1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,423 --> 00:00:12,095
‫סרט זה מורכב ברובו מצילומי מצלמת גוף‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:12,178 --> 00:00:14,973
‫שצולמו לאורך שנתיים.‬

5
00:00:29,863 --> 00:00:31,448
‫29-68, קוד שתיים.‬

6
00:00:34,200 --> 00:00:36,578
‫יחידת צפון-מזרח. דווחו, אני חוזרת.‬

7
00:00:37,996 --> 00:00:39,414
‫מוקד חירום, מה הכתובת?‬

8
00:00:39,497 --> 00:00:40,582
‫מישהי נורתה!‬

9
00:00:44,127 --> 00:00:46,337
‫היי, בואו הנה!‬

10
00:00:46,421 --> 00:00:47,881
‫היי, בואו הנה!‬

11
00:00:49,090 --> 00:00:50,633
‫בואו הנה. תישארו פה!‬

12
00:00:51,760 --> 00:00:53,428
‫בטוח שהיא נורתה?‬
‫-כן!‬

13
00:00:56,347 --> 00:00:58,558
‫אלוהים! למה היא עשתה את זה?‬

14
00:00:59,434 --> 00:01:01,186
‫היי, תתעוררי. היי…‬

15
00:01:01,269 --> 00:01:03,938
‫אוקיי, הם נוסעים הכי מהר שהם יכולים. איפה…‬

16
00:01:04,022 --> 00:01:05,565
‫כאן!‬

17
00:01:08,902 --> 00:01:10,361
‫עזרה רפואית שם.‬

18
00:01:10,987 --> 00:01:12,072
‫היא על הקרקע!‬

19
00:01:12,155 --> 00:01:13,698
‫אזור אחד, כביש ראשי מריון.‬

20
00:01:14,699 --> 00:01:16,117
‫מריון-אשלנד שתיים.‬

21
00:01:23,583 --> 00:01:24,417
‫חכו.‬

22
00:01:25,293 --> 00:01:26,920
‫אלוהים!‬

23
00:01:27,003 --> 00:01:29,005
‫אני בחזית.‬
‫-בסדר.‬

24
00:01:29,589 --> 00:01:32,509
‫משרד השריף! צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬

25
00:01:34,260 --> 00:01:37,931
‫אנחנו ממשרד השריף של מחוז מריון,‬
‫צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬

26
00:01:42,352 --> 00:01:49,234
‫- השכנה המושלמת -‬

27
00:01:58,743 --> 00:02:02,455
‫יום שני, 5 ביוני 2023, 9:38 בבוקר.‬
‫אנחנו במקום התקרית.‬

28
00:02:04,374 --> 00:02:05,708
‫רק עורכים סריקה.‬

29
00:02:07,377 --> 00:02:08,461
‫אני אתחיל לולאה.‬

30
00:02:09,087 --> 00:02:10,004
‫אוקיי.‬

31
00:02:11,673 --> 00:02:12,966
‫משרד השריף.‬

32
00:02:16,761 --> 00:02:18,096
‫משרד השריף!‬

33
00:02:18,179 --> 00:02:19,681
‫שלום, בוקר טוב.‬
‫-מה שלומך?‬

34
00:02:19,764 --> 00:02:22,058
‫שלומי טוב. אני ממשרד השריף. אני בלש.‬

35
00:02:22,142 --> 00:02:25,603
‫אנחנו חוקרים תקרית‬
‫שהתרחשה ביום שישי בלילה.‬

36
00:02:26,187 --> 00:02:29,399
‫אני יכול לשבת? הכיסא שבור.‬
‫-אני אביא לך כיסא.‬

37
00:02:30,108 --> 00:02:33,236
‫כמה זמן את גרה כאן?‬
‫-בערך שלוש שנים.‬

38
00:02:34,154 --> 00:02:36,197
‫היא גרה כאן כל הזמן, או שלא?‬

39
00:02:36,281 --> 00:02:39,534
‫לא, היא עברה לכאן אחרינו.‬
‫היא כאן אולי שנתיים.‬

40
00:02:39,617 --> 00:02:43,705
‫אם אני לא טועה. אני לא בטוחה.‬
‫-לא, זה בסדר. אז בערך שנתיים.‬

41
00:02:43,788 --> 00:02:45,748
‫אבל למיטב הבנתי,‬

42
00:02:45,832 --> 00:02:48,042
‫לכולם, לכל הילדים,‬

43
00:02:48,585 --> 00:02:50,253
‫יש בעיות עם האישה הזאת.‬

44
00:02:51,087 --> 00:02:53,006
‫באיזו כיתה את?‬
‫-ה', ו…‬

45
00:02:53,089 --> 00:02:56,009
‫אוקיי, אז סיימת כיתה ה' ואת עולה ל-ו'?‬
‫-כן.‬

46
00:02:56,092 --> 00:02:59,053
‫אני רוצה לדבר איתך‬
‫על אמת לעומת שקר, אוקיי?‬

47
00:02:59,137 --> 00:03:01,931
‫אתן לך כמה דוגמאות, אוקיי?‬

48
00:03:02,015 --> 00:03:04,976
‫אם הייתי אומר לך שהייתה ילדה קטנה‬

49
00:03:05,059 --> 00:03:08,313
‫שנכנסה לחדר הזה,‬
‫צבעה את כל הקירות באדום עם צבע פנדה,‬

50
00:03:08,396 --> 00:03:11,816
‫ואז יצאה החוצה ואמרה לי‬
‫שהיא לא עשתה את זה, זאת אמת או שקר?‬

51
00:03:11,900 --> 00:03:13,234
‫שקר.‬
‫-אוקיי.‬

52
00:03:13,318 --> 00:03:18,531
‫ואם היא צבעה אותם באדום ואז יצאה החוצה‬
‫ואמרה, "עשיתי את זה, הבלש פינדר", זו האמת?‬

53
00:03:18,615 --> 00:03:19,824
‫כן, אדוני.‬
‫-אוקיי.‬

54
00:03:19,908 --> 00:03:22,911
‫כשנדבר היום,‬
‫נוכל לדבר רק על דברים אמיתיים?‬

55
00:03:22,994 --> 00:03:23,912
‫כן.‬

56
00:03:24,495 --> 00:03:26,706
‫ראית פעם את האישה הזאת?‬

57
00:03:26,789 --> 00:03:29,209
‫הרבה פעמים, כן.‬
‫-הרבה פעמים.‬

58
00:03:30,043 --> 00:03:34,130
‫כן. היא לא אוהבת שאנשים משחקים‬

59
00:03:34,797 --> 00:03:38,301
‫איפה שהיא גרה, בדשא הזה שם.‬
‫-אה-הא.‬

60
00:03:38,384 --> 00:03:39,302
‫כי…‬

61
00:03:40,470 --> 00:03:43,681
‫היא חושבת שזה השטח שלה.‬

62
00:03:44,432 --> 00:03:48,394
‫אוקיי. ואת זוכרת שהיא אמרה עוד משהו?‬

63
00:03:49,687 --> 00:03:52,565
‫שהיא תדווח על זה למשטרה.‬
‫-אוקיי.‬

64
00:03:52,649 --> 00:03:54,484
‫על זה שאנחנו משחקים שם.‬
‫-אוקיי.‬

65
00:03:55,235 --> 00:03:56,069
‫אוקיי.‬

66
00:04:10,500 --> 00:04:12,460
‫הגענו למקום. זה מתקדם.‬

67
00:04:29,519 --> 00:04:33,940
‫- 25 בפברואר, 2022 -‬

68
00:04:40,697 --> 00:04:41,656
‫על מה הקריאה?‬

69
00:04:41,739 --> 00:04:44,701
‫התקשרתי כי האישה מהצד השני של הרחוב,‬
‫שמדברת בטלפון,‬

70
00:04:44,784 --> 00:04:45,994
‫הכתה אותי עם שלט.‬

71
00:04:46,619 --> 00:04:50,915
‫הילדים שלה טיילו עם הכלב שלהם בשטח.‬
‫כתוב שם בבירור, "אין להסיג גבול".‬

72
00:04:50,999 --> 00:04:53,584
‫הם תמיד מטיילים שם עם הכלב,‬
‫והוא תמיד מחרבן.‬

73
00:04:53,668 --> 00:04:58,047
‫יש קקי על המדרכה, כל מיני דברים.‬
‫אמרתי, "את יכולה להשאיר את הכלב שם בבקשה?"‬

74
00:04:58,131 --> 00:05:01,592
‫רציתי לצלם את הכלב,‬
‫והיא אמרה, "את מצלמת את הילדים שלי".‬

75
00:05:01,676 --> 00:05:04,345
‫אמרתי, "לא", ואז היא נעמדה מולי,‬

76
00:05:04,429 --> 00:05:08,599
‫לקחה את השלט וזרקה אותו עליי,‬
‫ופגעה לי ברגל.‬

77
00:05:09,183 --> 00:05:11,644
‫השם שלך…‬
‫-שמי סוזן לורינץ.‬

78
00:05:12,145 --> 00:05:16,524
‫סוזן, אייתי בשבילי את שם המשפחה.‬
‫-ל'-ו'-ר'-י'-נ'-ץ'.‬

79
00:05:17,942 --> 00:05:20,820
‫מה היה השלט שהזכרת?‬
‫-את רוצה שאביא אותו?‬

80
00:05:24,991 --> 00:05:28,077
‫את יכולה לראות, היא באמת זרקה אותו עליי.‬

81
00:05:29,829 --> 00:05:32,957
‫היא גם לא הייתה אמורה להוריד את השלט,‬
‫הוא של בעל הבית.‬

82
00:05:33,041 --> 00:05:35,835
‫התכוונתי לקנות את הדירה,‬
‫אבל אחרי זה, אני עוזבת.‬

83
00:05:35,918 --> 00:05:37,503
‫לא אקנה את הקומפלקס.‬

84
00:05:43,426 --> 00:05:47,221
‫אני רואה שהמבט שלך קצת מגחך.‬
‫את אומרת שכבר ידעת?‬

85
00:05:47,764 --> 00:05:49,140
‫שהיא התקשרה למשטרה?‬
‫-כן.‬

86
00:05:49,223 --> 00:05:52,894
‫כי אני רואה שאת בטלפון, מגחכת קצת.‬
‫-כן, כי זה…‬

87
00:05:53,936 --> 00:05:57,523
‫זה מצחיק, כי אני זאת‬
‫שאף פעם לא יוצאת החוצה‬

88
00:05:58,066 --> 00:05:59,233
‫ואומרת לה משהו.‬

89
00:05:59,317 --> 00:06:02,070
‫אבל היום, במקרה הרגשתי ש…‬

90
00:06:02,570 --> 00:06:05,782
‫דבר ראשון, לפני שהיא עברה לשם,‬
‫יש כאן שטח פתוח גדול.‬

91
00:06:05,865 --> 00:06:09,869
‫כל הילדים אוהבים לשחק שם קיקבול, פוטבול.‬

92
00:06:09,952 --> 00:06:13,831
‫היא עברה ואמרה,‬
‫"אני לא רוצה שתשחקו פה, זה שטח פרטי".‬

93
00:06:13,915 --> 00:06:16,834
‫אמרתי לה, "זה לא שייך לך.‬
‫את לא יכולה להגיד להם,‬

94
00:06:16,918 --> 00:06:19,128
‫"אם הם לא במרחב האישי שלך,‬

95
00:06:19,212 --> 00:06:23,341
‫"שהם לא יכולים לטייל עם הכלב‬
‫או לזרוק פה את כדור הפוטבול שלהם."‬

96
00:06:24,217 --> 00:06:27,887
‫"כולכם, השחורים, תמיד פשוט…" אוקיי, שיהיה.‬

97
00:06:27,970 --> 00:06:29,138
‫זה לא מזיז לי.‬

98
00:06:29,222 --> 00:06:31,641
‫היא דחפה את השלט בפרצוף שלי,‬

99
00:06:31,724 --> 00:06:35,144
‫וכשהיא רצתה להרים אותו שוב,‬
‫הרמתי אותו וזרקתי אותו.‬

100
00:06:35,228 --> 00:06:38,648
‫הרמתי את השלט, וכשהלכתי, זרקתי אותו.‬

101
00:06:38,731 --> 00:06:41,859
‫אמרתי, "גם אני יכולה לקנות שלט,‬
‫זה לא אומר כלום".‬

102
00:06:41,943 --> 00:06:44,612
‫אבל היא כן אמרה שהוא נזרק לכיוונה.‬

103
00:06:44,695 --> 00:06:46,531
‫זרקתי את השלט, לא אשקר.‬

104
00:06:46,614 --> 00:06:48,866
‫אבל הוא פגע בה.‬
‫-לא הכיתי אותה עם השלט.‬

105
00:06:48,950 --> 00:06:50,743
‫לא בכוונה, כן.‬

106
00:06:50,827 --> 00:06:53,621
‫יש עלייך את המידע שלך, או שאת רוצה שאני…‬

107
00:06:56,290 --> 00:06:58,376
‫גברתי, אפשר לדבר איתך רגע?‬

108
00:06:58,459 --> 00:06:59,544
‫איתי?‬
‫-כן, גברתי.‬

109
00:07:00,503 --> 00:07:01,838
‫ראית משהו?‬

110
00:07:01,921 --> 00:07:04,507
‫לא, אדוני. רק עכשיו יצאתי.‬
‫-אוקיי.‬

111
00:07:04,590 --> 00:07:06,884
‫הבת שלך אמרה לך אם היא ראתה משהו?‬

112
00:07:07,385 --> 00:07:11,055
‫טוב, היא אמרה לי שהן התווכחו,‬

113
00:07:12,098 --> 00:07:15,393
‫וש… אני מניחה שהיא הרימה שלט.‬

114
00:07:15,476 --> 00:07:20,606
‫היא הרימה את השלט,‬
‫התרחקה מהמקום וזרקה אותו מאחוריה.‬

115
00:07:20,690 --> 00:07:24,444
‫ו… אבל הוא לא פגע באישה או משהו. זה הכול.‬

116
00:07:24,527 --> 00:07:27,864
‫אבל כן אגיד שהאישה הזאת… לא ראיתי שום דבר,‬

117
00:07:27,947 --> 00:07:30,783
‫אבל האישה הזאת‬
‫תמיד מתעסקת עם ילדים של אנשים.‬

118
00:07:30,867 --> 00:07:32,160
‫היא תמיד…‬
‫-האישה ההיא?‬

119
00:07:32,243 --> 00:07:36,789
‫כן. היא תמיד מנסה‬
‫לצלם את הילדים ומדברת לא יפה.‬

120
00:07:36,873 --> 00:07:40,376
‫אבל לא ראיתי כלום, אז אני לא יכולה להגיד.‬
‫-אוקיי. בסדר.‬

121
00:07:41,085 --> 00:07:43,796
‫איך את מאייתת… הוגה את השם הפרטי שלך?‬

122
00:07:43,880 --> 00:07:44,714
‫אג'יקה.‬

123
00:07:45,715 --> 00:07:46,924
‫אני סגן…‬

124
00:07:49,010 --> 00:07:51,053
‫מה נשמע?‬
‫-מה קורה?‬

125
00:07:51,137 --> 00:07:52,889
‫אתה יודע, עוד יום.‬

126
00:07:53,389 --> 00:07:55,016
‫טוב, תתקשרי אליי.‬

127
00:07:55,099 --> 00:07:56,100
‫היי, גברתי.‬
‫-כן?‬

128
00:07:56,184 --> 00:07:58,728
‫ראית משהו?‬
‫-כן, היא לא נגעה באישה ההיא.‬

129
00:07:58,811 --> 00:08:02,523
‫היא רק הוציאה את הדבר הזה מהאדמה, וזהו.‬

130
00:08:02,607 --> 00:08:04,901
‫איזה דבר?‬
‫-את השלט, "הסגת הגבול אסורה".‬

131
00:08:04,984 --> 00:08:07,778
‫היא זרקה אותו על הרגל שלה.‬
‫-לא, היא לא.‬

132
00:08:07,862 --> 00:08:09,780
‫היא לא זרקה את הדבר הזה…‬

133
00:08:09,864 --> 00:08:11,532
‫זה מה שלונדון אמר, כי הוא…‬

134
00:08:11,616 --> 00:08:14,035
‫היא לא זרקה אותו.‬
‫-היא סוג של השליכה אותו.‬

135
00:08:14,118 --> 00:08:15,536
‫הוא לא מדבר איתך.‬

136
00:08:15,620 --> 00:08:18,122
‫היא רק הניחה אותו, והאישה הייתה שם במקרה.‬

137
00:08:18,206 --> 00:08:21,334
‫היא לא זרקה אותו עליו,‬
‫היא לא נגעה בה או משהו.‬

138
00:08:21,417 --> 00:08:24,045
‫היא רק אמרה לאישה‬
‫שתפסיק לצעוק על הילדים שלה.‬

139
00:08:24,128 --> 00:08:25,963
‫היא צועקת על כל הילדים כאן.‬

140
00:08:26,047 --> 00:08:27,840
‫אוקיי. טוב, זאת אומרת…‬

141
00:08:29,091 --> 00:08:30,885
‫לא הייתי הולך לשם יותר.‬

142
00:08:34,180 --> 00:08:37,350
‫אולי זה לא ימצא חן בעיניה,‬
‫כי אני אישה שחורה, אז…‬

143
00:08:38,100 --> 00:08:41,354
‫זה מטריד אנשים. זה לא שייך לך.‬
‫את לא יכולה להגיד לאנשים…‬

144
00:08:41,437 --> 00:08:47,693
‫העניין הוא שככל שהיא אומרת את זה יותר,‬
‫הילדים כבר לא הולכים לשם עכשיו.‬

145
00:08:48,194 --> 00:08:49,695
‫אוקיי, מה זה אומר?‬

146
00:08:50,821 --> 00:08:51,864
‫אי אפשר ללכת לשם.‬

147
00:08:52,365 --> 00:08:55,243
‫בסדר, אם זה שלה, זה שלה. אבל…‬

148
00:08:55,326 --> 00:08:59,080
‫זה לא משנה אם זה לא שייך לה.‬
‫היא שוכרת שם, כמו שאת שוכרת כאן.‬

149
00:08:59,163 --> 00:09:03,417
‫אם מישהו היה מסיג כאן גבול,‬
‫והיית מתקשרת אלינו ואומרת שראית אותו בשטח,‬

150
00:09:03,501 --> 00:09:06,754
‫זו הייתה הסגת גבול. ובפעם הבאה‬
‫שהיינו באים, הוא היה הולך לכלא.‬

151
00:09:07,255 --> 00:09:08,297
‫אוקיי?‬
‫-אוקיי.‬

152
00:09:09,131 --> 00:09:11,676
‫ככה זה עובד.‬
‫-בסדר. זאת אומרת…‬

153
00:09:11,759 --> 00:09:14,637
‫יש לה את אותה זכות שיש לה, אז…‬

154
00:09:15,346 --> 00:09:18,099
‫היא לא רוצה אותם שם? שלא ילכו לשם.‬

155
00:09:18,182 --> 00:09:20,226
‫יש סיבה שבעל הבית הציב שם שלט.‬

156
00:09:20,726 --> 00:09:23,271
‫זה המצב, אוקיי?‬
‫-בסדר. אתם המשטרה.‬

157
00:09:23,354 --> 00:09:24,313
‫בהחלט.‬

158
00:09:25,356 --> 00:09:26,315
‫אוקיי.‬

159
00:09:26,983 --> 00:09:28,317
‫זה בסדר.‬
‫-אין שום בעיה.‬

160
00:09:28,401 --> 00:09:32,530
‫אני מבינה איך את מרגישה, תאמיני לי.‬
‫זאת הסיבה שקניתי בית.‬

161
00:09:32,613 --> 00:09:34,865
‫כן. זאת השנה האחרונה שלנו.‬
‫-כן, אני…‬

162
00:09:34,949 --> 00:09:37,201
‫אני מתפללת. זהו זה.‬
‫-כן!‬

163
00:09:37,910 --> 00:09:39,120
‫התיק סגור!‬

164
00:09:41,414 --> 00:09:42,748
‫אכתוב את זה כהכאה,‬

165
00:09:42,832 --> 00:09:46,252
‫אבל אי אפשר לבצע מעצרים הפעם.‬
‫-אוקיי.‬

166
00:09:46,335 --> 00:09:47,169
‫בסדר.‬

167
00:09:47,253 --> 00:09:50,172
‫העובדה שלא גרמתי לה לזרוק עליי את השלט…‬

168
00:09:50,256 --> 00:09:53,718
‫אנחנו… אף אחד לא אומר שהוא ראה את זה.‬

169
00:09:53,801 --> 00:09:57,388
‫אין עדים בלתי תלויים אמינים, אז…‬

170
00:09:58,514 --> 00:09:59,432
‫כמה נוח.‬

171
00:10:00,391 --> 00:10:01,726
‫בסדר?‬
‫-בסדר. תודה רבה.‬

172
00:10:01,809 --> 00:10:02,727
‫כן, גברתי.‬

173
00:10:10,067 --> 00:10:11,402
‫את צריכה עוד משהו?‬

174
00:10:11,485 --> 00:10:14,155
‫לא, רק נצא לטיול קצר.‬

175
00:10:15,364 --> 00:10:17,241
‫אני מצטערת, הוא תינוק גדול.‬

176
00:10:17,325 --> 00:10:20,703
‫אני רוצה לגעת בו!‬
‫-אבל אני אוהבת כלבלבים פרוותיים.‬

177
00:10:22,246 --> 00:10:25,750
‫איך קוראים לו? איך קוראים לחמוד הזה?‬
‫-קאש.‬

178
00:10:25,833 --> 00:10:27,627
‫קאש.‬
‫-קאש מאני.‬

179
00:10:49,023 --> 00:10:52,735
‫אנחנו מדברים עם אנשים,‬
‫מבררים אם מישהו ראה משהו או יודע משהו‬

180
00:10:52,818 --> 00:10:55,655
‫לגבי האנשים המעורבים או משהו?‬

181
00:10:55,738 --> 00:10:59,492
‫למען האמת, אדוני,‬
‫כל מה שאני יודע זה שהאישה שהזכרת…‬

182
00:10:59,575 --> 00:11:01,827
‫האישה השחורה…‬
‫-אה-הא.‬

183
00:11:01,911 --> 00:11:04,038
‫היא תמיד הייתה עם הילדים שלה.‬
‫-בסדר.‬

184
00:11:04,121 --> 00:11:06,624
‫היא לא היוותה איום או משהו.‬
‫-הבנתי.‬

185
00:11:06,707 --> 00:11:08,376
‫בכלל, בשום צורה.‬
‫-אה-הא.‬

186
00:11:08,459 --> 00:11:12,588
‫יש לה ילד קטן, בן שנתיים או שלוש.‬
‫-אה-הא.‬

187
00:11:12,672 --> 00:11:14,548
‫היא תמיד בבית איתו.‬

188
00:11:14,632 --> 00:11:17,843
‫שני האחרים, שני בנים קטנים וילדה קטנה,‬

189
00:11:17,927 --> 00:11:21,013
‫הם אלה שתמיד משחקים בחוץ.‬

190
00:11:21,097 --> 00:11:24,809
‫אף פעם לא שמעתי משהו שלילי‬
‫על האישה הזאת או משהו כזה.‬

191
00:11:25,851 --> 00:11:29,855
‫אג'יקה, כאימא, היא הייתה ה-אימא.‬

192
00:11:30,356 --> 00:11:34,026
‫היא הייתה מנהלת במקדונלד'ס.‬

193
00:11:34,610 --> 00:11:36,904
‫אג'יקה הייתה משנה את הלו"ז שלה,‬

194
00:11:36,987 --> 00:11:40,199
‫אומרת, "אני לא יכולה לעבוד ביום הזה‬
‫או לעשות ככה וככה",‬

195
00:11:40,282 --> 00:11:42,535
‫רק כדי להיות שם בשביל הילדים שלה.‬

196
00:11:43,285 --> 00:11:47,164
‫היא הקריבה כדי שהילדים שלה‬
‫ילמדו בבית ספר פרטי,‬

197
00:11:47,248 --> 00:11:51,043
‫ילכו לשיעורי פוטבול, התעמלות, ריקוד. הכול.‬

198
00:11:52,461 --> 00:11:57,717
‫היא סיפרה לי שיש איזו אישה לבנה שגרה מולם,‬

199
00:11:57,800 --> 00:12:03,180
‫שתמיד הציקה לילדים וקראה להם בשמות.‬

200
00:12:03,222 --> 00:12:04,974
‫- 10 באוגוסט, 2022 -‬

201
00:12:05,057 --> 00:12:09,061
‫למה הם בשטח פרטי, כשאין להם אמצעים…‬
‫זאת אומרת, הם לא שוכרים פה.‬

202
00:12:09,562 --> 00:12:13,149
‫אם האנשים האלה לא מתלוננים,‬
‫אני לא יכולה לסלק אותם מהשטח.‬

203
00:12:13,232 --> 00:12:16,360
‫טוב, אז אשלח להם מכתב התראה והפסקה.‬

204
00:12:16,861 --> 00:12:18,529
‫אבקש מהע"וד שלי שישלח.‬
‫-בסדר.‬

205
00:12:18,612 --> 00:12:22,658
‫לפי חוקי הנדל"ן, ואת אמורה לדעת את זה…‬

206
00:12:22,742 --> 00:12:27,079
‫אנחנו לא מתעסקים בחוק אזרחי.‬
‫-יש לך זכות ליהנות בשקט מהנכס שלך.‬

207
00:12:27,163 --> 00:12:30,082
‫כן.‬
‫-את יודעת? זה כתוב בחוק.‬

208
00:12:30,166 --> 00:12:33,210
‫טוב, זה חוק אזרחי,‬
‫אז אנחנו לא ממש מתעסקים בזה.‬

209
00:12:33,294 --> 00:12:35,713
‫אני מבינה, אבל הילדים לא אמורים להיות פה.‬

210
00:12:35,796 --> 00:12:36,672
‫אוקיי.‬

211
00:12:38,466 --> 00:12:41,218
‫הם גם לא אמורים לצעוק ולרוץ.‬

212
00:12:41,302 --> 00:12:44,513
‫ההורים לא מטפלים בהם. מן הסתם, הם פשוט…‬

213
00:12:44,597 --> 00:12:48,184
‫אני מבינה שזה מטרד,‬
‫אבל אני מעדיפה שהילדים יצעקו‬

214
00:12:48,267 --> 00:12:50,519
‫כי הם משחקים ונהנים כאן‬

215
00:12:50,603 --> 00:12:53,981
‫מאשר שיגנבו מכוניות וישדדו אנשים, אז…‬

216
00:12:56,275 --> 00:12:58,569
‫כן, טוב, עוד נראה, נכון?‬

217
00:12:59,153 --> 00:13:01,113
‫בסדר. שיהיה לך לילה טוב.‬

218
00:13:06,076 --> 00:13:07,244
‫כן.‬
‫-איזו פאקינג…‬

219
00:13:09,413 --> 00:13:13,083
‫אני הבעלים של הבניין הסמוך. דירה שלוש.‬

220
00:13:13,167 --> 00:13:14,168
‫אוקיי.‬

221
00:13:14,251 --> 00:13:17,963
‫תליתי שלט, "לא לעלות על הדשא שלי"‬
‫על קו הנכס שלי.‬

222
00:13:18,047 --> 00:13:20,174
‫אתה תלית אותו? אוקיי.‬
‫-כן.‬

223
00:13:20,257 --> 00:13:24,053
‫אמרתי לה, "אני לא יכול לעשות שום דבר‬
‫מעבר לקו הנכס שלי".‬

224
00:13:24,136 --> 00:13:26,514
‫וזה חלק מאוד קטן.‬

225
00:13:26,597 --> 00:13:29,975
‫רוב האזור שייך לקומפלקס השני.‬

226
00:13:30,643 --> 00:13:33,062
‫אוקיי.‬
‫-שם הם משחקים רוב הזמן.‬

227
00:13:34,313 --> 00:13:37,233
‫יש לי בעיות עם הילדים של השכנה.‬

228
00:13:37,316 --> 00:13:40,069
‫הם באים אליי וצועקים כמו אידיוטים.‬

229
00:13:40,569 --> 00:13:45,491
‫ובסופו של דבר איבדתי את זה היום,‬
‫לא עמדתי בזה יותר. קראתי לילדים "מפגרים".‬

230
00:13:45,574 --> 00:13:48,619
‫האימא צעקה עליי,‬
‫"אל תקראי לילדים שלי 'מפגרים'!‬

231
00:13:48,702 --> 00:13:50,913
‫"אני אכניס אותך לבית אבות."‬

232
00:13:51,831 --> 00:13:54,708
‫יש משהו שאני יכולה לעשות עם האנשים האלה?‬

233
00:13:55,209 --> 00:13:58,045
‫כי זה כבר נהיה מגוחך. זאת אומרת…‬

234
00:13:58,128 --> 00:14:01,173
‫אני לא מציקה לאף אחד,‬
‫אני גרה לבד, אני עובדת מהבית.‬

235
00:14:01,257 --> 00:14:03,843
‫אני שלווה ושקטה. אני השכנה המושלמת.‬

236
00:14:03,926 --> 00:14:05,302
‫בקושי רואים אותי.‬

237
00:14:05,803 --> 00:14:10,224
‫אזור אחת, כביש ראשי מריון.‬
‫-מספר שלוש. נראה לי שאחת ושתיים בצד הזה.‬

238
00:14:13,185 --> 00:14:17,398
‫- 22 בדצמבר, 2022 -‬

239
00:14:32,162 --> 00:14:34,707
‫שלום, מה שלומך?‬
‫-שלום. משרד השריף.‬

240
00:14:34,790 --> 00:14:36,750
‫היי.‬
‫-מה קורה הערב?‬

241
00:14:36,834 --> 00:14:40,129
‫הרבה ילדים צועקים בטירוף, מתרוצצים.‬

242
00:14:41,046 --> 00:14:44,842
‫החניתי את הטנדר שלי כאן,‬
‫כדי שלא אשמע את הצעקות והצרחות.‬

243
00:14:44,925 --> 00:14:47,094
‫ברגע שהזזתי את הטנדר, הילדים הגיעו.‬

244
00:14:47,177 --> 00:14:51,807
‫אמרתי להם, "חבר'ה, די". הם יודעים שהם‬
‫לא אמורים להיות פה, אמרתי להם מיליון פעם.‬

245
00:14:51,891 --> 00:14:56,437
‫הילד הקטן אומר לי בפנים שאסתום את הפה.‬
‫אמרתי לו, "תתנהג אליי בכבוד",‬

246
00:14:56,520 --> 00:14:58,772
‫ויש בינינו חילופי דברים. אמרתי לו,‬

247
00:14:58,856 --> 00:15:01,650
‫"תקשיב, אני דוקטור לורינץ.‬
‫אל תגיד לי לסתום".‬

248
00:15:01,734 --> 00:15:04,904
‫והוא קרא לי בשמות,‬
‫ואמרתי לו, "לא, לא נעשה את זה".‬

249
00:15:04,987 --> 00:15:06,989
‫אלך לדבר עם הילדים האלה.‬
‫-אוקיי.‬

250
00:15:11,160 --> 00:15:13,162
‫היי.‬
‫-שלום, משרד השריף.‬

251
00:15:15,122 --> 00:15:16,332
‫אני סגן הקמן.‬

252
00:15:17,499 --> 00:15:21,086
‫מישהו מכם התעסק עם האישה הזאת?‬

253
00:15:21,170 --> 00:15:23,672
‫לא!‬
‫-לא, שיחקנו פוטבול.‬

254
00:15:23,756 --> 00:15:25,090
‫אפשר רק להגיד… רק רגע.‬

255
00:15:25,174 --> 00:15:27,927
‫אני רק אגיד לך משהו, בבקשה.‬
‫-אוקיי.‬

256
00:15:29,178 --> 00:15:34,725
‫אוקיי, מכיוון שזה שטח פתוח,‬
‫כל האזור הזה הוא לא השטח שלה.‬

257
00:15:34,808 --> 00:15:39,146
‫אז האיש שגר שם,‬
‫הוא אומר שהילדים יכולים לשחק.‬

258
00:15:39,229 --> 00:15:41,023
‫הם אוהבים לשחק שם פוטבול.‬
‫-בטח.‬

259
00:15:41,106 --> 00:15:43,275
‫והם גרים בבניין הזה…‬
‫-הם ממש…‬

260
00:15:43,359 --> 00:15:46,862
‫הם לא קרובים לשטח שלה,‬
‫אתם יכולים לראות במצלמה שלה. הם שם.‬

261
00:15:46,946 --> 00:15:49,365
‫היא יוצאת החוצה, צועקת עליהם.‬

262
00:15:49,448 --> 00:15:53,452
‫כבר צעקתי עליה בעבר, כי הם ילדים.‬

263
00:15:53,535 --> 00:15:54,703
‫אני גרה שם.‬
‫-בסדר.‬

264
00:15:54,787 --> 00:15:57,122
‫כל האנשים בבלוק הזה צעקו על האישה הזאת‬

265
00:15:57,206 --> 00:15:58,916
‫בגלל איך שהיא מדברת לילדים.‬

266
00:15:58,999 --> 00:16:02,169
‫וכשמבוגר אומר לה משהו,‬
‫עכשיו היא רוצה להתקשר למשטרה.‬

267
00:16:02,252 --> 00:16:06,048
‫ילדים רק מנסים להיות ילדים, אני מבינה.‬
‫-בדיוק. נכון.‬

268
00:16:07,257 --> 00:16:08,342
‫מה קורה, חבר'ה?‬

269
00:16:08,842 --> 00:16:10,928
‫זאת האימא שהלכה לשם לדבר איתה.‬

270
00:16:11,011 --> 00:16:12,513
‫אוקיי.‬
‫-די עם זה.‬

271
00:16:13,222 --> 00:16:14,932
‫אתם כבר בחופשה מבית הספר?‬
‫-כן.‬

272
00:16:15,015 --> 00:16:16,684
‫כן? מתי היא התחילה?‬

273
00:16:17,434 --> 00:16:18,435
‫ביום שישי שעבר.‬

274
00:16:18,519 --> 00:16:19,436
‫מה?‬
‫-כן.‬

275
00:16:19,520 --> 00:16:21,855
‫יש ילדים שיוצאים לחופשה רק מחר.‬

276
00:16:21,939 --> 00:16:23,941
‫כן.‬
‫-חבר'ה, מישהו דרך על זה.‬

277
00:16:24,024 --> 00:16:26,402
‫אוי, זה קקי של כלב.‬
‫-אלוהים, דרכנו על זה!‬

278
00:16:26,485 --> 00:16:27,361
‫חכו רגע.‬

279
00:16:28,237 --> 00:16:32,616
‫סליחה, אני רוצה להתקרב קצת,‬
‫כי אני בקושי שומעת אותך.‬

280
00:16:33,450 --> 00:16:36,787
‫לקחתי את הבן שלי כדי לדבר איתה,‬
‫זה שהיא התעמתה איתו,‬

281
00:16:37,287 --> 00:16:41,125
‫ושלחתי את שני האחרים פנימה.‬
‫אמרתי להם, "זהו, סיימתם לשחק. תיכנסו".‬

282
00:16:41,208 --> 00:16:44,128
‫והלכנו לשם, ודפקתי על הדלת שלה.‬
‫-אה-הא.‬

283
00:16:44,628 --> 00:16:48,424
‫והיא מייד אמרה, "עופו מהשטח שלי!‬

284
00:16:48,507 --> 00:16:51,552
‫"אתם מסיגים גבול! עופו מהשטח שלי!"‬
‫-אה-הא.‬

285
00:16:51,635 --> 00:16:57,141
‫אז פשוט אמרתי, "אוקיי, אני פה עם הבן שלי,‬
‫ואני רק רוצה לשאול אותך מה קרה".‬

286
00:16:57,224 --> 00:16:58,892
‫כי אני לא פה,‬

287
00:16:58,976 --> 00:17:03,063
‫והיו פעמים שבהן ילדים התנהגו כמו ילדים,‬

288
00:17:03,147 --> 00:17:06,942
‫והיא אומרת להם משהו, והם עונים לה,‬
‫"אוקיי, 'קארן'" או משהו כזה.‬

289
00:17:07,026 --> 00:17:10,154
‫בטח. ברור.‬
‫-תמיד הסברתי לילדים שלי,‬

290
00:17:10,237 --> 00:17:12,281
‫"בסופו של דבר, היא אישה מבוגרת.‬

291
00:17:12,364 --> 00:17:15,909
‫"אל תתווכחו איתה.‬
‫תגידו לי, ותנו לי לדבר איתה."‬

292
00:17:15,993 --> 00:17:18,662
‫אימא של מי את? של מישהו מהם?‬

293
00:17:18,746 --> 00:17:20,748
‫טוב, לא… כולם שלי. אני מצטערת, לא.‬

294
00:17:21,749 --> 00:17:25,252
‫הילדים שלי לא פה,‬
‫אבל הם תמיד בחוץ, משחקים איתם.‬

295
00:17:25,335 --> 00:17:27,838
‫אז אני רק רוצה לדבר איתכם רגע, אוקיי?‬

296
00:17:28,505 --> 00:17:30,507
‫באילו שמות היא קוראת לכם?‬

297
00:17:30,591 --> 00:17:32,551
‫היא קוראת לנו, "מפגרים".‬
‫-מפגר.‬

298
00:17:33,177 --> 00:17:35,345
‫"מפגרים", מילת ה-כ'.‬
‫-מילת ה-כ'.‬

299
00:17:35,429 --> 00:17:36,513
‫מילת ה-ז'.‬
‫-אוקיי.‬

300
00:17:37,056 --> 00:17:39,683
‫היא מגיעה… היא נוהגת בטנדר הזה.‬
‫-בסדר.‬

301
00:17:39,767 --> 00:17:42,978
‫היא חונה שם,‬
‫ואז היא מפעילה את האזעקה שלה מבפנים.‬

302
00:17:44,146 --> 00:17:45,814
‫כן, היא אמרה שהיא חונה פה…‬

303
00:17:45,898 --> 00:17:49,443
‫ואז היא יוצאת ואומרת,‬
‫"אתם מתקרבים לטנדר שלי, נוגעים בו".‬

304
00:17:49,526 --> 00:17:52,696
‫אז בפעם האחרונה שהיא עשתה את זה,‬
‫אמרתי לכל הילדים…‬

305
00:17:52,780 --> 00:17:55,324
‫הייתי פה עם הכלב שלי,‬
‫וראיתי אותה מגיעה לשם,‬

306
00:17:55,407 --> 00:17:58,827
‫והם אומרים לי, "היא מפעילה את האזעקה.‬
‫אנחנו לא עושים כלום לטנדר שלה".‬

307
00:17:58,911 --> 00:18:03,207
‫אז ביום המסוים ההוא,‬
‫אמרתי להם, "כולם, בואו לפה ונראה".‬

308
00:18:03,290 --> 00:18:07,503
‫ואכן, באופן אקראי, כל שש דקות,‬

309
00:18:07,586 --> 00:18:09,713
‫האזעקה פעלה בלי שהיה שם אף אחד.‬

310
00:18:09,797 --> 00:18:11,799
‫כן.‬
‫-אז אמרתי להם, "תחזרו לשחק".‬

311
00:18:11,882 --> 00:18:15,010
‫ואז היא יצאה ואמרה,‬
‫"אתם מתקרבים לטנדר שלי.‬

312
00:18:15,094 --> 00:18:17,012
‫"זה שטח פרטי, גברת."‬

313
00:18:17,096 --> 00:18:19,223
‫הם לא היו שם בכלל, והפעלת את האזעקה.‬

314
00:18:19,306 --> 00:18:22,101
‫זה סתם רוע.‬
‫-למה את לא נותנת לילדים להיות ילדים?‬

315
00:18:22,184 --> 00:18:24,311
‫הם לא מטילים אימה על השכונה,‬

316
00:18:24,394 --> 00:18:27,606
‫הם לא מצלצלים לך בפעמון הדלת ובורחים.‬
‫הם משחקים פוטבול.‬

317
00:18:27,689 --> 00:18:31,902
‫כן. הם לא מתעסקים עם אף אחד.‬
‫-הם משחקים במחבואים. כאילו, ברצינות.‬

318
00:18:32,402 --> 00:18:35,823
‫כן. כן, גברתי. אני אלך להודיע לשותף שלי.‬

319
00:18:36,323 --> 00:18:38,784
‫אתם יודעים מה זה "פרקליט השטן"?‬
‫-לא.‬

320
00:18:38,867 --> 00:18:40,744
‫זה אומר שאני משחק את שני הצדדים.‬
‫-כן.‬

321
00:18:40,828 --> 00:18:44,540
‫אז אני צריך לחשוב על שני ההיבטים בכל מצב.‬
‫-כן.‬

322
00:18:44,623 --> 00:18:48,418
‫אז הייתי ילד פעם.‬
‫כולם היו ילדים פעם, כולנו מרעישים כילדים.‬

323
00:18:48,502 --> 00:18:50,879
‫אנחנו אוהבים לצעוק, לצרוח ולריב, ו…‬

324
00:18:50,963 --> 00:18:52,005
‫אז אני מבין.‬

325
00:18:52,089 --> 00:18:55,717
‫אבל כשזה קרוב לבית של מישהו,‬
‫זה נהיה קצת מעצבן לפעמים.‬

326
00:18:55,801 --> 00:18:57,136
‫לא אשקר, אוקיי?‬

327
00:18:57,219 --> 00:19:02,349
‫אבל אם יש לכם רשות להיות שם,‬
‫אז אין לי יותר מדי מה להגיד לכם.‬

328
00:19:02,432 --> 00:19:06,854
‫אבל אם מישהו נכנס לשטח שלה,‬
‫שזו רק המרפסת שלה, זה לא בסדר.‬

329
00:19:06,937 --> 00:19:09,064
‫אני לא אומר שנכנסתם. זו הטענה שלה.‬

330
00:19:09,148 --> 00:19:12,901
‫לא הייתי פה כדי לראות,‬
‫אז אין לי איך להכריע, בסדר?‬

331
00:19:12,985 --> 00:19:15,320
‫היו לה את המצלמות שלה.‬
‫-היא מצלמת אותנו.‬

332
00:19:15,404 --> 00:19:16,864
‫כן. אוקיי.‬

333
00:19:16,947 --> 00:19:22,035
‫אז אני רוצה שתתרוצצו,‬
‫תשתוללו ותצעקו כמה שאתם יכולים,‬

334
00:19:22,119 --> 00:19:26,582
‫כי אני מעדיף לראות אתכם משחקים בחוץ‬
‫מאשר בטיקטוקים, בסדר?‬

335
00:19:26,665 --> 00:19:27,583
‫כן.‬

336
00:19:27,666 --> 00:19:28,500
‫נכון?‬
‫-נכון.‬

337
00:19:28,584 --> 00:19:31,628
‫אם היא צועקת עליכם,‬
‫אני רוצה שתגידו למבוגר, אוקיי?‬

338
00:19:31,712 --> 00:19:33,797
‫אני לא רוצה שתעצבנו אותה, אוקיי?‬

339
00:19:33,881 --> 00:19:37,426
‫כי מה שקורה זה שכשאתם מעצבנים אותה,‬

340
00:19:37,509 --> 00:19:41,263
‫היא יכולה לגרום לכם להיראות רע.‬
‫ואתם רק משחקים פה בחוץ, נכון?‬

341
00:19:41,346 --> 00:19:42,431
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

342
00:19:43,307 --> 00:19:46,185
‫אתם מבינים הכול? אתם מבינים את הנקודה שלי?‬

343
00:19:46,268 --> 00:19:48,937
‫אני רוצה לגרום לכם‬
‫להיראות כמו הטובים, אוקיי?‬

344
00:19:49,021 --> 00:19:49,855
‫בסדר.‬

345
00:19:50,355 --> 00:19:52,149
‫תודה.‬
‫-אין בעד מה.‬

346
00:19:55,569 --> 00:19:59,239
‫האימא אמרה שהם שיחקו פה פוטבול.‬

347
00:19:59,323 --> 00:20:01,241
‫האיש הזקן גר כאן.‬

348
00:20:01,325 --> 00:20:04,369
‫הוא יוצא ומשחק.‬
‫-כן. אין לו בעיה שהילדים ישחקו,‬

349
00:20:04,453 --> 00:20:05,996
‫והיא הבעיה היחידה.‬
‫-כן.‬

350
00:20:06,622 --> 00:20:08,624
‫הם אמרו שהם משחקים בחוץ,‬

351
00:20:08,707 --> 00:20:11,293
‫ואמרתי, "אני מבין. אתם צוחקים".‬
‫והם אמרו, "כן, לפעמים".‬

352
00:20:11,376 --> 00:20:12,961
‫אני… כן!‬
‫-הם ילדים.‬

353
00:20:13,045 --> 00:20:16,381
‫והם אמרו, "לפעמים אנחנו רק יושבים שם,‬
‫והיא צועקת עלינו".‬

354
00:20:17,174 --> 00:20:19,927
‫כן, זה מה שהאימא אמרה, שאף אחד בכלל לא שם.‬

355
00:20:20,010 --> 00:20:22,471
‫כן.‬
‫-או שאם הילדים סתם משחקים בשטח הפתוח,‬

356
00:20:22,554 --> 00:20:25,807
‫היא מפעילה את אזעקת הרכב. אז היא פשוט…‬

357
00:20:26,558 --> 00:20:30,229
‫אני אקנה זיקוקים לערב השנה החדשה ואתן להם.‬
‫-כן.‬

358
00:20:31,521 --> 00:20:33,398
‫שיהיה לכם ערב טוב.‬
‫-תודה.‬

359
00:20:33,982 --> 00:20:34,858
‫כן.‬

360
00:20:37,819 --> 00:20:38,695
‫פסיכית.‬

361
00:20:41,198 --> 00:20:44,076
‫זה שטח פתוח שהם יכולים לשחק בו.‬
‫-זה לא שטח פתוח.‬

362
00:20:44,159 --> 00:20:48,455
‫אלה שתי חלקות, אחת שייכת לו והשנייה לשכן.‬

363
00:20:48,538 --> 00:20:51,583
‫זה לא מגרש פתוח.‬
‫-אוקיי, הוא בכלל לא שייך לך.‬

364
00:20:52,084 --> 00:20:56,255
‫אני מבינה.‬
‫-אוקיי. אז אמרנו לילדים שלא יטרידו אותך.‬

365
00:20:56,338 --> 00:21:00,050
‫אוקיי.‬
‫-או שאם את יוצאת ואומרת להם משהו,‬

366
00:21:00,133 --> 00:21:02,302
‫הם צריכים לקרוא להורים שלהם ו…‬

367
00:21:02,386 --> 00:21:05,639
‫ומה לגבי האיום שלה‬
‫שהיא תגרור אותי ותכה אותי?‬

368
00:21:06,139 --> 00:21:09,351
‫טוב, זה לא מה שהיא אמרה, לדבריה.‬

369
00:21:09,434 --> 00:21:13,105
‫לא, אני נשבעת, היא אמרה את זה.‬
‫-טוב, בסופו של דבר,‬

370
00:21:13,188 --> 00:21:14,690
‫זה, "היא אמרה, היא אמרה".‬

371
00:21:14,773 --> 00:21:20,112
‫בנוסף למה שהילדים אמרו,‬
‫שיצאת החוצה והתקרבת אליהם בתוקפנות,‬

372
00:21:20,195 --> 00:21:23,365
‫והם חשבו שאת עומדת לפגוע בהם.‬
‫-כן, אני בטוחה.‬

373
00:21:23,448 --> 00:21:24,366
‫אני…‬

374
00:21:25,325 --> 00:21:27,577
‫אני חייבת להאמין לך, אבל גם להם.‬

375
00:21:27,661 --> 00:21:29,788
‫אז כמו שאמרתי, הכול יתועד.‬

376
00:21:29,871 --> 00:21:32,499
‫אם תרצי עותק של הדוח,‬

377
00:21:32,582 --> 00:21:35,585
‫תוכלי להתקשר למשרד השריף ולקבל את התיעוד.‬

378
00:21:35,669 --> 00:21:39,673
‫בסדר. כן, לא, אני לעולם לא.‬
‫-כן, גברתי. אז…‬

379
00:21:39,756 --> 00:21:41,133
‫לא ייאמן.‬

380
00:21:41,216 --> 00:21:43,885
‫כמו שאמרתי,‬
‫אם יהיו בעיות בעתיד, תתקשרי אלינו.‬

381
00:21:43,969 --> 00:21:45,971
‫אוקיי.‬
‫-הסברנו להם שיעשו אותו דבר.‬

382
00:21:46,054 --> 00:21:47,723
‫אוקיי?‬
‫-אוקיי, כן.‬

383
00:21:55,939 --> 00:21:58,275
‫יש בעיות עם האישה הזאת? כאילו…‬

384
00:21:58,358 --> 00:22:02,738
‫אם תבדוק את ההיסטוריה במוקד‬
‫עם מספר הטלפון שלה, זה בלתי פוסק.‬

385
00:22:03,864 --> 00:22:05,782
‫ואז היא קנתה צופר אוויר.‬

386
00:22:06,575 --> 00:22:08,869
‫והיא הייתה פותחת את הדלת ועומדת שם,‬

387
00:22:08,952 --> 00:22:11,371
‫ומפחידה אותי בטירוף.‬
‫-כן.‬

388
00:22:12,372 --> 00:22:16,251
‫היא הייתה נוהגת בטנדר שלה‬
‫ופשוט עושה… בשדה.‬

389
00:22:16,335 --> 00:22:20,297
‫והיא לחצה על הגז כל כך חזק,‬

390
00:22:20,380 --> 00:22:23,091
‫שאני נשבעת שחשבתי שאחד הילדים נפגע.‬

391
00:22:23,175 --> 00:22:26,511
‫אני נשבעת. והיא פשוט המשיכה לטוס בשכונה.‬

392
00:22:26,595 --> 00:22:27,512
‫אה-הא.‬

393
00:22:47,783 --> 00:22:52,204
‫- 14 במרץ, 2023 -‬

394
00:22:56,541 --> 00:22:58,710
‫הוא מגיע, ויש שם אישה‬

395
00:22:58,794 --> 00:23:03,131
‫שפשוט מנגחת את השער שוב ושוב‬
‫עם הטנדר שלה. אני לא יודע…‬

396
00:23:03,215 --> 00:23:08,136
‫מן הסתם, היא בטח ננעלה בפנים,‬
‫אבל אני לא יודע מה היא עשתה שם מלכתחילה.‬

397
00:23:08,220 --> 00:23:10,806
‫כי השער הזה תמיד נעול מבפנים.‬
‫-אוקיי.‬

398
00:23:10,889 --> 00:23:16,269
‫הייתה עוד פעם שמישהו ננעל פה,‬
‫והוא התקשר אליי ושוחרר, אתה יודע?‬

399
00:23:16,353 --> 00:23:19,523
‫בסדר.‬
‫-זה עד כדי כך פשוט. זה לא פתוח לציבור.‬

400
00:23:19,606 --> 00:23:21,525
‫בסדר.‬
‫-צריך להירשם ו…‬

401
00:23:22,025 --> 00:23:23,777
‫בסדר. טוב, תן לי שנייה.‬

402
00:23:32,160 --> 00:23:38,333
‫2000. טנדר ניסן, אפור. 10-54…‬

403
00:23:38,417 --> 00:23:42,337
‫כן, היא גרה בהמשך הרחוב.‬
‫-ג'ולייט, פוקסטרוט, אקו…‬

404
00:23:51,263 --> 00:23:53,807
‫הם נסעו במהירות גבוהה ומסוכנת,‬
‫סירבו לעצור…‬

405
00:24:26,131 --> 00:24:28,175
‫- הסגת גבול אסורה -‬

406
00:24:30,302 --> 00:24:31,678
‫רק רגע!‬

407
00:24:33,096 --> 00:24:34,181
‫אלוהים.‬

408
00:24:36,933 --> 00:24:38,351
‫משרד השריף.‬

409
00:24:41,480 --> 00:24:42,439
‫מה אתה רוצה?‬

410
00:24:42,522 --> 00:24:44,149
‫את גברת סוזן?‬
‫-כן.‬

411
00:24:44,232 --> 00:24:45,942
‫את יכולה לצאת לכאן לרגע?‬

412
00:24:46,026 --> 00:24:47,819
‫הייתי במיטה.‬
‫-אוקיי.‬

413
00:24:54,826 --> 00:24:56,953
‫שלום. אוקיי.‬
‫-אני בכותנת לילה.‬

414
00:24:57,037 --> 00:25:00,707
‫יש לי רק כמה שאלות.‬
‫אני סגן פאדוק ממשרד השריף של מחוז מריון.‬

415
00:25:00,790 --> 00:25:01,666
‫אוקיי.‬

416
00:25:02,167 --> 00:25:03,543
‫איפה היית היום?‬

417
00:25:05,337 --> 00:25:06,671
‫כאן.‬
‫-היית כאן?‬

418
00:25:06,755 --> 00:25:08,507
‫כן.‬
‫-זה הטנדר שלך שם?‬

419
00:25:08,590 --> 00:25:10,175
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

420
00:25:10,258 --> 00:25:12,928
‫אני רק אקריא לך משהו‬
‫לפני שאשאל אותך עוד משהו.‬

421
00:25:13,011 --> 00:25:15,847
‫אוקיי.‬
‫-נתת למישהו להשתמש בטנדר שלך היום?‬

422
00:25:15,931 --> 00:25:16,973
‫לא.‬
‫-לא?‬

423
00:25:17,724 --> 00:25:21,353
‫ולמיטב ידיעתך, הטנדר שלך היה כאן כל היום?‬

424
00:25:21,436 --> 00:25:23,939
‫יצאתי מוקדם יותר היום, כי היה לי פנצ'ר.‬

425
00:25:24,022 --> 00:25:24,940
‫אוקיי.‬

426
00:25:26,691 --> 00:25:28,985
‫אכפת לך לצאת הנה שנייה?‬

427
00:25:31,988 --> 00:25:34,950
‫אוקיי. אני צריך להקריא לך את זה,‬
‫כי יש לי שאלות מאוד ישירות אלייך.‬

428
00:25:35,033 --> 00:25:35,951
‫אוקיי.‬
‫-בסדר?‬

429
00:25:36,034 --> 00:25:39,371
‫יש לך זכות לשמור על שתיקה,‬
‫כל דבר שתגידי יוכל לשמש נגדך בבית המשפט.‬

430
00:25:39,454 --> 00:25:42,457
‫יש לך זכות לדבר עם עורך דין‬
‫ושיהיה נוכח איתך בחקירה.‬

431
00:25:42,541 --> 00:25:45,377
‫אם לא תוכלי להרשות…‬
‫-אפשר ללבוש משהו? אני קופאת.‬

432
00:25:45,460 --> 00:25:47,337
‫רק… לא, תחזרי הנה.‬

433
00:25:47,420 --> 00:25:50,382
‫לא…‬
‫-תמשיך לדבר, תן לי רק ללבוש משהו.‬

434
00:25:51,091 --> 00:25:53,510
‫את מבינה את הזכויות שהקראתי לך?‬

435
00:25:53,593 --> 00:25:54,427
‫כן.‬

436
00:25:54,511 --> 00:25:56,680
‫כשאת מודעת להן, תרצי לדבר איתי?‬
‫-לא.‬

437
00:25:56,763 --> 00:25:57,847
‫מה?‬
‫-לא.‬

438
00:25:57,931 --> 00:25:58,848
‫לא?‬

439
00:26:00,767 --> 00:26:01,726
‫אוקיי.‬

440
00:26:02,811 --> 00:26:05,063
‫אז מכיוון שאת לא רוצה לדבר איתי,‬

441
00:26:05,146 --> 00:26:09,943
‫אצטרך למצוא את נהג הטנדר שראה אותך שם…‬
‫-כן.‬

442
00:26:10,026 --> 00:26:12,904
‫ולערוך מסדר זיהוי בתמונות,‬
‫וכשהוא יזהה אותך,‬

443
00:26:12,988 --> 00:26:14,990
‫הוא ירצה להגיש תלונה,‬

444
00:26:15,073 --> 00:26:17,617
‫אז אני אחזור לכאן ואצטרך ל…‬
‫-אוקיי…‬

445
00:26:17,701 --> 00:26:20,537
‫כבר שאלתי אותך,‬
‫אמרת לי שאת לא רוצה לדבר איתי.‬

446
00:26:20,620 --> 00:26:23,290
‫לא אוכל להשתמש בשום דבר אחר שתגידי.‬

447
00:26:23,373 --> 00:26:25,917
‫אז לא אמשיך עם זה.‬
‫-אוקיי.‬

448
00:26:26,001 --> 00:26:28,545
‫אם את לא רוצה לדבר איתי, בסדר.‬
‫זו בחירה שלך.‬

449
00:26:28,628 --> 00:26:30,338
‫לא הבנתי מה זה, אני מצטערת.‬

450
00:26:30,422 --> 00:26:31,881
‫את כבר…‬
‫-טוב…‬

451
00:26:31,965 --> 00:26:34,926
‫הבנת מה זה,‬
‫כי פחות או יותר התחלת להגיד את זה קודם,‬

452
00:26:35,010 --> 00:26:36,678
‫ועכשיו אמרת שאת לא…‬
‫-מה שקרה…‬

453
00:26:36,761 --> 00:26:39,097
‫אני לא… לא אעשה את זה.‬

454
00:26:39,180 --> 00:26:42,517
‫אוקיי. לקחתי תרופות, לכן לא רציתי לדבר.‬
‫-אוקיי.‬

455
00:26:43,018 --> 00:26:47,522
‫אני מצטערת, נכנסתי לפאניקה,‬
‫והאיש הזה נעל אותי שם. חשבתי…‬

456
00:26:47,606 --> 00:26:50,900
‫אני מצטערת, נאנסתי והוכיתי בעבר.‬

457
00:26:50,984 --> 00:26:52,777
‫אז נכנסתי לפאניקה.‬

458
00:26:52,861 --> 00:26:54,654
‫ממש נכנסתי לפאניקה.‬

459
00:26:54,738 --> 00:26:56,072
‫אז…‬
‫-חשבתי שאני בצרות.‬

460
00:26:56,156 --> 00:26:57,949
‫חשבתי שמישהו יפגע בי.‬

461
00:26:58,033 --> 00:27:01,411
‫אוקיי, תראי מה הבעיה שתהיה לנו, בסדר?‬

462
00:27:01,953 --> 00:27:05,373
‫הוא רוצה שמישהו ישלם על השער שלו,‬
‫כי הזקת מאוד לשער.‬

463
00:27:05,457 --> 00:27:09,252
‫הזקתי מאוד גם לטנדר שלי…‬
‫זאת אומרת, אוקיי, פשוט נלחצתי.‬

464
00:27:09,336 --> 00:27:11,921
‫אוקיי. אני אסע לשם ואדבר איתו, אוקיי?‬

465
00:27:12,005 --> 00:27:14,382
‫ניסיתי לצאת.‬
‫-אני מבין.‬

466
00:27:27,562 --> 00:27:32,609
‫סוזן הייתה יוצאת החוצה וצועקת,‬

467
00:27:32,692 --> 00:27:36,488
‫והשפה ליד הילדים הקטנים האלה!‬

468
00:27:36,571 --> 00:27:38,281
‫שסוזן הייתה משתמשת בה?‬
‫-כן.‬

469
00:27:40,367 --> 00:27:42,369
‫תארי לי מה היא אמרה.‬

470
00:27:42,452 --> 00:27:43,536
‫מילת ה-ז'.‬

471
00:27:44,204 --> 00:27:45,121
‫מילת ה-כ'.‬

472
00:27:45,622 --> 00:27:47,332
‫מילת ה-כ' ומילת ה-ז'.‬

473
00:27:47,916 --> 00:27:49,417
‫היא קראה להם, "עבדים".‬

474
00:27:49,501 --> 00:27:53,880
‫היא אמרה להם שהשטח שהם נמצאים עליו‬
‫הוא לא מסילת הרכבת המחתרתית.‬

475
00:27:54,381 --> 00:27:57,926
‫היא קראה לילדים הקטנים, "כושים",‬
‫וכל מיני דברים כאלה.‬

476
00:28:00,345 --> 00:28:04,891
‫- 25 באפריל, 2023 -‬

477
00:28:06,518 --> 00:28:08,228
‫אתם רודפים כאן אחרי כלב?‬

478
00:28:08,311 --> 00:28:11,481
‫רודפים אחרי כלב? באיזה צבע הוא?‬
‫-אני לא יודע.‬

479
00:28:11,564 --> 00:28:13,900
‫שנאיה, בואי הנה עכשיו. כיבוי אורות.‬

480
00:28:13,983 --> 00:28:14,984
‫באיזה צבע הוא?‬

481
00:28:15,068 --> 00:28:18,238
‫אתם רודפים אחרי כלב‬
‫או מנסים להכניס כלב למכונית?‬

482
00:28:18,321 --> 00:28:20,782
‫לא. "הקארן" התקשרה.‬

483
00:28:20,865 --> 00:28:22,075
‫כן.‬
‫-הקארן התקשרה.‬

484
00:28:22,158 --> 00:28:25,120
‫כן, היא אמרה…‬
‫-אני לא מבינה למה היא מבזבזת את הזמן.‬

485
00:28:25,203 --> 00:28:26,913
‫היא כל הזמן… היא פשוט… אנחנו…‬

486
00:28:26,996 --> 00:28:29,207
‫הילדים רק שיחקו פה, בסדר?‬

487
00:28:29,290 --> 00:28:33,044
‫ואז היא יצאה והתחילה לדבר מלוכלך.‬
‫-והיא עשתה לי אצבע משולשת.‬

488
00:28:33,128 --> 00:28:35,964
‫היא עשתה לו אצבע משולשת. זה שטח ציבורי…‬
‫-בסדר.‬

489
00:28:36,047 --> 00:28:37,090
‫הקארן התקשרה.‬

490
00:28:37,674 --> 00:28:40,135
‫כבר טיפלתי בזה בעבר. אדבר עם האיש הזה.‬

491
00:28:44,264 --> 00:28:45,974
‫רק יצאתי החוצה.‬
‫-מה שלומך?‬

492
00:28:46,057 --> 00:28:49,060
‫בתשע פעמים מתוך עשר, האישה שם בטח התקשרה.‬
‫-אני יודע.‬

493
00:28:49,144 --> 00:28:53,022
‫אתה יודע? הילדים תמיד משחקים בחצר לכלבים.‬

494
00:28:53,106 --> 00:28:55,608
‫האיש הזה מרשה להם לשחק בדשא שלו.‬
‫-כן.‬

495
00:28:55,692 --> 00:28:58,945
‫היא… אני לא יודע אם היא סכיזופרנית,‬
‫דו-קוטבית, לא יודע…‬

496
00:28:59,028 --> 00:29:01,156
‫אלה דירות שכורות, או שאתם קונים אותן?‬
‫-שכורות.‬

497
00:29:01,239 --> 00:29:02,407
‫הן שכורות?‬
‫-כן.‬

498
00:29:02,490 --> 00:29:04,075
‫אפשר לקנות חלק מהן.‬
‫-אוקיי.‬

499
00:29:04,159 --> 00:29:05,577
‫לדעתי הדירה שלה בבעלותה.‬

500
00:29:05,660 --> 00:29:08,413
‫אבל זה לא בא עם שטח, זה רק בית.‬
‫-לא נראה לי.‬

501
00:29:08,496 --> 00:29:10,457
‫לא, כי זה דופלקס. זה לא.‬
‫-אני לא…‬

502
00:29:10,540 --> 00:29:13,126
‫היא עושה את זה כל הזמן…‬
‫-אני יודע, הייתי פה.‬

503
00:29:13,209 --> 00:29:15,754
‫הייתי פה כשהם שיחקו תופסת‬
‫ו"הסיגו גבול", אז…‬

504
00:29:15,837 --> 00:29:18,339
‫זה… היא עושה את זה כל הזמן.‬
‫-אלך לדבר איתה.‬

505
00:29:21,926 --> 00:29:22,802
‫זה בסדר.‬

506
00:29:24,012 --> 00:29:26,556
‫אלך לדבר איתה.‬
‫-תצעקו עלינו?‬

507
00:29:26,639 --> 00:29:29,184
‫היה לה… היא שאלה…‬
‫-כן.‬

508
00:29:29,267 --> 00:29:32,312
‫כי כל פעם שאני עוברת שם,‬

509
00:29:32,395 --> 00:29:35,774
‫היא חושבת שאנחנו מנסים‬
‫לגנוב את הטנדר שלה או לקנות אותו.‬

510
00:29:35,857 --> 00:29:37,358
‫אנחנו בכלל לא…‬
‫-בת כמה את?‬

511
00:29:37,442 --> 00:29:39,319
‫אנחנו בני 11.‬
‫-אוקיי. כן.‬

512
00:29:39,402 --> 00:29:40,737
‫את בכלל יודעת לנהוג?‬

513
00:29:40,820 --> 00:29:43,114
‫לא.‬
‫-אני יודע לנהוג על מכונית קארטינג.‬

514
00:29:44,657 --> 00:29:46,409
‫אני יודע לנהוג על מכונית קארטינג.‬

515
00:29:56,836 --> 00:29:58,963
‫שלום, מה שלומך?‬
‫-היי, טוב. את סוזן?‬

516
00:29:59,047 --> 00:30:00,840
‫כן.‬
‫-אוקיי, מה קורה?‬

517
00:30:01,800 --> 00:30:04,969
‫הילד בבית ממול והחברים שלו. הם כאן,‬

518
00:30:05,053 --> 00:30:07,514
‫דורכים על השלטים, והוא מביא גור כלבים.‬

519
00:30:07,597 --> 00:30:09,849
‫הוא רוצה להכניס את הגור לטנדר שלי.‬

520
00:30:11,309 --> 00:30:13,061
‫זה לא מתאים לי.‬
‫-לטנדר, מאחור?‬

521
00:30:13,144 --> 00:30:14,145
‫כן.‬
‫-מי?‬

522
00:30:15,021 --> 00:30:19,400
‫הילד הקטן הזה, שהצטלם בשבילי,‬
‫כי הוא חשב שהוא כל כך חמוד.‬

523
00:30:22,153 --> 00:30:23,321
‫הילד הקטן הזה.‬

524
00:30:25,073 --> 00:30:27,617
‫הוא זה שהכניס את הכלב?‬
‫-הוא ניסה.‬

525
00:30:27,700 --> 00:30:29,994
‫איזה כלב זה היה?‬
‫-כלב קטן.‬

526
00:30:30,078 --> 00:30:30,912
‫אוקיי.‬

527
00:30:31,454 --> 00:30:33,456
‫ילדים עושים את זה כל יום.‬

528
00:30:33,540 --> 00:30:36,459
‫והיא מתקשרת למשטרה כל יום.‬
‫-אתם מתנהגים כמו ילדים.‬

529
00:30:36,543 --> 00:30:38,753
‫כן! כי אנחנו ילדים!‬
‫-אני יודע.‬

530
00:30:39,254 --> 00:30:40,255
‫דא!‬

531
00:30:41,005 --> 00:30:44,634
‫לכן זה לא מדאיג אותנו.‬
‫-אם אני יוצאת לשם מתישהו…‬

532
00:30:44,717 --> 00:30:48,638
‫אימא שלו ממש תקפה אותי.‬
‫היא הרימה את השלט וזרקה אותו עליי.‬

533
00:30:49,556 --> 00:30:51,432
‫אני באמת לא עושה פה שום דבר.‬

534
00:30:51,516 --> 00:30:54,310
‫אני שקטה.‬
‫אני מצפה מהשכנים שלי שיתנהגו בכבוד.‬

535
00:30:54,853 --> 00:30:57,564
‫אוקיי. תודה.‬
‫-אני מתנצל שגם זה קרה.‬

536
00:30:57,647 --> 00:30:58,731
‫בסדר.‬
‫-כן.‬

537
00:30:59,274 --> 00:31:00,692
‫היא לא פתחה את הדלת?‬

538
00:31:00,775 --> 00:31:03,111
‫היא כן. בדיוק סיימנו לדבר.‬
‫-כן? אוקיי.‬

539
00:31:03,194 --> 00:31:06,114
‫הסברת לה שלא צריך להתקשר למשטרה‬

540
00:31:06,197 --> 00:31:09,409
‫כל פעם שילד משחק בכביש או בחצר?‬

541
00:31:09,492 --> 00:31:11,703
‫טוב, כנראה שהם רומסים אותו.‬

542
00:31:11,786 --> 00:31:13,872
‫גם הוא נראה כאילו רמסו אותו.‬
‫-אוקיי.‬

543
00:31:13,955 --> 00:31:18,334
‫כנראה שהם רומסים את השלטים שלה‬
‫ורצים ליד החלונות שלה‬

544
00:31:18,418 --> 00:31:21,588
‫צועקים, מצלצלים לה בפעמון ובורחים,‬
‫ודופקים לה בדלת.‬

545
00:31:21,671 --> 00:31:25,049
‫בשלב כלשהו אתה צריך‬
‫לקבל את העובדה שאתה גר ליד ילדים.‬

546
00:31:25,633 --> 00:31:27,760
‫היא גם היחידה‬

547
00:31:29,178 --> 00:31:30,555
‫שמתקשרת.‬

548
00:31:31,848 --> 00:31:32,682
‫כן.‬

549
00:31:36,394 --> 00:31:37,353
‫לא!‬

550
00:31:43,693 --> 00:31:47,363
‫אנחנו מנסים להתמודד עם ה…‬
‫אבל את השתלטנית אתם צריכים לקחת לכלא!‬

551
00:31:47,447 --> 00:31:49,574
‫אני לא לוקח אותה לכלא.‬
‫-היא שתלטנית!‬

552
00:31:49,657 --> 00:31:52,368
‫אנחנו נוסעים, אבל תוכלו לעשות לי טובה‬

553
00:31:52,452 --> 00:31:55,830
‫ולשים עין על הילדים שלכם‬
‫כדי לוודא שהם לא הולכים לשם?‬

554
00:31:55,914 --> 00:31:59,167
‫כי אני חושב שכולנו נעריך את זה‬

555
00:31:59,250 --> 00:32:02,712
‫אם לא נקבל הרבה פניות‬
‫ונצטרך להגיע שוב ושוב בשביל שום דבר.‬

556
00:32:02,795 --> 00:32:05,131
‫כולנו מבינים מה הקטע.‬
‫-כן.‬

557
00:32:05,214 --> 00:32:07,592
‫זאת הפעם החמישית, השישית, השביעית.‬
‫-כן.‬

558
00:32:07,675 --> 00:32:10,595
‫כן, זה קורה פעמיים בשבוע, אתה יודע?‬
‫-כן.‬

559
00:32:10,678 --> 00:32:11,554
‫ואתה יודע מה?‬

560
00:32:11,638 --> 00:32:16,059
‫כשהייתי ילד, עשיתי בדיוק אותם דברים‬
‫שהילדים האלה עושים.‬

561
00:32:16,142 --> 00:32:17,977
‫כן.‬
‫-סביר להניח…‬

562
00:32:18,728 --> 00:32:21,022
‫לכאורה, אולי, אני לא יודע,‬

563
00:32:21,105 --> 00:32:25,568
‫כנראה שהטרדתי את אחד השכנים הזקנים שלי,‬
‫ששנא ילדים. אתה יודע?‬

564
00:32:26,152 --> 00:32:28,571
‫אתה יודע? אני לא אומר שזה בסדר.‬

565
00:32:28,655 --> 00:32:31,741
‫אבל בזמנו, אם היית עושה את זה,‬
‫הם היו יוצאים ומאיימים עליך.‬

566
00:32:31,824 --> 00:32:33,242
‫כן. אולי… כן.‬

567
00:32:33,326 --> 00:32:35,328
‫יוצאים עם החגורה, אתה יודע?‬

568
00:32:35,411 --> 00:32:38,456
‫כן, אבל אתה יודע מה? היית בורח בטירוף.‬
‫-כן.‬

569
00:32:38,539 --> 00:32:41,501
‫אני בא מהתקופה‬
‫שבה ההורים היו כל כך מגניבים,‬

570
00:32:41,584 --> 00:32:44,420
‫שכיסחו אותך שם, ואז היו מכסחים אותך בבית.‬
‫-כן.‬

571
00:32:44,504 --> 00:32:45,964
‫אתם יודעים?‬
‫-כן.‬

572
00:32:46,047 --> 00:32:50,551
‫אני מבין את זה,‬
‫אבל זה כמו שאמרת, הם ילדים.‬

573
00:32:50,635 --> 00:32:54,931
‫כן. לכן אנחנו לא מגיעים לפה‬
‫ומשתגעים בגלל הסיפור הזה.‬

574
00:32:55,848 --> 00:32:59,018
‫כל ההורים פה בסדר, אז…‬
‫-כן.‬

575
00:32:59,102 --> 00:33:02,146
‫אני שומר עליהם כמו שאני שומר על שלי.‬

576
00:33:02,230 --> 00:33:04,899
‫אתה יודע איך קוראים לילד בחולצה האדומה?‬

577
00:33:04,983 --> 00:33:06,150
‫חולצה אדומה. מי?‬

578
00:33:06,234 --> 00:33:08,111
‫זה שם.‬
‫-הנמוך?‬

579
00:33:08,194 --> 00:33:09,070
‫כן.‬
‫-כן, הוא.‬

580
00:33:09,570 --> 00:33:12,782
‫לא. מה ה… אפריקה,‬

581
00:33:13,366 --> 00:33:16,411
‫אפריקה, איך קוראים לאחיך?‬
‫-לאחי הגדול?‬

582
00:33:16,494 --> 00:33:17,453
‫כן.‬

583
00:33:17,537 --> 00:33:19,872
‫אייזק.‬
‫-ההוא שם באדום.‬

584
00:33:19,956 --> 00:33:21,916
‫החולצה האדומה? איזי.‬

585
00:33:22,875 --> 00:33:24,127
‫יש לו גור כלבים קטן?‬

586
00:33:24,711 --> 00:33:26,295
‫לא.‬
‫-כן.‬

587
00:33:26,379 --> 00:33:29,048
‫היא אומרת שהוא ניסה לשים את הכלב בטנדר.‬

588
00:33:30,133 --> 00:33:30,967
‫כן.‬

589
00:33:31,968 --> 00:33:35,054
‫בחלק האחורי של הטנדר?‬
‫-הוא בכלל יכול להרים את הכלב?‬

590
00:33:35,138 --> 00:33:36,848
‫הכלב הזה יותר גדול ממנו.‬

591
00:33:37,473 --> 00:33:39,392
‫הפודל יותר גדול ממנו.‬
‫-אוקיי.‬

592
00:33:39,475 --> 00:33:44,147
‫באמת, הכלב הזה בגובה כזה.‬
‫הרוחב שלו הוא בערך ככה.‬

593
00:33:44,230 --> 00:33:47,316
‫הוא רק בגובה כזה.‬
‫-כן, הוא לא יכול להרים את הכלב הזה.‬

594
00:33:47,400 --> 00:33:49,402
‫כן, הוא יכול לנסות.‬
‫-זה לא אפשרי.‬

595
00:33:49,485 --> 00:33:50,403
‫אוקיי.‬
‫-אוקיי.‬

596
00:33:50,486 --> 00:33:54,407
‫טוב, אתם צריכים מאיתנו משהו,‬
‫או שאנחנו בסדר? אוקיי.‬

597
00:33:54,490 --> 00:33:57,076
‫קח את זה בקלות. שמור על עצמך.‬
‫-בסדר. כן.‬

598
00:33:57,160 --> 00:34:00,288
‫כן.‬
‫-כן, תודה. בסדר, להתראות.‬

599
00:34:05,793 --> 00:34:07,420
‫בסדר. תיהנו.‬

600
00:34:15,845 --> 00:34:18,765
‫השכנים ואני תמיד דיברנו בינינו ושאלנו,‬
‫"למה היא לא עזבה?"‬

601
00:34:18,848 --> 00:34:22,268
‫אמרתי, "כשעברתי לגור כאן,‬
‫היא אמרה לי שהיא עוברת".‬

602
00:34:24,187 --> 00:34:27,356
‫היא כל הזמן אמרה שהיא עוברת.‬
‫במרץ, בפברואר…‬

603
00:34:27,440 --> 00:34:30,109
‫ואני כל הזמן תהיתי למה היא עדיין לא עזבה.‬

604
00:34:31,861 --> 00:34:36,616
‫- 22 במאי, 2023 -‬

605
00:34:36,699 --> 00:34:39,911
‫הם כל הזמן… הם מסיגים גבול.‬

606
00:34:40,411 --> 00:34:44,207
‫התקשרתי למשטרה אתמול בלילה,‬
‫אף אחד לא בא. אני מניחה ש…‬

607
00:34:44,290 --> 00:34:47,752
‫שאולי האימא של הילדים התערבה.‬

608
00:34:47,835 --> 00:34:49,253
‫היא חיכתה שם.‬

609
00:34:50,505 --> 00:34:53,007
‫יש לי רק את השלט השרוף שהם זרקו.‬

610
00:34:53,091 --> 00:34:56,677
‫ואני כאילו, "בסדר,‬
‫אתם שולחים לי מסר. תודה רבה".‬

611
00:34:57,804 --> 00:35:00,473
‫זאת אומרת… את רוצה לראות אותם נכנסים לכלא,‬

612
00:35:00,556 --> 00:35:02,141
‫או למקלט כלשהו?‬

613
00:35:02,225 --> 00:35:04,685
‫כן, בהחלט.‬
‫-אוקיי.‬

614
00:35:05,269 --> 00:35:09,398
‫אני אוהב להיות כן עם כולם,‬
‫כדי שידעו בדיוק מה קורה ומה נעשה בשבילם.‬

615
00:35:10,233 --> 00:35:12,860
‫זה יהיה בעיקרון רק מסמך משטרתי רשמי,‬

616
00:35:12,944 --> 00:35:16,572
‫כי… אין לך הוכחה בווידאו…‬

617
00:35:16,656 --> 00:35:19,617
‫אני יודעת.‬
‫-של ההצתה ושל המעשים הפליליים.‬

618
00:35:19,700 --> 00:35:21,327
‫אז זה יהיה רק…‬

619
00:35:21,994 --> 00:35:23,788
‫מסמך משטרתי, פחות או יותר.‬

620
00:35:28,584 --> 00:35:30,128
‫ביום אחר,‬

621
00:35:30,628 --> 00:35:35,842
‫חבר שלי סיפר לי שהאישה שם…‬

622
00:35:36,759 --> 00:35:39,178
‫הראתה לילדים שיש לה אקדח.‬

623
00:35:41,806 --> 00:35:44,142
‫רק שיחקנו שם, ואז היא נופפה באקדח שלה,‬

624
00:35:44,225 --> 00:35:46,018
‫ואייזק וכולם צעקו, "רוצו!"‬

625
00:35:46,102 --> 00:35:48,563
‫ואז הסתתרנו מאחורי המכונית הזאת כאן.‬

626
00:35:49,438 --> 00:35:53,067
‫וכל פעם שכדור הכדורסל היה מגיע לשם,‬
‫הייתי מתנהג למופת,‬

627
00:35:53,151 --> 00:35:56,779
‫כי אני לא רוצה שיירו בי‬
‫רק כי אני הולך על כביש הגישה שלה.‬

628
00:35:58,281 --> 00:36:00,408
‫אולי יומיים לפני כן.‬

629
00:36:00,908 --> 00:36:04,745
‫בערך יומיים לפני שהיא הראתה את האקדח הזה?‬
‫-כן.‬

630
00:36:05,454 --> 00:36:06,873
‫- 2 ביוני, 2023 -‬

631
00:36:06,956 --> 00:36:10,960
‫מה עשית בשעות היום באותו יום,‬
‫כשהשמש זרחה ביום שישי?‬

632
00:36:12,003 --> 00:36:16,549
‫אני, אבא שלי וחברים שלי שיחקנו משחק.‬

633
00:36:16,632 --> 00:36:19,302
‫היא צילמה אותנו משחקים.‬

634
00:36:19,385 --> 00:36:20,386
‫- הטלפון של סוזן -‬

635
00:36:20,469 --> 00:36:22,180
‫למה היא מצלמת אותנו?‬
‫-ככה.‬

636
00:36:22,263 --> 00:36:24,807
‫לא, אין מה לצלם!‬

637
00:36:29,520 --> 00:36:31,814
‫בסדר, היי! תסתדרו בשורה!‬

638
00:36:32,481 --> 00:36:34,901
‫תסתדרו בשורה, קדימה! אנחנו מוכנים?‬

639
00:36:35,776 --> 00:36:38,863
‫אחי הקטן בא לקרוא לי, והוא אמר שהזקנה…‬

640
00:36:38,946 --> 00:36:42,783
‫אני… בלי להעליב, אבל הוא אמר‬
‫שהזקנה הלבנה בחוץ מתנהגת כמו משוגעת.‬

641
00:36:42,867 --> 00:36:46,162
‫אז אמרתי, "לעזאזל.‬
‫אני אבוא לראות במה מדובר".‬

642
00:36:47,288 --> 00:36:50,750
‫- הטלפון של סוזן לורינץ -‬

643
00:36:58,507 --> 00:37:00,676
‫אז שיחקתי כדורסל בחוץ,‬

644
00:37:00,760 --> 00:37:04,931
‫ופתאום ראיתי זוג גלגליליות עפות על איזי.‬

645
00:37:05,014 --> 00:37:09,477
‫אז אני ואיזי באנו לכאן,‬
‫והוא אמר שלאישה יש טאבלט.‬

646
00:37:09,560 --> 00:37:11,145
‫כנראה שהאישה לקחה אותו.‬

647
00:37:11,229 --> 00:37:14,815
‫והוא בא לשם ואמר שהיא זרקה עליו גלגיליות.‬

648
00:37:14,899 --> 00:37:18,736
‫אז אני ואייזק הלכנו לשם, ואז היא יצאה…‬

649
00:37:20,196 --> 00:37:22,365
‫עם המטרייה, והתחילה לנופף בה,‬

650
00:37:22,448 --> 00:37:24,742
‫והיא קראה לנו ח'-מ'-ו'-ר'.‬

651
00:37:24,825 --> 00:37:28,454
‫הדבר הבא ששמעתי אותו אומר היה,‬
‫"איזי, לך תקרא לאימא".‬

652
00:37:39,882 --> 00:37:42,301
‫מוקד חירום, מה הכתובת של מקרה החירום?‬

653
00:37:42,385 --> 00:37:45,805
‫יש ילדים שמסיגים גבול,‬
‫עומדים שם, משאירים צעצועים בכל מקום.‬

654
00:37:45,888 --> 00:37:47,014
‫- קולה של סוזן לורינץ -‬

655
00:37:47,098 --> 00:37:49,934
‫הם צועקים, צורחים. הם מתנהגים בצורה דוחה.‬

656
00:37:50,017 --> 00:37:52,979
‫זרקתי את הגלגיליות לצד השני,‬

657
00:37:53,062 --> 00:37:55,064
‫והילד אמר, "אתן לך מכות בגלל זה".‬

658
00:37:55,147 --> 00:37:56,857
‫הוא שם בחוץ עכשיו?‬

659
00:37:56,941 --> 00:38:00,403
‫כן, יש כמה ילדים בחוץ עכשיו.‬
‫אני חוששת לחיי.‬

660
00:38:01,028 --> 00:38:02,321
‫אני מאוד פוחדת.‬

661
00:38:04,156 --> 00:38:06,075
‫היו מעורבים שם גם כלי נשק?‬

662
00:38:06,158 --> 00:38:07,326
‫לא.‬

663
00:38:07,410 --> 00:38:09,453
‫והילד אומר שלקחתי את האייפד שלו,‬

664
00:38:09,537 --> 00:38:12,081
‫ועוד כל מיני דברים מפוקפקים ולא נכונים.‬

665
00:38:12,623 --> 00:38:14,959
‫הילדים מאיימים שהם ירביצו לי,‬

666
00:38:15,042 --> 00:38:17,128
‫שהם ידאגו שמישהו יהרוג אותי.‬

667
00:38:17,628 --> 00:38:19,213
‫זה פשוט מגוחך.‬

668
00:38:19,297 --> 00:38:21,632
‫אוקיי.‬
‫-הם כל הזמן מציקים לי.‬

669
00:38:21,716 --> 00:38:23,467
‫נמאס לי מהילדים האלה.‬

670
00:38:23,968 --> 00:38:26,637
‫עכשיו כשהם בבית ולא בבית הספר, זה כאילו…‬

671
00:38:27,722 --> 00:38:28,889
‫טירוף.‬

672
00:38:30,182 --> 00:38:34,603
‫טוב, אנחנו רוצים שתתרחקי מהאדם הזה,‬
‫ושתנעלי את הדלתות והחלונות שלך.‬

673
00:38:34,687 --> 00:38:37,315
‫שוטר יישלח למקום בהקדם האפשרי.‬

674
00:38:37,398 --> 00:38:39,692
‫את רוצה שהשוטר ייצור איתך קשר?‬

675
00:38:39,775 --> 00:38:40,818
‫בבקשה, כן.‬

676
00:38:41,444 --> 00:38:42,361
‫בסדר.‬

677
00:38:42,445 --> 00:38:44,488
‫כי מה שיקרה זה שאימא שלו תצא,‬

678
00:38:44,572 --> 00:38:48,075
‫תחכה לשוטר, תרוץ אליו‬
‫ותגיד שאיימתי על הבן שלה.‬

679
00:38:48,159 --> 00:38:49,785
‫וזה פשוט לא נכון.‬

680
00:38:49,869 --> 00:38:53,331
‫בסדר. אני אשחרר אותך,‬
‫אבל בבקשה תתקשרי אלינו שוב‬

681
00:38:53,414 --> 00:38:55,958
‫אם משהו משתנה, אם יש לך מידע נוסף,‬

682
00:38:56,042 --> 00:38:57,460
‫או אם הם עוזבים, אוקיי?‬

683
00:38:57,960 --> 00:38:59,045
‫אוקיי, תודה.‬

684
00:39:02,506 --> 00:39:04,717
‫אימא של איזי יצאה החוצה,‬

685
00:39:05,509 --> 00:39:07,720
‫והיא התחילה לכעוס.‬

686
00:39:07,803 --> 00:39:11,265
‫היא התחילה ללכת לכיוון הבית של האישה,‬

687
00:39:11,349 --> 00:39:17,980
‫ואז היא התחילה לדפוק על דלת ההזזה שלה,‬

688
00:39:18,064 --> 00:39:20,483
‫ואז על הדלת הרגילה שלה.‬

689
00:39:21,650 --> 00:39:25,321
‫וזה לא היה כמו שאנשים‬
‫זורקים את הגוף על הדלת‬

690
00:39:25,404 --> 00:39:27,865
‫כדי לפתוח אותה, אלא רק דפיקות על הדלת.‬

691
00:39:28,366 --> 00:39:30,076
‫כמו שאמרתי, "תני לי להיכנס".‬

692
00:39:30,618 --> 00:39:31,786
‫אני שומע דפיקות…‬

693
00:39:33,120 --> 00:39:34,705
‫והיא לא ענתה.‬

694
00:39:34,789 --> 00:39:37,792
‫ואז אני שוב שומע דפיקות,‬
‫אבל הפעם חזקות יותר, כאילו…‬

695
00:39:39,001 --> 00:39:40,419
‫חבטה, חבטה, חבטה.‬

696
00:39:40,920 --> 00:39:43,756
‫וכשהחבטות נמשכו,‬

697
00:39:43,839 --> 00:39:47,718
‫אישה צרחה בכל קולה.‬

698
00:39:47,802 --> 00:39:51,931
‫בקול כועס היא אמרה,‬
‫"למה לקחת את הטאבלט של הבן שלי?"‬

699
00:39:52,014 --> 00:39:55,434
‫היא אמרה, "צאי החוצה, כלבה", או משהו כזה.‬

700
00:39:55,518 --> 00:39:58,020
‫"אני יודעת שאת שומעת אותי, כלבה",‬
‫משהו כזה.‬

701
00:39:58,104 --> 00:40:02,149
‫איפה הייתה האישה?‬
‫האישה הבלונדינית, לאן היא הלכה?‬

702
00:40:02,650 --> 00:40:04,193
‫היא הייתה בתוך הבית שלה.‬

703
00:40:04,276 --> 00:40:07,363
‫שמעת את האישה הבלונדינית אומרת משהו?‬

704
00:40:07,947 --> 00:40:08,906
‫לא.‬

705
00:40:08,989 --> 00:40:11,200
‫יש… האחת-שתיים-שלוש הזה,‬

706
00:40:11,283 --> 00:40:13,244
‫זה נמשך הרבה זמן או מעט זמן?‬

707
00:40:13,327 --> 00:40:16,747
‫היו רק שתי הדפיקות האלה.‬
‫היא קיבלה רק שתי דפיקות.‬

708
00:40:16,831 --> 00:40:17,915
‫ואז…‬

709
00:40:18,541 --> 00:40:19,417
‫בום!‬

710
00:40:23,879 --> 00:40:25,131
‫תתקשרו למוקד חירום!‬

711
00:40:34,181 --> 00:40:35,933
‫היי, תתקשרו למוקד חירום!‬

712
00:40:46,569 --> 00:40:47,403
‫בבקשה!‬

713
00:40:47,903 --> 00:40:49,321
‫היא ירתה באימא שלי!‬

714
00:40:50,781 --> 00:40:52,867
‫מי ירתה באימא שלך?‬
‫-הקארן!‬

715
00:40:52,950 --> 00:40:54,326
‫עם אקדח!‬

716
00:40:55,453 --> 00:40:58,205
‫מוקד חירום, מה הכתובת של מקרה החירום?‬

717
00:40:58,289 --> 00:41:00,332
‫אני חושב שמישהי נורתה.‬

718
00:41:00,833 --> 00:41:04,587
‫שמעתי ירייה אחת,‬
‫וכולם צועקים, "תתקשרו למשטרה".‬

719
00:41:04,670 --> 00:41:08,132
‫אני חושב שמישהי נורתה. היי, ילד, תישאר פה!‬

720
00:41:08,716 --> 00:41:11,177
‫היי, שמישהו יתקשר למוקד החירום. מהר!‬
‫-כן.‬

721
00:41:11,260 --> 00:41:15,222
‫שכנה שלי צעקה על הילדים בחוץ,‬

722
00:41:15,848 --> 00:41:20,728
‫ופתאום שמעתי מה שנשמע לי כמו ירייה.‬

723
00:41:20,811 --> 00:41:23,564
‫זאת האישה המבוגרת שתמיד מתקשרת למשטרה כאן.‬

724
00:41:23,647 --> 00:41:27,943
‫בסדר, נראה שאנחנו מקבלים‬
‫מספר פניות לגבי אותו מקרה.‬

725
00:41:28,986 --> 00:41:30,321
‫מוקד חירום, מה הכתובת…‬

726
00:41:30,404 --> 00:41:34,116
‫מישהי נורתה! ירו באימא שלו.‬
‫היי, אימא שלך שוכבת על הדשא?‬

727
00:41:34,200 --> 00:41:35,159
‫כן!‬

728
00:41:47,838 --> 00:41:50,049
‫מוקד חירום, מה הכתובת של מקרה החירום?‬

729
00:41:50,132 --> 00:41:52,384
‫דרך סאות'ווסט 1662, 107.‬

730
00:41:52,468 --> 00:41:53,844
‫- קולה של סוזן לורינץ -‬

731
00:41:54,428 --> 00:41:57,264
‫אלוהים, היא ניסתה לפרוץ את הדלת שלי.‬

732
00:41:57,890 --> 00:42:01,143
‫יריתי דרך הדלת. אלוהים!‬

733
00:42:04,146 --> 00:42:05,731
‫אוקיי, מה שמך?‬

734
00:42:06,232 --> 00:42:07,358
‫סוזן לורינץ.‬

735
00:42:09,235 --> 00:42:12,363
‫אוקיי, מה קורה… קחי נשימה עמוקה, תירגעי.‬

736
00:42:13,197 --> 00:42:16,283
‫לא ידעתי מה לעשות.‬
‫לקחתי את האקדח שלי ויריתי על הדלת.‬

737
00:42:16,367 --> 00:42:18,410
‫חשבתי שהיא תהרוג אותי!‬

738
00:42:22,831 --> 00:42:23,958
‫הכרת אותה?‬

739
00:42:24,458 --> 00:42:25,501
‫כן. היא…‬

740
00:42:26,043 --> 00:42:30,422
‫היא תקפה אותי כמה פעמים בגלל הילדים שלה.‬
‫הילדים שלה כל הזמן מסיגים פה גבול.‬

741
00:42:30,506 --> 00:42:33,717
‫הם כל הזמן מטרידים אותי. הם לא מפסיקים.‬

742
00:42:34,510 --> 00:42:38,430
‫את רואה גם את הזכר, או רק את הנקבה?‬

743
00:42:39,348 --> 00:42:40,683
‫הבנים שלה היו פה קודם.‬

744
00:42:40,766 --> 00:42:43,519
‫הם תמיד משאירים את הזבל שלהם סביב הבית.‬
‫-אוקיי.‬

745
00:42:43,602 --> 00:42:46,981
‫אז אמרתי להם שייקחו את הזבל ויעופו מפה.‬

746
00:42:47,481 --> 00:42:51,235
‫הם נוסעים הכי מהר שהם יכולים.‬

747
00:42:53,821 --> 00:42:54,655
‫שם.‬

748
00:42:55,239 --> 00:42:56,323
‫היי, תתעוררי.‬

749
00:42:56,824 --> 00:42:59,952
‫היי, תתעוררי!‬

750
00:43:00,035 --> 00:43:03,998
‫תתעוררי! קדימה, תתעוררי.‬

751
00:43:05,666 --> 00:43:07,459
‫תתעוררי. היי, תתעוררי.‬
‫-בבקשה!‬

752
00:43:08,002 --> 00:43:10,087
‫מה קורה פה?‬
‫-בבקשה תגיעו לכאן מהר.‬

753
00:43:10,170 --> 00:43:15,718
‫כאן!‬

754
00:43:17,678 --> 00:43:20,306
‫אוקיי, שם. תפנו שם ימינה.‬

755
00:43:21,390 --> 00:43:23,976
‫היא על הקרקע!‬
‫-אזור אחד, כביש ראשי מריון.‬

756
00:43:24,643 --> 00:43:26,020
‫מריון-אשלנד שתיים.‬

757
00:43:33,444 --> 00:43:34,278
‫חכו.‬

758
00:43:35,195 --> 00:43:36,405
‫אלוהים!‬

759
00:43:37,906 --> 00:43:38,741
‫אין יציאה?‬
‫-כן.‬

760
00:43:38,824 --> 00:43:41,827
‫יש לה דופק. היא אמרה שיש לה דופק.‬
‫-מאוד חלש.‬

761
00:43:42,911 --> 00:43:46,707
‫אין יציאה.‬
‫-האישה הזאת חיכתה לעשות את זה המון זמן!‬

762
00:43:46,790 --> 00:43:47,666
‫עטו כפפות.‬

763
00:43:47,750 --> 00:43:49,168
‫אין יציאה.‬
‫-למיון, מהר.‬

764
00:43:49,251 --> 00:43:51,295
‫תתעוררי!‬
‫-יש עדיין מישהי עם נשק.‬

765
00:43:51,378 --> 00:43:53,714
‫היא בפנים.‬
‫-אוקיי. אני צריך…‬

766
00:43:54,381 --> 00:43:55,674
‫97, יש לי נפגעת אחת.‬

767
00:43:55,758 --> 00:43:59,136
‫יש לי אישה מבוגרת אחת‬
‫שהתבצרה בבית במצב חירום.‬

768
00:44:00,054 --> 00:44:02,473
‫תתעוררי!‬

769
00:44:02,556 --> 00:44:04,308
‫אני בחזית.‬
‫-בסדר.‬

770
00:44:05,309 --> 00:44:08,020
‫משרד השריף, צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬

771
00:44:09,563 --> 00:44:13,025
‫אנחנו ממשרד השריף של מחוז מריון,‬
‫צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬

772
00:44:18,989 --> 00:44:21,325
‫תראי לי את הידיים שלך!‬

773
00:44:21,408 --> 00:44:24,662
‫תסתובבי. איפה האקדח שלך?‬

774
00:44:24,745 --> 00:44:25,954
‫בחדר השינה שלי.‬

775
00:44:26,747 --> 00:44:28,874
‫אני לא יודע מה קורה. את תעוכבי כרגע.‬

776
00:44:28,957 --> 00:44:30,417
‫יש עוד מישהו בבית?‬
‫-לא.‬

777
00:44:32,252 --> 00:44:34,588
‫אפשר רק לשתות מים?‬
‫-לא, לא כרגע.‬

778
00:44:34,672 --> 00:44:35,506
‫בסדר.‬

779
00:44:35,589 --> 00:44:38,217
‫את לא עצורה, את מעוכבת זמנית.‬
‫-אוקיי, תודה.‬

780
00:44:39,009 --> 00:44:41,970
‫בוא לפה.‬
‫-אני רוצה לסגור את הדלת, יש לי שני חתולים.‬

781
00:44:42,054 --> 00:44:45,182
‫64, מריון. האישה עוכבה,‬
‫אנחנו צריכים חובשים.‬

782
00:44:45,265 --> 00:44:47,351
‫החשודה עוכבה.‬

783
00:44:50,020 --> 00:44:51,230
‫אנחנו צריכים חובשים.‬

784
00:44:54,983 --> 00:44:58,529
‫היי, תביא את התיק הרפואי שלי.‬
‫תתחיל לתת עזרה ראשונה.‬

785
00:44:58,612 --> 00:45:02,658
‫לעזאזל, הילדים היו שם.‬
‫הם אפילו לא היו כאן.‬

786
00:45:10,457 --> 00:45:13,085
‫שם, היא זקוקה לסיוע רפואי. שם.‬
‫-אוקיי.‬

787
00:45:13,836 --> 00:45:15,671
‫זה אמור להיות בדבר השחור הגדול.‬

788
00:45:17,715 --> 00:45:19,049
‫אלוהים!‬

789
00:45:23,846 --> 00:45:27,558
‫אמרתי, "תני לי את האייפד שלי…"‬
‫-אם הייתם פה כשזה קרה, תעמדו כאן,‬

790
00:45:27,641 --> 00:45:30,853
‫כדי שאדע מי היה פה.‬
‫-היא ניסתה לזרוק עליי את הגלגיליות.‬

791
00:45:30,936 --> 00:45:33,814
‫בסדר, חבר, תן לי רגע.‬
‫חכה ליד המכונית שלי, אוקיי?‬

792
00:45:38,902 --> 00:45:41,447
‫איפה היא נורתה?‬
‫-בזרוע.‬

793
00:45:41,530 --> 00:45:42,781
‫כאן. בחזה.‬

794
00:45:42,865 --> 00:45:44,533
‫בצד ימין של החזה.‬

795
00:45:47,453 --> 00:45:49,872
‫אנחנו יודעים אם היה עוד מישהו בבית?‬

796
00:45:51,165 --> 00:45:52,708
‫יש לנו כאן פצועה אנוש…‬

797
00:45:55,127 --> 00:45:58,422
‫יש לה פצע ירי באזור כתף ימין.‬

798
00:46:01,508 --> 00:46:02,509
‫אתם צריכים עזרה?‬

799
00:46:09,475 --> 00:46:10,434
‫אתה מוכן?‬

800
00:46:13,020 --> 00:46:16,523
‫משרד השריף של מחוז מריון.‬
‫אם אתם בפנים, תגידו עכשיו!‬

801
00:46:18,984 --> 00:46:19,860
‫מהר כאן.‬

802
00:46:20,444 --> 00:46:23,906
‫טוב, יש לנו שלוש דלתות פתוחות.‬
‫אפנה את חדר האמבטיה קודם.‬

803
00:46:24,406 --> 00:46:25,741
‫הילדים שלה איתי.‬

804
00:46:25,824 --> 00:46:27,451
‫קדימה, מותק, תחזיקי מעמד.‬

805
00:46:28,702 --> 00:46:29,870
‫תישארי איתם, מותק.‬

806
00:46:30,454 --> 00:46:31,955
‫למה שתירי עליה?‬

807
00:46:32,039 --> 00:46:32,998
‫גברת!‬

808
00:46:33,874 --> 00:46:34,958
‫שלום!‬

809
00:46:35,042 --> 00:46:38,003
‫למה שתירי בה?‬
‫-כי היא איימה עליי.‬

810
00:46:38,962 --> 00:46:39,797
‫פנוי פה.‬

811
00:46:41,089 --> 00:46:42,174
‫פנוי פה.‬

812
00:46:44,927 --> 00:46:46,261
‫סריקת בטיחות, כן.‬

813
00:46:46,804 --> 00:46:48,055
‫חזרה לרחוב.‬

814
00:46:48,138 --> 00:46:50,474
‫כולם, לצאת מהשטח אל הכביש.‬

815
00:46:53,602 --> 00:46:55,354
‫אחי, זה מטורף.‬

816
00:46:57,064 --> 00:46:58,774
‫קדימה! קדימה, מותק!‬

817
00:47:04,738 --> 00:47:08,659
‫היי, יש ילד קטן ליד המכונית שלי.‬
‫הוא היה העד המרכזי.‬

818
00:47:08,742 --> 00:47:09,618
‫אוקיי.‬

819
00:47:10,828 --> 00:47:12,496
‫היא הייתה אמורה להיות בכלא.‬
‫-כן.‬

820
00:47:12,579 --> 00:47:14,873
‫תיכנס למכונית עכשיו. קדימה.‬

821
00:47:14,957 --> 00:47:16,875
‫ראית אותו?‬
‫-לא, לא ראיתי.‬

822
00:47:17,459 --> 00:47:20,212
‫יש ילד שחור קטן. אימא שלו היא זו שנורתה.‬

823
00:47:20,295 --> 00:47:23,006
‫אני חושב שהוא שם עם וולפנברג,‬
‫עמדתי ללכת לבדוק.‬

824
00:47:24,299 --> 00:47:26,426
‫זה אמור להיות אחד הילדים שראו?‬
‫-כן.‬

825
00:47:26,510 --> 00:47:28,262
‫לא ראיתי את זה, אבל אני…‬

826
00:47:28,345 --> 00:47:29,346
‫כן.‬

827
00:47:29,429 --> 00:47:31,974
‫איפה איזראל?‬
‫-היי, איזי, בוא הנה, מותק.‬

828
00:47:32,057 --> 00:47:35,227
‫היי, איזי. בוא הנה, חמוד. אתה בסדר?‬

829
00:47:35,310 --> 00:47:38,105
‫היא בסדר? כאילו, היא בסדר?‬

830
00:47:38,188 --> 00:47:40,774
‫כן, היא בחיים.‬
‫-הם עושים כל מה שהם יכולים.‬

831
00:47:40,858 --> 00:47:41,942
‫היא זזה?‬

832
00:47:42,025 --> 00:47:43,277
‫זה בסדר, מותק.‬

833
00:47:43,360 --> 00:47:44,695
‫היא זזה?‬

834
00:47:44,778 --> 00:47:47,281
‫כן, היא זזה. יהיה בסדר.‬

835
00:47:47,364 --> 00:47:48,740
‫אני רוצה לראות אותה.‬

836
00:47:48,824 --> 00:47:50,409
‫היא בדרך לבית חולים עכשיו,‬

837
00:47:50,492 --> 00:47:54,121
‫כדי שיוכלו לטפל בה שם טוב יותר‬
‫ממה שאני יכולה לעשות פה, אוקיי?‬

838
00:47:54,204 --> 00:47:58,166
‫בבית החולים יש‬
‫את כל המכונות והציוד שאין לנו בשטח.‬

839
00:47:58,709 --> 00:48:03,171
‫אז אתה לא יכול לראות אותה עכשיו,‬
‫אבל ברגע שנוכל, ננסה לגרום לזה לקרות, טוב?‬

840
00:48:04,298 --> 00:48:08,218
‫בסדר. אתה מאוד חזק. אני מאוד גאה בך.‬

841
00:48:09,011 --> 00:48:10,929
‫אז אתה יכול לספר לי מה קרה?‬

842
00:48:11,013 --> 00:48:14,433
‫רציתי ללכת להביא את הטאבלט שלי משם,‬

843
00:48:14,516 --> 00:48:16,226
‫כי שיחקנו משחק.‬

844
00:48:16,727 --> 00:48:19,146
‫הטאבלט שלי היה אצלה.‬
‫אמרתי, "עזבי את הטאבלט".‬

845
00:48:19,229 --> 00:48:20,939
‫האישה מדירה שלוש?‬

846
00:48:21,023 --> 00:48:25,402
‫כן. היא הניחה אותו,‬
‫ואז התחילה לזרוק עליי גלגיליות.‬

847
00:48:25,485 --> 00:48:30,157
‫אז קראתי לאחי,‬
‫והוא אמר, "זרקי את הדברים עליי".‬

848
00:48:30,240 --> 00:48:32,993
‫ואז היא קראה לשנינו במילת ה-ח'.‬

849
00:48:33,076 --> 00:48:36,204
‫אז קראתי לאימא שלי, והיא דפקה על הדלת שלה.‬

850
00:48:36,288 --> 00:48:37,456
‫היא ירתה בה.‬

851
00:48:39,833 --> 00:48:41,209
‫בסדר. נפצעת?‬

852
00:48:41,752 --> 00:48:42,753
‫לא.‬
‫-אוקיי.‬

853
00:48:42,836 --> 00:48:44,171
‫טוב, הלב שלי שבור!‬

854
00:48:44,254 --> 00:48:48,216
‫אני יודעת. אני יודעת, מתוק.‬
‫-זה בסדר, מותק.‬

855
00:48:48,300 --> 00:48:49,551
‫יהיה בסדר.‬

856
00:48:50,969 --> 00:48:52,137
‫היא תהיה בסדר.‬

857
00:48:56,266 --> 00:49:01,939
‫כאן סגן סטרינגר ממשרד השריף של מחוז מריון.‬
‫תוכל להגיע לבית של גרושתך, לילדים שלך?‬

858
00:49:02,022 --> 00:49:03,690
‫כי הם צריכים מישהו עכשיו.‬

859
00:49:06,318 --> 00:49:07,569
‫איזי, אתה בסדר?‬

860
00:49:18,789 --> 00:49:20,999
‫היי, בת. זה בסדר, מותק.‬

861
00:49:24,753 --> 00:49:25,712
‫את בסדר?‬

862
00:49:29,174 --> 00:49:30,801
‫היי.‬
‫-כן…‬

863
00:49:30,884 --> 00:49:33,345
‫היי, אוקיי.‬

864
00:49:33,428 --> 00:49:34,513
‫תודה.‬

865
00:49:34,596 --> 00:49:38,517
‫אוקיי. זה בסדר. אוקיי?‬

866
00:49:38,600 --> 00:49:41,603
‫בסדר, אבא פה. בוא לפה.‬

867
00:49:46,525 --> 00:49:49,486
‫זה בסדר.‬
‫-הוא עם אבא שלו.‬

868
00:49:49,569 --> 00:49:50,821
‫הילדים של הקורבן.‬

869
00:49:50,904 --> 00:49:53,657
‫זה אח שלי.‬
‫-איפה טייטוס?‬

870
00:49:54,866 --> 00:49:56,368
‫אין לי שום דבר מזה.‬

871
00:49:56,451 --> 00:49:58,787
‫קיבלתי מידע מאפריקה.‬
‫-תקרא לו בבקשה.‬

872
00:49:59,329 --> 00:50:01,248
‫אוקיי. היי, אדוני,‬

873
00:50:01,331 --> 00:50:03,959
‫אני רק צריך לקחת ממך מידע, אוקיי?‬
‫-אוקיי.‬

874
00:50:05,544 --> 00:50:06,837
‫אני אלך לכאן.‬

875
00:50:24,688 --> 00:50:25,814
‫זה בסדר.‬

876
00:50:58,764 --> 00:51:00,307
‫עצרתם את האישה?‬

877
00:51:00,807 --> 00:51:02,434
‫היא נעצרה. כן, אדוני.‬

878
00:51:02,934 --> 00:51:05,395
‫אלוהים…‬

879
00:51:05,479 --> 00:51:06,354
‫כן.‬

880
00:51:07,522 --> 00:51:08,774
‫אוקיי, תגיד להם.‬

881
00:51:09,274 --> 00:51:11,443
‫אני אגיד להם.‬

882
00:51:13,153 --> 00:51:15,238
‫אלוהים. לא!‬

883
00:51:17,199 --> 00:51:19,451
‫איך תספרי לאישה הזאת, אימא שלה?‬

884
00:51:19,993 --> 00:51:20,911
‫אני לא יודעת.‬

885
00:51:21,411 --> 00:51:25,373
‫נלך צעד אחרי צעד. אתם ראשונים, ואז אנחנו…‬

886
00:51:32,422 --> 00:51:33,924
‫זה איזראל.‬
‫-קדימה!‬

887
00:51:34,007 --> 00:51:35,300
‫הנה איזי.‬

888
00:51:35,383 --> 00:51:36,760
‫אבא, אתה לוקח אותי?‬

889
00:51:37,260 --> 00:51:40,097
‫אני אקח אותך לאנשהו ואדבר איתך, אוקיי?‬

890
00:51:40,680 --> 00:51:42,933
‫כן. בוא, אייזק.‬
‫-אני מצטערת.‬

891
00:51:47,187 --> 00:51:49,731
‫רגע, יש לנו את התינוק.‬
‫-כן.‬

892
00:51:49,815 --> 00:51:50,982
‫התינוק איתכם?‬

893
00:51:51,066 --> 00:51:53,110
‫כן, התינוק פה.‬
‫-אוקיי.‬

894
00:51:53,610 --> 00:51:56,696
‫את יכולה רק להחזיק אותו שנייה?‬
‫-אוקיי. בסדר.‬

895
00:51:57,489 --> 00:51:58,865
‫אוהב אותך, גבר.‬
‫-כן.‬

896
00:51:59,407 --> 00:52:00,575
‫תודה, חבר'ה.‬

897
00:52:06,581 --> 00:52:07,999
‫בוא לפה. תישאר לידי.‬

898
00:52:09,126 --> 00:52:10,210
‫אני אספר לכם.‬

899
00:52:13,046 --> 00:52:16,216
‫היום היה… יום רע מאוד.‬

900
00:52:17,843 --> 00:52:19,761
‫קרה דבר רע.‬

901
00:52:20,679 --> 00:52:23,598
‫וכולכם ראיתם את זה, אתם מבינים את זה.‬

902
00:52:23,682 --> 00:52:25,308
‫חוויתם את זה, נכון?‬

903
00:52:25,934 --> 00:52:26,852
‫אוקיי.‬

904
00:52:27,602 --> 00:52:28,603
‫אתם אוהבים אותי?‬

905
00:52:29,646 --> 00:52:31,356
‫אוקיי. כולנו אוהבים את אימא.‬

906
00:52:32,065 --> 00:52:32,899
‫בסדר.‬

907
00:52:33,400 --> 00:52:36,236
‫טוב, יש לי חדשות רעות לספר לכם.‬
‫-מה?‬

908
00:52:36,736 --> 00:52:38,738
‫אימא כבר לא תחזור.‬

909
00:52:39,406 --> 00:52:41,199
‫בוא.‬

910
00:52:41,283 --> 00:52:43,577
‫לא. בוא הנה.‬

911
00:52:44,077 --> 00:52:46,913
‫בוא הנה. תקשיב לי.‬

912
00:52:46,997 --> 00:52:49,791
‫לא, אני יודע. אוקיי.‬

913
00:52:49,875 --> 00:52:52,169
‫לא!‬
‫-זה בסדר. אני יודע.‬

914
00:52:52,711 --> 00:52:54,546
‫זה בסדר. אני יודע.‬

915
00:52:54,629 --> 00:52:56,214
‫אני מצטער, אוקיי?‬

916
00:52:57,883 --> 00:52:59,509
‫אני מצטער.‬

917
00:53:00,886 --> 00:53:02,304
‫אני כל כך מצטער.‬

918
00:53:03,597 --> 00:53:07,142
‫אני מצטער. אני כל כך מצטער.‬
‫-היא לא יכולה ללכת!‬

919
00:53:07,225 --> 00:53:08,518
‫לא, היא הלכה.‬

920
00:53:14,524 --> 00:53:16,860
‫זה בסדר. אתם תהיו בסדר.‬

921
00:53:19,821 --> 00:53:20,780
‫זה בסדר.‬

922
00:53:23,033 --> 00:53:24,409
‫אתם בסדר.‬

923
00:53:27,412 --> 00:53:29,623
‫אולי תשבו איתי כמה דקות?‬

924
00:53:31,082 --> 00:53:35,712
‫עדיין תבואו איתי?‬
‫-איזראל, אני אוהבת אותך, מותק.‬

925
00:53:36,755 --> 00:53:38,256
‫אני כל כך מצטערת, מותק.‬

926
00:53:38,340 --> 00:53:39,299
‫איזראל.‬

927
00:53:39,799 --> 00:53:40,759
‫אני אוהבת אותך.‬

928
00:53:41,468 --> 00:53:42,344
‫אוקיי.‬

929
00:53:42,427 --> 00:53:43,553
‫אני כל כך מצטערת.‬

930
00:53:44,304 --> 00:53:45,931
‫אני כל כך מצטערת, מותק.‬

931
00:53:46,640 --> 00:53:47,641
‫בוא הנה, איזי.‬

932
00:53:48,934 --> 00:53:51,436
‫אני אוהב אותך, חמוד. אני מצטער, בן אדם.‬

933
00:53:52,020 --> 00:53:53,063
‫אני מצטער, חמוד.‬

934
00:54:06,743 --> 00:54:07,661
‫לא.‬

935
00:54:11,498 --> 00:54:12,457
‫אלוהים.‬

936
00:54:14,501 --> 00:54:16,044
‫אלוהים.‬
‫-זאת אימא שלה.‬

937
00:54:16,544 --> 00:54:18,421
‫אלוהים. אוי, לא.‬

938
00:54:19,214 --> 00:54:20,423
‫רק תירגעי, גברתי.‬

939
00:54:21,841 --> 00:54:23,927
‫בשלב הזה אין לנו מה לעשות.‬

940
00:54:37,232 --> 00:54:38,566
‫יהיה בסדר.‬

941
00:54:41,194 --> 00:54:42,195
‫אני מצטער.‬

942
00:54:44,281 --> 00:54:45,240
‫אני מצטער.‬

943
00:54:48,576 --> 00:54:50,996
‫שאדפוק שוב בדלת בשבילך?‬
‫-כן.‬

944
00:54:52,038 --> 00:54:53,039
‫אני כועסת.‬

945
00:54:53,540 --> 00:54:54,874
‫היא לא שרדה.‬

946
00:54:54,958 --> 00:54:57,794
‫סתום את הפה! היא מתה?‬

947
00:54:57,877 --> 00:54:58,795
‫כן.‬

948
00:54:59,921 --> 00:55:02,382
‫רק רגע!‬
‫-היא לא שרדה.‬

949
00:55:03,758 --> 00:55:05,927
‫קינגסטון, בוא לפה.‬

950
00:55:07,345 --> 00:55:08,555
‫היא לא שרדה.‬

951
00:55:15,437 --> 00:55:16,688
‫זה בסדר, מותק.‬

952
00:55:18,982 --> 00:55:20,358
‫זה מטורף.‬

953
00:55:21,735 --> 00:55:22,902
‫אני מצטער, אייזק.‬

954
00:55:23,903 --> 00:55:25,739
‫מי עושה דבר כזה?‬

955
00:55:28,283 --> 00:55:29,326
‫נסה ללחוץ.‬

956
00:55:29,868 --> 00:55:30,869
‫פוטבול.‬
‫-אני יודע.‬

957
00:55:30,952 --> 00:55:32,787
‫הם משחקים שם פוטבול.‬
‫-כן.‬

958
00:55:32,871 --> 00:55:33,830
‫פוטבול.‬

959
00:56:04,611 --> 00:56:08,948
‫- 3 ביוני, 2023 -‬

960
00:56:20,335 --> 00:56:22,670
‫היי.‬
‫-סליחה, אני יושבת פה כי קפאתי מקור.‬

961
00:56:22,754 --> 00:56:24,756
‫קריר פה, נכון?‬

962
00:56:24,839 --> 00:56:25,924
‫סוזן?‬
‫-כן.‬

963
00:56:26,007 --> 00:56:29,427
‫אני הבלש סטית', זה הבלש פיטרסון.‬
‫-אוקיי.‬

964
00:56:30,387 --> 00:56:33,515
‫אני מנסה להבהיר‬
‫את כל האירועים שהתרחשו הערב,‬

965
00:56:33,598 --> 00:56:35,308
‫ולנסות ל…‬

966
00:56:35,392 --> 00:56:38,186
‫כי למעשה יש לי רק… את יודעת,‬

967
00:56:38,728 --> 00:56:41,314
‫הצהרות מאנשים שהיו שם,‬

968
00:56:41,398 --> 00:56:46,236
‫ואני רוצה לשמוע את הצד שלך‬
‫ולנסות להבין מה בדיוק קרה הערב.‬

969
00:56:46,319 --> 00:56:48,071
‫או אתמול בערב, בעצם.‬

970
00:56:48,154 --> 00:56:49,364
‫בחיי…‬

971
00:56:50,323 --> 00:56:54,994
‫בעיקרון, השכנים היו בחוץ, צעקו וצרחו,‬

972
00:56:55,078 --> 00:56:58,081
‫הילדים התרוצצו הלוך וחזור.‬
‫היה לי כאב ראש נוראי.‬

973
00:56:58,164 --> 00:57:01,918
‫נכנסתי פנימה, נשכבתי, סוף סוף היה שקט.‬

974
00:57:02,001 --> 00:57:04,212
‫יצאתי החוצה, והיו שם שלושה ילדים.‬

975
00:57:04,295 --> 00:57:06,798
‫אמרתי, "אתם מסיגים גבול. קדימה, לכו מפה",‬

976
00:57:06,881 --> 00:57:09,008
‫ואז הם אמרו, "אני אגיד לאימא שלי",‬

977
00:57:09,092 --> 00:57:12,053
‫אמרתי, "לך תגיד לאימא שלך, לא אכפת לי", ו…‬

978
00:57:12,137 --> 00:57:15,056
‫כבר היו לך בעיות איתם בעבר?‬
‫-אלוהים, כן.‬

979
00:57:15,140 --> 00:57:17,559
‫אז הם הלכו הביתה, ופתאום היא יוצאת,‬

980
00:57:17,642 --> 00:57:19,769
‫והיא פשוט דופקת על הדלת שלי.‬

981
00:57:19,853 --> 00:57:23,106
‫אמרתי לה, "לכי מפה.‬
‫אני לא מתמודדת איתך הערב",‬

982
00:57:23,189 --> 00:57:26,526
‫ואז היא התחילה לדפוק כל כך חזק,‬
‫שהכול התחיל לרעוד.‬

983
00:57:26,609 --> 00:57:28,278
‫אמרתי לה, "את צריכה ללכת",‬

984
00:57:28,361 --> 00:57:32,157
‫והיא אמרה, "אני אהרוג אותך!"‬
‫והיא לא הפסיקה לדפוק.‬

985
00:57:32,657 --> 00:57:34,534
‫חשבתי, "זה משוגע".‬

986
00:57:34,617 --> 00:57:38,663
‫אבל מכיוון שהיא באמת פגעה בי…‬
‫זה רק הולך ומחמיר.‬

987
00:57:38,746 --> 00:57:40,665
‫אני לא יודעת מה לעשות איתה.‬

988
00:57:40,748 --> 00:57:43,501
‫היא דפקה כל כך חזק,‬
‫שהיה נראה שהדלת שלי תעוף.‬

989
00:57:43,585 --> 00:57:45,545
‫וזה… פשוט נכנסתי לפאניקה.‬

990
00:57:45,628 --> 00:57:48,506
‫חשבתי, "אלוהים, היא באמת תהרוג אותי הפעם".‬

991
00:57:48,590 --> 00:57:51,509
‫אז… אני אפילו לא זוכרת שלקחתי את האקדח,‬

992
00:57:51,593 --> 00:57:53,052
‫אני רק זוכרת שיריתי.‬

993
00:57:53,136 --> 00:57:55,555
‫כמה זמן היא חבטה בדלת, לדעתך?‬

994
00:57:56,055 --> 00:57:59,017
‫אני לא יודעת, אין לי הערכה.‬
‫אולי אלה היו כמה שניות.‬

995
00:57:59,100 --> 00:58:01,644
‫אולי זו הייתה פשוט תגובה כזאת מתוך פחד.‬

996
00:58:01,728 --> 00:58:04,814
‫אתה יודע, היא דפקה על הדלת,‬
‫הייתי בשירותים, יצאתי,‬

997
00:58:04,898 --> 00:58:06,107
‫והיא עדיין דפקה.‬

998
00:58:06,191 --> 00:58:09,068
‫אז אני לא יודעת, אולי דקה או שתיים.‬
‫-אוקיי.‬

999
00:58:10,445 --> 00:58:15,408
‫ולא ניסית להתקשר למוקד החירום בשלב הזה?‬
‫-הטלפון שלי לא היה שם. לא ידעתי איפה הוא.‬

1000
00:58:15,492 --> 00:58:17,160
‫לא זכרת איפה שמת אותו?‬
‫-לא.‬

1001
00:58:17,243 --> 00:58:19,621
‫חשבתי, "לעזאזל, אני לא מוצאת את הטלפון".‬

1002
00:58:19,704 --> 00:58:22,916
‫אוקיי. אבל כבר התקשרת למוקד החירום.‬
‫-כן.‬

1003
00:58:22,999 --> 00:58:28,129
‫הם אמרו לך ששוטר יגיע?‬
‫-כן, הם אמרו שמישהו בדרך.‬

1004
00:58:28,213 --> 00:58:32,675
‫הם אמרו לי לנעול את הדלתות ולא לצאת החוצה.‬
‫אמרתי, "אוקיי. כרגיל".‬

1005
00:58:32,759 --> 00:58:35,386
‫אוקיי. ומה היה הסיפור עם הגלגיליות?‬

1006
00:58:35,470 --> 00:58:38,973
‫כי דיברנו עם אנשים שהיו בחוץ‬
‫והיו עדים לחלק מזה.‬

1007
00:58:39,057 --> 00:58:43,102
‫הם כל הזמן משאירים את הצעצועים שלהם.‬
‫באיזה יום כמעט נהרגתי כשיצאתי.‬

1008
00:58:43,186 --> 00:58:45,313
‫היה לי תור לרופא מוקדם בבוקר,‬

1009
00:58:45,396 --> 00:58:48,066
‫ולא ראיתי את הגלגיליות, וכמעט נהרגתי.‬

1010
00:58:48,149 --> 00:58:51,903
‫אמרתי להם, "חבר'ה, די עם זה.‬
‫זה לא מגרש האשפה שלכם".‬

1011
00:58:51,986 --> 00:58:56,824
‫והגלגיליות של הילד שם. אמרתי, "באמת?‬
‫קח את הגלגיליות שלך". זרקתי אותן.‬

1012
00:58:56,908 --> 00:59:00,578
‫אמרתי לו, "לך תביא אותן".‬
‫אתה יודע, פשוט די, כי…‬

1013
00:59:00,662 --> 00:59:03,748
‫זרקת אותן עליהם? אוקיי.‬
‫-אלוהים, לא. פשוט העפתי אותן.‬

1014
00:59:03,831 --> 00:59:07,210
‫ומה הקטע עם המטרייה? הייתה לך מטרייה?‬

1015
00:59:07,710 --> 00:59:10,547
‫חשבתי שיורד גשם קודם.‬
‫יצאתי החוצה, ולא ירד גשם.‬

1016
00:59:10,630 --> 00:59:12,924
‫חשבתי, "אוקיי". אז…‬
‫-אוקיי.‬

1017
00:59:13,508 --> 00:59:16,427
‫ונופפת בה מולם? מול אחד מהם?‬

1018
00:59:16,511 --> 00:59:20,181
‫אפילו לא הייתי קרובה,‬
‫הייתי עדיין בפרוזדור. אז…‬

1019
00:59:20,265 --> 00:59:23,142
‫אז איך אפשר להסביר‬
‫את העובדה שאנשים אומרים,‬

1020
00:59:23,226 --> 00:59:26,271
‫כלומר, מספר אנשים שלא דיברו זה עם זה,‬

1021
00:59:26,354 --> 00:59:30,733
‫שאומרים שזה מה שהם ראו?‬

1022
00:59:31,234 --> 00:59:35,071
‫אני לא יודעת. אולי כן יצאתי החוצה‬
‫ואמרתי, "חבר'ה, לכו מפה".‬

1023
00:59:35,154 --> 00:59:37,448
‫אבל בחיים לא הייתי נוגעת בהם.‬
‫-אוקיי.‬

1024
00:59:37,532 --> 00:59:40,076
‫אתה יודע.‬
‫-נופפת בה לכיוונם, אבל לא…‬

1025
00:59:40,159 --> 00:59:41,286
‫בדיוק.‬
‫-אוקיי.‬

1026
00:59:41,369 --> 00:59:44,455
‫אם עשיתי את זה,‬
‫זה כנראה כבר הייתי… כאילו, בחייכם.‬

1027
00:59:44,539 --> 00:59:47,542
‫אוקיי. אנחנו אומרים, "אם עשית",‬
‫אבל זה מה שקרה?‬

1028
00:59:47,625 --> 00:59:51,629
‫אנחנו צריכים להיות מפורשים בעניין,‬
‫כי זה עניין גדול.‬

1029
00:59:51,713 --> 00:59:53,798
‫אני מבינה, אבל…‬
‫-מישהי מתה.‬

1030
00:59:53,881 --> 00:59:55,133
‫אלוהים אדירים.‬

1031
01:00:05,143 --> 01:00:10,773
‫לכן אני אומר שחשוב‬
‫שנהיה מפורשים וכנים לגבי הכול.‬

1032
01:00:14,986 --> 01:00:21,618
‫מבחינת ההכשרה שלנו, כשאנחנו צריכים‬
‫לקבל החלטה אם עלינו ללחוץ על ההדק,‬

1033
01:00:22,118 --> 01:00:26,789
‫אנחנו חייבים לדעת‬
‫אם מה שאנחנו יורים עליו הוא איום קטלני‬

1034
01:00:26,873 --> 01:00:28,958
‫או משהו שאנחנו מזהים כאיום קטלני.‬

1035
01:00:29,042 --> 01:00:34,297
‫אז השאלה שלי היא‬
‫איך את יכולה לדעת על מה את יורה,‬

1036
01:00:34,380 --> 01:00:37,592
‫כשאת יורה דרך דלת שאת לא רואה דרכה,‬

1037
01:00:38,551 --> 01:00:43,348
‫כשאת לא יודעת אם‬
‫יש גם ילד שעומד שם בחוץ, או…‬

1038
01:00:43,431 --> 01:00:49,187
‫בעיקרון, אני שואל אותך על מה כיוונת,‬
‫ומה התכוונת לעשות כשירית באקדח?‬

1039
01:00:49,270 --> 01:00:54,442
‫פשוט חששתי לחיי ואמרתי, "לכי מפה".‬

1040
01:00:54,525 --> 01:00:59,113
‫חשבתי רק איך אני יוצאת מהסיטואציה הזאת.‬
‫"פשוט לכי כבר."‬

1041
01:01:00,782 --> 01:01:07,288
‫את יכולה לחשוב על עוד משהו שלא שאלתי‬
‫או שעשוי לעזור… להבין את כל זה?‬

1042
01:01:07,372 --> 01:01:11,000
‫אין לי מושג. אף פעם לא הייתי במצב כזה.‬

1043
01:01:11,084 --> 01:01:13,586
‫כל זה חדש לי, וזה הורג אותי.‬

1044
01:01:14,379 --> 01:01:15,296
‫אוקיי.‬

1045
01:01:17,215 --> 01:01:19,384
‫אוקיי. בסדר, סוזן, תני לי דקה.‬

1046
01:01:19,467 --> 01:01:21,010
‫אני כבר חוזר, בסדר?‬
‫-אוקיי.‬

1047
01:01:51,416 --> 01:01:52,375
‫סוזן.‬

1048
01:01:53,126 --> 01:01:54,335
‫בסדר, אני…‬

1049
01:01:55,545 --> 01:01:57,088
‫דיברתי עם פרקליט המדינה,‬

1050
01:01:57,171 --> 01:01:59,882
‫עם התובע מטעם פרקליטות המדינה.‬

1051
01:02:00,758 --> 01:02:03,970
‫קו המחשבה שלהם דומה לשלנו.‬

1052
01:02:04,053 --> 01:02:06,389
‫אנחנו נמשיך בחקירה.‬

1053
01:02:08,516 --> 01:02:12,061
‫את… אני לא חושב‬
‫שיהיה בטוח עבורך לחזור לבית הזה.‬

1054
01:02:12,145 --> 01:02:13,396
‫גם אני לא חושבת.‬

1055
01:02:13,896 --> 01:02:19,902
‫אבל מה שאנחנו יכולים לעשות‬
‫זה לתת לך הסעה לשם.‬

1056
01:02:28,161 --> 01:02:32,331
‫את תארזי כמה חפצים ותלכי למלון, נכון?‬
‫-כן.‬

1057
01:02:34,208 --> 01:02:35,126
‫תודה.‬

1058
01:02:41,466 --> 01:02:45,386
‫מספר ימים אחרי שהאם‬
‫נורתה ונהרגה לעיני ילדיה הצעירים,‬

1059
01:02:45,470 --> 01:02:49,140
‫משפחתה דורשת שהיורה תיעצר‬
‫ושיוגש נגדה כתב אישום.‬

1060
01:02:49,223 --> 01:02:53,352
‫השריף אומר שהוא הקצה לתיק‬
‫את הבלשים הכי טובים שלו,‬

1061
01:02:53,436 --> 01:02:58,149
‫ומוסיף שגם הוא היה כועס אם מישהו‬
‫היה זורק חפץ על הילדים שלו או לכיוונם.‬

1062
01:02:58,232 --> 01:03:02,069
‫אם מישהו היה זורק משהו על הילד שלי,‬
‫הייתי מתעצבן.‬

1063
01:03:03,154 --> 01:03:04,822
‫שריף מחוז מריון, בילי וודס,‬

1064
01:03:04,906 --> 01:03:08,910
‫אומר שהבלשים שלו נמצאים עדיין‬
‫בשלבים המוקדמים של החקירה.‬

1065
01:03:09,911 --> 01:03:12,330
‫את מודעת לכך שמישהי נורתה?‬

1066
01:03:12,413 --> 01:03:14,749
‫כן. וזה…‬
‫-אוקיי.‬

1067
01:03:16,292 --> 01:03:17,585
‫לא ציפיתי לזה,‬

1068
01:03:17,668 --> 01:03:19,796
‫אבל זה לא מפתיע אותי…‬
‫-אוקיי.‬

1069
01:03:19,879 --> 01:03:21,506
‫כי היא הייתה בעלת מזג חם.‬

1070
01:03:21,589 --> 01:03:23,049
‫מי?‬
‫-סוזן.‬

1071
01:03:25,343 --> 01:03:29,263
‫האישה שנורתה הייתה שחורה?‬
‫-אה-הא.‬

1072
01:03:29,347 --> 01:03:30,598
‫- צדק!‬
‫אג'יקה אוונס -‬

1073
01:03:30,681 --> 01:03:32,558
‫היא גרה ממש ממול.‬

1074
01:03:33,226 --> 01:03:36,020
‫היא תמיד הייתה מאוד נחמדה אליי. היא בסדר?‬

1075
01:03:36,813 --> 01:03:38,022
‫או שהיא מתה?‬

1076
01:03:38,105 --> 01:03:41,692
‫אני לא ממש יכול להגיד.‬
‫-אני רואה לפי העיניים שלך.‬

1077
01:03:41,776 --> 01:03:43,778
‫ויש לה ילדים קטנים.‬

1078
01:03:45,530 --> 01:03:48,491
‫לדעת שחברה שלך איננה לתמיד,‬

1079
01:03:48,574 --> 01:03:52,286
‫לדעת שהילדים שלה לא ייתנו לה נשיקה בלילה,‬
‫זה כואב.‬

1080
01:03:53,621 --> 01:03:55,748
‫שני הבנים הגדולים מרגישים אשמים.‬

1081
01:03:55,832 --> 01:03:59,794
‫אחד מהם אמר‬
‫שאם הוא לא היה עוזב את הטאבלט שלו,‬

1082
01:03:59,877 --> 01:04:02,171
‫אימא שלו עדיין הייתה כאן.‬

1083
01:04:03,089 --> 01:04:08,553
‫הבכור מרגיש אשם‬
‫כי הוא לא היה יכול לבצע החייאה באימו.‬

1084
01:04:08,636 --> 01:04:12,849
‫אף ילד לא אמור להרגיש,‬
‫"לא הצלחתי להציל מישהו",‬

1085
01:04:12,932 --> 01:04:14,517
‫ובטח שלא את אימא שלו.‬

1086
01:04:17,186 --> 01:04:23,818
‫אני פשוט פגועה, וכמעט מרגישה קצת אשמה.‬

1087
01:04:23,901 --> 01:04:28,155
‫אני אומרת לה פשוט לעזוב את זה,‬

1088
01:04:28,239 --> 01:04:31,826
‫כשזה רק מתבשל ונבנה אצל האישה הזאת,‬

1089
01:04:31,909 --> 01:04:38,541
‫או נותן לה יותר זמן והזדמנות‬
‫לעשות את מה שהיא עשתה.‬

1090
01:04:39,500 --> 01:04:42,253
‫בני משפחה אומרים‬
‫ששכנתה של אוונס שירתה באקדח‬

1091
01:04:42,336 --> 01:04:43,713
‫צריכה להיעצר באשמת רצח.‬

1092
01:04:43,796 --> 01:04:48,718
‫כאימא, המגינה על הילדים שלה…‬

1093
01:04:48,801 --> 01:04:50,761
‫- פמלה דיאס‬
‫אימא של האישה שנהרגה -‬

1094
01:04:50,845 --> 01:04:53,639
‫היא רצתה לדעת למה זה קרה.‬

1095
01:04:56,559 --> 01:04:59,312
‫טוב, הכנסתי את כל הפריטים האלה‬
‫לתיק שלך, אוקיי?‬

1096
01:04:59,395 --> 01:05:01,188
‫אוקיי.‬
‫-הם על מכסה המנוע.‬

1097
01:05:01,272 --> 01:05:02,189
‫אוקיי.‬

1098
01:05:05,902 --> 01:05:08,237
‫שוב, אנחנו רק מנסים לוודא שאת בטוחה.‬

1099
01:05:08,321 --> 01:05:09,405
‫אני מבינה.‬

1100
01:05:09,488 --> 01:05:10,781
‫אבל בבקשה תתקשרי.‬

1101
01:05:10,865 --> 01:05:14,160
‫אתן לך מפתח לבית שלי.‬
‫זה מפתח רזרבי שיש לי.‬

1102
01:05:14,243 --> 01:05:17,622
‫תוכל לנעול את הדלת בבקשה?‬
‫גם למעלה וגם למטה. בסדר.‬

1103
01:05:32,219 --> 01:05:34,180
‫אין צדק…‬
‫-אין שלווה!‬

1104
01:05:34,263 --> 01:05:36,265
‫אין צדק…‬
‫-אין שלווה!‬

1105
01:05:36,349 --> 01:05:38,100
‫אין צדק…‬
‫-אין שלווה!‬

1106
01:05:38,184 --> 01:05:40,061
‫- צדק לאג'יקה -‬

1107
01:05:40,144 --> 01:05:44,857
‫אימא איבדה את חייה כי היא התנהגה כמו אימא!‬

1108
01:05:44,941 --> 01:05:46,275
‫איפה הצדק פה?‬

1109
01:05:46,359 --> 01:05:47,985
‫אין צדק…‬
‫-אין שלווה!‬

1110
01:05:48,069 --> 01:05:49,904
‫צדק לאג'יקה!‬
‫-צדק לאג'יקה!‬

1111
01:05:49,987 --> 01:05:52,949
‫מחוז מריון הפך למוקד עניין לאומי הערב‬

1112
01:05:53,032 --> 01:05:56,786
‫אחרי שאישה שחורה‬
‫נורתה על ידי שכנתה הלבנה ביום שישי האחרון.‬

1113
01:05:56,869 --> 01:05:58,245
‫אנשים רבים מחו היום‬

1114
01:05:58,329 --> 01:06:01,082
‫על היעדר מעצר בתקרית הירי באג'יקה אוונס.‬

1115
01:06:01,165 --> 01:06:02,416
‫- צדק לאג'יקה אוונס -‬

1116
01:06:07,463 --> 01:06:12,176
‫- 4 ביוני, 2023 -‬

1117
01:06:16,931 --> 01:06:20,059
‫כולם צריכים להיזהר מהזכוכיות.‬

1118
01:06:20,142 --> 01:06:23,229
‫היינו פה אתמול בלילה.‬
‫-מסוכן בבית של דודה סוזי.‬

1119
01:06:23,312 --> 01:06:24,146
‫כן.‬

1120
01:06:24,230 --> 01:06:26,732
‫זה לא אומר שהם צריכים לשבור את הדברים שלה.‬

1121
01:06:27,233 --> 01:06:32,279
‫לא, אבל אני גם לא יכולה‬
‫להוכיח מי עשה את זה, שזאת הבעיה.‬

1122
01:06:35,616 --> 01:06:37,618
‫סליחה, עוד חתול אחד וסיימתי.‬

1123
01:06:41,080 --> 01:06:43,916
‫אבא, רובים הם מאוד מסוכנים.‬

1124
01:06:45,459 --> 01:06:48,295
‫כן, למרבה הצער הם גרמו לבלגן גדול.‬

1125
01:06:48,379 --> 01:06:49,380
‫אני רואה.‬

1126
01:06:49,463 --> 01:06:50,631
‫ואני…‬

1127
01:06:52,717 --> 01:06:55,845
‫כן, ניסיתי לקצץ אותו כמה שיכולתי.‬

1128
01:06:58,681 --> 01:07:01,434
‫סליחה. אני רק אביא אותו, ונוכל לצאת.‬

1129
01:07:01,517 --> 01:07:02,351
‫בסדר.‬
‫-סליחה.‬

1130
01:07:02,435 --> 01:07:04,478
‫תודה רבה שאתם עושים את זה.‬
‫-קיבלתי.‬

1131
01:07:04,562 --> 01:07:05,521
‫כן, ברור.‬

1132
01:07:08,107 --> 01:07:09,358
‫תיכנסי ראשונה, מתוקה.‬

1133
01:07:09,442 --> 01:07:11,068
‫סעו בזהירות.‬
‫-כן.‬

1134
01:07:16,032 --> 01:07:17,700
‫- צדק לאג'יקה אוונס -‬

1135
01:07:17,783 --> 01:07:21,328
‫צדק לאיי-ג'יי!‬

1136
01:07:21,412 --> 01:07:26,042
‫צדק לילדים שלה! צדק לקהילה שלה!‬

1137
01:07:26,125 --> 01:07:29,754
‫שריף מחוז מריון, בילי וודס,‬
‫אמר שהוא לא יכול לבצע מעצר‬

1138
01:07:29,837 --> 01:07:32,923
‫כל עוד מחלקת השריף חוקרת‬
‫אם המקרה עונה על הקריטריונים‬

1139
01:07:33,007 --> 01:07:35,926
‫של חוק ה"עמידה על שלך" בפלורידה.‬
‫-בפלורידה יש חוק עמידה על שלך,‬

1140
01:07:36,010 --> 01:07:39,722
‫שמתיר שימוש בכוח קטלני‬
‫אם ישנה הנחה של פחד.‬

1141
01:07:39,805 --> 01:07:44,852
‫מתי זה בסדר באמריקה‬
‫לירות במישהו מאחורי דלת נעולה?‬

1142
01:07:45,770 --> 01:07:47,938
‫אנחנו צריכים תשובות.‬
‫-כן.‬

1143
01:07:48,022 --> 01:07:49,565
‫אנחנו צריכים מעצר.‬
‫-כן.‬

1144
01:07:49,648 --> 01:07:51,692
‫נאספות ראיות.‬

1145
01:07:51,776 --> 01:07:54,612
‫יש דברים שנבדקים, יש צווים שיוצאים.‬

1146
01:07:54,695 --> 01:07:56,655
‫היא אמורה להיות בכלא.‬
‫-אז זה אמור…‬

1147
01:07:56,739 --> 01:08:00,159
‫חשוב לחכות שהראיות יחזרו.‬
‫-אנחנו מבינים את התהליך, אדוני,‬

1148
01:08:00,242 --> 01:08:02,078
‫אבל למה היא לא בכלא בינתיים?‬

1149
01:08:02,161 --> 01:08:06,582
‫כי אם אלה היינו אנחנו,‬
‫כולנו היינו בכלא בזמן התהליך הזה.‬

1150
01:08:07,083 --> 01:08:07,917
‫אוקיי.‬

1151
01:08:08,000 --> 01:08:09,001
‫- 5 ביוני, 2023 -‬

1152
01:08:09,085 --> 01:08:10,961
‫טוב, הם הגיעו לכלים שלי. נחמד.‬

1153
01:08:12,129 --> 01:08:13,881
‫תראו, הם צורחים שם.‬

1154
01:08:13,964 --> 01:08:16,050
‫היא מדברת איתם.‬
‫-אני יודע. אני שומע.‬

1155
01:08:16,133 --> 01:08:18,260
‫תתייחסו לילד הזה כמו לילדים שלנו!‬

1156
01:08:18,344 --> 01:08:20,513
‫אלך לדבר איתם. אתם יכולים להישאר שם?‬

1157
01:08:22,473 --> 01:08:24,600
‫אתם יכולים… פשוט אל תדברו איתם.‬

1158
01:08:24,683 --> 01:08:27,269
‫תראי, אני יודע שאת כועסת.‬
‫-כולם כועסים.‬

1159
01:08:27,353 --> 01:08:30,481
‫היא תיכנס לכלא, אז זה לא משנה,‬
‫אבל כולם כועסים.‬

1160
01:08:30,564 --> 01:08:32,066
‫אדבר איתך בכנות. אני פה…‬

1161
01:08:32,149 --> 01:08:34,777
‫היא לא אמורה להסתובב חופשי. היא רצחה אישה!‬

1162
01:08:34,860 --> 01:08:37,905
‫תקשיבי, אדבר איתך בכנות.‬
‫אני פה כי היא התקשרה אליי.‬

1163
01:08:37,988 --> 01:08:39,323
‫אני… היא…‬

1164
01:08:39,406 --> 01:08:41,659
‫כי היא יודעת שלא כדאי לה להיות פה לבד.‬

1165
01:08:41,742 --> 01:08:45,371
‫לכן יש איתה אנשים. כי היא יודעת!‬
‫-אוקיי…‬

1166
01:08:45,454 --> 01:08:48,249
‫אבל תקשיבי לי.‬
‫-ראית מה קרה לבית שלה?‬

1167
01:08:48,332 --> 01:08:50,417
‫רק תקלי עליי קצת, אוקיי?‬

1168
01:08:50,501 --> 01:08:55,381
‫להקל עליך? להקל עליך?!‬
‫אתה פאקינג צוחק עליי?‬

1169
01:08:55,464 --> 01:09:00,594
‫אני לא פה כדי להתחיל משהו איתך או איתה,‬
‫אוקיי? אתן לא אמורות להתווכח ברחוב.‬

1170
01:09:01,929 --> 01:09:05,099
‫היא לא תצא לרחוב! היא יודעת שלא כדאי לה!‬

1171
01:09:05,766 --> 01:09:07,101
‫ישבה בבית המזדיין שלה,‬

1172
01:09:07,184 --> 01:09:09,812
‫והיא אפילו לא פתחה את הדלת וירתה דרכה!‬

1173
01:09:14,483 --> 01:09:15,609
‫את מגעילה!‬

1174
01:09:19,697 --> 01:09:22,158
‫כולם יוצאים, הא?‬
‫-שלך פועלת?‬

1175
01:09:22,241 --> 01:09:23,367
‫כן.‬

1176
01:09:23,450 --> 01:09:25,452
‫שלי כבויה. כדאי שאדליק אותה.‬

1177
01:09:28,497 --> 01:09:29,373
‫כן.‬

1178
01:09:30,583 --> 01:09:31,500
‫כן.‬

1179
01:09:32,626 --> 01:09:33,878
‫הם היו פה קודם.‬

1180
01:09:37,131 --> 01:09:40,885
‫חתיכת כלבה טפילה מטומטמת מזדיינת!‬
‫-זהירות.‬

1181
01:09:46,974 --> 01:09:47,892
‫המשימה הושלמה.‬

1182
01:09:48,559 --> 01:09:50,644
‫זה פאקינג חולני!‬

1183
01:09:50,728 --> 01:09:51,812
‫היא זוכה לזיין…‬

1184
01:09:53,230 --> 01:09:56,567
‫- 6 ביוני, 2023 -‬

1185
01:09:56,650 --> 01:09:57,902
‫יש לך צו?‬

1186
01:10:00,779 --> 01:10:02,448
‫כן, מושלם. לא פחות קר פה.‬

1187
01:10:02,531 --> 01:10:04,116
‫אני מבטיח. טוב.‬
‫-אני יודעת.‬

1188
01:10:04,200 --> 01:10:05,826
‫תני לנו כמה דקות.‬
‫-אוקיי.‬

1189
01:10:07,453 --> 01:10:11,624
‫הבלש ריאן סטית', התאריך הוא יום שלישי,‬
‫6 ביוני, בשעה 20:31.‬

1190
01:10:11,707 --> 01:10:15,419
‫אנסה לראיין, במשרד השריף של מחוז מריון,‬

1191
01:10:15,920 --> 01:10:19,048
‫מתחם המבצעים המרכזי, את סוזן לורינץ.‬

1192
01:10:27,223 --> 01:10:28,724
‫סוזן? בסדר גמור.‬
‫-היי.‬

1193
01:10:29,725 --> 01:10:30,935
‫סליחה, אני קופאת.‬

1194
01:10:31,435 --> 01:10:34,605
‫סוזן, אני מעריך את זה שחזרת לדבר.‬

1195
01:10:35,773 --> 01:10:37,024
‫שנפגשת איתנו.‬

1196
01:10:38,108 --> 01:10:41,070
‫חלק מהדברים, כמו שאמרתי,‬
‫אנחנו רק מנסים להבהיר.‬

1197
01:10:41,153 --> 01:10:41,987
‫זה בסדר.‬

1198
01:10:43,239 --> 01:10:48,953
‫קרה לך בעבר דבר כזה,‬
‫שמישהו ניסה לפרוץ לבית שלך ולפגוע בך?‬

1199
01:10:49,036 --> 01:10:50,412
‫לא, לא ככה.‬

1200
01:10:50,496 --> 01:10:53,582
‫לא? שום דבר כזה מעולם לא קרה לך בעבר?‬
‫-לא.‬

1201
01:10:53,666 --> 01:10:55,751
‫רציתי רק לבדוק אם הייתה חוויה דומה.‬

1202
01:10:55,834 --> 01:10:59,255
‫דיברנו על ניצול מיני שלא דווח,‬
‫דיברנו על אלימות במשפחה,‬

1203
01:10:59,338 --> 01:11:02,925
‫דיברנו על כך שפעם כמה גברים שדדו אותך.‬

1204
01:11:03,008 --> 01:11:05,469
‫אבל היום אנחנו מדברים על מה שקרה שם,‬

1205
01:11:05,552 --> 01:11:09,348
‫והאישה הזאת, שמתה,‬

1206
01:11:09,431 --> 01:11:14,603
‫אמרת שצעקתן זו על זו שלוש או ארבע פעמים‬
‫במהלך שנה וחצי עד שנתיים,‬

1207
01:11:14,687 --> 01:11:15,604
‫זה נכון?‬
‫-כן.‬

1208
01:11:16,188 --> 01:11:19,191
‫יש סיבה כלשהי‬
‫שלמישהו יהיה סרטון או משהו כזה‬

1209
01:11:19,275 --> 01:11:22,820
‫שבו את אומרת את… מילת ה-כ'?‬

1210
01:11:22,903 --> 01:11:24,655
‫יש סיבה שלמישהו יהיה דבר כזה?‬

1211
01:11:24,738 --> 01:11:27,700
‫אין לי מושג.‬
‫ואם זה יצא לי מהפה, אני מצטערת.‬

1212
01:11:27,783 --> 01:11:29,785
‫זאת אומרת, יכול להיות שזה נפלט לי.‬

1213
01:11:30,869 --> 01:11:32,121
‫מה…‬

1214
01:11:32,788 --> 01:11:35,666
‫תהיי כנה.‬
‫באיזה הקשר זה יכול היה להיפלט, לדעתך?‬

1215
01:11:36,166 --> 01:11:38,627
‫מה צריך לקרות כדי שתגידי דבר כזה?‬

1216
01:11:39,128 --> 01:11:42,506
‫אם הם היו גסי רוח במיוחד, או אם הם פשוט…‬

1217
01:11:42,589 --> 01:11:47,344
‫תמיד לימדו אותי שהמשמעות של מילת ה-כ'‬
‫היא כשמישהו מתנהג בצורה לא חוקית,‬

1218
01:11:47,428 --> 01:11:50,222
‫אתה יודע, משהו מלוכלך או פשוט…‬

1219
01:11:50,723 --> 01:11:53,684
‫לא יודעת, באופן כללי, בצורה לא נעימה.‬

1220
01:11:54,727 --> 01:11:58,230
‫כשאג'יקה הייתה בדלת, כמה פעמים היא…‬

1221
01:11:58,314 --> 01:12:02,901
‫הייתה רק פעם אחת, או כמה…?‬
‫-לא, זה היה, "בום, בום…"‬

1222
01:12:02,985 --> 01:12:04,403
‫אוקיי. בסדר.‬

1223
01:12:04,486 --> 01:12:05,904
‫ואז אמרת…‬

1224
01:12:05,988 --> 01:12:07,656
‫שאלת, "מי שם?"‬
‫-כן.‬

1225
01:12:07,740 --> 01:12:09,616
‫אוקיי. ומה נאמר אז?‬

1226
01:12:10,492 --> 01:12:14,705
‫אני חושבת שהיא אמרה,‬
‫"למה את מדברת ככה לילדים שלי?"‬

1227
01:12:14,788 --> 01:12:18,208
‫ואני אמרתי, "תקשיבי,‬
‫אני לא אדבר איתך. לכי מפה".‬

1228
01:12:18,292 --> 01:12:20,919
‫אם הייתה לה בעיה,‬
‫היא הייתה צריכה להתקשר אליכם.‬

1229
01:12:21,003 --> 01:12:22,212
‫אוקיי.‬
‫-בכנות.‬

1230
01:12:22,296 --> 01:12:24,590
‫אם היא באמת חשבה שמשהו ממש לא בסדר,‬

1231
01:12:24,673 --> 01:12:27,926
‫אני לא מבינה למה היא באה‬
‫והתחילה לדפוק על הדלת שלי,‬

1232
01:12:28,010 --> 01:12:30,554
‫לצעוק ולצרוח. אז…‬

1233
01:12:30,637 --> 01:12:35,601
‫ומה קרה אחרי שאמרת לה ללכת?‬
‫-אמרתי לה ללכת, ואז היה שקט לזמן מה,‬

1234
01:12:35,684 --> 01:12:39,021
‫ואז היא התחילה ממש לדפוק.‬
‫אתה יודע, לדפוק חזק על הדלת.‬

1235
01:12:39,104 --> 01:12:40,022
‫היא לא הפסיקה.‬

1236
01:12:40,105 --> 01:12:42,107
‫כמה זמן זה נמשך, לדעתך?‬

1237
01:12:42,191 --> 01:12:44,151
‫אני לא יודעת, כי…‬
‫-חמש, עשר שניות?‬

1238
01:12:44,234 --> 01:12:47,321
‫או שתי דקות, או…?‬
‫-לא, זה היה פרק זמן ממושך.‬

1239
01:12:47,404 --> 01:12:49,865
‫משהו כמו 20-30 שניות, בקלות.‬
‫-אוקיי.‬

1240
01:12:50,366 --> 01:12:56,455
‫בסדר. וכשנהיה שקט‬
‫אחרי הסיבוב הראשון של דפיקות על הדלת שלך,‬

1241
01:12:56,538 --> 01:12:58,540
‫איפה היית אז?‬

1242
01:12:58,624 --> 01:13:02,586
‫הלכת לאנשהו?‬
‫-אני חושבת שהלכתי לשטוף ידיים.‬

1243
01:13:02,669 --> 01:13:05,756
‫אוקיי.‬
‫-כי לא ידעתי מי היה בדלת, ורציתי לדעת.‬

1244
01:13:05,839 --> 01:13:06,840
‫ואז הייתי…‬

1245
01:13:06,924 --> 01:13:08,842
‫אוקיי.‬
‫-אז הלכתי לשטוף ידיים.‬

1246
01:13:08,926 --> 01:13:09,760
‫אוקיי.‬
‫-אז…‬

1247
01:13:09,843 --> 01:13:12,554
‫אז זה היה במהלך הזמן שבו היה די שקט…‬
‫-כן.‬

1248
01:13:12,638 --> 01:13:15,057
‫וחשבת שאולי היא הלכה. אוקיי.‬
‫-אה-הא.‬

1249
01:13:15,140 --> 01:13:17,559
‫שטפת ידיים בחדר האמבטיה,‬

1250
01:13:17,643 --> 01:13:19,561
‫ואז התחילו שוב הדפיקות והצעקות,‬

1251
01:13:19,645 --> 01:13:22,231
‫ואז הלכת למטבח. מה עשית במטבח? רק…‬
‫-כן.‬

1252
01:13:22,314 --> 01:13:24,024
‫חיפשתי את הטלפון שלי.‬
‫-אוקיי.‬

1253
01:13:24,108 --> 01:13:27,111
‫הנחתי את הטלפון שלי איפשהו,‬
‫והתחלתי להיכנס לפאניקה,‬

1254
01:13:27,194 --> 01:13:28,862
‫וחיפשתי את הטלפון שלי.‬

1255
01:13:28,946 --> 01:13:30,781
‫והיא המשיכה לדפוק ולדפוק,‬

1256
01:13:30,864 --> 01:13:33,200
‫"אני אהרוג אותך, צאי מפה!"‬

1257
01:13:33,283 --> 01:13:36,787
‫אתה יודע, לא היה לי לאן ללכת.‬
‫זאת אומרת, הייתי במטבח.‬

1258
01:13:36,870 --> 01:13:40,457
‫יש שם דלתות הזזה, והן תמיד נעולות.‬

1259
01:13:40,541 --> 01:13:44,044
‫ויש רק דלת אחת, אז אין איך לברוח.‬
‫לא יכולתי לצאת משם.‬

1260
01:13:44,128 --> 01:13:46,672
‫חשבתי, "אלוהים אדירים",‬
‫והיא דפקה כל כך חזק,‬

1261
01:13:46,755 --> 01:13:48,424
‫שהמראה על הקיר שלי רעדה.‬

1262
01:13:48,507 --> 01:13:50,801
‫אוקיי. כשהיא התחילה לדפוק שוב על הדלת‬

1263
01:13:50,884 --> 01:13:54,763
‫ולהגיד את כל הדברים האלה,‬
‫עד לנקודה שבה ירית באקדח,‬

1264
01:13:54,847 --> 01:13:57,057
‫כמה זמן את חושבת שזה נמשך?‬

1265
01:13:57,683 --> 01:14:00,519
‫שתיים עד חמש דקות. לא יודעת.‬
‫-שתיים עד חמש דקות.‬

1266
01:14:00,602 --> 01:14:02,271
‫הכול די… זה לקח קצת זמן.‬

1267
01:14:02,354 --> 01:14:04,940
‫זה לקח קצת זמן. וכל הזמן חשבתי שאתם תגיעו,‬

1268
01:14:05,023 --> 01:14:10,320
‫כי התקשרתי קודם, ואף אחד לא בא.‬
‫חשבתי, "שיט". לא מצאתי את הטלפון שלי.‬

1269
01:14:10,404 --> 01:14:14,241
‫והיא דפקה וצרחה עליי,‬
‫אמרה לי, "אני אהרוג אותך".‬

1270
01:14:14,324 --> 01:14:19,079
‫חשבתי שהיא באמת תהרוג אותי הפעם.‬
‫זה כל מה שחשבתי, שהיא תיכנס לבית‬

1271
01:14:19,163 --> 01:14:20,164
‫ותהרוג אותי.‬

1272
01:14:20,247 --> 01:14:24,209
‫תני לי לשאול אותך, אולי זה יעזור לנו‬
‫לבנות מסגרת זמן טובה יותר.‬

1273
01:14:24,293 --> 01:14:27,796
‫מהרגע שהתקשרת למוקד החירום‬
‫והתלוננת על הילדים ששוב בשטח שלך,‬

1274
01:14:27,880 --> 01:14:32,050
‫שהם צועקים… את יודעת,‬
‫מה שקרה בשיחה הראשונה למוקד החירום,‬

1275
01:14:32,134 --> 01:14:34,511
‫מהרגע שניתקת את השיחה עם מוקד החירום,‬

1276
01:14:34,595 --> 01:14:38,223
‫כמה זמן עבר עד שהיא הגיעה‬
‫והתחילה לדפוק על הדלת, אחרי שניתקת?‬

1277
01:14:38,307 --> 01:14:40,267
‫הייתי אומרת שעשר דקות.‬
‫-עשר דקות?‬

1278
01:14:40,350 --> 01:14:41,351
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

1279
01:14:41,852 --> 01:14:46,565
‫אז כעשר דקות אחרי שניתקת,‬
‫אחרי שאמרו לך, "יש שוטרים בדרך אלייך",‬

1280
01:14:47,149 --> 01:14:51,028
‫עשר דקות אחר כך היא התחילה לדפוק על הדלת.‬
‫-כן.‬

1281
01:14:51,695 --> 01:14:56,783
‫אם נחפש בטלפון שלך או במחשב הביתי שלך,‬

1282
01:14:56,867 --> 01:15:00,120
‫יהיה משהו,‬
‫מחקר כלשהו בהיסטוריה שלך באינטרנט‬

1283
01:15:00,204 --> 01:15:02,789
‫שיראה לנו שערכת מחקר על הגנה עצמית?‬

1284
01:15:02,873 --> 01:15:05,375
‫שמעת פעם על המושג "עמידה על שלך"?‬
‫-כן.‬

1285
01:15:05,459 --> 01:15:07,503
‫ערכת פעם מחקר כלשהו בנושא?‬

1286
01:15:07,586 --> 01:15:11,256
‫כן, כשזה צוין ב… מישהו ירה ב…‬

1287
01:15:13,008 --> 01:15:17,679
‫מישהו בחנות מכולת,‬
‫ודיברו על חוקי עמידה על שלך.‬

1288
01:15:18,222 --> 01:15:19,681
‫זה קרה בפלורידה?‬

1289
01:15:19,765 --> 01:15:24,228
‫כי בכל מדינה יש חוקים שונים.‬
‫-כן, אני חושבת שזה היה בפלורידה.‬

1290
01:15:24,311 --> 01:15:26,939
‫אוקיי. ומתי זה היה?‬
‫-אלוהים, לפני שנים.‬

1291
01:15:27,022 --> 01:15:29,191
‫זה היה לפני שנים?‬
‫-כן, לפני שנים.‬

1292
01:15:29,274 --> 01:15:32,694
‫אז לא יהיה שום דבר עכשווי‬
‫בהיסטוריה שלך בדפדפן האינטרנט?‬

1293
01:15:32,778 --> 01:15:33,904
‫הסתכלתי על זה היום.‬

1294
01:15:33,987 --> 01:15:37,491
‫הסתכלת על זה היום?‬
‫-כשהייתי בפייסבוק.‬

1295
01:15:38,325 --> 01:15:41,119
‫אלה היו כמה דברים שפשוט הופיעו בפייסבוק.‬

1296
01:15:41,203 --> 01:15:44,748
‫טוב, סוזן, אני חושב שאת יודעת‬
‫למה אני שואל את השאלה הזאת.‬

1297
01:15:45,249 --> 01:15:48,377
‫את חכמה, אוקיי? והסיבה היא…‬

1298
01:15:48,460 --> 01:15:51,505
‫לא, ממש לא. אני יודעת מה אתה חושב.‬

1299
01:15:51,588 --> 01:15:54,049
‫האם חיפשתי את החוק כדי שאוכל לעשות משהו?‬

1300
01:15:54,132 --> 01:15:57,386
‫לא. ממש לא.‬
‫-זה לא מצב כזה שתכננת משהו,‬

1301
01:15:57,469 --> 01:15:59,388
‫כי נמאס לך מהאישה הזאת?‬

1302
01:15:59,471 --> 01:16:02,266
‫כי נמאס לך מהמצב שהיא הכניסה אותך אליו?‬
‫-ממש לא.‬

1303
01:16:02,349 --> 01:16:05,269
‫עברנו על הראיון הראשון איתך, ובראיון הזה‬

1304
01:16:05,352 --> 01:16:08,313
‫ציינת שאפילו אמרת לילדים,‬
‫"לכו לקרוא לאימא שלכם".‬

1305
01:16:08,397 --> 01:16:09,398
‫לא נכון.‬

1306
01:16:10,190 --> 01:16:13,694
‫אמרת משהו כזה כשהם אמרו,‬
‫"אני אקרא לאימא שלי".‬

1307
01:16:13,777 --> 01:16:15,153
‫את אמרת, "תקרא לה".‬

1308
01:16:15,237 --> 01:16:17,990
‫"תקרא לה." שזה בסדר,‬
‫גם אני הייתי רוצה לדבר עם אדם מבוגר.‬

1309
01:16:18,073 --> 01:16:21,368
‫לא הייתי רוצה לדבר עם ילד.‬
‫-אני לא זוכרת שאמרתי את זה.‬

1310
01:16:21,451 --> 01:16:23,120
‫כשמישהו מתקשר למוקד החירום,‬

1311
01:16:23,203 --> 01:16:25,914
‫ברגע שהשיחה מגיעה למרכז התקשורת שלנו,‬

1312
01:16:25,998 --> 01:16:28,458
‫היא נרשמת. זה נותן לנו חותמת זמן.‬
‫-אה-הא.‬

1313
01:16:28,542 --> 01:16:32,838
‫שעה, דקה, שנייה‬
‫מהרגע הראשון שבו התקבלה השיחה‬

1314
01:16:32,921 --> 01:16:34,965
‫עד לזמן בו היא נותקה, אוקיי?‬

1315
01:16:35,048 --> 01:16:37,384
‫וזה בכל פעם שמישהו מתקשר.‬

1316
01:16:37,467 --> 01:16:42,681
‫אז הפעם הראשונה שהתקשרת למוקד החירום,‬
‫בקשר לילדים שמסיגים שם גבול ודברים כאלה,‬

1317
01:16:42,764 --> 01:16:45,684
‫השיחה הזאת החלה ב-20:54.‬
‫-אה-הא.‬

1318
01:16:45,767 --> 01:16:47,853
‫זה נשמע נכון?‬
‫-אני מניחה.‬

1319
01:16:47,936 --> 01:16:49,813
‫לא ממש הסתכלתי על השעון.‬
‫-אוקיי.‬

1320
01:16:49,896 --> 01:16:51,315
‫אני רק זוכרת שהתקשרתי.‬

1321
01:16:51,398 --> 01:16:53,400
‫זאת השעה שרשומה במרכז השיחות שלנו.‬

1322
01:16:53,984 --> 01:16:58,655
‫והשיחה הזאת ארכה חמש דקות, ונותקה ב-20:59.‬
‫-אוקיי.‬

1323
01:16:58,739 --> 01:17:01,325
‫השוטרים יצאו לדרך. אוקיי.‬
‫-אוקיי.‬

1324
01:17:01,408 --> 01:17:04,786
‫עכשיו, הערכת שעברו בערך עשר דקות‬

1325
01:17:04,870 --> 01:17:09,291
‫מאז שניתקת ועד שאיי-ג'יי‬
‫התחילה לדפוק על הדלת שלך,‬

1326
01:17:09,374 --> 01:17:11,251
‫נכון? אוקיי.‬
‫-כן.‬

1327
01:17:11,335 --> 01:17:14,338
‫אז השיחה השנייה שלך למוקד החירום,‬
‫שבה אמרת,‬

1328
01:17:14,921 --> 01:17:17,799
‫"מישהי דפקה על הדלת שלי,‬
‫יריתי בה דרך הדלת",‬

1329
01:17:17,883 --> 01:17:21,053
‫השיחה הזאת התקבלה‬
‫במרכז השיחות שלנו בשעה 21:01,‬

1330
01:17:21,136 --> 01:17:25,974
‫שזה שתי דקות אחרי שניתקת את השיחה‬
‫עם מרכז התקשורת בפעם הראשונה.‬

1331
01:17:26,058 --> 01:17:28,268
‫אז אלה שתי דקות שבמהלכן קרו כל הדברים‬

1332
01:17:28,352 --> 01:17:30,520
‫שלדברייך התרחשו ליד דלת הכניסה שלך.‬

1333
01:17:30,604 --> 01:17:34,358
‫הדפיקות החוזרות, הצעקות, "אני אהרוג אותך",‬
‫כל הדברים האלה.‬

1334
01:17:34,858 --> 01:17:39,363
‫תוך שתי דקות היא הגיעה לדלת הכניסה שלך,‬

1335
01:17:39,446 --> 01:17:42,491
‫עשתה את כל הדברים האלה, ואז לחצת על ההדק,‬

1336
01:17:42,991 --> 01:17:45,786
‫מצאת את הטלפון שלך והתקשרת למוקד החירום.‬

1337
01:17:45,869 --> 01:17:48,455
‫אז… ולכן אני מנסה להגיע…‬

1338
01:17:48,538 --> 01:17:52,292
‫לי זה נראה משך זמן כזה.‬
‫חשבתי שזה היה משך הזמן.‬

1339
01:17:52,376 --> 01:17:54,836
‫אז ברור שביססנו את הקביעה שזה לא נכון,‬

1340
01:17:54,920 --> 01:17:58,548
‫שזה לא המקרה, אבל ככה הרגשת.‬
‫-ככה זה הרגיש.‬

1341
01:17:58,632 --> 01:18:00,467
‫אז אמרת לי גם שאת…‬

1342
01:18:00,550 --> 01:18:03,095
‫שזה מה ששמעת, שהיא עומדת להרוג אותך.‬
‫-כן.‬

1343
01:18:03,178 --> 01:18:07,557
‫האם יכול להיות שהיא לא אמרה את זה,‬
‫ושזה מה ששמעת או שחשבת,‬

1344
01:18:07,641 --> 01:18:10,686
‫בדיוק כמו שחשבת‬
‫שעברו עשר דקות בין השיחות האלה?‬

1345
01:18:10,769 --> 01:18:13,605
‫פשוט חשבתי שהיא אמרה, "אני אהרוג אותך".‬

1346
01:18:13,689 --> 01:18:17,401
‫האם את הסוזן שערכה מחקר‬
‫בנוגע ל"עמידה על שלך"‬

1347
01:18:17,484 --> 01:18:20,737
‫ותכננה שיקרה דבר כזה?‬

1348
01:18:20,821 --> 01:18:23,740
‫יש פה ספקטרום. יש את הסוזן הזאת כאן,‬

1349
01:18:23,824 --> 01:18:27,786
‫ויכולה להיות כאן גם סוזן שחשבה,‬

1350
01:18:27,869 --> 01:18:33,917
‫"יש לי אקדח בבית, אני מפחדת.‬
‫מישהי דופקת על הדלת.‬

1351
01:18:34,000 --> 01:18:37,254
‫"אני רוצה שהיא תלך. אני פשוט…‬

1352
01:18:37,337 --> 01:18:39,256
‫"לקחתי את האקדח ויריתי בטעות."‬

1353
01:18:39,339 --> 01:18:41,299
‫יש איפשהו בעולם סוזן כזאת.‬

1354
01:18:41,383 --> 01:18:44,803
‫את מצאת איכשהו נקודה באמצע,‬
‫שבה את מנסה להסביר את זה,‬

1355
01:18:44,886 --> 01:18:47,055
‫אבל זה לא הגיוני.‬

1356
01:18:47,139 --> 01:18:49,182
‫אז זאת ההזדמנות שלך‬

1357
01:18:49,266 --> 01:18:51,768
‫להגיד לנו משהו שיהיה הגיוני.‬

1358
01:18:51,852 --> 01:18:54,896
‫לא אשתמש בזה נגדך, לא אכעס.‬

1359
01:18:54,980 --> 01:18:59,359
‫אבל כשאיי-ג'יי באה לבית שלך באותו ערב,‬

1360
01:18:59,443 --> 01:19:01,945
‫מה קרה?‬

1361
01:19:02,028 --> 01:19:04,698
‫קחי אותי לרגע שבו החזקת את האקדח ביד.‬

1362
01:19:04,781 --> 01:19:06,032
‫מה חשבת?‬

1363
01:19:06,533 --> 01:19:11,621
‫כל מה שרציתי זה שהיא תלך.‬
‫הרגשתי שהיא תיכנס דרך הדלת ותהרוג אותי.‬

1364
01:19:11,705 --> 01:19:13,540
‫אני מצטערת, זה מה שהרגשתי.‬

1365
01:19:13,623 --> 01:19:15,959
‫הרגשתי שהיא תיכנס ותהרוג אותי.‬

1366
01:19:16,042 --> 01:19:19,463
‫אוקיי.‬
‫-זה היה… פחדתי נורא.‬

1367
01:19:19,546 --> 01:19:22,215
‫הרגשת רע על מה שקרה?‬
‫-אלוהים, כן.‬

1368
01:19:22,299 --> 01:19:25,218
‫תני לי לשאול אותך,‬
‫אמרת שהיית בפייסבוק היום.‬

1369
01:19:27,095 --> 01:19:30,807
‫אני יכול רק לתאר לעצמי‬
‫שבשלב כלשהו ראית חלק מהחדשות‬

1370
01:19:30,891 --> 01:19:33,310
‫בנוגע לתיק הזה ולסיפור הזה.‬
‫-כן.‬

1371
01:19:33,393 --> 01:19:35,437
‫אוקיי. אילו דברים ראית?‬

1372
01:19:35,520 --> 01:19:37,105
‫שזרקתי טאבלט על הילד,‬

1373
01:19:37,189 --> 01:19:40,567
‫שאמרתי כל מיני דברים שמעולם לא אמרתי.‬

1374
01:19:41,193 --> 01:19:45,572
‫את יודעת מה אני ראיתי?‬
‫ראיתי ארבעה ילדים שכבר אין להם אימא.‬

1375
01:19:47,324 --> 01:19:48,283
‫ו…‬

1376
01:19:49,743 --> 01:19:52,662
‫אני לא מזלזל באופן בו התנהגו אלייך,‬

1377
01:19:53,830 --> 01:19:56,958
‫אבל אלה עדיין ילדים, נכון?‬

1378
01:19:57,542 --> 01:20:00,045
‫ועכשיו אין להם אימא לחזור אליה בבית.‬

1379
01:20:01,963 --> 01:20:05,300
‫ואני חושב שאת יודעת שמה עשית היה לא בסדר.‬

1380
01:20:06,343 --> 01:20:07,886
‫אני חושב שאת יודעת‬

1381
01:20:09,012 --> 01:20:11,765
‫שכבר היו שוטרים בדרך.‬

1382
01:20:13,600 --> 01:20:16,436
‫אבל היו פעמים שהתקשרתי ושוטרים לא הגיעו.‬

1383
01:20:16,520 --> 01:20:18,939
‫אני מבין. אלה היו שתי דקות, אז את…‬

1384
01:20:19,022 --> 01:20:23,109
‫מבחינתי אלה לא היו שתי דקות,‬
‫אלא הרבה יותר. בראש שלי, זה הרגיש כמו…‬

1385
01:20:23,193 --> 01:20:27,781
‫אבל יש רק מציאות אחת שבה קיים הזמן.‬
‫-אוקיי.‬

1386
01:20:27,864 --> 01:20:31,493
‫ואני מבין שתפיסת הזמן‬
‫יכולה להיות שונה אצל אנשים שונים.‬

1387
01:20:31,576 --> 01:20:34,871
‫אבל במציאות, רק ניתקת את השיחה,‬

1388
01:20:36,373 --> 01:20:39,125
‫ותוך שתי דקות נורתה ירייה דרך הדלת.‬

1389
01:20:40,544 --> 01:20:45,215
‫אין דרך להצדיק את זה, לדעתי,‬
‫ואני חושב שגם לדעתו של הבלש פינדר.‬

1390
01:20:45,298 --> 01:20:46,383
‫אני לא מבין את זה.‬

1391
01:20:46,466 --> 01:20:49,594
‫וברור שגם לדעתם של אנשים אחרים‬
‫שדיברנו איתם על התיק,‬

1392
01:20:49,678 --> 01:20:52,472
‫פרקליט המדינה, היועץ המשפטי שלנו וכו'.‬

1393
01:20:52,556 --> 01:20:54,015
‫אה-הא.‬
‫-אז, זאת אומרת…‬

1394
01:20:56,518 --> 01:20:58,562
‫אז כבר דיברנו על זה עם המדינה,‬

1395
01:20:58,645 --> 01:21:05,068
‫והם מסכימים איתנו בנוגע להאשמה שלך בהריגה.‬

1396
01:21:05,151 --> 01:21:06,486
‫אוקיי?‬
‫-אוקיי.‬

1397
01:21:07,153 --> 01:21:10,657
‫אני לא יודעת מה להגיד.‬
‫אני פשוט… חששתי לחיי.‬

1398
01:21:10,740 --> 01:21:13,994
‫אני נשבעת באלוהים,‬
‫פחדתי שהיא תיכנס דרך הדלת הזאת.‬

1399
01:21:14,077 --> 01:21:15,912
‫אני מצטערת, ככה הרגשתי.‬

1400
01:21:16,454 --> 01:21:18,540
‫ואני לא יכולה לשנות את איך שהרגשתי.‬

1401
01:21:19,291 --> 01:21:23,587
‫מהצד שלי, זו הייתה אימה טהורה.‬
‫אני נשבעת באלוהים, רעדתי.‬

1402
01:21:25,213 --> 01:21:27,340
‫אז אחד הדברים שאני רוצה לשאול,‬

1403
01:21:27,424 --> 01:21:31,720
‫כי בנקודה שהודעתי לך ויידעתי אותך‬

1404
01:21:31,803 --> 01:21:34,806
‫מה קרה לאיי-ג'יי בסופו של דבר אחרי הירי,‬

1405
01:21:35,432 --> 01:21:39,436
‫את יודעת, שהיא מתה,‬
‫ומן הסתם, יש לה ארבעה ילדים, ו…‬

1406
01:21:41,354 --> 01:21:46,109
‫את יודעת, צפיתי בראיונות שנערכו איתם‬

1407
01:21:46,192 --> 01:21:48,653
‫וברגשות שעברו עליהם,‬

1408
01:21:48,737 --> 01:21:52,282
‫וגם את הפגנת‬
‫כמה מאותם רגשות בנקודות מסוימות‬

1409
01:21:52,365 --> 01:21:54,451
‫לאורך השיחות שניהלנו.‬

1410
01:21:54,534 --> 01:21:58,371
‫ואני רק רוצה… מן הסתם,‬
‫אני לא יכול לתת לך לדבר איתם‬

1411
01:21:58,872 --> 01:22:02,375
‫או להעביר להם מסר פנים אל פנים,‬

1412
01:22:02,459 --> 01:22:03,293
‫אבל אני רוצה…‬

1413
01:22:03,376 --> 01:22:08,465
‫זה תלוי בך,‬
‫אם תרצי לכתוב להם מכתב או משהו כדי…‬

1414
01:22:09,716 --> 01:22:12,552
‫את יודעת, כל מה שיושב לך‬
‫על הראש או על הלב.‬

1415
01:22:12,636 --> 01:22:15,931
‫את לא חייבת, פשוט נשאיר בחדר מחברת ועט.‬

1416
01:22:16,014 --> 01:22:20,101
‫מן הסתם, יש לנו עבודת ניירת לעשות,‬
‫אז נצא החוצה כדי לעשות אותה,‬

1417
01:22:20,185 --> 01:22:22,228
‫וכמובן שנדבר עם הבוס שלנו.‬

1418
01:22:24,147 --> 01:22:25,649
‫ואנחנו פשוט…‬

1419
01:22:25,732 --> 01:22:29,235
‫אני מציע את זה לכל מי‬
‫שלא יכול לדבר עם מישהו.‬

1420
01:22:29,319 --> 01:22:31,738
‫זה פשוט משהו שאנחנו עושים.‬
‫-אני מבינה.‬

1421
01:22:32,572 --> 01:22:34,240
‫אז אם תרצי לעשות את זה…‬

1422
01:22:34,324 --> 01:22:36,826
‫נתחיל לעבוד על הניירת, כמו שהוא אמר.‬

1423
01:22:37,327 --> 01:22:39,621
‫אבל אלה פני הדברים כרגע, זה המצב.‬

1424
01:22:39,704 --> 01:22:42,332
‫ובקרוב אדבר איתך על זה עוד קצת, אוקיי?‬

1425
01:22:42,415 --> 01:22:46,336
‫אבל אם תרצי לכתוב להם משהו, זה שם, אוקיי?‬

1426
01:24:14,466 --> 01:24:15,633
‫בסדר, סוזן.‬

1427
01:24:16,134 --> 01:24:18,762
‫טוב, את תלכי עם הסגן הזה פה.‬

1428
01:24:19,679 --> 01:24:21,431
‫לא.‬
‫-סליחה?‬

1429
01:24:21,514 --> 01:24:22,515
‫לא.‬
‫-לא מה?‬

1430
01:24:22,599 --> 01:24:24,517
‫אני לא יכולה.‬
‫-מה הבעיה? מה קרה?‬

1431
01:24:24,601 --> 01:24:27,604
‫אני פשוט לא יכולה.‬
‫מצטערת, אני לא יכולה לעשות את זה.‬

1432
01:24:31,149 --> 01:24:32,358
‫טוב, זאת אומרת…‬

1433
01:24:33,026 --> 01:24:37,363
‫לצערי, אנחנו בשלב שבו זה פשוט מה שיקרה.‬

1434
01:24:38,406 --> 01:24:41,201
‫מן הסתם, זו לא… הרשעה.‬

1435
01:24:41,284 --> 01:24:42,952
‫את מואשמת,‬

1436
01:24:43,036 --> 01:24:45,330
‫ויהיה לך את היום שלך בבית המשפט‬

1437
01:24:45,413 --> 01:24:48,625
‫כדי להציג את הצד שלך בסיפור.‬

1438
01:24:50,418 --> 01:24:52,337
‫אוקיי, אז את תלכי עם הסגן הזה.‬

1439
01:24:52,420 --> 01:24:53,880
‫לא.‬
‫-את תיחקרי רשמית.‬

1440
01:24:53,963 --> 01:24:56,174
‫לא, אני לא.‬
‫-וייקחו ממך טביעות אצבעות.‬

1441
01:24:56,257 --> 01:24:57,092
‫לא.‬

1442
01:24:57,175 --> 01:24:59,010
‫הם יצלמו אותך,‬

1443
01:24:59,094 --> 01:25:02,138
‫ובבוקר יוקרא לך כתב האישום.‬

1444
01:25:03,681 --> 01:25:05,391
‫אני לא הולכת, אני מצטערת.‬

1445
01:25:06,184 --> 01:25:08,937
‫יש שם טלפון, תוכלי להתקשר למי שאת צריכה.‬

1446
01:25:09,020 --> 01:25:10,939
‫ממש שם בחדר המעצר.‬
‫-אני לא הולכת.‬

1447
01:25:11,022 --> 01:25:12,023
‫אבל…‬

1448
01:25:12,690 --> 01:25:15,819
‫סוזן, את… אנחנו הולכים.‬

1449
01:25:15,902 --> 01:25:19,072
‫אי אפשר לשנות את זה עכשיו. את עצורה.‬

1450
01:25:19,155 --> 01:25:21,908
‫למעשה, אנחנו יכולים לאזוק אותה.‬

1451
01:25:21,991 --> 01:25:23,952
‫כן. קדימה, קומי.‬
‫-בואי נאזוק אותך.‬

1452
01:25:24,035 --> 01:25:24,911
‫לא.‬
‫-קומי.‬

1453
01:25:24,994 --> 01:25:26,121
‫אל תיגע בי.‬
‫-סוזן.‬

1454
01:25:26,204 --> 01:25:28,748
‫קומי, סוזן.‬
‫-לא. מצטערת, אני לא יכולה.‬

1455
01:25:28,832 --> 01:25:32,085
‫זה יכול ללכת באחת משתי דרכים,‬
‫בדרך קלה או בדרך מאוד קשה.‬

1456
01:25:32,168 --> 01:25:34,879
‫אני ממש מצטערת.‬
‫-אנחנו לא רוצים ללכת בדרך הקשה.‬

1457
01:25:34,963 --> 01:25:37,549
‫שימי את עצמך במקומנו. אין פה ברירה.‬

1458
01:25:37,632 --> 01:25:41,136
‫את הולכת לשם.‬
‫-אני מצטערת, אני לא יכולה לעשות את זה.‬

1459
01:25:42,053 --> 01:25:47,100
‫סוזן, את מבינה שמהנקודה בסיפור שנתת לנו,‬

1460
01:25:47,183 --> 01:25:54,107
‫סירוב והתנגדות יגרמו לך להיראות רע, אוקיי?‬

1461
01:25:54,190 --> 01:25:57,277
‫אני מבין שאת לא רוצה ללכת…‬
‫-מצטערת, אני לא יכולה. אני לא מרגישה טוב.‬

1462
01:25:57,360 --> 01:26:01,281
‫אוקיי, יש שם צוות רפואי.‬
‫-יש שם אחות ממש בחזית.‬

1463
01:26:01,364 --> 01:26:04,534
‫תוכלי לתת להם את תרופות המרשם שאת לוקחת,‬

1464
01:26:04,617 --> 01:26:05,535
‫את כל זה.‬

1465
01:26:05,618 --> 01:26:08,538
‫הם יסייעו לך ויוודאו‬
‫שתקבלי את הטיפול שאת צריכה.‬

1466
01:26:08,621 --> 01:26:10,456
‫אני לא יכולה.‬
‫-אנחנו הולכים לשם.‬

1467
01:26:10,540 --> 01:26:12,584
‫את תלכי לשם ו…‬
‫-אני פשוט לא יכולה.‬

1468
01:26:12,667 --> 01:26:14,711
‫אוקיי, טוב…‬
‫-קדימה, סוזן. תעמדי.‬

1469
01:26:14,794 --> 01:26:17,130
‫אין זמן להתווכח.‬
‫-ברצינות, אני לא יכולה.‬

1470
01:26:17,213 --> 01:26:19,632
‫אוקיי, אבל את מבינה שאת עצורה,‬

1471
01:26:19,716 --> 01:26:22,343
‫ושאת הולכת לכלא, בדרך זו או אחרת, אוקיי?‬

1472
01:26:22,427 --> 01:26:23,803
‫לא אכפת לי.‬
‫-סוזן.‬

1473
01:26:23,887 --> 01:26:25,972
‫אני פשוט לא יכולה. אני מצטערת.‬

1474
01:26:26,639 --> 01:26:27,473
‫אני לא…‬

1475
01:26:27,557 --> 01:26:30,768
‫מה שאת אומרת ועושה עכשיו הוא לא סביר.‬

1476
01:26:30,852 --> 01:26:33,354
‫אני יודעת, אבל אני פשוט לא מסוגלת.‬

1477
01:26:34,314 --> 01:26:37,817
‫כשאת אומרת שאת יודעת שזה לא סביר,‬
‫זה לא נשמע לי הגיוני.‬

1478
01:26:37,901 --> 01:26:42,447
‫אני מבינה, אני פשוט לא מסוגלת. מצטערת.‬
‫-אוקיי. ולכן אנחנו במצב הזה, סוזן,‬

1479
01:26:42,530 --> 01:26:46,201
‫כי ההחלטות שאת מקבלת הן לא סבירות.‬

1480
01:26:46,284 --> 01:26:50,955
‫בדיוק כמו מה שאנחנו חווים עכשיו.‬
‫-אני מצטערת, אני פשוט לא מסוגלת.‬

1481
01:26:51,039 --> 01:26:54,250
‫כבר ראיתי אנשים שישבו בכיסא הזה,‬
‫אחרי שעשו דברים,‬

1482
01:26:54,334 --> 01:26:58,755
‫והם קמים ויוצאים מרצונם.‬
‫אלה אנשים שעשו דברים רעים מאוד.‬

1483
01:26:58,838 --> 01:27:02,800
‫בסדר? את לא היחידה, אבל את צריכה ל…‬
‫-אני מרגישה נורא, אני לא מסוגלת.‬

1484
01:27:02,884 --> 01:27:06,679
‫אוקיי. טוב, אנחנו נלך לכלא,‬
‫אי אפשר לשנות את זה.‬

1485
01:27:06,763 --> 01:27:09,849
‫אי אפשר למנוע את זה.‬
‫-אוקיי. לא אכפת לי, תהרגו אותי.‬

1486
01:27:10,350 --> 01:27:11,809
‫לא נהרוג אף אחד.‬

1487
01:27:11,893 --> 01:27:15,063
‫אנחנו ניקח אותך לכלא.‬

1488
01:27:15,146 --> 01:27:17,649
‫אנחנו מעדיפים שתלכי בעצמך, שפשוט תלכי לשם.‬

1489
01:27:17,732 --> 01:27:20,485
‫זה יהיה עדיף בהרבה לכולם‬
‫אם נוכל פשוט ללכת לשם.‬

1490
01:27:20,568 --> 01:27:22,528
‫את יכולה רק לעמוד בבקשה?‬
‫-לא.‬

1491
01:27:22,612 --> 01:27:24,989
‫אז את מתכננת לשבת כאן עד סוף הלילה?‬

1492
01:27:25,073 --> 01:27:27,951
‫אני לא יודעת מה אעשה.‬
‫אני בטח אמות מהתקף לב.‬

1493
01:27:28,576 --> 01:27:31,663
‫כאמור, יש שם צוות רפואי.‬
‫אנחנו רוצים להביא אותך לשם.‬

1494
01:27:31,746 --> 01:27:35,875
‫ככל שנביא אותך לשם מהר יותר,‬
‫כך מישהו מהצוות הרפואי יראה אותך יותר מהר.‬

1495
01:27:35,959 --> 01:27:38,378
‫אני פשוט לא מסוגלת.‬
‫-סוזן, זה מה שיקרה.‬

1496
01:27:38,461 --> 01:27:39,754
‫אנחנו נאזוק אותך,‬

1497
01:27:39,837 --> 01:27:43,758
‫ואם נצטרך לקחת אותך לשם בכוח,‬
‫זה מה שנצטרך לעשות,‬

1498
01:27:43,841 --> 01:27:46,928
‫כי אנחנו מחויבים‬
‫לקחת אותך לכלא עכשיו, אוקיי?‬

1499
01:27:47,011 --> 01:27:48,680
‫תודה שקמת.‬
‫-סליחה, אני פשוט…‬

1500
01:27:48,763 --> 01:27:51,683
‫אני מבין.‬
‫-שימי ידיים מאחורי הגב בבקשה.‬

1501
01:27:59,524 --> 01:28:00,525
‫תודה, סוזן.‬

1502
01:28:00,608 --> 01:28:03,278
‫לא עשיתי את זה בכוונה.‬
‫זה לא היה מעשה מכוון.‬

1503
01:28:03,361 --> 01:28:06,155
‫לא תכננתי את זה מראש,‬
‫לא עשיתי שום דבר כזה.‬

1504
01:28:06,239 --> 01:28:07,657
‫זה מגוחך.‬

1505
01:28:16,374 --> 01:28:18,001
‫אנחנו נצא מפה.‬

1506
01:29:18,144 --> 01:29:23,191
‫"אני כל כך מצטערת על האובדן שלכם.‬
‫מעולם לא התכוונתי להרוג את אימא שלכם.‬

1507
01:29:23,274 --> 01:29:27,987
‫"פחדתי נורא שאימא שלכם תהרוג אותי.‬

1508
01:29:28,071 --> 01:29:29,947
‫"יריתי‬

1509
01:29:31,407 --> 01:29:32,658
‫"מתוך‬

1510
01:29:33,451 --> 01:29:34,410
‫"פחד."‬

1511
01:29:51,636 --> 01:29:53,262
‫כאן שריף וודס.‬

1512
01:29:53,346 --> 01:29:55,473
‫ולמרות שלא דיברתי איתכם באופן ישיר,‬

1513
01:29:55,556 --> 01:29:58,643
‫הבטחתי לכולכם הבטחה,‬
‫ואני פה כדי לעשות את שיחת הטלפון‬

1514
01:29:58,726 --> 01:30:02,814
‫בה אני מודיע לכם‬
‫שעצרנו את האישה, את היורה.‬

1515
01:30:02,897 --> 01:30:04,232
‫היא במעצר.‬

1516
01:30:05,358 --> 01:30:07,276
‫אני אימא של אג'יקה.‬

1517
01:30:08,611 --> 01:30:12,323
‫אולי תסתכלו עליה ותגידו שלא היה לה הרבה.‬

1518
01:30:13,950 --> 01:30:15,284
‫היה לה הכול.‬

1519
01:30:16,953 --> 01:30:18,454
‫הייתה לה אהבה.‬

1520
01:30:19,539 --> 01:30:21,457
‫הייתה לה חמלה.‬

1521
01:30:24,085 --> 01:30:28,381
‫היו לה ארבעה ילדים יפהפיים.‬

1522
01:30:29,090 --> 01:30:31,634
‫אל תגדלו בהרגשה שאתם אשמים.‬
‫-בדיוק!‬

1523
01:30:32,135 --> 01:30:34,595
‫אל תגידו, "אימא לא הייתה מתה לולא אני".‬

1524
01:30:34,679 --> 01:30:38,474
‫לא, אימא בחרה להגן עליכם.‬

1525
01:30:38,558 --> 01:30:42,645
‫כי אימא ידעה שאם‬
‫היא תרשה לאנשים להשפיל אתכם‬

1526
01:30:42,728 --> 01:30:44,647
‫בלי שהיא תגן עליכם,‬

1527
01:30:45,356 --> 01:30:48,901
‫אתם תגדלו עם הרגשה‬

1528
01:30:48,985 --> 01:30:52,113
‫שאתם משהו שמותר להשפיל.‬

1529
01:30:52,196 --> 01:30:55,241
‫היא בחרה בכם על פניה.‬

1530
01:30:56,617 --> 01:30:58,619
‫זה מה שאימהות עושות.‬

1531
01:31:00,621 --> 01:31:06,419
‫כי אני רוצה שתלכו‬
‫ותהיו כל מה שהיא רצתה שתהיו.‬

1532
01:31:16,137 --> 01:31:17,388
‫בלילה שבו…‬

1533
01:31:18,347 --> 01:31:19,640
‫זה קרה,‬

1534
01:31:20,683 --> 01:31:23,102
‫נרדמתי במכונית של דודה שלי.‬

1535
01:31:25,062 --> 01:31:29,442
‫וכשחלמתי, היא הופיעה כמלאך.‬

1536
01:31:36,115 --> 01:31:41,621
‫חוקי "עמידה על שלך" קושרו לעלייה‬
‫של שמונה עד 11 אחוזים בשיעור מקרי רצח,‬

1537
01:31:41,704 --> 01:31:44,373
‫או בכ-700 מקרי מוות נוספים בכל שנה.‬

1538
01:31:44,457 --> 01:31:47,335
‫מחקרים מצאו פערים גזעיים עצומים,‬

1539
01:31:47,418 --> 01:31:51,964
‫כשלאמריקאים לבנים יש סבירות גבוהה בהרבה‬
‫להצליח בטענות הגנה עצמית,‬

1540
01:31:52,048 --> 01:31:55,176
‫במיוחד כשהם הורגים אנשים שחורים.‬

1541
01:31:55,259 --> 01:31:56,594
‫חברי המושבעים,‬

1542
01:31:56,677 --> 01:32:00,389
‫נבחרתם והושבעתם כחבר המושבעים שישפוט בתיק‬

1543
01:32:00,473 --> 01:32:04,143
‫של מדינת פלורידה נגד סוזן לואיז לורינץ.‬

1544
01:32:04,227 --> 01:32:08,189
‫סוזן לורינץ מואשמת בהריגה‬
‫באמצעות שימוש בנשק חם.‬

1545
01:32:21,744 --> 01:32:25,498
‫האם ראית את אימא של אייזק ושל איזי‬
‫שולחת יד לעבר ידית הדלת?‬

1546
01:32:25,581 --> 01:32:26,582
‫לא.‬

1547
01:32:26,666 --> 01:32:29,544
‫האם שמעת את אימא של אייזק ואיזי אומרת,‬

1548
01:32:29,627 --> 01:32:31,337
‫"אני אהרוג אותך"?‬

1549
01:32:31,921 --> 01:32:33,005
‫לא.‬

1550
01:32:33,089 --> 01:32:39,136
‫האם בזמן כלשהו‬
‫שמעת את אימא של אייזק ושל איזי אומרת,‬

1551
01:32:39,220 --> 01:32:40,680
‫"אני אהרוג אותך"?‬

1552
01:32:40,763 --> 01:32:41,806
‫לא, אדוני.‬

1553
01:32:42,848 --> 01:32:45,351
‫היו יריות בשכונה הזאת בעבר, נכון?‬

1554
01:32:45,434 --> 01:32:47,228
‫התנגדות, כבודו. רלוונטיות?‬
‫-כן.‬

1555
01:32:47,311 --> 01:32:48,271
‫מתקבלת.‬

1556
01:32:49,146 --> 01:32:51,899
‫זה שלט שנראה מפלסטיק, לא באמת קרטון,‬

1557
01:32:51,983 --> 01:32:55,987
‫שאפשר לקנות בחנות, עם יתד ממתכת.‬
‫-אוקיי.‬

1558
01:32:56,070 --> 01:32:57,029
‫- שטח פרטי -‬

1559
01:32:57,113 --> 01:32:58,990
‫וגברת אוונס אמרה לך‬

1560
01:32:59,073 --> 01:33:01,200
‫שהיא אמרה לסוזן לורינץ באותו ערב,‬

1561
01:33:01,909 --> 01:33:05,496
‫"בפעם הבאה שתתקרבי לילדים שלי,‬
‫תצטרכי להתמודד איתי."‬

1562
01:33:05,997 --> 01:33:07,164
‫נכון?‬
‫-נכון.‬

1563
01:33:08,291 --> 01:33:12,211
‫האם אי פעם אמרת באופן אישי‬
‫לאחד מהילדים האלה שאסור להם לעשות את זה?‬

1564
01:33:12,295 --> 01:33:13,129
‫לא.‬

1565
01:33:13,212 --> 01:33:15,423
‫אוקיי, ולמה שלא תוכל לעשות את זה?‬

1566
01:33:15,506 --> 01:33:17,550
‫זה לא השטח שלי.‬
‫-אוקיי.‬

1567
01:33:18,342 --> 01:33:19,677
‫תמונה 12, שלב ראשון.‬

1568
01:33:19,760 --> 01:33:22,096
‫זה התקריב של הגלגיליות?‬
‫-כן.‬

1569
01:33:33,149 --> 01:33:37,194
‫אני לא יודעת איפה היא. אני עדיין בבית שלי.‬
‫לא פתחתי לה את הדלת.‬

1570
01:33:39,280 --> 01:33:43,326
‫כשהגעתי לזירה, זה היה כאוס מוחלט.‬

1571
01:33:43,409 --> 01:33:45,953
‫ראיתי את הקורבן שוכבת על הקרקע‬

1572
01:33:46,037 --> 01:33:48,623
‫ומספר אנשים אמרו שהיא נורתה.‬

1573
01:33:48,706 --> 01:33:51,542
‫האם בדקת אם נגרם נזק כלשהי לחלק החיצוני‬

1574
01:33:51,626 --> 01:33:53,669
‫של הדלת עצמה, מלבד חור הכדור?‬

1575
01:33:53,753 --> 01:33:55,755
‫לא ראיתי שום דבר משמעותי.‬

1576
01:33:55,838 --> 01:33:58,758
‫האם איתרת משהו משמעותי בפח האשפה‬

1577
01:33:58,841 --> 01:34:00,301
‫שמתחת לסמן מספר שלוש?‬

1578
01:34:00,384 --> 01:34:02,219
‫היו שם שני כלי נשק.‬
‫-אוקיי.‬

1579
01:34:03,512 --> 01:34:05,056
‫זה הנשק.‬

1580
01:34:08,476 --> 01:34:11,812
‫אם הראיות מראות דבר שונה ממה שאת אומרת,‬

1581
01:34:11,896 --> 01:34:13,648
‫זה לא נראה טוב.‬

1582
01:34:14,649 --> 01:34:17,985
‫האם הכרחת אותה‬
‫או איימת עליה בדרך כלשהי שתדבר איתך‬

1583
01:34:18,069 --> 01:34:19,570
‫בפעם השנייה, ב-6 ביוני?‬

1584
01:34:19,654 --> 01:34:20,571
‫לא, אדוני.‬

1585
01:34:20,655 --> 01:34:22,448
‫שתי דקות בלבד אחרי שניתקת‬

1586
01:34:22,531 --> 01:34:25,242
‫את השיחה עם מרכז התקשורת בפעם הראשונה.‬

1587
01:34:25,326 --> 01:34:27,703
‫אז אלה שתי דקות שבמהלכן קרו כל הדברים‬

1588
01:34:27,787 --> 01:34:30,247
‫שלדברייך התרחשו ליד דלת הכניסה שלך.‬

1589
01:34:31,415 --> 01:34:36,045
‫התיק הזה דורש מכם,‬
‫כמושבעים, לענות על שאלה אחת.‬

1590
01:34:36,879 --> 01:34:39,340
‫האם היה סביר לירות‬

1591
01:34:39,423 --> 01:34:44,470
‫דרך דלת מתכת סגורה, נעולה, על בריח,‬

1592
01:34:44,553 --> 01:34:47,515
‫כאשר מישהי דופקת וצועקת מהצד השני.‬

1593
01:34:48,057 --> 01:34:49,600
‫זאת השאלה האולטימטיבית פה.‬

1594
01:34:49,684 --> 01:34:51,102
‫- נטל הוכחת הגנה עצמית -‬

1595
01:34:51,185 --> 01:34:56,065
‫אם אתם בכל מקום על התרשים הזה‬
‫חוץ מאשר החלק האדום בתחתית,‬

1596
01:34:56,148 --> 01:34:58,859
‫אתם חייבים למצוא את סוזן לורינץ לא אשמה.‬

1597
01:35:01,529 --> 01:35:04,198
‫אבקש מפקידת בית המשפט להקריא את פסק הדין.‬

1598
01:35:08,327 --> 01:35:13,833
‫פסק דין בנוגע לסעיף הראשון. אנו, המושבעים,‬
‫מתייחסים לסעיף הראשון בכתב האישום.‬

1599
01:35:13,916 --> 01:35:16,210
‫הנאשמת אשמה בהריגה.‬

1600
01:35:16,293 --> 01:35:18,671
‫האם המדינה הוכיחה מעבר לספק סביר‬

1601
01:35:18,754 --> 01:35:23,300
‫שבמהלך התרחשות האירועים‬
‫הנאשמת השתמשה באופן אישי בנשק חם?‬

1602
01:35:23,384 --> 01:35:27,888
‫כן, כך אומרים כולנו,‬
‫בתאריך ה-16 באוגוסט, 2024.‬

1603
01:35:28,681 --> 01:35:33,728
‫גברת לורינץ, חבר המושבעים מצא אותך‬
‫אשמה בהריגה באמצעות נשק חם.‬

1604
01:35:33,811 --> 01:35:37,606
‫את תוחזקי במעצר בכלא מחוז מריון‬
‫בלי אפשרות לשחרור בערבות, אוקיי?‬

1605
01:35:38,441 --> 01:35:41,569
‫תודה ובהצלחה.‬
‫-תודה, שופט. אנחנו יכולים ללכת?‬

1606
01:35:41,652 --> 01:35:42,987
‫כן, גברתי.‬
‫-תודה.‬

1607
01:35:48,909 --> 01:35:50,995
‫תודה לאל!‬

1608
01:35:56,792 --> 01:36:02,256
‫ב-25 בנובמבר, 2024,‬
‫סוזן לורינץ נידונה ל-25 שנות מאסר‬

1609
01:36:02,339 --> 01:36:06,218
‫על הריגתה של אג'יקה אוונס.‬

1610
01:36:06,302 --> 01:36:11,015
‫השופט ציין שבעיניו הירי היה מבוסס‬

1611
01:36:11,098 --> 01:36:13,851
‫יותר על כעס מאשר על פחד.‬

1612
01:36:17,146 --> 01:36:24,153
‫מוקדש לשושלתה של אג'יקה אוונס -‬
‫אייזק, איזראל, אפריקה וטייטוס.‬

1613
01:36:28,324 --> 01:36:33,329
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬