1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,041 --> 00:00:10,082
‫- צילומי הארכיון בסרט זה‬
‫שוחזרו ונצבעו דיגיטלית -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:10,083 --> 00:00:17,125
‫- חומרי צילום מאירועים שונים שולבו יחד‬
‫כדי ליצור חוויה מקיפה -‬

5
00:00:26,250 --> 00:00:28,124
‫- ספטמבר 1940 -‬

6
00:00:28,125 --> 00:00:32,708
‫- גרמניה הנאצית‬
‫פותחת בהפצצות מסיביות על בריטניה -‬

7
00:00:36,375 --> 00:00:41,250
‫אנגליה היא האי האחרון שמחזיק מעמד באירופה.‬

8
00:00:42,625 --> 00:00:47,500
‫אנגליה תיפול ויהי מה!‬

9
00:00:52,625 --> 00:00:55,375
‫- הבליץ נמשך שמונה חודשים -‬

10
00:00:56,125 --> 00:00:58,958
‫- זהו סיפור תגובתם של אנשי בריטניה -‬

11
00:01:01,541 --> 00:01:07,625
‫התחושה שהאויב קרוב כל כך היוותה הלם מוחלט.‬

12
00:01:08,250 --> 00:01:11,375
‫הידיעה שמישהו מנסה להשמיד אותנו.‬

13
00:01:17,083 --> 00:01:18,958
‫כולנו תפסנו מחסה מתחת למדרגות.‬

14
00:01:19,791 --> 00:01:22,125
‫חשבתי, "אני אישרף בחיים!"‬

15
00:01:28,791 --> 00:01:30,791
‫הכול היה חיוני וחי‬

16
00:01:31,791 --> 00:01:34,708
‫מכיוון שאיש לא ידע כמה זמן יתאפשר לנו.‬

17
00:01:35,208 --> 00:01:37,708
‫כל רגע יחד הוא יקר ערך.‬

18
00:01:42,791 --> 00:01:48,332
‫ייתכן מאוד שהשמדתו הסופית של שלטון זדוני‬

19
00:01:48,333 --> 00:01:53,290
‫יסלול את הדרך לסולידריות עמוקה יותר‬

20
00:01:53,291 --> 00:01:55,791
‫מאשר תכננו אי פעם,‬

21
00:01:56,958 --> 00:02:01,500
‫לולא היינו צועדים יחד תחת אש.‬

22
00:02:11,875 --> 00:02:17,708
‫- בריטניה והבליץ -‬

23
00:02:24,666 --> 00:02:26,624
‫- אסקס‬
‫אנגליה -‬

24
00:02:26,625 --> 00:02:31,333
‫למי מכם שהדליק את מקלט הרדיו כעת,‬
‫בריטניה הגדולה נמצאת במלחמה עם גרמניה.‬

25
00:02:32,833 --> 00:02:35,415
‫הגרמנים כבשו את פריז ללא קרב הבוקר‬

26
00:02:35,416 --> 00:02:38,915
{\an8}‫וטוענים כי החל המרדף אחר האויב‬
‫עד להשמדתו המוחלטת.‬

27
00:02:38,916 --> 00:02:41,500
{\an8}‫- פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי -‬

28
00:02:45,625 --> 00:02:48,583
‫הימים הקריטיים בהיסטוריה רק החלו.‬

29
00:02:50,916 --> 00:02:52,916
‫אם בריטניה הגדולה תיכבש,‬

30
00:02:53,458 --> 00:02:57,082
‫היטלר ידע שהיבשת כולה תוכל ליפול לידיו.‬

31
00:02:57,083 --> 00:02:58,957
‫אחת, שתיים, שלוש, עמדו דום.‬

32
00:02:58,958 --> 00:03:00,833
‫אחת, שתיים, שלוש, לימין שור.‬

33
00:03:02,000 --> 00:03:06,415
‫- אדית' היפ, צופת אוויר‬
‫בסיס חיל האוויר המלכותי דבדן, בת 21 -‬

34
00:03:06,416 --> 00:03:09,166
‫לא ידענו מה ירשו לבנות לעשות,‬
‫אבל זה היה מרגש.‬

35
00:03:27,208 --> 00:03:30,416
‫תבינו, היינו בנות כמה? 18, 19, 20.‬

36
00:03:32,958 --> 00:03:39,333
‫אני לא יכולה להסביר את זה בדיוק.‬
‫זה היה משהו שונה מאוד מכל מה שעשינו קודם.‬

37
00:03:44,541 --> 00:03:48,374
‫לצופי האוויר נכונה חוויה מעוררת חרדה‬

38
00:03:48,375 --> 00:03:50,875
‫מכיוון שידעת בדיוק מה מתרחש.‬

39
00:03:54,458 --> 00:03:58,582
‫היום, עיני העולם כולו‬
‫נשואות לאנגליה ולאנשיה.‬

40
00:03:58,583 --> 00:04:01,249
‫אויבים מתקרבים מדרום-מזרח.‬

41
00:04:01,250 --> 00:04:03,500
‫בגזרה S15 בגובה אפס.‬

42
00:04:04,375 --> 00:04:08,374
‫העיניים נשואות לאנשי חיל האוויר המלכותי‬
‫אשר עליהם מוטלת האחריות‬

43
00:04:08,375 --> 00:04:12,041
‫להגן על ממלכת האי הקטנה‬
‫מפני גרמניה הנאצית.‬

44
00:04:25,875 --> 00:04:28,166
‫זה מתקרב. אני מרגיש את זה.‬

45
00:04:31,458 --> 00:04:32,833
‫שים לב.‬

46
00:04:42,750 --> 00:04:45,207
‫את הופכת למעורבת רגשית בעניין, כן?‬

47
00:04:45,208 --> 00:04:47,540
‫ואת אומרת, "קדימה, תפוס אותו!"‬

48
00:04:47,541 --> 00:04:49,000
‫קדימה.‬

49
00:04:52,250 --> 00:04:54,250
‫מבחינתך, הקרב היה חי.‬

50
00:04:55,250 --> 00:04:57,499
‫תפיל אותו. כן, הוא תפס אותו, חבר'ה.‬

51
00:04:57,500 --> 00:04:59,625
‫ישר באמצע. יפה מאוד!‬

52
00:05:03,916 --> 00:05:08,125
‫זה מה שהביא לאינטימיות בין הנשים לגברים.‬

53
00:05:11,708 --> 00:05:13,500
‫הם היו כל כך נאים.‬

54
00:05:14,750 --> 00:05:17,958
‫רומנים לבלבו על ימין ועל שמאל.‬

55
00:05:19,833 --> 00:05:23,666
‫אבל אני לא חושבת‬
‫שציפיתי לפגוש איזה בחור יפהפה.‬

56
00:05:30,625 --> 00:05:32,582
‫אם המצודה הזו שבאי תחזיק מעמד,‬

57
00:05:32,583 --> 00:05:36,041
‫הדבר עשוי לחבל בתוכנית הכיבוש של היטלר.‬

58
00:05:41,291 --> 00:05:45,124
‫היטלר ממהר. הפלישה צפויה.‬

59
00:05:45,125 --> 00:05:46,875
‫- ברלין‬
‫גרמניה -‬

60
00:05:52,958 --> 00:05:55,333
‫אם חיל האוויר הבריטי‬

61
00:05:56,333 --> 00:05:59,707
‫יטיל 2,000, 3,000 או 4,000 ק"ג של פצצות...‬

62
00:05:59,708 --> 00:06:01,374
‫- קולו של אדולף היטלר -‬

63
00:06:01,375 --> 00:06:06,290
‫אז אנחנו נטיל 150 אלף, 180 אלף, 230 אלף,‬

64
00:06:06,291 --> 00:06:08,583
‫300 אלף ק"ג פצצות או יותר בלילה אחד!‬

65
00:06:13,458 --> 00:06:16,916
‫אנחנו נמחק את עריהם!‬

66
00:06:27,208 --> 00:06:30,374
‫אנחנו נמחק את עריהם!‬

67
00:06:30,375 --> 00:06:33,083
‫- לונדון -‬

68
00:06:36,750 --> 00:06:37,999
‫לונדון במלחמה,‬

69
00:06:38,000 --> 00:06:41,166
‫ולונדון חוותה לראשונה‬
‫אזעקה המתריעה על מתקפה אווירית.‬

70
00:06:46,708 --> 00:06:51,458
‫בריטניה חוששת שגרמניה נמצאת בעיצומן‬
‫של הכנות ענק לפלישה לאנגליה.‬

71
00:07:01,416 --> 00:07:03,582
‫- מה היטלר אמר -‬

72
00:07:03,583 --> 00:07:06,458
‫- מבוקש! בעוון רצח, חטיפה, גנבה והצתה -‬

73
00:07:11,291 --> 00:07:18,291
‫בארץ זו הוכרזו תקנות האפלה‬
‫החל משקיעת החמה הערב.‬

74
00:07:23,125 --> 00:07:27,208
‫- גלריית טייט -‬

75
00:07:33,708 --> 00:07:36,875
‫- גן החיות של לונדון -‬

76
00:07:42,875 --> 00:07:46,124
‫ארבע מאות אלף ילדים כבר הוצאו מלונדון‬

77
00:07:46,125 --> 00:07:48,624
‫וילדים נוספים יצאו מחר.‬

78
00:07:48,625 --> 00:07:50,040
‫- לרכבות הפינוי -‬

79
00:07:50,041 --> 00:07:52,207
‫אלה ימים של קדרות וקושי,‬

80
00:07:52,208 --> 00:07:54,957
‫אליהם מתווספת הפרידה של הורים מילדיהם.‬

81
00:07:54,958 --> 00:07:58,041
‫אך השמירה על ביטחונם חשובה ביותר.‬

82
00:08:05,666 --> 00:08:07,540
‫- אריק בריידי -‬

83
00:08:07,541 --> 00:08:12,457
‫הייתי ילד‬
‫ובאותם ימים, ילדים גדולים לא בכו.‬

84
00:08:12,458 --> 00:08:13,958
‫- מפונה מלונדון‬
‫בן 5 -‬

85
00:08:16,875 --> 00:08:20,332
‫נאמר לנו שאסור לנו לרוץ להורינו כדי להיפרד‬

86
00:08:20,333 --> 00:08:22,458
‫ולזכות בחיבוק אחרון ובנשיקה.‬

87
00:08:35,291 --> 00:08:38,208
‫הערצתי את אחותי הגדולה, קיטי.‬

88
00:08:40,916 --> 00:08:42,707
‫הרגשתי בטוח יותר‬

89
00:08:42,708 --> 00:08:45,333
‫בגלל שקיטי הבטיחה שתדאג לי.‬

90
00:08:52,333 --> 00:08:54,500
‫לאימא שלי הייתה תחושה מוקדמת.‬

91
00:08:57,833 --> 00:09:01,874
‫היא הייתה בטוחה‬
‫שאם קיטי ואני נישאר בלונדון‬

92
00:09:01,875 --> 00:09:04,500
‫משהו נורא יקרה לנו.‬

93
00:09:11,791 --> 00:09:15,583
‫זו הייתה אמורה להיות חופשה.‬
‫כך הדבר הוצג לנו.‬

94
00:09:22,625 --> 00:09:26,000
‫הדבר סימן את סיומו של פרק אחד בחיי,‬
‫כפי שהיו עד כה.‬

95
00:09:26,625 --> 00:09:28,625
‫ילדות רגילה.‬

96
00:09:33,375 --> 00:09:36,208
‫לא ידענו מה תהיה המציאות.‬

97
00:09:47,708 --> 00:09:50,290
‫נאמר לנו רק שהקרב מתקרב.‬

98
00:09:50,291 --> 00:09:52,875
‫- פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי -‬

99
00:09:54,166 --> 00:09:56,665
‫אבל לא ידענו מול מה נתמודד.‬

100
00:09:56,666 --> 00:09:59,666
‫- קולה של אדית' היפ -‬

101
00:10:02,375 --> 00:10:03,666
‫הייתי בתפקיד.‬

102
00:10:09,333 --> 00:10:12,915
‫- אדית' היפ, צופת אוויר‬
‫בסיס חיל האוויר המלכותי דבדן, בת 21 -‬

103
00:10:12,916 --> 00:10:14,625
‫נשמעו קריאות קרב והרבה רעש.‬

104
00:10:18,000 --> 00:10:21,666
‫וראינו בין 400 ל-1,000 גרמנים מגיעים.‬

105
00:10:22,166 --> 00:10:24,915
‫אויבים מתקרבים מדרום-מזרח.‬

106
00:10:24,916 --> 00:10:27,666
‫בגזרה S15 בגובה אפס.‬

107
00:10:33,208 --> 00:10:35,249
‫אפשר היה לראות את זה, וחשבנו,‬

108
00:10:35,250 --> 00:10:37,791
‫"אלוהים, הם בדרך ללונדון".‬

109
00:10:49,291 --> 00:10:52,291
‫- המעגנות‬
‫איסט אנד, לונדון -‬

110
00:11:14,708 --> 00:11:17,707
{\an8}‫זה היה חודש ספטמבר חמים מאוד.‬

111
00:11:17,708 --> 00:11:20,291
{\an8}‫- טום בטס‬
‫תושב איסט אנד, בן 12 -‬

112
00:11:23,291 --> 00:11:24,666
‫הבטתי לשמיים.‬

113
00:11:29,166 --> 00:11:31,500
‫ראיתי כמה עננים רכים,‬

114
00:11:32,083 --> 00:11:33,916
‫כדורים קטנטנים בשמיים.‬

115
00:11:35,666 --> 00:11:37,791
‫חשבתי, "בחיי, מה זה?"‬

116
00:11:42,000 --> 00:11:43,832
‫לא פחדנו מאוד בשלב הזה‬

117
00:11:43,833 --> 00:11:46,333
‫בגלל שלא באמת ידענו מה קורה.‬

118
00:11:52,625 --> 00:11:56,125
‫ראיתי המון פצצות נופלות מהשמיים.‬

119
00:12:00,375 --> 00:12:01,541
‫זה היה מדהים.‬

120
00:12:13,208 --> 00:12:15,457
‫נכנסנו למסדרון בתחתית בניין המגורים‬

121
00:12:15,458 --> 00:12:19,333
‫בגלל שלפתע, כמובן,‬
‫הבנתי את ההיקף העצום של המתרחש.‬

122
00:12:45,166 --> 00:12:50,958
‫- היום הראשון לבליץ‬
‫7 בספטמבר 1940 -‬

123
00:12:57,125 --> 00:12:59,540
‫פקודת התייצבות בנקודות השליטה.‬

124
00:12:59,541 --> 00:13:03,708
‫העמידו 100 משאבות בכוננות מתחנת E עד 60.‬

125
00:13:12,666 --> 00:13:14,166
‫ערב טוב, כאן לונדון.‬

126
00:13:14,666 --> 00:13:20,541
‫בזמן שאני מדבר, שרפות גדולות עדיין בוערות‬
‫לאורך הנהר באזורי המעגנות והתעשייה במזרח.‬

127
00:13:25,041 --> 00:13:29,291
‫לאורך כל הערב, כבאיות מאזור וסט אנד‬
‫דהרו מזרחה לקול שאון הסירנות.‬

128
00:13:36,666 --> 00:13:40,208
‫לראשונה ראיתי שרפה אמיתית.‬

129
00:13:47,291 --> 00:13:49,332
‫הכבאי הוותיק סייע לי ואמר...‬

130
00:13:49,333 --> 00:13:51,499
‫- ריצ'רד הולסגרוב‬
‫כבאי צעיר, בן 17 -‬

131
00:13:51,500 --> 00:13:54,124
‫"הכול בסדר, בחור, אל תדאג. תישאר לידי".‬

132
00:13:54,125 --> 00:13:56,166
‫אנחנו רוצים אורך משולש.‬

133
00:14:01,416 --> 00:14:05,540
‫"פשוט תחזיק את הצינור‬
‫ואל תעזוב אותו בשום פנים ואופן,‬

134
00:14:05,541 --> 00:14:08,666
‫"מכיוון שאם הוא יפגע בך,‬
‫הוא עלול להרוג אותך".‬

135
00:14:12,000 --> 00:14:13,583
‫התרחקו למטה!‬

136
00:14:15,750 --> 00:14:19,000
‫הכבאי הוותיק אמר,‬
‫"אתה בסדר, בן? הכול בסדר, ילד?"‬

137
00:14:20,625 --> 00:14:23,083
‫אתה מרגיש פחד. אתה מפחד.‬

138
00:14:35,541 --> 00:14:38,040
‫אני עומד על ראש בניין גבוה מאוד‬

139
00:14:38,041 --> 00:14:43,000
‫ומכאן ביכולתי לראות‬
‫את לונדון כולה פרושה מולי,‬

140
00:14:43,541 --> 00:14:45,040
‫ולולא המחזה היה כה מבעית,‬

141
00:14:45,041 --> 00:14:48,041
‫זה היה יכול להיות‬
‫אחד מהמראות הנהדרים שראיתי.‬

142
00:14:48,541 --> 00:14:51,375
‫כל קו הרקיע מדרום‬

143
00:14:51,875 --> 00:14:53,833
‫מואר בזוהר אדמדם.‬

144
00:14:54,791 --> 00:14:57,833
‫זה נראה כמו יום הדין‬

145
00:14:58,666 --> 00:15:01,750
‫כפי שהצטייר בכמה ספרים ישנים.‬

146
00:15:03,958 --> 00:15:06,082
‫יום הדין.‬

147
00:15:06,083 --> 00:15:11,458
‫- צ'לסי‬
‫מערב לונדון -‬

148
00:15:14,541 --> 00:15:16,957
{\an8}‫- ג'ואן וינדהאם‬
‫סטודנטית לאומנות, בת 17 -‬

149
00:15:16,958 --> 00:15:19,291
{\an8}‫הקצב עולה. הערב התחיל הבליץ.‬

150
00:15:23,083 --> 00:15:26,750
‫השמיים מעל המעגנות היו אדומים,‬
‫כמו בזמן שקיעה ענקית.‬

151
00:15:33,041 --> 00:15:34,457
‫אילו חיים!‬

152
00:15:34,458 --> 00:15:38,416
‫אף אחד לא ידע אם יופצץ או יפותה ברגע הבא.‬

153
00:15:40,208 --> 00:15:43,041
‫פגשתי גבר נאה מאוד בשם רופרט.‬

154
00:15:44,333 --> 00:15:47,250
‫והוא ניסה לשכנע אותי לאבד את בתוליי.‬

155
00:15:53,750 --> 00:15:56,624
‫למעשה, אני מעדיפה גברים פרועים מעט.‬

156
00:15:56,625 --> 00:15:58,791
‫אני אוהבת גברים שחושבים שהם אלוהים.‬

157
00:15:59,333 --> 00:16:00,665
‫- רופרט‬
‫שכנה של ג'ואן -‬

158
00:16:00,666 --> 00:16:04,375
‫רופרט התנהל בנינוחות מוחלטת בעולם‬
‫וראה עצמו כאדונו.‬

159
00:16:08,958 --> 00:16:11,666
‫איני יכולה שלא לחשוב‬
‫שכל רגע עשוי להיות האחרון.‬

160
00:16:14,000 --> 00:16:16,000
‫ומכיוון שההפך ממוות הם החיים,‬

161
00:16:17,916 --> 00:16:20,375
‫אני חושבת שרופרט יפתה אותי מחר.‬

162
00:16:39,583 --> 00:16:42,499
{\an8}‫כשיצאנו, שמענו את השרפות משתוללות...‬

163
00:16:42,500 --> 00:16:46,499
{\an8}‫- טום בטס‬
‫תושב איסט אנד, בן 12 -‬

164
00:16:46,500 --> 00:16:49,541
{\an8}‫שמענו אותן במרחק מהמעגנות.‬

165
00:16:55,916 --> 00:16:58,291
‫לפני שהצטרף לחיל האוויר, אבי אמר לי,‬

166
00:16:58,791 --> 00:17:00,291
‫"תוודא שאימא בסדר".‬

167
00:17:05,166 --> 00:17:09,124
‫ואמרתי, "יש מקלט רשמי, אימא,‬
‫מקלט הארגון להגנה מתקיפות אוויריות.‬

168
00:17:09,125 --> 00:17:10,541
‫"בואי נלך לשם".‬

169
00:17:14,291 --> 00:17:17,082
‫ראיתי במקום הזה כמפלט בטוח.‬

170
00:17:17,083 --> 00:17:19,333
‫לא היינו נקלעים לצרות שם.‬

171
00:17:32,083 --> 00:17:33,250
‫נעשה חם.‬

172
00:17:33,750 --> 00:17:35,166
‫חם יותר ויותר.‬

173
00:18:04,208 --> 00:18:07,750
‫קראתי לאימא שלי. חשבתי, "את פה? איפה את?"‬

174
00:18:10,125 --> 00:18:11,458
‫ואף אחד לא ענה.‬

175
00:18:14,666 --> 00:18:17,208
‫והבנתי שמשהו נורא קרה.‬

176
00:18:17,833 --> 00:18:19,041
‫זו הייתה פצצה.‬

177
00:18:25,208 --> 00:18:27,874
‫- היום השני לבליץ‬
‫8 בספטמבר 1940 -‬

178
00:18:27,875 --> 00:18:30,290
‫העקירה והסבל הגרועים ביותר‬

179
00:18:30,291 --> 00:18:32,707
‫התרחשו במחוזות מעמד הפועלים באיסט אנד,‬

180
00:18:32,708 --> 00:18:36,208
‫שם רחובות שלמים של בתים קטנים‬
‫הופצצו לרסיסים.‬

181
00:18:41,041 --> 00:18:44,582
‫על פי דיווחים בלתי רשמיים,‬
‫מספר הנפגעים בתקיפה על לונדון בשבת‬

182
00:18:44,583 --> 00:18:47,125
‫הגיע ל-400 מתים ול-1,400 פצועים.‬

183
00:19:33,250 --> 00:19:35,790
{\an8}‫הייתי בבית אחותי שהשקיף על שוק בריק ליין...‬

184
00:19:35,791 --> 00:19:37,874
{\an8}‫- ברנרד קופס‬
‫תושב איסט אנד, בן 13 -‬

185
00:19:37,875 --> 00:19:41,041
{\an8}‫וצ'רצ'יל הגיע לבקר ברחוב.‬

186
00:19:44,375 --> 00:19:47,249
‫לפתע שמעתי קריאות עידוד וקריאות בוז‬

187
00:19:47,250 --> 00:19:50,916
‫והנה הוא הופיע, הדמות הזו.‬

188
00:19:51,875 --> 00:19:53,416
‫הוא אכן קיים.‬

189
00:19:58,416 --> 00:20:01,374
‫שמו של צ'רצ'יל היה מוקצה בביתי‬

190
00:20:01,375 --> 00:20:02,791
‫עד שהחלה המלחמה.‬

191
00:20:04,250 --> 00:20:06,875
‫ואז שמו נשא הוד מלאכי.‬

192
00:20:14,625 --> 00:20:17,582
‫ההפצצות האכזריות,‬
‫המופקרות וחסרות האבחנה של לונדון...‬

193
00:20:17,583 --> 00:20:19,291
‫- קולו של וינסטון צ'רצ'יל -‬

194
00:20:20,291 --> 00:20:24,375
‫הן, כמובן, חלק מתוכנית הפלישה של היטלר.‬

195
00:20:25,708 --> 00:20:29,000
‫אך הוא אינו מכיר את רוחה של האומה הבריטית,‬

196
00:20:29,750 --> 00:20:32,833
‫או את קשיחותם של תושבי לונדון,‬

197
00:20:33,708 --> 00:20:37,541
‫אשר חונכו להעריך את החירות‬
‫אף יותר מאשר את חייהם.‬

198
00:20:43,708 --> 00:20:48,125
‫כעת עלינו לעמוד יחד ולהחזיק מעמד.‬

199
00:20:49,416 --> 00:20:53,458
‫אזרחי לונדון מתמודדים עם קשיים רבים‬

200
00:20:54,166 --> 00:20:59,125
‫אשר מועד סופם או חומרתם‬
‫עדיין אינם ניתנים להערכה.‬

201
00:21:05,250 --> 00:21:06,750
‫נלקחתי לבית החולים.‬

202
00:21:10,541 --> 00:21:12,082
{\an8}‫אבא שלי מצא אותי.‬

203
00:21:12,083 --> 00:21:16,624
{\an8}‫- טום בטס‬
‫תושב איסט אנד, בן 12 -‬

204
00:21:16,625 --> 00:21:19,750
{\an8}‫שאלתי אותו,‬
‫"איפה אימא, אבא? מה שלום אימא?"‬

205
00:21:21,750 --> 00:21:22,750
‫והוא פשוט אמר,‬

206
00:21:23,583 --> 00:21:24,666
‫"היא מתה".‬

207
00:21:28,125 --> 00:21:32,708
‫חשתי דקירה.‬
‫זו הייתה תחושת כאב אמיתי וייסורים.‬

208
00:21:35,208 --> 00:21:37,499
‫לקחתי את אימא למקלט הארור הזה‬

209
00:21:37,500 --> 00:21:39,333
‫והיא נהרגה!‬

210
00:21:42,083 --> 00:21:46,666
‫מעולם לא התגברתי על זה. מעולם לא.‬
‫לא התגברתי על זה.‬

211
00:21:53,041 --> 00:21:55,833
‫הוד מעלתה, הנסיכה אליזבת.‬

212
00:21:57,458 --> 00:22:02,457
‫אלפים מכם ברחבי הארץ הזו‬
‫נאלצו לעזוב את בתיהם‬

213
00:22:02,458 --> 00:22:06,041
‫ולהיפרד מהוריהם.‬

214
00:22:10,041 --> 00:22:12,749
{\an8}‫- הנסיכה אליזבת, בת 14‬
‫בשידורה הראשון אי פעם -‬

215
00:22:12,750 --> 00:22:17,915
{\an8}‫לכם, הגרים בסביבה חדשה,‬
‫אנו שולחים מסר של אהדה אמיתית. ובו בזמן...‬

216
00:22:17,916 --> 00:22:18,957
‫- ויילס -‬

217
00:22:18,958 --> 00:22:21,040
‫נרצה להודות לאנשים האדיבים‬

218
00:22:21,041 --> 00:22:24,166
‫אשר קיבלו אתכם אל בתיהם בכפר.‬

219
00:22:25,250 --> 00:22:27,999
‫תוכלו לפנות מקום ברציף?‬

220
00:22:28,000 --> 00:22:29,999
‫בזריזות, בבקשה.‬

221
00:22:30,000 --> 00:22:31,790
{\an8}‫מישהו אמר שאנחנו בוויילס.‬

222
00:22:31,791 --> 00:22:33,874
{\an8}‫- אריק בריידי‬
‫מפונה מלונדון, בן 5 -‬

223
00:22:33,875 --> 00:22:36,041
{\an8}‫אנשים דיברו בצורה משונה.‬

224
00:22:42,625 --> 00:22:45,624
‫והכיתה שלי פנתה לכיוון אחד.‬

225
00:22:45,625 --> 00:22:48,083
‫אחותי פנתה לכיוון אחר.‬

226
00:22:54,166 --> 00:22:56,707
‫חברות מועצת העיירה קבעו‬

227
00:22:56,708 --> 00:23:01,416
‫שההורים המאמצים יבחרו אילו ילדים ירצו.‬

228
00:23:06,625 --> 00:23:09,000
‫לבסוף, נשארתי רק אני.‬

229
00:23:09,708 --> 00:23:11,666
‫ולא נותרו הורים מאמצים.‬

230
00:23:13,333 --> 00:23:15,083
‫אז התחלתי לדאוג.‬

231
00:23:19,833 --> 00:23:22,458
‫לפתע, נשמע קול צעדים.‬

232
00:23:22,958 --> 00:23:26,958
‫גברת אחת פרצה לחדר ואמרה,‬
‫"נשארו עוד מפונים?"‬

233
00:23:30,791 --> 00:23:33,290
‫הא אמרה,‬
‫"אני לא אוהבת את המראה שלו במיוחד,‬

234
00:23:33,291 --> 00:23:35,166
‫"וגם רציתי בת".‬

235
00:23:37,666 --> 00:23:39,666
‫ניסיתי לחייך חיוך כובש.‬

236
00:23:41,750 --> 00:23:45,416
‫והיא אמרה, "טוב, אני אקח אותו".‬

237
00:23:47,625 --> 00:23:49,833
‫ויצאתי לדרך עם האישה הזרה הזו.‬

238
00:23:50,833 --> 00:23:52,333
‫לא ראיתי את קיטי.‬

239
00:23:58,416 --> 00:24:02,665
‫הייתה טינה עזה כנגד המפונים מלונדון‬

240
00:24:02,666 --> 00:24:05,665
‫אותה חשו רבים בעיירת הכורים הזו,‬

241
00:24:05,666 --> 00:24:08,375
‫מכיוון שהתרחשה אז שביתת כורים.‬

242
00:24:12,083 --> 00:24:15,499
‫הם נטרו טינה עמוקה לממשלה בלונדון.‬

243
00:24:15,500 --> 00:24:18,875
‫הם גם נטרו טינה לווינסטון צ'רצ'יל.‬

244
00:24:21,666 --> 00:24:23,791
‫אני זוכר שלושה ילדים...‬

245
00:24:25,208 --> 00:24:28,833
‫הם הציקו לנו ורבנו איתם.‬

246
00:24:33,458 --> 00:24:35,790
‫ואימי המאמצת אמרה,‬

247
00:24:35,791 --> 00:24:40,832
‫"אתם, המפונים מלונדון‬
‫באים לכאן כדי לברוח ממלחמה אחת‬

248
00:24:40,833 --> 00:24:42,958
‫"ואתם מתחילים מלחמה אחרת כאן".‬

249
00:24:58,208 --> 00:25:02,666
‫רצינו לאלץ את לונדון כולה לרדת למקלטים.‬

250
00:25:09,041 --> 00:25:13,749
{\an8}‫ביצענו גיחות רק ללונדון. שוב ושוב.‬

251
00:25:13,750 --> 00:25:16,083
{\an8}‫- אולריך סטיינהילפר‬
‫טייס לופטוואפה -‬

252
00:25:19,875 --> 00:25:22,500
‫בכל 20 דקות, בגלי תקיפה.‬

253
00:25:25,375 --> 00:25:31,875
‫האמנו שכך נכניע את אנגליה.‬

254
00:25:38,500 --> 00:25:41,041
‫זוהי כיכר טרפלגר.‬

255
00:25:42,666 --> 00:25:47,208
‫הרעש שאתם שומעים‬
‫הוא אזעקה מפני תקיפה אווירית.‬

256
00:26:03,791 --> 00:26:08,583
‫- היום השישי לבליץ‬
‫13 בספטמבר 1940 -‬

257
00:26:12,583 --> 00:26:14,374
‫כאן בארמון בקינגהאם,‬

258
00:26:14,375 --> 00:26:18,208
‫המלך והמלכה רואים את ההריסות‬
‫המעידות על הימלטותם בקושי מהסכנה.‬

259
00:26:19,750 --> 00:26:21,499
‫לאחר שביתם שלהם הופצץ,‬

260
00:26:21,500 --> 00:26:28,416
‫הוד מלכותם משוחחים בהבנה ובאהדה עם נתיניהם‬
‫אשר נפלו קורבן בעצמם לאכזריות הנאצית.‬

261
00:26:31,541 --> 00:26:33,833
‫כשהמלך והמלכה הגיעו,‬

262
00:26:34,916 --> 00:26:37,082
{\an8}‫- ברנרד קופס‬
‫תושב איסט אנד, בן 13 -‬

263
00:26:37,083 --> 00:26:41,249
{\an8}‫אנשים הריעו, אך אחרים אמרו,‬
‫"חזרו לארמון בקינגהאם. חשבתם שהופצצתם?‬

264
00:26:41,250 --> 00:26:42,583
‫"קיבלתם פצצה אחת?‬

265
00:26:43,250 --> 00:26:44,791
‫"אנחנו קיבלנו אלפי פצצות".‬

266
00:26:49,958 --> 00:26:53,875
‫לא היו מספיק מקלטים בטוחים באיסט אנד.‬

267
00:26:56,916 --> 00:26:59,291
‫תחנות הרכבת התחתית נראו כמקום המושלם.‬

268
00:27:03,083 --> 00:27:06,458
‫אבל הממשלה החליטה‬
‫שלא לפתוח את התחנות לכניסה.‬

269
00:27:15,125 --> 00:27:18,874
{\an8}‫החלטנו לצאת למאבק‬
‫לפתיחת תחנות הרכבת התחתית כמקלטים.‬

270
00:27:18,875 --> 00:27:21,499
{\an8}‫- פיל פיראטין‬
‫מנהיג קומוניסטי באיסט אנד -‬

271
00:27:21,500 --> 00:27:25,000
{\an8}‫מלון סאבוי היה מטרתנו.‬

272
00:27:31,750 --> 00:27:34,165
‫עכשיו נסלים את המצב‬

273
00:27:34,166 --> 00:27:37,458
‫כדי להשתלט על המקלט במלון סאבוי.‬

274
00:27:44,416 --> 00:27:47,541
‫בסה"כ הגיעו 78 איש.‬

275
00:27:49,000 --> 00:27:51,374
‫- מקלט סאבוי מפני תקיפה אווירית -‬

276
00:27:51,375 --> 00:27:54,916
‫שהינו במקום בו לא הייתה לנו זכות להיות.‬

277
00:27:55,458 --> 00:27:57,125
‫ואז המשטרה הגיעה.‬

278
00:28:05,000 --> 00:28:08,375
‫מפקח משטרה אמר,‬
‫"מה אתם מתכוונים לעשות כאן?"‬

279
00:28:08,958 --> 00:28:12,583
‫אמרתי, "אנחנו לא רוצים את המקום הזה,‬
‫אלא בפתיחת הרכבת התחתית".‬

280
00:28:13,958 --> 00:28:16,832
‫- פועלים באיסט אנד פולשים לסאבוי -‬

281
00:28:16,833 --> 00:28:21,666
‫- קבוצת פורעים דורשים זכויות-יתר‬
‫במלון מהודר בלונדון -‬

282
00:28:22,666 --> 00:28:23,999
‫הממשלה הכריזה‬

283
00:28:24,000 --> 00:28:26,958
‫שאנשים לא יוכלו להשתמש‬
‫בתחנות הרכבת התחתית כמקלט.‬

284
00:28:28,125 --> 00:28:30,915
‫אך ההתפתחות יוצאת הדופן ביותר‬
‫במלחמה המשונה הזו,‬

285
00:28:30,916 --> 00:28:33,082
‫היא הדרך בה תושבי לונדון הסתערו‬

286
00:28:33,083 --> 00:28:35,250
‫ופתרו את בעיית המקלטים התת-קרקעיים.‬

287
00:28:39,666 --> 00:28:43,957
{\an8}‫הסתובבו שמועות.‬
‫"רדו לרכבת התחתית. יהיה בסדר".‬

288
00:28:43,958 --> 00:28:46,374
{\an8}‫- ברנרד קופס‬
‫תושב איסט אנד, בן 13 -‬

289
00:28:46,375 --> 00:28:49,791
{\an8}‫מצאנו את כל השערים נעולים וחיילים היו שם.‬

290
00:28:53,916 --> 00:28:56,166
‫עוד ועוד אנשים הצטופפו מאחורינו.‬

291
00:28:59,625 --> 00:29:01,374
‫הם ניערו את השערים.‬

292
00:29:01,375 --> 00:29:02,708
‫"תכניסו אותנו!"‬

293
00:29:08,125 --> 00:29:10,375
‫לפתע, נשמעה שאגה עצומה.‬

294
00:29:12,250 --> 00:29:14,708
‫מישהו בממשלה שינה את דעתו.‬

295
00:29:16,625 --> 00:29:20,375
‫אבא שלי אמר,‬
‫"זה ניצחון ענק למעמד הפועלים!"‬

296
00:29:25,083 --> 00:29:28,208
‫וכך החלו החיים הללו מתחת לקרקע.‬

297
00:29:42,458 --> 00:29:46,790
‫שלב חדש ודרמטי בקרב על בריטניה.‬
‫לאחר שבועות מתוחים, הפיקוד הגרמני העליון‬

298
00:29:46,791 --> 00:29:50,665
‫פתח במתקפות אוויריות עצומות‬
‫על ספינות אספקה ועל המעגנות. מדי יום,‬

299
00:29:50,666 --> 00:29:54,208
‫מאות מפציצים ומטוסי קרב נאציים‬
‫שאגו מעל תעלת למאנש.‬

300
00:30:01,708 --> 00:30:05,707
‫מצודת האי הזו‬
‫היא המבצר האחרון במערב אירופה‬

301
00:30:05,708 --> 00:30:07,750
‫החוסמת את שאיפותיו של היטלר.‬

302
00:30:12,583 --> 00:30:15,125
‫חיל האוויר המלכותי‬
‫הוא חיל האוויר הטוב בעולם‬

303
00:30:16,000 --> 00:30:19,625
‫אך גרמניה עדיין שומרת‬
‫על עליונות מספרית באוויר.‬

304
00:30:26,416 --> 00:30:28,915
{\an8}‫- פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי -‬

305
00:30:28,916 --> 00:30:32,416
{\an8}‫היינו חייבים לנצח במלחמה‬
‫והיינו נחושים לעשות זאת בכל מחיר.‬

306
00:30:33,708 --> 00:30:38,415
{\an8}‫ידענו שזו מלחמת קיום ולא התכוונו להיכנע.‬

307
00:30:38,416 --> 00:30:39,750
{\an8}‫- אדית' היפ, צופת אוויר -‬

308
00:30:42,750 --> 00:30:45,416
‫היינו כ-100 בנות, אני חושבת,‬

309
00:30:46,000 --> 00:30:49,625
‫והגברים התייחסו אלינו בכבוד.‬

310
00:30:50,333 --> 00:30:51,666
‫קיבלו אותנו.‬

311
00:30:53,375 --> 00:30:55,582
‫חשנו התרוממות רוח‬

312
00:30:55,583 --> 00:30:58,750
‫מכיוון שפעלנו בעצמנו‬
‫וביצענו את תפקידנו הייחודי.‬

313
00:31:10,458 --> 00:31:14,416
‫בפעם הראשונה שפגשתי את דניס,‬
‫נהגתי בטרקטור...‬

314
00:31:18,750 --> 00:31:21,833
‫והוא השליך חול למנוע שלי ועצר אותו.‬

315
00:31:23,583 --> 00:31:27,375
‫הכרחתי אותו להתניע את הטרקטור מחדש.‬
‫אמרתי, "אתה עצרת, אתה תתניע".‬

316
00:31:29,083 --> 00:31:32,166
{\an8}‫- צילומים של אדית' היפ -‬

317
00:31:34,250 --> 00:31:35,500
‫וכך הוא עשה.‬

318
00:31:40,708 --> 00:31:43,832
‫דניס היה בנוי לא רע, וזקוף קומה.‬

319
00:31:43,833 --> 00:31:46,083
‫הוא היה די נאה.‬

320
00:31:50,541 --> 00:31:54,332
‫הוא מעולם לא חייך כיאות‬
‫כי הוא התבייש בשתיים משיניו...‬

321
00:31:54,333 --> 00:31:55,999
‫- דניס ויסלר‬
‫טייס בחיל האוויר המלכותי -‬

322
00:31:56,000 --> 00:31:57,750
‫אבל היה לו חיוך מיוחד משלו.‬

323
00:31:58,958 --> 00:32:03,000
‫ומסתבר שהוא החליט שהוא מחבב אותי.‬

324
00:32:07,333 --> 00:32:11,041
‫אז הוא אמר, "תבואי למסיבה של הטייסת?"‬

325
00:32:11,666 --> 00:32:12,750
‫אז אמרתי, "כן".‬

326
00:32:17,208 --> 00:32:21,541
‫כשירדנו מכוננות,‬
‫כולנו נהרנו למסיבה והוא חיכה לי.‬

327
00:32:31,333 --> 00:32:33,665
‫לשנינו היה מזל גדול להיפגש.‬

328
00:32:33,666 --> 00:32:36,708
‫לולא המלחמה, ייתכן שלא היינו נפגשים.‬

329
00:32:41,083 --> 00:32:42,416
‫הוא היה מצחיק.‬

330
00:32:43,041 --> 00:32:45,290
‫הוא היה מאוד רומנטי.‬

331
00:32:45,291 --> 00:32:46,750
‫צחקנו הרבה.‬

332
00:32:50,291 --> 00:32:55,458
‫אני חושבת שהמצב גרם לקשר בינינו‬
‫להיות עוצמתי יותר, טוב וחזק יותר.‬

333
00:32:58,666 --> 00:33:00,999
‫כל רגע יחד הוא יקר ערך.‬

334
00:33:01,000 --> 00:33:04,958
‫מכיוון שאיש לא ידע כמה זמן יתאפשר לנו.‬

335
00:33:13,791 --> 00:33:17,124
‫הקרב על לונדון‬
‫נמצא כמעט בסיום חודשו הראשון‬

336
00:33:17,125 --> 00:33:19,083
‫ולונדון עדיין עומדת.‬

337
00:33:19,583 --> 00:33:25,208
‫- היום ה-24 לבליץ‬
‫1 באוקטובר 1940 -‬

338
00:33:26,458 --> 00:33:29,500
‫היא מותשת, אבל רוחה איתנה כתמיד.‬

339
00:33:33,833 --> 00:33:34,958
‫נוכל לעמוד בזה.‬

340
00:33:35,666 --> 00:33:38,624
‫אם הוא חושב שינצח את המלחמה‬
‫תוך הפצצת נשים וילדים‬

341
00:33:38,625 --> 00:33:40,208
‫הוא יגלה שטעה טעות גדולה.‬

342
00:33:41,916 --> 00:33:44,500
‫כאן לונדון. כולנו חיים ובועטים.‬

343
00:33:46,166 --> 00:33:47,625
‫להתראות. כל טוב.‬

344
00:33:55,916 --> 00:33:59,124
‫הבאתי את עצמי‬
‫לכדי מצב של תשוקה עצומה לרופרט, שחסר לי.‬

345
00:33:59,125 --> 00:34:00,540
‫- יומנה של ג'ואן וינדהאם‬
‫בת 17 -‬

346
00:34:00,541 --> 00:34:02,125
‫שבוע שלא התראינו.‬

347
00:34:03,416 --> 00:34:04,915
‫כל הבוקר חשבתי עליו‬

348
00:34:04,916 --> 00:34:07,791
‫ותהיתי כמה זמן אוכל להמשיך לחיות בלעדיו.‬

349
00:34:11,458 --> 00:34:13,749
‫בדרך הביתה, ראיתי 17 מטוסים גרמניים‬

350
00:34:13,750 --> 00:34:16,208
‫ומאות פגזים התפוצצו סביבם.‬

351
00:34:18,583 --> 00:34:19,500
‫שמעתי צעקה...‬

352
00:34:23,041 --> 00:34:24,707
‫- רופרט‬
‫החבר של ג'ואן -‬

353
00:34:24,708 --> 00:34:27,082
‫ושם היה רופרט, מתרוצץ ברחוב,‬

354
00:34:27,083 --> 00:34:29,125
‫מתעלם לחלוטין מהתותחים.‬

355
00:34:38,583 --> 00:34:42,708
‫מצאנו בית קפה מהודר בשם מאונטוויו‬
‫בו ניגנה תזמורת במקטורנים אדומים.‬

356
00:34:45,125 --> 00:34:47,874
‫עמודי פסיפס ענקיים נצצו מתחת לאורות‬

357
00:34:47,875 --> 00:34:50,333
‫והייתי כה מאושרת עד שהרגשתי כמעט שיכורה.‬

358
00:34:51,541 --> 00:34:54,166
‫הכול הרגיש מוגבר ומואץ.‬

359
00:34:58,750 --> 00:35:00,832
‫היינו מותשים ותעינו בדרך חזרה‬

360
00:35:00,833 --> 00:35:03,000
‫דרך ההריסות בשדרות שאפטסברי.‬

361
00:35:06,125 --> 00:35:08,083
‫התעלסנו ברצינות רבה‬

362
00:35:09,916 --> 00:35:12,291
‫והייתי מלאה בשלווה ובעונג.‬

363
00:35:13,125 --> 00:35:15,874
‫היה זה מהדברים‬
‫הנשגבים והמספקים היחידים שנותרו‬

364
00:35:15,875 --> 00:35:17,500
‫בחיים הנוראים האלה.‬

365
00:35:26,833 --> 00:35:30,333
‫אם הגרמנים ציפו‬
‫לשבור את המורל של אוכלוסיית לונדון,‬

366
00:35:30,916 --> 00:35:32,541
‫הרי שהם נכשלו כישלון חרוץ.‬

367
00:35:39,791 --> 00:35:42,540
‫נראה היה שהגרמנים שינו את מדיניותם‬

368
00:35:42,541 --> 00:35:44,666
‫בנוגע למתקפותיהם על בריטניה הגדולה‬

369
00:35:45,791 --> 00:35:47,916
‫בניסיון להסב נזק רב יותר.‬

370
00:35:56,333 --> 00:35:59,541
‫המנהיג הגרמני רמז‬
‫שהמלחמה עלולה להימשך זמן רב.‬

371
00:36:03,666 --> 00:36:07,125
‫היינו מודעים לכך שזו תהיה משימה קשה.‬

372
00:36:10,541 --> 00:36:13,790
{\an8}‫בכל יום, חלק מהצוותים לא חזרו.‬

373
00:36:13,791 --> 00:36:17,040
{\an8}‫- גרהארד קרמס‬
‫טייס לופטוואפה, בן 20 -‬

374
00:36:17,041 --> 00:36:18,583
{\an8}‫מצב הרוח היה קודר.‬

375
00:36:23,791 --> 00:36:27,666
‫לפני שהמראנו, חשבתי, "האם נחזור בשלום?"‬

376
00:36:29,791 --> 00:36:31,208
‫"האם אהיה בסדר?"‬

377
00:36:33,208 --> 00:36:35,541
‫"האם אראה שוב את ביתי?"‬

378
00:36:39,666 --> 00:36:42,249
‫- קובנטרי -‬

379
00:36:42,250 --> 00:36:44,750
‫- המידלנדס, אנגליה -‬

380
00:36:49,416 --> 00:36:52,833
‫קובנטרי נשענת על עברה ההיסטורי‬
‫לרגל החגיגות לליידי גודייבה.‬

381
00:36:57,125 --> 00:36:59,249
‫קובנטרי מתבלטת כאתר תעשייתי כביר‬

382
00:36:59,250 --> 00:37:00,999
‫הודות לרוזנת גודייבה,‬

383
00:37:01,000 --> 00:37:04,833
‫אשר התערטלה מעושרה‬
‫כדי לזכות בחירות למען עירה.‬

384
00:37:10,250 --> 00:37:13,832
‫עיר עתיקה זו מפיקה ממאות מפעליה‬

385
00:37:13,833 --> 00:37:16,541
‫את המכונות והמנועים החדשים בעולם.‬

386
00:37:19,958 --> 00:37:22,707
‫נשים רבות יותר‬
‫דרושות לעבודה במפעלי התחמושת‬

387
00:37:22,708 --> 00:37:24,582
‫במסגרת חיל העזר לנשים,‬

388
00:37:24,583 --> 00:37:29,166
‫ובמיוחד נשים אשר יסכימו לעזוב את ביתן‬
‫וללכת לכל מקום אליו יישלחו.‬

389
00:37:36,791 --> 00:37:40,874
‫היה מרגש ללכת למקום שונה ולעשות משהו שונה.‬

390
00:37:40,875 --> 00:37:42,582
‫- פרידה אנדרסון‬
‫עובדת מפעל -‬

391
00:37:42,583 --> 00:37:45,083
‫קובנטרי. קובנטרי. זוהי קובנטרי.‬

392
00:37:46,125 --> 00:37:48,833
‫אפילו שאבי ניסה להניא אותי מלעשות זאת.‬

393
00:37:51,125 --> 00:37:54,082
‫אבא שלי היה אדם‬
‫שתמיד רצה לשמור על כולם יחד‬

394
00:37:54,083 --> 00:37:56,916
‫והדרך היחידה לגדול הייתה להתרחק...‬

395
00:38:00,375 --> 00:38:02,041
‫אבל לא, הייתי נחושה.‬

396
00:38:02,541 --> 00:38:04,666
‫אסע הרחק כדי לקחת חלק במאמץ המלחמתי.‬

397
00:38:08,958 --> 00:38:11,375
‫למחרת, לקחו אותנו למפעל.‬

398
00:38:12,625 --> 00:38:14,374
‫כולם רכבו על אופניים.‬

399
00:38:14,375 --> 00:38:17,541
‫מאות, אלפי אנשים רכבו על אופניהם לעבודה.‬

400
00:38:22,541 --> 00:38:24,375
‫האזעקות הראשונות נשמעו.‬

401
00:38:28,791 --> 00:38:32,375
‫הם אמרו, "הבאת לנו מזל רע.‬
‫אנחנו לא רוצים אותך פה".‬

402
00:38:52,416 --> 00:38:55,083
‫הם ירו במקלעים על רוכבי האופניים.‬

403
00:38:57,958 --> 00:39:00,625
‫ואמרתי, "מה קורה לאנשים האלה?"‬

404
00:39:04,208 --> 00:39:06,250
‫ראיתי אנשים נופלים.‬

405
00:39:33,958 --> 00:39:37,832
{\an8}‫כולנו רק עשינו את המוטל עלינו‬
‫ואף אחד לא ביקש לפגוע באנשים רגילים.‬

406
00:39:37,833 --> 00:39:40,083
{\an8}‫- גרהארד קרמס‬
‫טייס לופטוואפה, בן 20 -‬

407
00:39:53,791 --> 00:39:58,582
‫האסטרטגיה בקובנטרי,‬
‫אשר נועדה להלך אימים על בריטניה‬

408
00:39:58,583 --> 00:40:00,791
‫הייתה מטופשת לחלוטין.‬

409
00:40:19,250 --> 00:40:21,875
‫כשהתקיפה החלה, ידענו שהיא תהיה קשה.‬

410
00:40:22,625 --> 00:40:24,499
{\an8}‫כולנו תפסנו מחסה מתחת למדרגות.‬

411
00:40:24,500 --> 00:40:26,415
{\an8}‫- פרידה אנדרסון‬
‫עובדת מפעל -‬

412
00:40:26,416 --> 00:40:30,208
{\an8}‫כולם אמרו שזה המקום הטוב ביותר להיות בו,‬
‫המקום הבטוח ביותר.‬

413
00:40:33,666 --> 00:40:36,416
‫לפתע, הכול נעשה שחור ו...‬

414
00:40:38,125 --> 00:40:39,333
‫פרצו שרפות.‬

415
00:40:41,708 --> 00:40:45,040
‫היה לי שיער ארוך והוא התחיל להיחרך‬

416
00:40:45,041 --> 00:40:47,083
‫וזה היה מפחיד.‬

417
00:40:51,708 --> 00:40:54,041
‫חשבתי, "אני אישרף בחיים!"‬

418
00:41:00,000 --> 00:41:04,375
‫- היום ה-69 לבליץ‬
‫15 בנובמבר 1940 -‬

419
00:41:12,500 --> 00:41:15,665
‫אני רוצה להזכיר לכם את החשיבות הרבה‬

420
00:41:15,666 --> 00:41:20,083
‫שבהרתחת מים לפני השימוש בקובנטרי.‬

421
00:41:20,666 --> 00:41:25,833
‫לא משנה מהו מקור המים,‬
‫אנא ודאו שהם מורתחים לפני השימוש.‬

422
00:41:27,625 --> 00:41:30,791
‫- קתדרלת קובנטרי -‬

423
00:41:34,708 --> 00:41:38,375
‫חזרנו לאדינבורו ונראינו כמו פליטים.‬

424
00:41:46,666 --> 00:41:48,500
‫הייתי פקעת עצבים.‬

425
00:41:54,333 --> 00:41:58,333
‫וכשנשמעו האזעקות הראשונות לאחר שחזרתי,‬

426
00:42:00,166 --> 00:42:02,458
‫נכנסתי כמעט להיסטריה.‬

427
00:42:15,208 --> 00:42:19,040
{\an8}‫אמש, מטוסים גרמניים‬
‫תקפו את בריטניה הגדולה מספר פעמים.‬

428
00:42:19,041 --> 00:42:21,249
{\an8}‫- תעלת למאנש -‬

429
00:42:21,250 --> 00:42:23,415
{\an8}‫התקיפות, אשר נמשכו מספר שעות,‬

430
00:42:23,416 --> 00:42:25,916
{\an8}‫בוצעו במספר אתרים ברחבי המדינה.‬

431
00:42:27,791 --> 00:42:30,040
‫פצצות אש הוטלו במקומות רבים.‬

432
00:42:30,041 --> 00:42:31,290
‫- פלימות' -‬

433
00:42:31,291 --> 00:42:32,916
‫הערים בחוף הדרומי...‬

434
00:42:33,750 --> 00:42:36,665
‫- פלימות' -‬

435
00:42:36,666 --> 00:42:39,749
‫- הרוגים -‬

436
00:42:39,750 --> 00:42:42,791
‫- סאות'המפטון -‬

437
00:42:45,875 --> 00:42:48,250
‫- סאות'המפטון -‬

438
00:42:49,583 --> 00:42:50,957
‫- בריסטול -‬

439
00:42:50,958 --> 00:42:52,416
‫מערב אנגליה...‬

440
00:42:53,000 --> 00:42:57,291
‫- בריסטול -‬

441
00:42:59,291 --> 00:43:00,416
‫המידלנדס...‬

442
00:43:00,916 --> 00:43:05,708
‫- ברמינגהאם -‬

443
00:43:06,541 --> 00:43:07,665
‫בצפון-מערב.‬

444
00:43:07,666 --> 00:43:13,625
‫- מנצ'סטר -‬

445
00:43:17,208 --> 00:43:19,082
‫- גלאזגו -‬

446
00:43:19,083 --> 00:43:23,040
‫- גלאזגו‬
‫סקוטלנד -‬

447
00:43:23,041 --> 00:43:25,540
‫כל השרפות נמצאות כעת תחת שליטה.‬

448
00:43:25,541 --> 00:43:27,625
‫- גלאזגו -‬

449
00:43:28,708 --> 00:43:31,707
‫על פי הפיקוד העליון הגרמני,‬
‫התקיפות האוויריות אתמול‬

450
00:43:31,708 --> 00:43:36,124
‫התרכזו בליברפול‬
‫ונועדו לשתק את נמל ליברפול.‬

451
00:43:36,125 --> 00:43:37,582
‫- ליברפול -‬

452
00:43:37,583 --> 00:43:39,874
‫מאות מפציצים גרמניים התמקדו בליברפול...‬

453
00:43:39,875 --> 00:43:40,832
‫- ליברפול -‬

454
00:43:40,833 --> 00:43:44,916
‫וזרעו הרס מרשים אף יותר משחוותה קובנטרי.‬

455
00:43:48,250 --> 00:43:52,291
‫צ'רצ'יל אמר לנו שכולנו אמיצים מאוד.‬

456
00:43:55,916 --> 00:43:57,832
{\an8}‫לעולם לא ניכנע.‬

457
00:43:57,833 --> 00:44:00,749
{\an8}‫- מרי פרייס‬
‫תושבת ליברפול, בת 17 -‬

458
00:44:00,750 --> 00:44:03,999
{\an8}‫תושבי ליברפול, אחרי הבליץ הזה,‬

459
00:44:04,000 --> 00:44:06,250
‫היו נכנעים בן לילה.‬

460
00:44:14,041 --> 00:44:17,708
‫אנשי הממשל חשו בנוח, לא?‬

461
00:44:21,000 --> 00:44:25,333
‫אתם יודעים,‬
‫הם ישבו בבונקרים המצופים פלדה.‬

462
00:44:29,125 --> 00:44:33,165
‫כל כך שנאתי את הגרמנים על מה שעשו לנו‬

463
00:44:33,166 --> 00:44:36,208
‫ולא יכולנו לעשות כלום בנדון.‬

464
00:44:38,916 --> 00:44:42,041
‫היינו אנשים שפשוט חיכו להיהרג.‬

465
00:44:48,208 --> 00:44:50,791
‫מה דעתך על שאלת התגמול?‬

466
00:44:51,375 --> 00:44:53,707
‫ובכן, לו הייתי גבר, הייתי הולכת לשם‬

467
00:44:53,708 --> 00:44:56,165
‫ומשיבה להם באותה הדרך כפי שהם עשו כאן.‬

468
00:44:56,166 --> 00:45:01,000
‫אחרי כל זה, מה דעתך על האפשרות‬
‫שאנו נבצע דבר דומה בברלין?‬

469
00:45:02,458 --> 00:45:03,915
‫הייתי מסכים לאפשרות הזו.‬

470
00:45:03,916 --> 00:45:07,249
‫הייתי מקווה שנעשה משהו יותר גרוע,‬
‫בהתחשב באותה חלאת אדם.‬

471
00:45:07,250 --> 00:45:09,874
‫אדוני, האם לדעתך עלינו להפציץ את ברלין‬

472
00:45:09,875 --> 00:45:11,874
‫כפי שהם עושים לנו בלונדון?‬

473
00:45:11,875 --> 00:45:14,749
‫בהחלט, אדוני. עלינו להפציץ אותם פי עשרה.‬

474
00:45:14,750 --> 00:45:16,624
‫צר לי על הנשים ועל הילדים,‬

475
00:45:16,625 --> 00:45:19,125
‫אבל מה לגבי הנשים והילדים במדינה הזו?‬

476
00:45:21,541 --> 00:45:26,000
‫- היום ה-100 לבליץ‬
‫16 בדצמבר 1940 -‬

477
00:45:28,083 --> 00:45:29,957
{\an8}‫- קולו של וינסטון צ'רצ'יל -‬

478
00:45:29,958 --> 00:45:31,458
{\an8}‫אני משוכנע שנוכל להתגבר‬

479
00:45:32,250 --> 00:45:34,416
‫על המתקפה האדירה הזו.‬

480
00:45:37,291 --> 00:45:41,041
‫יהיה מה שיהיה, אנחנו נילחם עד הסוף.‬

481
00:45:45,583 --> 00:45:50,124
‫העיירות התאומות מנהיים-לודוויגסהאפן,‬
‫בהן נמצא הנמל הפנימי השני בגודלו באירופה,‬

482
00:45:50,125 --> 00:45:51,750
‫עומדות לספוג מתקפה.‬

483
00:45:53,000 --> 00:45:57,250
‫על הכוונת נמצאות המעגנות הבנויות כמבוך,‬
‫מתקנים תעשייתיים ומפעלים כימיים.‬

484
00:46:18,375 --> 00:46:22,790
‫- פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי -‬

485
00:46:22,791 --> 00:46:25,375
‫כשחיים כל כך קרוב למוות...‬

486
00:46:28,166 --> 00:46:29,582
{\an8}‫את לא חושבת שזה יקרה לך.‬

487
00:46:29,583 --> 00:46:33,208
{\an8}‫- אדית' היפ, צופת אוויר‬
‫בסיס חיל האוויר המלכותי דבדן, בת 21 -‬

488
00:46:37,541 --> 00:46:40,915
‫אבל את מתחילה להבין, והם מתחילים להבין‬

489
00:46:40,916 --> 00:46:43,000
‫מתי הכדור יפגע.‬

490
00:46:54,000 --> 00:46:56,833
‫ונראה שהם מוקפים בהילה כלשהי.‬

491
00:46:57,916 --> 00:47:01,458
‫ואת חושבת, "אתה לא תחזור הביתה".‬

492
00:47:01,958 --> 00:47:03,458
‫וגם הם יודעים את זה.‬

493
00:47:17,875 --> 00:47:22,665
‫דניס אמר, "נבלה יחד את החופשה הקרובה שלי?"‬

494
00:47:22,666 --> 00:47:25,333
‫ואמרתי, "כן, אם תרצה".‬

495
00:47:27,833 --> 00:47:30,541
‫התארגנו ונסענו לקיימברידג'.‬

496
00:47:33,916 --> 00:47:35,666
‫זה היה מאוד רומנטי.‬

497
00:47:38,916 --> 00:47:39,916
‫זה היה...‬

498
00:47:41,791 --> 00:47:44,208
‫לא מהעולם הזה, פשוטו כמשמעו.‬

499
00:47:54,625 --> 00:47:57,916
‫אכלנו ארוחת ערב ודיברנו המון,‬
‫אתם יודעים, כפי שקורה.‬

500
00:48:03,625 --> 00:48:07,125
‫ואז הוא אמר, "יש משהו שאני רוצה לומר לך".‬

501
00:48:10,500 --> 00:48:15,208
‫הלכנו לחדר השינה שלי. וצריך לדעת:‬
‫אף פעם לא נכנסים לחדר השינה עם גבר.‬

502
00:48:25,833 --> 00:48:28,125
‫אז לקחנו בקבוק שמפניה.‬

503
00:48:29,083 --> 00:48:30,250
‫והוא אמר,‬

504
00:48:31,333 --> 00:48:32,625
‫"התינשאי לי?"‬

505
00:48:33,375 --> 00:48:35,166
‫אז אמרתי, "כמובן".‬

506
00:48:38,916 --> 00:48:42,000
‫והלכנו איש למיטתו.‬

507
00:48:42,500 --> 00:48:44,125
‫זו הייתה הפגנת כבוד גדולה.‬

508
00:48:46,375 --> 00:48:50,708
‫הוא כל כך העריך אותי‬
‫ולא ניסה לנצל אותי בשום דרך.‬

509
00:48:55,166 --> 00:48:58,458
‫מצד שני, היה ניתן לשכנע אותי.‬

510
00:48:59,250 --> 00:49:03,707
‫מכיוון שכשאת יודעת שמישהו עלול שלא לחזור,‬

511
00:49:03,708 --> 00:49:06,040
‫האם תחמיצי את ההזדמנות?‬

512
00:49:06,041 --> 00:49:07,916
‫כי לעולם לא תזכי בה שוב.‬

513
00:49:31,000 --> 00:49:34,165
‫היום חג המולד בשנת הבליץ.‬

514
00:49:34,166 --> 00:49:36,540
‫- היום ה-109 לבליץ‬
‫25 בדצמבר 1940 -‬

515
00:49:36,541 --> 00:49:38,625
‫עלי צינית וחוטי תיל.‬

516
00:49:39,833 --> 00:49:42,041
‫תותחים וקישוטים.‬

517
00:49:47,000 --> 00:49:51,040
‫השגרירות הגרמנית בוושינגטון מסרה‬
‫שהממשלה הבריטית עודכנה‬

518
00:49:51,041 --> 00:49:53,665
‫שהגרמנים לא יפציצו את אנגליה מחר‬

519
00:49:53,666 --> 00:49:57,666
‫במידה והבריטים לא יפציצו את שטח גרמניה.‬

520
00:50:04,083 --> 00:50:06,165
‫מהיום ועד לחג המולד הבא‬

521
00:50:06,166 --> 00:50:09,875
‫ישנם 12 חודשים של קשיים והקרבה גוברת.‬

522
00:50:11,083 --> 00:50:13,332
‫במרחק כמה רחובות, במקלטים התת-קרקעיים,‬

523
00:50:13,333 --> 00:50:15,916
‫משפחות שלמות חוגגות את ערב חג המולד.‬

524
00:50:21,208 --> 00:50:24,416
‫- צ'לסי‬
‫מערב לונדון -‬

525
00:50:26,750 --> 00:50:29,208
‫ראיתי מעטפה גדולה בתיבת הדואר.‬

526
00:50:31,458 --> 00:50:33,915
‫קרעתי אותה ואז התחיל הסיוט.‬

527
00:50:33,916 --> 00:50:35,916
‫- יומנה של ג'ואן וינדהאם‬
‫בת 18 -‬

528
00:50:37,083 --> 00:50:39,958
‫צו התייצבות לשירות צבאי. הצי המלכותי.‬

529
00:50:45,000 --> 00:50:47,708
‫"אלוהים", חשבתי. "אבלה את חג המולד לבד".‬

530
00:50:49,916 --> 00:50:52,541
‫רציתי למות. כל כך רציתי את רופרט.‬

531
00:50:56,166 --> 00:50:59,791
‫הפאבים מלאים בשיכורים מאושרים‬
‫השרים "זאת דרך ארוכה לטיפררי".‬

532
00:51:05,291 --> 00:51:07,916
‫ביליתי לילה קודר בחדר ללא חימום‬

533
00:51:08,416 --> 00:51:10,625
‫וישנתי בבגדיי על דרגש קשה.‬

534
00:51:13,166 --> 00:51:15,458
‫זה ממש חג מולד בבית עבודה.‬

535
00:51:18,125 --> 00:51:20,999
‫נראה שההפוגה האווירית הבלתי רשמית ממשיכה‬

536
00:51:21,000 --> 00:51:23,749
‫ובארצות אירופאיות רבות‬
‫הדבר נחגג כחג מולד שני.‬

537
00:51:23,750 --> 00:51:25,040
‫- פיקדונות מלחמה הם נשקי מלחמה -‬

538
00:51:25,041 --> 00:51:27,625
‫נראה ששני הצדדים מקרקעים את מפציציהם.‬

539
00:51:30,500 --> 00:51:35,791
‫- היום ה-113 לבליץ‬
‫29 בדצמבר 1940 -‬

540
00:51:37,000 --> 00:51:38,957
‫כשהיא משקיפה על העיר לונדון,‬

541
00:51:38,958 --> 00:51:42,416
‫לקתדרלת סנט פול שמור מקום מיוחד בלב כול.‬

542
00:51:45,000 --> 00:51:49,250
‫שלוש פעמים בהיסטוריה‬
‫נהרסה קתדרלת סנט פול בשל שרפה.‬

543
00:51:52,166 --> 00:51:54,290
{\an8}‫קתדרלת סנט פול היא אתר פולחן.‬

544
00:51:54,291 --> 00:51:56,457
{\an8}‫- ריצ'רד הולסגרוב‬
‫כבאי צעיר, בן 17 -‬

545
00:51:56,458 --> 00:51:58,750
{\an8}‫זה היה מקום של אמון.‬

546
00:51:59,500 --> 00:52:00,583
‫אלוהים היה שם.‬

547
00:52:03,875 --> 00:52:06,749
‫אם היטלר היה פוגע בקתדרלת סנט פול,‬

548
00:52:06,750 --> 00:52:10,124
‫הוא היה שובר את רוחם של תושבי לונדון‬

549
00:52:10,125 --> 00:52:11,916
‫ואת רוחם של שאר תושבי המדינה.‬

550
00:52:19,291 --> 00:52:24,291
{\an8}‫אנגליה היא האי האחרון שמחזיק מעמד באירופה.‬

551
00:52:28,375 --> 00:52:30,333
‫תגיע השעה‬

552
00:52:30,833 --> 00:52:33,833
‫בה מישהו מאיתנו יישבר...‬

553
00:52:36,166 --> 00:52:40,416
‫וזו לא תהיה גרמניה הנאצית!‬

554
00:52:52,416 --> 00:52:58,250
‫תקיפה כבדה בפצצות אש התרחשה במרכז העיר.‬

555
00:53:03,125 --> 00:53:07,416
‫הושגה שליטה על האש בחצר כנסיית סנט פול.‬

556
00:53:12,875 --> 00:53:13,832
‫תחזיק את זה.‬

557
00:53:13,833 --> 00:53:16,083
‫תחזיק את זה!‬
‫-להתרחק למטה!‬

558
00:53:16,708 --> 00:53:18,415
{\an8}‫נקראנו לשטח.‬

559
00:53:18,416 --> 00:53:20,832
{\an8}‫- ריצ'רד הולסגרוב‬
‫כבאי צעיר, בן 17 -‬

560
00:53:20,833 --> 00:53:25,291
{\an8}‫צ'רצ'יל נתן הנחיה ברורה למפקדי מכבי האש.‬
‫הצילו את סנט פול.‬

561
00:53:29,583 --> 00:53:35,541
‫הוא חש שאם נוכל להציל את המבנה,‬
‫יהיה לנו משהו להישען עליו.‬

562
00:53:51,375 --> 00:53:54,125
‫זו לא הייתה שרפה. זו הייתה סופת אש.‬

563
00:54:00,750 --> 00:54:03,666
‫פצצות אש שרקו באוויר.‬

564
00:54:07,125 --> 00:54:11,083
‫אלפי פצצות הוטלו על לונדון.‬

565
00:54:18,833 --> 00:54:20,333
‫החום היה כל כך אדיר‬

566
00:54:23,083 --> 00:54:24,999
‫עד שאיים להקריס את סנט פול‬

567
00:54:25,000 --> 00:54:28,291
‫והכיפה עצמה הייתה מתמוטטת.‬

568
00:54:38,708 --> 00:54:40,957
‫הזעם הנאצי הכה בעיר הבירה בשיא העוצמה.‬

569
00:54:40,958 --> 00:54:43,082
‫- יומנה של ג'ואן וינדהאם‬
‫בת 18 -‬

570
00:54:43,083 --> 00:54:45,875
‫הם הבעירו את רובע הסיטי, כולל שש כנסיות.‬

571
00:54:49,166 --> 00:54:50,874
‫המטוסים לא עצרו‬

572
00:54:50,875 --> 00:54:53,916
‫וקולות המנועים בזמן הטלת הפצצות‬
‫היו מחרישי אוזניים.‬

573
00:54:56,458 --> 00:55:00,708
‫להבות האירו את הרחוב כאילו היה זה אור יום‬
‫והכוכבים כובו.‬

574
00:55:05,541 --> 00:55:07,750
‫המראות דמו לגיהינום עלי אדמות.‬

575
00:55:09,125 --> 00:55:12,915
‫העולם יראה תמונות של תקיפה‬
‫שלא כוונה ליעדים צבאיים‬

576
00:55:12,916 --> 00:55:16,041
‫והתמקדה רק בדברים שגברים ונשים‬
‫אהבו במשך מאות שנים.‬

577
00:55:17,041 --> 00:55:20,083
‫הבניינים המפורסמים‬
‫של החברה האזרחית, גילדהול.‬

578
00:55:30,041 --> 00:55:32,249
{\an8}‫התחלתי להרגיש כמו גבר.‬

579
00:55:32,250 --> 00:55:34,415
{\an8}‫- ריצ'רד הולסגרוב‬
‫כבאי צעיר, בן 17 -‬

580
00:55:34,416 --> 00:55:39,166
{\an8}‫היינו שם ומילאנו תפקיד‬
‫שסיכן את חיינו או את חיי חברינו.‬

581
00:55:42,041 --> 00:55:46,416
‫חשבתי, "אלוהים, כשאגיע הביתה,‬
‫הדברים שאספר לאימא..."‬

582
00:55:52,833 --> 00:55:55,833
‫אם היינו מצליחים להשתלט על האש‬

583
00:55:57,791 --> 00:56:01,416
‫היא לא הייתה מתפשטת לעבר קתדרלת סנט פול.‬

584
00:56:18,958 --> 00:56:20,166
‫כאן לונדון.‬

585
00:56:23,875 --> 00:56:25,041
‫הכול שקט כאן.‬

586
00:56:25,541 --> 00:56:27,583
‫השעה כמעט אחת לפנות בוקר.‬

587
00:56:33,583 --> 00:56:39,375
‫חומת האש שסגרה על שטח משולש גדול‬
‫ברובע העסקים של לונדון, כובתה כעת.‬

588
00:56:42,958 --> 00:56:44,916
‫צפיתי בשרפות מגג בניין.‬

589
00:56:45,583 --> 00:56:49,499
‫לא היה קשה לדמיין‬
‫כיצד לונדון נראתה לפני 300 שנה‬

590
00:56:49,500 --> 00:56:52,250
‫בזמן השתוללות‬
‫השרפה הגדולה וההיסטורית בלונדון.‬

591
00:56:57,791 --> 00:57:03,041
‫ממקומי ראיתי אדם עטוי כפפה‬
‫שזרק מהגג פצצת אש פעילה.‬

592
00:57:12,125 --> 00:57:15,625
‫היה זה נס‬
‫שהפצצות הללו לא פגעו בקתדרלת סנט פול.‬

593
00:57:17,500 --> 00:57:21,165
‫חשבתי, "אלוהים, בטח היה מישהו שאמר,‬

594
00:57:21,166 --> 00:57:22,666
‫"'בזה אתם לא תיגעו'".‬

595
00:58:05,291 --> 00:58:06,540
‫כעת הוכח...‬

596
00:58:06,541 --> 00:58:08,624
‫- קולו של וינסטון צ'רצ'יל -‬

597
00:58:08,625 --> 00:58:12,625
‫שצורה זו של סחיטה באמצעות רצח וטרור...‬

598
00:58:16,291 --> 00:58:20,374
‫לא זו בלבד שלא החלישה‬
‫את רוחה של האומה הבריטית...‬

599
00:58:20,375 --> 00:58:22,874
{\an8}‫- מופצצים, חבולים וכועסים‬
‫אבל לא מובסים -‬

600
00:58:22,875 --> 00:58:26,749
{\an8}‫אלא שהיא ליבתה אותה‬
‫לכדי להבה עצומה ואוניברסלית‬

601
00:58:26,750 --> 00:58:29,041
‫אשר כמוה לא נראתה מעולם!‬

602
00:58:42,208 --> 00:58:45,124
‫איך נמצא את המילים‬
‫כדי לשבח את חיל האוויר המלכותי?‬

603
00:58:45,125 --> 00:58:47,415
‫בכל יום הם נלחמו כנגד כל הסיכויים.‬

604
00:58:47,416 --> 00:58:49,583
‫בכל יום הם שבו הביתה כמנצחים.‬

605
00:58:51,625 --> 00:58:54,833
‫בריטניה מוכנה להדוף‬
‫את הפלישה המאיימת עליה מזה זמן רב.‬

606
00:58:59,583 --> 00:59:03,500
‫שמונים מטוסים נאציים השתתפו בתקיפה.‬
‫25 מתוכם לא חזרו לבסיסם.‬

607
00:59:09,208 --> 00:59:11,707
‫זו עשויה להיות נקודת המפנה של המלחמה כולה.‬

608
00:59:11,708 --> 00:59:14,125
‫זהו ניצחון האיכות על הכמות.‬

609
00:59:16,750 --> 00:59:20,666
{\an8}‫- פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי -‬

610
00:59:21,666 --> 00:59:24,790
‫לא האמנו שנפסיד‬

611
00:59:24,791 --> 00:59:28,833
‫וכולם הרגישו כך.‬
‫זו הייתה התחושה בבסיס שלנו, בכל מקרה.‬

612
00:59:31,458 --> 00:59:34,208
‫כלומר, זו הייתה תחושה נאיבית.‬

613
00:59:41,333 --> 00:59:43,707
‫דניס ואני ניסינו לארגן את החתונה‬

614
00:59:43,708 --> 00:59:46,125
‫בגלל שרצינו שתתקיים בקרוב.‬

615
00:59:49,250 --> 00:59:50,582
{\an8}‫הוא רצה שתתקיים בקרוב.‬

616
00:59:50,583 --> 00:59:53,083
{\an8}‫- אדית' היפ, צופת אוויר‬
‫בסיס חיל האוויר המלכותי דבדן, בת 21 -‬

617
00:59:56,125 --> 00:59:58,125
‫הקצינים אמרו‬

618
00:59:58,625 --> 01:00:03,250
‫שהם לא אוהבים שהטייסים שלהם מתארסים‬
‫בגלל שזה גרם להם להתחיל להיזהר.‬

619
01:00:06,625 --> 01:00:09,708
‫ואי אפשר להיזהר כטייס קרב.‬

620
01:00:10,833 --> 01:00:12,624
‫צריך להיכנס בכל הכוח‬

621
01:00:12,625 --> 01:00:16,000
‫ואסור לדאוג בגלל איזו אישה שנשארה בבסיס.‬

622
01:00:20,083 --> 01:00:22,583
{\an8}‫- צלצלו בכל הכוח -‬

623
01:00:25,583 --> 01:00:29,208
‫התרחשה תקיפה גדולה בבוקר. הייתי בתפקיד.‬

624
01:00:31,416 --> 01:00:35,458
‫איני זוכרת כמה גרמנים השתתפו בה,‬
‫אך היה מדובר בכמות נכבדה.‬

625
01:00:41,291 --> 01:00:42,540
‫שמרו על תקשורת.‬

626
01:00:42,541 --> 01:00:47,415
‫אויבים מתקרבים מדרום-מזרח.‬
‫בגזרה S15 בגובה אפס.‬

627
01:00:47,416 --> 01:00:51,790
‫אזור 243. הייסטינגס, אשפורד, דובר.‬

628
01:00:51,791 --> 01:00:52,708
‫כן.‬

629
01:00:53,791 --> 01:00:55,291
‫הם יורים עלינו עכשיו.‬

630
01:00:55,958 --> 01:00:57,000
‫זה היה די קרוב.‬

631
01:00:57,500 --> 01:01:00,375
‫אני חושב שנפגענו, לדעתי.‬
‫-כן.‬

632
01:01:02,625 --> 01:01:04,957
‫בדקו את המהירות של מטוס קרב 182.‬

633
01:01:04,958 --> 01:01:07,000
‫בדקו בתשומת לב את המהירות של 182.‬

634
01:01:07,500 --> 01:01:10,125
‫קריאת חירום מ-207.‬

635
01:01:14,250 --> 01:01:17,625
‫מישהו אמר, "מטוס הופל‬

636
01:01:18,500 --> 01:01:20,333
‫"ואנו לא רואים מצנח".‬

637
01:01:27,000 --> 01:01:28,457
‫המתינו.‬

638
01:01:28,458 --> 01:01:31,583
‫אויב 8170 חוסל.‬

639
01:01:32,083 --> 01:01:36,500
‫החלף לאויב 8171. המתן...‬

640
01:01:37,125 --> 01:01:38,625
‫ידעתי מי זה היה.‬

641
01:01:40,625 --> 01:01:41,708
‫ידעתי.‬

642
01:01:43,250 --> 01:01:45,625
‫אל תשאלו אותי איך ידעתי, אבל ידעתי.‬

643
01:01:48,208 --> 01:01:51,208
‫סמלת הטיסה שלנו אמרה, "אדית'..."‬

644
01:01:53,416 --> 01:01:54,583
‫סליחה...‬

645
01:01:56,333 --> 01:01:57,583
‫בכל מקרה, היא אמרה,‬

646
01:01:58,458 --> 01:01:59,833
‫"דניס נעדר".‬

647
01:02:00,333 --> 01:02:01,833
‫אמרתי, "כן, אני יודעת".‬

648
01:02:05,041 --> 01:02:06,916
‫ואיך... תשתקי...‬

649
01:02:11,583 --> 01:02:13,874
‫- דניס ויסלר -‬

650
01:02:13,875 --> 01:02:17,290
‫- בן 20 -‬

651
01:02:17,291 --> 01:02:18,875
‫הוא נפל בים.‬

652
01:02:21,166 --> 01:02:22,666
‫שום דבר לא נמצא מעולם‬

653
01:02:24,500 --> 01:02:25,624
‫וזה מה שהוא רצה.‬

654
01:02:25,625 --> 01:02:29,624
‫הוא תמיד אמר שאם יופל וייהרג,‬

655
01:02:29,625 --> 01:02:32,375
‫הוא לא ירצה הלוויה צבאית.‬

656
01:02:35,708 --> 01:02:38,333
‫הלוואי שהיינו מתחתנים. את זה הייתי רוצה.‬

657
01:02:40,666 --> 01:02:45,750
‫לא היה אכפת לי אם היינו נשואים‬
‫במשך 24 שעות, יומיים או חמישה חודשים.‬

658
01:02:48,333 --> 01:02:49,666
‫אני באמת מתחרטת על זה.‬

659
01:03:01,791 --> 01:03:03,749
‫- היום ה-245 לבליץ‬
‫10 במאי 1941 -‬

660
01:03:03,750 --> 01:03:06,832
‫הנה כמה מהצופים בקהל של למעלה מ-60 אלף איש‬

661
01:03:06,833 --> 01:03:09,625
‫המחכים לגמר‬
‫בין פרסטון נורת' אנד לבין ארסנל.‬

662
01:03:11,291 --> 01:03:14,249
‫הקבוצות יצאו יחד.‬
‫שחקני פרסטון במכנסיים כהים.‬

663
01:03:14,250 --> 01:03:17,208
‫- גביע הליגה 1941‬
‫אצטדיון וומבלי, לונדון -‬

664
01:03:17,958 --> 01:03:21,207
‫הרבה טענות נשמעו‬
‫כנגד קיום משחק גמר הגביע בעת מלחמה.‬

665
01:03:21,208 --> 01:03:24,540
‫המשחק סיפק לפחות הזדמנות לחיילים‬
‫ולמשתתפים במאמץ המלחמתי‬

666
01:03:24,541 --> 01:03:27,041
‫להתרענן בצורה שונה לגמרי.‬

667
01:03:32,125 --> 01:03:33,541
‫פרסטון שוב תוקפת.‬

668
01:03:35,083 --> 01:03:36,250
‫הם מבקיעים!‬

669
01:03:37,916 --> 01:03:40,208
‫אבל המשחק נועד להסתיים בתיקו.‬

670
01:03:41,416 --> 01:03:44,875
‫קשה להחליט‬
‫אם נוכל להרשות לעצמנו פסטיבל שכזה היום.‬

671
01:03:51,416 --> 01:03:54,458
‫ירח מלא וצהוב מרחף מעל בריטניה היום.‬

672
01:03:56,416 --> 01:03:57,749
‫האזעקות נשמעו.‬

673
01:03:57,750 --> 01:04:00,458
‫שאגת המנועים המפלצתית באוויר.‬

674
01:04:01,166 --> 01:04:04,416
‫נראה כאילו זו תהיה‬
‫תקיפה אווירית משמעותית על לונדון.‬

675
01:04:09,916 --> 01:04:13,916
‫אנו פונים לבירה הבריטית‬
‫לדיווחו של אדוארד ר' מורו.‬

676
01:04:15,333 --> 01:04:18,165
‫מדי פעם נשמעת שירה פרועה‬

677
01:04:18,166 --> 01:04:21,041
‫או קול רוטן הצועק למונית.‬

678
01:04:22,166 --> 01:04:26,208
‫ביקרתי בכמה מקלטים מפני תקיפות אוויריות.‬
‫הם היו מלאים רק למחצה.‬

679
01:04:28,125 --> 01:04:31,958
‫מעל לפני השטח, בלונדון נראים שלטים רבים‬
‫המפגינים עליצות ואומץ.‬

680
01:04:36,083 --> 01:04:40,000
‫החלטתי שהגיע זמני להצטרף.‬
‫התקבלתי לתפקיד צופת אוויר.‬

681
01:04:42,541 --> 01:04:44,958
‫לפני שיצאנו, קיבלנו חופשת סוף שבוע ארוכה.‬

682
01:04:45,500 --> 01:04:49,665
‫רופרט כתב שהוא יוכל לבוא ללונדון,‬
‫למרות שהוא עשוי להיקרא לבסיס בכל רגע.‬

683
01:04:49,666 --> 01:04:50,750
‫- יומנה של ג'ואן וינדהאם‬
‫בת 18 -‬

684
01:04:55,333 --> 01:04:58,750
‫אני מניחה שאוכל לפגוש מישהו חדש.‬
‫טייס, או משהו כזה.‬

685
01:05:00,500 --> 01:05:04,166
‫אני בטוחה שמידת החיבה שלי כלפיו‬
‫לא תתקרב לזו שחשתי כלפי רופרט.‬

686
01:05:07,333 --> 01:05:09,833
‫המסיבה נערכה בסטודיו רחב ידיים.‬

687
01:05:11,041 --> 01:05:14,916
‫שמענו קולות חבטה רמים במרחק,‬
‫אך איש לא התייחס אליהם.‬

688
01:05:17,583 --> 01:05:20,541
‫לפתע, נשמע קול יללה עצום.‬

689
01:05:21,166 --> 01:05:25,708
‫בחוץ נראה שהגיהינום הגיע.‬
‫היינו שיכורים מכדי שיהיה לנו אכפת.‬

690
01:05:37,166 --> 01:05:40,750
‫זה היה לילה מוזר. אנשים לא פחדו.‬

691
01:05:45,625 --> 01:05:48,665
{\an8}‫מוכר עיתונים עמד בחוץ...‬

692
01:05:48,666 --> 01:05:50,749
{\an8}‫- באלארד ברקלי‬
‫שוטר מתנדב -‬

693
01:05:50,750 --> 01:05:52,583
{\an8}‫בזמן ההפצצה.‬

694
01:05:55,083 --> 01:05:57,416
‫"תוצאת גמר הגביע!"‬

695
01:06:05,583 --> 01:06:08,625
‫זונה הגיעה מכיוון פיקדילי.‬

696
01:06:10,083 --> 01:06:13,125
‫היא שרה והחזיקה מטרייה.‬

697
01:06:14,541 --> 01:06:19,166
‫"אני שרה בגשם"‬

698
01:06:41,458 --> 01:06:44,290
‫אין הערכה בדבר מספר ההרוגים,‬

699
01:06:44,291 --> 01:06:46,290
‫אך הממשלה פרסמה הודעה‬

700
01:06:46,291 --> 01:06:49,208
‫ולפיה מספר הקורבנות גבוה.‬

701
01:06:54,458 --> 01:06:59,875
‫באירופה פרצו החדשות.‬
‫גרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה.‬

702
01:07:02,708 --> 01:07:04,874
‫אם כך, אדולף היטלר ויתר על תקוותו‬

703
01:07:04,875 --> 01:07:06,916
‫לכיבוש מהיר של בריטניה.‬

704
01:07:17,000 --> 01:07:19,583
‫לא הייתה פעילות גרמנית אווירית אמש.‬

705
01:07:20,250 --> 01:07:21,499
‫וגם לא היום.‬

706
01:07:21,500 --> 01:07:24,291
‫נראה שעבר זמן רב מאז ששמענו את האזעקות.‬

707
01:07:27,166 --> 01:07:29,707
‫בתי הקולנוע בכיכר לסטר פתוחים,‬

708
01:07:29,708 --> 01:07:33,041
‫אך בלונדון עדיין נשמרים אמצעי הזהירות.‬

709
01:07:34,750 --> 01:07:36,832
‫ולמרות הצלקות,‬

710
01:07:36,833 --> 01:07:39,875
‫לונדון עדיין מציגה פנים מחויכות.‬

711
01:07:46,791 --> 01:07:48,374
{\an8}‫ההפצצות נחלשו.‬

712
01:07:48,375 --> 01:07:49,915
{\an8}‫- קולו של אריק בריידי -‬

713
01:07:49,916 --> 01:07:54,916
{\an8}‫אימי החליטה‬
‫שהיא רוצה להחזיר אותנו הביתה מייד.‬

714
01:07:59,500 --> 01:08:01,875
‫כל המשפחה הייתה שוב יחד.‬

715
01:08:07,000 --> 01:08:10,125
‫השכם בבוקר למחרת, יצאתי לחפש רסיסי פצצות.‬

716
01:08:12,208 --> 01:08:14,291
‫הייתי מאושר לחזור הביתה.‬

717
01:08:20,750 --> 01:08:22,833
‫קיטי ואני הלכנו לבית הספר.‬

718
01:08:25,375 --> 01:08:27,583
‫הלכתי לאזור הכיתות הנמוכות...‬

719
01:08:29,666 --> 01:08:31,500
‫והיא הלכה לכיתות הבוגרות.‬

720
01:08:34,250 --> 01:08:37,291
‫מבחינתנו, זה היה יום רגיל בבית הספר.‬

721
01:08:42,291 --> 01:08:45,499
‫ירדנו לחדר האוכל‬

722
01:08:45,500 --> 01:08:48,333
‫ואכלנו שם את הסנדוויצ'ים שלנו.‬

723
01:08:51,666 --> 01:08:53,957
‫ולפתע‬

724
01:08:53,958 --> 01:08:58,625
‫נשמעו שאגות מנועי מטוסים שהתקרבו מעלינו.‬

725
01:09:03,208 --> 01:09:06,166
‫המורה צרחה עלינו לתפוס מחסה מתחת לשולחנות.‬

726
01:09:09,791 --> 01:09:14,875
‫אני זוכר שקיטי התפרצה פנימה ורצה לעברי.‬

727
01:09:16,125 --> 01:09:17,708
‫ואז הפצצה פגעה.‬

728
01:09:36,208 --> 01:09:38,165
{\an8}‫- צילומים מבית הספר של אריק‬
‫1943 -‬

729
01:09:38,166 --> 01:09:40,041
{\an8}‫התחושה המוקדמת של אימי התגשמה.‬

730
01:09:40,666 --> 01:09:43,458
{\an8}‫משהו נורא באמת קרה לקיטי ולי.‬

731
01:09:49,666 --> 01:09:53,750
‫חדשות בדבר תקיפה אווירית‬
‫שבוצעה על ידי מפציץ גרמני בודד.‬

732
01:09:56,333 --> 01:09:58,791
‫זה היה מקרה אמיתי של מוות פתאומי.‬

733
01:09:59,708 --> 01:10:02,291
‫לאיש לא הייתה הזדמנות אפילו לתפוס מחסה.‬

734
01:10:05,708 --> 01:10:07,791
‫שלושים ושמונה ילדים נהרגו.‬

735
01:10:09,875 --> 01:10:11,374
‫ושישה מורים נהרגו.‬

736
01:10:11,375 --> 01:10:15,000
‫- יש להגיש כל פנייה בנוגע לנפגעים‬
‫בבניין העירייה -‬

737
01:10:19,208 --> 01:10:20,750
‫חפרו כדי להוציא אותי.‬

738
01:10:30,250 --> 01:10:32,583
‫נפגעתי קשה מאוד.‬

739
01:10:37,333 --> 01:10:40,250
‫אימא שלי ביקרה אותי בבית החולים‬

740
01:10:41,000 --> 01:10:44,250
‫וכל הזמן שאלתי על קיטי.‬

741
01:10:54,708 --> 01:10:59,125
‫קיטי הגיעה לחדר האוכל ורצה לעברי.‬

742
01:11:01,791 --> 01:11:03,625
‫קיטי הגנה עליי.‬

743
01:11:04,750 --> 01:11:06,000
‫והיא מתה.‬

744
01:11:14,208 --> 01:11:17,500
‫לולא קיטי, הייתי מת בעצמי.‬

745
01:11:18,166 --> 01:11:20,125
‫אין לי ספק בזה,‬

746
01:11:20,625 --> 01:11:24,833
‫מכיוון שמה שהרג אותה,‬
‫היה הורג אותי במקומה.‬

747
01:11:26,625 --> 01:11:28,291
‫לעולם לא אשכח זאת.‬

748
01:11:40,375 --> 01:11:42,415
‫בהרבה מובנים, הייתי בר מזל‬

749
01:11:42,416 --> 01:11:47,500
‫בגלל שתמיד הצלחתי לעשות כל כך הרבה דברים.‬

750
01:11:49,250 --> 01:11:53,333
‫פגשתי אישה נהדרת. התחתנתי איתה.‬
‫נולדו לי שלושה ילדים נהדרים.‬

751
01:12:13,125 --> 01:12:15,165
{\an8}‫כשהמלחמה נגמרה, היינו בעולם אחר.‬

752
01:12:15,166 --> 01:12:17,041
{\an8}‫- ברנרד קופס‬
‫תושב איסט אנד, בן 14 -‬

753
01:12:18,250 --> 01:12:22,291
‫בסופו של דבר, היה עלינו לעמוד יחד ולהתאחד.‬

754
01:12:33,333 --> 01:12:36,332
‫מערכת המעמדות החברתיים נשברה.‬

755
01:12:36,333 --> 01:12:37,832
‫- הכול בסדר -‬

756
01:12:37,833 --> 01:12:41,000
‫חשבנו שמגיע לנו משהו אחר.‬

757
01:12:43,291 --> 01:12:44,625
‫החיים אכן השתפרו.‬

758
01:12:48,083 --> 01:12:52,082
‫- ג'ואן וינדהאם‬
‫הצטרפה לחיל העזר לנשים ונפרדה מרופרט -‬

759
01:12:52,083 --> 01:12:55,750
‫- כעבור 40 שנה,‬
‫היא פרסמה את יומניה והפכה לסופרת -‬

760
01:12:57,625 --> 01:13:01,541
‫לפעמים אני חשה‬
‫את משמעות ההתרחשויות העולמיות,‬

761
01:13:02,041 --> 01:13:04,500
‫אבל אפילו אז, איני מצליחה לבטאה במילים.‬

762
01:13:06,375 --> 01:13:09,291
‫חצי מהעולם מנסה להרוס את החצי השני.‬

763
01:13:10,125 --> 01:13:12,250
‫שום דבר לא ישוב עוד לקדמותו.‬

764
01:13:15,291 --> 01:13:17,958
‫אבל איני מרגישה שינוי‬
‫לעומת תחושתי בזמני שלום,‬

765
01:13:18,541 --> 01:13:20,333
‫פרט לעובדה שאני קצת יותר שמחה.‬

766
01:13:23,875 --> 01:13:28,707
‫- אדית' היפ שירתה כקצינת מודיעין‬
‫במהלך המלחמה -‬

767
01:13:28,708 --> 01:13:33,958
‫- היא התחתנה וילדה שתי בנות -‬

768
01:13:36,208 --> 01:13:38,875
‫איני חושבת‬
‫שנראתה נחישות כזו מאז אותה תקופה.‬

769
01:13:40,791 --> 01:13:45,624
‫תבינו, אנחנו הגנו על פרנסתנו, על ארצנו,‬

770
01:13:45,625 --> 01:13:47,541
‫על אומתנו, על כולם.‬

771
01:13:48,291 --> 01:13:52,541
‫הדבר כלל את האזרחים.‬
‫יצאנו לקרב עד לסוף המר.‬

772
01:13:56,041 --> 01:14:00,040
‫השמדתו הסופית של שלטון זדוני‬

773
01:14:00,041 --> 01:14:05,165
‫יסלול את הדרך לסולידריות עמוקה יותר‬

774
01:14:05,166 --> 01:14:07,291
‫מאשר תכננו אי פעם,‬

775
01:14:08,750 --> 01:14:12,916
‫לולא היינו צועדים יחד תחת אש.‬

776
01:16:03,416 --> 01:16:08,416
‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬

777
01:16:17,041 --> 01:16:21,165
‫- העדויות בסרט ניתנו ממי ששרדו את הבליץ‬
‫ביחס לאירועים בין 1939-1943 -‬

778
01:16:21,166 --> 01:16:24,791
‫- הן כוללות קטעים שנאמרו על ידי שחקנים‬
‫ושונו לצורכי בהירות -‬

779
01:16:26,208 --> 01:16:32,291
‫- בסרט זה מוזגו חומרי צילום שונים‬
‫ובהם קטעים תיעודיים ושחזורים ממשלתיים -‬