להם ללכת...‬

1093
01:08:23,724 --> 01:08:25,976
‫אני צריך ללכת לשירותים.‬
‫-תישאר שם, בבקשה.‬

1094
01:08:26,477 --> 01:08:29,521
‫תוכלי להסתכל עליי ולכבד אותי?‬
‫ביקשתי ממך ארוחת ערב עם המשפחה.‬

1095
01:08:29,522 --> 01:08:31,898
‫אמרת שאת מאכילה את הילדים. לכן סירבתי.‬

1096
01:08:31,899 --> 01:08:34,192
‫כי התעלמת ממה ששאלתי קודם לגבי ארוחת הערב.‬

1097
01:08:34,193 --> 01:08:36,361
‫שב ותסיים לאכול.‬
‫-"למי אכפת ממה שהוא אומר".‬

1098
01:08:36,362 --> 01:08:38,363
‫אל תשלחי אותם לחדר כשאני מדבר.‬

1099
01:08:38,364 --> 01:08:40,908
‫אין לך זכות.‬
‫-"אין לך זכות."‬

1100
01:08:41,700 --> 01:08:45,454
‫כלומר, כן, היא לא האימא המאמצת שלהם.‬

1101
01:08:46,247 --> 01:08:49,791
‫לדברי ג'ייסון, זו תחמושת נוספת‬

1102
01:08:49,792 --> 01:08:52,001
‫כדי להודיע למולי איפה היא עומדת.‬

1103
01:08:52,002 --> 01:08:54,087
‫זה יום שלישי, של פנקייק.‬
‫אולי אכין פנקייק?‬

1104
01:08:54,088 --> 01:08:55,881
‫אני לא רוצה ממך כלום.‬

1105
01:08:56,382 --> 01:08:57,465
‫שאלתי אותך שוב.‬

1106
01:08:57,466 --> 01:08:59,801
‫הבהרת לי שאת רוצה‬
‫להפריד אותי מהילדים שלי.‬

1107
01:08:59,802 --> 01:09:00,718
‫לא, אני לא.‬

1108
01:09:00,719 --> 01:09:02,929
‫אני אעשה את אותו הדבר.‬
‫-מי אוכל פנקייקים?‬

1109
01:09:02,930 --> 01:09:04,931
‫ההבדל הוא שאני אצליח.‬

1110
01:09:04,932 --> 01:09:07,017
‫זה איום ברור מצד ג'ייסון.‬

1111
01:09:07,518 --> 01:09:10,771
‫"אם תנסי לקחת ממני את הילדים,‬
‫אני אקח את הילדים ממך."‬

1112
01:09:11,480 --> 01:09:13,857
‫אני לא צריך להגיד את זה שוב ושוב...‬

1113
01:09:13,858 --> 01:09:15,900
‫אתם יכולים להוציא את המצרכים לפנקייק?‬

1114
01:09:15,901 --> 01:09:17,694
‫את שוב עושה את זה!‬

1115
01:09:17,695 --> 01:09:19,654
‫אני מדבר ואת מדברת על משהו אחר!‬

1116
01:09:19,655 --> 01:09:22,115
‫תפסיק לדפוק עם הכיסא שלך!‬
‫-תפסיקו לריב!‬

1117
01:09:22,116 --> 01:09:23,783
‫לכי למיטה.‬

1118
01:09:23,784 --> 01:09:24,951
‫למיטה. קדימה.‬

1119
01:09:24,952 --> 01:09:26,953
‫היא פשוט נבהלה, ג'יי.‬

1120
01:09:26,954 --> 01:09:29,038
‫עלי למיטה.‬
‫-כן, אבא. היא נבהלה.‬

1121
01:09:29,039 --> 01:09:30,416
‫לכי למיטה.‬

1122
01:09:34,420 --> 01:09:38,548
‫אם חבר מושבעים ישמע את הראיות האלה,‬
‫של אלימות במשפחה,‬

1123
01:09:38,549 --> 01:09:40,885
‫הם יקבעו שטום ומולי חפים מפשע.‬

1124
01:09:42,428 --> 01:09:46,181
‫האם בגלל שמולי סיפרה מעשייה לפני חמש שנים,‬
‫או אולי שתי מעשיות,‬

1125
01:09:46,182 --> 01:09:49,935
‫זה אומר שג'ייסון לא התעלל בה?‬

1126
01:09:50,436 --> 01:09:53,355
‫הבת שלי לא שקרנית. אני לא שקרן.‬

1127
01:09:55,774 --> 01:09:58,194
‫ואם אתה חושב שכן, לך על זה.‬

1128
01:09:59,236 --> 01:10:00,070
‫תוכיח את זה.‬

1129
01:10:03,532 --> 01:10:08,703
‫גילינו שיש הקלטות סודיות‬
‫של ג'ייסון שמולי עשתה.‬

1130
01:10:08,704 --> 01:10:12,248
‫מולי הייתה היחידה שידעה שמתבצעת הקלטה,‬

1131
01:10:12,249 --> 01:10:15,878
‫וזה יוצר תרחיש שבו היא יכולה לשלוט בנרטיב.‬

1132
01:10:17,087 --> 01:10:23,259
‫מולי התכוננה לגירושין והליכי משמורת.‬

1133
01:10:23,260 --> 01:10:25,596
‫אני אעשה מה שאת מנסה לעשות.‬

1134
01:10:26,388 --> 01:10:28,933
‫אני לא מנסה לעשות כלום, ג'יי.‬
‫-את כן.‬

1135
01:10:29,642 --> 01:10:31,727
‫ברור שהיא מנסה לעשות משהו.‬

1136
01:10:32,228 --> 01:10:35,939
‫כל מי שמקליט הקלטות סודיות במערכת יחסים‬

1137
01:10:35,940 --> 01:10:40,569
‫יכול לתמרן את ההקשר‬
‫ולגרום לג'ייסון להיראות רע.‬

1138
01:10:45,366 --> 01:10:48,201
‫בחודשים האחרונים לפני שאבי נהרג,‬

1139
01:10:48,202 --> 01:10:50,453
‫האווירה בבית הייתה שונה.‬

1140
01:10:50,454 --> 01:10:53,624
‫לא עשינו הרבה פעילויות כמשפחה.‬

1141
01:10:55,334 --> 01:10:57,919
‫התחלתי לשים לב לזה‬

1142
01:10:57,920 --> 01:11:01,507
‫כשמצאתי מכשיר הקלטה‬
‫במכונית של אבא שלי, והראיתי לו אותו.‬

1143
01:11:02,007 --> 01:11:05,218
‫והוא היה בהלם מוחלט לראות את זה.‬

1144
01:11:05,219 --> 01:11:08,806
‫והוא אמר, "איך אתה מרגיש‬
‫לגבי חזרה לאירלנד?"‬

1145
01:11:09,306 --> 01:11:11,849
‫ושרה אמרה, "בלי אימא?"‬
‫ואבא שלי אמר, "כן".‬

1146
01:11:11,850 --> 01:11:13,644
‫וידעתי שמולי לא תאהב את זה.‬

1147
01:11:14,979 --> 01:11:18,565
‫היא ידעה שהוא יוכל לקחת אותנו,‬
‫והיא לא תוכל לעשות כלום.‬

1148
01:11:19,984 --> 01:11:22,903
‫מכל מה שלמדנו על מולי,‬

1149
01:11:23,487 --> 01:11:26,406
‫נראה שדברים מסלימים במהירות‬

1150
01:11:26,407 --> 01:11:32,454
‫בכל הנוגע לנישואים והכי חשוב,‬
‫בנוגע לחזקתה על הילדים.‬

1151
01:11:34,415 --> 01:11:37,835
‫אנו בוחנים את ההצהרה של טום‬
‫בלילה שבו ג'ייסון נרצח,‬

1152
01:11:38,711 --> 01:11:42,422
‫ואת הסיבה לביקור של טום ושרון.‬

1153
01:11:42,423 --> 01:11:44,173
‫כלומר, אנחנו אנשים חברותיים.‬

1154
01:11:44,174 --> 01:11:46,801
‫ולא היו לנו תכנונים באותו סוף שבוע.‬

1155
01:11:46,802 --> 01:11:50,179
‫באותה שבת בבוקר החלטנו,‬
‫"למה שלא נלך למולי?"‬

1156
01:11:50,180 --> 01:11:53,057
‫זו נסיעה של ארבע שעות, וזה יום יפהפה.‬

1157
01:11:53,058 --> 01:11:55,977
‫אבל למדנו מאנשים בטנסי,‬

1158
01:11:55,978 --> 01:11:58,146
‫מהמקום בו טום ושרון גרים,‬

1159
01:11:58,147 --> 01:12:02,734
‫שלטום ולשרון היו תוכניות‬
‫בערב ההוא עם הבוס שלו,‬

1160
01:12:02,735 --> 01:12:05,154
‫והם ביטלו אותן ברגע האחרון.‬

1161
01:12:08,240 --> 01:12:11,492
‫אנחנו לא מאמינים‬
‫שטום הגיע לצפון קרוליינה‬

1162
01:12:11,493 --> 01:12:13,829
‫להכות את ג'ייסון למוות עם מחבט בייסבול.‬

1163
01:12:14,330 --> 01:12:20,294
‫התאוריה שלנו‬
‫היא שמולי תכננה אירוע נפיץ כלשהו.‬

1164
01:12:21,628 --> 01:12:27,092
‫אם מולי תצליח לגרום לג'ייסון להתרגז‬

1165
01:12:28,218 --> 01:12:30,846
‫כשההורים שלה נמצאים שם כעדים,‬

1166
01:12:32,097 --> 01:12:35,308
‫היא תוכל להגיש בקשה‬
‫לצו הגנה עקב אלימות במשפחה,‬

1167
01:12:35,309 --> 01:12:37,644
‫דבר שיוציא אותו מהבית,‬

1168
01:12:39,438 --> 01:12:43,192
‫ואז היא תוכל לבקש משמורת חירום על הילדים‬

1169
01:12:43,692 --> 01:12:45,819
‫ולקחת ממנו את ילדיו.‬

1170
01:12:49,490 --> 01:12:52,910
‫אבל כשהתוכנית השתבשה, וזה נעשה אלים,‬

1171
01:12:53,911 --> 01:12:57,331
‫נראה שכבר לא היה לה אכפת‬
‫אם הוא יחיה או ימות.‬

1172
01:13:10,302 --> 01:13:11,636
‫- שבע שנים לאחר מות ג'ייסון -‬

1173
01:13:11,637 --> 01:13:14,305
‫כולם מדברים על טום ומולי מרטנס.‬

1174
01:13:14,306 --> 01:13:16,682
‫התיק הזה גרם למחלוקת גדולה‬

1175
01:13:16,683 --> 01:13:19,018
‫בין ארה"ב לאירלנד במשך זמן רב.‬

1176
01:13:19,019 --> 01:13:23,482
‫המצב העכשווי‬
‫הוא שהם צפויים לעמוד למשפט חוזר‬

1177
01:13:24,191 --> 01:13:26,735
‫על אותם האישומים מ-2022.‬

1178
01:13:28,195 --> 01:13:31,697
‫עד כמה זה קשה להקשיב לכל הדברים‬
‫שאת יודעת שנאמרו‬

1179
01:13:31,698 --> 01:13:35,410
‫על אחיך המת כדי שייראה כאילו זה הגיע לו?‬

1180
01:13:35,411 --> 01:13:37,954
‫אני חושבת שזו אחת הסיבות‬
‫שכתבתי את הספר,‬

1181
01:13:37,955 --> 01:13:42,626
‫כי לא הצלחנו להגן על ג'ייסון.‬

1182
01:13:44,169 --> 01:13:49,758
‫נלחמתי למען צדק לג'ייסון במשך שבע שנים.‬

1183
01:13:51,510 --> 01:13:53,345
‫עכשיו אנו עומדים בפני משפט חוזר,‬

1184
01:13:53,846 --> 01:13:56,640
‫ואני משערת שההגנה תתקשר אליי.‬

1185
01:13:57,141 --> 01:14:01,728
‫אני מאמינה שהם ינסו לטעון‬
‫ששטפתי לג'ק ושרה את המוח,‬

1186
01:14:02,646 --> 01:14:05,441
‫שזה לגמרי... לא נכון.‬

1187
01:14:08,068 --> 01:14:11,154
‫להגיד לילד מה להגיד או להגיד לו לשקר‬

1188
01:14:11,155 --> 01:14:13,615
‫מנוגד לחלוטין למי שאני.‬

1189
01:14:14,533 --> 01:14:16,034
‫זה בחיים לא יקרה.‬

1190
01:14:21,457 --> 01:14:25,251
‫אני רק אורזת ומתכוננת,‬
‫כי אנחנו עוזבים בבוקר‬

1191
01:14:25,252 --> 01:14:27,629
‫לשימוע לפני המשפט.‬

1192
01:14:28,130 --> 01:14:32,718
‫זו תהיה הפעם הראשונה שאנו רואים‬
‫את משפחת מרטנס מאז 2015.‬

1193
01:14:33,552 --> 01:14:36,430
‫אז זה יהיה קשה מאוד.‬

1194
01:14:37,848 --> 01:14:42,101
‫הסיבה שהם קיבלו משפט חוזר‬
‫קשורה לריאיון שלי ב"דרגונפליי",‬

1195
01:14:42,102 --> 01:14:44,396
‫שבו אמרתי שאבא שלי הכה את מולי.‬

1196
01:14:45,189 --> 01:14:47,274
‫זה תמיד הולך איתי.‬

1197
01:14:49,276 --> 01:14:51,694
‫אנחנו מקווים שהמשפט החוזר‬
‫ייקבע בהקדם האפשרי.‬

1198
01:14:51,695 --> 01:14:53,905
‫האנשים האלה השתחררו לפני למעלה משנה,‬

1199
01:14:53,906 --> 01:15:00,954
‫ואני חושב שהגיע הזמן‬
‫שהספר הזה ייסגר ושייעשה צדק.‬

1200
01:15:02,039 --> 01:15:04,500
‫אני רוצה להיות שם‬
‫כדי לתמוך באבי ובמשפחתי.‬

1201
01:15:18,722 --> 01:15:21,599
‫משפחתו של ג'ייסון קורבט,‬
‫האירי שהוכה למוות‬

1202
01:15:21,600 --> 01:15:22,683
‫- שימוע לפני המשפט -‬

1203
01:15:22,684 --> 01:15:24,894
‫בביתו בצפון קרוליינה ב-2015,‬

1204
01:15:24,895 --> 01:15:28,981
‫אמרה שהם מקווים‬
‫שהתאריך למשפט החוזר של מולי וטום מרטנס‬

1205
01:15:28,982 --> 01:15:30,943
‫ייקבע בשימוע היום.‬

1206
01:15:32,819 --> 01:15:36,532
‫הם נכנסו לאולם בית המשפט‬
‫וראיתי את מולי וראיתי את טום.‬

1207
01:15:37,533 --> 01:15:39,535
‫הראשים שלהם היו מושפלים‬
‫והם לא הסתכלו עליי.‬

1208
01:15:41,411 --> 01:15:43,789
‫וחשבתי, "אני לא מפחדת יותר."‬

1209
01:15:45,207 --> 01:15:49,001
‫אני לא זאת שצריכה לפחד.‬
‫לא עשיתי שום דבר רע.‬

1210
01:15:49,002 --> 01:15:50,629
‫שיקרתי, זה נכון.‬

1211
01:15:52,422 --> 01:15:53,465
‫אבל הייתי בת שמונה.‬

1212
01:15:53,966 --> 01:15:58,428
‫ואני מאמינה שייעשה צדק עבור אבא שלי.‬

1213
01:15:59,304 --> 01:16:01,847
‫אנו עוברים לחדשות עדכניות‬

1214
01:16:01,848 --> 01:16:05,726
‫על כך שהרוצחים של איש העסקים האירי‬
‫ג'ייסון קורבט, יעמדו למשפט חוזר‬

1215
01:16:05,727 --> 01:16:07,896
‫באשמת רצח בקיץ הבא.‬

1216
01:16:08,689 --> 01:16:12,024
‫המשפחה קיוותה שהמשפט החוזר‬
‫יתקיים לפני חג המולד.‬

1217
01:16:12,025 --> 01:16:14,361
‫למרבה הצער, זה לא קרה.‬

1218
01:16:15,362 --> 01:16:17,864
‫כרגע זה פשוט עניין של סבלנות.‬

1219
01:16:21,326 --> 01:16:24,371
‫זה מרחף מעל ראשינו ומלחיץ להתמודד עם זה.‬

1220
01:16:25,872 --> 01:16:28,416
‫אבל אם אזכה להעיד, ואני מקווה שזה יקרה,‬

1221
01:16:28,417 --> 01:16:32,878
‫אני בטוח שאוכל לתאר מה באמת קרה בבית,‬

1222
01:16:32,879 --> 01:16:35,214
‫ולספר לאנשים ולמושבעים‬

1223
01:16:35,215 --> 01:16:39,385
‫איך מולי באמת הייתה,‬
‫ואת הגרסה האמיתית של האירועים, האמת.‬

1224
01:16:39,386 --> 01:16:42,138
‫חיכיתי הרבה זמן לומר הכול,‬

1225
01:16:42,139 --> 01:16:47,602
‫ו... לא היו לי מילים כדי להסביר מה קרה לי‬

1226
01:16:47,603 --> 01:16:49,229
‫ולאחי ולאבא שלי בעבר.‬

1227
01:16:54,776 --> 01:16:58,864
‫מבחוץ, הבית נראה כמו גן עדן.‬

1228
01:17:00,699 --> 01:17:04,077
‫ובפנים, הוא חשוך וכבד.‬

1229
01:17:07,831 --> 01:17:12,210
‫מערכת היחסים שלי עם מולי‬
‫החמירה כשעברנו לאמריקה.‬

1230
01:17:14,296 --> 01:17:18,467
‫לי ולשרה היו תמונות‬
‫של אמנו הביולוגית בחדרים שלנו,‬

1231
01:17:18,967 --> 01:17:21,637
‫והיא לקחה ממני את התמונה והחביאה אותה.‬

1232
01:17:23,430 --> 01:17:28,059
‫אני מרגיש שמולי רצתה להיות האם היחידה,‬

1233
01:17:28,060 --> 01:17:29,895
‫ושלא הייתה אף אחת לפניה.‬

1234
01:17:30,771 --> 01:17:34,775
‫מערכת היחסים של שרה ומולי הייתה‬
‫הרבה יותר קרובה משלי.‬

1235
01:17:35,942 --> 01:17:37,653
‫הן עשו הכול ביחד.‬

1236
01:17:38,403 --> 01:17:40,906
‫היא הייתה הילדה הכוכבת.‬

1237
01:17:42,491 --> 01:17:44,117
‫אני הייתי קרוב יותר לאבא שלי.‬

1238
01:17:46,370 --> 01:17:49,413
‫אני זוכר שאבא שלי היה בנסיעת עבודה,‬

1239
01:17:49,414 --> 01:17:51,500
‫ואמרתי, "להתראות, אני אוהב אותך."‬

1240
01:17:52,125 --> 01:17:54,210
‫היא רדפה אחריי לחדר שלי.‬

1241
01:17:54,211 --> 01:17:58,422
‫היא הרסה את החדר שלי,‬
‫הוציאה את כל הבגדים שלי, הפכה את המיטה,‬

1242
01:17:58,423 --> 01:17:59,883
‫הפכה את השידה שלי.‬

1243
01:18:04,012 --> 01:18:07,264
‫הייתי במכונית עם מולי ושאלתי אותה‬

1244
01:18:07,265 --> 01:18:11,519
‫"אוכל לשחק בייסבול?‬
‫אבא המאמן, אז הוא יכול להביא אותי."‬

1245
01:18:11,520 --> 01:18:13,938
‫מולי הסתובבה ואמרה, "את לא אוהבת אותי?"‬

1246
01:18:13,939 --> 01:18:17,024
‫"לא אכפת לך ממני? את לא רוצה לבלות איתי?"‬

1247
01:18:17,025 --> 01:18:19,236
‫"למה את רוצה לבלות עם אבא שלך?"‬

1248
01:18:19,820 --> 01:18:23,406
‫הרגשתי נורא, כי חשבתי שממש פגעתי בה.‬

1249
01:18:23,407 --> 01:18:25,950
‫לא יכולתי אפילו לספר לאבא שלי דברים שקרו,‬

1250
01:18:25,951 --> 01:18:29,704
‫וזה הקשה עליי מאוד‬
‫לדעת מה האמת ומה השקר‬

1251
01:18:29,705 --> 01:18:33,500
‫כי רק אדם אחד לחש לי באוזן כל הזמן.‬

1252
01:18:36,962 --> 01:18:39,923
‫נלחמתי כל הזמן כדי לקבל ממנה אהבה.‬

1253
01:18:41,007 --> 01:18:43,217
‫עשיתי כל מה שיכולתי‬

1254
01:18:43,218 --> 01:18:47,222
‫כדי להרגיש שהיא נותנת לי תשומת לב,‬
‫אפילו לא אהבה. ואהבתי אותה.‬

1255
01:18:49,391 --> 01:18:51,059
‫אני וג'ק אהבנו אותה.‬

1256
01:18:52,144 --> 01:18:56,021
‫אבל אני חושבת‬
‫שהיא גרמה לג'ק ולי להרגיש בתחרות,‬

1257
01:18:56,022 --> 01:18:57,441
‫כדי שנילחם על אהבתה.‬

1258
01:18:58,233 --> 01:19:00,401
‫אני חושב שאם זה היה מגיע לכך‬

1259
01:19:00,402 --> 01:19:03,195
‫שבגיל 13 היינו עומדים מול שופט,‬

1260
01:19:03,196 --> 01:19:06,158
‫הייתי בוחר באבא שלי בכל יום.‬

1261
01:19:07,242 --> 01:19:09,578
‫אבל שרה הייתה בוחרת במולי.‬

1262
01:19:11,747 --> 01:19:14,374
‫מולי הרחיקה את שרה מאבא שלי כל הזמן.‬

1263
01:19:15,459 --> 01:19:16,460
‫מעולם לא הייתה לה...‬

1264
01:19:28,430 --> 01:19:31,183
‫לא הייתה לה איתו‬
‫את מערכת היחסים שהיא רצתה.‬

1265
01:19:31,767 --> 01:19:35,061
‫זאת אשמתה של מולי.‬
‫לדעתי, זו אשמתה של מולי.‬

1266
01:19:39,441 --> 01:19:42,861
‫- מדולנדס‬
‫צפון קרוליינה -‬

1267
01:19:45,947 --> 01:19:49,409
‫בעודנו מתכוננים למשפט חוזר,‬

1268
01:19:50,076 --> 01:19:55,039
‫גיליתי שלמולי יש קומץ חברים קרובים‬

1269
01:19:55,040 --> 01:20:00,086
‫ששמעו את ג'ייסון בהתקפי זעם,‬

1270
01:20:01,046 --> 01:20:02,296
‫מאיים עליה,‬

1271
01:20:02,297 --> 01:20:05,674
‫או אנשים שהיו עדים‬
‫להתנהגות השתלטנית של ג'ייסון,‬

1272
01:20:05,675 --> 01:20:08,261
‫ותומכים במה שמולי תיארה לי.‬

1273
01:20:09,304 --> 01:20:11,139
‫אחת הנשים אמרה,‬

1274
01:20:11,640 --> 01:20:15,936
‫"מולי סיפרה לי שג'ייסון‬
‫חנק אותה בעבר בחדר השינה."‬

1275
01:20:17,771 --> 01:20:20,982
‫והיא אמרה, "מולי פחדה‬

1276
01:20:22,984 --> 01:20:26,321
‫"שג'ייסון חנק את אשתו הראשונה,‬

1277
01:20:26,905 --> 01:20:30,616
‫"והיא התחילה לדאוג שזה עלול לקרות לה."‬

1278
01:20:30,617 --> 01:20:32,953
‫ואני חושב, "מה?"‬

1279
01:20:34,204 --> 01:20:35,831
‫זה היה שם כל הזמן,‬

1280
01:20:36,748 --> 01:20:38,582
‫מאז הריאיון הראשון עם רשויות החוק.‬

1281
01:20:38,583 --> 01:20:43,004
‫אשתו הראשונה מתה בנסיבות מסתוריות.‬

1282
01:20:45,423 --> 01:20:48,134
‫נמצא שהיה לה התקף אסתמה.‬

1283
01:20:48,635 --> 01:20:49,885
‫זה לא עלה סתם.‬

1284
01:20:49,886 --> 01:20:53,181
‫לטום היו חששות‬
‫מאז השיחה שלו עם מייקי פיצפטריק.‬

1285
01:20:54,224 --> 01:20:57,102
‫- ריאיון עם טום‬
‫20 יום לאחר מותו של ג'ייסון -‬

1286
01:20:57,727 --> 01:21:01,731
‫הזמנו את הסבים מצד האם. הם בבית שלנו.‬

1287
01:21:02,232 --> 01:21:04,066
‫יש לי הזדמנות לנהל שיחה‬

1288
01:21:04,067 --> 01:21:07,862
‫עם אביה של האישה הראשונה, שנפטרה.‬

1289
01:21:07,863 --> 01:21:09,865
‫שמו מייקי פיצפטריק.‬

1290
01:21:10,365 --> 01:21:14,369
‫הוא לא אדם משכיל. קשה מאוד להבין אותו.‬

1291
01:21:14,953 --> 01:21:17,288
‫יש לו מבטא אירי כבד.‬

1292
01:21:17,289 --> 01:21:19,207
‫שאלתי אותו מה דעתו על ג'ייסון.‬

1293
01:21:19,916 --> 01:21:23,044
‫הוא אמר, "אני חושב שהוא הרג את הבת שלי."‬

1294
01:21:23,628 --> 01:21:25,546
‫הייתי בהלם.‬

1295
01:21:25,547 --> 01:21:28,507
‫לא ידעתי אם מדובר רק באדם מריר‬

1296
01:21:28,508 --> 01:21:33,305
‫שהיה צריך להאשים מישהו על מות בתו,‬

1297
01:21:34,264 --> 01:21:37,225
‫או אם הוא התבסס על משהו.‬

1298
01:21:38,435 --> 01:21:39,853
‫הוא היה רציני מאוד.‬

1299
01:21:41,313 --> 01:21:43,063
‫הוא לא התבדח.‬

1300
01:21:43,064 --> 01:21:47,860
{\an8}‫אף אחד לא חקר לעומק את מותה של מגס.‬

1301
01:21:47,861 --> 01:21:50,529
{\an8}‫והנסיבות סביב מותה של מגס.‬

1302
01:21:50,530 --> 01:21:53,658
‫כולם קיבלו את ממצאי הנתיחה,‬

1303
01:21:54,367 --> 01:21:56,912
‫עד שדאג התחיל לחקור.‬

1304
01:21:58,288 --> 01:22:01,875
‫השגתי עותק של דוח הנתיחה הרשמי‬

1305
01:22:02,876 --> 01:22:04,878
‫של אשתו הראשונה של ג'ייסון.‬

1306
01:22:06,963 --> 01:22:10,674
‫- סביר להניח שהמוות נגרם‬
‫עקב דום נשימה חריף -‬

1307
01:22:10,675 --> 01:22:13,552
‫- בעקבות ברונכוספאזם,‬
‫אצל חולת אסטמה ידועה. -‬

1308
01:22:13,553 --> 01:22:15,847
‫ביקשתי ממומחה רפואי שיבדוק את זה.‬

1309
01:22:16,348 --> 01:22:19,935
‫הוא אמר, "אשתו הראשונה של ג'ייסון קורבט‬
‫לא מתה מהתקף אסתמה."‬

1310
01:22:21,102 --> 01:22:23,312
‫"הראיות מראות, לדעתי,‬

1311
01:22:23,313 --> 01:22:26,775
‫שהיא מתה מפגיעות עקב חניקה ידנית."‬

1312
01:22:28,777 --> 01:22:33,531
‫גילינו שאחותה של מגס הייתה שם באותו לילה.‬

1313
01:22:35,533 --> 01:22:41,039
‫והיא דיווחה‬
‫"מגס כל הזמן אמרה, 'אני הולכת למות'."‬

1314
01:22:43,416 --> 01:22:47,044
‫זה מה שקורה לקורבנות של חניקה ידנית,‬

1315
01:22:47,045 --> 01:22:48,630
‫ששרדו את האירוע,‬

1316
01:22:49,464 --> 01:22:51,800
‫אבל מתים מהפציעות האלה בתוך שעה.‬

1317
01:22:54,636 --> 01:22:58,682
‫אבל לפי דוח הנתיחה של מגס קורבט,‬

1318
01:22:59,265 --> 01:23:02,518
‫לא היו סימנים גלויים‬
‫בצד החיצוני של הצוואר שלה.‬

1319
01:23:02,519 --> 01:23:05,396
‫- אין ראיות לפציעות חיצוניות -‬

1320
01:23:05,397 --> 01:23:10,025
‫המומחה שלי אמר, "אתה לא מת‬
‫ממה שנמצא בחלק החיצוני של הצוואר."‬

1321
01:23:10,026 --> 01:23:13,947
‫"אתה מת מהפציעה שאי אפשר לראות,‬
‫בחלק הפנימי של הצוואר."‬

1322
01:23:14,447 --> 01:23:15,573
‫זה חשוב.‬

1323
01:23:16,783 --> 01:23:20,077
‫המדינה מעלה טיעון‬

1324
01:23:20,078 --> 01:23:22,538
‫שלא יכול להיות שמולי נחנקה באותו לילה‬

1325
01:23:22,539 --> 01:23:26,001
‫כי אין לה פציעות בצוואר.‬

1326
01:23:26,710 --> 01:23:32,172
‫והוא אמר לי, "תסתכל‬
‫על התמונה של מולי קורבט‬

1327
01:23:32,173 --> 01:23:36,803
‫שצולמה בשעות הבוקר המוקדמות,‬
‫ממש מחוץ לבית על ידי המשטרה."‬

1328
01:23:38,847 --> 01:23:40,973
‫"אתה רואה את הסימן הישר‬

1329
01:23:40,974 --> 01:23:43,935
‫בצד שמאל של הצוואר של מולי מתחת לאוזנה?"‬

1330
01:23:44,436 --> 01:23:46,271
‫לא שמתי לב לזה קודם.‬

1331
01:23:46,813 --> 01:23:48,606
‫הוא אומר, "זו שריטה של ציפורן."‬

1332
01:23:49,733 --> 01:23:52,569
‫זה מה שקורה בזמן חניקה ידנית,‬

1333
01:23:53,069 --> 01:23:56,614
‫כשאחת מציפורני התוקף‬

1334
01:23:57,198 --> 01:23:59,117
‫מתחפרת בצד הצוואר,‬

1335
01:23:59,993 --> 01:24:04,122
‫או שלפעמים הקורבן מנסה להרחיק את היד.‬

1336
01:24:09,002 --> 01:24:14,174
‫והוא אומר לי,‬
‫"בדקת את הפיג'מה שהיא לבשה באותו לילה?"‬

1337
01:24:14,674 --> 01:24:16,801
‫"לא. מה אני מחפש?"‬

1338
01:24:19,220 --> 01:24:22,098
‫"אם הקורבן מאבד הכרה,‬

1339
01:24:23,683 --> 01:24:25,810
‫הוא מאבד שליטה על שלפוחית השתן."‬

1340
01:24:26,436 --> 01:24:28,354
‫"אני מתערב איתך‬

1341
01:24:28,855 --> 01:24:31,607
‫שאם תלך לשם אתה תמצא כתם שתן‬

1342
01:24:31,608 --> 01:24:33,777
‫באזור המפשעה של הפיג'מה."‬

1343
01:24:36,613 --> 01:24:37,614
‫והינה זה.‬

1344
01:24:39,741 --> 01:24:40,742
‫אני מאמין‬

1345
01:24:41,910 --> 01:24:46,288
‫שהסיבה היחידה שאשתו השנייה‬
‫לא הייתה הקורבן השני‬

1346
01:24:46,289 --> 01:24:49,249
‫היא כי באותו הלילה אביה בן ה-65‬

1347
01:24:49,250 --> 01:24:51,961
‫היה שם כדי להתערב ולעצור את זה.‬

1348
01:24:54,964 --> 01:24:59,469
‫יש הרבה עדים מומחים‬
‫מטעם המדינה ומטעם ההגנה.‬

1349
01:25:00,386 --> 01:25:03,431
‫כל מומחה שמסתכל על נתיחת הגופה של מגס‬

1350
01:25:04,057 --> 01:25:07,227
‫מסכים שהיא לא מתה מהתקף אסתמה.‬

1351
01:25:08,645 --> 01:25:13,107
‫אבל המומחים שלנו אומרים שלא ניתן להסיק מכך‬

1352
01:25:13,108 --> 01:25:15,819
‫שג'ייסון או מישהו אחר הרג אותה.‬

1353
01:25:16,402 --> 01:25:20,365
‫זו מסקנה חסרת אחריות,‬
‫והראיות לא תומכות בה.‬

1354
01:25:21,741 --> 01:25:25,536
‫יש רשימה ארוכה של מצבים בריאותיים אפשריים‬

1355
01:25:25,537 --> 01:25:29,374
‫שהיו נראים כמו התקף אסתמה‬
‫אצל מי שידוע כאסתמטי.‬

1356
01:25:31,209 --> 01:25:34,796
‫עם זאת, הטענות שג'ייסון חנק אותה‬

1357
01:25:35,296 --> 01:25:38,257
‫הן לא טענות שהיינו רוצים‬
‫שיוצגו בפני המושבעים.‬

1358
01:25:38,258 --> 01:25:41,386
‫אנו חוששים שאם חבר המושבעים ישמע את זה,‬
‫הם יפסיקו להקשיב.‬

1359
01:25:42,053 --> 01:25:43,303
{\an8}‫- שרה‬
‫בת 17 -‬

1360
01:25:43,304 --> 01:25:46,265
‫ג'ק ושרה משוכנעים לחלוטין‬

1361
01:25:46,266 --> 01:25:49,726
‫שהעדות שלהם תתקן הכול.‬

1362
01:25:49,727 --> 01:25:50,894
‫- ג'ק‬
‫בן 19 -‬

1363
01:25:50,895 --> 01:25:53,356
‫אבל אפילו אם העדות שלהם תהיה מדהימה‬

1364
01:25:54,107 --> 01:25:56,108
‫ותבהיר את עמדתם בנושא,‬

1365
01:25:56,109 --> 01:25:57,485
‫ואף יותר מזה,‬

1366
01:25:58,862 --> 01:26:00,530
‫זה עדיין יכול להשתבש.‬

1367
01:26:02,782 --> 01:26:07,495
‫ולכן אנחנו מוכנים לשקול עסקת טיעון.‬

1368
01:26:11,916 --> 01:26:16,004
‫- 23 באוקטובר‬
‫2023 -‬

1369
01:26:17,589 --> 01:26:19,173
‫- שמונה שנים לאחר מותו של ג'ייסון -‬

1370
01:26:19,174 --> 01:26:22,551
‫היום, מולי קורבט ותומס מרטנס‬
‫הגיעו לבית המשפט של מחוז דוידסון‬

1371
01:26:22,552 --> 01:26:25,888
‫כדי לעתור להפחתת אישום להריגה בשוגג.‬

1372
01:26:25,889 --> 01:26:30,184
{\an8}‫מולי קורבט לא הודתה בהריגה בשוגג.‬

1373
01:26:30,185 --> 01:26:34,354
{\an8}‫ותומס מרטנס הודה באשמה בהריגה בשוגג.‬

1374
01:26:34,355 --> 01:26:38,567
{\an8}‫עכשיו יש טענה שבשל הקריירה המופתית שלו‬
‫באף-בי-איי, באכיפת החוק,‬

1375
01:26:38,568 --> 01:26:40,653
{\an8}‫יש להקל בגזר הדין.‬

1376
01:26:41,988 --> 01:26:44,531
‫לא רציתי להסכים לעסקת טיעון.‬

1377
01:26:44,532 --> 01:26:46,366
‫הייתי מוכנה ללכת למשפט.‬

1378
01:26:46,367 --> 01:26:49,913
‫הייתי מוכנה לתת לאמת לנצח,‬
‫והייתי מוכנה להשיב מלחמה.‬

1379
01:26:51,497 --> 01:26:54,875
‫אבל האפשרות שנפסיד במשפט,‬

1380
01:26:54,876 --> 01:26:59,588
‫ואבא שלי ישב בכלא לשארית חייו,‬

1381
01:26:59,589 --> 01:27:02,133
‫לא יכולתי להתמודד עם האחריות הזאת.‬

1382
01:27:03,176 --> 01:27:05,552
‫הצוותים של המדינה ושל ההגנה יעברו‬

1383
01:27:05,553 --> 01:27:08,931
{\an8}‫על כל הראיות בתיק שהאזור הזה מכיר היטב,‬

1384
01:27:08,932 --> 01:27:10,307
{\an8}‫ויציגו אותן לשופט.‬

1385
01:27:10,308 --> 01:27:14,812
{\an8}‫ואז הוא יחליט כמה זמן מאסר יוקצב להם.‬

1386
01:27:15,813 --> 01:27:18,815
‫כל העולם שלי התהפך שוב,‬

1387
01:27:18,816 --> 01:27:22,027
‫בפעם המי יודע כמה, בשמונה השנים האחרונות.‬

1388
01:27:22,028 --> 01:27:27,074
‫הם יכולים לצאת בסוף השימוע‬
‫עם גזר דין שמתחשב בזמן שכבר ישבו.‬

1389
01:27:27,075 --> 01:27:28,993
‫זה פשוט חוסר צדק מוחלט.‬

1390
01:27:29,869 --> 01:27:33,538
‫זה לא מה שמגיע לאבא שלי.‬
‫זה לא מה שמגיע לי.‬

1391
01:27:33,539 --> 01:27:35,541
‫זה לא בסדר. זה לא הוגן.‬

1392
01:27:37,043 --> 01:27:40,295
‫בית המשפט שמע עדויות מחברים ושכנים‬

1393
01:27:40,296 --> 01:27:44,049
‫של מולי מרטנס קורבט,‬
‫שאמרו שהם היו מודעים לוויכוחים,‬

1394
01:27:44,050 --> 01:27:46,635
‫אלימות פיזית, והתנהגות שתלטנית‬

1395
01:27:46,636 --> 01:27:48,179
‫בנישואים במשפחת קורבט.‬

1396
01:27:48,763 --> 01:27:52,224
‫התעוררו שאלות בנוגע‬
‫לנסיבות מותה של אשתו הקודמת,‬

1397
01:27:52,225 --> 01:27:53,475
‫מרגרט קורבט.‬

1398
01:27:53,476 --> 01:27:56,186
‫ההגנה הביאה פתולוגים‬
‫שאומרים שיש אפשרות‬

1399
01:27:56,187 --> 01:27:57,772
‫שמישהו הרג אותה.‬

1400
01:27:59,023 --> 01:28:00,942
‫אני מרגישה שאבא שלי עומד למשפט.‬

1401
01:28:01,442 --> 01:28:05,280
‫ואני מרגישה שמתמקדים באופי של אבא שלי.‬

1402
01:28:07,115 --> 01:28:11,493
‫עורכי הדין של מולי אומרים‬
‫שיש מכנה משותף אחד‬

1403
01:28:11,494 --> 01:28:14,788
‫בין מותה של אמי הביולוגית ומותו של אבי.‬

1404
01:28:14,789 --> 01:28:19,502
‫אמי הביולוגית האכילה אותי,‬
‫כי התעוררתי בבכי בלילה שבו היא מתה.‬

1405
01:28:20,003 --> 01:28:24,090
‫ובלילה שבו אבא שלי מת,‬
‫התעוררתי וירדתי למטה.‬

1406
01:28:25,925 --> 01:28:31,222
‫איך אפשר להאשים אותי‬
‫בכך ששני ההורים שלי מתים?‬

1407
01:28:37,020 --> 01:28:39,147
‫ואז הבנתי‬

1408
01:28:40,732 --> 01:28:43,400
‫שעבור ההגנה זה רק תיק.‬

1409
01:28:43,401 --> 01:28:46,571
‫הם לא מכירים את אבא שלי,‬
‫והם לא רוצים להכיר אותו.‬

1410
01:28:47,530 --> 01:28:52,409
‫למרות שהחדשות האלה היו יכולות להכאיב להם,‬

1411
01:28:52,410 --> 01:28:55,370
‫שמגס לא מתה מהתקף אסתמה,‬

1412
01:28:55,371 --> 01:28:59,083
‫כפי שסיפרו להם כל חייהם,‬

1413
01:29:00,293 --> 01:29:04,296
‫כנראה שהייתה לי תקווה שזה יגרום לסדק‬

1414
01:29:04,297 --> 01:29:07,174
‫ב... בשטיפת המוח שלהם.‬

1415
01:29:07,175 --> 01:29:08,092
‫אבל...‬

1416
01:29:10,636 --> 01:29:13,055
‫הם ממשיכים להאמין שזה מה שקרה,‬

1417
01:29:13,056 --> 01:29:15,224
‫ואולי הם חייבים להאמין בזה.‬

1418
01:29:16,851 --> 01:29:17,685
‫אני כועס‬

1419
01:29:18,561 --> 01:29:20,897
‫כי אני יודע שאבא שלי לא הרג את אימא שלי.‬

1420
01:29:25,985 --> 01:29:28,528
{\an8}‫דודה שלי קתרין הייתה בבית באותו הערב.‬

1421
01:29:28,529 --> 01:29:30,531
{\an8}‫- קתרין, אחותה של מגס‬
‫מריאן, אימא של מגס -‬

1422
01:29:31,783 --> 01:29:35,078
‫הלוואי שיבקשו ממני לבוא ולהעיד‬

1423
01:29:35,578 --> 01:29:39,415
‫כי אני היחידה שהייתי שם‬
‫בלילה שבו מגס נפטרה.‬

1424
01:29:42,043 --> 01:29:44,378
‫קצת אחרי השעה שתיים בבוקר,‬

1425
01:29:44,379 --> 01:29:46,963
‫נשמעה דפיקה על דלת חדר השינה,‬
‫וזה היה ג'ייסון.‬

1426
01:29:46,964 --> 01:29:51,844
‫והוא אמר, "מגס לא מרגישה טוב.‬
‫יש לה התקף אסתמה קשה."‬

1427
01:29:52,929 --> 01:29:55,348
‫מגס הייתה במטבח והחזיקה את החזה שלה.‬

1428
01:29:56,099 --> 01:29:58,017
‫היה לה משאף ביד.‬

1429
01:29:59,852 --> 01:30:04,148
‫צפיתי בג'ייסון עושה הכול כדי להציל אותה.‬

1430
01:30:04,857 --> 01:30:08,985
‫טום מרטנס אמר שהייתה לו שיחה עם מייק‬

1431
01:30:08,986 --> 01:30:12,614
‫על כך שמג מתה בידיים של ג'ייסון.‬

1432
01:30:12,615 --> 01:30:17,536
‫כששמענו את זה, כל המשפחה שלי זעמה,‬
‫במיוחד אבי.‬

1433
01:30:17,537 --> 01:30:20,164
‫הוא אמר, "זה לא קרה."‬

1434
01:30:21,874 --> 01:30:26,712
‫"עד יום מותי, איך אאמין שג'ייסון‬
‫הרג את בתי?"‬

1435
01:30:28,089 --> 01:30:31,926
‫הייתה להם מערכת יחסים נהדרת.‬
‫הם היו זוג אוהב מאוד.‬

1436
01:30:32,427 --> 01:30:34,220
‫ומייקל אהב את ג'ייסון.‬

1437
01:30:34,720 --> 01:30:35,805
‫הוא היה הבן שלנו.‬

1438
01:30:37,890 --> 01:30:41,935
‫החלטנו שמייקל ייתן הצהרה לעורך הדין.‬

1439
01:30:41,936 --> 01:30:44,521
‫אבא שלי נפטר מסרטן,‬

1440
01:30:44,522 --> 01:30:46,941
‫אז אנחנו מדברים בשם אבא שלי.‬

1441
01:30:48,276 --> 01:30:50,611
‫"הצהרה של מייקל פיצפטריק."‬

1442
01:30:52,071 --> 01:30:55,908
‫"אני מבקש לציין בפרוטוקול‬
‫שפגשתי את תומס מרטנס רק פעם אחת."‬

1443
01:30:56,409 --> 01:30:58,410
‫"אני יכול גם לומר באופן חד משמעי‬

1444
01:30:58,411 --> 01:31:01,121
‫שמעולם לא דיברנו על הבת שלי מרגרט,‬

1445
01:31:01,122 --> 01:31:03,331
‫וגם לא אמרתי לתומס מרטנס‬

1446
01:31:03,332 --> 01:31:05,625
‫שג'ייסון הרג את הבת שלי מרגרט."‬

1447
01:31:05,626 --> 01:31:09,672
‫"הצהרות אלה של תומס מרטנס‬
‫הן לא נכונות לחלוטין."‬

1448
01:31:12,800 --> 01:31:13,884
‫- שמונה בנובמבר‬
‫2023 -‬

1449
01:31:13,885 --> 01:31:16,678
‫השופט במחוז דוידסון ישמע את טיעוני הסיכום‬

1450
01:31:16,679 --> 01:31:18,763
‫של המדינה ושל ההגנה,‬

1451
01:31:18,764 --> 01:31:21,809
‫דבר היכול להוביל‬
‫להחלטה סופית לגבי גזר הדין.‬

1452
01:31:22,310 --> 01:31:26,146
‫ממש לפני שהשופט יגזור את העונש‬

1453
01:31:26,147 --> 01:31:29,858
‫נשמע הצהרות נפגעי עבירה‬
‫של בני משפחתו של ג'ייסון,‬

1454
01:31:29,859 --> 01:31:33,154
‫וג'ק ושרה,‬
‫שהם בני המשפחה החשובים ביותר, ידברו.‬

1455
01:31:39,785 --> 01:31:43,664
‫כתבתי את זה לא רק בשביל אבא שלי,‬
‫אלא גם בשבילי.‬

1456
01:31:47,710 --> 01:31:49,378
‫אני בן 19.‬

1457
01:31:49,879 --> 01:31:52,088
‫לא יכולתי להביע את דעתי הרבה זמן,‬

1458
01:31:52,089 --> 01:31:56,302
‫והייתי צריך להקשיב‬
‫לשקרים בשמונה השנים האחרונות,‬

1459
01:31:56,802 --> 01:31:59,347
‫וזו ההזדמנות שלי לומר את האמת.‬

1460
01:32:01,933 --> 01:32:05,269
‫עכשיו אני מבוגרת מספיק, ואמיצה מספיק.‬

1461
01:32:09,398 --> 01:32:11,608
‫תמיד מישהו אחר סיפר את הסיפור שלי,‬

1462
01:32:11,609 --> 01:32:15,363
‫וחשוב לי לספר את הסיפור שלי בעצמי.‬

1463
01:32:16,697 --> 01:32:19,491
‫אני אקשיב ל"צ'יקן פרייד".‬

1464
01:32:19,492 --> 01:32:21,493
‫כן, כן. לשים את זה?‬

1465
01:32:21,494 --> 01:32:23,329
‫לשים את זה?‬
‫-כן, כן.‬

1466
01:32:24,163 --> 01:32:25,873
‫תמיד היינו מקשיבים לזה יחד.‬

1467
01:32:29,043 --> 01:32:30,795
‫הרגשתי שהוא לצדי.‬

1468
01:33:32,648 --> 01:33:36,026
‫אנחנו הכי חזקים ומאוחדים.‬

1469
01:33:36,027 --> 01:33:37,611
‫כן.‬
‫-אתה יודע?‬

1470
01:33:37,612 --> 01:33:39,739
‫אנחנו נעשה את זה יחד.‬
‫-כן.‬

1471
01:33:40,323 --> 01:33:43,742
‫המילה האחרונה היא שלכם.‬
‫-תסתכלי עליי. הכול יהיה בסדר.‬

1472
01:33:43,743 --> 01:33:45,201
‫זמן הבכי נגמר.‬

1473
01:33:45,202 --> 01:33:48,913
‫עכשיו הגיע הזמן לכעוס.‬
‫להיכנס לשם, ראש למעלה, כתפיים לאחור.‬

1474
01:33:48,914 --> 01:33:51,499
‫שיזדיינו האנשים האלה. הם כלום.‬
‫-כן.‬

1475
01:33:51,500 --> 01:33:53,918
‫קדימה, שרה, תגידי את זה. מה נעשה?‬

1476
01:33:53,919 --> 01:33:55,171
‫בואו נעשה את זה!‬

1477
01:33:57,715 --> 01:33:58,966
‫אז, כן.‬

1478
01:34:21,238 --> 01:34:23,698
{\an8}‫נהגתי להתפלל בלילה,‬
‫כשהייתי ילד והתעוררתי,‬

1479
01:34:23,699 --> 01:34:25,575
{\an8}‫שהכול היה חלום רע.‬

1480
01:34:25,576 --> 01:34:26,993
{\an8}‫- הצהרות נפגעי עבירה -‬

1481
01:34:26,994 --> 01:34:28,953
{\an8}‫נאלצתי לחוות את הילדות,‬
‫גיל ההתבגרות,‬

1482
01:34:28,954 --> 01:34:32,040
{\an8}‫ותחילת הבגרות בלי ההדרכה של אבא שלי.‬

1483
01:34:32,041 --> 01:34:35,961
‫כבודו, אל תלך שולל‬
‫על ידי החזות הנעימה של מולי מרטנס.‬

1484
01:34:36,545 --> 01:34:40,215
‫היא שברה אותי באופן שיטתי‬
‫והזינה אותי בשקרים.‬

1485
01:34:40,216 --> 01:34:41,299
‫אני רוצה שיהיה ברור.‬

1486
01:34:41,300 --> 01:34:44,553
‫מעולם לא ראיתי את אבא שלי‬
‫מכה את מולי מרטנס.‬

1487
01:34:46,097 --> 01:34:47,473
‫מי הקורבן כאן?‬

1488
01:34:47,973 --> 01:34:50,475
‫משפחת מרטנס החמירה את הכאב שלי‬

1489
01:34:50,476 --> 01:34:53,604
‫וניסתה לגרום לעולם לחשוב‬
‫שאבא שלי היה אדם רע.‬

1490
01:34:54,355 --> 01:34:58,150
‫מה שמולי וטום מרטנס לקחו ממני,‬
‫לעולם לא אוכל לקבל חזרה.‬

1491
01:34:59,360 --> 01:35:03,197
‫ראיתי את טביעת היד המדממת של אבא שלי‬
‫על דלת חדר השינה שלו.‬

1492
01:35:04,699 --> 01:35:06,784
‫לא היה במותו משהו בשוגג.‬

1493
01:35:11,163 --> 01:35:14,333
‫הוא לא בחר לעזוב אותנו. הוא נלקח מאיתנו.‬

1494
01:35:15,251 --> 01:35:16,836
‫הוא היה הקורבן.‬

1495
01:35:21,799 --> 01:35:23,758
‫למרבה המזל, אבא שלי בחר‬
‫בשני הורים נפלאים‬

1496
01:35:23,759 --> 01:35:25,344
‫שידריכו אותי בחיים.‬

1497
01:35:25,845 --> 01:35:28,889
‫זה לא היה קל,‬
‫אבל נוכחותם הפכה את זה לקל יותר.‬

1498
01:35:30,641 --> 01:35:34,602
‫רק כשבאתי לחיות עם טרייסי ודיוויד באירלנד‬

1499
01:35:34,603 --> 01:35:37,022
‫הבנתי את המשמעות האמיתית של משפחה.‬

1500
01:35:41,193 --> 01:35:44,446
‫מולי קורבט ותומס מרטנס חוזרים לכלא‬

1501
01:35:44,447 --> 01:35:46,197
‫על מותו של ג'ייסון קורבט.‬

1502
01:35:46,198 --> 01:35:51,077
‫היום אחר הצהריים, השופט גזר את דינם‬
‫ל-51 עד 74 חודשים.‬

1503
01:35:51,078 --> 01:35:53,580
{\an8}‫כשלוקחים בחשבון‬
‫את משך הזמן שהם כבר ריצו,‬

1504
01:35:53,581 --> 01:35:57,000
{\an8}‫כשהם נמצאו אשמים ברצח מדרגה שנייה,‬

1505
01:35:57,001 --> 01:35:59,210
{\an8}‫זה מגיע לשבעה או שמונה חודשים.‬

1506
01:35:59,211 --> 01:36:03,840
‫השופט הבהיר שהיה לו קשה‬
‫לגלות את האמת בתיק הזה,‬

1507
01:36:03,841 --> 01:36:06,342
‫אבל אמר בבירור שהילדים חפים מפשע.‬

1508
01:36:06,343 --> 01:36:07,678
‫ג'ק ושרה.‬

1509
01:36:08,262 --> 01:36:11,848
‫לדעתי מולי עשתה כמיטב יכולתה‬
‫בגידול הילדים האלה.‬

1510
01:36:11,849 --> 01:36:15,435
‫וזה היה קשה מאוד עבורה להקשיב‬

1511
01:36:15,436 --> 01:36:19,648
‫להם אומרים שהיא פגעה בהם באופן כלשהו,‬

1512
01:36:20,149 --> 01:36:22,025
‫ואני פשוט לא מאמין שזה נכון.‬

1513
01:36:22,026 --> 01:36:26,654
‫לא התעללתי בילדים שלי, לא רגשית ולא פיזית.‬

1514
01:36:26,655 --> 01:36:30,785
‫הילדים היו כלי משחק בידי הרוע.‬

1515
01:36:31,702 --> 01:36:34,370
‫הם הופנו כנשק נגדי.‬

1516
01:36:34,371 --> 01:36:38,334
‫ו... הם רצו לפגוע בי, והם עשו זאת.‬

1517
01:36:40,211 --> 01:36:42,086
‫האם לדעתי הילדים יודעים את האמת?‬

1518
01:36:42,087 --> 01:36:45,173
‫אני לא יודע.‬
‫מה הם זוכרים מהבילויים על החוף?‬

1519
01:36:45,174 --> 01:36:47,676
‫מה הם זוכרים ממולי כאימא?‬

1520
01:36:48,260 --> 01:36:50,470
‫מה הם זוכרים מהארוחות שהיא הכינה?‬

1521
01:36:50,471 --> 01:36:52,931
‫מה הם זוכרים ממסיבות יום ההולדת?‬

1522
01:36:52,932 --> 01:36:56,267
‫מה הם זוכרים מזה שהיא לימדה אותם לשחות?‬

1523
01:36:56,268 --> 01:36:57,812
‫מה הם זוכרים?‬

1524
01:36:59,730 --> 01:37:02,399
‫איך אפשר לזכור את זה‬

1525
01:37:03,400 --> 01:37:05,569
‫ולשנוא את מולי?‬

1526
01:37:07,071 --> 01:37:11,909
{\an8}‫היום, מולי קורבט ותומס מרטנס‬
‫יצאו לחופשי מהכלא.‬

1527
01:37:15,454 --> 01:37:21,334
‫אסור לי לנסות ליצור קשר עם הילדים,‬
‫לפי צו בית משפט.‬

1528
01:37:21,335 --> 01:37:26,881
‫בנוגע לתחושות שלי לגבי‬
‫האם אני רואה את עצמי כאימא שלהם,‬

1529
01:37:26,882 --> 01:37:29,425
‫זה דבר שעלול לגרום להם כאב עצום כרגע.‬

1530
01:37:29,426 --> 01:37:32,303
‫אני חושבת שהם שונאים את האדם‬
‫שהם חושבים שאני,‬

1531
01:37:32,304 --> 01:37:37,768
‫והם חושבים עליי כעל מתעללת מרושעת,‬
‫והם חושבים שאבא שלהם היה נפלא.‬

1532
01:37:38,352 --> 01:37:40,645
‫אני בהחלט לא אימא שלהם עכשיו.‬

1533
01:37:40,646 --> 01:37:45,817
‫האם תמיד אראה את עצמי‬
‫כמי שהייתה אימא שלהם?‬

1534
01:37:45,818 --> 01:37:48,195
‫כן, הייתי. הייתי אימא שלהם.‬

1535
01:37:48,696 --> 01:37:53,158
‫הייתי האימא של ג'ק ושרה בתקופת חיים אחרת.‬

1536
01:37:54,994 --> 01:37:56,619
‫שרה, בת כמה את?‬

1537
01:37:56,620 --> 01:37:57,538
‫שנתיים.‬

1538
01:37:58,038 --> 01:37:58,955
‫שנתיים וחצי.‬

1539
01:37:58,956 --> 01:38:00,039
‫כן.‬

1540
01:38:00,040 --> 01:38:01,083
‫בן כמה אתה?‬

1541
01:38:01,584 --> 01:38:03,293
‫ארבע וחצי.‬
‫-אתה בטוח?‬

1542
01:38:03,294 --> 01:38:05,087
‫זה נכון שאהבתי את מולי.‬

1543
01:38:05,588 --> 01:38:09,842
‫אבל זה שאהבתי את מולי‬
‫לא הופך אותה לאימא טובה.‬

1544
01:38:10,426 --> 01:38:12,469
‫תגידי, "ביי, מצלמה."‬
‫-ביי, מצלמה.‬

1545
01:38:14,638 --> 01:38:18,767
‫אין לי רגשות כלפיה יותר.‬
‫אני לא... אני לא שונא אותה.‬

1546
01:38:19,351 --> 01:38:22,479
‫אני לא רוצה לתת לה יותר שום כוח עליי.‬

1547
01:38:26,150 --> 01:38:27,109
‫תודה.‬

1548
01:38:31,989 --> 01:38:34,949
‫אני מבין איך הרבה אנשים אומרים,‬

1549
01:38:34,950 --> 01:38:37,410
‫"הוא היה בחברת אנשים שאהבו את אבא שלו,‬

1550
01:38:37,411 --> 01:38:41,205
‫"המשפחה של אביו,‬
‫והחברים של אביו במשך שמונה שנים.‬

1551
01:38:41,206 --> 01:38:43,417
‫"לכן הוא אומר את הדברים האלה."‬

1552
01:38:46,462 --> 01:38:51,008
‫אבל תמיד עודדו אותי‬
‫להגיע להחלטות משלי, לדעות משלי.‬

1553
01:38:53,636 --> 01:38:56,596
‫אבא שלי היה הגיבור שלי.‬
‫הוא היה מישהו שהערצתי.‬

1554
01:38:56,597 --> 01:38:57,806
‫הוא היה חברי הטוב ביותר.‬

1555
01:38:58,807 --> 01:39:00,308
‫הינה ילד מהמם.‬

1556
01:39:00,309 --> 01:39:01,309
‫- קולו של ג'ייסון -‬

1557
01:39:01,310 --> 01:39:03,437
‫ג'ק, תן לאבא נשיקה.‬

1558
01:39:05,856 --> 01:39:08,067
‫ילד טוב. עוד אחת.‬

1559
01:39:09,109 --> 01:39:10,819
‫מה אתה עושה, אבא?‬

1560
01:39:11,528 --> 01:39:12,905
‫מביא את שרה ואת אימא.‬

1561
01:39:13,739 --> 01:39:15,407
‫הם חוזרים הביתה לבית של ג'ק.‬

1562
01:39:15,991 --> 01:39:18,577
‫היי, בובה! תיתן לאבא נשיקה?‬

1563
01:39:19,703 --> 01:39:21,454
‫התגעגעת לאבא?‬
‫-היי!‬

1564
01:39:21,455 --> 01:39:24,625
‫תראה מה אבא קנה לך.‬
‫-אבא קנה לך מתנות?‬

1565
01:39:25,125 --> 01:39:28,212
‫אבא שלי היה אדם מדהים.‬
‫הוא היה אבא טוב.‬

1566
01:39:29,421 --> 01:39:31,381
‫הוא היה המעודד הכי גדול שלי.‬

1567
01:39:31,382 --> 01:39:32,549
‫קדימה, שרה!‬

1568
01:39:36,470 --> 01:39:41,058
‫אני יודעת שאבא ואימא שלי‬
‫לא היו רוצים שאהיה עצובה.‬

1569
01:39:42,518 --> 01:39:46,229
‫אז צריך להמשיך הלאה‬
‫ולגרום להם להתגאות,‬

1570
01:39:46,230 --> 01:39:49,024
‫ולחיות את החיים שהם רצו שתחיה.‬

1571
01:39:53,362 --> 01:39:55,614
‫אבא שלי אהב אותי ואת ג'ק.‬

1572
01:39:56,615 --> 01:39:58,700
‫היינו הכול בשבילו, ואני יודעת את זה.‬

1573
01:39:58,701 --> 01:40:01,662
‫ואני ממש גאה לומר‬
‫שאני הבת של ג'ייסון קורבט.‬

1574
01:40:50,836 --> 01:40:52,796
{\an8}‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬