1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

3
00:00:24,360 --> 00:00:29,240
‫- מו גיליגן: לחיות את הרגע -‬

4
00:00:45,200 --> 00:00:48,760
‫לונדון, תעשו קצת רעש!‬

5
00:00:53,840 --> 00:00:56,160
‫הייתי עם המופע הזה בכל מקום.‬

6
00:00:56,240 --> 00:00:59,520
‫הייתי בשיאי בטלוויזיה.‬
‫הם קראו לי "מר סטרדיי נייט".‬

7
00:00:59,600 --> 00:01:01,840
‫אמרתי, "אני רוצה סיבוב הופעות עולמי".‬

8
00:01:01,920 --> 00:01:06,000
‫לא בשביל עצמי אלא כדי להעלות‬
‫את הקומדיה הבריטית השחורה על המפה.‬

9
00:01:06,080 --> 00:01:09,040
‫זאת תמיד הייתה התוכנית.‬
‫זאת תמיד הייתה המטרה.‬

10
00:01:09,800 --> 00:01:12,720
‫ואמרתי, "יודעים מה? נסיים את זה בלונדון".‬

11
00:01:12,800 --> 00:01:15,800
‫אבל לא בכל מקום אלא בדרום לונדון.‬

12
00:01:15,880 --> 00:01:17,440
‫אז דרום לונדון, תעשו רעש!‬

13
00:01:24,800 --> 00:01:26,040
‫רציתי לראות את העולם.‬

14
00:01:26,120 --> 00:01:29,200
‫כי השחורים, אנחנו יוצאים לחופשות‬
‫אבל אנחנו לא נוסעים.‬

15
00:01:29,280 --> 00:01:31,720
‫אני זוכר שסיפרתי למורה שלי בפעם הראשונה.‬

16
00:01:31,800 --> 00:01:35,120
‫אמרתי, "המורה, נחשי מה?‬
‫הקיץ, אני נוסע לחופשה".‬

17
00:01:35,200 --> 00:01:37,600
‫המורה הזאת, בת מעמד הביניים, לא האמינה.‬

18
00:01:37,680 --> 00:01:41,320
‫היא אמרה, "מה?‬
‫אתה נוסע לחופשה? זה לא הגיוני.‬

19
00:01:41,400 --> 00:01:44,000
‫"אתה מקבל ארוחת חינם בביה"ס. איך זה ייתכן?‬

20
00:01:45,520 --> 00:01:48,160
‫"אתה מקבל קצבת ילדים. מה קורה?"‬

21
00:01:48,680 --> 00:01:50,520
‫והסיבה לכך שיש הבדל…‬

22
00:01:50,600 --> 00:01:53,120
‫כי כשגדלתי, לא נסענו לטייל.‬

23
00:01:53,200 --> 00:01:55,840
‫היו לי חברים בני המעמד הבינוני‬
‫שנסעו לטייל.‬

24
00:01:55,920 --> 00:01:58,800
‫ההורים שלהם היו אומרים, "מו, אנחנו נוסעים.‬

25
00:01:58,880 --> 00:02:00,400
‫"כדאי שתבוא איתנו."‬

26
00:02:00,480 --> 00:02:03,480
‫"כדי להיראות כמו הילד‬
‫המאומץ השחור שלכם? השתגעתם"?‬

27
00:02:05,040 --> 00:02:08,120
‫כי כולנו יודעים שהחוויה השחורה‬
‫של החופשה הראשונה שלנו‬

28
00:02:08,200 --> 00:02:10,200
‫זה לא מסוג נופש "הכול כלול".‬

29
00:02:10,280 --> 00:02:12,160
‫זה לא איה נאפה או איביזה.‬

30
00:02:12,240 --> 00:02:14,080
‫חוויית החופשה הראשונה שלנו‬

31
00:02:14,160 --> 00:02:17,520
‫היא לנסוע לראות‬
‫מאיפה שאר המשפחה שלנו הגיעה‬

32
00:02:17,600 --> 00:02:19,720
‫באקלים חם לפני שהם מתים.‬

33
00:02:19,800 --> 00:02:23,320
‫בגלל זה אנחנו יוצאים לחופשות האלו, נכון?‬

34
00:02:23,400 --> 00:02:26,320
‫אמרתי, "המורה,‬
‫נחשי לאן אני נוסע? לקריביים."‬

35
00:02:26,400 --> 00:02:29,800
‫היא אמרה, "אלוהים.‬
‫ילדים, להניח מיד את העטים.‬

36
00:02:29,880 --> 00:02:32,800
‫"מישהו יכול לנחש איפה זה?"‬

37
00:02:32,880 --> 00:02:34,840
‫הולי, בת שש, "אפריקה".‬

38
00:02:34,920 --> 00:02:36,440
‫אמרתי, "את צוחקת?"‬

39
00:02:38,640 --> 00:02:42,120
‫המורה אמרה, "לא, הולי, לא זה,‬
‫המקום האחר. כן".‬

40
00:02:42,800 --> 00:02:45,680
‫כל כך התרגשתי. שישה שבועות חופשה.‬

41
00:02:45,760 --> 00:02:48,560
‫ואבקר את סבתא רבתא שלי, כן?‬

42
00:02:48,640 --> 00:02:50,360
‫חשבתי, "איך הבית ייראה?"‬

43
00:02:50,440 --> 00:02:53,800
‫זה יהיה בית גדול, שטח גדול. זה בטח מטע.‬

44
00:02:53,880 --> 00:02:56,320
‫יש לנו עובדים משלנו, כן?‬

45
00:02:56,400 --> 00:02:59,360
‫הגענו לצריף קטן ומחורבן.‬

46
00:03:01,720 --> 00:03:04,560
‫בלי חיות בר. לא, אחי, אין חיות בר.‬

47
00:03:04,640 --> 00:03:07,320
‫יש עז מאובקת קטנה עם פטמות ארוכות.‬

48
00:03:08,600 --> 00:03:10,480
‫פניתי לעז. "שלום, מר עז."‬

49
00:03:10,560 --> 00:03:12,640
‫אפילו העז הייתה ג'מייקנית גסת רוח.‬

50
00:03:12,720 --> 00:03:16,040
‫אפילו העז אמרה…‬

51
00:03:17,400 --> 00:03:18,800
‫ואנחנו יודעים מה הכלל.‬

52
00:03:18,880 --> 00:03:21,000
‫כשמגיעים, אימך אומרת, "אל תבקש כלום,‬

53
00:03:21,080 --> 00:03:23,200
‫"אל תגיד כלום, אל תעשה כלום."‬

54
00:03:23,280 --> 00:03:25,440
‫ישבתי שם… זו סבתא רבתא שלי.‬

55
00:03:25,520 --> 00:03:26,880
‫אני רוצה לשאול שאלה.‬

56
00:03:26,960 --> 00:03:29,480
‫כי זה מה שילדים עושים. ילדים שואלים שאלות.‬

57
00:03:29,560 --> 00:03:32,040
‫חופשת סטסמטר. הילדים שואלים שאלות.‬

58
00:03:32,120 --> 00:03:33,440
‫"אימא, מה יש בחלל?"‬

59
00:03:33,520 --> 00:03:36,440
‫הסתכלתם פעם על הילד ואמרתם,‬
‫"סתום את הפה, גבר"?‬

60
00:03:36,920 --> 00:03:39,640
‫אבל ככה אתה כילד, אתה רוצה לשאול שאלות.‬

61
00:03:39,720 --> 00:03:43,440
‫אמרתי, "אני אשאל שאלה".‬
‫אמרתי, "סבתא רבתא, בת כמה את?"‬

62
00:03:43,520 --> 00:03:46,040
‫כי מעולם לא ידענו. אין לה מסמכים.‬

63
00:03:46,120 --> 00:03:49,120
‫לא ידענו אם היא בת 85 או בת 85 אלף.‬

64
00:03:49,200 --> 00:03:52,920
‫לא ידענו בת כמה היא. שאלתי, "בת כמה את?"‬

65
00:03:53,000 --> 00:03:55,320
‫האישה המסכנה התחילה להתקלקל.‬

66
00:03:55,400 --> 00:03:58,120
‫היא כזה, "טוב אני…‬

67
00:03:58,200 --> 00:03:59,320
‫"בסדר, אני…‬

68
00:03:59,400 --> 00:04:01,480
‫"טוב, נולדתי ב…"‬

69
00:04:01,560 --> 00:04:03,080
‫כמו פתיח של קליפ דאנסהול.‬

70
00:04:03,160 --> 00:04:04,880
‫"טוב, נולדתי ב…‬

71
00:04:04,960 --> 00:04:05,800
‫"טוב, אני…"‬

72
00:04:08,840 --> 00:04:09,920
‫הגברת המסכנה.‬

73
00:04:10,000 --> 00:04:13,240
‫אמרתי, "לא, רק תגידי. באיזו שנה?"‬

74
00:04:13,320 --> 00:04:17,680
‫היא אמרה, "טוב, נולדתי ב-19…‬

75
00:04:17,760 --> 00:04:19,680
‫"בסדר, מה זה… אתה בן 20.‬

76
00:04:19,760 --> 00:04:23,000
‫"בסדר, אנחנו נולדים ב… כן, 19…‬

77
00:04:23,080 --> 00:04:24,560
‫"ב-1921."‬

78
00:04:24,640 --> 00:04:26,840
‫ב-1921?‬

79
00:04:26,920 --> 00:04:29,080
‫"עם מי למדת בביה"ס, הארייט טאבמן?‬

80
00:04:29,160 --> 00:04:30,640
‫"את זקנה."‬

81
00:04:31,160 --> 00:04:32,680
‫הסתכלתי על אימא שלי,‬

82
00:04:32,760 --> 00:04:34,760
‫"אימא, בואי נתחפף מכאן.‬

83
00:04:34,840 --> 00:04:36,960
‫"אין פה כסף. בואי נתחפף מפה."‬

84
00:04:38,960 --> 00:04:42,440
‫אימא שלי אמרה, "לא, זה בסדר.‬
‫אתה יכול לשחק עם בן דוד שלך".‬

85
00:04:42,520 --> 00:04:43,360
‫"בן דוד שלי?‬

86
00:04:43,440 --> 00:04:46,440
‫"אימא, הבחור בן 46. אני לא יכול לשחק איתו.‬

87
00:04:47,400 --> 00:04:50,480
‫"אם נלך לחוף, הוא ייראה כמו עבריין מין.‬
‫אני לא יכול."‬

88
00:04:52,360 --> 00:04:54,640
‫אין לנו פעילויות כשאנחנו בחופשה.‬

89
00:04:54,720 --> 00:04:56,920
‫יש לי חברים שעושים פעילויות.‬

90
00:04:57,000 --> 00:04:59,640
‫יש פעילויות שלא עושים בקהילה השחורה.‬

91
00:04:59,720 --> 00:05:03,120
‫אני זוכר שמורים אמרו לי,‬
‫"כשתגיע לשם, לך לגלוש".‬

92
00:05:03,200 --> 00:05:05,000
‫לגלוש?‬

93
00:05:05,080 --> 00:05:08,800
‫אנשים שחורים‬
‫בקושי מכניסים את הרגליים למים.‬

94
00:05:08,880 --> 00:05:10,720
‫נכניס בוהן ונגיד,‬

95
00:05:10,800 --> 00:05:12,680
‫"כן, סיימתי. אני בסדר, כן?"‬

96
00:05:13,160 --> 00:05:15,800
‫לא, אחי, יש משהו בפנים.‬

97
00:05:17,200 --> 00:05:19,760
‫אני אוהב לטייל, אבל לא אוהב שדות תעופה.‬

98
00:05:19,840 --> 00:05:22,200
‫אתם יודעים איך זה. זה נורא.‬

99
00:05:22,280 --> 00:05:24,600
‫במיוחד כשמגיעים לאבטחה.‬

100
00:05:24,680 --> 00:05:28,000
‫כי בבריטניה, יש לנו‬
‫מעין נימוס פסיבי-אגרסיבי מוזר‬

101
00:05:28,080 --> 00:05:29,040
‫של אנשי האבטחה.‬

102
00:05:29,120 --> 00:05:32,360
‫"סליחה, אדוני, תוכל לעמוד שם,‬
‫במקום המסומן? תודה."‬

103
00:05:33,160 --> 00:05:35,720
‫אתה מסתכל עליהם,‬
‫"אתה נחמד או שאתה לועג לי?‬

104
00:05:35,800 --> 00:05:37,280
‫"אל מי אתה מדבר?"‬

105
00:05:37,360 --> 00:05:40,760
‫ואנחנו מצייתים. זה מה שאנחנו עושים.‬
‫אנחנו נעמדים. "בסדר…"‬

106
00:05:40,840 --> 00:05:43,920
‫אבל אנחנו חייבים להחזיר,‬
‫להגיד את המילה האחרונה.‬

107
00:05:44,600 --> 00:05:48,360
‫"טוב, סליחה, לא ראיתי את השלט.‬

108
00:05:48,440 --> 00:05:49,360
‫"טעות שלי."‬

109
00:05:50,680 --> 00:05:51,960
‫והאיש יענה.‬

110
00:05:52,040 --> 00:05:55,480
‫"בפעם הבאה שתבוא לנמל התעופה,‬
‫השלט יהיה שם.‬

111
00:05:55,560 --> 00:05:56,680
‫"לא, תודה לך."‬

112
00:05:56,760 --> 00:05:58,560
‫ככה מתנהלת השיחה‬

113
00:05:58,640 --> 00:06:01,680
‫בנימוס פסיבי-אגרסיבי בריטי מוזר.‬

114
00:06:01,760 --> 00:06:06,160
‫כי כולנו יודעים שלא עושים דרמה בבריטניה.‬

115
00:06:06,240 --> 00:06:10,000
‫איש לא רוצה לעשות דרמה,‬
‫כי אנחנו רואים דרמה.‬

116
00:06:10,080 --> 00:06:13,000
‫אני רואה את זה בחנויות.‬
‫אנשים שגונבים "לורפאק".‬

117
00:06:13,080 --> 00:06:15,400
‫כאילו, "אתם גונבים חמאה.‬

118
00:06:15,480 --> 00:06:17,440
‫"זה המצב שהגענו אליו?"‬

119
00:06:17,520 --> 00:06:19,160
‫בחיי, זה מדהים בעיניי.‬

120
00:06:19,240 --> 00:06:21,440
‫כי כולנו מסתכלים, עד שרואים אותנו.‬

121
00:06:21,520 --> 00:06:23,240
‫"על מה אתה מסתכל?‬

122
00:06:25,200 --> 00:06:27,240
‫"כלום, אני לא מסתכל על כלום."‬

123
00:06:29,120 --> 00:06:32,360
‫יש כאן כאלו שיגידו,‬
‫"האמת, החמאה הזאת יקרה.‬

124
00:06:32,440 --> 00:06:33,440
‫"תגנוב אותה וזהו.‬

125
00:06:35,280 --> 00:06:37,680
‫"לא כולנו בטלוויזיה. על מה אתה מדבר?"‬

126
00:06:38,840 --> 00:06:41,920
‫חלק מכם מורחים מרגרינה על טוסט. דוחה.‬

127
00:06:44,320 --> 00:06:46,440
‫משהו בי רצה לעזוב את בריטניה.‬

128
00:06:46,520 --> 00:06:50,280
‫באמת. רציתי לעזוב את בריטניה,‬
‫ורציתי לגור באמריקה.‬

129
00:06:50,360 --> 00:06:51,800
‫באמת. מבינים?‬

130
00:06:51,880 --> 00:06:55,400
‫כמה מכם חושבים, "פשוט תנטוש אותנו?"‬

131
00:06:55,480 --> 00:06:57,840
‫אבל אני מתכוון להוליווד.‬

132
00:06:57,920 --> 00:07:00,200
‫כי יש את אמריקה ויש את הוליווד.‬

133
00:07:00,280 --> 00:07:02,120
‫שני מקומות שונים.‬

134
00:07:02,200 --> 00:07:05,840
‫כי התחום שאני עוסק בו, סטנדאפ,‬

135
00:07:05,920 --> 00:07:08,760
‫סרטים וכל הדברים האלו, טלוויזיה,‬

136
00:07:08,840 --> 00:07:10,520
‫זה המקום להיות בו.‬

137
00:07:10,600 --> 00:07:12,480
‫והם מחזיקים ממך. באמת.‬

138
00:07:12,560 --> 00:07:16,120
‫אנחנו לא עושים את זה בבריטניה.‬
‫אנחנו מתייחסים לכולם כמו שהם.‬

139
00:07:16,200 --> 00:07:19,720
‫אנחנו יכולים לראות כוכב אופרת סבון…‬
‫איאן ביל יכול להיות פה.‬

140
00:07:20,560 --> 00:07:22,600
‫אנחנו נקרא לו איאן ביל המזורגג.‬

141
00:07:22,680 --> 00:07:23,960
‫נכון?‬

142
00:07:24,040 --> 00:07:27,600
‫אפילו ניגש אליו.‬
‫"אני מכיר אותך! אתה איאן ביל!"‬

143
00:07:29,320 --> 00:07:33,160
‫האיש המסכן יגיד אפילו, "כן, נכון. כן".‬

144
00:07:33,240 --> 00:07:36,120
‫המפגש הראשון בינינו, הבריטים, הוא הקנטות.‬

145
00:07:36,200 --> 00:07:39,160
‫"היי, איאן, זוכר את זה? איאן!‬

146
00:07:39,240 --> 00:07:40,680
‫"לא נשאר לי כלום!"‬

147
00:07:40,760 --> 00:07:41,600
‫זה…‬

148
00:07:45,960 --> 00:07:48,480
‫זה הדבר הראשון שנעשה כבריטים.‬

149
00:07:49,560 --> 00:07:50,640
‫אמריקה אחרת.‬

150
00:07:50,720 --> 00:07:53,920
‫הם אפילו לא הבינו‬
‫מה זה "הקנטות" כשהייתי שם.‬

151
00:07:54,000 --> 00:07:56,880
‫אפילו אנשי האבטחה שלהם‬
‫בנמל התעופה לא משחקים.‬

152
00:07:56,960 --> 00:08:00,040
‫האבטחה בנמל התעופה שלהם נקראת טי-אס-איי.‬

153
00:08:00,120 --> 00:08:02,720
‫היה שם בחור שהלך לאורך התור‬

154
00:08:02,800 --> 00:08:06,440
‫ואמר לכולם, "טוב, כדאי שתקשיבו!‬

155
00:08:07,360 --> 00:08:09,160
‫"להוציא נוזלים מהתיקים!‬

156
00:08:09,840 --> 00:08:12,400
‫"להוריד חגורות, לחלוץ נעליים!"‬

157
00:08:12,480 --> 00:08:15,200
‫הוא ניגש לזקנה אחת בת 80‬
‫שאמרה, "אני לא יודעת.‬

158
00:08:15,280 --> 00:08:17,440
‫"את מעכבת את התור, גברתי!"‬

159
00:08:19,560 --> 00:08:21,520
‫חשבתי, "אני לא פוחד מהבחור הזה".‬

160
00:08:21,600 --> 00:08:23,520
‫קודם כל. אנחנו מדרום לונדון.‬

161
00:08:23,600 --> 00:08:25,280
‫דרום לונדון. מה זאת אומרת?‬

162
00:08:25,360 --> 00:08:26,960
‫חשבתי שאני יכול…‬

163
00:08:27,040 --> 00:08:30,440
‫חשבתי שאוכל לנטרל את הבחור‬
‫באמצעות החן הבריטי.‬

164
00:08:30,520 --> 00:08:32,800
‫אמרתי לאיש, "סלח לי, אדוני".‬

165
00:08:32,880 --> 00:08:34,880
‫הפעלתי את המבטא הבריטי הנפלא שלי.‬

166
00:08:34,960 --> 00:08:38,560
‫"סליחה, אדוני, אפשר לשאול אותך משהו?‬
‫להוריד את הצמיד הזה?‬

167
00:08:38,640 --> 00:08:41,280
‫"אני לא רוצה להפעיל את גלאי המתכות."‬

168
00:08:41,360 --> 00:08:42,760
‫הוא הסתכל עליי, כאילו…‬

169
00:08:48,480 --> 00:08:53,760
‫"תוריד חגורה, תחלוץ נעליים, אייפד במגש.‬

170
00:09:01,640 --> 00:09:04,640
‫"לא, אני שואל אם להוריד את הצמיד‬

171
00:09:04,720 --> 00:09:06,560
‫"כדי לא להפעיל את גלאי המתכות?"‬

172
00:09:06,640 --> 00:09:08,400
‫הבחור הזה איבד את זה.‬

173
00:09:08,480 --> 00:09:09,840
‫"גבר!‬

174
00:09:11,600 --> 00:09:15,320
‫"לא אחזור על זה שוב בשבילכם,‬
‫הארי פוטר מזוינים!"‬

175
00:09:17,480 --> 00:09:20,840
‫בחיים לא זלזלו בי ככה.‬

176
00:09:21,680 --> 00:09:24,920
‫נהפכתי לאישה לבנה‬
‫בת המעמד הבינוני ב"וייטרוז".‬

177
00:09:25,000 --> 00:09:26,680
‫אתם לא קולטים.‬

178
00:09:26,760 --> 00:09:29,320
‫התחלתי להשתמש במילים‬
‫ששחורים לא משתמשים בהם.‬

179
00:09:29,400 --> 00:09:31,080
‫אמרתי, "מה? זה…‬

180
00:09:31,160 --> 00:09:32,520
‫"זה אווילי."‬

181
00:09:36,640 --> 00:09:40,240
‫שחורים לא משתמשים במילים כמו "אווילי".‬

182
00:09:40,320 --> 00:09:41,720
‫יש פה שחורים שחושבים,‬

183
00:09:41,800 --> 00:09:43,800
‫"מה הוא אמר? מה זה, אחי?‬

184
00:09:45,360 --> 00:09:47,320
‫"היי, ליאון, תכתוב את זה."‬

185
00:09:48,000 --> 00:09:48,840
‫לא נדבר ככה.‬

186
00:09:48,920 --> 00:09:52,120
‫איש כאן לא צפה בפרק של "טופ בוי"‬

187
00:09:52,200 --> 00:09:54,120
‫שדושיין אומר בו, "הנה הסמים",‬

188
00:09:54,200 --> 00:09:56,960
‫וסאלי אומר, "זה אווילי.‬
‫לא נוכל למכור את זה".‬

189
00:09:59,720 --> 00:10:02,080
‫אבל כן, רציתי לעבור לאמריקה.‬

190
00:10:02,160 --> 00:10:03,680
‫מקבלים שם יחס מיוחד.‬

191
00:10:03,760 --> 00:10:05,760
‫יחס שאני לא רגיל אליו.‬

192
00:10:05,840 --> 00:10:08,680
‫כי שחקנים בריטים שחורים מצליחים שם מאוד.‬

193
00:10:08,760 --> 00:10:12,680
‫דניאל קלויה מצליח, זכה באוסקר.‬

194
00:10:12,760 --> 00:10:17,320
‫דמסון אידריס, סינתיה אריבו, הרשימה ארוכה.‬

195
00:10:17,400 --> 00:10:20,040
‫כשאתה בריטי שחור ונוסע להוליווד,‬

196
00:10:20,120 --> 00:10:22,160
‫אתה זוכה ליחס מיוחד מוזר.‬

197
00:10:22,240 --> 00:10:23,440
‫אתן לכם דוגמה.‬

198
00:10:23,520 --> 00:10:26,160
‫תקשיבו לציוני הזמן שאספר לכם.‬

199
00:10:26,240 --> 00:10:30,040
‫טסתי לשם ביום רביעי‬
‫כדי לצלם תוכנית טלוויזיה.‬

200
00:10:30,120 --> 00:10:31,360
‫טסתי ברביעי בבוקר.‬

201
00:10:31,440 --> 00:10:35,000
‫נחתתי ברביעי אחה"צ, לפי השעון שלהם.‬

202
00:10:35,080 --> 00:10:37,320
‫איך שנחתתי, שש שיחות שלא נענו.‬

203
00:10:37,400 --> 00:10:40,320
‫התקשרתי למספר האמריקאי בחזרה,‬
‫מישהו נכנס לפאניקה,‬

204
00:10:41,280 --> 00:10:42,760
‫"אלוהים, מו גיליגן.‬

205
00:10:43,240 --> 00:10:47,280
‫"תקשיב, אתה חייב להגיע לסט‬
‫מחר בשש בבוקר, זה בסדר?"‬

206
00:10:47,360 --> 00:10:49,200
‫אמרתי, "כן, זה בסדר".‬

207
00:10:49,280 --> 00:10:53,160
‫בחמישי בבוקר, אני מגיע לסט.‬
‫המנכ"ל… תקשיבו טוב.‬

208
00:10:53,240 --> 00:10:56,320
‫מנכ"ל הרשת יורד לסט.‬

209
00:10:56,400 --> 00:10:57,920
‫כולם בפאניקה.‬

210
00:10:58,000 --> 00:11:00,760
‫אימא שלי תמיד אמרה לי, "תהיה אותנטי.‬

211
00:11:00,840 --> 00:11:04,040
‫"תתייחס לאנשים‬
‫כמו שאתה רוצה שיתייחסו אליך."‬

212
00:11:04,120 --> 00:11:07,120
‫הוא ניגש ישירות אליי.‬
‫לא ידעתי אם הוא מנסה להפחיד.‬

213
00:11:07,200 --> 00:11:11,240
‫הוא אמר, "היי. אלוהים, מו גיליגן,‬
‫ואו, אני מעריץ גדול".‬

214
00:11:11,320 --> 00:11:13,960
‫אמרתי, "כן, מה אתה אומר, אחי? נעים להכיר".‬

215
00:11:14,040 --> 00:11:15,040
‫מבינים?‬

216
00:11:15,120 --> 00:11:18,320
‫הוא אמר, "אלוהים,‬
‫אנחנו כל כך שמחים שאתה כאן.‬

217
00:11:18,400 --> 00:11:21,480
‫"הרשה לי לשאול, מו גיליגן,‬
‫איך אתה מרגיש כאן?"‬

218
00:11:21,560 --> 00:11:23,720
‫אמרתי, "תשמע, אני רחוק מאוד מהבית.‬

219
00:11:23,800 --> 00:11:26,840
‫"ברור שהטיסה הייתה ארוכה קצת, אבל זה בסדר.‬

220
00:11:26,920 --> 00:11:30,040
‫"חסרים לי קצת המאנדם,‬
‫אבל זה מה שזה, אתה יודע?"‬

221
00:11:30,120 --> 00:11:32,000
‫הבחר אמר, "אלוהים.‬

222
00:11:32,080 --> 00:11:34,560
‫"אלוהים. אוליביה, בואי לכאן." העוזרת שלו.‬

223
00:11:34,640 --> 00:11:36,960
‫"אוליביה, בואי לכאן. תקשיבי לזה.‬

224
00:11:37,040 --> 00:11:38,960
‫"הוא מתגעגע למדאם הצרפתייה שלו."‬

225
00:11:41,600 --> 00:11:44,640
‫אמרתי, "לא, למאנדם. לחברים שלי. אתה מבין?‬

226
00:11:44,720 --> 00:11:48,200
‫"להקנטות בוואטסאפ בגלל פער השעות.‬

227
00:11:48,280 --> 00:11:53,440
‫"זה הכול, מבין?"‬
‫האיש היה ממש מודאג. "אלוהים.‬

228
00:11:53,520 --> 00:11:56,320
‫אוליביה, למה לא ידענו על…? מה חסר לך?‬

229
00:11:56,400 --> 00:11:59,400
‫"רק ההקנטות. חייבים לארגן הקנטות. בסדר.‬

230
00:12:00,280 --> 00:12:03,200
‫"לא ידעתי על זה, מו גיליגן. מה שנעשה…‬

231
00:12:03,280 --> 00:12:05,160
‫"מה תגיד על זה? זה לא הרבה,‬

232
00:12:05,240 --> 00:12:10,200
‫"אבל מה דעתך שנטיס לכאן‬
‫חמישה מחבריך הקרובים ביותר מחר בערב‬

233
00:12:10,280 --> 00:12:12,720
‫"כדי שהם יביאו לך הקנטות. זה יהיה בסדר?"‬

234
00:12:14,640 --> 00:12:18,560
‫אני לא חושב שהוא הבין. גדלתי בדיור ציבורי.‬

235
00:12:18,640 --> 00:12:21,440
‫להטיס את החברים שלי תוך 24 שעות?‬

236
00:12:22,080 --> 00:12:24,680
‫הסתכלתי עליו ורציתי להגיד, "תשכח מהם.‬

237
00:12:24,760 --> 00:12:28,400
‫"תן לי את הכסף. אתה חושב שאכפת לי מ…‬

238
00:12:29,640 --> 00:12:32,400
‫"אתה חושב שתמיכה רגשית מעניינת אותי?"‬

239
00:12:34,200 --> 00:12:36,440
‫אבל אי אפשר להגיד את זה. זה לא מקצועי.‬

240
00:12:36,520 --> 00:12:38,600
‫אז הוא הטיס את חבריי. אחרי 24 שעות,‬

241
00:12:38,680 --> 00:12:40,280
‫הלכתי לאסוף אותם.‬

242
00:12:40,360 --> 00:12:41,840
‫לא היה להם מושג מה קורה.‬

243
00:12:41,920 --> 00:12:44,520
‫החברים שלי אמרו, "היי, אחי, מה קורה?"‬

244
00:12:45,600 --> 00:12:48,320
‫אחד החברים שלי לא האמין. הוא כזה, "אל-איי?‬

245
00:12:48,400 --> 00:12:51,240
‫"זה נראה כמו 'גרנד ת'פט אוטו', אחי."‬

246
00:12:52,120 --> 00:12:54,360
‫אמרתי, "אנחנו צריכים ללכת להגיד תודה".‬

247
00:12:54,440 --> 00:12:55,760
‫זה המעט שיכולנו לעשות.‬

248
00:12:55,840 --> 00:12:57,440
‫הלכנו למשרד שלו. אמרתי,‬

249
00:12:57,520 --> 00:13:00,000
‫"אלו הבחורים. רצינו רק להודות לך."‬

250
00:13:00,080 --> 00:13:02,000
‫הבחור לא האמין שעשינו את זה.‬

251
00:13:02,080 --> 00:13:04,520
‫"אלוהים, מו גיליגן.‬

252
00:13:04,600 --> 00:13:06,560
‫"אלה המאנ-דם האלו. ואו.‬

253
00:13:07,320 --> 00:13:09,080
‫"אלוהים.‬

254
00:13:09,160 --> 00:13:11,840
‫"אלוהים, זה כמו 'טופ בוי'. מו, תגיד…‬

255
00:13:13,000 --> 00:13:14,840
‫"מו, מה התוכנית?‬

256
00:13:14,920 --> 00:13:17,520
‫"איך תגיע עם המאנ-דם שלך‬

257
00:13:17,600 --> 00:13:18,880
‫"לסט מחר בבוקר?"‬

258
00:13:18,960 --> 00:13:21,640
‫אמרתי, "אני לא יודע. זה בסדר, עשית מספיק.‬

259
00:13:21,720 --> 00:13:24,040
‫"נוכל לקחת אובר. אל תדאגי לגבי זה."‬

260
00:13:24,120 --> 00:13:27,000
‫הבחור אמר, "אובר? איכס.‬

261
00:13:28,240 --> 00:13:29,880
‫"אוי לא. מה זאת אומרת?"‬

262
00:13:29,960 --> 00:13:32,600
‫הוא אמר, "תקשיב, מו גיליגן, אתה בהוליווד.‬

263
00:13:32,680 --> 00:13:35,200
‫"אתה צריך לחשוב ולהרגיש כמו בהוליווד."‬

264
00:13:35,280 --> 00:13:37,480
‫שאלתי, "מה זה אומר?" הוא אמר, "תקשיב,‬

265
00:13:37,560 --> 00:13:39,200
‫"נארגן לך נהג.‬

266
00:13:39,280 --> 00:13:42,960
‫"תוכל להגיע לכל מקום עם הנהג האישי שלך."‬

267
00:13:43,040 --> 00:13:44,800
‫שאלתי, "אתה בטוח? ברצינות?"‬

268
00:13:44,880 --> 00:13:48,800
‫הוא אמר, "הכול בשביל החבר'ה‬
‫מסאמרהאוס, בסדר? טוב.‬

269
00:13:49,920 --> 00:13:51,280
‫"טוב. בסדר.‬

270
00:13:52,000 --> 00:13:53,880
‫"טוב. בסדר."‬

271
00:13:54,720 --> 00:13:58,920
‫אז הוא ארגן לי נהג. אף פעם לא היה לי נהג.‬

272
00:13:59,000 --> 00:14:01,520
‫אבל לנהג ההוא קראו די-ג'יי.‬

273
00:14:01,600 --> 00:14:06,640
‫הוא הגיע בעניבה, חליפה,‬
‫נעליים מצוחצחות, קפל במכנסיים.‬

274
00:14:06,720 --> 00:14:09,680
‫הוא לא היה מבוגר ממני בהרבה,‬
‫רק בשנתיים-שלוש.‬

275
00:14:09,760 --> 00:14:13,240
‫פתח לי את הדלת כשנפגשנו לראשונה.‬
‫הוא אמר, "מה קורה, בוס?‬

276
00:14:13,320 --> 00:14:15,840
‫"לאן תרצה לנסוע? רוצה לעשות סיבוב?‬

277
00:14:15,920 --> 00:14:17,840
‫"רוצה לשתות קפה? אולי…‬

278
00:14:17,920 --> 00:14:20,520
‫"חדר כושר, בוס?‬
‫מה אתה רוצה לעשות קודם, בוס?"‬

279
00:14:20,600 --> 00:14:23,840
‫אמרתי, "רגע, אחי.‬
‫תפסיק לקרוא לי בוס, בסדר?‬

280
00:14:24,360 --> 00:14:26,680
‫"אתה חופשי עכשיו. אני לא יודע מה קרה‬

281
00:14:28,360 --> 00:14:30,400
‫"לפני שהגעתי לכאן, בסדר?‬

282
00:14:30,920 --> 00:14:33,600
‫"אבל עכשיו אתה אחד מהמאנדם, אחד מהחבר'ה."‬

283
00:14:33,680 --> 00:14:36,000
‫אמרתי, "תשמע, די-ג'יי, לאן כדאי?‬

284
00:14:36,080 --> 00:14:38,840
‫"כמה מהחבר'ה האלו עובדים בעבודות רגילות.‬

285
00:14:38,920 --> 00:14:40,480
‫"לאן נוכל לצאת?"‬

286
00:14:40,560 --> 00:14:43,560
‫די-ג'יי אמר לי,‬
‫"אל תדאג, גבר, אני מכיר מישהו".‬

287
00:14:43,640 --> 00:14:45,160
‫הוא שלף את הטלפון וכזה…‬

288
00:14:45,960 --> 00:14:47,000
‫"כן.‬

289
00:14:47,680 --> 00:14:48,760
‫"כן.‬

290
00:14:50,120 --> 00:14:52,640
‫"כן, הם בחורים בריטים כאלו. כן.‬

291
00:14:52,720 --> 00:14:54,080
‫"כן.‬

292
00:14:54,160 --> 00:14:56,680
‫"לא, לא גורדון רמזי.‬

293
00:14:57,320 --> 00:14:58,760
‫"הם כמו…‬

294
00:14:58,840 --> 00:15:01,480
‫"כמו אידריס אלבה, הבני זונות האלו, כן.‬

295
00:15:02,000 --> 00:15:05,240
‫"בסדר, סגור." הוא סגר את הטלפון.‬

296
00:15:05,320 --> 00:15:06,960
‫אמרתי, "למי התקשרת?"‬

297
00:15:07,040 --> 00:15:08,720
‫דייג'יי אמר, "תקשיב, גבר,‬

298
00:15:08,800 --> 00:15:12,640
‫"נתתי את המספר שלך ליחצ"ן הכי חם בהוליווד.‬

299
00:15:12,720 --> 00:15:14,200
‫"הוא תכף יסמס לך."‬

300
00:15:14,280 --> 00:15:17,320
‫אמרתי, "בסדר, מגניב".‬
‫קיבלתי הודעה מהיחצ"ן.‬

301
00:15:17,400 --> 00:15:20,400
‫הדבר הראשון שהוא כתב לי היה,‬
‫"היי, מה קורה?‬

302
00:15:20,480 --> 00:15:22,600
‫"אני צריך שם לשולחן."‬

303
00:15:22,680 --> 00:15:25,080
‫אמרתי, "מגניב". כתבתי את שמי, מו גיליגן.‬

304
00:15:25,160 --> 00:15:26,000
‫נכון?‬

305
00:15:26,720 --> 00:15:28,960
‫אז שלחתי… תודה. אני הפעלולן של עצמי.‬

306
00:15:29,040 --> 00:15:31,080
‫אני מעריך את זה. תודה רבה.‬

307
00:15:32,960 --> 00:15:34,480
‫ג'קי צ'אן לא היה מצליח.‬

308
00:15:36,040 --> 00:15:37,520
‫אז שלחתי את שמי, כן?‬

309
00:15:37,600 --> 00:15:38,720
‫עכשיו תקשיבו לזה.‬

310
00:15:38,800 --> 00:15:41,840
‫התשובה שלו הייתה רק אמוג'ים של אש.‬

311
00:15:45,200 --> 00:15:47,680
‫הראיתי לחבר'ה. אמרתי, "אני מבולבל קצת".‬

312
00:15:47,760 --> 00:15:50,720
‫אחד החברים שלי הרים לי.‬
‫"יו, אחי, אתה בין-לאומי.‬

313
00:15:50,800 --> 00:15:52,240
‫"הוא יודע, אחי."‬

314
00:15:52,320 --> 00:15:53,680
‫ואז הוא שלח שוב.‬

315
00:15:53,760 --> 00:15:57,280
‫הוא אמר, "לא, רגע, אתה משקר.‬
‫אתה לא מו גיליגן".‬

316
00:15:57,360 --> 00:16:01,160
‫אמרתי, "ואו. איזה מו אתה חושב שאני, אחי?‬

317
00:16:01,240 --> 00:16:05,280
‫"מי אתה חושב שאני? מו פארח? מו סלאח?‬
‫"עם איזה מו אתה מבלבל אותי?"‬

318
00:16:05,960 --> 00:16:09,360
‫הוא אמר, "לא, זה לא הקומיקאי‬
‫הבריטי השחור מו גיליגן".‬

319
00:16:09,440 --> 00:16:12,360
‫לא אשקר. חשבתי, "אני עד כדי כך מוכר כאן?"‬

320
00:16:12,440 --> 00:16:15,480
‫ואז הוא כתב שוב.‬
‫"לא, אתה משקר. אין שולחן".‬

321
00:16:15,560 --> 00:16:19,040
‫אמרתי, "תתקשר עכשיו".‬
‫התחלתי להתגונן. דרום לונדון בגדול.‬

322
00:16:19,120 --> 00:16:20,560
‫אמרתי, "אז תתקשר עכשיו".‬

323
00:16:20,640 --> 00:16:21,680
‫הבחור התקשר.‬

324
00:16:21,760 --> 00:16:24,240
‫עניתי לטלפון, עוין מאוד. אמרתי, "היי".‬

325
00:16:24,320 --> 00:16:25,400
‫הבחור עשה…‬

326
00:16:27,160 --> 00:16:29,360
‫"האיש שלי מו גיליגן.‬

327
00:16:32,280 --> 00:16:34,480
‫"למה לא אמרת לי שאתה באל-איי?"‬

328
00:16:38,120 --> 00:16:40,000
‫"לא היה לי…‬

329
00:16:40,080 --> 00:16:43,360
‫"לא היה לי את המספר שלך. לא ידעתי."‬

330
00:16:43,440 --> 00:16:46,960
‫הוא אמר, "תקשיב, גבר,‬
‫תגיע למועדון מתי שתרצה".‬

331
00:16:47,040 --> 00:16:49,160
‫סגר את הטלפון. אני והחבר'ה מבולבלים.‬

332
00:16:49,240 --> 00:16:51,320
‫התלבשנו ונסענו למועדון ההוא.‬

333
00:16:51,400 --> 00:16:53,680
‫תקשיבו, כולם היו בחוץ.‬

334
00:16:53,760 --> 00:16:55,320
‫ראפרים בחוץ,‬

335
00:16:55,400 --> 00:16:58,320
‫שחקני אן-בי-איי בחוץ, אפילו סוחרי סמים.‬

336
00:16:58,400 --> 00:17:00,640
‫כולם בחוץ ומנסים להיכנס.‬

337
00:17:00,720 --> 00:17:04,480
‫חשבתי, "איך אני וחמשת החברים שלי‬
‫ניכנס למועדון הזה?‬

338
00:17:04,560 --> 00:17:07,040
‫"אנחנו רק…" שאלתי, "איך זה עובד?‬

339
00:17:07,120 --> 00:17:09,240
‫"תוכל לחנות בצד השני של הרחוב?‬

340
00:17:09,320 --> 00:17:10,600
‫"איך זה עובד?‬

341
00:17:10,680 --> 00:17:12,480
‫"ניכנס? אתה תלך לאכול?‬

342
00:17:12,560 --> 00:17:14,080
‫"תחזור? לסמס לך?"‬

343
00:17:14,160 --> 00:17:18,480
‫די-ג'יי אמר לי, "תקשיב, גבר,‬
‫אני אחכה כאן כל הלילה".‬

344
00:17:19,040 --> 00:17:22,000
‫אמרתי, "מה? אנחנו ניכנס לשם לעשות חיים‬

345
00:17:22,080 --> 00:17:24,120
‫"ואתה תחכה כאן?"‬

346
00:17:24,200 --> 00:17:26,120
‫די-ג'יי אמר, "כן, כל הלילה".‬

347
00:17:26,200 --> 00:17:29,360
‫לא אשקר. ממש ריחמתי על הבחור הזה.‬

348
00:17:29,440 --> 00:17:30,560
‫החברים שלי לא.‬

349
00:17:30,640 --> 00:17:33,560
‫"בסדר, ביי. בואו.‬
‫זין על הבחור הזה. קדימה."‬

350
00:17:34,320 --> 00:17:37,960
‫אמרתי, "אתה יודע מה, די-ג'יי? בוא איתנו.‬
‫זה המעט שנוכל לעשות."‬

351
00:17:38,040 --> 00:17:40,560
‫די-ג'יי, "בטוח, בוס? אני יכול לבוא איתכם?‬

352
00:17:40,640 --> 00:17:42,400
‫"בטוח, בוס? אתה רציני?"‬

353
00:17:42,480 --> 00:17:47,200
‫אמרתי, "די עם הבוס. זה לא 'ג'אנגו'.‬
‫בוא, אתה אחד מהחבר'ה עכשיו, בסדר?"‬

354
00:17:47,280 --> 00:17:51,360
‫אז הלכנו למועדון. היינו בחוץ.‬
‫כולם בחוץ מנסים להיכנס.‬

355
00:17:51,440 --> 00:17:54,640
‫חשבתי, איך אני, חמשת חבריי מלונדון ונהג‬

356
00:17:54,720 --> 00:17:58,400
‫ניכנס למועדון‬
‫כשכל האנשים הידועים האלו מנסים להיכנס?‬

357
00:17:58,480 --> 00:18:01,480
‫חשבתי, יודעים מה? אחסוך מעצמי את המבוכה.‬

358
00:18:01,560 --> 00:18:04,440
‫אשלח הודעה ליחצ"ן. ""תקשיב, תודה רבה‬

359
00:18:04,520 --> 00:18:07,160
‫"שארגנת שולחן בהתראה כל כך קצרה,‬

360
00:18:07,240 --> 00:18:11,240
‫"אבל אני והחבר'ה נרד מזה‬
‫ונלך לשתות משהו. להתראות."‬

361
00:18:11,320 --> 00:18:12,640
‫שלחתי את ההודעה הזאת.‬

362
00:18:13,400 --> 00:18:17,480
‫אנשים, אני אומר לכם,‬
‫אני נשבע בחייה של אימי, טוב?‬

363
00:18:17,560 --> 00:18:18,880
‫היא עומדת שם.‬

364
00:18:20,200 --> 00:18:23,840
‫אם אני משקר, היא תגיד,‬
‫"יו, איפה השחור הפושע הזה?"‬

365
00:18:25,680 --> 00:18:29,000
‫שלחתי את ההודעה ומה ששמענו‬

366
00:18:29,080 --> 00:18:31,160
‫היה קול מחזית המועדון,‬

367
00:18:35,200 --> 00:18:36,880
‫"כולם לאחור!‬

368
00:18:37,960 --> 00:18:40,320
‫"מו גיליגן עובר."‬

369
00:18:41,680 --> 00:18:43,400
‫בפעם הראשונה בחיי, חשבתי,‬

370
00:18:43,480 --> 00:18:48,120
‫"יש כאן שני מו גיליגן הלילה.‬
‫מה הסיכוי שזה יקרה?"‬

371
00:18:48,200 --> 00:18:50,400
‫אחד הבחורים שלי נגע בי בצד.‬

372
00:18:50,480 --> 00:18:51,800
‫הוא אמר, "זה אתה".‬

373
00:18:51,880 --> 00:18:53,560
‫אני רגיש לדגדוגים, אז עשיתי…‬

374
00:18:53,640 --> 00:18:57,120
‫אמרתי, "אל תעשה את זה, אחי.‬
‫אני מנסה להיות מגניב".‬

375
00:18:57,200 --> 00:19:00,200
‫התחלנו ללכת לכיוון התור‬
‫וקרה משהו ממש מוזר.‬

376
00:19:00,280 --> 00:19:02,000
‫כשהתקרבנו לתור,‬

377
00:19:02,080 --> 00:19:05,280
‫אנשים התחילו לזוז לצדדים‬
‫כאילו שאני משה או משהו.‬

378
00:19:05,880 --> 00:19:08,320
‫ואני ממשיך ללכת ולהתקרב,‬

379
00:19:08,400 --> 00:19:10,440
‫החברים שלי מאחוריי אומרים,‬

380
00:19:10,520 --> 00:19:12,400
‫"מה, זה אתה? כן?"‬

381
00:19:12,480 --> 00:19:15,400
‫אמרתי, "תרגיעו, אנחנו עוד לא שם".‬

382
00:19:15,480 --> 00:19:16,520
‫התקרבנו.‬

383
00:19:16,600 --> 00:19:19,160
‫שמעתי את הבנות בתור אומרות דברים.‬

384
00:19:19,240 --> 00:19:20,440
‫"אני יודעת מי זה."‬

385
00:19:20,520 --> 00:19:23,200
‫אני כזה, "תפסיקי לשקר.‬
‫אין 'גוגלבוקס' באל-איי.‬

386
00:19:23,920 --> 00:19:24,960
‫"נו, באמת."‬

387
00:19:25,960 --> 00:19:28,520
‫שחקן אן-בי-איי בגובה שני מטרים‬

388
00:19:28,600 --> 00:19:30,160
‫עמד בדרכי, אז הייתי מנומס.‬

389
00:19:30,240 --> 00:19:33,600
‫אמרתי, "סליחה, אחי,‬
‫אני מנסה לעבור. סליחה."‬

390
00:19:33,680 --> 00:19:36,200
‫הבחור העמיד פנים‬
‫שהוא לא שומע או רואה אותי.‬

391
00:19:36,280 --> 00:19:37,760
‫"אני לא יודע מי זה."‬

392
00:19:37,840 --> 00:19:40,240
‫אמרתי, "סליחה, אחי, אני מנסה…‬

393
00:19:40,320 --> 00:19:41,520
‫"אני לא יודע מי זה."‬

394
00:19:41,600 --> 00:19:43,120
‫היחצ"ן מסמן לי, "בוא".‬

395
00:19:43,200 --> 00:19:47,320
‫אמרתי, "אני לא יכול, הוא חוסם".‬
‫היחצ"ן אמר, "היי, אתה, זוז לאחור!‬

396
00:19:48,840 --> 00:19:51,200
‫"מו גיליגן מנסה לעבור."‬

397
00:19:51,840 --> 00:19:55,480
‫תקשיבו, חלפתי על פני הבחור הזה‬
‫כאילו אני לברון ג'יימס.‬

398
00:19:56,160 --> 00:19:57,600
‫אמרתי, "עובר, אחי.‬

399
00:19:58,840 --> 00:20:00,040
‫"עובר, אחי."‬

400
00:20:00,560 --> 00:20:03,240
‫הגענו לחזית, פתחו את השרשרת,‬

401
00:20:03,320 --> 00:20:04,440
‫עברנו.‬

402
00:20:04,520 --> 00:20:06,960
‫לא עשו לנו חיפוש.‬

403
00:20:07,040 --> 00:20:09,120
‫אחד החברים אמר, "יש לי גראס בישבן".‬

404
00:20:09,200 --> 00:20:10,920
‫אמרתי, "אחי, שקט".‬

405
00:20:13,360 --> 00:20:15,880
‫כשעברנו, מישהו אמר, "היי!"‬

406
00:20:15,960 --> 00:20:17,600
‫חשבתי שיזרקו אותנו.‬

407
00:20:17,680 --> 00:20:19,640
‫המנהל יצא.‬

408
00:20:19,720 --> 00:20:22,800
‫הוא אמר, "אלוהים, מו גיליגן. אלוהים.‬

409
00:20:22,880 --> 00:20:25,200
‫"לעונג לארח אותך אצלי.‬

410
00:20:25,280 --> 00:20:27,240
‫"תודה רבה שבחרת במועדון שלי.‬

411
00:20:27,320 --> 00:20:29,440
‫"אני צריך רק שני דברים לפני שתיכנסו.‬

412
00:20:29,520 --> 00:20:32,240
‫"כרטיס אשראי ותעודה מזהה. זה בסדר?"‬

413
00:20:32,320 --> 00:20:34,280
‫אמרתי לחברים, "זה עליי הלילה".‬

414
00:20:34,360 --> 00:20:36,280
‫נתתי לו כרטיס אשראי, תעודה מזהה.‬

415
00:20:36,360 --> 00:20:38,520
‫עכשיו, הבעיה בהוליווד היא‬

416
00:20:38,600 --> 00:20:42,760
‫שאנשים רוצים להתחבר אליך‬
‫כי הם שומעים מאיפה באת.‬

417
00:20:42,840 --> 00:20:45,040
‫לפעמים הם יגידו דברים לא הגיוניים.‬

418
00:20:45,120 --> 00:20:48,560
‫בעל המועדון אמר לי, "אלוהים, רגע.‬

419
00:20:48,640 --> 00:20:51,280
‫"אתם מלונדון?" אמרתי, "אנחנו מלונדון".‬

420
00:20:51,360 --> 00:20:53,360
‫הוא אמר, "אלוהים, זה מטורף.‬

421
00:20:53,440 --> 00:20:56,960
‫"אני ואשתי היינו בברצלונה בשנה שעברה. כן.‬

422
00:20:57,040 --> 00:20:58,440
‫"כן."‬

423
00:20:58,520 --> 00:21:01,120
‫אחד הבחורים שלי, "זה אפילו לא…‬
‫סתום את הפה.‬

424
00:21:01,200 --> 00:21:02,640
‫"כן, גבר."‬

425
00:21:03,320 --> 00:21:05,440
‫ואז הכניסו אותנו למועדון.‬

426
00:21:05,520 --> 00:21:08,760
‫הלכנו לאזור שלנו,‬
‫ראיתי עוד בחורים מלונדון.‬

427
00:21:08,840 --> 00:21:12,240
‫הם הבחינו בי, "מה? זה מו, נכון? בסדר.‬

428
00:21:12,320 --> 00:21:15,240
‫"זה מה שאתה עושה?" לא אשקר, זה החמיא לי.‬

429
00:21:15,320 --> 00:21:18,400
‫אמרתי, "עזוב, אחי."‬

430
00:21:18,480 --> 00:21:20,840
‫אמרתי, "תקשיבו, יש לי שולחן. בואו איתי".‬

431
00:21:20,920 --> 00:21:24,360
‫הם אמרו, "בטוח?" אמרתי, "בואו".‬
‫אז הלכנו לאזור ההוא שם.‬

432
00:21:24,440 --> 00:21:28,040
‫והמקום היה צפוף.‬
‫זה לא היה מקום גדול. היה צפוף מאוד.‬

433
00:21:28,120 --> 00:21:31,600
‫היו שם  בחורים שחורים שניסו לרקוד.‬

434
00:21:31,680 --> 00:21:34,600
‫מרפקים, זרועות נוגעות זו בזו.‬

435
00:21:34,680 --> 00:21:36,280
‫אבל חשבתי, "זה בסדר".‬

436
00:21:36,360 --> 00:21:40,760
‫אם אמות הלילה, בהוליווד עם החברים שלי,‬
‫אהיה אדם מאושר.‬

437
00:21:40,840 --> 00:21:45,040
‫ואז היחצ"ן ניגש אליי ואמר,‬
‫"האיש שלי מו גיליגן.‬

438
00:21:45,120 --> 00:21:47,640
‫"מה קורה?" אמרתי, "תקשיב, תודה רבה.‬

439
00:21:47,720 --> 00:21:50,960
‫"אני ממש מעריך את זה‬
‫שארגנת את כל זה ברגע האחרון.‬

440
00:21:51,040 --> 00:21:52,480
‫"תודה רבה, גבר."‬

441
00:21:52,560 --> 00:21:54,240
‫הוא אמר, "איך זה לדעתך?"‬

442
00:21:54,320 --> 00:21:58,320
‫אמרתי, "אני חושב שזה נהדר.‬
‫קצת צפוף פה, אבל זה מה שזה.‬

443
00:21:58,400 --> 00:21:59,400
‫"מה?‬

444
00:22:00,720 --> 00:22:02,680
‫"צפוף כאן קצת, אבל זה מה שזה.‬

445
00:22:02,760 --> 00:22:07,400
‫"מה? לא, על הזין.‬
‫רק הטוב ביותר בשבילך. בוא איתי."‬

446
00:22:07,480 --> 00:22:09,840
‫הוא התחיל ללכת, דוחף אנשים הצדה.‬

447
00:22:09,920 --> 00:22:12,000
‫אחד החברים אמר, "מי הוא חושב שאתה?"‬

448
00:22:12,080 --> 00:22:15,720
‫אמרתי, "אני לא יודע, מוחמד עלי.‬
‫אני לא יודע מה קורה כאן".‬

449
00:22:15,800 --> 00:22:16,640
‫נכון?‬

450
00:22:17,680 --> 00:22:22,360
‫ואז הגענו לאזור השני.‬
‫אזור האח"מים הכי הכי חשובים.‬

451
00:22:22,440 --> 00:22:26,800
‫הלכנו לשם. בגלל זה אני אומר‬
‫שהוליווד היא מקום מטורף.‬

452
00:22:26,880 --> 00:22:30,960
‫כי היה שם איש אחד, והוא היה עם שמונה נשים.‬

453
00:22:31,040 --> 00:22:32,600
‫והיחצ"ן ניגש אליו‬

454
00:22:32,680 --> 00:22:36,040
‫ואמר, "היי, גבר, מצטער,‬
‫אבל אתה צריך לזוז".‬

455
00:22:36,120 --> 00:22:38,240
‫הבחור איבד את זה.‬

456
00:22:38,320 --> 00:22:41,840
‫הוא כזה, "מה זאת אומרת אני צריך לזוז?‬
‫מי אתה, לעזאזל?"‬

457
00:22:42,960 --> 00:22:46,640
‫בכל פעם שהוא אמר את זה,‬
‫הרגשתי שהוא יורה באגו שלי.‬

458
00:22:46,720 --> 00:22:47,640
‫"מי אתה?"‬

459
00:22:49,040 --> 00:22:51,040
‫הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי.‬

460
00:22:57,720 --> 00:22:59,720
‫"ראית את 'הזמר במסכה בריטניה'?‬

461
00:23:01,040 --> 00:23:02,440
‫"לא?"‬

462
00:23:02,920 --> 00:23:07,040
‫ואז היחצ"ן אמר, "תקשיב, גבר,‬
‫המלצרית הכי טובה שלי, ליברטי,‬

463
00:23:07,120 --> 00:23:08,560
‫"תטפל בכם."‬

464
00:23:08,640 --> 00:23:10,560
‫ואז ליברטי הגיעה.‬

465
00:23:10,640 --> 00:23:15,000
‫היא הייתה בגובה 1.80 מטרים,‬
‫כמו דוגמנית של "ויקטוריה סיקרט".‬

466
00:23:15,080 --> 00:23:19,880
‫היא לבשה מחוך, מגפיים עד הירך וחוטיני.‬

467
00:23:20,360 --> 00:23:21,840
‫שמעתם מה אמרתי?‬

468
00:23:21,920 --> 00:23:24,840
‫מחוך, מגפיים עד הירך וחוטיני.‬

469
00:23:24,920 --> 00:23:26,640
‫במועדון. כן?‬

470
00:23:26,720 --> 00:23:28,840
‫זה אומר שאם היא תזיז קצת את הרגל,‬

471
00:23:28,920 --> 00:23:31,720
‫יראו לה הכול.‬

472
00:23:31,800 --> 00:23:34,040
‫אני לא חושב שאתם מבינים מה אני אומר.‬

473
00:23:35,000 --> 00:23:37,760
‫זה לא כמו לצאת פעם למועדון.‬

474
00:23:37,840 --> 00:23:39,440
‫כמו הבחורות ב"טייגר טייגר".‬

475
00:23:39,520 --> 00:23:41,600
‫"הכול טוב? רוצה שוטים? קוקטייל יגר?‬

476
00:23:41,680 --> 00:23:44,440
‫"לא? תקראו לי אם תרצו, בסדר?"‬

477
00:23:45,080 --> 00:23:48,040
‫האישה הזאת ניגשה אליי עם רשימה.‬

478
00:23:48,120 --> 00:23:52,240
‫היא אמרה, "היי, אלוהים. מה קורה, מו גילי?"‬

479
00:23:52,320 --> 00:23:54,760
‫אמרתי, "מי זה?"‬

480
00:23:55,480 --> 00:23:59,120
‫היא אמרה, "אתם בטח ממש צמאים.‬
‫נארגן לכם משקאות. אלוהים".‬

481
00:23:59,200 --> 00:24:03,120
‫פתחתי את התפריט והוא נדלק.‬
‫זה תפריט דיגיטלי.‬

482
00:24:03,200 --> 00:24:05,960
‫כל המחירים רשומים.‬
‫אני מסתכל על כל המחירים.‬

483
00:24:06,040 --> 00:24:08,240
‫ובזמן שאני מסתכל על התפריט,‬

484
00:24:09,720 --> 00:24:12,040
‫התפריט מסתכל עליי בחזרה.‬

485
00:24:13,440 --> 00:24:16,480
‫עכשיו, לא אעמוד כאן מול 15 אלף איש‬

486
00:24:16,560 --> 00:24:18,880
‫ואעמיד פנים שאני לא מסודר בחיים,‬

487
00:24:18,960 --> 00:24:20,760
‫אבל אני מבטיח לכם,‬

488
00:24:20,840 --> 00:24:23,040
‫הסתכלתי על מחירי המשקאות האלו‬

489
00:24:23,120 --> 00:24:25,040
‫והייתי צריך להתחיל לשאול שאלות.‬

490
00:24:25,120 --> 00:24:29,200
‫אפילו הייתי צריך להגיד לעצמי,‬
‫"אני מושקע במותגי האלכוהול האלו?‬

491
00:24:29,280 --> 00:24:31,720
‫"כי מה המחירים האלו, לעזאזל?"‬

492
00:24:31,800 --> 00:24:34,280
‫הסתכלתי על החברים שלי. איש מהם לא הביט בי.‬

493
00:24:34,360 --> 00:24:37,680
‫כולם נהפכו לאדריכלים. "זו נברשת שם למעלה?‬

494
00:24:39,120 --> 00:24:42,160
‫"יש שם שתי נברשות. איך העלו אותן לשם?‬

495
00:24:42,240 --> 00:24:43,480
‫"איך העלו אותן לשם?"‬

496
00:24:44,040 --> 00:24:47,040
‫הסתכלתי על אחד מהם,‬
‫כי לכולנו יש חבר אחד קמצן, נכון?‬

497
00:24:47,120 --> 00:24:49,480
‫אמרתי, "תראה את זה, תראה את המחיר".‬

498
00:24:49,560 --> 00:24:51,560
‫הוא הביט בי ואמר,‬

499
00:24:51,640 --> 00:24:54,640
‫"אתה יודע כמה בקבוקים‬
‫אפשר לקנות בזה ב'קוטסקו'? מה?"‬

500
00:24:57,000 --> 00:24:59,120
‫ליברטי אמרה, "אני מצטערת, מו גילי,‬

501
00:24:59,200 --> 00:25:01,120
‫""אני חייבת להאיץ בך. סליחה."‬

502
00:25:01,200 --> 00:25:03,200
‫חשבתי, אין לי את מי להרשים כאן.‬

503
00:25:03,280 --> 00:25:05,240
‫איש לא מכיר אותי בהוליווד.‬

504
00:25:05,320 --> 00:25:09,120
‫אמרתי, "זה בסדר".‬
‫הזמנתי את הדבר הכי זול ברשימה.‬

505
00:25:09,200 --> 00:25:11,960
‫ליברטי אמרה לי, "רק שתדע איך זה עובד כאן,‬

506
00:25:12,040 --> 00:25:14,280
‫"כי זאת החבילה הבסיסית.‬

507
00:25:14,800 --> 00:25:18,400
‫"בלי אורות, בלי הופעה, בלי זיקוקים,‬
‫בלי שלטים. זה בסדר?"‬

508
00:25:18,480 --> 00:25:21,240
‫אמרתי, "זה בסדר. אל תדאגי". היא הלכה.‬

509
00:25:21,320 --> 00:25:24,440
‫היא חזרה אחרי שתי דקות עם דלי.‬

510
00:25:24,520 --> 00:25:28,600
‫דלי, שני בקבוקי שמפניה,‬
‫בקבוק וודקה ובקבוק קוניאק.‬

511
00:25:28,680 --> 00:25:30,760
‫חשבתי, זה בסדר. זה טוב.‬

512
00:25:30,840 --> 00:25:33,560
‫ואז ראיתי איך סגנון החיים בהוליווד‬
‫מכה בחבריי.‬

513
00:25:33,640 --> 00:25:35,600
‫אחד מהם לקח בקבוק שמפניה,‬

514
00:25:35,680 --> 00:25:37,880
‫והציע לבנות כאילו זאת הסעודה האחרונה.‬

515
00:25:37,960 --> 00:25:41,320
‫"כן, בואי, תשתי קצת. לא, תשתי. כן.‬

516
00:25:41,400 --> 00:25:44,400
‫"לא, תביאי את החברה שלך.‬

517
00:25:44,480 --> 00:25:45,360
‫"הכול  טוב."‬

518
00:25:45,440 --> 00:25:47,760
‫אני נשבע לכם, אני לא קמצן,‬

519
00:25:47,840 --> 00:25:50,360
‫אבל ספרתי כל כוס שהוא מילא,‬

520
00:25:50,440 --> 00:25:53,080
‫"זו כוס של 95 דולר לפחות.‬

521
00:25:54,560 --> 00:25:57,600
‫"שנשתה בכלל את החצי השני?‬
‫לעזאזל, אחזיר את זה.‬

522
00:25:58,280 --> 00:25:59,280
‫"נחזיר את זה."‬

523
00:26:00,800 --> 00:26:04,040
‫אבל משהו בתוכי אמר,‬
‫"יודע מה, מו, בוא נהנה, בוא נירגע".‬

524
00:26:04,120 --> 00:26:07,880
‫רגעים כאלו לא קורים לאנשים כמוני,‬
‫ובטח שלא לחבריי, כל יום,‬

525
00:26:07,960 --> 00:26:09,960
‫אז זה מה שעשיתי. התחלתי ליהנות.‬

526
00:26:10,040 --> 00:26:13,040
‫ואז ראיתי את שחקני האן-בי-איי‬
‫מקבלים את ההזמנה שלהם.‬

527
00:26:13,120 --> 00:26:14,760
‫ואו, איזה מראה זה היה.‬

528
00:26:14,840 --> 00:26:16,920
‫היו זיקוקים, כל המופע.‬

529
00:26:17,000 --> 00:26:19,800
‫היה להם שלט אפילו.‬
‫אף פעם לא ראיתי שלט במועדון.‬

530
00:26:19,880 --> 00:26:22,520
‫למלצרית שלהם היה שלט. היא הסתכלה עלינו.‬

531
00:26:22,600 --> 00:26:25,600
‫היא עשתה ככה… עם השלט שלהם.‬

532
00:26:25,680 --> 00:26:27,280
‫חשבתי, מה כתוב בשלט?‬

533
00:26:27,360 --> 00:26:29,360
‫כולם על רחבת הריקודים עושים…‬

534
00:26:31,920 --> 00:26:34,320
‫הסתכלתי על השלט וחשבתי, מה כתוב בו?‬

535
00:26:34,400 --> 00:26:38,400
‫על השלט היה כתוב, "בחורי האן-בי-איי כאן".‬

536
00:26:38,480 --> 00:26:39,680
‫יודעים מה נכתב מתחת?‬

537
00:26:39,760 --> 00:26:43,680
‫"הבחורים המרוששים מלונדון, תעמדו בקצב".‬

538
00:26:45,920 --> 00:26:47,880
‫חשבתי שזה בטח לא אנחנו.‬

539
00:26:47,960 --> 00:26:50,680
‫אנחנו לא הבחורים המרוששים מלונדון, נכון?‬

540
00:26:50,760 --> 00:26:54,680
‫ואז הדי-ג'יי אמר במיקרופון, "בחיי,‬

541
00:26:58,040 --> 00:26:59,720
‫"הם מדברים על לונדון.‬

542
00:27:01,360 --> 00:27:04,720
‫"אז הם מתכוונים לאיש שלי שם,  מו גיליגן!"‬

543
00:27:06,440 --> 00:27:10,440
‫תקשיבו, כל המועדון הסתובב והסתכל עליי.‬

544
00:27:10,520 --> 00:27:13,320
‫אמרתי, "איך אתה מעז?‬
‫הייתי ב'בייק אוף ידוענים'.‬

545
00:27:13,400 --> 00:27:14,680
‫"איך אתה מעז?"‬

546
00:27:15,720 --> 00:27:18,960
‫אמרתי, "לא, תשכח מזה,‬
‫בואו נזמין עוד משקאות".‬

547
00:27:19,040 --> 00:27:21,600
‫כל החבר'ה אמרו, "לא, זה מה שהם רוצים.‬

548
00:27:21,680 --> 00:27:24,440
‫"קרב משקאות כדי שתבזבז יותר.‬
‫זה מה שהם רוצים.‬

549
00:27:24,520 --> 00:27:26,760
‫"שחורים נגד שחורים. זה מה שהם רוצים."‬

550
00:27:27,880 --> 00:27:30,800
‫אמרתי, "לא, רק רגע.‬
‫"איפה הייתה האנרגיה הזאת‬

551
00:27:30,880 --> 00:27:33,720
‫"כשהסתכלתם על נברשות ודיברתם על 'קוטסקו'?"‬

552
00:27:34,200 --> 00:27:36,400
‫אמרתי, "לא, תשכחו מזה. תנו לי…"‬

553
00:27:36,480 --> 00:27:37,840
‫הסתכלתי על הרשימה.‬

554
00:27:37,920 --> 00:27:40,000
‫בדקתי מה אוכל להרשות לעצמי, מה לא,‬

555
00:27:40,080 --> 00:27:43,440
‫מה שאולי אצטרך להעביר‬
‫מ"מונזו" לחשבון העסקי,‬

556
00:27:43,520 --> 00:27:46,000
‫כמה משיכת יתר מותר לי, זה מה שאנחנו עושים.‬

557
00:27:46,080 --> 00:27:47,640
‫אם נדע שנבזבז יותר מדי,‬

558
00:27:47,720 --> 00:27:49,760
‫אנחנו חושבים, "מה אוכל למכור מחר?‬

559
00:27:49,840 --> 00:27:54,440
‫"כמה אני יכול לקבל‬
‫תמורת הפלייסטיישן 5 כשאחזור?"‬

560
00:27:54,520 --> 00:27:57,440
‫זה מה שאנחנו עושים‬
‫כשאנחנו יודעים שנוציא יותר מדי.‬

561
00:27:57,520 --> 00:27:59,760
‫אז ניסיתי לחשוב מה אוכל להרשות לעצמי.‬

562
00:27:59,840 --> 00:28:02,760
‫ותקשיבו לזה, הדי-ג'יי דיבר שוב.‬

563
00:28:02,840 --> 00:28:05,520
‫הוא אמר, "בחיי,‬

564
00:28:08,200 --> 00:28:09,720
‫"הם מדברים על לונדון.‬

565
00:28:12,280 --> 00:28:13,960
‫"מה סקפטה היה אומר?"‬

566
00:28:14,040 --> 00:28:15,080
‫סקפטה?‬

567
00:28:16,360 --> 00:28:18,360
‫איך סקפטה קשור לכל זה?‬

568
00:28:18,840 --> 00:28:20,160
‫אז נכנסתי ללחץ וחשבתי,‬

569
00:28:20,240 --> 00:28:22,960
‫"לעזאזל, אני אהיה ב'לינק אפ' מחר בבוקר."‬

570
00:28:23,480 --> 00:28:26,000
‫אז הסתכלתי על התפריט וראיתי משהו.‬

571
00:28:26,080 --> 00:28:28,640
‫זה נקרא "חבילת היהלום השחור".‬

572
00:28:28,720 --> 00:28:30,680
‫אמרתי, "זה". הזמנתי את זה.‬

573
00:28:30,760 --> 00:28:33,440
‫לא היה מחיר. רק פי-או-איי.‬

574
00:28:33,520 --> 00:28:35,880
‫אני לא יודע מה זה, אני דיסלקטי.‬

575
00:28:35,960 --> 00:28:37,760
‫חשבתי שזה אומר "חבילה לעניים".‬

576
00:28:37,840 --> 00:28:39,840
‫אז זאת החבילה שהזמנו.‬

577
00:28:41,000 --> 00:28:42,120
‫ליברטי הלכה.‬

578
00:28:42,200 --> 00:28:45,520
‫עשר דקות. לא בקבוקים,‬
‫לא משקאות, לא זיקוקים.‬

579
00:28:45,600 --> 00:28:48,040
‫חשבתי, "ואו, ממש רימו אותי כאן".‬

580
00:28:48,120 --> 00:28:50,080
‫ואז כמו משום מקום,‬

581
00:28:50,160 --> 00:28:53,200
‫הדי-ג'יי עצר את המוזיקה במועדון,‬

582
00:28:55,960 --> 00:28:58,960
‫ואז הוא כיבה את האורות במועדון.‬

583
00:28:59,480 --> 00:29:01,160
‫כל האורות כבו.‬

584
00:29:05,440 --> 00:29:07,960
‫שני ספיישלים ב"נטפליקס" זה לא סתם.‬

585
00:29:12,600 --> 00:29:16,640
‫הוא לקח את המיקרופון ואומר, "בחיי!‬

586
00:29:19,120 --> 00:29:20,760
‫"הם מדברים על לונדון.‬

587
00:29:23,680 --> 00:29:25,200
‫"הם מדברים על מו גיליגן.‬

588
00:29:25,280 --> 00:29:27,760
‫"מו גיליגן…‬

589
00:29:30,480 --> 00:29:35,080
‫"אבל לא ידעתי…"‬

590
00:29:35,960 --> 00:29:39,120
‫לא היה לו אפקט הד, הוא עשה את זה בדיבור.‬

591
00:29:40,440 --> 00:29:44,080
‫"לא ידעתי…‬

592
00:29:44,680 --> 00:29:48,000
‫"שהוא יגיב ככה.‬

593
00:29:48,080 --> 00:29:51,360
‫"ככה…"‬

594
00:29:51,880 --> 00:29:54,240
‫חשבתי, "מה הקטע, אחי?"‬

595
00:29:56,280 --> 00:29:58,400
‫הסתכלתי על ליברטי. ליברטי ליד המטבח.‬

596
00:29:58,480 --> 00:30:02,640
‫הסתכלתי על ליברטי‬
‫ואמרתי, "ליברטי, מה קורה פה?"‬

597
00:30:02,720 --> 00:30:07,320
‫ליברטי פנתה אליי‬
‫ואמרה, "רק רגע. אני איתך".‬

598
00:30:07,400 --> 00:30:09,560
‫והיא לבשה גלימה ומסכה.‬

599
00:30:09,640 --> 00:30:12,640
‫אז חשבתי, "מה הקטע המטורף הזה‬
‫של פי דידי והאילומינטי‬

600
00:30:12,720 --> 00:30:15,440
‫"שקורה כאן הלילה בהוליווד?"‬

601
00:30:16,360 --> 00:30:18,440
‫ולפני שיכולתי לחשוב אפילו,‬

602
00:30:18,520 --> 00:30:20,680
‫המוזיקה התחילה שוב.‬

603
00:30:22,880 --> 00:30:24,960
‫ואז ליברטי יצאה.‬

604
00:30:25,040 --> 00:30:27,600
‫היא לא חייכה,‬
‫העיניים שלה היו פקוחות לרווחה,‬

605
00:30:27,680 --> 00:30:31,080
‫והיא הלכה לבד בצורה מוזרה כזאת.‬

606
00:30:31,160 --> 00:30:33,360
‫ליברטי הלכה ככה.‬

607
00:30:33,440 --> 00:30:34,600
‫זו ליברטי, רק…‬

608
00:30:38,720 --> 00:30:42,640
‫מאחורי ליברטי היו עוד שתי רקדניות,‬

609
00:30:42,720 --> 00:30:45,400
‫והן רקדו ריקוד מוזר בגלימות.‬

610
00:30:45,480 --> 00:30:46,440
‫הן פשוט…‬

611
00:30:48,880 --> 00:30:49,920
‫תקשיבו לי,‬

612
00:30:50,000 --> 00:30:54,320
‫מאחורי ליברטי היו  ארבעה שומרי ראש סמואים.‬

613
00:30:54,400 --> 00:30:55,960
‫הם החזיקו משהו,‬

614
00:30:56,040 --> 00:30:58,040
‫אבל לא יכולנו לראות מה.‬

615
00:30:58,120 --> 00:31:00,840
‫אבל הם יצאו באותו ריקוד מוזר.‬

616
00:31:00,920 --> 00:31:01,760
‫הם יצאו…‬

617
00:31:04,480 --> 00:31:08,360
‫חשבתי, "איזו עז הם יקריבו‬
‫במועדון המזוין הזה?"‬

618
00:31:09,960 --> 00:31:14,640
‫ואז שומרי הראש הסמואים אמרו, "היי",‬

619
00:31:14,720 --> 00:31:17,160
‫והרימו משהו. לא יכולנו לראות מה.‬

620
00:31:17,240 --> 00:31:18,440
‫יודעים מה הם הרימו?‬

621
00:31:18,520 --> 00:31:23,880
‫הם הרימו ארון מתים‬
‫עם 25 בקבוקי שמפניה בתוכו.‬

622
00:31:25,120 --> 00:31:27,800
‫והם התחילו לצעוד למקום שלנו ככה…‬

623
00:31:33,600 --> 00:31:37,040
‫אז כל החברים שלי התחילו לאבד את זה.‬

624
00:31:37,120 --> 00:31:39,640
‫"מה?‬

625
00:31:39,720 --> 00:31:42,600
‫"היי, מו, זה בשבילנו?‬

626
00:31:43,680 --> 00:31:44,960
‫"זה בשבילנו?"‬

627
00:31:45,040 --> 00:31:48,640
‫"היי, בחיי אימא שלי, בחיי אללה, זה לכבודך?‬

628
00:31:49,680 --> 00:31:52,880
‫"מו, תקשיב, אם זה לא בשבילנו,‬

629
00:31:52,960 --> 00:31:55,680
‫"אני נשבע באימא שלי שאכסח לך את הפרצוף.‬

630
00:31:55,760 --> 00:31:59,440
‫"מו, תגיד לי, זה לכבודך?"‬

631
00:31:59,520 --> 00:32:01,200
‫לא אשקר, זקפתי את זה לזכותי.‬

632
00:32:01,280 --> 00:32:04,960
‫אמרתי, "זה מה שצריך לעשות לפעמים".‬

633
00:32:12,240 --> 00:32:16,120
‫אנשים, אני לא מתבייש להגיד,‬
‫אבל התחלתי להיכנס לזה.‬

634
00:32:16,200 --> 00:32:20,280
‫הם התחילו להניח את כל הבקבוקים האלו‬
‫על השולחן שלנו.‬

635
00:32:20,360 --> 00:32:22,600
‫הרגשתי כמו סוחר סמים מזוין.‬

636
00:32:23,720 --> 00:32:26,080
‫ההתרגשות שלי התחילה לעלות.‬

637
00:32:26,160 --> 00:32:27,160
‫הייתי כזה…‬

638
00:32:38,240 --> 00:32:41,320
‫ניגשתי לשחקני האן-בי-איי.‬
‫ניגשתי ישירות אליהם.‬

639
00:32:41,400 --> 00:32:42,520
‫אמרתי, "מה?‬

640
00:32:43,400 --> 00:32:44,240
‫"מה?‬

641
00:32:46,040 --> 00:32:49,200
‫"זה מה שאנחנו עושים, אחי!"‬

642
00:32:58,640 --> 00:33:03,680
‫בפעם הראשונה בחיי, איבדתי את עצמי.‬

643
00:33:03,760 --> 00:33:06,080
‫אתם לא מבינים. מעולם לא איבדתי את עצמי.‬

644
00:33:06,160 --> 00:33:07,400
‫לא ידעתי מי אני בכלל.‬

645
00:33:07,480 --> 00:33:11,440
‫אחד משחקני האן-בי-איי אמר,‬
‫"לא, אני חייב לדעת. איך קוראים לך?"‬

646
00:33:11,520 --> 00:33:13,720
‫אמרתי, "תשכח מהשם שלי, אחי".‬

647
00:33:15,120 --> 00:33:17,800
‫הוא אמר, "לא, בריטי.‬
‫אף פעם לא ראיתי את זה.‬

648
00:33:17,880 --> 00:33:19,240
‫"איך קוראים לך, בריטי?"‬

649
00:33:19,320 --> 00:33:21,360
‫אמרתי, "תשכח מהשם שלי, אחי".‬

650
00:33:22,400 --> 00:33:25,120
‫הוא אמר, "לא, בריטי, מי אתה?"‬
‫אמרתי, "אני?"‬

651
00:33:25,200 --> 00:33:26,600
‫"אתה. אני?"‬

652
00:33:26,680 --> 00:33:29,200
‫אמרתי, "אני…‬

653
00:33:29,280 --> 00:33:31,040
‫"דושיין, אחי.‬

654
00:33:38,480 --> 00:33:39,920
‫"אנחנו מוכרים סמים!"‬

655
00:33:40,000 --> 00:33:43,880
‫החברים שלי אמרו, "רגע.‬
‫אנחנו לא עושים את זה, אחי.‬

656
00:33:43,960 --> 00:33:46,840
‫"אני במחשבים. אני תחת אזהרה.‬
‫מה אתה עושה?"‬

657
00:33:48,560 --> 00:33:52,680
‫אנשים, בפעם הראשונה בחיי, איבדתי את עצמי.‬

658
00:33:52,760 --> 00:33:56,400
‫שלא תטעו, השתכרתי בחיי,‬
‫אבל אף פעם לא איבדתי את עצמי.‬

659
00:33:56,480 --> 00:33:59,720
‫חילקתי לאנשים בקבוקי שמפניה‬
‫כאילו אני אופרה.‬

660
00:33:59,800 --> 00:34:02,800
‫"הנה, קח בקבוק. קח אתה.‬
‫כל אחד מקבל בקבוק."‬

661
00:34:02,880 --> 00:34:04,200
‫איבדתי את עצמי, אנשים.‬

662
00:34:04,280 --> 00:34:08,240
‫אפילו נתתי בקבוק שמפניה לדי-ג'יי, הנהג.‬

663
00:34:08,320 --> 00:34:10,280
‫אמרתי, "די-ג'יי, קח שמפניה.‬

664
00:34:10,360 --> 00:34:12,720
‫"לא, גבר. אני לא שותה שמפניה."‬

665
00:34:12,800 --> 00:34:15,280
‫אמרתי, "בחייך. מה קרה לללכת עד הסוף?‬

666
00:34:15,360 --> 00:34:16,480
‫"תחיה את החיים."‬

667
00:34:17,000 --> 00:34:19,800
‫הוא אמר, "אני לא שותה כזה."‬
‫אמרתי, "מה אתה שותה?‬

668
00:34:19,880 --> 00:34:22,440
‫"מה המשקה שלך?"‬
‫הוא אמר, "אני אוהב טקילה".‬

669
00:34:22,520 --> 00:34:24,520
‫אמרתי, "ליברטי, בואי לכאן.‬

670
00:34:24,600 --> 00:34:27,080
‫"תקשיבי, זה די-ג'יי, הנהג הכי טוב בעולם.‬

671
00:34:27,160 --> 00:34:29,160
‫"תביאי לאיש שלי בקבוק טקילה."‬

672
00:34:29,240 --> 00:34:31,480
‫היא נתנה לי בקבוק גדול כמו אגרטל.‬

673
00:34:31,560 --> 00:34:33,760
‫נתתי לו את הבקבוק. תקשיבו, אנשים,‬

674
00:34:33,840 --> 00:34:36,520
‫די-ג'יי פרץ בבכי במועדון.‬

675
00:34:37,520 --> 00:34:39,960
‫בזמן שכל זה קרה, הוא כזה, "לא, גבר.‬

676
00:34:40,040 --> 00:34:40,960
‫"לא, גבר.‬

677
00:34:41,600 --> 00:34:46,440
‫"איש מהלקוחות שלי‬
‫אף פעם לא התייחס אליי ככה."‬

678
00:34:46,520 --> 00:34:49,400
‫אמרתי, "תקשיב, די-ג'יי,‬
‫אתה אחד מהחבר'ה עכשיו.‬

679
00:34:49,480 --> 00:34:50,960
‫"אתה משפחה."‬

680
00:34:51,040 --> 00:34:53,920
‫הוא אמר, "אתה בטוח?"‬
‫אמרתי, "כן, אחי, אתה משפחה.‬

681
00:34:54,000 --> 00:34:55,760
‫"ליברטי, תני לי גם בקבוק."‬

682
00:34:55,840 --> 00:34:57,800
‫אז לי היה בקבוק, לו היה בקבוק.‬

683
00:34:57,880 --> 00:35:01,400
‫דיי-ג'יי אמר, "היי, תגיד משהו גנגסטרי‬
‫מהשכונה שלכם".‬

684
00:35:01,480 --> 00:35:03,480
‫אנשים, אני לא מהשכונה.‬

685
00:35:04,640 --> 00:35:07,880
‫אמרתי דברים לא גנגסטריים.‬
‫הוא אמר, "תגיד משהו". אמרתי,‬

686
00:35:07,960 --> 00:35:09,440
‫"החלפת שמשות‬

687
00:35:09,520 --> 00:35:11,120
‫"תיקון שמשות"‬

688
00:35:18,240 --> 00:35:22,240
‫די-ג'יי אהב את זה. "כן, תחליף את השמשה.‬

689
00:35:22,320 --> 00:35:25,440
‫"כי יש חורי קליעים בשמשה. כן, בסדר, אחי.‬

690
00:35:25,520 --> 00:35:28,600
‫"זאת בסך הכול מכה מאבן,‬
‫אבל מה שעושה לך את זה, אחי."‬

691
00:35:29,200 --> 00:35:30,680
‫התחלתי לאבד את עצמי.‬

692
00:35:30,760 --> 00:35:34,480
‫חשבתי, "אני יכול להתרגל‬
‫לחיים בהוליווד. באמת".‬

693
00:35:34,560 --> 00:35:37,720
‫להיות ליד החברים שלי,‬
‫להיות מוקף בכל האנשים האלו,‬

694
00:35:37,800 --> 00:35:39,720
‫לשתות בקבוקי שמפניה. מבינים?‬

695
00:35:39,800 --> 00:35:42,360
‫ואז אחד משחקני האן-בי-איי אמר, "גבר,‬

696
00:35:42,440 --> 00:35:45,800
‫"בואו נרים כוסית לחיי האיש שלי דושיין."‬

697
00:35:45,880 --> 00:35:47,080
‫כל המועדון.‬

698
00:35:47,160 --> 00:35:50,440
‫דושיין!‬

699
00:35:50,520 --> 00:35:53,200
‫חשבתי, "ואו, אלוהים". תקשיבו,‬

700
00:35:53,280 --> 00:35:56,840
‫זה היה אחד הרגעים הכי טובים בחיי.‬

701
00:35:56,920 --> 00:35:59,920
‫תשכחו מכל הקטע הקומי הזה, מפרסי האקדמיה.‬

702
00:36:00,000 --> 00:36:02,560
‫באותו רגע שם, אמרתי, "ואו, זה…"‬

703
00:36:02,640 --> 00:36:05,000
‫תשכחו מהלידה שלי, לא באמת הייתי שם.‬

704
00:36:05,880 --> 00:36:09,560
‫זה היה אחד הרגעים הגדולים אי פעם.‬
‫כולנו שתינו.‬

705
00:36:09,640 --> 00:36:11,640
‫אחד הרגעים הכי טובים אי פעם.‬

706
00:36:11,720 --> 00:36:14,440
‫אמרתי, "ליברטי, קחי, תשתי.‬
‫אפשר לקבל חשבון?"‬

707
00:36:14,520 --> 00:36:17,520
‫שתיתי שוט אחרון. אני קמצן. שילמתי על זה.‬

708
00:36:18,280 --> 00:36:20,360
‫אמרתי, "אחי, שים בקבוק בכיס שלך.‬

709
00:36:20,440 --> 00:36:21,720
‫"קח את זה הביתה."‬

710
00:36:22,200 --> 00:36:25,280
‫אחד הרגעים הגדולים בחיי. ואז ליברטי באה.‬

711
00:36:25,360 --> 00:36:26,760
‫"תודה על החשבון."‬

712
00:36:26,840 --> 00:36:28,760
‫אמרתי, "לכו אתם…"‬

713
00:36:38,920 --> 00:36:43,080
‫הייתם פעם כל כך שיכורים‬
‫שניסיתם להתפכח כדי לחשוב בהיגיון?‬

714
00:36:43,160 --> 00:36:46,920
‫ניסיתם לעשות את זה פעם? שפשפתם את המצח ו…‬

715
00:36:49,640 --> 00:36:51,560
‫התחלתם להבין מה קורה.‬

716
00:36:52,120 --> 00:36:54,280
‫קלטתי שכל כפתורי החולצה שלי פתוחים.‬

717
00:36:54,360 --> 00:36:57,120
‫אתם לא מבינים. כל הכפתורים היו פתוחים.‬

718
00:36:57,200 --> 00:36:58,960
‫אפילו הפופיק שלי היה חשוף.‬

719
00:36:59,800 --> 00:37:03,760
‫הפופיק שלי היה כזה,‬
‫"אתה ממש משתולל הלילה, מה?"‬

720
00:37:04,680 --> 00:37:06,120
‫הסתכלתי על החשבון.‬

721
00:37:08,040 --> 00:37:09,440
‫אמרתי, "סליחה, ליברטי…‬

722
00:37:12,320 --> 00:37:13,280
‫"בסדר…"‬

723
00:37:13,360 --> 00:37:16,760
‫היא אמרה, "אלוהים, מו גילי.‬
‫מה הבעיה? מה קורה?"‬

724
00:37:16,840 --> 00:37:18,960
‫אמרתי, "טוב, סליחה,‬

725
00:37:19,040 --> 00:37:23,280
‫"אני מנסה להבין את המס, התשר, הטיפ.‬

726
00:37:23,360 --> 00:37:25,080
‫"כמה עולה הבקבוק הזה?"‬

727
00:37:25,160 --> 00:37:28,880
‫ליברטי אמרה, "בוא נראה. טוב, מס, תשר, טיפ…‬

728
00:37:30,000 --> 00:37:34,440
‫"בסדר, אז הבקבוק הזה, 'קאזה אזול',‬
‫הבקבוק הזה עולה…‬

729
00:37:34,520 --> 00:37:37,760
‫"זה בסדר. רק 5,000 דולר."‬

730
00:37:42,040 --> 00:37:44,120
‫זה לא כולל את הבקבוק שהזמנתי לעצמי,‬

731
00:37:44,200 --> 00:37:46,680
‫חבילה מספר אחת, חבילה מספר שתיים.‬

732
00:37:47,880 --> 00:37:50,240
‫הסתכלתי על הבחורה, ליברטי. אמרתי, "כן.‬

733
00:37:51,160 --> 00:37:53,840
‫"עכשיו אני מבין‬
‫למה קוראים לך ליברטי. כי…"‬

734
00:37:57,920 --> 00:37:59,400
‫ואז אמרתי, "בסדר…"‬

735
00:37:59,480 --> 00:38:02,280
‫הסתכלתי על זה, והיא שאלה, "מה הבעיה?"‬

736
00:38:02,360 --> 00:38:05,160
‫אמרתי, "טוב, זה…"‬
‫היא אמרה, "מה קרה, מו גילי?"‬

737
00:38:05,240 --> 00:38:08,160
‫אמרתי, "זה…" היא אמרה, "תהיה כן".‬
‫אמרתי, "זה…‬

738
00:38:08,840 --> 00:38:12,240
‫"אווילי. זה ממש אווילי."‬

739
00:38:13,680 --> 00:38:16,680
‫זה נהפך מאחד הערבים הטובים בחיי‬

740
00:38:16,760 --> 00:38:19,720
‫לאחד הלילות הכי גרועים בחיי.‬

741
00:38:19,800 --> 00:38:23,680
‫שלא תטעו, יכולתי לשלם, אבל חשבתי,‬

742
00:38:23,760 --> 00:38:28,280
‫"ואו, ככה החיים שלי ידרדרו?"‬

743
00:38:28,360 --> 00:38:31,120
‫לעבור מתוכניות מובילות בהוליווד,‬

744
00:38:31,200 --> 00:38:33,720
‫תוכנית משלך, פרס אקדמיה, ובלי לשים לב,‬

745
00:38:33,800 --> 00:38:37,800
‫לעבור ל"לא יכול לשלם? ניקח את זה!"?‬

746
00:38:38,800 --> 00:38:41,080
‫אני לא מגיש התוכנית, אני אחד המשתתפים.‬

747
00:38:43,200 --> 00:38:44,760
‫חשבתי, ואו.‬

748
00:38:44,840 --> 00:38:47,360
‫תקשיבו, אמרתי לכם שאהיה שקוף.‬

749
00:38:47,440 --> 00:38:48,960
‫חשבתי לעצמי,‬

750
00:38:49,040 --> 00:38:52,000
‫"אני יודע איך אחזיר את הכסף.‬
‫יודעים מה? לעזאזל.‬

751
00:38:52,080 --> 00:38:54,840
‫"אפתח 'אונליפאנס' מחר." אמרתי את זה לעצמי.‬

752
00:38:55,520 --> 00:38:57,440
‫"אחזיר את הכסף תוך 24 שעות."‬

753
00:38:57,520 --> 00:38:59,120
‫לא הייתי מבזבז רגע.‬

754
00:38:59,200 --> 00:39:03,240
‫"אני הולך על זה. חור תחת בימי רביעי.‬
‫אני אשיג את הכסף הזה."‬

755
00:39:05,360 --> 00:39:08,800
‫חשבתי, "אלוהים, זה הדבר הכי טיפשי‬

756
00:39:08,880 --> 00:39:12,280
‫"שעשיתי בחיי."‬

757
00:39:12,360 --> 00:39:15,040
‫ואז חשבתי, "זה בסדר". כי עוד לא שילמתי.‬

758
00:39:15,120 --> 00:39:18,320
‫תזכרו שנתתי את כרטיס האשראי שלי‬
‫ותעודת הזהות שלי למנהל.‬

759
00:39:18,400 --> 00:39:21,280
‫ואז הטלפון שלי רטט. חשבתי, "מה זה?"‬

760
00:39:21,360 --> 00:39:23,160
‫אימא בודקת אם אני בסדר?‬

761
00:39:23,240 --> 00:39:26,080
‫תקשיבו, הסתכלתי בטלפון והעסקה בוצעה.‬

762
00:39:26,160 --> 00:39:27,840
‫הם ביצעו את העסקה.‬

763
00:39:27,920 --> 00:39:30,280
‫התחלתי לפקפק בכל המערכת הבנקאית.‬

764
00:39:30,360 --> 00:39:32,160
‫כאילו, אתם צוחקים עליי?‬

765
00:39:32,240 --> 00:39:35,360
‫איך נתתם לזה לחמוק מבדיקות ההונאה‬

766
00:39:35,440 --> 00:39:36,760
‫כשאני בחו"ל?‬

767
00:39:36,840 --> 00:39:40,000
‫לא נתתם לי ססמה חד-פעמית, שום דבר.‬

768
00:39:40,520 --> 00:39:44,240
‫אבל כשאני קונה אקונומיקה ועוגיות‬
‫בחנות "הכול בדולר",‬

769
00:39:44,320 --> 00:39:48,200
‫אתם מביכים אותי בשאלות?‬
‫"זה אתה? כן או לא? זה אתה?"‬

770
00:39:48,280 --> 00:39:49,400
‫זה אני, גבר.‬

771
00:39:50,600 --> 00:39:53,640
‫הלילה הכי גרוע בתולדות חיי.‬

772
00:39:53,720 --> 00:39:56,640
‫נוראי, גבר.‬
‫עד כדי כך שהתעוררתי למחרת בבוקר.‬

773
00:39:56,720 --> 00:39:59,920
‫כל החברים שלי אמרו,‬
‫"אחי, תקשיב סליחה שהערנו אותך,‬

774
00:40:00,000 --> 00:40:03,000
‫""אבל אנחנו רק רוצים להודות לך."‬

775
00:40:03,080 --> 00:40:05,240
‫אמרתי, "אתם לא…" הוא אמר, "לא, אחי.‬

776
00:40:05,320 --> 00:40:06,960
‫"אני לא חושב שאתה מבין.‬

777
00:40:07,440 --> 00:40:11,440
‫"אתמול בלילה היה‬
‫אחד הלילות הגדולים ביותר בחיי."‬

778
00:40:11,520 --> 00:40:13,040
‫אמרתי, "אבל יש לך ילדים.‬

779
00:40:13,120 --> 00:40:15,640
‫"אחי, זין על הילדים האלו,‬
‫אני לא אוהב אותם.‬

780
00:40:16,800 --> 00:40:20,360
‫"האמת, הקטן מרושע. אני לא אוהב אותם ככה.‬

781
00:40:21,000 --> 00:40:23,960
‫"אבל תשמע, בתור חברים שלך,‬
‫רצינו רק להעיר אותך.‬

782
00:40:24,040 --> 00:40:26,280
‫"אנחנו מבינים. אנחנו יודעים על החשבון.‬

783
00:40:26,360 --> 00:40:29,240
‫"רצינו רק להגיד‬
‫שלעולם לא נחווה דבר כזה שוב.‬

784
00:40:29,320 --> 00:40:31,080
‫"אז בתור החברים האמיתיים שלך,‬

785
00:40:31,160 --> 00:40:33,720
‫"רצינו להעיר אותך ולהגיד תודה, מו גיליגן.‬

786
00:40:33,800 --> 00:40:35,520
‫"אנחנו מעריכים את זה מאוד."‬

787
00:40:35,600 --> 00:40:38,960
‫ולא אשקר,‬
‫הייתה לי שיחה מלב אל לב מקסימה עם חבריי.‬

788
00:40:39,040 --> 00:40:40,560
‫כי בשביל זה עושים את זה.‬

789
00:40:40,640 --> 00:40:44,120
‫כסף בא והולך, אבל החברים‬
‫הם המשפחה שאתם בוחרים.‬

790
00:40:44,200 --> 00:40:45,720
‫ואז… כן, זה נכון.‬

791
00:40:45,800 --> 00:40:48,520
‫לא, תקשיבו,‬
‫לעולם אל תוותרו על החברים שלכם.‬

792
00:40:48,600 --> 00:40:50,680
‫זאת המשפחה שבוחרים לנצח.‬

793
00:40:50,760 --> 00:40:54,320
‫אחד הבחורים אמר,‬
‫"תקשיב, אני יודע מה יעודד אותך.‬

794
00:40:54,400 --> 00:40:57,600
‫"אני והחבר'ה השתתפנו. ותראה את זה. תקשיב.‬

795
00:40:57,680 --> 00:40:59,800
‫"קנינו לך קפה ומאפה."‬

796
00:41:07,760 --> 00:41:09,640
‫אני נשבע בחיים שלי,‬

797
00:41:09,720 --> 00:41:11,720
‫הסתכלתי על החברים שלי, "יודעים מה?‬

798
00:41:11,800 --> 00:41:15,680
‫"אני מקווה שהמטוס שלכם יתרסק בדרך הביתה.‬
‫אתם חושבים שזה מספיק?"‬

799
00:41:17,000 --> 00:41:18,760
‫זאת הייתה תקופה אחרת בחיי.‬

800
00:41:18,840 --> 00:41:21,120
‫בתקופה ההיא, לפני 3.5 שנים בערך,‬

801
00:41:21,200 --> 00:41:22,360
‫הייתי רווק.‬

802
00:41:22,440 --> 00:41:24,280
‫לא נהניתי להיות רווק.‬

803
00:41:24,760 --> 00:41:27,560
‫הלכתי לחתונה. הייתי בחתונה לבדי.‬

804
00:41:27,640 --> 00:41:30,960
‫אבל אתם יודעים איך זה.‬
‫אנחנו יודעים להדחיק את הרגשות.‬

805
00:41:31,040 --> 00:41:33,320
‫אתה רואה רומנטיקה מסביב.‬

806
00:41:33,400 --> 00:41:35,040
‫זה לא מעניין בחורים.‬

807
00:41:35,120 --> 00:41:38,360
‫יש שני סוגים של רומנטיקה. יש זוגות חדשים,‬

808
00:41:38,440 --> 00:41:40,280
‫אלו שמחככים אפים וכזה.‬

809
00:41:41,040 --> 00:41:41,960
‫"כן."‬

810
00:41:45,720 --> 00:41:47,920
‫היא מתרגשת. "ככה נהיה יום אחד.‬

811
00:41:48,880 --> 00:41:50,320
‫"אני אתפוס את הזר."‬

812
00:41:53,640 --> 00:41:56,440
‫ויש זוגות ותיקים יותר.‬

813
00:41:56,520 --> 00:41:59,960
‫הם חושבים רק, "היי, כשנחזור הביתה,‬

814
00:42:00,760 --> 00:42:03,920
‫"בואי נלך לישון. אנחנו רק רוצים לישון."‬

815
00:42:04,000 --> 00:42:06,040
‫זה כל מה שמעניין אתכם, נכון?‬

816
00:42:06,120 --> 00:42:09,600
‫אני חושב שנשים אוהבות רומנטיקה‬
‫הרבה יותר מגברים.‬

817
00:42:09,680 --> 00:42:12,400
‫ואני לא רוצה להכליל‬
‫ולהגיד שכל הנשים אותו הדבר,‬

818
00:42:12,480 --> 00:42:14,320
‫אבל נשים אוהבות קצת רומנטיקה.‬

819
00:42:14,400 --> 00:42:17,440
‫אישה רווקה לבדה. היא בוכה, כן?‬

820
00:42:17,520 --> 00:42:20,280
‫היא לא שמה לב בכלל. דמעה זלגה מעיניה.‬

821
00:42:20,360 --> 00:42:21,680
‫ידעתם שזה קורה, גברים?‬

822
00:42:21,760 --> 00:42:25,360
‫דמעה יוצאת ללא התראה. זולגת על הפנים שלה.‬

823
00:42:25,440 --> 00:42:29,200
‫היא מבחינה בזה וחושבת, "לא, לא היום.‬

824
00:42:29,280 --> 00:42:31,480
‫"אני חזקה." היא תשלוף אמירות חיוביות.‬

825
00:42:31,560 --> 00:42:34,600
‫"אני חזקה. אני מגניבה. אני טובה. לא.‬

826
00:42:34,680 --> 00:42:37,520
‫"איפה הקריסטל שלי?‬
‫איפה הקוורץ שלי? איפה הוא?"‬

827
00:42:40,160 --> 00:42:43,320
‫אבל אתם יודעים מה נשים עושות‬
‫שממש יפה בעיניי?‬

828
00:42:43,400 --> 00:42:45,480
‫נשים דואגות לנשים אחרות.‬

829
00:42:45,560 --> 00:42:47,560
‫נשים, אל תפסיקו לעשות את זה.‬

830
00:42:48,560 --> 00:42:51,280
‫אתן עושות דבר יפהפה.‬

831
00:42:51,360 --> 00:42:53,480
‫שתי נשים על רחבת הריקודים.‬

832
00:42:53,560 --> 00:42:55,720
‫הן מבחינות במסכנה שבוכה.‬

833
00:42:55,800 --> 00:42:58,960
‫הן מבלות בנעימים‬
‫אבל לא יכולות שלא לשים לב.‬

834
00:42:59,040 --> 00:43:01,640
‫הן רוקדות, הן אומרות, "היי, מותק.‬

835
00:43:01,720 --> 00:43:03,880
‫"תקשיבי, אל תסתכלי עכשיו, טוב?‬

836
00:43:03,960 --> 00:43:08,040
‫"אבל את רואה את הבחורה משמאלך? היא בוכה.‬

837
00:43:08,120 --> 00:43:09,400
‫"ברצינות?‬

838
00:43:09,480 --> 00:43:12,280
‫"כן. אל תסתכלי.‬

839
00:43:12,360 --> 00:43:14,120
‫"אני לא מסתכלת.‬

840
00:43:14,200 --> 00:43:15,200
‫"אני לא מסתכלת.‬

841
00:43:15,760 --> 00:43:18,360
‫"אלוהים. אני אגיד לה משהו."‬

842
00:43:18,440 --> 00:43:20,760
‫והיא תגיד. היא תיגש. נשים מעמידות פנים.‬

843
00:43:20,840 --> 00:43:22,960
‫אתן כל כך צפויות.. אתן אומרות…‬

844
00:43:24,560 --> 00:43:27,600
‫"אלוהים. אני לא מאמינה.‬

845
00:43:27,680 --> 00:43:32,480
‫"רגע, אין מצב שמלכה כמוך בוכה.‬

846
00:43:32,560 --> 00:43:36,000
‫"לא, סליחה, יקירה, לא כשאת בשמלה כזאת,‬

847
00:43:36,080 --> 00:43:37,800
‫"כי ניסיתי להשיג כזאת.‬

848
00:43:37,880 --> 00:43:40,840
‫"אין מצב. תקשיבי, חומד, אל תבכי.‬

849
00:43:40,920 --> 00:43:44,080
‫"זה לא לעניין, זה לא טוב.‬
‫בואי לכאן, חומד. אל תבכי."‬

850
00:43:44,160 --> 00:43:46,920
‫הם יכירו לה את שאר הבנות.‬

851
00:43:47,000 --> 00:43:50,680
‫כל הנשים יתקבצו סביבה,‬
‫ינגבו את הדמעות מהפנים שלה.‬

852
00:43:50,760 --> 00:43:51,920
‫"אל תבכי.‬

853
00:43:52,000 --> 00:43:54,520
‫"אל תבכי כי את יפהפייה.‬

854
00:43:54,600 --> 00:43:57,000
‫"כולנו מכירות את זה. שנטל מכירה את זה.‬

855
00:43:57,080 --> 00:43:58,320
‫"נכון, שנטל?"‬

856
00:43:59,200 --> 00:44:01,120
‫שנטל אומרת, "מה זאת אומרת?‬

857
00:44:01,600 --> 00:44:02,840
‫"על מה את מדברת?"‬

858
00:44:02,920 --> 00:44:05,760
‫תקשיבו, יש נשים‬
‫שישליכו את החברה שלהן לכלבים‬

859
00:44:05,840 --> 00:44:09,280
‫כדי לתמוך רגשית באנשים שהן לא מכירות.‬

860
00:44:09,360 --> 00:44:11,920
‫"תקשיבי, בסדר, בקיצור, את לא מכירה אותה,‬

861
00:44:12,000 --> 00:44:15,560
‫"אבל אביו של התינוק שלה‬
‫יושב בכלא על שוד מזוין ותקיפה.‬

862
00:44:15,640 --> 00:44:17,240
‫"נכון, שנטל?"‬

863
00:44:17,320 --> 00:44:19,720
‫שנטל אומרת, "למה את מספרת לה?‬

864
00:44:19,800 --> 00:44:21,040
‫"מה הבעיה שלך?‬

865
00:44:21,520 --> 00:44:24,080
‫"זה בסדר. זה שודר ב'24 שעות במעצר משטרתי'.‬

866
00:44:24,160 --> 00:44:26,840
‫"כולנו יודעות, אל תדאגי. תקשיבי, אל תבכי.‬

867
00:44:26,920 --> 00:44:28,440
‫"אל תבכי.‬

868
00:44:28,520 --> 00:44:30,720
‫"מהר, קלייר. תני לי את השפתון שלך."‬

869
00:44:30,800 --> 00:44:34,680
‫קלייר קמצנית. "לא ה'שרלוט טילברי' שלי.‬
‫תני את ה'שרלוט טילברי' שלך.‬

870
00:44:34,760 --> 00:44:36,280
‫"אל תבכי. את יודעת למה?"‬

871
00:44:36,360 --> 00:44:37,840
‫ואני רוצה להגיד לכם משהו.‬

872
00:44:37,920 --> 00:44:41,440
‫נשים יכולות לשלוף ציטוטים מעוררי השראה‬

873
00:44:41,520 --> 00:44:42,960
‫בכל רגע.‬

874
00:44:43,040 --> 00:44:44,960
‫זה אחד האהובים עליהן.‬

875
00:44:45,040 --> 00:44:48,240
‫זה השער שלהן בדקה ה-90.‬
‫זה מה שנשים אוהבות.‬

876
00:44:48,320 --> 00:44:51,880
‫"תקשיבי, חומד, אל תבכי."‬

877
00:44:51,960 --> 00:44:54,600
‫המסכנה אומרת, "למה?‬

878
00:44:54,680 --> 00:44:57,400
‫"אל תבכי. את יודעת למה?‬

879
00:44:59,040 --> 00:45:01,640
‫"כי את נותנת לו לנצח. אל תיתני לו לנצח!"‬

880
00:45:05,240 --> 00:45:08,720
‫תראו את כל המכשפות האלו.‬
‫"כן, השתמשתי בזה.‬

881
00:45:09,280 --> 00:45:12,160
‫"אל תיתני לו לנצח,‬
‫הוא תמיד ינצח. אל תיתני לו."‬

882
00:45:12,720 --> 00:45:14,960
‫ממש כנס של "לוס וימן" כאן.‬

883
00:45:17,320 --> 00:45:21,000
‫גברים, אנחנו לא עושים את זה.‬
‫אנחנו לא שם בשביל תמיכה רגשית.‬

884
00:45:21,080 --> 00:45:24,120
‫אגיד לכם משהו. גברים, אנחנו מתעסקים בשלנו.‬

885
00:45:24,200 --> 00:45:26,760
‫אנחנו מקצוענים בזה.‬

886
00:45:26,840 --> 00:45:30,720
‫יכול להיות גבר כאן, בשירותים, ברגע זה,‬

887
00:45:30,800 --> 00:45:33,320
‫מתייפח בגלל לב שבור.‬

888
00:45:33,400 --> 00:45:35,000
‫ממש מתייפח.‬

889
00:45:35,080 --> 00:45:38,960
‫"אני לא מאמין שהיא עושה לי…‬

890
00:45:39,040 --> 00:45:40,520
‫"למה?‬

891
00:45:41,040 --> 00:45:42,640
‫"למה?"‬

892
00:45:42,720 --> 00:45:48,160
‫תקשיבו, כל גבר שייכנס לשירותים יתרכז בשלו.‬

893
00:45:48,680 --> 00:45:51,120
‫שוטפים את החרא מהידיים.‬

894
00:45:51,200 --> 00:45:54,280
‫מנסים לברר מה קרה, נכון? כל גבר פשוט…‬

895
00:46:20,480 --> 00:46:21,680
‫"מזדיין מסכן.‬

896
00:46:21,760 --> 00:46:22,720
‫"לעזאזל."‬

897
00:46:27,600 --> 00:46:29,800
‫אפילו נספר לכמה מהחבר'ה, נכון?‬

898
00:46:29,880 --> 00:46:31,320
‫כי אנחנו אוהבים לרכל.‬

899
00:46:31,400 --> 00:46:35,240
‫אבל אנחנו לא יכולים להיות רציניים.‬
‫"היי, אחי, תקשיב,‬

900
00:46:38,720 --> 00:46:41,000
‫"יש גבר בשירותים…‬

901
00:46:45,040 --> 00:46:47,240
‫"לא, אני לא אמור לצחוק, זה רציני.‬

902
00:46:47,320 --> 00:46:49,120
‫"למה? מה קורה? תגיד כבר.‬

903
00:46:49,880 --> 00:46:51,960
‫"יש שם…‬

904
00:46:53,200 --> 00:46:56,080
‫"יש גבר בשירותים, בוכה. אני נשבע."‬

905
00:46:56,600 --> 00:46:58,640
‫יש בחורים שמרגישים חמלה. "באמת?‬

906
00:46:59,320 --> 00:47:02,560
‫"זה מטורף, אחי. מסכן. בטח קשה לו."‬

907
00:47:03,400 --> 00:47:05,680
‫תמיד יש בחור אחד. "באמת?‬

908
00:47:07,600 --> 00:47:09,200
‫"אני רוצה לראות, אחי.‬

909
00:47:18,040 --> 00:47:19,840
‫"הוא בוכה כמו נקבה!‬

910
00:47:19,920 --> 00:47:21,720
‫"רגע, מה אתה עושה?‬

911
00:47:23,800 --> 00:47:25,400
‫"מה אתה עושה, ג'רום?"‬

912
00:47:27,000 --> 00:47:30,360
‫תמיד חשבתי שהנשים מאורגנות.‬

913
00:47:30,440 --> 00:47:33,360
‫יש להן תמיד מכונית, עבודה טובה.‬

914
00:47:33,440 --> 00:47:34,840
‫יש להן בית.‬

915
00:47:34,920 --> 00:47:37,000
‫עכשיו הן רק רוצות אותך, הגבר הנכון.‬

916
00:47:37,080 --> 00:47:40,640
‫בעיקר כי… אגיד לכם משהו.‬
‫כשנשים מגיעות לשנות ה-30-40-50 שלהן,‬

917
00:47:40,720 --> 00:47:42,240
‫הן לא משחקות יותר.‬

918
00:47:42,320 --> 00:47:45,360
‫הן יודעות מה הן רוצות.‬
‫יש להן רשימה וקריטריונים.‬

919
00:47:45,440 --> 00:47:48,320
‫יש להן רשימת נורות אזהרה.‬
‫לא משנה מה המזל שלך.‬

920
00:47:48,400 --> 00:47:51,560
‫"אריה. לא בשבילי. האקס שלי היה אריה.‬
‫לא. נורת אזהרה."‬

921
00:47:51,640 --> 00:47:54,080
‫זהו? רק כי נולדת באותו חודש.‬

922
00:47:54,160 --> 00:47:56,280
‫"לא, זו נורת אזהרה. מצטערת. לא."‬

923
00:47:56,360 --> 00:47:57,200
‫נכון?‬

924
00:47:57,680 --> 00:48:01,800
‫ויש להן עוד רשימה.‬
‫נשים מוסיפות לרשימה הזאת כל יום.‬

925
00:48:01,880 --> 00:48:04,880
‫יודעים מה זה? רשימת האיכס.‬

926
00:48:06,240 --> 00:48:08,160
‫אני לא יודע אם אתם יודעים מה זה,‬

927
00:48:08,240 --> 00:48:10,760
‫אבל בעיקרון, זה משהו שאנחנו עושים,‬

928
00:48:10,840 --> 00:48:12,480
‫בלי להיות מודעים לזה אפילו,‬

929
00:48:12,560 --> 00:48:14,840
‫שפשוט מכבה את הווגינה שלה. פשוט…‬

930
00:48:15,720 --> 00:48:19,200
‫זהו זה. פות נעול.‬
‫אי אפשר להניע אותו מחדש, אין…‬

931
00:48:21,560 --> 00:48:23,920
‫זהו זה. סגור להיום. זהו זה.‬

932
00:48:24,000 --> 00:48:28,400
‫כן? תשמעו, בחורים,‬
‫כל דבר שתעשו יכול להיות איכס.‬

933
00:48:28,480 --> 00:48:30,200
‫אתם לא קולטים. תנסו את זה.‬

934
00:48:30,280 --> 00:48:32,040
‫תשאלו את הבחורה שיצאתם איתה.‬

935
00:48:32,120 --> 00:48:34,040
‫הן יגידו דברים אקראיים לגמרי.‬

936
00:48:34,120 --> 00:48:36,160
‫הן ייכנסו לזה ויגידו לכם.‬

937
00:48:36,240 --> 00:48:38,280
‫"כן. כשפוגשים בחור, למשל?‬

938
00:48:38,360 --> 00:48:39,920
‫"כאילו, מה? תגידי.‬

939
00:48:40,000 --> 00:48:43,560
‫"ונגיד שהלכת לשחק איתו פינג-פונג."‬

940
00:48:43,640 --> 00:48:45,360
‫אני חושב, "מה איכס בזה?"‬

941
00:48:45,440 --> 00:48:47,280
‫כאילו, גברים אוהבים פינג-פונג.‬

942
00:48:47,360 --> 00:48:50,480
‫גדלתי במועדוני נוער. אני אוהב פינג-פונג.‬

943
00:48:50,560 --> 00:48:53,680
‫הן אומרות, "לא, אבל מה שקורה‬
‫בזמן הפינג-פונג".‬

944
00:48:53,760 --> 00:48:55,000
‫מה איכס בזה?‬

945
00:48:55,080 --> 00:48:57,280
‫בחורה אחת אמרה לי, "אספר לך מה איכס.‬

946
00:48:57,360 --> 00:48:59,840
‫"גבר שרודף אחרי כדור פינג פונג.‬

947
00:49:03,400 --> 00:49:04,680
‫"רגע.‬

948
00:49:08,080 --> 00:49:09,040
‫"מצאתי."‬

949
00:49:10,560 --> 00:49:13,480
‫גבירותיי, אני יכול לשאול אתכן? זה איכס?‬

950
00:49:13,560 --> 00:49:15,240
‫כן!‬

951
00:49:16,240 --> 00:49:19,720
‫לא ידעתם אפילו שזה איכס.‬
‫עכשיו זה כן. תכתבו לכם.‬

952
00:49:19,800 --> 00:49:21,480
‫"לרדוף אחרי כדור פינג פונג."‬

953
00:49:22,560 --> 00:49:25,280
‫הן יגידו לכם דברים‬
‫שבכלל לא חשבתם שהם איכס.‬

954
00:49:25,360 --> 00:49:27,720
‫זה יגרום לכם לשנות את כל חייכם.‬

955
00:49:27,800 --> 00:49:31,320
‫הן יגידו, "זוכר שהתכוננו להופעה של מו?‬

956
00:49:31,400 --> 00:49:33,800
‫"מה עשית כשהחלפת בגדים? אני לא יודע.‬

957
00:49:33,880 --> 00:49:36,480
‫"יצאתי מהמקלחת והתלבשתי.‬

958
00:49:36,560 --> 00:49:39,560
‫"לא, לא עשית רק את זה. מה עשית קודם?‬

959
00:49:40,440 --> 00:49:41,840
‫"יצאתי מהמקלחת.‬

960
00:49:41,920 --> 00:49:43,760
‫"אתה יודע מה עשית? מה עשיתי?‬

961
00:49:43,840 --> 00:49:47,400
‫"לבשת את החולצה לפני התחתונים."‬

962
00:49:47,880 --> 00:49:50,720
‫נכון? מתברר שקוראים לזה "פו הדוב".‬

963
00:49:51,960 --> 00:49:53,320
‫נשים, זה איכס?‬

964
00:49:53,400 --> 00:49:55,840
‫גבר שלובש חולצה לפני התחתונים?‬

965
00:49:55,920 --> 00:49:57,760
‫תראו כמה מרימות את היד.‬

966
00:49:58,840 --> 00:50:01,240
‫כל גבר עמד פעם כשהישבן שלו חשוף,‬

967
00:50:01,880 --> 00:50:03,440
‫והבולבול הקטן שלו…‬

968
00:50:06,600 --> 00:50:09,120
‫לא, אני חושב שנשים מרגישות כך‬
‫כי עמוק בפנים‬

969
00:50:09,200 --> 00:50:12,120
‫הן רק מנסות למצוא‬
‫את הדברים הקטנים שהן אוהבות בכם.‬

970
00:50:12,200 --> 00:50:15,000
‫יש לי תיאוריה.‬
‫יש לי תיאוריה בכל הנוגע לאהבה.‬

971
00:50:15,080 --> 00:50:18,480
‫יש לי תיאוריה שנקראת "שלוש אל".‬

972
00:50:18,560 --> 00:50:19,800
‫תקשיבו לי, טוב?‬

973
00:50:19,880 --> 00:50:22,800
‫האל הראשונה היא אהבה.‬

974
00:50:22,880 --> 00:50:25,280
‫השנייה היא הקשבה.‬

975
00:50:25,360 --> 00:50:27,840
‫אם רוצים להיות עם מישהו, צריך להקשיב להם.‬

976
00:50:27,920 --> 00:50:31,360
‫אתם יודעים איך זה, חבר'ה.‬
‫הקבוצה האהובה עליכם הפסידה.‬

977
00:50:31,440 --> 00:50:35,240
‫זה הרס את כל סוף השבוע שלכם.‬
‫אתם כזה, "אוי, זו בדיחה.‬

978
00:50:35,320 --> 00:50:37,040
‫"איך הפסדנו במשחק הזה?"‬

979
00:50:37,120 --> 00:50:40,480
‫נשים, אל תעשו את זה. אל תגידו, "אנחנו?"‬

980
00:50:42,280 --> 00:50:43,240
‫"אנחנו?‬

981
00:50:43,840 --> 00:50:47,280
‫"מתי אתה תתחיל לשחק? אנחנו?"‬

982
00:50:48,800 --> 00:50:51,320
‫אתה כזה, "מותק, בבקשה, לא עכשיו.‬

983
00:50:51,400 --> 00:50:54,160
‫"זה בסדר. הכול בסדר.‬

984
00:50:55,320 --> 00:50:57,040
‫"זה בסך הכול משחק.‬

985
00:50:59,240 --> 00:51:01,840
‫"זה לא משחק, בסדר? אלו החיים שלי, שרון!‬

986
00:51:02,520 --> 00:51:03,880
‫"אין לי כלום!‬

987
00:51:05,360 --> 00:51:08,440
‫"זה בסדר. יש לך אותי.‬

988
00:51:08,520 --> 00:51:09,880
‫"אני לא רוצה אותך!‬

989
00:51:11,920 --> 00:51:14,240
‫"את לא יכולה לשחק כדורגל, נכון?"‬

990
00:51:19,240 --> 00:51:23,040
‫והאל האחרונה היא החשובה ביותר. נאמנות.‬

991
00:51:23,120 --> 00:51:25,320
‫תהיו נאמנים לאדם שאתם איתו.‬

992
00:51:25,800 --> 00:51:28,680
‫יש כאן הרבה זוגות. רק תהיו נאמנים.‬

993
00:51:28,760 --> 00:51:31,600
‫ושלא תטעו, יש נאמנות מסורתית‬

994
00:51:31,680 --> 00:51:33,840
‫של "עד שהמוות יפריד בינינו" וכל זה,‬

995
00:51:33,920 --> 00:51:36,880
‫אבל יש גם נאמנות בלעדית‬
‫למערכת היחסים שלכם.‬

996
00:51:36,960 --> 00:51:40,080
‫דברים שאתם עושים שאחרים לא מבינים, נכון?‬

997
00:51:40,160 --> 00:51:41,680
‫ואלו דברים אקראיים.‬

998
00:51:41,760 --> 00:51:44,040
‫כמו לבחור את התוכנית שתצפו בה.‬

999
00:51:44,120 --> 00:51:46,400
‫נכנסים ל"נטפליקס". "במה נצפה?"‬

1000
00:51:46,480 --> 00:51:48,120
‫יש  "דברים מוזרים",‬

1001
00:51:48,200 --> 00:51:50,360
‫"ההתבגרות", "טופ בוי", "סופרסל".‬

1002
00:51:50,440 --> 00:51:51,760
‫הגברת שלך רואה משהו‬

1003
00:51:51,840 --> 00:51:54,080
‫ואומרת "מותק, כולם מדברים על זה.‬

1004
00:51:54,160 --> 00:51:57,960
‫"חייבים לצפות בזה."‬
‫זאת הנאמנות. עלית על זה.‬

1005
00:51:58,040 --> 00:52:00,480
‫"נצפה בזה. לא עכשיו, אבל נצפה."‬

1006
00:52:00,560 --> 00:52:02,400
‫כך מתחילה הנאמנות, כן?‬

1007
00:52:02,480 --> 00:52:05,240
‫זה אומר שאתה לא יכול לצפות בזה במקום אחר,‬

1008
00:52:05,320 --> 00:52:07,200
‫ואת לא יכולה לצפות במקום אחר.‬

1009
00:52:07,280 --> 00:52:10,560
‫זאת הנאמנות שהסכמתם עליה, נכון?‬

1010
00:52:10,640 --> 00:52:13,520
‫רוב הגברים אוהבים להיות מגנים.‬

1011
00:52:13,600 --> 00:52:16,320
‫לשם כך, אתה רוצה להראות שאתה יכול לפרנס.‬

1012
00:52:16,400 --> 00:52:18,960
‫להיות מפרנס משמעו להיות בשליטה, נכון?‬

1013
00:52:19,040 --> 00:52:21,240
‫אז מה אנחנו אוהבים, בחורים? את השלט.‬

1014
00:52:21,320 --> 00:52:24,520
‫אנחנו אוהבים להריץ לאחור, קדימה ולעצור.‬

1015
00:52:24,600 --> 00:52:26,600
‫זה הקטע שלנו. אנחנו רוצים את השלט.‬

1016
00:52:26,680 --> 00:52:28,280
‫הבנות אוהבות את שלהן.‬

1017
00:52:28,360 --> 00:52:30,600
‫הן חשות בטוחות בנוכחותכם, נכון?‬

1018
00:52:30,680 --> 00:52:32,920
‫הן יכולות להירגע. מה מרגיע אותן?‬

1019
00:52:33,000 --> 00:52:34,640
‫כוס יין, נכון?‬

1020
00:52:34,720 --> 00:52:38,160
‫אז הם אומרות,‬
‫"רגע, לפני שנתחיל, אשתה בזריזות כוסית.‬

1021
00:52:38,240 --> 00:52:40,480
‫"בזריזות. אחת קטנה.‬

1022
00:52:43,920 --> 00:52:45,960
‫"אחת קטנה, טוב?"‬

1023
00:52:46,480 --> 00:52:49,240
‫אז מצאת את התוכנית שתצפו בה,‬

1024
00:52:49,320 --> 00:52:51,520
‫אתם מתכרבלים וזהו, מפעילים.‬

1025
00:52:52,080 --> 00:52:53,280
‫אתם בפנים.‬

1026
00:52:53,360 --> 00:52:56,000
‫אתם בפנים. אתם צופים בתוכנית.‬

1027
00:52:56,880 --> 00:53:01,720
‫אחרי עשר דקות, נעשה שקט קצת. נכון, בחורים?‬

1028
00:53:01,800 --> 00:53:04,040
‫חמש עשרה דקות,‬

1029
00:53:04,560 --> 00:53:06,800
‫היפהפייה הנרדמת שכאן‬

1030
00:53:08,880 --> 00:53:11,520
‫נרדמה, נכון?‬

1031
00:53:11,600 --> 00:53:13,400
‫לא כי היא התחילה לעבוד מוקדם‬

1032
00:53:13,480 --> 00:53:16,000
‫או כי היה לה יום ארוך‬
‫ואולי הלכה לחדר כושר.‬

1033
00:53:16,080 --> 00:53:17,440
‫יודעים למה היא נרדמה?‬

1034
00:53:17,520 --> 00:53:20,880
‫כי היא שתתה חצי ליטר יין בחמש דקות.‬

1035
00:53:21,480 --> 00:53:22,600
‫היא ישנה.‬

1036
00:53:22,680 --> 00:53:26,200
‫עכשיו אנחנו צריכים לצפות בסרט‬
‫שתכננו לצפות בו ביחד‬

1037
00:53:26,280 --> 00:53:27,280
‫אבל לבד.‬

1038
00:53:27,360 --> 00:53:29,200
‫וזה המקום לנאמנות.‬

1039
00:53:29,280 --> 00:53:30,960
‫אתה אומר, "תכננו לצפות יחד".‬

1040
00:53:31,040 --> 00:53:34,240
‫עכשיו אנחנו לבד ואנחנו צופים בסרט, נכון?‬

1041
00:53:34,320 --> 00:53:37,640
‫"אני אצפה באחד. בפרק אחד."‬

1042
00:53:37,720 --> 00:53:40,160
‫אנחנו מתחילים לצפות. חצי שעה חולפת.‬

1043
00:53:40,240 --> 00:53:42,320
‫אנחנו ממש נהנים, נכון?‬

1044
00:53:42,400 --> 00:53:45,080
‫אתן יודעות למה אנחנו נהנים, נשים?‬
‫אגיד לכן.‬

1045
00:53:45,160 --> 00:53:48,960
‫כי אף אחד לא שואל אותנו שאלות מעצבנות‬

1046
00:53:49,040 --> 00:53:50,960
‫על מה שקורה.‬

1047
00:53:51,040 --> 00:53:54,400
‫"מי זה? למה הוא הרג אותו?‬
‫תחזור לאחור. זה אנטוניו בנדרס?‬

1048
00:53:54,480 --> 00:53:56,040
‫"למה הוא פה? אבדוק בגוגל.‬

1049
00:53:56,120 --> 00:53:57,680
‫"תוכל לעצור לרגע? מי זה?‬

1050
00:53:57,760 --> 00:54:01,280
‫"מותק, אף פעם לא ראיתי את זה.‬
‫אף פעם לא ראיתי.‬

1051
00:54:01,360 --> 00:54:04,160
‫"בסדר, אני רק שואלת. למה אתה גס רוח?‬

1052
00:54:04,240 --> 00:54:06,040
‫"זו גסות רוח.‬

1053
00:54:06,600 --> 00:54:07,720
‫"אלוהים."‬

1054
00:54:08,520 --> 00:54:10,520
‫דבר מזה לא קורה.‬

1055
00:54:11,000 --> 00:54:13,680
‫אז אתם ממשיכים לצפות, נכון?‬

1056
00:54:13,760 --> 00:54:17,120
‫ואז "נטפליקס" מעמידה למבחן‬
‫את הנאמנות שלכם.‬

1057
00:54:17,200 --> 00:54:19,280
‫כי "נטפליקס" אומרת, "היי,‬

1058
00:54:20,640 --> 00:54:22,040
‫"תקשיב לי,‬

1059
00:54:23,080 --> 00:54:25,000
‫"תכף יתחילו הקרדיטים.‬

1060
00:54:25,520 --> 00:54:29,200
‫"אבל תשמע, אני אעלה את הפרק הבא‬

1061
00:54:29,680 --> 00:54:34,880
‫"בעוד חמש, ארבע, שלוש, שתיים…‬

1062
00:54:34,960 --> 00:54:36,520
‫"מה אתה רוצה לעשות?‬

1063
00:54:39,320 --> 00:54:41,440
‫"זין על הכלבה הזאת. פרק שני!"‬

1064
00:54:42,480 --> 00:54:43,520
‫פרק שני!‬

1065
00:54:43,600 --> 00:54:46,600
‫אנחנו יודעים שאנחנו לא אמורים לצפות בו.‬

1066
00:54:46,680 --> 00:54:48,920
‫זה חילול קודש במערכת היחסים.‬

1067
00:54:49,000 --> 00:54:51,920
‫אתם לא אמורים לצפות‬
‫אבל מתחילים ליהנות מהפרק השני.‬

1068
00:54:52,000 --> 00:54:54,880
‫אבל מה קורה? היפהפייה הנרדמת מתעוררת.‬

1069
00:54:54,960 --> 00:54:56,560
‫אבל אתן לא מתעוררות סתם כך.‬

1070
00:54:56,640 --> 00:54:59,920
‫זה כאילו שרוח אמרה לכן בחלום,‬

1071
00:55:00,000 --> 00:55:02,160
‫"הוא עושה משהו לא בסדר."‬

1072
00:55:02,760 --> 00:55:04,680
‫ואתן מתעוררות משינה…‬

1073
00:55:07,880 --> 00:55:10,880
‫הן עוצרות, מביטות בטלפון.‬
‫זו תמיד אותה שעה.‬

1074
00:55:11,600 --> 00:55:13,600
‫"השעה 23:23!‬

1075
00:55:14,560 --> 00:55:19,080
‫"המלאכים אמרו לי. איפה הקריסטל שלי?‬

1076
00:55:19,160 --> 00:55:20,920
‫"רק רגע. פרק שני?‬

1077
00:55:21,000 --> 00:55:22,720
‫"אתה בפרק השני?‬

1078
00:55:22,800 --> 00:55:24,920
‫"אלוהים. אני לא מאמינה שעשית את זה."‬

1079
00:55:25,400 --> 00:55:28,000
‫הן מתחילות להגזים. "אני לא מאמינה.‬

1080
00:55:28,080 --> 00:55:30,800
‫"נרדמתי רק לחמש דקות."‬

1081
00:55:32,360 --> 00:55:33,880
‫כי אהבה היא הדבר הכי טוב.‬

1082
00:55:33,960 --> 00:55:37,200
‫האהבה לבן או בת הזוג, למשפחה.‬

1083
00:55:37,280 --> 00:55:39,760
‫לכן זה אני עושה את כל זה. בשביל המשפחה.‬

1084
00:55:39,840 --> 00:55:43,360
‫ועכשיו התמזל מזלי לעשות דברים אחרים.‬

1085
00:55:43,440 --> 00:55:46,120
‫לאחרונה, אחד החלומות שלי התגשם.‬

1086
00:55:46,200 --> 00:55:49,040
‫אחד המו"לים הגדולים בעולם אמר, "מו, תקשיב,‬

1087
00:55:49,120 --> 00:55:50,920
‫"אנחנו אוהבים את הקומדיה שלך,‬

1088
00:55:51,000 --> 00:55:53,760
‫"ואנחנו נשמח אם תוכל לכתוב ספר ילדים.‬

1089
00:55:53,840 --> 00:55:56,120
‫"ניתן לך 12 חודשים, מקדמה קטנה,‬

1090
00:55:56,200 --> 00:55:58,400
‫"ותכתוב את הספר הכי טוב שאתה רוצה."‬

1091
00:55:58,480 --> 00:56:02,240
‫ואז, אנשים… כמו שאמרתי,‬
‫אהיה כן מאוד במופע הזה.‬

1092
00:56:02,320 --> 00:56:04,000
‫החודשים חולפים.‬

1093
00:56:04,080 --> 00:56:06,120
‫אני מקבל מייל בעשר בבוקר.‬

1094
00:56:06,200 --> 00:56:10,240
‫"מו, היי, אני מקווה שאת בסדר.‬
‫תוכל להיכנס ל'זום'?‬

1095
00:56:10,320 --> 00:56:12,480
‫"נעבור על הספר."‬

1096
00:56:12,560 --> 00:56:15,560
‫חשבתי, "מה? אלוהים".‬
‫שכחתי לגמרי מהספר הזה.‬

1097
00:56:15,640 --> 00:56:17,000
‫אני רץ למטה,‬

1098
00:56:17,080 --> 00:56:21,040
‫נכנס למטבח שלי, פותח "זום" בחלוק ובפיג'מה,‬

1099
00:56:21,120 --> 00:56:24,720
‫ויש בשיחת ה"זום" 30 אנשים.‬

1100
00:56:24,800 --> 00:56:27,120
‫כולם מחברת ההוצאה לאור.‬

1101
00:56:27,200 --> 00:56:30,400
‫הם אמרו, "היי, מו, איך הולך?‬
‫עבר כל כך הרבה זמן.‬

1102
00:56:30,480 --> 00:56:33,200
‫"איך מתקדם הספר?"‬

1103
00:56:33,280 --> 00:56:35,680
‫חשבתי, "אלוהים, שכחתי לגמרי".‬

1104
00:56:35,760 --> 00:56:38,640
‫חשבתי, "יודעים מה?‬
‫לא אבזבז לאנשים האלו את הזמן".‬

1105
00:56:38,720 --> 00:56:41,440
‫"אז תקשיבו, תודה רבה על ההזדמנות הזאת,‬

1106
00:56:41,520 --> 00:56:43,480
‫"אבל למרבה הצער, זה לא בשבילי."‬

1107
00:56:43,560 --> 00:56:46,000
‫הם אמרו, "למה? מה קרה, מו?"‬

1108
00:56:46,080 --> 00:56:48,560
‫אמרתי, "לא הצלחתי לחשוב על רעיונות".‬

1109
00:56:48,640 --> 00:56:51,560
‫הם אמרו, "לא, מו, תקשיב,‬

1110
00:56:51,640 --> 00:56:54,720
‫"יש לנו רעיון.‬
‫אנחנו אוהבים את שירי הילדים שלך, כן?‬

1111
00:56:54,800 --> 00:56:56,960
‫"שירי הילדים הראסטפאריים שלך, כן?‬

1112
00:56:57,800 --> 00:57:00,720
‫"מה דעתך על הרעיון הזה? תוכל לספר אגדות.‬

1113
00:57:00,800 --> 00:57:03,480
‫"כן. 'כיפה אדומה'.‬

1114
00:57:03,560 --> 00:57:07,280
‫"כן, אולי את 'זהבה ושלושת הדובים',‬
‫'איש הזנגביל',‬

1115
00:57:07,360 --> 00:57:10,520
‫"אפילו את 'ג'ק ואפון הפלא'‬
‫כי זה ללא זכויות יוצרים.‬

1116
00:57:10,600 --> 00:57:12,200
‫"מה דעתך על זה? אבל…‬

1117
00:57:12,280 --> 00:57:15,000
‫"אבל בסגנון רגאיי ג'מייקני."‬

1118
00:57:17,040 --> 00:57:20,040
‫אמרתי, "מה לכל הרוחות קורה כאן?"‬

1119
00:57:23,160 --> 00:57:24,360
‫הגברת ב"זום" אמרה,‬

1120
00:57:24,440 --> 00:57:28,160
‫"טוב, אולי תבצע קצת בשבילנו במטבח שלך?‬

1121
00:57:28,240 --> 00:57:30,920
‫"נוכל להעלות את סופר הצללים, טוני."‬

1122
00:57:31,000 --> 00:57:33,800
‫בחור שחור אחד בשם טוני. "נוכל לערב אותו.‬

1123
00:57:33,880 --> 00:57:36,960
‫"מה דעתך על זה?‬
‫הוא מהמקום שאתה בא ממנו. מה דעתך?"‬

1124
00:57:37,040 --> 00:57:40,160
‫אמרתי, "תודה רבה אבל זה נשמע לא אתי.‬

1125
00:57:40,240 --> 00:57:43,640
‫"אני לא רוצה להרגיש‬
‫שאני מוכר את התרבות שלי."‬

1126
00:57:43,720 --> 00:57:47,320
‫הם אמרו, "אוי, מו, כמה חבל.‬

1127
00:57:47,400 --> 00:57:50,560
‫"למה? כי אני לא בובת תאגיד?‬
‫אני לא עושה מה שרציתם?"‬

1128
00:57:50,640 --> 00:57:52,280
‫הם אמרו, "לא, מו.‬

1129
00:57:52,360 --> 00:57:54,920
‫"ספר כזה יהיה הקניין הרוחני שלך,‬

1130
00:57:55,000 --> 00:57:56,760
‫"והכי חשוב, נוכל לשלם לך קצת.‬

1131
00:57:56,840 --> 00:58:01,400
‫"לא הרבה, אבל נוכל לשלם‬
‫משהו כמו 300 אלף ליש"ט."‬

1132
00:58:05,880 --> 00:58:06,880
‫אז,‬

1133
00:58:08,360 --> 00:58:11,480
‫זה הספר שביצעתי במטבח שלי.‬

1134
00:58:11,560 --> 00:58:12,960
‫מוזיקה, בבקשה.‬

1135
00:58:14,760 --> 00:58:16,000
‫"היי, מה לספר להם‬

1136
00:58:16,080 --> 00:58:17,040
‫"מה לספר להם‬

1137
00:58:17,120 --> 00:58:18,640
‫"מה לספר להם‬

1138
00:58:18,720 --> 00:58:21,400
‫"זה סיפור מהשכונה שלי‬

1139
00:58:21,480 --> 00:58:23,760
‫"על ילדה בשם כיפה אדומה‬

1140
00:58:23,840 --> 00:58:26,760
‫"התקשרו אליה ואמרו שתבוא מהר‬

1141
00:58:26,840 --> 00:58:29,040
‫"סבתא שלך חולה‬

1142
00:58:29,120 --> 00:58:31,720
‫"אז היא זזה ונעה וזזה מהר‬

1143
00:58:31,800 --> 00:58:34,240
‫"היא זזה ונעה וזזה מהר‬

1144
00:58:34,320 --> 00:58:37,120
‫"היא רואה את הזאב בבגדים של סבתה‬

1145
00:58:37,200 --> 00:58:39,800
‫"היא לקחה סכין בלי באמת להכיר אותו‬

1146
00:58:39,880 --> 00:58:42,600
‫"הילדה הבאה צריכה קופסה‬

1147
00:58:42,680 --> 00:58:44,880
‫"קוראים לה זהבה‬

1148
00:58:45,480 --> 00:58:47,800
‫"נכנסה לבית, אכלה את הדייסה‬

1149
00:58:47,880 --> 00:58:50,400
‫"גנבה את החוכמה והידע שלהם‬

1150
00:58:50,480 --> 00:58:53,000
‫"אבל לא, זה לא נגמר בזה‬

1151
00:58:53,080 --> 00:58:55,520
‫"היא ישנה במיטה, היא לא גרה שם‬

1152
00:58:55,600 --> 00:58:58,160
‫"היא ישנה במיטה, השאירה שיער בלונדיני‬

1153
00:58:58,240 --> 00:59:00,800
‫"היא ישנה במיטה והיו בה פשפשים‬

1154
00:59:00,880 --> 00:59:03,520
‫"זנגביל, זה איש הזנגביל‬

1155
00:59:03,600 --> 00:59:06,280
‫"מתוק ונחמד, אבל איש הזנגביל‬

1156
00:59:06,360 --> 00:59:08,720
‫"הם לא מכירים את איש הזנגביל‬

1157
00:59:08,800 --> 00:59:10,880
‫"מתוק ונחמד, איש הזנגביל‬

1158
00:59:10,960 --> 00:59:14,080
‫"היי, זנגביל, רוצים לירות בו ולהרוג‬

1159
00:59:14,160 --> 00:59:16,760
‫""היי, זנגביל, רוצים לירות בו ולהרוג‬

1160
00:59:16,840 --> 00:59:19,200
‫"היי, זנגביל, רוצים לירות בו ולהרוג‬

1161
00:59:19,280 --> 00:59:21,840
‫"יש בו אגוזים וקצת גלוטן‬

1162
00:59:21,920 --> 00:59:23,920
‫"זנגביל לא מכיל ביצים‬

1163
00:59:24,000 --> 00:59:26,520
‫"אני אומר, זנגביל לא מכיל ביצים‬

1164
00:59:26,600 --> 00:59:29,080
‫"אני אומר, זנגביל לא מכיל ביצים‬

1165
00:59:29,160 --> 00:59:31,920
‫"אבל לא תמצאו זנגביל ב'גרגס'"‬

1166
00:59:32,520 --> 00:59:35,920
‫אז אזי ב"זום", זה הולך נהדר.‬

1167
00:59:36,000 --> 00:59:39,480
‫נשים לבנות ממעמד הביניים מאבדים את שפיותן.‬

1168
00:59:39,560 --> 00:59:41,520
‫הן אומרות, "אלוהים!‬

1169
00:59:41,600 --> 00:59:44,440
‫"זה כמו נוטינג היל. מה הקטע?"‬

1170
00:59:45,600 --> 00:59:47,160
‫ידעתי שאני מצליח‬

1171
00:59:47,240 --> 00:59:50,160
‫כי טוני, סופר הצללים,‬
‫הבחור השחור, הוא איבד את זה.‬

1172
00:59:50,240 --> 00:59:54,040
‫הוא עבר מניב אחד לניב שלנו. "מה אתה עושה?"‬

1173
00:59:54,120 --> 00:59:56,000
‫אנשים, איבדתי את עצמי.‬

1174
00:59:56,080 --> 01:00:00,160
‫איבדתי את עצמי‬
‫עד ששכחתי שזה בשביל ספר ילדים‬

1175
01:00:00,240 --> 01:00:02,720
‫כשהגעתי ל"ג'ק ואפון הפלא".‬

1176
01:00:02,800 --> 01:00:03,880
‫כן, מוזיקה, בבקשה.‬

1177
01:00:03,960 --> 01:00:05,440
‫"היי, מה לספר להם‬

1178
01:00:05,520 --> 01:00:07,280
‫"היי, מה לספר להם"‬

1179
01:00:07,360 --> 01:00:08,640
‫תנו לי מחיאות כפיים.‬

1180
01:00:08,720 --> 01:00:10,280
‫"היי, מה לספר להם‬

1181
01:00:10,360 --> 01:00:11,920
‫"היי, מה לספר להם‬

1182
01:00:12,000 --> 01:00:13,160
‫"היי, מה לספר להם‬

1183
01:00:13,240 --> 01:00:14,360
‫"היי, מה לספר להם‬

1184
01:00:14,440 --> 01:00:16,920
‫"יש לו אפון, מוכר את הפרה‬

1185
01:00:17,000 --> 01:00:19,040
‫"מטפס למעלה, הבוס שואל 'איך?'‬

1186
01:00:19,120 --> 01:00:21,600
‫"אני אומר פי, פאי, פו, פאם‬

1187
01:00:21,680 --> 01:00:24,360
‫"אני אומר פי, פאי, פו, פאם‬

1188
01:00:24,440 --> 01:00:27,440
‫"אני אומר פי, פאי, פו, פאם‬

1189
01:00:27,520 --> 01:00:30,240
‫"אני ג'ק, ותמצוץ לאימא שלך!"‬

1190
01:00:32,280 --> 01:00:34,240
‫לונדון, נגמר לי הזמן.‬

1191
01:00:34,720 --> 01:00:35,560
‫תודה רבה.‬

1192
01:00:37,640 --> 01:00:38,640
‫תבורכו.‬

1193
01:00:39,840 --> 01:00:40,800
‫תודה רבה לכם.‬

1194
01:00:43,120 --> 01:00:45,640
‫אני אומר "דרום" ואתם אומרים "לונדון".‬

1195
01:00:45,720 --> 01:00:46,960
‫דרום!‬
‫-לונדון!‬

1196
01:00:47,040 --> 01:00:48,360
‫דרום!‬
‫-לונדון!‬

1197
01:00:48,440 --> 01:00:50,720
‫אני אומר "מו" ואתם אומרים "גיליגן"!‬

1198
01:00:50,800 --> 01:00:52,200
‫מו!‬
‫-גיליגן!‬

1199
01:00:52,280 --> 01:00:53,600
‫מו!‬
‫-גיליגן!‬

1200
01:00:53,680 --> 01:00:56,120
‫אני אומר "מו" ואתם אומרים "גיליגן"!‬

1201
01:00:56,200 --> 01:00:57,360
‫מו!‬
‫-גיליגן!‬

1202
01:00:57,440 --> 01:00:58,840
‫מו!‬
‫-גיליגן!‬

1203
01:00:58,920 --> 01:01:02,480
‫תודה. תם הזמן. תשמרו על עצמכם. תבורכו.‬

1204
01:01:02,560 --> 01:01:04,160
‫תודה רבה.‬

1205
01:01:34,280 --> 01:01:36,200
‫- מו גיליגן, זה התור שלך -‬

1206
01:01:55,360 --> 01:01:58,280
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬