1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,000 --> 00:00:08,600
‫- טלפון -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:14,560 --> 00:00:17,400
‫- לונדון -‬

5
00:00:18,920 --> 00:00:21,160
‫- כנסיית האיחוד -‬

6
00:00:24,520 --> 00:00:26,760
‫היי, לונדון. מה קורה? שלום.‬

7
00:00:26,840 --> 00:00:28,600
‫בואו נתחיל. כולם לקום.‬

8
00:00:31,120 --> 00:00:33,280
‫באמת עשיתם את זה.‬
‫שבו, לעזאזל. אני סתם…‬

9
00:00:39,520 --> 00:00:41,760
‫תמיד רציתי לעשות את זה.‬

10
00:00:43,840 --> 00:00:45,120
‫אלוהים ישמור!‬

11
00:00:47,920 --> 00:00:49,240
‫הוא לא כאן.‬

12
00:00:50,680 --> 00:00:51,840
‫הוא שלח אותי.‬

13
00:00:53,680 --> 00:00:55,320
‫מה קורה, מומבאי? שלום.‬

14
00:00:55,400 --> 00:00:57,920
‫- אצטדיון אן-אס-סי-איי -‬

15
00:00:58,000 --> 00:01:01,640
‫יש לי חדשות טובות וחדשות רעות.‬
‫אילו מהן תרצו לשמוע קודם?‬

16
00:01:01,720 --> 00:01:02,720
‫את החדשות הרעות.‬

17
00:01:02,800 --> 00:01:04,400
‫התשובה הכי הודית בעולם.‬

18
00:01:06,360 --> 00:01:08,720
‫כי בהודו, חדשות רעות של מישהו אחד…‬

19
00:01:13,400 --> 00:01:15,000
‫החדשות הרעות הן ש…‬

20
00:01:15,680 --> 00:01:17,240
‫אני ממש שמח.‬

21
00:01:18,080 --> 00:01:18,920
‫כן.‬

22
00:01:19,000 --> 00:01:20,040
‫אבל החדשות הטובות הן‬

23
00:01:20,120 --> 00:01:22,520
‫שאני אדבר על זה‬
‫בתקווה שזה פשוט יעבור לי.‬

24
00:01:23,360 --> 00:01:24,840
‫כי כשאנחנו מדברים על האושר שלנו,‬

25
00:01:24,920 --> 00:01:27,280
‫אנחנו ההודים מפרים את הכלל שלימדו אותנו‬

26
00:01:27,360 --> 00:01:28,600
‫מאז הראג' הבריטי.‬

27
00:01:28,680 --> 00:01:30,400
‫אושר הוא שקט.‬

28
00:01:31,000 --> 00:01:33,160
‫נכון? זו הסיבה שאם תשאל כל הודי,‬

29
00:01:33,240 --> 00:01:34,680
‫"אתה מאושר?" הוא יגיב…‬

30
00:01:37,720 --> 00:01:39,960
‫אל תתבלבלו, זה לא אישור,‬

31
00:01:40,040 --> 00:01:42,040
‫זו לא הכחשה, זה בלבול מכוון.‬

32
00:01:43,520 --> 00:01:45,600
‫זה לא אנחנו שאומרים, "אני לא יודע",‬

33
00:01:45,680 --> 00:01:48,640
‫אלא, "אני לא רוצה שתדע,‬
‫אני רק רוצה שאלוהים ידע".‬

34
00:01:50,600 --> 00:01:52,800
‫כי חייבים להיות‬
‫כנים עם אלוהים, נכון, חבר'ה?‬

35
00:01:52,880 --> 00:01:54,400
‫אלוהים מדבר איתנו, כן?‬

36
00:01:54,480 --> 00:01:57,640
‫אלוהים אומר דברים כמו,‬
‫"אני אוהב אותך. תהיה חזק. תצביע לי".‬

37
00:02:02,840 --> 00:02:05,520
‫מה קורה, ניו יורק? הכול בסדר?‬
‫-כן!‬

38
00:02:05,600 --> 00:02:08,360
‫טוב, אני אספר לכם סיפור. טוב, סיפור רקע.‬

39
00:02:08,440 --> 00:02:10,560
‫צילמתי את הספיישל החדש שלי לנטפליקס.‬

40
00:02:10,640 --> 00:02:13,960
‫הוא משלב קטעים מהמופעים בלונדון ובמומבאי.‬

41
00:02:14,040 --> 00:02:18,480
‫וזה מופע שכתבתי בדממה…‬
‫יותר נכון, שכתבתי מחדש.‬

42
00:02:19,200 --> 00:02:20,840
‫והדממה היא באשמתי, דרך אגב…‬

43
00:02:20,920 --> 00:02:24,080
‫כי… אני לא יודע. הכול הלך טוב.‬

44
00:02:24,720 --> 00:02:25,920
‫אז…‬

45
00:02:26,440 --> 00:02:28,400
‫אני חושב שנהייתי קצת שחצן.‬

46
00:02:29,200 --> 00:02:31,320
‫ואני חושב שהיקום יכול לחוש ביהירות.‬

47
00:02:31,880 --> 00:02:33,880
‫הייתי בחדר בבית מלון בלונדון.‬

48
00:02:36,440 --> 00:02:39,000
‫שישה שבועות לפני כן, הייתי אמור להקליט‬

49
00:02:39,080 --> 00:02:41,520
‫את הספיישל החדש לנטפליקס בכנסייה בלונדון,‬

50
00:02:41,600 --> 00:02:44,240
‫ובאצטדיון במומבאי. משהו ביקום החליט…‬

51
00:02:46,880 --> 00:02:48,600
‫והתעוררתי בלי קול.‬

52
00:02:51,320 --> 00:02:54,040
‫נותרו שישה שבועות‬
‫למופע הכי גדול בקריירה שלי.‬

53
00:02:54,640 --> 00:02:56,920
‫הקול שלי לא היה צרוד, הוא נעלם לגמרי.‬

54
00:02:57,000 --> 00:02:58,080
‫שבור. דומם.‬

55
00:02:58,160 --> 00:03:00,360
‫זה כאילו התחלפה הממשלה בגוף שלי.‬

56
00:03:02,080 --> 00:03:05,120
‫והמשפחה שלי אמרה,‬
‫"שיתפת יותר מדי חדשות טובות.‬

57
00:03:07,080 --> 00:03:09,200
‫"הפעלת את עין הרע."‬

58
00:03:09,280 --> 00:03:12,200
‫אני אסביר לכם, אמריקאים.‬
‫עין הרע היא אנשים שמאחלים לך רע.‬

59
00:03:12,280 --> 00:03:15,960
‫בסדר? הם לא עושים לך רע.‬
‫הם פשוט מאחלים שיהיה לך רע.‬

60
00:03:17,720 --> 00:03:19,640
‫הם שילבו רשע עם האצלת סמכויות.‬

61
00:03:21,000 --> 00:03:22,760
‫הם מאחלים, כן?‬
‫הם רק ינשפו על ריס,‬

62
00:03:22,840 --> 00:03:24,840
‫ויחשבו, "אמן שיהיו לו בעיות זקפה".‬

63
00:03:26,400 --> 00:03:29,520
‫ואני לא מתכוון ללעוג.‬
‫אני בטוח שזה די קשה. אבל…‬

64
00:03:32,160 --> 00:03:33,720
‫אבל עין הרע היא כוח רב עוצמה.‬

65
00:03:33,800 --> 00:03:36,160
‫נכון? ובהודו, אנחנו קוראים לעין הרע…‬

66
00:03:36,240 --> 00:03:37,280
‫נאזאר!‬

67
00:03:37,960 --> 00:03:39,440
‫משפחה! בדיוק. נכון!‬

68
00:03:45,960 --> 00:03:48,520
‫אם כבר מדברים על משפחה,‬
‫איזה כיף לחזור הביתה.‬

69
00:03:48,600 --> 00:03:51,120
‫מה קורה, מומבאי? מה קורה, לונדון?‬
‫מה קורה, ניו יורק?‬

70
00:03:51,200 --> 00:03:52,560
‫טוב לראות אתכם.‬

71
00:03:55,800 --> 00:03:58,640
‫הנה אתם! כן!‬

72
00:04:02,600 --> 00:04:06,440
‫- ויר דאס: קומדיה של טעויות -‬

73
00:04:06,520 --> 00:04:09,440
‫ברגע שאתה משתף בבשורות טובות,‬
‫העין הרע מופעלת.‬

74
00:04:09,520 --> 00:04:11,480
‫תראו, אשתף אתכם בבשורה טובה. מוכנים?‬

75
00:04:12,000 --> 00:04:16,000
‫אז זכיתי בפרס אמי קטן. אוקיי, ו…‬

76
00:04:16,720 --> 00:04:20,080
‫תודה! תודה על התמיכה בי ובמה שאני עושה.‬

77
00:04:20,160 --> 00:04:22,640
‫כן, ולמשפחה שלי, תודה גם לכם.‬

78
00:04:22,720 --> 00:04:26,040
‫האמן שאתם צופים בו עכשיו‬
‫זכה לשבחי מבקרים, חבר'ה.‬

79
00:04:26,720 --> 00:04:29,760
‫רק שהשבחים מגיעים מאנשים לבנים,‬
‫אז לאף אחד לא אכפת.‬

80
00:04:30,640 --> 00:04:32,840
‫הכרה לבנה היא קריפטונייט חום.‬

81
00:04:34,240 --> 00:04:36,520
‫כולם חושבים, "הוא בגד במולדתו".‬

82
00:04:36,600 --> 00:04:38,600
‫ובטח אתם חושבים, "קריפטונייט הוא ירוק".‬

83
00:04:38,680 --> 00:04:39,920
‫לא, זה כסף לבן,‬

84
00:04:40,000 --> 00:04:42,040
‫שהוא מגנט חום, ולכן אתם גרים כאן בלונדון,‬

85
00:04:42,120 --> 00:04:43,760
‫ואתם אלו שבגדו במולדתם.‬

86
00:04:45,600 --> 00:04:46,680
‫עין הרע!‬

87
00:04:47,640 --> 00:04:50,280
‫לא, אני מבין. הרבה אנשים‬
‫היו מבולבלים כשזכיתי בפרס‬

88
00:04:50,360 --> 00:04:52,800
‫כי אני קומיקאי הודי שמופיע באנגלית.‬

89
00:04:53,320 --> 00:04:56,400
‫ויש לנו סלידה‬
‫פוסט-קולוניאלית מהשפה האנגלית.‬

90
00:04:56,480 --> 00:04:58,800
‫מבחינתנו אנגלית שווה לפריווילגיה, נכון?‬

91
00:04:58,880 --> 00:05:00,480
‫כן.‬
‫-שלא בצדק, דרך אגב.‬

92
00:05:00,560 --> 00:05:03,440
‫בהרבה מדינות בעולם‬
‫שבהן דוברים אנגלית מצוינת,‬

93
00:05:03,520 --> 00:05:04,720
‫יש אנשים עניים מאוד.‬

94
00:05:04,800 --> 00:05:06,520
‫לצורך הדוגמה, אנגליה.‬

95
00:05:10,360 --> 00:05:13,680
‫אם האנגלית שלך טובה,‬
‫הם יגידו, "קשה להזדהות עם ויר דאס".‬

96
00:05:13,760 --> 00:05:15,360
‫כן, גם עם אופנהיימר.‬

97
00:05:17,320 --> 00:05:19,640
‫צפיתם בסרט הזה?‬
‫למה להיות כאלה חסרי ביטחון?‬

98
00:05:19,720 --> 00:05:21,960
‫למה הכול צריך להיות בר הזדהות כל הזמן?‬

99
00:05:22,480 --> 00:05:23,480
‫"צפית באופנהיימר?"‬

100
00:05:23,560 --> 00:05:25,880
‫"אני פשוט לא מזדהה עם הפחד‬
‫להיות מושמד מפצצת אטום."‬

101
00:05:27,520 --> 00:05:29,240
‫אבל תנו לפוטין חמש שנים.‬

102
00:05:30,960 --> 00:05:32,320
‫אבל בהודו, יש ספקטרום.‬

103
00:05:32,400 --> 00:05:34,720
‫אם האנגלית שלך גרועה מאוד,‬
‫אנחנו נשפוט אותך.‬

104
00:05:35,400 --> 00:05:38,760
‫אבל אם האנגלית שלך טובה מאוד…‬
‫אנחנו נשפוט אותך, נכון?‬

105
00:05:38,840 --> 00:05:41,880
‫זה ספקטרום אפו-ויווק רמאסוואמי.‬

106
00:05:44,520 --> 00:05:47,680
‫וזה… ספקטרום מוגלי-רישי סונאק…‬

107
00:05:49,680 --> 00:05:52,520
‫הספקטרום הזה של קנגנה-ת'ארור, נכון? כולם…‬

108
00:05:56,360 --> 00:05:58,000
‫בלילה שזכיתי בפרס האמי שלי,‬

109
00:05:58,080 --> 00:06:00,720
‫שני מבקרים הודים,‬
‫מבקרים מוכרים עלו לשידור בטלוויזיה.‬

110
00:06:00,800 --> 00:06:02,840
‫ואחת מהם אמרה,‬
‫"אני לא אוהבת את ויר דאס".‬

111
00:06:03,360 --> 00:06:05,920
‫היא שאלה, "למה?"‬
‫היא אמרה, "האנגלית שלו טובה מדי".‬

112
00:06:06,440 --> 00:06:09,640
‫אתה לא יכול לכעוס על אנשים‬
‫רק בגלל הגייה נכונה.‬

113
00:06:10,760 --> 00:06:13,800
‫סליחה, מומבאי, הגייה נכונה פירושה שאתה…‬

114
00:06:16,600 --> 00:06:18,080
‫אנחנו לא הכי טובים, נכון?‬

115
00:06:18,640 --> 00:06:20,200
‫עם הבחורה הראשונה ששכבתי במומבאי,‬

116
00:06:20,280 --> 00:06:23,200
‫בכל פעם שנפגשנו היא אמרה,‬
‫"היי, תקשיב, בוא נשכב בלי גברים".‬

117
00:06:24,600 --> 00:06:26,600
‫"היי, תקשיב. בוא נשכב בלי גברים!"‬

118
00:06:28,040 --> 00:06:31,720
‫ואז היינו עושים סקס בהסכמה‬
‫בזמן שאנחנו מעליבים שתי שפות.‬

119
00:06:33,240 --> 00:06:34,360
‫שופטים אותך.‬

120
00:06:34,440 --> 00:06:37,800
‫אני זוכר פעם אחת שאחד‬
‫מהקומיקאים ההודים המובילים ניגש אליי‬

121
00:06:37,880 --> 00:06:39,760
‫והוא אמר, "ויר, אתה גלובלי מדי.‬

122
00:06:39,840 --> 00:06:43,080
‫"סטנד-אפ הודי הוא לא עולמי.‬
‫אתה נשמע פריווילגי.‬

123
00:06:43,160 --> 00:06:45,120
‫"אתה צריך להישמע בר הזדהות, כמונו."‬

124
00:06:45,640 --> 00:06:47,480
‫ואז הוא עזב ברכב ריינג' רובר.‬

125
00:06:49,800 --> 00:06:52,200
‫ואז אתה מבין‬
‫שהאנשים הכי פריווילגיים בעולם,‬

126
00:06:52,280 --> 00:06:54,160
‫לא מדברים אנגלית ולא צריכים אנגלית.‬

127
00:06:54,240 --> 00:06:55,160
‫תחשבו על זה.‬

128
00:06:55,240 --> 00:06:58,440
‫ג'ק מא מדבר מנדרינית.‬
‫מוקש אמבאני מדבר גוג'ראטית.‬

129
00:06:58,520 --> 00:07:01,600
‫אילון מאסק מדבר אקס.‬
‫אין להם שום צורך באנגלית…‬

130
00:07:02,960 --> 00:07:05,520
‫ואז לקחו אותי לרופא מומחה‬
‫למיתרי הקול הבכיר באנגליה.‬

131
00:07:05,600 --> 00:07:09,440
‫והוא הודיע לי שיש לי‬
‫ציסטות קוליות גדולות על שני מיתרי הקול.‬

132
00:07:10,760 --> 00:07:14,200
‫הוא אמר, "מר דאס, ייתכן שייקחו‬
‫שבעה חודשים עד שתוכל לדבר שוב כמו שצריך.‬

133
00:07:14,280 --> 00:07:15,960
‫"אבל תראה את ג'וקוביץ'.‬

134
00:07:16,480 --> 00:07:18,200
‫"נפצע, העריכו שיושבת לחצי שנה,‬

135
00:07:18,280 --> 00:07:21,200
‫"אך הוא עשה כל כך הרבה פיזיותרפיה,‬
‫שהשתקם תוך חמישה שבועות.‬

136
00:07:21,280 --> 00:07:23,560
‫"עליך למצוא את הג'וקוביץ' שבתוכך."‬

137
00:07:25,960 --> 00:07:27,760
‫אתם יודעים כמה זה מתנשא להשוות‬

138
00:07:27,840 --> 00:07:29,640
‫קומיקאי לספורטאי מקצועי?‬

139
00:07:30,360 --> 00:07:32,280
‫זה שווה ערך לזה‬
‫שהמטופל שלו ימות ואני אגיד,‬

140
00:07:32,360 --> 00:07:34,280
‫"אני יודע שזה עצוב, אבל תראה את ישו."‬

141
00:07:36,840 --> 00:07:39,680
‫נצלב, חשבו שיושבת לנצח,‬
‫אך עשה כל כך הרבה פיזיותרפיה…‬

142
00:07:42,000 --> 00:07:43,320
‫שהשתקם תוך שלושה ימים!‬

143
00:07:44,120 --> 00:07:46,120
‫עליך למצוא את הישו שבתוכך.‬

144
00:07:47,200 --> 00:07:51,240
‫אתם יכולים לדמיין גבר שחום עור עם זקן‬
‫אומר לאדם לבן למצוא את ישו?‬

145
00:07:53,000 --> 00:07:54,800
‫הבחור האחרון שעשה את זה היה ישו.‬

146
00:07:58,840 --> 00:07:59,800
‫אבל אני מתאמן.‬

147
00:07:59,880 --> 00:08:03,120
‫פיטרתי את המאמן האמריקאי שלי.‬
‫יש לי מאמן הודי אמיתי, כן?‬

148
00:08:03,200 --> 00:08:04,800
‫מדבר הינדית, יש לו כרס.‬

149
00:08:06,840 --> 00:08:09,880
‫כי המערבי הזה כל הזמן‬
‫דיבר בשפה פריווילגית כזאת.‬

150
00:08:09,960 --> 00:08:12,000
‫לא הבנתי. הוא אמר, "מר דאס,‬

151
00:08:12,080 --> 00:08:13,880
‫"אם אתה רוצה להיות ממש רזה,‬

152
00:08:13,960 --> 00:08:16,080
‫"צריך לאכול ולצום, לאכול ולצום.‬

153
00:08:16,160 --> 00:08:17,840
‫"אנחנו צריכים להפתיע את הגוף שלך."‬

154
00:08:18,360 --> 00:08:20,360
‫אמרתי לו, "אחי, אני גר במומבאי.‬

155
00:08:21,080 --> 00:08:24,360
‫"אם אני ארצה להפתיע את הגוף שלי,‬
‫אני אחצה את הכביש."‬

156
00:08:26,680 --> 00:08:29,640
‫אני אהיה הרבה יותר רזה‬
‫אחרי שרכב שטח ידרוס אותי.‬

157
00:08:30,440 --> 00:08:31,720
‫שטויות פריווילגיות. "מר דאס?‬

158
00:08:31,800 --> 00:08:33,640
‫אתה צורך נוגדי חמצון?"‬

159
00:08:33,720 --> 00:08:36,040
‫עניתי לו, "מדד איכות האוויר כרגע בשפל".‬

160
00:08:36,760 --> 00:08:38,800
‫לאיזה חמצן במומבאי אתה מתכוון?‬

161
00:08:39,320 --> 00:08:42,440
‫בשלב הזה, הגוף שלי‬
‫ממיר פחמן חד-חמצני לפחמן דו-חמצני.‬

162
00:08:42,520 --> 00:08:43,920
‫אני נוגד חמצון.‬

163
00:08:44,600 --> 00:08:47,760
‫איבדנו חצי מהקהל, דרך אגב.‬
‫חצי מהקהל נעלם.‬

164
00:08:47,840 --> 00:08:50,320
‫נכון? הם חושבים לעצמם,‬
‫"למה הוא מלמד מדעים?‬

165
00:08:51,200 --> 00:08:52,920
‫"לא באנו הנה כדי ללמוד על חמצן."‬

166
00:08:54,040 --> 00:08:56,400
‫"פשוט תצחיק אותי, אחי. אל תגרום לי לחשוב."‬

167
00:08:56,480 --> 00:08:57,680
‫זה בול אתם.‬

168
00:08:57,760 --> 00:09:00,120
‫כותבים בתגובות, "פשוט תצחיק אותי, אחי.‬

169
00:09:00,200 --> 00:09:01,400
‫"אל תגרום לי לחשוב."‬

170
00:09:01,480 --> 00:09:04,360
‫תמצאו מישהו שידגדג אתכם,‬
‫לא מפותחים שכמותכם! בסדר?‬

171
00:09:11,080 --> 00:09:14,440
‫שטויות פריווילגיות.‬
‫"מר דאס, מה דעתך על פרוביוטיקה?"‬

172
00:09:14,520 --> 00:09:15,960
‫יודעים מה זה פרוביוטיקה?‬

173
00:09:16,040 --> 00:09:18,000
‫"מה דעתך על פרוביוטיקה?"‬

174
00:09:18,080 --> 00:09:20,840
‫עניתי לו, "אני מאמין‬
‫בזכותה של אישה לבחור".‬

175
00:09:22,600 --> 00:09:23,640
‫אני פרוביוטי.‬

176
00:09:24,840 --> 00:09:26,800
‫והוא ענה לי "מר דאס, אתה טועה".‬

177
00:09:26,880 --> 00:09:28,440
‫השבתי, "לפחות לא אצטרך לחיות‬

178
00:09:28,520 --> 00:09:29,720
‫"עם הטעות הזו לשארית חיי."‬

179
00:09:31,080 --> 00:09:35,840
‫כשדיברתי עם המאמן הזה,‬
‫היה ממש קשה לא להישמע כמוהו.‬

180
00:09:37,160 --> 00:09:39,160
‫אנחנו ההודים, יש לנו הרגל נוראי.‬

181
00:09:40,800 --> 00:09:43,680
‫כשאנחנו מדברים עם מישהו עם מבטא זר…‬

182
00:09:44,200 --> 00:09:46,600
‫כמו סוהרסן, אנחנו שואפים את המבטא שלהם.‬

183
00:09:50,760 --> 00:09:52,920
‫ומחזירים את המבטא חזרה אליהם.‬

184
00:09:54,880 --> 00:09:57,720
‫אם בחור צרפתי מתוק יתארח אצלנו לארוחת ערב‬

185
00:09:57,800 --> 00:09:59,320
‫והוא יגיד, "זה ממש טעים.‬

186
00:09:59,400 --> 00:10:01,280
‫"אפשר לקבל עוד עוף טיקה, בבקשה?"‬

187
00:10:01,360 --> 00:10:03,240
‫אנחנו ניכנס למטבח.‬

188
00:10:04,400 --> 00:10:06,200
‫נסתכל על האימא ההודית שלנו ונגיד,‬

189
00:10:06,280 --> 00:10:08,520
‫"היי, הוא רוצה עוד קצת עוף טיקה."‬

190
00:10:11,280 --> 00:10:14,000
‫אימא תצא, תסתכל על הבחור הצרפתי ותגיד,‬

191
00:10:14,080 --> 00:10:16,480
‫"בן, אתה רוצה עוד…"‬

192
00:10:18,120 --> 00:10:20,320
‫עכשיו הבחור הצרפתי מבועת, כן?‬

193
00:10:21,000 --> 00:10:23,760
‫הוא עונה חזרה, "דודה, אני רוצה עוד עוף…‬

194
00:10:28,800 --> 00:10:32,120
‫עכשיו אתם פשוט שלושה גזענים‬
‫שיושבים סביב חתיכה קרה של עוף טיקה?‬

195
00:10:32,640 --> 00:10:34,720
‫כדי להיפטר מעין הרע, שישה מלומדים,‬

196
00:10:34,800 --> 00:10:38,400
‫שישה כמרים נשלחו לבית שלי‬
‫והם עשו טקס פולחן של שמונה שעות‬

197
00:10:38,480 --> 00:10:41,600
‫שבו הם בנו לינגאם מחלב, גהי וקרח,‬

198
00:10:41,680 --> 00:10:44,240
‫שעמד בזכות עצמו בגובה כמעט שני מטרים.‬

199
00:10:44,320 --> 00:10:46,160
‫זה היה אחד הדברים היפים ביותר שראיתי.‬

200
00:10:46,240 --> 00:10:49,680
‫אמרתי להם, "תוכלו להשלים‬
‫את הגשרים במומבאי, בבקשה?"‬

201
00:10:52,640 --> 00:10:55,160
‫המלומד אמר לי,‬
‫"עכשיו עליך להתפלל כל לילה".‬

202
00:10:55,240 --> 00:10:57,240
‫לא יכולתי לדבר עם המלומד וחשבתי,‬

203
00:10:57,320 --> 00:10:59,920
‫"בעיקרון, בשביל זה שכרתי אותך."‬

204
00:11:01,680 --> 00:11:03,360
‫הוא אמר, "אנו לא מתפללים עבורך.‬

205
00:11:03,440 --> 00:11:05,880
‫"אנחנו רק מוודאים שתפילתך תישמע קודם."‬

206
00:11:07,560 --> 00:11:10,560
‫אז עניתי, "אז אתם כמו‬
‫הבדיקה המזורזת בשדה התעופה…‬

207
00:11:12,640 --> 00:11:13,560
‫"רק של אלוהים?"‬

208
00:11:14,160 --> 00:11:16,040
‫הוא ענה, "כן, תחלוץ נעליים".‬

209
00:11:18,240 --> 00:11:20,360
‫העניין הוא שאני לא מתפלל כל כך הרבה.‬

210
00:11:20,440 --> 00:11:23,880
‫אני בדרך כלל פונה לאלוהים‬
‫תוך כדי אורגזמות ודדליפט, מבינים?‬

211
00:11:26,120 --> 00:11:29,160
‫שתי חוויות שמבחינתי הן דומות מאוד, חבר'ה.‬

212
00:11:30,120 --> 00:11:32,120
‫אתם יודעים, הברכיים שלי מפסיקות לתפקד.‬

213
00:11:33,400 --> 00:11:35,240
‫בזמן שאני מביט במראה. זה מאוד…‬

214
00:11:37,840 --> 00:11:39,040
‫אבל כאילו…‬

215
00:11:39,120 --> 00:11:40,960
‫אני מדבר עם אלוהים. לפני כמה ימים,‬

216
00:11:41,040 --> 00:11:43,040
‫התפללתי כי איבדתי את הדרכון שלי.‬

217
00:11:43,680 --> 00:11:46,480
‫עכשיו בעיקרון, אפשר לקבל‬
‫דרכון חדש תוך 24 שעות‬

218
00:11:46,560 --> 00:11:48,400
‫אם יש לך קשרים בממשלה.‬

219
00:11:48,480 --> 00:11:52,200
‫רק שאני זקוק לדרכון שלי‬
‫בשביל לתקשר עם הממשלה.‬

220
00:11:54,440 --> 00:11:57,160
‫אז אם אאבד את הדרכון שלי,‬
‫לא איבדתי את הדרכון שלי,‬

221
00:11:57,240 --> 00:11:58,920
‫אלא אלוהים לקח לי את הדרכון.‬

222
00:11:59,760 --> 00:12:03,560
‫ואני פשוט מוצא את הדת…‬
‫כשאני נואש, אני צוחק. מבינים?‬

223
00:12:03,640 --> 00:12:06,320
‫אז אמרתי, "אלוהים, תקשיב, אני לא אוכל…‬

224
00:12:06,400 --> 00:12:09,200
‫"לספר בדיחות לעולם אם לא אזכה לראות אותו."‬

225
00:12:09,280 --> 00:12:12,040
‫ואז משום מקום, התיקייה שמולי נפתחה.‬

226
00:12:12,120 --> 00:12:13,840
‫שמעתי רעש שנשמע כמו…‬

227
00:12:15,400 --> 00:12:18,160
‫הדרכון שלי, אני נשבע באלוהים,‬
‫היה במרחק מטר וחצי ממני‬

228
00:12:18,240 --> 00:12:21,800
‫בתוך התיקייה הזו, מוסתר מתחת‬
‫לכמה דפים שבהם נכתבו כמה בדיחות.‬

229
00:12:22,320 --> 00:12:26,200
‫והייתי כל כך מאושר שבכיתי.‬
‫דמעות שמחה על פיסת נייר.‬

230
00:12:26,760 --> 00:12:29,280
‫בפעם האחרונה שזה קרה לי‬
‫זה היה על בדיקת היריון שלילית.‬

231
00:12:30,720 --> 00:12:33,240
‫הייתי זקוק לדרכון שלי כי טסתי לאוסטרליה.‬

232
00:12:35,560 --> 00:12:38,040
‫אני מצטער, יש אוסטרלים בקהל? תעשו קצת רעש.‬

233
00:12:39,160 --> 00:12:40,680
‫אני אוהב את המדינה שלכם.‬

234
00:12:40,760 --> 00:12:43,640
‫בשביל אנגליה, אתם בערך‬
‫מה שבנגלדש עבור הודו.‬

235
00:12:46,520 --> 00:12:47,480
‫זה פוגענ…‬

236
00:12:48,840 --> 00:12:51,520
‫סליחה, אני מתנצל. אני מתנצל, אני מצטער.‬

237
00:12:52,200 --> 00:12:53,880
‫ניו זילנד היא כמו פקיסטן עבור הודו.‬

238
00:13:00,960 --> 00:13:04,880
‫זה מה שקרה. אני מציית לכללים‬
‫כשאני בשדות תעופה בחו"ל.‬

239
00:13:05,440 --> 00:13:08,760
‫אני לא רוצה לעשות בושות‬
‫להודו בחו"ל אלא אם זה באולם גדול.‬

240
00:13:10,000 --> 00:13:12,160
‫ואיזו אישה אוסטרלית זקנה…‬

241
00:13:13,200 --> 00:13:14,480
‫שלפה אותי מהתור.‬

242
00:13:14,560 --> 00:13:16,440
‫בין אנשים לבנים. היא אמרה, "אתה, אדוני.‬

243
00:13:16,520 --> 00:13:18,040
‫"עליך לשלוח את התיק לבטן המטוס."‬

244
00:13:18,520 --> 00:13:22,840
‫אמרתי, "גברתי, אני רק עם תיק אחד‬
‫והוא שוקל פחות מתשעה ק"ג". היא אמרה, "לא!‬

245
00:13:22,920 --> 00:13:24,400
‫"עליך לשלוח את התיק לבטן המטוס."‬

246
00:13:24,480 --> 00:13:26,160
‫התעצבנתי. הייתם מתעצבנים, לא?‬

247
00:13:26,240 --> 00:13:27,080
‫כן!‬

248
00:13:27,160 --> 00:13:29,680
‫שאלתי, "את הולכת לבדוק‬
‫גם מישהו מהאנשים הלבנים?"‬

249
00:13:29,760 --> 00:13:31,200
‫וכל הלבנים חשבו, "לעזאזל,‬

250
00:13:31,280 --> 00:13:32,760
‫"עכשיו היא תבדוק גם את הלבנים."‬

251
00:13:34,160 --> 00:13:36,280
‫היא פשוט הצביעה עליי.‬
‫היא אמרה, "לא!‬

252
00:13:36,360 --> 00:13:37,760
‫"רק אותך."‬

253
00:13:38,560 --> 00:13:41,000
‫הייתי בעננים. אמרתי, "אני לא מאמין,‬

254
00:13:41,080 --> 00:13:42,680
‫"זאת גזענות מהדור הישן."‬

255
00:13:44,920 --> 00:13:47,560
‫זה כמו לראות את הזוהר הצפוני. אתה כזה…‬

256
00:13:47,640 --> 00:13:51,120
‫ראיתי את זה בספרים ובסרטים,‬
‫אבל זה הרבה יותר מרשים במציאות.‬

257
00:13:51,880 --> 00:13:54,680
‫כבר לא רואים‬
‫גזען מהדור הישן בסביבה המודרנית.‬

258
00:13:54,760 --> 00:13:56,360
‫זה דופק את הראש, נכון?‬

259
00:13:56,440 --> 00:13:58,440
‫זה כמו לראות נאצי שותה תה "בובה".‬

260
00:14:00,960 --> 00:14:03,360
‫אני מוכן לשלם הרבה כדי לראות משהו כזה.‬

261
00:14:04,200 --> 00:14:05,760
‫לבוש במדי אס אס, פשוט…‬

262
00:14:06,760 --> 00:14:07,640
‫היי…‬

263
00:14:07,720 --> 00:14:09,160
‫היי…‬

264
00:14:09,760 --> 00:14:11,080
‫הייל, היטלר.‬

265
00:14:12,760 --> 00:14:14,040
‫אני באמת חושב‬

266
00:14:14,120 --> 00:14:16,720
‫שגזענים הפכו להיות מיעוט נרדף.‬

267
00:14:19,600 --> 00:14:23,000
‫חשבתם על הקושי שכרוך‬
‫בלהיות גזען, להזדהות בתור…‬

268
00:14:23,080 --> 00:14:26,360
‫אדם צר אופקים, אבל להיות‬
‫לכוד בגוף של אדם אינטליגנטי?‬

269
00:14:27,600 --> 00:14:30,880
‫לגזענים אין במה משלהם, אבל הם‬
‫מהווים 80 אחוז מהפודקאסטים האמריקאיים.‬

270
00:14:30,960 --> 00:14:31,840
‫לא ככה?‬

271
00:14:32,680 --> 00:14:36,480
‫כל הרעיונות הטובים שלהם נגנבו.‬
‫ממש ניכוס תרבותי של גזענים.‬

272
00:14:36,560 --> 00:14:39,320
‫הגזענים המציאו את "מילת ה-כ'",‬
‫וההיפ-הופ גנבו אותה.‬

273
00:14:40,320 --> 00:14:43,320
‫גזענים חשבו על הפרדת אנשים.‬
‫פיקלבול גנב את הרעיון.‬

274
00:14:44,800 --> 00:14:47,440
‫גזענים המציאו את העבדות,‬
‫אפל גנבו את הרעיון.‬

275
00:14:49,800 --> 00:14:52,120
‫כל הרעיונות הטובים נגנבו.‬
‫איך נראים חיים של גזען?‬

276
00:14:52,200 --> 00:14:55,240
‫לאלץ בחור קטן עם חזות פקיסטנית כמוני‬
‫לשלוח את המזוודה לבטן המטוס.‬

277
00:14:55,320 --> 00:14:58,680
‫ואז לחזור הביתה לסקס מיסיונרי שקט‬
‫מתחת לתמונה של צ'רצ'יל.‬

278
00:15:01,720 --> 00:15:02,640
‫מה…?‬

279
00:15:04,320 --> 00:15:06,840
‫תמונה של וינסטון צ'רצ'יל,‬
‫זה חייב להיות מיסיונרי.‬

280
00:15:07,880 --> 00:15:10,240
‫אי אפשר לעשות אנאלי מתחת לצ'רצ'יל.‬

281
00:15:11,600 --> 00:15:13,040
‫צ'רצ'יל אף פעם לא היה…‬

282
00:15:14,600 --> 00:15:15,640
‫אנליטי.‬

283
00:15:18,120 --> 00:15:18,960
‫אני…‬

284
00:15:24,480 --> 00:15:26,120
‫הלכתי במחלקה הראשונה.‬

285
00:15:26,200 --> 00:15:28,400
‫היא כל הזמן חייכה אליי עם מבט של ניצחון.‬

286
00:15:28,480 --> 00:15:29,880
‫זה שיגע אותי.‬

287
00:15:29,960 --> 00:15:32,400
‫בדרך כלל, הודים ישתקו ויכילו את זה, נכון?‬

288
00:15:33,040 --> 00:15:36,360
‫אמרתי, "גברתי, אני מקווה‬
‫שהבת שלך תתחתן עם הודי".‬

289
00:15:38,160 --> 00:15:40,400
‫אני מקווה שהבת שלה‬
‫תביא הביתה גבר הודי יפהפה.‬

290
00:15:40,480 --> 00:15:42,160
‫עם פנים כמו של דב פאטל…‬

291
00:15:42,920 --> 00:15:44,680
‫עם השפם של סדגורו…‬

292
00:15:45,600 --> 00:15:46,680
‫ועם הגוף שלי.‬

293
00:15:47,880 --> 00:15:50,240
‫ושהם יצטרכו לישון‬
‫בחדר הסמוך ולהקשיב דרך הקיר‬

294
00:15:50,320 --> 00:15:53,280
‫לקולות סקס מוזרים‬
‫בין הודי לאוסטרלית כל הלילה.‬

295
00:15:53,360 --> 00:15:55,480
‫"כן! כן!"‬

296
00:15:58,360 --> 00:15:59,360
‫ופשוט…‬

297
00:16:02,880 --> 00:16:03,720
‫ופשוט…‬

298
00:16:06,800 --> 00:16:08,720
‫כן, היא הייתה בת 65.‬

299
00:16:08,800 --> 00:16:10,040
‫מתבקש להפגין אמפתיה.‬

300
00:16:10,120 --> 00:16:12,640
‫זה אפשרי לאהוב גזען מבוגר, נכון?‬

301
00:16:12,720 --> 00:16:15,120
‫הודים, תיכנסו לקבוצת הוואטסאפ‬
‫המשפחתית שלכם עכשיו.‬

302
00:16:16,400 --> 00:16:20,720
‫עובדה משעשעת, אם אתה לא מוצא‬
‫גזען בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית,‬

303
00:16:20,800 --> 00:16:22,080
‫אתה הגזען.‬

304
00:16:24,480 --> 00:16:25,520
‫לא צריך להתבייש בזה.‬

305
00:16:25,600 --> 00:16:28,520
‫אחת מהדודות של אימא שלי…‬
‫איסלאמופובית קיצונית.‬

306
00:16:29,040 --> 00:16:29,880
‫קיצונית.‬

307
00:16:29,960 --> 00:16:32,280
‫צרת אופקים בדרגת פלטינום‬
‫של מועדון הנוסע המתמיד.‬

308
00:16:34,600 --> 00:16:37,400
‫בכל פעם שראתה אותי עושה סטנד-אפ,‬
‫היא הייתה אומרת, "אללה!"‬

309
00:16:38,240 --> 00:16:40,720
‫שאלתי, "את לא שונאת מוסלמים?"‬

310
00:16:41,240 --> 00:16:44,040
‫היא ענתה, "כן, אבל כשאני מאוכזבת,‬
‫אני פונה לאלוהים שלהם.‬

311
00:16:47,040 --> 00:16:48,480
‫"למה להטריד את שלנו?"‬

312
00:16:49,000 --> 00:16:51,680
‫ואז לקחו אותי לקלינאית התקשורת של אדל.‬

313
00:16:51,760 --> 00:16:53,320
‫- נותרו ארבעה וחצי שבועות -‬

314
00:16:53,400 --> 00:16:56,560
‫היא סבלה מאותה בעיה כמוני,‬
‫ובאותה רמת כישרון כמוני. ו…‬

315
00:16:58,720 --> 00:17:02,800
‫זו גברת קטנה ויהודייה‬
‫שגובה הרבה מאוד כסף והיא נתנה לי את זה.‬

316
00:17:03,360 --> 00:17:04,280
‫זה קאזו.‬

317
00:17:04,960 --> 00:17:08,640
‫היא אמרה, "כשתצליח לנגן‬
‫'יום הולדת שמח' על הקאזו,‬

318
00:17:08,720 --> 00:17:11,680
‫"אתה תוכל לחזור להופיע שוב."‬

319
00:17:11,760 --> 00:17:15,480
‫עניתי, "כשתצליחי לעשות‬
‫סמוך קום על שטיח מרשמלו,‬

320
00:17:15,560 --> 00:17:17,640
‫"תוכלי לעבור כריתת תוספתן."‬

321
00:17:17,720 --> 00:17:19,120
‫כי חשבתי שמשחקים משחק‬

322
00:17:19,200 --> 00:17:21,720
‫שבו אנחנו אומרים‬
‫משפטים חסרי היגיון זה לזה.‬

323
00:17:24,280 --> 00:17:26,280
‫אי אפשר להפיק מזה צליל.‬

324
00:17:27,320 --> 00:17:29,600
‫כלום לא קורה.‬
‫מי שמנגן צריך להפיק צליל בעצמו.‬

325
00:17:29,680 --> 00:17:31,640
‫כל יום, 20 פעמים ביום, הייתי ככה…‬

326
00:17:35,440 --> 00:17:37,960
‫יש לכם מושג כמה ברווזים הגיעו אליי הביתה?‬

327
00:17:41,000 --> 00:17:42,120
‫חיפשו אקשן.‬

328
00:17:43,960 --> 00:17:44,840
‫וקיבלו אותו.‬

329
00:17:47,520 --> 00:17:49,520
‫כי דיברנו באותה שפה.‬

330
00:17:51,400 --> 00:17:52,680
‫הגיע ברווז ואני כזה…‬

331
00:18:10,800 --> 00:18:13,440
‫עכשיו קיבלתם תמורה לכסף שלכם.‬
‫נכון? הופעה מוזיקלית.‬

332
00:18:14,240 --> 00:18:17,800
‫היא אמרה, "מר דאס,‬
‫השתמשת בקול שלך לא נכון במשך 20 שנה".‬

333
00:18:17,880 --> 00:18:20,200
‫וחשבתי לעצמי,‬
‫"כה שמאלני ואינטלקטואלי מצידך".‬

334
00:18:21,320 --> 00:18:22,880
‫זו הסיבה שאני אוהב את הדור הצעיר.‬

335
00:18:22,960 --> 00:18:25,280
‫בני 18 עד 25, תעשו קצת רעש.‬

336
00:18:25,360 --> 00:18:28,720
‫אני מחבב אתכם. כי אתם בוטים,‬
‫אתם לא שותקים. אתם מתבטאים.‬

337
00:18:28,800 --> 00:18:30,800
‫אתם אמיצים. אתם מרשים לעצמכם להיחשף.‬

338
00:18:30,880 --> 00:18:34,120
‫ואז אנחנו מעבירים ביקורת,‬
‫אתם נעלבים, ואנחנו צוחקים. זו המערכת.‬

339
00:18:35,840 --> 00:18:37,840
‫חבר'ה, זה נהדר. זה…‬

340
00:18:38,960 --> 00:18:39,800
‫לכן אנחנו…‬

341
00:18:41,480 --> 00:18:43,880
‫לכן נתנו לכם להאמין שיש לכם אמת משלכם.‬

342
00:18:45,120 --> 00:18:46,720
‫האמת שלכם היא תוכן הבידור שלנו.‬

343
00:18:48,240 --> 00:18:51,760
‫יש לי שני אחיינים שהם מהדור‬
‫שאחרי דור ה-Z, איך קוראים להם?‬

344
00:18:51,840 --> 00:18:53,200
‫אלפא.‬
‫-מטומטמים?‬

345
00:18:53,280 --> 00:18:54,120
‫אני…‬

346
00:18:55,440 --> 00:18:58,040
‫האחיינים שלי בני 14. לקחתי אותם למוזאון.‬

347
00:18:58,720 --> 00:19:00,040
‫האחיין שלי ממש התעצבן‬

348
00:19:00,120 --> 00:19:03,800
‫כי ראינו ציור אירופאי ענק‬
‫שאי אפשר לצלם אותו אנכית עם הטלפון.‬

349
00:19:06,120 --> 00:19:08,360
‫וחשבתי, "דפוק, פשוט תסובב את הטלפון".‬

350
00:19:08,880 --> 00:19:11,040
‫והוא אמר לי, "ויר מאמא, אתה לא מבין.‬

351
00:19:11,120 --> 00:19:13,760
‫"העולם השתנה. החיים הם אנכיים."‬

352
00:19:13,840 --> 00:19:16,200
‫- מאמא: דוד מצד האם -‬

353
00:19:16,560 --> 00:19:18,560
‫אמרתי, "אני אערוך את הצוואה שלי עכשיו".‬

354
00:19:20,040 --> 00:19:22,480
‫אני לא אנשל אותך.‬
‫אני אשאיר לך את כל מה שיש לי‬

355
00:19:22,560 --> 00:19:24,120
‫אם תשרוף את הגופה שלי אנכית.‬

356
00:19:27,040 --> 00:19:30,240
‫בעיניים פקוחות. אני רוצה להסתכל למטה‬
‫על המשפחה בזמן שאני נשרף, בסדר?‬

357
00:19:31,160 --> 00:19:33,920
‫ואני רוצה די-ג'יי‬
‫שמנגן מוזיקת טכנו מאחוריי.‬

358
00:19:34,000 --> 00:19:36,680
‫אני רוצה שזה יהיה‬
‫שילוב של סאנברן עם סאטי, בסדר? ו…‬

359
00:19:38,440 --> 00:19:40,680
‫שילוב של אבל עם פסטיבל גלסטונברי, טוב?‬

360
00:19:41,440 --> 00:19:43,440
‫שילוב של שרפת גופה עם פסטיבל ברנינג מן.‬

361
00:19:45,320 --> 00:19:46,280
‫ואני רוצה…‬

362
00:19:47,160 --> 00:19:50,240
‫שיצלמו את הכול ויעלו את זה לאינסטגרם‬

363
00:19:50,320 --> 00:19:52,680
‫ויכתבו בתיאור, "ויר מאמא, לוהט".‬

364
00:19:59,960 --> 00:20:02,880
‫שזה כמעט הכיתוב המושלם לשרפת גופות, נכון?‬

365
00:20:03,680 --> 00:20:07,200
‫כל כך קל לתמרן אתכם‬
‫כי כל מה שאתם צורכים זה הסחות דעת.‬

366
00:20:07,280 --> 00:20:08,800
‫כל מה שצריך זה קצב טוב.‬

367
00:20:08,880 --> 00:20:11,560
‫אפשר לעשות לדור Z‬
‫מופע של שעה עם בדיחה אחת.‬

368
00:20:11,640 --> 00:20:12,600
‫פשוט ליצור קצב טוב.‬

369
00:20:14,560 --> 00:20:17,240
‫ויר מאמא, העולם השתנה. החיים הם אנכיים.‬

370
00:20:17,760 --> 00:20:19,200
‫"העולם השתנה‬

371
00:20:19,280 --> 00:20:23,200
‫"העולם השתנה, השתנה, השתנה, ויר מאמא‬

372
00:20:23,280 --> 00:20:26,120
‫"השתנה, השתנה, השתנה, ויר מאמא‬

373
00:20:26,200 --> 00:20:31,400
‫"החיים, החיים, החיים…‬

374
00:20:31,480 --> 00:20:32,320
‫"הם אנכיים‬

375
00:20:34,360 --> 00:20:35,360
‫"החיים הם אנכיים"‬

376
00:20:43,280 --> 00:20:45,200
‫תראו את הפרצופים המטומטמים שלכם עכשיו.‬

377
00:20:46,080 --> 00:20:48,400
‫כל המבוגרים חושבים לעצמם, "מה קורה כאן?‬

378
00:20:49,360 --> 00:20:50,600
‫"אני רוצה החזר."‬

379
00:20:51,520 --> 00:20:53,240
‫דור Z אומרים, "הוא שורף את הבמה".‬

380
00:20:57,560 --> 00:21:00,600
‫וזה הכיתוב המושלם לשרפת גופות.‬

381
00:21:03,560 --> 00:21:06,600
‫ארבעה שבועות לפני‬
‫המופע באצטדיון, ניסיתי הומאופתיה.‬

382
00:21:06,680 --> 00:21:09,400
‫כל מי שלא יודע‬
‫מה זה הומאופתיה, תעשו קצת רעש.‬

383
00:21:10,040 --> 00:21:14,920
‫כן, אני אסביר, אל תדאגו.‬
‫אז, אדוני… הומאופת הוא גבר בתול ובודד,‬

384
00:21:17,200 --> 00:21:19,520
‫שיושב בחדר בגודל של מטר מרובע,‬

385
00:21:20,120 --> 00:21:22,120
‫מוקף באבקה לבנה. זה…‬

386
00:21:23,320 --> 00:21:25,160
‫זה כמו ארון במסיבה של דידי.‬

387
00:21:27,080 --> 00:21:29,680
‫והוא נתן לי אבקה לבנה לשים על הפנים שלי.‬

388
00:21:29,760 --> 00:21:32,320
‫שאלתי, "מה זה?"‬
‫הוא אמר, "זה לא משנה".‬

389
00:21:33,400 --> 00:21:36,920
‫אז עכשיו שמונה פעמים ביום‬
‫אני שם אבקה לבנה על הפנים.‬

390
00:21:37,000 --> 00:21:39,800
‫אני כבר לא עושה סטנד-אפ יותר.‬
‫אני עובד בפיננסים.‬

391
00:21:42,160 --> 00:21:43,320
‫אני נרקומן.‬

392
00:21:45,040 --> 00:21:46,920
‫זאת הבעיה עם הדור שלכם.‬

393
00:21:48,400 --> 00:21:51,400
‫התמכרתם לחיזוקים חיצוניים‬
‫דרך מכשירים שמזרימים דופמין.‬

394
00:21:51,480 --> 00:21:54,320
‫אתם אובססיביים לגבי זהות, לא אישיות.‬

395
00:21:54,400 --> 00:21:57,760
‫כשאתם מציגים את עצמכם בפני העולם,‬
‫זה מה שאתם, לא מי שאתם.‬

396
00:21:57,840 --> 00:22:00,120
‫אז אתם מנסים לאסוף תוויות ולשדר אותן.‬

397
00:22:00,200 --> 00:22:02,280
‫כי הן כולן בעצם מנות של דופמין‬

398
00:22:02,360 --> 00:22:04,480
‫מהאינטרנט שאתם מכורים אליו.‬

399
00:22:04,560 --> 00:22:06,360
‫אז אתה לא סתם בן אדם,‬

400
00:22:06,440 --> 00:22:08,600
‫אתה להטוטן, פוליאמורי,‬
‫טבעוני, עם הפרעות קשב,‬

401
00:22:08,680 --> 00:22:11,440
‫שהוא אגנוסטי מבחינה דתית‬
‫אבל בקטע של "הנוקמים".‬

402
00:22:11,960 --> 00:22:12,800
‫ו…‬

403
00:22:12,880 --> 00:22:16,200
‫תקשיבו, אני לא רוצה‬
‫להתנשא עליכם אבל ככל שמתבגרים,‬

404
00:22:16,280 --> 00:22:19,720
‫מגלים שהעולם הזה ממש פשוט. נכון, מבוגרים?‬

405
00:22:19,800 --> 00:22:21,040
‫כן!‬

406
00:22:21,120 --> 00:22:24,160
‫יש רק שני סוגי אנשים בעולם כולו.‬

407
00:22:24,240 --> 00:22:25,360
‫יש דפוקים.‬

408
00:22:26,320 --> 00:22:29,440
‫ויש אנשים שמתעסקים‬
‫עם דפוקים. בזה זה מסתכם.‬

409
00:22:33,800 --> 00:22:35,000
‫בואו לא נהיה פרימיטיביים,‬

410
00:22:35,080 --> 00:22:37,280
‫יש כל מני תתי-זנים של דפוקים בעולם.‬

411
00:22:37,360 --> 00:22:40,360
‫יש דפוקים שחורים, דפוקים לבנים,‬
‫דפוקים סטרייטים, דפוקים הומואים,‬

412
00:22:40,440 --> 00:22:41,400
‫דפוקים טרנסים.‬

413
00:22:41,480 --> 00:22:43,800
‫מצד שני, יש כמה טבעונים נחמדים.‬

414
00:22:45,520 --> 00:22:48,000
‫לאנשים יש מגוון צדדים,‬
‫הם מורכבים. נכון, לונדון?‬

415
00:22:48,640 --> 00:22:51,600
‫אני רק אומר,‬
‫אפילו אדולף היטלר היה חובב כלבים.‬

416
00:22:51,680 --> 00:22:52,520
‫זוכרים?‬

417
00:22:53,040 --> 00:22:56,520
‫הערת צדדית, כמה מבולבל‬
‫אתם חושבים שהיה הכלב של היטלר?‬

418
00:22:58,280 --> 00:23:00,640
‫כלב מבין רק‬
‫דברים חזותיים, לא פוליטיקה, נכון?‬

419
00:23:00,720 --> 00:23:02,480
‫דמיינו את הכלב של היטלר…‬

420
00:23:02,560 --> 00:23:04,760
‫בכל פעם שהבעלים שלו‬
‫יצא מהבית, הוא היה כזה…‬

421
00:23:08,360 --> 00:23:09,800
‫הוא אף פעם לא היה זורק כדור.‬

422
00:23:16,440 --> 00:23:18,320
‫כשאתה אילם, אתה מגלה‬

423
00:23:18,400 --> 00:23:19,880
‫שאתה ממציא שפת סימנים משלך‬

424
00:23:19,960 --> 00:23:21,560
‫שאף אחד לא מבין חוץ ממך.‬

425
00:23:22,080 --> 00:23:24,400
‫ניסיתי לבקש מהעוזר שלי‬
‫קפה שחור נטול קפאין,‬

426
00:23:24,480 --> 00:23:26,800
‫"אני רוצה קפה שחור נטול קפאין."‬

427
00:23:30,880 --> 00:23:34,520
‫הוא שאל, "מה?"‬
‫אמרתי, "אני רוצה קפה שחור נטול קפאין".‬

428
00:23:36,040 --> 00:23:36,880
‫"מה?"‬

429
00:23:38,320 --> 00:23:40,600
‫אמרתי, "אימא שלך זונה!"‬

430
00:23:42,960 --> 00:23:44,200
‫"אתה רוצה שחור נטול קפאין?"‬

431
00:23:46,480 --> 00:23:48,680
‫כולם מסביבך משתתקים גם כן.‬

432
00:23:48,760 --> 00:23:51,880
‫כולם אומרים, "אלוהים, איבדת את הקול שלך?‬

433
00:23:52,440 --> 00:23:53,760
‫"זה כל כך עצוב.‬

434
00:23:55,240 --> 00:23:57,520
‫"אתה רוצה קפה שחור נטול קפאין?"‬

435
00:24:03,320 --> 00:24:06,640
‫וגיליתי שכשאדם אחד‬
‫מאבד את הקול שלו, זה מדבק.‬

436
00:24:07,720 --> 00:24:08,840
‫ואני מבין את זה,‬

437
00:24:08,920 --> 00:24:10,960
‫כי אם אי פעם הופכים לדמות שנויה במחלוקת‬

438
00:24:11,040 --> 00:24:13,720
‫בין אם מבחירה או לא מבחירה, הופכים לסיפור.‬

439
00:24:14,240 --> 00:24:16,800
‫והבעיה בלהפוך לסיפור היא…‬

440
00:24:16,880 --> 00:24:19,440
‫שחולבים אותך בשביל תשומת לב,‬
‫לא משנה איפה אתה נמצא.‬

441
00:24:19,520 --> 00:24:23,120
‫בכל פעם שהייתי בניו יורק,‬
‫או איפשהו בבריטניה,‬

442
00:24:23,200 --> 00:24:25,960
‫עיתונאי לבן היה בא ואומר לי, "אלוהים!‬

443
00:24:26,040 --> 00:24:28,800
‫"נוכל לעשות כתבה בלעדית‬
‫באורך של  9,000 מילים‬

444
00:24:28,880 --> 00:24:31,440
‫"על איך שלא נותנים לך‬
‫קול בנוגע למצוקה שלך?"‬

445
00:24:35,280 --> 00:24:36,560
‫"סליחה, המצוקה שלי?"‬

446
00:24:37,160 --> 00:24:40,440
‫"סלחי לי, גברתי, נראה שאת‬
‫זקוקה לכתבה בנושא דיכוי מזרחי‬

447
00:24:40,520 --> 00:24:42,920
‫"כדי להרגיש טוב יותר‬
‫בנוגע למקום מגורייך. טוב?"‬

448
00:24:43,000 --> 00:24:44,200
‫"תקשיבי, המצוקה…‬

449
00:24:45,000 --> 00:24:48,400
‫"המצוקה של מישהו היא כמו הזקפה שלו.‬

450
00:24:48,480 --> 00:24:51,240
‫"קשה להתעלם ממנה,‬
‫אבל לא מנומס להעיר עליה."‬

451
00:24:52,000 --> 00:24:53,400
‫היא אמרה, "אתה לא מבין.‬

452
00:24:53,480 --> 00:24:55,520
‫"יש לנו קהל עצום והוא יחוש סימפתיה."‬

453
00:24:55,600 --> 00:24:58,920
‫עניתי לה, "הקהל שלי קטן,‬
‫אבל הוא יחוש אמפתיה. בסדר?"‬

454
00:24:59,000 --> 00:24:59,920
‫סימפתיה…‬

455
00:25:03,000 --> 00:25:05,360
‫סימפתיה זה כמו סרטון פורנו‬
‫שאפשר לצפות בו להנאה.‬

456
00:25:05,440 --> 00:25:08,040
‫אמפתיה זאת אורגיה, כולנו נדפקים יחד.‬

457
00:25:09,520 --> 00:25:12,600
‫תקשיבו, בערך 30 אחוז מכם‬
‫הגיבו לבדיחה הזאת.‬

458
00:25:13,960 --> 00:25:16,280
‫אני צריך שתישארו בתום המופע כי…‬

459
00:25:17,520 --> 00:25:20,080
‫זו לא הייתה מטפורה.‬

460
00:25:21,680 --> 00:25:23,800
‫"איך היה במופע של ויר דאס?"‬
‫"הוא מפרק את הקהל.‬

461
00:25:23,880 --> 00:25:25,320
‫אתה יודע, זה ממש חזק…"‬

462
00:25:28,000 --> 00:25:28,840
‫אני…‬

463
00:25:29,360 --> 00:25:31,840
‫אני באמת מאמין‬
‫שאם לא דוחקים אדם לפינה,‬

464
00:25:31,920 --> 00:25:35,200
‫אם נותנים לו מרחב בטוח,‬
‫אם מאפשרים לו לשמור על אנונימיות,‬

465
00:25:35,280 --> 00:25:37,800
‫רוב האנשים ינהלו שיחה כנה,‬

466
00:25:37,880 --> 00:25:40,880
‫יגידו את האמת‬
‫וידעו להבדיל בין טוב לרע. מסכימים?‬

467
00:25:41,440 --> 00:25:42,760
‫נכון? ככה אני חושב!‬

468
00:25:44,480 --> 00:25:46,760
‫בואו נגלה. כבי את האורות, צ'לסי.‬

469
00:25:47,680 --> 00:25:48,920
‫קאווי, כבה את האורות.‬

470
00:25:54,480 --> 00:25:56,640
‫כן, אז עץ חג המולד לא כבה.‬

471
00:26:02,880 --> 00:26:06,840
‫יש לי כאן חמישה חשמלאים בצוות‬
‫ואף אחד לא הצליח להבין איך לכבות אותו.‬

472
00:26:08,120 --> 00:26:11,360
‫והספיישל הזה ייצא רק בקיץ, לעזאזל! אז…‬

473
00:26:19,760 --> 00:26:22,400
‫חבריי הבריטים,‬
‫אז נהיה כנים זה עם זה? שננסה?‬

474
00:26:24,520 --> 00:26:27,800
‫בכל פעם שמשהו קורה במדינה שלכם,‬

475
00:26:28,320 --> 00:26:31,080
‫ל-80 אחוז מהעולם יש אפס סימפתיה כלפיכם.‬

476
00:26:34,760 --> 00:26:37,240
‫אני מצטער, פשוט לא עבר מספיק זמן.‬

477
00:26:39,160 --> 00:26:43,360
‫התעסקתם ודפקתם מלא מדינות במשך המון זמן,‬

478
00:26:43,440 --> 00:26:47,320
‫ועכשיו יש לכם את התעוזה‬
‫להתלונן על גיוון יתר באנגליה?‬

479
00:26:48,880 --> 00:26:52,200
‫בשלב הזה, אנחנו אפילו לא רוצים‬
‫פיצויים יותר. נכון, הודים?‬

480
00:26:52,720 --> 00:26:55,280
‫בשלב הזה, אני לא רוצה‬
‫שהמונרך שלכם יחזיר את הקוהינור,‬

481
00:26:55,360 --> 00:26:56,840
‫אני רוצה שהוא יבלע אותו.‬

482
00:26:56,920 --> 00:27:03,920
‫- הקוהינור: היהלום הגדול בעולם,‬
‫נגנב מהודו. -‬

483
00:27:07,000 --> 00:27:09,240
‫בואו נראה אם אלוהים‬
‫באמת יכול להציל את המלך.‬

484
00:27:11,040 --> 00:27:13,800
‫בואו ננהל שיחה כנה עכשיו, רוצים לנסות?‬

485
00:27:13,880 --> 00:27:15,920
‫כן!‬

486
00:27:16,000 --> 00:27:18,360
‫אם כבר להיות כנים זה עם זה, אתם יודעים…‬

487
00:27:18,440 --> 00:27:22,120
‫שמאז 2019, כולנו בתחושה‬
‫שעוקבים אחרינו ושעושים רווח על חשבוננו.‬

488
00:27:22,200 --> 00:27:25,600
‫שמאכילים אותנו בסיפור הזה של טוב מול רע‬

489
00:27:25,680 --> 00:27:28,120
‫אבל עם כל שנה שעוברת‬

490
00:27:28,200 --> 00:27:31,720
‫זה נהיה פחות ופחות הגיוני.‬
‫אנחנו סוגדים לגיבורים מזויפים‬

491
00:27:31,800 --> 00:27:35,960
‫וחוגגים חוסר אינטליגנציה‬
‫משום שמעמד הביניים איבד כל מצפן מוסרי‬

492
00:27:36,040 --> 00:27:38,800
‫והפך לאובססיבי לצריכה ולכת של כוח.‬

493
00:27:42,880 --> 00:27:47,520
‫כל הודי כאן יודע‬

494
00:27:47,600 --> 00:27:50,040
‫שמאז 2019,‬

495
00:27:50,800 --> 00:27:52,240
‫לא היה‬

496
00:27:52,320 --> 00:27:55,480
‫סרט אחד טוב של מארוול ואתם יודעים את זה.‬

497
00:27:55,560 --> 00:27:58,280
‫אלו גיבורים מזויפים.‬

498
00:27:58,880 --> 00:28:00,440
‫אלו סיפורים מזויפים.‬

499
00:28:02,040 --> 00:28:04,120
‫רגע, על מה חשבתם שדיברתי?‬

500
00:28:06,400 --> 00:28:08,400
‫חבר'ה, זו רק בדיחה על סרטי מארוול.‬

501
00:28:10,360 --> 00:28:12,720
‫אם כבר מדברים,‬
‫אף אחד לא יכול לראות אתכם כרגע.‬

502
00:28:14,360 --> 00:28:15,840
‫אף אחד. אתם בטוחים.‬

503
00:28:15,920 --> 00:28:20,200
‫לא האנשים שמאחוריכם, שמתעלמים מכם.‬
‫לא האנשים שלפניכם, שאתם מתעלמים מהם.‬

504
00:28:22,120 --> 00:28:24,200
‫אבל הם כן יכולים לשמוע אתכם.‬

505
00:28:24,280 --> 00:28:27,480
‫אז פשוט תעשו את הרעש‬
‫שאתם רוצים שיזכרו אתכם בזכותו.‬

506
00:28:42,360 --> 00:28:45,880
‫גנפאטי באפה!‬
‫-מוריה!‬

507
00:28:45,960 --> 00:28:48,160
‫כאדם מבחוץ, בצניעות,‬
‫אני רק רוצה לומר,‬

508
00:28:48,240 --> 00:28:50,720
‫אני חושב שהאימפריה שלכם מגיעה אל סופה.‬

509
00:28:53,600 --> 00:28:55,240
‫ככה זה מרגיש.‬
‫-כן.‬

510
00:28:55,320 --> 00:28:58,240
‫מבחוץ, אתם קצת כמו הבחורה החתיכה בתיכון‬

511
00:28:58,320 --> 00:28:59,600
‫שחזרה לפגישת המחזור.‬

512
00:29:01,440 --> 00:29:04,120
‫ועכשיו היא כועסת שגם כל האחרים חתיכים.‬

513
00:29:05,880 --> 00:29:07,880
‫וסין היא המנהלת ו…‬

514
00:29:10,200 --> 00:29:11,360
‫ונראה לי שאני יודע…‬

515
00:29:11,440 --> 00:29:13,920
‫זה בגלל שכל האנשים החכמים במדינה שלכם‬

516
00:29:14,000 --> 00:29:16,880
‫מתנהגים כמו חארות מושחתים,‬
‫אז הפסקתם להקשיב להם.‬

517
00:29:16,960 --> 00:29:20,280
‫והתחלתם להקשיב לאנשים טיפשים‬
‫שהם קצת יותר חכמים מכם‬

518
00:29:20,360 --> 00:29:22,840
‫ולשכנע את עצמכם שאלו האנשים החכמים.‬

519
00:29:23,400 --> 00:29:27,560
‫עכשיו כל העולם רואה אתכם‬
‫באותה עין שראיתם את ג'ו ביידן.‬

520
00:29:34,120 --> 00:29:35,720
‫סוג של, כזה…‬

521
00:29:38,080 --> 00:29:39,880
‫הוא כבר לא יודע איפה הוא נמצא.‬

522
00:29:42,760 --> 00:29:45,520
‫בואו נישאר בחושך הזה לרגע.‬

523
00:29:46,800 --> 00:29:48,120
‫למקרה שלמישהו יש אקדח.‬

524
00:29:52,880 --> 00:29:54,520
‫טוב, בואו נדליק את האורות.‬

525
00:30:01,200 --> 00:30:04,400
‫אני לא חושב שאמריקה תיפטר מרובים‬
‫אי פעם. זה כמו קריקט עבור ההודים.‬

526
00:30:05,920 --> 00:30:08,440
‫אני מאמין בתוקף שצריך לאפשר לכל אמריקאי‬

527
00:30:08,520 --> 00:30:10,880
‫לקנות רובה בכל גיל בלי תעודת זהות.‬

528
00:30:11,760 --> 00:30:14,360
‫רק רגע, אבל לדעתי כן צריך‬
‫לשנות את טכנולוגיית הנשק שלכם.‬

529
00:30:14,440 --> 00:30:16,720
‫אני חושב שאתם צריכים‬
‫להפעיל את הנשק באמצעות קול.‬

530
00:30:17,240 --> 00:30:20,120
‫בכל פעם שתרצו לירות כדור, הרובה לא יירה‬

531
00:30:20,200 --> 00:30:24,320
‫עד שתגידו משהו ברור‬
‫ובאופן מושלם לתוך הרובה בקול שלכם.‬

532
00:30:24,400 --> 00:30:27,960
‫ואני חושב שמה שצריך להגיד‬
‫זה את כל התיקון השני לחוקה.‬

533
00:30:29,760 --> 00:30:32,360
‫זה ישנה את כל תופעת‬
‫האלימות באמצעות נשק לנצח.‬

534
00:30:32,880 --> 00:30:35,040
‫אמריקאים יגידו, "אני הולך להרוג אותך‬

535
00:30:35,120 --> 00:30:37,240
‫"ברגע שאסיים ללמוד במשך שבועיים."‬

536
00:30:40,960 --> 00:30:41,880
‫אחרי שבועיים,‬

537
00:30:41,960 --> 00:30:45,040
‫הבחור חוזר ואומר, "בארצות הברית של אמריקה,‬

538
00:30:45,120 --> 00:30:48,320
‫"מיליציה מיומנת היטב‬
‫נחוצה למען ביטחון המדינה,‬

539
00:30:48,400 --> 00:30:50,920
‫"אין להגביל זכותם של בני אדם‬
‫להחזיק נשק ולשאתו."‬

540
00:30:51,000 --> 00:30:53,600
‫תחשבו כמה אנשים יכולים לברוח בזמן הזה.‬

541
00:30:55,600 --> 00:31:00,040
‫אם אפל תטפל בנשק שלכם,‬
‫אתם תפתרו את עניין הטרור הבינלאומי לנצח.‬

542
00:31:00,560 --> 00:31:01,400
‫עם סירי!‬

543
00:31:03,480 --> 00:31:05,360
‫אם אנסה עם המבטא שלי, "סירי!‬

544
00:31:07,160 --> 00:31:09,080
‫"מיליציה מיומנת היטב‬
‫נחוצה לביטחון המדינה,‬

545
00:31:09,160 --> 00:31:10,880
‫"הזכות לשאת נשק לא תוגבל לעולם."‬

546
00:31:11,480 --> 00:31:14,120
‫"יש חמישה סניפי סטארבקס באזור שלך."‬

547
00:31:21,240 --> 00:31:22,400
‫קפה הפוך עם חלב שקדים.‬

548
00:31:24,120 --> 00:31:26,120
‫"לירות בכל הפיליפינים!" לא! היי!‬

549
00:31:33,840 --> 00:31:36,960
‫חבר'ה, יש לי ויזת תייר,‬
‫אני לא מפחד מכם, מבינים?‬

550
00:31:43,480 --> 00:31:44,320
‫אני הולך לטיפול.‬

551
00:31:44,400 --> 00:31:47,240
‫המטפלת שלי היא מהנשים האלו‬
‫שמחזיקות כוס תה קמומיל‬

552
00:31:47,320 --> 00:31:50,080
‫במרחק שני סנטימטרים‬
‫מהפנים שלה לאורך כל הפגישה‬

553
00:31:50,160 --> 00:31:51,560
‫ואף פעם לא לוקחת לגימה.‬

554
00:31:53,080 --> 00:31:56,040
‫וזה שהיא תיקח לגימה‬
‫זו התקווה היחידה שיש לי בטיפול.‬

555
00:31:58,160 --> 00:31:59,320
‫היא ג'דיי ארורה.‬

556
00:32:00,560 --> 00:32:02,760
‫פעם היא אמרה לי,‬
‫"אתה יודע, מר דאס, הרבה קומיקאים‬

557
00:32:02,840 --> 00:32:04,360
‫"חוו אכזריות בילדותם.‬

558
00:32:04,440 --> 00:32:07,760
‫"אז ההגדרה שלהם לאהבה‬
‫היא דווקא ריחוק ומניעה."‬

559
00:32:07,840 --> 00:32:11,440
‫ועניתי לה, "הידעת‬
‫שאריה מזיין רק למשך 30 שניות?"‬

560
00:32:12,240 --> 00:32:13,960
‫היא ענתה, "לא, לא ידעתי".‬

561
00:32:14,040 --> 00:32:16,840
‫אמרתי, "יופי, כי זה אומר‬
‫שלפחות אחד מאיתנו גילה מידע חדש‬

562
00:32:16,920 --> 00:32:18,120
‫"במהלך השיחה הזאת!"‬

563
00:32:21,720 --> 00:32:24,480
‫"מר דאס, אני רק מנסה‬
‫להבין אם חווית טראומה בילדות."‬

564
00:32:24,560 --> 00:32:27,080
‫עניתי לה, "גדלתי בהודו ובאפריקה.‬

565
00:32:27,160 --> 00:32:28,960
‫"לטראומה שלי יש ילדות."‬

566
00:32:32,240 --> 00:32:33,560
‫אלו טראומות הילדות שלי,‬

567
00:32:33,640 --> 00:32:36,600
‫כשהייתי בן 12‬
‫בריון בעט לי בשיניים כל כך חזק,‬

568
00:32:36,680 --> 00:32:38,280
‫שבלעתי את השן של עצמי.‬

569
00:32:39,280 --> 00:32:42,720
‫ואושפזתי והכריחו אותי לשתות‬
‫כדי שאחרבן את השן שלי.‬

570
00:32:42,800 --> 00:32:43,840
‫וזה עדיין לא קרה.‬

571
00:32:44,520 --> 00:32:46,120
‫אני חושש שהיא עדיין בפנים.‬

572
00:32:46,880 --> 00:32:48,360
‫ושיום אחד אעשה צילום רנטגן‬

573
00:32:48,440 --> 00:32:52,200
‫ובבטן של גבר בוגר,‬
‫הם ימצאו שן של ילד בן 12.‬

574
00:32:54,960 --> 00:32:56,880
‫והם ישאלו "מר דאס, מה אכלת‬

575
00:32:56,960 --> 00:32:58,240
‫"לארוחת בוקר היום?"‬

576
00:32:58,880 --> 00:33:00,200
‫ואגיד, "לא, זו טראומת ילדות".‬

577
00:33:00,280 --> 00:33:02,520
‫והם יגידו, "כן, עבור הילד שאכלת".‬

578
00:33:03,600 --> 00:33:06,040
‫תקשיבו, ההורים שלי ידעו על בעיות נפשיות‬

579
00:33:06,120 --> 00:33:08,040
‫אבל הם נתנו לי פתרונות הודיים.‬

580
00:33:09,360 --> 00:33:11,800
‫אני אשתף, "אבא, יש לי חרדה משתקת".‬

581
00:33:11,880 --> 00:33:13,840
‫"תעשה קפיצות כוכב."‬

582
00:33:17,040 --> 00:33:18,760
‫"החרדה תקפוץ מהגוף שלך.‬

583
00:33:20,040 --> 00:33:22,120
‫"ואז תיקח כורכום לריפלוקס חומצי."‬

584
00:33:23,600 --> 00:33:24,560
‫לפני המופע באצטדיון,‬

585
00:33:24,640 --> 00:33:26,600
‫ניסיתי משהו בשם שחרור מיופאציאלי.‬

586
00:33:26,680 --> 00:33:27,640
‫מישהו ניסה את זה?‬

587
00:33:27,720 --> 00:33:28,800
‫כן!‬

588
00:33:28,880 --> 00:33:31,600
‫חבר'ה, אני אספר לכם. הייתי בקופנהגן.‬

589
00:33:32,160 --> 00:33:36,000
‫ואיזה גבר גרמני יפהפה ושרירי בגובה 195 ס"מ‬

590
00:33:36,080 --> 00:33:38,800
‫עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות,‬
‫נכנס לחדר שלי במלון.‬

591
00:33:38,880 --> 00:33:41,600
‫אמרתי לו, "אם יש עוד כמוך, מגיע לכם רייך".‬

592
00:33:44,920 --> 00:33:46,240
‫ואז הוא לקח את המרפק שלו,‬

593
00:33:46,320 --> 00:33:49,200
‫שהיה החלק הלא שרירי היחידי בגופו,‬

594
00:33:49,280 --> 00:33:52,560
‫דחף אותו לתוך הישבן שלי‬
‫והתחיל להזיז אותו בסיבובים.‬

595
00:33:52,640 --> 00:33:54,280
‫הוא ליטף לי את השיער,‬

596
00:33:54,800 --> 00:33:57,800
‫ואמר, "יש לך עצב עמוק בתוכך".‬

597
00:33:58,760 --> 00:34:02,280
‫ואמרתי לו, "לא, יש לי גרמני עמוק בתוכי".‬

598
00:34:05,000 --> 00:34:08,080
‫והוא אמר לי,‬
‫"צ'אקרת הגרון שלך חסומה לגמרי".‬

599
00:34:08,160 --> 00:34:12,560
‫ועניתי, "כי דחפת‬
‫את המעי הדק שלי עד לגרון".‬

600
00:34:13,680 --> 00:34:15,520
‫והוא אמר, "אתה חייב לשחרר".‬

601
00:34:15,600 --> 00:34:17,960
‫ואמרתי, "אני מרגיש אותו הדבר לגביך".‬

602
00:34:19,160 --> 00:34:21,760
‫והוא אמר, "שחרר. תתמסר".‬

603
00:34:21,840 --> 00:34:25,600
‫והתמסרתי לזרועות הגרמניות,‬
‫החזקות והיפות האלה.‬

604
00:34:25,680 --> 00:34:26,760
‫הרגשתי כמו צרפת.‬

605
00:34:31,160 --> 00:34:32,200
‫ואז, ניו יורק!‬

606
00:34:33,640 --> 00:34:38,080
‫חויותי שחרור רגשי מדהים.‬
‫זה התנפץ מתוכי. אני…‬

607
00:34:38,720 --> 00:34:41,440
‫לא בכיתי, הפלצתי במשך 42 שניות.‬

608
00:34:43,040 --> 00:34:44,920
‫ואז צ'אקרת הגרון שלו נחסמה.‬

609
00:34:47,280 --> 00:34:49,720
‫כל החדר היה בניחוח כוסברה.‬

610
00:34:49,800 --> 00:34:51,840
‫הייתי מזועזע, כן?‬

611
00:34:54,160 --> 00:34:57,560
‫אז עשיתי את הדבר היחיד‬
‫שכל הודי עושה כשהוא נבוך בחו"ל.‬

612
00:34:57,640 --> 00:34:58,640
‫כן?‬

613
00:34:58,720 --> 00:35:00,440
‫אמרתי, "אדוני, אני מפקיסטן".‬

614
00:35:05,560 --> 00:35:06,400
‫זה בסדר!‬

615
00:35:09,280 --> 00:35:11,400
‫אפשר לשתף אתכם‬
‫למה הלכתי לטיפול? זה בסדר?‬

616
00:35:11,480 --> 00:35:14,160
‫כן!‬
‫-אז טסתי. עשיתי 186 הופעות בחו"ל.‬

617
00:35:14,240 --> 00:35:17,320
‫שרפתי את עצמי.‬
‫ההופעה האחרונה שלי הייתה בסינגפור.‬

618
00:35:17,400 --> 00:35:19,560
‫טסתי הביתה במחלקה ראשונה. ו…‬

619
00:35:21,320 --> 00:35:23,160
‫התעוררתי, ושאלתי את הדייל הבכיר,‬

620
00:35:23,240 --> 00:35:25,520
‫"בעוד כמה זמן ננחת במומבאי?"‬

621
00:35:26,160 --> 00:35:28,800
‫והוא אומר לי,‬
‫"מר דאס, הטיסה הזו היא ללונדון.‬

622
00:35:29,360 --> 00:35:31,240
‫"בעוד עשר שעות ננחת בלונדון."‬

623
00:35:33,200 --> 00:35:34,160
‫לך תזדיין!‬

624
00:35:35,840 --> 00:35:38,520
‫"לא לונדון, מומבאי. אנחנו טסים למומבאי."‬

625
00:35:38,600 --> 00:35:40,400
‫הוא ענה, "מר דאס, עליך להירגע מיד".‬

626
00:35:40,480 --> 00:35:42,480
‫כי, אתם יודעים, כשגבר שחום עור עם זקן‬

627
00:35:42,560 --> 00:35:44,920
‫מתחיל לצעוק יעד חדש למטוס…‬

628
00:35:48,200 --> 00:35:51,000
‫זה יוצר מצב בעייתי.‬

629
00:35:54,640 --> 00:35:58,400
‫הרמתי מופע בלונדון‬
‫ממש ברגע האחרון, וכל הכרטיסים נמכרו.‬

630
00:35:58,480 --> 00:36:00,480
‫נכון? קניתי כרטיס, עליתי על טיסה.‬

631
00:36:00,560 --> 00:36:03,720
‫72 שעות מהחיים שלי נמחקו.‬

632
00:36:03,800 --> 00:36:05,040
‫פשוט נעלמו.‬

633
00:36:06,000 --> 00:36:08,440
‫ואז התבלבלתי לגמרי והתחלתי לבכות.‬

634
00:36:08,960 --> 00:36:10,040
‫במחלקה ראשונה.‬

635
00:36:11,480 --> 00:36:12,840
‫זה טרגי, חבר'ה.‬

636
00:36:14,000 --> 00:36:16,800
‫אז בכיתי ושתיתי שמפניה דום פריניון ואז…‬

637
00:36:18,800 --> 00:36:21,480
‫ואז ייבבתי ושמתי קוויאר על טוסט מלבה ו…‬

638
00:36:23,240 --> 00:36:27,000
‫בכיתי כל הדרך לאנגליה,‬
‫כל מה שרציתי זה להיות בהודו.‬

639
00:36:27,080 --> 00:36:28,680
‫הרגשתי כמו ליידי מאונטבאטן.‬

640
00:36:32,400 --> 00:36:34,120
‫רבים מכם לא הבינו את הבדיחה הזו.‬

641
00:36:35,840 --> 00:36:37,720
‫שאסביר? אני אסביר, בסדר.‬

642
00:36:37,800 --> 00:36:40,000
‫אז, חבר'ה, קוויאר זה ביצי דגים…‬

643
00:36:41,920 --> 00:36:43,480
‫דעו את ההיסטוריה שלכם, בנצ'וד!‬

644
00:36:44,960 --> 00:36:47,480
‫טוב, סליחה. אנשים לבנים.‬

645
00:36:49,240 --> 00:36:50,440
‫בנצ'וד…‬

646
00:36:52,080 --> 00:36:56,000
‫כשאתה מאושר, בנצ'וד הוא‬
‫סוג של מה שמילת ה-כ' עבור שחורים.‬

647
00:36:56,600 --> 00:36:58,920
‫כן.‬
‫-נכון? קלעתי? תגיד, מה קורה, בנצ'וד!‬

648
00:36:59,840 --> 00:37:01,440
‫היי, הוא הבנצ'וד שלי, נכון?‬

649
00:37:02,520 --> 00:37:04,000
‫אבל כשאתה לא מרוצה,‬

650
00:37:04,080 --> 00:37:06,440
‫בנצ'וד זה כמו מילת ה-כ' בקרב הלבנים.‬

651
00:37:09,040 --> 00:37:10,280
‫תראו את הבנצ'וד הזה.‬

652
00:37:11,280 --> 00:37:13,680
‫הלכתי לפסיכולוגית שלי ושיתפתי אותה,‬

653
00:37:13,760 --> 00:37:15,960
‫"נמחקים לי ימים שלמים, אני משתגע?"‬

654
00:37:16,040 --> 00:37:19,200
‫היא אמרה, "מר דאס, זו שנת 2024,‬
‫כבר לא משתמשים במילה הזו".‬

655
00:37:19,280 --> 00:37:22,280
‫עניתי, "אני לא משתמש בחוט דנטלי,‬
‫זה לא אומר שהוא לא קיים".‬

656
00:37:23,760 --> 00:37:25,520
‫היא אמרה, "מר דאס, נראה שיש לך בעיה‬

657
00:37:25,600 --> 00:37:27,360
‫"עם לשבת בשקט עם הרגשות שלך.‬

658
00:37:27,440 --> 00:37:28,800
‫"היית פעם בשקט‬

659
00:37:28,880 --> 00:37:32,080
‫"ומאושר באותו הזמן?‬
‫למה שלא תספר לי סיפור?"‬

660
00:37:33,360 --> 00:37:36,000
‫עניתי, "אני לא מאמין‬
‫שאני משלם בשביל לספר סיפור".‬

661
00:37:37,200 --> 00:37:41,320
‫ואז שילמתי לה כסף כדי לספר לה‬
‫את הסיפור ששילמתם לי כסף כדי לשמוע עכשיו.‬

662
00:37:42,840 --> 00:37:44,160
‫זה הכול מודל עסקי!‬

663
00:37:45,000 --> 00:37:46,680
‫שבועיים לפני המופע באצטדיון, נשברתי.‬

664
00:37:47,760 --> 00:37:48,880
‫הייתי צריך פשוט לבכות.‬

665
00:37:49,520 --> 00:37:51,920
‫והמחשבה ששברה אותי היא…‬

666
00:37:52,520 --> 00:37:53,560
‫אני מספר סיפורים.‬

667
00:37:54,800 --> 00:37:56,040
‫מה אם לא אצליח ל…‬

668
00:37:57,560 --> 00:37:59,000
‫מה אם כן, אבל זה לא…‬

669
00:38:00,160 --> 00:38:01,760
‫אז בכיתי בשקט.‬

670
00:38:02,760 --> 00:38:05,720
‫מה שנראה פתטי כגבר.‬
‫כי זה נראה כמו אורגזמה בלי קול.‬

671
00:38:10,640 --> 00:38:13,360
‫זה הרעש שעוזר להבדיל מה זה, חבר'ה.‬

672
00:38:17,200 --> 00:38:20,000
‫אמרתי, "אני יודע‬
‫שאתה לא שומע אותי, אבל אתה רואה אותי?"‬

673
00:38:20,080 --> 00:38:24,200
‫כשהייתי בן 24,‬
‫הייתי שוהה בלתי חוקי בשיקגו.‬

674
00:38:24,280 --> 00:38:25,640
‫נשארתי מעבר לתוקף הוויזה.‬

675
00:38:25,720 --> 00:38:27,840
‫עבדתי במטבח עם טבחים מקסיקנים.‬

676
00:38:27,920 --> 00:38:28,760
‫אנשים אכזריים.‬

677
00:38:29,520 --> 00:38:31,400
‫קראו לי "לוס פלאטוס קולגה".‬

678
00:38:32,680 --> 00:38:34,200
‫לפעמים הייתי ישן ברכבת.‬

679
00:38:34,720 --> 00:38:37,320
‫עבדתי בין השעות שמונה בבוקר‬
‫לשלוש לפנות בוקר וקפאתי.‬

680
00:38:37,400 --> 00:38:38,640
‫ואיזה בחור בשם סרחיו‬

681
00:38:38,720 --> 00:38:41,080
‫לימד אותי טריק.‬
‫הוא אמר, "היי, קולגה, בוא הנה.‬

682
00:38:41,600 --> 00:38:45,160
‫"אם פזונס קליינטה, הומברה קליינטה."‬

683
00:38:45,240 --> 00:38:48,160
‫"אם הפטמות שלך חמות, הגוף שלך יהיה חם."‬

684
00:38:48,880 --> 00:38:52,000
‫ואז הוא מזג מרק חם מהמסעדה‬
‫לתוך שקיות עם סגירה הרמטית,‬

685
00:38:52,080 --> 00:38:54,600
‫שם כל שקית כזו בתוך שקית זבל שחורה,‬

686
00:38:54,680 --> 00:38:58,120
‫קשר אותן מאחורי הצוואר שלי‬
‫כדי שהמרק יהיה תלוי לי כאן.‬

687
00:38:58,200 --> 00:39:01,840
‫שמתי מעיל והרגשתי עטוף וחמים כל הלילה.‬

688
00:39:02,560 --> 00:39:04,680
‫אף אחד לא התקרב אליי ברכבת‬

689
00:39:04,760 --> 00:39:07,320
‫כי הייתי גבר שחום עור עם ציצים ענקיים.‬

690
00:39:10,960 --> 00:39:14,320
‫ואתם יודעים, זה היה כמה שנים‬
‫לפני שטרנסים הפכו לנושא שיחה.‬

691
00:39:14,800 --> 00:39:17,280
‫אבל כמה שנים אחרי ה-11 בספטמבר,‬
‫אז אתם יודעים…‬

692
00:39:18,000 --> 00:39:21,200
‫המקסיקנים חשבו לעצמם,‬
‫"אולי הקולגה שלנו טרוריסט.‬

693
00:39:22,000 --> 00:39:24,760
‫"אולי מוצ'ו גרנדס סברוסו נגראס טטאס.‬

694
00:39:27,040 --> 00:39:28,880
‫"ציצים שחורים וטעימים מאוד." ו…‬

695
00:39:30,200 --> 00:39:33,880
‫לפעמים הייתי מתעורר ברכבת.‬
‫זה ממש יפה, באמת.‬

696
00:39:34,480 --> 00:39:35,440
‫אתם יודעים?‬

697
00:39:35,520 --> 00:39:37,320
‫הייתי שומע קולדפליי באוזניות.‬

698
00:39:38,120 --> 00:39:39,680
‫כשמרק חם על הפטמות שלי.‬

699
00:39:41,480 --> 00:39:42,720
‫הראש שלי על החלון.‬

700
00:39:43,760 --> 00:39:44,960
‫יוצאים מתוך מנהרה.‬

701
00:39:46,440 --> 00:39:48,600
‫אתה מרגיש שמש‬
‫על הלחיים שלך שמתחממות.‬

702
00:39:50,600 --> 00:39:51,880
‫העיניים עצומות והכול נצבע…‬

703
00:39:52,400 --> 00:39:54,080
‫בגוון כתום לא מחאתי.‬

704
00:40:03,880 --> 00:40:05,720
‫ויש אור זהוב על הפנים שלך.‬

705
00:40:06,920 --> 00:40:07,920
‫אתה מרגיש שרואים אותך.‬

706
00:40:09,680 --> 00:40:11,480
‫ואתה לא יכול לזוז, כי יש…‬

707
00:40:12,920 --> 00:40:15,480
‫הומלס ענק שישן עליך.‬

708
00:40:18,840 --> 00:40:20,840
‫נשים הודיות, חלקכן מכירות את זה.‬

709
00:40:24,760 --> 00:40:27,080
‫כשגבר כבד שוכב עלייך ואת פשוט נמחצת.‬

710
00:40:28,200 --> 00:40:30,560
‫אל תסתכלי עליו.‬
‫עיניים קדימה. להסתכל אליי עכשיו.‬

711
00:40:31,640 --> 00:40:34,240
‫הדבר היחיד שיזיז‬
‫את האיש הזה זה אוכל, נכון?‬

712
00:40:34,320 --> 00:40:37,200
‫אז הושבתי את האיש‬
‫במושב החלון. שמו היה יוג'ין.‬

713
00:40:37,280 --> 00:40:39,880
‫שמתי אותו תחת אור השמש והוצאתי מרק.‬

714
00:40:41,160 --> 00:40:42,840
‫הוא צחק ואמר, "היי, בן אדם!‬

715
00:40:42,920 --> 00:40:44,520
‫"מה עוד יש לך בציצים האלה?"‬

716
00:40:47,720 --> 00:40:49,000
‫ועניתי, "עוד מרק".‬

717
00:40:50,320 --> 00:40:51,760
‫ואז החברים שלו הקיפו אותי,‬

718
00:40:51,840 --> 00:40:53,880
‫חמישה גברים שחורים, נתתי לכולם מרק.‬

719
00:40:53,960 --> 00:40:57,160
‫וכולם קראו לי במילת ה-כ'‬
‫עם ציצי מרק קטן במשך חמש שעות.‬

720
00:40:57,880 --> 00:40:59,720
‫"היי, קלטו את מילת ה-כ' עם ציצי מרק.‬

721
00:40:59,800 --> 00:41:03,320
‫יצא לי לשמוע את שאה-רוח' ח'אן‬
‫אומר לי שהוא גאה בי.‬

722
00:41:03,400 --> 00:41:05,440
‫אישה גם התקשרה אליי‬
‫ואמרה שאני אהבת חייה.‬

723
00:41:05,520 --> 00:41:09,160
‫אבל כלום לא מתקרב לזה שחמישה‬
‫גברים שחורים קוראים לך במילת ה-כ'.‬

724
00:41:10,640 --> 00:41:13,840
‫זה גם הרגע שבו הרגשתי הכי אימהי בחיי.‬

725
00:41:14,640 --> 00:41:17,200
‫אתם יודעים, לשלוף את הציצי ולהזין מישהו…‬

726
00:41:18,840 --> 00:41:20,440
‫גבירותיי, אני לגמרי מבין.‬

727
00:41:21,800 --> 00:41:23,600
‫סיפרתי את הסיפור הזה למטפלת שלי.‬

728
00:41:23,680 --> 00:41:27,040
‫המטפלת שלי אמרה,‬
‫"מר דאס, זה לא סיפור שקט בכלל.‬

729
00:41:27,680 --> 00:41:28,840
‫"והם מאושרים יותר ממך."‬

730
00:41:28,920 --> 00:41:31,880
‫אמרתי, "גברתי, את בכלל‬
‫לא מבינה מה אני עושה, נכון?"‬

731
00:41:32,520 --> 00:41:36,920
‫"תביני, האושר שצופים בו מהצד‬
‫הוא גדול יותר מאשר האושר שחווים אותו."‬

732
00:41:37,000 --> 00:41:39,280
‫אתם יודעים מה משותף לכל קהל בעולם?‬

733
00:41:39,360 --> 00:41:42,200
‫הם נראים שונה, אבל נשמעים אותו הדבר.‬

734
00:41:42,280 --> 00:41:45,200
‫כי אושר הוא רעש אוניברסלי.‬

735
00:41:45,280 --> 00:41:49,320
‫בן אדם הוא רק רעש.‬
‫אנחנו מתים כשאנחנו שותקים.‬

736
00:41:49,400 --> 00:41:51,920
‫אם הייתי יכול לקחת‬
‫את הקהל ולשים אותו במזוודה,‬

737
00:41:52,000 --> 00:41:54,480
‫ולהעלות אותו על הבמה איתי‬
‫ולקחת אותו מסביב לעולם,‬

738
00:41:54,560 --> 00:41:57,400
‫כדי שיראה את מה שאני רואה,‬
‫וירגיש את מה שאני מרגיש.‬

739
00:41:57,480 --> 00:41:59,960
‫את תביני למה אנשים אוהבים מופעי סטנד-אפ.‬

740
00:42:00,040 --> 00:42:03,680
‫אף אחד לא צופה בקומיקאי, אלא מקשיב לקהל.‬

741
00:42:04,200 --> 00:42:07,840
‫השמחה שלהם יוצאת מהגוף.‬
‫כי כשצועקים את האושר החוצה…‬

742
00:42:07,920 --> 00:42:11,920
‫שמחה שלא נשמרת לעצמך,‬
‫אלא מוקרנת החוצה הופכת לתקווה.‬

743
00:42:12,440 --> 00:42:13,760
‫זה כוח.‬

744
00:42:13,840 --> 00:42:15,840
‫אנשים בעלי כוח מבינים את זה.‬

745
00:42:15,920 --> 00:42:19,800
‫הדבר שהכי מפחיד אותם‬
‫הוא לא המילים שיוצאות לי מהפה.‬

746
00:42:19,880 --> 00:42:21,880
‫אלא זה הרעש שמופק מהקהל.‬

747
00:42:22,400 --> 00:42:25,800
‫קומיקאים רק אומרים מילים,‬
‫הקהל אומר את האמת.‬

748
00:42:26,720 --> 00:42:28,440
‫וזה מה שאני לא מבין.‬

749
00:42:29,080 --> 00:42:32,440
‫למה אף אחד לא מכניס את הקהל למעצר?‬

750
00:42:40,760 --> 00:42:42,040
‫הם הבעיה.‬

751
00:42:43,640 --> 00:42:45,160
‫תראו, הם כל כך טיפשים.‬

752
00:42:46,320 --> 00:42:49,080
‫כל כך קל להניע אותם באמצעות חנופה רהוטה.‬

753
00:42:49,160 --> 00:42:50,560
‫המטפלת שלי אמרה, "מר דאס,‬

754
00:42:50,640 --> 00:42:53,000
‫"יש לך הפרעה דיסוציאטיבית אגרסיבית,‬

755
00:42:54,080 --> 00:42:55,960
‫"שמונעת מפוסט טראומה קיצוני."‬

756
00:42:56,040 --> 00:42:58,600
‫עניתי, "את מתקשרת באופן מתעתע ומרמז‬

757
00:42:58,680 --> 00:43:00,440
‫"שמונע על ידי תה קמומיל."‬

758
00:43:03,760 --> 00:43:06,200
‫היא אמרה, "מר דאס, החרדה שלך יצאה משליטה.‬

759
00:43:06,280 --> 00:43:07,720
‫"אני אתן לך מרשם לתרופה.‬

760
00:43:07,800 --> 00:43:09,560
‫"מה דעתך על חוסמי בטא?"‬

761
00:43:09,640 --> 00:43:12,280
‫עניתי, "אני מאמין בזכות של אישה לבחור".‬

762
00:43:14,680 --> 00:43:17,040
‫הבדיחה הזאת טובה יותר‬
‫אם מספרים אותה בהינדית.‬

763
00:43:18,160 --> 00:43:20,760
‫"ויש לי נטייה להתמכרות,‬
‫אני לא אקח כדורים."‬

764
00:43:20,840 --> 00:43:23,760
‫היא אמרה, "טוב, אז תתאמן שבעה ימים בשבוע.‬

765
00:43:23,840 --> 00:43:26,320
‫"האנדורפינים יוציאו אותך מהדיכאון שלך."‬

766
00:43:27,120 --> 00:43:28,960
‫"אז עליי לעשות קפיצות כוכב?"‬

767
00:43:37,720 --> 00:43:40,880
‫היא אמרה, "לא.‬
‫קח גם כורכום לטיפול בריפלוקס חומצי".‬

768
00:43:43,000 --> 00:43:44,640
‫גבירותיי ורבותיי.‬

769
00:43:47,960 --> 00:43:48,960
‫אנחנו ברכבת.‬

770
00:43:49,840 --> 00:43:51,960
‫כל החיים הם סיבוב על הרכבת.‬

771
00:43:52,040 --> 00:43:53,800
‫וצעד אחד ברכבת הזו,‬

772
00:43:53,880 --> 00:43:57,360
‫תחנה אחת היא אומללות, ייאוש וצער,‬

773
00:43:57,440 --> 00:43:58,520
‫ופליקים בטוסיק.‬

774
00:43:58,600 --> 00:44:01,120
‫בין אם אתם שקטים, בין אם אתם שמחים‬

775
00:44:01,200 --> 00:44:04,080
‫או אם אתם זהירים או אם אתם פזיזים,‬

776
00:44:04,160 --> 00:44:07,720
‫הרכבת תעצור בתחנה הזאת‬
‫לפחות פעם אחת בחייכם. אני מבטיח לכם.‬

777
00:44:07,800 --> 00:44:11,320
‫אז שלפו את הציצים שלכם ותחלקו מרק,‬
‫בסדר? זה כל מה שאני אומר.‬

778
00:44:12,000 --> 00:44:13,760
‫גם אם תעשו הכול נכון בחיים,‬

779
00:44:13,840 --> 00:44:17,800
‫יום אחד ללא סיבה הקול שלכם פשוט ייעלם.‬

780
00:44:18,680 --> 00:44:20,960
‫ואז יום אחד בלי סיבה זה…‬

781
00:44:21,040 --> 00:44:25,160
‫עשרה ימים לפני‬
‫הופעות האצטדיון שלי, משהו השתחרר.‬

782
00:44:27,000 --> 00:44:29,480
‫אני לא יודע למה זה קרה. אבל…‬

783
00:44:30,440 --> 00:44:32,120
‫אתם יודעים מה זה חופש לדעתי?‬

784
00:44:32,760 --> 00:44:36,600
‫כשאתה לא טרוד כל הזמן‬
‫במחשבה האם אתה יכול לדבר.‬

785
00:44:36,680 --> 00:44:37,680
‫אתה יכול לדבר.‬

786
00:44:38,760 --> 00:44:42,120
‫הקול שלי לא חזר בגלל רופאים או מרפאים.‬

787
00:44:42,200 --> 00:44:44,120
‫הוא חזר כששליח אוכל הגיע.‬

788
00:44:44,200 --> 00:44:46,320
‫- נותרו עשרה ימים -‬

789
00:44:47,960 --> 00:44:51,120
‫הוא הביא לי משלוח אוכל‬
‫ובאופן אינסטינקטיבי בלי לחשוב,‬

790
00:44:51,200 --> 00:44:52,920
‫אמרתי, "תודה, בהאיסאהב".‬

791
00:44:55,080 --> 00:44:56,120
‫זה פשוט יצא ממני.‬

792
00:44:56,840 --> 00:45:01,120
‫ואז פשוט החזקתי אותו‬
‫ובכיתי במשך 20 דקות ברצף.‬

793
00:45:01,200 --> 00:45:02,800
‫פשוט בכיתי בזרועותיו.‬

794
00:45:02,880 --> 00:45:06,120
‫והוא אמר, "יש לך הרבה תשוקה‬
‫לעוף קונג פאו".‬

795
00:45:10,240 --> 00:45:14,000
‫ואמרתי לו, "הגב שלך מתוח מאוד.‬
‫יש לך עצב עמוק בתוכך".‬

796
00:45:17,760 --> 00:45:20,160
‫אם לא תחשבו על מה‬
‫שאתם אומרים, אתם תסתבכו לצרות.‬

797
00:45:20,240 --> 00:45:22,640
‫וכשאתם בצרות, אל תחשבו על מה שאתם אומרים‬

798
00:45:22,720 --> 00:45:24,120
‫וזה יוציא אתכם מצרות.‬

799
00:45:24,200 --> 00:45:25,440
‫הנה שלושה סיפורים קצרים‬

800
00:45:25,520 --> 00:45:27,560
‫שאיתם אסיים את המופע,‬
‫שיוכיחו את זה. מוכנים?‬

801
00:45:28,480 --> 00:45:31,000
‫סיפור ראשון, הייתי בן 18 בעיר ניו דלהי,‬

802
00:45:31,080 --> 00:45:32,480
‫על אופנוע.‬

803
00:45:32,560 --> 00:45:36,000
‫החבר שלי, סושיל, הסיע אותנו‬
‫הביתה ממסיבה בבית חווה בדלהי‬

804
00:45:36,080 --> 00:45:37,640
‫שבה שנינו לקחנו אסיד.‬

805
00:45:38,200 --> 00:45:42,480
‫אם אי פעם נסעתם בדלהי בלילה,‬
‫אתם יודעים את זה, לא צריך את האסיד.‬

806
00:45:44,800 --> 00:45:47,200
‫יש כבר אשליות קיימות מראש כמו ביטחון.‬

807
00:45:49,040 --> 00:45:50,600
‫הגענו לרמזור אדום.‬

808
00:45:50,680 --> 00:45:53,360
‫בזמן שהתקרבנו לרמזור האדום,‬
‫חתול חצה את הכביש.‬

809
00:45:53,440 --> 00:45:54,920
‫זה שיבש לי את המוח.‬

810
00:45:55,000 --> 00:45:56,280
‫פתאום ברמזור האדום,‬

811
00:45:56,360 --> 00:46:00,160
‫ראיתי חתול עומד‬
‫בגובה שישה מטרים עם עין אחת.‬

812
00:46:00,240 --> 00:46:02,760
‫וקרן אור נורה מהעין של החתול.‬

813
00:46:02,840 --> 00:46:07,600
‫החתול רקד ושינה צורה וככל שהתקרבנו,‬

814
00:46:07,680 --> 00:46:10,360
‫החתול הפך לשוטר בדלהי.‬

815
00:46:13,000 --> 00:46:14,240
‫עם פנס בידו.‬

816
00:46:14,880 --> 00:46:17,720
‫משטרת דלהי מסנוורת אותך‬
‫עם פנס לעיניים, מוכר לנו?‬

817
00:46:17,800 --> 00:46:20,760
‫כאילו, "למקרה שעדיין לא עשית תאונה…"‬

818
00:46:25,320 --> 00:46:28,320
‫אנחנו מתקרבים לשוטר הבכיר הזה‬
‫שגובהו היה 195 ס"מ.‬

819
00:46:28,400 --> 00:46:30,920
‫ואני נשבע באלוהים ששמו היה האנטה סינג.‬

820
00:46:32,480 --> 00:46:34,960
‫התחלנו לברוח והוא סימן לנו לעצור.‬

821
00:46:35,040 --> 00:46:37,680
‫אני מזכיר שאני בן 18, מסטול מאסיד.‬

822
00:46:37,760 --> 00:46:39,360
‫אני מיישיר אליו מבט ועושה…‬

823
00:46:39,440 --> 00:46:40,720
‫מיאו!‬

824
00:46:45,920 --> 00:46:49,440
‫אם חשבתם שלברוח‬
‫משוטרים בדלהי זה מעצבן אותם,‬

825
00:46:49,520 --> 00:46:50,760
‫נסו לעשות להם מיאו.‬

826
00:46:52,120 --> 00:46:54,880
‫הם מתחרפנים.‬
‫הוא עקב אחרינו שלושה קילומטרים.‬

827
00:46:55,520 --> 00:46:56,680
‫הגענו לעוד רמזור אדום.‬

828
00:46:56,760 --> 00:46:59,280
‫עדיין לא הבנתי למה,‬
‫זה הרגע שהחבר הנוכל שלי‬

829
00:46:59,360 --> 00:47:00,960
‫התחיל לציית לחוקי התנועה.‬

830
00:47:02,920 --> 00:47:04,000
‫הוא עצר.‬

831
00:47:04,960 --> 00:47:07,600
‫האנטה סינג ירד והרביץ לי על הקסדה שלי.‬

832
00:47:07,680 --> 00:47:10,040
‫זה בכל זאת כאב,‬
‫חשבתי, "אז בשביל מה הקסדה?"‬

833
00:47:10,640 --> 00:47:14,200
‫ואז הוא הכה אותי באמצעות הקסדה שלי.‬
‫ואז הבנתי בשביל מה הקסדה.‬

834
00:47:15,200 --> 00:47:17,120
‫ואז הוא התחיל להכות עם הפנס שלו‬

835
00:47:17,200 --> 00:47:20,240
‫שחשבתי שהוא אור קסום‬
‫אז תפסתי אותו עם הפנים שלי…‬

836
00:47:21,520 --> 00:47:22,760
‫לטעום את הקשת שלו.‬

837
00:47:24,280 --> 00:47:27,680
‫ואז הוא הסתכל על החבר שלי‬
‫ואמר, "תראה לי את הרישיון שלך".‬

838
00:47:27,760 --> 00:47:30,320
‫וחבר שלי, סושיל, שלף רישיון תלמיד נהיגה.‬

839
00:47:31,720 --> 00:47:34,960
‫אני לא רוצה לעצור את המופע,‬
‫אבל הבדיחה הזאת עובדת כאן?‬

840
00:47:36,000 --> 00:47:37,040
‫כן? אני אסביר.‬

841
00:47:37,120 --> 00:47:39,400
‫אז, חבר'ה, בהודו‬

842
00:47:39,480 --> 00:47:43,000
‫כשיש לך רישיון תלמיד נהיגה,‬
‫אסור לך לקחת אסיד.‬

843
00:47:46,600 --> 00:47:47,440
‫אותו הדבר כאן?‬

844
00:47:47,520 --> 00:47:52,680
‫ראיתי את הרישיון הזה‬
‫חולף על פניי ויש בו צבעים, והילה ואנרגיה…‬

845
00:47:52,760 --> 00:47:53,920
‫וצץ לי רעיון.‬

846
00:47:54,000 --> 00:47:56,440
‫גם אני שלפתי את רישיון תלמיד הנהיגה שלי.‬

847
00:47:57,640 --> 00:47:59,160
‫ואמרתי, "הפקח האנטה סינג,‬

848
00:47:59,880 --> 00:48:01,160
‫"אם נשלב…‬

849
00:48:06,840 --> 00:48:09,240
‫"את הכוח של שני רישיונות תלמיד הנהיגה…‬

850
00:48:10,200 --> 00:48:11,960
‫"הם יהפכו לרישיון מלא, אדוני.‬

851
00:48:12,920 --> 00:48:14,760
‫"כמו שאם שני סטודנטים ישכבו יחד‬

852
00:48:14,840 --> 00:48:16,440
‫"הם יהפכו לפרופסור, אדוני."‬

853
00:48:17,720 --> 00:48:21,080
‫והוא צחק כל כך הרבה שהוא שחרר אותי.‬

854
00:48:22,440 --> 00:48:24,600
‫סיפור שני. הייתי בן 35.‬

855
00:48:24,680 --> 00:48:26,680
‫ביליתי במועדון לילה במומבאי.‬

856
00:48:26,760 --> 00:48:30,560
‫שלושים וחמש זה מספיק גדול‬
‫כדי לדעת כמה אבסורדי טקס הלחימה ההודי.‬

857
00:48:31,880 --> 00:48:34,480
‫נתקלתי באיזה זכר אלפא כשרקדתי.‬

858
00:48:34,560 --> 00:48:38,040
‫כן? אותו גבר התרגז.‬
‫הוא אמר, "אחי, הכול בסדר איתך?"‬

859
00:48:40,240 --> 00:48:41,600
‫הייתי ממש מעוך.‬

860
00:48:42,120 --> 00:48:44,120
‫אמרתי, "כן, זה ממש רך!"‬

861
00:48:45,640 --> 00:48:46,680
‫הבחור השתגע.‬

862
00:48:47,200 --> 00:48:50,160
‫הוא אמר, "לך תזדיין!‬
‫פגוש אותי בחוץ אחרי השיר הזה".‬

863
00:48:54,040 --> 00:48:57,920
‫אחרי השיר הזה. אז במשך ארבע דקות‬
‫שנינו רקדנו בצורה מביכה.‬

864
00:48:59,400 --> 00:49:00,760
‫תוך כדי יצירת קשר עין.‬

865
00:49:01,440 --> 00:49:03,040
‫עד שנגמר השיר "טונאק טונאק טון".‬

866
00:49:04,160 --> 00:49:07,600
‫שזה השיר הכי ארוך בעולם. רציני, חבר'ה.‬

867
00:49:07,680 --> 00:49:11,560
‫זה אחד מתוך חמישה פזמונים‬
‫של יצירת המופת של דאלר מהנדי.‬

868
00:49:11,640 --> 00:49:12,840
‫"טונאק טונאק טון…‬

869
00:49:12,920 --> 00:49:14,080
‫"טונאק טונאק"‬
‫-"טה דה דה"‬

870
00:49:14,160 --> 00:49:16,640
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬

871
00:49:16,720 --> 00:49:18,880
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬

872
00:49:18,960 --> 00:49:22,000
‫לעזאזל! "טונאק טונאק טון,‬
‫טונאק טונאק טון…"‬

873
00:49:23,400 --> 00:49:26,640
‫ואז זה עולה סולם.‬
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬

874
00:49:26,720 --> 00:49:28,720
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬

875
00:49:28,800 --> 00:49:31,520
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬

876
00:49:31,600 --> 00:49:34,320
‫לעזאזל! "טונאק טונאק טון,‬
‫טונאק טונאק טון…"‬

877
00:49:35,240 --> 00:49:38,400
‫ואז זה יורד סולם.‬
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬

878
00:49:38,480 --> 00:49:40,920
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬

879
00:49:41,000 --> 00:49:43,760
‫פעם אחרונה.‬
‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬

880
00:49:43,840 --> 00:49:46,880
‫שיקרתי! "טונאק טונאק טון,‬
‫טונאק טונאק טון…"‬

881
00:49:46,960 --> 00:49:50,880
‫לעזאזל עם השיר הזה!‬
‫תחשבו על המסע הרגשי שעברנו עכשיו.‬

882
00:49:51,680 --> 00:49:54,760
‫כי הם לא מתחילים ישר ללכת מכות.‬
‫קודם, הם יעמדו במעגל‬

883
00:49:54,840 --> 00:49:57,720
‫ויגידו לך כמה מבני המשפחה שלך הם יזיינו.‬

884
00:49:58,880 --> 00:50:02,400
‫אני אזיין את אימא שלך, את אחותך, ואת אחיך.‬

885
00:50:02,480 --> 00:50:06,080
‫אני אזיין את אימא שלך, את אבא שלך‬
‫את הגנן שלך, את המזכירה שלך.‬

886
00:50:06,840 --> 00:50:08,480
‫ותהיתי, "אני נחוץ בשביל זה?"‬

887
00:50:11,000 --> 00:50:12,680
‫יש לך תוכנית גמורה, אחי.‬

888
00:50:14,480 --> 00:50:15,320
‫אני מרגיש ש…‬

889
00:50:16,520 --> 00:50:19,240
‫אני מרגיש שאנחנו‬
‫מתאספים רק כדי להתעלל במשפחה.‬

890
00:50:19,840 --> 00:50:21,400
‫התחלנו ללכת מכות, כן?‬

891
00:50:21,480 --> 00:50:22,880
‫חשבתי שאוכל להחטיף אגרוף.‬

892
00:50:22,960 --> 00:50:25,560
‫הבחור הפאנג'בי הזה‬
‫נתקע עם החזה שלו בחזה שלי,‬

893
00:50:25,640 --> 00:50:27,760
‫והתחיל לשפשף את החזה שלו בחזה שלי.‬

894
00:50:28,720 --> 00:50:29,840
‫אמרתי, "אדוני!"‬

895
00:50:31,400 --> 00:50:33,520
‫הפטמות שלי לא יודעות להבדיל…‬

896
00:50:34,320 --> 00:50:36,720
‫בין חיכוך חושני לחיכוך אגרסיבי.‬

897
00:50:38,000 --> 00:50:41,280
‫הוא גרם לשתיהן להזדקר‬
‫כאילו זה ניסוי עם קתודה ואנודה.‬

898
00:50:43,080 --> 00:50:47,240
‫ואז הוא הצמיד את הפרצוף שלו לפרצוף שלי.‬
‫האישון שלו נגע באישון שלי.‬

899
00:50:47,320 --> 00:50:49,320
‫והוא ראה את הזיכרונות שלי, אוקיי?‬

900
00:50:50,040 --> 00:50:52,200
‫הוא אמר, "יש לך שן בבטן?"‬

901
00:50:58,280 --> 00:51:00,840
‫ואז הוא התחיל לנשום אוויר חם לתוך הפה שלי.‬

902
00:51:01,360 --> 00:51:02,880
‫ונשמתי אוויר חם לתוך הפה שלו.‬

903
00:51:02,960 --> 00:51:04,440
‫כך הפכתי לדבר שאני הכי מתעב,‬

904
00:51:04,520 --> 00:51:06,560
‫שזה איך שאני מרגיש לגבי הבחירות בהודו.‬

905
00:51:07,680 --> 00:51:09,760
‫ואז הוא אמר, "מה תעשה לי? תעשה לי משהו?‬

906
00:51:09,840 --> 00:51:12,200
‫"לך על זה, אידיוט.‬
‫אני רוצה שתעשה לי משהו."‬

907
00:51:12,280 --> 00:51:13,960
‫מה שפשוטו כמשמעו אומר, "תעשה את זה.‬

908
00:51:14,040 --> 00:51:17,360
‫"אני רוצה שתעשה את זה.‬
‫בבקשה. תעשה את זה. עכשיו!"‬

909
00:51:22,000 --> 00:51:23,120
‫אז ליקקתי לו את האוזן.‬

910
00:51:26,360 --> 00:51:27,640
‫זה היה נגיש.‬

911
00:51:28,840 --> 00:51:31,400
‫אמרתי, "זה לא עימות. זה מעשה בהסכמה".‬

912
00:51:32,560 --> 00:51:34,320
‫אל תשפטו את הטעם שלי.‬

913
00:51:34,400 --> 00:51:37,720
‫יש לכם כריכי בומביי ממית'יבאי.‬
‫אלו פרוסות לחם עם זיעת אשכים, אוקיי?‬

914
00:51:37,800 --> 00:51:40,560
‫- מית'יבאי: מכללה במומבאי עם אוכל רחוב -‬

915
00:51:42,320 --> 00:51:45,320
‫וגל של בלבול עבר על פניו של הגבר הזה.‬

916
00:51:45,400 --> 00:51:48,920
‫הוא פשוט תהה,‬
‫"אני לא יודע אם אנחנו מזדיינים או רבים".‬

917
00:51:49,000 --> 00:51:51,360
‫כך אני מרגיש לגבי הבחירות בהודו.‬

918
00:51:52,560 --> 00:51:55,440
‫ואז הוא הלך לחברים שלו ואמר, "הוא מאלה!"‬

919
00:51:56,840 --> 00:51:59,200
‫תרגום, "אבל הוא מאלה".‬

920
00:51:59,280 --> 00:52:02,880
‫יצא לכם פעם להיות כל כך מבולבלים‬
‫שלא הצלחתם לנסח משפט הומופובי תקני?‬

921
00:52:03,760 --> 00:52:04,960
‫ואז אפילו לא רבנו.‬

922
00:52:05,040 --> 00:52:07,480
‫פשוט נכנסנו פנימה‬
‫ורקדנו במשך ארבע שעות נוספות.‬

923
00:52:08,600 --> 00:52:09,840
‫לעזאזל.‬

924
00:52:11,000 --> 00:52:11,920
‫אני אתבונן בכם לרגע.‬

925
00:52:12,000 --> 00:52:14,000
‫נותרו רק ארבע דקות למופע.‬

926
00:52:15,000 --> 00:52:16,120
‫אתם יודעים, אני…‬

927
00:52:16,200 --> 00:52:18,200
‫באתי למומבאי עם מזוודה‬

928
00:52:18,280 --> 00:52:22,760
‫בלי קשרים, בלי כסף,‬
‫בלי סצנה קומית, ומילאתי כאן אצטדיון היום.‬

929
00:52:22,840 --> 00:52:23,760
‫אתם קולטים…‬

930
00:52:28,120 --> 00:52:28,960
‫ואז…‬

931
00:52:29,960 --> 00:52:31,080
‫חזר לי קול.‬

932
00:52:31,880 --> 00:52:32,920
‫הופעתי בשתי ההופעות.‬

933
00:52:33,600 --> 00:52:36,200
‫ממש לפני ההופעה,‬
‫עמדתי מאחורי הקלעים בכנסייה.‬

934
00:52:36,280 --> 00:52:39,760
‫עשיתי צעד ראשון לתוך האצטדיון ו…‬

935
00:52:40,600 --> 00:52:41,960
‫הקול שלי שונה.‬

936
00:52:42,600 --> 00:52:47,680
‫וכשאני אומר, הקול שלי שונה,‬
‫אני מתכוון שהקול שלי שונה.‬

937
00:52:47,760 --> 00:52:49,920
‫לפני שישה שבועות,‬
‫לא ידעתי אם אעמוד כאן על הבמה.‬

938
00:52:50,000 --> 00:52:51,720
‫זה מטורף. אתם יודעים, ה…‬

939
00:52:58,760 --> 00:53:02,040
‫צפיתי ב… זוכרים את ההופעה‬
‫של פרדי מרקורי ב"לייב אייד",‬

940
00:53:02,120 --> 00:53:05,040
‫שלא היה לו קול?‬
‫הוא יצא ושר ככה…‬

941
00:53:05,880 --> 00:53:07,560
‫לעזאזל! כולם מכירים את זה.‬

942
00:53:09,920 --> 00:53:10,800
‫זה לא אותו הדבר.‬

943
00:53:12,960 --> 00:53:15,240
‫והיה לי עוד ספיישל שלם‬

944
00:53:15,320 --> 00:53:17,760
‫שנטפליקס שילמו לי הרבה כסף לעשות.‬

945
00:53:17,840 --> 00:53:20,560
‫שכבר חשבתי על כל מה שארצה לומר בו.‬

946
00:53:21,440 --> 00:53:22,600
‫פשוט לא…‬

947
00:53:23,480 --> 00:53:24,880
‫התחשק לי לחשוב כל כך הרבה.‬

948
00:53:25,880 --> 00:53:27,080
‫רק חשבתי על…‬

949
00:53:27,160 --> 00:53:28,680
‫"בן זונה!‬

950
00:53:30,000 --> 00:53:31,080
‫"בן זונה!‬

951
00:53:32,280 --> 00:53:33,880
‫"בן זונה!‬

952
00:53:35,400 --> 00:53:36,280
‫"בן זונה!‬

953
00:53:36,840 --> 00:53:37,720
‫"בן זונה!‬

954
00:53:38,240 --> 00:53:42,920
‫"בן…‬

955
00:53:43,000 --> 00:53:45,560
‫"זונה!‬

956
00:53:46,160 --> 00:53:51,080
‫"בן זונה!"‬

957
00:53:51,640 --> 00:53:53,800
‫משטרת מומבאי זימנה אותי.‬

958
00:53:56,680 --> 00:53:59,280
‫האשימו אותי בגנבת בדיחה מעצמי.‬

959
00:54:00,440 --> 00:54:03,040
‫זה מבלבל מאוד.‬
‫כתבתי שני מופעים על הודו.‬

960
00:54:03,120 --> 00:54:05,880
‫לשניהם היה נושא אחד משותף עם בדיחות שונות.‬

961
00:54:05,960 --> 00:54:10,000
‫כן? אז הייתי צריך להסביר‬
‫את מבנה הבדיחות למשטרת מומבאי.‬

962
00:54:10,520 --> 00:54:12,880
‫ואני עומד להסביר לכם גם, מוכנים?‬

963
00:54:13,400 --> 00:54:15,200
‫מומבאי, לכל בדיחה יש שלושה חלקים.‬

964
00:54:15,280 --> 00:54:17,960
‫חלק ראשון, מידע עובדתי שאין עליו עוררין.‬

965
00:54:18,040 --> 00:54:20,320
‫חלק שני, הנחת יסוד.‬
‫חלק שלישי, שורת מחץ.‬

966
00:54:20,400 --> 00:54:21,320
‫קבלו המחשה.‬

967
00:54:21,400 --> 00:54:23,400
‫מידע עובדתי שאין לו עוררין.‬

968
00:54:23,480 --> 00:54:26,360
‫לא כל הפטמות באותו גודל.‬

969
00:54:27,320 --> 00:54:28,760
‫כן? הנה הנחת יסוד.‬

970
00:54:28,840 --> 00:54:31,760
‫הפטמות שלי הן כמו הודו ופקיסטן.‬

971
00:54:33,000 --> 00:54:34,080
‫שורת מחץ.‬

972
00:54:34,760 --> 00:54:38,440
‫פעם הן היו קרובות יותר‬
‫אבל עם השנים הן הלכו והתרחקו.‬

973
00:54:39,040 --> 00:54:40,880
‫זו בדיחה סבירה. אני רק מאלתר…‬

974
00:54:40,960 --> 00:54:42,600
‫דרך אגב, יש פה פקיסטנים הערב?‬

975
00:54:42,680 --> 00:54:43,680
‫כן!‬

976
00:54:43,760 --> 00:54:47,080
‫תקשיבו, אני אוהב אתכם.‬
‫אתם תמיד מוזמנים למופע שלי, בסדר?‬

977
00:54:47,600 --> 00:54:49,400
‫אל תפרסמו את זה ברשתות החברתיות.‬

978
00:54:54,760 --> 00:54:57,040
‫איך קוראים לך, חבר מפקיסטן?‬
‫-שזאד.‬

979
00:54:57,120 --> 00:55:00,160
‫שזאד, אני באמת מאמין‬
‫שיום אחד המדינות שלנו יהיו חברות.‬

980
00:55:00,240 --> 00:55:01,800
‫אני באמת מאמין בזה, בכנות.‬

981
00:55:04,520 --> 00:55:05,600
‫לא יודע, אני פשוט…‬

982
00:55:07,600 --> 00:55:11,000
‫אנחנו פשוט צריכים למצוא אויב משותף.‬

983
00:55:14,320 --> 00:55:16,480
‫בואו נפציץ את המלדיביים יחד.‬

984
00:55:17,080 --> 00:55:18,080
‫לעזאזל עם המלדיביים!‬

985
00:55:18,600 --> 00:55:21,160
‫חיל הים של שנינו יחד, שזאד.‬
‫בוא נעשה את זה.‬

986
00:55:21,240 --> 00:55:23,800
‫שישים וחמש מהספינות שלנו.‬
‫שניים מאופנועי הים שלכם.‬

987
00:55:24,640 --> 00:55:25,680
‫קדימה.‬

988
00:55:31,120 --> 00:55:33,480
‫אפילו שזאד אמר, "שני אופנועי ים, מה?"‬

989
00:55:36,680 --> 00:55:38,680
‫הנקודה שאני מנסה‬
‫להעביר היא, בבדיחה אחרת,‬

990
00:55:38,760 --> 00:55:40,280
‫החלק הראשון לא משתנה אף פעם.‬

991
00:55:40,360 --> 00:55:41,960
‫תראו, מומבאי. הנה בדיחה אחרת.‬

992
00:55:42,040 --> 00:55:45,440
‫מידע עובדתי שאין לו עוררין.‬
‫לא כל הפטמות…‬

993
00:55:45,520 --> 00:55:46,880
‫באותו הגודל!‬

994
00:55:46,960 --> 00:55:50,600
‫הנה הנחת יסוד שונה.‬
‫הפטמות שלי הן כמו הפוליטיקה בהודו.‬

995
00:55:51,960 --> 00:55:52,800
‫שורת המחץ.‬

996
00:55:54,120 --> 00:55:56,560
‫מאז שאני זוכר את עצמי…‬

997
00:55:56,640 --> 00:55:58,920
‫צד ימין הרבה יותר רגיש.‬

998
00:55:59,720 --> 00:56:01,240
‫עכשיו… זה…‬

999
00:56:07,480 --> 00:56:10,760
‫קל מאוד להסביר‬
‫את הבדיחה הזאת לקהל בסטנד-אפ באצטדיון.‬

1000
00:56:10,840 --> 00:56:13,800
‫קשה מאוד להסביר אותה‬
‫למשטרת מומבאי בשמונה בבוקר.‬

1001
00:56:14,320 --> 00:56:16,160
‫עוה"ד שלי ואני הצגנו את התיק שלנו‬

1002
00:56:16,240 --> 00:56:19,040
‫מול השוטר הזה ממומבאי שנקרא המפקח טפסה.‬

1003
00:56:20,080 --> 00:56:22,000
‫כדי למשוך את תשומת ליבנו,‬
‫הוא אמר, "היי!"‬

1004
00:56:26,040 --> 00:56:29,640
‫מיד, כל מולקולה בגוף שלי אמרה, "אבא'לה".‬

1005
00:56:31,600 --> 00:56:33,880
‫הוא הסתכל עליי ושאל,‬
‫"הבדיחות האלה שאתה מספר,‬

1006
00:56:34,600 --> 00:56:35,680
‫הן מצחיקות?"‬

1007
00:56:45,520 --> 00:56:48,720
‫"המפקח טפסה, הכוונה היא‬
‫שלא כל הפטמות…" סיפרתי הכול מההתחלה.‬

1008
00:56:49,240 --> 00:56:52,600
‫הסתכלתי על עוה"ד שלי‬
‫שנראית כאילו היא רוצה לפרוש מהמקצוע.‬

1009
00:56:53,120 --> 00:56:56,160
‫כי הלקוח שלה צובט‬
‫את הפטמות שלו בתחנת משטרה.‬

1010
00:56:56,240 --> 00:56:58,520
‫אפס תגובה.‬
‫עכשיו כשבדיחה לא הולכת טוב,‬

1011
00:56:58,600 --> 00:57:01,600
‫הדרך להחזיר את הקהל היא לצחוק על עצמך.‬

1012
00:57:01,680 --> 00:57:03,800
‫אז אמרתי, "המפקח טפסה, אם אני אצטרך‬

1013
00:57:03,880 --> 00:57:05,560
‫"להיכנס לכלא בגלל בדיחות, אדוני,‬

1014
00:57:05,640 --> 00:57:08,760
‫"בבקשה, לפחות תן לי‬
‫חודשיים בשביל לבצע פשע אמיתי."‬

1015
00:57:10,480 --> 00:57:14,560
‫וכדי לגדל זקן אמיתי כי אני‬
‫קטן מדי ויפה מדי בשביל הכלא, אדוני.‬

1016
00:57:14,640 --> 00:57:16,600
‫אני אהיה כפוף תוך 15 דקות.‬

1017
00:57:17,920 --> 00:57:20,360
‫סוף סוף, האיש צחק.‬
‫הצלחתי לגרום לו לצחוק.‬

1018
00:57:20,440 --> 00:57:23,480
‫הוא אמר, "אתה? אתה תהיה כפוך תוך דקה".‬

1019
00:57:26,000 --> 00:57:29,440
‫"רגע, אני אהיה כפוך תוך דקה?‬
‫או שאהיה כפוף למשך דקה?"‬

1020
00:57:29,520 --> 00:57:30,800
‫והוא ענה, "גם וגם".‬

1021
00:57:33,120 --> 00:57:33,960
‫"אבל תקשיב…‬

1022
00:57:34,520 --> 00:57:37,120
‫"בהודו אין זכויות יוצרים על נושאים.‬
‫אני אקח ממך הצהרה.‬

1023
00:57:37,200 --> 00:57:39,560
‫"ספר לי את כל מה שאמרת עכשיו, במראטהית."‬

1024
00:57:39,640 --> 00:57:42,080
‫- מראטהית: השפה הרשמית‬
‫במדינה מהארשטרה שבהודו -‬

1025
00:57:42,160 --> 00:57:43,120
‫אני לא…‬

1026
00:57:44,480 --> 00:57:45,440
‫אז אני כזה…‬

1027
00:57:46,040 --> 00:57:47,800
‫ה…‬

1028
00:57:47,880 --> 00:57:49,880
‫ה…‬

1029
00:57:50,600 --> 00:57:52,920
‫אשכי החזה שלי…‬

1030
00:57:53,520 --> 00:57:57,360
‫- אשכי החזה שלי… -‬

1031
00:57:57,440 --> 00:58:00,080
‫אשכי החזה שלי הם לא אותו דבר.‬

1032
00:58:00,160 --> 00:58:01,640
‫- הם לא אותו דבר -‬

1033
00:58:01,720 --> 00:58:03,480
‫לא באותו כובד. הוא אמר, "כן".‬

1034
00:58:03,560 --> 00:58:04,440
‫- לא באותו כובד -‬

1035
00:58:04,960 --> 00:58:06,600
‫מערב מומבאי, מזרח מומבאי…‬

1036
00:58:06,680 --> 00:58:09,520
‫- מערב מומבאי,‬
‫מזרח מומבאי… -‬

1037
00:58:11,040 --> 00:58:12,680
‫"קוק סטודיו". טונאק טונאק.‬

1038
00:58:12,760 --> 00:58:14,840
‫- מוזיקה פקיסטנית,‬
‫מוזיקה הודית -‬

1039
00:58:14,920 --> 00:58:18,120
‫כמוני… גבר, גבר, גבר…‬

1040
00:58:18,200 --> 00:58:20,200
‫אשכים… התפזרו, התפזרו.‬

1041
00:58:20,280 --> 00:58:21,560
‫- אשכים… התפזרו, התפזרו -‬

1042
00:58:22,480 --> 00:58:25,200
‫הוא אמר, "אתה צריך להופיע עם זה.‬
‫אפשר להזדהות עם זה מאוד.‬

1043
00:58:26,880 --> 00:58:28,720
‫"כן, אדוני, אבל זה לא גלובלי.‬

1044
00:58:28,800 --> 00:58:31,360
‫הוא אמר, "אל תהיה טיפש.‬
‫קומדיה הודית היא לא גלובלית".‬

1045
00:58:32,920 --> 00:58:34,120
‫הוא כתב הכול.‬

1046
00:58:34,840 --> 00:58:35,880
‫כל מילה.‬

1047
00:58:36,400 --> 00:58:39,360
‫הוא אמר, "עכשיו עליי‬
‫להחרים את הדרכון שלך. תן לי אותו".‬

1048
00:58:40,080 --> 00:58:41,200
‫נתתי לו אותו.‬

1049
00:58:41,720 --> 00:58:44,400
‫הוא שם אותו‬
‫במרחק מטר וחצי, בתוך תיקייה.‬

1050
00:58:45,240 --> 00:58:47,320
‫מתחת לדף שבו כתובות הבדיחות שלי.‬

1051
00:58:50,000 --> 00:58:53,840
‫איבדתי את הדרכון שלי,‬
‫אלוהים לקח לי את הדרכון שלי.‬

1052
00:58:54,440 --> 00:58:55,400
‫התפללתי…‬

1053
00:58:56,080 --> 00:58:57,520
‫בתחנת המשטרה ההיא.‬

1054
00:58:58,040 --> 00:59:00,520
‫וכשאני צוחק… כשאני נואש, אני צוחק.‬

1055
00:59:00,600 --> 00:59:02,480
‫הוא שאל, "משהו מצחיק?"‬

1056
00:59:03,480 --> 00:59:05,360
‫אמרתי, "המפקח טפסה,‬

1057
00:59:05,440 --> 00:59:09,240
‫"כתבת את הבדיחה שלי מילה במילה בתיק שלך.‬

1058
00:59:10,880 --> 00:59:11,800
‫"טכנית…‬

1059
00:59:18,440 --> 00:59:20,200
‫"זו הפרת זכויות יוצרים."‬

1060
00:59:28,680 --> 00:59:30,120
‫והוא צחק.‬

1061
00:59:30,680 --> 00:59:32,520
‫הוא שאל, "תכתוב בדיחה על כל הדבר הזה?"‬

1062
00:59:32,600 --> 00:59:34,120
‫עניתי, "אדוני, רק אם תרשה לי".‬

1063
00:59:35,880 --> 00:59:38,080
‫"אדוני, אני מבטיח שכשאכתוב את הבדיחה,‬

1064
00:59:38,160 --> 00:59:40,040
‫שורת המחץ תהיה עליי.‬

1065
00:59:40,120 --> 00:59:41,000
‫"מה איתי?"‬

1066
00:59:41,080 --> 00:59:44,840
‫"אדוני, אתה תהיה‬
‫העובדה שאין עליה עוררין, אני מבטיח."‬

1067
00:59:46,080 --> 00:59:48,840
‫"אדוני, בבקשה. אני רק צריך את ה…"‬

1068
00:59:55,680 --> 00:59:58,600
‫"אני לעולם לא אשכח את זה. תודה לך."‬

1069
01:00:01,280 --> 01:00:02,800
‫"תדאג להוציא אותי טוב."‬

1070
01:00:09,720 --> 01:00:11,960
‫"אדוני, אדאג להוציא אותך אגדי."‬

1071
01:00:31,360 --> 01:00:32,360
‫"עכשיו לך."‬

1072
01:00:33,760 --> 01:00:34,800
‫"אתה מאושר?"‬

1073
01:00:46,240 --> 01:00:49,080
‫אני רק רוצה לעשות את זה‬
‫לפני שנסיים, כי, אתם יודעים…‬

1074
01:00:49,160 --> 01:00:50,360
‫אמרו לי שאני חייב.‬

1075
01:01:27,160 --> 01:01:31,280
‫החיים‬‫… ‬‫הם אנכיים.‬

1076
01:03:30,360 --> 01:03:32,360
‫תרגום כתוביות: סיון שפירא‬