1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:07,382 --> 00:00:10,010
‫שלום לכולם. אתם מוכנים?‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

4
00:00:10,927 --> 00:00:11,761
‫בסדר.‬

5
00:00:12,595 --> 00:00:18,852
‫גבירותיי ורבותיי, קבלו את שנג ואנג!‬

6
00:00:22,605 --> 00:00:26,609
‫- שנג ואנג: סגול -‬

7
00:00:39,664 --> 00:00:42,417
‫מה קורה, די. סי.?‬

8
00:00:46,296 --> 00:00:47,797
‫וואו.‬

9
00:00:49,382 --> 00:00:51,634
‫תודה רבה שבאתם.‬

10
00:00:51,718 --> 00:00:55,388
‫תודה רבה שהזמנתם אותי.‬
‫אני מקווה שאתם מרגישים טוב.‬

11
00:00:55,472 --> 00:00:57,057
‫אני מרגיש די טוב.‬

12
00:00:57,140 --> 00:00:59,851
‫השתדלתי לאכול יותר פירות יער.‬

13
00:01:00,602 --> 00:01:03,980
‫אני ממש מתלהב מנוגדי חמצון.‬

14
00:01:04,522 --> 00:01:05,398
‫זה מוזר.‬

15
00:01:05,482 --> 00:01:07,525
‫אני אפילו לא יודע מה זה חמצון.‬

16
00:01:07,609 --> 00:01:10,236
‫אני רק יודע שאני נגד זה.‬

17
00:01:12,614 --> 00:01:15,325
‫נדמה שבכל פעם שאוכלים משהו טעים,‬

18
00:01:15,408 --> 00:01:18,369
‫יש חמצונים שמנסים לבאס אותך.‬

19
00:01:19,454 --> 00:01:23,249
‫נכון? אז אחרי שאני אוכל סטייק‬
‫ושותה כמה מרטיני,‬

20
00:01:23,333 --> 00:01:25,085
‫אני קורא לפירות היער שלי.‬

21
00:01:26,127 --> 00:01:27,670
‫אני שולח את נוגדי החמצון.‬

22
00:01:27,754 --> 00:01:31,341
‫אני אומר, "היי, חבר'ה, תטפלו בזה.‬

23
00:01:32,967 --> 00:01:35,053
‫"תגרמו לזה להיראות כמו תאונה."‬

24
00:01:36,346 --> 00:01:39,390
‫לפעמים אני אוכל את הפירות לפני ארוחת הערב.‬

25
00:01:39,474 --> 00:01:41,643
‫אני טומן מלכודת.‬

26
00:01:43,311 --> 00:01:47,649
‫הם לא יודעים מה מחכה להם.‬
‫הם חושבים שהם הולכים לחמצן.‬

27
00:01:50,318 --> 00:01:54,781
‫אני אוהב פירות יער, אבל אתם יודעים‬
‫מי הכי אוהב לאכול פירות יער?‬

28
00:01:54,864 --> 00:01:57,325
‫הילדים של החברים שלכם.‬

29
00:01:59,410 --> 00:02:01,329
‫כשהילדים של החברים שלכם מגיעים,‬

30
00:02:01,412 --> 00:02:04,374
‫תחביאו את הפירות מתחת לברוקולי, מהר.‬

31
00:02:05,500 --> 00:02:07,252
‫למדתי את הלקח הזה על בשרי.‬

32
00:02:07,335 --> 00:02:10,421
‫חברה שלי באה עם הילדה שלה. אני מארח למופת.‬

33
00:02:10,505 --> 00:02:13,842
‫אני מוציא חטיפים, כיבוד, את פירות היער.‬

34
00:02:13,925 --> 00:02:15,552
‫אני שמח שהן שמחות.‬

35
00:02:15,635 --> 00:02:19,973
‫ואז אני קולט, "לילדה הזאת‬
‫אין שום מושג כמה הם עולים.‬

36
00:02:21,057 --> 00:02:23,351
‫היא אכלה אותם בטירוף.‬

37
00:02:24,352 --> 00:02:26,271
‫חופנים מהם.‬

38
00:02:27,063 --> 00:02:29,941
‫מעולם לא ראיתי שמחזיקים ככה פירות יער.‬

39
00:02:31,276 --> 00:02:32,735
‫ככה לא אוכלים פירות יער.‬

40
00:02:32,819 --> 00:02:36,364
‫ככה מציגים לראווה לב אדם שהוקרב.‬

41
00:02:40,952 --> 00:02:43,204
‫לא אמרתי כלום כי זה בריא בשבילה.‬

42
00:02:43,288 --> 00:02:46,541
‫אבל בראש שלי אמרתי, "זה לא סביר".‬

43
00:02:48,626 --> 00:02:51,588
‫ניסיתי להיראות קר-רוח, אבל זה הפריע לי.‬

44
00:02:51,671 --> 00:02:55,967
‫זה כל כך הפריע לי, עד שלא הצלחתי‬
‫להישאר מרוכז בשיחה עם המבוגרים.‬

45
00:02:57,177 --> 00:03:02,015
‫לא ידעתי על מה אנחנו מדברים.‬
‫הייתי עסוק מדי בהערכת ההפסדים שלי.‬

46
00:03:03,850 --> 00:03:07,353
‫"אף אחד לא רואה מה קורה עכשיו?‬
‫שודדים אותנו."‬

47
00:03:10,398 --> 00:03:14,360
‫לא ידעתי מה לעשות.‬
‫ניסיתי להראות לה איך אוכלים פירות יער.‬

48
00:03:14,444 --> 00:03:16,362
‫ניסיתי לשמש דוגמה.‬

49
00:03:16,446 --> 00:03:20,617
‫אמרתי, "קחי אחד.‬

50
00:03:21,784 --> 00:03:26,331
‫"תסתכלי עליו. תעריכי את הצבע, את המרקם.‬
‫תהיי נוכחת עם פרי היער.‬

51
00:03:27,373 --> 00:03:29,042
‫"תלעסי לאט, תתענגי עליו.‬

52
00:03:29,125 --> 00:03:33,338
‫"אחרי שאוכלים כוס שלמה, זה מספיק להיום.‬
‫זהו, סיימנו."‬

53
00:03:38,384 --> 00:03:40,553
‫היא לא הבינה רמזים.‬

54
00:03:40,637 --> 00:03:44,432
‫נעשיתי כל כך מתוסכל, והתחלתי‬
‫לאכול את פירות היער מהר ככל שיכולתי.‬

55
00:03:47,143 --> 00:03:49,771
‫החבאתי אותם בוושט שלי.‬

56
00:03:52,565 --> 00:03:54,609
‫זה משהו שצריך לקבל, נכון?‬

57
00:03:54,692 --> 00:04:00,406
‫כשיש ילדים בסביבה, הבילוי יהיה פחות צפוי.‬

58
00:04:00,990 --> 00:04:01,824
‫דברים קורים.‬

59
00:04:01,908 --> 00:04:04,202
‫לפני כמה ימים הייתי אצל חבר שלי.‬

60
00:04:04,285 --> 00:04:07,413
‫היינו כמה חבר'ה‬
‫ושתינו בירה מסביב למדורת הגן בחצר.‬

61
00:04:07,497 --> 00:04:09,082
‫זה בילוי כיפי ומטופש.‬

62
00:04:09,165 --> 00:04:11,668
‫פתאום, הילד של חבר שלי יצא מהבית.‬

63
00:04:11,751 --> 00:04:13,378
‫הוא עשה לו בוחן פתע.‬

64
00:04:14,087 --> 00:04:18,007
‫זה כשפתאום, בלי שום הקשר, הילד שלך רץ אליך‬

65
00:04:18,091 --> 00:04:22,345
‫ושואל אותך שאלה על מדע מול כולם.‬

66
00:04:24,013 --> 00:04:25,974
‫עכשיו השתרר שקט.‬

67
00:04:27,308 --> 00:04:32,397
‫עכשיו חבר שלי שובר את הראש‬
‫להסביר איך הירח עובד.‬

68
00:04:34,190 --> 00:04:36,859
‫אני לחוץ בשבילו.‬

69
00:04:36,943 --> 00:04:39,570
‫אני יודע שהוא יודע שגם אנחנו מקשיבים.‬

70
00:04:41,197 --> 00:04:43,616
‫גם אנחנו רוצים לדעת.‬

71
00:04:44,951 --> 00:04:48,705
‫"זו שאלה טובה. היי, למה זה באמת ככה?"‬

72
00:04:50,748 --> 00:04:55,378
‫אנחנו לא יודעים את התשובה,‬
‫אבל אנחנו שופטים את התגובה שלו.‬

73
00:04:57,547 --> 00:04:59,966
‫כי כשחבר שלך מסביר משהו לילד,‬

74
00:05:00,049 --> 00:05:02,010
‫לפעמים הוא צריך לפשט את זה.‬

75
00:05:02,093 --> 00:05:06,639
‫אבל לפעמים אתה מבין,‬
‫"אוי, לא, החבר שלי טיפש".‬

76
00:05:11,102 --> 00:05:14,522
‫ילדים יכולים להבהיר לכם את מצבכם.‬

77
00:05:14,605 --> 00:05:17,108
‫לאחרונה, לקחתי את אחייניתי לגן המשחקים.‬

78
00:05:17,191 --> 00:05:20,611
‫הכול היה טוב וכיף‬
‫עד שהיא התקשתה עם סולם הקופים.‬

79
00:05:20,695 --> 00:05:23,740
‫אז אמרתי,‬
‫"תני לי להראות לך איך עושים את זה".‬

80
00:05:23,823 --> 00:05:27,744
‫גיליתי שאיבדתי את כוחות סולם הקופים שלי.‬

81
00:05:29,120 --> 00:05:33,082
‫לא ידעתי שזו מיומנות‬
‫שאפשר לאבד בגיל כל כך צעיר.‬

82
00:05:34,083 --> 00:05:38,087
‫זה נגמר. זה שובר לי את הלב‬
‫לדעת שבשלב מסוים בחיי,‬

83
00:05:38,171 --> 00:05:41,758
‫עשיתי סולם קופים בפעם האחרונה,‬

84
00:05:43,009 --> 00:05:45,928
‫אבל אף אחד לא צילם או משהו.‬

85
00:05:47,847 --> 00:05:51,809
‫חשבתי שזה קטן עליי. הרגשתי בטוח,‬
‫כי אני יכול לעשות כמה עליות מתח.‬

86
00:05:51,893 --> 00:05:55,104
‫אבל בסולם קופים,‬
‫אתה נושא את כל משקל הגוף שלך‬

87
00:05:55,188 --> 00:05:58,191
‫על יד אחת, ואתה מתנדנד.‬

88
00:05:59,108 --> 00:06:01,903
‫אז אתה מרים כוח כבידה.‬

89
00:06:03,279 --> 00:06:05,823
‫שכחתי מכוח הכבידה.‬

90
00:06:05,907 --> 00:06:09,035
‫נתליתי על המוט הראשון, התחלתי להתנדנד,‬

91
00:06:09,118 --> 00:06:11,662
‫וכשכוח הכבידה התחיל לגדול,‬

92
00:06:11,746 --> 00:06:14,165
‫הרגשתי את הכאב ממש כאן.‬

93
00:06:15,792 --> 00:06:17,627
‫מסובבי הכתף שלי…‬

94
00:06:18,753 --> 00:06:21,464
‫אמרו, "כדאי שתעזוב, בחור.‬

95
00:06:22,423 --> 00:06:26,052
‫"אנחנו עומדים להיתלש‬
‫מפלג הגוף העליון שלך."‬

96
00:06:29,347 --> 00:06:31,516
‫גם נפגעתי רגשית.‬

97
00:06:32,183 --> 00:06:34,685
‫כי רציתי להראות לה מיומנות מהנה‬

98
00:06:34,769 --> 00:06:37,939
‫שהיא תוכל לפתח עם תרגול וניסיון.‬

99
00:06:38,022 --> 00:06:42,443
‫במקום זה, הראיתי לה‬
‫כמה מהר הגוף יכול להירקב ולבגוד בך.‬

100
00:06:44,779 --> 00:06:47,407
‫זה גם היה מטריד כי ראיתי סרטונים‬

101
00:06:47,490 --> 00:06:50,827
‫של טרוריסטים מתאמנים על סולמות קופים.‬

102
00:06:50,910 --> 00:06:52,912
‫תמיד חשבתי שזה טיפשי,‬

103
00:06:52,995 --> 00:06:55,915
‫אבל עכשיו אני כזה, "וואו, הם די אתלטיים.‬

104
00:06:57,083 --> 00:06:59,085
‫"הם עלולים להיות בעיה."‬

105
00:07:04,757 --> 00:07:08,886
‫אני אסיר תודה על שאני זוכה‬
‫להופיע בתיאטראות יפים כאלה.‬

106
00:07:09,637 --> 00:07:12,223
‫זה כל כך נחמד. זה ממש נחמד.‬

107
00:07:14,725 --> 00:07:16,644
‫זה לא תמיד ככה.‬

108
00:07:17,645 --> 00:07:23,025
‫אחת ההופעות האחרונות שלי בלוס אנג'לס‬
‫הייתה בחנות צעצועי מין.‬

109
00:07:23,609 --> 00:07:27,113
‫אני אוהב להופיע שם כי יש להם חניה בחינם.‬

110
00:07:28,030 --> 00:07:29,949
‫כן, זה הפטיש שלי.‬

111
00:07:31,826 --> 00:07:34,537
‫עשיתי את המופע שלי.‬
‫אחר כך הסתובבתי קצת בחנות,‬

112
00:07:34,620 --> 00:07:38,499
‫ונתקלתי בחזייה אכילה עשויה מסוכריות קשות.‬

113
00:07:38,583 --> 00:07:40,042
‫הסתקרנתי, אבל חשבתי,‬

114
00:07:40,126 --> 00:07:44,088
‫"זה לצעירים.‬
‫אני כבר לא אוכל סוכריות כאלה."‬

115
00:07:45,047 --> 00:07:50,678
‫אני בעניין של כיף. אנחנו יכולים לשחק.‬
‫אני אנשנש קצת, אבל נשמור את השאר לאחר כך.‬

116
00:07:51,345 --> 00:07:55,475
‫בחייך, אל תצפי ממני לאכול חזייה שלמה.‬

117
00:07:56,726 --> 00:08:00,771
‫אני לא אוכל את כל הממתקים האלה, מותק.‬
‫אני אחטוף כאב ראש.‬

118
00:08:02,231 --> 00:08:05,485
‫אני מקווה שיש לך תחתונים מטיילנול.‬

119
00:08:07,987 --> 00:08:11,532
‫יש לך משהו שמתאים יותר לחך של מבוגרים?‬

120
00:08:12,450 --> 00:08:14,869
‫במקום חזייה שלמה מסוכריות,‬

121
00:08:14,952 --> 00:08:18,539
‫מה דעתך על צמד מדבקות פטמות משוקולד מריר?‬

122
00:08:19,624 --> 00:08:23,669
‫מריר-מתוק, לפחות 75 אחוזי קקאו.‬

123
00:08:25,588 --> 00:08:29,467
‫אפשר גם 85 אחוז. אני לא מפחד.‬

124
00:08:32,053 --> 00:08:34,430
‫הרמתי את הקופסה של החזייה.‬

125
00:08:34,514 --> 00:08:37,600
‫הפכתי אותה כדי לקרוא את הערכים התזונתיים.‬

126
00:08:39,393 --> 00:08:41,395
‫כמה חלבון יש בחזייה?‬

127
00:08:45,483 --> 00:08:49,612
‫הופתעתי. היה כתוב שם שמונה גרמים סוכר.‬

128
00:08:49,695 --> 00:08:52,031
‫זה לא נורא.‬

129
00:08:52,114 --> 00:08:56,786
‫אם אתם מפנקים את עצמכם במשהו מתוק,‬
‫שמונה גרמים זה די סביר.‬

130
00:08:56,869 --> 00:09:00,623
‫ואז הסתכלתי שוב. היה כתוב שם, "26 מנות".‬

131
00:09:02,542 --> 00:09:05,836
‫לעזאזל! חזייה אחת, 26?‬

132
00:09:06,337 --> 00:09:09,590
‫בדרך כלל, אנחנו רק שניים בחדר.‬

133
00:09:11,717 --> 00:09:15,471
‫היי, המתכון הזה מיועד לקבוצה.‬

134
00:09:16,222 --> 00:09:19,392
‫זו חזייה נהדרת לארוחה משותפת.‬

135
00:09:21,018 --> 00:09:24,814
‫"תגידו לי כשתהיו מוכנים לקינוח.‬
‫היא כבר חיממה אותו."‬

136
00:09:27,358 --> 00:09:29,986
‫אני לא יכול לאכול 26 מנות לבד.‬

137
00:09:30,069 --> 00:09:32,363
‫אין מצב.‬

138
00:09:32,446 --> 00:09:34,657
‫ההמוגלובין המסוכרר שלי גבוה.‬

139
00:09:35,449 --> 00:09:37,326
‫כן, אני כבר טרום-סוכרתי.‬

140
00:09:37,410 --> 00:09:40,329
‫אני לא יכול לאבד רגל בשביל לראות ציצי.‬

141
00:09:42,957 --> 00:09:45,293
‫אמא שלי תכעס.‬

142
00:09:46,294 --> 00:09:48,296
‫היא עשתה את הרגל הזאת.‬

143
00:09:53,301 --> 00:09:56,971
‫האמת שיצא לי לא מזמן‬
‫לראות את המשפחה שלי ביוסטון.‬

144
00:09:57,054 --> 00:10:01,142
‫ביקרתי בבית שבו גדלתי.‬

145
00:10:01,767 --> 00:10:04,061
‫מעניין לחזור לשם בגיל הזה,‬

146
00:10:04,145 --> 00:10:08,232
‫כי שמים לב לדברים שלא ראינו כשהיינו ילדים.‬

147
00:10:08,316 --> 00:10:11,277
‫נכון? עכשיו אני מבין שהבית שבו גדלתי‬

148
00:10:11,360 --> 00:10:13,988
‫מואר בצורה מדכאת.‬

149
00:10:15,323 --> 00:10:17,658
‫זה כל כך ברור עכשיו.‬

150
00:10:18,326 --> 00:10:21,621
‫אבל בתור ילד, לא הצלחתי להבין מה לא בסדר.‬

151
00:10:22,496 --> 00:10:26,709
‫בתור ילד, תמיד חשבתי, "אבל למה הוא עצוב?"‬

152
00:10:29,795 --> 00:10:32,673
‫כמעט הייתה לי ילדות מאושרת.‬

153
00:10:32,757 --> 00:10:35,593
‫היינו צריכים רק כמה מנורות.‬

154
00:10:37,178 --> 00:10:38,721
‫זה תיקון קל,‬

155
00:10:38,804 --> 00:10:44,352
‫אבל מהגרים דור ראשון‬
‫לא ממש מתעדפים אווירה.‬

156
00:10:46,187 --> 00:10:50,483
‫הם חושבים שאמביאנס זו אשתו של ג'יי-זי.‬

157
00:10:54,111 --> 00:10:58,949
‫ברוב החדרים יש מנורה אחת.‬
‫רק מנורה אחת, תלויה במרכז.‬

158
00:10:59,867 --> 00:11:02,536
‫מושלם לחקירה.‬

159
00:11:03,621 --> 00:11:05,748
‫צללים דרמטיים מאוד.‬

160
00:11:05,831 --> 00:11:09,418
‫כשנכנסים לחדר,‬
‫פתאום השקיות מתחת לעיניים נראות נפוחות.‬

161
00:11:10,920 --> 00:11:12,713
‫ההורים שלי לא היו אומללים.‬

162
00:11:12,797 --> 00:11:16,926
‫הם פשוט תמיד נראו כאילו‬
‫שהם עומדים לספר סיפור על שדים ורוחות.‬

163
00:11:21,597 --> 00:11:23,307
‫בן דודי היה די אומלל,‬

164
00:11:23,391 --> 00:11:28,270
‫כי הדוד שלי התקין יותר מדי‬
‫ניאונים אצלם בבית.‬

165
00:11:28,771 --> 00:11:30,856
‫הם אולי חסכוניים באנרגיה,‬

166
00:11:30,940 --> 00:11:33,859
‫אבל זה לא מעשה אוהב.‬

167
00:11:35,361 --> 00:11:37,613
‫או ניאון הוא לא ביתי. הוא מפחיד.‬

168
00:11:37,697 --> 00:11:40,741
‫אור ניאון הוא בעיקר רעש.‬

169
00:11:42,743 --> 00:11:44,203
‫שומעים אותו מגיע.‬

170
00:11:44,286 --> 00:11:46,497
‫עוד לפני שמגיעים לשם, כבר יודעים.‬

171
00:11:46,580 --> 00:11:49,250
‫"אבל אני לא רוצה להישאר דלוק‬
‫הרבה זמן הלילה."‬

172
00:11:51,419 --> 00:11:54,755
‫יש לו זמזום של זבוב ירוק ראש‬

173
00:11:54,839 --> 00:11:58,634
‫בשילוב החמימות של שולחן ניתוח.‬

174
00:11:59,385 --> 00:12:02,722
‫זה מכניס אתכם למצב רוח של התקף חרדה.‬

175
00:12:06,517 --> 00:12:09,812
‫גדלתי בבית שבו אסור היה לנעול נעליים,‬

176
00:12:09,895 --> 00:12:11,981
‫כלומר, כשחוזרים הביתה,‬

177
00:12:12,064 --> 00:12:14,942
‫עוצרים בכניסה, חולצים נעליים,‬

178
00:12:15,025 --> 00:12:16,861
‫ואז אפשר להיכנס.‬

179
00:12:16,944 --> 00:12:19,530
‫אבל היו לי חברים שלא חיו ככה.‬

180
00:12:19,613 --> 00:12:21,657
‫וכשביקרתי אצלם,‬

181
00:12:21,741 --> 00:12:25,578
‫התרגשתי לנסות משהו כל כך אקזוטי.‬

182
00:12:27,288 --> 00:12:28,497
‫אני זוכר קיץ אחד,‬

183
00:12:28,581 --> 00:12:31,375
‫כל ילדי השכונה התאספו בבית של מארק‬

184
00:12:31,459 --> 00:12:35,254
‫כי הוא קיבל את "סטריט פייטר 2"‬
‫בסופר נינטנדו.‬

185
00:12:35,880 --> 00:12:38,716
‫כן, זה היה ביג דיל אז.‬

186
00:12:38,799 --> 00:12:43,721
‫אבל מה שאני באמת התלהבתי ממנו היה‬
‫להיכנס פנימה מבחוץ, בלי לעצור.‬

187
00:12:44,764 --> 00:12:47,057
‫אני נכנס ישר פנימה.‬

188
00:12:47,141 --> 00:12:52,271
‫אני לא אסתובב רק בחדר הכניסה,‬
‫אני איכנס פנימה עמוק לתוך הבית.‬

189
00:12:52,772 --> 00:12:54,815
‫אני אגיע עד הסלון.‬

190
00:12:54,899 --> 00:12:58,402
‫אני ארגיש איך זה ללכת על שטיח עם נעליים.‬

191
00:12:59,653 --> 00:13:03,574
‫לעזאזל, אף פעם לא הלכתי בבית‬
‫עם כל כך הרבה אחיזה.‬

192
00:13:05,576 --> 00:13:08,621
‫והתרמוסטט של המזגן מכוון מתחת ל-27 מעלות.‬

193
00:13:08,704 --> 00:13:11,665
‫זה כאילו שאתם גרים במלון.‬

194
00:13:16,754 --> 00:13:19,256
‫השיא הוא כשהולכים לשירותים,‬

195
00:13:19,340 --> 00:13:21,592
‫כי לפעמים הם מאורגנים בצורה כזאת,‬

196
00:13:21,675 --> 00:13:27,807
‫שאתה אומר, "אלוהים, אני אמור‬
‫לדרוך על שטיחון האמבטיה עם הנעליים?"‬

197
00:13:28,307 --> 00:13:30,684
‫זה מרגיש לי כמו חילול הקודש.‬

198
00:13:31,185 --> 00:13:35,105
‫זה הדבר הראשון שהגוף שלך נוגע בו‬
‫אחרי שאתה יוצא מהמקלחת.‬

199
00:13:35,189 --> 00:13:37,733
‫בחיים לא היו מרשים לי לעשות את זה בבית.‬

200
00:13:37,817 --> 00:13:39,693
‫עכשיו די מתחשק לי לנסות את זה.‬

201
00:13:40,319 --> 00:13:41,987
‫אבל אם אני חבר טוב, לא אעשה את זה.‬

202
00:13:42,071 --> 00:13:45,658
‫אם אכפת לי ממך כמו מעצמי,‬
‫אעמוד בפישוק מעל שטיחון האמבטיה.‬

203
00:13:45,741 --> 00:13:47,785
‫איכנס לשם ככה.‬

204
00:13:51,747 --> 00:13:53,374
‫זאת אהבה.‬

205
00:13:54,375 --> 00:13:57,169
‫אתה לא תמיד רואה מה אני עושה בשבילך.‬

206
00:13:58,712 --> 00:14:00,840
‫אהבה לא מתרברבת.‬

207
00:14:06,387 --> 00:14:09,473
‫אני מנסה לשמור על מדיניות‬
‫"בלי נעליים" בבית שלי,‬

208
00:14:09,557 --> 00:14:11,892
‫אבל זה לא תמיד מצליח.‬

209
00:14:11,976 --> 00:14:13,310
‫לפעמים צריך להתגמש.‬

210
00:14:13,394 --> 00:14:15,813
‫לפעמים אתה ממהר, אתה כבר נועל נעליים,‬

211
00:14:15,896 --> 00:14:19,984
‫כבר יצאת החוצה,‬
‫ואז אתה קולט ששכחת את הארנק.‬

212
00:14:20,067 --> 00:14:23,279
‫אבל אין לך זמן לעשות את כל התהליך שוב.‬

213
00:14:24,280 --> 00:14:28,075
‫אז זה עומד להיות אירוע מיוחד.‬

214
00:14:29,201 --> 00:14:31,662
‫היום אתה תיכנס פנימה עם הנעליים.‬

215
00:14:31,745 --> 00:14:34,540
‫אבל אתה לא תלך כרגיל.‬

216
00:14:36,083 --> 00:14:38,335
‫אתה תיכנס פנימה כאילו הרצפה היא לבה.‬

217
00:14:38,419 --> 00:14:39,461
‫אתה כזה…‬

218
00:14:49,513 --> 00:14:51,015
‫זה נראה מטורף.‬

219
00:14:51,515 --> 00:14:54,643
‫אבל יש לזה גיבוי מדעי.‬

220
00:14:55,728 --> 00:14:57,146
‫אתה יודע מה אתה עושה.‬

221
00:14:57,229 --> 00:15:02,276
‫אתה עושה צעדים רחבים‬
‫כדי למזער את נקודות הזיהום.‬

222
00:15:03,110 --> 00:15:08,282
‫אתה נשאר על כריות כף הרגל‬
‫כדי למזער את שטח המגע.‬

223
00:15:08,365 --> 00:15:12,244
‫ואתה זז מהר כי יש חוק של שלוש שניות.‬

224
00:15:13,913 --> 00:15:15,372
‫אלה המשחקים שאתה משחק‬

225
00:15:15,456 --> 00:15:20,669
‫אם אתה אדם חרדתי‬
‫שמעמיד פנים שיש לו שליטה על החיים שלו.‬

226
00:15:25,883 --> 00:15:29,136
‫יש כל כך הרבה דברים בעולם שהם לא בשליטתנו.‬

227
00:15:29,219 --> 00:15:32,181
‫מדי פעם, כשאני בסיבוב הופעות,‬
‫אני מתאכסן במלון‬

228
00:15:32,264 --> 00:15:36,435
‫ומזדמן לי לישון על מזרן בסוף חייו.‬

229
00:15:37,019 --> 00:15:37,895
‫זה קורה.‬

230
00:15:37,978 --> 00:15:40,481
‫בדרך כלל הוא קצת שמוט.‬

231
00:15:40,981 --> 00:15:45,361
‫לפני כמה ימים היה לי מזרן ישן‬
‫עשוי מקצף זיכרון, והוא נראה בסדר.‬

232
00:15:45,444 --> 00:15:49,657
‫הוא נראה בסדר גמור,‬
‫אבל כששכבתי עליו, הרגשתי משהו.‬

233
00:15:50,491 --> 00:15:53,827
‫זה היה הזיכרון של מישהו אחר.‬

234
00:15:55,204 --> 00:15:58,248
‫זו הייתה חוויה מוחשית.‬

235
00:15:59,708 --> 00:16:05,130
‫היה שם ריק ייחודי‬
‫שנוצר על ידי גוף בלתי נוכח,‬

236
00:16:05,214 --> 00:16:09,802
‫אבל הוגדר בבירור על ידי גבולות היעדרותו.‬

237
00:16:10,970 --> 00:16:15,307
‫שכבתי בתוך קווי המתאר של גבר גדול יותר.‬

238
00:16:16,850 --> 00:16:18,352
‫היו לנו צורות שונות.‬

239
00:16:18,435 --> 00:16:20,938
‫אני לא המפתח למנעול הזה.‬

240
00:16:22,481 --> 00:16:25,734
‫היו לי פינות חדות‬
‫במקומות שבהם היו לו עיקולים.‬

241
00:16:26,235 --> 00:16:30,114
‫הרגשתי כאילו אני שוכב על סקייטפארק זעיר.‬

242
00:16:36,578 --> 00:16:38,998
‫אולי אתם רואים את זה בהילה שלי,‬

243
00:16:39,081 --> 00:16:42,126
‫אבל אני מבשל עם בצלצלי שאלוט.‬

244
00:16:44,962 --> 00:16:46,255
‫אתם רואים את זה.‬

245
00:16:48,382 --> 00:16:50,092
‫יש זוהר.‬

246
00:16:51,051 --> 00:16:52,803
‫בצלצלי שאלוט הם נחמדים.‬

247
00:16:52,886 --> 00:16:55,764
‫גיליתי אותם רק לאחרונה.‬
‫אמרתי, "מה הקטע, בצל?‬

248
00:16:55,848 --> 00:16:58,767
‫"לא אמרת לי שיש לך בת דודה לוהטת.‬

249
00:16:59,810 --> 00:17:02,521
‫"מאיפה היא? יש לה ריח אחר."‬

250
00:17:03,897 --> 00:17:07,776
‫הם דומים, אבל לא מתייחסים אליהם אותו דבר.‬

251
00:17:08,318 --> 00:17:09,778
‫בצל, לוקחים כמובן מאליו.‬

252
00:17:09,862 --> 00:17:13,866
‫קונים אותם בשק,‬
‫ואז זורקים אותם בחושך לשימוש מאוחר יותר.‬

253
00:17:14,908 --> 00:17:19,413
‫אבל כשאתה מביא הביתה בצלצל שאלוט אחד,‬
‫יש לך תוכניות.‬

254
00:17:20,247 --> 00:17:23,917
‫אתה עומד לבשל לפי מתכון הערב.‬

255
00:17:24,710 --> 00:17:28,005
‫יש לך תוכניות להשקיע,‬
‫להשתמש בקוצץ המנדולינה,‬

256
00:17:28,088 --> 00:17:32,509
‫ללבוש כפפה אחת כמו מייקל ג'קסון‬
‫כדי לא לגלח את טביעות האצבעות.‬

257
00:17:37,556 --> 00:17:40,267
‫חקרתי כל מיני ירקות ארומטיים.‬

258
00:17:40,350 --> 00:17:42,853
‫עברתי שלב רציני של כרישה.‬

259
00:17:43,437 --> 00:17:48,650
‫אני אוהב כרישה, אבל אני מתחרט‬
‫שנמנעתי מהן כל כך הרבה זמן.‬

260
00:17:48,734 --> 00:17:52,446
‫כי כשאתה רואה כרישה בפעם הראשונה,‬
‫היא מרתיעה.‬

261
00:17:53,030 --> 00:17:56,742
‫אמרתי, "לעזאזל, זה בצל ירוק שרירי.‬

262
00:17:58,577 --> 00:18:00,162
‫"מה הקטע שלו?"‬

263
00:18:00,704 --> 00:18:04,708
‫אני מנסה לאכול אורגני.‬
‫הדבר הזה לא יעבור בדיקת סמים.‬

264
00:18:05,709 --> 00:18:07,628
‫הוא עבה מדי.‬

265
00:18:08,253 --> 00:18:11,006
‫למה נתנו לו לגדול ככה?‬

266
00:18:11,090 --> 00:18:12,508
‫בטח שכחו ממנו.‬

267
00:18:12,591 --> 00:18:15,677
‫היו צריכים לקטוף אותו כבר לפני שלוש שנים.‬

268
00:18:16,720 --> 00:18:21,183
‫בשלב הזה, עדיף לעזוב אותו בשקט.‬
‫הוא עומד להפוך לעץ.‬

269
00:18:26,146 --> 00:18:29,108
‫אני אוהב לבשל. אני אוהב את כל התהליך.‬

270
00:18:29,191 --> 00:18:32,194
‫אני אוהב את העוצמה‬
‫של עשבי התיבול ושל התבלינים.‬

271
00:18:32,277 --> 00:18:34,446
‫זה קסום בעיניי, אתם יודעים?‬

272
00:18:34,530 --> 00:18:37,741
‫אחד התבלינים החביבים עליי הוא כמון.‬

273
00:18:37,825 --> 00:18:40,119
‫זה תבלין טוב.‬

274
00:18:40,202 --> 00:18:44,456
‫כל כך הרבה תרבויות שונות ברחבי העולם‬
‫משתמשות באותו תבלין.‬

275
00:18:44,540 --> 00:18:47,459
‫יש לו פרופיל עמוק וריחני,‬

276
00:18:47,543 --> 00:18:50,963
‫קצת פאנקי, עם רמז קל של ניחוח גוף.‬

277
00:18:52,131 --> 00:18:54,591
‫זה תבלין חגיגי, מאוד חגיגי.‬

278
00:18:54,675 --> 00:18:56,593
‫תמיד כשאני מריח כמון, אני חושב,‬

279
00:18:56,677 --> 00:18:59,513
‫"מריח כאילו יש עוד מישהו במטבח כרגע.‬

280
00:19:01,515 --> 00:19:03,517
‫"שלום?‬

281
00:19:05,894 --> 00:19:09,314
‫"יש ריח כאילו מישהו סיים עכשיו‬
‫עבודות גינון קלות.‬

282
00:19:10,315 --> 00:19:12,943
‫"תודה, אני אביא לך מים.‬

283
00:19:14,236 --> 00:19:17,114
‫"בוא הנה עם הריח הגברי המושך הזה."‬

284
00:19:22,786 --> 00:19:26,165
‫לפעמים, אחרי תקופה ארוכה של אכילה בחוץ,‬

285
00:19:26,248 --> 00:19:31,712
‫אני מנסה לכפר על זה‬
‫על ידי הכנת שייק בריאות בבית.‬

286
00:19:31,795 --> 00:19:33,547
‫אבל אני תמיד מגזים,‬

287
00:19:33,630 --> 00:19:38,427
‫כי אני מנסה לדחוס פנימה את כל מה‬
‫שהייתי רוצה לאכול בתחילת אותו שבוע.‬

288
00:19:39,094 --> 00:19:42,389
‫אני מכניס המון סוגים של חסות,‬
‫כל מיני פירות,‬

289
00:19:42,472 --> 00:19:46,268
‫אגוזי מלך, אבקת פטריות,‬
‫זרעי פשתן, כורכום, פלפל שחור.‬

290
00:19:46,351 --> 00:19:49,813
‫השייק שלי יוצא בצבע אפור כהה.‬

291
00:19:51,690 --> 00:19:53,734
‫הוא סמיך.‬

292
00:19:54,526 --> 00:19:57,487
‫הוא נראה כמו בטון רטוב.‬

293
00:19:58,614 --> 00:20:00,199
‫זה מבאס,‬

294
00:20:00,282 --> 00:20:03,577
‫והוא לא עובר בקשית.‬

295
00:20:04,578 --> 00:20:07,915
‫אני צריך לשתות את השייק שלי עם סכין ומזלג.‬

296
00:20:10,000 --> 00:20:11,168
‫הוא סמיך מדי.‬

297
00:20:11,251 --> 00:20:14,504
‫אני צריך להוסיף נוזלים‬
‫כדי להשיג את המרקם הנכון.‬

298
00:20:14,588 --> 00:20:18,592
‫טוב, יופי. עכשיו יש לי שמונה ליטרים שייק.‬

299
00:20:19,593 --> 00:20:21,220
‫אני חייב לשתף את החברה שלי.‬

300
00:20:21,303 --> 00:20:25,724
‫אני אומר לה,‬
‫"מותק, הכנתי משהו לנשנש. אני מצטער".‬

301
00:20:29,019 --> 00:20:32,314
‫אין לי הכשרה קולינרית רשמית.‬

302
00:20:32,397 --> 00:20:35,317
‫אני לומד תוך כדי שאני מבשל,‬
‫מאלתר ברגע האמת.‬

303
00:20:35,400 --> 00:20:40,197
‫אני אף פעם לא מכין את אותה ארוחה פעמיים,‬
‫כי אני לא יודע איך היא קרתה בפעם הראשונה.‬

304
00:20:41,490 --> 00:20:46,370
‫אם החברה שלי אוהבת את האוכל,‬
‫אני אומר, "תיהני, כי לא נאכל את זה שוב.‬

305
00:20:47,621 --> 00:20:49,915
‫"היה לנו מזל הערב."‬

306
00:20:52,960 --> 00:20:55,212
‫אני עושה את רוב הבישולים, אבל מדי פעם,‬

307
00:20:55,295 --> 00:20:59,800
‫החברה שלי קונה כלי מטבח מיוחד‬
‫שאנחנו לא ממש משתמשים בו,‬

308
00:20:59,883 --> 00:21:03,011
‫אבל הוא תופס מקום אחסון.‬

309
00:21:04,388 --> 00:21:08,183
‫היא חזרה הביתה עם כותש שום ענקי.‬

310
00:21:08,267 --> 00:21:10,727
‫הוא גרם להרבה פקקים במגירת המטבח.‬

311
00:21:10,811 --> 00:21:13,313
‫אתם יודעים איך זה כשפותחים את המגירה,‬

312
00:21:13,397 --> 00:21:16,233
‫והיד השנייה צריכה להיכנס ולהרגיע את כולם?‬

313
00:21:16,316 --> 00:21:17,526
‫"היי…‬

314
00:21:22,489 --> 00:21:24,783
‫"תירגעו.‬

315
00:21:24,866 --> 00:21:28,287
‫"היי, תירגעו. תשכבו. זה רק אני, תשכבו.‬

316
00:21:29,496 --> 00:21:31,790
‫"למה אתם כל כך פרועים?‬

317
00:21:32,332 --> 00:21:36,211
‫"אתם מרגיזים את כולם שם.‬
‫אתם מכניסים את המלקחיים ללחץ."‬

318
00:21:38,213 --> 00:21:39,881
‫ופרקי האצבעות שלך נשרטות,‬

319
00:21:39,965 --> 00:21:42,509
‫כי לא צובעים את העץ בצד הזה.‬

320
00:21:49,433 --> 00:21:52,394
‫פעם אחת, חברה שלי חזרה הביתה עם ספירלייזר‬

321
00:21:52,477 --> 00:21:56,773
‫כדי להכין אטריות קישואים‬
‫שאף אחד לא מתלהב מהן.‬

322
00:21:58,775 --> 00:22:00,277
‫זה עצוב, אתם יודעים?‬

323
00:22:00,360 --> 00:22:03,822
‫כי כשאתה רואה את זה עובד בפעם הראשונה,‬
‫אתה מתלהב.‬

324
00:22:03,905 --> 00:22:07,284
‫אתה אומר, "זה באמת נראה כמו אטרייה".‬

325
00:22:08,410 --> 00:22:09,995
‫באמת!‬

326
00:22:10,078 --> 00:22:12,080
‫ובלב שלך, אתה רוצה להאמין.‬

327
00:22:12,164 --> 00:22:14,291
‫אתה אומר, "אולי.‬

328
00:22:15,292 --> 00:22:17,419
‫"אולי זה באמת אטרייה."‬

329
00:22:18,295 --> 00:22:22,632
‫אבל כשאתה מתיישב לאכול,‬
‫אתה יודע שזה חוט ירקות.‬

330
00:22:23,550 --> 00:22:25,302
‫תתעורר, טיפש.‬

331
00:22:26,678 --> 00:22:31,266
‫אני לא יכול לצפות במותחן מדע בדיוני‬
‫ולאכול אטריות קישואים.‬

332
00:22:31,933 --> 00:22:35,812
‫כי אני יכול להשהות את חוסר האמונה שלי‬
‫רק עד גבול מסוים.‬

333
00:22:37,647 --> 00:22:40,275
‫אני יכול להאמין שרובוטים מרושעים מהעתיד‬

334
00:22:40,359 --> 00:22:42,611
‫נוסעים בזמן לכאן כדי להשמיד אותנו,‬

335
00:22:42,694 --> 00:22:45,322
‫או שאני יכול להעמיד פנים שזה ספגטי.‬

336
00:22:50,952 --> 00:22:54,748
‫פעם אחת, החברה שלי חזרה הביתה‬
‫עם חותך בצל יפני מעניין.‬

337
00:22:54,831 --> 00:22:58,001
‫יש לו ידית אחת, ועליה יש בערך שמונה להבים.‬

338
00:22:58,085 --> 00:22:59,753
‫חיתוך אחד, שמונה פרוסות.‬

339
00:22:59,836 --> 00:23:01,838
‫אף פעם לא השתמשתי בו.‬

340
00:23:01,922 --> 00:23:03,799
‫לפני שנה בערך, עשיתי סדר.‬

341
00:23:03,882 --> 00:23:05,717
‫הוצאתי אותו. שכחתי מה זה.‬

342
00:23:05,801 --> 00:23:08,470
‫היה לו כיסוי. שמתי את היד במקום הלא נכון.‬

343
00:23:08,553 --> 00:23:12,808
‫כשהרמתי את הכיסוי,‬
‫העברתי את האצבע על כל שמונת הלהבים.‬

344
00:23:13,475 --> 00:23:17,771
‫ואז זרקתי אותו!‬

345
00:23:19,731 --> 00:23:22,818
‫זו הפעם היחידה שהשתמשנו בו.‬

346
00:23:24,069 --> 00:23:26,822
‫הוא ישב חדש לגמרי במגירה במשך שנים,‬

347
00:23:26,905 --> 00:23:28,782
‫רק חיכה לתקוף.‬

348
00:23:29,991 --> 00:23:31,868
‫והוא פצע אותי כהוגן. התרשמתי.‬

349
00:23:31,952 --> 00:23:35,622
‫זו הייתה הפציעה הכי סימטרית‬
‫שנגרמה לי אי פעם.‬

350
00:23:36,790 --> 00:23:39,960
‫הרופא אמר שהחתכים שלי היו ברמת מסעדה.‬

351
00:23:45,757 --> 00:23:49,261
‫כרגע אני שוב מחפש טוסטר אובן חדש.‬

352
00:23:49,344 --> 00:23:50,887
‫הגיע שוב הזמן לזה.‬

353
00:23:51,930 --> 00:23:55,267
‫יש לנו מותג בסיסי. הוא לא רע.‬
‫יש לנו אותו כבר עשר שנים.‬

354
00:23:55,350 --> 00:23:59,563
‫הוא עדיין עובד,‬
‫אבל עכשיו הוא עובד גם כשאף אחד לא בבית.‬

355
00:24:01,148 --> 00:24:02,983
‫הוא נהיה טוב מדי.‬

356
00:24:03,817 --> 00:24:06,653
‫אז אנחנו בוחנים כמה אפשרויות,‬
‫ואני לא בטוח,‬

357
00:24:06,736 --> 00:24:10,490
‫אבל אני בנקודה בחיים‬
‫שבה אולי אני יכול להרשות לעצמי‬

358
00:24:10,574 --> 00:24:12,492
‫טוסטר של ברוויל.‬

359
00:24:13,326 --> 00:24:15,620
‫אולי.‬

360
00:24:15,704 --> 00:24:18,248
‫אני צריך לבדוק את המספרים שוב.‬

361
00:24:20,000 --> 00:24:22,169
‫הוא כל כך יקר, אבל גם ממש יפה,‬

362
00:24:22,252 --> 00:24:24,754
‫והחברים שלי ממש מרוצים משלהם,‬
‫אז אני מתלהב.‬

363
00:24:24,838 --> 00:24:28,550
‫אבל אז חשבתי על זה,‬
‫שאם הוא באמת כל כך טוב,‬

364
00:24:28,633 --> 00:24:33,346
‫אני מניח שיש סיכוי‬
‫שזה יהיה הטוסטר האחרון שלי.‬

365
00:24:34,264 --> 00:24:35,724
‫לעזאזל, זה כבד.‬

366
00:24:36,683 --> 00:24:37,934
‫אני לא מוכן לכל זה.‬

367
00:24:38,018 --> 00:24:41,771
‫אני רק מנסה‬
‫להפוך את נגיסי העוף שלי לפריכים.‬

368
00:24:43,023 --> 00:24:46,610
‫עכשיו אני צריך לחשוב על היותי בן-תמותה.‬

369
00:24:47,360 --> 00:24:52,741
‫עכשיו אני תוהה‬
‫למי אני אוריש את הירושה הזאת?‬

370
00:24:54,159 --> 00:24:59,873
‫לאיזה אחיין או אחיינית יש את הכריזמה‬
‫לספר את הסיפור שלי ב"אספני האוצרות"?‬

371
00:25:08,590 --> 00:25:10,425
‫עד היום,‬

372
00:25:10,509 --> 00:25:13,553
‫יש לי עדיין הרגלים חסכניים מהילדות‬

373
00:25:13,637 --> 00:25:15,430
‫שאני לא מצליח להיפטר מהם.‬

374
00:25:15,514 --> 00:25:19,976
‫למשל, עדיין קשה לי‬
‫להשתמש במגבת נייר שלמה.‬

375
00:25:21,436 --> 00:25:25,023
‫אני רוצה לקרוע אותה לשניים,‬
‫ולתת את החצי השני לאהובתי.‬

376
00:25:26,316 --> 00:25:28,485
‫או להשאיר אותו על הגליל,‬

377
00:25:28,568 --> 00:25:31,613
‫ואז לגלגל אותו בחזרה כדי שייראה יפה.‬

378
00:25:32,989 --> 00:25:35,867
‫אם אני במסעדה ומחלקים מגבונים לחים,‬

379
00:25:35,951 --> 00:25:38,370
‫אני בדרך כלל לא משתמש בו מיד.‬

380
00:25:38,453 --> 00:25:41,164
‫אני חושב, "אשים אותו בכיס.‬

381
00:25:41,998 --> 00:25:44,000
‫"אני רוצה לשמור אותו לאחר כך.‬

382
00:25:44,084 --> 00:25:46,253
‫"הוא מיוחד מדי לעכשיו."‬

383
00:25:46,753 --> 00:25:50,340
‫הוא לח, הוא עטוף בנפרד,‬
‫אז זה מרגיש כמו התחייבות.‬

384
00:25:50,423 --> 00:25:53,677
‫כשאתה בוחר להשתמש בו,‬
‫יש לך רק הזדמנות אחת.‬

385
00:25:54,844 --> 00:25:56,346
‫תנצל אותה.‬

386
00:25:56,930 --> 00:25:59,724
‫אז אתה שומר אותו עליך. אתה מוכן.‬

387
00:25:59,808 --> 00:26:01,768
‫ואתה ממשיך בחיים.‬

388
00:26:01,851 --> 00:26:05,438
‫מדי פעם, עולה הצורך, ואתה חושב…‬

389
00:26:05,522 --> 00:26:08,108
‫"האם הגיע הזמן?‬

390
00:26:09,651 --> 00:26:13,196
‫"לא, עוד לא. זה לא כזה נורא.‬

391
00:26:13,280 --> 00:26:15,991
‫"יש לי מפיות.‬
‫יש לי עיבוי על כוס המים הקרים.‬

392
00:26:16,074 --> 00:26:17,576
‫"אני פשוט אעשה ככה.‬

393
00:26:19,077 --> 00:26:22,539
‫"אני מסודר.‬
‫אני לא יכול לבזבז מגבון שלם על זה."‬

394
00:26:25,083 --> 00:26:27,043
‫אז אתה מחכה. ממשיך לחכות.‬

395
00:26:27,127 --> 00:26:29,754
‫ולבסוף, יום אחד, אתה מוצא רגע הולם.‬

396
00:26:29,838 --> 00:26:31,798
‫אתה מתרגש לקבל את הסיפוק שלך.‬

397
00:26:31,881 --> 00:26:35,468
‫אתה פותח את העטיפה ומגלה שכל הנוזל התייבש.‬

398
00:26:36,386 --> 00:26:42,183
‫עכשיו אתה מנסה לנקות רוטב ברביקיו מהאצבעות‬
‫עם משהו שהוא בעצם דף מייבש משומש.‬

399
00:26:50,900 --> 00:26:53,403
‫טכנית, אני מבוגר לכל דבר ועניין,‬

400
00:26:53,486 --> 00:26:57,907
‫אבל אני מרגיש שעליי‬
‫לעבור עוד כמה דברים כדי להיות מבוגר אמיתי.‬

401
00:26:57,991 --> 00:27:01,328
‫אני מנסה לדחוף את עצמי, בצעדים קטנים.‬

402
00:27:01,411 --> 00:27:04,581
‫לפעמים, אחרי שאני רואה סרט אימה,‬

403
00:27:04,664 --> 00:27:07,542
‫אני נכנס לחדר חשוך בדירה שלי,‬

404
00:27:07,626 --> 00:27:11,546
‫אבל אני אפילו לא מדליק את האור.‬
‫אני מנסה להיות אמיץ.‬

405
00:27:14,132 --> 00:27:16,635
‫זה אומר שאתה שומר על הקצב הטבעי שלך.‬

406
00:27:16,718 --> 00:27:19,846
‫כשאתה נכנס לשם, אל תתחיל לזוז מהר יותר.‬

407
00:27:20,597 --> 00:27:22,265
‫זה הבית שלך.‬

408
00:27:23,099 --> 00:27:24,517
‫תתנהג בהתאם.‬

409
00:27:26,895 --> 00:27:28,480
‫כשאתה מתחיל למהר,‬

410
00:27:28,563 --> 00:27:31,733
‫אתה מראה לרוחות שהן הצליחו להפחיד אותך.‬

411
00:27:33,526 --> 00:27:36,279
‫אל תיתן להן את הסיפוק.‬

412
00:27:37,530 --> 00:27:42,202
‫תהיה קר-רוח. כשאני נכנס לחדר, אני קר-רוח.‬
‫אני עושה את מה שאני צריך לעשות.‬

413
00:27:42,285 --> 00:27:43,370
‫אני מסתובב.‬

414
00:27:43,453 --> 00:27:44,954
‫מתחיל ללכת.‬

415
00:27:46,122 --> 00:27:47,916
‫קר-רוח לגמרי.‬

416
00:27:47,999 --> 00:27:50,919
‫אני מתקרב. אני רואה את האור במסדרון.‬

417
00:27:51,002 --> 00:27:53,963
‫בשלושת הצעדים האחרונים, אני רץ.‬

418
00:27:55,590 --> 00:27:59,678
‫עד למשקוף הדלת, ואז אני מזנק לאור.‬

419
00:28:00,178 --> 00:28:03,264
‫אבל כשאתם באוויר,‬
‫אל תמתחו יותר מדי את הרגל האחורית.‬

420
00:28:03,348 --> 00:28:07,435
‫אחרת, יתפסו אתכם ויגררו אתכם אל מותכם.‬

421
00:28:08,103 --> 00:28:11,940
‫אתם יודעים יותר טוב מזה.‬
‫אתם צריכים לרוץ, לזנק ולסגור.‬

422
00:28:13,316 --> 00:28:15,860
‫ואז אתם משמיעים קול פחדני כזה…‬

423
00:28:22,951 --> 00:28:28,415
‫אם אתם לא יודעים, זה "איכס" בטאייוואנית.‬

424
00:28:36,172 --> 00:28:39,050
‫לפעמים אני מנסה להיות אמיץ כשאני מתקלח.‬

425
00:28:39,134 --> 00:28:41,553
‫אני לא מחכה שהמים יתחממו.‬

426
00:28:41,636 --> 00:28:42,762
‫אני אפילו לא בודק.‬

427
00:28:42,846 --> 00:28:47,183
‫אני פשוט נכנס לשם כמו לוחם.‬

428
00:28:49,936 --> 00:28:52,063
‫זה קשה.‬

429
00:28:52,147 --> 00:28:55,567
‫אם אתם רוצים להשתגע,‬
‫אפילו אל תפתחו את המים.‬

430
00:28:57,235 --> 00:28:58,403
‫תנסו את זה הלילה.‬

431
00:28:58,486 --> 00:29:00,822
‫תלכו הביתה, תתפשטו, תתערטלו.‬

432
00:29:00,905 --> 00:29:05,243
‫תיכנסו למקלחת שקטה ויבשה.‬

433
00:29:06,786 --> 00:29:08,413
‫תרגישו את המתח.‬

434
00:29:09,622 --> 00:29:12,083
‫זה שונה. זה לא ניטרלי.‬

435
00:29:13,877 --> 00:29:16,629
‫תסתכלו על כל החרירים בראש המקלחת.‬

436
00:29:17,297 --> 00:29:19,507
‫ואז, ביד שלכם,‬

437
00:29:19,591 --> 00:29:21,384
‫תרססו את עצמכם.‬

438
00:29:24,679 --> 00:29:26,055
‫אל תירתעו.‬

439
00:29:27,098 --> 00:29:28,391
‫אל תחסמו.‬

440
00:29:30,685 --> 00:29:31,519
‫תהיו אמיצים.‬

441
00:29:31,603 --> 00:29:33,980
‫כשהרוחות רואות אתכם עושים את זה…‬

442
00:29:35,440 --> 00:29:36,858
‫הן נבהלות.‬

443
00:29:37,901 --> 00:29:40,487
‫הרודף הופך לנרדף.‬

444
00:29:43,615 --> 00:29:47,786
‫הן אומרות, "הוא משוגע.‬
‫אני לא יכולה להישאר פה!"‬

445
00:29:48,745 --> 00:29:50,079
‫והן עוזבות.‬

446
00:29:50,789 --> 00:29:53,291
‫וכשאתם מרגישים שהרוח מתחילה להתפוגג,‬

447
00:29:53,374 --> 00:29:55,919
‫תגידו, "בו".‬

448
00:30:03,551 --> 00:30:07,305
‫אני מנסה לחגוג את הניצחונות הקטנים בחיים.‬

449
00:30:07,388 --> 00:30:08,848
‫לאחרונה הגעתי להישג חדש.‬

450
00:30:08,932 --> 00:30:12,727
‫התחלתי לקנות מברשות שיניים במארזים.‬

451
00:30:14,145 --> 00:30:15,438
‫זה חדש לי.‬

452
00:30:15,522 --> 00:30:19,025
‫רוב חיי חייתי ממברשת שיניים למברשת שיניים.‬

453
00:30:19,567 --> 00:30:20,401
‫בלי גיבוי.‬

454
00:30:20,485 --> 00:30:23,530
‫קניתי אותן רק בבודדות.‬

455
00:30:25,657 --> 00:30:27,033
‫הייתה לי אחת,‬

456
00:30:27,116 --> 00:30:31,955
‫והשתמשתי בה,‬
‫עד שלא היו בה אפילו שני סיבים מקבילים.‬

457
00:30:33,206 --> 00:30:35,834
‫ואז הייתי ממשיך להשתמש באותה מברשת,‬

458
00:30:35,917 --> 00:30:39,003
‫כי הייתי משכנע את עצמי שהיא בטח יותר יעילה‬

459
00:30:39,087 --> 00:30:42,298
‫עכשיו שהפכתי אותה לצמרירית כזאת.‬

460
00:30:43,424 --> 00:30:44,968
‫היא נעשית חזקה יותר.‬

461
00:30:45,844 --> 00:30:48,638
‫בקרוב אקדם אותה לתפקיד במטבח.‬

462
00:30:52,684 --> 00:30:55,019
‫זה נותן תחושת ביטחון.‬

463
00:30:55,103 --> 00:30:58,189
‫זה עושה לי הרגשה טובה לדעת‬
‫שכשאני אחזור הביתה הערב,‬

464
00:30:58,273 --> 00:31:01,651
‫אם אני רוצה מברשת חדשה, יש לי.‬

465
00:31:01,734 --> 00:31:04,028
‫אם תבואו אליי, אתם מסודרים. אין בעיה.‬

466
00:31:04,112 --> 00:31:06,406
‫אתם יכולים להביא עד ארבעה חברים.‬

467
00:31:08,908 --> 00:31:13,705
‫והחלק הכי טוב במארז, הוא שאפשר לבחור צבע.‬

468
00:31:14,414 --> 00:31:18,126
‫זו הזדמנות. קחו את הזמן,‬
‫תהיו ממוקדים, תפעילו שיקול דעת.‬

469
00:31:18,209 --> 00:31:21,796
‫איזה צבע מביא את האנרגיה‬
‫שאתם צריכים עכשיו?‬

470
00:31:22,797 --> 00:31:24,716
‫הכחול. זה מרגיע.‬

471
00:31:24,799 --> 00:31:27,010
‫זה אוקיינוס של שלווה.‬

472
00:31:27,802 --> 00:31:32,015
‫האדום. כן, זה כיף, אבל זה קצת חריף.‬

473
00:31:33,182 --> 00:31:34,976
‫הסגול הוא עוצמתי.‬

474
00:31:35,059 --> 00:31:40,857
‫אני בוחר בסגול‬
‫רק כשאני רוצה לשנות את הנרטיב.‬

475
00:31:42,233 --> 00:31:44,360
‫לפעמים אתה לא חי בצורה הטובה ביותר.‬

476
00:31:44,444 --> 00:31:47,238
‫אולי קיבלת סדרה של החלטות הרסניות.‬

477
00:31:47,322 --> 00:31:52,076
‫עכשיו עליך להתאים את ההתנהגות שלך‬
‫לערכים הבסיסיים שלך.‬

478
00:31:53,119 --> 00:31:55,413
‫אז קדימה, מברשת שיניים סגולה.‬

479
00:31:56,414 --> 00:31:57,999
‫בואי נצא לדרך.‬

480
00:31:58,791 --> 00:32:03,171
‫יש לנו פלאק ושדים לחסל.‬

481
00:32:07,216 --> 00:32:09,260
‫אני רוצה להיות אדם טוב יותר, ברור.‬

482
00:32:09,344 --> 00:32:12,472
‫אני מנסה. אני חדור רצון ללמוד.‬

483
00:32:12,555 --> 00:32:16,267
‫פשוט לא תמיד יש לי את המוטיבציה.‬

484
00:32:16,351 --> 00:32:20,313
‫בגלל זה יש לי כל כך הרבה‬
‫לשוניות פתוחות במחשב שלי.‬

485
00:32:21,898 --> 00:32:27,570
‫יש כל כך הרבה משאבי ידע באינטרנט,‬
‫ואני מרגיש שאני יכול להפיק מהם תועלת.‬

486
00:32:27,654 --> 00:32:31,032
‫אבל, כאילו, לא היום.‬

487
00:32:32,408 --> 00:32:34,077
‫אחר כך.‬

488
00:32:35,370 --> 00:32:37,497
‫אבל תשלח לי את הקישור הזה.‬

489
00:32:41,459 --> 00:32:44,879
‫אני רוצה את הקישור הזה.‬
‫אני אפתח לשונית. יש לי שיטה.‬

490
00:32:45,630 --> 00:32:49,425
‫ככל שאוספים יותר לשוניות,‬
‫הן הולכות וקטנות.‬

491
00:32:50,760 --> 00:32:51,886
‫היא מתחילה ככה.‬

492
00:32:51,970 --> 00:32:56,224
‫ואז היא הופכת ל"אופס, אין יותר מידע".‬

493
00:32:57,266 --> 00:33:00,770
‫אתם לא יודעים מה היא מייצגת,‬
‫אבל יש המון כאלה.‬

494
00:33:02,146 --> 00:33:06,359
‫ויש בזה בושה, נכון? אם יש לכם פגישת עבודה,‬
‫אתם צריכים לשתף את המסך.‬

495
00:33:06,442 --> 00:33:08,528
‫אתם לא משתפים את המסך הזה.‬

496
00:33:09,737 --> 00:33:11,155
‫אתם פותחים חלון חדש.‬

497
00:33:11,239 --> 00:33:13,825
‫אתם כאילו, "הכול בסדר, בוס.‬

498
00:33:15,243 --> 00:33:18,162
‫"אני בסדר. אני כאן בשביל בעלי המניות."‬

499
00:33:21,791 --> 00:33:24,168
‫כל כמה חודשים הדפדפן רוצה להתעדכן.‬

500
00:33:24,252 --> 00:33:27,255
‫אתם אומרים, "רגע, מה עם האוסף שלי?"‬

501
00:33:29,090 --> 00:33:35,138
‫הדפדפן אומר, "אל תדאג. תשאיר את זה לנו.‬
‫אנחנו נפתח מחדש את כל הלשוניות".‬

502
00:33:35,221 --> 00:33:36,305
‫"אבל יש הרבה."‬

503
00:33:36,389 --> 00:33:38,683
‫"אתה צריך להשתמש בסימניות."‬

504
00:33:40,768 --> 00:33:44,313
‫כל כמה שנים, המחשב קורס לגמרי.‬

505
00:33:44,397 --> 00:33:47,692
‫כל הלשוניות נעלמות לנצח.‬

506
00:33:47,775 --> 00:33:51,529
‫תחושת האובדן מרסקת אתכם.‬

507
00:33:52,030 --> 00:33:54,782
‫אבל אז אתם אומרים, "סוף סוף אני חופשי.‬

508
00:33:56,451 --> 00:33:59,912
‫"תודה שעשית מה שלא הצלחתי לעשות בעצמי."‬

509
00:34:06,002 --> 00:34:08,171
‫אני לא משוכנע ביחס לטכנולוגיה הזאת.‬

510
00:34:08,254 --> 00:34:10,590
‫אני לא בטוח שהיא באמת משפרת את חיינו.‬

511
00:34:10,673 --> 00:34:14,677
‫אני יודע שהיא הופכת‬
‫חלקים מסוימים בחיים למוזרים.‬

512
00:34:15,303 --> 00:34:17,847
‫נכון? לאחרונה איבדתי את האוזניות שלי.‬

513
00:34:17,930 --> 00:34:20,475
‫השארתי אותן איפשהו מחוץ לאטלנטיק סיטי.‬

514
00:34:20,558 --> 00:34:22,268
‫אני לא אקבל אותן בחזרה.‬

515
00:34:22,351 --> 00:34:24,979
‫אבל בזכות הטכנולוגיה,‬

516
00:34:25,063 --> 00:34:27,190
‫אני עדיין יכול לבדוק מה קורה איתן.‬

517
00:34:28,983 --> 00:34:32,695
‫אם אני רוצה, אני יכול לראות‬
‫איפה הן נמצאות ברגע זה.‬

518
00:34:33,738 --> 00:34:35,573
‫זה לא בריא.‬

519
00:34:36,574 --> 00:34:39,452
‫אני יודע איפה הן גרות.‬
‫אני יודע איפה הן עובדות.‬

520
00:34:39,535 --> 00:34:42,872
‫אני יודע שטוענים אותן באופן קבוע.‬

521
00:34:43,790 --> 00:34:45,500
‫הן המשיכו הלאה.‬

522
00:34:46,000 --> 00:34:47,794
‫הן חיות את חייהן. אני תקוע.‬

523
00:34:47,877 --> 00:34:50,630
‫יש אפשרות לשכוח את ההתקן הזה, אבל…‬

524
00:34:51,672 --> 00:34:53,382
‫אני לא רוצה לשכוח!‬

525
00:34:54,759 --> 00:34:58,387
‫אני לא רוצה לשחרר.‬
‫כבר איבדתי אותך פעם אחת, מותק.‬

526
00:34:59,555 --> 00:35:02,892
‫אני לא מאמין שאת הולכת ככה עם כל אחד.‬

527
00:35:08,314 --> 00:35:12,443
‫אני מנסה לא לפתח קשר לדברים,‬
‫לצרכנות, לחומריות.‬

528
00:35:12,527 --> 00:35:15,113
‫אבל אני גם מנסה לשמור על מה שיש לי.‬

529
00:35:15,196 --> 00:35:16,781
‫קניתי את המשקפיים האלה.‬

530
00:35:16,864 --> 00:35:20,034
‫אז אני מרכיב עדשות מגע‬
‫אם אני צריך לעשות משהו פיזי,‬

531
00:35:20,118 --> 00:35:23,996
‫למשל, כשאני הולך לשחק כדורסל,‬
‫או כשאני הולך למועדון סטריפטיז.‬

532
00:35:26,958 --> 00:35:29,627
‫כי אם אתם הולכים‬
‫למועדון סטריפטיז עם משקפיים,‬

533
00:35:29,710 --> 00:35:32,839
‫ויושבים ליד הבמה, יש סיכוי די טוב שהחשפנית‬

534
00:35:32,922 --> 00:35:35,842
‫תוריד לכם את המשקפיים מהפנים.‬

535
00:35:35,925 --> 00:35:38,553
‫זה קרה לי יותר מפעמיים.‬

536
00:35:41,055 --> 00:35:44,475
‫ואם את רוצה לשחק את הספרנית הסקסית,‬
‫לכי על זה.‬

537
00:35:44,559 --> 00:35:45,852
‫אני אשתף פעולה,‬

538
00:35:45,935 --> 00:35:49,021
‫אבל תביאי אביזרים משלך.‬

539
00:35:50,398 --> 00:35:51,649
‫זה לא צעצוע.‬

540
00:35:51,732 --> 00:35:54,735
‫זה מכשיר רפואי.‬

541
00:35:55,319 --> 00:35:58,072
‫בדרך כלל, רק אופטיקאים נוגעים בהם.‬

542
00:35:58,156 --> 00:36:02,243
‫אבל מאחר שאת לא לובשת בגדים,‬
‫אני אוותר לך הערב.‬

543
00:36:05,496 --> 00:36:09,292
‫הן לוקחות את המשקפיים שלך,‬
‫שמות אותם נמוך על האף,‬

544
00:36:09,375 --> 00:36:11,711
‫ויורות בך מבטים לוהטים.‬

545
00:36:12,712 --> 00:36:14,297
‫זה אמור להיות רגע סקסי,‬

546
00:36:14,380 --> 00:36:17,133
‫אבל זה לא, כי אני פוזל אליה בחזרה.‬

547
00:36:23,639 --> 00:36:25,933
‫"אני חושב שיש לה ארבע פטמות."‬

548
00:36:31,063 --> 00:36:33,691
‫ואז היא משנה טקטיקה.‬
‫היא מורידה את המשקפיים‬

549
00:36:33,774 --> 00:36:38,196
‫ועושה להם סיור מקרוב על הגוף שלה.‬

550
00:36:38,279 --> 00:36:42,825
‫אני כזה, "וואו, זה נראה ממש כיף למשקפיים".‬

551
00:36:44,368 --> 00:36:47,205
‫אבל אני לא יכול לראות מה שהמשקפיים רואים.‬

552
00:36:47,705 --> 00:36:51,792
‫הם לא מחוברים בבלוטות' לאונה העורפית שלי.‬

553
00:36:57,089 --> 00:36:59,008
‫בסוף קיבלתי את המשקפיים בחזרה.‬

554
00:36:59,091 --> 00:37:02,136
‫וכמובן שהעדשות היו מלאות במריחות.‬

555
00:37:02,637 --> 00:37:05,306
‫היו לי טביעות שדיים על העדשות.‬

556
00:37:05,890 --> 00:37:10,603
‫זה מגע אישי,‬
‫אבל אני לא מתחרמן מראיות פורנזיות.‬

557
00:37:11,604 --> 00:37:17,818
‫לא הבאתי מטלית ניקוי למשקפיים.‬
‫נאלצתי לראות את כל המופע ברזולוציה נמוכה.‬

558
00:37:24,283 --> 00:37:26,494
‫הייתי צריך לקחת הפסקה מההופעות.‬

559
00:37:26,577 --> 00:37:30,665
‫הייתי צריך לחזור הביתה ללוס אנג'לס‬
‫כדי לעשות קצת שירות חבר מושבעים.‬

560
00:37:31,165 --> 00:37:33,334
‫כן, לא ניסיתי להיבחר.‬

561
00:37:33,417 --> 00:37:37,338
‫אבל נבחרתי בסיבוב הראשון.‬
‫הייתי הראשון שנבחר, מותק.‬

562
00:37:38,172 --> 00:37:41,092
‫הייתי גאה בעצמי, ואז דאגתי.‬

563
00:37:41,175 --> 00:37:45,263
‫אמרתי לעצמי, "אם אני הראשון שנבחר,‬
‫הקבוצה הזאת לא תגיע לפלייאוף".‬

564
00:37:47,098 --> 00:37:49,934
‫עברנו את כל תהליך הבחירה. המושבעים נבחרו.‬

565
00:37:50,017 --> 00:37:53,062
‫ברגע האחרון, מושבע מספר שלוש הרים יד.‬
‫הוא ניסה להתחמק.‬

566
00:37:53,145 --> 00:37:55,648
‫הוא אמר, "כבוד השופטת, אני מחפש עבודה.‬

567
00:37:55,731 --> 00:37:58,067
‫"אולי יהיה לי ריאיון בשבוע הבא."‬

568
00:37:58,150 --> 00:38:00,278
‫השופטת הביטה בו,‬

569
00:38:00,361 --> 00:38:04,115
‫ואז החליטה שהוא יישאר בחבר המושבעים.‬

570
00:38:04,699 --> 00:38:06,701
‫כי השופטת שפטה.‬

571
00:38:07,326 --> 00:38:08,703
‫ועל סמך מה שהיא ראתה,‬

572
00:38:08,786 --> 00:38:11,455
‫היא אמרה, "אתה לא תמצא עבודה".‬

573
00:38:12,707 --> 00:38:15,334
‫היא קבעה שהוא לא כשיר לעבודה.‬

574
00:38:15,835 --> 00:38:18,629
‫ואז היא הפכה אותו לעמית לעבודה שלי.‬

575
00:38:20,464 --> 00:38:22,425
‫זה גרם לי לפקפק במערכת.‬

576
00:38:22,508 --> 00:38:25,177
‫כי על הנייר, חבר מושבעים זה רעיון נעלה,‬

577
00:38:25,261 --> 00:38:28,514
‫אבל במציאות זה מרגיש כל כך מקרי, נכון?‬

578
00:38:28,597 --> 00:38:32,935
‫הממשלה אומרת, "תגיד… אתה פנוי?‬

579
00:38:35,021 --> 00:38:37,273
‫"תגיע למרכז העיר. יש לנו בעיה‬

580
00:38:37,356 --> 00:38:40,985
‫"בתחום שאין לך בו שום ניסיון בסיסי,‬

581
00:38:41,610 --> 00:38:44,030
‫"ושאין לך שום תובנה או עניין בו,‬

582
00:38:44,113 --> 00:38:46,490
‫"אבל יהיו לנו שני צדדים מאוד משוחדים‬

583
00:38:46,574 --> 00:38:51,454
‫"שיציגו טיעונים מנוגדים לחלוטין‬
‫כדי להוכיח שהם צודקים.‬

584
00:38:51,537 --> 00:38:54,749
‫"ואז אתה תגיד לנו מה האמת, באמת.‬

585
00:38:56,876 --> 00:38:58,210
‫"זה קטן עליך."‬

586
00:39:03,090 --> 00:39:07,970
‫זה הרבה לחץ, אתם יודעים?‬

587
00:39:08,054 --> 00:39:09,513
‫בית המשפט הוא מקום קדוש,‬

588
00:39:09,597 --> 00:39:12,808
‫שבו אפשר לתקן את עוולות העבר.‬

589
00:39:12,892 --> 00:39:18,189
‫ואנשים מתלבשים בהתאם. השופט לובש גלימה.‬
‫עורכי הדין לובשים חליפות מחויטות.‬

590
00:39:18,272 --> 00:39:19,899
‫זה עניין די רשמי,‬

591
00:39:19,982 --> 00:39:21,901
‫חוץ מחבר המושבעים.‬

592
00:39:23,194 --> 00:39:27,865
‫אנחנו נראים כאילו לא אכפת לנו מהתוצאה.‬

593
00:39:28,824 --> 00:39:31,285
‫אנחנו לבושים כאילו גרמו לנו אי-נוחות,‬

594
00:39:31,369 --> 00:39:35,790
‫ואנחנו רוצים שבית המשפט יידע‬
‫שזה לא היה זמן אידיאלי.‬

595
00:39:41,045 --> 00:39:43,631
‫לא עשינו עבודה טובה.‬

596
00:39:44,548 --> 00:39:46,634
‫זה היה משפט של שלושה שבועות,‬

597
00:39:46,717 --> 00:39:49,553
‫ואף אחד לא רשם הערות.‬

598
00:39:50,679 --> 00:39:54,350
‫אף אחד לא רשם כלום.‬
‫כולם חשבו, "בטח אזכור את זה".‬

599
00:39:56,727 --> 00:39:59,688
‫כשהגיע הזמן להתייעצות, לא היה לנו כלום.‬

600
00:39:59,772 --> 00:40:01,941
‫פשוט זרמנו עם האנרגיה.‬

601
00:40:03,275 --> 00:40:05,778
‫אמרנו, "אני לא יודע…"‬

602
00:40:07,738 --> 00:40:09,281
‫"אשם?"‬

603
00:40:11,951 --> 00:40:15,413
‫זה נשמע נורא, אבל תירגעו.‬
‫זה לא היה עניין של חיים או מוות.‬

604
00:40:15,496 --> 00:40:16,872
‫זה היה תיק אזרחי.‬

605
00:40:16,956 --> 00:40:20,459
‫זו הייתה חברה אמריקאית שתבעה חברה קנדית.‬

606
00:40:20,543 --> 00:40:22,628
‫אז פשוט תמכנו בקבוצה הביתית.‬

607
00:40:24,588 --> 00:40:27,216
‫פשוט נתנו לאוהדים את מה שהם רוצים.‬

608
00:40:28,884 --> 00:40:30,636
‫זו הייתה התייעצות קצרה מאוד.‬

609
00:40:30,719 --> 00:40:32,763
‫התכנסנו בתשע בבוקר.‬

610
00:40:32,847 --> 00:40:35,015
‫עד תשע ועשרה סיימנו.‬

611
00:40:36,434 --> 00:40:39,979
‫העניין הוא שבמהלך המשפט,‬
‫אתה דואג לעצמך לארוחת צהריים,‬

612
00:40:40,062 --> 00:40:42,565
‫אבל במהלך הדיונים גילינו,‬

613
00:40:43,149 --> 00:40:46,527
‫שאם עובדים עד הצהריים,‬
‫הארוחה על חשבון בית המשפט.‬

614
00:40:47,069 --> 00:40:49,738
‫אז כחבר מושבעים, כולנו הסכמנו פה אחד.‬

615
00:40:49,822 --> 00:40:53,534
‫אמרנו, "היי, אל תמסרו את התשובה עדיין.‬

616
00:40:54,743 --> 00:40:59,457
‫"תירגעו. נמסור את פסק הדין‬
‫כשהם יביאו כריכי הודו.‬

617
00:41:00,458 --> 00:41:02,501
‫"פסק דין תמורת כריך".‬

618
00:41:03,919 --> 00:41:08,132
‫עיכבנו את פסק הדין בשלוש שעות נוספות‬

619
00:41:08,215 --> 00:41:10,426
‫בשביל אוכל בחינם.‬

620
00:41:10,509 --> 00:41:14,847
‫והכריכים היו בינוניים.‬

621
00:41:16,390 --> 00:41:20,478
‫הם לא היו שווים את ההמתנה.‬
‫אפילו לא שווים את הקלוריות.‬

622
00:41:20,561 --> 00:41:26,734
‫כחבר מושבעים,‬
‫הפגנו שיקול דעת גרוע עד הסוף.‬

623
00:41:27,234 --> 00:41:28,861
‫קיבלנו מה שמגיע לנו.‬

624
00:41:28,944 --> 00:41:30,946
‫המערכת עובדת, חבר'ה.‬

625
00:41:38,913 --> 00:41:43,292
‫ככל שאני מזדקן,‬
‫אני מוצא את עצמי נמשך לטבע.‬

626
00:41:43,375 --> 00:41:46,754
‫זה המקום שבו אני מוצא‬
‫שלווה ושמחה בימים אלה.‬

627
00:41:46,837 --> 00:41:50,883
‫אפילו המסיבות שאני משתתף בהן,‬
‫הן יותר בסגנון של פעילות בחיק הטבע.‬

628
00:41:50,966 --> 00:41:53,677
‫הייתי בשתי מסיבות רווקים כאלה.‬

629
00:41:53,761 --> 00:41:57,848
‫המסיבה הראשונה הייתה לחבר שלי לואי.‬
‫נסענו לקוסטה ריקה.‬

630
00:41:58,474 --> 00:41:59,934
‫זה מקום מאוד טרופי.‬

631
00:42:00,017 --> 00:42:01,894
‫הרבה פעילויות מים.‬

632
00:42:01,977 --> 00:42:04,313
‫היינו רטובים לעיתים קרובות.‬

633
00:42:05,231 --> 00:42:09,485
‫חמישה עשר גברים בשנות ה-40 לחייהם‬

634
00:42:09,568 --> 00:42:12,988
‫לובשים מכנסי גלישה שלא מתאימים להם.‬

635
00:42:14,823 --> 00:42:18,118
‫ראיתי את החריץ של כל החברים שלי.‬

636
00:42:20,037 --> 00:42:22,289
‫זו לא הייתה הבחירה שלי.‬

637
00:42:23,332 --> 00:42:27,795
‫כשאתם חושדים שיש חריץ ישבן‬
‫בשדה הראייה שלכם,‬

638
00:42:28,629 --> 00:42:33,300
‫זה כמעט בלתי אפשרי להמשיך בחייכם.‬

639
00:42:33,968 --> 00:42:36,762
‫אתם חייבים לאשר. כאילו, "רגע אחד.‬

640
00:42:41,350 --> 00:42:43,352
‫"לא רציתי לעשות את זה."‬

641
00:42:46,188 --> 00:42:48,190
‫כי חריץ ישבן הוא מגנטי.‬

642
00:42:49,483 --> 00:42:52,736
‫חריץ ישבן מתנהג כמו מחשוף מזויף.‬

643
00:42:54,071 --> 00:42:59,034
‫הוא זועק לתשומת לב באמצעות כוח החיקוי.‬

644
00:43:00,411 --> 00:43:03,831
‫העיניים שלכם נמשכות באופן טבעי‬
‫לצל שנובט שם.‬

645
00:43:03,914 --> 00:43:07,418
‫"מה התעלומה הזאת שהמוח שלי רוצה לפתור?"‬

646
00:43:09,336 --> 00:43:11,630
‫זה לא בשליטתכם. זה אינסטינקט.‬

647
00:43:11,714 --> 00:43:13,841
‫זה דופמין או משהו כזה.‬

648
00:43:14,592 --> 00:43:16,260
‫זה חזק מאוד.‬

649
00:43:16,343 --> 00:43:21,390
‫זה אותו עיקרון שמשתמשים בו‬
‫כשמעצבים גן בוטני.‬

650
00:43:21,890 --> 00:43:26,854
‫תמיד עושים את השביל מפותל‬
‫כדי לעורר את סקרנותכם.‬

651
00:43:26,937 --> 00:43:29,940
‫"אבל מה יש מעבר לעיקול הזה?‬

652
00:43:31,150 --> 00:43:33,193
‫"אני די רוצה לדעת."‬

653
00:43:33,944 --> 00:43:35,863
‫לפעמים אתה הולך בשביל המתעקל,‬

654
00:43:35,946 --> 00:43:39,992
‫והוא מוביל אותך לחלקת בגוניות יפהפייה.‬

655
00:43:40,075 --> 00:43:42,995
‫בפעמים אחרות, זה התחת של החבר שלך.‬

656
00:43:45,331 --> 00:43:47,708
‫"אני לא אמור להיות בגינה הזאת.‬

657
00:43:48,542 --> 00:43:51,295
‫"זה אזור שסגור לצוות בלבד."‬

658
00:43:57,926 --> 00:44:02,306
‫מסיבת הרווקים השנייה שהייתי בה‬
‫הייתה בעצם טיול תרמילאים.‬

659
00:44:02,389 --> 00:44:05,059
‫לא באכסניות, אלא בחיק הטבע.‬

660
00:44:05,142 --> 00:44:07,895
‫מישהו השתתף פעם בטיול תרמילאים כזה?‬

661
00:44:09,188 --> 00:44:12,858
‫קומץ קטן. כן, זה המספר הנכון.‬

662
00:44:13,692 --> 00:44:15,653
‫זה הכמות הנכונה,‬

663
00:44:15,736 --> 00:44:18,572
‫כי אנחנו לא חייבים לחיות ככה יותר.‬

664
00:44:21,033 --> 00:44:23,327
‫זו בחירה מטורפת.‬

665
00:44:24,870 --> 00:44:26,038
‫זה אינטנסיבי.‬

666
00:44:26,121 --> 00:44:29,291
‫זה לא כמו קמפינג.‬
‫עשיתי הרבה קמפינג, זה קל.‬

667
00:44:29,375 --> 00:44:32,795
‫בקמפינג פשוט נוסעים לאתר הקמפינג.‬

668
00:44:33,545 --> 00:44:34,713
‫ואז עושים קמפינג.‬

669
00:44:35,422 --> 00:44:40,302
‫בטיול תרמילאים,‬
‫נוסעים למקום שהוא לא מחנה קמפינג מוסדר.‬

670
00:44:41,095 --> 00:44:43,555
‫עוצרים בצד הכביש, פורקים הכול,‬

671
00:44:43,639 --> 00:44:46,141
‫שמים על הגב ואומרים, "תודה, מכונית.‬

672
00:44:46,225 --> 00:44:48,018
‫"מפה אני אמשיך לבד.‬

673
00:44:49,770 --> 00:44:54,024
‫"ב-42 הקילומטרים הבאים,‬
‫אני אעמיד פנים שאני מכונית.‬

674
00:44:55,776 --> 00:44:58,654
‫"אני רכב שטח. אני סובארו."‬

675
00:45:04,993 --> 00:45:08,163
‫בחיים אפילו לא סחבתי תרמיל כזה.‬

676
00:45:08,247 --> 00:45:10,374
‫אפילו לא היה לי תרמיל כזה.‬

677
00:45:10,457 --> 00:45:13,794
‫הם כל כך גדולים.‬
‫אפילו כילד, לא אהבתי איך שהם נראים.‬

678
00:45:13,877 --> 00:45:18,465
‫תמיד הרגשתי שהיחס לא נכון.‬
‫יותר מדי תיק לעומת בן אדם.‬

679
00:45:19,258 --> 00:45:25,139
‫אני ילד מהסוג של תיק ג'נספורט בסיסי.‬
‫מבחינתי, תרמיל גב צריך להיות מכאן עד לכאן.‬

680
00:45:25,806 --> 00:45:28,183
‫אני לא אוהב שהתרמילים האלה כל כך גדולים,‬

681
00:45:28,267 --> 00:45:31,895
‫שהם עולים מעל הראש.‬

682
00:45:32,730 --> 00:45:34,648
‫אני כזה, "היי!‬

683
00:45:35,899 --> 00:45:38,652
‫"היי, מה אתה עושה? אתה תרמיל גב, נכון?‬

684
00:45:39,361 --> 00:45:41,864
‫"אז תחזור לגב."‬

685
00:45:47,035 --> 00:45:50,497
‫חבר שלי תכנן את הטיול הזה‬
‫בתור מסיבת רווקים.‬

686
00:45:50,581 --> 00:45:54,001
‫זה לא מסורתי. וידעתי שהוא בחור רוחני.‬

687
00:45:54,084 --> 00:45:56,170
‫כשהוא אמר לי שהוא רוצה משהו שונה,‬

688
00:45:56,253 --> 00:45:59,590
‫אמרתי, "אוקיי, סבבה.‬
‫אז בלי שתייה כבדה, בלי חשפניות".‬

689
00:45:59,673 --> 00:46:03,218
‫והוא אמר, "כן, אבל גם בלי מחסה, בלי חשמל".‬

690
00:46:06,013 --> 00:46:11,143
‫זה כמו להגיד, "בואו נעשה מסיבה!‬
‫אבל בואו גם נימנע מכיף ומנוחות".‬

691
00:46:14,396 --> 00:46:16,648
‫אף אחד אחר לא בא.‬

692
00:46:17,566 --> 00:46:20,736
‫מסיבת הרווקים הייתה אני והוא.‬

693
00:46:22,362 --> 00:46:25,157
‫שני בחורים לבד בטבע במשך ארבעה ימים,‬

694
00:46:25,240 --> 00:46:28,786
‫עורכים זה לזה בדיקת גוף מלאה‬
‫לחיפוש קרציות מדי לילה.‬

695
00:46:31,622 --> 00:46:34,041
‫זה הפך לרומנטי בטעות.‬

696
00:46:36,293 --> 00:46:37,878
‫אבל השאלה היא,‬

697
00:46:37,961 --> 00:46:42,216
‫האם יותר בנים‬
‫היו הופכים את המסיבה לפחות גאה?‬

698
00:46:45,052 --> 00:46:48,972
‫אני לא יודע. אני לא חושב‬
‫שיש לנו את המתמטיקה לפתור את המשוואה הזאת.‬

699
00:46:56,188 --> 00:47:00,567
‫עשינו מסלול לאורך החוף בצפון קליפורניה,‬

700
00:47:00,651 --> 00:47:02,611
‫וזה היה יפהפה.‬

701
00:47:02,694 --> 00:47:04,655
‫פעמים רבות במהלך המסע,‬

702
00:47:04,738 --> 00:47:08,617
‫מצאתי את עצמי על צוק שמשקיף על האוקיינוס,‬

703
00:47:08,700 --> 00:47:10,285
‫המום מהיופי.‬

704
00:47:10,369 --> 00:47:14,790
‫ואמרתי לחבר שלי, "תודה שתכננת הכול.‬

705
00:47:14,873 --> 00:47:17,084
‫"זה מרגיש כמו חוויה של פעם בחיים,‬

706
00:47:17,167 --> 00:47:19,586
‫"כי אני בטח בחיים לא אעשה את זה שוב."‬

707
00:47:21,421 --> 00:47:25,425
‫והוא היה אומר,‬
‫"תודה שבאת, אחרת הייתי לבד".‬

708
00:47:26,051 --> 00:47:28,220
‫שנינו פשוט עמדנו שם בשקט,‬

709
00:47:28,303 --> 00:47:31,932
‫מנסים לספוג את כל ההוד.‬

710
00:47:32,558 --> 00:47:36,186
‫ואז הייתי חושב לעצמי,‬
‫"אני מסוגל להרוג את הבחור הזה עכשיו.‬

711
00:47:39,147 --> 00:47:40,607
‫"אני לא רוצה.‬

712
00:47:41,233 --> 00:47:45,612
‫"אבל אם כן, זה הזמן הכי טוב."‬

713
00:47:47,614 --> 00:47:51,577
‫אני לא רוצה לפגוע באף אחד,‬
‫אבל אני אוהב הזדמנויות.‬

714
00:47:55,998 --> 00:47:58,709
‫יש משהו בטבע שגורם לך להרגיש כל כך רגוע,‬

715
00:47:58,792 --> 00:48:00,711
‫כל כך מחובר ליקום.‬

716
00:48:00,794 --> 00:48:03,005
‫זה גורם לך להרהר בשאלות עמוקות,‬

717
00:48:03,088 --> 00:48:06,174
‫כמו, "האם אני רוצח?"‬

718
00:48:13,098 --> 00:48:15,559
‫ארבעה ימים בטבע הספיקו לי‬

719
00:48:15,642 --> 00:48:19,688
‫בשביל לשנות את נקודת המבט שלי,‬
‫באמת לשנות את ההשקפה שלי.‬

720
00:48:19,771 --> 00:48:21,982
‫כשחזרתי לחיים הרגילים,‬

721
00:48:22,065 --> 00:48:26,069
‫לא האמנתי כמה החיים שלנו טובים.‬

722
00:48:26,153 --> 00:48:28,155
‫הדברים הבסיסיים.‬

723
00:48:28,238 --> 00:48:29,948
‫פח אשפה.‬

724
00:48:30,824 --> 00:48:32,951
‫תחיו ארבעה ימים בלי פח אשפה,‬

725
00:48:33,035 --> 00:48:35,913
‫ואז תבינו שזה כלי קיבול קסום.‬

726
00:48:36,705 --> 00:48:39,708
‫אפשר לשים בתוכו מה שרוצים, מה שרוצים.‬

727
00:48:39,791 --> 00:48:42,711
‫והוא כבר לא באחריותכם.‬

728
00:48:43,378 --> 00:48:46,173
‫לא, זו בעיה של החברה.‬

729
00:48:46,757 --> 00:48:48,508
‫אתה לא צריך לדאוג בקשר לזה.‬

730
00:48:48,592 --> 00:48:50,886
‫הנכדה שלך תמצא לזה פתרון.‬

731
00:48:54,681 --> 00:48:55,933
‫הרגשתי כמו פעוט.‬

732
00:48:56,016 --> 00:48:59,061
‫השתוקקתי כבר לעשות קקי בשירותים.‬

733
00:49:00,687 --> 00:49:03,565
‫איזה פינוק זה, האסלה.‬

734
00:49:03,649 --> 00:49:07,444
‫במשך ארבעה ימים שם רק חפרנו בורות.‬

735
00:49:08,528 --> 00:49:10,113
‫טיפ מקצועי זריז.‬

736
00:49:10,197 --> 00:49:12,282
‫אם אי פעם תצאו לטיול תרמילאים,‬

737
00:49:12,866 --> 00:49:16,078
‫תחפרו את הבור בלילה שלפני.‬

738
00:49:18,747 --> 00:49:20,290
‫תחשבו קצת קדימה.‬

739
00:49:21,083 --> 00:49:25,128
‫תעשו את זה אחרי ארוחת הערב,‬
‫אחרי שכבר הכנסתם כדור למחסנית.‬

740
00:49:27,798 --> 00:49:31,802
‫אתם לא רוצים לחפור בור ברגע האמת.‬

741
00:49:33,512 --> 00:49:38,392
‫אתם לא רוצים לחפור בור תחת לחץ.‬

742
00:49:40,978 --> 00:49:43,021
‫זה לא יהיה נעים.‬

743
00:49:43,647 --> 00:49:46,817
‫התעוררתי ביום השני, זה היה מצב חירום.‬

744
00:49:47,317 --> 00:49:50,821
‫הייתי חייב להתפנות. חטפתי את האת.‬
‫רצתי החוצה. לא חשבתי בהיגיון.‬

745
00:49:50,904 --> 00:49:55,951
‫עשיתי כמה פניות לא נכונות,‬
‫והגעתי לשטח גדול של אדמה קשה.‬

746
00:49:57,285 --> 00:49:59,746
‫לא הצלחתי לחפור.‬

747
00:50:00,956 --> 00:50:02,082
‫התחלתי להתייאש.‬

748
00:50:02,165 --> 00:50:06,712
‫חשבתי, "אולי אצטרך לעשות את זה,‬
‫ולקבור את הגופה אחר כך".‬

749
00:50:07,713 --> 00:50:08,755
‫זה די הגיוני.‬

750
00:50:08,839 --> 00:50:12,259
‫עכשיו אתה יודע מה הגודל של הגופה.‬

751
00:50:13,468 --> 00:50:15,887
‫כשאתה חופר מראש, אתה צריך להעריך.‬

752
00:50:15,971 --> 00:50:20,225
‫אתה צריך לשאול את עצמך,‬
‫"האם העיניים שלך גדולות יותר מהישבן שלך?"‬

753
00:50:26,106 --> 00:50:28,358
‫הבור הראשון שלי,‬

754
00:50:28,442 --> 00:50:30,360
‫לא היה מספיק בור.‬

755
00:50:32,654 --> 00:50:34,448
‫ניסיתי לקבור את זה בסוף.‬

756
00:50:34,531 --> 00:50:36,366
‫זה הפך לגבעה קטנה.‬

757
00:50:38,452 --> 00:50:42,164
‫אומרים "אל תשאירו עקבות".‬
‫אני שיניתי את הטופוגרפיה.‬

758
00:50:43,582 --> 00:50:46,376
‫עכשיו יצטרכו לעדכן את המפה‬
‫עם הסימונים המפותלים.‬

759
00:50:54,176 --> 00:50:57,846
‫זה היה טיול בלתי נשכח.‬
‫ראינו הרבה חיות-בר יפהפיות.‬

760
00:50:57,929 --> 00:51:02,893
‫אחד הדברים הכי מרהיבים שראינו‬
‫היה דוב שחור בוגר.‬

761
00:51:03,602 --> 00:51:04,895
‫כשהגענו אליו,‬

762
00:51:04,978 --> 00:51:08,356
‫הוא דילג במעלה מדרון תלול מאוד.‬

763
00:51:08,440 --> 00:51:11,943
‫כשראיתי את הכוח הזה משולב עם המהירות הזאת,‬

764
00:51:12,527 --> 00:51:14,029
‫זה ריסק אותי.‬

765
00:51:14,529 --> 00:51:15,739
‫כי הייתה לי תוכנית.‬

766
00:51:15,822 --> 00:51:18,825
‫אמרתי לעצמי שאם אצטרך לברוח מדוב,‬

767
00:51:18,909 --> 00:51:21,745
‫אני אעמיד פנים שאני פונה שמאלה,‬
‫ואז אשבור ימינה.‬

768
00:51:23,789 --> 00:51:27,918
‫ואז ראיתי את הדוב עולה על הגבעה‬
‫במהירות מטורפת, ואמרתי, "זה לא ריאלי".‬

769
00:51:29,419 --> 00:51:32,672
‫אני אזייף שמאלה, ואז אני אמות בטוח.‬

770
00:51:34,591 --> 00:51:36,635
‫אם דוב יתקוף אותי,‬

771
00:51:36,718 --> 00:51:39,554
‫אני פשוט אצטרך להיות נוכח.‬

772
00:51:40,263 --> 00:51:44,101
‫נכון? אתה צריך ללמוד לקבל‬
‫את הדברים שאתה לא יכול לשנות.‬

773
00:51:44,184 --> 00:51:46,061
‫לשאוף פנימה, לנשוף החוצה.‬

774
00:51:46,144 --> 00:51:50,148
‫"מה קורה עכשיו? וואו, אני טעים.‬

775
00:51:51,149 --> 00:51:55,112
‫"אני נטרף. אני טעים מדי בשביל להיות ביער.‬

776
00:51:56,321 --> 00:51:58,490
‫"אני רואה שאתה מתקשה עם בשר הירך.‬

777
00:51:58,573 --> 00:52:01,827
‫"כן, השרירים שלי תפוסים מהטיול, דוב.‬

778
00:52:02,744 --> 00:52:05,497
‫"סליחה. היית צריך לתפוס אותי‬
‫בשבוע שעבר בבית.‬

779
00:52:05,580 --> 00:52:07,541
‫"הייתי רך אז."‬

780
00:52:12,003 --> 00:52:14,714
‫ביום הראשון הלכנו 13 קילומטרים.‬

781
00:52:16,007 --> 00:52:18,218
‫אנחנו די עמוק בארץ הדובים.‬

782
00:52:18,301 --> 00:52:19,970
‫אין יותר קליטה סלולרית.‬

783
00:52:20,053 --> 00:52:23,306
‫עם רדת הלילה, כל כך חשוך,‬
‫שאי אפשר אפילו לראות את היד.‬

784
00:52:23,390 --> 00:52:26,268
‫ואני זוכר שזחלנו לתוך האוהל…‬

785
00:52:27,185 --> 00:52:30,981
‫ורכסתי אותו. אמרתי, "רוכסן.‬

786
00:52:34,234 --> 00:52:36,736
‫"אני מניח שזה אומר שאנחנו בטוחים עכשיו.‬

787
00:52:40,490 --> 00:52:44,119
‫"זה בסדר אם שנינו נאבד את ההכרה‬
‫רק לשמונה שעות?‬

788
00:52:47,372 --> 00:52:49,082
‫"כי אנחנו בפנים.‬

789
00:52:50,417 --> 00:52:54,713
‫"אנחנו בפנים עכשיו.‬
‫סגרתי את הרוכסן עד למעלה.‬

790
00:52:55,297 --> 00:52:58,758
‫"הפכתי את מגן הרוח לשדה כוח.‬

791
00:53:00,802 --> 00:53:04,055
‫"אם אנחנו לא רואים אותם,‬
‫איך הם ידעו שאנחנו כאן?"‬

792
00:53:06,099 --> 00:53:08,310
‫"טוב, דובים, לכו לישון.‬

793
00:53:08,393 --> 00:53:11,396
‫"שמעתם את הרוכסן. זה זמן שינה, לילה טוב."‬

794
00:53:15,192 --> 00:53:16,610
‫הרגשתי בסכנה גדולה יותר‬

795
00:53:16,693 --> 00:53:19,946
‫כי שק השינה שלי היה ממש ליד הפתח.‬

796
00:53:20,447 --> 00:53:21,448
‫ואז חשבתי,‬

797
00:53:21,531 --> 00:53:25,327
‫"הדוב כנראה לא ישתמש בכניסה הנכונה.‬

798
00:53:26,995 --> 00:53:29,956
‫"הוא יפרוץ פנימה כמו איש הקול-אייד."‬

799
00:53:31,791 --> 00:53:36,171
‫זה יהיה יותר מלחיץ‬
‫אם הדוב כן ישתמש ברוכסן.‬

800
00:53:50,769 --> 00:53:51,895
‫החלק הזה ממש מפחיד.‬

801
00:53:51,978 --> 00:53:54,898
‫בכל פעם שאני עושה את זה,‬
‫אני גורם לעצמי צמרמורת.‬

802
00:53:57,275 --> 00:53:58,485
‫אנחנו…‬

803
00:54:01,821 --> 00:54:04,366
‫תודה. נשארה לנו עוד קצת הופעה,‬

804
00:54:04,449 --> 00:54:07,911
‫אבל אני רוצה לקחת רגע,‬
‫ולהגיד תודה שאתם כאן.‬

805
00:54:07,994 --> 00:54:09,788
‫תודה שבאתם.‬

806
00:54:19,714 --> 00:54:20,882
‫אני…‬

807
00:54:22,092 --> 00:54:25,095
‫תודה לכם שבאתם.‬
‫אני לא לוקח שום דבר מזה כמובן מאליו.‬

808
00:54:25,178 --> 00:54:27,555
‫אני עושה סטנד-אפ כבר 23 שנים,‬

809
00:54:27,639 --> 00:54:31,893
‫וזה סיבוב ההופעות הגדול הראשון שלי,‬
‫ואנחנו ממלאים אולמות.‬

810
00:54:33,812 --> 00:54:35,480
‫זה מטורף.‬

811
00:54:37,482 --> 00:54:39,025
‫זה חלום אמיתי, אתם יודעים?‬

812
00:54:39,109 --> 00:54:42,028
‫אבל למען האמת, המטרה שלי מההתחלה הייתה‬

813
00:54:42,112 --> 00:54:43,780
‫פשוט לשכלל את המיומנות.‬

814
00:54:43,863 --> 00:54:47,909
‫רציתי להשתפר ולהשתפר‬
‫ואולי בסופו של דבר למצוא את הקהל שלי.‬

815
00:54:47,993 --> 00:54:50,328
‫אבל אף פעם ממש לא חשבתי מה זה אומר.‬

816
00:54:50,412 --> 00:54:51,496
‫כי עכשיו אני מבין‬

817
00:54:51,579 --> 00:54:55,959
‫שכל קומיקאי מביא‬
‫קהל מעריצים שונה להופעות האלה.‬

818
00:54:56,042 --> 00:54:59,671
‫ואני לומד מי אתם,‬
‫כי בכל פעם שיש לי הזדמנות‬

819
00:54:59,754 --> 00:55:02,799
‫לדבר עם אנשים שעובדים במופעים האלה,‬
‫כמו הסדרנים,‬

820
00:55:02,882 --> 00:55:05,552
‫הם תמיד אומרים לי שהם אוהבים את הקהל שלי,‬

821
00:55:05,635 --> 00:55:09,806
‫כי בדרך כלל אתם אוהבים ליהנות,‬
‫אבל אתם לא מגזימים.‬

822
00:55:10,890 --> 00:55:13,560
‫מעט מאוד אנשים מסולקים מהמופעים שלי.‬

823
00:55:13,643 --> 00:55:16,313
‫אפילו בפילדלפיה היה די רגוע.‬

824
00:55:18,523 --> 00:55:19,816
‫היה רגוע.‬

825
00:55:22,027 --> 00:55:23,320
‫כי אתם נחמדים.‬

826
00:55:23,403 --> 00:55:25,822
‫אתם מכבדים את עצמכם, מכבדים אחרים.‬

827
00:55:25,905 --> 00:55:28,366
‫ואתם פשוט רוצים ללכת לישון מוקדם.‬

828
00:55:30,118 --> 00:55:31,202
‫אני קולט אתכם.‬

829
00:55:31,286 --> 00:55:33,747
‫כלומר, במובן מסוים, אני גאה בכם.‬

830
00:55:35,123 --> 00:55:40,128
‫אני יודע שיש לכם שגרת סיום יום‬
‫שאתם כבר מתים להתחיל אותה.‬

831
00:55:41,087 --> 00:55:44,174
‫יש כל כך הרבה דברים לעשות.‬
‫צריך להכין תה קמומיל.‬

832
00:55:44,257 --> 00:55:47,594
‫צריך להתקלח במים חמים.‬
‫צריך לעשות את שגרת טיפוח העור.‬

833
00:55:47,677 --> 00:55:50,513
‫צריך לעשות עיסוי ניקוז לימפטי.‬

834
00:55:50,597 --> 00:55:54,642
‫צריך לעשות מדיטציה, לקרוא את הספר‬
‫שאתם מנסים לסיים כבר 13 חודשים.‬

835
00:55:54,726 --> 00:55:56,311
‫זה המון.‬

836
00:55:58,480 --> 00:56:01,191
‫אז אני אסיר תודה שאתם המעריצים שלי,‬

837
00:56:01,274 --> 00:56:03,651
‫כי תמיד יש אווירה טובה, אוהבת ובריאה.‬

838
00:56:03,735 --> 00:56:09,783
‫אני רוצה לגמול לכם על התמיכה‬
‫ועל הרצון הטוב שלכם בקצת שקיפות.‬

839
00:56:11,242 --> 00:56:14,788
‫אני חושב שאני חייב לכם את זה.‬
‫אני פשוט רוצה להיות ישר.‬

840
00:56:14,871 --> 00:56:16,498
‫יש לי שן מזויפת.‬

841
00:56:19,042 --> 00:56:21,002
‫היא כאן באמצע, מקדימה.‬

842
00:56:21,086 --> 00:56:25,090
‫אז רימיתי אתכם במשך 56 דקות.‬

843
00:56:27,258 --> 00:56:28,093
‫זה כתר.‬

844
00:56:28,176 --> 00:56:30,261
‫כל השאר אמיתי, חוץ מהכתר הזה.‬

845
00:56:30,345 --> 00:56:33,014
‫אם אתם רופאי שיניים, זו שן מספר שמונה.‬

846
00:56:34,891 --> 00:56:38,353
‫שברתי את השן הזאת לפני כמה שנים.‬
‫זה היה זמן אחר בחיי.‬

847
00:56:38,436 --> 00:56:41,272
‫גרתי בניו יורק,‬
‫ולא קיבלתי את ההחלטות הכי טובות.‬

848
00:56:41,356 --> 00:56:44,776
‫ברור שזה היה לפני שהפעלתי‬
‫את מברשת השיניים הסגולה שלי.‬

849
00:56:48,113 --> 00:56:51,032
‫זה טראומטי.‬
‫השיניים הראשונות הן בשביל הכיף.‬

850
00:56:51,116 --> 00:56:53,660
‫השיניים השניות הן הדבר האמיתי.‬

851
00:56:54,494 --> 00:56:56,454
‫הן לא חוזרות.‬

852
00:56:56,538 --> 00:56:59,040
‫התביישתי כל כך. הייתי כל כך נואש.‬

853
00:56:59,124 --> 00:57:04,629
‫הלכתי לרופאת השיניים שלי, אמרתי, "בבקשה,‬
‫אני צריך שתעשי ביטול על מה שעשיתי לעצמי".‬

854
00:57:05,755 --> 00:57:06,923
‫היא הרגיעה אותי.‬

855
00:57:07,006 --> 00:57:09,801
‫היא אמרה, "אין בעיה. נשים לך כתר".‬

856
00:57:09,884 --> 00:57:13,346
‫לא ידעתי מה זה אומר.‬
‫אמרתי, "תעשי מה שצריך. קדימה".‬

857
00:57:13,430 --> 00:57:16,266
‫כששמים כתר על שן שבורה,‬

858
00:57:16,349 --> 00:57:20,395
‫קודם כל משייפים את מה שנשאר מהשן‬

859
00:57:20,478 --> 00:57:24,023
‫לגדם קטן ומדמם.‬

860
00:57:25,775 --> 00:57:30,572
‫רוב רופאי השיניים לא רוצים‬
‫שתראו, תחשבו או תדעו על הדבר הזה.‬

861
00:57:31,156 --> 00:57:34,617
‫רופאת השיניים שלי החליטה‬
‫שהיא רוצה להראות לי את העבודה שלה.‬

862
00:57:36,327 --> 00:57:41,166
‫בשלב מסוים בתהליך,‬
‫היא הניחה מראה מול הפנים שלי.‬

863
00:57:41,666 --> 00:57:44,711
‫לא ידעתי מה קורה. חשבתי שסיימנו.‬

864
00:57:46,337 --> 00:57:49,716
‫חשבתי שזה כמו שהספר מראה לך את העורף שלך.‬

865
00:57:50,842 --> 00:57:52,844
‫אני מכין את הטיפ שלך.‬

866
00:57:56,848 --> 00:57:59,142
‫העפתי מבט מהיר.‬

867
00:58:00,393 --> 00:58:02,187
‫אימה.‬

868
00:58:04,522 --> 00:58:08,693
‫לא הגבתי כי לא רציתי לתת לזה כוח.‬

869
00:58:10,153 --> 00:58:12,363
‫הפנים שלי קפאו.‬

870
00:58:13,198 --> 00:58:16,201
‫הסבתי את מבטי. אמרתי, "אל תעשי את זה שוב".‬

871
00:58:17,869 --> 00:58:21,206
‫אמרתי, "אני לא יודע‬
‫למה אני צריך להגיד לך את זה עכשיו,‬

872
00:58:21,289 --> 00:58:25,168
‫"אבל באתי לכאן בשביל יותר שן.‬

873
00:58:26,294 --> 00:58:30,131
‫"רציתי יותר שן.‬

874
00:58:30,215 --> 00:58:33,092
‫"ואת הלכת בכיוון הלא נכון כל הזמן!"‬

875
00:58:37,889 --> 00:58:41,684
‫מה שראיתי ממשיך לרדוף אותי.‬

876
00:58:42,977 --> 00:58:44,521
‫במראה אני רואה את זה,‬

877
00:58:44,604 --> 00:58:47,273
‫אבל בראש אני יודע את האמת.‬

878
00:58:48,691 --> 00:58:52,403
‫אז אני נחוש להגן על הכתר הזה.‬

879
00:58:52,487 --> 00:58:56,574
‫אני לא משתמש בו.‬
‫הוא לא מיועד לנשיכה או לקריעה.‬

880
00:58:56,658 --> 00:58:58,535
‫הוא דקורטיבי בלבד.‬

881
00:58:59,410 --> 00:59:03,915
‫כי אני יודע שאם הכתר הזה ייפול,‬
‫יש גובלין קטן בפנים.‬

882
00:59:05,291 --> 00:59:06,668
‫אורב.‬

883
00:59:08,086 --> 00:59:10,880
‫הוא תמיד איתי.‬

884
00:59:15,343 --> 00:59:17,637
‫ואם תסתכלו מקרוב, תוכלו לראות‬

885
00:59:17,720 --> 00:59:21,891
‫שהכתר הזה קצת יותר גדול ולבן‬
‫מהשיניים האחרות.‬

886
00:59:22,392 --> 00:59:25,562
‫כי כשעוברים את התהליך הזה,‬
‫נותנים לך לבחור צבע.‬

887
00:59:25,645 --> 00:59:27,397
‫אתה בוחר גוון.‬

888
00:59:28,273 --> 00:59:32,193
‫משהו בין אוף וייט לאוף וייט יותר.‬

889
00:59:32,819 --> 00:59:34,821
‫אפשר לבחור גוון בהיר או כהה יותר,‬

890
00:59:34,904 --> 00:59:38,324
‫בהתאם לכיוון שאתם חושבים‬
‫שהחיים שלכם הולכים אליו.‬

891
00:59:40,159 --> 00:59:44,747
‫האם עדיין יש לכם שאיפות,‬
‫או שאתם מוכנים פשוט לזרום עם זה?‬

892
00:59:46,332 --> 00:59:47,292
‫אתם מחליטים.‬

893
00:59:47,375 --> 00:59:50,962
‫אבל כשאתם בוחרים גוון,‬
‫אתם חייבים להיות כנים עם עצמכם.‬

894
00:59:51,045 --> 00:59:54,674
‫עד כמה השיניים האחרות שלכם‬
‫יהיו אי-פעם יותר לבנות?‬

895
00:59:55,675 --> 01:00:00,930
‫וכמה שנים תרגישו בנוח‬
‫להסתובב עם שן אחת בוהקת?‬

896
01:00:02,015 --> 01:00:04,225
‫אני שנג ואנג. תודה, די. סי.‬

897
01:00:06,311 --> 01:00:09,772
‫תודה. תשמרו על עצמכם.‬

898
01:00:10,481 --> 01:00:12,775
‫תאהבו אחד את השני, תתמכו אחד בשני.‬

899
01:00:14,235 --> 01:00:15,737
‫נתראה בפעם הבאה.‬

900
01:00:41,220 --> 01:00:46,225
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬

901
01:00:46,309 --> 01:00:47,310
‫לאחייניותיי ולאחייניי‬

902
01:00:47,393 --> 01:00:50,521
‫תודה לאבותיי, לסבותיי, להוריי,‬
‫לדודותיי ולדודיי, לדודניותיי ולדודניי,‬

903
01:00:50,605 --> 01:00:52,482
‫לאחיי ולאחיותיי, לכפר שלי ולעץ האהוב עליי‬