1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

3
00:00:25,442 --> 00:00:26,443
‫את בסדר?‬
‫-כן.‬

4
00:00:26,943 --> 00:00:28,862
‫זאת התינוקת הראשונה שלך?‬
‫-כן.‬

5
00:00:28,945 --> 00:00:29,779
‫אוקיי.‬

6
00:00:30,822 --> 00:00:32,657
‫הנה הדופק של התינוקת.‬

7
00:00:33,366 --> 00:00:35,201
‫זאת הבטן של התינוקת.‬

8
00:00:35,744 --> 00:00:37,454
‫הנה הכליה הימנית,‬

9
00:00:37,537 --> 00:00:38,830
‫הכליה השמאלית,‬

10
00:00:38,913 --> 00:00:40,498
‫עמוד השדרה,‬

11
00:00:40,582 --> 00:00:42,584
‫עצם הזנב, עמוד השדרה המותני,‬

12
00:00:42,667 --> 00:00:45,628
‫עמוד השדרה הגבי, הכתף, המרפק.‬

13
00:00:46,546 --> 00:00:48,798
‫יש לתינוקת הרבה מקום לזוז.‬

14
00:00:49,424 --> 00:00:50,967
‫- מקום לזוז -‬

15
00:00:52,052 --> 00:00:54,137
‫זה הראש של התינוקת.‬

16
00:00:54,220 --> 00:00:57,474
‫זה קו המתאר‬
‫של הגולגולת של התינוקת, במבט מלמעלה.‬

17
00:00:58,433 --> 00:01:00,727
‫כאן אנחנו מסתכלים למטה לתוך המוח.‬

18
00:01:03,354 --> 00:01:06,357
‫מבחינה אנטומית הכול נראה תקין.‬
‫התינוקת בגודל המתאים.‬

19
00:01:06,441 --> 00:01:09,527
‫קיבה, עמוד שדרה, שלפוחית שתן, כליות, לב,‬

20
00:01:10,028 --> 00:01:13,448
‫כל מה שאפשר לראות‬
‫אצל תינוקת בגיל כזה נראה נורמלי.‬

21
00:01:13,531 --> 00:01:17,994
‫- נורמלי -‬

22
00:01:18,078 --> 00:01:21,998
‫- מה נורמלי -‬

23
00:01:22,082 --> 00:01:25,710
‫- מה נחשב נורמלי -‬

24
00:01:25,794 --> 00:01:32,550
‫- נוירודיברגנטי: בעל תפקוד מנטלי‬
‫או נוירולוגי שחורג ממה שנחשב לנורמלי -‬

25
00:01:36,763 --> 00:01:41,226
‫- ג'ן -‬

26
00:01:41,309 --> 00:01:44,771
‫- 33 שנה לאחר מכן -‬

27
00:01:49,609 --> 00:01:50,735
‫שלום לכולם.‬

28
00:01:51,319 --> 00:01:52,278
‫שלום.‬

29
00:01:52,779 --> 00:01:55,406
‫טוב, אין לנו הרבה זמן ביחד, אז…‬

30
00:01:56,825 --> 00:01:58,868
‫אני יודעת שהרבה מכם תכף מסיימים ללמוד,‬

31
00:01:59,536 --> 00:02:02,872
‫ואני יודעת שיש הרבה אי-ודאות‬
‫כשיוצאים לעולם בפעם הראשונה‬

32
00:02:02,956 --> 00:02:07,460
‫ואני יודעת שזאת תקופה‬
‫שאתם מרגישים בה צורך לקבל עצות מכולם‬

33
00:02:07,544 --> 00:02:11,631
‫וצורך לחפש בכל מקום‬
‫איך יהיה נכון לחיות את החיים שלכם,‬

34
00:02:11,714 --> 00:02:15,552
‫אז אני רק רוצה‬
‫להזכיר לכם לא לשכוח שאתם פה,‬

35
00:02:15,635 --> 00:02:18,680
‫ולהסתכל פנימה ולסמוך על עצמכם,‬

36
00:02:18,763 --> 00:02:23,017
‫כי יש לכם פה בפנים‬
‫יותר תשובות ממה שנדמה לכם.‬

37
00:02:29,983 --> 00:02:32,026
‫אני מרגישה שאני מפחדת.‬

38
00:02:34,571 --> 00:02:37,824
‫לא ידעתי שיהיה כל כך קשה‬

39
00:02:39,909 --> 00:02:41,786
‫לגלות על עצמי את כל זה.‬

40
00:02:41,870 --> 00:02:43,079
‫- מקום לזוז -‬

41
00:02:43,163 --> 00:02:45,248
‫יש לך שאלות אליי?‬

42
00:02:48,543 --> 00:02:52,839
‫כן. אבל בשלב מסוים‬
‫פשוט עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי‬

43
00:02:52,922 --> 00:02:58,803
‫שלהיות סקרנית ולשאול שאלות זה מסוכן.‬

44
00:02:59,304 --> 00:03:00,263
‫עשר ואחת…‬

45
00:03:00,346 --> 00:03:04,934
‫אנשים צריכים להבין‬
‫שיש כאלה שחווים את העולם בצורה שונה,‬

46
00:03:05,435 --> 00:03:09,689
‫אבל שהדרך הנפלאה הזאת‬
‫שבה אתם רואים את העולם היא מדהימה.‬

47
00:03:17,197 --> 00:03:21,409
‫אם לא הייתי יכולה‬
‫לרקוד לא הייתי יודעת מי אני.‬

48
00:03:23,494 --> 00:03:27,916
‫אבל זאת הסיבה שזה משנה הכול.‬
‫-תרחיבי על זה.‬

49
00:03:29,834 --> 00:03:32,795
‫משהו משתנה כשאת באמת מצליחה להכיר‬

50
00:03:34,005 --> 00:03:38,426
‫בחוויות וברגשות שהיו לך מאז ומתמיד‬
‫ולקרוא להם בשם.‬

51
00:03:39,219 --> 00:03:42,013
‫זה הופך את זה להרבה יותר אמיתי.‬

52
00:03:44,682 --> 00:03:49,103
‫תמיד הרגשתי שמשהו פשוט לא מסתדר.‬

53
00:03:52,899 --> 00:03:54,651
‫עכשיו הכול מרגיש אחרת.‬

54
00:03:59,113 --> 00:04:01,324
‫הקושי מתבטא בשלושה היבטים.‬

55
00:04:01,824 --> 00:04:03,493
‫הראשון הוא בתקשורת,‬

56
00:04:03,576 --> 00:04:07,330
‫השני הוא בקשרים חברתיים,‬
‫והשלישי הוא בהתנהגות חזרתית וסטראוטיפית.‬

57
00:04:07,413 --> 00:04:10,208
‫את באמת עומדת בשלושת הקריטריונים האלה.‬

58
00:04:10,917 --> 00:04:15,129
‫ואני צריכה לראות את זה לאורך זמן,‬
‫לאורך ההיסטוריה שלך וההתפתחות שלך בילדות.‬

59
00:04:18,091 --> 00:04:23,221
‫הנוירוביולוגיה שלנו מתחילה‬
‫להשפיע עלינו בשלב מאוד מוקדם בילדות‬

60
00:04:23,304 --> 00:04:25,181
‫ומלווה אותנו לאורך כל החיים.‬

61
00:04:26,849 --> 00:04:30,603
‫אז את כן עומדת‬
‫בקריטריונים של תסמונת הקשת האוטיסטית.‬

62
00:04:30,687 --> 00:04:34,691
‫- תסמונת הקשת האוטיסטית -‬

63
00:04:34,774 --> 00:04:38,695
‫תסמונת הקשת האוטיסטית‬
‫היא הפרעה התפתחותית מורכבת‬

64
00:04:38,778 --> 00:04:42,282
‫שכוללת קשיים מתמשכים‬
‫בניהול אינטראקציות חברתיות,‬

65
00:04:42,365 --> 00:04:47,912
‫בדיבור ובתקשורת לא מילולית,‬
‫והתנהגות מצומצמת וחזרתית.‬

66
00:05:00,591 --> 00:05:05,013
‫לרוב מאבחנים את תסמונת הקשת האוטיסטית‬
‫בתקופת הפעוטות או בילדות המוקדמת.‬

67
00:05:06,848 --> 00:05:11,728
‫ההשפעה של תסמונת הקשת האוטיסטית‬
‫ומידת החומרה של התסמינים משתנות מאדם לאדם.‬

68
00:05:20,403 --> 00:05:22,447
‫יש לך שאלות אליי?‬

69
00:05:41,341 --> 00:05:42,467
‫את צריכה משהו?‬

70
00:05:45,803 --> 00:05:47,472
‫אני פשוט מרגישה…‬

71
00:05:49,640 --> 00:05:53,561
‫שהוקל לי במובן מסוים.‬

72
00:05:56,939 --> 00:05:58,232
‫אני מתאר לעצמי.‬

73
00:05:59,108 --> 00:06:05,865
‫היום אבחנו אותי רשמית‬
‫עם תסמונת על הקשת האוטיסטית‬

74
00:06:05,948 --> 00:06:08,034
‫בדרגת חומרה של רמה 1, "דורש תמיכה".‬

75
00:06:08,117 --> 00:06:09,452
‫- איאן סטיוארט, בעלה של ג'ן, מפיק -‬

76
00:06:09,535 --> 00:06:10,370
‫לכי לארוז.‬

77
00:06:11,245 --> 00:06:12,497
‫לארוז?‬

78
00:06:13,164 --> 00:06:14,832
‫כן.‬
‫-לאן הולכים?‬

79
00:06:14,916 --> 00:06:15,958
‫יוצאים למסע.‬

80
00:06:16,042 --> 00:06:18,961
‫אה.‬
‫-שכחתי שאת לא אוהבת אנלוגיות.‬

81
00:06:19,045 --> 00:06:20,630
‫היא עברה לי מעל הראש.‬

82
00:06:25,301 --> 00:06:28,221
‫כן, זה עורר בי הרבה רגשות. אני…‬

83
00:06:29,430 --> 00:06:34,977
‫בקטע מוזר הרגשתי שאני לא סומכת‬
‫על המוח שלי או על התודעה שלי. כאילו…‬

84
00:06:36,938 --> 00:06:40,608
‫אני קוראת… על מאפיינים‬

85
00:06:40,691 --> 00:06:44,404
‫של אנשים עם אוטיזם‬
‫או עם תסמונת הקשת האוטיסטית ברמה 1,‬

86
00:06:44,487 --> 00:06:48,491
‫ואני מרגישה כאילו שאני קוראת על החיים שלי,‬

87
00:06:48,991 --> 00:06:52,870
‫וזה מאוד ברור לי ואני מאוד מזדהה עם זה,‬

88
00:06:52,954 --> 00:06:57,875
‫ואז רגע אחר כך אני מרגישה‬
‫כאילו שאני ממציאה הכול ושזה לא אמיתי‬

89
00:06:57,959 --> 00:07:03,256
‫או כאילו שאני מחפשת איזשהו תירוץ או משהו.‬

90
00:07:03,339 --> 00:07:05,633
‫זאת מעין מניפולציה פסיכולוגית כזאת‬
‫שאני עושה לעצמי.‬

91
00:07:05,716 --> 00:07:10,721
‫אבל היום קיבלתי אבחנה רשמית אז…‬

92
00:07:11,556 --> 00:07:17,687
‫אני יכולה לעצור רגע ולהתחיל להכיר את עצמי.‬

93
00:07:17,770 --> 00:07:23,693
‫אני מרגישה שאף פעם לא באמת‬
‫הייתה לי אפשרות או הזדמנות לעשות את זה.‬

94
00:07:23,776 --> 00:07:28,239
‫אז אני מוצפת ברגשות, אבל בצורה ש…‬

95
00:07:29,991 --> 00:07:36,706
‫שמרגישה מבטיחה ואני אסירת תודה‬
‫על זה שיכולתי לעבור את התהליך הזה.‬

96
00:07:37,206 --> 00:07:38,624
‫אז למה את מפחדת?‬

97
00:07:41,043 --> 00:07:45,590
‫להשתתף בסרט תיעודי זה הפחד הכי גדול שלי.‬

98
00:07:46,799 --> 00:07:51,888
‫העובדה שאני צריכה לנסות לתקשר עם מישהו‬

99
00:07:51,971 --> 00:07:54,432
‫ברמה כל כך עמוקה ו…‬

100
00:07:58,019 --> 00:08:02,982
‫אני סומכת על אלכס, אבל… אני לא אוהבת‬
‫לעשות דברים שאני לא יודעת לעשות.‬

101
00:08:04,066 --> 00:08:08,905
‫אבל את הרי יודעת מה הפתרון לזה כי פעם‬
‫לא ידעת לעשות את כל מה שאת יודעת עכשיו.‬

102
00:08:10,615 --> 00:08:14,869
‫אז מה אפשר לך להצליח איכשהו…‬
‫להתמודד עם הרגעים האלה?‬

103
00:08:16,496 --> 00:08:19,207
‫לא הבנתי איפה אני. מה קורה?‬
‫-היי, מה שלומך? ‬

104
00:08:19,290 --> 00:08:21,042
‫נעים מאוד.‬
‫-נעים מאוד.‬

105
00:08:21,125 --> 00:08:22,960
‫זה איאן.‬
‫-היי, איאן. אני אלכס.‬

106
00:08:24,170 --> 00:08:26,422
‫אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות.‬

107
00:08:29,467 --> 00:08:30,801
‫אז אני פשוט אעשה את זה.‬

108
00:08:37,016 --> 00:08:39,769
‫- קווינס, ניו יורק -‬

109
00:08:39,852 --> 00:08:41,312
‫זה ג'יימס.‬

110
00:08:42,897 --> 00:08:46,359
‫וואו, תראו אותו.‬
‫-וואו. הוא משוויץ.‬

111
00:08:46,442 --> 00:08:49,028
‫הוא נותן עבודה.‬
‫-הוא נותן עבודה.‬

112
00:08:49,111 --> 00:08:50,530
‫והנה הכוכבת בכבודה ובעצמה.‬

113
00:08:50,613 --> 00:08:52,698
‫אני לא… התמונה הזאת…‬
‫-זה ברסיטל הראשון שלי.‬

114
00:08:52,782 --> 00:08:54,450
‫עם היד…‬
‫-אני יודעת.‬

115
00:08:54,534 --> 00:08:56,661
‫אפשר לחבר לך רגע מיקרופון?‬
‫-כן, בטח.‬

116
00:08:57,245 --> 00:08:59,956
‫חלק ממה שמלחיץ אותי זה שאני לא יודעת…‬

117
00:09:00,039 --> 00:09:01,374
‫- אלכסנדר האמר, קולנוען -‬

118
00:09:01,457 --> 00:09:03,668
‫איך יוצרים סרט תיעודי או איך אתה עובד ו…‬

119
00:09:03,751 --> 00:09:05,878
‫ואתה גם מצלם אותי?‬
‫-כן, אני מצלם.‬

120
00:09:05,962 --> 00:09:11,384
‫אני סתם מנסה לתעד אותה‬
‫חיה את החיים שלה והולך מעולה בינתיים.‬

121
00:09:11,467 --> 00:09:18,266
‫זה מוזר כי כל מי‬
‫שאני פוגשת עכשיו לא יודע על זה.‬

122
00:09:18,766 --> 00:09:22,728
‫אז… ואז גם לחשוב על לצלם את כל…‬

123
00:09:22,812 --> 00:09:27,066
‫הכול פשוט משוגע. הכול…‬

124
00:09:27,149 --> 00:09:30,111
‫כל יום הוא חוויה חדשה לגמרי בשבילי.‬

125
00:09:31,862 --> 00:09:32,863
‫אתה תמות מזה.‬

126
00:09:34,031 --> 00:09:35,157
‫וואו, תראי אותך.‬

127
00:09:35,658 --> 00:09:39,161
‫יש לי מעין אומץ כזה…‬

128
00:09:39,829 --> 00:09:40,955
‫- אני אוהבת לרקוד -‬

129
00:09:41,038 --> 00:09:48,045
‫לעשות דברים, כשזה בהקשר של המחול,‬
‫שלא הייתי מסוגלת לעשות סתם בתור ג'ן.‬

130
00:09:48,129 --> 00:09:50,590
‫כמו מה שאנחנו עושים עכשיו.‬
‫-גם לי.‬

131
00:09:51,090 --> 00:09:53,217
‫והרבה דברים בחיים שלי…‬

132
00:09:53,301 --> 00:09:59,599
‫כי כל אינטראקציה, או הזדמנות‬
‫או עבודה גורמת לי בהתחלה להרגיש‬

133
00:10:00,099 --> 00:10:03,436
‫שאני לא רוצה לעשות את זה.‬

134
00:10:03,519 --> 00:10:08,816
‫אני ישר נכנסת לחרדה.‬

135
00:10:09,317 --> 00:10:10,693
‫אבל אני עדיין עושה את זה.‬

136
00:10:12,278 --> 00:10:14,238
‫אני בדיוק כמוך בזה.‬

137
00:10:15,531 --> 00:10:17,491
‫הפרויקט הזה הוא אחר לדעתי.‬
‫-טוב.‬

138
00:10:17,575 --> 00:10:19,493
‫האמת שאני עוד לא בטוח מה זה.‬
‫-טוב.‬

139
00:10:19,994 --> 00:10:24,332
‫כלומר, בעצם כל הקריירה שלי‬
‫סובבת סביב מה שההופעה נותנת לקהל,‬

140
00:10:26,000 --> 00:10:30,713
‫אבל תמיד רציתי לבדוק‬
‫מה האומנים עצמם מרוויחים מההופעה.‬

141
00:10:30,796 --> 00:10:31,631
‫לגמרי.‬

142
00:10:31,714 --> 00:10:35,176
‫וזה הוביל אותי לפסיכותרפיה בתנועה,‬

143
00:10:35,259 --> 00:10:40,264
‫שזה סתם שם מפוצץ לזה שכשתקשורת מילולית‬
‫לא מתאפשרת אפשר לתקשר דרך מחול.‬

144
00:10:40,348 --> 00:10:41,182
‫לגמרי.‬

145
00:10:41,265 --> 00:10:43,768
‫זה משהו שאני מתקשה בו.‬

146
00:10:43,851 --> 00:10:45,061
‫- שש שנים קודם לכן -‬

147
00:10:45,144 --> 00:10:47,229
‫ואת היית הראשונה שחשבתי עליה.‬
‫-ברור.‬

148
00:10:47,313 --> 00:10:49,982
‫אני יודע שעברו שש שנים,‬

149
00:10:50,650 --> 00:10:55,363
‫אבל יצרתי איתך קשר כי עקבתי אחרי הקריירה‬
‫שלך מאז שצילמנו ביחד את הקליפ ההוא.‬

150
00:10:56,614 --> 00:10:59,283
‫אני חושב שזה גורל שאחרי כל כך הרבה זמן,‬

151
00:10:59,367 --> 00:11:02,328
‫שלחתי לך הודעה‬
‫באותו יום שבו קיבלת את האבחנה.‬

152
00:11:02,411 --> 00:11:05,247
‫אני עדיין לא התגברתי על זה. זה כזה מוזר.‬

153
00:11:05,331 --> 00:11:07,541
‫אני חזרתי הביתה‬
‫לילה קודם מנסיעה ללוס אנג'לס,‬

154
00:11:08,042 --> 00:11:11,379
‫למחרת בבוקר היה לנו‬
‫את הסשן שלה, ופתאום מגיע האימייל.‬

155
00:11:11,462 --> 00:11:14,215
‫כן.‬
‫-ואחרי זה הסשן שלה היה פשוט מטורף.‬

156
00:11:16,008 --> 00:11:19,220
‫מה משך אותך לאומנויות הבמה ולמחול?‬

157
00:11:19,303 --> 00:11:21,722
‫עד עכשיו הייתי עונה ש…‬

158
00:11:23,683 --> 00:11:28,312
‫שמשהו פשוט הוביל אותי לזה‬

159
00:11:28,396 --> 00:11:29,814
‫ואז התאהבתי בזה,‬

160
00:11:29,897 --> 00:11:35,277
‫ו… שאני מרגישה שזה הייעוד שלי‬

161
00:11:35,361 --> 00:11:38,364
‫ושזה מה שאני אמורה לעשות בחיים,‬

162
00:11:38,447 --> 00:11:40,866
‫ושאני מוכשרת בזה,‬

163
00:11:40,950 --> 00:11:43,411
‫ושככה אני מתחברת לאנשים‬

164
00:11:43,494 --> 00:11:48,457
‫ושככה אני יכולה לעזור לאנשים.‬

165
00:11:48,541 --> 00:11:53,629
‫אבל תמיד הרגשתי שמשהו הוביל אותי,‬

166
00:11:53,713 --> 00:11:57,091
‫שמשהו הוביל אותי לתוך החיים האלה,‬

167
00:11:57,174 --> 00:12:00,803
‫ש…זה משהו שאני עדיין קצת מרגישה, אבל…‬

168
00:12:02,221 --> 00:12:06,475
‫אני חושבת שאני פשוט ממש…‬
‫פשוט נהייתי אובססיבית למחול,‬

169
00:12:06,559 --> 00:12:08,602
‫אולי פשוט כי אני אוטיסטית‬

170
00:12:08,686 --> 00:12:15,276
‫וכי זה עזר לי בדרכים שאני…‬

171
00:12:16,569 --> 00:12:18,237
‫רק עכשיו מסוגלת להבין.‬

172
00:12:18,738 --> 00:12:23,743
‫טוב, בואי נראה לאן זה יוביל. אולי נתחיל‬
‫לאט לאט עם זה שאני פשוט אעקוב אחרייך…‬

173
00:12:23,826 --> 00:12:25,995
‫אוקיי.‬
‫-ונראה אם יצא מזה משהו.‬

174
00:12:27,121 --> 00:12:28,205
‫טוב, אז בואי נתחיל.‬

175
00:12:38,591 --> 00:12:39,633
‫- סטפס -‬

176
00:12:42,386 --> 00:12:44,263
‫- ברוכים הבאים לאולפני ריפלי-גריר -‬

177
00:12:44,346 --> 00:12:46,390
‫- גיבני, מרכז קהילתי -‬

178
00:12:46,474 --> 00:12:47,892
‫- בית הספר של מרתה גרהאם, סטודיו 1 -‬

179
00:13:03,282 --> 00:13:04,366
‫- סטפס בברודוויי -‬

180
00:13:04,450 --> 00:13:06,577
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש…‬

181
00:13:10,790 --> 00:13:12,374
‫ואחת, שתיים…‬

182
00:13:17,379 --> 00:13:18,631
‫כן, בארי.‬

183
00:13:21,425 --> 00:13:22,593
‫חמש, שש…‬

184
00:13:24,929 --> 00:13:25,763
‫כן.‬

185
00:13:27,223 --> 00:13:31,310
‫כן, תעשו תנועה רחבה…‬
‫תנצלו את כל החלל של רבע המעגל שלכם.‬

186
00:13:31,811 --> 00:13:33,521
‫כן.‬

187
00:13:33,604 --> 00:13:35,439
‫עיניים לפה. שאני אראה אתכם.‬

188
00:13:35,523 --> 00:13:37,650
‫בהתחלה הריקוד היה הכול.‬

189
00:13:38,150 --> 00:13:39,401
‫אבל כבר שנים…‬

190
00:13:39,485 --> 00:13:40,986
‫…נפתח, זה פורח.‬

191
00:13:41,070 --> 00:13:44,323
‫שזה לא תרפויטי בשבילי.‬

192
00:13:46,200 --> 00:13:47,117
‫בשלב מסוים,‬

193
00:13:47,201 --> 00:13:50,287
‫המחול התחיל לדרוש ממני‬
‫יותר ממה שהוא נתן לי.‬

194
00:13:50,371 --> 00:13:51,372
‫כן.‬

195
00:13:51,455 --> 00:13:52,373
‫אני כבת אדם,‬

196
00:13:52,456 --> 00:13:54,208
‫כשאני צופה בכם רוקדים,‬

197
00:13:54,291 --> 00:14:00,005
‫אם אני לא רואה את העיניים שלכם‬
‫אני פשוט לא יכולה להתחבר אליכם.‬

198
00:14:02,174 --> 00:14:04,635
‫מצאתי דרך להתפרנס ממה שאני אוהבת,‬

199
00:14:04,718 --> 00:14:08,681
‫אבל עבר הרבה זמן‬
‫מאז שהצלחתי ליהנות מריקוד.‬

200
00:14:09,181 --> 00:14:12,852
‫במקביל עדיין יש לי קריירה,‬

201
00:14:12,935 --> 00:14:15,729
‫אבל אני בעצמי לא מצליחה ליהנות מזה.‬

202
00:14:17,106 --> 00:14:19,066
‫אבל אני עדיין משקיעה בשביל התלמידים שלי.‬

203
00:14:19,149 --> 00:14:20,067
‫כן, בדיוק.‬

204
00:14:20,150 --> 00:14:21,902
‫קדימה, חברים.‬

205
00:14:22,486 --> 00:14:25,948
‫קשה לי עכשיו למצוא‬
‫סביבה שאני באמת אוהבת לרקוד בה.‬

206
00:14:26,949 --> 00:14:30,035
‫אני מבינה איך יכול להיות שאיבדת חלק מזה.‬

207
00:14:30,119 --> 00:14:33,747
‫יש לי הרבה מזל‬
‫שאני מצליחה להתפרנס ממה שאני אוהבת,‬

208
00:14:33,831 --> 00:14:38,586
‫אבל זה גם קצת ביש מזל, כי זה‬
‫יכול לגרום לך להפסיק ליהנות ממה שאת אוהבת.‬

209
00:14:50,264 --> 00:14:52,391
‫אנחנו קשוחים איתכם. טוב?‬

210
00:14:52,474 --> 00:14:56,562
‫אנחנו קשוחים איתכם כי ככה לימדו אותנו‬
‫וכי זה מה שאנחנו באמת רוצים לעשות.‬

211
00:14:57,062 --> 00:14:58,355
‫כן, יש לי משמעת,‬

212
00:14:58,439 --> 00:15:01,984
‫אבל אני אוהבת שהמאמץ ניכר בריקוד.‬

213
00:15:02,484 --> 00:15:06,488
‫אני לא אוהבת שזה נראה קל מדי‬
‫או מושלם מדי או מלוטש מדי.‬

214
00:15:06,572 --> 00:15:09,533
‫אני אוהבת לראות את זה. בייחוד אצל רקדניות.‬

215
00:15:12,494 --> 00:15:15,748
‫אני רוצה לראות את הכוח‬
‫שנדרש בשביל מה שאת עושה ואת המאמץ.‬

216
00:15:16,248 --> 00:15:17,291
‫כי זה קשה.‬

217
00:15:21,962 --> 00:15:24,673
‫המקום הזה היה אגדי בשבילי.‬

218
00:15:24,757 --> 00:15:29,970
‫אני גדלתי באיידהו, באמצע שום מקום,‬
‫והייתי רואה את "סטפס" במגזינים של מחול,‬

219
00:15:30,471 --> 00:15:33,933
‫והייתי… כאילו, את הסטודיו הזה.‬

220
00:15:34,016 --> 00:15:40,272
‫ורק רציתי… כל כך רציתי‬
‫להיות פה, והעובדה שאני כאן‬

221
00:15:40,356 --> 00:15:45,653
‫איתכם ועם כל כך הרבה אנשים‬
‫שאני מכירה כבר שנים על גבי שנים…‬

222
00:15:45,736 --> 00:15:47,655
‫אני מאוד מעריכה את זה.‬

223
00:15:48,155 --> 00:15:49,657
‫אתם…‬
‫-אנחנו אוהבים אותך!‬

224
00:16:07,758 --> 00:16:09,635
‫חמש, שש, שבע, שמונה…‬

225
00:16:16,767 --> 00:16:20,187
‫התסמינים חייבים להופיע כבר בגיל הרך,‬

226
00:16:20,270 --> 00:16:22,314
‫אך ייתכן שהם לא יתבטאו במלואם‬

227
00:16:22,398 --> 00:16:25,859
‫עד שהדרישות החברתיות‬
‫יגברו על היכולות המוגבלות,‬

228
00:16:25,943 --> 00:16:29,655
‫או שהם יהיו מוסווים‬
‫באמצעות אסטרטגיות שנלמדו בגיל מאוחר יותר.‬

229
00:16:34,201 --> 00:16:38,872
‫- בגיל מאוחר יותר‬
‫התסמינים עשויים להיות מוסווים -‬

230
00:16:38,956 --> 00:16:40,249
‫ג'ניפר!‬

231
00:16:41,000 --> 00:16:42,668
‫היי!‬
‫-תגידי היי.‬

232
00:16:43,627 --> 00:16:45,087
‫אוקיי, קדימה.‬
‫-היי!‬

233
00:16:45,170 --> 00:16:46,422
‫רק תסתכלי.‬

234
00:16:47,423 --> 00:16:49,466
‫כן, קדימה.‬
‫-היי!‬

235
00:16:54,680 --> 00:16:56,473
‫מה לא בסדר איתך לכל הרוחות?‬

236
00:17:02,730 --> 00:17:07,568
‫שלום מהמקום האהוב עליי בעולם כולו.‬

237
00:17:08,193 --> 00:17:09,445
‫ זה המקום שמשמח אותי.‬

238
00:17:10,821 --> 00:17:11,947
‫אני אוהבת להיות פה.‬

239
00:17:14,366 --> 00:17:19,955
‫השעה עכשיו… אחת בצוהריים ביום שלישי,‬

240
00:17:20,497 --> 00:17:22,583
‫וזאת האמבטיה השנייה שלי להיום.‬

241
00:17:23,834 --> 00:17:25,377
‫זה פשוט יום כזה.‬

242
00:17:44,772 --> 00:17:45,939
‫איך את מרגישה?‬

243
00:17:48,192 --> 00:17:49,610
‫איך את מרגישה?‬

244
00:17:51,361 --> 00:17:55,657
‫"איך את מרגישה?"‬

245
00:17:55,741 --> 00:17:58,619
‫חשחוש זה כל דבר שאת עושה בעזרת הגוף שלך‬

246
00:17:58,702 --> 00:18:01,789
‫כדי להצליח לווסת את עצמך.‬

247
00:18:02,372 --> 00:18:05,709
‫"איך את מרגישה?"‬

248
00:18:05,793 --> 00:18:09,588
‫כל מה שמווסת אדם מסוים‬

249
00:18:09,671 --> 00:18:12,508
‫בעצם נחשב לחשחוש.‬

250
00:18:12,591 --> 00:18:13,425
‫אחלה אצבעות.‬

251
00:18:14,009 --> 00:18:15,219
‫כשהיית ילדה,‬

252
00:18:15,302 --> 00:18:19,098
‫אני חושבת שהיית‬
‫מווסתת את עצמך בעזרת סיבובים במקום,‬

253
00:18:19,181 --> 00:18:21,308
‫וההורים שלך קראו לזה ריקוד.‬

254
00:18:23,811 --> 00:18:25,813
‫תסיימי לרקוד את הריקוד שלך.‬

255
00:18:38,951 --> 00:18:44,081
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע.‬

256
00:18:44,164 --> 00:18:46,542
‫חמש, שש, שבע, שמונה.‬

257
00:18:46,625 --> 00:18:51,547
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע,‬
‫חמש, שש, שבע, שמונה.‬

258
00:18:51,630 --> 00:18:53,173
‫- סוניה טאיה, כוראוגרפית‬
‫חברה טובה של ג'ן -‬

259
00:18:53,257 --> 00:18:55,175
‫"תזיזי את האגן יותר מהר"‬

260
00:18:56,051 --> 00:18:59,680
‫- ברי גנץ, רקדן, חבר טוב של ג'ן -‬

261
00:18:59,763 --> 00:19:01,431
‫הנה.‬
‫-יופי.‬

262
00:19:01,515 --> 00:19:02,432
‫למטה.‬

263
00:19:02,516 --> 00:19:03,433
‫עכשיו לצד השני.‬

264
00:19:03,517 --> 00:19:04,726
‫נהדר.‬

265
00:19:04,810 --> 00:19:09,022
‫צעד, חמש! צעד, צעד, חמש!‬
‫צעד, חמש! בעיטה, בעיטה, חמש!‬

266
00:19:12,442 --> 00:19:18,657
‫אחת, שתיים, שלוש,‬
‫ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה.‬

267
00:19:19,158 --> 00:19:21,493
‫אוקיי? רוצה לנסות עם מוזיקה?‬

268
00:19:21,577 --> 00:19:23,287
‫אחת, שתיים.‬

269
00:19:23,370 --> 00:19:26,498
‫אחת, שתיים, שלוש,‬
‫ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה.‬

270
00:19:26,582 --> 00:19:30,127
‫אחת, שתיים, שלוש,‬
‫ארבעה, חמש, שש, שבע, שמונה.‬

271
00:19:30,210 --> 00:19:33,755
‫רגישות יתר או רגישות חסר לגירוי חושי‬

272
00:19:33,839 --> 00:19:37,426
‫או התעניינות חריגה‬
‫במקורות גירוי חושי שנמצאים בסביבתם.‬

273
00:19:37,926 --> 00:19:41,180
‫הבעת אדישות לכאב או לטמפרטורה.‬

274
00:19:41,263 --> 00:19:45,017
‫תגובה שלילית לצלילים או מרקמים מסוימים.‬

275
00:19:45,100 --> 00:19:48,312
‫רחרוח חפצים או נגיעה בהם במידה מוגזמת.‬

276
00:19:48,395 --> 00:19:51,190
‫התפעלות חזותית מאורות או מתנועה.‬

277
00:19:52,065 --> 00:19:53,275
‫זה נעים לך?‬

278
00:19:54,193 --> 00:19:56,862
‫כן.‬
‫-מה נעים לך בזה שאת גוררת את זה?‬

279
00:19:56,945 --> 00:20:01,366
‫זה פשוט… אני‬
‫פשוט רוצה לעשות את זה באופן אינסטינקטיבי.‬

280
00:20:01,450 --> 00:20:05,162
‫הרטט ביד שלי והצליל.‬

281
00:20:05,245 --> 00:20:06,663
‫אני מרגישה יציבה ככה.‬

282
00:20:08,916 --> 00:20:12,794
‫קשיים חברתיים מתבטאים בהמון דרכים.‬

283
00:20:12,878 --> 00:20:15,088
‫אתגרים חושיים מתבטאים בהמון דרכים.‬

284
00:20:15,172 --> 00:20:20,302
‫"היום יום הולדת לג'ניפר"‬

285
00:20:26,934 --> 00:20:27,976
‫זה מסנוור מדי?‬

286
00:20:28,060 --> 00:20:30,771
‫המראות, הצליל, המרקם…‬

287
00:20:32,940 --> 00:20:35,984
‫סליחה. תנגבי את זה על המכנסיים שלך.‬
‫-לא!‬

288
00:20:38,362 --> 00:20:40,447
‫נו, ג'ניפר, די.‬
‫-איכס!‬

289
00:20:41,323 --> 00:20:43,367
‫איכסה!‬
‫-פשוט תחזרי לאוטו.‬

290
00:20:43,450 --> 00:20:45,869
‫לא קל לעבד את זה.‬

291
00:20:45,953 --> 00:20:48,121
‫את בסדר, ג'ן?‬
‫-זה יותר מדי בשבילי.‬

292
00:20:48,622 --> 00:20:51,333
‫אני פשוט נכבית. אני מרגישה שאני משוגעת.‬

293
00:20:52,834 --> 00:20:55,128
‫בגלל זה את צריכה‬
‫לתת לי להמשיך לעשות את הקניות…‬

294
00:20:55,212 --> 00:20:58,840
‫לא, אבל רציתי לנסות‬
‫שיהיה לנו כיף ושנבחר דברים ביחד.‬

295
00:20:58,924 --> 00:21:02,719
‫הרגשתי כאילו שהיו לי‬
‫ברקים מול העיניים. מעין הבזקים כאלה.‬

296
00:21:02,803 --> 00:21:06,640
‫ מעין אור בוהק.‬
‫ממש הרגשתי כאילו שנשבר לי המוח.‬

297
00:21:07,182 --> 00:21:08,767
‫באופן בלתי הפיך.‬

298
00:21:08,850 --> 00:21:10,727
‫זה מציף אותך.‬

299
00:21:10,811 --> 00:21:15,899
‫אני חושבת שנכון לעכשיו המערכת החושית שלך‬
‫נמצאת תחת עומס יתר כבר הרבה מאוד זמן.‬

300
00:21:18,110 --> 00:21:20,654
‫חשוב שתמצאי דרכים להתמודד עם זה.‬

301
00:21:22,281 --> 00:21:24,366
‫אבל זה לא תמיד בריא לך.‬

302
00:21:25,284 --> 00:21:30,038
‫זה מה שאת צריכה באותו רגע‬
‫כדי להצליח להירגע ולהתמודד ולעבד דברים.‬

303
00:21:30,122 --> 00:21:33,500
‫מה?‬
‫-יש לי ממש חשק לבירה עכשיו. זה לא טוב.‬

304
00:21:33,583 --> 00:21:36,503
‫זה כי התחלתי לשתות בגיל פאקינג 13.‬

305
00:21:36,586 --> 00:21:39,256
‫לשתות הרבה, זה גנטי. זה מבאס.‬

306
00:21:39,339 --> 00:21:40,507
‫אני מבינה.‬

307
00:21:42,843 --> 00:21:44,011
‫תמזוג גם לי, בייבי.‬

308
00:21:44,594 --> 00:21:50,517
‫כשמשהו עוצמתי מדי או כשמשהו‬
‫לא מסתדר בצורה שהיא הגיונית למישהי כמוך,‬

309
00:21:50,600 --> 00:21:53,186
‫להתקיים בעולם נעשה מאתגר וקשה בשבילך.‬

310
00:21:58,275 --> 00:22:02,946
‫כשמתבגרים בעצם מפסיקים להיעזר בחשחוש…‬

311
00:22:03,030 --> 00:22:04,281
‫שחררי הכול.‬

312
00:22:05,032 --> 00:22:08,201
‫תוציאי הכול, זה בסדר.‬
‫תני לעצמך להרגיש מה שאת צריכה להרגיש.‬

313
00:22:08,285 --> 00:22:11,371
‫כי זה גורם לאנשים אחרים להרגיש לא בנוח,‬

314
00:22:11,455 --> 00:22:13,832
‫או כי את מרגישה ששופטים אותך.‬

315
00:22:13,915 --> 00:22:16,835
‫ובגלל זה היכולת לווסת,‬

316
00:22:16,918 --> 00:22:21,882
‫לצבור כוחות, ולהצליח‬
‫לאזן את עצמך בצורה בריאה היא מאוד חשובה.‬

317
00:22:22,382 --> 00:22:24,760
‫הסוויתי את החשחוש שלי בתוך המחול.‬

318
00:22:34,644 --> 00:22:37,814
‫תמצאי איזון, תמצאי מצב ביניים,‬
‫תמצאי את המקום שאת צריכה להיות בו.‬

319
00:22:38,315 --> 00:22:42,819
‫או שסתם תתכרבלי לך‬
‫ותשהי בחלל שאת מרגישה בו בטוחה.‬

320
00:22:43,862 --> 00:22:46,073
‫כן, עשיתי את זה הרבה כשהייתי יותר צעירה.‬

321
00:22:46,156 --> 00:22:48,742
‫בניתי לעצמי קנים כאלה.‬

322
00:22:49,242 --> 00:22:53,789
‫ומקומות כאלה ממש יכולים להשרות עלייך‬
‫תחושה של שלווה ושל נחמה.‬

323
00:22:54,289 --> 00:22:56,875
‫לצאת לטבע זה מאוד מרגיע,‬

324
00:22:56,958 --> 00:23:01,254
‫אז כדאי לך לשהות במקומות כאלה לפרקי זמן‬
‫ארוכים ופשוט לתת לעצמך להתקיים בהם.‬

325
00:23:06,051 --> 00:23:07,260
‫מוכן?‬
‫-כן.‬

326
00:23:08,762 --> 00:23:11,598
‫איזה יופי. מה דעתך?‬
‫-אני מתה על זה.‬

327
00:23:11,681 --> 00:23:12,682
‫גם אני מת על זה.‬

328
00:23:13,308 --> 00:23:15,268
‫אני מתה עליך.‬
‫-אני מת עלייך, מותק.‬

329
00:23:34,746 --> 00:23:36,790
‫תשתיקי את כל העולם.‬

330
00:23:48,343 --> 00:23:52,055
‫זאת זרוע או ירך? מה זה?‬
‫-זה דפוק לגמרי, זה לא משנה.‬

331
00:23:52,139 --> 00:23:55,350
‫נפצעת במהלך פעילות ספורטיבית?‬
‫-כן, אני רקדנית.‬

332
00:23:55,434 --> 00:23:57,811
‫ד"ר בורובסקי תגיע עוד כמה דקות, טוב?‬
‫-טוב.‬

333
00:23:58,520 --> 00:24:00,272
‫הם קטנים עליי.‬

334
00:24:00,939 --> 00:24:03,275
‫הם קטנים מדי.‬
‫-תראי לי את התחת שלך.‬

335
00:24:03,358 --> 00:24:05,735
‫אני צריכה מידה גדולה יותר. לא.‬
‫-תסתובבי.‬

336
00:24:06,361 --> 00:24:09,072
‫בואי נשחק ברופא וחולה.‬
‫-לא תודה.‬

337
00:24:10,949 --> 00:24:13,243
‫היא נשברה?‬
‫-נהרסה לי הקריירה?‬

338
00:24:14,995 --> 00:24:16,580
‫- ד"ר לורן בורובסקי‬
‫רופאת ספורט ואורתופדית -‬

339
00:24:16,663 --> 00:24:18,331
‫תמשכי את הברך הזאת אל היד שלי. זה…‬

340
00:24:18,415 --> 00:24:19,249
‫כן.‬

341
00:24:19,749 --> 00:24:23,211
‫טוב, אז…‬
‫-כל דבר שמצריך שאני ארים את הרגל כואב.‬

342
00:24:23,295 --> 00:24:24,129
‫אוקיי.‬

343
00:24:24,212 --> 00:24:26,631
‫הצלחתי לרקוד למרות הכאב והכול היה בסדר…‬

344
00:24:26,715 --> 00:24:28,258
‫כמו שהיא תמיד עושה.‬

345
00:24:28,341 --> 00:24:29,301
‫כן. ברור.‬

346
00:24:29,384 --> 00:24:32,971
‫בשלב הזה בחיים שלי כל ריקוד כרוך בכאב.‬
‫-כן.‬

347
00:24:33,054 --> 00:24:34,890
‫יש אצלך כמה בעיות כרגע.‬
‫-כן.‬

348
00:24:34,973 --> 00:24:38,727
‫אז באמת נראה שמכופפי הירך שלך מודלקים.‬

349
00:24:38,810 --> 00:24:41,771
‫לדעתי כדאי שנעשה MRI עכשיו.‬
‫-אני בעד.‬

350
00:24:41,855 --> 00:24:45,734
‫ואני רוצה לעשות את זה‬
‫כדי לוודא שאת לא סובלת מתגובת מאמץ.‬

351
00:24:46,902 --> 00:24:49,738
‫אם זה ייעשה בעייתי,‬
‫יש לה את מרתה גרהאם בקרוב.‬

352
00:24:49,821 --> 00:24:53,074
‫בנוסף לכל מה שאני עושה,‬
‫יש את האליפות בקרוב.‬

353
00:24:53,158 --> 00:24:54,367
‫בואי נעשה פיזיותרפיה…‬

354
00:24:54,451 --> 00:24:58,705
‫ובשיעורים האלה יהיו בין 250 ל-400 איש…‬

355
00:25:01,041 --> 00:25:03,043
‫זה יהיה עמוס.‬

356
00:25:09,090 --> 00:25:11,176
‫התעקשות על דברים קבועים.‬

357
00:25:12,844 --> 00:25:15,430
‫היצמדות נוקשה לשגרה,‬

358
00:25:16,723 --> 00:25:20,018
‫לדפוסים טקסיים‬
‫או להתנהגות מילולית או לא מילולית.‬

359
00:25:20,101 --> 00:25:27,108
‫"קחו אותי הביתה"‬

360
00:25:29,361 --> 00:25:32,447
‫על מה את חושבת?‬
‫-על זה שזה לא מעניין.‬

361
00:25:32,948 --> 00:25:33,823
‫מה אתה מצלם?‬

362
00:25:37,869 --> 00:25:39,496
‫לדעתי זה כן מעניין.‬

363
00:25:39,996 --> 00:25:40,997
‫תארזי.‬

364
00:25:41,831 --> 00:25:44,209
‫לא כיף להסתכל עליי אתה יודע.‬

365
00:25:44,709 --> 00:25:46,962
‫רוצה להביא את ג'יימס?‬
‫-הלוואי.‬

366
00:25:47,754 --> 00:25:49,839
‫ג'ן אורזת, והיא לא מרוצה.‬

367
00:25:51,466 --> 00:25:52,968
‫על מה את חושבת?‬

368
00:26:01,142 --> 00:26:02,852
‫היא לא מצליחה להתמודד כרגע.‬

369
00:26:08,149 --> 00:26:11,695
‫מאוד קשה לך לדעת מה לעשות,‬

370
00:26:11,778 --> 00:26:15,699
‫מאיפה להתחיל,‬
‫איך ליצור אינטראקציות, איך לנהל שיחות,‬

371
00:26:15,782 --> 00:26:19,494
‫איך להבין את נקודת המבט‬
‫של מישהו אחר מבחינה רגשית.‬

372
00:26:19,578 --> 00:26:23,248
‫את צריכה לעבד כל אדם בפני עצמו,‬

373
00:26:23,331 --> 00:26:25,375
‫את הרגשות של כל אדם,‬

374
00:26:25,458 --> 00:26:27,294
‫את הרקע של כל אדם,‬

375
00:26:27,377 --> 00:26:29,796
‫לקרוא את הסביבה שלך ואת הסיטואציה,‬

376
00:26:29,879 --> 00:26:36,052
‫וכשחושבים על זה מבינים שכמות הדברים שמישהו‬
‫צריך לעבד קוגניטיבית היא מאוד מאתגרת,‬

377
00:26:36,136 --> 00:26:41,433
‫ובמקרה שלך יש‬
‫לא מעט לחץ בסיטואציות חברתיות.‬

378
00:26:41,516 --> 00:26:42,392
‫יש הרבה לחץ.‬

379
00:26:46,855 --> 00:26:51,484
‫- אליפות המחול, פיניקס, אריזונה -‬

380
00:26:54,821 --> 00:26:58,074
‫שיחתכם הועברה לתא הקולי.‬

381
00:26:58,158 --> 00:27:00,327
‫היי, הגעתם לאלכס. תשאירו הודעה.‬

382
00:27:05,373 --> 00:27:06,708
‫כן, אלכס…‬

383
00:27:07,500 --> 00:27:10,420
‫אני פה, מעבירה שיעורים,‬

384
00:27:11,212 --> 00:27:15,342
‫אבל אני לא יודעת‬
‫למה אני מרגישה מנותקת מהגוף שלי.‬

385
00:27:16,760 --> 00:27:20,347
‫אחת מהסיבות שאני‬
‫כל כך אוהבת מחול היא שהוא בר חלוף.‬

386
00:27:21,139 --> 00:27:22,766
‫ברגע שהוא מתבצע הוא נגמר.‬

387
00:27:24,392 --> 00:27:27,687
‫אני יותר שמחה כשאני רוקדת יותר,‬

388
00:27:28,396 --> 00:27:31,775
‫אבל באמת שלרקוד‬
‫זה הדבר האחרון שבא לי לעשות.‬

389
00:27:32,776 --> 00:27:35,654
‫אז, כן, אני לא יודעת מה קורה.‬

390
00:27:36,655 --> 00:27:40,075
‫טוב, רקדנים, בואו‬
‫תעלו לרחבה אם אתם משתתפים בשיעור.‬

391
00:27:41,868 --> 00:27:46,247
‫איך אני אמורה לעורר מוטיבציה בילדים האלה‬
‫אם אני בעצמי חסרת מוטיבציה?‬

392
00:27:47,457 --> 00:27:49,000
‫מתי אתה מגיע לפה?‬

393
00:27:57,175 --> 00:27:59,511
‫אמרתי לך שאני‬
‫לא מרשה לצלם אותי כשאני ישנה.‬

394
00:27:59,594 --> 00:28:00,804
‫אבל את ערה.‬

395
00:28:04,099 --> 00:28:06,685
‫לילה טוב. ביי.‬

396
00:28:06,768 --> 00:28:09,896
‫אבל רגע, אתה צריך‬
‫לרקוד מול החלון כי זה יהיה שוט טוב.‬

397
00:28:09,979 --> 00:28:10,814
‫ככה…‬

398
00:28:10,897 --> 00:28:13,274
‫אני רואה את הצללית שלך, אתה כמו ביונסה.‬

399
00:28:13,775 --> 00:28:14,901
‫הייתי מת.‬

400
00:28:15,402 --> 00:28:17,195
‫אני תמיד מבקשת אמבטיה,‬

401
00:28:17,696 --> 00:28:20,407
‫אז בגלל זה‬
‫שמו אותי שוב בבניין הזה כי לדעתי…‬

402
00:28:20,490 --> 00:28:23,159
‫זה בניין האמבטיות?‬
‫-זה בניין האמבטיות.‬

403
00:28:23,243 --> 00:28:25,286
‫היו לי התקפי חרדה אתמול בלילה.‬

404
00:28:25,787 --> 00:28:28,748
‫באמת?‬
‫-שזה ממש דבילי כי אני מוכנה. כאילו…‬

405
00:28:28,832 --> 00:28:31,000
‫ואני עושה את זה כבר יותר מעשר שנים…‬

406
00:28:31,084 --> 00:28:32,585
‫כן.‬
‫-אבל זה פשוט לא נעשה…‬

407
00:28:32,669 --> 00:28:35,672
‫במקרה שלי זה‬
‫רק נעשה יותר קשה. זה לא נעשה יותר קל.‬

408
00:28:35,755 --> 00:28:39,050
‫באמת? למה?‬
‫-כן, אני לא יודעת. אני מניחה ש…‬

409
00:28:39,592 --> 00:28:42,345
‫לא יודעת. זה פשוט‬
‫לא נעשה יותר קל. כי אני מרגישה…‬

410
00:28:42,846 --> 00:28:43,972
‫שמצפים ממך ליותר?‬

411
00:28:44,472 --> 00:28:46,433
‫לא שמצפים, אבל…‬

412
00:28:48,226 --> 00:28:51,479
‫לא יודעת, אני אף פעם‬
‫לא מגיעה לשלב שבו אני מרשה לעצמי לחפף.‬

413
00:28:51,563 --> 00:28:54,107
‫אני עדיין תמיד מנסה לעשות דברים חדשים.‬

414
00:28:54,190 --> 00:28:55,650
‫כן.‬
‫-אז…‬

415
00:28:55,734 --> 00:28:58,445
‫אבל את רוצה לחפף?‬
‫-לא.‬

416
00:28:59,070 --> 00:28:59,946
‫בואו פשוט…‬

417
00:29:00,822 --> 00:29:02,615
‫ננשום רגע ביחד.‬

418
00:29:04,576 --> 00:29:05,785
‫נשיפה.‬

419
00:29:07,370 --> 00:29:12,083
‫ופשוט קחו רגע‬
‫כדי להזכיר לעצמכם למה אתם פה.‬

420
00:29:14,627 --> 00:29:16,880
‫נגמלת מאלכוהול?‬

421
00:29:18,590 --> 00:29:20,341
‫האמת שכן.‬
‫-כן.‬

422
00:29:21,676 --> 00:29:23,553
‫לפני כמעט שלוש שנים.‬
‫-כן.‬

423
00:29:24,137 --> 00:29:25,680
‫למה הפסקת לשתות?‬

424
00:29:26,681 --> 00:29:27,849
‫הייתי חייב.‬

425
00:29:29,976 --> 00:29:33,688
‫אני ממש רוצה‬
‫לראות אתכם נכנסים לתוך התנועה.‬

426
00:29:33,772 --> 00:29:37,609
‫אני רוצה שתיצרו את התנועה מבפנים,‬
‫ושתביאו את עצמכם לידי ביטוי מההתחלה.‬

427
00:29:37,692 --> 00:29:41,112
‫אני רוצה להפסיק לשתות אבל זה קשה לי.‬

428
00:29:41,196 --> 00:29:45,366
‫אני רוצה שתהיה לכם גישה נדיבה ונפש נדיבה.‬

429
00:29:45,450 --> 00:29:49,412
‫אל תחשבו על עצמכם עכשיו, בואו‬
‫נשפיע אל אנשים אחרים. זה נשמע לכם הגיוני?‬

430
00:29:49,496 --> 00:29:52,582
‫והבנתי שמתי שבאמת‬
‫התחלתי באמת זה באוניברסיטה‬

431
00:29:52,665 --> 00:29:56,753
‫כשלא הייתה לי ברירה‬
‫אלא להשתלב יותר מבחינה חברתית.‬

432
00:29:57,712 --> 00:29:58,671
‫בדיוק.‬

433
00:29:59,172 --> 00:30:03,051
‫אז תמיד ממש הסתמכתי על זה כמשהו שיעזור לי.‬
‫-גם אני.‬

434
00:30:04,219 --> 00:30:05,470
‫הרבה יותר טוב בלי זה,‬

435
00:30:06,387 --> 00:30:08,932
‫אבל זה לא יותר קל.‬

436
00:30:10,058 --> 00:30:12,143
‫כן, גם אני הפסקתי כמה פעמים.‬

437
00:30:12,227 --> 00:30:15,897
‫ואני חושבת שבא לי להפסיק לתמיד.‬
‫-כן.‬

438
00:30:16,981 --> 00:30:17,982
‫בא לי להפסיק.‬

439
00:30:18,608 --> 00:30:21,778
‫חמש, שש, שבע. קדימה.‬

440
00:30:22,487 --> 00:30:24,572
‫שתיים, שלוש, ארבע.‬

441
00:30:24,656 --> 00:30:25,949
‫אחורה,‬

442
00:30:26,032 --> 00:30:27,450
‫קדימה, שוב.‬

443
00:30:28,785 --> 00:30:30,036
‫שלוש, ארבע.‬

444
00:30:30,119 --> 00:30:30,995
‫אחורה,‬

445
00:30:31,704 --> 00:30:33,081
‫קדימה, שוב.‬

446
00:30:33,164 --> 00:30:35,583
‫יש בזה הרבה יותר מרק תנועה מסוימת.‬

447
00:30:35,667 --> 00:30:37,252
‫אני אוהבת לראות את המאמץ.‬

448
00:30:37,335 --> 00:30:38,753
‫קדימה, שוב.‬

449
00:30:40,255 --> 00:30:42,715
‫שלוש, ארבע. אחורה,‬

450
00:30:42,799 --> 00:30:44,425
‫קדימה, שוב.‬

451
00:30:45,218 --> 00:30:49,264
‫כמה זמן כבר אתן עובדות ביחד?‬
‫-עשר, אחת עשרה שנים.‬

452
00:30:49,347 --> 00:30:50,348
‫שוב.‬

453
00:30:50,431 --> 00:30:52,225
‫אני מכירה את טיי מאז שהיא הייתה בת 12.‬

454
00:30:52,308 --> 00:30:53,935
‫ובת כמה את עכשיו?‬
‫-24.‬

455
00:30:54,018 --> 00:30:56,271
‫אני בונה בשבילה‬
‫קטעי ריקוד מאז שהיא הייתה בת 12.‬

456
00:30:56,354 --> 00:30:57,480
‫כן. שלוש.‬

457
00:30:57,564 --> 00:31:01,150
‫בדיוק. יש משהו במיקוד שלך. זה הכי חשוב.‬

458
00:31:02,443 --> 00:31:04,112
‫שלוש, ארבע.‬

459
00:31:04,195 --> 00:31:06,948
‫אחורה, קדימה, שוב.‬

460
00:31:07,031 --> 00:31:09,784
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

461
00:31:09,868 --> 00:31:10,952
‫אחורה,‬

462
00:31:11,035 --> 00:31:12,579
‫קדימה, שוב.‬

463
00:31:14,038 --> 00:31:15,415
‫שלוש, ארבע.‬

464
00:31:15,498 --> 00:31:17,959
‫אחורה, קדימה, שוב.‬

465
00:31:18,459 --> 00:31:22,088
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע. אחורה…‬

466
00:31:22,171 --> 00:31:24,674
‫התסמינים יוצרים ליקוי קליני משמעותי‬

467
00:31:24,757 --> 00:31:29,721
‫בתחום החברתי והתעסוקתי ובתחומים אחרים‬
‫שחשובים עבור התפקוד הנוכחי.‬

468
00:31:29,804 --> 00:31:32,348
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

469
00:31:32,432 --> 00:31:35,310
‫אחורה, קדימה, שוב.‬

470
00:31:36,853 --> 00:31:40,690
‫שלוש, ארבע. אחורה, קדימה, שוב.‬

471
00:31:41,316 --> 00:31:44,193
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש…‬

472
00:31:44,277 --> 00:31:45,361
‫ג'ן, את בסדר, מותק?‬

473
00:31:45,445 --> 00:31:46,321
‫ שבע, שמונה…‬

474
00:31:48,156 --> 00:31:51,159
‫את לא רוצה ללכת לחזרה היום?‬
‫-לא, אני כן, אני פשוט…‬

475
00:31:52,076 --> 00:31:53,703
‫אני מרגישה שאני קצת משוגעת.‬

476
00:31:55,622 --> 00:31:59,542
‫מה גורם לך להרגיש שאת משוגעת, מותק?‬
‫-אני לא בטוחה.‬

477
00:32:04,839 --> 00:32:07,592
‫מותר לך שיהיה לך יום חרדתי מדי פעם.‬

478
00:32:24,400 --> 00:32:27,153
‫נראה שיש לה הרבה יותר התקפי חרדה.‬

479
00:32:28,196 --> 00:32:30,365
‫וממש על הבוקר בתחילת היום,‬

480
00:32:31,449 --> 00:32:35,119
‫אז פשוט שכבנו על הספה לכמה דקות‬
‫וניסיתי לעזור לה לנשום.‬

481
00:32:35,995 --> 00:32:37,413
‫מילאתי לה אמבטיה.‬

482
00:32:38,998 --> 00:32:40,833
‫רקדתי קצת רק עם תחתונים.‬

483
00:32:42,126 --> 00:32:45,296
‫ניסיתי פשוט לזעזע לה‬
‫את המוח עם הדימוי הנוראי הזה.‬

484
00:32:45,964 --> 00:32:48,675
‫היא צחקה קצת, אבל זה…‬
‫אתם יודעים, זה לא החזיק.‬

485
00:32:49,175 --> 00:32:50,343
‫איך את מרגישה?‬

486
00:32:50,927 --> 00:32:52,929
‫אני מרגישה חוסר שליטה.‬

487
00:32:53,012 --> 00:32:55,640
‫הרגשות שלי הרבה יותר מהירים מהמילים שלי.‬

488
00:32:55,723 --> 00:32:57,141
‫כן.‬
‫-זה מה שקשה לי איתו.‬

489
00:32:57,225 --> 00:32:58,309
‫כן.‬

490
00:32:58,393 --> 00:33:02,605
‫- ד"ר קימברלי גילברט, פסיכולוגית קלינית‬
‫ומומחית לתסמונת הקשת האוטיסטית -‬

491
00:33:02,689 --> 00:33:07,151
‫את לא מזהה שכל זה קורה בתוכך, ואת דוחפת‬
‫את עצמך עד שבסוף זה מתפרץ,‬

492
00:33:07,235 --> 00:33:12,031
‫וזה מפתיע אותך, אבל זה תמיד היה שם.‬
‫את פשוט לא דיברת על זה.‬

493
00:33:12,115 --> 00:33:13,282
‫כן.‬
‫-כן.‬

494
00:33:13,366 --> 00:33:15,868
‫ואני לא מצליחה לזהות את הרגש המסוים.‬
‫-כן.‬

495
00:33:15,952 --> 00:33:18,746
‫הוא פשוט… עוצמתי.‬

496
00:33:26,504 --> 00:33:29,674
‫זה פשוט מוגזם לדעתי.‬
‫לא ברור לי איך היא עושה את זה.‬

497
00:33:49,152 --> 00:33:50,570
‫כואב לי.‬

498
00:34:11,174 --> 00:34:12,759
‫כואב לי לנשום.‬

499
00:34:19,474 --> 00:34:21,392
‫דקירה קטנה, טוב?‬

500
00:34:24,771 --> 00:34:26,439
‫כל הכבוד, בייבי. כל הכבוד.‬

501
00:34:26,522 --> 00:34:28,649
‫אז לג'ן הייתה התפרצות אוטואימונית,‬

502
00:34:28,733 --> 00:34:31,277
‫וככה גילו שיש לה אבנים בכיס המרה,‬

503
00:34:31,360 --> 00:34:35,448
‫ועכשיו היא צריכה להיכנס‬
‫לניתוח חירום כדי לכרות אותו אז היא די…‬

504
00:34:35,948 --> 00:34:37,658
‫היא לוקחת את זה די קשה.‬

505
00:34:43,706 --> 00:34:44,665
‫אנחנו יורדים.‬

506
00:34:53,299 --> 00:34:56,219
‫בכפתור הזה אתה לא שולט.‬

507
00:34:57,053 --> 00:35:00,181
‫ אני נוסע לווייט פליינס בשביל אלכס‬

508
00:35:00,264 --> 00:35:03,017
‫כי הוא בחדר המיון בווייט פליינס עכשיו,‬

509
00:35:03,101 --> 00:35:06,729
‫ומיגל, בעלו, בנסיעת עבודה.‬

510
00:35:07,230 --> 00:35:10,983
‫אז… אני נוסע לשם כדי לוודא שהוא בסדר.‬

511
00:35:12,401 --> 00:35:13,236
‫היי.‬

512
00:35:13,861 --> 00:35:15,196
‫ממש צמד חמד אנחנו.‬

513
00:35:16,572 --> 00:35:17,615
‫היי.‬
‫-כן.‬

514
00:35:19,242 --> 00:35:21,410
‫היי.‬
‫-מה קורה?‬

515
00:35:21,994 --> 00:35:24,789
‫גם אני בבית חולים.‬

516
00:35:26,749 --> 00:35:30,294
‫הייתי באה אבל בדיוק פתחו לי את הבטן.‬
‫-בדיוק.‬

517
00:35:31,504 --> 00:35:33,422
‫הגעתי עכשיו לבית של אלכס.‬

518
00:35:36,134 --> 00:35:39,220
‫עזרתי לו להתמקם, מאשפזים אותו.‬

519
00:35:39,303 --> 00:35:42,181
‫טוב, כבר אשפזו אותו.‬

520
00:35:44,267 --> 00:35:48,479
‫עושים לו MRI מוח.‬
‫אין ספק שהוא לא במצב רגיל כרגע.‬

521
00:35:49,730 --> 00:35:52,567
‫אני משוכנע שהוא לא סתם תשוש.‬

522
00:35:53,734 --> 00:35:58,823
‫אני די בטוח שהוא מפחד, ואני יודע‬
‫שמיגל עושה הכול כדי לחזור לפה מחר.‬

523
00:35:58,906 --> 00:36:01,284
‫- מיגל ואלכס -‬

524
00:36:01,367 --> 00:36:02,618
‫וישר אחרי ג'ן,‬

525
00:36:03,828 --> 00:36:07,456
‫והניתוח המפחיד עם האבנים בכיס המרה‬
‫שהיא הייתה חייבת לעבור…‬

526
00:36:08,749 --> 00:36:12,420
‫אז על כל האנשים שהכי משמעותיים‬
‫בחיים שלי כרגע עוברת תקופה מאוד קשה.‬

527
00:36:14,213 --> 00:36:15,715
‫רוצה לראות את החתכים שלי?‬

528
00:36:15,798 --> 00:36:19,760
‫ברור שכן.‬
‫-הם שלפו אותו, את כיס המרה, מתוך זה.‬

529
00:36:19,844 --> 00:36:21,012
‫אה, מעניין.‬

530
00:36:21,095 --> 00:36:22,138
‫אתה נראה מדהים.‬

531
00:36:22,221 --> 00:36:23,806
‫שמת פילטר?‬

532
00:36:24,473 --> 00:36:25,308
‫לא.‬

533
00:36:25,391 --> 00:36:27,977
‫לא ייאמן ששנינו‬
‫היינו בבית חולים באותו שבוע.‬

534
00:36:28,060 --> 00:36:30,396
‫ רק רציתי לראות אתכם, כי, אתם יודעים,‬

535
00:36:30,479 --> 00:36:36,235
‫עברו על כולנו‬
‫כמה שבועות קשים, ואיאן שמר עלינו.‬

536
00:36:37,320 --> 00:36:38,446
‫מה שלומך? איך את?‬

537
00:36:39,030 --> 00:36:43,910
‫הלכתי לפיזיותרפיה אתמול והיום.‬
‫אני עושה תנועות מאוד עדינות,‬

538
00:36:43,993 --> 00:36:46,704
‫אבל אני פשוט הולכת בעיקר.‬

539
00:36:46,787 --> 00:36:49,999
‫זה קטע, היינו בדיוק באותו מצב,‬

540
00:36:50,082 --> 00:36:53,753
‫כי אני פשוט מנסה ללכת בקו ישר.‬

541
00:36:53,836 --> 00:36:55,171
‫אוי.‬
‫-אני אעבור…‬

542
00:36:55,254 --> 00:36:56,464
‫ מה קורה איתך?‬

543
00:36:56,547 --> 00:37:00,843
‫יש לי משהו שנקרא… איך קוראים לזה, איאן?‬

544
00:37:00,927 --> 00:37:02,178
‫תסמונת גיליאן-ברה.‬

545
00:37:02,261 --> 00:37:04,513
‫גיליאן-ברה, איזה שם יפה.‬

546
00:37:04,597 --> 00:37:08,851
‫זה אומר שהמערכת החיסונית שלי משתגעת‬

547
00:37:08,935 --> 00:37:13,064
‫ותוקפת את העצבים שאומרים לשרירים שלי לזוז.‬

548
00:37:13,147 --> 00:37:15,274
‫אז הפרופריוספציה שלך משובשת.‬

549
00:37:15,358 --> 00:37:18,945
‫כן. אני לא מכיר את המילה הזאת, אבל כן.‬

550
00:37:19,654 --> 00:37:22,865
‫הגוף שלי אומר, "על הזין שלי,‬
‫אני תוקף הכול".‬

551
00:37:22,949 --> 00:37:24,158
‫- לאחר שבוע של טיפולים -‬

552
00:37:24,242 --> 00:37:26,369
‫תגובת יתר.‬
‫-זה ממש עלול לגרום לשיתוק.‬

553
00:37:27,245 --> 00:37:30,581
‫וכמו שאתם יודעים‬
‫אנחנו תמיד מדברים על הקשר בין הגוף לנפש.‬

554
00:37:30,665 --> 00:37:33,167
‫זה מכניס את כל הדברים האלה לפרספקטיבה,‬

555
00:37:33,251 --> 00:37:38,089
‫כי אנחנו באמת צריכים‬
‫להחליט מה חשוב לנו ולגרום לזה לקרות.‬

556
00:37:38,172 --> 00:37:40,216
‫כן.‬
‫-כל עוד אנחנו יכולים.‬

557
00:37:40,299 --> 00:37:41,384
‫לגמרי.‬

558
00:37:47,098 --> 00:37:49,308
‫כן, תמשיך.‬

559
00:37:50,768 --> 00:37:51,602
‫אהבתי.‬

560
00:37:54,063 --> 00:37:58,484
‫כשהייתי ילדה תמיד הרגשתי שאני קצת‬
‫לא שייכת למשפחה שלי‬

561
00:37:58,567 --> 00:38:00,278
‫ושהם לא ממש מבינים אותי.‬

562
00:38:02,280 --> 00:38:06,367
‫בגלל זה עכשיו החברים שלי,‬
‫שהם כמו משפחה בשבילי, כל כך חשובים לי.‬

563
00:38:06,450 --> 00:38:08,411
‫אנחנו פשוט מכירים כבר המון זמן.‬

564
00:38:09,120 --> 00:38:10,454
‫לא את הולכת?‬
‫-למעלה.‬

565
00:38:10,538 --> 00:38:12,540
‫לאיזה גובה?‬
‫-ממש גבוה.‬

566
00:38:13,791 --> 00:38:16,294
‫שש, שבע, ושמונה, מתחילים.‬

567
00:38:17,044 --> 00:38:20,423
‫בקשר להנאה, אני חושבת שככל שתאפשרי לעצמך‬

568
00:38:20,506 --> 00:38:24,468
‫לחזור להתעסק במה‬
‫שאת אוהבת לעשות בתחום שלך,‬

569
00:38:24,552 --> 00:38:26,554
‫את תצליחי ליהנות מזה שוב.‬

570
00:38:30,057 --> 00:38:33,978
‫תמצאי את הדברים שאת אוהבת בזה,‬
‫תדברי עם האנשים שמשמחים אותך,‬

571
00:38:34,061 --> 00:38:40,151
‫ותקיפי את עצמך באנשים האלה‬
‫ותנסי ליהנות ולמצוא הנאה שוב במה שאת עושה.‬

572
00:38:47,992 --> 00:38:48,826
‫וואו.‬

573
00:38:50,036 --> 00:38:54,665
‫כן, זה הרבה לעכל.‬

574
00:38:55,791 --> 00:38:57,084
‫אתה תהיה בסדר?‬

575
00:38:57,710 --> 00:38:58,544
‫תמיד.‬

576
00:38:59,712 --> 00:39:01,213
‫אני מצטערת.‬
‫-זה בסדר.‬

577
00:39:01,922 --> 00:39:03,716
‫ככה זה.‬
‫-כן.‬

578
00:39:04,508 --> 00:39:07,720
‫בלי החושך אי אפשר לזהות את האור.‬

579
00:39:09,388 --> 00:39:12,475
‫אתה מרגיש צורך לצטט עכשיו משפטי מוטיבציה?‬

580
00:39:12,558 --> 00:39:13,559
‫כן.‬

581
00:39:13,642 --> 00:39:16,812
‫איזה עוד משפטים כדאי שאנשים יכירו לדעתך?‬
‫-את יודעת…‬

582
00:39:19,106 --> 00:39:21,901
‫תמיד חשבתי, וזה רעיון מקורי שלי, ש…‬

583
00:39:24,987 --> 00:39:28,866
‫היה השינוי שאתה מבקש לראות בעולם.‬

584
00:39:30,284 --> 00:39:31,911
‫וואו. עמוק.‬
‫-כן.‬

585
00:39:33,079 --> 00:39:36,999
‫היה השינוי שאתה מבקש לראות בעולם.‬

586
00:39:42,880 --> 00:39:47,343
‫אם ריקוד זאת הדרך שלך לספר‬
‫את הסיפור שלך ולהביע את הרגשות שלך,‬

587
00:39:47,426 --> 00:39:49,762
‫אני חושבת שזה מה שאת צריכה לעשות עכשיו.‬

588
00:39:50,930 --> 00:39:53,891
‫אני יודעת… מה אני צריכה לעשות.‬

589
00:39:55,643 --> 00:40:01,857
‫אני מרגישה שיש לי מסר להעביר, ובגלל זה‬
‫אני יודעת שהריקוד הוא עדיין חלק ממני.‬

590
00:40:02,525 --> 00:40:04,485
‫הריקוד שלך בוודאות עדיין חלק ממך.‬

591
00:40:06,153 --> 00:40:09,698
‫אז זה מגלה לך‬
‫מה את צריכה לעשות בשביל עצמך.‬

592
00:40:18,666 --> 00:40:23,963
‫תמיד הבנתי את העולם שמסביבי‬
‫ואת המקום שלי בתוכו דרך ריקוד.‬

593
00:40:24,755 --> 00:40:26,841
‫למדתי המון.‬

594
00:40:29,593 --> 00:40:31,512
‫אני רוצה לשתף את העולם בזה.‬

595
00:40:33,055 --> 00:40:34,640
‫הגיע הזמן ליצור משהו.‬

596
00:40:35,808 --> 00:40:37,476
‫את תצליחי ליהנות מזה שוב.‬

597
00:40:39,687 --> 00:40:40,771
‫טוב, בואו נתחיל.‬

598
00:40:41,355 --> 00:40:46,360
‫"זה קטן עלייך.‬
‫זה פשוט קטן עלייך, את מתה על זה"‬

599
00:40:46,444 --> 00:40:48,154
‫- היום הראשון של החזרות -‬

600
00:40:48,237 --> 00:40:51,323
‫"יש אינסוף אפשרויות"‬

601
00:40:51,407 --> 00:40:52,366
‫כמה יש?‬

602
00:40:52,450 --> 00:40:53,409
‫אינסוף!‬

603
00:40:53,492 --> 00:40:54,410
‫מי אנחנו?‬

604
00:40:54,493 --> 00:40:58,539
‫"מושלמים. אנחנו אנשים מושלמים בחלל מושלם‬

605
00:40:58,622 --> 00:41:03,586
‫"ואנחנו מתייחסים אליו בכבוד מותאם ואנחנו…"‬

606
00:41:07,715 --> 00:41:09,133
‫מעולה!‬

607
00:41:10,134 --> 00:41:16,223
‫כל מה שאתם תורמים הוא קסום ויפהפה‬
‫והוא מה שנועד להיות. תודה לכולכם שהסכמתם.‬

608
00:41:16,807 --> 00:41:18,684
‫בואו נעלה מופע.‬

609
00:41:18,767 --> 00:41:20,686
‫כן.‬
‫-כן.‬

610
00:41:20,769 --> 00:41:26,984
‫את רוצה אולי לספר לקבוצה איך הבנת?‬

611
00:41:27,067 --> 00:41:32,406
‫כשהבנתי שזאת מי שאני, לא היה לי שום ידע‬

612
00:41:33,157 --> 00:41:34,450
‫על אוטיזם.‬

613
00:41:35,034 --> 00:41:36,702
‫הייתי בורה לחלוטין.‬

614
00:41:36,785 --> 00:41:41,832
‫אני חושבת שרובכם מכירים את הסיפור,‬
‫אבל הבנתי שיכול להיות שאני אוטיסטית‬

615
00:41:41,916 --> 00:41:45,377
‫בזמן שצפיתי בסדרה התיעודית‬
‫שאלכס יצר על איימי שומר.‬

616
00:41:45,461 --> 00:41:46,879
‫- איימי שומר  -‬

617
00:41:46,962 --> 00:41:50,257
‫היא עקבה אחרי ההיריון של איימי‬
‫ויצירת ספיישל הסטנדאפ שלה,‬

618
00:41:50,341 --> 00:41:54,470
‫אבל הייתה בסדרה עלילה משנית‬
‫שהתמקדה בבעלה של איימי, כריס.‬

619
00:41:54,553 --> 00:41:55,846
‫- כריס פישר, שף -‬

620
00:41:55,930 --> 00:42:00,351
‫ובסדרה הוא מאובחן‬
‫עם תסמונת הקשת האוטיסטית.‬

621
00:42:01,560 --> 00:42:05,773
‫הדרך שבה זה הוצג‬
‫בסדרה הייתה כל כך פתאומית.‬

622
00:42:05,856 --> 00:42:07,525
‫היא התאהבה בבחור מדהים,‬

623
00:42:07,608 --> 00:42:11,070
‫והיה ביניהם קצר בתקשורת אז הם הלכו לרופא.‬

624
00:42:11,153 --> 00:42:17,785
‫ובזמן שצפיתי בפרק הזה‬
‫פתאום הבנתי שגם אני אוטיסטית.‬

625
00:42:17,868 --> 00:42:21,080
‫אף פעם לא חשבתי את זה על עצמי.‬

626
00:42:21,163 --> 00:42:25,334
‫זה קרה כשראיתי… אותך מדבר‬

627
00:42:25,417 --> 00:42:29,213
‫ואז את איך שהמשפחה שלך דיברה עליך.‬

628
00:42:29,296 --> 00:42:31,423
‫אני עדיין… אני לא יודעת בדיוק למה.‬

629
00:42:31,507 --> 00:42:36,637
‫ואמרתי לעצמי שאני‬
‫מאוד מזדהה עם מה שקורה שם.‬

630
00:42:36,720 --> 00:42:41,267
‫כן, הם מזהים שאנחנו שונים,‬
‫אבל הם לא מספרים לנו את זה.‬

631
00:42:41,350 --> 00:42:47,606
‫אם אתם במערכת יחסים עם מישהו שהוא על הרצף,‬
‫אתם חייבים… לאהוב את החלק הזה בהם.‬

632
00:42:47,690 --> 00:42:52,319
‫אני גיליתי את זה על עצמי כי מישהו אחר‬
‫היה מספיק אמיץ כדי לשתף את הסיפור שלו.‬

633
00:42:52,403 --> 00:42:54,280
‫בגלל זה אני רוצה להעלות את המופע הזה.‬

634
00:42:54,363 --> 00:42:58,993
‫אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי,‬
‫ופשוט הרגשתי כאילו שנפתח בפניי עולם חדש.‬

635
00:42:59,493 --> 00:43:04,498
‫אני חושבת שלרוב כשיש רגע שמגיעים בו לכזאת‬
‫תובנה מרגישים… כשמדובר במשהו כזה גדול,‬

636
00:43:04,999 --> 00:43:08,168
‫אנשים מרגישים שהעולם קורס סביבם‬

637
00:43:08,252 --> 00:43:10,504
‫אבל את הרגשת שהעולם נפתח,‬

638
00:43:11,005 --> 00:43:17,761
‫ואני חושבת שיש משהו מאוד יפה בזה שהיית‬
‫צריכה להרגיש שהרגשות שלך ונקודת המבט שלך‬

639
00:43:17,845 --> 00:43:19,263
‫תקפים,‬

640
00:43:19,847 --> 00:43:21,682
‫ושככה המוח שלך פועל פשוט.‬

641
00:43:22,182 --> 00:43:27,271
‫אחד מהמאפיינים של אוטיזם,‬
‫בייחוד של רמה 1, נקרא מיסוך.‬

642
00:43:27,354 --> 00:43:29,690
‫זה בא ביחד.‬

643
00:43:29,773 --> 00:43:34,778
‫המחשבה הזאת ש"אסור" לך להיות מי שאת באמת‬

644
00:43:34,862 --> 00:43:39,658
‫ובגלל זה את מתרגלת למסך חלקים מעצמך,‬

645
00:43:39,742 --> 00:43:46,665
‫ולאורך הזמן זה הולך ונבנה‬
‫עד שאת בכלל לא מודעת לזה שאת עושה את זה.‬

646
00:43:47,333 --> 00:43:50,419
‫ברגע שאת מבינה‬
‫שאת עושה את זה ואת רוצה להפסיק,‬

647
00:43:50,502 --> 00:43:51,962
‫זה כמעט בלתי אפשרי.‬

648
00:43:52,046 --> 00:43:55,424
‫וגם האפשרות שתוכלי לדעת מי את‬

649
00:43:55,507 --> 00:43:59,470
‫מתחת לכל זה נראית בלתי אפשרי.‬

650
00:44:01,305 --> 00:44:04,141
‫יש לנו סרטונים עוד מהאולטרסאונד של ג'ן.‬

651
00:44:04,224 --> 00:44:05,434
‫- ג'וזף דיג'ובנה, עיצוב מדיה והקרנה -‬

652
00:44:05,517 --> 00:44:06,602
‫אבא שלה הסריט הכול.‬

653
00:44:06,685 --> 00:44:09,021
‫את יכולה לספר לי קצת על מה שאתן מכינות?‬

654
00:44:10,064 --> 00:44:11,899
‫קשה להסביר.‬

655
00:44:12,483 --> 00:44:16,695
‫אני מנסה לבנות‬
‫מעין ניתוח של האבחנה של ג'ן,‬

656
00:44:16,779 --> 00:44:21,200
‫ משהו שיבטא את זה שהיא שרדה בזכות הריקוד‬

657
00:44:21,283 --> 00:44:24,953
‫ואת זה שהיא יצרה חלק גדול מאוצר המילים שלה‬

658
00:44:25,037 --> 00:44:29,375
‫דרך החשחוש שלה, הטיקים שלה, החרדות שלה.‬

659
00:44:29,458 --> 00:44:33,003
‫כשהייתי קטנה אהבתי לקבל סחרחורת.‬

660
00:44:33,087 --> 00:44:35,673
‫זה גרם להכול פשוט להיעלם.‬

661
00:44:36,256 --> 00:44:41,637
‫אז זה ניתוח של איך התפתח אוצר מילים‬
‫של תנועות שהיא לא הבינה שהיא יוצרת.‬

662
00:44:43,097 --> 00:44:47,726
‫זה כאילו שאני עושה תנועות מתוך אינסטינקט,‬

663
00:44:47,810 --> 00:44:52,564
‫ואחר כך אני יכולה‬
‫להסתכל עליהן ולהבין מה הרגשתי באותו רגע.‬

664
00:44:55,359 --> 00:44:59,405
‫אבל שוב, מה שעשית זה לקחת‬
‫את המחול ולהפוך אותו למנגנון הוויסות שלך‬

665
00:44:59,488 --> 00:45:02,783
‫מאז שהיית ילדה‬
‫והיית מנפנפת בידיים ומסתובבת.‬

666
00:45:02,866 --> 00:45:03,701
‫תסתובבי במקום!‬

667
00:45:03,784 --> 00:45:07,871
‫זה הפך למשהו מאוד חיובי,‬
‫אז אני חושבת שהמחול חיבר אותך בהרבה דרכים‬

668
00:45:07,955 --> 00:45:12,668
‫לאנשים שהיו בעולם המחול ואמרו,‬
‫"כן, בואי, אנחנו רוצים להיות חברים שלך",‬

669
00:45:12,751 --> 00:45:15,504
‫כי את מאוד התעניינת במה שהם התעניינו בו.‬

670
00:45:15,587 --> 00:45:17,548
‫תסובבי אותי!‬

671
00:45:18,048 --> 00:45:20,718
‫זאת המחשבה שהייתה לי שהייתה מאוד עוצמתית.‬

672
00:45:21,218 --> 00:45:23,011
‫כשעשיתי את הדברים האלה,‬

673
00:45:23,095 --> 00:45:25,264
‫אנשים אמרו שאני רוקדת.‬

674
00:45:25,347 --> 00:45:30,686
‫החזרה הזאת על תנועות נתנה לך תחושה‬
‫של חיבור, ולדעתי המחול שלך הוא צורת תקשורת‬

675
00:45:30,769 --> 00:45:33,313
‫והוא חיבר אותך להרבה מאוד אנשים‬

676
00:45:33,397 --> 00:45:36,984
‫כי את לא חייבת להשתמש במילים, את יכולה‬
‫להגיד לאנשים דברים בעזרת הגוף שלך.‬

677
00:45:37,609 --> 00:45:40,779
‫את אדם פרטי שמסתכל על אנשים פרטיים אחרים‬

678
00:45:40,863 --> 00:45:43,907
‫שיותר קל להם ליצור קשרים חברתיים,‬

679
00:45:43,991 --> 00:45:46,952
‫אבל הם לא רואים את העולם‬
‫בצורה היפה שבה את רואה אותו.‬

680
00:45:47,035 --> 00:45:51,248
‫אז יש פה משהו ששווה להעריך אותו, לא לראות‬
‫אותו באור שלילי, כי הוא ממש יפהפה.‬

681
00:45:51,331 --> 00:45:52,583
‫ד"ר קים…‬

682
00:45:52,666 --> 00:45:55,377
‫אני יודעת, היא…‬
‫-אפשר לדבר רגע על ד"ר קים?‬

683
00:45:55,878 --> 00:46:00,007
‫היא ניסחה את זה‬
‫בצורה יפהפייה שתהיה מרגיעה למישהי שקיבלה‬

684
00:46:00,090 --> 00:46:04,261
‫מידע חדש שעשוי לשנות לה לגמרי את החיים.‬

685
00:46:10,601 --> 00:46:12,436
‫בדיוק.‬
‫-מושלם.‬

686
00:46:14,480 --> 00:46:20,194
‫סוניה תמיד הייתה שם בשבילי‬
‫בקריירה שלי ובחיים שלי.‬

687
00:46:20,944 --> 00:46:25,824
‫אף חלק ביצירה הזאת‬
‫לא היה קיים אם לא היינו מאחדות כוחות.‬

688
00:46:28,452 --> 00:46:30,204
‫היא סיפרה לי כשהיינו על הגג שלי.‬

689
00:46:30,704 --> 00:46:31,747
‫חשבתי שהיא…‬

690
00:46:35,334 --> 00:46:37,753
‫היא אמרה שיש לה משהו‬
‫לספר לי וחשבתי לעצמי, "אוי, פאק".‬

691
00:46:41,507 --> 00:46:43,258
‫היא נעשתה מאוד רצינית,‬

692
00:46:43,342 --> 00:46:45,719
‫ואז מה שאלתי אותך? "את בהריון?"‬

693
00:46:45,803 --> 00:46:47,137
‫כן.‬
‫-"את פורשת?"‬

694
00:46:47,221 --> 00:46:50,474
‫"מה עשיתי?" היו לי הרבה שאלות.‬
‫-כן.‬

695
00:46:50,557 --> 00:46:53,602
‫אמרתי לה שאני אוטיסטית.‬
‫-ואז אני אמרתי, "אה!"‬

696
00:46:53,685 --> 00:46:55,562
‫כן, "אה!"‬
‫-"אה!"‬

697
00:46:56,688 --> 00:46:59,900
‫"כן, לגמרי. טוב. אז מה עכשיו?"‬

698
00:47:01,443 --> 00:47:03,070
‫בגלל זה זה כל כך משוגע.‬

699
00:47:03,153 --> 00:47:07,032
‫ זה לא בגלל האבחנה עצמה‬
‫והחוויה של להיות אוטיסטית,‬

700
00:47:07,115 --> 00:47:11,286
‫זה כי חייתי כמעט 34 שנה בלי לדעת את זה.‬

701
00:47:11,787 --> 00:47:15,749
‫חווינו הרבה דברים ביחד, וגם החוויות האלה‬
‫הן חלק מזה.‬

702
00:47:15,833 --> 00:47:17,709
‫- שיעור של סוניה לפני 15 שנה -‬

703
00:47:18,418 --> 00:47:21,922
‫נגיד הקשיים שהיא התמודדה איתם‬
‫במסגרת החברות שלנו ובמקום שבו עבדנו.‬

704
00:47:22,005 --> 00:47:24,716
‫פשוט הלוואי שהייתי יודעת,‬

705
00:47:26,009 --> 00:47:29,721
‫כי אז הייתי יכולה להיות מודעת‬

706
00:47:29,805 --> 00:47:36,228
‫לאיך אני יכולה לעזור לה לחיות את החיים‬
‫שלה, וגם לחיות בצורה שתהיה לה יותר קלה…‬

707
00:47:39,106 --> 00:47:40,399
‫קצת יותר קלה.‬

708
00:47:42,693 --> 00:47:43,777
‫לא ידעתי.‬

709
00:47:44,736 --> 00:47:45,821
‫זה העניין.‬

710
00:47:46,321 --> 00:47:49,992
‫אם את לא יודעת אין לך מאיפה להתחיל אפילו.‬

711
00:47:50,492 --> 00:47:52,619
‫אין לך הזדמנות בכלל.‬
‫-כן.‬

712
00:47:52,703 --> 00:47:55,205
‫מה שמשוגע זה‬
‫שאת עצובה ומרגישה רע בקשר לזה,‬

713
00:47:55,289 --> 00:47:58,125
‫אבל אני הרגשתי שאת זאת שהכי מבינה אותי.‬

714
00:47:59,626 --> 00:48:01,086
‫זה אירוני.‬

715
00:48:02,004 --> 00:48:03,714
‫בואי נעלה את המופע הזה ביחד.‬

716
00:48:05,549 --> 00:48:06,383
‫ביחד.‬

717
00:48:08,010 --> 00:48:09,928
‫אל תתקרבי אליי, אני אתחיל לבכות.‬

718
00:48:10,012 --> 00:48:12,264
‫"…אבל את עומדת להשתגע‬

719
00:48:12,764 --> 00:48:17,060
‫"אני אעשה את זה כמו מחזמר‬

720
00:48:17,144 --> 00:48:19,146
‫"ואז אולי לא תבכי"‬

721
00:48:34,036 --> 00:48:37,331
‫אני מרגישה שחיקה קשה מאוד‬

722
00:48:37,831 --> 00:48:40,584
‫ברמה שאף פעם לא חוויתי.‬

723
00:48:40,667 --> 00:48:42,502
‫ממש לא הייתי מסוגלת לזוז.‬

724
00:48:43,003 --> 00:48:46,924
‫אז בגלל זה התהליך הזה‬
‫והיצירה של המופע הזה…‬

725
00:48:47,007 --> 00:48:50,594
‫במובן מסוים זה ממש מזל‬
‫שאנחנו עושים את זה עכשיו כי…‬

726
00:48:51,511 --> 00:48:58,101
‫אני מרגישה כל כך רחוקה ממה שהכרתי עד כה‬
‫שאם אני לא איכנס למשהו כזה עכשיו,‬

727
00:48:58,727 --> 00:49:00,896
‫אני חושבת שזה עלול ללכת לי לאיבוד.‬

728
00:49:00,979 --> 00:49:01,980
‫כן.‬
‫-אתם מבינים?‬

729
00:49:04,024 --> 00:49:08,570
‫אני צריכה להצליח להכיר את עצמי שוב‬
‫במקום הזה שאני מרגישה בו בבית.‬

730
00:49:09,071 --> 00:49:10,322
‫כמו פעם.‬

731
00:49:12,157 --> 00:49:16,244
‫כי אחרת אני לא יודעת‬
‫אם אני אי פעם אחזור לזה.‬

732
00:49:17,955 --> 00:49:21,792
‫אני אוהבת את האנשים האלה.‬
‫הם כמו משפחה בשבילי.‬

733
00:49:21,875 --> 00:49:26,004
‫אז יש משהו בשילוב בין לשמוע את קים‬

734
00:49:26,088 --> 00:49:28,632
‫לבין לראות אותם בחלל הזה.‬

735
00:49:28,715 --> 00:49:33,512
‫תודה רבה לכל מי שנמצא בחדר הזה.‬

736
00:49:33,595 --> 00:49:37,516
‫אני לא יודעת. זה מעין מקרה כזה‬
‫שבו האומנות והחיים נפגשים‬

737
00:49:38,266 --> 00:49:42,229
‫בצורה ממש מגניבה‬
‫שאני בעצמי עדיין לא חוויתי.‬

738
00:49:42,312 --> 00:49:45,816
‫ראיתי את זה קורה‬
‫אצל אנשים אחרים, אבל לא אצלי.‬

739
00:49:46,316 --> 00:49:47,567
‫אז זה ממש מגניב.‬

740
00:49:48,652 --> 00:49:51,822
‫טוב, ג'ן, אולי תראי לנו‬
‫את זה את כי את שמת את זה…‬

741
00:49:51,905 --> 00:49:55,075
‫אז זה בערך הכול על קצה המזלג.‬

742
00:49:55,158 --> 00:49:57,285
‫יש לך שאלות אליי?‬

743
00:50:00,414 --> 00:50:04,960
‫כן.‬
‫-אוקיי!‬

744
00:50:05,043 --> 00:50:06,503
‫זה מרגש.‬
‫-כן.‬

745
00:50:06,586 --> 00:50:07,713
‫תפעילי את זה שוב.‬

746
00:50:08,714 --> 00:50:13,760
‫אז זה בערך הכול על קצה המזלג.‬
‫יש לך שאלות אליי?‬

747
00:50:13,844 --> 00:50:18,140
‫יכול להיות שזה יהיה המפתח לכל זה.‬

748
00:50:18,223 --> 00:50:19,933
‫כן.‬
‫-"כן, יש לי."‬

749
00:50:20,017 --> 00:50:23,186
‫"וזה… והנה השאלות שלי." ממש ככה.‬

750
00:50:24,271 --> 00:50:27,274
‫זה מעולה. תפעילי את זה שוב. כל הכבוד, ג'ן.‬

751
00:50:27,357 --> 00:50:28,859
‫יש לך שאלות אליי?‬

752
00:50:29,359 --> 00:50:31,278
‫אני מתה על זה. בואו נמשיך.‬

753
00:50:48,378 --> 00:50:49,212
‫תראו את זה.‬

754
00:50:49,713 --> 00:50:51,798
‫כל השיער שלי נשבר.‬

755
00:50:54,176 --> 00:50:58,555
‫אני פשוט מאבדת מלא שיער.‬

756
00:50:59,514 --> 00:51:00,348
‫תראו את זה.‬

757
00:51:01,349 --> 00:51:02,601
‫הוא כולן שבור.‬

758
00:51:03,477 --> 00:51:05,812
‫והשיער שלי נושר.‬

759
00:51:06,313 --> 00:51:08,106
‫מה קורה לי?‬

760
00:51:14,738 --> 00:51:17,199
‫כמה זמן אני פשוט אהיה ככה?‬

761
00:51:28,293 --> 00:51:29,753
‫אני לא מרגישה טוב.‬

762
00:51:29,836 --> 00:51:31,797
‫מה?‬
‫-אני לא מרגישה טוב.‬

763
00:51:35,967 --> 00:51:40,055
‫את רוצה לדבר עם אלכס?‬
‫גם הוא סובל הרבה מדברים כאלה.‬

764
00:51:50,398 --> 00:51:51,233
‫אלכס.‬

765
00:51:51,942 --> 00:51:52,776
‫מה?‬

766
00:51:53,568 --> 00:51:54,569
‫אני מתקשרת לאלכס.‬

767
00:52:00,200 --> 00:52:02,410
‫- מתקשר לאלכס האמר, נייד -‬

768
00:52:11,002 --> 00:52:12,003
‫עדיין לא?‬

769
00:52:16,967 --> 00:52:18,760
‫אני מחכה שאלכס יתקשר אליי.‬

770
00:52:20,095 --> 00:52:20,929
‫אוקיי.‬

771
00:52:27,144 --> 00:52:28,436
‫היי. זה אלכס.‬

772
00:52:28,520 --> 00:52:29,479
‫היי, חברים.‬
‫-היי.‬

773
00:52:29,563 --> 00:52:31,773
‫איפה היית?‬
‫-מה קורה איתך?‬

774
00:52:33,608 --> 00:52:36,778
‫הייתי בבית חולים שוב.‬

775
00:52:37,320 --> 00:52:38,280
‫מה קרה?‬

776
00:52:38,780 --> 00:52:42,742
‫אותו דבר שקרה בפעם הקודמת.‬
‫-אוי, איזה נורא. למה?‬

777
00:52:43,827 --> 00:52:50,834
‫יש לי וריאנט של גיליאן-ברה‬
‫שנקרא תסמונת מילר פישר,‬

778
00:52:50,917 --> 00:52:54,796
‫והוא פשוט חוזר שוב ושוב ושוב.‬

779
00:52:54,880 --> 00:52:56,256
‫איך זה קורה?‬

780
00:52:56,339 --> 00:53:01,386
‫במקרה הספציפי שלי, לא יודעים מה גורם לזה‬

781
00:53:01,469 --> 00:53:04,723
‫חוץ מלחץ נפשי וגופני.‬

782
00:53:05,473 --> 00:53:10,020
‫אבל קרו לי דברים כאלה‬
‫מאז שאני זוכר את עצמי.‬

783
00:53:10,103 --> 00:53:11,146
‫מה זאת אומרת?‬

784
00:53:12,063 --> 00:53:14,024
‫אני ממש לא מבין את זה.‬

785
00:53:16,276 --> 00:53:19,863
‫אבל זה חלק ממשהו גדול יותר, אתם מבינים?‬
‫-אתה רוצה לשתף אותנו?‬

786
00:53:23,825 --> 00:53:28,413
‫זה משפיע עליי ככה‬
‫שאני לא מסוגל לתפקד מבחינה פיזית ונפשית.‬

787
00:53:28,496 --> 00:53:30,457
‫אתה יכול להסביר את זה קצת יותר?‬

788
00:53:31,082 --> 00:53:34,336
‫תמיד הבנתי מה זה דיכאון‬

789
00:53:34,419 --> 00:53:36,671
‫כי תמיד הייתי שקוע בדיכאון עמוק.‬

790
00:53:37,631 --> 00:53:38,715
‫לא ידעתי את זה.‬

791
00:53:38,798 --> 00:53:42,844
‫ותמיד הכרתי את המילה חרדה,‬
‫אבל משום מה לא ממש ידעתי מה המשמעות שלה.‬

792
00:53:43,511 --> 00:53:46,181
‫ברגע שלמדתי את המשמעות שלה,‬

793
00:53:46,264 --> 00:53:48,725
‫הבנתי שזה המצב הרגיל שלי.‬

794
00:53:51,895 --> 00:53:54,940
‫האמת היא שאצלי זה תמיד ככה.‬

795
00:53:55,440 --> 00:53:58,068
‫אני נמצאת בדיכאון ובחרדה‬

796
00:53:58,860 --> 00:54:01,154
‫כבר כל כך הרבה זמן‬

797
00:54:01,238 --> 00:54:07,994
‫שבכלל לא ידעתי שאני סובלת‬
‫כי חשבתי שככה החיים אמורים להיות.‬

798
00:54:09,537 --> 00:54:10,372
‫גם אני.‬

799
00:54:11,665 --> 00:54:15,585
‫כן, ואני לוקח תרופות כבר שנים.‬
‫-כן.‬

800
00:54:15,669 --> 00:54:17,754
‫הן מקלות עליי קצת,‬

801
00:54:17,837 --> 00:54:22,259
‫אבל עדיין יש לי תקופות ארוכות שאני בחרדות.‬
‫עדיין יש לי תקופות של דיכאון.‬

802
00:54:23,260 --> 00:54:25,178
‫אתה באמת חי בצורה הכי בריאה שאפשר.‬

803
00:54:25,262 --> 00:54:27,514
‫ כן.‬
‫-אף אחד לא עושה יותר ספורט ממך.‬

804
00:54:27,597 --> 00:54:31,935
‫ואתה גם לא שותה.‬
‫כאילו, מה אתה כבר עוד אמור לעשות?‬

805
00:54:32,435 --> 00:54:34,854
‫כן.‬
‫-ואתה עדיין מרגיש ככה.‬

806
00:54:36,398 --> 00:54:38,275
‫טוב, בעיקרון,‬

807
00:54:38,858 --> 00:54:42,612
‫אני מרגיש שעכשיו אני יכול לשתף אתכם בזה.‬

808
00:54:43,238 --> 00:54:45,282
‫לפני כמה זמן גילינו בעצם שיש לי…‬

809
00:54:47,951 --> 00:54:52,956
‫הפרעה דו-קוטבית, והיא…‬

810
00:54:53,456 --> 00:54:56,418
‫משפיעה עליי יותר ממה שהייתי מוכן להודות.‬

811
00:54:56,918 --> 00:55:00,255
‫המערכת החיסונית שלי מתחרפנת לפעמים,‬

812
00:55:00,338 --> 00:55:01,881
‫ואז הגוף שלי פשוט…‬

813
00:55:02,799 --> 00:55:03,842
‫מפסיק לעבוד.‬

814
00:55:04,342 --> 00:55:05,176
‫גם שלי.‬

815
00:55:05,677 --> 00:55:07,012
‫אני מפסיקה להתקיים.‬

816
00:55:07,679 --> 00:55:09,014
‫כן.‬
‫-אני ריקה.‬

817
00:55:09,931 --> 00:55:11,558
‫אין כלום בפנים.‬
‫-כן.‬

818
00:55:13,268 --> 00:55:17,314
‫המטרה היא לא להיפטר מההתקפים האלה.‬
‫-נכון.‬

819
00:55:17,397 --> 00:55:22,110
‫המטרה שלך היא‬
‫בעצם לקבל אותם בתור חלק מהחיים שלך.‬

820
00:55:24,237 --> 00:55:27,490
‫לא הייתי אמור לנחם אותך?‬
‫-אני מבינה אותך.‬

821
00:55:27,574 --> 00:55:31,244
‫אבל לדעת שאנחנו לא לבד, שזאת לא אשמתנו,‬

822
00:55:31,328 --> 00:55:35,707
‫לפעמים זה מספיק כדי שנוכל להמשיך להתקדם.‬

823
00:55:36,207 --> 00:55:38,710
‫תודה שנתת לי אוזן קשבת.‬

824
00:55:39,210 --> 00:55:42,005
‫להגיד את זה בקול רם זה… החלק הכי קשה.‬

825
00:55:42,088 --> 00:55:44,090
‫אבל את מקלה עליי.‬

826
00:55:44,841 --> 00:55:47,677
‫לך ולי עדיין יש דברים‬
‫שאנחנו צריכים להתמודד איתם.‬

827
00:55:50,055 --> 00:55:52,974
‫את עצובה עכשיו או שהוקל לך?‬

828
00:55:53,933 --> 00:55:56,686
‫לא, אני פשוט מרגישה שאני משתנה.‬

829
00:56:03,443 --> 00:56:07,906
‫אני משתנה, וזה עצוב…‬

830
00:56:10,241 --> 00:56:11,076
‫אבל זה טוב.‬

831
00:56:13,661 --> 00:56:15,789
‫- הסולו של ג'ן, 1998 -‬

832
00:56:17,415 --> 00:56:19,709
‫איזה שינויים את מרגישה?‬

833
00:56:19,793 --> 00:56:24,255
‫אני חושבת שאני‬
‫פשוט נפרדת מהתפיסה שהייתה לי…‬

834
00:56:24,339 --> 00:56:27,467
‫לגבי מי שאני.‬

835
00:56:29,094 --> 00:56:33,556
‫ג'ניפר היא תלמידה מצטיינת‬
‫שאוהבת את בית הספר ומחול.‬

836
00:56:33,640 --> 00:56:36,684
‫ג'ניפר רוצה להיות‬
‫רקדנית מפורסמת כשהיא תהיה גדולה.‬

837
00:56:36,768 --> 00:56:41,106
‫ג'ניפר רוצה להודות למשפחה שלה על העזרה‬
‫הרבה עם הריקוד. היא מאוד אוהבת אותם.‬

838
00:56:44,067 --> 00:56:46,986
‫הייתי אובססיבית לזה.‬

839
00:56:48,029 --> 00:56:49,781
‫תמיד הייתי ואני תמיד אהיה.‬

840
00:56:51,282 --> 00:56:57,330
‫אהבתי את זה שיכולתי‬
‫ללכת לאיבוד בתוך העבודה הקשה והריקוד.‬

841
00:57:01,042 --> 00:57:04,504
‫אז היית אומרת‬
‫שבתקופות כאלה לרקוד משרה עלייך שלווה?‬

842
00:57:04,587 --> 00:57:05,755
‫כן.‬

843
00:57:06,339 --> 00:57:09,259
‫אני חושבת שלא קיים שום דבר אחר חוץ מזה,‬

844
00:57:09,759 --> 00:57:15,557
‫אבל אני גם מגיעה למקום‬
‫שבו אני פשוט מתעלמת לגמרי מהצרכים שלי.‬

845
00:57:18,893 --> 00:57:20,895
‫כשאת חלק מעולם המחול,‬

846
00:57:20,979 --> 00:57:27,235
‫את כל הזמן מוקפת‬
‫באנשים שלא מאמינים בשמירה על איזון.‬

847
00:57:27,944 --> 00:57:30,655
‫כי זאת פשוט תרבות של…‬

848
00:57:32,824 --> 00:57:33,700
‫מאמץ.‬

849
00:57:39,664 --> 00:57:43,960
‫הדפוס שלך הוא‬
‫פשוט לדחוף את עצמך עד שאת קורסת.‬

850
00:57:46,588 --> 00:57:49,799
‫אני באמת נשחקתי.‬

851
00:57:59,058 --> 00:58:00,810
‫כשדיברנו על שחיקה,‬

852
00:58:00,894 --> 00:58:06,232
‫באופן גורף, אצל אנשים‬
‫עם תסמונת הקשת האוטיסטית המחוג של העשייה‬

853
00:58:06,316 --> 00:58:08,776
‫ מגיע עד לקצה.‬

854
00:58:08,860 --> 00:58:13,406
‫אז את יודעת לדחוף את עצמך‬
‫עד לשלב שבו את נופלת על הרצפה.‬

855
00:58:17,577 --> 00:58:21,789
‫"איך אני יכולה לדעת‬

856
00:58:21,873 --> 00:58:25,877
‫"שסיימתי‬

857
00:58:26,377 --> 00:58:30,798
‫"אם כשאני מסיימת‬

858
00:58:30,882 --> 00:58:36,888
‫"תמיד יש עוד מה לעשות, עוד מה לעשות‬

859
00:58:36,971 --> 00:58:42,560
‫"עוד מה לעשות‬

860
00:58:42,644 --> 00:58:43,478
‫"עוד"‬

861
00:58:43,561 --> 00:58:44,938
‫אני מרגישה שאני משוגעת.‬

862
00:58:47,774 --> 00:58:50,151
‫אני מרגישה שאני משוגעת.‬
‫אני מרגישה שאני לא יודעת…‬

863
00:58:51,694 --> 00:58:52,946
‫כלום.‬

864
00:58:56,824 --> 00:58:58,868
‫אני מרגישה שאני מפחדת,‬

865
00:59:00,078 --> 00:59:01,204
‫ו…‬

866
00:59:04,457 --> 00:59:05,959
‫לא ידעתי ש…‬

867
00:59:08,461 --> 00:59:10,129
‫יהיה כל כך קשה…‬

868
00:59:14,926 --> 00:59:16,886
‫לגלות את כל הדברים האלה על עצמי.‬

869
00:59:16,970 --> 00:59:23,768
‫"אין זמן לחכות‬

870
00:59:23,851 --> 00:59:25,937
‫"או לחשוב‬

871
00:59:26,813 --> 00:59:30,733
‫"איך אני אדע איך?"‬

872
00:59:30,817 --> 00:59:33,736
‫משהו משתנה כשאת מסוגלת באמת להכיר‬

873
00:59:34,946 --> 00:59:39,117
‫בחוויות וברגשות שהיו לך מאז ומתמיד‬
‫ולקרוא להם בשם.‬

874
00:59:39,200 --> 00:59:42,579
‫זה פשוט הופך את זה… להרבה יותר אמיתי.‬

875
00:59:43,538 --> 00:59:44,998
‫"קדימה‬

876
00:59:47,333 --> 00:59:50,086
‫"קדימה"‬

877
00:59:52,255 --> 00:59:54,465
‫זה קשה כי את מאוד עייפה, וזה…‬

878
00:59:54,549 --> 00:59:58,094
‫המשמעות של לחשוב בצורה של "הכול או כלום"‬
‫היא שאת פועלת בצורה של "הכול או כלום".‬

879
00:59:58,177 --> 01:00:00,763
‫"קדימה"‬

880
01:00:00,847 --> 01:00:06,769
‫יש לך גם נטייה לעשות דברים קיצוניים,‬
‫אז את בעצם מתישה את עצמך כמעט לחלוטין,‬

881
01:00:06,853 --> 01:00:10,273
‫והגוף שלך אומר לך שאת חייבת להפסיק.‬

882
01:00:12,692 --> 01:00:16,112
‫"תמשיכי, קדימה, קדימה"‬

883
01:00:18,573 --> 01:00:19,991
‫כן. מה עם הירך שלך?‬

884
01:00:20,491 --> 01:00:21,826
‫היא במצב ממש לא טוב.‬

885
01:00:22,327 --> 01:00:26,623
‫אני עושה את כל מה‬
‫שאני אמורה לעשות וכלום לא עוזר,‬

886
01:00:26,706 --> 01:00:28,666
‫אז זה מתחיל קצת להפחיד אותי.‬

887
01:00:28,750 --> 01:00:30,960
‫"קדימה"‬

888
01:00:33,463 --> 01:00:35,131
‫יש משהו שמקל על הכאב?‬

889
01:00:35,214 --> 01:00:39,427
‫האמת היא שאני סובלת מכאב כרוני‬
‫מאז גיל ההתבגרות.‬

890
01:00:41,054 --> 01:00:42,055
‫בדיוק שם.‬

891
01:00:42,138 --> 01:00:45,183
‫"תשקיעי יותר, קדימה"‬

892
01:00:45,266 --> 01:00:48,269
‫והלכת למישהו שיעבור‬
‫על כל התוצאות של בדיקות הדם שלך‬

893
01:00:48,353 --> 01:00:51,272
‫ויבדוק שזה לא משהו אוטואימוני?‬

894
01:00:51,356 --> 01:00:52,940
‫ואני יודעת שדיברנו על זה,‬

895
01:00:53,024 --> 01:00:57,070
‫אבל אצל אנשים שמאובחנים עם אוטיזם יש‬
‫שכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות.‬

896
01:00:57,570 --> 01:00:59,447
‫"קדימה"‬

897
01:01:00,448 --> 01:01:03,785
‫המרקרים שלי לזאבת היו…‬

898
01:01:03,868 --> 01:01:05,536
‫"קדימה"‬

899
01:01:05,620 --> 01:01:06,454
‫גבוהים.‬

900
01:01:08,498 --> 01:01:11,209
‫"קדימה…"‬

901
01:01:11,292 --> 01:01:14,337
‫את נמצאת במצב שונה מהרבה רקדנים אחרים.‬

902
01:01:14,420 --> 01:01:17,256
‫יש לך מחלת רקע אוטואימונית.‬

903
01:01:17,340 --> 01:01:20,343
‫אני יודעת שלחץ יכול לעורר תגובה.‬

904
01:01:20,426 --> 01:01:22,136
‫אל תדאגי בקשר לכסף עכשיו.‬

905
01:01:22,220 --> 01:01:25,515
‫אני לא רוצה להפיק מופע לבד שוב.‬
‫-את לא תצטרכי.‬

906
01:01:25,598 --> 01:01:28,351
‫בייחוד לא מופע שאני משתתפת בו.‬

907
01:01:28,434 --> 01:01:32,480
‫לא קיבלנו את המענק הכי גדול שהגשנו אליו.‬

908
01:01:32,563 --> 01:01:36,067
‫הגענו לסיבוב האחרון,‬
‫אז היינו קרובים, אבל זה תמיד מאוד מבאס‬

909
01:01:36,150 --> 01:01:39,529
‫כי זה אומר שצריך עכשיו‬
‫להתחיל מהתחלה עם גיוס הכספים.‬

910
01:01:40,154 --> 01:01:43,408
‫לימדו אותך לעמוד בכאב.‬

911
01:01:43,908 --> 01:01:46,202
‫לימדו אותך לעמוד באי נוחות.‬

912
01:01:46,285 --> 01:01:48,329
‫"מה אני אמורה לעשות?"‬

913
01:01:48,413 --> 01:01:50,331
‫אז זה השלב שבו זה פשוט מציף אותי.‬

914
01:01:51,082 --> 01:01:52,375
‫"עוד"‬

915
01:01:52,458 --> 01:01:54,585
‫אני רוצה להתמקד בדבר אחד.‬

916
01:01:57,839 --> 01:02:00,842
‫כל הדברים שמעבר למופע שלי,‬
‫כמו ההוראה והכוראוגרפיה,‬

917
01:02:00,925 --> 01:02:02,760
‫הם לא סתם חלטורות.‬

918
01:02:03,886 --> 01:02:05,596
‫אני משקיעה בהם את כל כולי.‬

919
01:02:06,764 --> 01:02:09,434
‫אבל הבעיה היא המחיר שהם גובים ממני.‬

920
01:02:09,517 --> 01:02:13,688
‫"אין זמן לחכות‬

921
01:02:13,771 --> 01:02:16,649
‫"אין זמן לחשוב‬

922
01:02:16,733 --> 01:02:19,902
‫"אין זמן להרגיש‬

923
01:02:19,986 --> 01:02:22,613
‫"אני אמורה להתאמץ יותר?‬

924
01:02:22,697 --> 01:02:25,116
‫"אני אתאמץ יותר‬

925
01:02:25,199 --> 01:02:27,744
‫"אני אתאמץ יותר‬

926
01:02:27,827 --> 01:02:34,834
‫"אתאמץ יותר"‬

927
01:02:38,671 --> 01:02:42,300
‫וזה מאוד מתיש לעבור את זה‬

928
01:02:42,383 --> 01:02:43,926
‫ולחשוף את עצמך.‬

929
01:02:44,010 --> 01:02:45,678
‫ובגלל זה את אומרת,‬

930
01:02:45,762 --> 01:02:48,681
‫"עברתי הרבה, ואני רק רוצה לנוח."‬

931
01:03:04,197 --> 01:03:07,950
‫אני רק מנסה להמשיך להיות שם יום אחרי יום.‬
‫-כן.‬

932
01:03:08,034 --> 01:03:10,161
‫גם אם אני לא יודעת מה אני עושה.‬

933
01:03:15,208 --> 01:03:19,212
‫"קדימה‬

934
01:03:20,421 --> 01:03:25,009
‫"איך אני יכולה להתאמץ יותר?‬

935
01:03:27,720 --> 01:03:31,641
‫"אני אמורה להתאמץ יותר?‬

936
01:03:32,600 --> 01:03:38,940
‫"אני אמורה?‬

937
01:03:39,440 --> 01:03:40,983
‫"אני אמורה?"‬

938
01:03:41,067 --> 01:03:43,528
‫את מרגישה שחיקה בגלל הוצאות המחיה שלנו?‬

939
01:03:43,611 --> 01:03:47,865
‫כן, אני פשוט צריכה שירד ממני‬
‫הנטל של לממן את סגנון החיים שלנו.‬

940
01:03:48,616 --> 01:03:50,618
‫אנחנו יכולים גם לבטל את המופע שלך‬

941
01:03:50,701 --> 01:03:53,788
‫כי את ממש לא צריכה‬
‫לעשות את המופע בשביל אחרים,‬

942
01:03:53,871 --> 01:03:56,082
‫בשביל העולם החיצון, סוניה או אלכס או…‬

943
01:03:56,165 --> 01:03:59,293
‫אני לא. אני רוצה להעלות את המופע הזה.‬

944
01:04:00,920 --> 01:04:04,340
‫אבל אני רוצה לעשות רק את זה.‬
‫אני לא רוצה לעשות שום דבר אחר.‬

945
01:04:04,841 --> 01:04:05,883
‫אז בואי נעשה את זה.‬

946
01:04:05,967 --> 01:04:11,889
‫"אני אמורה להתאמץ יותר?‬

947
01:04:11,973 --> 01:04:14,308
‫"אני אתאמץ יותר…"‬

948
01:04:14,392 --> 01:04:18,396
‫את חייבת להיעזר בי, מותק.‬
‫שום דבר שאת מבקשת לא מעמיס עליי. את אחותי.‬

949
01:04:18,479 --> 01:04:22,024
‫איך את מסוגלת לעמוד בזה?‬
‫-את… אני אובססיבית.‬

950
01:04:22,108 --> 01:04:24,694
‫אני אובססיבית למחול.‬
‫אני אובססיבית לרעיונות.‬

951
01:04:24,777 --> 01:04:27,572
‫אני אובססיבית לזה שאחותי תרגיש יותר טוב.‬

952
01:04:28,364 --> 01:04:32,034
‫תיפלי, ממש תקרסי עליי, אני אעמוד בזה.‬

953
01:04:32,118 --> 01:04:37,456
‫אני עושה את זה רק כדי לשתף.‬
‫-האדוות הקטנות זה מה שחשוב.‬

954
01:04:37,540 --> 01:04:41,836
‫מה שהכי חשוב לי זה שהאנשים‬
‫שצריכים לראות את המופע הזה יראו אותו.‬

955
01:04:41,919 --> 01:04:43,629
‫אלה הרבה אנשים.‬

956
01:04:43,713 --> 01:04:44,672
‫אנחנו נמצא דרך.‬

957
01:04:45,172 --> 01:04:47,675
‫אני יודעת שהמופע יעלה.‬
‫אני רואה את זה קורה.‬

958
01:04:48,259 --> 01:04:49,760
‫את זה אני יודעת בנשמה שלי.‬

959
01:04:50,261 --> 01:04:54,140
‫אני לא יודעת איפה או מתי זה יקרה,‬
‫ואני לא יודעת איך זה יקרה.‬

960
01:04:56,017 --> 01:05:01,105
‫יכול להיות שחלק גדול‬
‫ממה שהקריירה הזאת כרוכה בו לא הכי בריא לי.‬

961
01:05:02,356 --> 01:05:07,486
‫כן, עשיתי הרבה דברים נהדרים,‬
‫אבל לא הייתי ממליצה על זה לכל אחד.‬

962
01:05:08,404 --> 01:05:10,948
‫זה פשוט תחום העניין המיוחד שלי,‬

963
01:05:11,032 --> 01:05:14,327
‫ומה שעזר לי זה מחול.‬

964
01:05:15,286 --> 01:05:20,750
‫מה הכי מפחיד אותך‬
‫כשאת חושבת על לארוז הכול ולעזוב את העיר?‬

965
01:05:21,417 --> 01:05:22,793
‫עכשיו כשאת יודעת שזה קורה.‬

966
01:05:23,294 --> 01:05:29,550
‫פשוט יש הרבה שינויים בבת אחת‬
‫ואני… לא יודעת איך העתיד ייראה.‬

967
01:05:29,634 --> 01:05:31,260
‫אנחנו מוכרים את בית החלומות שלנו‬

968
01:05:31,844 --> 01:05:35,348
‫שאנחנו כבר לא יכולים‬
‫להצדיק את הבעלות עליו.‬

969
01:05:35,848 --> 01:05:38,809
‫אנחנו לא יכולים להרשות אותו לעצמנו‬
‫כשאני יוצרת את האומנות שאני רוצה ליצור.‬

970
01:05:38,893 --> 01:05:42,647
‫כן, החלטתי לבטל הכול לסתיו הקרוב.‬

971
01:05:42,730 --> 01:05:45,399
‫אני לא יודעת מה יקרה.‬
‫אף פעם לא עשיתי את זה.‬

972
01:05:45,483 --> 01:05:48,569
‫"סירבתי עכשיו לעבודות‬
‫שהייתי מרוויחה בהן 50,000 דולר"‬

973
01:05:48,653 --> 01:05:50,571
‫אמרת 5,000, נכון? לא 50.‬

974
01:05:51,072 --> 01:05:56,160
‫"עבודות שהייתי מרוויחה בהן 50,000 דולר‬

975
01:05:56,243 --> 01:05:58,537
‫"זאת הרגשה טובה, כן"‬

976
01:05:59,747 --> 01:06:02,083
‫טוב, התחלנו. לחיים.‬

977
01:06:02,166 --> 01:06:04,293
‫לחיים, אין לי כסף למכנסיים יותר.‬

978
01:06:06,712 --> 01:06:11,092
‫כן, אין לי שמץ של מושג‬
‫מה יהיה הלאה חוץ מהמופע הזה.‬

979
01:06:11,175 --> 01:06:15,805
‫אני בהחלט מרגישה שאני‬
‫לוקחת צעד אחורה כדי לקחת צעד קדימה.‬

980
01:06:15,888 --> 01:06:17,390
‫הם כמונו, בייבי.‬

981
01:06:17,473 --> 01:06:19,684
‫שני העכברושים?‬
‫-כן, מג'רזי.‬

982
01:06:19,767 --> 01:06:21,227
‫שני עכברושים שעוברים לג'רזי.‬

983
01:06:21,310 --> 01:06:23,729
‫אתה האחד היותר שמן.‬
‫-אני היותר שמ…‬

984
01:06:25,856 --> 01:06:28,943
‫כבר לא נגור במרחק הליכה מהנוף הזה.‬

985
01:06:29,026 --> 01:06:30,027
‫לא.‬

986
01:06:30,111 --> 01:06:32,113
‫אבל אני מניח שגם אם רק ניכשל ונלמד מזה,‬

987
01:06:32,196 --> 01:06:35,741
‫זה יהיה עדיף לנו מאשר להישאר פה‬
‫ולהסתכל על הברווזים שוחים.‬

988
01:06:36,367 --> 01:06:37,660
‫וגם, הם בקו ישר.‬

989
01:06:37,743 --> 01:06:39,996
‫הם אומרים לנו לסדר את הברווזים שלנו בשורה.‬

990
01:06:40,496 --> 01:06:42,873
‫זאת המשמעות של לשמור על איזון.‬
‫-כן.‬

991
01:06:42,957 --> 01:06:47,545
‫יכול להיות שדרך העבודה שלך‬
‫את תעזרי להגדיר את זה מחדש בעולם המחול.‬

992
01:06:51,257 --> 01:06:55,261
‫זה חשוב שספורטאים‬
‫ידחפו את עצמם, אבל גם השאר חשוב.‬

993
01:06:55,344 --> 01:06:57,471
‫תזונה זה חשוב, איזון.‬

994
01:06:57,555 --> 01:07:01,267
‫הנפש שלך, הבריאות שלך,‬
‫הרגשות שלך, הכול חלק מזה.‬

995
01:07:01,350 --> 01:07:03,936
‫ואני מניחה שכשכל זה יהיה מאוזן,‬

996
01:07:04,020 --> 01:07:06,647
‫המופע שלך יהיה הכי מדהים שאפשר.‬

997
01:07:06,731 --> 01:07:10,776
‫כן. זה מה שאני רוצה למצוא,‬
‫איך להגיע לאיזון.‬

998
01:07:10,860 --> 01:07:12,194
‫תודה, ג'ניפר.‬

999
01:07:12,278 --> 01:07:17,533
‫כן, אני אוהבת את זה. איך להגיע לאיזון. כן,‬
‫כי את עוד לא יודעת, אבל את מתחילה לגלות.‬

1000
01:07:19,035 --> 01:07:23,539
‫האומנות הכי טובה היא זאת‬
‫שאנחנו יוצרים בצורה שהיא לא לחלוטין מודעת.‬

1001
01:07:23,622 --> 01:07:26,000
‫שאנחנו פשוט חיים אותה.‬

1002
01:07:26,792 --> 01:07:30,588
‫כמו ג'ן, גם אני רואה‬
‫עכשיו את העולם מפרספקטיבה אחרת,‬

1003
01:07:30,671 --> 01:07:34,258
‫ואני מתחיל להבין‬
‫מה אולי גרם לי להתחבר לג'ן מלכתחילה,‬

1004
01:07:34,341 --> 01:07:38,012
‫ומה גרם לה להתחבר אליי,‬
‫ולמה אנחנו בכזאת מהירות פשוט…‬

1005
01:07:38,846 --> 01:07:40,973
‫אני מנסה להתמודד עם החספוס הזה‬

1006
01:07:41,057 --> 01:07:45,603
‫שנובע מזה שגדלתי בשנות ה-90 כילד מופרע‬
‫ועצוב ששתה הרבה יותר מדי בגיל צעיר מדי,‬

1007
01:07:45,686 --> 01:07:49,482
‫מה שהכריח אותי פשוט להדחיק הכול‬
‫ולהיות קשוח ולהחזיק מעמד.‬

1008
01:07:49,565 --> 01:07:54,361
‫אני חייב להשאיר את איאן הישן הזה מאחוריי,‬
‫וזה היה לי מאוד קשה,‬

1009
01:07:54,445 --> 01:07:57,823
‫לעשות את זה עכשיו בתקופה הזאת במקביל אליה.‬

1010
01:08:00,951 --> 01:08:02,495
‫יש לי כזה כאב ראש.‬

1011
01:08:02,578 --> 01:08:03,662
‫איפה המפתחות?‬

1012
01:08:04,246 --> 01:08:05,581
‫המפתחות היו אצלי?‬

1013
01:08:08,000 --> 01:08:08,834
‫אני כבר חוזר.‬

1014
01:08:09,752 --> 01:08:11,504
‫הוא נראה לחוץ.‬

1015
01:08:13,631 --> 01:08:15,841
‫הוא מתמודד עם הרבה דברים כרגע.‬
‫-טוב.‬

1016
01:08:33,484 --> 01:08:38,197
‫זאת האמבטיה האחרונה שלי‬
‫בדירה שלנו בניו יורק,‬

1017
01:08:38,280 --> 01:08:40,241
‫אבל אני חושבת שהכול בסדר.‬

1018
01:08:40,741 --> 01:08:42,618
‫אנחנו עוברים לג'רזי לקצת.‬

1019
01:08:43,119 --> 01:08:44,995
‫בעצם מי יודע לכמה זמן.‬

1020
01:08:47,623 --> 01:08:48,624
‫אבל קודם…‬

1021
01:08:50,835 --> 01:08:57,842
‫"קחו אותי הביתה‬

1022
01:09:03,013 --> 01:09:06,725
‫"קחו אותי…"‬

1023
01:09:06,809 --> 01:09:12,731
‫ליקויים מתמשכים בתקשורת חברתית‬
‫ובאינטראקציות חברתיות בהקשרים שונים.‬

1024
01:09:12,815 --> 01:09:19,446
‫"קחו אותי הביתה‬

1025
01:09:21,073 --> 01:09:27,496
‫"הביתה"‬

1026
01:09:30,791 --> 01:09:31,625
‫- איידהו -‬

1027
01:09:31,709 --> 01:09:37,965
‫את גדלת במקום מאוד יפה,‬
‫שהרגשת בו שאת בטוחה ושאת בבית.‬

1028
01:09:38,465 --> 01:09:41,093
‫לצאת לטבע זה מאוד מרגיע.‬

1029
01:09:41,844 --> 01:09:42,845
‫ג'ן!‬

1030
01:09:42,928 --> 01:09:44,388
‫לעזאזל!‬

1031
01:09:44,471 --> 01:09:47,391
‫זאת סביבה שפחות מפעילה עלייך לחץ‬

1032
01:09:47,474 --> 01:09:51,395
‫להגיב או להיות מווסתת מבחינה חושית.‬

1033
01:09:54,315 --> 01:09:57,026
‫יחד עם זה שאני‬
‫רואה דברים בצורה הרבה יותר ברורה,‬

1034
01:09:57,693 --> 01:10:00,613
‫אני גם מרגישה קצת‬
‫כמו שמרגישים בגיל ההתבגרות.‬

1035
01:10:01,405 --> 01:10:05,451
‫אני באמת מרגישה‬
‫שאני חווה הכול בפעם הראשונה שוב.‬

1036
01:10:07,953 --> 01:10:11,415
‫אז יש לי פתאום‬
‫מעין רצון לדעת מאיפה זה הגיע.‬

1037
01:10:14,376 --> 01:10:19,048
‫זה פשוט כל כך מבלבל אותי‬
‫כי יש שם המון אהבה,‬

1038
01:10:19,131 --> 01:10:23,469
‫אבל אין סיכוי שנצליח לתקשר.‬
‫ככה אני מרגישה.‬

1039
01:10:24,929 --> 01:10:31,101
‫אבל פשוט הרגשתי צורך חזק לעזוב.‬

1040
01:10:31,185 --> 01:10:32,061
‫כן.‬

1041
01:10:33,020 --> 01:10:34,980
‫לא הרגשתי כלום כשעזבתי את הבית.‬

1042
01:10:37,358 --> 01:10:40,319
‫- הדברים של ג'ן -‬

1043
01:10:40,402 --> 01:10:45,532
‫ליקויים בהתנהגויות תקשורתיות לא מילוליות‬
‫שמשמשות לאינטראקציות חברתיות.‬

1044
01:10:46,909 --> 01:10:51,247
‫יש הבדל בין אהבה לצורך.‬

1045
01:10:52,539 --> 01:10:55,125
‫אף פעם לא באמת היית צריכה אותי.‬

1046
01:10:55,626 --> 01:10:56,460
‫אימא.‬

1047
01:10:56,543 --> 01:10:58,212
‫- רובין פרימן, אימא של ג'ן -‬

1048
01:10:58,295 --> 01:10:59,255
‫זה לא נכון.‬

1049
01:11:00,965 --> 01:11:05,386
‫ג'ניפר. את יכולה להגיד "יום האם שמח"?‬

1050
01:11:05,469 --> 01:11:08,931
‫יום האם.‬
‫-כן.‬

1051
01:11:09,014 --> 01:11:11,517
‫כשהייתי קטנה היו‬
‫אומרים לי הרבה שאני אנוכית.‬

1052
01:11:11,600 --> 01:11:12,559
‫תעזבי!‬

1053
01:11:12,643 --> 01:11:14,895
‫למה את מנסה להרחיק אותי?‬

1054
01:11:16,021 --> 01:11:17,648
‫שאני יותר לוחמנית.‬

1055
01:11:19,233 --> 01:11:22,194
‫היו אומרים לי שלא אכפת לי מהמשפחה שלי.‬

1056
01:11:23,279 --> 01:11:24,530
‫אז התחלתי להאמין לזה.‬

1057
01:11:25,489 --> 01:11:30,661
‫ברגע שמאבחנים אותך‬
‫ואז את גם מגלה שזה גנטי או תורשתי,‬

1058
01:11:30,744 --> 01:11:32,579
‫את מתחילה להסתכל על המשפחה שלך.‬

1059
01:11:32,663 --> 01:11:34,164
‫- קייל פרימן, אח של ג'ן -‬

1060
01:11:34,248 --> 01:11:36,458
‫פשוט העמסת לי הרבה על… המוח.‬
‫-סליחה.‬

1061
01:11:38,335 --> 01:11:39,795
‫אני לא מצליחה לשלוט בה.‬

1062
01:11:40,296 --> 01:11:42,715
‫אותי גידלו ככה שאם אימא שלי אמרה מילה‬

1063
01:11:42,798 --> 01:11:43,799
‫היינו ישר קופצים.‬

1064
01:11:44,341 --> 01:11:46,385
‫זה אף פעם לא קרה אצלי.‬

1065
01:11:47,303 --> 01:11:50,139
‫לדעתי הכול בעצם נובע מתקשורת.‬

1066
01:11:50,222 --> 01:11:53,183
‫כן.‬
‫-ככה הרגשתי פעם בקשר לאימא שלי.‬

1067
01:11:53,767 --> 01:11:56,770
‫שאני לא מסוגלת לתקשר עם האישה הזאת.‬

1068
01:11:56,854 --> 01:11:59,231
‫זה משגע אותי.‬

1069
01:11:59,315 --> 01:12:02,526
‫כשאת אומרת לי, "למה את צריכה לדעת?"‬

1070
01:12:02,609 --> 01:12:05,029
‫ו"מה הטעם באבחנה?"‬

1071
01:12:05,112 --> 01:12:08,407
‫ו"מה זה כבר ישנה?" ו"למי אכפת?"‬

1072
01:12:08,490 --> 01:12:12,202
‫אני לא מבינה את העולם שלך,‬
‫כי לא שיתפת אותי בו.‬

1073
01:12:12,286 --> 01:12:16,415
‫לא הייתי מסוגלת להכניס אותך לעולם שלי‬
‫כי הייתה חסרה ממנו חתיכה ענקית.‬

1074
01:12:16,915 --> 01:12:20,252
‫ליקויים בהדדיות חברתית-רגשית.‬

1075
01:12:21,587 --> 01:12:25,758
‫למה את עוברת על כל הדברים האלה?‬
‫-אני מנסה למצוא כסף בשביל המופע שלי.‬

1076
01:12:26,925 --> 01:12:30,429
‫את מנסה למכור את הבובות?‬
‫-כן, אני בודקת בכמה אפשר למכור אותן.‬

1077
01:12:32,056 --> 01:12:36,268
‫כל אחד מאלה מייצג הרבה מאוד עבודה קשה.‬

1078
01:12:36,352 --> 01:12:39,063
‫מזל שגיליתי את המחול‬
‫כי גדלתי בעיירה מאוד קטנה,‬

1079
01:12:39,146 --> 01:12:42,316
‫שלא היו בה הרבה הזדמנויות‬
‫ושאנשים נוטים להיתקע בה.‬

1080
01:12:42,399 --> 01:12:45,736
‫כמו שאימא שלך אמרה,‬
‫אם לא היית מתחילה לרקוד היית מתדרדרת.‬

1081
01:12:45,819 --> 01:12:47,571
‫כן.‬
‫-היית ממש מתדרדרת.‬

1082
01:12:48,655 --> 01:12:50,574
‫באיידהו זה סביר להניח.‬

1083
01:12:51,075 --> 01:12:55,788
‫יש פה אוכלוסייה שלמה‬
‫שאף פעם לא הייתה לה גישה לטיפול נפשי.‬

1084
01:12:55,871 --> 01:12:57,414
‫או שלא מדברת על זה אפילו.‬

1085
01:12:57,498 --> 01:12:59,249
‫זה לא מקום שנוח להיות בו…‬

1086
01:12:59,333 --> 01:13:00,501
‫אני באה!‬

1087
01:13:00,584 --> 01:13:02,836
‫כל דבר שחורג מהנורמה.‬

1088
01:13:02,920 --> 01:13:05,923
‫ג'ן לא הייתה מסוגלת להשתלב בעיירה הזאת.‬

1089
01:13:06,507 --> 01:13:08,175
‫זאת עיירה מאוד קטנה.‬

1090
01:13:08,258 --> 01:13:11,720
‫כשהייתי ילדה היו שם‬
‫700 תושבים או משהו כזה.‬

1091
01:13:11,804 --> 01:13:13,764
‫איך קוראים לעיירה שלך?‬
‫-סטאר.‬

1092
01:13:14,264 --> 01:13:17,309
‫וואו, זה יומן התינוק שלי‬
‫שמילאתם בו איזה שני עמודים.‬

1093
01:13:17,393 --> 01:13:18,310
‫- בריון פרימן, אבא של ג'ן -‬

1094
01:13:18,394 --> 01:13:19,645
‫"התנהגות, גיל שמונה חודשים.‬

1095
01:13:19,728 --> 01:13:22,648
‫"רצית לשחק עם ילדים גדולים,‬
‫לא עם תינוקות בגילך.‬

1096
01:13:23,273 --> 01:13:26,276
‫"בגיל הזה את מאוד עצמאית ווכחנית.‬

1097
01:13:26,360 --> 01:13:29,238
‫"לפעמים אני תוהה‬
‫איך אני אעבור את היום בכלל."‬

1098
01:13:31,698 --> 01:13:35,285
‫"את מאוד אינטליגנטית.‬
‫את יודעת לאיית את השם שלך, לספור.‬

1099
01:13:35,369 --> 01:13:38,038
‫"לפעמים אני נדהמת מאוצר המילים שלך."‬

1100
01:13:38,122 --> 01:13:41,500
‫"צועקת הרבה, צועקת הרבה, צועקת הרבה"‬
‫זה כתוב שם?‬

1101
01:13:41,583 --> 01:13:43,752
‫תעזבי!‬
‫-הצלחת. תורידי את זה.‬

1102
01:13:43,836 --> 01:13:45,379
‫תעזבי!‬
‫-הצלחת.‬

1103
01:13:45,462 --> 01:13:46,547
‫את לא…‬

1104
01:13:47,965 --> 01:13:51,635
‫"אבל העיקר הוא שאנחנו‬
‫אוהבים אותך יותר ממה שידענו שאפשר.‬

1105
01:13:51,718 --> 01:13:54,388
‫"את ילדה נהדרת‬
‫ולא הייתי מחליפה אותך בעד שום הון שבעולם.‬

1106
01:13:54,471 --> 01:13:56,765
‫"את ילדה קטנה עם אופי של מבוגרת.‬

1107
01:13:58,016 --> 01:14:00,102
‫"21 בפברואר, 1991."‬

1108
01:14:03,355 --> 01:14:07,526
‫ליקויים בפיתוח, תחזוק והבנת מערכות יחסים.‬

1109
01:14:09,027 --> 01:14:11,613
‫אומרים שחלק מהעניין באוטיזם זה שהוא גנטי.‬

1110
01:14:12,656 --> 01:14:13,949
‫משפחה לא מתפקדת.‬

1111
01:14:14,450 --> 01:14:18,495
‫מן הסתם האחיות והאחים‬
‫וההורים שלנו משקפים לנו את מי שאנחנו.‬

1112
01:14:19,371 --> 01:14:21,457
‫משתלבת מעולה, נכון?‬
‫-אנחנו משפחה.‬

1113
01:14:23,375 --> 01:14:28,255
‫כל התגליות האלה שאני חווה‬
‫בחיים האמיתיים קורות במקביל‬

1114
01:14:28,338 --> 01:14:31,800
‫ליצירה של המופע.‬

1115
01:14:31,884 --> 01:14:34,428
‫תרימי את הבובה כדי שכולם יראו, ג'ניפר.‬

1116
01:14:34,511 --> 01:14:37,598
‫אז התגליות שקורות בחיים שלי‬

1117
01:14:37,681 --> 01:14:43,770
‫מגיעות בסוף לבמה בצורה מאוד יפה וטבעית.‬

1118
01:14:54,781 --> 01:14:57,784
‫דוב? איפה הדוב?‬

1119
01:14:57,868 --> 01:15:02,080
‫איפה הדוב?‬

1120
01:15:02,164 --> 01:15:04,291
‫איפה הדוב?‬

1121
01:15:04,374 --> 01:15:05,667
‫נראה לי שהוא אצלך.‬

1122
01:15:05,751 --> 01:15:09,880
‫איפה הדוב?‬

1123
01:15:10,923 --> 01:15:15,177
‫איפה הדוב?‬

1124
01:15:15,677 --> 01:15:19,389
‫היא חמודה. היא לא ראתה אותי.‬
‫-היא יודעת לזחול, שכחת?‬

1125
01:15:22,309 --> 01:15:24,144
‫באופן אידיאלי,‬

1126
01:15:24,645 --> 01:15:27,606
‫הייתי יכולה להוציא המון.‬

1127
01:15:27,689 --> 01:15:28,524
‫כן.‬

1128
01:15:29,399 --> 01:15:33,529
‫ככה שבסוף יהיה למרגלותיי הר של בד.‬

1129
01:15:34,154 --> 01:15:34,988
‫כן.‬

1130
01:15:37,115 --> 01:15:39,368
‫את יכולה לספר קצת על היצירה הזאת רגע?‬

1131
01:15:39,451 --> 01:15:41,203
‫כן.‬
‫-על המשמעות שלה בשבילך.‬

1132
01:15:44,456 --> 01:15:46,375
‫ זה הבית של אימא של רובין.‬

1133
01:15:46,458 --> 01:15:48,043
‫היי, סבתא!‬

1134
01:15:49,169 --> 01:15:51,129
‫מהבית של סבתא שלי,‬

1135
01:15:52,422 --> 01:15:54,925
‫יש לי הרבה זיכרונות שבהם אני משחקת‬

1136
01:15:55,008 --> 01:15:57,135
‫ומרגישה מאוד חופשייה.‬

1137
01:15:59,179 --> 01:16:00,556
‫קוקו!‬

1138
01:16:00,639 --> 01:16:03,475
‫היא הבינה באופן טבעי…‬

1139
01:16:03,559 --> 01:16:05,644
‫- פלורנס בנט, סבתא של ג'ן -‬

1140
01:16:05,727 --> 01:16:08,480
‫שהיא צריכה לתת לי לעשות דברים שוב ושוב,‬

1141
01:16:08,564 --> 01:16:11,525
‫אז תמיד הרגשתי מאוד חופשייה כי היא‬
‫לא הייתה עוצרת אותי.‬

1142
01:16:11,608 --> 01:16:14,152
‫הייתי משמיעה את אותו שיר מאה פעם‬

1143
01:16:14,236 --> 01:16:16,405
‫והיא אף פעם לא אמרה לי לכבות אותו.‬

1144
01:16:20,993 --> 01:16:24,329
‫הטישו זה כי כשהייתי ילדה לא ידעתי לדלג.‬

1145
01:16:24,413 --> 01:16:29,209
‫קים אמרה לי שאחד מהמאפיינים הידועים‬
‫של ילדים עם אוטיזם זה שקשה להם לדלג.‬

1146
01:16:29,293 --> 01:16:33,422
‫אז כדי ללמד אותי לדלג‬
‫סבתא שלי נתנה לי חבילת טישו.‬

1147
01:16:33,922 --> 01:16:38,010
‫היא אמרה, "כשאת דורכת את לוקחת טישו,‬
‫וכשאת מקפצת את זורקת אותו".‬

1148
01:16:38,093 --> 01:16:39,469
‫אז ככה למדתי לדלג,‬

1149
01:16:39,553 --> 01:16:45,976
‫ואני זוכרת שכל הסלון היה מכוסה בטישו.‬

1150
01:16:46,476 --> 01:16:48,270
‫והיא לא הכריחה אותי לאסוף אותו‬

1151
01:16:48,353 --> 01:16:52,899
‫ולא גרמה לי להרגיש רע על זה שעשיתי‬
‫בלגן ולא שום דבר כזה. וככה למדתי לדלג.‬

1152
01:16:53,567 --> 01:16:56,194
‫אז משם הגיע הרעיון של הטישו.‬

1153
01:16:56,695 --> 01:17:00,032
‫היא לימדה אותך לזוז בצורה קצבית.‬

1154
01:17:00,115 --> 01:17:02,993
‫לאנשים עם אוטיזם יש נטייה לסרבול מוטורי,‬

1155
01:17:03,076 --> 01:17:06,455
‫ולכן לא תמיד יש להם‬
‫יכולת טבעית לנוע לפי קצב מסוים,‬

1156
01:17:06,538 --> 01:17:08,915
‫ובגלל זה היה קשה לך לדלג.‬

1157
01:17:08,999 --> 01:17:13,837
‫סבתא שלך ממש הדריכה אותך בזה‬
‫בצורה מאוד ויזואלית עם הטישו,‬

1158
01:17:13,920 --> 01:17:20,218
‫והיא הצליחה ללמד אותך לדרוך‬
‫כשהוצאת את הטישו ולקפוץ כשזרקת את הטישו.‬

1159
01:17:20,302 --> 01:17:22,554
‫וברגע שהיא עשתה את זה, את הצלחת.‬

1160
01:17:22,638 --> 01:17:26,141
‫וככה באמת צריך לגשת לאנשים עם אוטיזם,‬

1161
01:17:26,224 --> 01:17:28,393
‫ללכת איתם בדרך שלהם.‬

1162
01:17:29,770 --> 01:17:31,647
‫איזו מתנה קיבלת ממנה.‬

1163
01:17:33,899 --> 01:17:39,404
‫- רעיה, אם, סבתא, פלורנס איי. -‬

1164
01:17:39,488 --> 01:17:43,909
‫ג'ניפר למדה להיות עצמאית בגיל מאוד צעיר.‬

1165
01:17:43,992 --> 01:17:45,911
‫אני לא למדתי עד שאימא שלי מתה.‬

1166
01:17:45,994 --> 01:17:46,828
‫- בנט -‬

1167
01:17:46,912 --> 01:17:48,497
‫מאוד הסתמכת עליה.‬

1168
01:17:49,581 --> 01:17:50,582
‫זה נכון.‬

1169
01:17:52,250 --> 01:17:54,294
‫ותמיד רציתי שגם לך יהיה את זה.‬

1170
01:18:01,259 --> 01:18:03,387
‫אף פעם לא כעסתי עלייך בקשר לזה.‬

1171
01:18:07,224 --> 01:18:09,351
‫אהבתי כל חלק בך.‬

1172
01:18:14,606 --> 01:18:17,150
‫פשוט הייתי צריכה עזרה לפעמים.‬

1173
01:18:25,117 --> 01:18:26,993
‫איזו מתנה קיבלת ממנה.‬

1174
01:18:34,084 --> 01:18:34,918
‫כן.‬

1175
01:18:49,599 --> 01:18:54,020
‫- סאות' אורנג', ניו ג'רזי -‬

1176
01:18:58,692 --> 01:19:00,360
‫הלו?‬
‫-היי.‬

1177
01:19:00,444 --> 01:19:01,862
‫היי.‬
‫-תגיעי לעניין.‬

1178
01:19:02,779 --> 01:19:07,117
‫מרכז פרלמן רוצים להעלות את המופע שלנו.‬

1179
01:19:07,200 --> 01:19:09,286
‫מה לעזאזל?‬
‫-מה לעזאזל?‬

1180
01:19:09,369 --> 01:19:12,164
‫אנחנו נהיה חלק מעונת הפתיחה.‬

1181
01:19:14,791 --> 01:19:20,046
‫סוניה קיבלה היום אימייל‬
‫מביל, המנהל האומנותי.‬

1182
01:19:20,547 --> 01:19:21,757
‫- ביל ראוץ', מנהל אומנותי, מרכז פרלמן -‬

1183
01:19:21,840 --> 01:19:24,801
‫הוא כתב, "סליחה שלקח לי זמן לענות.‬
‫הייתה לנו תקופה משוגעת.‬

1184
01:19:24,885 --> 01:19:28,847
‫"אנחנו מאוד מעוניינים‬
‫להעלות את המופע ולעזור לכם לממש את זה.‬

1185
01:19:28,930 --> 01:19:32,434
‫"בינתיים, סוניה, תודה‬
‫שהבאת לנו את הפרויקט היפהפייה הזה."‬

1186
01:19:32,517 --> 01:19:34,186
‫זה לא נורמלי.‬

1187
01:19:34,978 --> 01:19:36,897
‫זה…‬
‫-ככה צריך לקרוא לסרט התיעודי.‬

1188
01:19:36,980 --> 01:19:39,691
‫"זה לא נורמלי."‬
‫-כן, ככה אתה צריך לקרוא לו.‬

1189
01:19:42,235 --> 01:19:43,487
‫זה מעל ומעבר…‬

1190
01:19:43,987 --> 01:19:48,575
‫זה באמת מעל ומעבר‬
‫לחלומות הכי פרועים שלי, ברצינות.‬

1191
01:19:49,075 --> 01:19:50,410
‫כן.‬
‫-כן.‬

1192
01:19:50,494 --> 01:19:53,789
‫זה מדהים.‬
‫-לא ידעתי שזה אפשרי בכלל.‬

1193
01:19:53,872 --> 01:19:55,499
‫זה משוגע.‬

1194
01:19:56,166 --> 01:20:00,420
‫טוב, רק היית צריכה‬
‫שיקרה לך משהו טראומטי בחיים.‬

1195
01:20:00,504 --> 01:20:02,547
‫הדלתות האלה לא נפתחות מעצמן.‬

1196
01:20:03,298 --> 01:20:07,719
‫- מרכז פרלמן לאומניות הבמה, ניו יורק -‬

1197
01:20:08,512 --> 01:20:09,429
‫טוב, תקפצי.‬

1198
01:20:10,096 --> 01:20:12,224
‫אני מדמיינת איך זה ייראה.‬

1199
01:20:12,307 --> 01:20:13,725
‫אני מעכלת את זה.‬

1200
01:20:14,226 --> 01:20:15,310
‫זה כל כך מגניב.‬

1201
01:20:20,649 --> 01:20:24,611
‫אני רוצה שתדע‬
‫שאני תמיד פה אם אתה צריך אותי,‬

1202
01:20:24,694 --> 01:20:27,989
‫אבל שאתה מסוגל להחליט מה אתה צריך בחיים,‬

1203
01:20:28,073 --> 01:20:33,620
‫והיום היית צריך אותי, ואני‬
‫מאוד שמחה לתת לך מרחב שאתה יכול לדבר בו.‬

1204
01:20:33,703 --> 01:20:37,958
‫אז אני מאוד מרוצה מזה שביקשת,‬
‫ואני שמחה שעשית את זה.‬

1205
01:20:38,500 --> 01:20:41,461
‫יש לך שאלות אליי?‬

1206
01:20:41,962 --> 01:20:43,964
‫כן, יש לי.‬

1207
01:20:44,965 --> 01:20:47,509
‫אני אשמח לשבת‬
‫לדבר איתך על זה אם תרגיש צורך.‬

1208
01:20:47,592 --> 01:20:50,762
‫אני רוצה. אני חושב שזה יועיל לי.‬

1209
01:20:50,846 --> 01:20:53,890
‫אני אשמח, כן. תודה.‬
‫-טוב. בטח.‬

1210
01:20:54,850 --> 01:20:57,143
‫זה מעודד כי אני יודעת למה אני עושה את זה.‬

1211
01:20:57,644 --> 01:20:59,646
‫ואני חושבת שגם אתה.‬
‫-כן.‬

1212
01:20:59,729 --> 01:21:01,398
‫יש סיבה.‬
‫-כן.‬

1213
01:21:01,481 --> 01:21:07,487
‫פשוט… הורים שיודעים שהילדה או הילד שלהם‬
‫אוטיסטים או אולי נמצאים על הרצף,‬

1214
01:21:08,071 --> 01:21:13,118
‫אבל מחליטים לא להכיר בזה‬
‫אלא פשוט לחכות ולראות אם הם יצליחו להשתלב,‬

1215
01:21:14,077 --> 01:21:19,249
‫וזה ממש עצוב כי הילדה או הילד האלה יודעים‬

1216
01:21:19,332 --> 01:21:22,586
‫שהם שונים משאר הילדים.‬

1217
01:21:23,086 --> 01:21:27,007
‫אז בעצם, בזה שהם מתעלמים מזה,‬
‫הם מלמדים את הילדים להתעלם מעצמם.‬

1218
01:21:27,507 --> 01:21:29,426
‫אני לא אומרת שזה נובע מכוונה רעה.‬

1219
01:21:29,509 --> 01:21:32,053
‫זה נעשה מתוך אהבה.‬
‫-הם חושבים שזה לטובת הילדים.‬

1220
01:21:32,137 --> 01:21:37,142
‫אבל בתור מישהי שאובחנה בגיל מאוחר יחסית,‬

1221
01:21:37,642 --> 01:21:40,770
‫הלוואי שהייתי יודעת קודם.‬

1222
01:21:41,396 --> 01:21:44,733
‫כאילו אני… בהחלט הייתי רוצה לדעת קודם.‬

1223
01:21:44,816 --> 01:21:45,859
‫גם אני.‬

1224
01:21:46,568 --> 01:21:49,487
‫כן.‬
‫-אולי תיקחי מאלכס את המצלמה?‬

1225
01:21:50,113 --> 01:21:51,781
‫אוקיי.‬
‫-תצלמי אותו רגע.‬

1226
01:21:51,865 --> 01:21:53,074
‫אה, אוקיי.‬
‫-זה בסדר?‬

1227
01:21:53,158 --> 01:21:54,159
‫כן.‬
‫-היא פועלת?‬

1228
01:21:55,160 --> 01:21:57,996
‫היא פועלת. כתוב שהיא מקליטה, נכון?‬
‫-כן.‬

1229
01:22:09,507 --> 01:22:10,634
‫אלכס!‬

1230
01:22:13,053 --> 01:22:15,263
‫היו הרבה התפתחויות.‬
‫-כן.‬

1231
01:22:15,347 --> 01:22:17,098
‫שעדיין מתפתחות כרגע.‬
‫-כן.‬

1232
01:22:17,182 --> 01:22:21,144
‫אז סתם תהיתי‬
‫איך אתה מתמודד עם רכבת ההרים הזאת.‬

1233
01:22:21,645 --> 01:22:22,520
‫תגידי משהו.‬

1234
01:22:22,604 --> 01:22:24,314
‫אין לי מה להגיד לך.‬

1235
01:22:28,068 --> 01:22:29,945
‫אני יודעת. רגע, אתה בלחץ?‬

1236
01:22:30,028 --> 01:22:32,197
‫לא. נראה לי שיש דרך יותר טובה.‬

1237
01:22:32,280 --> 01:22:34,532
‫אני מרגיש שיש לי מזל שמצאתי אותך…‬

1238
01:22:34,616 --> 01:22:35,825
‫אל תזרוק אותי עדיין.‬

1239
01:22:37,827 --> 01:22:40,622
‫מתי ואיך שמצאתי אותך.‬
‫-וואו, איזה יופי.‬

1240
01:22:40,705 --> 01:22:42,374
‫או בעצם שמצאנו זה את זה.‬
‫-כן.‬

1241
01:22:42,457 --> 01:22:46,753
‫והסיבה לזה הופכת‬
‫למשהו שהוא יותר גדול משנינו.‬

1242
01:22:46,836 --> 01:22:48,630
‫אני לגמרי מבינה את זה.‬

1243
01:22:49,130 --> 01:22:51,216
‫הפכת לחברה מאוד טובה שלי.‬

1244
01:22:51,800 --> 01:22:52,926
‫תמצאו את אלכס.‬

1245
01:22:54,344 --> 01:22:58,223
‫אבל גיליתי שאנחנו‬
‫הרבה יותר דומים ממה שחשבתי.‬

1246
01:22:58,974 --> 01:23:00,308
‫את יודעת שאני לא אוהב את זה.‬

1247
01:23:01,601 --> 01:23:04,479
‫כי את מצליחה להסתיר את זה מכולם כל כך טוב.‬

1248
01:23:04,562 --> 01:23:06,815
‫מגיע לך להרגיש מיוחדת בכל גיל.‬

1249
01:23:06,898 --> 01:23:08,775
‫אבל אני מרגיש שאני מבין אותך,‬

1250
01:23:09,859 --> 01:23:11,695
‫שאני באמת מבין אותך.‬

1251
01:23:13,738 --> 01:23:15,740
‫הבנתי שאת…‬

1252
01:23:17,242 --> 01:23:18,243
‫מראה.‬

1253
01:23:21,579 --> 01:23:25,667
‫עוד מישהו יודע‬
‫שאתה אוטיסט חוץ ממני ומד"ר גילברט?‬

1254
01:23:26,376 --> 01:23:27,836
‫לא.‬

1255
01:23:27,919 --> 01:23:33,341
‫אתה החבאת את החלקים שאתה פחות אוהב בעצמך.‬

1256
01:23:33,842 --> 01:23:34,676
‫ כן.‬

1257
01:23:34,759 --> 01:23:37,470
‫ועכשיו מבקשים ממך לחשוף את החלקים האלה‬

1258
01:23:37,554 --> 01:23:40,265
‫שכל החיים התאמצת להסתיר.‬

1259
01:23:40,348 --> 01:23:44,185
‫זה היה שלב שבו אני… זה פשוט התפרק בעצם.‬

1260
01:23:44,269 --> 01:23:47,731
‫כן, ולפני כמה שנים פשוט קרסתי.‬

1261
01:23:48,356 --> 01:23:51,276
‫לא ידעתי מה לעשות.‬
‫זה היה השלב שבו המצב ממש החמיר.‬

1262
01:23:51,359 --> 01:23:56,698
‫זה השפיע על העבודה והמשפחה והחברים.‬
‫אני פשוט… לא הייתי מסוגל לעשות כלום.‬

1263
01:23:57,198 --> 01:23:59,909
‫ואיפה אתה מרגיש את העצב בגוף שלך?‬

1264
01:24:00,452 --> 01:24:01,327
‫בכל מקום.‬

1265
01:24:01,411 --> 01:24:02,912
‫איבדת את המילים קצת?‬

1266
01:24:02,996 --> 01:24:04,289
‫כן. אני מבינה.‬
‫-כן.‬

1267
01:24:04,372 --> 01:24:07,625
‫בשלב הזה לא הצלחתי‬
‫אפילו להסתכל לאנשים בעיניים ולתקשר איתם.‬

1268
01:24:07,709 --> 01:24:09,210
‫למה אנחנו כאלה לדעתך?‬

1269
01:24:09,294 --> 01:24:14,883
‫עכשיו יש כמה שאלות שקשורות לתחושות ורגשות,‬
‫והראשונה היא על אושר.‬

1270
01:24:14,966 --> 01:24:17,761
‫מה גורם לך אושר?‬
‫-המשפחה שלי.‬

1271
01:24:17,844 --> 01:24:20,889
‫כן.‬
‫-היה לי מזל גדול בתחום הזה.‬

1272
01:24:20,972 --> 01:24:22,974
‫היי, אימא.‬
‫-היי, חמוד.‬

1273
01:24:23,058 --> 01:24:24,184
‫מה נשמע?‬
‫-אתה מסריט?‬

1274
01:24:24,267 --> 01:24:25,143
‫- רורי דיסימון, אימא של אלכס -‬

1275
01:24:25,226 --> 01:24:26,061
‫כן.‬
‫-אוי ואבוי.‬

1276
01:24:26,144 --> 01:24:27,979
‫תגידי משהו נחמד.‬
‫-אני אוהבת אותך.‬

1277
01:24:28,063 --> 01:24:29,564
‫תודה.‬
‫-ואני מאוד שמחה בשבילך.‬

1278
01:24:29,647 --> 01:24:30,648
‫תודה, אימא.‬

1279
01:24:34,235 --> 01:24:36,488
‫אוי, כן, תראו את הבנים של משפחת האמר.‬

1280
01:24:36,571 --> 01:24:39,657
‫אני שואב הרבה השראה‬
‫גם מאח שלי כי אני מעריץ אותו.‬

1281
01:24:39,741 --> 01:24:40,867
‫- קרייג האמר, אח של אלכס -‬

1282
01:24:40,950 --> 01:24:42,619
‫כי במידה רבה, בזכותו אני מי שאני.‬

1283
01:24:42,702 --> 01:24:45,163
‫אני יודעת שאתם מאוד קרובים.‬
‫-כן, מאוד.‬

1284
01:24:45,246 --> 01:24:46,081
‫הוא משוגע.‬

1285
01:24:46,956 --> 01:24:48,458
‫ויש את מיגל.‬

1286
01:24:48,541 --> 01:24:49,793
‫- מיגל בלנקו, בעלו של אלכס -‬

1287
01:24:49,876 --> 01:24:52,045
‫וואו, כמה אני אוהב אותו.‬
‫אני חושב על זה הרבה.‬

1288
01:24:52,128 --> 01:24:55,340
‫אני חושב שאם לא היה לי את מיגל,‬
‫אם לא היינו נפגשים,‬

1289
01:24:55,423 --> 01:24:57,092
‫אני לא יודע איפה הייתי היום.‬

1290
01:25:00,637 --> 01:25:05,600
‫אז אני כן חושבת שהאבחנה הזאת מתאימה לך,‬
‫ושאתה עונה על הקריטריונים שלה.‬

1291
01:25:05,683 --> 01:25:07,268
‫מה אתה חושב בקשר לזה?‬

1292
01:25:07,769 --> 01:25:11,231
‫האמת שזה לא מה שציפיתי לשמוע.‬

1293
01:25:11,731 --> 01:25:14,025
‫איך אתה מרגיש כרגע?‬

1294
01:25:15,235 --> 01:25:16,778
‫פשוט לא ציפיתי לזה.‬

1295
01:25:16,861 --> 01:25:20,240
‫אני חושב ששומעים הרבה‬
‫שאנשים אומרים, "אתה לא נראה אוטיסט",‬

1296
01:25:20,323 --> 01:25:23,076
‫"אתה לא עושה רושם כזה" או, "מה זה משנה?"‬

1297
01:25:23,159 --> 01:25:26,830
‫כי אני יודע שיש אנשים‬
‫עם אוטיזם ברמה חמורה יותר…‬

1298
01:25:26,913 --> 01:25:29,541
‫זה מה שרץ לי בראש,‬
‫שצריכים את זה יותר ממני.‬

1299
01:25:29,624 --> 01:25:33,670
‫אני מרגיש שזה שאני ספציפית קיבלתי אבחנה‬
‫כאילו אומר שלקחתי אותה ממישהו אחר.‬

1300
01:25:33,753 --> 01:25:35,088
‫אני לא יודע למה.‬
‫-כן.‬

1301
01:25:35,171 --> 01:25:39,175
‫כי אני אדם מבוגר,‬
‫כבר עברתי את החלק הכי קשה.‬

1302
01:25:39,259 --> 01:25:40,552
‫זאת תפיסה נפוצה.‬
‫-כן, בדיוק.‬

1303
01:25:40,635 --> 01:25:43,972
‫אחרי שבמשך כל כך הרבה זמן‬
‫הוכחת שאתה מסוגל לתפקד,‬

1304
01:25:44,055 --> 01:25:47,684
‫למה שתרצה תווית?‬
‫ועוד תווית נוראית כמו אוטיזם?‬

1305
01:25:47,767 --> 01:25:51,312
‫למה לך לא להחליט‬
‫להמשיך להעמיד פנים שאתה אדם נוירו-טיפוסי?‬

1306
01:25:51,396 --> 01:25:55,483
‫למה לעזאזל שתחשוף את זה על עצמך?‬
‫לזה הם בעצם מתכוונים.‬

1307
01:25:55,567 --> 01:25:57,652
‫כן, פשוט נמאס לי להעמיד פנים.‬

1308
01:25:58,153 --> 01:26:00,822
‫זה מה שצריך להשתנות.‬
‫-כן.‬

1309
01:26:02,490 --> 01:26:03,449
‫- לא אמיתי -‬

1310
01:26:25,638 --> 01:26:27,974
‫לא הייתי לגמרי בטוח בקשר לזה,‬
‫לא ידעתי אם זה מוזר מדי.‬

1311
01:26:28,057 --> 01:26:32,270
‫לא, אני חושבת‬
‫שזה צריך להיות יותר ככה. זה ממש מגניב.‬

1312
01:26:33,521 --> 01:26:35,940
‫את יודעת שאני עורך סרטים.‬
‫-איך היית מתאר את זה?‬

1313
01:26:36,691 --> 01:26:41,779
‫זה כמו לנסות לפתור פאזל‬
‫שיש לו אינסוף פתרונות אפשריים‬

1314
01:26:41,863 --> 01:26:45,116
‫ובמקביל לעצב את הפאזל.‬

1315
01:26:46,618 --> 01:26:51,873
‫אני מת על זה‬
‫כי גיליתי מאז שהמוח שלי אישית פשוט בנוי‬

1316
01:26:51,956 --> 01:26:54,792
‫בצורה שהוא מעבד ורואה ויוצר דברים אחרת.‬

1317
01:26:54,876 --> 01:26:55,835
‫כן.‬

1318
01:26:55,919 --> 01:26:58,421
‫הצלחתי בזה כי הייתי אובססיבי לזה לחלוטין,‬

1319
01:26:58,504 --> 01:27:01,216
‫אבל גם כי לא הייתי מודע לגבולות שלי.‬

1320
01:27:01,299 --> 01:27:02,300
‫לגמרי.‬

1321
01:27:04,510 --> 01:27:05,970
‫תדליקו את האור!‬

1322
01:27:06,054 --> 01:27:07,263
‫קדימה, האמר!‬

1323
01:27:10,141 --> 01:27:13,436
‫כמוך, ברגע שנאלצתי‬
‫להתחיל להתפרנס מזה באופן מקצועי,‬

1324
01:27:13,519 --> 01:27:16,731
‫הרגשתי שאיבדתי את הכיוון שלי כאומן.‬

1325
01:27:19,067 --> 01:27:22,153
‫לא הצלחתי להבין‬
‫את המורכבויות, את הפוליטיקה,‬

1326
01:27:22,237 --> 01:27:24,989
‫ולמה אני מאבד אמון בהמון אנשים.‬

1327
01:27:26,115 --> 01:27:30,370
‫זה משהו… זאת השלכה‬
‫שיש לזה עליי שאני לא מרוצה ממנה.‬

1328
01:27:30,453 --> 01:27:32,997
‫כן, אני לא יודע על מה אני מדבר.‬
‫-לא, אתה מסביר.‬

1329
01:27:33,081 --> 01:27:38,586
‫יש לי אינסוף אמון באנשים, בצורה מוגזמת.‬

1330
01:27:38,670 --> 01:27:42,423
‫אני חושב שמה שהם עושים‬
‫על פני השטח זאת תמיד הכוונה האמיתית שלהם.‬

1331
01:27:42,507 --> 01:27:46,052
‫וזה מכניס אותך למקום שבו קל לנצל אותך.‬

1332
01:27:46,135 --> 01:27:47,929
‫זה מה שתמיד יש לי בעיה איתו.‬

1333
01:27:48,012 --> 01:27:51,307
‫את יודעת, בדיוק כמוך,‬
‫אני מסוגל לעמוד בכל דבר,‬

1334
01:27:51,391 --> 01:27:55,645
‫אבל בדיוק כמוך,‬
‫אני נותן את כל כולי ואז אני נשחק.‬

1335
01:27:56,145 --> 01:27:59,274
‫לא ידעתי מה זה שחיקה אוטיסטית,‬
‫אז לא היו לי כלים כדי להילחם בזה.‬

1336
01:27:59,357 --> 01:28:00,316
‫כן.‬

1337
01:28:00,400 --> 01:28:04,153
‫וגם לא לחבר הכי טוב שלי, ריי.‬

1338
01:28:04,237 --> 01:28:05,154
‫יש!‬

1339
01:28:05,238 --> 01:28:06,406
‫- ריי לי, אומן דיגיטלי, חבר של אלכס -‬

1340
01:28:06,489 --> 01:28:08,741
‫אני שונא להצטלם, אבל בשבילכם אני מוכן.‬
‫אוהב אתכם.‬

1341
01:28:08,825 --> 01:28:10,243
‫היינו כל כך דומים.‬

1342
01:28:10,743 --> 01:28:12,578
‫ממש דומים.‬
‫-כן.‬

1343
01:28:13,079 --> 01:28:14,539
‫הבנתי את האופי שלו.‬

1344
01:28:14,622 --> 01:28:18,167
‫הבנתי מה מפחיד אותו ומה מכעיס אותו,‬
‫וגם את איך שהוא הציג את עצמו בפני העולם,‬

1345
01:28:18,251 --> 01:28:20,044
‫שזה היה בדרך מאוד שונה.‬

1346
01:28:21,462 --> 01:28:22,588
‫חוץ מעם ריי,‬

1347
01:28:22,672 --> 01:28:25,717
‫אף פעם לא דיברתי עם אף אחד על שום דבר.‬

1348
01:28:27,593 --> 01:28:29,804
‫הוא היה מאוד חברותי.‬

1349
01:28:30,388 --> 01:28:32,307
‫אבל הוא עשה את זה כדי לפצות.‬
‫-טוב.‬

1350
01:28:32,390 --> 01:28:33,725
‫כמו עם ג'ן,‬

1351
01:28:34,225 --> 01:28:39,522
‫ראיתי צד של ריי‬
‫שרק מעט אנשים באמת זכו לראות.‬

1352
01:28:39,605 --> 01:28:40,982
‫וזיהיתי שם את עצמי.‬

1353
01:28:41,482 --> 01:28:44,777
‫הוא הכניס אור. הוא הכניס אור לחיים שלי.‬

1354
01:28:46,112 --> 01:28:47,780
‫לפני כמה שנים,‬

1355
01:28:49,324 --> 01:28:55,747
‫הוא קפץ מהחלון והתאבד.‬

1356
01:28:57,415 --> 01:29:00,168
‫ואני לא יכול שלא לחשוב‬

1357
01:29:00,251 --> 01:29:05,298
‫שאם שנינו היינו יודעים אז‬
‫את מה שאני יודע עכשיו,‬

1358
01:29:05,381 --> 01:29:09,218
‫אולי בעזרת הכלים הנכונים‬
‫הוא היה יכול להגיע למקום טוב יותר.‬

1359
01:29:09,302 --> 01:29:15,058
‫- אנשים עם אוטיזם נמצאים בסיכון גבוה‬
‫בעד פי תשעה למות כתוצאה מהתאבדות -‬

1360
01:29:15,141 --> 01:29:19,771
‫בואו נדבר על דברים משמחים.‬
‫מה חשבתם על הסרט? כי אני שוקל לשנות הכול.‬

1361
01:29:20,938 --> 01:29:25,610
‫מה דעתך? כאילו, אני פשוט כל כך מזדהה איתך.‬

1362
01:29:25,693 --> 01:29:32,116
‫החוויות שאתה חווה בחיים האמיתיים משנות לך‬
‫את ההשקפה. אתה אומנם מספר את הסיפור שלי,‬

1363
01:29:32,200 --> 01:29:37,455
‫אבל החוויה שלך ונקודת המבט שלך‬
‫הן חלק מאוד גדול ממה שאתה יוצר‬

1364
01:29:37,538 --> 01:29:39,290
‫ולכן גם אתה צריך להיות חלק מהסרט.‬

1365
01:29:39,374 --> 01:29:41,918
‫לרוב אתה לא זה שמשתף,‬

1366
01:29:42,001 --> 01:29:45,213
‫אתה זה שמציג את מה שמישהו אחר החליט לשתף.‬

1367
01:29:45,296 --> 01:29:48,132
‫אז זה פוקוס אחר בשבילך.‬

1368
01:29:48,216 --> 01:29:49,884
‫זה פשוט מפחיד.‬
‫-כן.‬

1369
01:29:49,967 --> 01:29:51,969
‫כי במקור לא הייתי חלק מהסרט בכלל,‬

1370
01:29:52,053 --> 01:29:54,889
‫אבל זה הסיפור היחיד שיש לנו.‬

1371
01:29:54,972 --> 01:29:57,809
‫האמת שאני אף פעם‬
‫לא מדבר עם אף אחד על שום דבר.‬

1372
01:29:57,892 --> 01:30:01,771
‫זה פשוט משהו‬
‫שאף פעם לא היה לי, גם לא עם מיגל.‬

1373
01:30:01,854 --> 01:30:04,190
‫כי תמיד קצת שמתי את זה…‬

1374
01:30:05,024 --> 01:30:06,734
‫מה מפחיד אותך?‬

1375
01:30:06,818 --> 01:30:12,907
‫הבושה שיש סביב זה, את מבינה? אני לא יודע‬
‫למה. ממש קשה להתגבר על העניין הזה‬

1376
01:30:14,283 --> 01:30:20,456
‫כי אף פעם לא באמת הרגשתי שייך לשום מקום‬
‫ולכן חיפשתי אישורים מכל מקור אפשרי,‬

1377
01:30:20,540 --> 01:30:26,337
‫וזה גרם לי לזה‬
‫שהיה קל לתמרן אותי והוביל ל…‬

1378
01:30:29,298 --> 01:30:31,676
‫זה שעברתי התעללות מינית בתור ילד.‬

1379
01:30:31,759 --> 01:30:33,386
‫אוי, וואו.‬

1380
01:30:33,469 --> 01:30:36,722
‫אף פעם לא אמרתי את זה בקול.‬
‫-בן כמה היית כשזה התחיל?‬

1381
01:30:36,806 --> 01:30:40,226
‫- 80%-90% ממקרי ההתעללות המינית בילדים‬
‫לא מדווחים לרשויות -‬

1382
01:30:40,309 --> 01:30:42,979
‫אולי חמש או שש לדעתי.‬
‫-וואו. היית כל כך צעיר.‬

1383
01:30:43,563 --> 01:30:44,981
‫כן.‬
‫-אלכס.‬

1384
01:30:45,731 --> 01:30:49,152
‫מה שקשה בהתעללות גם זה שהיא כל כך חשאית.‬

1385
01:30:51,070 --> 01:30:53,865
‫למרבה הצער האדם הזה לימד אותך‬

1386
01:30:53,948 --> 01:30:56,159
‫להסתיר ולשתוק,‬

1387
01:30:56,242 --> 01:30:57,618
‫ולא להיות מי שאתה.‬

1388
01:30:58,494 --> 01:31:03,040
‫- ילדים עם אוטיזם נמצאים בסיכון גבוה‬
‫בעד פי חמישה ליפול קורבן להתעללות מינית -‬

1389
01:31:03,124 --> 01:31:07,128
‫ זה יותר שכיח מאשר בציבור הנוירו-טיפוסי.‬
‫-פחדתי שיחשבו שאני הומו.‬

1390
01:31:07,628 --> 01:31:08,463
‫ אוקיי.‬

1391
01:31:09,130 --> 01:31:12,467
‫זה היה הפחד הכי גדול שלי,‬
‫ואני חושב שבגלל זה לא סיפרתי.‬

1392
01:31:12,550 --> 01:31:15,720
‫- אנשים עם אוטיזם נוטים להזדהות‬
‫כלהטב"קים+ בשיעור גבוה בעד פי שישה -‬

1393
01:31:15,803 --> 01:31:18,764
‫לא הבנתי את זה‬
‫אבל העולם אמר לי שלהיות הומו זה רע.‬

1394
01:31:18,848 --> 01:31:21,267
‫אבל כשהיית קטן מה פחדת שיקרה?‬

1395
01:31:21,350 --> 01:31:25,646
‫שלא יאהבו אותי, ושינטשו אותי.‬

1396
01:31:27,940 --> 01:31:31,944
‫עכשיו אני יודע שזה לא היה אפשרי בכלל.‬

1397
01:31:32,445 --> 01:31:37,617
‫זה דורש המון אנרגיה, אלכס,‬
‫להסתיר דבר כזה במשך כל כך הרבה זמן.‬

1398
01:31:37,700 --> 01:31:39,994
‫העובדה שלמדתי איך לדבר איתך על דברים‬

1399
01:31:40,578 --> 01:31:44,332
‫מאוד הקלה עליי להתחבר למיגל.‬

1400
01:31:44,415 --> 01:31:49,170
‫בחיים לא חשבתי שאני אהיה‬
‫מסוגל לדבר איתו ככה בלי לפחד בכלל.‬

1401
01:31:49,670 --> 01:31:53,049
‫זה… זה היה חסר לי מאז ריי.‬

1402
01:31:53,549 --> 01:31:57,595
‫אבל עכשיו גם ג'ן‬
‫ממלאת את התפקיד הזה בשבילי.‬

1403
01:31:58,971 --> 01:32:02,266
‫כי אנחנו יכולים לעבד דברים ביחד במקום לבד.‬

1404
01:32:02,767 --> 01:32:05,228
‫כשהמצב שלי מחמיר אני פשוט מתחבאת.‬

1405
01:32:06,062 --> 01:32:08,564
‫את ואני כל כך דומים בכל כך הרבה דרכים.‬

1406
01:32:08,648 --> 01:32:10,608
‫זה הזוי.‬
‫-אני יודעת.‬

1407
01:32:10,691 --> 01:32:13,110
‫היא רוצה להפסיק לשתות לגמרי.‬
‫-נכון.‬

1408
01:32:13,194 --> 01:32:14,987
‫היא רוצה לעשות את זה כבר המון זמן.‬
‫-כן.‬

1409
01:32:15,071 --> 01:32:16,447
‫יותר מהכול…‬

1410
01:32:16,531 --> 01:32:21,619
‫אני מנסה פשוט להמשיך‬
‫ולהיות אמיצה בקשר להכול ולשתף בהכול,‬

1411
01:32:22,328 --> 01:32:26,832
‫זה ממש חשוב לי,‬
‫אבל זה משהו שאני מאוד מתביישת בו.‬

1412
01:32:27,333 --> 01:32:29,252
‫אז אני פשוט מרגישה ש…‬
‫-כן.‬

1413
01:32:30,294 --> 01:32:36,217
‫שהכול… שאני… שאני פשוט מזויפת.‬

1414
01:32:36,717 --> 01:32:40,263
‫דיכאון וחרדה הם‬
‫חלק מהתחלואה הנלווית לאוטיזם.‬

1415
01:32:40,346 --> 01:32:43,766
‫הרבה פעמים אנשים‬
‫גם נעזרים באלכוהול כדי להרגיע את עצמם‬

1416
01:32:43,849 --> 01:32:46,978
‫כי הוא יכול לפתוח דלתות‬
‫ומאוד להקל במצבים כאלה.‬

1417
01:32:47,061 --> 01:32:50,356
‫- אנשים עם אוטיזם נמצאים‬
‫בסיכון גבוה בעד פי שבעה לסבול מהתמכרויות -‬

1418
01:32:50,439 --> 01:32:52,817
‫היא בכתה ואמרה שהיא דואגת שאם נישאר ביחד‬

1419
01:32:52,900 --> 01:32:56,362
‫היא לא תצליח להפסיק לשתות,‬
‫ושהיא בחיים לא רוצה שלא נהיה ביחד.‬

1420
01:32:56,445 --> 01:32:58,698
‫ונראה לי שזה היה השלב שבו חשבתי…‬

1421
01:32:59,198 --> 01:33:01,450
‫"לעזאזל."‬
‫-"לעזאזל עם זה."‬

1422
01:33:02,118 --> 01:33:04,495
‫רק שתדעו שאני אוהב אתכם בלי תנאים,‬

1423
01:33:04,579 --> 01:33:08,791
‫ושיכול להיות שאני‬
‫אחד מהאנשים שהכי מסוגלים להבין.‬

1424
01:33:08,874 --> 01:33:10,710
‫אני נמצא כמה צעדים לפנייך.‬

1425
01:33:10,793 --> 01:33:12,461
‫זה הכול. זה לא פער גדול.‬
‫-כן.‬

1426
01:33:12,545 --> 01:33:15,339
‫כמו שאת היית עם האוטיזם.‬
‫-כן.‬

1427
01:33:15,423 --> 01:33:17,967
‫רק תדעי שאני פה אם את צריכה תמיכה.‬
‫-תודה.‬

1428
01:33:18,050 --> 01:33:22,513
‫ככל שאתה מדבר יותר אתה מאפשר‬
‫לאנשים יותר לראות אותך ולאהוב אותך‬

1429
01:33:22,597 --> 01:33:27,685
‫וזה עוזר לך להאמין שיש לך ערך,‬
‫ושיש חשיבות להשפעה שלך על העולם.‬

1430
01:33:27,768 --> 01:33:28,603
‫כן.‬

1431
01:33:31,981 --> 01:33:32,982
‫"היום יום הולדת…"‬

1432
01:33:33,065 --> 01:33:37,653
‫בגלל הדברים האלה‬
‫כל כך התאמצתי להבין את המוח שלי‬

1433
01:33:37,737 --> 01:33:40,156
‫הרבה לפני שקיבלתי את האבחנה הזאת.‬

1434
01:33:41,157 --> 01:33:43,659
‫כי אני מת מפחד.‬

1435
01:33:45,661 --> 01:33:49,457
‫אני לא רוצה להגיע לשלב‬
‫שבו אני מרגיש שאין שום אופציה אחרת‬

1436
01:33:49,540 --> 01:33:50,958
‫חוץ מלשים לזה סוף.‬

1437
01:33:51,042 --> 01:33:54,462
‫בעזרת תמיכה מותאמת אישית, אנשים‬
‫עם אוטיזם ברמות 3-1 נוטים לשגשג יותר:‬

1438
01:33:54,545 --> 01:33:58,507
‫הם עצמאיים, בעלי השכלה טובה יותר, ונהנים‬
‫מכישורים חברתיים ובריאות נפשית משופרים‬

1439
01:33:58,591 --> 01:33:59,842
‫איאן.‬
‫-מה?‬

1440
01:33:59,925 --> 01:34:01,344
‫אני לא רואה אותך.‬

1441
01:34:01,969 --> 01:34:03,054
‫אני לא רואה אותך.‬

1442
01:34:03,137 --> 01:34:06,223
‫לא, תן לי לראות אותך.‬
‫כדי שאני אדע איפה אתה.‬

1443
01:34:24,659 --> 01:34:25,576
‫אז איפה אנחנו?‬

1444
01:34:25,660 --> 01:34:27,662
‫- ג'ייקובס פילואו, בקט, מסצ'וסטס -‬

1445
01:34:27,745 --> 01:34:29,080
‫בג'ייקובס פילואו.‬

1446
01:34:31,332 --> 01:34:34,377
‫הסטודיו הכי יפה באמריקה.‬

1447
01:34:39,465 --> 01:34:40,716
‫ספרי לי איפה אנחנו.‬

1448
01:34:40,800 --> 01:34:42,635
‫- הכנסייה, סג הרבור, ניו יורק -‬

1449
01:34:42,718 --> 01:34:44,595
‫אנחנו בכנסייה בסג הרבור.‬

1450
01:34:44,679 --> 01:34:46,847
‫זה חלל קסום.‬

1451
01:34:47,932 --> 01:34:49,809
‫הרבה ארגונים תרמו לנו…‬

1452
01:34:49,892 --> 01:34:50,935
‫- סטודיו גיבני, ניו יורק -‬

1453
01:34:51,018 --> 01:34:54,313
‫לא רק חללים, אלא יותר חשוב מזה, זמן.‬

1454
01:34:55,106 --> 01:34:56,816
‫- המתנ"ס ברחוב 14, ניו יורק -‬

1455
01:34:56,899 --> 01:35:00,861
‫יכול לקחת שנים‬
‫להעלות מופע כזה וזה דורש המון משאבים.‬

1456
01:35:00,945 --> 01:35:02,822
‫- ההופעה בעיצומה, הכניסה אסורה -‬

1457
01:35:03,572 --> 01:35:05,991
‫בתחום האומנותי שלנו ובהרבה מקומות,‬

1458
01:35:06,075 --> 01:35:10,204
‫יש מתכון שלא השתנה הרבה זמן שכבר לא עובד.‬

1459
01:35:10,955 --> 01:35:13,416
‫ואם נצליח לרכך אותו,‬

1460
01:35:13,499 --> 01:35:15,501
‫ולחקור אותו ביחד…‬

1461
01:35:15,584 --> 01:35:17,962
‫- לילי שפרד, רקדנית, כוראוגרפית שותפה -‬

1462
01:35:18,045 --> 01:35:20,756
‫ולא לחשוב על המצבים האלה‬
‫כעל פגמים או עיכובים…‬

1463
01:35:20,840 --> 01:35:23,676
‫ואולי זה ייקח קצת יותר זמן,‬

1464
01:35:23,759 --> 01:35:26,095
‫אבל מה יקרה אם ניקח מספיק זמן‬

1465
01:35:26,178 --> 01:35:29,306
‫כדי שהמוחות המדהימים שלנו‬
‫יוכלו להבין רעיון במלואו?‬

1466
01:35:29,807 --> 01:35:32,351
‫איך זה ייראה? זה מה שאני רוצה.‬

1467
01:35:33,769 --> 01:35:35,479
‫אצל אנשים עם אוטיזם,‬

1468
01:35:35,563 --> 01:35:42,027
‫אחת מהצורות הכי נפוצות של חשחוש‬
‫זה פשוט לרקוד בצורה מאולתרת.‬

1469
01:35:42,111 --> 01:35:44,947
‫אני רוצה להשאיר חלק מהקטעים מאולתרים.‬

1470
01:35:45,030 --> 01:35:47,658
‫אני חושבת שחשוב שאפשר יהיה להיכנס ולהגיד,‬

1471
01:35:47,742 --> 01:35:50,035
‫"מה אתם צריכים?" ולא, "מה לא בסדר?"‬

1472
01:35:50,119 --> 01:35:56,375
‫ג'ן לא מנסה, במקרה שלה, לרפא את זה‬
‫או לתקן את עצמה. הכוונה היא לעורר מודעות.‬

1473
01:35:56,459 --> 01:36:00,212
‫חשוב לי להבהיר שזה הסיפור שלי בלבד,‬

1474
01:36:00,296 --> 01:36:05,009
‫ושאין לי שום כוונה‬
‫לצאת באיזושהי הכרזה גדולה ומקיפה‬

1475
01:36:05,092 --> 01:36:09,180
‫על אוטיזם באופן כללי‬
‫או על החוויה של אנשים אחרים,‬

1476
01:36:09,263 --> 01:36:11,932
‫וזה מאוד חשוב כי אוטיזם הוא ספקטרום‬

1477
01:36:12,016 --> 01:36:16,854
‫ואנשים זקוקים להרבה סוגים שונים של תמיכה.‬

1478
01:36:16,937 --> 01:36:18,689
‫הכניסה של זה,‬

1479
01:36:18,773 --> 01:36:24,069
‫אני חושבת שכדאי להבליט יותר את התנועה‬
‫של האמה כדי להדגיש את ההפסקות. כן.‬

1480
01:36:24,153 --> 01:36:28,783
‫אז העובדה שהבנתי שהמוח שלי אף פעם לא ישתנה‬

1481
01:36:28,866 --> 01:36:31,535
‫הייתה החלק הכי משחרר.‬

1482
01:36:31,619 --> 01:36:33,287
‫- רייצ'ל הוק, מעצבת תפאורה -‬

1483
01:36:33,370 --> 01:36:36,749
‫יש למישהו שאלות עכשיו לפני שנתחיל? משהו?‬

1484
01:36:37,541 --> 01:36:39,335
‫ כן, יהיה לנו כיף.‬

1485
01:36:39,919 --> 01:36:40,753
‫כן.‬

1486
01:36:44,381 --> 01:36:48,177
‫- הולנד אנדרוז, מלחינה ומוזיקאית -‬

1487
01:37:06,862 --> 01:37:11,075
‫אנחנו עושים ניסיון להשתמש באוצר מילים‬
‫שמגיע מהקריטריונים האמיתיים של האבחנה,‬

1488
01:37:11,158 --> 01:37:14,578
‫ואני חושבת שמאוד מעניין‬
‫לראות את השפה הנוקשה הזאת‬

1489
01:37:15,079 --> 01:37:19,375
‫מוצגת בניגוד לחוויה האנושית.‬

1490
01:37:19,458 --> 01:37:24,380
‫כי כשקוראים את הקריטריונים האבחוניים‬
‫הרשמיים של אוטיזם רואים שהם מאוד נוקשים.‬

1491
01:37:24,463 --> 01:37:26,924
‫המילה הראשונה בכל אחד מהמאפיינים היא‬

1492
01:37:27,007 --> 01:37:31,053
‫"כישלון, חריגות, אי יכולת, ליקוי."‬

1493
01:37:31,136 --> 01:37:33,848
‫אבל כששומעים את הפסיכולוגית שלי‬
‫מתארת את המאפיינים האלה,‬

1494
01:37:33,931 --> 01:37:37,393
‫היא מתארת אותם בצורה כל כך יפה וחיובית.‬

1495
01:37:37,476 --> 01:37:42,690
‫אז כשרואים את השפות האלה אחת מול השנייה‬
‫ובמקביל גם רואים סרטון של ילדה‬

1496
01:37:42,773 --> 01:37:44,567
‫רואים שיש פער בין הדברים.‬

1497
01:37:44,650 --> 01:37:45,484
‫כן.‬

1498
01:37:48,028 --> 01:37:51,490
‫לפעמים יש סתם דברים.‬
‫-כן, אני מכירה את זה.‬

1499
01:37:51,574 --> 01:37:53,117
‫"מה‬

1500
01:37:53,742 --> 01:37:55,619
‫"מה עשית‬

1501
01:37:56,120 --> 01:38:03,127
‫"כשהשמלה האדומה נהייתה קטנה עלייך…‬

1502
01:38:04,962 --> 01:38:08,340
‫"אף פעם לא ביקשתי ממך‬

1503
01:38:08,424 --> 01:38:10,509
‫"אף פעם לא ביקשתי ממך"‬

1504
01:38:10,593 --> 01:38:12,386
‫הצלחתי!‬
‫-יש.‬

1505
01:38:12,469 --> 01:38:14,430
‫מעולה!‬
‫-לזה הזמן הזה נועד.‬

1506
01:38:21,687 --> 01:38:22,813
‫ספרי לי איפה אנחנו.‬

1507
01:38:24,189 --> 01:38:26,108
‫לא שומעים. דברי חזק.‬
‫-לה הויה.‬

1508
01:38:26,609 --> 01:38:29,486
‫לה הויה?‬
‫-לה הויה? זאת את? אה, היי.‬

1509
01:38:30,029 --> 01:38:31,822
‫כן, אנחנו נשמח.‬

1510
01:38:31,906 --> 01:38:34,992
‫אנחנו נשמח לבוא לשם‬
‫לשלושה חודשים. תודה רבה, ביי.‬

1511
01:38:35,492 --> 01:38:37,870
‫- תיאטרון לה הויה, סן דייגו, קליפורניה -‬

1512
01:38:37,953 --> 01:38:41,874
‫אנחנו נמצאים בתיאטרון לה הויה המפורסם,‬
‫בחדר החזרות שלנו‬

1513
01:38:42,583 --> 01:38:43,959
‫בלה הויה בקליפורניה.‬

1514
01:38:46,712 --> 01:38:48,047
‫היום הראשון.‬

1515
01:38:48,130 --> 01:38:49,381
‫היום הראשון!‬

1516
01:38:51,133 --> 01:38:53,469
‫- פרייס מקגפי, מתופף -‬

1517
01:38:53,552 --> 01:38:56,305
‫אנחנו רואים פה את הזיכרון הזה,‬

1518
01:38:57,056 --> 01:38:59,683
‫וחשוב לראות את הטרקטור ואת הבובה.‬

1519
01:39:01,477 --> 01:39:04,813
‫גם תיאטרון לה הויה‬
‫רוצים להעלות את המופע שלנו.‬

1520
01:39:04,897 --> 01:39:06,941
‫- מריון טלן דה לה רוזה, מעצבת תלבושות -‬

1521
01:39:07,024 --> 01:39:09,109
‫זה מופע המחול הראשון אי פעם, לדעתי,‬

1522
01:39:09,193 --> 01:39:11,195
‫שעומד להיות חלק מהעונה המרכזית,‬

1523
01:39:11,278 --> 01:39:17,576
‫וזה פשוט חלום שהתגשם לזכות לבוא לפה…‬

1524
01:39:17,660 --> 01:39:18,744
‫- צ'ה סי, מעצב תאורה -‬

1525
01:39:18,827 --> 01:39:19,954
‫לעבור תהליך יצירתי,‬

1526
01:39:20,037 --> 01:39:21,080
‫לשחק…‬

1527
01:39:21,163 --> 01:39:22,456
‫- ג'נה הנלון, מנהלת במה -‬

1528
01:39:22,539 --> 01:39:25,292
‫ולהיכשל וללמוד ולצמוח.‬

1529
01:39:25,376 --> 01:39:27,920
‫אוקיי, כולם. יש!‬
‫-שיהיה מופע מעולה!‬

1530
01:39:30,506 --> 01:39:33,175
‫הרגשנו שממש מגבים אותנו ותומכים בנו.‬

1531
01:40:07,251 --> 01:40:09,086
‫יש!‬

1532
01:40:09,169 --> 01:40:13,007
‫זה מדהים שיש לנו‬
‫את ההזדמנות הזאת לחלום בגדול.‬

1533
01:40:13,090 --> 01:40:14,508
‫זה היה מעולה.‬

1534
01:40:20,014 --> 01:40:21,849
‫- אומנות ותרבות, חיים על הרצף -‬

1535
01:40:21,932 --> 01:40:23,642
‫וואו!‬

1536
01:40:29,773 --> 01:40:30,816
‫תרימי את זה.‬

1537
01:40:31,984 --> 01:40:33,485
‫וואו!‬

1538
01:40:33,569 --> 01:40:34,403
‫- פרימן -‬

1539
01:40:34,486 --> 01:40:36,321
‫הם אפילו אייתו נכון את השם שלך.‬

1540
01:40:39,908 --> 01:40:41,410
‫כבר יום חמישי?‬

1541
01:40:44,955 --> 01:40:46,498
‫כבר יום חמישי?‬

1542
01:40:48,792 --> 01:40:53,005
‫כבר יום חמישי?‬

1543
01:40:56,759 --> 01:40:58,761
‫מתי אני יכולה לרקוד שוב?‬

1544
01:40:58,844 --> 01:41:01,346
‫- כבר יום חמישי? -‬

1545
01:41:01,430 --> 01:41:03,265
‫כשג'ן הייתה קטנה,‬

1546
01:41:04,183 --> 01:41:05,934
‫היה לה חוג ריקוד בימי חמישי.‬

1547
01:41:07,102 --> 01:41:11,065
‫כבר ביום שני,‬
‫היא הייתה שואלת, "כבר יום חמישי?"‬

1548
01:41:11,148 --> 01:41:12,649
‫מה?‬
‫-שוב ושוב.‬

1549
01:41:16,361 --> 01:41:20,324
‫מה שבעצם אמרתי זה שאני צריכה‬
‫שיום חמישי יגיע ושאני צריכה לרקוד כל יום,‬

1550
01:41:20,407 --> 01:41:23,077
‫אבל בכלל לא ידעתי איך להביע את זה אז.‬

1551
01:41:23,160 --> 01:41:24,828
‫מתי אני יכולה לרקוד שוב?‬

1552
01:41:24,912 --> 01:41:30,834
‫היא ציפתה לימי חמישי כי אז היה‬
‫לה פורקן והיא הרגישה תחושת שלווה.‬

1553
01:41:31,835 --> 01:41:33,962
‫בימי חמישי היא הרגישה שהכול מסודר.‬

1554
01:41:34,046 --> 01:41:35,089
‫כבר יום חמישי?‬

1555
01:41:35,172 --> 01:41:37,674
‫אז אני חושבת שזה פשוט מקסים.‬

1556
01:41:37,758 --> 01:41:41,970
‫כבר יום חמישי?‬

1557
01:41:46,225 --> 01:41:47,059
‫מה קורה היום?‬

1558
01:41:47,643 --> 01:41:51,522
‫זה ערב הפתיחה שלנו בתיאטרון לה הויה‬

1559
01:41:51,605 --> 01:41:53,690
‫וזאת הפעם הראשונה שלנו מול קהל.‬

1560
01:41:55,776 --> 01:41:57,152
‫מה עובר לך בראש עכשיו?‬

1561
01:41:57,236 --> 01:42:01,240
‫אני פשוט כל כך גאה בנו,‬
‫ואני לא מאמינה שעברו שלוש שנים.‬

1562
01:42:01,323 --> 01:42:02,616
‫כן.‬
‫-אתה מבין?‬

1563
01:42:05,160 --> 01:42:07,162
‫נראה לי שאני אהיה יותר אמוציונלית‬

1564
01:42:08,038 --> 01:42:12,209
‫אחרי המופע כשאני‬
‫סוף סוף אראה את כל האנשים שאני אוהבת.‬

1565
01:42:18,882 --> 01:42:20,926
‫אני גם לא יודעת כמה אנשים יבואו הערב.‬

1566
01:42:21,009 --> 01:42:27,975
‫"20, 19, 18, 17, 16, 15, 14, 13…"‬

1567
01:42:28,058 --> 01:42:30,060
‫- בכורה עולמית, תיאטרון לה הויה -‬

1568
01:42:30,144 --> 01:42:34,356
‫"12, 11, 10, 9, 8, 7, 6…"‬

1569
01:42:34,439 --> 01:42:37,025
‫זה פשוט משוגע. מה אנחנו עושים?!‬

1570
01:42:37,109 --> 01:42:39,444
‫"שלוש, שתיים, אחת"‬

1571
01:42:57,421 --> 01:43:00,966
‫בתור מישהי שלאחרונה אובחנה כאוטיסטית,‬

1572
01:43:01,466 --> 01:43:05,679
‫אני מגלה מחדש את עצמי‬
‫ואת הזהות שלי כאומנית‬

1573
01:43:05,762 --> 01:43:09,600
‫בזמן אמת, בזמן שהמופע מתגבש.‬

1574
01:43:10,350 --> 01:43:14,688
‫אני אסירת תודה על זה שיש מקומות‬
‫כמו מרכז פרלמן ותיאטרון לה הויה.‬

1575
01:43:14,771 --> 01:43:18,859
‫אני מאוד מעריכה את הסיכון שהם מוכנים לקחת‬

1576
01:43:18,942 --> 01:43:22,487
‫כי הרבה מאוד יצירות אומנות נוצרות‬

1577
01:43:22,571 --> 01:43:27,618
‫בדרכים שהן לא שגרתיות‬
‫או שהן בלתי ניתנות להגדרה.‬

1578
01:43:28,911 --> 01:43:30,829
‫זה מרגיש כל כך גדול.‬

1579
01:43:32,247 --> 01:43:34,374
‫אני כל כך גאה בך.‬

1580
01:43:35,292 --> 01:43:37,336
‫תודה. אני אוהבת אותך.‬

1581
01:43:37,419 --> 01:43:38,712
‫גם אני אוהב אותך.‬

1582
01:44:15,207 --> 01:44:16,917
‫בוקר טוב, ג'ן.‬

1583
01:44:17,834 --> 01:44:18,961
‫בואי נתחיל.‬

1584
01:44:48,282 --> 01:44:49,658
‫מושלם!‬

1585
01:44:50,325 --> 01:44:51,702
‫ראית שכולם קמו כשאמרת?‬

1586
01:44:51,785 --> 01:44:53,954
‫כן, אנשים רקדו.‬
‫-כן, אנשים רקדו.‬

1587
01:45:33,952 --> 01:45:34,911
‫כל הכבוד.‬

1588
01:45:36,663 --> 01:45:39,291
‫אני גאה בך, מותק.‬
‫-אני כל כך אוהבת אותך.‬

1589
01:45:39,791 --> 01:45:41,585
‫כמה מזל יש לי.‬

1590
01:45:43,170 --> 01:45:46,590
‫אני אסירת תודה על זה שאת חלק מהחיים שלי.‬

1591
01:45:48,884 --> 01:45:49,718
‫אוי, אלוהים.‬

1592
01:45:49,801 --> 01:45:54,639
‫שלושתנו ביחד זה כמו המם הזה של ספיידרמן.‬
‫את אוטיסטית. רגע, אתה אוטיסט. רגע.‬

1593
01:45:57,267 --> 01:45:58,185
‫אני יודעת.‬

1594
01:45:59,269 --> 01:46:00,520
‫אוי, פאק!‬

1595
01:46:00,604 --> 01:46:01,605
‫טוב.‬

1596
01:46:01,688 --> 01:46:04,274
‫אלכס, אנחנו חייבים ללכת. צריך לבחור לוק.‬

1597
01:46:04,941 --> 01:46:07,194
‫ואני אחזור לאשר איתך.‬
‫-אני מגרשת אתכם.‬

1598
01:46:08,278 --> 01:46:09,738
‫פשוט תקראי לי, אני פה קרוב.‬

1599
01:46:09,821 --> 01:46:11,114
‫מעולה.‬
‫-אוהבת אותך, מותק.‬

1600
01:46:11,198 --> 01:46:13,784
‫זאת הפעם האחרונה שתצטרכי לראות אותי.‬
‫-כן, בטח.‬

1601
01:46:14,284 --> 01:46:17,245
‫ביי. היה כיף.‬
‫-ביי. היה נהדר. ממש כיף.‬

1602
01:46:21,541 --> 01:46:25,837
‫כשפנית אליי בקשר לפרויקט הזה,‬

1603
01:46:25,921 --> 01:46:28,590
‫לא ידעת שזה יהפוך‬

1604
01:46:29,383 --> 01:46:31,301
‫לסרט שמתמקד באוטיזם.‬

1605
01:46:31,802 --> 01:46:32,719
‫לא.‬

1606
01:46:34,721 --> 01:46:37,057
‫היית רוצה שתיוולד לך ילדה אוטיסטית שוב?‬

1607
01:46:38,141 --> 01:46:38,975
‫כן.‬

1608
01:46:39,059 --> 01:46:41,103
‫באמת?‬
‫-הייתי רוצה שאת תיוולדי לי שוב.‬

1609
01:46:41,603 --> 01:46:43,772
‫היית רוצה שאני איוולד לך שוב?‬
‫-כן.‬

1610
01:46:43,855 --> 01:46:46,942
‫והיה יכול להיות נחמד‬
‫לגדל אותך עם קצת יותר מודעות,‬

1611
01:46:47,025 --> 01:46:51,321
‫אבל גם בלי, הייתי עושה את זה שוב מההתחלה.‬

1612
01:46:52,155 --> 01:46:53,323
‫שלום, אהוב שלי.‬

1613
01:46:53,407 --> 01:46:54,658
‫היי, אימא.‬
‫-תן לי נשיקה.‬

1614
01:46:58,161 --> 01:47:01,915
‫אני חייב להגיד שמאז שאיבדתי את ריי,‬

1615
01:47:02,416 --> 01:47:03,875
‫חוץ ממיגל,‬

1616
01:47:04,501 --> 01:47:07,170
‫העובדה שיש לי אתכם‬
‫ושאני יכול לדבר אתכם על דברים כאלה‬

1617
01:47:07,254 --> 01:47:14,010
‫הייתה מאוד משמעותית בשבילי.‬

1618
01:47:14,094 --> 01:47:14,928
‫כן.‬

1619
01:47:15,011 --> 01:47:17,556
‫כי אין לי את זה עם…‬

1620
01:47:17,639 --> 01:47:18,598
‫- אואהו, הוואי -‬

1621
01:47:18,682 --> 01:47:19,724
‫אף אחד אחר.‬

1622
01:47:20,684 --> 01:47:22,978
‫גם אם כל זה היה נגמר היום,‬

1623
01:47:23,061 --> 01:47:27,315
‫אם לא היה מימון לסרט,‬
‫אם לא היינו ממשיכים איתו, לדעתי הוא עדיין…‬

1624
01:47:27,816 --> 01:47:28,775
‫מילא את התפקיד שלו.‬

1625
01:47:30,026 --> 01:47:32,154
‫הוא הציל לג'ן ולך את החיים.‬

1626
01:47:32,654 --> 01:47:36,700
‫זה נשמע קצת דרמטי, אבל במקרה שלי זה נכון.‬

1627
01:47:36,783 --> 01:47:38,285
‫- יום השנה למותו של ריי -‬

1628
01:47:38,368 --> 01:47:40,287
‫לחיי האהבה והחיים.‬
‫-לחיי האהבה והחיים.‬

1629
01:47:40,996 --> 01:47:42,330
‫אין חרטות.‬
‫-לא.‬

1630
01:47:43,206 --> 01:47:46,877
‫החיים מתחלקים לשני חלקים,‬
‫לפני האבחנה ואחרי האבחנה.‬

1631
01:47:46,960 --> 01:47:50,338
‫לפנה"א ואחה"א.‬
‫-כן. לגמרי.‬

1632
01:47:50,422 --> 01:47:54,509
‫זה אפילו לא הפרק הבא, זה ספר חדש לגמרי.‬
‫-כן.‬

1633
01:47:56,511 --> 01:47:59,806
‫יש יותר אנשים שמפענחים את הסיפור שלהם‬

1634
01:47:59,890 --> 01:48:03,018
‫ושמשתפים מידע ושיש להם גישה למידע‬

1635
01:48:03,101 --> 01:48:07,814
‫ושמזדהים עם חוויות של אנשים אחרים,‬
‫במקום לפתוח ספר לימוד.‬

1636
01:48:07,898 --> 01:48:08,732
‫כן.‬

1637
01:48:09,649 --> 01:48:11,276
‫עשיתי קצת מחקר‬

1638
01:48:11,359 --> 01:48:13,987
‫על טיפול בתנועה עבור אנשים עם אוטיזם,‬

1639
01:48:14,070 --> 01:48:18,325
‫ואני מאוד מתרגשת‬
‫מאיך שזה ישנה את הדרך שבה אני מלמדת.‬

1640
01:48:18,408 --> 01:48:20,785
‫כן, יש לי הרגשה שזה יקרה באמת.‬

1641
01:48:20,869 --> 01:48:24,456
‫אם משתפים בזה אנשים אחרים,‬
‫זה עוזר גם להם להבין‬

1642
01:48:24,539 --> 01:48:29,044
‫שהם יכולים ליישם את זה באומנות שלהם‬
‫או בעבודה שלהם כדי להגיע למצב של איזון.‬

1643
01:48:29,544 --> 01:48:31,129
‫אני חושבת שיש המון דוגמאות‬

1644
01:48:31,213 --> 01:48:35,926
‫לאנשים שחיו בביטחון‬
‫בתוך הקהילה של עולם המחול,‬

1645
01:48:36,009 --> 01:48:40,263
‫שיכול להיות שאחרת לא היו‬
‫להם כאלה חיים מלאים ושלווים.‬

1646
01:48:41,348 --> 01:48:47,103
‫אני רואה את זה אצל התלמידים, ובעיקר אצל‬
‫התלמידים שאני מרגישה חיבור מיוחד אליהם.‬

1647
01:48:48,063 --> 01:48:49,481
‫זה סיפור מדהים.‬

1648
01:48:49,564 --> 01:48:53,777
‫אצל אלה שאולי זקוקים לזה‬
‫יותר ממה שהם חושבים.‬

1649
01:48:56,696 --> 01:48:58,782
‫שמחתי לתמוך בך ולעזור לך.‬

1650
01:48:58,865 --> 01:49:00,825
‫- הבכורה בניו יורק,‬
‫מרכז פרלמן לאומנויות הבמה -‬

1651
01:49:00,909 --> 01:49:03,119
‫היית כל כך נדיבה ותומכת ונהדרת‬

1652
01:49:03,203 --> 01:49:05,830
‫שאני לא מסוגל לבטא עד כמה…‬

1653
01:49:05,914 --> 01:49:08,333
‫עד כמה זה היה מיוחד‬

1654
01:49:09,125 --> 01:49:11,378
‫פשוט… בשבילי ובשביל ג'ן.‬

1655
01:49:11,461 --> 01:49:13,672
‫אני לא יודע איך להודות לך.‬

1656
01:49:13,755 --> 01:49:14,631
‫אוי, אלכס.‬

1657
01:49:14,714 --> 01:49:16,758
‫אבל הייתי רוצה להיות מטופל שלך.‬

1658
01:49:17,259 --> 01:49:18,885
‫הייתי רוצה לשלם לך קצת.‬

1659
01:49:18,969 --> 01:49:22,889
‫טוב, אלכס, אתה יודע‬
‫שבחיים לא הכול סובב סביב כסף.‬

1660
01:49:22,973 --> 01:49:25,684
‫- כניסה לבמה -‬

1661
01:49:57,507 --> 01:49:58,592
‫אני מרגישה שזכיתי.‬

1662
01:50:01,261 --> 01:50:03,972
‫אני מרגישה שזכיתי כשקיבלתי את האבחנה.‬

1663
01:50:21,823 --> 01:50:28,121
‫- מוקדש לריי -‬

1664
01:52:05,343 --> 01:52:10,348
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬