1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:26,240 --> 00:00:29,560
{\an8}‫שמי גרהם הורניגולד,‬
‫שף קונדיטור לשעבר ב"האקאסן",‬

4
00:00:29,640 --> 00:00:32,040
{\an8}‫וכעת יועץ קונדיטוריה בעל כוכב מישלן.‬

5
00:00:35,440 --> 00:00:38,440
‫ושף קונדיטור בכיר גרהם הורניגולד.‬

6
00:00:38,520 --> 00:00:41,440
‫אתה צריך לדייק.‬
‫אתה צריך להבין טכניקה.‬

7
00:00:41,520 --> 00:00:43,520
‫ואתה צריך להבין בטעמים.‬

8
00:00:43,600 --> 00:00:47,760
‫אין מעשה אהבה גדול יותר מאשר לבשל למישהו.‬

9
00:00:48,720 --> 00:00:51,400
‫אני רוצה לטפל במרכיבים האלה‬

10
00:00:51,480 --> 00:00:54,680
‫ולתת לך משהו בלתי נשכח, אני מקווה.‬

11
00:00:55,320 --> 00:00:56,360
‫באופן חיובי.‬

12
00:00:57,160 --> 00:00:59,400
‫אבל למה יש עשן בכל מקום, הת'ר?‬

13
00:01:00,000 --> 00:01:01,680
‫מה קרה לפאנדיז'אן שלי?‬

14
00:01:02,360 --> 00:01:05,640
‫פגשתי את הת'ר לראשונה‬
‫כשהיא באה לריאיון עבודה.‬

15
00:01:06,160 --> 00:01:07,400
‫היא הייתה להוטה מאוד.‬

16
00:01:08,080 --> 00:01:09,680
‫חכמה מאוד. רהוטה מאוד.‬

17
00:01:09,760 --> 00:01:10,920
‫-הת'ר קניוק‬
‫עקוב -‬

18
00:01:11,000 --> 00:01:14,800
‫ובשנתיים הראשונות,‬
‫מערכת היחסים הייתה אפלטונית ומקצועית מאוד.‬

19
00:01:14,880 --> 00:01:17,600
‫אבל התקרבנו במשך תקופה מסוימת.‬

20
00:01:17,680 --> 00:01:19,760
‫פשוט היה חיבור.‬

21
00:01:21,160 --> 00:01:25,120
‫אני חושבת שפשוט נהנינו מאוד ביחד,‬
‫הרבה חוויות טובות.‬

22
00:01:25,200 --> 00:01:28,400
‫טיילנו, אכלנו. היה ניצוץ. היה חיבור.‬

23
00:01:29,320 --> 00:01:33,320
‫היא מאוד רזה ובריאה.‬
‫אני מאוד בשר אדום, יין, גבינה.‬

24
00:01:34,400 --> 00:01:35,840
‫הת'ר היא אישה מדהימה.‬

25
00:01:35,920 --> 00:01:38,120
‫היא הייתה החתיכה החסרה.‬

26
00:01:38,760 --> 00:01:42,520
‫שנינו היינו באותו הראש‬
‫בנוגע לכיוון שלנו בחיים.‬

27
00:01:42,600 --> 00:01:43,560
{\an8}‫- 32 לייקים -‬

28
00:01:43,640 --> 00:01:47,640
{\an8}‫רצינו להשתקע,‬
‫להקים משפחה, להקים עסק משלנו.‬

29
00:01:48,240 --> 00:01:51,400
{\an8}‫העסק שלנו היה ייעוץ בנושא אפייה.‬

30
00:01:51,480 --> 00:01:52,640
{\an8}‫-גהורניגולד‬
‫אפייה נעימה! -‬

31
00:01:53,640 --> 00:01:56,640
‫גרהם היה כמו בצל,‬
‫והיו לו כל כך הרבה שכבות‬

32
00:01:56,720 --> 00:01:59,360
‫שהיית צריך לקלף כדי להגיע לליבה.‬

33
00:02:00,040 --> 00:02:03,760
‫והבנתי די מוקדם שיש שם הרבה טראומה‬

34
00:02:03,840 --> 00:02:06,360
‫שכנראה שהוא לא התמודד איתה.‬

35
00:02:06,880 --> 00:02:08,280
‫היו לי חיים מושלמים.‬

36
00:02:09,200 --> 00:02:10,040
‫כך חשבתי.‬

37
00:02:11,160 --> 00:02:12,760
‫החיים היו טובים עם הת'ר.‬

38
00:02:13,640 --> 00:02:16,320
‫אבל בדיוק כשחשבת שהסתדרת בחיים,‬

39
00:02:16,400 --> 00:02:19,520
‫אתה מבין שאתה לא יכול להתחמק מהעבר שלך.‬

40
00:02:21,920 --> 00:02:26,560
{\an8}‫אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך.‬

41
00:02:26,640 --> 00:02:28,640
{\an8}‫למה היא הייתה צריכה להיכנס לחיינו?‬

42
00:02:29,840 --> 00:02:33,760
‫אתה מאמין שהיא מי שהיא טוענת שהיא.‬

43
00:02:34,560 --> 00:02:37,280
‫אבל היא הורסת חיים.‬

44
00:02:38,160 --> 00:02:40,560
‫שום דבר לא ישנה אותי.‬

45
00:02:41,880 --> 00:02:46,440
‫- אימא מתחזה -‬

46
00:02:50,520 --> 00:02:53,120
‫נולדתי בגרמניה בבסיס צבאי בריטי,‬

47
00:02:53,200 --> 00:02:56,640
‫והייתי באומנה מגיל שנתיים במשך שנתיים.‬

48
00:02:57,160 --> 00:02:58,240
‫אני לא יודע למה.‬

49
00:02:59,640 --> 00:03:03,760
‫ואז עברתי לסנט אלבנס עם אימי החורגת ואבי.‬

50
00:03:06,600 --> 00:03:07,800
‫לא הכרתי את אימא שלי.‬

51
00:03:08,360 --> 00:03:10,680
‫אבא שלי מעולם לא דיבר עליה.‬

52
00:03:11,680 --> 00:03:14,960
‫פנטזתי על מי שהיא עשויה להיות,‬
‫מה היא עשויה להיות.‬

53
00:03:15,680 --> 00:03:18,600
‫אבל זה היה משהו שלא ממש רציתי לחשוב עליו‬

54
00:03:18,680 --> 00:03:22,360
‫כי מן הסתם, זה היה די כואב‬
‫לא להכיר את אימא שלך.‬

55
00:03:22,880 --> 00:03:24,360
‫אימא שלך לא איתך.‬

56
00:03:25,360 --> 00:03:26,840
‫אימא שלך לא איתך.‬

57
00:03:28,840 --> 00:03:32,120
‫גרהם לא ידע מי הייתה אימו האמיתית.‬

58
00:03:32,720 --> 00:03:33,560
‫- הת'ר -‬

59
00:03:33,640 --> 00:03:37,280
‫זה כאילו משהו היה חסר בחייו.‬
‫חתיכה בלתי מוסברת מהפאזל הייתה חסרה.‬

60
00:03:37,360 --> 00:03:41,000
‫ואני חושבת שהוא השתוקק להרגיש אהבה‬

61
00:03:41,080 --> 00:03:43,440
‫ולהרגיש חיבור כזה עם משפחה.‬

62
00:03:45,320 --> 00:03:48,360
‫ניקינו את הלופט ומצאנו תעודת לידה.‬

63
00:03:48,440 --> 00:03:52,040
‫עד אז, לא שאלתי אותו‬
‫מי הייתה האימא הביולוגית שלו.‬

64
00:03:53,000 --> 00:03:55,520
‫יש לי עותק של תעודת הלידה שלי.‬

65
00:03:56,200 --> 00:03:59,320
‫נולדתי ב-26 בנובמבר, 1974.‬

66
00:03:59,400 --> 00:04:03,440
‫בבית חולים צבאי בריטי‬
‫במינסטר, מערב גרמניה,‬

67
00:04:04,280 --> 00:04:06,120
{\an8}‫לאבא שלי,‬

68
00:04:06,200 --> 00:04:08,560
‫פלס בחיל ההנדסה מקינגס לין.‬

69
00:04:08,640 --> 00:04:14,200
‫ואימא שלי ששמה כאן הוא האטון הורניגולד,‬
‫לשעבר מחמוד.‬

70
00:04:14,280 --> 00:04:17,160
‫מה שמרמז כמובן, על מוצא מוסלמי.‬

71
00:04:17,680 --> 00:04:20,560
‫ואמרנו, "בואו נגלה מי האישה הזאת".‬

72
00:04:20,640 --> 00:04:22,720
‫והתחלתי לחפש אותה, לחפש בגוגל,‬

73
00:04:22,800 --> 00:04:26,400
‫עשינו עליה תחקיר לפי השם שהופיע במסמך.‬

74
00:04:26,480 --> 00:04:30,360
‫הערכנו שהיא בשנות השמונים‬
‫המאוחרות או המוקדמות לחייה.‬

75
00:04:30,880 --> 00:04:35,240
‫אבל לא מצאנו שום דבר עליה.‬
‫כאילו האישה הזאת לא הייתה קיימת.‬

76
00:04:35,840 --> 00:04:37,400
‫וכמה חודשים טובים אחרי כן,‬

77
00:04:37,480 --> 00:04:41,240
‫די ויתרנו ולא ממש חשבנו על זה יותר.‬

78
00:04:47,600 --> 00:04:50,600
‫כשבוע לאחר מכן, גילינו שאנחנו בהיריון.‬

79
00:04:50,680 --> 00:04:52,720
‫ואמרנו, "הללויה!"‬

80
00:04:52,800 --> 00:04:54,880
{\an8}‫הת'ר התלהבה, וזה היה נהדר.‬

81
00:04:54,960 --> 00:04:57,720
{\an8}‫שנינו היינו ממש מאושרים‬
‫לגלות שאנחנו בהיריון.‬

82
00:04:57,800 --> 00:05:02,200
‫התמקמנו, והיינו בשלב של התחלות חדשות.‬

83
00:05:02,280 --> 00:05:03,240
‫התרגשנו כל כך.‬

84
00:05:03,320 --> 00:05:05,960
‫- 123 לייקים -‬

85
00:05:06,040 --> 00:05:10,400
{\an8}‫אבל שבוע לאחר מכן, גם הדיווחים הראשונים‬
‫על הקורונה התחילו להופיע.‬

86
00:05:10,480 --> 00:05:13,480
‫אז הייתה התרוממות רוח,‬
‫"נהדר, אנחנו בהיריון".‬

87
00:05:13,560 --> 00:05:16,480
‫אבל העולם גם השתנה במהירות באותו הזמן.‬

88
00:05:16,560 --> 00:05:18,560
‫הסגר הגיע.‬

89
00:05:18,640 --> 00:05:22,120
‫לא עשינו דבר מלבד לעבוד על התחביבים שלנו.‬

90
00:05:22,200 --> 00:05:25,840
‫זו הייתה תקופה מדהימה‬
‫שבה בילינו זמן איכות ביחד,‬

91
00:05:25,920 --> 00:05:28,640
‫שיחקנו במטבח ופיתחנו מתכונים‬

92
00:05:28,720 --> 00:05:32,880
‫ורק בישלנו ואכלנו והאכלנו‬
‫אחד את השני ודאגנו אחד לשני.‬

93
00:05:32,960 --> 00:05:34,760
‫הת'ר, תסתכלי למעלה.‬

94
00:05:35,280 --> 00:05:36,320
‫הת'ר!‬

95
00:05:37,160 --> 00:05:38,800
‫הזמן הכי טוב בזוגיות שלנו.‬

96
00:05:38,880 --> 00:05:40,880
‫לא אשקר, הזמן הכי טוב בזוגיות שלנו.‬

97
00:05:40,960 --> 00:05:43,440
‫שב גבוה יותר, קוו. בדיוק, יותר גבוה. קום.‬

98
00:05:43,520 --> 00:05:44,840
‫אני נראה רזה ככה.‬

99
00:05:47,280 --> 00:05:51,720
‫ואז, לפתע, קיבלנו דוא"ל משום מקום.‬

100
00:05:54,160 --> 00:05:55,320
‫אני זוכר בבירור‬

101
00:05:55,400 --> 00:05:59,560
‫הייתי בחזית ושמעתי "בזזז" מהנייד שלי.‬

102
00:06:02,080 --> 00:06:06,920
‫והסתכלתי על זה וחשבתי "זה אמיתי?"‬

103
00:06:08,240 --> 00:06:12,760
‫גרהם בא אליי קצת מבולבל‬
‫ואמר, "תראי את הדוא"ל הזה.‬

104
00:06:12,840 --> 00:06:17,080
‫"זו אישה שאומרת שהיא אימא שלי.‬
‫את חושבת שזה אמיתי?"‬

105
00:06:17,800 --> 00:06:20,880
‫"היי, גרהם.‬
‫אני לא יודעת אם זה יגיע אליך,‬

106
00:06:20,960 --> 00:06:25,040
‫"כי חיפשתי דרך ליצירת קשר‬
‫ומצאתי את כתובת הדוא"ל הזאת."‬

107
00:06:25,120 --> 00:06:28,200
‫"שמי דיון, לשעבר תרזה."‬

108
00:06:28,280 --> 00:06:29,880
‫"גרהם נולד בגרמניה‬

109
00:06:29,960 --> 00:06:32,280
‫"לפני שנלקח ממני לאנגליה."‬

110
00:06:32,360 --> 00:06:35,360
‫את אומרת לי שנולדתי בגרמניה.‬
‫מעטים יודעים את זה.‬

111
00:06:36,320 --> 00:06:39,720
‫"אם משהו מזה נשמע לך הגיוני‬
‫ואתה הגרהם שאני מחפשת,‬

112
00:06:39,800 --> 00:06:41,440
{\an8}‫"אשמח לשמוע ממך.‬

113
00:06:41,520 --> 00:06:43,320
{\an8}‫"אם לא, אני מתנצלת.‬

114
00:06:43,400 --> 00:06:44,760
{\an8}‫"דרישת שלום, דיון."‬

115
00:06:45,520 --> 00:06:46,360
‫כן.‬

116
00:06:46,960 --> 00:06:47,960
‫וואו.‬

117
00:06:49,040 --> 00:06:50,720
‫וואו, כשקראתי את זה.‬

118
00:06:50,800 --> 00:06:52,080
‫בחיי.‬

119
00:06:56,160 --> 00:06:57,000
‫כן.‬

120
00:06:57,080 --> 00:07:00,000
‫אז כתבתי בחזרה, "זה אמיתי?"‬

121
00:07:00,080 --> 00:07:02,400
‫"בלי בדיחות, תרמיות וכולי."‬

122
00:07:03,400 --> 00:07:06,880
‫מצאת את השם שלי באינטרנט.‬
‫זה גורם לי לחשוב, "בסדר".‬

123
00:07:06,960 --> 00:07:08,960
‫בואי נגלה מה עוד את יודעת.‬

124
00:07:09,920 --> 00:07:14,160
‫במהלך השבועיים הבאים,‬
‫הגבתי עם שורה של שאלות.‬

125
00:07:14,240 --> 00:07:16,800
‫"מה היה השם האמצעי שלי?" כי אין לי.‬

126
00:07:17,400 --> 00:07:20,520
‫- לא נתתי לגרהם שם אמצעי.‬
‫אולי מישהו אחר עשה זאת? -‬

127
00:07:20,600 --> 00:07:23,960
‫התשובות שחזרו היו התשובות הנכונות.‬

128
00:07:24,040 --> 00:07:25,200
‫- ש. מתי גרהם נולד? -‬

129
00:07:25,280 --> 00:07:26,360
‫- הודעה חדשה -‬

130
00:07:26,440 --> 00:07:28,000
‫- גרהם נולד בנובמבר 1974 -‬

131
00:07:28,080 --> 00:07:31,480
‫גרהם שלח הודעת תגובה, ביקש עוד פרטים.‬

132
00:07:31,560 --> 00:07:35,040
‫ושוב, התשובות הנכונות חזרו.‬

133
00:07:36,520 --> 00:07:41,480
{\an8}‫המחשבה היחידה שחשבתי הייתה שאני אגלה מי את‬

134
00:07:41,560 --> 00:07:42,400
{\an8}‫ומי אני.‬

135
00:07:42,480 --> 00:07:44,400
{\an8}‫זה הדבר הראשון שאעשה.‬

136
00:07:47,440 --> 00:07:49,800
‫הלוואי שלא היינו מקבלים את הדוא"ל הזה.‬

137
00:07:50,560 --> 00:07:56,240
‫כי זו הייתה התחלה של משהו‬
‫שבחיים לא דמיינו שיקרה.‬

138
00:08:00,000 --> 00:08:01,720
‫דיון שהתה בבית מלון בליברפול,‬

139
00:08:01,800 --> 00:08:03,080
‫- הצפון‬
‫לוטון -‬

140
00:08:03,160 --> 00:08:07,960
‫והיא הזמינה אותנו לבוא לליברפול‬
‫לכמה ימים כדי לפגוש אותה.‬

141
00:08:08,040 --> 00:08:11,840
‫"סידרתי לכם חדר במלון.‬
‫בואו, אני אארגן הכול."‬

142
00:08:14,560 --> 00:08:16,640
‫עדיין לא היינו בטוחים למה לצפות.‬

143
00:08:16,720 --> 00:08:19,440
‫הייתה התרגשות מהולה בלחץ. מעט חשש,‬

144
00:08:20,040 --> 00:08:21,760
‫מה הולך לקרות?‬

145
00:08:22,960 --> 00:08:27,280
‫כשהתקרבתי למלון, החרדה התחילה.‬

146
00:08:28,280 --> 00:08:32,600
‫אתה מקווה שהיא כל מה שחשבת שהיא תהיה.‬

147
00:08:36,800 --> 00:08:39,760
‫אני חושבת שהוא שמר בבטן את הרגשות שלו.‬

148
00:08:39,840 --> 00:08:41,200
‫ואז כשהגענו לליברפול,‬

149
00:08:41,280 --> 00:08:43,560
‫הכול יצא החוצה ונהיה אמיתי.‬

150
00:08:49,720 --> 00:08:50,960
‫שלום, יקירי.‬

151
00:08:59,680 --> 00:09:03,800
‫ההרגשה שהייתה לי‬
‫כשפגשתי אותה לראשונה הייתה...‬

152
00:09:04,640 --> 00:09:06,400
‫לא להיות תינוק,‬

153
00:09:06,480 --> 00:09:10,040
‫אבל הרגשתי כאילו אני התינוק של מישהו.‬

154
00:09:11,120 --> 00:09:12,320
‫אם זה נשמע הגיוני.‬

155
00:09:15,760 --> 00:09:17,080
‫תאר לעצמך לרגע.‬

156
00:09:17,160 --> 00:09:19,840
‫במשך 45 שנה, לא פגשת את ההורה שלך.‬

157
00:09:20,800 --> 00:09:25,080
‫כילד, לא היה לך קשר של אימא ובן.‬

158
00:09:25,840 --> 00:09:27,720
‫אבל זה נהיה מיידי‬

159
00:09:28,320 --> 00:09:30,680
‫מהרגע שאתם נפגשים.‬

160
00:09:33,040 --> 00:09:35,520
‫אתה מחזיק את היד של מישהו,‬

161
00:09:35,600 --> 00:09:38,560
‫ובאופן מיידי, אתה חושב,‬
‫"טוב, זאת אימא שלי".‬

162
00:09:40,040 --> 00:09:42,280
‫זה... אין לי הסבר לזה.‬

163
00:09:42,360 --> 00:09:45,200
‫זה כמו מגע עור לעור‬

164
00:09:45,280 --> 00:09:46,880
‫כתינוק שנולד,‬

165
00:09:47,480 --> 00:09:50,760
‫ואתה חווה את החיבור הזה תקופה ארוכה.‬
‫תאר לעצמך את המיידיות.‬

166
00:09:51,640 --> 00:09:53,000
‫בפנים שלך. מייד.‬

167
00:09:54,000 --> 00:09:56,480
‫זה החיבור. ככה זה הרגיש.‬

168
00:09:58,560 --> 00:10:02,440
‫אז מיד נכנסתי. ואמרתי,‬
‫"לעזאזל, זאת אימא שלי".‬

169
00:10:03,760 --> 00:10:07,480
‫הם כל כך התרגשו לפגוש זה את זה.‬
‫הם נראו דומים.‬

170
00:10:07,560 --> 00:10:09,320
‫והיו להן את אותן מחוות גוף.‬

171
00:10:09,400 --> 00:10:11,880
‫היה פשוט חיבור מיידי ביניהם.‬

172
00:10:13,720 --> 00:10:17,320
‫דיון הייתה גם חמה כל כך כלפיי‬

173
00:10:17,400 --> 00:10:19,120
‫ומייד אמרה,‬

174
00:10:19,200 --> 00:10:21,440
‫"אני חמותך, אני כאן בשבילך.‬

175
00:10:21,520 --> 00:10:24,880
‫"אני כל כך מתרגשת שהנכד מגיע. זה מדהים."‬

176
00:10:24,960 --> 00:10:27,040
‫הישבן שלו כאן.‬
‫-כן.‬

177
00:10:27,640 --> 00:10:29,040
‫הראש בצד השני.‬

178
00:10:29,760 --> 00:10:33,320
‫"אני לא מאמינה שמצאתי את הבן שלי,‬
‫אבל גם יהיה לי נכד."‬

179
00:10:33,400 --> 00:10:35,000
‫למה אתה מצלם את זה?‬

180
00:10:35,520 --> 00:10:36,760
‫הוא מצלם סרטון.‬

181
00:10:37,280 --> 00:10:38,200
‫תחייכי, אימא.‬

182
00:10:38,280 --> 00:10:39,880
‫כן, יקירי.‬
‫-תחייכי.‬

183
00:10:44,000 --> 00:10:47,760
‫למחרת, גרהם התעורר בתחושה של...‬

184
00:10:49,320 --> 00:10:50,560
‫כנראה הקלה.‬

185
00:10:51,600 --> 00:10:54,160
‫שהוא מצא את אימא שלו, שהכול היה טוב.‬

186
00:10:54,240 --> 00:10:57,920
‫הייתה התרגשות רבה, אבל היה גם הרבה עצב.‬

187
00:10:58,960 --> 00:11:02,800
‫דיון רמזה לעובדה שגרהם נלקח ממנה בכוח,‬

188
00:11:02,880 --> 00:11:04,840
‫ושלא הייתה לה שליטה על זה.‬

189
00:11:04,920 --> 00:11:07,440
‫ובשלב הזה, הם היו בגרמניה,‬

190
00:11:07,520 --> 00:11:10,200
‫והיא לא ידעה איפה הוא.‬

191
00:11:10,280 --> 00:11:12,840
‫גרהם למעשה נחטף ממנה.‬

192
00:11:15,760 --> 00:11:17,280
‫מאוחר יותר באותו ערב,‬

193
00:11:17,360 --> 00:11:19,800
‫דיון שכרה חדר פרטי.‬

194
00:11:19,880 --> 00:11:23,040
‫היא רצתה לדבר עם גרהם לבד.‬

195
00:11:25,360 --> 00:11:26,720
‫אתה בסדר?‬
‫-כן.‬

196
00:11:29,840 --> 00:11:34,320
‫אז בפגישה עם דיון בליברפול בפעם הראשונה,‬

197
00:11:34,960 --> 00:11:37,880
‫ניסיתי להתמודד ולעכל את העובדה‬

198
00:11:37,960 --> 00:11:40,400
‫שהיא עומדת מולי אחרי 45 שנה.‬

199
00:11:40,480 --> 00:11:45,320
‫ואז הייתי צריך להתמודד עם הניסיון להפנים‬

200
00:11:45,400 --> 00:11:48,080
‫את העובדה שנותרו לה שישה חודשים לחיות.‬

201
00:11:49,200 --> 00:11:53,280
‫נותרו לה שישה חודשים לחיות‬
‫כי היה לה גידול במוח וסרטן במח העצם.‬

202
00:11:54,440 --> 00:11:56,320
‫לא נשאר לי הרבה זמן.‬

203
00:11:56,400 --> 00:11:58,760
‫אני רק רוצה לחייך איתך.‬

204
00:11:58,840 --> 00:12:00,200
‫זה הכול.‬

205
00:12:00,280 --> 00:12:03,120
{\an8}‫אני אוהבת ותמיד אוהב אותך מאוד.‬

206
00:12:06,960 --> 00:12:10,160
{\an8}‫אני שמחה כל כך לראות אותך.‬

207
00:12:10,240 --> 00:12:14,400
{\an8}‫אעשה כל שביכולתי כדי לשמור עליך.‬

208
00:12:17,760 --> 00:12:19,920
‫לפי הרופא, נותרו לה רק כמה חודשים,‬

209
00:12:20,000 --> 00:12:21,400
‫והיה לה סרטן סופני.‬

210
00:12:21,480 --> 00:12:24,840
‫וזה היה הגורם המניע שלה‬
‫בניסיון למצוא את גרהם.‬

211
00:12:24,920 --> 00:12:28,320
‫זה היה כמו רכבת הרים בשבילו,‬
‫"וואו, מצאתי את אימא שלי,‬

212
00:12:28,400 --> 00:12:32,200
‫"אבל ברגע שמצאתי את אימא שלי,‬
‫היא תילקח ממני,‬

213
00:12:32,280 --> 00:12:36,400
‫"ואני צריך לבלות איתה‬
‫את כל הזמן שנותר לה.‬

214
00:12:36,480 --> 00:12:38,920
‫"זו ההזדמנות היחידה שלי‬
‫להכיר את אימא שלי."‬

215
00:12:42,840 --> 00:12:44,960
‫זו סערת רגשות.‬

216
00:12:45,040 --> 00:12:49,000
‫לנסות להתמודד עם השמחה, האהבה הנשפכת,‬

217
00:12:49,080 --> 00:12:50,960
‫רגשות הילדות.‬

218
00:12:51,040 --> 00:12:55,800
‫אבל במקביל, לדעת שאני עומד לאבד אותה שוב.‬

219
00:12:56,560 --> 00:12:57,600
‫מהר מאוד.‬

220
00:12:59,840 --> 00:13:03,080
‫אחת הבקשות שלה הייתה להגיע לים.‬

221
00:13:03,160 --> 00:13:05,560
‫היא רצתה לראות את הים בפעם האחרונה.‬

222
00:13:05,640 --> 00:13:07,240
‫אז פשוט‬

223
00:13:08,280 --> 00:13:11,520
‫נכנסנו למכונית ונסענו לים.‬

224
00:13:11,600 --> 00:13:14,120
‫וזה די עצוב כשהיא אומרת,‬

225
00:13:14,200 --> 00:13:18,240
‫"זו אולי הפעם האחרונה שלי כאן,‬
‫אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו כאן ביחד.‬

226
00:13:24,360 --> 00:13:27,960
‫זה גם היה מסע של גילויים‬
‫כי היא נתנה לי תובנות‬

227
00:13:28,040 --> 00:13:29,200
‫לגבי מי שהיא הייתה.‬

228
00:13:31,800 --> 00:13:33,840
‫אימא שלי גרה בסינגפור.‬

229
00:13:34,720 --> 00:13:37,920
‫היא אמרה לי שיש לה עסקים בכל רחבי העולם.‬

230
00:13:40,360 --> 00:13:42,640
‫חוות, פסיפלורה, מנגו.‬

231
00:13:42,720 --> 00:13:45,800
‫מה שזה לא יהיה,‬
‫יש לה מספר רב של עסקים כאלה.‬

232
00:13:45,880 --> 00:13:48,640
‫שמן דקלים באינדונזיה ובמלזיה.‬

233
00:13:50,400 --> 00:13:54,240
‫והיא מדברת עם שותפים‬
‫שיש לה בכל רחבי העולם.‬

234
00:13:54,320 --> 00:13:56,440
‫כי היא דיברה משהו כמו 18 שפות.‬

235
00:13:57,280 --> 00:13:58,120
‫כן.‬

236
00:13:58,800 --> 00:13:59,760
‫שמונה-עשרה.‬

237
00:14:00,360 --> 00:14:01,360
‫מטורף.‬

238
00:14:02,400 --> 00:14:07,360
‫מישהו היה מתקשר מחוות פירות‬
‫באמצע הג'ונגל איפשהו.‬

239
00:14:07,440 --> 00:14:09,120
‫"נדבר אחר כך.‬

240
00:14:09,920 --> 00:14:10,760
‫"בסדר?"‬

241
00:14:10,840 --> 00:14:12,680
‫אבל איך שהם מדברים אליה,‬

242
00:14:12,760 --> 00:14:15,240
‫כולם מדברים איתה כאילו שהיא אימא שלהם.‬

243
00:14:15,320 --> 00:14:18,560
‫"אימא". ככה. ואני אומר,‬
‫"למה כולם קוראים לך אימא?"‬

244
00:14:18,640 --> 00:14:22,080
‫והיא סיפרה על כך שהיא נתנה כסף לתושבי הכפר‬

245
00:14:22,160 --> 00:14:25,480
‫כדי שיוכלו לכלכל את עצמם, והם שתלו שדות.‬

246
00:14:26,960 --> 00:14:30,680
‫היא שיתפה סרטונים שלה ושל עמיתיה‬

247
00:14:30,760 --> 00:14:33,800
‫מחלקים חבילות מזון לעניים.‬

248
00:14:35,080 --> 00:14:38,560
‫יש לה חוש עסקי.‬

249
00:14:38,640 --> 00:14:41,720
‫אבל בנוסף לכול, היא גם נדיבה מאוד.‬

250
00:14:41,800 --> 00:14:42,920
‫היא מדהימה.‬

251
00:14:43,840 --> 00:14:46,080
‫אני חושבת שעבור גרהם,‬
‫זה היה מסע גילויים.‬

252
00:14:46,160 --> 00:14:49,040
‫זה היה מסע של פיתוח אהבה בין שניהם.‬

253
00:14:49,120 --> 00:14:52,760
‫אני חושבת שהחיבור ביניהם גדל די מהר.‬

254
00:14:55,360 --> 00:14:59,560
‫היא הציעה שהיא תבוא ללונדון לכמה שבועות.‬

255
00:15:00,560 --> 00:15:03,680
‫היא החליטה שהיא רוצה ללון במלון.‬

256
00:15:04,680 --> 00:15:05,520
‫ו...‬

257
00:15:07,520 --> 00:15:08,960
‫להפתעתי,‬

258
00:15:09,040 --> 00:15:11,880
‫היא בחרה במלון חמישה כוכבים ליד הנהר.‬

259
00:15:13,880 --> 00:15:18,800
‫בכל יום, היא הזמינה‬
‫את השמפניה הכי טובה, קוויאר,‬

260
00:15:18,880 --> 00:15:20,320
‫כל זה מגיע לשולחן שלה.‬

261
00:15:20,400 --> 00:15:23,680
{\an8}‫- לאונג', אוכל - 5,003.55‬
‫משקאות מיני בר - 10,009.12 -‬

262
00:15:24,520 --> 00:15:26,880
‫היא נראית מאוד בנוח בסביבה שלה.‬

263
00:15:26,960 --> 00:15:27,800
‫מוכן?‬

264
00:15:33,480 --> 00:15:36,320
‫היא עוברת ממלון חמישה כוכבים אחד למשנהו.‬

265
00:15:36,400 --> 00:15:38,040
‫היא מבזבזת המון כסף.‬

266
00:15:38,120 --> 00:15:40,760
‫ואנשים הכירו אותה. "היא שהתה איתנו בעבר.‬

267
00:15:40,840 --> 00:15:42,880
‫"היא אחת האורחות הכי טובות שלנו."‬

268
00:15:42,960 --> 00:15:46,080
‫חשבנו, "וואו,‬
‫האישה הזאת כנראה עמידה מאוד".‬

269
00:15:50,440 --> 00:15:55,320
‫אימא שלי אמרה לי שהיו שני מקורות להון שלה.‬

270
00:15:55,400 --> 00:15:58,800
‫אחד היה החוש העסקי שלה.‬

271
00:15:59,960 --> 00:16:01,280
‫המקור האחר...‬

272
00:16:03,040 --> 00:16:04,120
‫היא אמרה לי‬

273
00:16:04,720 --> 00:16:06,320
‫שהיא‬

274
00:16:06,920 --> 00:16:09,280
‫הבת הלא חוקית‬

275
00:16:10,400 --> 00:16:13,560
‫של הסולטאן לשעבר של ברוניי.‬

276
00:16:14,720 --> 00:16:18,040
‫המשפחה שלה, המשפחה של ברוניי‬
‫והסולטאן לשעבר,‬

277
00:16:18,120 --> 00:16:19,760
‫נתנו לה כסף.‬

278
00:16:20,400 --> 00:16:23,920
‫מסתבר שהמשפחה הזו עשירה מאוד.‬

279
00:16:25,240 --> 00:16:27,840
‫זה פנטסטי במובן‬

280
00:16:27,920 --> 00:16:30,440
‫של, מי יאמין לזה?‬

281
00:16:32,000 --> 00:16:37,560
‫אבל מה שממש פקח את עיניי, וזה פשוט מטורף,‬

282
00:16:38,160 --> 00:16:40,320
‫קרה כשהלכנו לדורצ'סטר.‬

283
00:16:40,400 --> 00:16:42,160
‫- הדורצ'סטר -‬

284
00:16:42,240 --> 00:16:45,040
‫זה מלון חמישה כוכבים יוקרתי בפארק ליין.‬

285
00:16:45,560 --> 00:16:47,640
‫כולם הכירו אותה.‬

286
00:16:49,160 --> 00:16:51,840
‫מהשוער לפקיד הקבלה, הקונסיירז'.‬

287
00:16:52,480 --> 00:16:55,600
‫הם מושיבים אותה ממש במרכז המסעדה‬

288
00:16:55,680 --> 00:16:58,360
{\an8}‫והיא יושבת שם בשמחה במשך אחר צהריים שלם,‬

289
00:16:58,440 --> 00:17:00,080
{\an8}‫כמה בקבוקי שמפניה.‬

290
00:17:00,640 --> 00:17:03,080
{\an8}‫ועולה בי המחשבה,‬

291
00:17:03,160 --> 00:17:08,320
‫האם היא מקבלת את השירות הזה‬
‫כי אנשים יודעים מי היא?‬

292
00:17:09,320 --> 00:17:13,640
‫כי בית המלוכה של ברוניי‬
‫הוא הבעלים בית המלון.‬

293
00:17:16,200 --> 00:17:18,000
‫אני יושב שם ביראת כבוד,‬

294
00:17:19,560 --> 00:17:20,960
‫וחושב, "וואו.‬

295
00:17:21,520 --> 00:17:22,600
‫"זאת אימא שלי."‬

296
00:17:26,560 --> 00:17:30,960
‫דיון התחילה לקנות לגרהם מתנות בלי סוף.‬

297
00:17:31,800 --> 00:17:33,280
‫חליפות בהתאמה אישית.‬

298
00:17:33,360 --> 00:17:36,600
‫תיקים. בגדי מעצבים.‬

299
00:17:36,680 --> 00:17:39,360
‫- סך הכול 5,605 ליש"ט -‬

300
00:17:41,920 --> 00:17:44,080
‫מעולם לא הייתה לי מכונית טובה.‬

301
00:17:45,440 --> 00:17:47,240
‫אבל כשפגשתי את אימא שלי...‬

302
00:17:48,520 --> 00:17:51,240
‫"בן, לא ראיתי אותך 45 שנה.‬

303
00:17:51,320 --> 00:17:55,240
‫"מעולם לא קיבלת ממני מתנה.‬
‫אני אקנה לך מתנה.‬

304
00:17:55,320 --> 00:17:57,640
‫"אני אקח ממך 45 שנה של כאב."‬

305
00:17:57,720 --> 00:17:59,600
‫אלה היו המילים המדויקות שלה.‬

306
00:18:00,200 --> 00:18:02,000
‫"בוא נלך לקנות לך מכונית."‬

307
00:18:02,080 --> 00:18:03,400
‫תסגור את זה.‬

308
00:18:03,480 --> 00:18:04,440
‫כמובן.‬

309
00:18:07,240 --> 00:18:10,720
‫אז ניהלתי שיחה‬
‫עם ראש המכירות ברולס רויס.‬

310
00:18:10,800 --> 00:18:14,280
‫לקחתי אותו הצידה ושאלתי‬
‫"אתה מכיר את הגברת הזאת?"‬

311
00:18:15,160 --> 00:18:19,680
‫והוא ענה לי, "כן,‬
‫היא קנתה ממני שני רכבי "פאנטום" בעבר".‬

312
00:18:24,160 --> 00:18:26,680
‫מייד אחר כך, חלפנו על פני רכב "לאנד רובר".‬

313
00:18:27,400 --> 00:18:28,720
‫היא קוראת לי.‬

314
00:18:28,800 --> 00:18:30,560
‫"בן, איזה מהם אתה אוהב?"‬

315
00:18:31,080 --> 00:18:32,640
‫"זה נראה טוב, אימא."‬

316
00:18:35,240 --> 00:18:38,040
‫אתה נוסע בלנד רובר חדש עם אימא שלך‬

317
00:18:38,120 --> 00:18:39,480
‫אחרי היעדרות של 45 שנה.‬

318
00:18:39,560 --> 00:18:42,800
‫היא מאושרת עד הגג‬
‫כי היא קנתה לבן שלה מתנה.‬

319
00:18:44,920 --> 00:18:46,280
‫ואני פשוט...‬

320
00:18:48,240 --> 00:18:49,720
‫"זה מדהים."‬

321
00:18:51,640 --> 00:18:55,520
‫אבל בו-זמנית,‬
‫היא גם חשבה שהת'ר צריכה מכונית‬

322
00:18:55,600 --> 00:18:58,640
‫כדי שהיא לא תרגיש שהוזנחה‬
‫כי אני קיבלתי מכונית.‬

323
00:18:59,280 --> 00:19:00,440
‫הנה המכונית שלך.‬

324
00:19:01,960 --> 00:19:03,120
‫מה את אומרת?‬

325
00:19:03,200 --> 00:19:04,240
‫תודה, אימא!‬

326
00:19:05,360 --> 00:19:06,200
‫זה לא ייאמן.‬

327
00:19:06,280 --> 00:19:08,360
‫נסענו משם ושנינו חשבנו,‬

328
00:19:08,440 --> 00:19:09,800
‫"זה מטורף."‬

329
00:19:09,880 --> 00:19:13,240
‫- בית החולים דארנט ואלי -‬

330
00:19:13,320 --> 00:19:17,040
‫חודשיים לאחר הפגישה הראשונית,‬

331
00:19:17,120 --> 00:19:18,840
‫הת'ר עמדה ללדת.‬

332
00:19:20,400 --> 00:19:22,920
‫הבן שלנו היה בדרך.‬

333
00:19:23,000 --> 00:19:26,320
‫ווידאתי שהתיק שלנו איתנו ושהכול היה מוכן.‬

334
00:19:29,120 --> 00:19:32,120
‫אתה בדרך לרגע משנה חיים.‬

335
00:19:37,240 --> 00:19:41,360
‫זו הייתה לידה מאוד ארוכה, ממושכת וקשה.‬

336
00:19:43,920 --> 00:19:46,520
‫דאגתי אם היא תהיה בסדר‬

337
00:19:46,600 --> 00:19:50,440
‫כי זה היה מלחיץ וזה היה טראומטי.‬

338
00:19:51,200 --> 00:19:54,640
‫הייתי מחוברת לעירוי דם‬
‫במשך חמש שעות לאחר מכן.‬

339
00:20:00,040 --> 00:20:01,040
‫זה היה די...‬

340
00:20:01,720 --> 00:20:02,920
‫זה היה די קשה.‬

341
00:20:03,720 --> 00:20:05,600
‫אבל קיבלנו משהו יקר מפז.‬

342
00:20:06,240 --> 00:20:09,160
‫ושנינו הסתכלנו עליו,‬
‫"זה הדבר הכי טוב שאפינו אי פעם".‬

343
00:20:11,800 --> 00:20:16,120
‫אני חושבת שברגע שיש לך ילד,‬
‫הרעיון של אהבה משתנה.‬

344
00:20:17,360 --> 00:20:21,840
‫זו האחריות הבלעדית שלך‬
‫לאהוב את הילד הזה, להגן על הילד הזה.‬

345
00:20:22,600 --> 00:20:24,800
‫להיות כל מה שהילד הזה צריך.‬

346
00:20:26,440 --> 00:20:27,360
‫זה היה מדהים.‬

347
00:20:27,440 --> 00:20:29,520
‫כל מה שיכולת לקוות לו.‬

348
00:20:30,520 --> 00:20:33,520
‫אבל בדיוק כשהרדמתי את הבן שלי,‬

349
00:20:33,600 --> 00:20:36,360
‫קיבלתי הודעה מאימא שלי.‬

350
00:20:36,440 --> 00:20:38,320
‫היא אמרה שהיה לה דם בשתן.‬

351
00:20:39,840 --> 00:20:43,560
‫קראנו על זה וזה חלק מהחבילה‬
‫של המחלה שהיא סובלת ממנה.‬

352
00:20:45,520 --> 00:20:48,520
‫אז חשבתי,‬
‫"אלוהים, אני צריך להתמודד גם עם זה".‬

353
00:20:52,600 --> 00:20:54,720
‫אני לא רוצה להיות ככה, בן.‬

354
00:20:54,800 --> 00:20:56,960
‫אני רק רוצה שלווה.‬

355
00:20:57,440 --> 00:21:01,680
‫אני כל כך מפחדת.‬

356
00:21:02,560 --> 00:21:05,560
‫יש לנו בן שרק נולד, ויש לי בת זוג‬

357
00:21:05,640 --> 00:21:08,080
‫שזקוקה נואשות לנוכחותי.‬

358
00:21:09,280 --> 00:21:12,760
‫ויש לי חולת סרטן בת 85.‬

359
00:21:15,000 --> 00:21:18,960
‫אני לא יכול להשאיר אותה בחדר המלון.‬

360
00:21:19,040 --> 00:21:20,480
‫היא שם לבד.‬

361
00:21:24,240 --> 00:21:27,480
‫ואני לא יכול לעזוב את הת'ר ואת התינוק.‬

362
00:21:29,080 --> 00:21:33,040
‫ולדעתי, יהיה קל יותר‬
‫אם שתיהן יהיו באותו בית,‬

363
00:21:33,120 --> 00:21:37,520
‫וכך לפחות אוכל להיות שם בשביל שתיהן,‬
‫אבל כמובן שזה לא אידיאלי.‬

364
00:21:39,000 --> 00:21:41,960
‫כלומר, זה לא באמת אידיאלי, נכון?‬

365
00:21:42,560 --> 00:21:44,920
‫אז הלכתי לאסוף אותה.‬

366
00:21:45,640 --> 00:21:47,720
‫התינוק יבכה הלילה, אימא?‬

367
00:21:47,800 --> 00:21:49,040
‫אין סיכוי.‬

368
00:21:49,120 --> 00:21:50,400
‫ואם כן?‬

369
00:21:50,480 --> 00:21:52,040
‫אני אטפל.‬

370
00:21:52,640 --> 00:21:55,480
‫מהלילה, אני מחזיקה את התינוק.‬

371
00:21:55,560 --> 00:21:57,480
‫אני מטפלת בתינוק.‬

372
00:21:57,560 --> 00:21:59,840
‫הוא בחיים לא יבכה. אתה תראה.‬

373
00:22:00,560 --> 00:22:02,560
‫- זה בן! -‬

374
00:22:02,640 --> 00:22:05,520
‫אז אימא שלי ממש התלהבה‬

375
00:22:05,600 --> 00:22:07,360
‫שהייתה לה הזדמנות‬

376
00:22:08,680 --> 00:22:10,960
‫להחזיק את הנכד שלה.‬

377
00:22:11,040 --> 00:22:14,200
‫יש לה שישה חודשים לחיות.‬

378
00:22:14,280 --> 00:22:15,800
‫עוד פחות מזה.‬

379
00:22:18,040 --> 00:22:19,560
‫אחרי שילדתי,‬

380
00:22:19,640 --> 00:22:23,200
‫דיון שינתה את היחס שלה כלפיי.‬

381
00:22:23,280 --> 00:22:25,720
‫היי, הת'ר.‬

382
00:22:25,800 --> 00:22:27,960
‫את יודעת מה?‬

383
00:22:28,040 --> 00:22:30,440
‫את גברת עקשנית מאוד.‬

384
00:22:30,520 --> 00:22:33,880
‫תני לי 20 דקות לראות את הנכד שלי.‬

385
00:22:34,400 --> 00:22:35,480
‫את לוקחת אותו למעלה.‬

386
00:22:35,560 --> 00:22:39,000
‫אף פעם לא מורידה אותו.‬

387
00:22:39,080 --> 00:22:42,400
‫התחושה של אימהות טרייה נלקחה ממני‬

388
00:22:43,480 --> 00:22:45,320
‫כי דיון הייתה שם.‬

389
00:22:46,960 --> 00:22:50,560
‫לא נראה לי שניתנה לי ההזדמנות‬
‫לחגוג את האימהות הטרייה.‬

390
00:22:51,240 --> 00:22:53,080
‫משהו לא בסדר?‬

391
00:22:54,360 --> 00:22:56,760
‫אתה אוהב את סבתא? כן.‬

392
00:22:56,840 --> 00:22:59,280
‫יש לך אימא אסייתית שמנסה להגיד לך‬

393
00:22:59,360 --> 00:23:02,080
‫איך לטפל בתינוק שלך, כן?‬

394
00:23:02,160 --> 00:23:07,680
‫יש לך אימא עייפה, מותשת וישירה,‬

395
00:23:07,760 --> 00:23:11,840
‫שאומרת בצדק, "רק רגע. זה הבית שלי,‬
‫זו המשפחה שלי.‬

396
00:23:11,920 --> 00:23:15,840
‫"זה הבן שלי, ואני אטפל בו איך שאני רוצה."‬

397
00:23:15,920 --> 00:23:17,000
‫ואני פשוט,‬

398
00:23:17,920 --> 00:23:19,760
‫"טוב, זה לא עובד."‬

399
00:23:21,560 --> 00:23:23,040
‫"אני רעב, אבא."‬

400
00:23:28,200 --> 00:23:30,160
‫חודשיים אחרי שהבן שלנו נולד,‬

401
00:23:30,760 --> 00:23:34,120
‫דיון וגרהם מתחילים לדבר על נסיעה לשוויץ‬

402
00:23:34,200 --> 00:23:38,560
‫כדי להביא כסף שיש לה גישה אליו,‬

403
00:23:38,640 --> 00:23:39,840
‫בשביל לתת לגרהם.‬

404
00:23:41,120 --> 00:23:45,360
‫יש לה הון שהיא רוצה שאנחנו נירש בעצם.‬

405
00:23:45,440 --> 00:23:50,320
‫אז התוכנית הראשונית היא לנסוע לציריך‬
‫כדי לחתום על המסמכים,‬

406
00:23:50,400 --> 00:23:52,080
‫מה שיעזור לקדם את זה.‬

407
00:23:52,160 --> 00:23:55,480
‫דיון אמרה לו שעורכי דין חיכו לו שם.‬

408
00:23:55,560 --> 00:23:58,080
‫הבנקאים חיכו לו שם. הכול היה מוכן.‬

409
00:23:58,160 --> 00:23:59,560
‫אז רק צריך לנסוע.‬

410
00:24:00,760 --> 00:24:02,040
‫לחתום על המסמכים.‬

411
00:24:02,600 --> 00:24:05,640
‫ואז הכול יהיה סגור.‬

412
00:24:05,720 --> 00:24:08,160
‫בכנות, חשבתי, "סעו לשוויץ.‬

413
00:24:08,960 --> 00:24:11,440
‫"תנו לי קצת שקט לארבעה ימים, אין בעיה.‬

414
00:24:11,520 --> 00:24:13,720
‫"רק צאו לי מהבית קצת."‬

415
00:24:19,480 --> 00:24:23,440
‫אימא שלי ניסתה להכין אותי‬

416
00:24:23,520 --> 00:24:25,280
‫למה שעתיד לבוא,‬

417
00:24:25,360 --> 00:24:28,720
‫ירושת העסקים שלה אחרי פטירתה.‬

418
00:24:29,360 --> 00:24:32,640
‫ציריך היא עיר שחיה בשביל כסף.‬
‫היא מכבדת כסף‬

419
00:24:32,720 --> 00:24:34,200
‫היא מתייחסת לכסף ברצינות.‬

420
00:24:35,440 --> 00:24:36,960
‫אם אני אמות בקרוב...‬

421
00:24:37,040 --> 00:24:38,800
‫אתה תהיה מולטי-מיליונר.‬

422
00:24:38,880 --> 00:24:40,680
‫זה כל מה שאני יכולה לומר לך.‬

423
00:24:40,760 --> 00:24:43,760
‫אני ארשום הכול על שמך.‬

424
00:24:47,200 --> 00:24:50,040
{\an8}‫היא אמרה לי שיש לי הון עתק.‬

425
00:24:50,120 --> 00:24:53,120
‫אז אני אצטרך לפתוח חשבון בנק שוויצרי.‬

426
00:24:53,200 --> 00:24:57,720
‫אני אצטרך לחתום על מסמכים בבנק בשוויץ.‬

427
00:24:58,840 --> 00:25:01,680
‫ולהיפגש עם עורכי דיני השקעות,‬

428
00:25:01,760 --> 00:25:05,560
‫נציגי בנקים אחרים לבעלי עושר פיננסי גבוה.‬

429
00:25:11,120 --> 00:25:14,640
‫הגענו לציריך,‬
‫ועשינו צ'ק-אין במלון חמישה כוכבים.‬

430
00:25:14,720 --> 00:25:15,720
‫מאוד מפואר.‬

431
00:25:15,800 --> 00:25:17,840
‫מסעדת שני כוכבי מישלן.‬

432
00:25:18,360 --> 00:25:20,480
‫יקר מאוד.‬

433
00:25:21,280 --> 00:25:22,720
‫יקר מאוד.‬

434
00:25:24,880 --> 00:25:25,960
‫היי, יקירי!‬

435
00:25:26,040 --> 00:25:27,760
‫תתקשר אליי, בבקשה.‬

436
00:25:27,840 --> 00:25:30,360
‫אני בשווייץ.‬

437
00:25:31,240 --> 00:25:35,440
‫בזמן הזה, אימא שלי דיברה כל הזמן‬
‫עם הבנקאי השווייצרי.‬

438
00:25:35,520 --> 00:25:39,240
‫השיחות שהם ניהלו על כסף לא היו ליידי.‬

439
00:25:39,920 --> 00:25:42,480
‫אבל היא אמרה לי‬
‫שחייב להיות בסיס של 20 מיליון‬

440
00:25:42,560 --> 00:25:45,520
‫כדי לפתוח חשבון בנק שווייצרי, בבנק הזה.‬

441
00:25:47,000 --> 00:25:48,880
‫אחת-אפס-אפס.‬

442
00:25:48,960 --> 00:25:50,720
‫זה מאה אחוז.‬

443
00:25:52,840 --> 00:25:55,720
‫התקשרתי לאחד החברים שלי שהיה בציריך.‬

444
00:25:55,800 --> 00:25:57,360
‫אמרתי, "היי, חבר, אני כאן.‬

445
00:25:57,440 --> 00:26:00,480
‫"תרצה להצטרף אלינו למשקה או משהו?"‬

446
00:26:01,040 --> 00:26:02,560
‫אמרתי, "בנאדם, כן".‬

447
00:26:02,640 --> 00:26:04,600
‫"ותפגוש את אימא שלי."‬
‫-"בסדר...‬

448
00:26:04,680 --> 00:26:05,600
‫- חואן -‬

449
00:26:05,680 --> 00:26:07,520
‫"תגיד מתי ואני אגיע."‬

450
00:26:08,920 --> 00:26:09,880
‫- 123 לייקים -‬

451
00:26:10,000 --> 00:26:12,120
‫גרהם ואני הכרנו לפני המון זמן.‬

452
00:26:12,200 --> 00:26:13,360
‫עבדנו יחד.‬

453
00:26:13,880 --> 00:26:17,040
‫התחלתי ללמוד ממאסטר הקונדיטוריה.‬

454
00:26:17,120 --> 00:26:20,520
‫כלומר, אנחנו מדברים על‬
‫אחד השפים הפופולריים ביותר בלונדון.‬

455
00:26:20,600 --> 00:26:23,800
‫הייתי אומר שהפכנו לחברים טובים מאוד,‬

456
00:26:24,640 --> 00:26:25,680
‫קרובים מאוד.‬

457
00:26:27,920 --> 00:26:32,720
‫הם ישנו באחד המלונות היקרים בציריך.‬

458
00:26:34,560 --> 00:26:38,000
‫התיישבתי והוא אמר, "זאת אימא שלי, דיון".‬

459
00:26:39,040 --> 00:26:40,640
‫הוא התנהג כמו ילד קטן.‬

460
00:26:41,120 --> 00:26:43,640
‫מעולם לא ראיתי אותו ככה.‬

461
00:26:44,240 --> 00:26:46,240
‫הוא התנהג כמו תינוק.‬

462
00:26:46,320 --> 00:26:48,440
‫כאילו שהוא נולד מחדש.‬

463
00:26:48,520 --> 00:26:52,560
‫"יום הולדת שמח‬

464
00:26:52,640 --> 00:26:54,480
‫"בני היקר‬

465
00:26:54,560 --> 00:26:57,040
‫"יום הולדת‬

466
00:26:57,120 --> 00:26:58,480
‫"שמח"‬

467
00:26:58,560 --> 00:27:00,320
‫נשקי אותו!‬

468
00:27:00,400 --> 00:27:01,360
‫אימא.‬

469
00:27:01,440 --> 00:27:03,120
‫אימא שמה את זה בפה שלך.‬

470
00:27:03,200 --> 00:27:04,240
‫לא.‬
‫-כן.‬

471
00:27:04,320 --> 00:27:05,560
‫זה יותר מדי מתקתק.‬

472
00:27:12,680 --> 00:27:16,720
‫אנחנו יושבים במלון,‬
‫ולבסוף, אני זוכה לפגוש את הבנקאי‬

473
00:27:16,800 --> 00:27:18,280
‫כדי לדבר על קרנות נאמנות.‬

474
00:27:18,880 --> 00:27:20,520
‫ובכן, הבנקאי הוא לא סתם בנקאי.‬

475
00:27:20,600 --> 00:27:23,520
‫הבנקאי היה די בכיר במערכת.‬

476
00:27:25,520 --> 00:27:27,160
‫יומיים-שלושה לאחר מכן,‬

477
00:27:27,240 --> 00:27:30,680
‫הוזמנו לפגוש את מנהל הבנק הזה.‬

478
00:27:30,760 --> 00:27:32,240
‫והבנק היה סגור.‬

479
00:27:32,320 --> 00:27:36,440
‫הלכתי לשם כדי לחתום על מסמכים‬
‫ולהבין את סדר גודל הירושה,‬

480
00:27:36,520 --> 00:27:39,720
‫וכיצד זה ייראה אחרי מותה של אימי.‬

481
00:27:39,800 --> 00:27:42,120
‫גרהם התקשר אליי. "אנחנו בבנק.‬

482
00:27:42,200 --> 00:27:45,320
‫"זה קורה", הוא אמר. "זה קורה. תרוץ הנה".‬

483
00:27:45,400 --> 00:27:47,840
‫"אני צריך לראות אותך כאן בעוד עשר דקות."‬

484
00:27:47,920 --> 00:27:49,040
‫מרגיש מאוד‬

485
00:27:50,120 --> 00:27:52,360
‫מוזר כי היה כל כך שקט.‬

486
00:27:54,040 --> 00:27:57,040
‫אבל הוזמנו לחדרים הפרטיים מעל הבנק.‬

487
00:27:57,840 --> 00:28:00,160
‫עברנו את האבטחה. עלינו למעלה.‬

488
00:28:00,840 --> 00:28:02,520
‫והגענו למשרד.‬

489
00:28:03,080 --> 00:28:04,240
‫החדר הזה...‬

490
00:28:05,560 --> 00:28:08,360
‫אין הרבה אנשים שמגיעים לחדר הזה.‬

491
00:28:08,440 --> 00:28:12,240
‫וגרהם הסתכל עליי, "מה קורה כאן, בנאדם?‬

492
00:28:12,840 --> 00:28:14,120
‫"זה קורה."‬

493
00:28:15,560 --> 00:28:18,360
‫אני חושב, אילו רמות של עושר צריך‬

494
00:28:18,440 --> 00:28:21,680
‫בשביל שיהיה לך את הכוח לגרום לבנקאי פרטי‬

495
00:28:21,760 --> 00:28:28,120
‫לפתוח את המטה העולמי של הבנק הזה בציריך‬

496
00:28:28,200 --> 00:28:33,680
‫אחרי שעות העבודה‬
‫ולתת לך גישה לחדר פרטי מעל לבנק?‬

497
00:28:36,120 --> 00:28:38,120
‫אף אחד לא יודע מהו שווי ההון שלה.‬

498
00:28:39,480 --> 00:28:43,480
‫הסידורים הכלכליים של אימא שלי‬
‫היו ממש מורכבים,‬

499
00:28:43,560 --> 00:28:47,200
‫והבנו שזה ייקח זמן רב.‬

500
00:28:47,280 --> 00:28:49,520
‫לא חתמנו על שום דבר בפגישה הזאת.‬

501
00:28:50,120 --> 00:28:53,200
‫היו לה עסקים פזורים בכל רחבי העולם.‬

502
00:28:53,280 --> 00:28:56,840
‫כולם צריכים להבין אילו נכסים יש לה בעולם.‬

503
00:28:57,440 --> 00:29:00,240
‫הם מדברים על מאות מיליונים.‬

504
00:29:04,800 --> 00:29:06,280
‫יופי של ריקוד, אימא.‬

505
00:29:12,120 --> 00:29:14,560
‫חזרנו למלון ושתינו כוס או שתיים.‬

506
00:29:14,640 --> 00:29:16,480
‫אמרתי, "לעזאזל".‬

507
00:29:17,200 --> 00:29:20,440
‫אני וחבר שלי הסתכלנו אחד על השני.‬
‫"לעזאזל, מה קורה פה?"‬

508
00:29:20,520 --> 00:29:22,120
‫אני זוכר שחשבתי,‬

509
00:29:22,720 --> 00:29:25,600
‫"בנאדם, החיים שלך משתנים עכשיו.‬

510
00:29:25,680 --> 00:29:27,320
‫"זה כאילו, בום.‬

511
00:29:27,400 --> 00:29:29,040
‫"יהיה לך הרבה כסף."‬

512
00:29:30,320 --> 00:29:31,960
‫זכיתי בלוטו.‬

513
00:29:33,880 --> 00:29:37,320
‫גרהם מתחיל לדבר על כמויות גדולות של כסף,‬

514
00:29:37,400 --> 00:29:41,840
‫והכסף הזה לא ישנה‬
‫רק את חייו ואת החיים שלנו,‬

515
00:29:41,920 --> 00:29:45,960
‫אבל יהיה גם עושר דורי.‬

516
00:29:46,600 --> 00:29:52,000
‫המחשבה הייתה מדהימה, בתור אבא,‬
‫שלמשפחה שלך לא יהיו דאגות.‬

517
00:29:52,920 --> 00:29:57,480
‫לא לדאוג לכסף? מי לא ירצה יחשוב ככה?‬

518
00:30:00,680 --> 00:30:02,200
‫ואתה תוכל לעזור לאנשים.‬

519
00:30:02,280 --> 00:30:03,720
‫איך אפשר לעזור לכדור הארץ.‬

520
00:30:03,800 --> 00:30:06,280
‫להיפטר מחוות שמן הדקלים שבבעלותה‬

521
00:30:06,360 --> 00:30:09,000
‫ולהחליף אותן במשהו אחר, כמו אנרגיה ירוקה.‬

522
00:30:09,800 --> 00:30:11,680
‫כי יש לך את הכסף לעשות את זה.‬

523
00:30:13,840 --> 00:30:15,360
‫פאקינג מטורף.‬

524
00:30:16,040 --> 00:30:17,160
‫סליחה על הבוטות.‬

525
00:30:28,800 --> 00:30:31,200
‫אני בלונדון. גרהם בשוויץ.‬

526
00:30:31,960 --> 00:30:34,760
‫ויום אחד, אני עוברת על החשבונות,‬

527
00:30:34,840 --> 00:30:37,720
‫ויש סכום כסף נכבד‬

528
00:30:37,800 --> 00:30:41,000
‫שהועבר על שמו של גרהם.‬

529
00:30:41,080 --> 00:30:43,920
‫- היסטוריה‬
‫העברה מהירה לגרהם הורניגולד -‬

530
00:30:44,040 --> 00:30:46,560
‫אני מתעמתת עם גרהם על זה‬

531
00:30:46,640 --> 00:30:50,120
‫ומגלה שהכסף הזה הולך לדיון.‬

532
00:30:54,440 --> 00:30:57,960
‫היא הייתה צריכה כסף‬
‫כי היא לא יכלה למשוך כסף מהבנק שלה‬

533
00:30:58,040 --> 00:30:59,040
‫בגלל הקורונה.‬

534
00:30:59,120 --> 00:31:01,240
‫במהלך השהות שלה באחד המלונות בלונדון,‬

535
00:31:01,840 --> 00:31:04,720
‫אכלנו ארוחת צהריים, ואימא שלי נשענה עליי‬

536
00:31:04,800 --> 00:31:08,200
‫ושאלה אותי אם אוכל לשלם את החשבון‬

537
00:31:08,280 --> 00:31:12,120
‫כי היה לה קושי בהעברת כספים בגלל הקורונה.‬

538
00:31:12,200 --> 00:31:14,200
‫התשלומים היו לחשבון המלון שלה.‬

539
00:31:14,280 --> 00:31:16,000
‫אלף ליש"ט פה, 2,000 ליש"ט שם.‬

540
00:31:16,080 --> 00:31:18,920
‫חמישה, עשרה. טוב, אין בעיה.‬

541
00:31:19,000 --> 00:31:20,520
‫זה יחזור.‬

542
00:31:22,160 --> 00:31:26,720
‫שילמתי בסביבות 20, 25 אלף ליש"ט.‬

543
00:31:26,800 --> 00:31:30,080
‫קצת לא צפוי,‬
‫ואנחנו לא בדיוק עשירים במזומנים,‬

544
00:31:30,160 --> 00:31:33,520
‫אבל שמחתי לעזור לאימא שלי.‬

545
00:31:34,240 --> 00:31:36,720
‫אתה מבין? לא ראיתי אותה 45 שנה.‬

546
00:31:36,800 --> 00:31:39,040
‫אני יודע שהיא תמות בקרוב.‬

547
00:31:41,560 --> 00:31:43,040
‫הראש שלי מסתובב.‬

548
00:31:44,440 --> 00:31:49,280
‫כי דיון הציגה את זה כך ש...‬
‫היא זו שתשלם על הכול.‬

549
00:31:52,240 --> 00:31:54,960
‫גרהם אמר לי לא לדאוג.‬

550
00:31:55,040 --> 00:31:58,040
‫"הכול יחזור אלייך. תפסיקי לדאוג.‬

551
00:31:58,120 --> 00:31:59,640
‫"זה יחזור אלייך שבעתיים."‬

552
00:32:01,480 --> 00:32:04,960
‫אני אכתוב כמה אני לוקחת ממך.‬

553
00:32:05,040 --> 00:32:06,920
‫ואתן לך את הכסף הזה.‬

554
00:32:07,000 --> 00:32:09,040
‫זה לא יקרה שוב.‬

555
00:32:09,120 --> 00:32:11,240
{\an8}‫אני לווה ממך כסף‬

556
00:32:11,320 --> 00:32:13,320
{\an8}‫כי אתה המשפחה שלי.‬

557
00:32:13,960 --> 00:32:17,760
{\an8}‫אני אוהבת אותך מאוד.‬

558
00:32:18,440 --> 00:32:20,200
{\an8}‫הטיול לשוויץ‬

559
00:32:21,360 --> 00:32:24,080
‫היה אמור להיות ארבעה ימים.‬

560
00:32:24,160 --> 00:32:25,920
‫אחרי ארבעת הימים,‬

561
00:32:27,160 --> 00:32:29,880
‫גרהם אומר לי, "הניירת לא מוכנה.‬

562
00:32:29,960 --> 00:32:33,320
‫"עורך הדין לא היה מוכן.‬
‫אנחנו צריכים להישאר עוד כמה ימים."‬

563
00:32:34,240 --> 00:32:36,040
‫אמרתי, "בסדר, תישאר עוד כמה ימים".‬

564
00:32:38,240 --> 00:32:42,680
‫אני זוכר ארוחות ערב יקרות מאוד.‬

565
00:32:43,280 --> 00:32:44,880
‫אכלנו קוויאר.‬

566
00:32:45,440 --> 00:32:49,400
‫אכלנו אוכל יקר כל יום.‬

567
00:32:50,120 --> 00:32:55,400
‫הזמנו בקבוק יין בשווי 350, 400 דולר בקלות.‬

568
00:32:55,480 --> 00:32:57,280
‫כמו מים, אתה יודע?‬

569
00:32:57,360 --> 00:33:00,280
‫"תביא לי עוד בקבוק."‬

570
00:33:01,720 --> 00:33:05,640
‫היא התחילה לומר לי,‬
‫"עכשיו אתה חלק מהמשפחה שלי.‬

571
00:33:06,240 --> 00:33:08,760
‫"כי אם הבן שלי‬

572
00:33:09,440 --> 00:33:10,840
‫"הוא החבר הכי טוב שלך,‬

573
00:33:10,920 --> 00:33:12,360
‫"אתה חלק מהמשפחה שלי.‬

574
00:33:12,440 --> 00:33:13,920
‫"אז אתה הנכד שלי."‬

575
00:33:14,000 --> 00:33:16,360
‫אז הוא התחיל לקרוא לי "נכד".‬

576
00:33:17,520 --> 00:33:19,240
‫אז התחלתי לקרוא לה "סבתא".‬

577
00:33:21,360 --> 00:33:23,560
‫היא אמרה לגרהם,‬

578
00:33:23,640 --> 00:33:26,440
‫"בן, כמה כסף אני אתן לחבר שלך?"‬

579
00:33:27,160 --> 00:33:32,080
‫וגרהם הסתכל עליה ואמר‬
‫"לא יודע, שלושה וחצי? ארבעה?"‬

580
00:33:32,800 --> 00:33:34,320
‫"שלושה וחצי מה?"‬

581
00:33:34,840 --> 00:33:36,280
‫"מיליון, בנאדם."‬

582
00:33:40,200 --> 00:33:43,040
‫"ומחר נלך לראות בתים בשבילך.‬

583
00:33:43,120 --> 00:33:44,520
‫"ואני אקנה לך בית."‬

584
00:33:44,600 --> 00:33:47,120
‫אז יצאתי מהמלון קצת שיכור,‬

585
00:33:47,200 --> 00:33:51,640
‫והחיים שלי היו עשויים‬
‫להשתנות קצת אחרי הערב הזה.‬

586
00:33:53,360 --> 00:33:57,400
‫הלכנו לכמה בתים. אלה היו בתים יקרים מאוד.‬

587
00:33:59,160 --> 00:34:04,440
‫זה היה מרגש, אבל בו-זמנית,‬
‫לא ראיתי את עצמי גר בבתים האלה.‬

588
00:34:05,040 --> 00:34:06,560
‫זה הרבה יותר מדי.‬

589
00:34:07,640 --> 00:34:08,720
‫אמרתי לה,‬

590
00:34:08,800 --> 00:34:13,160
‫"איך אני אוכל להחזיק‬
‫את הבית העצום והיקר הזה?‬

591
00:34:13,240 --> 00:34:14,800
‫"אין לי את הכסף לזה."‬

592
00:34:16,840 --> 00:34:19,440
‫"זה בסדר. אני מעריך את עזרתך, אבל לא."‬

593
00:34:21,320 --> 00:34:25,920
‫היא אמרה, "אני לא אתן לך שלושה וחצי,‬
‫אני אתן לך שבעה מיליון".‬

594
00:34:27,640 --> 00:34:32,800
‫אבל היא הסבירה לי‬
‫שלא היה לה את הכסף לקניית הבית שם.‬

595
00:34:32,880 --> 00:34:37,880
‫היא חיכתה לקבל את הכסף הזה‬
‫שיגיע מאיפשהו באסיה,‬

596
00:34:38,720 --> 00:34:39,720
‫לשווייץ,‬

597
00:34:39,800 --> 00:34:41,800
‫כדי לשלם על הבית.‬

598
00:34:42,400 --> 00:34:45,600
‫אז היינו צריכים לחכות קצת.‬

599
00:34:45,680 --> 00:34:49,760
‫אם לא תצליח היום, תצליח מחר. תעשה מאמץ.‬

600
00:34:50,640 --> 00:34:52,360
‫אבל אז משהו קרה.‬

601
00:34:52,960 --> 00:34:54,960
‫גרהם הלך לשירותים,‬

602
00:34:55,040 --> 00:34:57,640
‫ונשארתי איתה לבד בשולחן.‬

603
00:34:58,200 --> 00:35:00,200
‫והיא אמרה,‬

604
00:35:01,400 --> 00:35:03,920
‫"אני תמיד עוזרת לאנשים. אני תמיד עוזרת.‬

605
00:35:04,000 --> 00:35:07,160
‫"כדי לעזור לך, אתה צריך לתת לי משהו.‬

606
00:35:09,160 --> 00:35:10,960
‫"אני צריכה משהו ממך."‬

607
00:35:12,200 --> 00:35:14,840
‫וחשבתי, "על מה היא מדברת?"‬

608
00:35:16,600 --> 00:35:19,000
‫"אני צריכה ממך קצת כסף.‬

609
00:35:19,080 --> 00:35:21,520
‫"אבל אל תגיד לגרהם שום דבר.‬

610
00:35:21,600 --> 00:35:23,320
‫"זה בינך לביני."‬

611
00:35:24,960 --> 00:35:26,920
‫וכמובן שאמרתי לה,‬

612
00:35:27,560 --> 00:35:30,640
‫"אין לי כסף לתת לך. אין לי...‬

613
00:35:30,720 --> 00:35:33,680
‫"אני אדם רגיל, אני חי חיים רגילים.‬

614
00:35:33,760 --> 00:35:35,920
‫"אני לא כזה עשיר, אז...‬

615
00:35:37,440 --> 00:35:40,000
‫"אני מצטער, אבל אני לא יכול לתת לך כלום."‬

616
00:35:40,680 --> 00:35:44,040
‫אז העניין הזה, מבחינתי,‬

617
00:35:44,800 --> 00:35:45,840
‫היה פעמון אזהרה.‬

618
00:35:47,240 --> 00:35:50,000
‫והתחלתי לחשוב שמשהו‬

619
00:35:51,120 --> 00:35:52,040
‫כאן מסריח.‬

620
00:35:53,280 --> 00:35:54,600
‫אני צריך לחשוב על זה.‬

621
00:35:54,680 --> 00:35:56,160
‫מתי תחשוב?‬

622
00:35:56,240 --> 00:35:58,240
‫כשיהיה לך שיער אפור כמו זה?‬

623
00:35:59,000 --> 00:36:01,160
‫זה מאוחר מדי, לא?‬

624
00:36:01,240 --> 00:36:02,200
‫כן.‬

625
00:36:03,480 --> 00:36:07,000
‫לא רציתי להגיד כלום לגרהם‬

626
00:36:07,080 --> 00:36:11,000
‫כי מדובר באימא שלו, והוא כל כך שמח על זה.‬

627
00:36:11,080 --> 00:36:14,040
‫אם הייתי אומר משהו שלילי על אימא שלו,‬

628
00:36:14,760 --> 00:36:17,680
‫זה היה מקלקל את מערכת היחסים שלי עם גרהם.‬

629
00:36:20,600 --> 00:36:22,120
‫אימא שלו גססה.‬

630
00:36:22,960 --> 00:36:25,400
‫ואימא שלו רצתה להיות איתו.‬

631
00:36:26,400 --> 00:36:30,360
‫ועבור גרהם, זה היה הדבר הכי חשוב.‬

632
00:36:33,320 --> 00:36:34,680
‫הימים הנוספים האלה‬

633
00:36:35,200 --> 00:36:37,400
‫הפכו לעוד ימים ועוד ימים.‬

634
00:36:37,480 --> 00:36:39,160
‫אני בבית לבד.‬

635
00:36:39,240 --> 00:36:42,240
‫בלי תמיכה משפחתית, תינוק ראשון.‬

636
00:36:42,320 --> 00:36:45,720
‫הלכתי לשכנה שלי כדי לבקש ממנה לקנות לי חלב‬

637
00:36:45,800 --> 00:36:48,160
‫ודברים מהסופרמרקט.‬

638
00:36:49,200 --> 00:36:52,160
‫בתור אבא, אתה רוצה להיות עם המשפחה שלך.‬

639
00:36:53,920 --> 00:36:56,720
‫אבל לא חתמתי על שום ניירת,‬

640
00:36:56,800 --> 00:37:00,080
‫וזו הייתה הסיבה היחידה לנסוע לשם.‬

641
00:37:01,080 --> 00:37:04,240
‫אימא שלי עדיין בפגישות‬
‫עם הבנקאי ועורך הדין.‬

642
00:37:04,320 --> 00:37:06,800
‫והיא לוחצת עליי להישאר.‬

643
00:37:07,440 --> 00:37:10,200
‫אז חשבתי,‬

644
00:37:10,280 --> 00:37:13,520
‫"אני לא יכול לעזוב אותה כדי לחזור‬

645
00:37:13,600 --> 00:37:15,880
‫"כי היא לא תהיה כאן בקרוב."‬

646
00:37:23,000 --> 00:37:26,920
‫הלכתי למלון כל יומיים להערכתי.‬

647
00:37:27,000 --> 00:37:29,680
‫ניסיתי לבדוק מה קורה.‬

648
00:37:30,800 --> 00:37:34,000
‫זה לא היה רק גרהם, אני ודיון.‬

649
00:37:34,080 --> 00:37:36,040
‫פגשתי כל כך הרבה אנשים במלון.‬

650
00:37:38,600 --> 00:37:41,080
‫הדבר הראשון שקרה היה,‬
‫לא ראיתי אותה, שמעתי אותה.‬

651
00:37:41,160 --> 00:37:43,160
‫שמעתי קול ברקע שאומר,‬

652
00:37:43,240 --> 00:37:44,360
‫"בחור צעיר!"‬

653
00:37:44,440 --> 00:37:47,360
‫והסתובבתי, וראיתי את הגברת הזאת‬

654
00:37:47,440 --> 00:37:50,920
‫שהסתכלה כל הזמן על השותפה שלי‬
‫כי השותפה שלי סינית.‬

655
00:37:51,640 --> 00:37:54,080
‫השאלה הראשונה שהיא שאלה אותי הייתה‬

656
00:37:54,600 --> 00:37:56,160
‫"איזה עסק יש לך?"‬

657
00:37:56,240 --> 00:37:58,960
‫והייתי די בהלם כי, אתה יודע...‬

658
00:37:59,040 --> 00:38:00,680
‫- ג'וניאן -‬

659
00:38:00,760 --> 00:38:02,240
‫ראיתי אישה בת אולי 80,‬

660
00:38:02,840 --> 00:38:05,440
‫והיא שאלה אותי איזה עסק יש לי.‬

661
00:38:05,520 --> 00:38:08,640
‫ואמרתי "המממן שלי אומר שאני יוצר סרטים".‬

662
00:38:09,160 --> 00:38:10,320
‫- מרקוס -‬

663
00:38:10,400 --> 00:38:12,840
‫אני רק בן אדם שמתעניין בחיים.‬

664
00:38:13,680 --> 00:38:16,960
‫הסיבה שהיינו בציריך הייתה‬

665
00:38:17,040 --> 00:38:20,640
‫שחיפשנו השקעה לסטארט-אפ שלנו.‬

666
00:38:20,720 --> 00:38:23,240
‫אז תחשבו על זה כ"אמזון" בקטן.‬

667
00:38:23,320 --> 00:38:24,680
‫זה שוק‬

668
00:38:24,760 --> 00:38:27,040
‫למכירת מוצרי יוקרה.‬

669
00:38:27,120 --> 00:38:28,840
‫נדמה שזה סיקרן אותה מאוד.‬

670
00:38:28,920 --> 00:38:31,480
‫היא אמרה,‬
‫"אני רוצה שתדבר עם עורך הדין שלי".‬

671
00:38:32,400 --> 00:38:34,640
‫היה לה עורך דין ממשרד טוב מאוד‬

672
00:38:34,720 --> 00:38:36,080
‫שהגיע כמעט כל יום.‬

673
00:38:36,840 --> 00:38:39,320
‫היה הבנקאי שלה מבנק שוויצרי גדול.‬

674
00:38:40,040 --> 00:38:42,760
‫היא יצרה רושם של אדם עשיר מאוד.‬

675
00:38:43,480 --> 00:38:46,200
‫והיא דאגה שתדע את זה.‬

676
00:38:46,280 --> 00:38:51,160
‫היא אמרה, "אתה יודע,‬
‫אני הבת הלא חוקית של סולטאן ברוניי".‬

677
00:38:52,240 --> 00:38:55,440
‫שמעתי סיפורים מטורפים יותר, אז זה שטויות.‬

678
00:38:56,360 --> 00:38:58,040
‫עורך הדין בדק את העסקה.‬

679
00:38:58,680 --> 00:39:00,520
‫והיא חתמה על המסמכים.‬

680
00:39:02,240 --> 00:39:04,160
‫טוב, הנה החוזה.‬

681
00:39:04,240 --> 00:39:08,600
‫היא בעצם קנתה 20 אחוז מהחברה שלנו במניות.‬

682
00:39:10,120 --> 00:39:14,680
‫אז שניים וחצי מיליון פרנק שוויצרי‬
‫עבור 20 אחוז מהחברה.‬

683
00:39:15,640 --> 00:39:18,480
‫ואז היא אמרה, "טוב, עכשיו יש לכם משקיעה".‬

684
00:39:19,200 --> 00:39:21,120
‫היא הייתה ממש מרתקת.‬

685
00:39:21,200 --> 00:39:22,280
‫מקסימה.‬

686
00:39:23,960 --> 00:39:25,200
‫שנונה.‬

687
00:39:26,040 --> 00:39:27,240
‫היה כיף.‬

688
00:39:35,920 --> 00:39:39,240
‫והיא קראה לשותפה שלי הנכדה שלה.‬

689
00:39:39,320 --> 00:39:41,800
‫אז זה הפך למסע אישי מבחינתנו.‬

690
00:39:45,120 --> 00:39:46,920
‫ואז היא אמרה, "נכד".‬

691
00:39:47,000 --> 00:39:49,040
‫זה היה השם שלי. "נכד.‬

692
00:39:49,120 --> 00:39:50,960
‫"תוכל לתת לי 2,000 יורו?"‬

693
00:39:54,200 --> 00:39:56,400
‫היא התקשתה להשיג כסף‬

694
00:39:56,480 --> 00:40:00,120
‫בגלל הקורונה והעברה של החשבונות ופה ושם.‬

695
00:40:00,200 --> 00:40:02,160
‫אמרתי, "כן, בטח, אין בעיה".‬

696
00:40:03,000 --> 00:40:04,760
‫תחזיר את זה. הנה.‬

697
00:40:05,640 --> 00:40:08,160
‫תודה רבה.‬
‫-תגיד לגברת...‬

698
00:40:09,200 --> 00:40:11,360
‫היא עמדה להיות המשקיעה שלנו.‬

699
00:40:11,440 --> 00:40:13,480
‫ובתרבויות האסייתיות,‬

700
00:40:13,560 --> 00:40:17,120
‫בהחלט יש מסורת של נתינת מתנות.‬

701
00:40:17,200 --> 00:40:22,360
‫יש חובה שכשאתה מקבל משהו, אתה נותן משהו.‬

702
00:40:23,520 --> 00:40:27,560
‫היא רק אמרה "בואו נצא ונעשה קניות".‬

703
00:40:28,920 --> 00:40:31,640
‫קנינו לה מגפיים חמים.‬

704
00:40:31,720 --> 00:40:32,600
‫כובעים.‬

705
00:40:35,000 --> 00:40:36,040
‫תיקים.‬

706
00:40:37,600 --> 00:40:39,040
‫שמלות.‬

707
00:40:39,120 --> 00:40:41,840
‫היא מדדה מעיל.‬

708
00:40:42,440 --> 00:40:44,440
‫אני חושב שזה היה 8,000 בערך.‬

709
00:40:45,120 --> 00:40:48,080
‫והיא אמרה, "כמה אני אוהבת את המעיל הזה".‬

710
00:40:50,520 --> 00:40:52,320
‫ובסוף שילמתי עליו.‬

711
00:40:52,400 --> 00:40:54,920
‫קנינו לה שמפניות. הרבה שמפניות.‬

712
00:40:55,000 --> 00:40:59,800
‫אלוהים, חשבון השמפניה שלנו לבד‬
‫בטח הגיע ל-10,000.‬

713
00:41:02,640 --> 00:41:04,760
‫היא אמרה, "אל תגידו לגרהם".‬

714
00:41:05,840 --> 00:41:10,960
‫היא לא הרשתה לי להגיד לגרהם‬
‫כי היא לא רצתה שהבן שלה ידע‬

715
00:41:11,040 --> 00:41:14,240
‫שלאימא העשירה שלו שסוף סוף יצרה איתו קשר‬

716
00:41:14,320 --> 00:41:17,600
‫אולי היו בעיות להשיג מספיק כסף באותו הזמן.‬

717
00:41:18,440 --> 00:41:24,400
‫אז הבטחתי לה מעומק ליבי‬
‫שאני לא אספר לגרהם שום דבר.‬

718
00:41:27,440 --> 00:41:31,520
‫אני מתחילה לדאוג יותר ויותר ממה שקורה שם.‬

719
00:41:31,600 --> 00:41:35,840
‫החוזים שדיון מדברת עליהם,‬
‫הכסף שדיון מדברת עליו.‬

720
00:41:37,080 --> 00:41:39,680
‫שום דבר מזה לא באמת קורה.‬

721
00:41:39,760 --> 00:41:42,000
‫רק מדברים על זה.‬

722
00:41:42,720 --> 00:41:44,960
‫וככל שחקרתי את דיון,‬

723
00:41:46,000 --> 00:41:47,280
‫כך...‬

724
00:41:48,040 --> 00:41:52,480
‫דיון ניסתה להדוף אותי החוצה‬
‫ולהוציא אותי מחוץ לתמונה.‬

725
00:41:54,600 --> 00:41:55,560
{\an8}‫היי, הת'ר.‬

726
00:41:55,640 --> 00:41:59,280
{\an8}‫האמת שאני לא ממש רוצה לדבר איתך,‬

727
00:41:59,840 --> 00:42:03,000
{\an8}‫כי את מצערת אותי בדרכים רבות.‬

728
00:42:03,600 --> 00:42:05,720
‫אני אזכור הכול.‬

729
00:42:05,800 --> 00:42:08,640
‫אני רק צריכה כבוד.‬

730
00:42:09,240 --> 00:42:12,120
‫היא הייתה מדברת איתך בכזו נחישות‬

731
00:42:12,200 --> 00:42:14,400
‫שמעולם לא הרגשת מאף אחד.‬

732
00:42:15,120 --> 00:42:17,080
‫היא חשפה בפני גרהם‬

733
00:42:17,160 --> 00:42:21,160
‫את האישיות השמחה, המאושרת‬
‫של "בוא נלך לחגוג, בוא נעשה חיים".‬

734
00:42:21,240 --> 00:42:24,480
‫ועמוק מתחת לפני השטח יש צד ומרושע‬

735
00:42:24,560 --> 00:42:28,360
‫שחותר תחתיי.‬

736
00:42:29,360 --> 00:42:32,440
‫וגרהם לא רואה את זה.‬

737
00:42:32,960 --> 00:42:36,760
‫אם אעלה למעלה ואת תיפלי,‬
‫תחטפי מכה בראש ולא תתעוררי,‬

738
00:42:36,840 --> 00:42:37,960
‫אני אהיה בצרות.‬

739
00:42:38,520 --> 00:42:42,120
‫התחלתי לדאוג מאוד‬

740
00:42:42,200 --> 00:42:46,080
‫כי היו ימים‬
‫שהיא פשוט שכבה על הספה, לא זזה.‬

741
00:42:47,440 --> 00:42:49,840
‫כחושה וחיוורת.‬

742
00:42:49,920 --> 00:42:51,920
‫החיים נשאבו ממנה.‬

743
00:42:52,000 --> 00:42:54,240
‫שאלתי, "את מרגישה בסדר?‬

744
00:42:54,320 --> 00:42:55,840
‫"בואי נלך לרופא.‬

745
00:42:55,920 --> 00:43:00,400
‫"איזו תרופה את צריכה?"‬
‫יש לה תיק גדול מלא בתרופות.‬

746
00:43:02,160 --> 00:43:05,720
‫ביקשתי מאלוהים שייקח את חיי הלילה.‬

747
00:43:05,800 --> 00:43:08,600
‫עדיף שאמות.‬

748
00:43:08,680 --> 00:43:10,520
‫היא אמרה, "יודע מה?‬

749
00:43:10,600 --> 00:43:12,920
‫"נמאס לי. בוא נסיים את זה עכשיו."‬

750
00:43:13,600 --> 00:43:17,560
‫היא הייתה עולה למרפסת‬
‫והייתי צריך לגרור אותה משם פיזית.‬

751
00:43:18,360 --> 00:43:20,240
‫זה היה קורה באחת, שתיים לפנות בוקר,‬

752
00:43:20,320 --> 00:43:22,480
‫והייתי יושב שם בחרדה.‬

753
00:43:22,560 --> 00:43:25,040
‫"אני אחזור הביתה ואמצא אותה מתה איפשהו?‬

754
00:43:26,560 --> 00:43:29,360
‫"או שהיא תעשה משהו באמצע הלילה?"‬

755
00:43:29,440 --> 00:43:31,360
‫אני אוהבת אותך מאוד.‬

756
00:43:31,440 --> 00:43:33,880
‫תזכור את זה.‬

757
00:43:35,640 --> 00:43:38,640
‫כשחג המולד התקרב,‬

758
00:43:38,720 --> 00:43:41,040
‫גרהם אמר לי שהיא‬

759
00:43:41,760 --> 00:43:44,680
‫מסרבת לתת לו לחזור הביתה.‬

760
00:43:44,760 --> 00:43:49,560
‫זה היה חג המולד הראשון עם הבן שלנו,‬
‫והוא היה בן שלושה חודשים.‬

761
00:43:49,640 --> 00:43:53,200
‫ובשבילי, זה היה חשוב מאוד שגרהם יהיה שם.‬

762
00:43:53,280 --> 00:43:59,040
‫אני אחזור לחג המולד.‬
‫נאלצתי להילחם כדי לחזור לחג המולד.‬

763
00:43:59,120 --> 00:44:01,840
‫הבטחתי להת'ר שאני אחזור.‬

764
00:44:05,240 --> 00:44:08,840
‫גרהם חזר בערב חג המולד.‬

765
00:44:11,320 --> 00:44:14,840
‫והוא התקשר אליי באותו הבוקר ואמר,‬
‫"אני חוזר הביתה היום".‬

766
00:44:15,720 --> 00:44:17,640
‫והוקל לי מאוד.‬

767
00:44:18,720 --> 00:44:23,040
‫ובערב שעזבתי, קיבלתי המון הודעות.‬

768
00:44:23,120 --> 00:44:25,800
‫תמונות שלה שבורת לב,‬

769
00:44:25,880 --> 00:44:29,600
‫של אישה גמורה כי בנה עזב אותה.‬

770
00:44:30,320 --> 00:44:32,240
‫והיא בוכייה.‬

771
00:44:32,320 --> 00:44:34,200
‫אבל בו-זמנית, חזרתי.‬

772
00:44:35,960 --> 00:44:39,360
‫התרגשתי בטירוף, לראות את הבן שלי ואת הת'ר.‬

773
00:44:39,440 --> 00:44:41,480
‫הוא גדל כל כך בחודשיים האלה.‬

774
00:44:42,240 --> 00:44:44,200
‫הכנתי ארוחת צהריים לחג המולד.‬

775
00:44:44,280 --> 00:44:47,320
‫חשבתי שהיה ממש כיף.‬

776
00:44:47,400 --> 00:44:51,400
‫כיף איתם. חג המולד והכול.‬

777
00:44:52,040 --> 00:44:54,640
‫זה היה חג המולד הכי גרוע בחיי.‬

778
00:44:55,280 --> 00:44:56,760
‫כי היה לנו‬

779
00:44:57,440 --> 00:45:00,640
‫ויכוח ענקי על דיון בארבע לפנות בבוקר.‬

780
00:45:03,240 --> 00:45:05,800
‫אמרתי לגרהם, "זה לא בסדר.‬

781
00:45:05,880 --> 00:45:08,000
‫"נעלמת לחודשיים.‬

782
00:45:08,880 --> 00:45:12,040
‫"ועכשיו אתה צץ ברגע האחרון‬
‫כאילו כלום לא קרה."‬

783
00:45:15,800 --> 00:45:19,120
‫הת'ר ניסתה לציין שמנסים להפריד בינינו.‬

784
00:45:19,680 --> 00:45:21,280
‫ואמרתי לה, "השתגעת".‬

785
00:45:22,720 --> 00:45:23,920
‫הייתי צריכה פשוט‬

786
00:45:24,960 --> 00:45:26,760
‫לאפשר להם לאהוב זה את זה.‬

787
00:45:27,880 --> 00:45:29,280
‫אתה מתגעגע לאימא שלך?‬

788
00:45:33,920 --> 00:45:34,760
‫יופי.‬

789
00:45:35,560 --> 00:45:38,640
‫גרהם ואני רצינו לחזור לניו זילנד,‬

790
00:45:38,720 --> 00:45:42,360
‫כדי להכיר את התינוק‬
‫למשפחה שלי ולהורים שלי.‬

791
00:45:42,440 --> 00:45:45,560
‫אז אני מנסה להזמין לנו כרטיסים, ו...‬

792
00:45:46,720 --> 00:45:50,920
‫דיון מנסה לשכנע את גרהם שהוא לא יכול לנסוע‬

793
00:45:51,440 --> 00:45:53,600
‫כי היא תמות בתקופה הזאת.‬

794
00:45:56,880 --> 00:45:59,080
‫אני רואה המון רופאים.‬

795
00:45:59,160 --> 00:46:00,960
‫הייתי בבית החולים.‬

796
00:46:01,480 --> 00:46:03,080
‫אני חולה.‬

797
00:46:04,040 --> 00:46:06,360
‫אני בקושי מסוגלת ללכת עכשיו.‬

798
00:46:07,320 --> 00:46:10,520
{\an8}‫איפה הבן שלי?‬

799
00:46:11,440 --> 00:46:13,600
‫הטיול לניו זילנד היה לשישה שבועות,‬

800
00:46:13,680 --> 00:46:17,280
‫בסוף ינואר, שזה שישה חודשים‬
‫אחרי שאימא שלי סיפרה לי‬

801
00:46:17,360 --> 00:46:19,720
‫שהיא קיבלה את האבחנה הזאת.‬

802
00:46:20,600 --> 00:46:22,600
‫למעשה, הזמן שלה נגמר.‬

803
00:46:22,680 --> 00:46:24,480
‫והיא הבהירה זאת היטב‬

804
00:46:24,560 --> 00:46:28,200
‫שהרופאים נתנו לה עכשיו‬
‫שבועות או ימים לחיות.‬

805
00:46:29,560 --> 00:46:32,480
‫אני אישה חולה.‬

806
00:46:32,560 --> 00:46:34,760
‫ואני זקנה.‬

807
00:46:36,240 --> 00:46:39,880
{\an8}‫אני רק רוצה להיות איתך כמה שיותר.‬

808
00:46:42,360 --> 00:46:44,320
‫גרהם היה נסער מאוד.‬

809
00:46:44,400 --> 00:46:48,040
‫רגשית, לא יציב בשלב הזה‬

810
00:46:48,120 --> 00:46:52,320
‫כי הוא היה משוכנע שהיא תמות.‬

811
00:46:54,320 --> 00:46:55,800
‫זו דילמה מוסרית, לא?‬

812
00:46:55,880 --> 00:46:57,880
‫לעשות את הדבר הנכון והצודק‬

813
00:46:57,960 --> 00:47:00,520
‫ולהיות לצד בת הזוג שלך והילד שלך,‬

814
00:47:01,040 --> 00:47:04,040
‫או מה שנכון וצודק,‬

815
00:47:04,120 --> 00:47:07,400
‫ולראות את אימא שלך נהנית מימיה האחרונים‬

816
00:47:07,480 --> 00:47:09,160
‫אחרי 45 שנות היעדרות.‬

817
00:47:11,560 --> 00:47:12,760
‫באיזו אפשרות תבחר?‬

818
00:47:15,600 --> 00:47:16,560
‫באיזו אפשרות?‬

819
00:47:18,720 --> 00:47:19,920
‫אם אמות במלון,‬

820
00:47:20,000 --> 00:47:22,600
‫אף אחד לא ידע גם ככה.‬

821
00:47:23,200 --> 00:47:25,920
‫אף אחד לא ידע.‬

822
00:47:26,720 --> 00:47:29,920
‫הוא לא רצה לא להיות שם בשבילה.‬

823
00:47:31,120 --> 00:47:35,640
‫אז הוא החליט שהוא לא יבוא לניו זילנד.‬

824
00:47:36,800 --> 00:47:41,760
‫אני באמת יכול לנסוע לניו זילנד‬
‫ולהסתכן שלא אחזור‬

825
00:47:42,840 --> 00:47:44,960
‫להיות נוכח במות אימי?‬

826
00:47:48,080 --> 00:47:50,120
‫הייתי פשוט‬

827
00:47:50,920 --> 00:47:51,960
‫שבורה‬

828
00:47:52,560 --> 00:47:56,640
‫כי הייתי חייבת לברוח משם,‬
‫הייתי צריכה מרחב. והייתי כל כך...‬

829
00:47:58,240 --> 00:48:00,120
‫הייתי צריכה לראות את המשפחה שלי‬

830
00:48:00,200 --> 00:48:03,360
‫ולהיות בחברת אנשים שאוהבים אותי בשלב הזה.‬

831
00:48:08,360 --> 00:48:10,240
‫בוקר טוב, יקירי.‬

832
00:48:11,560 --> 00:48:14,160
‫אני בסדר. אני מזהה את הקול הזה.‬

833
00:48:15,480 --> 00:48:19,360
‫חזרתי מטיול קצר עם ג'וניאן,‬

834
00:48:20,000 --> 00:48:22,240
‫ופתאום, היה שם איזה בחור.‬

835
00:48:23,320 --> 00:48:25,200
‫בחור סיני, פנג.‬

836
00:48:27,040 --> 00:48:29,760
‫היא אמרה, "אה, נכד, נכדה,‬

837
00:48:29,840 --> 00:48:32,800
‫"אני צריכה לדבר על עסקים עם הפנג הזה."‬

838
00:48:36,080 --> 00:48:37,080
‫אני פנג.‬

839
00:48:37,560 --> 00:48:38,720
‫אני מסין.‬

840
00:48:38,800 --> 00:48:41,160
‫אני גר בגרמניה שנים רבות.‬

841
00:48:41,240 --> 00:48:45,440
‫לפנג הייתה שותפה עסקית‬
‫שקישרה אותו עם דיון.‬

842
00:48:45,520 --> 00:48:48,720
‫עם הרעיון שדיון תוכל להשקיע בעסק שלה.‬

843
00:48:49,720 --> 00:48:53,920
‫היא תיתן לשותפה העסקית שלי 60 מיליון‬

844
00:48:54,640 --> 00:48:57,800
‫כהשקעה כוללת כדי להרחיב את העסק שלה.‬

845
00:48:58,640 --> 00:49:02,280
‫אבל במדינות דרום מזרח אסיה,‬
‫אתה לא רק לוקח.‬

846
00:49:04,320 --> 00:49:07,520
‫פנג היה מתווך שייצג חברה רפואית‬

847
00:49:07,600 --> 00:49:10,360
‫שמתמחה בטיפול בסרטן.‬

848
00:49:10,440 --> 00:49:12,640
‫הוא יוכל לעזור לה לקבל טיפול‬

849
00:49:12,720 --> 00:49:16,200
‫וגם לעזור לממן את החברה.‬

850
00:49:17,840 --> 00:49:20,640
‫אז השותפה העסקית שלי הציעה לדיון‬

851
00:49:20,720 --> 00:49:23,840
‫טיפול סרטן חדשני בחינם,‬

852
00:49:23,920 --> 00:49:27,520
‫שזמין רק בשווייץ.‬

853
00:49:29,640 --> 00:49:32,160
‫הטיפול הזה יהיה בחינם לגמרי.‬

854
00:49:36,720 --> 00:49:39,160
‫יש לי סרטן סופני.‬

855
00:49:39,240 --> 00:49:40,800
‫אני עלולה למות בעוד חודש.‬

856
00:49:40,880 --> 00:49:42,920
‫אני עלולה למות עוד חודשיים.‬

857
00:49:43,000 --> 00:49:46,560
‫מי יודע? רק אלוהים יודע.‬

858
00:49:46,640 --> 00:49:48,640
‫דיון אמרה "אני לא רוצה את הטיפול.‬

859
00:49:48,720 --> 00:49:51,000
‫"אני גוססת. אין טעם.‬

860
00:49:51,080 --> 00:49:54,320
‫"אבל הוא יכול לתת לי קצת כסף."‬

861
00:49:54,400 --> 00:49:59,240
‫היא דיברה על איך היא תחלק את הכסף‬

862
00:49:59,320 --> 00:50:00,960
‫לאנשים במצוקה,‬

863
00:50:01,040 --> 00:50:05,040
‫שתזרים הכסף הזה בעצם יעזור למישהו.‬

864
00:50:05,120 --> 00:50:06,840
‫נתנו, בסך הכול,‬

865
00:50:07,520 --> 00:50:09,480
‫50,000 דולר.‬

866
00:50:11,680 --> 00:50:14,360
‫היא רצתה את זה במזומן.‬

867
00:50:18,920 --> 00:50:20,440
‫תודה, יקירי!‬

868
00:50:23,000 --> 00:50:26,160
‫- סוויס -‬

869
00:50:26,240 --> 00:50:28,480
‫היא חוזרת לבריטניה,‬

870
00:50:28,560 --> 00:50:31,680
‫והיא שוכרת דירה ממש על הנהר.‬

871
00:50:32,520 --> 00:50:35,120
‫חלונות מהרצפה לתקרה‬
‫עם נוף לגשר מצודת לונדון.‬

872
00:50:40,640 --> 00:50:42,720
‫כשהיא חזרה ללונדון,‬

873
00:50:42,800 --> 00:50:44,760
‫אימא שילמה על הכול.‬

874
00:50:48,080 --> 00:50:52,000
‫בכל יום יש לה שיחה עם הבנקאי,‬
‫וכל יום, שיחה עם עורך הדין,‬

875
00:50:52,080 --> 00:50:55,240
‫מוודאת שכל מה שהיא מנסה לעשות יקרה.‬

876
00:50:56,200 --> 00:50:58,440
‫מה חוזר כאן?‬
‫-אתה רק תעקוב עכשיו.‬

877
00:50:58,520 --> 00:51:00,520
‫זהו זה? כולנו חוזרים?‬
‫-כן, זהו זה.‬

878
00:51:00,600 --> 00:51:02,680
‫בסדר, הלכנו.‬

879
00:51:02,760 --> 00:51:04,640
‫בזמן שגרנו בדירה הזאת,‬

880
00:51:04,720 --> 00:51:07,080
‫הזמנתי כמה חברים.‬

881
00:51:07,160 --> 00:51:09,520
‫חברים ותיקים מהילדות.‬

882
00:51:10,320 --> 00:51:11,560
‫נהר התמזה.‬

883
00:51:12,840 --> 00:51:13,920
‫מצודת לונדון.‬

884
00:51:14,520 --> 00:51:15,840
‫תסתכלו לשם.‬

885
00:51:15,920 --> 00:51:17,800
‫הדירה הכי מדהימה.‬

886
00:51:18,880 --> 00:51:20,600
‫תודה, מתוק.‬

887
00:51:21,320 --> 00:51:23,120
‫אני מתה עליך!‬

888
00:51:23,200 --> 00:51:26,800
‫מאוד...‬

889
00:51:26,880 --> 00:51:28,840
‫דיון הייתה די כייפית.‬

890
00:51:28,920 --> 00:51:33,680
‫היא הייתה חברותית מאוד.‬
‫כריזמטית מאוד. היא הייתה...‬

891
00:51:33,760 --> 00:51:36,280
‫תכונות אופי דומות לשל גרהם, בעצם.‬

892
00:51:36,360 --> 00:51:38,560
‫מאוד נינוחה, מאוד חמה, וחיוך גדול.‬

893
00:51:47,120 --> 00:51:49,160
‫הכרתי את גרהם כנער מתבגר,‬

894
00:51:49,240 --> 00:51:51,360
‫בסביבות גיל 14 או 15.‬

895
00:51:55,160 --> 00:51:56,000
‫נתפס על חם.‬

896
00:51:56,680 --> 00:51:59,040
‫הוא אהב לצאת, ואני יודע למה.‬

897
00:51:59,120 --> 00:52:00,800
‫כי לא היה כיף להיות בבית.‬

898
00:52:01,640 --> 00:52:04,560
‫לא הכרתי את אבא שלו,‬
‫אבל ידעתי שהוא שתה הרבה.‬

899
00:52:06,960 --> 00:52:09,160
‫הייתה לו ילדות קשה.‬

900
00:52:09,840 --> 00:52:12,480
‫אבא שלו היה אלים מאוד.‬

901
00:52:13,000 --> 00:52:15,040
‫המניע העיקרי שלו להפוך לשף‬

902
00:52:15,120 --> 00:52:17,400
‫היה לצאת מהסביבה הזאת.‬

903
00:52:17,480 --> 00:52:20,440
‫בתור שף הייתה לו קורת גג.‬

904
00:52:20,520 --> 00:52:22,560
‫היה חם והייתה לו גישה לאוכל.‬

905
00:52:26,840 --> 00:52:30,440
‫הילדות שלי הייתה קצת בעייתית לעיתים.‬

906
00:52:32,280 --> 00:52:35,040
‫אחד מבני המשפחה‬

907
00:52:35,120 --> 00:52:37,640
‫צרך הרבה אלכוהול,‬

908
00:52:37,720 --> 00:52:39,880
‫ואני עדיין נושא את הצלקות עד היום.‬

909
00:52:40,600 --> 00:52:41,560
‫זה כאן.‬

910
00:52:43,240 --> 00:52:47,480
‫הייתי בן שבע והפלתי כוס תה,‬
‫אז דרכו לי על הראש.‬

911
00:52:56,640 --> 00:52:59,080
‫תראה, אבא שלי‬

912
00:53:00,440 --> 00:53:01,560
‫לא היה אדם נחמד.‬

913
00:53:03,840 --> 00:53:05,440
‫אני לא ממש חושב עליו.‬

914
00:53:06,520 --> 00:53:08,000
‫בפעם האחרונה שראיתי אותו,‬

915
00:53:08,080 --> 00:53:10,880
‫הייתי בן 18 והפלתי אותו לרצפה.‬

916
00:53:12,000 --> 00:53:14,840
‫זה אומר הכול על מה שאני חושב עליו.‬

917
00:53:19,440 --> 00:53:23,360
‫אני חושבת שלגרהם יש טראומה שהוא לא עיבד.‬

918
00:53:26,360 --> 00:53:29,200
‫אחד הדברים שאני נוטה לעשות‬
‫זה לאהוב באופן מיידי.‬

919
00:53:30,360 --> 00:53:31,920
‫אני חושף את עצמי יותר מדי.‬

920
00:53:35,320 --> 00:53:38,760
‫הוא ניסה לכפר על כל הטראומה הזאת‬

921
00:53:38,840 --> 00:53:40,200
‫שהוא חווה.‬

922
00:53:41,520 --> 00:53:44,880
‫וגרהם בהחלט נפל למלכודת הזאת של‬

923
00:53:45,480 --> 00:53:47,160
‫הרצון באהבה של אימא שלו‬

924
00:53:47,240 --> 00:53:49,680
‫ולעשות הכול כדי לקבל בחזרה את האהבה הזאת.‬

925
00:53:58,320 --> 00:54:00,960
‫בזמן שהייתי בניו זילנד, נהיה די ברור‬

926
00:54:01,040 --> 00:54:04,520
‫שזה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי.‬

927
00:54:06,640 --> 00:54:08,520
‫גיליתי שהוא פתח‬

928
00:54:09,400 --> 00:54:11,680
‫כרטיסי אשראי נוספים על שמו‬

929
00:54:11,760 --> 00:54:14,040
‫שאימא שלו ביקשה שהוא יפתח.‬

930
00:54:15,000 --> 00:54:17,080
‫והוא צבר חובות‬

931
00:54:18,240 --> 00:54:19,400
‫שלא ידעתי עליהם.‬

932
00:54:22,040 --> 00:54:26,280
‫זה השלב שבו הבנתי‬
‫שגרהם עובר מניפולציה ללא ספק.‬

933
00:54:30,640 --> 00:54:34,720
‫כשהייתי בציריך לפני חג המולד,‬

934
00:54:35,240 --> 00:54:38,400
‫שהינו בסוויטה במלון חמישה כוכבים.‬

935
00:54:38,480 --> 00:54:42,160
‫הם הגישו לה את החשבון, וכמעט נפלתי מהכיסא.‬

936
00:54:42,240 --> 00:54:46,240
‫כי הוא היה בסך משהו כמו 25, 30 אלף ליש"ט,‬
‫וחשבתי, "לעזאזל".‬

937
00:54:48,720 --> 00:54:51,440
‫והיא אמרה, "אני פשוט מתקשה‬
‫לקבל את הכספים שלי.‬

938
00:54:51,520 --> 00:54:53,000
‫"אני אשיג את הכסף."‬

939
00:54:54,480 --> 00:54:56,000
‫אז אמרתי, "טוב, בסדר".‬

940
00:54:56,080 --> 00:54:59,200
‫אבל הם לא הפסיקו לבקש.‬
‫אמרתי, "אני יכול להלוות לך כסף".‬

941
00:54:59,280 --> 00:55:03,320
‫בציריך, הוצאתי בין 15 ל-20 אלף.‬

942
00:55:05,040 --> 00:55:06,120
{\an8}‫- 20,000 ליש"ט -‬

943
00:55:06,200 --> 00:55:09,160
{\an8}‫בלונדון, הוצאתי 20,000 ליש"ט‬
‫על חשבונות בתי מלון.‬

944
00:55:09,240 --> 00:55:11,240
{\an8}‫- 40,000 ליש"ט -‬

945
00:55:11,320 --> 00:55:13,040
{\an8}‫כשהיא חזרה ללונדון,‬

946
00:55:13,120 --> 00:55:17,800
{\an8}‫הוצאנו עוד 10,000 או 15,000 ליש"ט‬
‫על בידור וחשבונות עבורה.‬

947
00:55:18,680 --> 00:55:20,840
{\an8}‫- 55,000 ליש"ט -‬

948
00:55:20,920 --> 00:55:23,640
{\an8}‫סך הכול בכרטיסי אשראי? 20, 25 בערך.‬

949
00:55:25,240 --> 00:55:28,080
{\an8}‫בשלב הזה, אני בחוב של 80 או 100 אלף ליש"ט.‬

950
00:55:28,160 --> 00:55:31,880
{\an8}‫- 80,000 ליש"ט -‬

951
00:55:31,960 --> 00:55:33,280
‫חודש לאחר מכן,‬

952
00:55:34,120 --> 00:55:35,160
‫ראיתי‬

953
00:55:35,680 --> 00:55:40,880
‫שתי העברות גדולות‬
‫מהחשבון המשותף שלי ושל גרהם‬

954
00:55:41,600 --> 00:55:43,480
‫כתשלום על המכוניות.‬

955
00:55:44,280 --> 00:55:45,680
‫והתעמתי עם גרהם,‬

956
00:55:46,320 --> 00:55:48,160
‫ואמרתי, "מה זה לעזאזל?‬

957
00:55:48,240 --> 00:55:50,760
‫"למה יש תשלומים על המכוניות‬

958
00:55:50,840 --> 00:55:54,320
‫"שאמרת לי שכבר שולמו במלואן?"‬

959
00:55:54,400 --> 00:55:56,920
‫דיון הציגה את זה כאילו המכוניות היו מתנות.‬

960
00:55:57,000 --> 00:56:00,160
‫וברור שגרהם נפל לחלוטין בפח הזה.‬

961
00:56:00,240 --> 00:56:04,200
‫"אני אקנה לך מתנה.‬
‫אני אקח ממך 45 שנה של כאב."‬

962
00:56:04,280 --> 00:56:06,200
‫אלה היו המילים המדויקות שלה.‬

963
00:56:06,720 --> 00:56:08,560
‫למה שלא אאמין לה?‬

964
00:56:10,920 --> 00:56:12,800
‫אם הייתי חבר חדש במשפחה,‬

965
00:56:12,880 --> 00:56:15,480
‫לא הייתי רוצה לשלם ישירות‬
‫למישהו שהרגע הכרתי,‬

966
00:56:15,560 --> 00:56:18,160
‫למקרה שהסתבר שהם מניאקים.‬

967
00:56:19,000 --> 00:56:22,320
‫היא שילמה את הפיקדון כדי לקבל את החוזה.‬

968
00:56:22,400 --> 00:56:25,200
{\an8}‫ארשום את זה על שמי והיא תשלם.‬
‫זה מה שהיא עשתה.‬

969
00:56:25,280 --> 00:56:27,000
‫היא שילמה על המכונית.‬

970
00:56:27,080 --> 00:56:28,600
‫- סכום לתשלום‬
‫76,970 ליש"ט -‬

971
00:56:28,680 --> 00:56:30,000
‫היא שילמה על המכונית.‬

972
00:56:30,080 --> 00:56:32,480
‫לא שילמתי על המכונית, היא שילמה.‬

973
00:56:33,080 --> 00:56:36,520
‫אבל אז, לפתע, היא מפסיקה לשלם על המכוניות.‬

974
00:56:37,520 --> 00:56:40,040
‫אני מבינה שהמכוניות לא נרכשו,‬

975
00:56:40,120 --> 00:56:43,040
‫ואני מבינה שעכשיו יש הסכם‬

976
00:56:43,120 --> 00:56:46,280
‫שהוא נושא באחריות על המכוניות האלה.‬

977
00:56:46,360 --> 00:56:48,000
{\an8}‫- סכום כולל באשראי‬
‫10,135 -‬

978
00:56:48,080 --> 00:56:49,680
{\an8}‫- סכום כולל לתשלום 87,105 ליש"ט -‬

979
00:56:49,760 --> 00:56:51,360
‫חוב של כמה את חושבת?‬

980
00:56:52,200 --> 00:56:54,760
‫הייתי אומרת שלמעלה מ...‬

981
00:56:56,120 --> 00:56:57,720
‫מאה שמונים אלף.‬

982
00:56:57,800 --> 00:56:59,960
{\an8}‫חוב של כמעט 300,000 ליש"ט באשראי.‬

983
00:57:00,040 --> 00:57:04,600
{\an8}‫- 300,000 ליש"ט -‬

984
00:57:07,640 --> 00:57:09,000
‫אני כל כך פאקינג כועסת.‬

985
00:57:10,640 --> 00:57:12,000
‫הרגשתי מאוד‬

986
00:57:12,680 --> 00:57:13,640
‫מפוחדת.‬

987
00:57:13,720 --> 00:57:17,760
‫התחלתי לפחד מאוד ממי שהאישה הזו באמת‬

988
00:57:17,840 --> 00:57:22,600
‫וכמה היא השרישה‬
‫את הנוכחות שלה בחיי בן הזוג שלי,‬

989
00:57:22,680 --> 00:57:26,280
‫וכמה שליטה יש לה בו עכשיו.‬

990
00:57:27,480 --> 00:57:29,000
‫אני חושבת‬

991
00:57:29,960 --> 00:57:31,920
‫שהבנתי שאני‬

992
00:57:32,000 --> 00:57:34,680
‫בעיקרון על רכבת בדרך להתנגשות,‬

993
00:57:34,760 --> 00:57:37,480
‫ואני צריכה להציל את גרהם.‬

994
00:57:39,880 --> 00:57:41,280
{\an8}‫היי, מה שלומך?‬

995
00:57:41,360 --> 00:57:44,600
{\an8}‫המצב ממש דפוק איתו ועם אימא שלו.‬

996
00:57:44,680 --> 00:57:46,440
{\an8}‫זה פשוט טירוף.‬

997
00:57:46,520 --> 00:57:50,760
{\an8}‫אבל הוא נמצא על כוכב אחר לחלוטין כרגע.‬

998
00:57:50,840 --> 00:57:54,560
{\an8}‫הבנתי שאני לא אוכל להציל את גרהם לבד.‬

999
00:57:55,160 --> 00:57:57,720
‫וחשבתי‬

1000
00:57:58,440 --> 00:58:00,960
‫שחואן יתמוך‬

1001
00:58:01,040 --> 00:58:03,080
‫ויוכל אולי לראות את מה שאני ראיתי.‬

1002
00:58:04,560 --> 00:58:05,760
‫שזו תרמית.‬

1003
00:58:08,240 --> 00:58:10,320
‫גרהם, תקשיב למה שאני אומרת לך.‬

1004
00:58:10,400 --> 00:58:13,040
‫היא עובדת עליך, הוא לוקחת כסף.‬

1005
00:58:14,400 --> 00:58:15,440
‫היא אמרה לי‬

1006
00:58:16,320 --> 00:58:19,440
‫שהיא לא סמכה על דיון בכלל.‬

1007
00:58:20,520 --> 00:58:23,920
‫היא חושבת שהיא בעצם נוכלת.‬

1008
00:58:26,520 --> 00:58:31,400
‫ואמרתי לה, "גם אני חושב ככה.‬
‫אני ממש לא סומך עליה".‬

1009
00:58:32,040 --> 00:58:36,240
‫הוא היה כל כך נואש שאימא שלו תהיה לצדו.‬

1010
00:58:36,320 --> 00:58:38,960
‫דיון ידעה את זה וניצלה את זה.‬

1011
00:58:39,560 --> 00:58:41,800
{\an8}‫הלוואי שיכולת לראות בליבי‬

1012
00:58:41,880 --> 00:58:43,520
{\an8}‫כמה אני אוהבת אותך.‬

1013
00:58:44,000 --> 00:58:47,720
‫ברגע שהיא הפסיקה לשלם על המכוניות,‬
‫זה היה מלחיץ מאוד.‬

1014
00:58:47,800 --> 00:58:50,680
‫אנחנו מדברים על אלפי ליש"ט בחודש‬

1015
00:58:50,760 --> 00:58:52,240
‫על הרכבים האלה.‬

1016
00:58:52,320 --> 00:58:55,120
‫אבל היא אמרה לי שאני לא צריך לדאוג.‬

1017
00:58:55,200 --> 00:58:56,680
‫אלה היו מתנות.‬

1018
00:58:56,760 --> 00:58:58,160
‫הן ישולמו.‬

1019
00:58:58,240 --> 00:59:03,240
‫העובדה שהיא תמיד הייתה בטלפון‬

1020
00:59:03,320 --> 00:59:06,840
‫בשיחות עם הבנקאי ועורך הדין הרגיעה אותי.‬

1021
00:59:06,920 --> 00:59:09,400
‫וזה באמת כל מה שראיתי אותה עושה.‬

1022
00:59:10,680 --> 00:59:12,720
{\an8}‫אני לא יודע מה להגיד.‬

1023
00:59:12,800 --> 00:59:14,400
{\an8}‫אני באמת לא יודע.‬

1024
00:59:14,480 --> 00:59:16,960
{\an8}‫אני חושב שהוא עיוור לחלוטין,‬

1025
00:59:17,040 --> 00:59:18,600
{\an8}‫למען האמת.‬

1026
00:59:18,680 --> 00:59:20,080
{\an8}‫הוא עבר שטיפת מוח‬

1027
00:59:20,160 --> 00:59:21,520
{\an8}‫על ידי אימא שלו.‬

1028
00:59:22,440 --> 00:59:25,200
{\an8}‫הוא שטוף-מוח לחלוטין.‬

1029
00:59:25,280 --> 00:59:28,000
‫היו דאגות לגבי המצב.‬

1030
00:59:28,080 --> 00:59:30,320
‫הוא יפסיד את כל כספו‬

1031
00:59:30,400 --> 00:59:33,680
‫ויאבד את חבריו, את משפחתו.‬

1032
00:59:33,760 --> 00:59:34,680
‫את כולם.‬

1033
00:59:35,400 --> 00:59:36,360
‫יאבד הכול.‬

1034
00:59:38,440 --> 00:59:40,760
‫ידעתי שזה יהיה קטסטרופלי.‬

1035
00:59:40,840 --> 00:59:43,560
‫והרגשתי חסרת אונים.‬

1036
00:59:45,800 --> 00:59:49,440
‫זה כמעט כמו סוג של היפנוזה,‬

1037
00:59:50,040 --> 00:59:54,000
‫שבה הוא לא רואה את הדברים‬
‫בצורה הגיונית וברורה יותר.‬

1038
00:59:55,000 --> 00:59:57,760
‫אל תדאג.‬

1039
00:59:57,840 --> 01:00:00,520
‫תיהנה מהחיים.‬

1040
01:00:01,320 --> 01:00:04,600
‫היא מתקשרת אליי ואומרת,‬
‫"אתה יודע, גרהם,‬

1041
01:00:04,680 --> 01:00:06,200
‫"הוא לא דואג לי.‬

1042
01:00:06,280 --> 01:00:07,880
‫"הוא רק רוצה את הכסף שלי.‬

1043
01:00:07,960 --> 01:00:10,400
‫"אם אני אמות, לא אכפת לו."‬

1044
01:00:11,080 --> 01:00:13,080
‫מה שהם מבזבזים עליי‬

1045
01:00:13,160 --> 01:00:14,480
‫הם רוצים בחזרה.‬

1046
01:00:14,560 --> 01:00:16,760
‫איזה מין בן זה?‬

1047
01:00:16,840 --> 01:00:19,840
‫בשלב מסוים, היא התחילה להיות‬

1048
01:00:19,920 --> 01:00:22,440
‫די מגעילה כלפי גרהם‬

1049
01:00:22,520 --> 01:00:24,880
‫והאשימה אותו בהמון דברים.‬

1050
01:00:24,960 --> 01:00:27,200
‫הקאתי, השתעלתי המון דם.‬

1051
01:00:27,280 --> 01:00:28,320
‫צרחתי,‬

1052
01:00:28,400 --> 01:00:30,880
‫"בן, פתח את הדלת!"‬

1053
01:00:30,960 --> 01:00:33,240
‫לא, הוא לא טרח.‬

1054
01:00:33,320 --> 01:00:36,280
‫אני כבר לא שמה עליו זין.‬

1055
01:00:37,200 --> 01:00:42,520
‫דיון טענה שגרהם רוקן את חשבון הבנק שלה‬

1056
01:00:42,600 --> 01:00:44,240
‫ובזבז את כל הכסף שלה‬

1057
01:00:44,320 --> 01:00:48,480
‫בעוד שחשבונות אחרים כבר נמסרו לעורכי הדין.‬

1058
01:00:49,320 --> 01:00:50,960
‫אין לי קול,‬

1059
01:00:51,040 --> 01:00:53,000
‫אני אדבר איתך אחר כך.‬

1060
01:00:53,080 --> 01:00:55,160
‫להתראות בינתיים.‬

1061
01:00:55,240 --> 01:00:57,600
‫ריחמתי מאוד על דיון.‬

1062
01:00:57,680 --> 01:00:59,960
‫היא אישה מבוגרת בכיסא גלגלים.‬

1063
01:01:00,640 --> 01:01:02,200
‫בת 85.‬

1064
01:01:02,280 --> 01:01:05,400
‫סובלת משלושה סוגי סרטן שונים.‬

1065
01:01:06,000 --> 01:01:08,600
{\an8}‫שלום, נכד...‬

1066
01:01:08,680 --> 01:01:09,800
{\an8}‫אם אתה יכול,‬

1067
01:01:09,880 --> 01:01:11,440
{\an8}‫בבקשה...‬

1068
01:01:11,520 --> 01:01:13,040
{\an8}‫אני אלווה ממך‬

1069
01:01:13,120 --> 01:01:14,800
{\an8}‫עשרת אלפים אירו.‬

1070
01:01:14,880 --> 01:01:17,160
{\an8}‫אני אחזיר לך...‬

1071
01:01:17,240 --> 01:01:20,360
{\an8}‫אז נתתי עוד 10,000‬

1072
01:01:21,160 --> 01:01:22,800
‫לסבתא.‬

1073
01:01:24,400 --> 01:01:26,000
‫אני קורא לה סבתא.‬

1074
01:01:27,320 --> 01:01:29,440
‫תודה, מתוק. ביי-ביי!‬

1075
01:01:34,960 --> 01:01:38,240
‫הבנתי שאני צריכה לנסות‬
‫להחזיר אליי את בן הזוג שלי,‬

1076
01:01:38,320 --> 01:01:39,600
‫ואני צריכה לשכנע אותו‬

1077
01:01:39,680 --> 01:01:42,640
‫ואני צריכה להציג בפניו ראיות מוצקות‬

1078
01:01:43,240 --> 01:01:45,400
‫כדי לגרום לו להבין מה קורה.‬

1079
01:01:45,480 --> 01:01:49,800
‫אני צריכה להילחם בדיון‬
‫ולא לאפשר לה להתחמק מעונש,‬

1080
01:01:49,880 --> 01:01:51,600
‫כי צריך לעצור אותה.‬

1081
01:01:52,200 --> 01:01:55,840
‫אז התחלתי לעשות תחקיר על דיון.‬

1082
01:01:57,200 --> 01:01:59,200
‫אני רוצה לדעת יותר על מי שהיא‬

1083
01:01:59,280 --> 01:02:02,200
‫ואולי לגלות מה המניעים האמיתיים שלה‬

1084
01:02:02,280 --> 01:02:04,040
‫ומה הכוונות שלה.‬

1085
01:02:04,120 --> 01:02:05,440
‫והתברר‬

1086
01:02:05,520 --> 01:02:08,040
‫שהיא השתמשה בכ"כ הרבה‬
‫שמות שונים לאורך השנים,‬

1087
01:02:08,120 --> 01:02:10,800
‫שהיה קשה מאוד לאתר אותה‬

1088
01:02:10,880 --> 01:02:12,360
‫או למצוא ראיות.‬

1089
01:02:12,440 --> 01:02:15,760
‫אבל בסופו של דבר נתקלתי‬
‫ברישומי הנישואים שלה.‬

1090
01:02:17,200 --> 01:02:19,880
‫אז הראשונים היו ב-1970.‬

1091
01:02:20,680 --> 01:02:22,160
‫השניים ב-1984.‬

1092
01:02:22,240 --> 01:02:25,560
‫ואז שלישיים ב-1994.‬

1093
01:02:26,640 --> 01:02:28,680
‫אז מה שבאמת מוזר כאן‬

1094
01:02:29,240 --> 01:02:31,240
‫זה שבתעודה הראשונה שלה,‬

1095
01:02:31,920 --> 01:02:35,280
‫היא רשמה את שנת הלידה שלה כ-1940.‬

1096
01:02:37,320 --> 01:02:39,720
{\an8}‫אבל בתעודת הנישואים הבאה שלה,‬

1097
01:02:40,320 --> 01:02:44,720
‫היא רשמה את עצמה כבת 34 ב-1984,‬

1098
01:02:44,800 --> 01:02:47,360
‫מה שאומר ששנת הלידה שלה היה 1950.‬

1099
01:02:48,920 --> 01:02:51,280
‫אז זה אומר שהיא איבדה עשר שנים בגיל‬

1100
01:02:51,360 --> 01:02:53,320
‫כשהיא התחתנה בפעם השנייה.‬

1101
01:02:54,360 --> 01:02:59,400
‫לדיון רשומים אבות שונים‬
‫בכל אחת מהתעודות האלה.‬

1102
01:02:59,920 --> 01:03:01,360
‫- 28 בנובמבר 1970 -‬

1103
01:03:01,440 --> 01:03:03,760
‫ב-1970, שמו של אביה היה מחמוד.‬

1104
01:03:04,400 --> 01:03:06,640
‫ואין פירוט נוסף.‬

1105
01:03:06,720 --> 01:03:08,280
‫ב-1984,‬

1106
01:03:08,840 --> 01:03:13,720
‫רשום אנטוניו לרז, שנפטר, בתור האבא שלה.‬

1107
01:03:13,800 --> 01:03:15,480
‫ב-1994,‬

1108
01:03:15,560 --> 01:03:17,680
‫שמו של אביה הוא איסינג ויליאם.‬

1109
01:03:18,480 --> 01:03:19,840
‫וגם הוא נפטר.‬

1110
01:03:20,560 --> 01:03:23,640
‫והיא רשמה את העיסוק שלו ככנר.‬

1111
01:03:23,720 --> 01:03:26,640
‫היא מעולם לא הזכירה שאביה היה כנר.‬

1112
01:03:27,960 --> 01:03:29,400
‫זה גורם לך להבין‬

1113
01:03:29,480 --> 01:03:32,520
‫שאם השקרים האלה מופיעים‬
‫בכל המסמכים הרשמיים האלה,‬

1114
01:03:33,040 --> 01:03:34,760
‫אילו עוד שקרים היא מספרת לנו?‬

1115
01:03:34,840 --> 01:03:37,440
‫הרקע שלה הוא שקר. המשפחה שלה היא שקר.‬

1116
01:03:38,240 --> 01:03:39,400
‫מה עוד הוא שקר?‬

1117
01:03:44,560 --> 01:03:47,440
‫גרהם היה כל כך שטוף-מוח‬

1118
01:03:47,520 --> 01:03:50,400
‫שהוא כבר לא היה מסוגל להקשיב להת'ר.‬

1119
01:03:50,480 --> 01:03:55,720
‫והיא ביקשה ממני לעזור לה‬
‫לגרום לגרהם להבין מה קורה.‬

1120
01:03:56,800 --> 01:03:57,880
‫אמרתי,‬

1121
01:03:57,960 --> 01:03:59,400
‫"סמכי עליי, בטח."‬

1122
01:04:00,560 --> 01:04:03,040
‫הם חזרו לשוויץ,‬

1123
01:04:03,120 --> 01:04:07,080
‫וחשבתי שזה יהיה הזמן לדבר איתו לבד.‬

1124
01:04:08,160 --> 01:04:09,480
‫הגעתי מאוחר.‬

1125
01:04:09,560 --> 01:04:11,400
‫דיון הייתה במסעדה.‬

1126
01:04:12,280 --> 01:04:16,920
‫אז הלכנו ללובי של המלון ושתינו בקבוק יין.‬

1127
01:04:17,440 --> 01:04:20,040
‫ואמרתי "תן לי עוד בקבוק יין.‬

1128
01:04:20,120 --> 01:04:21,680
‫"אני צריך שהוא יהיה רגוע."‬

1129
01:04:22,920 --> 01:04:24,680
‫אז שתינו שני בקבוקי יין.‬

1130
01:04:25,920 --> 01:04:29,120
‫לא אמרתי לגרהם שהייתי בקשר עם הת'ר‬

1131
01:04:29,200 --> 01:04:33,040
‫כי הוא היה כועס והיה מפסיק להקשיב לי.‬

1132
01:04:34,240 --> 01:04:38,840
‫זה היה קשה מאוד‬
‫כי הוא היה משוכנע במאה אחוז‬

1133
01:04:38,920 --> 01:04:41,320
‫שאימא שלו הייתה אמיתית.‬

1134
01:04:41,800 --> 01:04:46,720
‫שהיא הייתה אישה עשירה,‬
‫גוססת, שהכול היה נכון.‬

1135
01:04:48,160 --> 01:04:49,960
‫זה היה מאוד מאתגר עבורי‬

1136
01:04:50,040 --> 01:04:54,520
‫כי נאלצתי להטיל ספק בזה מול גרהם.‬

1137
01:04:55,920 --> 01:04:57,360
‫שתינו כוס יין.‬

1138
01:04:58,120 --> 01:05:01,040
‫הוא אמר, "כדאי שתיזהר. אימא שלך...‬

1139
01:05:01,600 --> 01:05:04,960
‫"היא משקרת, וזה מה שאנחנו רואים כחברים."‬

1140
01:05:05,040 --> 01:05:07,040
‫למה היא כל הזמן מבטיחה לך‬

1141
01:05:07,120 --> 01:05:10,720
‫שיהיה לה כסף והכסף לא מגיע?‬

1142
01:05:12,320 --> 01:05:14,960
‫למה היא כל הזמן אומרת שהיא תמות בקרוב?‬

1143
01:05:15,040 --> 01:05:17,720
‫יש לי סרטן סופני. אני יכולה למות עוד חודש.‬

1144
01:05:17,800 --> 01:05:19,680
‫היא מרגישה יותר טוב מכולנו.‬

1145
01:05:19,760 --> 01:05:23,800
‫ואמרתי לו כל מה שחשבתי על אימא שלו.‬

1146
01:05:24,640 --> 01:05:28,680
‫והוא הבהיר לי את הצורך שלו‬
‫שאני אמצא את עצמי מחדש‬

1147
01:05:28,760 --> 01:05:33,520
‫ו"להתעורר מהטראנס שאתה שרוי בו".‬

1148
01:05:35,720 --> 01:05:39,680
‫ואני קיוויתי שזה לא נכון.‬

1149
01:05:40,600 --> 01:05:45,000
‫לא יכול להיות שזה נכון.‬
‫לא יכול להיות שהגעת...‬

1150
01:05:46,040 --> 01:05:49,920
‫אחרי 45 שנה, ושיקרת לגבי הכול.‬

1151
01:05:55,080 --> 01:06:00,280
‫אתה לא מתעלם מהראיות. אתה מטיל ספק בכול.‬

1152
01:06:05,840 --> 01:06:08,840
‫אז חזרתי לסוויטה שלה.‬

1153
01:06:10,000 --> 01:06:11,880
‫חיטטתי ופתחתי מגירה,‬

1154
01:06:11,960 --> 01:06:14,440
‫ויש כלי קטן עם צבע מאכל אדום.‬

1155
01:06:14,520 --> 01:06:15,880
‫- צבע מאכל אדום בוהק -‬

1156
01:06:15,960 --> 01:06:18,600
‫וחשבתי, "למה יש לך צבע מאכל אדום?"‬

1157
01:06:22,640 --> 01:06:25,000
‫זה מחזיר אותי לכמה חודשים קודם לכן,‬

1158
01:06:25,080 --> 01:06:27,400
‫כשקיבלתי תמונה‬

1159
01:06:27,920 --> 01:06:29,920
‫של דם בשתן.‬

1160
01:06:37,560 --> 01:06:38,720
‫אמרתי, "מה..."‬

1161
01:06:39,880 --> 01:06:41,680
‫"למה יש לך צבע מאכל אדום?"‬

1162
01:06:43,080 --> 01:06:47,000
‫אתה אומר שהשתמשתי בצבע כדי ליצור דם.‬

1163
01:06:47,080 --> 01:06:48,320
‫לא, בני.‬

1164
01:06:48,400 --> 01:06:50,520
‫אל תגיד את זה.‬

1165
01:06:50,600 --> 01:06:53,840
{\an8}‫אני לא עובדת על אף אחד.‬

1166
01:06:53,920 --> 01:06:56,320
‫היא אמרה שזו תרופה סינית כלשהי.‬

1167
01:06:56,840 --> 01:06:58,920
‫אוכלים את זה ועושים ככה וככה.‬

1168
01:06:59,000 --> 01:07:02,880
‫אני אישה חולה.‬

1169
01:07:02,960 --> 01:07:04,800
‫אבל...‬

1170
01:07:04,880 --> 01:07:08,120
‫אני מקווה שאני אשרוד.‬

1171
01:07:09,640 --> 01:07:11,560
‫חיפשנו בגוגל את התרופות שלה.‬

1172
01:07:12,640 --> 01:07:16,120
‫אבל רובן היו ללחץ דם,‬

1173
01:07:16,200 --> 01:07:18,160
‫כולסטרול, סוכרת.‬

1174
01:07:18,640 --> 01:07:19,800
‫הכול חוץ מזה.‬

1175
01:07:21,440 --> 01:07:22,760
‫הכול חוץ מסרטן.‬

1176
01:07:26,080 --> 01:07:27,920
‫ואני חושב, לא היה לה סרטן.‬

1177
01:07:37,240 --> 01:07:38,120
‫היא...‬

1178
01:07:39,040 --> 01:07:40,000
‫שיקרה.‬

1179
01:07:41,360 --> 01:07:44,320
‫וקיבלתי החלטות משנות חיים על סמך זה.‬

1180
01:07:46,600 --> 01:07:48,800
‫קיבלתי החלטות שהשפיעו‬

1181
01:07:50,040 --> 01:07:53,400
‫על הבן שלי, על בת הזוג שלי.‬

1182
01:08:01,240 --> 01:08:04,480
‫והבנתי שאני טובע בחובות.‬

1183
01:08:06,840 --> 01:08:08,560
‫האם סבא שלי‬

1184
01:08:09,280 --> 01:08:12,080
‫הוא באמת הסולטאן לשעבר של ברוניי?‬

1185
01:08:12,640 --> 01:08:14,120
‫כן.‬
‫-כן?‬

1186
01:08:14,720 --> 01:08:16,200
‫כן.‬
‫-ואת מאמינה לזה?‬

1187
01:08:17,000 --> 01:08:17,840
‫כן.‬

1188
01:08:18,440 --> 01:08:21,720
‫תקשיב, אימא שלי עשתה איתו אהבה.‬

1189
01:08:21,800 --> 01:08:24,120
‫רצתה להתחתן איתו.‬

1190
01:08:24,200 --> 01:08:27,640
‫הוא לא הסכים להתחתן‬
‫כי היו לו יותר מדי נשים.‬

1191
01:08:27,720 --> 01:08:30,040
‫לכן אימא שלי שנאה אותי.‬

1192
01:08:30,120 --> 01:08:32,360
‫כשהיא הרתה אותי‬

1193
01:08:32,440 --> 01:08:33,760
‫היא הרגישה חרטה.‬

1194
01:08:33,840 --> 01:08:35,560
‫הגוף שלה נוצל‬

1195
01:08:35,640 --> 01:08:37,720
‫כשהיא הזדיינה עם האיש הזה.‬

1196
01:08:37,800 --> 01:08:39,320
‫אם אתה רוצה לדעת את האמת,‬

1197
01:08:39,400 --> 01:08:40,240
‫בסדר?‬

1198
01:08:40,320 --> 01:08:43,440
‫אז דוד שלי הוא סולטאן ברוניי הנוכחי?‬

1199
01:08:44,120 --> 01:08:44,960
‫כן.‬

1200
01:08:45,440 --> 01:08:47,400
‫את הבת של הסולטאן של ברוניי‬

1201
01:08:47,480 --> 01:08:49,400
‫ואחד האנשים העשירים בעולם?‬

1202
01:08:49,480 --> 01:08:51,800
‫אני אומרת לך, כן!‬

1203
01:08:51,880 --> 01:08:53,120
‫עוד נראה.‬

1204
01:08:53,200 --> 01:08:55,560
‫עם הזמן, אתה תראה.‬

1205
01:08:56,120 --> 01:08:58,080
{\an8}‫לא אכפת לי אם אתה מאמין לי או לא.‬

1206
01:08:58,160 --> 01:08:59,280
{\an8}‫זו בעיה שלך.‬

1207
01:08:59,360 --> 01:09:00,600
{\an8}‫חכה ותראה.‬

1208
01:09:00,680 --> 01:09:02,680
‫אני מקווה שהכול נכון כי אם לא,‬

1209
01:09:02,760 --> 01:09:05,960
‫ואני איוותר במצב הזה‬
‫אחרי שפגשתי אותך, אימא, אז...‬

1210
01:09:06,040 --> 01:09:07,840
‫אני אחזור אליך עוד דקה.‬

1211
01:09:07,920 --> 01:09:09,760
‫אני הולכת לשירותים.‬

1212
01:09:09,840 --> 01:09:10,840
‫טוב, אימא.‬

1213
01:09:10,920 --> 01:09:11,880
‫ביי.‬

1214
01:09:14,840 --> 01:09:16,520
‫הקירות סוגרים עליי.‬

1215
01:09:17,200 --> 01:09:19,960
‫אין לי מזומן. אין לי תמיכה.‬

1216
01:09:20,040 --> 01:09:22,360
‫אין לי דרך לצאת מזה.‬

1217
01:09:22,440 --> 01:09:25,080
‫זה מקום אפל.‬

1218
01:09:25,920 --> 01:09:28,120
‫זה סוגר עליך. באמת.‬

1219
01:09:29,200 --> 01:09:31,520
‫אתה לא יודע מה לעשות, באמת.‬

1220
01:09:39,840 --> 01:09:43,040
‫יצרתי קשר עם "אקשן פרוד" בבריטניה‬

1221
01:09:43,120 --> 01:09:46,880
‫כי ידעתי שיש דרך לרשום מישהו‬

1222
01:09:46,960 --> 01:09:51,080
‫כאדם פגיע אם הוא חווה מניפולציה כלכלית.‬

1223
01:09:51,680 --> 01:09:56,120
‫גם הלכתי למשטרה בשלב הזה,‬
‫ומהר מאוד נאמר לי‬

1224
01:09:57,720 --> 01:10:01,520
‫שזה לא ייחשב כהונאה כי היא אימא שלו.‬

1225
01:10:04,920 --> 01:10:07,000
‫אמרו לי, "היא אישה בת 80.‬

1226
01:10:08,560 --> 01:10:12,480
‫"אנחנו לא רואים פשעים כאלה.‬
‫את בטוחה שזאת אימא שלו?"‬

1227
01:10:13,600 --> 01:10:17,360
‫דיון לא נראית כמו פושעת טיפוסית.‬

1228
01:10:17,440 --> 01:10:20,200
‫היא מרותקת לכיסא גלגלים,‬
‫היא בשנות ה-80 לחייה.‬

1229
01:10:20,680 --> 01:10:23,160
‫יש לה מחלה סופנית לכאורה.‬

1230
01:10:23,240 --> 01:10:27,040
‫היא בעלת משקל עודף ולא בריאה.‬

1231
01:10:27,120 --> 01:10:32,400
‫ואף אחד מהדברים האלה‬
‫לא הצביע על כך שהיא פושעת.‬

1232
01:10:42,240 --> 01:10:46,040
‫עשרה חודשים אחרי שנתתי לדיון את הכסף,‬

1233
01:10:46,120 --> 01:10:50,040
‫עדיין אין התקדמות בהשקעה.‬

1234
01:10:51,040 --> 01:10:53,680
‫החרדה שלי בשיאה.‬

1235
01:10:54,520 --> 01:10:57,600
‫אני חושב, "האם דיון עבדה עליי?"‬

1236
01:10:58,400 --> 01:11:01,040
‫התחלתי לכתוב ישירות‬

1237
01:11:01,120 --> 01:11:04,360
‫למשרד החוץ של ברוניי.‬

1238
01:11:05,440 --> 01:11:08,400
‫והם ענו, "למיטב ידיעת השגרירות,‬

1239
01:11:08,480 --> 01:11:10,960
‫אין אישה בשם דיון מארי האנה‬

1240
01:11:11,040 --> 01:11:13,440
‫או תרזה האטון מחמוד‬

1241
01:11:13,520 --> 01:11:17,480
‫כפי שכתוב בדוא"ל שלך, אשר רשומה‬
‫כקרובת משפחה של בית המלוכה של ברוניי.‬

1242
01:11:18,120 --> 01:11:20,080
‫אנו מצטערים להודיע‬

1243
01:11:20,160 --> 01:11:23,800
‫"שאנו לא יכולים לספק כל סיוע בעניין הזה."‬

1244
01:11:23,880 --> 01:11:25,200
‫מה שמעיד על כך‬

1245
01:11:25,720 --> 01:11:27,040
‫שלדיון‬

1246
01:11:27,920 --> 01:11:30,920
‫אין שום קשר‬

1247
01:11:31,000 --> 01:11:32,560
‫לבית המלוכה.‬

1248
01:11:32,640 --> 01:11:36,800
‫אז כל הסיפורים שלה מזויפים לפי הרשויות.‬

1249
01:11:37,920 --> 01:11:41,000
‫יכול להיות שהכול היה תרמית.‬

1250
01:11:43,440 --> 01:11:44,920
‫במקרה הגרוע ביותר,‬

1251
01:11:45,000 --> 01:11:47,040
‫הכול הלך.‬

1252
01:11:47,880 --> 01:11:50,040
‫ואני לא אקבל את הכסף שלי בחזרה.‬

1253
01:11:51,880 --> 01:11:53,840
‫אני שקוע בחובות.‬

1254
01:11:54,320 --> 01:11:57,440
‫הרגשתי כאילו נזרקתי למים.‬

1255
01:11:58,320 --> 01:11:59,840
‫ואתה לא יכול לנשום.‬

1256
01:11:59,920 --> 01:12:03,560
‫יש יד חזקה שדוחפת את הראש שלך למטה‬

1257
01:12:03,640 --> 01:12:07,880
‫ברגע לפני שאתה עומד לטבוע.‬

1258
01:12:09,960 --> 01:12:13,000
‫הגברתי את הלחץ עליה.‬

1259
01:12:13,080 --> 01:12:15,240
‫שאלתי אותה ישירות.‬

1260
01:12:15,320 --> 01:12:18,680
‫"מתי תחזירי לנו את הכסף שלנו?"‬

1261
01:12:21,400 --> 01:12:23,000
‫התשובה ממנה,‬

1262
01:12:23,520 --> 01:12:27,560
‫"לעולם לא אשכח מה שעשית בשבילי."‬

1263
01:12:30,480 --> 01:12:35,240
‫החלטתי ליצור קשר עם גרהם בפעם הראשונה.‬

1264
01:12:35,760 --> 01:12:39,800
‫"אתה יודע שהיא מקבלת ממני כסף.‬

1265
01:12:39,880 --> 01:12:42,520
‫"נתתי לה סכום עתק."‬

1266
01:12:43,080 --> 01:12:46,960
‫השורה התחתונה היא 150,000 אירו.‬

1267
01:12:48,760 --> 01:12:50,640
‫גרהם התחרפן.‬

1268
01:12:51,640 --> 01:12:53,280
‫הוא התחרפן באותו הרגע.‬

1269
01:12:53,360 --> 01:12:56,800
‫כשפנג אמר לי שהוא הלווה לה כסף,‬

1270
01:12:56,880 --> 01:12:58,120
‫אמרתי,‬

1271
01:12:58,200 --> 01:13:03,080
‫"אז בעצם, זה הכסף שלך‬
‫שהשתמשנו בו בלונדון."‬

1272
01:13:05,520 --> 01:13:07,760
‫מה שעשה לי בחילה רצינית.‬

1273
01:13:09,200 --> 01:13:10,480
‫אני מרגיש בחילה.‬

1274
01:13:11,440 --> 01:13:15,560
‫אז אמרתי, "גרהם, אני לא חושב שאתה איש רע,‬

1275
01:13:16,240 --> 01:13:17,760
‫"אדם רע בכלל."‬

1276
01:13:17,840 --> 01:13:22,160
‫"למה שמעתי עליך כל כך הרבה דברים שליליים?‬

1277
01:13:23,640 --> 01:13:28,880
‫"ולמה כל כך הרבה דברים שהיא אמרה לי,‬

1278
01:13:28,960 --> 01:13:31,360
‫"אמרה לאנשים אחרים 'אל תסמכו על גרהם'?"‬

1279
01:13:32,080 --> 01:13:32,960
{\an8}‫אם גרהם יתקשר,‬

1280
01:13:33,040 --> 01:13:34,760
{\an8}‫אל תגיד כלום.‬

1281
01:13:35,320 --> 01:13:37,520
‫תשמור את זה בסוד אם תוכל.‬

1282
01:13:37,600 --> 01:13:38,720
{\an8}‫אל תספר כלום,‬

1283
01:13:38,800 --> 01:13:40,880
{\an8}‫תשמור את זה לעצמך.‬

1284
01:13:41,400 --> 01:13:43,000
‫דבר איתי מחר.‬

1285
01:13:43,080 --> 01:13:44,680
‫כשהוא לא נמצא.‬

1286
01:13:44,760 --> 01:13:46,080
‫כשתקבל את זה,‬

1287
01:13:46,160 --> 01:13:47,840
‫כשתסיים, תמחק את זה.‬

1288
01:13:48,480 --> 01:13:50,200
‫אל תקשיב לגרהם,‬

1289
01:13:50,280 --> 01:13:53,400
‫תקשיב לי.‬

1290
01:13:53,480 --> 01:13:54,840
‫"אל תספר לגרהם."‬

1291
01:13:57,040 --> 01:13:59,560
‫"אל תספר לגרהם" זה משפט ששמעתי הרבה.‬

1292
01:14:00,080 --> 01:14:01,760
‫ההבנה מתחילה לחלחל‬

1293
01:14:01,840 --> 01:14:04,680
‫שהאישה הזאת לא מי שהיא טוענת שהיא.‬

1294
01:14:06,560 --> 01:14:12,440
‫בגלל הצורך הבסיסי בקבלה ובאימא,‬

1295
01:14:13,520 --> 01:14:14,920
‫עבדו עליי.‬

1296
01:14:17,040 --> 01:14:19,800
‫היא אשפית מניפולציות.‬

1297
01:14:20,400 --> 01:14:22,920
‫היא לא חולה. אין לה כסף.‬

1298
01:14:23,600 --> 01:14:25,480
‫היא נוכלת.‬

1299
01:14:26,160 --> 01:14:28,640
‫חברים שלו המשיכו ללחוץ עליו,‬

1300
01:14:28,720 --> 01:14:31,360
‫"איפה ההוכחה שהיא באמת אימא שלך?‬

1301
01:14:31,440 --> 01:14:33,320
‫"יש כאן המון שקרים.‬

1302
01:14:33,400 --> 01:14:37,880
‫"איפה הראיות הקונקרטיות שלך‬
‫שהיא אימך הביולוגית?"‬

1303
01:14:37,960 --> 01:14:40,760
‫ביקשתי בדיקת די-אן-איי‬
‫בפגישה הראשונה איתה.‬

1304
01:14:41,800 --> 01:14:44,960
‫"בואי נעשה בדיקת די-אן-איי."‬
‫"לא, אין צורך בבדיקה.‬

1305
01:14:45,040 --> 01:14:46,960
‫"אתה מאמין או שאתה לא מאמין לי."‬

1306
01:14:48,760 --> 01:14:53,160
‫שום דבר ממה שהיא אמרה היה נכון.‬

1307
01:14:54,680 --> 01:14:58,440
‫אז הדרך היחידה לגלות בוודאות‬
‫הייתה בדיקת די-אן-איי.‬

1308
01:15:01,400 --> 01:15:06,240
‫ביום שנתנו את הדגימה,‬
‫ישבנו במלון חמישה כוכבים.‬

1309
01:15:07,000 --> 01:15:08,160
‫שני סטים של דגימות.‬

1310
01:15:10,760 --> 01:15:12,480
‫הכנסנו אותן למבחנות.‬

1311
01:15:13,440 --> 01:15:16,960
‫אמרו לנו שיכול להיות‬
‫שייקח שבועות עד שהתוצאות יגיעו.‬

1312
01:15:18,320 --> 01:15:21,400
‫חלק ממני לא רצה שנהיה קרובי משפחה,‬
‫מן הסתם.‬

1313
01:15:22,640 --> 01:15:25,680
‫כי למה שאחד מבני המשפחה שלי יתנהג ככה?‬

1314
01:15:32,920 --> 01:15:36,320
‫אז אלה התוצאות שלי.‬

1315
01:15:40,840 --> 01:15:41,680
‫כתוב,‬

1316
01:15:42,680 --> 01:15:44,680
‫"אני חד משמעית,‬

1317
01:15:45,200 --> 01:15:47,240
‫"ב-99.9 אחוז‬

1318
01:15:48,840 --> 01:15:49,680
‫"ה...‬

1319
01:15:50,600 --> 01:15:52,960
‫"הבן הביולוגי‬

1320
01:15:53,840 --> 01:15:56,120
‫"של גברת דיון מארי האנה."‬

1321
01:16:04,040 --> 01:16:05,480
‫היא אימא שלי.‬

1322
01:16:06,440 --> 01:16:08,440
‫זה הדבר הכי קשה להבנה.‬

1323
01:16:10,480 --> 01:16:12,280
‫זה הדבר הכי קשה להבנה.‬

1324
01:16:14,640 --> 01:16:16,320
‫למה עשית את זה לבן שלך?‬

1325
01:16:19,840 --> 01:16:22,120
‫הפעם האחרונה שראיתי אותה‬

1326
01:16:22,920 --> 01:16:25,040
‫הייתה סביב הזמן של בדיקת הדי-אן-איי.‬

1327
01:16:26,120 --> 01:16:28,960
‫פתאום אין הודעות.‬

1328
01:16:29,920 --> 01:16:31,200
‫אין שיחות.‬

1329
01:16:31,280 --> 01:16:33,640
‫היא ניתקה את כל הקשרים שלה.‬

1330
01:16:35,320 --> 01:16:38,800
‫שנה אחרי שחתמנו על החוזה,‬
‫עדיין אין לי כסף.‬

1331
01:16:39,520 --> 01:16:40,920
‫אין מחויבות.‬

1332
01:16:41,000 --> 01:16:42,520
‫אין תקשורת.‬

1333
01:16:43,200 --> 01:16:45,320
‫דיון די נעלמה.‬

1334
01:16:46,280 --> 01:16:49,600
‫דיברתי עם ג'וניאן‬
‫ואמרתי, "הוצאנו הרבה כסף.‬

1335
01:16:49,680 --> 01:16:51,080
‫"למעלה ממאה אלף.‬

1336
01:16:51,600 --> 01:16:53,520
‫"אבל נתייחס לזה כאל הפסד."‬

1337
01:16:53,600 --> 01:16:58,040
‫אתה יודע, זה מנגנון הישרדות.‬
‫אתה פשוט משחרר וממשיך הלאה.‬

1338
01:16:59,440 --> 01:17:02,880
‫השקעתי המון אנרגיה,‬

1339
01:17:02,960 --> 01:17:07,080
‫זמן ואהבה, במובן מסוים.‬

1340
01:17:08,000 --> 01:17:09,920
‫אבל זה לימד אותי לקח גדול.‬

1341
01:17:10,000 --> 01:17:13,920
‫לראות את המציאות בדיוק כפי שהיא.‬

1342
01:17:14,000 --> 01:17:15,840
‫לא לפתח תקוות שווא.‬

1343
01:17:19,560 --> 01:17:22,280
‫היי, אימא. רק רציתי לדעת שאת בסדר,‬

1344
01:17:22,360 --> 01:17:24,560
‫ואת יודעת, אני יודע...‬

1345
01:17:27,320 --> 01:17:29,040
‫שעשית מה שעשית.‬

1346
01:17:29,680 --> 01:17:32,240
‫זה עלה לי, זה עלה למשפחה שלי,‬
‫זה עלה לכולם.‬

1347
01:17:32,320 --> 01:17:34,440
‫אבל מה אני יכול לעשות?‬

1348
01:17:34,520 --> 01:17:35,760
‫זה נעשה, נכון?‬

1349
01:17:37,120 --> 01:17:38,800
‫אני רק צריך לאסוף את השברים.‬

1350
01:17:39,560 --> 01:17:41,640
‫ושוב נעלמת, אז...‬

1351
01:17:43,040 --> 01:17:44,280
‫מה אני יכול לעשות?‬

1352
01:17:44,360 --> 01:17:45,360
‫נעלמת...‬

1353
01:17:46,560 --> 01:17:47,560
‫שוב.‬

1354
01:17:48,840 --> 01:17:50,520
‫סינגפור, סמראנג,‬

1355
01:17:50,600 --> 01:17:53,040
‫אינדונזיה, ברוניי, איפה שלא תהיי.‬

1356
01:17:54,320 --> 01:17:56,720
‫אולי יום אחד תוכלי להסביר לי למה.‬

1357
01:17:57,920 --> 01:17:59,000
‫אולי לא.‬

1358
01:18:00,800 --> 01:18:02,520
‫אני לעולם לא אבין באמת, אימא.‬

1359
01:18:04,440 --> 01:18:06,280
‫תשמרי על עצמך, אימא.‬

1360
01:18:10,520 --> 01:18:12,080
‫הכרתי אותה‬

1361
01:18:12,840 --> 01:18:13,880
‫קצת יותר משנה.‬

1362
01:18:14,520 --> 01:18:16,960
‫אני קורא לאימא‬

1363
01:18:18,320 --> 01:18:19,360
‫"דיון" עכשיו‬

1364
01:18:20,160 --> 01:18:22,720
‫כי אף אימא‬

1365
01:18:23,960 --> 01:18:26,800
‫לא צריכה להיכנס לחיים של מישהו‬
‫ולעשות את זה.‬

1366
01:18:26,880 --> 01:18:28,960
‫אז עדיף...‬

1367
01:18:29,480 --> 01:18:31,160
‫עדיף להפסיק לקרוא לה "אימא".‬

1368
01:18:32,200 --> 01:18:33,960
‫זה נוגד כל‬

1369
01:18:34,920 --> 01:18:36,880
‫מה שאתה חושב שאימא אמורה להיות.‬

1370
01:18:36,960 --> 01:18:39,760
‫אכפתיות ואהבה והגנה על ילד, ו...‬

1371
01:18:41,120 --> 01:18:43,360
‫היא לא עשתה דבר מזה.‬

1372
01:18:43,440 --> 01:18:47,480
‫והיא למעשה הרסה את חיי הבן שלה.‬

1373
01:18:49,240 --> 01:18:50,280
‫בלי חרטה.‬

1374
01:18:52,640 --> 01:18:53,960
‫מי זו האישה הזאת?‬

1375
01:18:55,400 --> 01:18:56,480
‫אני בגוגל‬

1376
01:18:57,440 --> 01:19:01,960
‫שעות על גבי שעות בכל יום,‬
‫מנסה למצוא מידע עליה.‬

1377
01:19:02,040 --> 01:19:06,120
‫עבדתי במלון חמישה כוכבים‬
‫מאוד מפואר בציריך...‬

1378
01:19:06,200 --> 01:19:09,280
‫התחלתי ליצור קשר עם אנשים אחרים‬

1379
01:19:09,360 --> 01:19:12,320
‫כדי לנסות להבין גם את התמונה הכוללת.‬

1380
01:19:12,400 --> 01:19:16,480
‫האמת שהיא השאירה סט טבעות יהלום למלון‬

1381
01:19:16,560 --> 01:19:19,280
‫כי היא לא שילמה על החדר שלה,‬

1382
01:19:19,360 --> 01:19:21,960
‫ואז התגלה‬
‫שהם אפילו לא היו יהלומים אמיתיים.‬

1383
01:19:22,760 --> 01:19:26,080
‫כשהתחלתי לדבר עם אנשים,‬
‫התחלתי להבין שהתרמית של דיון‬

1384
01:19:26,160 --> 01:19:29,120
‫הייתה הרבה יותר גדולה מגרהם וממני.‬

1385
01:19:29,200 --> 01:19:30,520
‫אני חושבת שעד אז,‬

1386
01:19:30,600 --> 01:19:34,360
‫חשבתי שההתנהגות שלה‬
‫הייתה מופנית רק כלפי גרהם.‬

1387
01:19:34,440 --> 01:19:36,280
‫אבל ככל שדיברתי עם יותר אנשים,‬

1388
01:19:36,360 --> 01:19:40,360
‫הפשע הזה רק גדל יותר ויותר.‬

1389
01:19:41,200 --> 01:19:43,800
‫תוכל לומר לי כמה כסף הפסדת בגלל דיון?‬

1390
01:19:43,880 --> 01:19:44,920
‫- אג'יק -‬

1391
01:19:45,000 --> 01:19:47,640
‫לפחות 627 מיליון רופי.‬

1392
01:19:47,720 --> 01:19:49,920
‫וואו.‬
‫-ארבעים ואחד אלף.‬

1393
01:19:50,000 --> 01:19:51,840
‫ארבעים ואחד אלף דולר?‬

1394
01:19:52,680 --> 01:19:53,880
‫כן.‬
‫-וואו.‬

1395
01:19:53,960 --> 01:19:57,200
‫אשתי ואני התייחסנו אליה כמו לאימא שלנו.‬

1396
01:19:57,280 --> 01:19:58,440
‫כאימא שלנו.‬

1397
01:19:58,520 --> 01:20:01,680
‫אתה יכול להגיד לי מתי זה קרה?‬
‫מתי פגשת את דיון?‬

1398
01:20:01,760 --> 01:20:04,560
‫ינואר 2020.‬

1399
01:20:04,640 --> 01:20:06,200
‫בסדר. באינדונזיה?‬

1400
01:20:06,280 --> 01:20:07,640
‫באינדונזיה, כן.‬

1401
01:20:07,720 --> 01:20:11,200
‫היא עשתה לך את אותו הדבר‬
‫ממש לפני שהיא פגשה אותנו.‬

1402
01:20:12,040 --> 01:20:16,080
‫בהתחלה היא שילמה על הכול בעצמה.‬

1403
01:20:16,160 --> 01:20:17,800
‫ארבעים ואחד אלף דולר‬

1404
01:20:17,880 --> 01:20:20,920
‫מעבר ממלון חמישה כוכבים אחד למשנהו.‬

1405
01:20:21,000 --> 01:20:24,360
‫חשבנו, "וואו,‬
‫האישה הזאת כנראה עמידה מאוד".‬

1406
01:20:25,960 --> 01:20:27,560
‫הקורבנות הנוספים הם‬

1407
01:20:28,200 --> 01:20:30,800
‫ברובם, מוסלמים באינדונזיה‬

1408
01:20:30,880 --> 01:20:32,440
‫שרצו לנסוע לחג'.‬

1409
01:20:33,080 --> 01:20:36,480
‫אז דיון אומרת לאנשים שהיא תציע להם‬

1410
01:20:37,000 --> 01:20:39,960
‫נסיעה זולה יותר לחג'‬

1411
01:20:40,040 --> 01:20:42,560
‫לחגיגה המוסלמית.‬
‫-כן.‬

1412
01:20:43,080 --> 01:20:45,080
‫הכול בולשיט.‬

1413
01:20:45,840 --> 01:20:49,000
‫הייתי אחד מהאנשים‬
‫ששילמו על הנסיעה הזאת,‬

1414
01:20:49,080 --> 01:20:52,040
‫אבל היא לא סיפקה את הנסיעה.‬

1415
01:20:52,120 --> 01:20:55,440
‫ואני חושש שאותו הדבר קרה‬

1416
01:20:55,520 --> 01:20:58,840
‫למאות אנשים שעבדו עליהם.‬

1417
01:20:58,920 --> 01:21:01,600
‫היא באמת משהו מיוחד. כלומר...‬

1418
01:21:07,200 --> 01:21:10,920
‫אתה חייב לתהות למה.‬
‫למה היא הייתה חייבת להיכנס לחיים שלנו?‬

1419
01:21:12,680 --> 01:21:15,440
‫כשפגשתי את אימא לראשונה,‬
‫היה לה כרטיס חזרה במחלקה ראשונה.‬

1420
01:21:15,520 --> 01:21:19,720
‫היא השתמשה בו לפני הסגר‬
‫כדי להגיע לבריטניה דרך בנגקוק.‬

1421
01:21:20,640 --> 01:21:24,080
‫לא הבנתי את זה בזמנו,‬
‫אבל היא הייתה אמורה לחזור‬

1422
01:21:24,720 --> 01:21:26,960
{\an8}‫שבועיים לאחר תחילת הסגר.‬

1423
01:21:27,520 --> 01:21:29,520
{\an8}‫אז הדבר היחיד שאני יכול להסיק מזה‬

1424
01:21:29,600 --> 01:21:34,080
‫הוא שאם הסגר לא היה קורה,‬
‫כנראה שבחיים לא הייתי פוגש אותה.‬

1425
01:21:34,680 --> 01:21:35,920
‫היא הייתה נוכלת.‬

1426
01:21:36,000 --> 01:21:39,160
‫אבל אין כניסה ויציאה של תיירים.‬

1427
01:21:39,240 --> 01:21:43,600
‫משפחות עשירות, לא משנה. אין דרך להתפרנס.‬

1428
01:21:43,680 --> 01:21:44,760
‫אז מה את עושה?‬

1429
01:21:45,840 --> 01:21:47,680
{\an8}‫את נכנסת לאינטרנט, מוצאת את בנך.‬

1430
01:21:47,760 --> 01:21:48,640
{\an8}‫- גרהם הורניגולד -‬

1431
01:21:48,720 --> 01:21:50,240
‫קל מאוד.‬

1432
01:21:51,040 --> 01:21:54,720
‫ברור שהיא סיפרה לנו‬
‫שנותרו לה שישה חודשים לחיות.‬

1433
01:21:54,800 --> 01:21:56,920
‫כתוצאה מכך, אני אקבל החלטות‬

1434
01:21:57,000 --> 01:21:58,240
‫בהתבסס עליה בלבד.‬

1435
01:22:00,400 --> 01:22:03,800
‫כדי לוודא שששת החודשים האלה‬
‫יהיו הכי טובים שאפשר.‬

1436
01:22:03,880 --> 01:22:05,600
‫צריך לקבל החלטות מהירות.‬

1437
01:22:05,680 --> 01:22:09,920
‫אתה רוצה כמה שיותר זיכרונות‬
‫בפרק הזמן הקצר הזה.‬

1438
01:22:11,320 --> 01:22:15,240
‫היא בטח עושה את זה כבר שנים‬
‫אם היא מכירה את כל הקונסיירז'ים,‬

1439
01:22:15,320 --> 01:22:16,800
‫את פקיד הקבלה הראשי,‬

1440
01:22:16,880 --> 01:22:21,000
‫ואת אנשי המלונאות בבתי המלון שהיא שהתה בם.‬

1441
01:22:21,080 --> 01:22:24,240
‫אז זה לא משהו שקרה בן לילה.‬

1442
01:22:25,800 --> 01:22:27,360
‫אני ממשיכה לחקור‬

1443
01:22:27,880 --> 01:22:32,440
‫כי גרהם גדל בלי אימא שלו.‬

1444
01:22:32,920 --> 01:22:35,960
‫אנחנו רוצים לדעת‬
‫איפה היא הייתה בתקופה הזאת.‬

1445
01:22:38,080 --> 01:22:39,680
‫אתה יכול לבדוק את העבר שלי.‬

1446
01:22:39,760 --> 01:22:44,120
‫אם יש לי עבר פלילי, פשוט תבדוק.‬

1447
01:22:44,200 --> 01:22:45,360
‫לא אכפת לי.‬

1448
01:22:45,440 --> 01:22:47,720
‫אין לי כלום.‬

1449
01:22:53,560 --> 01:22:55,680
‫אז זה מ-1982.‬

1450
01:22:56,200 --> 01:23:00,400
‫"דיון הורניגולד, בת 41, ללא מען קבוע,‬

1451
01:23:00,480 --> 01:23:02,160
‫"מודה באשמת ארבעה אישומים‬

1452
01:23:02,240 --> 01:23:04,480
‫"של השגת כסף ותכשיטים במרמה."‬

1453
01:23:04,560 --> 01:23:06,640
‫- אישה נכלאת בשל הונאה -‬

1454
01:23:06,720 --> 01:23:09,880
‫נאמר בהמשך שהיא הציגה את עצמה‬

1455
01:23:09,960 --> 01:23:12,880
‫כאישה עמידה,‬

1456
01:23:12,960 --> 01:23:16,840
‫ושהיא רימתה אנשים‬
‫בכך שהבטיחה הבטחות שלא יכלה לקיים.‬

1457
01:23:16,920 --> 01:23:19,200
‫לפני 40 שנה, היא עשתה את אותו הדבר.‬

1458
01:23:20,000 --> 01:23:22,480
‫גרהם היה בן שמונה בתקופה הזאת.‬

1459
01:23:25,200 --> 01:23:27,360
‫"השופט כלא את הורניגולד לשנתיים,‬

1460
01:23:27,440 --> 01:23:30,080
‫"אבל השהה שמונה חודשים מגזר הדין.‬

1461
01:23:30,160 --> 01:23:33,280
‫"בית המשפט שמע שהורניגולד,‬
‫אשר נולדה במלזיה,‬

1462
01:23:33,360 --> 01:23:35,760
‫"הגיעה לבריטניה ב-1971.‬

1463
01:23:35,840 --> 01:23:38,440
‫"היא נקנסה בגין שלוש עבירות גנבה מחנויות‬

1464
01:23:38,520 --> 01:23:40,120
‫"בפברואר 1980,‬

1465
01:23:40,200 --> 01:23:44,680
‫"ובספטמבר באותה שנה,‬
‫היא קיבלה 18 חודשי מאסר,‬

1466
01:23:44,760 --> 01:23:47,800
‫"שהושעו במשך שנתיים‬
‫אחרי שהודתה בעבירות‬

1467
01:23:47,880 --> 01:23:50,040
‫"של השגת רכוש במרמה."‬

1468
01:23:52,000 --> 01:23:53,480
‫הלוואי שידעתי את זה קודם.‬

1469
01:23:56,160 --> 01:23:59,120
‫רציתי לדעת מי הייתה אימא שלי.‬

1470
01:24:01,720 --> 01:24:05,000
‫זו מי שהיא ומי שהיא הייתה כל חייה.‬

1471
01:24:07,120 --> 01:24:10,000
‫אישה מומחית ומנוסה עבדה עליי.‬

1472
01:24:10,720 --> 01:24:12,480
‫ובמקרה, היא אימא שלי.‬

1473
01:24:21,240 --> 01:24:22,520
‫שלום, בן.‬

1474
01:24:22,600 --> 01:24:24,440
{\an8}‫מה קורה? איפה את?‬

1475
01:24:24,520 --> 01:24:25,720
{\an8}‫אני במלזיה.‬

1476
01:24:25,800 --> 01:24:28,000
{\an8}‫אני רק רוצה לדבר עם הבן שלי.‬

1477
01:24:29,040 --> 01:24:32,600
‫- למעלה משנה‬
‫מאז שגרהם ראה את אימו לאחרונה... -‬

1478
01:24:32,680 --> 01:24:33,800
‫אני אוהבת אותך, בן.‬

1479
01:24:33,880 --> 01:24:35,520
‫אני באמת אוהבת אותך.‬

1480
01:24:35,600 --> 01:24:36,680
‫באמת?‬

1481
01:24:36,760 --> 01:24:38,840
‫אני מצטערת על מה שקרה.‬

1482
01:24:38,920 --> 01:24:41,760
‫אני ממש מצטערת על מה שקרה.‬

1483
01:24:41,840 --> 01:24:43,920
‫כן, זה היה משנה חיים, אימא.‬

1484
01:24:45,280 --> 01:24:47,320
‫זה בסדר.‬

1485
01:24:47,400 --> 01:24:49,600
‫אבל אני מצטערת.‬

1486
01:24:49,680 --> 01:24:52,600
‫מעומק ליבי, אני מצטערת.‬

1487
01:24:55,480 --> 01:24:57,360
‫עשיתי מה שעשיתי.‬

1488
01:24:58,600 --> 01:25:00,360
‫אני לא יכולה לשנות את זה, בן.‬

1489
01:25:00,440 --> 01:25:02,080
‫אני לא יכולה לשנות.‬

1490
01:25:02,640 --> 01:25:04,640
‫תשמרי על עצמך, כן? אני צריך ללכת.‬

1491
01:25:07,920 --> 01:25:08,960
‫מספיק עם הבולשיט.‬

1492
01:25:10,280 --> 01:25:11,360
‫הימים האלה חלפו.‬

1493
01:25:12,800 --> 01:25:15,080
‫הגיע הזמן להמשיך הלאה.‬

1494
01:25:19,640 --> 01:25:22,280
‫דיון לא הגיבה לבקשות לתגובה.‬

1495
01:25:22,360 --> 01:25:24,560
‫היא מעולם לא עמדה לדין פלילי‬

1496
01:25:24,640 --> 01:25:27,360
‫על ההאשמות בסרט התיעודי הזה.‬

1497
01:25:30,560 --> 01:25:32,600
‫השנה שהייתה לי עם אימא שלי‬

1498
01:25:32,680 --> 01:25:36,000
‫גבתה מחיר עצום מהיחסים שלי עם הת'ר.‬

1499
01:25:37,840 --> 01:25:41,160
‫היה שלב שבו קיוויתי להשלים עם גרהם.‬

1500
01:25:42,000 --> 01:25:47,160
‫אבל זמן רב לאחר מכן,‬
‫אחרי שהדברים די נרגעו,‬

1501
01:25:48,000 --> 01:25:51,440
‫גרהם ואני הגענו למסקנה שאני לא אחזור.‬

1502
01:25:53,240 --> 01:25:55,920
‫את הופכת לאימא‬
‫והילד שלך הופך לדבר הכי חשוב.‬

1503
01:25:56,000 --> 01:25:59,800
‫ואת חייבת לתת לו‬
‫את החיים הכי טובים שאפשר.‬

1504
01:26:01,320 --> 01:26:03,280
‫אני מתגעגע אליהם בכל יום.‬

1505
01:26:04,480 --> 01:26:06,320
‫אבל הוא מאושר.‬

1506
01:26:06,400 --> 01:26:08,720
‫יש לו יציבות, ויש לו משפחה שאוהבת אותו.‬

1507
01:26:10,840 --> 01:26:12,560
‫עד כמה שזה כואב,‬

1508
01:26:12,640 --> 01:26:14,520
‫עד כמה שזה היה מלחיץ,‬

1509
01:26:15,360 --> 01:26:17,480
‫חזרתי לחיים שלי.‬

1510
01:26:18,760 --> 01:26:22,520
‫הבנתי שאפשר להתאושש,‬

1511
01:26:22,600 --> 01:26:24,840
‫לקום על הרגליים ולהתקדם.‬

1512
01:26:28,440 --> 01:26:30,800
‫אתה כן צריך חברים קרובים בסביבתך‬

1513
01:26:30,880 --> 01:26:32,880
‫שיתפקדו כמשפחה שלך.‬

1514
01:26:32,960 --> 01:26:34,920
‫בעדינות.‬

1515
01:26:35,000 --> 01:26:37,200
‫בשבילי, זה קורה במטבח.‬

1516
01:26:41,920 --> 01:26:44,040
‫אלה האנשים שעזרו לי‬

1517
01:26:44,120 --> 01:26:46,480
‫בתקופה הכי קשה של חיי.‬

1518
01:26:47,720 --> 01:26:49,760
‫חואן, הוא היה חבר טוב כל כך.‬

1519
01:26:50,320 --> 01:26:54,240
‫ברגעים הכי מכוערים, הם היו שם.‬

1520
01:26:55,640 --> 01:26:56,960
‫ידעתי שאתה יודע לבשל.‬

1521
01:27:01,080 --> 01:27:02,600
‫ולזה קוראים משפחה.‬

1522
01:27:05,280 --> 01:27:08,560
‫אין ראיות שהבנקאי או עורך הדין‬

1523
01:27:08,640 --> 01:27:11,720
‫היו שותפים להונאה לכאורה של דיון.‬

1524
01:27:48,800 --> 01:27:50,720
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬