1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:09,509 --> 00:00:14,347
‫זה הכי נמוך שהקול שלי מגיע.‬

4
00:00:14,431 --> 00:00:16,307
‫אלוהים, אלי וונג!‬

5
00:00:17,183 --> 00:00:18,351
‫ג'רי!‬

6
00:00:19,102 --> 00:00:20,270
‫- שלפי וג'אניס‬
‫ז"ל -‬

7
00:00:20,353 --> 00:00:21,396
‫ההורים שלי?‬

8
00:00:21,479 --> 00:00:24,733
‫גבירותיי ורבותיי, וכל מי שבין לבין.‬

9
00:00:24,816 --> 00:00:27,402
‫זה הזמן להציג את מאהבתי לשעבר.‬
‫-טינה ואיימי.‬

10
00:00:27,485 --> 00:00:30,280
‫כן, זה יותר הגיוני.‬
‫-אופס, איך זה ברח לי?‬

11
00:00:30,363 --> 00:00:35,785
‫בבקשה תנו מחיאות כפיים‬
‫לחברה שלכם ושלי, שרה סילברמן!‬

12
00:00:35,869 --> 00:00:39,122
‫- שרה סילברמן: פוסט מורטם -‬

13
00:00:50,091 --> 00:00:51,301
‫תודה.‬

14
00:00:55,597 --> 00:00:57,766
‫וואו.‬

15
00:01:03,521 --> 00:01:04,939
‫אני מקבלת.‬

16
00:01:06,649 --> 00:01:10,278
‫אם זה לא יסתיים ככה, זה יהיה כישלון.‬

17
00:01:11,362 --> 00:01:14,157
‫אני חוששת שאתם מכינים את עצמכם לאכזבה.‬

18
00:01:14,657 --> 00:01:19,037
‫אבל אני מאוד שמחה שאתם פה,‬
‫ואני מאוד שמחה להיות פה בניו יורק…‬

19
00:01:23,792 --> 00:01:25,210
‫בתיאטרון ביקון.‬

20
00:01:25,293 --> 00:01:28,546
‫האמת שזה אמצע סיבוב ההופעות שלי,‬

21
00:01:29,047 --> 00:01:33,426
‫ולמדתי ממש לאהוב להיות בדרכים,‬
‫במיוחד עכשיו.‬

22
00:01:33,510 --> 00:01:35,178
‫אתם יודעים, דבר ראשון,‬

23
00:01:35,678 --> 00:01:38,973
‫כי אני מאוד אוהבת להתחבר לקהל,‬

24
00:01:39,057 --> 00:01:40,558
‫עכשיו יותר מתמיד,‬

25
00:01:40,642 --> 00:01:43,895
‫ודבר שני, כי באמת הפכתי ל…‬

26
00:01:43,978 --> 00:01:46,439
‫זנזונת מלונות אמיתית. אני…‬

27
00:01:47,357 --> 00:01:50,443
‫אני פשוט אוהבת שמלון הוא ממש נחמד.‬

28
00:01:50,527 --> 00:01:53,696
‫אתם יודעים איך אפשר לדעת‬
‫אם מלון הוא מפואר?‬

29
00:01:53,780 --> 00:01:55,990
‫אם את חוזרת לחדר שלך,‬

30
00:01:56,074 --> 00:01:58,618
‫והמקום בו השארת את נייר הטואלט שלך‬

31
00:01:58,701 --> 00:02:01,788
‫קופל למשולש מושלם.‬

32
00:02:02,664 --> 00:02:07,752
‫ואין שום דבר יוקרתי יותר מאשר…‬

33
00:02:08,461 --> 00:02:12,006
‫לדעת שאצבעות של אדם זר…‬

34
00:02:14,509 --> 00:02:15,802
‫טיפלו‬

35
00:02:16,970 --> 00:02:21,683
‫במשהו שתצמידי לחור התחת שלך‬
‫בשלב מסוים, בוודאות.‬

36
00:02:26,563 --> 00:02:28,523
‫ככה באמת חיים בחצי השני.‬

37
00:02:28,606 --> 00:02:29,649
‫ו…‬

38
00:02:31,234 --> 00:02:34,445
‫אני עם חבר שלי, רורי, כבר חמש שנים.‬

39
00:02:34,529 --> 00:02:37,532
‫אני אמורה להגיד את השם שלו טוב יותר,‬
‫אבל זה מגוחך.‬

40
00:02:37,615 --> 00:02:39,659
‫רורי.‬

41
00:02:40,952 --> 00:02:45,248
‫אבל אתם יודעים, זה מספיק זמן‬
‫כדי שנעשה דברים כדי לפלפל את העניינים.‬

42
00:02:45,331 --> 00:02:50,503
‫למשל, לאחרונה התחלתי להביא לו ביד‬
‫עם היד החלשה שלי.‬

43
00:02:52,172 --> 00:02:54,299
‫שזה נהדר, אתם יודעים,‬

44
00:02:54,382 --> 00:02:57,343
‫כי זה מרגיש כאילו מישהי אחרת עושה את זה.‬

45
00:03:00,805 --> 00:03:05,018
‫האמת שהייתי קצת גאה בעצמי‬
‫כשחשבתי על הבדיחה הזאת.‬

46
00:03:05,101 --> 00:03:10,398
‫ורורי ישן לידי,‬
‫והערתי אותו וסיפרתי לו אותה.‬

47
00:03:10,481 --> 00:03:13,943
‫הוא אמר, "כן, זה טוב.‬
‫את יודעת איך קוראים לזה?"‬

48
00:03:14,569 --> 00:03:16,237
‫הזרה.‬
‫-הזרה.‬

49
00:03:16,779 --> 00:03:17,906
‫"הזרה."‬

50
00:03:18,990 --> 00:03:20,617
‫כולם יודעים חוץ ממני.‬

51
00:03:20,700 --> 00:03:22,535
‫אף פעם לא שמעתי על זה.‬

52
00:03:23,036 --> 00:03:26,331
‫וזה משוגע, כי אני תמיד מרגישה‬

53
00:03:26,414 --> 00:03:31,878
‫שנשים, באופן כללי,‬
‫מכירות טוב יותר את החוויה של הגבר.‬

54
00:03:31,961 --> 00:03:34,464
‫אנחנו צריכות לראות את העולם‬
‫דרך עדשה של גבר‬

55
00:03:34,547 --> 00:03:36,299
‫על מנת פשוט לשרוד.‬

56
00:03:36,382 --> 00:03:40,511
‫גברים לא צריכים לעשות את זה, אבל…‬
‫כן, על זה לא שמעתי.‬

57
00:03:40,595 --> 00:03:41,721
‫"הזרה."‬

58
00:03:42,639 --> 00:03:46,226
‫אני אוהבת את זה. הוא אמר,‬
‫"כן, אני אשתמש ביד שמאל שלי,‬

59
00:03:46,309 --> 00:03:50,271
‫"או שלפעמים אשב על היד שלי‬
‫כדי להקהות קצת את התחושה."‬

60
00:03:54,609 --> 00:03:56,361
‫זאת אומרת, אני מוקסמת.‬

61
00:04:00,031 --> 00:04:02,659
‫וטוב, אני חושבת שזה נורמלי, כאילו…‬

62
00:04:03,243 --> 00:04:04,410
‫אנחנו עושים דברים עם סקס,‬

63
00:04:04,494 --> 00:04:08,873
‫למשל, לפעמים אנחנו מתחילים‬
‫לדבר על פנטזיות בזמן סקס, כמו…‬

64
00:04:09,374 --> 00:04:13,378
‫פעם אחת התמזמזנו, וזה פשוט יצא לי מהפה.‬

65
00:04:13,461 --> 00:04:14,504
‫לא תכננתי את זה.‬

66
00:04:14,587 --> 00:04:18,424
‫אמרתי, "הגעת למחנה הקיץ שלי".‬

67
00:04:25,682 --> 00:04:26,641
‫ואפילו הוא היה…‬

68
00:04:30,853 --> 00:04:32,897
‫אבל הוא הציל את זה. הוא אמר,‬

69
00:04:32,981 --> 00:04:34,565
‫"אבל המחנה בבעלותך, נכון?"‬

70
00:04:34,649 --> 00:04:36,651
‫אז אמרתי, "כן!‬

71
00:04:37,944 --> 00:04:39,779
‫"המחנה בבעלותי, כן."‬

72
00:04:42,991 --> 00:04:47,203
‫פעם אחרת אני הייתי מעליו…‬
‫מה, אני זזה מצד לצד?‬

73
00:04:47,870 --> 00:04:50,581
‫לא משנה. התנוחה לא חשובה, אבל עשינו את זה,‬

74
00:04:51,082 --> 00:04:52,458
‫ואז הוא אמר,‬

75
00:04:52,542 --> 00:04:56,087
‫"זה ממש מטורף.‬
‫אני אפילו לא יודע מה שם המשפחה שלך".‬

76
00:04:56,754 --> 00:05:00,008
‫ושיתפתי פעולה, ואמרתי,‬

77
00:05:00,091 --> 00:05:01,217
‫"זה היטלר."‬

78
00:05:01,301 --> 00:05:02,343
‫ו…‬

79
00:05:10,518 --> 00:05:13,354
‫הוא מייד גמר, מה שהיה…‬

80
00:05:14,605 --> 00:05:16,065
‫קצת מטריד.‬

81
00:05:16,149 --> 00:05:18,318
‫ממש כאן. ממש בין ה…‬

82
00:05:20,987 --> 00:05:23,698
‫השפה העליונה ותחתית האף שלי.‬

83
00:05:27,243 --> 00:05:31,080
‫אה, אבא שלי והאימא החורגת שלי, ג'אניס,‬

84
00:05:31,164 --> 00:05:34,292
‫מתו שניהם במאי שעבר, בהפרש של תשעה ימים.‬

85
00:05:34,917 --> 00:05:36,836
‫ו… אוי, זה דורש עבודה.‬

86
00:05:39,005 --> 00:05:44,135
‫אבל הם באמת מתו, והייתי מאוד קרובה לשניהם.‬

87
00:05:44,635 --> 00:05:50,475
‫ואבא שלי היה החבר הכי טוב שלי,‬
‫ושניהם נתנו לי המון,‬

88
00:05:51,059 --> 00:05:55,271
‫והדבר האחרון הוא בערך שעה של חומר חדש,‬
‫אז בואו נעשה את זה.‬

89
00:05:58,066 --> 00:05:59,067
‫יופי.‬

90
00:06:02,070 --> 00:06:02,904
‫בסדר.‬

91
00:06:04,655 --> 00:06:07,283
‫אני אציג את הדמויות המעורבות.‬

92
00:06:07,992 --> 00:06:11,537
‫ראשית, אבא שלי, דונלד "שלפי" סילברמן.‬

93
00:06:11,621 --> 00:06:13,623
‫כולם קראו לו "שלפי".‬

94
00:06:14,540 --> 00:06:17,919
‫הוא נולד בבוסטון, ואז המשפחה שלו עברה ל…‬

95
00:06:18,002 --> 00:06:19,087
‫שמעת על זה?‬

96
00:06:19,879 --> 00:06:23,424
‫אתה כאילו, "אני מבוסטון!"‬
‫אתה מקווינסי. אבל…‬

97
00:06:24,801 --> 00:06:31,599
‫הם עברו לניו המפשייר,‬
‫ושם נולדתי וגדלתי, ו…‬

98
00:06:31,682 --> 00:06:34,769
‫אבא שלי היה הבעלים‬
‫של חנות בגדי נשים במחיר מוזל‬

99
00:06:34,852 --> 00:06:37,563
‫שנקראה "חנות המפעל של סופי המשוגעת".‬

100
00:06:39,148 --> 00:06:42,860
‫זה מצחיק, כשאני אומרת לאנשים‬
‫שאני מניו המפשייר, הם אומרים,‬

101
00:06:42,944 --> 00:06:44,946
‫"יש יהודים בניו המפשייר?"‬

102
00:06:45,613 --> 00:06:49,742
‫ואז אני צריכה להסביר להם‬
‫שאפילו לניו המפשייר מגיעה קמעונאות.‬

103
00:06:50,243 --> 00:06:51,202
‫ו…‬

104
00:06:54,163 --> 00:06:57,166
‫הוא היה מקליט בעצמו פרסומות לרדיו.‬
‫"אני דוני המשוגע.‬

105
00:06:57,250 --> 00:07:00,211
‫"כשאני רואה את המחירים בקניון,‬
‫בא לי להקיא!"‬

106
00:07:00,753 --> 00:07:04,382
‫ואז הוא היה אומר שמות של כמה מותגי חיקוי,‬

107
00:07:04,465 --> 00:07:07,927
‫ובסוף הוא היה אומר,‬
‫"אז אם אתם רוצים לקנות את הטוב ביותר,‬

108
00:07:08,010 --> 00:07:10,847
‫"אבל אתם מתקמצנים, בואו ל'סופי המשוגעת'!"‬

109
00:07:11,556 --> 00:07:16,018
‫אתם יודעים, נראה לי שככה הוא קרא לחנות,‬
‫"חנות המפעל של סופי המשוגעת"…‬

110
00:07:16,102 --> 00:07:19,897
‫הוא אהב את "אדי המשוגע"‬
‫מניו יורק בשנות ה-80.‬

111
00:07:19,981 --> 00:07:21,649
‫הוא רצה לעשות משהו כזה.‬

112
00:07:22,442 --> 00:07:23,443
‫ו…‬

113
00:07:23,985 --> 00:07:28,448
‫אבל הוא היה צריך שם של אישה,‬
‫כי אלה בגדי נשים במחיר מוזל.‬

114
00:07:28,531 --> 00:07:32,702
‫ואנחנו יהודים,‬
‫אז הוא רצה להגניב פנימה שם יהודי,‬

115
00:07:32,785 --> 00:07:35,997
‫אז הוא בחר ב"סופי".‬
‫"חנות המפעל של סופי המשוגעת."‬

116
00:07:36,080 --> 00:07:38,207
‫וסבתא שלי, אימא שלו, מאוד כעסה,‬

117
00:07:38,291 --> 00:07:42,587
‫כי לחברה הכי טובה שלה בבוסטון‬
‫קראו סופי מוסקוביץ',‬

118
00:07:42,670 --> 00:07:46,841
‫והיא הרגישה שהוא קורא לה משוגעת.‬

119
00:07:46,924 --> 00:07:52,346
‫והוא הסביר לה, "אימא, אם הייתי קורא לחנות‬
‫על שם סופי מוסקוביץ',‬

120
00:07:52,430 --> 00:07:55,224
‫"הייתי קורא לה,‬
‫'חנות המפעל של סופי המכוערת'".‬

121
00:07:57,935 --> 00:08:00,813
‫וחשבתי שהסיפור הזה ממש מצחיק,‬
‫אז לפני הרבה שנים‬

122
00:08:00,897 --> 00:08:02,982
‫סיפרתי אותו בתוכנית אירוח,‬

123
00:08:03,065 --> 00:08:08,821
‫ולא הבנתי בזמנו‬
‫שסופי מוסקוביץ' עדיין הייתה איתנו.‬

124
00:08:09,530 --> 00:08:10,531
‫ו…‬

125
00:08:12,492 --> 00:08:16,412
‫זה גרם להרבה "צורעס" בין המשפחות.‬

126
00:08:16,496 --> 00:08:20,583
‫אבל כן וידאתי באופן מוחלט‬

127
00:08:20,666 --> 00:08:22,919
‫שהיא מתה עכשיו, אז…‬

128
00:08:26,923 --> 00:08:29,884
‫אבא שלי היה מתקשר אליי כל יום שבת,‬

129
00:08:29,967 --> 00:08:34,388
‫וכמעט אף פעם לא עניתי לטלפון,‬
‫כי ההודעות שלו היו זהב.‬

130
00:08:34,472 --> 00:08:36,849
‫ולמדתי כמה מהן בעל פה.‬

131
00:08:36,933 --> 00:08:42,063
‫אני זוכרת שאחת מהן הייתה‬
‫בתקופה שבה לכולם כבר היה טלפון נייד,‬

132
00:08:42,146 --> 00:08:44,398
‫אפילו בניו המפשייר, אתם יודעים?‬

133
00:08:44,899 --> 00:08:48,027
‫והוא מתקשר אליי ואומר, "נחשי איפה אני?‬

134
00:08:48,110 --> 00:08:50,696
‫"בשטיפת רכב! היית מאמינה?‬

135
00:08:51,239 --> 00:08:53,658
‫"אני מדבר לתוך חתיכת פלסטיק,‬

136
00:08:53,741 --> 00:08:56,994
‫"וזה עולה לשמיים ויורד חזרה אלייך."‬

137
00:08:57,495 --> 00:08:58,996
‫השמיים. כן.‬

138
00:08:59,872 --> 00:09:01,749
‫ואז הוא מתחיל להגיד,‬

139
00:09:02,291 --> 00:09:03,167
‫"אוי.‬

140
00:09:04,377 --> 00:09:05,253
‫"אוי!‬

141
00:09:06,754 --> 00:09:07,630
‫"אוי!"‬

142
00:09:09,966 --> 00:09:11,551
‫החלונות שלו היו פתוחים.‬

143
00:09:16,013 --> 00:09:20,518
‫והקשבתי לו נרטב במשך כמה דקות.‬

144
00:09:23,104 --> 00:09:26,023
‫זה "אוי" ספציפי מאוד של אבא שלי.‬

145
00:09:26,107 --> 00:09:27,650
‫לא שמעתי אותו הרבה.‬

146
00:09:29,277 --> 00:09:34,073
‫הלכנו בדיוק לסרט אחד ביחד‬
‫כשהייתי צעירה יותר.‬

147
00:09:34,699 --> 00:09:37,785
‫לפי שם הסרט היה נראה שזה הסרט המושלם,‬
‫אבל הוא לא היה.‬

148
00:09:37,868 --> 00:09:39,954
‫הסרט נקרא "בנים אינם בוכים".‬

149
00:09:40,663 --> 00:09:43,874
‫סרט מעולה,‬
‫אבל אל תלכו לראות אותו עם אבא שלכם.‬

150
00:09:44,584 --> 00:09:45,668
‫ו…‬

151
00:09:46,377 --> 00:09:50,131
‫יש סצנה ממש ברוטאלית של תקיפה מינית,‬

152
00:09:50,631 --> 00:09:56,137
‫ובמהלכה כל אולם הקולנוע בדממה,‬
‫וכל מה שאפשר לשמוע זה,‬

153
00:09:57,138 --> 00:09:58,055
‫"אוי.‬

154
00:10:00,308 --> 00:10:01,267
‫"אוי!"‬

155
00:10:03,686 --> 00:10:06,939
‫עוד הודעה שזכרתי בעל פה הייתה…‬

156
00:10:09,609 --> 00:10:11,861
‫עברתי ללוס אנג'לס,‬

157
00:10:12,445 --> 00:10:15,781
‫וקיבלתי תפקידים בתוכניות טלוויזיה וכאלה,‬

158
00:10:15,865 --> 00:10:18,451
‫והוא מתקשר אליי ואומר,‬

159
00:10:19,285 --> 00:10:22,371
‫"אני יודע שאת כוכבת הוליוודית עכשיו.‬

160
00:10:23,164 --> 00:10:26,000
‫"אולי תוכלי למצוא זמן‬
‫בלוח הזמנים העמוס שלך‬

161
00:10:26,083 --> 00:10:28,753
‫"להתקשר לחזרה לאיש שהעניק לך חיים."‬

162
00:10:31,255 --> 00:10:34,925
‫ונשמע כאילו הוא מנתק,‬
‫אבל אז הוא חושב על רעיון חדש ואומר,‬

163
00:10:35,635 --> 00:10:39,930
‫"פעם הייתי מרים את הרגליים הקטנות שלך‬
‫ומנגב את החרא מהטוכעס שלך.‬

164
00:10:43,934 --> 00:10:46,062
‫"אולי תוכלי למצוא דקה בשבילי."‬

165
00:10:49,357 --> 00:10:52,318
‫הוא מאוד אהב להזדקן.‬

166
00:10:52,401 --> 00:10:53,444
‫הוא אהב את זה.‬

167
00:10:53,527 --> 00:10:57,573
‫הוא ידע שהוא חמוד,‬
‫הוא אהב את הדברים שהיה מותר לו לעשות.‬

168
00:10:57,657 --> 00:10:59,659
‫היינו בחנות כריכים באל.איי,‬

169
00:11:00,159 --> 00:11:03,204
‫ואנחנו אוכלים, ושני בחורים שריריים ענקיים‬

170
00:11:03,287 --> 00:11:06,999
‫ניגשים אליו ומתחילים לאיים עליו, כאילו…‬

171
00:11:08,209 --> 00:11:10,920
‫והוא צוחק, והם הולכים.‬
‫ואני שואלת, "מה זה היה?"‬

172
00:11:11,003 --> 00:11:14,256
‫והוא אומר, "הלכתי למלא שוב‬
‫את הכוס שלי בקולה,‬

173
00:11:14,340 --> 00:11:17,051
‫"ואז ראיתי את שני השרירנים הגדולים האלה,‬

174
00:11:17,134 --> 00:11:20,096
‫"אז הלכתי לשם ואמרתי, 'אתם יודעים מה?‬

175
00:11:20,179 --> 00:11:22,556
‫"'בא לי לקרוע למישהו את הצורה!'"‬

176
00:11:25,101 --> 00:11:27,103
‫עם המרפקים הגבשושיים הקטנים שלו.‬

177
00:11:27,978 --> 00:11:33,442
‫היו לו שקי מים‬
‫שפשוט נתלו משני המרפקים שלו.‬

178
00:11:34,318 --> 00:11:37,321
‫אפילו הרופא אמר, "אני יכול לנקז אותם".‬

179
00:11:38,114 --> 00:11:39,115
‫הוא אמר, "לא,‬

180
00:11:39,782 --> 00:11:41,367
‫"הנכדים שלי אוהבים את זה."‬

181
00:11:43,494 --> 00:11:45,663
‫אה, הייתי בבית.‬

182
00:11:46,163 --> 00:11:50,251
‫לקחתי הפסקה קצרה מסיבוב הופעות‬
‫כדי לנסוע הביתה לחגים,‬

183
00:11:50,334 --> 00:11:54,255
‫ובאותו זמן הלכתי לעשות ניקוי שיניים,‬

184
00:11:54,338 --> 00:11:57,425
‫כי כמובן שהמוות מתגנב דרך החניכיים.‬

185
00:11:57,508 --> 00:12:01,554
‫ולאבא שלי ולי היה אותו רופא שיניים,‬

186
00:12:01,637 --> 00:12:04,640
‫דוקטור הרננדס, אז היה כיף לראות אותו.‬

187
00:12:04,724 --> 00:12:07,226
‫והוא מנקה את השיניים שלי ואומר,‬

188
00:12:07,309 --> 00:12:09,437
‫"אני מתגעגע לאבא שלך!" ואני אומרת,‬

189
00:12:09,520 --> 00:12:12,356
‫"אני יודעת, גם אני!"‬
‫והוא אומר, "לא, את לא מבינה.‬

190
00:12:12,440 --> 00:12:15,025
‫"את צריכה לראות את העמוד שלי ב-Yelp."‬

191
00:12:18,988 --> 00:12:22,408
‫אז זאת תוספת קטנה‬
‫בחצי הזה של סיבוב ההופעות.‬

192
00:12:22,491 --> 00:12:25,244
‫אוי, פאק! אין לי…‬

193
00:12:25,327 --> 00:12:27,538
‫אני בלי משקפיים, כי אני מצלמת ספיישל.‬

194
00:12:27,621 --> 00:12:29,498
‫שמישהו יזרוק לי משקפי קריאה.‬

195
00:12:30,958 --> 00:12:33,002
‫רק אחד מכם. מישהו מכם.‬

196
00:12:33,753 --> 00:12:35,171
‫אתם יודעים, אל תיבהלו.‬

197
00:12:37,506 --> 00:12:39,467
‫פשוט זרקו אותם לבמה.‬

198
00:12:39,550 --> 00:12:42,386
‫משקפי קריאה הם לא ספציפיים ל… אוקיי.‬

199
00:12:46,515 --> 00:12:47,600
‫זאת היית את?‬

200
00:12:53,981 --> 00:12:56,233
‫עם מה את מנקה אותם? סלמי?‬

201
00:12:58,277 --> 00:12:59,904
‫אני צוחקת. תהיי אסירת תודה.‬

202
00:12:59,987 --> 00:13:01,238
‫אני מעריכה אותך.‬

203
00:13:03,032 --> 00:13:05,868
‫זאת הביקורת של אבא שלי ב-Yelp.‬

204
00:13:06,577 --> 00:13:08,162
‫"חמישה כוכבים.‬

205
00:13:08,704 --> 00:13:12,833
‫"תאוריית רופא השיניים שלי היא,‬
‫'אם זה לא כואב, אל תתקן את זה.'‬

206
00:13:13,334 --> 00:13:16,587
‫"בגיל 84, זה עבד לי לא רע.‬

207
00:13:17,087 --> 00:13:20,549
‫"עכשיו אני סוף סוף מוצא חריגה מהכלל שלי,‬

208
00:13:20,633 --> 00:13:24,261
‫"והחריגה הזאת היא ג'יימס הרננדס.‬

209
00:13:24,970 --> 00:13:28,224
‫"שום זמן לא מתבזבז כשההגה בידיים של ג'ימי.‬

210
00:13:30,392 --> 00:13:32,353
‫"יש לו ידי זהב,‬

211
00:13:32,436 --> 00:13:36,148
‫"והוא מתקן את מה שכואב לך בפה‬
‫במהירות וביעילות.‬

212
00:13:36,816 --> 00:13:40,945
‫"היפטרו מרופא השיניים המחורבן שלכם‬
‫ותחליפו לטוב ביותר.‬

213
00:13:41,570 --> 00:13:43,405
‫"תגידו לו ששלפי שלח אתכם."‬

214
00:13:55,459 --> 00:13:56,585
‫אלוהים.‬

215
00:13:58,337 --> 00:13:59,588
‫כל כך מצחיק.‬

216
00:14:00,714 --> 00:14:02,883
‫הוא קרא לעצמו "סנוב הפוך",‬

217
00:14:02,967 --> 00:14:07,179
‫וניסיתי להסביר לו שזה למעשה פשוט סנוב,‬
‫אתם יודעים? ו…‬

218
00:14:07,847 --> 00:14:09,557
‫אבל הוא שנא עשירים.‬

219
00:14:09,640 --> 00:14:13,018
‫הם היו נוסעים לאיזה זמן לפלורידה בחורף,‬

220
00:14:13,102 --> 00:14:15,688
‫כי יש את החוק היהודי, ו…‬

221
00:14:16,647 --> 00:14:21,151
‫הוא היה יושב בסטארבאקס ומציק לאנשים.‬

222
00:14:21,652 --> 00:14:26,740
‫הוא יושב שם, ובחור בבנטלי חונה,‬

223
00:14:26,824 --> 00:14:29,577
‫ואבא שלי נעמד לפני החניה ומתחיל…‬

224
00:14:31,871 --> 00:14:33,247
‫"יופי לך!‬

225
00:14:34,915 --> 00:14:36,959
‫"יופי לך, קנית לעצמך בנטלי.‬

226
00:14:37,042 --> 00:14:39,670
‫"זה בטח היה יכול להאכיל‬
‫100,000 איש באפריקה,‬

227
00:14:39,753 --> 00:14:42,047
‫"אבל אתה צריך בנטלי. יופי לך."‬

228
00:14:44,341 --> 00:14:46,844
‫אימי החורגת אמרה לי,‬
‫"אני לא יודעת מה קורה.‬

229
00:14:46,927 --> 00:14:50,055
‫"אבא שלך חטף אגרוף בפרצוף‬
‫כבר שלושה חורפים ברצף."‬

230
00:14:51,682 --> 00:14:55,394
‫אם הוא היה רואה מישהו עם רולקס,‬
‫הוא היה אומר, "רולקס יפה.‬

231
00:14:55,477 --> 00:14:59,440
‫"ה'טיימקס' שלי עלה לי 30 דולר‬
‫ואני יכול לשחות איתו, אבל יופי לך.‬

232
00:14:59,523 --> 00:15:03,068
‫"אתה צריך רולקס.‬
‫עכשיו כולם יודעים שאתה עשיר."‬

233
00:15:04,612 --> 00:15:06,947
‫הוא באמת שנא עשירים.‬

234
00:15:07,031 --> 00:15:08,782
‫עד שהתחלתי להרוויח כסף.‬

235
00:15:10,034 --> 00:15:13,037
‫ואז הוא אמר,‬
‫"לעולם לא אטוס שוב במחלקת תיירים!"‬

236
00:15:15,956 --> 00:15:20,878
‫הבאה בתור, אימא שלי,‬
‫אימי הביולוגית, בת' אן או'הארה.‬

237
00:15:20,961 --> 00:15:23,255
‫ואני יודעת שכמה מכם…‬

238
00:15:23,339 --> 00:15:24,840
‫הגלגלים שלכם מסתובבים.‬

239
00:15:24,924 --> 00:15:27,092
‫היא התחתנה עם גבר אירי קתולי.‬

240
00:15:27,176 --> 00:15:29,970
‫היא לגמרי יהודייה,‬
‫אתם עדיין יכולים לאונן עליי.‬

241
00:15:34,558 --> 00:15:37,770
‫בת' אן מתה לפני שמונה שנים.‬

242
00:15:37,853 --> 00:15:40,272
‫ואני אתאר לכם אותה.‬

243
00:15:40,356 --> 00:15:44,276
‫היא הייתה יפהפייה טבעית, בלי איפור,‬

244
00:15:44,360 --> 00:15:45,527
‫היא לבשה‬

245
00:15:46,028 --> 00:15:49,615
‫אוברולים עם המון צבע עליהם,‬
‫כי היא הייתה צובעת איתם,‬

246
00:15:49,698 --> 00:15:53,786
‫והיא הייתה גורבת שתי גרביים בצבעים שונים.‬

247
00:15:53,869 --> 00:15:59,291
‫והייתה לה קופסת תכשיטים,‬
‫אבל היא הייתה מלאה בסיכות פוליטיות.‬

248
00:15:59,375 --> 00:16:03,712
‫והיא הייתה מסתובבת בלי חזייה,‬
‫עם הפטמות בחוץ, כי זין על הגבר.‬

249
00:16:04,588 --> 00:16:08,801
‫ובניגוד לזה, האישיות שלה הייתה…‬

250
00:16:08,884 --> 00:16:11,136
‫זאת לא דרך מקורית לתאר אותה,‬

251
00:16:11,220 --> 00:16:15,599
‫אבל היא באמת הייתה בדיוק‬
‫כמו דיאן צ'יימברס מ"חופשי על הבר".‬

252
00:16:16,558 --> 00:16:20,229
‫היא באמת אמרה "מתי" ו"איפה" בהגייה מושלמת,‬

253
00:16:21,355 --> 00:16:26,110
‫אתם יודעים, דקדוק,‬
‫דיקציה והיגוי היו התשוקות שלה.‬

254
00:16:26,610 --> 00:16:29,947
‫אני זוכרת שהייתי איתה כילדה והזמנו אוכל,‬

255
00:16:30,030 --> 00:16:31,115
‫והיא אמרה,‬

256
00:16:31,949 --> 00:16:34,618
‫"אני אקח ארוחת בוקר קרואסון."‬

257
00:16:35,703 --> 00:16:40,332
‫ואתם יודעים, אנחנו גרים במנצ'סטר,‬
‫ניו המפשייר. אומרים שם "אבוקיידו". אני…‬

258
00:16:41,250 --> 00:16:42,501
‫אני כאילו, "אימא…"‬

259
00:16:43,168 --> 00:16:44,920
‫הבחורה שואלת, "את מה?"‬

260
00:16:45,879 --> 00:16:48,215
‫"הקרואסון, ארוחת בוקר קרואסון."‬

261
00:16:48,841 --> 00:16:50,467
‫"אימא, זה קוראסנדוויץ'.‬

262
00:16:50,551 --> 00:16:53,762
‫"אנחנו בבורגר קינג. תתאימי את עצמך למקום."‬

263
00:16:57,433 --> 00:16:58,851
‫היא…‬

264
00:16:58,934 --> 00:17:00,352
‫היא הייתה במאית.‬

265
00:17:00,436 --> 00:17:03,772
‫היא ביימה בתיאטרון מקומי‬
‫במנצ'סטר, ניו המפשייר.‬

266
00:17:03,856 --> 00:17:07,568
‫והיא הייתה במאית מלידה.‬
‫אתם יודעים, הערות קטנות,‬

267
00:17:07,651 --> 00:17:10,070
‫תיקונים קטנים לכל מי שהיא פגשה.‬

268
00:17:10,904 --> 00:17:14,241
‫אף פעם לא היה כרטיס ביקורת שהיא לא מילאה.‬

269
00:17:15,909 --> 00:17:19,204
‫היא למעשה הייתה הקול‬
‫של אולם הקולנוע המקומי שלנו,‬

270
00:17:19,705 --> 00:17:21,248
‫"בדפורד מול סינמס."‬

271
00:17:22,166 --> 00:17:27,379
‫"המקום בו כל ההצגות היומיות‬
‫עולות רק שני דולרים בימים שני עד שבת."‬

272
00:17:28,047 --> 00:17:31,091
‫והיא השיגה את העבודה כי היא התלוננה.‬

273
00:17:33,093 --> 00:17:37,264
‫היא נכנסה ואמרה,‬
‫"התקשרתי כדי לראות אילו סרטים מוקרנים,‬

274
00:17:37,347 --> 00:17:40,184
‫"והאיש מהצד השני של הקו‬
‫היה בלתי ניתן לפענוח.‬

275
00:17:40,267 --> 00:17:43,395
‫"לא הייתה לו דיקציה,‬
‫לא הצלחתי להבין אף מילה שלו."‬

276
00:17:43,479 --> 00:17:46,273
‫הם אמרו לה,‬
‫"את רוצה לעשות את זה?" והיא אמרה,‬

277
00:17:47,066 --> 00:17:47,983
‫"אני…‬

278
00:17:48,650 --> 00:17:51,278
‫"ובכן, אני לא יודעת. אני…‬

279
00:17:51,361 --> 00:17:53,739
‫"כן! אוקיי!"‬

280
00:17:54,281 --> 00:17:56,450
‫וכוכבת נולדה.‬

281
00:17:58,077 --> 00:18:00,370
‫היא באמת אף פעם לא שיקרה.‬

282
00:18:00,454 --> 00:18:04,625
‫מעולם לא עלה בדעתה לשקר,‬
‫אפילו לא כדי להגן על הרגשות של מישהו.‬

283
00:18:04,708 --> 00:18:07,669
‫היא פשוט לא עשתה את זה, אתם יודעים? כאילו…‬

284
00:18:07,753 --> 00:18:12,299
‫היא ביימה מחזה,‬
‫ואחת השחקניות הצעירות שלה שאלה אותה,‬

285
00:18:12,382 --> 00:18:15,219
‫"בת' אן, את חושבת‬
‫שאוכל באמת להצליח יום אחד?"‬

286
00:18:15,302 --> 00:18:16,553
‫והיא אמרה, "לא!"‬

287
00:18:20,140 --> 00:18:23,685
‫אני מכירה את הסיפור הזה‬
‫רק כי שאלתי את אחותי, סוזי,‬

288
00:18:23,769 --> 00:18:27,106
‫אם יש לה סיפורים על אימא,‬
‫והיא סיפרה לי את זה, ואמרתי,‬

289
00:18:27,606 --> 00:18:30,150
‫"איך את יודעת? היית שם?" והיא אמרה, "לא.‬

290
00:18:30,234 --> 00:18:34,321
‫"אימא סיפרה לי,‬
‫כי היא לא הבינה למה הבחורה ההיא בכתה."‬

291
00:18:38,951 --> 00:18:40,035
‫הבחורה ההיא…‬

292
00:18:40,828 --> 00:18:42,287
‫פאם סאליבן.‬

293
00:18:43,413 --> 00:18:45,457
‫כן, אף פעם לא שמעתם עליה, נכון?‬

294
00:18:47,042 --> 00:18:48,043
‫לא מוכשרת.‬

295
00:18:48,627 --> 00:18:51,004
‫לא היה לה את זה.‬

296
00:18:56,343 --> 00:18:58,053
‫אבל היא הייתה אימא שלי.‬

297
00:18:58,137 --> 00:19:02,099
‫ישבתי איתה כשהיא גססה,‬

298
00:19:02,182 --> 00:19:03,976
‫והחזקתי את היד שלה,‬

299
00:19:04,726 --> 00:19:06,854
‫וזה היה רגע שקט,‬

300
00:19:06,937 --> 00:19:11,316
‫וזה היה הדבר האחרון שהיא אמרה לי.‬
‫היא הרימה את המבט שלה ואמרה,‬

301
00:19:11,817 --> 00:19:13,026
‫"השיער שלך.‬

302
00:19:14,069 --> 00:19:15,612
‫"הוא כל כך יבש."‬

303
00:19:21,952 --> 00:19:24,913
‫לא הייתי מחליפה את זה תמורת שום דבר,‬
‫אתם יודעים?‬

304
00:19:24,997 --> 00:19:27,207
‫אני יודעת שנשמע כאילו אני קשוחה איתה,‬

305
00:19:27,291 --> 00:19:28,876
‫אבל בכנות, אני אסירת תודה.‬

306
00:19:28,959 --> 00:19:32,713
‫היא תמיד אמרה לי את האמת,‬
‫והרבה פעמים זה היה מבאס,‬

307
00:19:32,796 --> 00:19:37,134
‫אבל לפעמים זה היה משהו נחמד,‬
‫ואז ידעתי שזה נכון, אתם יודעים? זאת אומרת,‬

308
00:19:37,217 --> 00:19:40,679
‫אני חושבת שאנחנו צריכים‬
‫יותר בת' אניות בעולם.‬

309
00:19:40,762 --> 00:19:44,850
‫אם חסר לנו משהו בעולם כרגע, זאת אמת.‬

310
00:19:49,396 --> 00:19:52,482
‫הפטמות הקרות, הקשות, חסרות החזייה של האמת.‬

311
00:19:54,860 --> 00:19:57,237
‫וכאן מגיעה, ג'אניס, אימי החורגת המרושעת,‬

312
00:19:58,238 --> 00:19:59,948
‫כמו שהיא קראה לעצמה.‬

313
00:20:00,032 --> 00:20:03,202
‫היא הייתה האישה הכי מתוקה שתפגשו.‬

314
00:20:04,620 --> 00:20:07,456
‫רק כדי לתת לכם מושג,‬

315
00:20:07,956 --> 00:20:09,917
‫שיער בלונדיני מחומצן,‬

316
00:20:10,000 --> 00:20:11,710
‫פנים מלאות איפור,‬

317
00:20:11,793 --> 00:20:13,795
‫ציפורניים שתואמות לנעליים,‬

318
00:20:13,879 --> 00:20:15,297
‫תלבושת שלמה.‬

319
00:20:15,380 --> 00:20:18,592
‫היה לה סגנון. שונה מאוד מאימא שלי.‬

320
00:20:19,635 --> 00:20:21,220
‫וכל כך מתוקה.‬

321
00:20:21,720 --> 00:20:24,848
‫פעם אחת היא אספה אותי אחרי העבודה,‬

322
00:20:24,932 --> 00:20:28,477
‫ונכנסתי למכונית, והיא שאלה,‬
‫"מה את חושבת על האיפור שלי?"‬

323
00:20:28,977 --> 00:20:31,605
‫ומכיוון שאני הבת של אימא שלי,‬

324
00:20:33,315 --> 00:20:35,317
‫היו לי כמה הערות.‬

325
00:20:36,360 --> 00:20:38,779
‫אבל מכיוון שהייתי גם הבת של ג'אניס,‬

326
00:20:38,862 --> 00:20:42,199
‫ידעתי לסתום את הפה ולהגיד לה שהוא יפהפה.‬

327
00:20:42,699 --> 00:20:47,371
‫ובכנות, תודה לאל שעשיתי את זה,‬
‫כי אז היא אמרה,‬

328
00:20:47,871 --> 00:20:48,956
‫"זה מקועקע!"‬

329
00:20:55,587 --> 00:20:57,589
‫ג'אניס הייתה מאוד מילולית.‬

330
00:20:58,590 --> 00:21:03,303
‫אני אפילו לא יודעת למה אני מתכוונת בזה,‬
‫אבל היא הייתה צריכה הוראות ספציפיות.‬

331
00:21:03,387 --> 00:21:05,389
‫היא לא הייתה טיפשה, אלא מילולית.‬

332
00:21:05,472 --> 00:21:10,018
‫היא הייתה מאוד טובה בספורט, לדוגמה,‬
‫כי היא הייתה יכולה ללמוד כל צעד.‬

333
00:21:10,769 --> 00:21:13,647
‫אתם יודעים,‬
‫למשל כשאני מסדרת את השיער שלי בקוקו,‬

334
00:21:13,730 --> 00:21:14,898
‫זה פשוט…‬

335
00:21:14,982 --> 00:21:16,608
‫אתם יודעים? והיא בטח הייתה,‬

336
00:21:17,109 --> 00:21:21,697
‫"את מושכת את השיער, ואז את מסובבת,‬
‫ואז את מעבירה את השיער דרך זה."‬

337
00:21:21,780 --> 00:21:24,116
‫אתם מבינים? היא מאוד צעד אחר צ…‬

338
00:21:24,199 --> 00:21:27,411
‫למשל כשמקשקשים ביצה,‬
‫צריך פשוט להרגיש את זה?‬

339
00:21:27,494 --> 00:21:30,539
‫ג'אניס בטח הייתה אומרת,‬
‫"את מכניסה את המזלג,‬

340
00:21:30,622 --> 00:21:33,542
‫"ואז עושה איתו 100 מעגלים קטנים."‬

341
00:21:37,546 --> 00:21:40,257
‫הייתי איתה במכונית, ואני אומרת,‬

342
00:21:40,340 --> 00:21:42,342
‫"ג'אניס, יש לך צ'אפסטיק?"‬

343
00:21:42,884 --> 00:21:44,594
‫והיא מחפשת ואומרת,‬

344
00:21:45,304 --> 00:21:46,763
‫"אוי, שיט.‬

345
00:21:47,973 --> 00:21:50,267
‫"מתוקה, אני מצטערת, אין לי."‬

346
00:21:50,350 --> 00:21:51,893
‫ואני אומרת, "זה בסדר".‬

347
00:21:51,977 --> 00:21:53,979
‫ורגע אחר כך היא אומרת,‬

348
00:21:54,479 --> 00:21:58,025
‫"יש לי משהו שנקרא 'וזלין טיפול שפתיים'."‬

349
00:22:03,071 --> 00:22:04,906
‫"כן, מעולה. אני…‬

350
00:22:05,907 --> 00:22:08,327
‫"את יודעת שצ'אפסטיק לא מממנים אותי, כן?"‬

351
00:22:11,413 --> 00:22:14,416
‫אחותי, לורה, היא אמנית כלבויניקית.‬

352
00:22:14,499 --> 00:22:18,545
‫היא עושה הכול. היא ציירה משהו,‬
‫והיא חשבה, "ג'אניס תאהב את זה".‬

353
00:22:18,628 --> 00:22:21,548
‫אז היא שלחה לה את זה בדואר,‬
‫וג'אניס קיבלה את זה,‬

354
00:22:21,631 --> 00:22:25,260
‫והיא התקשרה ללורה ואמרה, "איך ידעת?"‬

355
00:22:25,344 --> 00:22:27,220
‫ולורה אומרת, "ידעתי מה?"‬

356
00:22:27,304 --> 00:22:32,476
‫והיא אומרת, "אלה כל הצבעים שלי.‬
‫חום-אדום, ברונזה והדפס חיות".‬

357
00:22:35,354 --> 00:22:36,355
‫האישה הזאת.‬

358
00:22:39,274 --> 00:22:41,943
‫אני עושה סטנדאפ מאז שאני בת 17,‬

359
00:22:42,027 --> 00:22:45,739
‫וכשאני חושבת על איך הייתי‬
‫כשהייתי צעירה יותר,‬

360
00:22:45,822 --> 00:22:49,326
‫על כמה זונה ושיפוטית הייתי,‬

361
00:22:49,826 --> 00:22:51,328
‫זה ממש מביך אותי.‬

362
00:22:51,828 --> 00:22:53,663
‫אני זוכרת שחשבתי…‬

363
00:22:54,456 --> 00:22:57,084
‫"נשים בהדפס מנומר זה ממש עלוב.‬

364
00:22:57,167 --> 00:22:58,919
‫"זה ממש זול.‬

365
00:22:59,419 --> 00:23:03,006
‫"רק זקנות יהודיות ואיטלקיות‬
‫לובשות הדפס מנומר."‬

366
00:23:03,507 --> 00:23:05,217
‫ואז מלאו לי 50,‬

367
00:23:05,300 --> 00:23:08,136
‫והבנתי שזה הדפס ממש כיפי.‬

368
00:23:19,022 --> 00:23:21,566
‫אז כשאבא וג'אניס התבגרו,‬

369
00:23:21,650 --> 00:23:23,860
‫כשהיו להם תורים לרופא,‬

370
00:23:23,944 --> 00:23:27,989
‫ביקשנו מהם להקליט באפליקציה‬
‫של התזכורות הקוליות באייפון שלהם,‬

371
00:23:28,073 --> 00:23:32,452
‫ואז הם היו מעלים את זה‬
‫לקבוצה המשפחתית שלנו בוואטסאפ,‬

372
00:23:32,536 --> 00:23:36,331
‫כדי שנוכל להקשיב לזה ולוודא שהכול מטופל.‬

373
00:23:37,124 --> 00:23:40,544
‫וחברי משפחת סילברמן‬
‫כל כך תקועים אחד בתחת של השני‬

374
00:23:40,627 --> 00:23:43,130
‫עם קבוצות וואטסאפ, דרך אגב. אנחנו…‬

375
00:23:44,047 --> 00:23:48,385
‫יש לנו את "סילברן יונייטד",‬
‫קבוצת הוואטסאפ של כולם,‬

376
00:23:48,468 --> 00:23:53,265
‫ויש ארבע אחיות,‬
‫אז יש לנו את הקבוצה של האחיות,‬

377
00:23:53,348 --> 00:23:56,476
‫ויש קבוצה של כל האחיות חוץ מאחת,‬

378
00:23:56,560 --> 00:23:59,104
‫וכל השילובים השונים.‬

379
00:24:04,067 --> 00:24:06,611
‫אז לג'אניס יש תור לרופא,‬

380
00:24:07,320 --> 00:24:10,949
‫ואנחנו יודעים שאלה יהיו חדשות רעות.‬

381
00:24:11,032 --> 00:24:14,619
‫אנחנו די בטוחות שאלה יהיו חדשות רעות.‬

382
00:24:15,120 --> 00:24:17,873
‫ואנחנו מבקשות מהם להקליט, ו…‬

383
00:24:19,040 --> 00:24:23,295
‫הם מעלים את זה לוואטסאפ, ואנחנו מקשיבות,‬

384
00:24:24,004 --> 00:24:26,089
‫ושומעים את הרופא אומר,‬

385
00:24:26,173 --> 00:24:29,426
‫"ג'אניס, אני ממש מצטער להגיד לך את זה,‬

386
00:24:30,177 --> 00:24:32,888
‫"אבל בלבלב שלך יש שלב ארבע של…"‬

387
00:24:32,971 --> 00:24:34,514
‫ואז פתאום‬

388
00:24:35,223 --> 00:24:37,392
‫שומעים צליל מאוד רועש,‬

389
00:24:37,893 --> 00:24:39,895
‫נמוך ומתגלגל של פלוץ.‬

390
00:24:43,064 --> 00:24:45,692
‫וזה בערך שלוש שניות.‬

391
00:24:46,401 --> 00:24:51,281
‫ואני יודעת שאנשים אומרים שלוש שניות‬
‫כדי לציין פרק זמן קצר,‬

392
00:24:51,364 --> 00:24:55,285
‫אבל אם חושבים על זה באמת, אם סופרים,‬

393
00:24:56,411 --> 00:24:59,206
‫זה די ארוך, אתם יודעים?‬

394
00:25:00,874 --> 00:25:03,084
‫ואני יודעת שזה אבא שלי.‬

395
00:25:05,170 --> 00:25:08,423
‫אתם בטח חושבים,‬
‫"כן, שלפי בטח הפליץ כל הזמן".‬

396
00:25:08,507 --> 00:25:11,301
‫אף פעם לא שמעתי אותו מפליץ. אני פשוט…‬

397
00:25:11,843 --> 00:25:16,056
‫אני יודעת שלא היו לו‬
‫הכלים כדי להתמודד עם זה,‬

398
00:25:16,139 --> 00:25:18,517
‫אז הגוף שלו השתלט.‬

399
00:25:19,643 --> 00:25:23,605
‫ועכשיו אני יושבת שם ואומרת,‬
‫"בלבלב יש שלב ארבע של מה?"‬

400
00:25:26,024 --> 00:25:27,984
‫אבל נעזרתי ברמזים של הקשר.‬

401
00:25:30,570 --> 00:25:34,032
‫התגובות האינדיבידואליות שלהם לחדשות האלה…‬

402
00:25:34,115 --> 00:25:37,702
‫אני עדיין מקשיבה, וג'אניס פשוט…‬

403
00:25:38,745 --> 00:25:41,414
‫התגובה שלה היא כל כך ג'אניס, אתם יודעים?‬

404
00:25:41,498 --> 00:25:42,666
‫היא פשוט אומרת,‬

405
00:25:43,375 --> 00:25:46,169
‫"טוב, פשוט אעשה כל מה שתגיד לי.‬

406
00:25:46,253 --> 00:25:50,173
‫"אני אעשה כל דבר שתגיד, ואילחם בזה."‬

407
00:25:51,508 --> 00:25:53,677
‫וזה היה פשוט כל כך היא.‬

408
00:25:53,760 --> 00:25:56,304
‫והתגובה של אבא שלי‬

409
00:25:57,264 --> 00:26:00,850
‫הייתה הדבר הכי מטורף ששמעתי בחיי.‬

410
00:26:01,768 --> 00:26:03,019
‫אני לא צוחקת.‬

411
00:26:03,103 --> 00:26:04,563
‫פשוט שומעים אותו אומר,‬

412
00:26:05,272 --> 00:26:06,940
‫"אני לבד!"‬

413
00:26:15,782 --> 00:26:17,367
‫ואז הוא אומר,‬

414
00:26:18,034 --> 00:26:19,578
‫"אני אלמנה!"‬

415
00:26:25,500 --> 00:26:28,753
‫אני יודעת שאימא שלי, בת' אן,‬
‫נמצאת שם איפשהו ואומרת,‬

416
00:26:28,837 --> 00:26:30,922
‫"זה אלמן." "אבל, אימא…"‬

417
00:26:35,510 --> 00:26:37,178
‫זה היה ממש מטורף.‬

418
00:26:38,847 --> 00:26:43,977
‫אני "הלוחשת לאבא" התורנית,‬
‫וקיבלתי את המשימה של להתקשר אליו,‬

419
00:26:44,686 --> 00:26:48,732
‫והייתי צריכה להגיד לו,‬
‫"אבא, אתה לא יכול לדבר ככה‬

420
00:26:49,232 --> 00:26:51,818
‫"מול אשתך החיה.‬

421
00:26:53,403 --> 00:26:56,990
‫"אתה חייב להתעשת, אוקיי?‬

422
00:26:57,073 --> 00:26:58,450
‫"אתה לא העניין פה.‬

423
00:26:58,533 --> 00:27:01,995
‫"ג'אניס היא העניין פה.‬
‫אתה צריך לדאוג לג'אניס.‬

424
00:27:02,078 --> 00:27:05,790
‫"אתה חייב להתמקד.‬
‫אתה לא יכול ליפול עכשיו."‬

425
00:27:06,416 --> 00:27:09,711
‫והוא אמר, "אני יודע", ואז התחיל לייבב.‬

426
00:27:09,794 --> 00:27:12,756
‫ואף פעם לא שמעתי אותו עושה את זה,‬
‫אתם יודעים?‬

427
00:27:12,839 --> 00:27:17,802
‫הוא אמר, "אני פשוט…‬
‫אני לא רוצה להיות בעולם בלי ג'אניס שלי.‬

428
00:27:17,886 --> 00:27:20,347
‫"אני לא רוצה להיות פה בלעדיה."‬

429
00:27:20,847 --> 00:27:23,600
‫ורק רציתי לנחם אותו, וחיפשתי מה להגיד,‬

430
00:27:23,683 --> 00:27:26,478
‫ואמרתי, "טוב, סטטיסטית, זה לא יקרה לך".‬

431
00:27:27,354 --> 00:27:28,313
‫ו…‬

432
00:27:29,022 --> 00:27:29,981
‫זאת אומרת…‬

433
00:27:33,068 --> 00:27:35,320
‫לא ידעתי שזה יתגשם. אני…‬

434
00:27:35,403 --> 00:27:37,197
‫מן הסתם, זה…‬

435
00:27:38,657 --> 00:27:41,576
‫לא זמן להגיד, "אמרתי לך" או משהו.‬

436
00:27:43,244 --> 00:27:47,666
‫אבל ניתקנו את השיחה.‬
‫הוא הבטיח שהוא יטפל בג'אניס.‬

437
00:27:48,166 --> 00:27:50,335
‫ויום למחרת דיברתי עם ג'אניס,‬

438
00:27:50,418 --> 00:27:54,089
‫והיא אמרה שהיא ביקשה ממנו כוס מים,‬

439
00:27:54,714 --> 00:27:56,007
‫והוא אמר,‬

440
00:27:56,675 --> 00:27:57,926
‫"איפה זה?"‬

441
00:28:07,936 --> 00:28:09,437
‫"איפה המים?"‬

442
00:28:10,897 --> 00:28:12,857
‫הם במרפקים שלך, אבא.‬

443
00:28:20,824 --> 00:28:23,743
‫תמצא איזו קשית של טרופית ותקע אותה שם.‬

444
00:28:23,827 --> 00:28:25,036
‫היא תשתה כמו גדולה.‬

445
00:28:28,790 --> 00:28:32,043
‫אז אין צורך לומר,‬

446
00:28:32,127 --> 00:28:36,881
‫ארבע האחיות ומעט הנכדים נחתו בדירה שלהם,‬

447
00:28:36,965 --> 00:28:38,133
‫ואנחנו די…‬

448
00:28:38,633 --> 00:28:41,094
‫היינו כמו הדולות שלהם לעניין המוות.‬

449
00:28:41,594 --> 00:28:44,973
‫והמוות הוא…‬

450
00:28:45,473 --> 00:28:47,559
‫הוא מאוד קשה לי,‬

451
00:28:48,059 --> 00:28:51,771
‫וזה מה שמייחד אותי.‬

452
00:28:52,439 --> 00:28:54,774
‫לא, אני יודעת שלא.‬

453
00:28:55,525 --> 00:28:57,485
‫אבל זה נכון, הוא קשה לי.‬

454
00:28:57,569 --> 00:29:01,614
‫קשה לי מאוד אפילו להרוג חרק קטן,‬

455
00:29:01,698 --> 00:29:06,244
‫וכמעט בלתי אפשרי‬
‫לגרום לזה להיראות כמו התאבדות.‬

456
00:29:06,327 --> 00:29:07,328
‫אני…‬

457
00:29:09,539 --> 00:29:10,623
‫הם כל כך קטנים.‬

458
00:29:12,834 --> 00:29:17,088
‫היו לנו זבובים בבית, הרבה זבובים, ואני לא…‬

459
00:29:17,172 --> 00:29:19,632
‫אני לא רוצה להרוג שום דבר, ואני פשוט…‬

460
00:29:19,716 --> 00:29:23,344
‫פתחתי את הדלת והייתי כמו בקרת הטיסה שלהם.‬

461
00:29:23,428 --> 00:29:24,304
‫כאילו, "לכו!"‬

462
00:29:24,929 --> 00:29:29,017
‫אבל להגנתם, הבנתי שהם זבובי בית.‬

463
00:29:30,101 --> 00:29:33,688
‫הם היו בבית הגידול הטבעי שלהם,‬
‫אז עזבתי את זה.‬

464
00:29:34,189 --> 00:29:37,859
‫אבל אז היו יותר מדי זבובים‬
‫בחדר השינה שלנו,‬

465
00:29:38,359 --> 00:29:41,196
‫וזה היה מוגזם, ולא אהבתי את זה.‬

466
00:29:41,279 --> 00:29:43,448
‫לא אהבתי את זה בכלל.‬

467
00:29:43,531 --> 00:29:45,950
‫ורורי היה…‬

468
00:29:48,411 --> 00:29:51,915
‫אני יכולה להגיד את זה‬
‫אם אני אומרת את זה מפונפן. רורי.‬

469
00:29:52,415 --> 00:29:54,042
‫רורי אמר,‬

470
00:29:54,667 --> 00:29:56,294
‫"את רוצה שאיפטר מהם?"‬

471
00:29:57,045 --> 00:29:59,130
‫ושאלתי, "מה הכוונה להיפטר מהם?"‬

472
00:30:00,965 --> 00:30:02,759
‫הוא אמר, "את רוצה שהם ייעלמו?"‬

473
00:30:05,053 --> 00:30:06,095
‫אמרתי, "אוקיי".‬

474
00:30:06,971 --> 00:30:09,933
‫ויצאתי מהחדר, וסגרתי את הדלת,‬

475
00:30:10,016 --> 00:30:12,060
‫אבל נשארתי והקשבתי.‬

476
00:30:14,062 --> 00:30:17,899
‫ופתאום שמעתי, "סמאש! סמאק! בום!" והייתי…‬

477
00:30:18,942 --> 00:30:20,610
‫והוא בטח שמע אותי…‬

478
00:30:21,402 --> 00:30:23,196
‫ואז הוא נהיה שקט.‬

479
00:30:23,822 --> 00:30:26,491
‫ואז שמעתי אותו פותח את החלון,‬

480
00:30:26,991 --> 00:30:29,619
‫ואומר, "ביי, חבר'ה!"‬

481
00:30:30,870 --> 00:30:32,247
‫"עופו לשלום!"‬

482
00:30:35,542 --> 00:30:38,586
‫אני יודעת.‬
‫ואני יודעת שהוא עשה את זה בשבילי.‬

483
00:30:38,670 --> 00:30:43,591
‫כלומר, אני יודעת שהוא רצח אותם,‬
‫אבל הוא שיקר בשבילי, אתם יודעים?‬

484
00:30:45,301 --> 00:30:49,264
‫אני חושבת שהסיבה שיש לי כזאת חיבה לזבובים…‬

485
00:30:49,347 --> 00:30:52,267
‫אלוהים, אנחנו עדיין מדברים על זבובים? כן.‬

486
00:30:52,976 --> 00:30:55,311
‫יש לי עוד כארבע דקות על זבובים.‬

487
00:30:57,564 --> 00:31:00,400
‫אבל לפני מיליון שנה למדתי עובדה כיפית,‬

488
00:31:00,483 --> 00:31:06,114
‫שזבובים חיים רק 24 שעות.‬

489
00:31:06,197 --> 00:31:07,657
‫זו כל תוחלת החיים שלהם.‬

490
00:31:07,740 --> 00:31:10,994
‫ואני לא יודעת, יש בזה משהו כל כך…‬

491
00:31:11,494 --> 00:31:17,041
‫יפה ושובר לב ופואטי,‬
‫כאילו, חיים שלמים ביום אחד.‬

492
00:31:17,542 --> 00:31:20,962
‫ואני לא יודעת, אני פשוט חושבת שזה כל כך…‬

493
00:31:21,045 --> 00:31:24,716
‫אתם יודעים, זאת הפעם הראשונה שלמדתי את זה.‬

494
00:31:24,799 --> 00:31:29,971
‫הייתי כותבת/מופיעה ב"סאטרדיי נייט לייב".‬

495
00:31:36,477 --> 00:31:39,147
‫תודה. השארתי רושם שלא ניתן למחוק.‬

496
00:31:39,647 --> 00:31:44,569
‫וזאת הייתה העונה של 1993-94,‬

497
00:31:44,652 --> 00:31:47,906
‫רק כדי לתת לכם מושג כמה טוב אני נראית, ו…‬

498
00:31:50,116 --> 00:31:54,454
‫בדיוק למדתי את העובדה הכיפית הזאת,‬
‫וזו הייתה השנה האחרונה של פיל הארטמן…‬

499
00:31:55,079 --> 00:31:56,748
‫לא בחיים, אלא…‬

500
00:31:58,041 --> 00:32:01,586
‫בתוכנית. הוא עשה אחר כך את "עיקר החדשות".‬

501
00:32:02,086 --> 00:32:05,173
‫והוא היה ממש נחמד, והוא אמר,‬

502
00:32:05,256 --> 00:32:07,717
‫"היי, אולי תכתבי מערכון שנבצע ביחד?"‬

503
00:32:07,800 --> 00:32:10,803
‫ואמרתי, "אוקיי". וכתבתי מערכון,‬

504
00:32:10,887 --> 00:32:12,722
‫והוא היה על זבובים.‬

505
00:32:12,805 --> 00:32:18,353
‫הוא מתחיל בפתיח כזה‬
‫של "מלחמת הכוכבים" שמסביר את העניין.‬

506
00:32:18,436 --> 00:32:20,939
‫"הזבוב הממוצע חי 24 שעות", בלה בלה בלה…‬

507
00:32:21,022 --> 00:32:25,735
‫והוא שיחק זבוב זקן על ערש דווי,‬

508
00:32:25,818 --> 00:32:29,322
‫בן 23 וחצי שעות.‬

509
00:32:30,907 --> 00:32:34,369
‫ואני זבובה צעירה שרק הצמיחה כנפיים,‬

510
00:32:34,452 --> 00:32:37,956
‫והוא מספר לי על דרכי העולם, אתם יודעים,‬

511
00:32:38,039 --> 00:32:42,377
‫"אני זוכר את 12 בצהריים", או משהו כזה. ו…‬

512
00:32:44,337 --> 00:32:46,255
‫אני לא זוכרת, אבל בסוף,‬

513
00:32:46,339 --> 00:32:49,759
‫כלב בא, מחרבן והולך,‬

514
00:32:49,842 --> 00:32:53,680
‫ואז הוא אומר לי משהו כמו,‬
‫"לכי על זה, ילדה", ו…‬

515
00:32:54,931 --> 00:32:57,934
‫לא תאמינו, זה לא עלה לשידור. אבל…‬

516
00:32:59,644 --> 00:33:04,399
‫אני פשוט חושבת שזבובים הם ממש חמודים,‬
‫ואני לא מבינה למה אנחנו הורגים אותם.‬

517
00:33:04,482 --> 00:33:07,652
‫זאת אומרת, אנחנו אוהבים חיות כשהן קטנות,‬

518
00:33:08,152 --> 00:33:11,948
‫ואז הן נעשות קטנות מדי,‬
‫ואתם אומרים, "תהרגו אותם!"‬

519
00:33:12,782 --> 00:33:14,367
‫אתם מפלצות.‬

520
00:33:15,410 --> 00:33:16,786
‫הם כל כך קטנים,‬

521
00:33:16,869 --> 00:33:21,165
‫עם הכנפיים הקטנות שלהם‬
‫והעיניים הענקיות שלהם,‬

522
00:33:21,249 --> 00:33:25,211
‫והידיים שלהן שזזות כאילו הן רוקמים תוכנית,‬
‫אתם יודעים?‬

523
00:33:25,712 --> 00:33:29,632
‫צחצחתי שיניים, והיה שם זבוב תינוק קטן‬

524
00:33:29,716 --> 00:33:30,925
‫שרק הצמיח כנפיים,‬

525
00:33:31,009 --> 00:33:32,010
‫ואמרתי,‬

526
00:33:32,093 --> 00:33:36,347
‫"ברוך הבא לעולם, חבר.‬
‫תהיה לך כזאת הרפתקה!"‬

527
00:33:36,431 --> 00:33:39,684
‫ובאותו לילה שטפתי פנים,‬

528
00:33:39,767 --> 00:33:40,893
‫והוא היה שם.‬

529
00:33:40,977 --> 00:33:43,688
‫הוא היה כולו אפור וזקן, כאילו,‬

530
00:33:45,064 --> 00:33:50,570
‫הוא אפילו כבר לא עף,‬
‫הוא רק עשה איזה חצי צעד נוקשה מדי פעם.‬

531
00:33:52,196 --> 00:33:53,948
‫ואמרתי לו, "עשית את זה, גבר.‬

532
00:33:56,325 --> 00:33:57,493
‫"איזה מסע."‬

533
00:33:59,787 --> 00:34:02,915
‫ורורי היה בחדר האמבטיה,‬

534
00:34:04,417 --> 00:34:05,668
‫והוא אמר,‬

535
00:34:06,169 --> 00:34:08,046
‫"לא נראה לי שזה אותו זבוב."‬

536
00:34:12,467 --> 00:34:16,846
‫אני חושבת שזה פשוט הרגע הזה בזמן,‬
‫בעולם שלנו, במדינה שלנו.‬

537
00:34:16,929 --> 00:34:19,640
‫אני פשוט לא רוצה שגבר יגיד לי שום דבר.‬

538
00:34:19,724 --> 00:34:21,893
‫לא רק… פשוט שום דבר.‬

539
00:34:22,393 --> 00:34:26,731
‫וזה לא בסדר, אבל ככה אני מרגישה.‬

540
00:34:28,775 --> 00:34:31,611
‫אמרתי, "זה אותו זבוב, אבל תודה".‬

541
00:34:33,613 --> 00:34:38,201
‫ואז הייתה לו החוצפה המזדיינת להגיד,‬

542
00:34:38,743 --> 00:34:41,913
‫"את בטוחה שזבובים חיים רק 24 שעות?"‬

543
00:34:43,623 --> 00:34:46,375
‫אמרתי לו, "אתה יודע מה? אולי כדאי שתבדוק.‬

544
00:34:46,459 --> 00:34:49,796
‫"כי מה אני יודעת?‬
‫אני רק בחורה, כנראה שחלמתי את זה."‬

545
00:34:49,879 --> 00:34:53,591
‫והוא נסוג ואמר, "אוקיי", אבל…‬

546
00:34:54,175 --> 00:34:57,970
‫בדקתי את זה בסוף, והם חיים בערך חודש, אבל…‬

547
00:34:58,471 --> 00:34:59,806
‫לא יודעת. אתם יודעים…‬

548
00:35:05,561 --> 00:35:07,146
‫אני לא שמה זין! לא.‬

549
00:35:11,734 --> 00:35:13,486
‫אז ג'אניס מתה ראשונה.‬

550
00:35:14,654 --> 00:35:16,322
‫לפני ארבעה חודשים בדיוק.‬

551
00:35:17,031 --> 00:35:18,116
‫היא אהבה את החיים.‬

552
00:35:18,199 --> 00:35:20,159
‫זאת הייתה פנייה חדה מדי?‬

553
00:35:21,369 --> 00:35:24,705
‫היא כל כך אהבה את החיים.‬
‫היא רצתה לחיות, אתם יודעים?‬

554
00:35:24,789 --> 00:35:26,290
‫היא עשתה הכול כמו שצריך.‬

555
00:35:26,791 --> 00:35:27,959
‫וזה פשוט ביאס.‬

556
00:35:28,042 --> 00:35:30,419
‫וזה נראה כמו זמן טוב להזכיר‬

557
00:35:30,503 --> 00:35:33,464
‫שאני מוכרת סחורה בסיבוב ההופעות הזה.‬

558
00:35:34,841 --> 00:35:36,134
‫נכון שזה ממש כיפי?‬

559
00:35:37,093 --> 00:35:39,762
‫אף פעם לא ממש הייתה לי סחורה.‬

560
00:35:39,846 --> 00:35:43,766
‫אתם יודעים, כובעי שלפי,‬
‫טי-שירטים של "פוסט מורטם"‬

561
00:35:43,850 --> 00:35:47,937
‫וסווטשירטים אפורים גדולים בסגנון קולג'‬
‫שכתוב עליהם "סילברמן".‬

562
00:35:48,020 --> 00:35:50,231
‫זה גורם לי להרגיש כאילו למדתי בקולג'.‬

563
00:35:51,232 --> 00:35:53,151
‫אף פעם לא ממש הייתה לי סחורה,‬

564
00:35:53,234 --> 00:35:57,321
‫אבל אני באמת חושבת‬
‫שההורים שלי היו רוצים שאעשה מזה כסף.‬

565
00:36:02,618 --> 00:36:03,619
‫תודה.‬

566
00:36:04,996 --> 00:36:05,830
‫תודה.‬

567
00:36:09,292 --> 00:36:13,963
‫אז כמו שאמרתי, ג'אניס מתה ראשונה,‬
‫וידענו שזה עומד לבוא.‬

568
00:36:14,589 --> 00:36:18,259
‫האמת שהלכתי לישון בבית באותו לילה,‬

569
00:36:18,843 --> 00:36:22,221
‫וקיבלתי סמס מאחותי, סוזי, שהיא רבנית,‬

570
00:36:22,972 --> 00:36:25,975
‫בערך בשעה שבע בבוקר, והיא אמרה…‬

571
00:36:27,101 --> 00:36:31,105
‫היא אמרה, "ג'אניס נפטרה בערך בשתיים בלילה.‬

572
00:36:31,814 --> 00:36:35,151
‫"והיא עדיין כאן, ואבא ישן.‬

573
00:36:35,234 --> 00:36:37,486
‫"הם מחזיקים ידיים."‬

574
00:36:38,070 --> 00:36:40,781
‫והיא אמרה, "בדרך כלל אבא היה מתעורר,‬

575
00:36:41,324 --> 00:36:48,039
‫"אבל אני חושבת שבעצמות שלו,‬
‫הוא יודע, והוא פשוט…‬

576
00:36:49,415 --> 00:36:51,417
‫"לא רוצה להתמודד עם זה.‬

577
00:36:52,418 --> 00:36:56,214
‫"אבל אני פה, אני יושבת לידו,‬
‫ואהיה פה כשהוא יתעורר."‬

578
00:36:56,297 --> 00:36:57,798
‫ואמרתי, "אוקיי, יופי".‬

579
00:36:58,341 --> 00:37:03,804
‫ופתאום היא נזכרה באיזו בדיחה‬
‫שהיא ואבא שלי תמיד אהבו.‬

580
00:37:04,597 --> 00:37:09,644
‫והבדיחה היא משהו כמו‬
‫אח שמתקשר לאח שלו ואומר,‬

581
00:37:09,727 --> 00:37:11,145
‫"החתולה מתה."‬

582
00:37:11,229 --> 00:37:13,940
‫ואז אחיו אומר לו,‬
‫"אל תתקשר ותגיד שהחתולה מתה",‬

583
00:37:14,023 --> 00:37:17,693
‫אז הוא שואל, "מה אתה רוצה שאגיד?"‬
‫"תתקשר ותגיד שהחתולה על הגג,‬

584
00:37:17,777 --> 00:37:19,612
‫"ואנחנו לא מצליחים להוריד אותה,‬

585
00:37:20,112 --> 00:37:24,492
‫"ואז תתקשר ותגיד,‬
‫'אנחנו אצל הווטרינר, זה לא נראה טוב',‬

586
00:37:25,618 --> 00:37:27,912
‫"ואז תתקשר ותגיד שהחתולה מתה."‬

587
00:37:28,913 --> 00:37:31,415
‫אז האח אומר, "אוקיי, אני מצטער",‬

588
00:37:31,499 --> 00:37:34,126
‫ואח שלו אומר, "זה בסדר. מה שלום אימא?"‬

589
00:37:34,210 --> 00:37:36,087
‫ו… אתה כבר הבנת.‬

590
00:37:38,506 --> 00:37:41,634
‫הוא אומר, "היא על הגג‬
‫ואנחנו לא מצליחים להוריד אותה".‬

591
00:37:43,594 --> 00:37:45,972
‫אז עכשיו הרבנית סוזי‬

592
00:37:46,889 --> 00:37:51,018
‫נזכרת בכל זה ברגע אחד,‬
‫והיא צוחקת בהיסטריה.‬

593
00:37:51,102 --> 00:37:55,189
‫והיא רבנית, אבל כשהיא מתחילה,‬
‫היא לא יכולה להפסיק.‬

594
00:37:55,273 --> 00:37:59,694
‫וזה קולני, ודמעות זולגות לה על הפנים,‬
‫והיא פשוט לא יכולה להפסיק.‬

595
00:37:59,777 --> 00:38:04,323
‫ועכשיו היא מתה מפחד שאבא יתעורר וישאל,‬
‫"מה כל כך מצחיק?"‬

596
00:38:04,407 --> 00:38:06,909
‫והיא תגיד, "ג'אניס מתה".‬

597
00:38:10,579 --> 00:38:13,082
‫והיא מסמסת לי ואומרת, "כשהוא יתעורר,‬

598
00:38:13,165 --> 00:38:16,711
‫"כדאי שאגיד לו שג'אניס על הגג‬
‫ואנחנו לא מצליחים להוריד אותה?"‬

599
00:38:18,254 --> 00:38:20,423
‫ואני אומרת לה, "כן!"‬

600
00:38:21,841 --> 00:38:25,428
‫כי אנחנו משפחה מאוד אפלה ודפוקה, אבל אני…‬

601
00:38:26,095 --> 00:38:29,890
‫חשבתי על זה עוד קצת ואמרתי,‬
‫"לא, תהיי רבנית,‬

602
00:38:29,974 --> 00:38:32,351
‫"ומאוחר יותר היום‬

603
00:38:33,019 --> 00:38:34,020
‫"אני אספר לו."‬

604
00:38:34,770 --> 00:38:36,439
‫אבל זה ממש מצחיק. אנחנו…‬

605
00:38:36,522 --> 00:38:40,943
‫אנחנו מתאבלים רק עכשיו, כי…‬

606
00:38:41,027 --> 00:38:44,196
‫יש המון לוגיסטיקה. את לא מצפה לזה.‬

607
00:38:44,280 --> 00:38:46,407
‫זה לא כמו בסרטים או משהו.‬

608
00:38:46,490 --> 00:38:51,162
‫יש המון דברים לעשות,‬
‫ואני מרגישה רע להגיד את זה,‬

609
00:38:51,245 --> 00:38:52,788
‫הם היו אנשים מאוד אחראים,‬

610
00:38:52,872 --> 00:38:56,125
‫אבל הדבר הכי משוגע‬
‫הוא שהם לא הכינו שום תוכנית מוות.‬

611
00:38:56,625 --> 00:39:00,713
‫אז נשאר לנו המון מה לעשות.‬
‫ואני לא רוצה להאשים…‬

612
00:39:00,796 --> 00:39:03,507
‫תקשיבו, להגנתם, הם היו רק בני 80 ו-85.‬

613
00:39:03,591 --> 00:39:04,508
‫מי ידע?‬

614
00:39:06,427 --> 00:39:08,554
‫ואני מניחה שבעיקרון ידעתי מה הם רצו.‬

615
00:39:08,637 --> 00:39:12,058
‫אבא שלי תמיד אמר,‬
‫"זרקו אותי לארון מעץ אורן ותקברו אותי.‬

616
00:39:12,141 --> 00:39:14,727
‫"אני אדחוף את הפרחים ואת העצים."‬

617
00:39:15,311 --> 00:39:20,858
‫אני חושבת שג'אניס הייתה רוצה משהו יפה,‬
‫חמישה כוכבים, עם בטנת משי…‬

618
00:39:20,941 --> 00:39:24,570
‫אולי עם חוט ופעמון, ליתר ביטחון.‬

619
00:39:27,865 --> 00:39:31,243
‫אבל אני זוכרת שהם היו באים כל יום ראשון‬

620
00:39:31,327 --> 00:39:35,206
‫כדי לאכול בייגלים וגבינת שמנת,‬
‫וזה היה היום האהוב עליי.‬

621
00:39:35,289 --> 00:39:39,043
‫והם באו, זה היה אולי לפני שנתיים,‬

622
00:39:39,126 --> 00:39:41,545
‫וכולם היו בחצר,‬

623
00:39:41,629 --> 00:39:45,091
‫ואבא שלי ואני היינו במטבח, ושאלתי אותו,‬

624
00:39:45,174 --> 00:39:46,842
‫"אתה פוחד למות?"‬

625
00:39:47,343 --> 00:39:50,221
‫והוא אמר, "ממש לא.‬

626
00:39:51,180 --> 00:39:55,309
‫"אני לא זוכר מה היה לפני שנולדתי,‬
‫ולא אזכור את מה שיהיה אחרי."‬

627
00:39:55,935 --> 00:39:57,061
‫אבל אז הוא אמר,‬

628
00:39:57,770 --> 00:40:00,189
‫"אבל אני רק מפחד שזה יכאב."‬

629
00:40:00,773 --> 00:40:04,151
‫ואבא שלי היה פחדן ענק מכאבים.‬

630
00:40:04,235 --> 00:40:07,530
‫הוא… זה נכון, הוא כל כך פחד שזה יכאב.‬

631
00:40:07,613 --> 00:40:11,867
‫הוא עשה פעם אק"ג,‬
‫כששמים עליך את כל המדבקות,‬

632
00:40:11,951 --> 00:40:14,328
‫והוא לא היה מוכן להוריד את המדבקות האלה.‬

633
00:40:15,663 --> 00:40:18,082
‫הוא אמר, "אני פוחד שזה ימשוך לי בשיערות.‬

634
00:40:18,582 --> 00:40:21,127
‫"אני אתן להן להיחלש ולרדת מעצמן."‬

635
00:40:21,210 --> 00:40:23,337
‫וזה באמת מה שהוא עשה. זה לקח שבועות.‬

636
00:40:23,421 --> 00:40:27,299
‫בשלב מסוים הוא היה בבריכה,‬
‫עם כל מדבקות האק"ג האלה.‬

637
00:40:28,259 --> 00:40:31,387
‫הוא נראה כמו כלבה שרק נולדו לה גורים.‬

638
00:40:36,642 --> 00:40:40,354
‫אז הוא באמת לא פחד, אבל הוא פחד שזה יכאב.‬

639
00:40:40,438 --> 00:40:42,314
‫והרופא שלו התקשר אליי.‬

640
00:40:42,398 --> 00:40:45,276
‫אנחנו מטפלים בו עכשיו, וג'אניס כבר מתה.‬

641
00:40:46,026 --> 00:40:48,195
‫ואני אשת הקשר, אז אני עונה לטלפון,‬

642
00:40:48,279 --> 00:40:52,366
‫ואני עונה במסדרון,‬
‫והרופא שלו, דוקטור נורטמן, אמר,‬

643
00:40:53,033 --> 00:40:55,911
‫"תקשיבי, הגיעו תוצאות בדיקות הדם של אביך,‬

644
00:40:55,995 --> 00:40:59,165
‫"והוא גוסס. הוא צריך להיות בבית חולים."‬

645
00:40:59,665 --> 00:41:04,420
‫ואמרתי, "אני לא יודעת מה לעשות,‬
‫כי הבטחנו לו שלא יהיה עוד בית חולים.‬

646
00:41:04,503 --> 00:41:06,338
‫"הוא פאקינג שונא להיות שם."‬

647
00:41:06,422 --> 00:41:11,719
‫והרופא אמר, "תראי, כרופא,‬
‫אני חייב להציע שהוא ילך לבית חולים.‬

648
00:41:12,303 --> 00:41:16,182
‫"כבן אדם, אני חושב שזה בסדר.‬

649
00:41:16,265 --> 00:41:19,101
‫"אם הוא ילך לבית חולים,‬
‫הוא יחיה עוד כמה ימים,‬

650
00:41:19,185 --> 00:41:21,103
‫"אבל אלה יהיו ימים בבית חולים.‬

651
00:41:21,604 --> 00:41:24,732
‫"וכרגע הוא בבית, הוא מוקף במשפחה שלו,‬

652
00:41:24,815 --> 00:41:27,026
‫"והאמת שאני חושב שזה הדבר הנכון."‬

653
00:41:27,109 --> 00:41:28,194
‫ואז הוא אמר,‬

654
00:41:28,277 --> 00:41:32,573
‫"הדרך בה הוא ימות תהיה מאי ספיקת כליות,‬

655
00:41:32,656 --> 00:41:35,784
‫"וזה מוות נטול כאב.‬

656
00:41:36,368 --> 00:41:40,873
‫"אתה נכנס לערפל, בסופו של דבר,‬
‫זה כמעט אופורי, ואתה פשוט הולך."‬

657
00:41:40,956 --> 00:41:45,002
‫וכל כך התלהבתי בשביל אבא שלי,‬
‫ורצתי לחדר שלו.‬

658
00:41:45,085 --> 00:41:46,921
‫כנראה שהייתי צריכה לחכות רגע.‬

659
00:41:49,590 --> 00:41:51,425
‫אמרתי, "אבא, חדשות מעולות!"‬

660
00:41:54,637 --> 00:41:56,805
‫הוא כאילו, "הא?"ואני כזה,‬

661
00:41:57,890 --> 00:42:00,351
‫"תנמיך ציפיות, אתה גוסס."‬

662
00:42:01,060 --> 00:42:05,856
‫אבל אמרתי לו, "גמרנו עם התרופות".‬
‫הוא לקח משהו כמו 40 כדורים ביום.‬

663
00:42:06,357 --> 00:42:08,067
‫הוא אמר, "גמרנו עם התרופות?"‬

664
00:42:08,150 --> 00:42:09,693
‫ואמרתי לו, "זהו, סיימת.‬

665
00:42:09,777 --> 00:42:13,656
‫"וכולנו נחיה איתך כאן לנצח."‬

666
00:42:15,324 --> 00:42:16,867
‫ו… מה?‬

667
00:42:17,451 --> 00:42:19,161
‫הוא ידע למה התכוונתי.‬

668
00:42:19,245 --> 00:42:24,041
‫ואז סיפרתי לו בדיוק איך הוא ימות,‬
‫ושזה לא יכאב בכלל,‬

669
00:42:24,124 --> 00:42:26,877
‫ואז הכתפיים שלו נפלו, והוא ממש שמח.‬

670
00:42:26,961 --> 00:42:30,589
‫כולנו שכבנו לידו במיטה.‬
‫זה היה מוות מעולה, אתם יודעים?‬

671
00:42:30,673 --> 00:42:33,592
‫שרנו שירי מחנות ישנים. הוא אהב מחנות.‬

672
00:42:34,093 --> 00:42:37,179
‫וסיפרנו סיפורים מצחיקים של משפחת סילברמן.‬

673
00:42:37,263 --> 00:42:40,432
‫הכנתי לו מיקס של כל הלהיטים הכי גדולים‬

674
00:42:40,516 --> 00:42:42,476
‫מהקיץ בו הוא היה בן 17,‬

675
00:42:42,560 --> 00:42:44,895
‫כי אני חושבת שזה היה הקיץ הכי שמח שלו.‬

676
00:42:44,979 --> 00:42:47,356
‫והוא ידע בעל פה כל מילה בכל שיר.‬

677
00:42:47,439 --> 00:42:49,024
‫זה היה די אדיר.‬

678
00:42:49,108 --> 00:42:52,695
‫אז אתם יודעים, ג'אניס מתה, אבא בדרך,‬

679
00:42:52,778 --> 00:42:56,365
‫ואני מדברת בטלפון עם אותו חדר מתים‬
‫שאליו הבאנו את ג'אניס,‬

680
00:42:56,448 --> 00:43:00,327
‫כדי לנסות לטפל בדברים מראש.‬
‫ונכנסתי לחדר של אבא שלי ואמרתי,‬

681
00:43:01,328 --> 00:43:03,706
‫"אבא, אני יודעת שרצית להיקבר,‬

682
00:43:04,206 --> 00:43:08,085
‫"אבל זה בסדר אם נשרוף את גופתך? רק כי…"‬

683
00:43:08,168 --> 00:43:13,340
‫ומה שאני עומדת להגיד יהיה רע ליהודים,‬

684
00:43:13,424 --> 00:43:18,137
‫אבל קיבלתי מחיר טוב על החלקה של ג'אניס.‬

685
00:43:18,220 --> 00:43:20,222
‫באמת. אני…‬

686
00:43:21,932 --> 00:43:23,892
‫"זה נקרא 'פלוס אחד',‬

687
00:43:24,393 --> 00:43:30,357
‫"ותוכל להיקבר איתה, תשעים סנטימטר מעליה,‬
‫אבל יצטרכו לשרוף את גופתך כדי שתיכנס לשם."‬

688
00:43:30,441 --> 00:43:33,277
‫והוא אמר, "אני לא שם זין. אני אהיה מת",‬

689
00:43:33,360 --> 00:43:35,529
‫ואני אמרתי, "אתה כל כך קל".‬

690
00:43:35,613 --> 00:43:37,156
‫"ניקח את זה, תודה."‬

691
00:43:47,708 --> 00:43:51,837
‫והבחור מחדר המתים אמר, "זה היה אבא שלך?"‬

692
00:43:58,552 --> 00:44:00,137
‫אמרתי, "כן",‬

693
00:44:00,763 --> 00:44:01,930
‫והוא אמר,‬

694
00:44:02,431 --> 00:44:06,435
‫"אנחנו לא יכולים לקבוע מועד שריפת גופה‬
‫למישהו שחי כרגע."‬

695
00:44:08,687 --> 00:44:12,399
‫הוא אמר את זה כאילו אני המניאקית,‬
‫אתם יודעים?‬

696
00:44:13,942 --> 00:44:18,572
‫אמרתי, "אתם חדר מתים יהודי.‬
‫אתם בכלל לא אמורים להציע שריפת גופות.‬

697
00:44:19,490 --> 00:44:21,533
‫"פתאום אתה כזה קפדן?"‬

698
00:44:23,118 --> 00:44:27,373
‫מה אני אמורה לעשות?‬
‫שריפת גופה לוקחת בין שבוע לשבועיים.‬

699
00:44:27,456 --> 00:44:30,542
‫אצל היהודים הלוויה היא ביום למחרת.‬

700
00:44:30,626 --> 00:44:33,462
‫זה מאוד "מהחווה לשולחן". וכאילו…‬

701
00:44:40,803 --> 00:44:44,390
‫אה, ואז אמרתי,‬
‫"ודרך אגב, לג'אניס היו קעקועים".‬

702
00:44:46,100 --> 00:44:47,142
‫זאת אומרת,‬

703
00:44:47,226 --> 00:44:50,938
‫אלה היו השפתיים והגבות שלה,‬
‫אבל עדיין, היו לה.‬

704
00:44:53,816 --> 00:44:57,778
‫אבל אז הבנתי‬
‫שאנחנו לא צריכים את האפר ללוויה.‬

705
00:44:57,861 --> 00:44:59,196
‫זה… אתם יודעים…‬

706
00:45:00,030 --> 00:45:01,532
‫הוא לא באמת שם.‬

707
00:45:01,615 --> 00:45:04,034
‫זה בשבילנו. הלוויה היא בשבילנו.‬

708
00:45:04,535 --> 00:45:08,747
‫לא נראה לי שמישהו יגיד, "כן, איפה האפר?"‬
‫אתם יודעים? פשוט…‬

709
00:45:08,831 --> 00:45:12,626
‫ערכנו לוויה יפהפייה,‬
‫ושבועיים אחר כך קיבלנו את האפר,‬

710
00:45:12,710 --> 00:45:15,504
‫וארבע האחיות עשו משהו קטן, אתם יודעים.‬

711
00:45:16,088 --> 00:45:18,424
‫אבל… אני לא יודעת.‬

712
00:45:19,299 --> 00:45:20,551
‫המטפלת שלי אמרה,‬

713
00:45:20,634 --> 00:45:24,346
‫"ההורים שלך, האהובים שלך, הם לא בארון.‬

714
00:45:24,430 --> 00:45:25,514
‫"הם לא באדמה.‬

715
00:45:25,597 --> 00:45:29,101
‫"הם איתך במכונית בדרך לבית הקברות,‬

716
00:45:29,184 --> 00:45:31,645
‫"הם איתך במכונית בדרך הביתה מבית הקברות."‬

717
00:45:31,729 --> 00:45:35,023
‫ואני באמת מאמינה בזה.‬
‫במקרה, אין לי אלוהים,‬

718
00:45:35,107 --> 00:45:40,070
‫אבל אני מאמינה במדע, ואני יודעת‬

719
00:45:40,654 --> 00:45:44,074
‫שלא ניתן ליצור או להרוס אנרגייה.‬

720
00:45:44,158 --> 00:45:45,159
‫אני כתבתי את זה.‬

721
00:45:45,784 --> 00:45:46,660
‫ו…‬

722
00:45:50,789 --> 00:45:51,874
‫ואני מאמינה בזה.‬

723
00:45:51,957 --> 00:45:57,087
‫אתם יודעים, האהובים שלנו לא נמצאים באדמה‬
‫והם כבר לא בגוף שלהם. הם…‬

724
00:45:57,171 --> 00:45:58,922
‫אבל האנרגייה שלהם, ה…‬

725
00:45:59,006 --> 00:46:02,092
‫הרוח שלהם, המהות שלהם קיימת שם,‬

726
00:46:02,176 --> 00:46:06,472
‫ואני באמת חושבת שאהובינו משגיחים עלינו.‬

727
00:46:06,555 --> 00:46:10,851
‫אולי לא כל הזמן, אבל ברגעים החשובים.‬

728
00:46:11,769 --> 00:46:14,062
‫למשל כשאנחנו מאוננים, או…‬

729
00:46:17,691 --> 00:46:18,984
‫"אוי, שרה."‬

730
00:46:20,527 --> 00:46:22,529
‫אני לא יודעת למה שאגיד דבר כזה.‬

731
00:46:23,614 --> 00:46:24,531
‫אני חושבת שאני…‬

732
00:46:25,365 --> 00:46:29,328
‫אני צריכה לחשוב ככה על מנת לגמור, אבל…‬

733
00:46:32,414 --> 00:46:35,042
‫פשוט כי ההופעה כל כך עצובה, ואז אני דואגת,‬

734
00:46:35,125 --> 00:46:37,795
‫ואז אני הולכת רחוק מדי לכיוון השני,‬
‫אבל אני…‬

735
00:46:38,712 --> 00:46:40,047
‫זה איזון.‬

736
00:46:41,048 --> 00:46:46,178
‫אבל אני חושבת שאהובינו‬
‫משגיחים עלינו כשאנחנו מאוננים.‬

737
00:46:48,388 --> 00:46:50,516
‫כפי שיעיד ה"אוי" הקלוש.‬

738
00:46:51,600 --> 00:46:52,434
‫"אוי!‬

739
00:46:53,811 --> 00:46:54,686
‫"אוי!"‬

740
00:46:56,897 --> 00:46:57,731
‫באמת?‬

741
00:46:58,524 --> 00:46:59,441
‫תודה.‬

742
00:47:04,154 --> 00:47:10,869
‫אז, אתם יודעים, עכשיו אבא שלי גוסס,‬
‫ואלוהים, הוא כל כך מצחיק.‬

743
00:47:10,953 --> 00:47:13,163
‫בשלב מסוים הוא אומר…‬

744
00:47:13,956 --> 00:47:16,458
‫הוא אוזר את כל האנרגייה שלו ואומר,‬

745
00:47:16,542 --> 00:47:18,460
‫"שיניתי את דעתי.‬

746
00:47:18,544 --> 00:47:20,546
‫"אני רוצה לחיות."‬

747
00:47:21,129 --> 00:47:24,007
‫ואחותי סוזי, הרבנית, אומרת,‬

748
00:47:24,883 --> 00:47:27,845
‫ואני אומרת, "סוזי, הוא צוחק איתך".‬

749
00:47:29,763 --> 00:47:35,102
‫וסוזי באה להופעה שלי לפני כמה שבועות,‬
‫והיא נכנסה אל מאחורי הקלעים ואמרה לי,‬

750
00:47:35,185 --> 00:47:36,436
‫"את צוחקת עליי?‬

751
00:47:36,520 --> 00:47:37,980
‫"את זאת שהשתנקה,‬

752
00:47:38,063 --> 00:47:41,358
‫"ואני זאת שאמרה לך שהוא צוחק איתך."‬

753
00:47:41,441 --> 00:47:44,736
‫והייתי צריכה להסביר לה‬

754
00:47:44,820 --> 00:47:47,698
‫שזו לא מי שהיא פה.‬

755
00:47:54,454 --> 00:47:59,251
‫אז אנחנו יושבות איתו לפי תור,‬
‫ישנות לידו, ו…‬

756
00:48:00,252 --> 00:48:01,211
‫בשלב מסוים,‬

757
00:48:01,295 --> 00:48:05,257
‫רורי… הוא יושב עם אבא שלי,‬

758
00:48:05,340 --> 00:48:07,885
‫והטלפון של אבא שלי צלצל.‬

759
00:48:07,968 --> 00:48:10,637
‫ואני לא מבינה איך זקנים…‬

760
00:48:10,721 --> 00:48:14,349
‫הם לא יודעים איך להשתמש בסמארטפון,‬
‫אבל איכשהו הם פורצים אליו‬

761
00:48:14,433 --> 00:48:17,644
‫ומגבירים את הווליום ל-1,000, ו…‬

762
00:48:18,896 --> 00:48:22,441
‫הרינגטון גם היה המנון ארצות הברית, ו…‬

763
00:48:23,400 --> 00:48:26,236
‫רורי שאל, "אתה רוצה שאענה?‬

764
00:48:26,320 --> 00:48:28,614
‫"זה מישהו בשם סטיב פורמן."‬

765
00:48:29,114 --> 00:48:30,699
‫ואבא שלי אמר, "אוקיי".‬

766
00:48:31,199 --> 00:48:33,619
‫אז הוא שם את הטלפון על רמקול ומחזיק אותו,‬

767
00:48:33,702 --> 00:48:37,664
‫והסטיב פורמן הזה אומר,‬
‫"שלפי, תגיד שזה לא נכון!"‬

768
00:48:37,748 --> 00:48:42,002
‫והם מנהלים שיחה קטנה,‬
‫וזה ממש מתוק, ואז הם מנתקים.‬

769
00:48:42,085 --> 00:48:45,297
‫ואבא שלי אומר לרורי,‬

770
00:48:45,380 --> 00:48:47,007
‫"אתה יודע מי זה היה?‬

771
00:48:47,090 --> 00:48:49,718
‫"שמעת פעם על 'חיקוי סרטן'?"‬

772
00:48:57,017 --> 00:48:58,644
‫רורי אומר,‬

773
00:48:59,269 --> 00:49:01,939
‫"כן, שמים את זה בסושי לפעמים, נכון?"‬

774
00:49:02,022 --> 00:49:07,027
‫ואבא שלי אומר,‬
‫"הבחור הזה המציא את חיקוי הסרטן".‬

775
00:49:07,819 --> 00:49:10,030
‫והוא חיפש את זה, וזה נכון.‬

776
00:49:10,822 --> 00:49:13,951
‫"ב-1970, ועכשיו הוא עשיר."‬

777
00:49:14,785 --> 00:49:17,120
‫אז רורי אומר, "זה מדהים, איך הכרתם?"‬

778
00:49:17,204 --> 00:49:18,163
‫ואבא שלי אומר,‬

779
00:49:18,664 --> 00:49:20,290
‫"דנקין דונאטס."‬

780
00:49:22,125 --> 00:49:26,171
‫הם הכירו בדנקין דונאטס,‬
‫ועכשיו הם מדברים כשהוא על ערש דווי.‬

781
00:49:27,255 --> 00:49:29,800
‫הרבה חברים שלי באו כדי להיפרד ממנו,‬

782
00:49:29,883 --> 00:49:32,636
‫כי אבא שלי שיחק איתנו פוקר,‬

783
00:49:32,719 --> 00:49:36,390
‫אז הרבה מהחברים הקומיקאים שלי הכירו אותו.‬

784
00:49:36,473 --> 00:49:41,603
‫וג'ף רוס, אתם יודעים ג'פרי רוס,‬
‫"גנרל הרואסטמאסטר",‬

785
00:49:43,438 --> 00:49:45,232
‫הצולה הכי טוב בעיר,‬

786
00:49:45,732 --> 00:49:48,610
‫הוא היה קרוב מאוד להורים שלי‬
‫במשך הרבה זמן.‬

787
00:49:49,111 --> 00:49:52,406
‫והוא בא לשבת איתו, וכשהוא נכנס, הוא אמר,‬

788
00:49:52,906 --> 00:49:54,366
‫"שלפי, יש לי חדשות רעות.‬

789
00:49:54,449 --> 00:49:57,911
‫"אני לא חושב שתוכל להמשיך להיות‬
‫איש הקשר שלי למקרי חירום."‬

790
00:50:02,290 --> 00:50:03,291
‫ו…‬

791
00:50:04,626 --> 00:50:06,044
‫הוא ישב איתו. ולמעשה,‬

792
00:50:06,586 --> 00:50:10,215
‫ג'ף הכיר לאבא שלי ולג'אניס חבר שלו,‬

793
00:50:10,298 --> 00:50:14,678
‫קוסם מבוגר בשם ברני שיין,‬

794
00:50:14,761 --> 00:50:17,723
‫וכולם הפכו להיות חברים‬
‫בעשר השנים האחרונות בערך.‬

795
00:50:17,806 --> 00:50:24,021
‫ואבא וג'אניס הלכו לראות הופעה של ברני‬
‫משהו כמו חצי שנה קודם לכן, אתם יודעים?‬

796
00:50:24,104 --> 00:50:26,273
‫אז ג'ף יושב עם אבא שלי ואומר,‬

797
00:50:26,356 --> 00:50:29,276
‫"רוצה שאתקשר לברני ב'פייס-טיים'‬
‫כדי שתוכל להיפרד?"‬

798
00:50:29,359 --> 00:50:30,569
‫והוא אמר, "אוקיי".‬

799
00:50:31,153 --> 00:50:33,447
‫אז הוא מתקשר אליו ומחזיק את הטלפון,‬

800
00:50:33,947 --> 00:50:37,492
‫וברני עונה ואומר,‬
‫"דונלד, אני כל כך מצטער",‬

801
00:50:37,576 --> 00:50:40,787
‫ואבא שלי אומר,‬
‫"ברני, ההופעה שלך הייתה כל כך גרועה,‬

802
00:50:40,871 --> 00:50:42,664
‫"שזה הרג את ג'אניס."‬

803
00:50:50,422 --> 00:50:54,009
‫ואז הוא אומר, "וגם אני לא מרגיש משהו".‬

804
00:50:57,554 --> 00:51:00,348
‫הוא קרע מצחוק בזמן שהוא גסס.‬

805
00:51:02,392 --> 00:51:05,353
‫והוא היה אמור…‬
‫אתם יודעים, זה אמור היה להיות זה,‬

806
00:51:05,437 --> 00:51:06,688
‫וזה היה…‬

807
00:51:06,772 --> 00:51:10,567
‫אני חושבת שהגענו לנקודת זמן‬
‫שבה כבר באמת אמרנו הכול,‬

808
00:51:11,068 --> 00:51:12,527
‫והוא כאילו…‬

809
00:51:13,737 --> 00:51:15,947
‫הוא לא מת, אתם יודעים?‬

810
00:51:16,031 --> 00:51:17,282
‫וזה היה…‬

811
00:51:17,365 --> 00:51:20,702
‫בכנות, זה נהיה קצת לא נעים.‬

812
00:51:21,536 --> 00:51:24,706
‫זה היה מביך, ו…‬

813
00:51:25,457 --> 00:51:28,835
‫אז אני יושבת איתו, וכבר אמרנו הכול, ו…‬

814
00:51:29,544 --> 00:51:30,420
‫אמרתי,‬

815
00:51:31,588 --> 00:51:33,507
‫"לא יודעת, רוצה לראות טלוויזיה?"‬

816
00:51:34,091 --> 00:51:35,383
‫והוא אמר, "אוקיי".‬

817
00:51:35,467 --> 00:51:36,927
‫וצפינו…‬

818
00:51:38,220 --> 00:51:43,016
‫צפינו בסדרה "עצבים",‬
‫עם אלי וונג וסטיבן יאון.‬

819
00:51:43,100 --> 00:51:46,603
‫כל כך דפוקה, אפלה.‬
‫אנחנו אוהבים את החרא הזה, וזה היה מעולה.‬

820
00:51:46,686 --> 00:51:50,148
‫צפינו בשלושה פרקים, ואז חזרתי הביתה לישון,‬

821
00:51:50,232 --> 00:51:51,817
‫ובאתי למחרת בבוקר.‬

822
00:51:51,900 --> 00:51:54,569
‫אמרתי, "שלפי, אתה מוכן לפרק ארבע?"‬

823
00:51:54,653 --> 00:51:55,529
‫והוא אמר,‬

824
00:51:55,612 --> 00:51:57,197
‫"צפיתי בו."‬

825
00:52:01,660 --> 00:52:03,787
‫"צפית בו בלעדיי? מה…‬

826
00:52:04,454 --> 00:52:06,123
‫"טוב, באיזה פרק אתה?‬

827
00:52:06,206 --> 00:52:08,458
‫הוא אמר, "צפיתי בכולם בבינג'".‬

828
00:52:12,045 --> 00:52:14,923
‫העובדה שאבא שלי‬
‫צפה בבינג' ב"עצבים" על ערש דווי…‬

829
00:52:16,633 --> 00:52:19,302
‫אמורה להיות פרסומת ל"עצבים", באמת.‬

830
00:52:22,931 --> 00:52:26,393
‫היה לו חבר בשם בארי טייטלמן.‬

831
00:52:26,476 --> 00:52:27,811
‫מענטש אמיתי.‬

832
00:52:28,603 --> 00:52:31,148
‫לא הכרנו אותו עד לפני 15 שנה בערך.‬

833
00:52:31,231 --> 00:52:33,692
‫הוא חיפש את אבא שלי,‬

834
00:52:34,317 --> 00:52:38,905
‫והוא מצא אותו בפייסבוק,‬
‫והם היו קרובים ב-15 השנים האחרונות.‬

835
00:52:38,989 --> 00:52:42,701
‫למה בארי טייטלמן חיפש את אבא שלי?‬

836
00:52:43,285 --> 00:52:47,706
‫כי אבא שלי היה היועץ שלו במחנה,‬
‫והוא שינה את חייו.‬

837
00:52:48,415 --> 00:52:51,001
‫ומאז שהוא מת,‬

838
00:52:51,084 --> 00:52:54,796
‫הרבה אנשים זקנים‬
‫התקשרו לפודקאסט שלי כדי להגיד,‬

839
00:52:54,880 --> 00:52:58,925
‫"אבא שלך היה היועץ שלי במחנה,‬
‫והוא שינה את חיי."‬

840
00:52:59,509 --> 00:53:01,261
‫טוב, הוא הטריד אותם.‬

841
00:53:05,432 --> 00:53:07,017
‫צחוק של הקלה.‬

842
00:53:15,567 --> 00:53:21,198
‫אז שלפי מת ללא כאבים, כמובטח.‬

843
00:53:21,698 --> 00:53:26,953
‫וזה ממש משונה, כי עכשיו אין לי הורים.‬

844
00:53:27,037 --> 00:53:33,168
‫ובאמת שאין אף גיל שבו את מוכנה‬
‫לכך שלא יהיו לך הורים.‬

845
00:53:33,251 --> 00:53:36,046
‫אתם יודעים,‬
‫קודם כול אבי החורג, ג'ון או'הארה,‬

846
00:53:36,129 --> 00:53:38,215
‫שאפילו לא נכנס לספיישל הזה.‬

847
00:53:41,051 --> 00:53:42,219
‫ממש נהדר.‬

848
00:53:43,929 --> 00:53:45,639
‫אימא שלי, בת' אן,‬

849
00:53:45,722 --> 00:53:49,434
‫שלא בדיוק יצאה ללא פגע.‬

850
00:53:50,393 --> 00:53:54,439
‫ואז ג'אניס, ועכשיו אבא שלי, ו…‬

851
00:53:55,565 --> 00:53:58,276
‫החוויה שלי היא כמו…‬

852
00:53:58,360 --> 00:54:02,781
‫בהתחלה הרגשתי חסרת כיוון,‬
‫אני חושבת. אתם יודעים?‬

853
00:54:03,281 --> 00:54:04,366
‫ו…‬

854
00:54:05,450 --> 00:54:09,162
‫ואז הרגשתי במעין משבר זהות, אתם יודעים?‬

855
00:54:09,246 --> 00:54:13,041
‫כאילו, מי אני בלעדיהם? אתם יודעים?‬

856
00:54:13,541 --> 00:54:15,710
‫כאילו, מי אני‬

857
00:54:16,753 --> 00:54:17,879
‫בלעדיהם?‬

858
00:54:18,380 --> 00:54:22,592
‫ואם אי פעם תתהו מי אתם,‬

859
00:54:23,677 --> 00:54:29,182
‫תסתכלו על המודעות שנשלחות אליכם,‬
‫ורק אליכם, בטלפון שלכם.‬

860
00:54:32,644 --> 00:54:34,104
‫זה מי שאתם.‬

861
00:54:38,692 --> 00:54:42,362
‫כולם כבר יודעים את זה עכשיו,‬
‫כולם מכירים פרסום בהתאמה אישית.‬

862
00:54:42,445 --> 00:54:46,116
‫"סירי" מקשיבה לכם ו"אלכסה" מקשיבה לכם,‬

863
00:54:46,199 --> 00:54:51,288
‫וכל מה שאתם מקלידים בשורת החיפוש שלכם‬
‫נלקח בחשבון ומוזן לכם.‬

864
00:54:51,371 --> 00:54:54,207
‫אבל הייתה תקופה שבה זה קרה,‬

865
00:54:54,291 --> 00:54:56,042
‫ולא היינו מודעים לזה.‬

866
00:54:56,668 --> 00:54:59,212
‫והייתי מסתכלת על הטלפון שלי ואומרת,‬

867
00:54:59,296 --> 00:55:02,382
‫"אלוהים, בדיוק דיברתי על מכנסי חצאית"‬
‫או משהו כזה.‬

868
00:55:04,509 --> 00:55:08,263
‫פרסומות היו פשוט קופצות.‬
‫וכשאני חושבת על התקופה ההיא,‬

869
00:55:08,346 --> 00:55:13,101
‫ממש מביך אותי כמה ממורמרת הייתי.‬

870
00:55:13,727 --> 00:55:15,437
‫אני זוכרת שאמרתי,‬

871
00:55:15,937 --> 00:55:20,233
‫"קראתי את עמוד הדעות‬
‫של הניו יורק טיימס בטלפון שלי,‬

872
00:55:20,734 --> 00:55:25,071
‫ופתאום קופצת פרסומת ל"אניאוהבשפיך.קום"?‬

873
00:55:27,824 --> 00:55:30,076
‫"ילדים עלולים לקרוא את זה!‬

874
00:55:32,579 --> 00:55:34,789
‫"למה שבניו יורק טיימס‬

875
00:55:35,749 --> 00:55:38,418
‫"ימכרו שטח פרסום לאנשים האלה?"‬

876
00:55:41,713 --> 00:55:45,050
‫וכמובן שזה כי הם לא. הם…‬

877
00:55:45,675 --> 00:55:47,927
‫זה היה פשוט הטלפון שלי‬

878
00:55:49,095 --> 00:55:50,430
‫שמכיר אותי.‬

879
00:55:52,682 --> 00:55:56,478
‫אני לא רוצה שתחשבו‬
‫שאני מקלידה "אניאוהבשפיך.קום".‬

880
00:55:56,561 --> 00:55:58,563
‫דבר ראשון, זה ".אורג", אבל…‬

881
00:56:01,191 --> 00:56:03,318
‫אפילו לא ידעתי שזה אתר אינטרנט,‬

882
00:56:03,401 --> 00:56:06,988
‫אתם יודעים? רק הקלדתי‬
‫את מה שהיו מילות החיפוש שלי בזמנו,‬

883
00:56:07,072 --> 00:56:08,239
‫כמו למשל,‬

884
00:56:08,323 --> 00:56:10,950
‫"פינים פולטים" או משהו,‬

885
00:56:11,034 --> 00:56:13,995
‫והטלפון שלי אמר,‬
‫"תפסיקי להקליד, קלטתי אותך".‬

886
00:56:14,704 --> 00:56:17,999
‫והוא היה לוקח אותי לשם, אתם יודעים?‬

887
00:56:19,667 --> 00:56:22,003
‫זאת הייתה כמו הדרך של הטלפון שלי להגיד,‬

888
00:56:22,087 --> 00:56:25,173
‫"כשהיה רק סט אחד של עקבות…‬

889
00:56:32,597 --> 00:56:34,682
‫"אז נשאתי אותך.‬

890
00:56:36,810 --> 00:56:38,770
‫"יש לך אותי."‬

891
00:56:39,479 --> 00:56:40,647
‫אני יודעת מה חשבתם.‬

892
00:56:40,730 --> 00:56:44,109
‫"כדאי שבבדיחת השפיך הזאת‬
‫יהיה אזכור של ישו, או שאני עוזב."‬

893
00:56:46,986 --> 00:56:50,281
‫טוב, אני מספקת את הסחורה.‬
‫אני מספקת את סחורת אהבת האל.‬

894
00:56:52,784 --> 00:56:55,703
‫אמרתי "שפיך.קום" כל כך הרבה פעמים,‬

895
00:56:55,787 --> 00:56:57,705
‫שאתם תקבלו פרסומות לזה.‬

896
00:57:01,835 --> 00:57:06,339
‫אז כמו שאמרתי,‬
‫אנחנו באמת מתאבלים רק עכשיו, ו…‬

897
00:57:06,840 --> 00:57:11,886
‫זה מעניין בשבילי,‬
‫כי שלוש מתוך ארבעתנו לא מאמינות באלוהים.‬

898
00:57:11,970 --> 00:57:14,931
‫מבין האחיות, לא בחברה בכלל.‬

899
00:57:15,014 --> 00:57:16,433
‫זה היה יכול להיות מדהים.‬

900
00:57:20,812 --> 00:57:24,983
‫אבל אנחנו בקבוצת הוואטסאפ שלנו,‬
‫של האחיות, ואנחנו מתאבלות.‬

901
00:57:25,066 --> 00:57:28,361
‫ועולה לי המחשבה שאבל הוא מאוד דומה לדת,‬

902
00:57:28,445 --> 00:57:34,075
‫כי אנחנו מנסים להכניס היגיון‬
‫למשהו שהוא מעבר ליכולת ההבנה שלנו.‬

903
00:57:34,159 --> 00:57:37,954
‫אנחנו מנסים להבין משהו‬
‫שלא בטוח שאפשר להבין.‬

904
00:57:38,496 --> 00:57:40,457
‫וכמו שסוזי כתבה,‬

905
00:57:40,540 --> 00:57:44,085
‫"בנות, שתי ציפורים נחתו על אדן החלון שלי,‬

906
00:57:44,169 --> 00:57:46,045
‫"ואני יודעת שאלה היו הם."‬

907
00:57:46,129 --> 00:57:49,299
‫וג'ודין ולורה אמרו, "אלה היו הם!"‬

908
00:57:49,382 --> 00:57:53,970
‫ורציתי לתרום, הגבתי על זה בלב, ואז…‬

909
00:57:55,513 --> 00:57:58,558
‫לורה אמרה, "הייתי ב'טארגט',‬

910
00:57:58,641 --> 00:58:03,354
‫"ואיזו אישה ניגשה אליי‬
‫ואמרה לי שאני נראית מהמם בסגול.‬

911
00:58:04,230 --> 00:58:06,107
‫"ואני יודעת שזאת הייתה ג'אניס."‬

912
00:58:07,275 --> 00:58:10,778
‫וסוזי וג'ודין אמרו, "זאת הייתה ג'אניס!"‬

913
00:58:10,862 --> 00:58:11,863
‫ואני כאילו…‬

914
00:58:19,871 --> 00:58:22,624
‫אבל האמת שתפס אותי מה שג'ודין אמרה.‬

915
00:58:22,707 --> 00:58:23,958
‫אתם יודעים, היא אמרה…‬

916
00:58:24,792 --> 00:58:28,588
‫היא אמרה, "בנות, הפלצתי למשך ארבע שניות".‬

917
00:58:31,341 --> 00:58:32,717
‫ואמרתי, "זה אבא!"‬

918
00:58:48,274 --> 00:58:49,984
‫אני כל כך מתגעגעת אליו.‬

919
00:58:50,068 --> 00:58:51,653
‫זאת אומרת, אני בסדר.‬

920
00:58:51,736 --> 00:58:54,739
‫אני בסדר, אבל פשוט כואב לי עליו.‬

921
00:58:54,822 --> 00:58:57,909
‫והדבר שהכי מפתיע אותי‬

922
00:58:58,576 --> 00:59:03,456
‫הוא שאני לא מוצאת את עצמי‬
‫מתגעגעת לאבא הצעיר עם הגוף החזק,‬

923
00:59:03,540 --> 00:59:07,085
‫או לאבא שטיפל בי ובא לכל המשחקים שלי.‬

924
00:59:08,127 --> 00:59:12,173
‫אני לא יודעת למה, אבל אני מתגעגעת לסוף,‬

925
00:59:12,257 --> 00:59:14,008
‫לימים האחרונים.‬

926
00:59:14,509 --> 00:59:17,845
‫לזמנים השקטים שבהם טיפלתי בו,‬

927
00:59:17,929 --> 00:59:22,225
‫והוא ממש היה צריך להגיד לי‬
‫כשהוא היה צריך להשתין.‬

928
00:59:22,308 --> 00:59:27,230
‫והייתי צריכה לקחת את הפין שלו,‬
‫להכניס אותו לקנקן, ו…‬

929
00:59:27,313 --> 00:59:32,110
‫"פין בקנקן" נשמע‬
‫כמו קינוח ב"TGI פריידי" או משהו,‬

930
00:59:32,193 --> 00:59:34,612
‫אבל… זה לא.‬

931
00:59:35,196 --> 00:59:36,239
‫ו…‬

932
00:59:39,617 --> 00:59:43,913
‫אבל בזמנים האלה,‬
‫אפילו כשניגבתי לו את התחת‬

933
00:59:43,997 --> 00:59:45,999
‫והחלפתי לו חיתול,‬

934
00:59:46,082 --> 00:59:49,752
‫בהתחלה הייתי כל כך…‬
‫שאלתי, "אבא, זה מזעזע אותך?"‬

935
00:59:49,836 --> 00:59:52,171
‫והוא אמר, "אני לא שם זין".‬

936
00:59:52,839 --> 00:59:55,717
‫וברגע שידעתי את זה, יכולתי באמת…‬

937
00:59:57,427 --> 00:59:59,095
‫אתם יודעים, לא ליהנות,‬

938
00:59:59,178 --> 01:00:04,517
‫אבל הרגשתי כבוד ל…‬
‫רציתי שהוא יישאר נקי, אתם יודעים?‬

939
01:00:04,601 --> 01:00:07,979
‫ואולי אתם חושבים,‬
‫"בחיים לא ארצה לעשות את זה",‬

940
01:00:08,062 --> 01:00:09,522
‫אבל אתם תעשו.‬

941
01:00:09,606 --> 01:00:10,940
‫אתם תוכלו לעשות…‬

942
01:00:11,024 --> 01:00:15,445
‫זה כמו שמישהו אומר, "אני רוצה להביא כלב,‬
‫אבל אני לא רוצה לאסוף את החרא שלו",‬

943
01:00:15,528 --> 01:00:18,448
‫ואז כבר ביום הראשון אתם אומרים, "ילד טוב!‬

944
01:00:18,531 --> 01:00:19,824
‫"אלוהים!"‬

945
01:00:20,325 --> 01:00:23,995
‫זה פשוט נעלם, ולא אכפת לכם,‬
‫ואתם רוצים לעשות את זה.‬

946
01:00:24,621 --> 01:00:26,289
‫וזה ברגעים האלה,‬

947
01:00:27,290 --> 01:00:29,751
‫שבהם אני יכולה לנקות אותו, אתם יודעים?‬

948
01:00:29,834 --> 01:00:34,213
‫ואני יכולה להגיד לו דברים כמו,‬
‫"אבא, אני אוהבת אותך",‬

949
01:00:34,297 --> 01:00:37,175
‫ו"אבא, תודה",‬

950
01:00:37,258 --> 01:00:38,885
‫וגם, אתם יודעים,‬

951
01:00:39,385 --> 01:00:42,805
‫"מי מנגב למי את החרא מהטוכעס עכשיו,‬
‫חתיכת אפס?"‬

952
01:00:43,973 --> 01:00:45,475
‫תודה רבה!‬

953
01:00:46,559 --> 01:00:48,227
‫תודה, תיאטרון ביקון,‬

954
01:00:48,311 --> 01:00:50,772
‫ואיזה קהל מדהים!‬

955
01:00:50,855 --> 01:00:51,689
‫יופי!‬

956
01:00:54,192 --> 01:00:55,109
‫תודה.‬

957
01:01:13,586 --> 01:01:17,131
‫- מוקדש לדונלד וג'אניס סילברמן‬
‫ולבת' אן או'הארה -‬

958
01:01:43,574 --> 01:01:45,410
‫זה בעלה של סופי המשוגעת.‬

959
01:01:45,493 --> 01:01:48,538
‫אני יכול להקיא‬
‫כשאני רואה את מה שעושות חנויות הכלבו‬

960
01:01:48,621 --> 01:01:50,998
‫כדי להביא אתכם‬
‫למרכזים המסחריים היקרים שלהן.‬

961
01:01:51,082 --> 01:01:54,085
‫בלו את הזמן שלכם בקניון,‬
‫ותוציאו את הכסף שלכם ב"סופי המשוגעת".‬

962
01:01:54,168 --> 01:01:57,463
‫כשחשוב לכם לקנות את הטוב ביותר,‬
‫אבל אתם מתקמצנים לשלם עליו,‬

963
01:01:57,547 --> 01:02:00,883
‫הפתרון הוא "חנות המפעל של סופי המשוגעת"!‬

964
01:02:17,608 --> 01:02:20,695
‫זאת פעם ראשונה שאני…‬
‫איך שלא תקראו לחרא הזה,‬

965
01:02:20,778 --> 01:02:23,531
‫וזה הראשון מני רבים שיבואו.‬

966
01:02:23,614 --> 01:02:26,117
‫ואתם תצחקו, אתם תבכו,‬

967
01:02:26,701 --> 01:02:29,120
‫אתם תסריחו, אתם תיאנחו,‬

968
01:02:29,203 --> 01:02:31,748
‫וככה נראה פמיניסט!‬

969
01:02:41,257 --> 01:02:44,010
‫אני חייב לדבר איתך על משהו.‬
‫-כן?‬

970
01:02:45,011 --> 01:02:46,804
‫חשבתי על זה.‬

971
01:02:46,888 --> 01:02:48,431
‫אתה מקשיב?‬
‫-כן.‬

972
01:02:48,514 --> 01:02:51,768
‫אני לא חושב שכדאי שתמשיך להיות‬
‫איש הקשר שלי למקרי חירום.‬

973
01:02:53,644 --> 01:02:56,522
‫אני לא יודע. אני חושב שכדאי שאמשיך.‬

974
01:02:57,106 --> 01:02:59,901
‫טוב, בסדר. כדאי שתהיה שם בשבילי.‬

975
01:02:59,984 --> 01:03:00,902
‫כן.‬

976
01:03:01,903 --> 01:03:04,405
‫אתה עדיין עם החברה המתוקה שלך?‬
‫-כן.‬

977
01:03:04,489 --> 01:03:05,573
‫מה הוא אמר?‬

978
01:03:05,656 --> 01:03:07,575
‫"אתה עדיין עם החברה המתוקה שלך?"‬

979
01:03:08,326 --> 01:03:10,286
‫אתה כבר מנסה לדפוק את חברה שלי?‬

980
01:03:13,414 --> 01:03:15,166
‫היי, מותק.‬
‫-היי, שרה.‬

981
01:03:15,249 --> 01:03:18,294
‫עכשיו שבת, וחשבתי שכדאי שאתקשר אלייך.‬

982
01:03:18,377 --> 01:03:21,839
‫אה, קניתי סוללה חדשה לאופניים שלי.‬

983
01:03:21,923 --> 01:03:25,760
‫תודה רבה שמצאת את הבחור, ואני אוהב אותם!‬

984
01:03:26,260 --> 01:03:28,554
‫בטח אוכל לנסוע עליהם עד פארגו,‬

985
01:03:28,638 --> 01:03:30,473
‫אז תבטלי את כרטיסי הטיסה,‬

986
01:03:31,307 --> 01:03:33,142
‫כי יש להם המון כוח.‬

987
01:03:33,935 --> 01:03:34,769
‫בכל מקרה,‬

988
01:03:34,852 --> 01:03:38,397
‫או כמו שאומרים בניו המפשייר,‬
‫בכל אופן, אוהב אותך.‬

989
01:03:38,481 --> 01:03:39,899
‫אני מקווה ששלומך טוב.‬

990
01:03:39,982 --> 01:03:42,485
‫ביי-ביי. איך אני מנתק את הדבר המזדיין הזה?‬

991
01:03:42,568 --> 01:03:45,196
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬