1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,047 --> 00:00:09,759
‫- כל המסרונים בסרט הזה הם אמיתיים. -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:10,260 --> 00:00:13,179
‫- מספר חסוי:‬
‫סרט תיעודי של NETFLIX -‬

5
00:00:13,805 --> 00:00:14,889
‫לסגור את זה?‬
‫-כן.‬

6
00:00:15,807 --> 00:00:16,766
‫מושלם.‬

7
00:00:17,350 --> 00:00:19,352
‫קוראים לי לורן ליקארי.‬

8
00:00:19,936 --> 00:00:22,689
‫גדלתי בביל סיטי, מישיגן.‬

9
00:00:25,817 --> 00:00:29,904
‫ביל סיטי זאת עיירה קטנטנה.‬
‫יש רמזור אחד ושני ברים.‬

10
00:00:32,615 --> 00:00:34,409
‫אני לומדת בתיכון ביל סיטי.‬

11
00:00:34,993 --> 00:00:38,204
‫זה בית ספר קטן במקום קטן,‬

12
00:00:38,288 --> 00:00:40,832
‫וכולם מכירים את כולם.‬

13
00:00:40,915 --> 00:00:42,834
‫קוראים לי סופי וובר.‬

14
00:00:42,917 --> 00:00:48,214
‫אני לומדת בתיכון ביל סיטי‬
‫עם אוון ומייסי ולורן.‬

15
00:00:48,298 --> 00:00:54,095
‫אין מה לעשות באזור‬
‫חוץ מלהסתובב בעיירה ברגל.‬

16
00:00:54,846 --> 00:00:58,016
‫אין מה לעשות חוץ מלדבר על אנשים אחרים.‬

17
00:00:58,099 --> 00:00:59,934
‫אפילו ההורים. כאילו…‬

18
00:01:00,018 --> 00:01:03,438
‫הם מדברים על מה שאנחנו הצעירים עושים,‬

19
00:01:03,521 --> 00:01:06,399
‫ואני חושבת שזה משהו רעיל שעובר מדור לדור.‬

20
00:01:07,442 --> 00:01:10,987
‫מלא אנשים נמצאים בטלפונים שלהם‬
‫עד 13 שעות ביממה,‬

21
00:01:11,071 --> 00:01:13,156
‫וזה קצת מוגזם בעיניי.‬

22
00:01:13,239 --> 00:01:15,033
‫אני אוהבת להיות בטלפון.‬

23
00:01:15,116 --> 00:01:17,911
‫אני אוהבת להיות בטיקטוק ובסנאפצ׳ט.‬

24
00:01:17,994 --> 00:01:19,871
‫אני אוהבת להסתמס עם חברות.‬

25
00:01:19,954 --> 00:01:22,624
‫זאת בערך צורת התקשורת היחידה היום.‬

26
00:01:22,707 --> 00:01:23,875
‫בטלפונים.‬

27
00:01:28,421 --> 00:01:30,423
‫קיבלתי את הטלפון הראשון שלי בגיל 13.‬

28
00:01:30,507 --> 00:01:32,509
‫לכולם היו טלפונים.‬

29
00:01:32,592 --> 00:01:37,013
‫רציתי להשתלב. הגעתי לגיל‬
‫שהמדיה החברתית נהיית פופולרית,‬

30
00:01:37,097 --> 00:01:39,516
‫ופשוט רציתי להיות קול.‬

31
00:01:42,811 --> 00:01:46,231
‫הטלפון יכול כמובן להיות‬
‫דרך לתקשר עם חברים, אבל…‬

32
00:01:46,314 --> 00:01:49,901
‫גם דברים מסוכנים יכולים לקרות בו.‬

33
00:01:49,984 --> 00:01:53,738
‫זה מטורף שהטלפון יכול להיות‬
‫הדבר הכי גרוע שקרה לי.‬

34
00:01:56,366 --> 00:01:59,577
‫בחיים לא ראיתי מכוערת כמוך.‬

35
00:02:00,411 --> 00:02:04,207
‫תיכוניסטית במישיגן סבלה מבריונות רשת‬
‫במשך יותר משנה.‬

36
00:02:04,290 --> 00:02:07,043
‫וכולם הזדעזעו לגלות מי עשה את זה.‬

37
00:02:08,002 --> 00:02:11,089
‫בחלק מהמסרונים היו פרטים‬

38
00:02:11,172 --> 00:02:15,051
‫שיצרו רושם שמישהו עקב אחריהם.‬

39
00:02:15,635 --> 00:02:20,098
‫היית צריך להיזהר בכל מילה שאמרת‬
‫כדי לא להיראות אשם.‬

40
00:02:22,016 --> 00:02:25,145
‫היו מגיעים 40-50 מסרונים ביום.‬

41
00:02:26,229 --> 00:02:29,107
‫כשהמשטרה ובהמשך גם ה־FBI נהיו מעורבים,‬

42
00:02:29,190 --> 00:02:31,901
‫יכולת לראות שמדובר בהסלמה מהירה.‬

43
00:02:31,985 --> 00:02:34,737
‫שלחת להם פעם משהו כזה?‬

44
00:02:34,821 --> 00:02:36,698
‫מדובר בהטרדה מאיימת.‬

45
00:02:36,781 --> 00:02:38,992
‫אני צריך לוודא שאת בטוחה לפני שאני הולך.‬

46
00:02:39,075 --> 00:02:40,994
‫ככל שיש לך יותר חברים,‬

47
00:02:41,077 --> 00:02:44,205
‫זה מגביר את הסיכוי שהם יבגדו בך.‬

48
00:02:44,289 --> 00:02:46,916
‫מטורף שמשהו כזה יכל לקרות בביל.‬

49
00:02:47,917 --> 00:02:50,420
‫המצב עמד להחמיר מאוד.‬

50
00:02:53,715 --> 00:02:58,094
‫- מספר חסוי: המתחזה מהתיכון -‬

51
00:03:03,266 --> 00:03:07,312
‫- אוקטובר 2020 -‬

52
00:03:07,395 --> 00:03:10,857
‫הייתה ילדה בכיתה שלי‬
‫שעשתה מסיבת האלווין כל שנה,‬

53
00:03:10,940 --> 00:03:14,110
‫וכל הילדים היו באים למסיבה,‬
‫וכל ההורים שלנו גם.‬

54
00:03:15,820 --> 00:03:18,573
‫אני ולורן היינו ביחד שנה בערך,‬

55
00:03:19,073 --> 00:03:21,034
‫והיא לא הוזמנה,‬

56
00:03:21,534 --> 00:03:23,703
‫אבל אני סוג של הזמנתי אותה.‬

57
00:03:23,786 --> 00:03:25,997
‫״אם אני הולך, את באה איתי.״‬

58
00:03:26,706 --> 00:03:28,791
‫לא רציתי ללכת למסיבת ההלאווין.‬

59
00:03:29,918 --> 00:03:32,462
‫היא לא כל כך אהבה את הבנות בכיתה שלה.‬

60
00:03:32,545 --> 00:03:34,839
‫היא רצתה שנהיה רק שנינו לבדנו.‬

61
00:03:37,800 --> 00:03:40,470
‫שבועיים לפני מסיבת ההלאווין,‬

62
00:03:41,095 --> 00:03:44,307
‫קיבלנו הודעה ממספר לא מוכר בצ׳ט קבוצתי.‬

63
00:03:45,600 --> 00:03:48,353
‫היי לורן. אוון תכף עוזב אותך.‬

64
00:03:49,854 --> 00:03:53,816
‫הוא כבר לא מחבב אותך,‬
‫וזה ככה כבר הרבה זמן.‬

65
00:03:54,692 --> 00:03:56,444
‫ברור שהוא רוצה אותי.‬

66
00:03:58,071 --> 00:04:01,366
‫הוא צוחק, מחייך, נוגע לי בשיער.‬

67
00:04:03,243 --> 00:04:05,119
‫לא ברור מה הוא אמר לך,‬

68
00:04:05,203 --> 00:04:07,288
‫אבל הוא יבוא למסיבת ההלאווין,‬

69
00:04:07,372 --> 00:04:09,374
‫ושנינו רוצים להזדיין.‬

70
00:04:10,041 --> 00:04:11,251
‫את ילדה נחמדה,‬

71
00:04:11,334 --> 00:04:13,670
‫אבל ממני הוא יקבל את מה שהוא רוצה.‬

72
00:04:13,753 --> 00:04:15,546
‫צר לי, לא צר לי.‬

73
00:04:17,131 --> 00:04:20,093
‫לא היה לי מושג ממי ההודעות.‬

74
00:04:20,760 --> 00:04:24,055
‫אולי זה אחד החברים שלנו‬
‫שמנסה לעבוד עליי ועל אוון.‬

75
00:04:24,555 --> 00:04:27,850
‫שאלתי את קלואי, כי היינו חברים,‬
‫והמסיבה הייתה שלה.‬

76
00:04:27,934 --> 00:04:30,061
‫שאלתי, ״את יודעת מי שלח את זה?״‬

77
00:04:30,144 --> 00:04:33,189
‫או ״את שלחת את זה?״‬
‫סתם שאלתי.‬

78
00:04:33,940 --> 00:04:36,859
‫וחשבתי, ״זה בטח ייפסק.‬
‫רק צריך לתת לזה זמן.״‬

79
00:04:37,860 --> 00:04:40,738
‫אחרי מסיבת ההלאווין, ההודעות נפסקו,‬

80
00:04:40,822 --> 00:04:42,323
‫ונראה שהמצב השתפר.‬

81
00:04:42,407 --> 00:04:44,659
‫הכול היה כרגיל בבית הספר.‬

82
00:04:44,742 --> 00:04:46,828
‫כולם היו מיודדים.‬

83
00:04:46,911 --> 00:04:49,497
‫לא היו שום ריבים‬

84
00:04:49,580 --> 00:04:51,541
‫שיכלו להוביל להודעות האלה.‬

85
00:04:51,624 --> 00:04:54,210
‫התרגשתי לקראת שנת הלימודים החדשה,‬

86
00:04:54,294 --> 00:04:56,546
‫אבל אז, אחרי כמעט שנה,‬

87
00:04:56,629 --> 00:04:58,339
‫ההודעות חזרו.‬

88
00:05:00,383 --> 00:05:06,097
‫- 11 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

89
00:05:07,598 --> 00:05:09,183
‫מה שלום הזוג ה״מאושר״?‬

90
00:05:09,934 --> 00:05:12,895
‫מתכוננים לסוף הקשר ״המוזהב״?‬

91
00:05:13,604 --> 00:05:16,399
‫שמענו שאתם זוג לנצח.‬

92
00:05:17,317 --> 00:05:21,070
‫- לחלק מאיתנו נמאס לשמוע את זה -‬

93
00:05:21,654 --> 00:05:25,408
‫אוון אוהב אותי, ואני אהיה אהובתו לנצח.‬

94
00:05:25,491 --> 00:05:29,746
‫הוא יהיה איתי, ואת תהיי בודדה ומכוערת.‬

95
00:05:30,413 --> 00:05:33,666
‫נראה שההודעות היו אמורות‬
‫להפריד ביני ובין אוון.‬

96
00:05:33,750 --> 00:05:36,169
‫ידעתי שזה לא מישהו שאני מכירה,‬

97
00:05:36,252 --> 00:05:38,963
‫כי המספר לא היה שמור בטלפון שלי.‬

98
00:05:39,589 --> 00:05:41,382
‫לא הייתה לזה שום סיבה.‬

99
00:05:41,466 --> 00:05:43,468
‫ההודעה הראשונה הייתה על מסיבת ההלאווין.‬

100
00:05:43,551 --> 00:05:46,637
‫זה פשוט קרה, ואז זה קרה שוב.‬

101
00:05:48,973 --> 00:05:51,351
‫רציתי שהם יענו לטלפון,‬

102
00:05:51,934 --> 00:05:54,228
‫כדי שננסה להבין מי הם,‬

103
00:05:55,646 --> 00:05:59,108
‫אבל היינו מקבלים מהם הודעה‬
‫רגע אחרי שהיינו מתקשרים.‬

104
00:05:59,942 --> 00:06:01,611
‫הם אף פעם לא היו עונים.‬

105
00:06:02,320 --> 00:06:06,115
‫לו, די כבר להתקשר. אני לא עונה.‬

106
00:06:06,783 --> 00:06:10,912
‫בהרבה מהמסרונים, השולח האלמוני‬
‫היה קורא לי בכינוי שלי, ״לו״.‬

107
00:06:11,412 --> 00:06:15,917
‫אז חשבתי שזה בטח מישהו שהיה קרוב אליי‬

108
00:06:16,000 --> 00:06:17,877
‫או לאחד החברים הקרובים שלי.‬

109
00:06:20,296 --> 00:06:23,883
‫הייתי מקבלת לפחות שישה מסרונים ביום.‬

110
00:06:24,384 --> 00:06:25,635
‫זה היה ממש מעצבן,‬

111
00:06:25,718 --> 00:06:28,137
‫כי ידעתי שאוון לא קשור לזה,‬

112
00:06:28,221 --> 00:06:30,556
‫וידעתי שגם הוא לא יודע מה קורה.‬

113
00:06:31,891 --> 00:06:33,059
‫לפני כל זה,‬

114
00:06:33,142 --> 00:06:36,229
‫הייתי עם אוון, ופשוט היו לי חיים טובים.‬

115
00:06:36,312 --> 00:06:37,855
‫אהבתי את החיים.‬

116
00:06:40,650 --> 00:06:44,195
‫הכרתי את אוון בכיתה ז׳, כשהייתי בת 12.‬

117
00:06:49,283 --> 00:06:50,576
‫חשבתי שהוא חמוד.‬

118
00:06:51,285 --> 00:06:54,372
‫לורן הייתה ביישנית, אבל חמודה.‬

119
00:06:54,455 --> 00:06:55,415
‫אכפתית.‬

120
00:06:55,498 --> 00:06:58,251
‫כל הזמן דיברנו.‬

121
00:06:58,334 --> 00:07:01,212
‫ואז, יום אחד, הזמנתי אותה לצאת איתי.‬

122
00:07:01,295 --> 00:07:03,631
‫זה היה ממש מורט עצבים.‬

123
00:07:03,714 --> 00:07:06,801
‫לא ידעתי אם אני מוכן לזה. הסמקתי נורא.‬

124
00:07:08,428 --> 00:07:10,930
‫לורן התחילה לדבר עם בן בשם אוון.‬

125
00:07:11,013 --> 00:07:14,559
{\an8}‫״את מדברת עם בן? את לא קצת‬
‫צעירה בשביל זה?״ כמו שאבות מדברים.‬

126
00:07:14,642 --> 00:07:15,893
‫- שון ליקארי‬
‫אבא של לורן -‬

127
00:07:15,977 --> 00:07:17,645
{\an8}‫היו להם תחומי עניין משותפים…‬

128
00:07:17,728 --> 00:07:19,188
{\an8}‫- קנדרה ליקארי‬
‫אימא של לורן -‬

129
00:07:19,272 --> 00:07:21,399
‫הם עשו ״תעלול או ממתק״ ביחד.‬

130
00:07:21,482 --> 00:07:22,608
‫דברים קטנים כאלה.‬

131
00:07:24,026 --> 00:07:26,154
‫לאן יצאתם בדייט הראשון?‬

132
00:07:30,575 --> 00:07:31,784
‫אימא, את יודעת?‬

133
00:07:31,868 --> 00:07:35,496
{\an8}‫אני זוכרת שאוון בא הביתה‬
‫וסיפר לי על הבלונדינית החמודה בכיתה שלו.‬

134
00:07:35,580 --> 00:07:36,914
{\an8}‫- ג׳יל מקני‬
‫אימא של אוון -‬

135
00:07:40,501 --> 00:07:43,254
‫היו להם הרבה תחומי עניין משותפים,‬
‫בייחוד ספורט.‬

136
00:07:43,337 --> 00:07:47,425
{\an8}‫אוון היה אתלטי ועסק בספורט, וגם לורן,‬
‫אז חשבתי שהם מתאימים מאוד.‬

137
00:07:47,508 --> 00:07:49,093
{\an8}‫- דייב מקני‬
‫אבא של אוון -‬

138
00:07:50,344 --> 00:07:53,890
‫והתחלנו לבלות יחד כקבוצה, לעשות דברים.‬

139
00:07:53,973 --> 00:07:56,851
‫כל המשפחה שלי חיבבה אותה. היה בינינו קליק.‬

140
00:07:57,935 --> 00:08:01,481
{\an8}‫קנדרה, ואימא של אוון, ג׳יל,‬
‫נהיו חברות טובות.‬

141
00:08:01,981 --> 00:08:05,526
{\an8}‫היינו מזמינים אחד את השני,‬
‫עושים מדורות ומבלים ביחד,‬

142
00:08:05,610 --> 00:08:09,572
‫ומבלים ביחד בזמן שהילדים שיחקו.‬

143
00:08:11,157 --> 00:08:13,034
‫זה עף.‬
‫-זה בוער.‬

144
00:08:13,826 --> 00:08:16,913
‫לורן ואוון כל הזמן חייכו וצחקו ביחד.‬

145
00:08:16,996 --> 00:08:19,540
‫הם היו כמו זוג תיכוניסטים בסרט.‬

146
00:08:20,541 --> 00:08:24,128
‫בשנה הראשונה בתיכון,‬
‫כינו אותם ״הזוג המוזהב״.‬

147
00:08:24,629 --> 00:08:27,757
‫אני חושבת שקינאו בהם בכיתה.‬

148
00:08:27,840 --> 00:08:33,262
‫אולי רצו להיות בקשר,‬
‫או רצו שהבנים ישימו לב לבנות…‬

149
00:08:33,346 --> 00:08:35,515
‫לשניהם היה את זה.‬

150
00:08:35,598 --> 00:08:38,017
‫אני בטוחה שהיו דברים כאלה.‬

151
00:08:41,687 --> 00:08:44,774
‫בית הספר של ביל סיטי‬
‫הוא מגן ילדים ועד כיתה י״ב,‬

152
00:08:44,857 --> 00:08:46,234
‫הכול בבניין אחד.‬

153
00:08:46,859 --> 00:08:48,444
‫הילדים בתיכון שלי…‬

154
00:08:48,528 --> 00:08:51,447
‫גדלתי איתם עוד מהגן, למעשה.‬

155
00:08:52,031 --> 00:08:53,908
‫יש רק 30 תלמידים בכל כיתה.‬

156
00:08:53,991 --> 00:08:57,870
‫יש לנו צ׳טים קבוצתיים ואנחנו חברים.‬
‫אף אחד לא שונא אף אחד.‬

157
00:08:57,954 --> 00:09:01,332
‫בחיים לא ראיתי מכוערת כמוך.‬

158
00:09:01,415 --> 00:09:04,085
‫היה לנו שיעור מדע ביחד, כולנו ישבנו יחד…‬

159
00:09:04,168 --> 00:09:05,169
‫- סופי -‬

160
00:09:05,253 --> 00:09:07,880
‫ויום אחד, אוון סיפר לנו מה קורה.‬

161
00:09:07,964 --> 00:09:11,759
‫בהתחלה זה היה כזה,‬
‫״אני מקבל הודעות מוזרות, לא ברור ממי.״‬

162
00:09:11,842 --> 00:09:13,427
‫אבל ההודעות המשיכו להגיע,‬

163
00:09:13,511 --> 00:09:16,264
‫והוא התחיל לספר לנו מה נכתב בהן,‬

164
00:09:16,347 --> 00:09:21,060
‫ושהוזכרו בהן דברים מהשיחות שלנו בכיתה.‬

165
00:09:21,185 --> 00:09:23,813
‫- אוון אהב את השיחה שלנו על סופי… -‬

166
00:09:23,896 --> 00:09:26,357
‫לא חשדתי שאלה הבנים בכיתה שלנו,‬

167
00:09:26,440 --> 00:09:30,987
‫כי הבנים בכיתה שלנו לא ממש מעורבים‬
‫ולא מעניינות אותם דרמות.‬

168
00:09:31,070 --> 00:09:34,282
‫אצל הבנים אין ממש דרמה.‬
‫אנחנו עוסקים בספורט ונהנים וזהו.‬

169
00:09:34,365 --> 00:09:36,033
‫בדרך כלל יש בנות רעות.‬

170
00:09:37,702 --> 00:09:40,329
‫רציתי לצמצם את רשימת החשודים.‬

171
00:09:40,997 --> 00:09:44,250
‫היינו מדברים על זה בפייסטיים בערבים.‬

172
00:09:44,333 --> 00:09:48,045
‫״מה היה בצ׳ט היום? מי היה שם?״‬

173
00:09:48,129 --> 00:09:49,880
‫הכנו רשימה.‬

174
00:09:49,964 --> 00:09:52,800
‫איזו קבוצה זו יכולה להיות?‬
‫מי זאת יכולה להיות?‬

175
00:09:52,883 --> 00:09:55,595
‫יש בביל קבוצות מסוימות.‬

176
00:09:56,345 --> 00:09:57,847
‫הקבוצה של המקובלות,‬

177
00:09:58,514 --> 00:10:02,643
‫ויש את הקבוצה של המעודדות,‬

178
00:10:02,727 --> 00:10:06,397
‫והייתה עוד קבוצה של בנות,‬
‫שבת דודה שלי, אדריאנה, הייתה חברה בה,‬

179
00:10:06,480 --> 00:10:08,190
‫שלא הייתה בה הרבה דרמה.‬

180
00:10:08,274 --> 00:10:10,234
‫חשבתי שאולי אלה הבנות השקטות,‬

181
00:10:10,318 --> 00:10:12,028
‫כי הן יותר חזקות בטכנולוגיה.‬

182
00:10:12,111 --> 00:10:14,780
‫חשבתי, ״זאת בכלל מישהי שלומדת בביל?‬

183
00:10:14,864 --> 00:10:16,907
‫״זאת מישהי בבית הספר?״‬

184
00:10:16,991 --> 00:10:20,828
‫אם זאת תלמידה, בשעות מסוימות,‬
‫יש מספר מוגבל של אפשרויות.‬

185
00:10:20,911 --> 00:10:23,539
‫אם הייתי מקבל מסרון באמצע יום הלימודים,‬

186
00:10:23,623 --> 00:10:26,667
‫הייתי מסתכל סביב‬
‫ומנסה לראות מי נמצא בטלפון.‬

187
00:10:28,794 --> 00:10:32,840
‫נראה לי שהיא ידעה מה אני עושה בכיתה.‬

188
00:10:34,550 --> 00:10:37,928
‫יא כלבה זבל. מה את לובשת טייץ?‬

189
00:10:38,012 --> 00:10:41,474
‫אפחד לא רוצה לראות תתחת האנורקטי שלך.‬

190
00:10:42,016 --> 00:10:44,435
‫הייתי חושבת פעמיים מה ללבוש,‬

191
00:10:44,518 --> 00:10:46,354
‫איך אני נראית, השיער שלי…‬

192
00:10:46,437 --> 00:10:49,190
‫זה השפיע על הדימוי העצמי שלי.‬

193
00:10:49,899 --> 00:10:54,278
‫את חסרת ערך וחסרת משמעות.‬
‫תמיד היית כזאת.‬

194
00:10:54,362 --> 00:10:56,364
‫תשיגי לך חיים ותעופי מפה.‬

195
00:10:56,447 --> 00:10:59,367
‫אוון בחיים לא יסתכל עלייך ולא ידבר איתך.‬

196
00:10:59,450 --> 00:11:01,744
‫דפקת לו את החיים לגמרי.‬

197
00:11:01,827 --> 00:11:04,288
‫המשפחה שלו שונאת אותך בגלל זה‬

198
00:11:04,372 --> 00:11:07,166
‫והוא בחיים לא יתייחס אלייך יותר.‬

199
00:11:07,249 --> 00:11:10,544
‫תזדייני מפה, כלבה. נגמר לו ממך.‬

200
00:11:10,628 --> 00:11:12,380
‫לורן חזרה מביה״ס יום אחד‬

201
00:11:12,463 --> 00:11:15,466
‫עם הבעה מוזרה והתנהגות מוזרה.‬

202
00:11:15,549 --> 00:11:17,468
‫ואני כזה, ״מה קורה?״‬

203
00:11:17,551 --> 00:11:21,013
‫היא כזה ״לא,‬
‫סתם קיבלתי מסרון דבילי בבית הספר.״‬

204
00:11:21,097 --> 00:11:23,891
‫פשוט הייתי ממש מתוסכלת מזה.‬

205
00:11:23,974 --> 00:11:26,394
‫אבל אימא אמרה לי ״פשוט תתעלמי.‬

206
00:11:26,894 --> 00:11:28,979
‫״את מהממת, כמובן.״‬

207
00:11:29,063 --> 00:11:32,233
‫היא עודדה אותי לא לקרוא את זה.‬

208
00:11:32,316 --> 00:11:34,902
‫אמרתי לה שתמשיך להיות מי שהיא,‬

209
00:11:34,985 --> 00:11:37,988
‫ושלא תדאג. כן?‬

210
00:11:38,072 --> 00:11:40,574
‫לא חשבתי שמישהו יעשה משהו מזיק.‬

211
00:11:41,575 --> 00:11:43,369
‫ואז זה החמיר והחמיר.‬

212
00:11:43,452 --> 00:11:45,162
‫- זדייני, כלבה. מכוערת. -‬

213
00:11:45,246 --> 00:11:47,498
‫- לא בצחוק. זונה מכוערת -‬

214
00:11:48,040 --> 00:11:50,751
‫אוון ואני רוצים למצוץ לאונן להזדיין.‬

215
00:11:51,252 --> 00:11:54,088
‫זה הגיע למצב שלא רציתי לבוא לביה״ס יותר.‬

216
00:11:54,171 --> 00:11:56,215
‫לא ידעתי על מי לסמוך.‬

217
00:11:56,298 --> 00:11:59,009
‫ואז החלטתי שאני חייב לספר להורים.‬

218
00:11:59,760 --> 00:12:02,638
‫הזין והאצבעות שלו, הכוס והפה שלי.‬

219
00:12:03,139 --> 00:12:04,348
‫הם בני 13.‬

220
00:12:04,890 --> 00:12:08,185
‫אם מדובר בילד או בילדה בכיתה ט׳…‬

221
00:12:08,269 --> 00:12:09,520
‫זה די אינטנסיבי.‬

222
00:12:11,522 --> 00:12:16,527
‫נאלצנו להתחיל לבדוק‬
‫את הטלפון של אוון כל לילה.‬

223
00:12:16,610 --> 00:12:17,820
‫ניסיתי להתנגד לזה.‬

224
00:12:17,903 --> 00:12:20,489
‫היה לי את הטלפון פחות משנה. רציתי פרטיות.‬

225
00:12:21,157 --> 00:12:25,161
‫היינו יושבים וקוראים‬
‫את כל ההודעות מההתחלה עד הסוף.‬

226
00:12:25,703 --> 00:12:28,914
‫לפעמים ההודעות היו מגיעות בקצב של…‬

227
00:12:28,998 --> 00:12:31,167
‫30, 40, 50 ביום.‬

228
00:12:31,250 --> 00:12:33,961
‫וזה נראה ממש מופרז.‬

229
00:12:34,754 --> 00:12:37,131
‫שון וקנדרה ודייב ואני החלטנו,‬

230
00:12:37,214 --> 00:12:40,801
‫״אוקיי, ארבעתנו צריכים‬
‫לעשות פגישה עם בית הספר,‬

231
00:12:40,885 --> 00:12:44,054
‫״ולהראות להם כמה המצב נהיה קשה.״‬

232
00:12:44,764 --> 00:12:47,308
‫קיווינו שינקטו בצעדים כלשהם,‬

233
00:12:47,391 --> 00:12:49,935
‫כי חלק מההודעות נשלחו במהלך הלימודים.‬

234
00:12:50,019 --> 00:12:53,230
‫בית הספר אחראי עליהם בזמן שהם בבית הספר.‬

235
00:12:53,314 --> 00:12:57,651
‫אז חשבנו שיגידו לנו‬
‫״נבדוק מה אפשר לעשות.״‬

236
00:12:57,735 --> 00:13:01,113
‫לצערי, לדעתי,‬
‫בית הספר לא טיפל בזה כמו שצריך.‬

237
00:13:02,114 --> 00:13:04,116
‫- 12 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

238
00:13:04,200 --> 00:13:07,995
‫חשבתי שתהיה בדיקה טיפוסית‬
‫של בריונות רשת,‬

239
00:13:08,078 --> 00:13:10,956
{\an8}‫כמו שקורה הרבה בבתי ספר בימינו,‬
‫למרבה הצער.‬

240
00:13:11,040 --> 00:13:12,750
{\an8}‫- ביל צ׳ילמן‬
‫המפקח -‬

241
00:13:12,833 --> 00:13:16,962
‫מן הסתם, המקרה הזה התברר‬
‫כשונה מאוד מרוב המקרים.‬

242
00:13:17,046 --> 00:13:21,467
{\an8}‫כשהראו לי חלק מהמסרונים,‬
‫הייתי המום מהבוטות שלהם.‬

243
00:13:21,550 --> 00:13:23,761
{\an8}‫- דן בויר‬
‫המנהל -‬

244
00:13:23,844 --> 00:13:26,806
‫לא ראיתי דבר כזה בכל הקריירה שלי.‬

245
00:13:27,807 --> 00:13:30,434
‫התלבשת כמו שרמוטה.‬

246
00:13:30,518 --> 00:13:33,395
‫את מחפשת צומי? זדייני.‬

247
00:13:34,730 --> 00:13:37,024
‫הציצים שלי בפנים שלו.‬

248
00:13:37,107 --> 00:13:38,776
‫מחרמנת אותו.‬

249
00:13:38,859 --> 00:13:40,277
‫עושה לו רטוב.‬

250
00:13:40,361 --> 00:13:42,321
‫מה לעזאזל?‬

251
00:13:42,822 --> 00:13:46,659
‫ההודעות היו וולגריות וגסות כל כך‬

252
00:13:46,742 --> 00:13:49,411
‫שהסמקתי בתור גבר בן 53.‬

253
00:13:49,495 --> 00:13:50,704
‫- ביל סיטי -‬

254
00:13:50,788 --> 00:13:52,248
‫הראיות היו יוצאות־דופן.‬

255
00:13:52,748 --> 00:13:55,167
‫הבוטות של המסרונים האלה.‬

256
00:13:55,251 --> 00:13:57,002
‫ידענו שזה עניין רציני.‬

257
00:13:58,420 --> 00:14:02,091
‫קראו לי ולאוון לצאת‬
‫מהשיעור האחרון, נדמה לי.‬

258
00:14:02,174 --> 00:14:04,093
‫נכנסנו, והייתי כזה…‬

259
00:14:04,176 --> 00:14:06,762
‫״אוי לא, זה לא עומד לקרות עכשיו.‬

260
00:14:06,846 --> 00:14:08,055
‫״אני מתה מפחד.״‬

261
00:14:08,138 --> 00:14:11,517
‫לא ידענו מה בדיוק קורה,‬
‫אז קראנו ללורן שתבוא,‬

262
00:14:11,600 --> 00:14:12,726
‫כי לא ידענו.‬

263
00:14:12,810 --> 00:14:15,813
‫אולי היא שולחת את ההודעות לעצמה,‬
‫בשביל תשומת לב, או…‬

264
00:14:15,896 --> 00:14:16,772
‫לא היה לנו מושג.‬

265
00:14:19,066 --> 00:14:23,195
‫אז ניסינו להגיד דברים בקול רם‬
‫ליד אנשים מסוימים‬

266
00:14:23,279 --> 00:14:26,156
‫כדי לבדוק אם זה יוזכר בהודעות,‬

267
00:14:26,240 --> 00:14:28,367
‫והפעם היחידה שזה הוזכר בהודעות‬

268
00:14:28,450 --> 00:14:30,494
‫הייתה כשדיברנו ליד לורן,‬

269
00:14:30,578 --> 00:14:32,788
‫וזה בהחלט הדליק נורה אדומה.‬

270
00:14:35,416 --> 00:14:38,669
‫לורן אף פעם לא דיברה איתי ישירות על דברים.‬

271
00:14:40,754 --> 00:14:43,465
‫לורן תמיד הייתה מסוגרת.‬

272
00:14:44,592 --> 00:14:46,802
‫אף פעם לא הפגינה רגשות.‬

273
00:14:48,137 --> 00:14:52,182
‫ודיברה רק על ספורט‬
‫ולא על דברים שחשובים לה.‬

274
00:15:02,568 --> 00:15:04,653
‫היו לה חברים,‬

275
00:15:04,737 --> 00:15:08,240
‫אבל לא המון, והיא תמיד הייתה שקטה,‬

276
00:15:08,741 --> 00:15:12,328
‫אז חשבתי שאולי לורן‬
‫שולחת את ההודעות לעצמה,‬

277
00:15:12,411 --> 00:15:15,456
‫כדי להתקרב יותר לאוון,‬

278
00:15:15,539 --> 00:15:18,334
‫ונראה שהיא רוצה תשומת לב,‬

279
00:15:18,417 --> 00:15:20,669
‫ושזאת דרך להשיג אותה.‬

280
00:15:24,632 --> 00:15:27,384
‫דיברנו עם אוון ולורן,‬

281
00:15:27,468 --> 00:15:31,513
‫אבל פסלנו אותם די מהר, בזכות התגובות שלהם.‬

282
00:15:31,597 --> 00:15:33,390
‫תגובות אותנטיות.‬

283
00:15:35,267 --> 00:15:37,853
‫זה נהיה נושא חם בבית הספר.‬

284
00:15:39,730 --> 00:15:41,982
‫יש 700 ילדים בבית הספר.‬

285
00:15:42,691 --> 00:15:43,901
‫בשלב הזה,‬

286
00:15:44,401 --> 00:15:47,029
‫זה עלול להיות כל אחד.‬

287
00:15:48,739 --> 00:15:52,493
‫פניתי לתלמידים שלי‬
‫שידעתי שיגידו לי את האמת,‬

288
00:15:52,576 --> 00:15:54,328
‫ושאלתי אותם על המצב.‬

289
00:15:54,411 --> 00:15:57,373
‫שאלנו אותם כל שאלה אפשרית.‬

290
00:15:57,456 --> 00:15:59,667
‫הם לא ידעו כמעט שום דבר.‬

291
00:15:59,750 --> 00:16:02,211
‫אז התחלתי במעקב וידאו.‬

292
00:16:02,920 --> 00:16:06,131
‫סימנתי מתי כל הודעה הגיעה,‬

293
00:16:06,215 --> 00:16:10,386
‫וניסינו לאתר בווידאו מישהו במסדרון‬

294
00:16:10,469 --> 00:16:12,888
‫שולח מסרון באותו הזמן.‬

295
00:16:13,639 --> 00:16:17,393
‫מר בויר ביקש שאודיע לו כשאקבל הודעה,‬

296
00:16:17,476 --> 00:16:19,520
‫כדי שיבדוק מי היה עם טלפון ביד.‬

297
00:16:19,603 --> 00:16:22,690
‫כדי שאדע מתי ההודעה התקבלה,‬

298
00:16:22,773 --> 00:16:28,570
‫ונוכל לבדוק במצלמות ולראות‬
‫אם מישהו בדיוק ביקש לצאת מהכיתה.‬

299
00:16:28,654 --> 00:16:31,699
‫הם עשו את כל זה, ועדיין לא מצאו פתרון.‬

300
00:16:31,782 --> 00:16:33,867
‫המסרונים המשיכו להגיע.‬

301
00:16:33,951 --> 00:16:37,913
‫כי קשה לדעת אם הם שולחים סנאפצ׳ט,‬
‫או מסרון מטריד,‬

302
00:16:37,997 --> 00:16:39,790
‫או סתם צופים בסרטון.‬

303
00:16:42,292 --> 00:16:44,044
‫קנדרה ואני התחלנו לשתף פעולה.‬

304
00:16:44,128 --> 00:16:46,505
‫היינו באות לבית הספר כמעט כל יום,‬

305
00:16:46,588 --> 00:16:49,383
‫לאימונים או לאירועים כלשהם,‬

306
00:16:49,466 --> 00:16:53,512
‫אז כזה ״היי, לורן קיבלה הודעות היום?‬

307
00:16:53,595 --> 00:16:54,847
‫״זה מה שאוון קיבל.״‬

308
00:16:54,930 --> 00:16:56,306
‫ג׳יל ואני דיברנו על זה.‬

309
00:16:56,390 --> 00:16:59,351
‫ביחד יכולנו לדבר כמעט על כל דבר.‬

310
00:16:59,435 --> 00:17:01,145
‫לשתף דברים.‬

311
00:17:01,228 --> 00:17:04,356
‫להרגיש שיש שם תמיכה.‬

312
00:17:05,566 --> 00:17:10,487
‫היינו יושבות ומדברות‬
‫עם מר בויר על ההודעות.‬

313
00:17:11,447 --> 00:17:13,657
‫אחת הטכניקות הראשונות שדיברנו עליהן‬

314
00:17:13,741 --> 00:17:15,659
‫היא פשוט לחסום את המתקשר.‬

315
00:17:15,743 --> 00:17:18,203
‫במקרה הזה, זה היה בלתי אפשרי,‬

316
00:17:18,287 --> 00:17:22,332
‫כי הוא השתמש באפליקציה‬
‫שמייצרת מספרי טלפון רנדומליים.‬

317
00:17:22,416 --> 00:17:26,336
‫ניסינו לחסום את המספר,‬
‫אבל אז זה היה מגיע ממספר אחר.‬

318
00:17:26,420 --> 00:17:29,381
‫ייעצנו גם להחליף את המספרים של התלמידים.‬

319
00:17:30,758 --> 00:17:32,551
‫חשבנו על זה לכמה זמן,‬

320
00:17:32,634 --> 00:17:35,512
‫אבל ידענו שזה מישהו שקרוב אלינו.‬

321
00:17:35,596 --> 00:17:39,099
‫המידע שהוא ידע…‬
‫הוא ידע איפה הם כל הזמן,‬

322
00:17:39,183 --> 00:17:44,813
‫ופחדנו שלעולם לא נגלה מי האדם הזה,‬
‫וניתן לו להיכנס לבית שלנו.‬

323
00:17:44,897 --> 00:17:47,858
‫אם זה אחד החברים שלהם,‬
‫האם הוא מוזמן אלינו?‬

324
00:17:47,941 --> 00:17:51,820
‫האם אנחנו פותחים את הדלת‬
‫למישהו שגרם לכל כך הרבה נזק?‬

325
00:17:51,904 --> 00:17:56,408
‫אז לא היינו מוכנים לוותר על התקווה לגלות.‬

326
00:17:56,492 --> 00:17:58,577
‫- בתי״ס ביל סיטי‬
‫״כאן האופי נחשב״ -‬

327
00:17:58,702 --> 00:18:03,499
‫אין לכם מושג כמה פעמים‬
‫הייתי במשרד המנהל, דומעת, ואמרתי:‬

328
00:18:03,582 --> 00:18:06,335
‫״אפשר בבקשה לאכוף מדיניות טלפונים?‬

329
00:18:06,418 --> 00:18:10,214
‫״למה יש לבן שלי גישה לטלפון,‬
‫בזמן שהוא אמור ללמוד?״‬

330
00:18:10,297 --> 00:18:13,217
‫יש לי רגשות מעורבים‬
‫לגבי השימוש בטלפונים בבית הספר,‬

331
00:18:13,300 --> 00:18:17,137
‫כי הטלפונים שלנו…‬
‫הטלפון משמש אותי כמשרד אישי.‬

332
00:18:17,221 --> 00:18:19,306
‫אני עובד המון מהטלפון.‬

333
00:18:19,389 --> 00:18:24,603
‫אני יודע שהם יכולים להיות‬
‫שימושיים בכיתה ככלי חינוכי.‬

334
00:18:27,064 --> 00:18:31,068
‫- 13 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

335
00:18:31,693 --> 00:18:34,863
‫אנחנו ננצח. אני מבטיחה לך.‬
‫אוון לא מחבב אותך.‬

336
00:18:34,947 --> 00:18:36,240
‫הוא לא אוהב אותך.‬

337
00:18:37,449 --> 00:18:40,410
‫הוא רוצה סקס, מציצות, ולהתחרמן.‬

338
00:18:40,494 --> 00:18:42,079
‫הוא לא רוצה אותך.‬

339
00:18:42,162 --> 00:18:44,623
‫לורן ואני היינו בסדר כל הזמן הזה,‬

340
00:18:44,706 --> 00:18:48,377
‫אבל אז ההודעות גרמו ללורן‬
‫לפקפק בעצמה ובקשר שלנו.‬

341
00:18:49,545 --> 00:18:54,508
{\an8}‫אנחנו נהיה איתו במלון בחמישי,‬
‫ואת לא תהיי שם.‬

342
00:18:54,591 --> 00:18:58,095
‫ואז השולחת אמרה שבילינו ביחד.‬

343
00:18:58,178 --> 00:19:02,099
‫אז הייתי כזה… ״אוקיי, אני כבר לא בטוחה‬
‫שאני יכולה לסמוך על אוון.״‬

344
00:19:02,599 --> 00:19:04,685
‫אני ולורן התחלנו לריב יותר.‬

345
00:19:04,768 --> 00:19:07,104
‫היא האשימה אותי בדברים לא נכונים.‬

346
00:19:07,187 --> 00:19:09,231
‫כי היא הייתה מקשיבה למסרונים.‬

347
00:19:09,314 --> 00:19:12,568
‫פשוט התעצבנו אחד על השנייה בגלל זה,‬

348
00:19:12,651 --> 00:19:14,778
‫ולא היינו צריכים להתעצבן.‬

349
00:19:15,946 --> 00:19:19,199
‫מה שהשולחת רצתה זה שאני ולורן ניפרד.‬

350
00:19:19,283 --> 00:19:22,661
‫אני ולורן דיברנו בפייסטיים, ואמרתי לה ש…‬

351
00:19:22,744 --> 00:19:26,290
‫זה מתחיל להיות יותר מדי, ושאולי…‬

352
00:19:26,373 --> 00:19:29,835
‫אם ניתן לה את מה שהיא רוצה והיא תפסיק,‬
‫אולי יום אחד נוכל לנסות שוב.‬

353
00:19:31,753 --> 00:19:33,463
‫זה ממש שבר לה את הלב.‬

354
00:19:33,964 --> 00:19:35,299
‫היא נורא נפגעה.‬

355
00:19:37,676 --> 00:19:39,344
‫הוא היה האהוב הראשון שלי.‬

356
00:19:42,014 --> 00:19:44,600
‫היינו יחד יותר משנתיים.‬

357
00:19:45,517 --> 00:19:48,645
‫ופשוט הפסקנו לדבר.‬

358
00:19:49,396 --> 00:19:52,524
‫דיברתי עם לורן והזכרתי לה,‬

359
00:19:52,608 --> 00:19:54,026
‫״את יודעת מי זה אוון,‬

360
00:19:54,109 --> 00:19:55,110
‫״ו…‬

361
00:19:56,111 --> 00:20:00,490
‫״כבנאדם, גם אם הוא לא מחבב אותך,‬
‫הוא לא היה אומר דברים כאלה.״‬

362
00:20:00,574 --> 00:20:05,287
‫ולרוע המזל, זה הקשה על הקשר שלהם.‬

363
00:20:05,370 --> 00:20:07,664
‫ההודעות פשוט הכבידו עליהם מדי,‬

364
00:20:07,748 --> 00:20:12,920
‫ואני חושבת שזה מה שעמד במרכז‬
‫החודשים האחרונים של הקשר שלהם.‬

365
00:20:13,003 --> 00:20:14,463
‫״דיברת עם הבחורה הזאת?‬

366
00:20:14,546 --> 00:20:17,591
‫״היית איתה?״‬

367
00:20:17,674 --> 00:20:19,301
‫כי אלה היו שקרים.‬

368
00:20:20,302 --> 00:20:23,847
‫אני מרגישה שההודעות‬
‫פשוט ניסו לגרום לנו להיפרד.‬

369
00:20:23,931 --> 00:20:27,476
‫אבל כשנפרדנו, נראה שההודעות רק החמירו.‬

370
00:20:27,559 --> 00:20:30,854
‫העובדה שהיא המשיכה,‬
‫אחרי שהשיגה את הדבר היחיד שרצתה…‬

371
00:20:30,938 --> 00:20:32,105
‫זה שבר את הלב.‬

372
00:20:32,189 --> 00:20:33,440
‫- הוא חושב שאת מכוערת -‬

373
00:20:33,523 --> 00:20:34,775
‫- הוא חושב שאת זבל -‬

374
00:20:34,858 --> 00:20:36,109
‫- הוא שונא אותך! ניצחנו -‬

375
00:20:36,193 --> 00:20:37,611
‫- מכוערת. לא שווה כלום -‬

376
00:20:38,612 --> 00:20:41,782
‫תתאבדי עכשיו, כלבה.‬

377
00:20:43,367 --> 00:20:46,286
‫החיים שלו יהיו יותר טובים אם תמותי.‬

378
00:20:49,873 --> 00:20:53,168
‫כשקראתי את זה לראשונה, הייתי בהלם.‬

379
00:20:54,211 --> 00:20:57,839
‫זה העציב אותי. הייתי במצב נפשי גרוע.‬

380
00:20:58,382 --> 00:20:59,883
‫זה נהיה ממש נורא.‬

381
00:21:00,801 --> 00:21:02,844
‫היו שם הודעות חולניות.‬

382
00:21:02,928 --> 00:21:05,347
‫״לורן צריכה להתאבד״…‬

383
00:21:05,430 --> 00:21:08,267
‫״היא לא צריכה לחיות״,‬
‫״היא לא צריכה להיות בביה״ס הזה.״‬

384
00:21:08,350 --> 00:21:11,770
‫- מוות #באנגבאנג #התאבדות -‬

385
00:21:11,853 --> 00:21:14,439
‫לחץ הדם שלי עלה.‬

386
00:21:15,691 --> 00:21:21,113
‫כשאני חושב שתלמידה‬
‫נאלצה לסבול הטרדה כזאת,‬

387
00:21:21,196 --> 00:21:23,365
‫במשך תקופה כזאת,‬

388
00:21:24,032 --> 00:21:26,118
‫אני מודאג לגבי מצבה הנפשי.‬

389
00:21:26,618 --> 00:21:31,164
‫בטח יש לזה השפעה קשה‬
‫על המצב הנפשי של בחורה צעירה.‬

390
00:21:34,293 --> 00:21:35,877
{\an8}‫- ניצחנו -‬

391
00:21:36,420 --> 00:21:39,339
{\an8}‫זה בהחלט יכול להשפיע על המחשבות.‬

392
00:21:39,631 --> 00:21:41,049
‫- אוון רוצה שתמותי היום -‬

393
00:21:41,133 --> 00:21:44,344
‫מה יקרה אם יום אחד,‬
‫השולחת תחליט שנמאס לה,‬

394
00:21:44,428 --> 00:21:46,596
‫שהיא כבר לא מקבלת את הסיפוק‬

395
00:21:46,680 --> 00:21:49,558
‫או את התגובה שהיא רוצה מהמסרונים האלה?‬

396
00:21:50,058 --> 00:21:52,185
‫יום אחד, מישהו יאבד את זה.‬

397
00:21:52,936 --> 00:21:55,105
‫אמרתי, ״חייבים לתפוס את הבנזונה״.‬

398
00:21:55,981 --> 00:21:59,693
‫אזהרה: תחסלי את עצמך‬
‫לפני שאנחנו נעשה את זה.‬

399
00:22:00,902 --> 00:22:03,989
‫כשההודעות התחילו לעסוק בפגיעה גופנית,‬

400
00:22:04,072 --> 00:22:06,658
‫חששנו, בתור הורים,‬

401
00:22:06,742 --> 00:22:08,660
‫שמשהו עלול לקרות לילדים שלנו.‬

402
00:22:09,953 --> 00:22:11,580
‫זאת הייתה נקודת שבירה.‬

403
00:22:12,080 --> 00:22:16,585
‫זה היה גם השלב שבו‬
‫השריף מיין נכנס לתמונה.‬

404
00:22:16,668 --> 00:22:18,920
‫- 15 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

405
00:22:19,004 --> 00:22:21,548
‫פנו אליי מבית הספר‬

406
00:22:21,631 --> 00:22:24,676
‫לגבי מקרה של בריונות רשת והתעללות.‬

407
00:22:25,469 --> 00:22:28,388
‫נפגשנו בביה״ס של ביל סיטי.‬
‫ההורים של שניהם היו שם,‬

408
00:22:28,472 --> 00:22:31,641
‫המפקח על בתי הספר והמנהל היו שם.‬

409
00:22:31,725 --> 00:22:37,022
{\an8}‫וההורים הסבירו שההטרדות האלה‬
‫נמשכות כבר יותר משנה.‬

410
00:22:38,607 --> 00:22:41,109
‫ג׳יל וקנדרה, האימהות,‬

411
00:22:41,193 --> 00:22:43,820
‫היו מודאגות מאוד בקשר לילדים שלהן,‬

412
00:22:43,904 --> 00:22:45,530
‫המצב הנפשי שלהם,‬

413
00:22:45,614 --> 00:22:48,533
‫וההשפעה שלו על התפקוד שלהם בבית הספר.‬

414
00:22:49,076 --> 00:22:51,161
‫הן קראו לעזרה.‬

415
00:22:52,412 --> 00:22:56,750
‫הפחד הכי קשה היה ששניהם‬
‫יחוו טראומה רגשית כתוצאה מזה, וש…‬

416
00:22:56,833 --> 00:23:00,587
‫כשזה יגיע למצב שבו הם כבר לא יוכלו‬
‫לעמוד בטראומה הזאת,‬

417
00:23:00,670 --> 00:23:04,132
‫הם יהיו בסכנה קשה לפגיעה עצמית.‬

418
00:23:04,216 --> 00:23:06,676
‫זה באמת מדאיג ביותר.‬

419
00:23:11,807 --> 00:23:14,101
‫ידעתי שאני מחפש קבוצה של תלמידים‬

420
00:23:14,184 --> 00:23:16,520
‫שיש ביניהם קשר הדוק מאוד.‬

421
00:23:17,771 --> 00:23:19,272
‫הם כרתו ברית סודיות.‬

422
00:23:19,356 --> 00:23:22,150
‫הם לא יספרו לאף אחד על מה שקורה.‬

423
00:23:22,734 --> 00:23:25,237
‫זה מה שחשבתי בהתחלה.‬

424
00:23:25,862 --> 00:23:29,533
‫- מספר חסוי: #לחסל_את_הכלבה -‬

425
00:23:31,034 --> 00:23:33,620
‫פעם או פעמיים בשבוע,‬
‫השריף מיין היה בא לבית הספר‬

426
00:23:33,703 --> 00:23:36,540
‫ושואל שאלות כמו‬
‫״מתי קיבלת הודעה בפעם האחרונה?‬

427
00:23:36,623 --> 00:23:37,666
‫״מה נכתב בה?״‬

428
00:23:37,749 --> 00:23:41,169
‫איך הולך? השתנה משהו?‬

429
00:23:42,003 --> 00:23:43,547
‫פחות? יותר? אותו דבר?‬

430
00:23:44,214 --> 00:23:46,216
‫אוון: פחות הודעות.‬
‫-אוקיי.‬

431
00:23:46,758 --> 00:23:48,593
‫אל תיקחי ללב. זה סתם זבל.‬

432
00:23:48,677 --> 00:23:51,346
‫מישהו פה זקוק לעזרה רצינית.‬

433
00:23:51,430 --> 00:23:54,182
‫אז… נמשיך משם.‬

434
00:23:55,725 --> 00:23:56,935
‫הכדור נכנס!‬

435
00:23:57,018 --> 00:24:01,648
‫בעונת הכדורסל, התחלתי לקבל‬
‫הודעות בנושא המשחקים שלנו.‬

436
00:24:02,524 --> 00:24:06,570
‫אני זוכרת משחק כדורסל אחת‬
‫שלא קלעתי בו נקודות.‬

437
00:24:06,653 --> 00:24:10,073
‫אז ירדו עליי בהודעות.‬

438
00:24:10,824 --> 00:24:14,369
‫את הכי גרועה.‬
‫את צריכה לפרוש, להיפצע, ולהיגמר.‬

439
00:24:14,870 --> 00:24:18,123
‫והכי עצוב שלורן היא ספורטאית ממש טובה,‬

440
00:24:18,206 --> 00:24:20,834
‫והיא פשוט… סוג של ויתרה.‬

441
00:24:21,960 --> 00:24:25,338
‫אולי מישהו שצפה במשחק שלח את ההודעה.‬

442
00:24:29,301 --> 00:24:32,429
‫היו פרטים בחלק מההודעות‬

443
00:24:32,512 --> 00:24:37,017
‫שיצרו רושם שמישהו עוקב אחריהם.‬

444
00:24:37,601 --> 00:24:40,103
‫כלבה, לו, אנחנו יודעים שהיית במשחק.‬

445
00:24:40,187 --> 00:24:43,982
‫התקשרתי לקנדרה ואמרתי,‬
‫״את מכירה את הבנות בקבוצת הכדורסל.‬

446
00:24:44,065 --> 00:24:45,942
‫״אני לא מכירה אותן כל כך.‬

447
00:24:46,443 --> 00:24:49,654
‫״זה נשמע לך כמו אחת מהן? אימנת אותן.‬

448
00:24:49,738 --> 00:24:51,072
‫״מי מתחרה עם לורן?״‬

449
00:24:51,573 --> 00:24:53,533
‫ברגע הזה התחלתי לחשוב,‬

450
00:24:53,617 --> 00:24:57,871
‫״אוקיי, מישהי בקבוצה של התיכון מקנאת בה?״‬

451
00:24:58,705 --> 00:25:03,460
‫באחת ההודעות, השולחת כתבה‬
‫כמה נקודות היא קלעה במשחק יום קודם.‬

452
00:25:04,002 --> 00:25:07,506
‫אז אני ואימא שלי החלטנו לבדוק‬
‫מי קלעה מספר כזה של נקודות.‬

453
00:25:08,590 --> 00:25:13,053
‫אימא שלי התנדבה לספור נקודות ברוב המשחקים,‬
‫אז חשבנו להסתכל ברישום הנקודות.‬

454
00:25:13,553 --> 00:25:17,182
‫וכשבדקנו, רק בת אחת קלעה מספר נקודות כזה.‬

455
00:25:17,682 --> 00:25:18,892
‫קלואי ווילסון.‬

456
00:25:18,975 --> 00:25:21,353
‫זה כזה… ״וואו. רגע.״‬

457
00:25:25,815 --> 00:25:27,067
‫״אין מצב שזאת קלואי.״‬

458
00:25:29,611 --> 00:25:32,113
‫קלואי ואוון…‬

459
00:25:32,197 --> 00:25:35,659
‫הם לא היו…‬
‫אני לא יודעת איך לתאר את הקשר שלהם.‬

460
00:25:35,742 --> 00:25:37,744
‫הם היו קצת יותר מידידים.‬

461
00:25:37,827 --> 00:25:40,288
‫הם תמיד חיבבו אחד את השנייה.‬

462
00:25:40,872 --> 00:25:42,541
‫לקלואי היה קראש על אוון.‬

463
00:25:42,624 --> 00:25:46,419
‫אני חושבת שהיא תמיד דיברה איתו‬
‫רק כדי לגרום לי לקנא.‬

464
00:25:46,920 --> 00:25:51,216
‫אוון וקלואי נהיו חברים טובים,‬
‫אבל אז הוא התחיל לצאת עם לורן.‬

465
00:25:51,299 --> 00:25:53,510
‫אז כן, לורן וקלואי לא הסתדרו.‬

466
00:25:54,886 --> 00:25:57,514
‫קלואי לא הייתה האדם הכי נחמד בעולם.‬

467
00:25:57,597 --> 00:26:02,269
‫היא לא הייתה בריונית, אבל גם ממש לא נחמדה.‬

468
00:26:02,352 --> 00:26:04,813
‫ואני חושב שהיא אמרה ללורן דברים‬

469
00:26:04,896 --> 00:26:06,731
‫שגרמו ללורן לא לחבב אותה.‬

470
00:26:06,815 --> 00:26:11,361
‫לא חיבבתי את קלואי‬
‫כי הרגשתי שאנחנו שונות לגמרי.‬

471
00:26:12,028 --> 00:26:16,241
‫שיחקנו כדורסל ביחד,‬
‫וממש לא הייתה בינינו התאמה.‬

472
00:26:16,741 --> 00:26:18,285
‫אמרו לנו מבית הספר…‬

473
00:26:18,368 --> 00:26:22,956
‫כשהשם עלה, ״האם ייתכן שמדובר בקלואי?״‬

474
00:26:23,456 --> 00:26:26,585
‫זה היה כזה…‬
‫״היו לנו בעיות איתה בעבר.״‬

475
00:26:28,336 --> 00:26:32,841
{\an8}‫בכיתות ז׳ וח׳‬
‫היו כל מיני האשמות כלפי קלואי,‬

476
00:26:32,924 --> 00:26:36,177
{\an8}‫כביכול שהיא התנהגה בבריונות,‬
‫או דיברה לא יפה למישהו.‬

477
00:26:36,261 --> 00:26:41,016
‫המנהל קרא לקלואי למשרד כל הזמן,‬
‫והיא כזה… ״לא עשיתי כלום.״‬

478
00:26:45,353 --> 00:26:46,688
‫היא הייתה מנהיגה.‬

479
00:26:46,771 --> 00:26:49,858
‫באותו זמן הייתה לה קבוצת חברים גדולה.‬

480
00:26:49,941 --> 00:26:53,361
‫כולל חברים מבתי ספר אחרים.‬
‫-כן.‬

481
00:26:53,987 --> 00:26:56,948
‫אז אני חושב שבעיני אנשים מסוימים…‬

482
00:26:57,032 --> 00:26:59,034
‫לא אגיד שהם נפגעו מזה,‬

483
00:26:59,117 --> 00:27:03,455
‫אבל אולי הם רצו משהו כזה לעצמם.‬

484
00:27:05,749 --> 00:27:08,209
‫תחסלי את עצמך, או שאנחנו נעשה את זה.‬

485
00:27:08,293 --> 00:27:12,005
‫- #באנג -‬

486
00:27:13,757 --> 00:27:17,135
‫התחלתי לבדוק בת בשם קלואי ווילסון.‬

487
00:27:17,218 --> 00:27:20,013
‫היא זו שקלעה 12 נקודות במשחק הכדורסל.‬

488
00:27:20,096 --> 00:27:21,139
‫- ק. ווילסון -‬

489
00:27:21,222 --> 00:27:24,100
‫נודע לי שהיו הרבה התכתבויות,‬

490
00:27:24,184 --> 00:27:25,852
‫דיבורים על מסיבת הלאווין…‬

491
00:27:26,436 --> 00:27:29,439
‫זה היה מעניין, כי נודע לי שהמסיבה הזו‬

492
00:27:29,522 --> 00:27:32,317
‫נערכה ע״י קלואי וההורים שלה.‬

493
00:27:33,526 --> 00:27:36,696
‫אולי קלואי התעניינה באוון,‬

494
00:27:36,780 --> 00:27:38,948
‫וזה היה אחד המניעים האחרים. האם היא…‬

495
00:27:40,158 --> 00:27:41,242
‫קינאה בלורן?‬

496
00:27:43,495 --> 00:27:46,956
‫קלואי, מה שלומך? שבי בבקשה.‬

497
00:27:47,040 --> 00:27:48,333
‫שריף מיין.‬

498
00:27:48,917 --> 00:27:51,169
‫ספרי את הסיפור שלך. בואי נשמע.‬

499
00:27:51,252 --> 00:27:53,380
‫טוב. אני בכלל לא…‬

500
00:27:53,463 --> 00:27:54,547
‫- קלואי -‬

501
00:27:54,631 --> 00:27:57,634
‫לא ידעתי על כל מה שקרה‬

502
00:27:57,717 --> 00:28:00,220
‫עד תחילת עונת הכדורעף.‬

503
00:28:00,303 --> 00:28:03,223
‫הייתי שומעת דברים קטנים פה ושם, מאוון.‬

504
00:28:03,306 --> 00:28:06,351
‫לא דיברתי איתם הרבה, באמת.‬

505
00:28:06,434 --> 00:28:07,894
‫אין לי קשר קרוב עם לורן.‬

506
00:28:07,977 --> 00:28:11,147
‫ואז התחילו להאשים אותי.‬

507
00:28:11,231 --> 00:28:13,692
‫יש 348 עמודים.‬

508
00:28:13,775 --> 00:28:16,945
‫הודעות דוחות. הרבה מעבר להטרדה.‬

509
00:28:17,028 --> 00:28:19,322
‫אלה… מדובר בהטרדה מאיימת.‬

510
00:28:19,406 --> 00:28:21,741
‫אני רוצה שזה ייפסק. זה חייב להיפסק.‬

511
00:28:21,825 --> 00:28:24,202
‫טוב, אין לי שום קשר לזה.‬

512
00:28:24,285 --> 00:28:26,538
‫אני עם אנשים כל הזמן,‬

513
00:28:26,621 --> 00:28:29,124
‫ואם היה לי קשר לזה, מישהו היה רואה.‬

514
00:28:30,083 --> 00:28:34,212
‫חשבתי שקלואי תחמוק מעונש‬
‫בגלל שאבא שלה שוטר.‬

515
00:28:34,713 --> 00:28:37,215
‫שהוא יעשה משהו כדי להחליק את זה, ו…‬

516
00:28:37,298 --> 00:28:40,218
‫היו לי כל מיני מחשבות כאלה.‬

517
00:28:41,386 --> 00:28:43,763
‫עשיתי מחקר, ושאלתי את בית הספר,‬

518
00:28:43,847 --> 00:28:46,516
‫וענו לי שסופי ומייסי‬
‫הן חברות טובות של קלואי.‬

519
00:28:46,599 --> 00:28:49,436
‫שהן קבוצה מגובשת. אז חשבתי ״הנה זה״‬

520
00:28:49,519 --> 00:28:51,062
‫״הנה הקבוצה המגובשת שלי.‬

521
00:28:51,146 --> 00:28:55,233
‫״הנה השלוש שיודעות מה קורה פה.‬

522
00:28:55,316 --> 00:28:59,404
‫״אדבר עם אחת מהן, ותכף נפצח את זה.״‬

523
00:29:01,448 --> 00:29:04,033
‫- 17 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

524
00:29:05,076 --> 00:29:08,621
‫אני וסופי תמיד היינו קרובים.‬
‫ההורים שלנו היו חברים קרובים.‬

525
00:29:08,705 --> 00:29:12,250
‫כל הילדוּת בילינו ביחד.‬

526
00:29:12,751 --> 00:29:15,837
‫יכול להיות שקצת הרחקתי את אוון מסופי,‬

527
00:29:15,920 --> 00:29:18,256
‫אז אולי היא רצתה להתנקם בי.‬

528
00:29:18,840 --> 00:29:20,133
‫היי. סופי?‬
‫-כן.‬

529
00:29:20,216 --> 00:29:22,385
‫היי. אני מדבר עם מלא אנשים היום.‬

530
00:29:23,052 --> 00:29:24,220
‫יש לך מושג למה?‬

531
00:29:25,764 --> 00:29:27,265
‫לא יודעת. יש לי קצת מושג,‬

532
00:29:27,348 --> 00:29:29,267
‫כי אני חברה של אוון.‬
‫-אוקיי.‬

533
00:29:29,350 --> 00:29:32,145
‫את חברה של קלואי?‬
‫-כן, היא אחת החברות הקרובות שלי.‬

534
00:29:32,228 --> 00:29:33,980
‫יכול להיות שקלואי עשתה את זה?‬

535
00:29:34,063 --> 00:29:36,357
‫לא, כי אבא שלה שוטר.‬

536
00:29:36,441 --> 00:29:39,110
‫היא לא הייתה עושה שטות כזאת.‬

537
00:29:39,194 --> 00:29:40,028
‫תודה.‬

538
00:29:40,111 --> 00:29:42,655
‫מייק מיין התקשר אליי.‬

539
00:29:42,739 --> 00:29:44,449
{\an8}‫- קורין וובר‬
‫אמה של סופי -‬

540
00:29:44,532 --> 00:29:50,455
{\an8}‫הוא אמר שהוא תשאל את סופי,‬
‫ושהם תשאלו חבורה שלמה של ילדים.‬

541
00:29:52,123 --> 00:29:55,126
‫אני זוכרת שפניתי לקורין,‬
‫שהייתה החברה הכי טובה שלי,‬

542
00:29:55,210 --> 00:29:57,629
‫ואמרתי ״בבקשה, דברי עם הבת שלך על זה.‬

543
00:29:57,712 --> 00:30:00,256
‫״זה יוצא מכלל שליטה.״‬

544
00:30:01,049 --> 00:30:04,761
‫אז לקחתי את הטלפון של סופי ועברתי עליו.‬

545
00:30:05,261 --> 00:30:08,056
‫היא חיפשה הודעות מקלואי לסופי,‬

546
00:30:08,139 --> 00:30:10,475
‫או אם יש לסופי אפליקציות הסוואה בטלפון.‬

547
00:30:11,142 --> 00:30:13,937
‫היו ויכוחים, וצעקות.‬

548
00:30:14,020 --> 00:30:17,607
‫״את בטח יודעת מה קורה. את בטוח יודעת.״‬

549
00:30:19,275 --> 00:30:22,529
‫קלואי, מייסי, וסופי‬
‫היו כל הזמן באזור מסוים,‬

550
00:30:22,612 --> 00:30:25,573
‫מתגודדות ביחד, עם הטלפונים שלהן.‬

551
00:30:26,699 --> 00:30:29,869
‫אנחנו נמרר לך את החיים כל יום.‬

552
00:30:32,121 --> 00:30:35,917
‫בשלב הזה, ההורים התחילו‬
‫לכעוס יותר ויותר על בית הספר,‬

553
00:30:36,000 --> 00:30:37,418
‫על זה שלא עשינו יותר.‬

554
00:30:37,502 --> 00:30:39,504
‫פניתי למאמן הכדורסל,‬

555
00:30:39,587 --> 00:30:42,715
‫שכבר נמאס לו בשלב הזה מהריבים של הבנות,‬

556
00:30:42,799 --> 00:30:46,886
‫ואמרתי, ״יש מצב לדבר‬
‫עם קבוצת הכדורסל שלך,‬

557
00:30:46,970 --> 00:30:52,267
‫״ולהראות להן מה קורה?‬
‫אתה יכול לבדוק בטלפונים של הבנות?״‬

558
00:30:52,809 --> 00:30:54,519
‫והוא אמר ״כן, בהחלט.‬

559
00:30:54,602 --> 00:30:57,689
‫״רעיון מצוין. רק תבקשי רשות מההנהלה.״‬

560
00:30:59,440 --> 00:31:02,652
‫ואז מר צ׳ילמן הודיע לנו ש…‬

561
00:31:02,735 --> 00:31:04,654
‫שזה לא יקרה.‬

562
00:31:04,737 --> 00:31:07,323
‫ההורים רצו להיכנס לכיתות, ו…‬

563
00:31:07,407 --> 00:31:11,327
‫הם רצו להיות מעורבים בחקירה בעצמם,‬

564
00:31:11,411 --> 00:31:14,664
‫לעשות מפגשים קבוצתיים ולהתעמת עם אנשים‬

565
00:31:14,747 --> 00:31:16,374
‫ולהתחיל להפריח האשמות.‬

566
00:31:16,875 --> 00:31:18,960
‫אמרנו להורים, אמרתי להם ישר בפנים,‬

567
00:31:19,043 --> 00:31:21,296
‫״זה לא ילך כמו שאתם חושבים.״‬

568
00:31:21,880 --> 00:31:26,092
‫ג׳יל וקנדרה התחילו לבוא לבית הספר‬
‫ולהתלונן באוזני דן,‬

569
00:31:26,175 --> 00:31:29,721
‫ולמרבה המזל, המפקח אמר ״אתן משוגעות״.‬

570
00:31:29,804 --> 00:31:31,764
‫הן עשו סצנות בבית הספר.‬

571
00:31:33,725 --> 00:31:34,726
‫בשלב מסוים,‬

572
00:31:34,809 --> 00:31:38,855
‫אוון ניסה לגרום לקלואי להודות בזה.‬

573
00:31:38,938 --> 00:31:42,400
‫הוא כל הזמן נכנס בה, כל יום.‬

574
00:31:42,483 --> 00:31:45,737
‫בהמשך, אוון סימס לקלואי,‬
‫או התקשר אליה למחרת,‬

575
00:31:45,820 --> 00:31:47,947
‫ואמר, ״זאת הייתה אימא שלי, סליחה״.‬

576
00:31:48,031 --> 00:31:52,619
‫ג׳יל שלחה מסרונים שהיו לכאורה מאוון.‬

577
00:31:53,119 --> 00:31:55,955
‫כל הראיות הצביעו על קלואי.‬

578
00:31:56,623 --> 00:31:58,416
‫אני ומייסי התעמתנו איתה,‬

579
00:31:58,917 --> 00:32:00,001
‫והיא…‬

580
00:32:01,294 --> 00:32:05,840
‫התעצבנה ואמרה, ״אני לא עושה את זה.‬
‫אני לא יודעת למה אף אחד לא מאמין לי.״‬

581
00:32:13,848 --> 00:32:14,682
‫- קלואי -‬

582
00:32:14,766 --> 00:32:18,519
‫אוון שאל אותי ראשון. ״את עושה את זה?״‬
‫אמרתי לו שלא.‬

583
00:32:19,020 --> 00:32:21,356
‫אחרי כמה זמן, שאלו אותי שוב ושוב,‬

584
00:32:21,439 --> 00:32:23,358
‫כי אחרי ששאלו אותי פעם אחת,‬

585
00:32:23,441 --> 00:32:26,194
‫נראה יותר ויותר כאילו זאת אני.‬

586
00:32:28,154 --> 00:32:33,117
‫כשזה נמשך, אוון ולורן‬
‫קיבלו מסרונים מקידומת של פלורידה,‬

587
00:32:33,201 --> 00:32:39,248
‫ונאמר לנו שקלואי והמשפחה שלה‬
‫היו בחופשה באזור פלורידה באותו זמן.‬

588
00:32:40,792 --> 00:32:43,544
‫אז כשהתקבלו מסרונים מהקידומת הזאת,‬

589
00:32:43,628 --> 00:32:48,549
‫התחלנו לחשוב‬
‫שייתכן שזה מצביע עליה כחשודה.‬

590
00:32:49,342 --> 00:32:52,553
‫בקושי עברנו את הגבול, עברה פחות משעה,‬

591
00:32:52,637 --> 00:32:55,682
‫ומייק סימס לנו שההודעות‬
‫מגיעות מפלורידה עכשיו.‬

592
00:32:56,849 --> 00:33:00,895
‫ואמרתי, ״זאת לא אני.‬
‫אני לא יודעת מה אתם רוצים ממני.״‬

593
00:33:00,979 --> 00:33:03,147
‫ואבא שלי אמר ״תעשי שאיבת מידע מהטלפון״.‬

594
00:33:03,231 --> 00:33:07,276
‫קלואי ומשפחתה מסרו‬
‫את הטלפון של קלואי לניתוח פורנזי.‬

595
00:33:08,611 --> 00:33:10,405
‫אבל לא היה שום דבר בטלפון שלה.‬

596
00:33:15,410 --> 00:33:17,704
‫זונות. דיברתי עם המשטרה אתמול.‬

597
00:33:17,787 --> 00:33:21,791
‫הם לקחו לי ת׳טלפון,‬
‫עשו חיפוש, העתיקו הכול,‬

598
00:33:21,874 --> 00:33:23,334
‫לא מצאו שום דבר רע.‬

599
00:33:23,835 --> 00:33:26,504
‫המשטרה עשתה חיפוש לקלואי,‬
‫שאבו מידע מהטלפון שלה,‬

600
00:33:26,587 --> 00:33:30,425
‫והמשכנו לקבל הודעות‬
‫על זה ששאבו מידע מהטלפון שלה.‬

601
00:33:30,508 --> 00:33:33,553
‫זה היה מוזר,‬
‫כי אם קלואי שלחה את ההודעות,‬

602
00:33:33,636 --> 00:33:35,263
‫למה לה להזכיר את עצמה?‬

603
00:33:35,346 --> 00:33:37,932
‫הייתי מקבל תמונות שלי עם קלואי.‬

604
00:33:38,016 --> 00:33:39,934
‫זה נהיה ממש מוזר.‬

605
00:33:40,018 --> 00:33:42,020
‫היא הזכירה את עצמה יותר מדי.‬

606
00:33:43,104 --> 00:33:46,357
{\an8}‫למה שקלואי תשלח תמונה של עצמה‬
‫אם היא לא רצתה להיתפס?‬

607
00:33:48,026 --> 00:33:52,697
‫אף אחד לא היה מעורר חשדות נגד עצמו.‬

608
00:33:53,531 --> 00:33:55,908
‫מישהו כנראה ניסה להפליל אותה.‬

609
00:33:57,702 --> 00:34:00,955
‫חשבתי מי בכיתה שלי היה רוצה‬

610
00:34:01,039 --> 00:34:03,499
‫להפליל אותי ככה, ופשוט לעשות את זה.‬

611
00:34:09,756 --> 00:34:10,882
‫בתור חוקר,‬

612
00:34:10,965 --> 00:34:14,677
‫חשוב להיזהר לא לאבד את הפרספקטיבה.‬

613
00:34:14,761 --> 00:34:18,139
‫היו לנו כבר אלף עמודים של מסרונים,‬

614
00:34:18,222 --> 00:34:20,058
‫אז קראתי את כולם,‬

615
00:34:20,141 --> 00:34:22,769
‫בחיפוש אחר רמז.‬

616
00:34:24,353 --> 00:34:31,152
‫כמה שבועות קודם לכן,‬
‫הייתה התכתבות על אימונית וכיסוי לטלפון,‬

617
00:34:31,235 --> 00:34:33,154
‫והייתה שם תמונה,‬

618
00:34:35,114 --> 00:34:39,869
‫והתמונה הזו נשלחה לאוון ולורן‬
‫מאת השולח האלמוני.‬

619
00:34:40,661 --> 00:34:44,665
{\an8}‫אחי, לו, עפנו על הכיסוי השחור לטלפון,‬
‫על אמת.‬

620
00:34:45,166 --> 00:34:48,711
{\an8}‫זה היה מבהיל, כי היחידים שהיו מסוגלים‬

621
00:34:48,795 --> 00:34:51,255
‫לצלם את התמונה הזו בחג המולד המשפחתי שלנו‬

622
00:34:51,339 --> 00:34:53,591
‫הם כמובן אנשים שהיו שם איתנו,‬

623
00:34:53,674 --> 00:34:56,052
‫כלומר בן משפחה שלנו.‬

624
00:34:56,135 --> 00:35:00,640
‫השריף מיין שאל אותנו‬
‫מי היה שם בחג המולד‬

625
00:35:00,723 --> 00:35:02,850
‫וגם בכיתה של אוון.‬

626
00:35:02,934 --> 00:35:05,603
‫קרובת המשפחה היחידה‬
‫שלומדת בכיתה של אוון‬

627
00:35:05,686 --> 00:35:07,730
‫היא בת דודה שלו, אדריאנה.‬

628
00:35:11,567 --> 00:35:14,112
‫אני חושבת שיש מצב‬
‫שאדריאנה הייתה מעורבת בזה.‬

629
00:35:14,779 --> 00:35:18,282
‫היא הייתה בחבורה מסוגרת של בנות.‬

630
00:35:19,033 --> 00:35:21,702
‫בילדוּת היינו עוסקות בספורט עם הבנות האלה,‬

631
00:35:21,786 --> 00:35:24,622
‫ואולי הן חשבו שהייתי גועלית כלפיהן,‬

632
00:35:24,705 --> 00:35:26,874
‫או שסתם לא חיבבתי אותן משום מה,‬

633
00:35:26,958 --> 00:35:30,419
‫פשוט כי לפעמים אני תחרותית בספורט, וזה.‬

634
00:35:30,503 --> 00:35:33,631
‫אז חשבתי שאולי הן פשוט‬
‫לא חיבבו אותי בגלל זה.‬

635
00:35:34,549 --> 00:35:36,134
‫כשהיינו בחטיבת הביניים,‬

636
00:35:36,217 --> 00:35:39,971
‫אדריאנה המציאה שמועה‬
‫שנהגנו בבריונות כלפיה,‬

637
00:35:40,054 --> 00:35:42,890
‫ושזרקנו עליה גזרים.‬

638
00:35:43,641 --> 00:35:45,560
‫קלואי חושבת שמישהו מפליל אותה.‬

639
00:35:45,643 --> 00:35:48,437
‫בת דודה שלך זאת אדריאנה, נכון?‬
‫-כן.‬

640
00:35:49,105 --> 00:35:53,776
‫נשמע שאולי הייתה איזו היסטוריה עם קלואי,‬
‫או משהו כזה, פעם מזמן?‬

641
00:35:53,860 --> 00:35:56,904
‫היא פשוט מנסה להבין מי זאת יכולה להיות.‬

642
00:35:56,988 --> 00:36:01,159
‫אין אף אחת אחרת‬
‫שהייתה שונאת אותנו עד כדי כך‬

643
00:36:01,242 --> 00:36:04,036
‫שהיא תנסה ליצור רושם‬
‫שנהגנו בבריונות כלפי מישהי.‬

644
00:36:06,664 --> 00:36:08,207
{\an8}‫- אדריאנה‬
‫בת דודה של אוון -‬

645
00:36:08,291 --> 00:36:12,503
{\an8}‫היו מקרים שלא רציתי ללכת לביה״ס.‬
‫זו הייתה תקופה מלחיצה בשבילי.‬

646
00:36:12,587 --> 00:36:15,339
‫הייתי בקבוצת הכדורעף‬
‫עם קלואי, מייסי וסופי.‬

647
00:36:15,423 --> 00:36:18,092
‫הן היו חבורה, ואם לא היית בחבורה הזו,‬

648
00:36:18,176 --> 00:36:20,678
‫נחשבת לאחת מ״האאוטסיידרים״.‬

649
00:36:20,761 --> 00:36:24,432
‫ואם היית אאוטסיידרית,‬
‫הן לא היו נחמדות אלייך.‬

650
00:36:24,932 --> 00:36:28,519
‫בעונת הכדורעף שעברה‬
‫היה לנו עסק עם אדריאנה ואימא שלה.‬

651
00:36:28,603 --> 00:36:29,604
‫זה התחיל בשנה שעברה.‬

652
00:36:29,687 --> 00:36:30,521
‫- תמי -‬

653
00:36:30,605 --> 00:36:32,523
‫הן עשו עניין שלהם בכדורעף.‬

654
00:36:32,607 --> 00:36:36,485
‫ובפעם אחרת, קראו לנו למשרד של בויר,‬

655
00:36:36,569 --> 00:36:38,070
‫והן נתפסו בשקר.‬

656
00:36:38,154 --> 00:36:42,909
{\an8}‫ורק כשכמה הורים שבאים למשחקים‬
‫ראו את זה, וקמו ואמרו…‬

657
00:36:42,992 --> 00:36:44,535
{\an8}‫״זה מגוחך״…‬
‫-כל זה לא נכון.‬

658
00:36:46,829 --> 00:36:49,749
‫זה גורם לך להרגיש כאילו כל העולם נגדך.‬

659
00:36:49,832 --> 00:36:51,834
‫כאילו אין מוצא.‬

660
00:36:52,335 --> 00:36:54,962
‫לא היו לי ימים טובים בתקופה הזאת.‬

661
00:36:56,047 --> 00:36:59,842
‫לא סיפרתי לאף אחד.‬
‫אימא שלי הבחינה בזה והעלתה את זה.‬

662
00:36:59,926 --> 00:37:01,594
‫היא כתבה פוסט בפייסבוק.‬

663
00:37:01,677 --> 00:37:04,388
‫היא לא האשימה מישהו או משהו כזה.‬

664
00:37:04,472 --> 00:37:07,475
‫היא רק אמרה,‬
‫״זה מה שעובר על הבת שלי.״‬

665
00:37:07,558 --> 00:37:09,769
‫״צריך לטפל בזה.״ משהו כזה.‬

666
00:37:10,269 --> 00:37:12,146
‫ואחרי זה…‬

667
00:37:12,813 --> 00:37:15,483
‫לא הייתי אומר שהמצב הידרדר,‬
‫אבל הוא לא השתפר.‬

668
00:37:15,566 --> 00:37:19,654
{\an8}‫הורים נהיו מעורבים בזה,‬
‫וכתבו כל מיני פוסטים בפייסבוק.‬

669
00:37:19,737 --> 00:37:24,158
{\an8}‫אימא שלה הייתה בקטע של ״אני קורבן״.‬

670
00:37:24,242 --> 00:37:28,079
‫אני מפנה אצבע מאשימה לכיוון אדריאנה.‬
‫אני חושבת שהיא האשמה.‬

671
00:37:29,622 --> 00:37:32,041
‫חשבו שאני מנסה להפליל את קלואי‬

672
00:37:32,124 --> 00:37:34,460
‫בגלל היחס שקיבלתי ממנה.‬

673
00:37:36,045 --> 00:37:37,755
‫כששמעתי לראשונה על ההודעות…‬

674
00:37:37,838 --> 00:37:42,218
‫אוון סימס לי ושאל אם אני מקבלת הודעות.‬

675
00:37:42,301 --> 00:37:46,639
‫אני זוכרת שאמרתי לו, ״שלח לי את המספרים‬
‫ואבדוק אם הם באנשי הקשר שלי״,‬

676
00:37:46,722 --> 00:37:47,974
‫והם לא היו.‬

677
00:37:48,057 --> 00:37:50,059
‫אבל מאז לא שמעתי על זה,‬

678
00:37:50,142 --> 00:37:52,353
‫עד אחרי שתושאלתי במשטרה.‬

679
00:37:53,396 --> 00:37:57,608
{\an8}‫השלב הבא בחקירה היה כמובן לדבר עם אדריאנה.‬

680
00:37:59,277 --> 00:38:03,823
{\an8}‫שאלתי אותה אם היא מעורבת בזה,‬
‫או אם יש לה מידע כלשהו.‬

681
00:38:03,906 --> 00:38:08,369
‫הוא תחקר אותי בצורה אינטנסיבית מאוד.‬

682
00:38:08,452 --> 00:38:11,497
‫הוא שאל אותי אם יש לי משהו נגד לורן,‬

683
00:38:12,081 --> 00:38:15,084
‫וכמובן עניתי שלא,‬
‫שאין לי שום דבר נגד לורן.‬

684
00:38:16,210 --> 00:38:20,673
‫שאלתי על התמונה‬
‫שצולמה במסיבת חג המולד.‬

685
00:38:22,675 --> 00:38:26,512
‫הוא שאל אותי אם ידעתי מי צילם את התמונה,‬
‫או אם אני צילמתי את התמונה.‬

686
00:38:26,595 --> 00:38:28,931
‫אין לי מושג למה חשבו שאני מסוגלת לזה.‬

687
00:38:29,015 --> 00:38:31,100
‫אבל זה גם היה פוגע מאוד,‬

688
00:38:31,183 --> 00:38:33,269
‫כי הייתי תלמידה שקטה.‬

689
00:38:33,352 --> 00:38:36,897
‫לא ממש דיברתי עם אף אחד.‬
‫לא פגעתי באף אחד.‬

690
00:38:36,981 --> 00:38:40,735
‫לא היה לי ברור למה הם חשבו שאני מאחורי זה.‬

691
00:38:41,777 --> 00:38:45,406
‫כשחזרתי לכיתה,‬
‫אחרי התשאול של השריף מיין,‬

692
00:38:45,489 --> 00:38:48,409
‫כולם הסתכלו עליי‬
‫כאילו הם יודעים מה קרה.‬

693
00:38:48,492 --> 00:38:50,494
‫הם הסתכלו עליי כאילו אני אשמה.‬

694
00:38:52,038 --> 00:38:56,625
‫דעתי על שוטרים השתנתה מאז.‬

695
00:38:58,127 --> 00:39:01,714
‫עכשיו, כל פעם שאני עוברת‬
‫ליד שוטר ברחוב, אני פוחדת.‬

696
00:39:02,298 --> 00:39:04,008
‫אני פוחדת משוטרים עכשיו.‬

697
00:39:04,592 --> 00:39:06,927
‫זה היה טראומטי נורא בשבילה.‬
‫קודם כול, לחשוב…‬

698
00:39:07,011 --> 00:39:09,930
‫קראו לה למשרד המנהל כדי לדבר עם שוטר‬

699
00:39:10,014 --> 00:39:12,350
‫על סיטואציה שהיא ידעה עליה מעט מאוד.‬

700
00:39:12,433 --> 00:39:16,729
‫ולא היה שום מצב שהיא מעורבת בזה.‬

701
00:39:19,565 --> 00:39:21,650
‫אחרי שדיברתי עם השריף מיין,‬

702
00:39:21,734 --> 00:39:25,029
‫יום אחד, הייתי בסלון עם הוריי…‬

703
00:39:28,783 --> 00:39:31,369
‫וקיבלתי הודעה ממספר חסוי.‬

704
00:39:32,453 --> 00:39:34,955
‫היי, אדריאנה. אוון זקוק לעזרתך.‬

705
00:39:35,039 --> 00:39:37,041
‫צריך להרחיק ממנו את לו.‬

706
00:39:37,833 --> 00:39:40,252
‫תגידי להורים שלו שלו כלבה.‬

707
00:39:40,336 --> 00:39:41,545
‫הורסת לו את החיים.‬

708
00:39:41,629 --> 00:39:42,838
‫גם את שונאת אותה.‬

709
00:39:43,547 --> 00:39:45,466
‫הייתי מבועתת.‬

710
00:39:48,636 --> 00:39:51,514
‫כשקיבלתי את ההודעה,‬
‫שמטתי את הטלפון ובכיתי.‬

711
00:39:51,597 --> 00:39:54,809
‫געיתי בבכי. הייתי מבועתת.‬

712
00:39:56,936 --> 00:40:00,064
‫הייתי ממש מודאגת. ״מי עשה את זה?‬

713
00:40:00,147 --> 00:40:01,816
‫״למה יש להם את המספר שלי?״‬

714
00:40:01,899 --> 00:40:05,361
‫זה היה מפחיד, כי לא חשבתי שזה יקרה לי.‬

715
00:40:08,489 --> 00:40:10,574
‫באביב 2022,‬

716
00:40:10,658 --> 00:40:12,785
‫לא חיינו את חיינו כרגיל.‬

717
00:40:12,868 --> 00:40:15,371
‫כמעט כל לילה היו לנו נדודי שינה.‬

718
00:40:16,664 --> 00:40:18,874
‫את יודעת מה אנחנו רוצים.‬

719
00:40:18,958 --> 00:40:22,503
‫- אוון: מה? -‬

720
00:40:22,586 --> 00:40:24,922
‫אנחנו רוצים לחסל את לו.‬

721
00:40:25,005 --> 00:40:27,258
‫היא פשוט בזבוז.‬

722
00:40:27,341 --> 00:40:29,802
‫ההודעות היו מגיעות בלי הפסקה.‬

723
00:40:29,885 --> 00:40:32,721
{\an8}‫באחת לפנות בוקר, בשלוש לפנות בוקר…‬

724
00:40:32,805 --> 00:40:34,390
{\an8}‫לא היה לזה סוף.‬

725
00:40:34,473 --> 00:40:35,975
{\an8}‫אתה קם בבוקר ורואה…‬

726
00:40:36,058 --> 00:40:37,726
‫״אוקיי. בוקר אור גם לך.״‬

727
00:40:38,561 --> 00:40:42,231
‫התגלעו ויכוחים בבית על ההודעות האלה.‬

728
00:40:42,314 --> 00:40:47,069
‫המתיחות בבית… יכולת להרגיש אותה.‬

729
00:40:47,153 --> 00:40:49,655
‫אף אחד לא חי בשלום כרגע.‬

730
00:40:49,738 --> 00:40:51,574
‫כולם כועסים.‬

731
00:40:52,074 --> 00:40:53,492
‫התחלתי לצעוק על קנדרה,‬

732
00:40:53,576 --> 00:40:55,703
‫״את לא עושה כלום. אמרת שתטפלי בזה.״‬

733
00:40:55,786 --> 00:40:58,289
‫והיא כזה, ״אמשיך לטפל בזה״.‬

734
00:40:59,039 --> 00:41:02,168
‫לא ביליתי מספיק זמן בבית.‬

735
00:41:02,835 --> 00:41:07,047
‫כן, לורן הייתה בעדיפות גבוהה,‬
‫וביליתי איתה המון זמן,‬

736
00:41:07,131 --> 00:41:10,968
‫אבל למרבה הצער, שון לא היה בעדיפות גבוהה.‬

737
00:41:11,051 --> 00:41:12,803
‫קנדה ואני רבנו כל הזמן.‬

738
00:41:12,887 --> 00:41:16,140
‫ופתאום התחלנו לעבור ממקום למקום.‬

739
00:41:16,223 --> 00:41:19,018
‫גרנו בארבעה בתים שונים‬
‫בתוך כל הבלגן הזה.‬

740
00:41:19,101 --> 00:41:21,687
‫וזה הוביל לקשיים כספיים,‬

741
00:41:21,770 --> 00:41:24,148
‫עוד יותר מהקשיים שהיו קודם.‬

742
00:41:24,899 --> 00:41:27,109
‫לורן לא ישנה.‬
‫אנחנו מכריחים אותה ללכת לביה״ס.‬

743
00:41:27,193 --> 00:41:29,904
‫היא בוכה בבקרים ולא רוצה ללכת לביה״ס.‬

744
00:41:29,987 --> 00:41:33,574
‫אף אחד לא רוצה ת׳תחת האנורקטי‬
‫ות׳ציצים שלך.‬

745
00:41:33,657 --> 00:41:37,244
‫אף בן לא ייגע בכוס הזה, יא כלבה דוחה.‬

746
00:41:37,328 --> 00:41:41,373
‫- לורן: ניצחת ונכנעתי אז בבקשה תפסיקי‬
‫ותגידי לי מה אני צריכה לעשות -‬

747
00:41:41,457 --> 00:41:42,875
‫כשאני קוראת את זה עכשיו,‬

748
00:41:43,375 --> 00:41:46,295
‫בסך הכול ניסיתי להגן על עצמי.‬

749
00:41:55,387 --> 00:41:57,389
{\an8}‫- ג׳יל -‬

750
00:42:01,018 --> 00:42:03,395
{\an8}‫אלוהים. זה מן הסתם מחוסר שינה,‬

751
00:42:03,479 --> 00:42:04,647
{\an8}‫לחץ, אבל…‬

752
00:42:04,730 --> 00:42:05,689
‫אוקיי.‬

753
00:42:06,524 --> 00:42:10,444
{\an8}‫אז אין מה לעשות? אני…‬

754
00:42:10,528 --> 00:42:13,572
{\an8}‫זה כאילו…‬
‫-לקחנו את הטלפון והחלפנו את המספר?‬

755
00:42:13,656 --> 00:42:14,907
{\an8}‫הטלפון אצלי.‬

756
00:42:14,990 --> 00:42:16,534
{\an8}‫אוקיי.‬
‫-מייק, הוא אצלי.‬

757
00:42:17,576 --> 00:42:19,620
{\an8}‫הוא כבר מקבל הודעות כל הבוקר.‬

758
00:42:19,703 --> 00:42:21,664
{\an8}‫זה היה נורא אתמול, ו…‬

759
00:42:22,998 --> 00:42:26,877
{\an8}‫אני לא יודעת‬
‫מה לעשות עם אוון עם זה, ו…‬

760
00:42:28,879 --> 00:42:31,757
{\an8}‫אין דרך לעקוב אחרי זה,‬

761
00:42:31,840 --> 00:42:33,634
{\an8}‫כשההודעות נשלחות,‬

762
00:42:33,717 --> 00:42:34,760
{\an8}‫והם עושים את זה…‬

763
00:42:34,843 --> 00:42:37,263
{\an8}‫הם לועגים לי כרגע לגבי…‬

764
00:42:38,764 --> 00:42:41,475
{\an8}‫המשטרה… זה…‬

765
00:42:41,559 --> 00:42:42,434
{\an8}‫אני לא יכולה…‬

766
00:42:42,518 --> 00:42:44,645
{\an8}‫הבאת לאוון טלפון חדש?‬

767
00:42:45,187 --> 00:42:48,023
{\an8}‫לא. הוא פשוט בלי טלפון כרגע.‬

768
00:42:48,732 --> 00:42:50,484
‫לפני שבוע בערך,‬

769
00:42:50,568 --> 00:42:52,236
‫נדמה לי שבשתיים… לא.‬

770
00:42:52,319 --> 00:42:54,029
‫הם לא נתנו לאוון מנוח,‬

771
00:42:54,113 --> 00:42:56,073
‫אז הוא שלח להם הודעה.‬

772
00:42:56,156 --> 00:43:00,286
‫״אני מקווה שאתם יודעים‬
‫שאתם גורמים לי לרצות להתאבד.״‬

773
00:43:01,412 --> 00:43:04,123
‫האמת שהיו לו שגיאות כתיב,‬

774
00:43:04,206 --> 00:43:06,333
‫אבל זאת התגובה שהוא קיבל,‬

775
00:43:07,376 --> 00:43:09,628
‫וזה הלחיץ אותי ממש.‬

776
00:43:12,756 --> 00:43:16,093
‫ג׳יל אמרה למייק שהיא תפנה לתקשורת‬

777
00:43:16,176 --> 00:43:17,928
‫אם הם לא ימצאו פתרון.‬

778
00:43:19,263 --> 00:43:21,640
‫מייק מיין דיבר עם כל האנשים האלה,‬

779
00:43:21,724 --> 00:43:23,976
‫קלואי, סופי, מייסי, אדריאנה,‬

780
00:43:24,059 --> 00:43:27,396
‫ועדיין לא היה לו מושג מי עומד מאחורי זה.‬

781
00:43:27,479 --> 00:43:31,025
‫שוב, הוא אמר, ״אני חושב שתצטרכו‬
‫לקנות לאוון טלפון אחר״,‬

782
00:43:31,108 --> 00:43:32,818
‫ואמרתי, ״זה לא מספיק טוב״.‬

783
00:43:32,901 --> 00:43:35,112
‫״מישהו צריך לשלם על מעשיו.״‬

784
00:43:36,363 --> 00:43:40,492
‫חקרתי את כל הכיוונים שחשבתי שהיו לי.‬

785
00:43:41,660 --> 00:43:45,039
‫אז מסרתי את הדוחות‬
‫ואת תיק החקירה שלי ל־FBI,‬

786
00:43:45,122 --> 00:43:47,916
‫וביקשתי עזרה ממחלקת פשעי הסייבר שלהם.‬

787
00:43:50,419 --> 00:43:52,129
‫- 18 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

788
00:43:52,212 --> 00:43:53,964
‫באפריל 22׳,‬

789
00:43:54,048 --> 00:43:57,301
{\an8}‫השריף מייק מיין ביקש עזרה בחקירה.‬

790
00:43:57,384 --> 00:43:58,594
{\an8}‫- בראדלי פיטר, FBI -‬

791
00:43:59,345 --> 00:44:04,058
‫הוא מסר לי דיסקונקי‬
‫ובו 720 עמודים של מסרונים.‬

792
00:44:04,141 --> 00:44:09,063
‫בראד הזדעזע מהמסרונים, ומחוסר הסיוע.‬

793
00:44:09,688 --> 00:44:14,568
‫ראיתי מקרים כאלה שבהם הקורבן‬
‫לא עמד בזה יותר והתאבד, למרבה הצער.‬

794
00:44:15,235 --> 00:44:20,783
‫קודם כול רציתי לבצע שאיבת מידע מלאה‬
‫מהטלפון של אוון,‬

795
00:44:20,866 --> 00:44:26,664
‫בתקווה למצוא בטלפון שלו רמזים‬
‫שיעזרו לזהות מי שולח את ההודעות.‬

796
00:44:26,747 --> 00:44:28,374
‫- שאיבת מידע -‬

797
00:44:28,457 --> 00:44:30,584
‫ביצעתי שאיבת מידע מלאה.‬

798
00:44:30,668 --> 00:44:34,546
‫מסרונים, תמונות, מיילים,‬

799
00:44:34,630 --> 00:44:35,923
‫מיקומים גאוגרפיים,‬

800
00:44:36,006 --> 00:44:38,926
‫מוצגים לי כקבצים נפרדים,‬

801
00:44:40,010 --> 00:44:45,557
‫אבל לא הצלחתי למצוא קשר לאחד החברים שלו,‬
‫שאולי שלח את ההודעות האלה,‬

802
00:44:45,641 --> 00:44:49,061
‫אז בעצם לא מצאתי שום דבר חדש בטלפון.‬

803
00:44:51,647 --> 00:44:54,650
‫- 19 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

804
00:44:54,733 --> 00:44:56,652
‫התחלתי לצאת עם מישהי מפינקונינג.‬

805
00:44:56,735 --> 00:45:00,030
‫דיברנו המון. היינו קרובים.‬
‫זה היה קשר רציני.‬

806
00:45:01,115 --> 00:45:05,035
‫בהדרגה, התחלתי להרגיש יותר טוב.‬
‫אולי הכול יהיה בסדר.‬

807
00:45:05,119 --> 00:45:07,329
‫אוון נסע לאזור פינקונינג, מישיגן,‬

808
00:45:07,413 --> 00:45:11,041
‫כמה שעות מהאזור שלנו, לאירוע ספורטיבי,‬

809
00:45:11,125 --> 00:45:13,627
‫הכיר מישהי, והתחיל להתכתב איתה.‬

810
00:45:15,129 --> 00:45:17,214
‫יום אחד היא כתבה לי,‬

811
00:45:17,297 --> 00:45:20,718
‫״אימא שלי קיבלה הודעה מוזרה ממישהו.״‬

812
00:45:20,801 --> 00:45:22,845
‫ו… שוב מתחילים.‬

813
00:45:22,928 --> 00:45:26,265
‫אותו הפורמט. אותן המילים.‬

814
00:45:26,348 --> 00:45:30,561
‫היא אומרת לבחורה מפינקונינג‬
‫להתרחק ממני כי אני שלה.‬

815
00:45:31,145 --> 00:45:35,274
‫אוון,‬

816
00:45:35,357 --> 00:45:40,696
‫השולחת התאמצה והשיגה את המספר‬
‫של אימא שלה שגרה בפינקונינג.‬

817
00:45:41,363 --> 00:45:45,576
‫הרגשתי שאני חסר אונים.‬
‫שאין לי חופש. שאני לא יכול לצאת עם אף אחת,‬

818
00:45:45,659 --> 00:45:47,619
‫כי זה יסכן אותה, ו…‬

819
00:45:47,703 --> 00:45:50,706
‫אני לא רוצה שהיא תעבור את מה שלורן עברה.‬

820
00:45:50,789 --> 00:45:54,793
‫זה יגמור אותי. כל יום,‬
‫ארגיש שכבר אין לי אמון באף אחד.‬

821
00:45:54,877 --> 00:45:58,839
‫היה מפחיד נורא לדעת שמישהו עוקב אחריו ככה,‬

822
00:45:58,922 --> 00:46:00,799
‫ושיש לו גם את היכולת‬

823
00:46:00,883 --> 00:46:04,136
‫למצוא מספרי טלפון של אנשים‬
‫שאני בכלל לא מכירה.‬

824
00:46:04,219 --> 00:46:08,307
‫מישהו באמת עקב אחרי כל צעד שלו.‬

825
00:46:08,390 --> 00:46:11,310
‫- החברה של אוון: יודע מי זה? -‬

826
00:46:11,393 --> 00:46:13,228
‫- אוון: לא -‬

827
00:46:13,312 --> 00:46:16,732
‫- החברה של אוון:‬
‫אימא שלי קיבלה עוד הודעה הבוקר -‬

828
00:46:16,815 --> 00:46:18,317
‫- אוון: אני נורא מצטער -‬

829
00:46:18,400 --> 00:46:21,570
‫אז בסוף אני והבחורה מפינקונינג‬
‫נפרדנו בגלל זה.‬

830
00:46:21,653 --> 00:46:24,114
‫עכשיו תהינו איך ההודעות האלה,‬

831
00:46:24,198 --> 00:46:27,034
‫שראינו מאות מהן,‬

832
00:46:27,117 --> 00:46:28,952
‫התחילו להישלח למשפחה הזאת.‬

833
00:46:29,953 --> 00:46:32,664
‫הוא היה לחוץ וכעוס מאוד.‬

834
00:46:33,499 --> 00:46:38,337
‫הכעס ממש בלט לנו.‬

835
00:46:38,420 --> 00:46:43,258
‫ראינו אצלו הרבה אגרסיות במגרש הכדורסל.‬

836
00:46:45,552 --> 00:46:49,097
‫היה ברור מאוד מתי יש לו יום קשה,‬

837
00:46:49,181 --> 00:46:51,391
‫בייחוד עם התוכן של ההודעות.‬

838
00:46:52,392 --> 00:46:55,604
‫זה היה כמעט כאילו‬
‫הוא ניסה להוציא את זה באופן פיזי,‬

839
00:46:55,687 --> 00:46:58,065
‫בלי לפגוע באף אחד פיזית.‬

840
00:46:59,983 --> 00:47:03,737
‫אחי, אוון, אתה חתיכת פחדן קטן.‬

841
00:47:03,821 --> 00:47:07,741
‫- אוון: אם תקראי לי פחדן עוד פעם,‬
‫אני אתעמת איתך -‬

842
00:47:09,159 --> 00:47:11,578
‫הצעד הבא שלי היה לבדוק את מספר הטלפון‬

843
00:47:11,662 --> 00:47:13,330
‫שממנו נשלחו ההודעות האלה,‬

844
00:47:13,413 --> 00:47:16,959
‫ולנסות לבדוק לאיזו חברה המספר הזה שייך.‬

845
00:47:17,042 --> 00:47:20,379
‫עשיתי מחקר וגיליתי‬
‫שלפחות אחד המספרים היה של פּינגר.‬

846
00:47:20,462 --> 00:47:24,508
‫זו אפליקציה שאנשים משתמשים בה‬
‫כדי להסוות את המספרים שלהם.‬

847
00:47:26,176 --> 00:47:28,053
‫הצגתי צו חיפוש לפּינגר,‬

848
00:47:28,136 --> 00:47:33,308
‫והם נתנו לי שתי כתובות IP‬
‫שהיו שייכות לרשת של ורייזון.‬

849
00:47:34,601 --> 00:47:38,730
‫בשלב הזה הצגתי צו חיפוש לוורייזון,‬

850
00:47:38,814 --> 00:47:42,067
‫בדרישה למידע על שתי כתובות ה־IP האלה.‬

851
00:47:42,901 --> 00:47:47,781
‫ביום שלישי, ה־23 במאי,‬
‫ורייזון שלחו לי את התוצאות של צו החיפוש,‬

852
00:47:48,282 --> 00:47:50,951
‫ונתנו לי מסמך בן כמה עמודים‬

853
00:47:51,034 --> 00:47:55,205
‫עם מספרי הטלפון שמקושרים‬
‫לשתי כתובות ה־IP האלה.‬

854
00:47:56,874 --> 00:47:58,584
‫יום אחד אחד הוא התקשר ואמר לי‬

855
00:47:58,667 --> 00:48:02,004
‫שיש להם רשימת מספרי טלפון‬
‫מכתובת ה־IP,‬

856
00:48:02,087 --> 00:48:05,132
‫וביקש שאמסור לו את כל המספרים‬

857
00:48:05,215 --> 00:48:07,342
‫של כל החשודים האפשריים.‬

858
00:48:08,218 --> 00:48:12,598
‫אז דיברתי עם אוון וביקשתי שישלח לי‬
‫רשימה של כל החברים שלו,‬

859
00:48:12,681 --> 00:48:14,600
‫של כל מספרי הטלפון שיש לו.‬

860
00:48:15,309 --> 00:48:18,395
‫לא מצאתי אף מספר‬
‫שמקושר לכתובת ה־IP הזאת.‬

861
00:48:18,478 --> 00:48:19,521
‫- אין התאמה -‬

862
00:48:19,605 --> 00:48:21,440
‫ומה לגבי מבוגרים? לא משנה מי.‬

863
00:48:21,523 --> 00:48:24,276
‫אז פשוט עברנו על כל אנשי הקשר.‬

864
00:48:27,321 --> 00:48:30,574
‫ואז הבחנתי במספר אחד שעלה שוב ושוב,‬

865
00:48:30,657 --> 00:48:33,660
‫שהיה מקושר לאותה כתובת IP‬
‫כשההודעות האלה נשלחו.‬

866
00:48:40,626 --> 00:48:43,045
‫והמספר היה‬

867
00:48:44,713 --> 00:48:46,632
‫של אימא של לורן, קנדרה.‬

868
00:49:05,275 --> 00:49:06,902
‫לא ידעתי מה להגיד.‬

869
00:49:08,236 --> 00:49:10,405
‫בראד השיג אותי ואמר,‬

870
00:49:10,906 --> 00:49:14,368
‫״המספר היחיד שמופיע בכל העמודים,‬
‫מכל אלה ששלחת לי,‬

871
00:49:14,451 --> 00:49:17,579
‫״היחיד שתואם, הוא של קנדרה.״‬

872
00:49:18,163 --> 00:49:20,582
‫ואמרתי, ״זו לא היא״.‬

873
00:49:21,458 --> 00:49:24,419
‫הוא אמר,‬
‫״את חושבת שיש סיכוי שזו היא?״‬

874
00:49:24,503 --> 00:49:25,712
‫ואמרתי ״לא״.‬

875
00:49:26,421 --> 00:49:29,466
‫״היא עוזרת לי. היא אימא של לורן.״‬

876
00:49:29,549 --> 00:49:31,093
‫אמרתי, ״זאת לא היא״.‬

877
00:49:31,176 --> 00:49:32,886
‫- כלא מחוזי איזבלה -‬

878
00:49:33,637 --> 00:49:35,639
‫- 20 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

879
00:49:35,722 --> 00:49:37,849
‫נפגשתי עם השריף מיין.‬

880
00:49:37,933 --> 00:49:41,812
‫אמרתי לו מי לדעתי מעורבת בחקירה,‬

881
00:49:42,312 --> 00:49:44,731
‫נתתי לו דיסקונקי עם תוצאות צו החיפוש,‬

882
00:49:44,815 --> 00:49:46,775
‫כל צווי החיפוש, דוח החקירה שלי.‬

883
00:49:49,528 --> 00:49:51,947
‫אני זוכר שחשבתי,‬

884
00:49:53,699 --> 00:49:54,741
‫״אין בזה היגיון.״‬

885
00:49:56,827 --> 00:50:00,288
‫אדם סביר היה אומר שאין שום סיכוי‬

886
00:50:00,372 --> 00:50:03,792
‫שקנדרה ליקארי שולחת‬
‫את ההודעות האלה לבת שלה,‬

887
00:50:03,875 --> 00:50:07,004
‫אבל פסלנו את כל שאר האפשרויות.‬

888
00:50:07,504 --> 00:50:14,469
‫ואז התחלתי להבין שקנדרה ניסתה כמה פעמים‬
‫להתערב בחקירה שלי, באמתלה של…‬

889
00:50:14,553 --> 00:50:18,306
‫״אתה יכול לספר לי מה קורה?‬
‫אתה יכול לעדכן אותי בחקירה?״‬

890
00:50:21,059 --> 00:50:23,395
‫השריף מיין התקשר אליי ואמר‬

891
00:50:23,478 --> 00:50:27,232
‫שהוא חושש שאולי מדובר באחד ההורים.‬

892
00:50:27,816 --> 00:50:30,986
‫ואמרתי לו ״אין מצב״.‬

893
00:50:31,987 --> 00:50:35,782
‫קנדרה הייתה עוזרת מאמן,‬
‫והייתה מעורבת בפעילויות בית הספר.‬

894
00:50:36,408 --> 00:50:38,285
‫אפילו כשלורן הייתה ביסודי,‬

895
00:50:38,368 --> 00:50:40,954
‫אני זוכר שקנדרה עזרה ביריד הספרים,‬

896
00:50:41,038 --> 00:50:44,082
‫ובאירועים אחרים שהיו בבית הספר.‬

897
00:50:44,166 --> 00:50:46,168
‫היא הייתה אימא תומכת ואכפתית.‬

898
00:50:48,045 --> 00:50:51,882
‫כשהשריף אמר לי‬
‫שהאימא היא חשודה פוטנציאלית,‬

899
00:50:51,965 --> 00:50:53,300
‫אמרתי ״אתה צוחק עליי?״‬

900
00:50:53,842 --> 00:50:57,304
‫אף אדם שפוי לא היה חושב‬
‫שאימא הייתה עושה את זה לבת שלה.‬

901
00:50:57,804 --> 00:50:58,972
‫כשאנחנו מעורבים,‬

902
00:50:59,056 --> 00:51:01,558
‫תפקידנו הוא בדרך כלל לעבור על צו חיפוש.‬

903
00:51:01,641 --> 00:51:04,186
‫השריף פנה אליי ואמר שאולי נצטרך צו חיפוש‬

904
00:51:04,269 --> 00:51:06,980
{\an8}‫במכשירים האלקטרוניים של מיס ליקארי.‬

905
00:51:07,064 --> 00:51:08,190
{\an8}‫- דייב ברברי‬
‫התובע -‬

906
00:51:08,273 --> 00:51:09,900
‫כשאתה מסתכל על זה אתה אומר,‬

907
00:51:09,983 --> 00:51:13,862
‫״היא מתנדבת בבית הספר כמאמנת.‬
‫יש לה רק בטכנולוגיה.‬

908
00:51:13,945 --> 00:51:18,950
‫״היא תמיד בסביבה‬
‫כשהילדים מקבלים את המסרונים האלה.״‬

909
00:51:20,452 --> 00:51:23,705
‫אז אחד השוטרים שלי ואני,‬
‫מצוידים בצו חיפוש,‬

910
00:51:23,789 --> 00:51:26,083
‫נסענו לביתה של קנדרה ליקארי.‬

911
00:51:27,876 --> 00:51:31,588
‫היו לנו מעט מאוד ראיות,‬
‫אז הלכנו על חבל דק.‬

912
00:51:31,671 --> 00:51:34,174
‫לא היו לנו ראיות חותכות.‬

913
00:51:34,257 --> 00:51:38,303
‫הגענו לכתובת IP‬
‫שהייתה שייכת לקנדרה ליקארי,‬

914
00:51:38,386 --> 00:51:41,848
‫אבל לא יכולנו לומר מי השתמש במכשיר הזה.‬

915
00:51:42,557 --> 00:51:44,976
‫היינו צריכים לוודא שיש לנו מספיק מידע‬

916
00:51:45,060 --> 00:51:46,603
‫כדי להשיג הרשעה.‬

917
00:51:48,647 --> 00:51:50,816
‫הייתי צריך הודאה מוקלטת.‬

918
00:51:51,608 --> 00:51:55,654
‫רצינו להשיג כמה שיותר ראיות.‬

919
00:52:10,293 --> 00:52:12,337
‫- 22 חודשים מאז ההודעות הראשונות -‬

920
00:52:12,420 --> 00:52:13,964
‫היי, קנדרה.‬
‫-היי.‬

921
00:52:14,589 --> 00:52:17,175
‫אנחנו צריכים לדבר.‬
‫-טוב.‬

922
00:52:17,259 --> 00:52:19,052
‫ויש לי צו חיפוש.‬
‫-אוקיי.‬

923
00:52:19,136 --> 00:52:20,929
‫למכשירים ולטלפונים שלך.‬

924
00:52:21,012 --> 00:52:21,888
‫אוקיי.‬
‫-בסדר?‬

925
00:52:21,972 --> 00:52:24,975
‫אני רוצה שנשב ונדבר. יש פה עוד מישהו?‬
‫-לורן.‬

926
00:52:25,058 --> 00:52:29,020
‫בסדר. אני מעדיף שהיא תישאר בחדר שלה.‬
‫יש מקום נוח לשבת ולדבר?‬

927
00:52:29,646 --> 00:52:30,522
‫כן.‬

928
00:52:35,152 --> 00:52:36,611
‫יש עלייך טלפון?‬
‫-כן.‬

929
00:52:37,654 --> 00:52:38,613
‫הנה צו החיפוש.‬

930
00:52:38,697 --> 00:52:42,159
‫יש עוד מכשירים שאת משתמשת בהם?‬
‫יש לך מחשב נייד?‬

931
00:52:42,242 --> 00:52:44,119
‫המחשב שלי בחוץ.‬

932
00:52:44,202 --> 00:52:46,288
‫איפה?‬
‫-ליד הדלת האחורית.‬

933
00:52:46,997 --> 00:52:48,248
‫אז ככה,‬

934
00:52:49,332 --> 00:52:52,586
‫במהלך החקירה, עירבנו את ה־FBI,‬

935
00:52:52,669 --> 00:52:54,838
‫ומצאנו ראיות שמצביעות עלייך.‬

936
00:52:55,714 --> 00:52:56,798
‫מה זאת אומרת?‬

937
00:52:57,299 --> 00:52:59,676
‫שהמסרונים נשלחו ממך.‬

938
00:53:00,594 --> 00:53:01,595
‫לא.‬

939
00:53:02,429 --> 00:53:04,556
‫כל המסרונים שנשלחו לילדים‬

940
00:53:04,639 --> 00:53:08,685
‫באו ממספר שלך דרך פּינגר,‬
‫או אפליקציה שניסתה להסוות את זה.‬

941
00:53:08,768 --> 00:53:11,479
‫המספר שלך, למרות שהוא היה מוסתר,‬

942
00:53:11,563 --> 00:53:13,315
‫הופיע בכל המסרונים.‬

943
00:53:13,398 --> 00:53:14,941
‫המספר שלי?‬
‫-כן.‬

944
00:53:16,359 --> 00:53:18,486
‫זה… זה קשור לאוון?‬

945
00:53:18,987 --> 00:53:21,364
‫זה קשור להתאהבות באוון?‬
‫-לא.‬

946
00:53:21,990 --> 00:53:23,241
‫זה לא ככה.‬

947
00:53:23,325 --> 00:53:25,035
‫טוב. אז פשוט תגידי לי מה…‬

948
00:53:25,118 --> 00:53:26,786
‫הוא התנהג אליה לא יפה?‬

949
00:53:27,579 --> 00:53:28,413
‫כאילו…‬

950
00:53:30,916 --> 00:53:33,543
‫זה בטח היה רציני,‬
‫כי זה נמשך הרבה זמן, נכון?‬

951
00:53:33,627 --> 00:53:35,670
‫כן. וזה לא התחיל ככה.‬

952
00:53:36,171 --> 00:53:38,089
‫אני בטוח שלא.‬
‫-זה…‬

953
00:53:38,590 --> 00:53:39,758
‫אני לא יודעת…‬

954
00:53:39,841 --> 00:53:41,593
‫זה בסדר. תתחילי מההתחלה.‬

955
00:53:41,676 --> 00:53:44,054
‫הם היו ביחד, ואז הם נפרדו.‬

956
00:53:44,137 --> 00:53:45,597
‫איך זה התחיל באמת?‬

957
00:53:45,680 --> 00:53:46,765
‫למה זה התחיל ב…‬

958
00:53:46,848 --> 00:53:48,892
‫זה התחיל כשהם עוד היו ביחד?‬

959
00:53:48,975 --> 00:53:51,186
‫כן.‬
‫-הוא התייחס אליה לא יפה?‬

960
00:53:51,269 --> 00:53:53,104
‫אבל זה לא…‬

961
00:53:53,188 --> 00:53:56,233
‫ההודעות הראשונות לא התחילו אצלי.‬

962
00:53:56,316 --> 00:53:57,901
‫אוקיי.‬
‫-שיהיה ברור.‬

963
00:53:57,984 --> 00:53:59,444
‫הן היו…‬

964
00:54:00,737 --> 00:54:02,447
‫סתם לא קשורות.‬

965
00:54:02,530 --> 00:54:05,116
‫אז זה התחיל במישהו אחר. את לא יודעת…‬
‫-כן.‬

966
00:54:05,742 --> 00:54:08,912
‫אבל אז אני… רכבתי על זה קצת.‬

967
00:54:09,412 --> 00:54:12,749
‫הווידוי שלה הוא לא הודאה טוטאלית.‬

968
00:54:12,832 --> 00:54:18,255
‫היא בערך מודה שהיא עשתה את זה,‬
‫בכך שהיא לא מכחישה את זה,‬

969
00:54:18,338 --> 00:54:23,093
‫אבל זו לא הייתה הודאה ברורה באשמה.‬

970
00:54:23,885 --> 00:54:26,263
‫לורן יודעת על זה?‬
‫-לא.‬

971
00:54:27,222 --> 00:54:29,391
‫טוב.‬
‫-אני ממש לא רוצה שהיא תדע.‬

972
00:54:29,891 --> 00:54:32,727
‫לא בטוח שזה משהו שנוכל לפתור,‬

973
00:54:32,811 --> 00:54:35,522
‫כי אני חייב לבשר לג׳יל ולאחרים ש…‬

974
00:54:36,314 --> 00:54:37,315
‫כאילו…‬

975
00:54:37,399 --> 00:54:40,277
‫יש אחרים שיירצו לדעת, בגלל שהבת שלהם…‬

976
00:54:40,360 --> 00:54:43,321
‫בני משפחת ווילסון הואשמו בזה כל הזמן,‬

977
00:54:43,405 --> 00:54:45,115
‫וזה לא טוב. אני מודע לזה.‬

978
00:54:46,116 --> 00:54:50,537
‫אחרי שזה יתפרסם, אני לא יודעת‬
‫איך היא תוכל ללמוד בבית הספר.‬

979
00:54:50,620 --> 00:54:51,705
‫אני יודע.‬

980
00:54:52,289 --> 00:54:55,667
‫יש לך עוד מכשירים אלקטרוניים?‬
‫-אני… לא.‬

981
00:54:56,835 --> 00:54:58,670
‫את רוצה שאדבר עם לורן?‬

982
00:54:59,879 --> 00:55:03,508
‫אפשר פשוט לקרוא לה הנה?‬
‫-כן.‬

983
00:55:06,803 --> 00:55:08,346
‫לורן, את יכולה לבוא?‬

984
00:55:16,354 --> 00:55:18,106
‫מה שלומך היום?‬
‫-טוב, ואתה?‬

985
00:55:18,189 --> 00:55:19,024
‫טוב.‬

986
00:55:21,192 --> 00:55:23,778
‫כשאימא שלך תחזור,‬
‫נדבר כמה דקות. אוקיי?‬

987
00:55:23,862 --> 00:55:24,863
‫טוב.‬

988
00:55:30,243 --> 00:55:31,953
‫טוב, לורן. אז…‬

989
00:55:32,037 --> 00:55:33,913
‫פשוט אתחיל בשיחה.‬

990
00:55:33,997 --> 00:55:36,875
‫הייתן תחת לחץ קשה בזמן האחרון‬
‫בגלל דברים שקרו,‬

991
00:55:36,958 --> 00:55:39,461
‫קשיים כספיים ועוד דברים שקרו.‬

992
00:55:40,128 --> 00:55:42,255
‫אימא הסתבכה בכל מיני דברים,‬

993
00:55:43,173 --> 00:55:44,132
‫ו…‬

994
00:55:44,215 --> 00:55:47,010
‫היא לא התחילה את זה,‬
‫אבל היא המשיכה את זה.‬

995
00:55:47,093 --> 00:55:50,263
‫מצאנו ראיות, ו… יש לנו צו חיפוש.‬

996
00:55:50,347 --> 00:55:51,931
‫אנחנו ניקח את הטלפון שלה.‬

997
00:55:52,015 --> 00:55:55,477
‫לפעמים, כשאנחנו לא חושבים בבהירות,‬

998
00:55:55,560 --> 00:55:57,354
‫אנחנו עושים דברים שהם לא בסדר.‬

999
00:55:57,437 --> 00:56:01,399
‫אימא שלך לא רוצה שזה יתפרסם,‬
‫אבל זה מידע פומבי,‬

1000
00:56:01,483 --> 00:56:04,319
‫אז אין מצב שזה לא יתפרסם.‬

1001
00:56:04,402 --> 00:56:06,279
‫אני רוצה לומר את זה בכנות, טוב?‬

1002
00:56:07,781 --> 00:56:10,408
‫היא אמרה שלא ידעת שזה קורה, ואני מאמין לה.‬

1003
00:56:10,909 --> 00:56:15,288
‫אני רק צריך לוודא שאת ואימא שלך בסדר‬
‫לפני שאני עוזב.‬

1004
00:56:15,372 --> 00:56:17,123
‫אז אני רוצה שתתקשרי לאבא שלך,‬

1005
00:56:17,207 --> 00:56:19,959
‫ואולי הוא יבוא הביתה וייפגש איתנו. אוקיי?‬

1006
00:56:20,043 --> 00:56:21,169
‫כן.‬

1007
00:56:28,968 --> 00:56:29,803
‫היי.‬

1008
00:56:30,345 --> 00:56:31,805
‫היי, שון?‬

1009
00:56:32,847 --> 00:56:34,682
‫כן?‬
‫-היי, זה שריף מייק מיין.‬

1010
00:56:34,766 --> 00:56:38,019
‫אני פה עם לורן וקנדרה.‬
‫-היי, מה קורה?‬

1011
00:56:38,103 --> 00:56:41,815
‫היי, יש לך רגע לדבר ממקום שקט?‬

1012
00:56:42,607 --> 00:56:43,608
‫כן.‬

1013
00:56:44,359 --> 00:56:47,946
‫קיבלתי שיחה מטורפת בזמן שהייתי בעבודה.‬

1014
00:56:48,780 --> 00:56:51,866
‫השריף סיפר לי שהכול פוענח.‬

1015
00:56:52,700 --> 00:56:55,495
‫אני כזה, ״מעולה. סוף סוף זה ייגמר״.‬

1016
00:56:55,578 --> 00:56:58,248
‫הוא כזה, ״צר לי לבשר לך את זה״.‬

1017
00:56:58,331 --> 00:57:00,417
‫אני כזה, ״מה? אני רוצה לדעת מי זה״.‬

1018
00:57:00,500 --> 00:57:02,710
‫הוא כזה, ״לצערי, מדובר באשתך״.‬

1019
00:57:04,546 --> 00:57:07,590
‫ואני כזה… ״אוקיי.״‬
‫אני לא יודע מה להגיד לו.‬

1020
00:57:07,674 --> 00:57:09,634
‫כי אני בהלם, אתה יודע.‬

1021
00:57:09,717 --> 00:57:12,846
‫פשוט… היא זאת שעשתה את זה שנה וחצי?‬

1022
00:57:12,929 --> 00:57:14,055
‫ההודעות?‬

1023
00:57:14,764 --> 00:57:17,350
‫והוא כזה, ״אתה עדיין שם?״‬
‫ואני כזה…‬

1024
00:57:17,434 --> 00:57:18,893
‫״אתה רציני?״‬

1025
00:57:18,977 --> 00:57:20,937
‫אמרתי, ״אשתי עשתה את זה?״‬

1026
00:57:21,604 --> 00:57:23,231
‫טסתי ישר הביתה.‬

1027
00:57:24,691 --> 00:57:26,734
‫השריף עמד בכניסה.‬

1028
00:57:29,737 --> 00:57:30,822
‫אז ככה.‬

1029
00:57:30,905 --> 00:57:34,451
‫כל פעם שהילדים קיבלו הודעה, המספר התקבל.‬

1030
00:57:34,951 --> 00:57:37,996
‫זה היה מספיק כדי להשיג צו חיפוש,‬
‫ולכן אנחנו כאן היום.‬

1031
00:57:38,079 --> 00:57:41,124
‫לקחנו את הטלפון והמחשב שלה.‬
‫שוטר שלי אסף אותם.‬

1032
00:57:41,207 --> 00:57:44,419
‫התחלתי לדבר איתה.‬
‫אמרתי ״זהו, זה נגמר״.‬

1033
00:57:44,502 --> 00:57:47,505
‫אפשר לשאול איזה טלפון לקחתם?‬

1034
00:57:48,465 --> 00:57:51,092
‫הוא היה בכיס שלה.‬
‫אני יכול להראות לך. אז…‬

1035
00:57:51,176 --> 00:57:52,719
‫יש לה יותר מאחד.‬
‫-אוקיי.‬

1036
00:57:52,802 --> 00:57:55,763
‫יש לי צו לחיפוש בכולם,‬
‫אז הייתי רוצה לקחת את כולם.‬

1037
00:57:55,847 --> 00:57:57,640
‫היא תשב בכלא? כאילו…‬

1038
00:57:57,724 --> 00:57:59,392
‫טוב, אז ככה…‬

1039
00:57:59,476 --> 00:58:02,312
‫הטרדה מאיימת. זה סעיף האישום.‬

1040
00:58:02,395 --> 00:58:04,314
‫ידעתי שקרו כל מיני דברים.‬

1041
00:58:04,397 --> 00:58:05,773
‫כן. אנחנו…‬

1042
00:58:05,857 --> 00:58:09,861
‫אני יודע שהיא פוטרה מפריס,‬
‫ושיש לה רקע בטכנולוגיה.‬

1043
00:58:09,944 --> 00:58:12,322
‫הוא אמר, ״היא שלחה את כל המסרונים.‬

1044
00:58:12,405 --> 00:58:15,033
‫״היא פוטרה משתי העבודות שלה,‬

1045
00:58:15,116 --> 00:58:17,785
‫״והיא לא עובדת כבר יותר משנה.״‬

1046
00:58:17,869 --> 00:58:19,621
‫היא לא עובדת כבר יותר משנה?‬

1047
00:58:22,332 --> 00:58:25,960
‫אמרת שהיא פוטרה. היא אמרה לי שהיא התפטרה.‬

1048
00:58:26,711 --> 00:58:29,339
‫מישהו שאני מכיר שם סיפר לי שהיא פוטרה.‬

1049
00:58:29,422 --> 00:58:32,800
‫שהיא כבר לא מועסקת שם.‬
‫אז נראה לי שגם שם יש משהו.‬

1050
00:58:35,094 --> 00:58:37,805
‫שון נראה כמו אדם שבור.‬

1051
00:58:37,889 --> 00:58:40,433
‫הוא פשוט ניסה…‬

1052
00:58:41,142 --> 00:58:43,561
‫לעבד את מה שסיפרתי לו,‬

1053
00:58:44,103 --> 00:58:46,731
‫ולהבין‬

1054
00:58:48,107 --> 00:58:51,903
‫את כל הסיטואציה הקשה הזו, ואיך זה ייתכן.‬

1055
00:58:51,986 --> 00:58:56,533
‫מה שקרה עם לורן היה רק קצה הקרחון.‬

1056
00:58:58,826 --> 00:59:01,913
‫אנחנו רוצים לשאול אותה על הטלפון הנוסף,‬
‫אז אודה לך.‬

1057
00:59:01,996 --> 00:59:03,831
‫צריך להרחיק את המכשירים האלה ממנה.‬

1058
00:59:04,415 --> 00:59:06,209
‫בוא ניכנס לבית.‬
‫-טוב.‬

1059
00:59:06,793 --> 00:59:07,710
‫כן.‬

1060
00:59:09,337 --> 00:59:11,214
‫קנדרה, אני רוצה שזה יהיה ברור.‬

1061
00:59:11,297 --> 00:59:14,425
{\an8}‫יש לך עוד מכשירים?‬
‫כי שמעתי שיש עוד טלפון איפשהו.‬

1062
00:59:14,509 --> 00:59:15,969
{\an8}‫אז איפה הוא?‬

1063
00:59:16,052 --> 00:59:16,886
{\an8}‫אני…‬

1064
00:59:17,637 --> 00:59:19,430
{\an8}‫את חייבת לספר לי.‬

1065
00:59:19,514 --> 00:59:21,683
{\an8}‫כבר הודית בזה. את חייבת לספר לי איפה הוא.‬

1066
00:59:21,766 --> 00:59:25,478
{\an8}‫אני לא רוצה להפוך את הבית, אבל אעשה את זה.‬
‫-צו החיפוש הזה…‬

1067
00:59:25,979 --> 00:59:28,064
{\an8}‫נותן לנו את הסמכות להפוך את הבית.‬

1068
00:59:28,147 --> 00:59:30,858
{\an8}‫אני לא רוצה להרוס לכם את הבית,‬
‫אבל אני אעשה את זה.‬

1069
00:59:30,942 --> 00:59:32,569
{\an8}‫הוא בחוץ.‬
‫-איפה?‬

1070
00:59:32,652 --> 00:59:33,611
{\an8}‫איפה?‬
‫-בצד.‬

1071
00:59:33,695 --> 00:59:36,155
{\an8}‫שם, איפה שניסית להתרחק מאיתנו?‬

1072
00:59:36,906 --> 00:59:37,824
{\an8}‫אוקיי.‬

1073
00:59:37,907 --> 00:59:41,119
{\an8}‫אקח את השני…‬

1074
00:59:42,829 --> 00:59:44,497
‫אז מה קרה בפריס?‬

1075
00:59:47,458 --> 00:59:50,003
‫ספרי את האמת.‬
‫-הגיע הזמן להשתחרר מזה.‬

1076
00:59:50,086 --> 00:59:53,798
‫אני אתחרפן אחרי שהם ילכו,‬
‫ויכניסו אותי לכלא. ספרי לי עכשיו.‬

1077
00:59:53,881 --> 00:59:55,300
‫פוטרתי משם.‬

1078
00:59:56,301 --> 00:59:59,804
‫כן. מה לגבי העבודה בטקסס?‬
‫את עובדת שם, או שפוטרת גם משם?‬

1079
00:59:59,887 --> 01:00:01,306
‫אני לא עובדת שם.‬

1080
01:00:01,389 --> 01:00:02,974
‫גם שם את לא עובדת.‬
‫-לא.‬

1081
01:00:03,057 --> 01:00:05,059
‫אז מתי פוטרת משם?‬

1082
01:00:05,143 --> 01:00:06,352
‫לפני כמה זמן.‬

1083
01:00:07,395 --> 01:00:09,856
‫את אומרת לי את האמת או שאת משקרת?‬

1084
01:00:09,939 --> 01:00:10,773
‫לא.‬

1085
01:00:11,399 --> 01:00:13,484
‫מתי פוטרת משם?‬

1086
01:00:13,985 --> 01:00:15,445
‫באותו זמן.‬

1087
01:00:16,279 --> 01:00:18,573
‫אז שיקרת לי חצי שנה? שנה?‬

1088
01:00:18,656 --> 01:00:20,950
‫לא עבדת בטקסס?‬
‫-נכון.‬

1089
01:00:23,745 --> 01:00:24,996
‫וואו.‬

1090
01:00:34,130 --> 01:00:35,923
‫אוקיי. את צריכה ללכת לאנשהו הערב.‬

1091
01:00:36,007 --> 01:00:38,551
‫לא יודע לאן, אבל היא חייבת ללכת מפה.‬

1092
01:00:38,635 --> 01:00:41,638
‫תתקשרי להורייך, שיבואו לאסוף אותך,‬

1093
01:00:41,721 --> 01:00:44,599
‫כי… זה נגמר.‬

1094
01:00:46,059 --> 01:00:48,645
‫אני לא יכול יותר. הבית השני, הבית הזה…‬

1095
01:00:48,728 --> 01:00:50,188
‫עכשיו שאני יודע את האמת…‬

1096
01:00:50,688 --> 01:00:53,066
‫והיא באמצע כל זה? זה לא טוב.‬

1097
01:00:53,566 --> 01:00:56,277
‫טוב, תתקשרי להורייך. הנה הטלפןו שלי.‬

1098
01:00:56,778 --> 01:00:57,779
‫את חייבת ללכת.‬

1099
01:00:59,572 --> 01:01:01,407
‫תתקשרי להורייך. לא.‬

1100
01:01:01,491 --> 01:01:04,577
‫בזמן שהוא פה. לא. את צריכה ללכת.‬
‫-לא. חכה, בבקשה.‬

1101
01:01:04,661 --> 01:01:06,329
‫את חייבת ללכת. אני אתקשר.‬

1102
01:01:06,412 --> 01:01:08,790
‫שון, חכה שנייה. בבקשה.‬

1103
01:01:08,873 --> 01:01:11,417
‫לא. אני לא יכול, קנדרה. מצטער.‬

1104
01:01:12,835 --> 01:01:14,712
‫אני לא יכולה לעזוב אותה.‬

1105
01:01:14,796 --> 01:01:16,047
‫לא. את חייבת.‬

1106
01:01:16,130 --> 01:01:17,173
‫לא.‬

1107
01:01:18,466 --> 01:01:19,467
‫אני לא יכולה.‬

1108
01:01:25,807 --> 01:01:28,851
‫טוב. הם מתארגנים ויוצאים צפונה.‬

1109
01:01:28,935 --> 01:01:31,145
‫טוב.‬
‫-הם בווטרפורד, אז…‬

1110
01:01:32,355 --> 01:01:36,609
‫אני לא רוצה לנסוע איתם.‬
‫-הורייך בדרך הנה, אז…‬

1111
01:01:36,693 --> 01:01:38,778
‫אמרתי שאדבר איתם פנים מול פנים.‬

1112
01:01:38,861 --> 01:01:40,947
‫אני צריכה להישאר איתה.‬

1113
01:01:41,030 --> 01:01:43,574
‫את… אנחנו צריכים זמן בנפרד.‬

1114
01:01:44,784 --> 01:01:45,660
‫אני חושב ש…‬

1115
01:01:45,743 --> 01:01:48,246
‫אם אני אעשה שטות,‬
‫או את תעשי שטות, שנינו נסתבך,‬

1116
01:01:48,329 --> 01:01:50,039
‫ואז נאבד אותה.‬

1117
01:01:50,665 --> 01:01:51,582
‫אוקיי?‬

1118
01:01:52,208 --> 01:01:53,793
‫אנחנו צריכים לפתור את זה.‬

1119
01:01:53,876 --> 01:01:55,670
‫להיפרד לפחות לכמה זמן.‬

1120
01:02:00,174 --> 01:02:03,469
‫מיס לורן, צר לי מאוד‬
‫שנאלצתי לדפוק בדלת שלך היום,‬

1121
01:02:03,553 --> 01:02:06,806
‫ואני מקווה שתמצאו פתרון. בסדר?‬

1122
01:02:07,640 --> 01:02:09,600
‫בסדר.‬
‫-טוב. תודה.‬

1123
01:02:09,684 --> 01:02:10,685
‫תודה, מייק.‬

1124
01:02:11,936 --> 01:02:13,229
‫אני לא יודעת…‬

1125
01:02:24,615 --> 01:02:26,284
‫סליחה.‬
‫-יש פה טישו.‬

1126
01:02:27,201 --> 01:02:28,703
‫סליחה.‬
‫-זה בסדר.‬

1127
01:02:34,959 --> 01:02:37,170
‫אתם תחשבו שאני משוגעת.‬

1128
01:02:37,253 --> 01:02:38,212
‫לא.‬

1129
01:02:41,466 --> 01:02:45,678
‫זה היה יום טעון מאוד בבית שלנו.‬

1130
01:02:47,472 --> 01:02:50,391
‫יום של בלבול.‬

1131
01:02:51,058 --> 01:02:52,435
‫תשובות לא ידועות.‬

1132
01:02:54,228 --> 01:02:55,313
‫הלם.‬

1133
01:02:55,897 --> 01:02:59,901
‫יום שבו לא ידענו איך נמשיך הלאה ליום הבא.‬

1134
01:03:02,570 --> 01:03:04,030
‫אז זה היה יום קשה,‬

1135
01:03:07,283 --> 01:03:09,911
‫אבל באותו זמן,‬

1136
01:03:11,704 --> 01:03:12,705
‫זאת הייתה סיומת.‬

1137
01:03:18,711 --> 01:03:22,757
‫אני חושבת שההלם הפך לעצבות,‬

1138
01:03:22,840 --> 01:03:25,051
‫שהפכה לכעס, שהפך ל…‬

1139
01:03:25,927 --> 01:03:29,680
‫טירוף. אני לא יודעת איך לתאר את ההרגשה.‬

1140
01:03:30,431 --> 01:03:32,433
‫למה שאימא תעשה את זה?‬

1141
01:03:32,517 --> 01:03:35,478
‫אבל… האם היא באמת עשתה את זה?‬

1142
01:03:35,561 --> 01:03:37,814
‫לא האמנתי, האמת.‬

1143
01:03:37,897 --> 01:03:39,857
‫הייתי ממש מבולבלת.‬

1144
01:03:50,284 --> 01:03:53,204
‫לא האמנתי שהיא תעשה דבר כזה לבת שלה.‬

1145
01:03:56,207 --> 01:03:58,334
‫שהיא אהבה כל כך, כביכול.‬

1146
01:04:01,295 --> 01:04:03,673
‫אתה יודע, הבת שלה, בת 14, 15…‬

1147
01:04:05,424 --> 01:04:07,176
‫זה עושה לי בחילה.‬

1148
01:04:08,135 --> 01:04:11,889
‫היא דקרה אותי בלב.‬
‫ירתה לי בלב וזרקה אותו לפח.‬

1149
01:04:16,602 --> 01:04:19,021
‫מייק התקשר אליי ופשוט אמר,‬

1150
01:04:19,981 --> 01:04:21,524
‫״את יודעת… זה נגמר.״‬

1151
01:04:23,025 --> 01:04:25,653
‫ואני כזה… ״אני לא מבינה. זה נגמר?״‬

1152
01:04:25,736 --> 01:04:28,823
‫והוא אמר, ״הלכתי לבית של קנדרה, ו…‬

1153
01:04:28,906 --> 01:04:30,741
‫״היא הודתה בכול.״‬

1154
01:04:30,825 --> 01:04:31,951
‫וזה היה…‬

1155
01:04:32,577 --> 01:04:33,870
‫אני…‬

1156
01:04:34,787 --> 01:04:38,541
‫אני לא מצליחה להתגבר על התחושה הזאת,‬

1157
01:04:38,624 --> 01:04:41,127
‫תחושת הגועל, ו…‬

1158
01:04:41,836 --> 01:04:43,296
‫הבגידה.‬

1159
01:04:43,880 --> 01:04:47,008
‫האישה הזאת,‬
‫הזמנו אותה לתוך החיים שלנו, והבית שלנו, ו…‬

1160
01:04:47,508 --> 01:04:49,927
‫החיים של הילדים שלנו. אני פשוט…‬

1161
01:04:52,722 --> 01:04:53,931
‫פשוט אי אפשר…‬

1162
01:04:54,557 --> 01:04:57,560
‫אי אפשר לדמיין את ההרגשה.‬

1163
01:05:03,566 --> 01:05:04,525
{\an8}‫לא יודע.‬

1164
01:05:05,234 --> 01:05:06,777
{\an8}‫לא היו לי מילים.‬

1165
01:05:08,696 --> 01:05:11,532
‫פשוט… לא ידעתי איך להתמודד עם זה.‬

1166
01:05:11,616 --> 01:05:14,243
‫הסתובב לי הראש. כאילו…‬

1167
01:05:14,911 --> 01:05:15,912
‫כן.‬

1168
01:05:15,995 --> 01:05:19,040
‫איך אימא יכולה לעשות דבר כזה?‬

1169
01:05:20,875 --> 01:05:24,962
‫זה מטורף שאדם קרוב כל כך‬
‫מסוגל לעשות דבר כזה,‬

1170
01:05:25,046 --> 01:05:27,715
‫לי, אבל גם לבת שלה.‬

1171
01:05:31,594 --> 01:05:34,430
‫כולנו טועים לפעמים.‬

1172
01:05:34,513 --> 01:05:37,016
‫אף אחד מאיתנו לא חי חיים מושלמים.‬

1173
01:05:37,099 --> 01:05:41,062
‫וריאליסטית, רבים מאיתנו עברו על החוק‬

1174
01:05:41,145 --> 01:05:43,105
‫בשלב מסוים, ולא נתפסו.‬

1175
01:05:43,189 --> 01:05:45,149
‫אגיד בכנות, אתה יודע…‬

1176
01:05:45,232 --> 01:05:49,862
‫אני בטוחה שאנשים נהגו בזמן שכרות‬
‫ולא נתפסו. נכון?‬

1177
01:05:49,946 --> 01:05:51,697
‫אבל שוב, אם תופסים אותך,‬

1178
01:05:52,615 --> 01:05:56,285
‫אתה באותה סיטואציה שאני נמצאת בה,‬
‫אבל מסיבה אחרת.‬

1179
01:05:56,369 --> 01:05:59,080
‫אז אני חושבת ש…‬

1180
01:05:59,830 --> 01:06:01,374
‫אנשים שוכחים את זה.‬

1181
01:06:01,457 --> 01:06:03,793
‫יש אנשים שבעיניהם אני כותרת.‬

1182
01:06:03,876 --> 01:06:05,169
‫אני נבלה.‬

1183
01:06:05,252 --> 01:06:07,546
‫אני אימא רעה, וכאלה.‬

1184
01:06:08,422 --> 01:06:11,759
‫אבל זה בגלל שהם יודעים‬
‫חלק קטן מהסיפור שלי.‬

1185
01:06:11,842 --> 01:06:13,636
‫הם לא יודעים את כל הסיפור שלי.‬

1186
01:06:17,556 --> 01:06:20,476
{\an8}‫אימא של קנדרה ואימא שלי הן אחיות,‬
‫שתי בנות יחידות…‬

1187
01:06:20,559 --> 01:06:21,394
{\an8}‫- מליסה פרי -‬

1188
01:06:21,477 --> 01:06:24,063
{\an8}‫היינו קרובות בילדוּת, כי הן היו רק שתיים.‬

1189
01:06:24,647 --> 01:06:27,858
‫היא הייתה כיפית, חברותית, חברה׳מנית.‬

1190
01:06:28,526 --> 01:06:32,613
‫יצאו להמון הפלגות, שש או שבע.‬
‫הפלגות בנות והפלגות משפחתיות.‬

1191
01:06:34,115 --> 01:06:35,533
‫בנות!‬

1192
01:06:36,659 --> 01:06:38,494
‫אני חושבת שהיא אוהבת תשומת לב.‬

1193
01:06:38,577 --> 01:06:40,997
‫אם היא הייתה פה עכשיו,‬
‫בזמן שאת מדברת איתי,‬

1194
01:06:41,080 --> 01:06:44,125
‫היא הייתה רוקדת שם כדי למשוך את תשומת לבך.‬

1195
01:06:49,839 --> 01:06:53,718
‫אבל כשמדובר על לתמוך באנשים,‬
‫ולהיות אדם טוב…‬

1196
01:06:53,801 --> 01:06:58,055
‫כן. היא הייתה עוזרת לך, היא…‬
‫יכולתי…‬

1197
01:06:58,139 --> 01:07:02,518
‫לפני כל זה, יכולתי להתקשר אליה בכל רגע‬
‫ולבקש טובה, והיא הייתה באה.‬

1198
01:07:03,602 --> 01:07:08,024
‫היא אימנה את קבוצת הבייסבול של לורן‬
‫ואת קבוצת הכדורסל של לורן.‬

1199
01:07:08,107 --> 01:07:10,443
‫תמיד נראה שהיא מעורבת מאוד.‬

1200
01:07:10,526 --> 01:07:13,988
‫קנדרה, בעיניי, הייתה אימא מצוינת.‬

1201
01:07:14,071 --> 01:07:17,491
‫בכל הקשור ללורן,‬
‫היא תמיד דאגה להגיע ולהגיע בזמן,‬

1202
01:07:17,575 --> 01:07:19,618
‫ופשוט להיות אימא.‬

1203
01:07:20,911 --> 01:07:24,123
‫החיים היו מושלמים. הכול היה נהדר, ואז…‬

1204
01:07:25,750 --> 01:07:26,959
‫דברים התחילו לקרות.‬

1205
01:07:29,837 --> 01:07:31,714
‫- היי לורן. אוון תכף עוזב אותך. -‬

1206
01:07:31,797 --> 01:07:34,258
‫ההודעה הראשונה נשלחה בסביבות האלווין.‬

1207
01:07:34,341 --> 01:07:36,969
‫ואת שלחת את ההודעות האלה?‬

1208
01:07:37,053 --> 01:07:39,305
‫לא, לא את אלה.‬

1209
01:07:40,056 --> 01:07:41,223
‫- מצטערת, לא מצטערת -‬

1210
01:07:41,307 --> 01:07:42,475
‫רק…‬

1211
01:07:44,602 --> 01:07:46,896
‫אחרי הרבה זמן,‬

1212
01:07:46,979 --> 01:07:50,399
‫ההודעות פסקו קצת, ואז חזרו.‬

1213
01:07:50,483 --> 01:07:53,527
‫חשבתי, ״עד מתי אתן לזה להימשך?‬

1214
01:07:53,611 --> 01:07:55,863
‫״מה לעשות בתור אימא?״‬

1215
01:07:57,490 --> 01:08:03,871
‫למען האמת, הדרך הכי טובה לעצור את זה‬
‫הייתה לנתק לה את הטלפון, נכון?‬

1216
01:08:04,371 --> 01:08:07,666
‫אבל אז חשבתי,‬
‫״למה היא צריכה לעשות את זה?״‬

1217
01:08:07,750 --> 01:08:10,795
‫״למה אני צריכה לקנות לה טלפון חדש?״ כאילו…‬

1218
01:08:12,088 --> 01:08:13,923
‫בגלל הפעולות של מישהו אחר?‬

1219
01:08:14,006 --> 01:08:18,177
‫ממש רציתי לדעת מי עשה את זה, כן?‬

1220
01:08:18,260 --> 01:08:21,680
‫ואז התחלתי לשלוח הודעות ללורן ואוון.‬

1221
01:08:26,393 --> 01:08:29,814
‫שלחתי את ההודעות בתקווה שהם יענו,‬

1222
01:08:29,897 --> 01:08:33,234
‫וישאלו ״האם זאת…? או…?״‬

1223
01:08:33,317 --> 01:08:36,779
‫שפשוט ייתנו לי משהו, כן?‬

1224
01:08:36,862 --> 01:08:40,783
‫וגם קיוויתי שכשהם ידברו על ההודעות,‬

1225
01:08:40,866 --> 01:08:43,494
‫עם החברים שלהם,‬

1226
01:08:43,577 --> 01:08:48,874
‫שיצוץ משהו שיעזור לאתר‬

1227
01:08:48,958 --> 01:08:51,544
‫מה מקור ההודעות.‬

1228
01:08:54,463 --> 01:08:57,133
‫בהתחלה חשבתי,‬

1229
01:08:57,216 --> 01:08:58,634
‫״אנחנו צריכים תשובות.״‬

1230
01:09:00,344 --> 01:09:01,428
‫ואז פשוט…‬

1231
01:09:03,180 --> 01:09:04,098
‫המשכתי.‬

1232
01:09:06,392 --> 01:09:07,560
‫זאת הייתה מערבולת.‬

1233
01:09:08,936 --> 01:09:11,021
‫כדור שלג שגדל והלך.‬

1234
01:09:11,772 --> 01:09:13,732
‫לא ידעתי איך להפסיק.‬

1235
01:09:15,651 --> 01:09:18,237
‫הייתי מישהי אחרת ברגעים האלה.‬

1236
01:09:19,071 --> 01:09:21,198
‫הייתי במקום נוראי, מנטלית.‬

1237
01:09:22,575 --> 01:09:25,286
‫כאילו עטיתי מסכה, או משהו.‬

1238
01:09:25,786 --> 01:09:27,371
‫אני בכלל לא יודעת מי הייתי.‬

1239
01:09:28,414 --> 01:09:30,916
‫היא פשוט השתנתה. נהייתה מופנמת יותר,‬

1240
01:09:31,000 --> 01:09:32,668
‫יצרה קשר פחות.‬

1241
01:09:32,751 --> 01:09:35,212
‫אולי גם הייתה מרוכזת יותר בעצמה.‬

1242
01:09:35,838 --> 01:09:39,049
‫לפעמים זה נמשך שעה ביום,‬

1243
01:09:39,133 --> 01:09:41,093
‫או שמונה שעות ביום.‬

1244
01:09:41,177 --> 01:09:43,637
‫נתתי לזה לבלוע אותי.‬

1245
01:09:44,054 --> 01:09:45,890
‫- בחיים לא ראיתי מכוערת כמוך. -‬

1246
01:09:45,973 --> 01:09:47,683
‫- את חסרת ערך וחסרת משמעות -‬

1247
01:09:47,766 --> 01:09:50,102
‫- הזין והאצבעות שלו, הכוס והפה שלי. -‬

1248
01:09:50,186 --> 01:09:52,271
‫- עושה לי רטוב -‬

1249
01:09:52,354 --> 01:09:53,564
‫- תקפצי מגשר -‬

1250
01:09:53,647 --> 01:09:54,982
‫- תתאבדי כלבה -‬

1251
01:10:00,279 --> 01:10:02,865
‫כשהיא אמרה שהיא לא שלחה‬
‫את ההודעות הראשונות,‬

1252
01:10:02,948 --> 01:10:04,325
‫זה נשמע קצת מוזר,‬

1253
01:10:04,408 --> 01:10:05,326
‫אבל…‬

1254
01:10:05,409 --> 01:10:07,703
‫לא יודעת, אולי זו הייתה היא.‬

1255
01:10:08,579 --> 01:10:11,582
‫היו לי ראיות והוכחות, מצו החיפוש,‬

1256
01:10:11,665 --> 01:10:13,709
‫ועד ספקים שונים ואפליקציות,‬

1257
01:10:14,251 --> 01:10:16,378
‫שהיא שלחה את ההודעות.‬

1258
01:10:16,462 --> 01:10:19,840
‫לפעמים, כשוטרים,‬
‫אנחנו רואים אנשים מנסים להסיט את השיח.‬

1259
01:10:19,924 --> 01:10:22,551
‫אבל שאלתי מי התחיל את זה,‬
‫והיא אמרה שהיא לא יודעת.‬

1260
01:10:22,635 --> 01:10:25,054
‫עד היום, אני לא מאמין‬
‫שמישהו אחר התחיל את זה.‬

1261
01:10:27,264 --> 01:10:29,725
‫עד לרגע שבו קנדרה ליקארי נחשפה‬

1262
01:10:29,808 --> 01:10:32,102
‫כשולחת המסרונים,‬

1263
01:10:32,186 --> 01:10:36,440
‫האמנו שהיא מועסקת במשרה מלאה‬
‫במח׳ הטכנולוגיה של אוניברסיטת פריס סטייט.‬

1264
01:10:37,024 --> 01:10:38,692
‫אבל זה לא היה המצב.‬

1265
01:10:38,776 --> 01:10:40,611
‫היא לא עבדה כבר הרבה זמן.‬

1266
01:10:41,946 --> 01:10:45,491
‫במבט לאחור, זה מסביר איך היא הצליחה‬

1267
01:10:45,574 --> 01:10:49,453
‫לשלוח מאות ואלפי הודעות לאורך היום.‬

1268
01:10:49,536 --> 01:10:52,539
‫אני לא בטוחה שהיא עבדה בפריס אי־פעם.‬

1269
01:10:53,332 --> 01:10:56,001
‫לא יודעת. אני חושב ששון באמת עבד שם,‬

1270
01:10:56,085 --> 01:10:57,836
‫אז אני לא יודעת מה היא עשתה.‬

1271
01:10:57,920 --> 01:11:01,006
‫קמה בבוקר, התכוננה לעבודה…‬

1272
01:11:01,090 --> 01:11:03,342
‫איך… לא יודעת. ניסיתי להבין את זה.‬

1273
01:11:03,425 --> 01:11:06,595
‫אין לי מושג איך אפשר‬
‫לעבוד ככה על מישהו שאת גרה איתו.‬

1274
01:11:06,679 --> 01:11:09,556
‫למיטב ידיעתי, קנדרה מעולם לא עבדה בפריס.‬

1275
01:11:09,640 --> 01:11:12,768
‫היא התנהגה כאילו היא עובדת,‬
‫אמרה שהיא עסוקה,‬

1276
01:11:12,851 --> 01:11:16,563
‫והיא פשוט… עשתה את זה היטב.‬

1277
01:11:19,108 --> 01:11:21,068
‫לדעתי זה היה סוג של בריחה.‬

1278
01:11:21,944 --> 01:11:23,028
‫זה יותר…‬

1279
01:11:25,030 --> 01:11:26,198
‫הוציא אותי…‬

1280
01:11:28,325 --> 01:11:32,496
‫מהמציאות, במובן מסוים.‬
‫למרות שזו הייתה המציאות.‬

1281
01:11:32,579 --> 01:11:37,751
‫אז כשממש עשיתי את זה, ולא הייתי אני,‬

1282
01:11:37,835 --> 01:11:39,670
‫זה הוציא אותי מ…‬

1283
01:11:40,629 --> 01:11:42,715
‫חיי היומיום שלי.‬

1284
01:11:44,925 --> 01:11:46,927
‫פשוט המשכתי והמשכתי.‬

1285
01:11:48,887 --> 01:11:50,556
‫- אפחד לא רוצה ת׳תחת שלך… -‬

1286
01:11:50,639 --> 01:11:53,183
‫לורן יודעת שהיא רזה. שהיא קטנה.‬

1287
01:11:53,267 --> 01:11:55,227
‫היא יודעת שהיא רזה. אז…‬

1288
01:11:55,936 --> 01:12:00,024
‫יכול להיות שקלטתי‬
‫איפה היא לא בטוחה בעצמה.‬

1289
01:12:01,150 --> 01:12:04,361
‫המראה שלה, השיער שלה, המראה שלה…‬

1290
01:12:05,195 --> 01:12:06,363
‫אבל, האמת,‬

1291
01:12:07,239 --> 01:12:11,327
‫המסרים לא ממש התמקדו בדברים האלה.‬

1292
01:12:11,410 --> 01:12:13,037
‫הם כוונו אלייך?‬

1293
01:12:13,120 --> 01:12:15,122
‫האם שלחת את המסרים האלה לעצמך?‬

1294
01:12:16,165 --> 01:12:17,833
‫ייתכן מאוד.‬

1295
01:12:18,500 --> 01:12:19,585
‫כי‬

1296
01:12:20,794 --> 01:12:22,254
‫הייתי רזה מדי.‬

1297
01:12:22,921 --> 01:12:24,590
‫לא אכלתי.‬

1298
01:12:24,673 --> 01:12:27,009
‫אז אפשר לשים אותי בקטגוריה האנורקטית.‬

1299
01:12:28,844 --> 01:12:31,263
‫ופחדת שהיא תפגע בעצמה?‬

1300
01:12:31,764 --> 01:12:35,017
‫כי היו הודעות שאמרו לה להתאבד.‬

1301
01:12:35,100 --> 01:12:36,018
‫אז…‬

1302
01:12:38,020 --> 01:12:39,146
‫אני‬

1303
01:12:40,272 --> 01:12:44,526
‫יכולה לומר שלא פחדתי שהיא תפגע בעצמה.‬

1304
01:12:45,944 --> 01:12:48,572
‫ואולי יש אנשים שיטילו ספק בזה,‬

1305
01:12:48,655 --> 01:12:51,283
‫או יקטינו את זה, או משהו,‬

1306
01:12:51,367 --> 01:12:56,080
‫אבל אני מכירה את לורן,‬
‫ואני יודעת אילו שיחות יש לנו.‬

1307
01:12:56,163 --> 01:13:00,918
‫אבל לולא הכרתי אותה כל כך טוב,‬
‫אולי המצב היה שונה.‬

1308
01:13:01,418 --> 01:13:02,419
‫אז…‬

1309
01:13:04,380 --> 01:13:05,506
‫כן.‬

1310
01:13:06,465 --> 01:13:09,468
‫- אין לך חברים‬
‫את מוצצת כדי שבנים ידברו איתך -‬

1311
01:13:09,551 --> 01:13:11,720
‫באחת ההודעות שאני זוכרת ספציפית,‬

1312
01:13:12,221 --> 01:13:14,431
‫היא אמרה משהו על מציצה.‬

1313
01:13:14,598 --> 01:13:16,975
‫- הוא רוצה סקס, מציצות, ולהתחרמן. -‬

1314
01:13:17,059 --> 01:13:22,356
‫ועל זה שאוון כבר לא מחבב את לורן‬
‫בגלל שלורן לא מוצצת לו.‬

1315
01:13:23,232 --> 01:13:25,567
‫הילדה הזאת הייתה בת 14.‬

1316
01:13:26,568 --> 01:13:28,862
‫היא לא צריכה לעשות את זה!‬

1317
01:13:28,946 --> 01:13:32,408
‫אז אני חושבת שזה נתן לקנדרה‬
‫תחושה כוזבת של…‬

1318
01:13:32,491 --> 01:13:35,744
‫״לורן ואני חברות. היא צריכה אותי. היא…״‬

1319
01:13:35,828 --> 01:13:39,581
‫וכן, בתור נערה את צריכה את אימא שלך,‬
‫אבל לא באופן הזה.‬

1320
01:13:39,665 --> 01:13:41,750
‫אני חושב שזאת תסמונת סייבר מינכהאוזן.‬

1321
01:13:41,834 --> 01:13:46,588
‫היא רצתה שהבת שלה תזדקק לה‬

1322
01:13:47,339 --> 01:13:48,799
‫עד כדי כך‬

1323
01:13:49,716 --> 01:13:52,219
‫שהיא הייתה מוכנה לפגוע בה,‬

1324
01:13:52,302 --> 01:13:55,556
‫וזה האופן שבו היא בחרה לעשות את זה,‬

1325
01:13:55,639 --> 01:14:00,561
‫במקום לנסות לגרום לה למחלה פיזית,‬
‫שזו התנהגות מינכהאוזן טיפוסית.‬

1326
01:14:00,644 --> 01:14:02,563
‫אני חושבת שזה בדיוק זה,‬

1327
01:14:02,646 --> 01:14:05,315
‫כי לורן הייתה חוזרת הביתה‬
‫נסערת מההודעות האלה,‬

1328
01:14:05,399 --> 01:14:08,444
‫וקנדרה שיחקה אותה גיבורה והייתה שם בשבילה,‬

1329
01:14:08,527 --> 01:14:10,654
‫ועשתה את זה. אז…‬

1330
01:14:11,155 --> 01:14:15,159
‫אבל מבחינת לורן,‬
‫אין לי מושג איך היא הרגישה בגלל זה.‬

1331
01:14:15,242 --> 01:14:19,329
‫אני בטוחה שלורן פשוט… מתייסרת.‬

1332
01:14:19,413 --> 01:14:21,248
‫אבל אני לא חושבת שאת יכולה‬

1333
01:14:22,332 --> 01:14:25,544
‫לברוח מהמניפולציה של קנדרה‬

1334
01:14:26,211 --> 01:14:27,963
‫כשאת עדיין מדברת איתה.‬

1335
01:14:32,634 --> 01:14:35,679
‫קנדרה ליקארי הייתה מאוד מניפולטיבית‬
‫כלפי המשפחה שלה.‬

1336
01:14:35,762 --> 01:14:39,766
‫היא הייתה שתלטנית מאוד.‬
‫היא דאגה לענייני הכספים,‬

1337
01:14:39,850 --> 01:14:43,520
‫וכל מה שהם עשו נקבע ע״י קנדרה ליקארי.‬

1338
01:14:44,605 --> 01:14:47,441
‫קנדרה סיפרה לשון וללורן‬
‫שמצבם הכספי טוב,‬

1339
01:14:47,524 --> 01:14:49,985
‫אז היא הייתה צריכה למצוא דרך להשיג כסף‬

1340
01:14:50,068 --> 01:14:51,445
‫למרות שהייתה מובטלת.‬

1341
01:14:53,113 --> 01:14:57,451
‫פעם היא אמרה לנו שהבית שלה חטף מכת ברק.‬

1342
01:14:57,534 --> 01:14:59,119
‫היא תבעה את הביטוח,‬

1343
01:14:59,203 --> 01:15:02,247
‫ויכול להיות שהיא פשוט לקחה לעצמה את הכסף.‬

1344
01:15:02,873 --> 01:15:04,791
‫ואז, פעם, הגענו הביתה,‬

1345
01:15:04,875 --> 01:15:07,753
‫וראינו דף נייר על דלת הכניסה‬

1346
01:15:07,836 --> 01:15:09,755
‫שכתוב עליו ״אתם מפונים״.‬

1347
01:15:09,838 --> 01:15:13,300
‫בסוף היא סיפרה לי‬
‫שהיא לא שילמה את החשבונות.‬

1348
01:15:13,967 --> 01:15:16,011
‫מיהרתי להוציא הכול מהבית,‬

1349
01:15:16,094 --> 01:15:18,388
‫מצאתי מחסן והעברתי הכול לשם.‬

1350
01:15:18,472 --> 01:15:21,475
‫״נשלם על האחסנה‬
‫וככה לא נאבד את החפצים שלנו.״‬

1351
01:15:21,558 --> 01:15:24,520
‫והיא כזה ״אין בעיה, זה רק כמה דולרים״.‬

1352
01:15:25,020 --> 01:15:28,565
‫אבל היא לא באמת דאגה לזה.‬

1353
01:15:29,233 --> 01:15:32,694
‫אז בסוף איבדנו את כל הרכוש שלנו‬
‫שהיה במחסנים.‬

1354
01:15:33,570 --> 01:15:34,905
‫כל הכלים שלי,‬

1355
01:15:35,405 --> 01:15:39,493
‫דברים חשובים, מזכרות… הכול היה שם.‬

1356
01:15:39,576 --> 01:15:43,080
‫כל הדברים שעבדתי בשבילם כל חיי כבר אינם.‬

1357
01:15:45,207 --> 01:15:47,334
‫אני חושבת שכל מה שהיא סיפרה לשון,‬

1358
01:15:47,417 --> 01:15:50,379
‫בעשר השנים האחרונות לפחות, היה שקר.‬

1359
01:15:51,630 --> 01:15:55,175
‫זה נכון? מהפרספקטיבה שלך?‬

1360
01:15:55,259 --> 01:15:56,134
‫לא.‬

1361
01:15:57,803 --> 01:15:58,762
‫אבל…‬

1362
01:16:04,476 --> 01:16:07,354
‫ניהלתי את הכספים יותר ממנו,‬

1363
01:16:10,941 --> 01:16:14,903
‫אבל שנינו ידענו על סיטואציות שהיינו בהן,‬

1364
01:16:15,404 --> 01:16:20,117
‫אבל לאף אחד משנינו לא היו התשובות‬
‫לפעולות הנכונות שהיו דרושות,‬

1365
01:16:20,200 --> 01:16:22,703
‫אז, לרוע המזל…‬

1366
01:16:27,666 --> 01:16:31,378
‫אחרי שזהותה של האשמה נודעה בציבור,‬

1367
01:16:31,461 --> 01:16:33,338
‫זה טלטל את הקהילה כולה.‬

1368
01:16:33,422 --> 01:16:36,133
‫ישבנו בכיתה עם מייסי וסופי,‬

1369
01:16:36,216 --> 01:16:38,093
‫והסתכלנו באינסטגרם,‬

1370
01:16:38,176 --> 01:16:41,263
‫ותמונת המעצר של קנדרה‬
‫הייתה בכל מקום ברשת.‬

1371
01:16:43,473 --> 01:16:47,394
‫קיבלתי הודעה בבי״ס מבת דודה שלי‬
‫ששאלה אם אני בסדר.‬

1372
01:16:47,477 --> 01:16:50,897
‫ואני יושבת בכיתה, ואני כזה‬
‫״כן, אני בסדר. למה?״‬

1373
01:16:50,981 --> 01:16:54,026
‫כולם הסתכלו על לורן,‬

1374
01:16:54,109 --> 01:16:56,737
‫כי כל האינטרנט מדבר על אימא שלה כרגע.‬

1375
01:16:56,820 --> 01:16:58,405
‫- אימא משוגעת -‬

1376
01:16:59,156 --> 01:17:01,700
‫ותוך שעה, קראו לי למשרד המנהל.‬

1377
01:17:01,783 --> 01:17:04,494
‫הם כזה, ״אימא שלך נעצרה היום״.‬

1378
01:17:04,578 --> 01:17:07,456
‫אז סימסתי לאבא שלי, ״מה קורה?״‬

1379
01:17:08,206 --> 01:17:11,460
‫היא אמרה, ״קראו לי למשרד‬
‫ואמרו לי שאימא שלי בכלא.״‬

1380
01:17:12,502 --> 01:17:17,382
‫ועכשיו לסיפור המוזר על אימא‬
‫שמואשמת שהטרידה ברשת את הבת שלה.‬

1381
01:17:18,133 --> 01:17:21,970
‫תיכוניסטית במישיגן סבלה מבריונות רשת‬
‫במשך יותר משנה.‬

1382
01:17:22,054 --> 01:17:24,806
‫וכולם הזדעזעו לגלות מי עשה את זה.‬

1383
01:17:24,890 --> 01:17:28,018
‫כתב אישום נגד אם שמואשמת בהתחזות.‬

1384
01:17:28,101 --> 01:17:29,436
‫התחזות.‬
‫-התחזות.‬

1385
01:17:29,519 --> 01:17:31,897
{\an8}‫גם כשהבנו שלא מדובר בילדה,‬

1386
01:17:31,980 --> 01:17:34,232
{\an8}‫לא ציפינו שזה יהיה הורה.‬

1387
01:17:34,316 --> 01:17:36,318
‫האימא הזאת תועמד לדין.‬

1388
01:17:36,401 --> 01:17:38,528
‫אימא שלה, קנדרה ליקארי…‬

1389
01:17:38,612 --> 01:17:42,115
‫ליקארי מואשמת בחמישה פשעים,‬
‫במרכזם הטרדה מאיימת,‬

1390
01:17:42,199 --> 01:17:44,451
‫מאחר שההודעות נשלחו במשך יותר משנה.‬

1391
01:17:44,534 --> 01:17:47,245
{\an8}‫היו לנו עשרות אלפי מסרונים.‬

1392
01:17:47,329 --> 01:17:50,040
‫קנדרה ליקארי התייצבה‬
‫בבית המשפט במחוז איזבלה ביום ה׳.‬

1393
01:17:50,123 --> 01:17:54,252
‫השופט אסר על ליקארי‬
‫ליצור קשר עם הקורבנות,‬

1394
01:17:54,336 --> 01:17:55,879
‫כולל בתה של ליקארי.‬

1395
01:17:55,962 --> 01:17:57,631
‫אחד האתגרים בפרשה הזו‬

1396
01:17:57,714 --> 01:18:01,718
‫היה הקרבה בין קנדרה ובין בתה.‬

1397
01:18:01,802 --> 01:18:04,721
‫קיווינו שיצירת הריחוק הזה‬

1398
01:18:04,805 --> 01:18:08,850
‫תיתן לה הזדמנות לצאת‬
‫מתוך מעגל ההשפעה הזה‬

1399
01:18:08,934 --> 01:18:12,187
‫שהיא הפעילה עליה לאורך כל התהליך הזה.‬

1400
01:18:12,270 --> 01:18:15,232
‫ליקארי ועורכת דינה ביקשו שצו ההרחקה יבוטל.‬

1401
01:18:15,315 --> 01:18:17,526
‫בית המשפט קיבל אפילו מכתבים מבתה,‬

1402
01:18:17,609 --> 01:18:19,611
‫בהם ביקשה לחדש את הקשר עם אמה.‬

1403
01:18:19,695 --> 01:18:23,573
‫בלי הקשר עם אימא שלי,‬
‫אני פשוט לא מרגישה כמו עצמי.‬

1404
01:18:23,657 --> 01:18:25,867
‫אני מרגישה שאני צריכה אותה בחיים שלי.‬

1405
01:18:25,951 --> 01:18:28,245
‫את חושבת ששופטים אותך‬
‫על כך שאת מתגעגעת אליה?‬

1406
01:18:30,872 --> 01:18:33,917
‫יש אנשים שיש להם דעות על זה,‬

1407
01:18:34,960 --> 01:18:36,878
‫אבל…‬

1408
01:18:36,962 --> 01:18:38,380
‫האמת, לא ממש אכפת לי.‬

1409
01:18:43,301 --> 01:18:47,097
‫בסופו של דבר,‬
‫קנדרה הודתה בשני סעיפים של הטרדת קטין.‬

1410
01:18:47,180 --> 01:18:49,933
‫סעיף אחד על אוון, ואחד על לורן.‬

1411
01:18:50,016 --> 01:18:51,518
{\an8}‫- בית המשפט‬
‫מחוז איזבלה -‬

1412
01:18:51,601 --> 01:18:55,021
{\an8}‫- 26 באפריל, 2023‬
‫יום מתן גזר הדין -‬

1413
01:18:55,981 --> 01:19:00,610
‫הלכתי להקראת גזר הדין של קנדרה,‬
‫וכל המשפחה שלי הייתה שם.‬

1414
01:19:00,694 --> 01:19:03,238
‫היו שם הרבה אנשים. אולם מלא.‬

1415
01:19:03,989 --> 01:19:05,657
‫וראיתי את קנדרה,‬

1416
01:19:05,741 --> 01:19:09,453
‫והיה מזעזע לראות אותה אחרי כל מה שקרה, כי…‬

1417
01:19:09,536 --> 01:19:12,998
‫פשוט היה ממש מוזר לראות‬
‫את המאמנת שלך מכיתה ז׳ במצב כזה.‬

1418
01:19:15,083 --> 01:19:19,379
‫קנדרה קיבלה את הזכות‬
‫לדבר ראשונה בבית המשפט, ו…‬

1419
01:19:19,880 --> 01:19:22,257
‫היא משכנעת מאוד.‬

1420
01:19:24,760 --> 01:19:26,136
‫אני מצטערת, כבוד השופט.‬

1421
01:19:26,219 --> 01:19:29,973
‫אני מצטערת על התנהגותי‬
‫כלפי אוון מקני ומשפחתו.‬

1422
01:19:30,056 --> 01:19:33,685
‫אני מצטערת על התנהגותי‬
‫כלפי קלואי ווילסון ומשפחתה.‬

1423
01:19:33,769 --> 01:19:36,062
‫אני מתנצלת בפני בתי, לורן.‬

1424
01:19:36,146 --> 01:19:38,398
‫נודע לי שאני סובלת ממחלת נפש,‬

1425
01:19:38,482 --> 01:19:41,651
‫ולא הייתי מודעת לכך‬
‫שהייתי במשבר במשך שנים רבות.‬

1426
01:19:41,735 --> 01:19:45,489
‫למדתי להכיר בטראומת הילדות שלי‬
‫ולהתמודד איתה.‬

1427
01:19:46,948 --> 01:19:49,201
‫היו לה המון תירוצים.‬

1428
01:19:49,284 --> 01:19:51,244
‫דברים שקרו לה בחייה.‬

1429
01:19:51,328 --> 01:19:54,372
‫אני לא אומרת שהדברים האלה לא קרו,‬

1430
01:19:54,456 --> 01:19:59,211
‫אבל להשתמש בהם בתור תירוץ‬
‫לפגיעה שלך בילדים…‬

1431
01:19:59,961 --> 01:20:02,798
‫זה פשוט לא נראה צודק או הוגן.‬

1432
01:20:02,881 --> 01:20:04,633
‫אילו יכולתי לחזור לאחור,‬

1433
01:20:04,716 --> 01:20:06,551
‫ולמנוע את כל מה שעשיתי,‬

1434
01:20:06,635 --> 01:20:08,804
‫אנא דע שהייתי עושה זאת ללא היסוס.‬

1435
01:20:11,264 --> 01:20:14,935
‫ידעתי שאוון וג׳יל ידברו שם,‬

1436
01:20:15,018 --> 01:20:17,687
‫ולא רציתי לשמוע את מה שהיה להם להגיד,‬

1437
01:20:17,771 --> 01:20:20,232
‫כי ידעתי שזה לא יהיה משהו טוב.‬

1438
01:20:21,775 --> 01:20:25,987
‫בסופו של דבר זה ייגמר,‬
‫ונוכל לנסות לחזור לחיינו.‬

1439
01:20:26,071 --> 01:20:30,116
‫אפשר לנסות, אבל זה צילק אותי,‬
‫וזה ישפיע עליי למשך שארית חיי.‬

1440
01:20:30,200 --> 01:20:34,913
‫לא יכולתי לדבר עם קנדרה,‬
‫מהרגע שהיא הודתה ועד אותו יום בבית המשפט.‬

1441
01:20:34,996 --> 01:20:39,709
‫לא הייתה אפשרות לשום דבר אחר,‬
‫כי לא היה משפט שיכולנו להעיד בו,‬

1442
01:20:39,793 --> 01:20:41,753
‫אז זו הייתה ההזדמנות היחידה שלנו.‬

1443
01:20:43,004 --> 01:20:46,967
‫לעולם לא אשכח את תחושת החולי‬
‫שהשתלטה עליי ביום בו זה נודע לנו.‬

1444
01:20:47,050 --> 01:20:51,471
‫הפגיעה, הכעס, תחושת הבגידה, העצב,‬
‫כולם הכו בי בבת אחת.‬

1445
01:20:51,555 --> 01:20:54,641
‫חיכיתי שנים לרגע הזה,‬

1446
01:20:54,724 --> 01:20:59,062
‫ליום שבו תוכלי‬
‫להסתכל לי בעיניים ולומר לי למה.‬

1447
01:20:59,688 --> 01:21:02,524
‫זה היה שווה את זה? כל זה?‬

1448
01:21:06,570 --> 01:21:09,406
‫כשרואים את הטראומה שנגרמה מזה,‬

1449
01:21:09,489 --> 01:21:14,369
‫אין ספק שתהיה לזה השפעה ממושכת‬
‫על כל המשפחות האלה,‬

1450
01:21:14,452 --> 01:21:18,665
‫וזה ישפיע על הילדים האלה,‬
‫אולי למשך כל חייהם.‬

1451
01:21:18,748 --> 01:21:21,126
‫זו באמת פרשה איומה.‬

1452
01:21:21,209 --> 01:21:23,461
‫אני חושב שעל סמך התנהגותך,‬

1453
01:21:23,545 --> 01:21:26,464
‫מגיע לך עונש מאסר.‬

1454
01:21:30,927 --> 01:21:32,554
‫קנדרה ליקארי, האם המתחזה,‬

1455
01:21:32,637 --> 01:21:34,973
‫תרצה עונש מאסר של שנה וחצי לפחות.‬

1456
01:21:35,056 --> 01:21:40,353
‫במקרה הזה, השופט דן אותה‬
‫לעונש כבד יחסית, בעיניי: 19 חודשים.‬

1457
01:21:40,437 --> 01:21:44,274
{\an8}‫זו הייתה הרגשה טובה,‬
‫לפנות אליה ו… לשאול למה.‬

1458
01:21:44,357 --> 01:21:47,569
{\an8}‫אני יודעת שלעולם לא אקבל תשובה אמיתית.‬

1459
01:21:49,613 --> 01:21:52,782
‫אני חושבת שהיא פיתחה אובססיה כלפי אוון.‬

1460
01:21:52,866 --> 01:21:56,661
‫וזה קשה, בתור אימא ואישה בגירה,‬

1461
01:21:56,745 --> 01:22:03,001
‫אבל אני חושבת שהיא רצתה‬
‫מערכת יחסים כלשהי עם אוון.‬

1462
01:22:03,084 --> 01:22:07,047
‫שהיא כמובן לא מקובלת בגילה.‬

1463
01:22:08,590 --> 01:22:10,884
‫הרגשתי כאילו היא נמשכה אליי.‬

1464
01:22:11,509 --> 01:22:14,137
‫היא הייתה מאוד ידידותית, ומאוד…‬

1465
01:22:14,220 --> 01:22:17,474
‫״אביא לך את זה. אעשה את זה בשבילך.״‬

1466
01:22:17,557 --> 01:22:20,644
‫היא לא הייתה כמו אימא של החברה שלי.‬

1467
01:22:20,727 --> 01:22:22,395
‫הרגשתי כאילו זה יותר מזה.‬

1468
01:22:22,479 --> 01:22:24,439
‫היא הייתה עושה דברים בשבילי. היא…‬

1469
01:22:25,315 --> 01:22:30,445
‫היא הייתה חותכת לי את הסטייק שלי.‬
‫בשלב מסוים זה פשוט היה מוזר מדי.‬

1470
01:22:30,528 --> 01:22:35,158
‫אם מסתכלים על היחס שלה כלפיו,‬
‫איך שהיא האדירה אותו,‬

1471
01:22:35,241 --> 01:22:39,788
‫והיא התאמצה לעשות הכול למענו,‬

1472
01:22:39,871 --> 01:22:43,959
‫או פשוט כדי שהוא יבחין בה.‬

1473
01:22:44,042 --> 01:22:46,419
‫היא הייתה שולחת לו הודעות רנדומלית,‬

1474
01:22:46,503 --> 01:22:49,589
‫ומנסה לשמור על חיבור איתו.‬

1475
01:22:49,673 --> 01:22:53,510
‫היא באה לכל אירועי הספורט שלו,‬
‫גם אחרי שלורן והוא נפרדו.‬

1476
01:22:53,593 --> 01:22:54,970
‫זה מגעיל.‬

1477
01:22:59,683 --> 01:23:01,685
‫היא אמרה לי להתאבד.‬

1478
01:23:03,311 --> 01:23:05,772
‫זה קצת מעציב אותי. כאילו…‬

1479
01:23:06,731 --> 01:23:09,484
‫״למה אימא שלי אומרת לי לעשות את זה?״‬

1480
01:23:12,904 --> 01:23:15,532
‫דיברתי איתה על זה,‬

1481
01:23:15,615 --> 01:23:17,367
‫אבל לא בהכרח כאילו…‬

1482
01:23:17,993 --> 01:23:20,120
‫״למה אמרת לי להתאבד?״‬

1483
01:23:23,748 --> 01:23:27,627
‫אני עדיין תוהה לגבי זה בכל יום.‬
‫אני עדיין לא יודעת למה.‬

1484
01:23:29,504 --> 01:23:32,132
‫האם הייתי רוצה לדעת את האמת? בהחלט.‬

1485
01:23:32,215 --> 01:23:35,343
‫ומה גרם לזה, בראש שלה.‬

1486
01:23:35,427 --> 01:23:38,138
‫מה גרם לה לעשות את זה?‬

1487
01:23:38,221 --> 01:23:42,183
‫אני יודעת שאבא שלי כועס,‬
‫וככל הנראה לא יסלח לה לעולם,‬

1488
01:23:42,267 --> 01:23:45,228
‫אבל אני פשוט שמה את זה בצד, ו…‬

1489
01:23:45,311 --> 01:23:47,814
‫מקיימת את הקשר שאני רוצה עם אימא שלי.‬

1490
01:23:49,190 --> 01:23:52,193
‫אהבתי לתקשר עם אימא שלי‬
‫בזמן שהיא הייתה בכלא.‬

1491
01:23:52,277 --> 01:23:55,030
‫יכולתי לדבר עם אימא שלי בימי שני ורביעי.‬

1492
01:23:56,614 --> 01:24:01,202
‫היינו מספרות איזה מין יום היה לנו,‬
‫דברים שקרו, סיפורים מצחיקים,‬

1493
01:24:01,786 --> 01:24:05,457
‫והיא הייתה שולחת לי מיילים,‬
‫ויכולנו להתכתב במייל.‬

1494
01:24:05,540 --> 01:24:07,667
‫- קנדרה ליקארי: שלום קופיפה שלי.‬

1495
01:24:07,751 --> 01:24:10,045
‫אני כועסת עלייך. העצבת אותי. אמרת רק ביי.‬

1496
01:24:10,128 --> 01:24:12,630
‫לא אמרת שאת אוהבת אותי.‬
‫אני סולחת לך‬

1497
01:24:12,714 --> 01:24:14,758
‫אוהבת אותך! שיהיה לך יום פנמעוין.‬

1498
01:24:14,841 --> 01:24:18,928
‫(שילוב של פנטסטי, מעולה ומצוין) -‬

1499
01:24:19,012 --> 01:24:21,890
‫היא יצרה רושם שהכול בסדר,‬

1500
01:24:21,973 --> 01:24:24,434
‫ופשוט גרמה לי להרגיש יותר טוב.‬

1501
01:24:24,934 --> 01:24:26,686
‫- בוקר טוב בת יפה שלי! -‬

1502
01:24:26,770 --> 01:24:28,646
‫- מתגעגעת אלייך בטירוף. -‬

1503
01:24:28,730 --> 01:24:30,899
‫- את האור הכי בוהק ביקום. -‬

1504
01:24:30,982 --> 01:24:32,901
‫- שולחת נשיקות פרפרים -‬

1505
01:24:32,984 --> 01:24:34,235
‫-אתקשר בערב -‬

1506
01:24:34,319 --> 01:24:36,696
‫- אוהבת אותך -‬

1507
01:24:36,780 --> 01:24:40,658
‫- אוהבת אותך! -‬

1508
01:24:40,742 --> 01:24:44,037
‫- פחות משנה לכל היותר… מתרגשת נורא. -‬

1509
01:24:47,624 --> 01:24:50,710
‫אימא שלי השתחררה מהכלא ב־8 באוגוסט 2024.‬

1510
01:24:52,796 --> 01:24:55,256
‫אני מקווה שנוכל לשקם את הקשר שלנו,‬

1511
01:24:55,340 --> 01:24:58,593
‫כי אני מרגישה שחלק ממני חסר.‬

1512
01:24:58,676 --> 01:24:59,677
‫אם זה…‬

1513
01:25:00,637 --> 01:25:02,806
‫הקטע הנשי, או…‬

1514
01:25:03,473 --> 01:25:04,891
‫שאימא שלי לא איתי.‬

1515
01:25:07,602 --> 01:25:08,937
‫כשאני מביטה לאחור,‬

1516
01:25:09,771 --> 01:25:10,605
‫אני…‬

1517
01:25:11,689 --> 01:25:14,025
‫מאוד מאוכזבת מעצמי,‬

1518
01:25:14,109 --> 01:25:16,236
‫שהרשיתי לעצמי להגיע לאן שהגעתי.‬

1519
01:25:18,571 --> 01:25:20,824
‫ואכזבתי את המשפחה שלי,‬

1520
01:25:22,075 --> 01:25:24,494
‫אכזבתי את עצמי, וזה קשה.‬

1521
01:25:31,126 --> 01:25:34,337
‫מפני שהתקופה הזאת בחיים‬

1522
01:25:34,420 --> 01:25:36,840
‫היא לא מי שאני כאדם.‬

1523
01:25:36,923 --> 01:25:38,383
‫זו לא מי שהייתי,‬

1524
01:25:38,883 --> 01:25:40,635
‫וזו לא מי שאני היום.‬

1525
01:25:43,513 --> 01:25:46,724
‫מאז שלורן נולדה,‬
‫היא ואני תמיד היינו קרובות.‬

1526
01:25:48,810 --> 01:25:50,937
‫המשפחה חשובה לי מאוד,‬

1527
01:25:51,020 --> 01:25:54,149
‫אז תמיד ידעתי שאני רוצה משפחה.‬

1528
01:25:54,232 --> 01:25:56,568
‫וכשאנחנו…‬

1529
01:25:57,986 --> 01:25:59,362
‫נכנסנו להיריון…‬

1530
01:25:59,863 --> 01:26:02,407
‫אני זוכרת שישבנו אצל הרופא‬

1531
01:26:02,490 --> 01:26:05,160
‫ושמענו את הדופק שלה בפעם הראשונה…‬

1532
01:26:06,035 --> 01:26:08,163
‫זה עושה צמרמורת, את יודעת?‬

1533
01:26:10,206 --> 01:26:13,084
‫לפעמים את חושבת שאת לא מסוגלת…‬

1534
01:26:14,377 --> 01:26:15,712
‫לאהוב יותר מזה.‬

1535
01:26:16,713 --> 01:26:20,925
‫ואז פתאום מניחים תינוקת קטנה בידיים שלך,‬

1536
01:26:21,009 --> 01:26:22,844
‫וזה עולם חדש לגמרי.‬

1537
01:26:23,428 --> 01:26:24,929
‫זאת הרגשה חדשה לגמרי.‬

1538
01:26:27,640 --> 01:26:30,476
‫ככל שהיא גדלה,‬

1539
01:26:31,144 --> 01:26:35,440
‫דברים מודחקים התחילו לעלות לי.‬

1540
01:26:37,442 --> 01:26:41,738
‫הרבה מזה היה טראומות מן העבר‬
‫שצפו אל פני השטח,‬

1541
01:26:41,821 --> 01:26:43,531
‫שלא ידעתי איך להתמודד איתן.‬

1542
01:26:45,366 --> 01:26:47,911
‫כשהייתי בת 17,‬

1543
01:26:48,453 --> 01:26:49,704
‫נאנסתי.‬

1544
01:26:52,874 --> 01:26:53,791
‫וכש…‬

1545
01:26:55,335 --> 01:26:57,378
‫הבת שלי הגיעה לגיל הזה,‬

1546
01:26:57,462 --> 01:27:00,423
‫התחלתי לפחד. לפחד מאוד.‬

1547
01:27:01,299 --> 01:27:04,844
‫לא רציתי שהיא תעבור את מה שעברתי.‬

1548
01:27:05,678 --> 01:27:06,679
‫ו…‬

1549
01:27:11,643 --> 01:27:14,103
‫אני חושבת שבגלל זה…‬

1550
01:27:15,146 --> 01:27:18,441
‫לא ידעתי איך להתמודד עם דברים.‬

1551
01:27:19,943 --> 01:27:25,448
‫זה היה קשה, כי חוויתי מחדש את מה שעברתי,‬

1552
01:27:27,533 --> 01:27:29,285
‫אבל גם, במקביל,‬

1553
01:27:31,412 --> 01:27:33,081
‫רציתי להגן עליה.‬

1554
01:27:35,667 --> 01:27:39,629
‫רציתי לנסות לשלוט בתוצאה של המסע שלה.‬

1555
01:27:40,713 --> 01:27:44,425
‫פחדתי לתת לה לגדול.‬

1556
01:27:44,926 --> 01:27:48,846
‫רציתי להגן עליה ולשמור עליה,‬
‫ושתהיה קרובה אליי,‬

1557
01:27:49,764 --> 01:27:52,308
‫ופחדתי לתת לה להתבגר,‬

1558
01:27:52,392 --> 01:27:55,937
‫כי פחדתי ממה שעלול לקרות לה.‬

1559
01:28:04,404 --> 01:28:06,030
‫לא דיברתי עם לורן‬

1560
01:28:06,114 --> 01:28:08,658
‫כבר המון זמן.‬

1561
01:28:08,741 --> 01:28:13,079
‫אני ואוון לא מדברים בכלל עכשיו.‬
‫אני רואה אותו במסדרונות וזה,‬

1562
01:28:13,162 --> 01:28:15,790
‫אבל אין לנו ממש אינטראקציות.‬

1563
01:28:15,873 --> 01:28:17,500
‫כן, כעסתי על לורן.‬

1564
01:28:17,583 --> 01:28:20,628
‫לא נראה לי שאדבר איתה בעתיד.‬

1565
01:28:23,506 --> 01:28:26,426
‫לורן הייתה ממש צעירה בשביל כל זה.‬

1566
01:28:26,509 --> 01:28:29,554
‫אני לא באמת חושבת שזאת אשמתה‬

1567
01:28:29,637 --> 01:28:33,474
‫שאימא שלה הייתה כזאת, ורצתה שזה יקרה.‬

1568
01:28:34,434 --> 01:28:36,185
‫קלואי הפסידה שנה שלמה‬

1569
01:28:36,269 --> 01:28:40,648
‫של מה שהיו אמורים להיות‬
‫הזיכרונות הטובים ביותר של חייה.‬

1570
01:28:41,316 --> 01:28:43,568
‫שנה שלמה הפנו כלפיה אצבע מאשימה,‬

1571
01:28:43,651 --> 01:28:46,195
‫ולא האמינו לה,‬

1572
01:28:46,279 --> 01:28:48,323
‫וההורים שלה התעמתו איתה,‬

1573
01:28:49,073 --> 01:28:52,160
‫ורוב האנשים לא האמינו לה.‬

1574
01:28:52,243 --> 01:28:55,580
‫הרגשתי שאני מאבדת הרבה חברים בגלל זה.‬

1575
01:28:56,539 --> 01:28:59,250
‫בהתחלה, אני ואוון… כולנו היינו חברים,‬

1576
01:28:59,334 --> 01:29:02,253
‫ואני, מייסי, אוון וסופי היינו יושבים ביחד.‬

1577
01:29:08,926 --> 01:29:12,180
‫יש לי רגשות אשם כלפי קלואי,‬

1578
01:29:13,681 --> 01:29:16,434
‫על זה שהאשמתי אותה, או…‬

1579
01:29:17,518 --> 01:29:19,062
‫את המשפחה שלה.‬

1580
01:29:19,145 --> 01:29:24,317
‫באותה תקופה התבססנו‬
‫על כל פיסת מידע שהייתה לנו,‬

1581
01:29:24,400 --> 01:29:27,445
‫ולא היה לנו הרבה מידע בשנתיים האלה,‬

1582
01:29:27,528 --> 01:29:31,449
‫ואני מרגישה אשמה על שעשיתי לה את זה.‬

1583
01:29:31,532 --> 01:29:34,327
‫ג׳יל הזמינה את זה פנימה.‬

1584
01:29:34,410 --> 01:29:36,746
‫ההשפעה על המשפחה שלי, שלנו,‬

1585
01:29:36,829 --> 01:29:39,374
‫היא במידה רבה בגללה ובגלל מייק מיין.‬

1586
01:29:39,999 --> 01:29:45,171
‫אני זוכר שבימים הראשונים אחרי השיחה שלנו,‬
‫כתבתי לו במסרון‬

1587
01:29:45,254 --> 01:29:49,300
‫שמשהו בי חושד שקנדרה עומדת מאחורי זה.‬

1588
01:29:49,801 --> 01:29:52,720
‫כתבתי ״אני לא יודע‬
‫מה אתה יודע עליה, מייק,‬

1589
01:29:52,804 --> 01:29:54,472
‫״אבל היא לא אדם דובר אמת.״‬

1590
01:29:55,598 --> 01:29:57,016
‫אמרתי למישהו‬

1591
01:29:57,100 --> 01:30:00,812
‫ששון ולורן ישחקו אותה‬

1592
01:30:00,895 --> 01:30:02,688
‫כאילו הם הקורבנות של כל זה,‬

1593
01:30:02,772 --> 01:30:04,273
‫שלא היה להם מושג מה קורה,‬

1594
01:30:04,357 --> 01:30:07,485
‫ושזה יצליח להם,‬
‫בגלל שמייק מיין לא עשה את העבודה שלו,‬

1595
01:30:07,568 --> 01:30:08,653
‫ולא חקר אותם.‬

1596
01:30:10,863 --> 01:30:12,490
‫וזה בדיוק מה שקרה.‬

1597
01:30:13,574 --> 01:30:15,368
‫אני גאה בה על זה.‬

1598
01:30:15,451 --> 01:30:17,453
‫עשיתי את זה טוב. זה טוב.‬

1599
01:30:19,872 --> 01:30:21,332
‫תודה לאל על בראד פיטרס,‬

1600
01:30:21,416 --> 01:30:24,335
‫כי בלעדיו לא היינו מגיעים לשום מקום.‬

1601
01:30:24,836 --> 01:30:28,172
‫מי יודע מה היה קורה בסוף עם קנדרה?‬

1602
01:30:28,256 --> 01:30:32,301
‫יש כל מיני סרטי דוקו אחרים…‬
‫אין להם סוף טוב.‬

1603
01:30:32,802 --> 01:30:35,471
‫מי יודע מה עוד היא הייתה עושה‬

1604
01:30:35,555 --> 01:30:37,432
‫אם לא היו תופסים אותה.‬

1605
01:30:41,269 --> 01:30:42,103
‫אוקיי.‬

1606
01:30:43,855 --> 01:30:44,730
‫זה הכול?‬

1607
01:30:46,107 --> 01:30:47,108
‫נו כבר!‬

1608
01:30:47,608 --> 01:30:51,070
‫אני ואבא שלי התקרבנו מאוד מאז שזה קרה.‬

1609
01:30:51,154 --> 01:30:52,864
‫את יודעת כמה אני אוהב אותך, נכון?‬

1610
01:30:52,947 --> 01:30:56,159
‫כן. לפעמים.‬
‫-לפעמים? טוב, אני אוהב אותך.‬

1611
01:30:56,242 --> 01:30:58,119
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-אוקיי.‬

1612
01:30:58,661 --> 01:31:00,455
‫אני גאה בך. את ילדה טובה.‬

1613
01:31:02,373 --> 01:31:03,291
‫אוהב אותך.‬

1614
01:31:04,792 --> 01:31:07,503
‫פשוט יש לנו חיבור טוב.‬

1615
01:31:07,587 --> 01:31:10,840
‫בכל דבר שאנחנו עושים,‬
‫אנחנו מוצאים דרך לצחוק.‬

1616
01:31:14,469 --> 01:31:18,055
‫כיף לראות אותה מחייכת,‬
‫ומצחקקת, ומתנהגת כמו ילדה,‬

1617
01:31:18,139 --> 01:31:20,766
‫ועושה שטויות כמו שאנחנו היינו עושים.‬

1618
01:31:21,267 --> 01:31:23,352
‫היא מתחילה לבוא לאבא הרבה יותר.‬

1619
01:31:23,436 --> 01:31:25,938
‫היא גדלה, וזה מדהים.‬

1620
01:31:26,022 --> 01:31:29,108
‫היא הופכת להיות אישה מדהימה.‬

1621
01:31:38,826 --> 01:31:41,913
‫אסור לי להיפגש עם אימא שלי‬
‫מאז שהיא השתחררה מהכלא.‬

1622
01:31:41,996 --> 01:31:44,790
‫אני רוצה להיפגש עם אימא שלי בבוא הזמן.‬

1623
01:31:45,833 --> 01:31:51,005
‫אני חושבת שהמפגש איתה יהיה הקלה,‬
‫אבל גם קשה.‬

1624
01:31:51,506 --> 01:31:53,799
‫עברה שנה וחצי מאז שראיתי אותה.‬

1625
01:31:53,883 --> 01:31:56,302
‫שתינו יודעות ש…‬

1626
01:31:57,595 --> 01:32:00,681
‫אנחנו ביחד בכל מצב.‬

1627
01:32:02,308 --> 01:32:05,228
‫אני רוצה לסמוך עליה עכשיו,‬
‫אבל לא בטוח שאני יכולה.‬

1628
01:32:05,728 --> 01:32:09,106
‫עכשיו שהיא השתחררה,‬
‫אני רוצה שהיא תקבל את העזרה שהיא צריכה,‬

1629
01:32:10,525 --> 01:32:12,610
‫כדי שכשניפגש,‬

1630
01:32:13,319 --> 01:32:17,198
‫זה לא יחזור להיות כמו שזה היה פעם.‬

1631
01:32:18,407 --> 01:32:22,703
‫אני בהחלט חושבת‬
‫שיכול להיות לנו קשר בריא.‬

1632
01:32:23,871 --> 01:32:29,043
‫אני יודעת שהקשר הקרוב הזה חשוב לשתינו.‬

1633
01:32:29,126 --> 01:32:31,170
‫- תתאבדי עכשיו כלבה -‬

1634
01:32:31,254 --> 01:32:34,507
‫אני חושבת שזה פוגע בי, לחיות בלי הקשר הזה,‬

1635
01:32:35,007 --> 01:32:39,011
‫אבל אני חושבת ששיקום הקשר שלנו‬
‫יעזור לשתינו מאוד.‬

1636
01:32:41,556 --> 01:32:43,808
‫אני אוהבת אותה יותר מכל דבר.‬

1637
01:32:45,810 --> 01:32:51,816
‫- לורן מתכננת‬
‫ללמוד קרימינולוגיה באוניברסיטה. -‬

1638
01:32:51,899 --> 01:32:55,152
‫- אם יש לך, או לאדם שמוכר לך,‬
‫קשיים נפשיים או מחשבות על התאבדות,‬

1639
01:32:55,236 --> 01:32:57,780
‫ניתן למצוא מידע ומשאבים בכתובת‬
‫WANNATALKABOUTIT.COM -‬

1640
01:33:52,043 --> 01:33:54,962
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬