1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

3
00:00:30,655 --> 00:00:31,573
‫האדום.‬
‫-זה פועל?‬

4
00:00:31,656 --> 00:00:33,575
‫עכשיו זה מקליט. היי.‬

5
00:00:33,658 --> 00:00:34,492
‫היי.‬
‫-תראי.‬

6
00:00:34,576 --> 00:00:35,410
‫- 4 באוקטובר 1996 -‬

7
00:00:35,493 --> 00:00:38,038
‫טוב, עכשיו את יכולה לעשות‬
‫זום אין וזום אאוט.‬

8
00:00:38,121 --> 00:00:42,208
‫אוקיי, וזה פה זה הפוקוס.‬

9
00:00:42,292 --> 00:00:44,502
‫והנה…‬
‫-ואני מכינה ארוחת בוקר.‬

10
00:00:44,586 --> 00:00:45,587
‫- 14 ביולי 1996 -‬

11
00:00:45,670 --> 00:00:49,132
‫קרן מכינה ארוחת בוקר,‬
‫והנה התינוקת הקטנה שלנו, מוריה.‬

12
00:00:49,215 --> 00:00:51,342
‫מוריה בת שמונה שבועות עכשיו.‬

13
00:00:51,843 --> 00:00:54,596
‫מוריה נולדה באמצע סופת רעמים.‬

14
00:00:55,472 --> 00:00:58,433
‫ברקים, רעמים,‬

15
00:00:58,516 --> 00:01:00,477
‫המון אנרגיה מסביבה,‬

16
00:01:00,560 --> 00:01:02,854
‫והריאות שלה נשמעו כמו רעם.‬

17
00:01:02,937 --> 00:01:05,565
‫- 29 בדצמבר 1996 -‬

18
00:01:05,648 --> 00:01:08,443
‫- 18 במאי 1997 -‬

19
00:01:08,526 --> 00:01:10,987
‫כנראה שגם בגלל זה היא הייתה‬
‫כזאת ספורטאית טובה,‬

20
00:01:11,071 --> 00:01:13,448
‫כי היא דאגה שיהיו לה ריאות מפותחות בטירוף.‬

21
00:01:25,919 --> 00:01:28,129
‫כל כך הרבה רגעים נפלאים ששווה לזכור.‬

22
00:01:28,213 --> 00:01:29,214
‫- 14 ביולי 1996 -‬

23
00:01:29,297 --> 00:01:30,590
‫כן, המון.‬
‫-כן.‬

24
00:01:30,673 --> 00:01:35,637
‫היה מדהים לראות אותה נולדת, ולראות אותה‬
‫נושמת בפעם הראשונה.‬

25
00:01:36,513 --> 00:01:39,099
‫את יושבת? הנה היא יושבת ב…‬

26
00:01:39,599 --> 00:01:41,226
‫בפעם הראשונה בערך.‬

27
00:01:41,309 --> 00:01:43,311
‫היא מתחילה ללמוד.‬

28
00:01:43,853 --> 00:01:47,107
‫וכבר היה אפשר לזהות את האור שהיה לה.‬

29
00:01:47,190 --> 00:01:48,316
‫- 28 בספטמבר 1997 -‬

30
00:01:48,399 --> 00:01:49,526
‫היי, אני רואה אותך.‬

31
00:01:49,609 --> 00:01:50,944
‫הנה.‬

32
00:01:51,444 --> 00:01:55,031
‫- 21 בספטמבר 1997 -‬

33
00:01:55,657 --> 00:01:57,075
‫תראי לנו איך את רוכבת.‬

34
00:01:57,158 --> 00:01:59,619
‫הרגשתי כאילו שתמיד הכרתי אותה.‬

35
00:02:00,120 --> 00:02:01,871
‫היא הייתה לי כל כך מוכרת.‬

36
00:02:01,955 --> 00:02:03,081
‫- 17 באוגוסט 1996 -‬

37
00:02:03,164 --> 00:02:04,999
‫כן, אבל היא עדיין שמחה.‬
‫-היי.‬

38
00:02:06,292 --> 00:02:09,212
‫ואז כמה ימים אחרי שהיא נולדה,‬

39
00:02:09,295 --> 00:02:12,674
‫ישבתי על הספה והקשבתי לשיר של שון קולווין.‬

40
00:02:12,757 --> 00:02:13,883
‫- 30 בספטמבר 1996 -‬

41
00:02:13,967 --> 00:02:17,137
‫והשיר גרם לי לחשוב שיום אחד‬
‫היא תעזוב אותי.‬

42
00:02:17,637 --> 00:02:18,763
‫- 28 בנובמבר 1997 -‬

43
00:02:18,847 --> 00:02:19,973
‫- 27 בנובמבר 1998 -‬

44
00:02:20,056 --> 00:02:21,599
‫הסקי הראשון של מוריה.‬

45
00:02:22,100 --> 00:02:23,977
‫- 3 בפברואר 1998 -‬

46
00:02:26,896 --> 00:02:27,897
‫- 10 ביולי 2000 -‬

47
00:02:27,981 --> 00:02:29,232
‫הנה שניהם מגיעים.‬

48
00:02:29,315 --> 00:02:31,109
‫- 4 באוגוסט 2001 -‬

49
00:02:31,192 --> 00:02:32,235
‫הנה מוריה באה.‬

50
00:02:32,318 --> 00:02:33,403
‫- 24 באפריל 2002 -‬

51
00:02:33,486 --> 00:02:34,404
‫מה שלומך?‬
‫-טוב.‬

52
00:02:34,487 --> 00:02:35,321
‫- 7 באוגוסט 2005 -‬

53
00:02:35,405 --> 00:02:36,239
‫יופי. כיף לך?‬
‫-כן.‬

54
00:02:36,322 --> 00:02:37,157
‫יש.‬

55
00:02:39,242 --> 00:02:41,286
‫זה מעניין, במבט לאחור,‬

56
00:02:41,369 --> 00:02:46,416
‫שנראה שהגוף שלה או הנשמה שלה ידעו איכשהו‬

57
00:02:46,499 --> 00:02:50,295
‫שיהיה לה פחות זמן ממה שיש לרוב האנשים,‬

58
00:02:50,795 --> 00:02:51,963
‫ובגלל זה היא הייתה…‬

59
00:02:52,463 --> 00:02:57,927
‫אולי היא הייתה בחרדה…‬
‫בלחץ להספיק את כל הדברים שהיא עשתה.‬

60
00:03:00,013 --> 00:03:04,893
‫חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת!‬

61
00:03:07,478 --> 00:03:08,479
‫כל הכבוד, מו.‬

62
00:03:15,236 --> 00:03:17,113
‫נראה שהיא בכלל לא מאטה.‬

63
00:03:17,197 --> 00:03:20,867
‫מוריה וילסון רוכבת‬
‫בצורה מדהימה כי היא יודעת בדיוק לאן לרכוב.‬

64
00:03:21,784 --> 00:03:25,997
‫רואים שהיא מרגישה מאוד בנוח. אני יודעת‬
‫שהיא מתאמנת קשה, שהיא מתאמנת הרבה,‬

65
00:03:26,080 --> 00:03:29,500
‫היא מכירה טוב את התנאים האלה.‬

66
00:03:31,711 --> 00:03:34,005
‫זאת מוריה וילסון,‬

67
00:03:34,088 --> 00:03:39,344
‫זוכת הסיבוב הראשון‬
‫של "לייף טיים גרנד פרי" 2022.‬

68
00:03:39,427 --> 00:03:41,387
‫קדימה!‬
‫-יאללה, מו.‬

69
00:03:46,267 --> 00:03:49,354
‫היא לגמרי הייתה יהלום לא מלוטש.‬

70
00:03:51,147 --> 00:03:54,192
‫היא הייתה ספורטאית שרואים פעם בדור.‬

71
00:03:55,026 --> 00:03:57,862
‫היא ידעה שהיכולות מתחילות לבוא לידי ביטוי,‬

72
00:03:57,946 --> 00:04:03,576
‫ומבחינה רגשית, היה שם פשוט המון פוטנציאל.‬

73
00:04:16,714 --> 00:04:18,049
‫מוקד החירום של אוסטין.‬

74
00:04:18,132 --> 00:04:19,467
‫- אוסטין, טקסס, 11 במאי 2022 -‬

75
00:04:19,550 --> 00:04:24,138
‫חברה שלי מתארחת אצלי, והרגע נכנסתי הביתה,‬
‫והיא שוכבת על הרצפה בשירותים…‬

76
00:04:24,222 --> 00:04:25,056
‫- 21:54 -‬

77
00:04:25,139 --> 00:04:26,933
‫והכול מכוסה בדם.‬

78
00:04:30,937 --> 00:04:32,605
‫קשה לי להיזכר בזה.‬

79
00:04:32,689 --> 00:04:34,482
‫- קייטלין קאש, חברה של מוריה -‬

80
00:04:34,565 --> 00:04:35,400
‫איך קוראים לך?‬

81
00:04:35,483 --> 00:04:36,609
‫קוראים לי קייטלין.‬

82
00:04:37,110 --> 00:04:38,653
‫קייטלין, את איתה עכשיו?‬

83
00:04:38,736 --> 00:04:40,363
‫כן, אני איתה עכשיו.‬

84
00:04:40,446 --> 00:04:42,991
‫היא ערה?‬
‫-היא לא ערה.‬

85
00:04:43,074 --> 00:04:45,994
‫הפנים שלה‬
‫והחלק האחורי של הראש שלה מכוסים בדם.‬

86
00:04:46,494 --> 00:04:47,578
‫היא נושמת?‬

87
00:04:48,079 --> 00:04:49,080
‫היא…‬

88
00:04:49,580 --> 00:04:50,415
‫לא.‬

89
00:04:50,498 --> 00:04:54,627
‫אוקיי, אני שולח אנשים שיעזרו לך‬
‫ואז אני אסביר לך בדיוק מה לעשות, אוקיי?‬

90
00:04:54,711 --> 00:04:55,712
‫אוקיי.‬

91
00:04:55,795 --> 00:04:58,506
‫תשכיבי אותה על הגב על הרצפה.‬

92
00:04:58,589 --> 00:05:03,011
‫תניחי את שורש כף היד שלך על עצם החזה‬
‫ותניחי מעל היד הזאת את היד השנייה שלך.‬

93
00:05:03,636 --> 00:05:04,470
‫כן?‬

94
00:05:04,554 --> 00:05:09,017
‫עכשיו תלחצי על החזה חזק ומהר‬
‫לפחות פעמיים לשנייה ובעומק של חמישה ס"מ.‬

95
00:05:09,100 --> 00:05:11,561
‫תספרי בקול כדי שאני אוכל לספור ביחד איתך.‬

96
00:05:11,644 --> 00:05:13,813
‫אחת, שתיים, שלוש,‬

97
00:05:13,896 --> 00:05:15,690
‫ארבע, חמש, שש…‬

98
00:05:15,773 --> 00:05:19,986
‫יופי. תמשיכי. הרבה אנשים‬
‫יגיעו לעזור לכן הכי מהר שאפשר. תמשיכי.‬

99
00:05:20,069 --> 00:05:23,323
‫13, 14, 15, 16, 17…‬

100
00:05:23,406 --> 00:05:26,909
‫תמשיכי, קייטלין. יכול להיות‬
‫שהמשטרה תכף תיכנס, זה בסדר.‬

101
00:05:26,993 --> 00:05:31,164
‫אל תשאירי אותה לבד ואל תפסיקי.‬
‫-אני לא. שתיים, שלוש… אני שומעת אותם.‬

102
00:05:31,247 --> 00:05:34,542
‫אוקיי, יופי. תמשיכי.‬
‫אל תעזבי אותה. הם יבואו אלייך.‬

103
00:05:34,625 --> 00:05:37,879
‫זה הבית האחורי.‬
‫הם צריכים להיכנס דרך הסמטה האחורית.‬

104
00:05:37,962 --> 00:05:40,923
‫26, 27, 28, 29, תיכנסו.‬

105
00:05:41,007 --> 00:05:45,094
‫תמשיכי, קייטלין. אל תפסיקי,‬
‫תמשיכי. את עושה עבודה טובה. תמשיכי.‬

106
00:05:46,596 --> 00:05:49,515
‫להפסיק? אני לא יודעת מה קרה!‬

107
00:05:58,191 --> 00:06:00,401
‫קייטלין, זאת המשטרה שם איתך?‬
‫-כן.‬

108
00:06:00,485 --> 00:06:02,403
‫כן, זאת המשטרה.‬

109
00:06:06,282 --> 00:06:07,867
‫היא לא גרה כאן.‬

110
00:06:07,950 --> 00:06:10,453
‫היא הייתה עם חבר שלנו קולין.‬

111
00:06:10,536 --> 00:06:13,331
‫קולין? מה שם המשפחה של קולין?‬
‫-קולין סטריקלנד.‬

112
00:06:13,831 --> 00:06:15,750
‫לא הצלחתי להבין‬

113
00:06:16,584 --> 00:06:20,213
‫למה הם לא מורידים אותה למטה‬
‫כדי לקחת אותה לבית חולים.‬

114
00:06:20,296 --> 00:06:21,506
‫איך קוראים לה?‬

115
00:06:21,589 --> 00:06:23,132
‫קוראים לה מוריה.‬

116
00:06:23,216 --> 00:06:26,386
‫מוריה זה השם האמצעי שלה.‬
‫השם הפרטי שלה זה אנה.‬

117
00:06:26,886 --> 00:06:30,807
‫ואז בסוף שאלתי את השוטר שתשאל אותי, אמרתי…‬

118
00:06:31,974 --> 00:06:37,188
‫"למה לוקח להם כל כך הרבה זמן‬
‫להכניס אותה לאמבולנס? היא צריכה עזרה."‬

119
00:06:37,688 --> 00:06:40,775
‫הוא אמר משהו בסגנון של,‬

120
00:06:42,276 --> 00:06:44,153
‫"חברה שלך לא שרדה."‬

121
00:06:50,368 --> 00:06:56,707
‫- האמת הטרגית של מוריה וילסון -‬

122
00:07:03,256 --> 00:07:05,508
‫היום לפני שנתיים,‬

123
00:07:06,008 --> 00:07:08,094
‫ב-12 במאי,‬

124
00:07:09,429 --> 00:07:11,097
‫2022…‬

125
00:07:11,180 --> 00:07:13,433
‫- קרן וילסון, אימא של מוריה -‬

126
00:07:13,516 --> 00:07:18,146
‫פרשתי פה בחוץ קרטונים כדי להרוג את הדשא…‬

127
00:07:18,229 --> 00:07:19,939
‫- אריק וילסון, אבא של מוריה -‬

128
00:07:20,022 --> 00:07:22,608
‫כי רציתי להגדיל קצת את הגינה שלנו,‬

129
00:07:22,692 --> 00:07:25,278
‫כי מוריה תכננה לעבור לגור בבית.‬

130
00:07:26,404 --> 00:07:31,909
‫ואז הסתכלתי לשם,‬
‫לכביש שמוביל לבית, וראיתי את…‬

131
00:07:31,993 --> 00:07:33,077
‫את המשטרה.‬

132
00:07:34,662 --> 00:07:36,956
‫והשוטר שאל אותי אם אני…‬

133
00:07:39,292 --> 00:07:41,461
‫"את מכירה את אנה? אנה וילסון?"‬

134
00:07:41,544 --> 00:07:44,672
‫ואמרתי, "כן, זאת הבת שלי. היא בסדר?"‬

135
00:07:46,299 --> 00:07:49,469
‫והוא אמר, "לא, היא… היא נפטרה".‬

136
00:07:49,552 --> 00:07:52,388
‫- לזכרה של אנה מוריה וילסון האהובה‬
‫18 במאי 1996 -‬

137
00:07:52,472 --> 00:07:55,600
‫ו… זה פשוט לא היה הגיוני.‬

138
00:07:55,683 --> 00:07:57,477
‫זה לא היה הגיוני. זה עדיין לא…‬

139
00:07:57,560 --> 00:08:00,938
‫זה עדיין לא הגיוני.‬
‫-הגיוני, באמת. אנחנו פשוט…‬

140
00:08:01,689 --> 00:08:03,274
‫יש דברים שאנחנו פשוט…‬

141
00:08:05,067 --> 00:08:07,778
‫אף פעם לא נבין או נצליח לפענח.‬

142
00:08:07,862 --> 00:08:10,323
‫באמת שאין שום הסבר טוב.‬

143
00:08:20,750 --> 00:08:21,709
‫הייתי בבית,‬

144
00:08:22,210 --> 00:08:24,128
‫ופתאום הטלפון שלי צלצל.‬

145
00:08:24,629 --> 00:08:25,963
‫זה היה הסמ"ש התורן.‬

146
00:08:26,631 --> 00:08:30,927
‫הוא רק אמר לי את הפרטים הכלליים,‬
‫שיש מקרה רצח…‬

147
00:08:31,010 --> 00:08:33,054
‫- ריצ'רד ספיטלר, בלש, משטרת אוסטין -‬

148
00:08:33,137 --> 00:08:35,139
‫שאדם אחד נורה ושאין מידע על החשוד.‬

149
00:08:36,807 --> 00:08:42,188
‫את יכולה לשבת פה‬
‫על הכיסא הלבן הזה? הבלש יבוא לדבר איתך.‬

150
00:08:42,730 --> 00:08:45,525
‫זאת הייתה חקירת הרצח הראשונה‬
‫שהובלתי בתור בלש.‬

151
00:08:46,025 --> 00:08:47,193
‫ברור שהייתי לחוץ.‬

152
00:08:47,276 --> 00:08:49,737
‫לא ידעתי למה לצפות.‬

153
00:08:49,820 --> 00:08:54,575
‫כשהיא הגיעה לפה,‬
‫היא אמרה שהיא כבר דיברה עם עוד מישהו?‬

154
00:08:54,659 --> 00:09:00,873
‫או שהיא הזכירה שיש לה‬
‫תוכניות כלשהן ושהיא דיברה עם כך וכך?‬

155
00:09:00,957 --> 00:09:02,750
‫רק עם קולין.‬
‫-אוקיי.‬

156
00:09:02,833 --> 00:09:05,378
‫כן. היא לא מכירה פה אף אחד. היא לא…‬

157
00:09:05,461 --> 00:09:07,797
‫אוקיי.‬
‫-היא לא בילתה פה הרבה זמן.‬

158
00:09:07,880 --> 00:09:10,633
‫אוקיי.‬
‫-זה בסך הכול הביקור השני שלה באוסטין.‬

159
00:09:11,133 --> 00:09:14,178
‫הקולגה שלי כבר די תיאר לי את זירת הרצח.‬

160
00:09:14,262 --> 00:09:18,432
‫הוא אמר שאף אחד לא פרץ לבית.‬

161
00:09:18,516 --> 00:09:22,186
‫שום דבר לא נשבר,‬
‫לא נראה כאילו שפיזרו דברים,‬

162
00:09:22,270 --> 00:09:24,605
‫וזה אמר לי שאף אחד לא בא והתפרע שם.‬

163
00:09:24,689 --> 00:09:28,484
‫אנחנו רק נבדוק‬
‫שאין לך שרידי ירי על הידיים.‬

164
00:09:28,568 --> 00:09:29,402
‫אוקיי.‬

165
00:09:29,485 --> 00:09:33,864
‫הבנתי שעושים לי תשאול‬

166
00:09:33,948 --> 00:09:35,741
‫כי אני חשודה פוטנציאלית.‬

167
00:09:36,242 --> 00:09:37,702
‫זאת דגימת תאי לחי.‬

168
00:09:37,785 --> 00:09:41,539
‫זאת רק דגימה קטנה של די-אן-איי.‬

169
00:09:41,622 --> 00:09:43,040
‫היא תכניס לך את זה לפה.‬

170
00:09:43,541 --> 00:09:48,087
‫אז הם לקחו ממני‬
‫דגימת די-אן-איי ודגימה מהידיים,‬

171
00:09:48,170 --> 00:09:49,922
‫צילמו אותי,‬

172
00:09:50,006 --> 00:09:55,636
‫ובסופו של דבר הרשו לי לשטוף ידיים.‬

173
00:09:58,973 --> 00:10:02,602
‫כששטפתי ידיים בשירותים של תחנת המשטרה,‬

174
00:10:02,685 --> 00:10:06,939
‫ראיתי את כל ה…‬

175
00:10:08,149 --> 00:10:12,820
‫דם שלה יורד לביוב, ויש לי ממש…‬

176
00:10:13,946 --> 00:10:16,532
‫יש לי ממש זיכרון ש…‬

177
00:10:17,575 --> 00:10:19,994
‫רציתי אותו בחזרה.‬

178
00:10:21,871 --> 00:10:24,040
‫הם לקחו אותה מהבית שלי?‬

179
00:10:24,123 --> 00:10:27,251
‫צוות המז"פ שלנו עדיין שם עכשיו.‬

180
00:10:27,335 --> 00:10:29,378
‫הם בודקים הכול.‬

181
00:10:30,296 --> 00:10:32,131
‫היא עדיין סתם שוכבת שם?‬

182
00:10:32,214 --> 00:10:34,342
‫נכון לעכשיו כן.‬

183
00:10:35,176 --> 00:10:39,513
‫כי אנחנו רוצים לוודא‬
‫שאנחנו עושים הכול כמו שצריך.‬

184
00:10:39,597 --> 00:10:42,892
‫לא, אני מבינה, אבל היא שם לבד.‬
‫-אני יודע.‬

185
00:10:44,769 --> 00:10:45,603
‫אוקיי.‬

186
00:10:47,813 --> 00:10:49,607
‫אבל הם לא יעזבו אותה?‬

187
00:10:49,690 --> 00:10:53,110
‫לא.‬
‫-כלומר, בשום שלב היא לא תהיה באמת לבד?‬

188
00:10:53,194 --> 00:10:55,488
‫לא. ממש לא.‬

189
00:10:59,992 --> 00:11:06,540
‫לפני שניכנס לכל השאר, אני רוצה שתספרי לי‬
‫איך הכרת את משפחת וילסון ואת מי פגשת קודם,‬

190
00:11:06,624 --> 00:11:08,793
‫כי פגשת אותם לפני שפגשת את מו.‬

191
00:11:08,876 --> 00:11:09,877
‫כן.‬

192
00:11:10,378 --> 00:11:13,255
‫אני הייתי…‬

193
00:11:13,339 --> 00:11:14,840
‫רגע, אני אתחיל שוב.‬

194
00:11:15,341 --> 00:11:16,759
‫תני לי לתכנן את זה.‬

195
00:11:18,844 --> 00:11:19,679
‫כן.‬

196
00:11:21,263 --> 00:11:22,598
‫- איסט ברק, ורמונט -‬

197
00:11:22,682 --> 00:11:26,894
‫ישר אחרי הקורונה,‬
‫עברתי לגור בוורמונט לקיץ.‬

198
00:11:26,977 --> 00:11:29,105
‫הייתי אחת מהבעלים‬

199
00:11:29,188 --> 00:11:32,608
‫של מתחם צימרים קטן באיסט ברק.‬

200
00:11:33,109 --> 00:11:35,444
‫לא היו לי חברים בוורמונט,‬

201
00:11:35,528 --> 00:11:39,198
‫אז נרשמתי לכל מיני סדנאות‬
‫לרכיבת גראבל לנשים,‬

202
00:11:39,281 --> 00:11:44,578
‫סדנאות לרכיבה על אופני הרים,‬
‫דברים כאלה, וגיליתי שזאת קהילה ממש נהדרת,‬

203
00:11:44,662 --> 00:11:49,750
‫והם ביקשו ממני להיות אחראית על הסושיאל‬
‫מדיה של מרוץ שנקרא "רוטד ורמונט".‬

204
00:11:49,834 --> 00:11:54,880
‫- רוטד ורמונט 2021, ריצ'מונד, ורמונט -‬

205
00:11:54,964 --> 00:11:59,552
‫הפעם היחידה שראינו את מוריה מתחרה‬
‫הייתה במרוץ רוטד.‬

206
00:11:59,635 --> 00:12:03,389
‫עמדנו בצד הדרך ועודדנו אותה,‬
‫ובמקרה פגשנו בחורה אחת.‬

207
00:12:04,014 --> 00:12:06,142
‫ושאלתי אותם, "את מי באתם לעודד?"‬

208
00:12:06,225 --> 00:12:09,520
‫והם אמרו, "את הבת שלנו, מוריה",‬
‫ואמרתי, "אני לא מאמינה".‬

209
00:12:10,521 --> 00:12:12,648
‫"אני לא מאמינה!‬

210
00:12:12,732 --> 00:12:17,111
‫"היא הפייבוריטית שלי, ואסור לי להגיד‬
‫את זה כי אני צריכה להיות אובייקטיבית."‬

211
00:12:17,611 --> 00:12:19,822
‫מוריה וילסון מגיעה.‬

212
00:12:19,905 --> 00:12:21,866
‫מקום שלישי בנשים.‬

213
00:12:22,950 --> 00:12:25,327
‫- מקום שלישי, 4 שעות ו-21 דקות, 130 ק"מ -‬

214
00:12:26,370 --> 00:12:30,374
‫קאש סיפרה לנו שהיא‬
‫אחת מהבעלים של מתחם צימרים פה באיסט ברק.‬

215
00:12:31,250 --> 00:12:35,421
‫זה פשוט היה… מהרגעים האלה‬
‫שמבינים מה שקורה עכשיו נועד לקרות.‬

216
00:12:35,504 --> 00:12:37,923
‫אני אמורה להיות פה בוורמונט,‬

217
00:12:38,007 --> 00:12:41,343
‫אני אמורה לפגוש את המשפחה הזאת,‬
‫אני אמורה לראות את זה.‬

218
00:12:41,427 --> 00:12:44,096
‫מוריה שמעה על קאש דרכנו, ו…‬

219
00:12:44,180 --> 00:12:45,306
‫- מאט וילסון, אח של מוריה -‬

220
00:12:45,389 --> 00:12:47,224
‫בסופו של דבר הן נפגשו בהמשך הסתיו.‬

221
00:12:47,308 --> 00:12:53,731
‫- "ביג שוגר" 2021, בנטונוויל, ארקנסו -‬

222
00:12:53,814 --> 00:12:57,318
‫היא התחרתה במרוץ אופניים שנקרא ביג שוגר.‬

223
00:12:57,401 --> 00:12:59,653
‫זה מסלול של 180 ק"מ.‬

224
00:12:59,737 --> 00:13:02,782
‫ואני רכבתי במסלול של 80 ק"מ,‬

225
00:13:02,865 --> 00:13:06,410
‫וסיימתי את המרוץ שלי,‬

226
00:13:06,494 --> 00:13:08,954
‫ואני נשבעת שעשר דקות אחר כך,‬

227
00:13:09,038 --> 00:13:12,124
‫הכריזו, "במקום הראשון, מוריה וילסון",‬

228
00:13:12,208 --> 00:13:16,295
‫ולקח לה אותו זמן כמוני‬
‫לרכוב מרחק כפול ממני.‬

229
00:13:16,378 --> 00:13:22,092
‫- מקום ראשון, חמש וחצי שעות, 170 ק"מ -‬

230
00:13:26,096 --> 00:13:29,099
‫בבת אחת הן נהיו כמו אחיות.‬

231
00:13:29,183 --> 00:13:33,646
‫הן פשוט התחברו באופן מיידי,‬
‫וישר הפכו לחברות.‬

232
00:13:39,068 --> 00:13:44,490
‫זה היה משהו שהיה מאוד יקר לי,‬
‫העובדה שהייתה לי חברה בקהילה החדשה הזאת.‬

233
00:13:44,573 --> 00:13:47,743
‫הנה מו וילסון עושה סביבי סיבובים.‬

234
00:13:47,827 --> 00:13:50,579
‫היא בסיבוב ה-14 שלה. היא חזרה.‬

235
00:13:51,247 --> 00:13:55,501
‫ממש ריגש אותי לראות אותה מצליחה.‬

236
00:13:56,001 --> 00:13:59,880
‫היא ידעה איך לנצח במרוצים, היא‬
‫הייתה מספיק אתלטית, הייתה לה את המוטיבציה.‬

237
00:14:05,636 --> 00:14:07,221
‫כבר מגיל צעיר‬

238
00:14:07,304 --> 00:14:11,392
‫הייתה למוריה משיכה טבעית לספורט.‬

239
00:14:11,475 --> 00:14:13,352
‫היא הייתה מאוד נחושה.‬

240
00:14:13,435 --> 00:14:14,270
‫- 13 בפברואר 2005 -‬

241
00:14:14,353 --> 00:14:17,857
‫כשהיא לא הצליחה היא לקחה את זה מאוד קשה,‬
‫ורק התאמצה עוד יותר.‬

242
00:14:17,940 --> 00:14:20,359
‫- 26 במרץ 2005 -‬

243
00:14:20,442 --> 00:14:22,945
‫היינו עושים הרבה סקי.‬

244
00:14:23,028 --> 00:14:23,988
‫- 26 במרץ 2005 -‬

245
00:14:24,071 --> 00:14:25,406
‫היי!‬

246
00:14:26,574 --> 00:14:28,242
‫מה שלומך, חמודה?‬
‫-טוב.‬

247
00:14:29,076 --> 00:14:32,788
‫אני זוכרת את הפעם הראשונה‬
‫שהיא הלכה למרוץ סקי.‬

248
00:14:32,872 --> 00:14:36,083
‫היא הסתכלה טוב טוב‬
‫על האנשים שעמדו על דוכן המנצחים.‬

249
00:14:36,166 --> 00:14:40,045
‫היה לה מבט בעיניים‬
‫של מישהי שרוצה להיות שם.‬

250
00:14:42,256 --> 00:14:44,675
‫היא כתבה על זה לא מעט ביומן שלה.‬

251
00:14:44,758 --> 00:14:45,593
‫- שם: מוריה וילסון -‬

252
00:14:48,304 --> 00:14:53,225
‫"האולימפיאדה כל כך מעוררת בי השראה.‬
‫אני כל כך רוצה להתחרות באולימפיאדה.‬

253
00:14:53,726 --> 00:14:56,645
‫"יום אחד אני אעשה את זה."‬

254
00:14:57,271 --> 00:14:58,939
‫מוריה, גולשת פריסטייל.‬

255
00:15:01,817 --> 00:15:03,444
‫אני מרגישה חזקה בטירוף.‬

256
00:15:03,944 --> 00:15:08,240
‫עד שיגיע הסתיו אני אהיה הילדה הכי חזקה‬
‫והכי חרוצה באקדמיית "ברק מאונטיין".‬

257
00:15:08,741 --> 00:15:10,743
‫אני די בטוחה בזה.‬

258
00:15:11,327 --> 00:15:12,745
‫- אקדמיית ברק מאונטיין -‬

259
00:15:12,828 --> 00:15:18,167
‫אקדמיית ברק מאונטיין הוקמה ב-1970.‬
‫הייתה להם את התוכנית הראשונה במדינה‬

260
00:15:18,250 --> 00:15:23,088
‫שבאמת הקדישה חצי מהיום לסקי‬
‫וחצי מהיום ללימודים.‬

261
00:15:24,673 --> 00:15:30,804
‫אחת מהדרישות העיקריות מהתלמידים שלומדים‬
‫פה היא שישאפו להיות ספורטאים אולימפיים.‬

262
00:15:30,888 --> 00:15:32,640
‫זה היה החלום שלה מההתחלה,‬

263
00:15:32,723 --> 00:15:35,100
‫במידה רבה בהשראת אבא שלנו‬

264
00:15:35,184 --> 00:15:40,856
‫שהיה פעם במסלול הזה‬
‫ופספס את האולימפיאדה במקום אחד.‬

265
00:15:40,940 --> 00:15:43,442
‫מוריה, עדיין במסלול הראשון.‬

266
00:15:45,069 --> 00:15:48,739
‫המטרה שלי היא לעשות כל מה שאני יכולה‬
‫כדי להיות הגולשת הכי טובה.‬

267
00:15:49,239 --> 00:15:52,868
‫אני אעבוד יותר קשה מכולם כדי להגיע לפסגה.‬

268
00:15:54,328 --> 00:15:55,454
‫אוי, לא.‬

269
00:15:56,705 --> 00:16:00,542
‫הפציעות מאוד השפיעו‬
‫על זה שהיא לא הגשימה את המטרות שלה.‬

270
00:16:01,251 --> 00:16:05,756
‫בתיכון היא קרעה את הרצועה הצולבת הקדמית‬
‫בברך, ובהמשך היא קרעה אותה שוב.‬

271
00:16:07,299 --> 00:16:11,512
‫היא עדיין אהבה סקי‬
‫ואני חושבת שהיה לה מאוד קשה לוותר על זה,‬

272
00:16:11,595 --> 00:16:15,891
‫אבל היא ידעה שזה נגמר.‬
‫שקריירת הסקי שלה נגמרה.‬

273
00:16:16,517 --> 00:16:21,230
‫כשהייתי ילדה הייתי‬
‫רוכבת הרבה על אופניים עם המשפחה שלי,‬

274
00:16:21,313 --> 00:16:25,901
‫ואז גיליתי שיש דבר שנקרא רכיבת גראבל‬

275
00:16:25,985 --> 00:16:28,237
‫ובסוף קניתי אופני גראבל.‬

276
00:16:29,530 --> 00:16:32,408
‫היא הייתה נחושה‬
‫להפוך לרוכבת אופניים מקצועית‬

277
00:16:32,491 --> 00:16:35,953
‫ואני ממש עודדתי אותה‬
‫ללכת על זה, שהיא יכולה להצליח.‬

278
00:16:37,079 --> 00:16:38,455
‫קדימה, מו!‬

279
00:16:38,539 --> 00:16:41,208
‫תחזיקי מעמד, מו!‬
‫זה קטן עלייך, מו! זה קטן עלייך!‬

280
00:16:42,793 --> 00:16:44,336
‫קדימה, מו!‬

281
00:16:44,837 --> 00:16:45,879
‫קדימה, מו!‬

282
00:16:46,505 --> 00:16:49,133
‫הקטע במרוצי אופניים זה שיש רק מנצח אחד.‬

283
00:16:49,633 --> 00:16:51,260
‫ואם 3,000 איש…‬

284
00:16:51,343 --> 00:16:53,429
‫- אלן לים, מאמן רכיבה על אופניים‬
‫ומדען ספורט -‬

285
00:16:53,512 --> 00:16:56,223
‫מתחילים בקו הזינוק הסיכוי לנצח‬
‫הוא אחד ל-3,000.‬

286
00:17:00,102 --> 00:17:01,353
‫כל הכבוד, מו!‬

287
00:17:02,604 --> 00:17:06,191
‫הסיכוי לנצח במרוץ אופניים הוא מאוד נמוך.‬

288
00:17:06,275 --> 00:17:10,195
‫אז העובדה שמו תמיד הייתה על דוכן המנצחים,‬

289
00:17:10,946 --> 00:17:12,656
‫הייתה יוצאת מן הכלל.‬

290
00:17:12,740 --> 00:17:17,953
‫הנה אלופת הנשים שלנו,‬
‫מוריה וילסון! מחיאות כפיים למו!‬

291
00:17:18,037 --> 00:17:19,705
‫דיברתי עם חבר.‬

292
00:17:19,788 --> 00:17:24,001
‫הוא אמר, "אחי, שמעת על מוריה וילסון?‬
‫אתה צריך להכיר את השם שלה".‬

293
00:17:24,084 --> 00:17:28,839
‫"היא תוביל את עולם מרוצי האופניים‬
‫לעוד הרבה זמן."‬

294
00:17:28,922 --> 00:17:33,385
‫בתקופה של שנתיים, היא ניצחה‬
‫בשישה או שבעה מרוצים.‬

295
00:17:33,886 --> 00:17:34,928
‫- מוד פארל, רוכבת גראבל -‬

296
00:17:35,012 --> 00:17:36,972
‫ולא בפער של דקות. היא ניצחה בפער של שעות.‬

297
00:17:37,056 --> 00:17:38,974
‫האלופה הגיעה!‬

298
00:17:39,058 --> 00:17:42,227
‫זאת מוריה וילסון!‬

299
00:17:42,311 --> 00:17:44,313
‫קדימה, מו!‬

300
00:17:44,396 --> 00:17:47,900
‫מוריה וילסון פשוט בלתי מנוצחת.‬
‫-איזו תוצאה מרשימה.‬

301
00:17:47,983 --> 00:17:50,027
‫- שאסטה גראבל האגר, מקום ראשון,‬
‫5 שעות ו-9 דקות, 160 ק"מ -‬

302
00:17:50,110 --> 00:17:52,404
‫- סי אוטר קלאסיק 2022, מקום ראשון,‬
‫3 שעות ו-24 דקות, 80 ק"מ -‬

303
00:17:52,488 --> 00:17:55,324
‫דיברנו בתחילת 2022, והיא אמרה,‬
‫"אני באה לאוסטין".‬

304
00:17:55,407 --> 00:17:59,161
‫שאלתי מתי היא באה‬
‫והיא אמרה, "בעוד יומיים". אמרתי, "מה?"‬

305
00:17:59,244 --> 00:18:04,875
‫בסוף היא התארחה אצלי‬
‫לכמה שבועות בזמן שהיא הייתה פה בעיר.‬

306
00:18:04,958 --> 00:18:08,921
‫אז עבדנו ביחד, אכלנו את כל הארוחות ביחד,‬

307
00:18:09,004 --> 00:18:14,384
‫וזה היה גלגול מקסים של החברות שלנו.‬

308
00:18:26,772 --> 00:18:29,983
‫- 12 במאי 2022, יום לאחר הרצח -‬

309
00:18:30,067 --> 00:18:33,237
‫כשהתיק הזה הגיע, לא ידעתי כלום חוץ מש…‬

310
00:18:33,320 --> 00:18:35,030
‫- התובע המחוזי, מחוז טרוויס -‬

311
00:18:35,072 --> 00:18:36,615
‫אישה צעירה נרצחה,‬

312
00:18:36,698 --> 00:18:37,908
‫ושהיא…‬

313
00:18:37,991 --> 00:18:40,327
‫- גיירמו גונזלס, מנהל מחלקת בתי המשפט -‬

314
00:18:40,410 --> 00:18:43,622
‫הייתה קשורה איכשהו לקהילה‬
‫של רוכבי אופניים.‬

315
00:18:43,705 --> 00:18:48,710
‫בכלל לא היה לי מושג‬
‫באותה תקופה מי זאת מוריה.‬

316
00:18:50,546 --> 00:18:53,882
‫גיירמו הוא אדם‬
‫מאוד אינטנסיבי. מאוד אינטנסיבי.‬

317
00:18:54,383 --> 00:18:55,968
‫- ריקי ג'ונס, העוזר השני לתובע המחוזי -‬

318
00:18:56,051 --> 00:18:57,636
‫ומאחר שזה סוג התיקים שאנחנו תובעים,‬

319
00:18:57,719 --> 00:19:01,807
‫אם אתה טיפוס שנכנס ללחץ זה מאוד מלחיץ,‬

320
00:19:01,890 --> 00:19:03,392
‫ולדעתי הוא כזה.‬

321
00:19:03,976 --> 00:19:05,310
‫ואתה?‬
‫-לא.‬

322
00:19:06,687 --> 00:19:10,941
‫זה היה התיק הגדול שכולם עבדו עליו,‬
‫וזה היה מזעזע כי…‬

323
00:19:11,024 --> 00:19:12,901
‫- פמלה מייזק, אנליסטית מודיעין פלילי -‬

324
00:19:12,985 --> 00:19:15,487
‫אף אחד לא הבין למה שמישהו ירצה להרוג אותה.‬

325
00:19:15,571 --> 00:19:18,198
‫יש שם אופניים? אתה רואה אופניים?‬

326
00:19:19,408 --> 00:19:22,244
‫היא אמרה שהיא תמיד שמה אותם ליד הדלת.‬
‫-לא, אין אופניים.‬

327
00:19:22,327 --> 00:19:23,453
‫אין אופניים.‬

328
00:19:23,537 --> 00:19:27,666
‫בהתחלה בהחלט נראה שאולי פרצו לבית,‬

329
00:19:27,749 --> 00:19:29,042
‫שזה היה שוד,‬

330
00:19:29,126 --> 00:19:31,962
‫אבל ככל שהתעמקנו בזה,‬

331
00:19:32,045 --> 00:19:36,717
‫נראה יותר ויותר סביר שקרה פה משהו אחר.‬

332
00:19:37,718 --> 00:19:40,846
‫הייתי צריך יותר מידע, וישר התחלתי‬

333
00:19:40,929 --> 00:19:44,057
‫לנסות להחליט באיזה כיוונים צריך לחקור עוד.‬

334
00:19:45,684 --> 00:19:48,437
‫ברוב הבתים יש מצלמות.‬

335
00:19:48,520 --> 00:19:50,564
‫אתם יודעים, לכולם יש טלפון.‬

336
00:19:50,647 --> 00:19:54,568
‫כמות הראיות הדיגיטליות היא פשוט עצומה.‬

337
00:19:54,651 --> 00:19:59,239
‫היחיד שהיא מכירה כאן חוץ מאותי‬
‫זה את קולין סטריקלנד,‬

338
00:19:59,323 --> 00:20:02,201
‫שאותו היא הייתה אמורה לפגוש היום בערב.‬

339
00:20:02,701 --> 00:20:06,246
‫הוא… הוא עדיין גר כאן באוסטין?‬
‫-כן, הוא גר באוסטין.‬

340
00:20:06,330 --> 00:20:07,164
‫אוקיי.‬

341
00:20:07,247 --> 00:20:10,918
‫קולין סטריקלנד היה‬
‫האחרון שראה את מוריה בחיים.‬

342
00:20:11,001 --> 00:20:15,422
‫אז רציתי לדבר עם קולין ולגלות מה קרה.‬

343
00:20:16,924 --> 00:20:20,969
‫אני והבלש השני‬
‫ניגשנו אליו והצגנו את עצמנו.‬

344
00:20:21,970 --> 00:20:25,224
‫היי, אני מחפש את מר סטריקלנד.‬
‫-זה אני.‬

345
00:20:25,307 --> 00:20:28,602
‫היי. אז… קולין, זה השם הפרטי שלך?‬
‫-כן.‬

346
00:20:28,685 --> 00:20:32,940
‫היי, אז אתה מכיר את אנה?‬

347
00:20:33,941 --> 00:20:35,317
‫אממ… מו?‬

348
00:20:35,400 --> 00:20:37,194
‫- קולין סטריקלנד, רוכב גראבל -‬

349
00:20:37,277 --> 00:20:39,821
‫אנה מו?‬
‫-כן. כולם קוראים לה מו.‬

350
00:20:39,905 --> 00:20:41,198
‫לא.‬
‫-אממ…‬

351
00:20:43,325 --> 00:20:47,496
‫מו… מוניק… מוניק…‬
‫שם המשפחה שלה הוא וילסון.‬

352
00:20:47,996 --> 00:20:51,333
‫היא רוכבת, היא רוכבת גראבל.‬
‫-אה, כן.‬

353
00:20:51,416 --> 00:20:53,543
‫כן, אני מכיר אותה.‬
‫-אוקיי, אז…‬

354
00:20:55,754 --> 00:20:58,090
‫באמת שאין דרך קלה לומר את זה, אדוני.‬

355
00:20:58,173 --> 00:21:01,260
‫אז מתברר שהיא נפטרה אתמול בלילה.‬

356
00:21:06,181 --> 00:21:07,432
‫איך זה קרה?‬

357
00:21:08,183 --> 00:21:11,645
‫היא… נכון לעכשיו זאת חקירה פתוחה,‬

358
00:21:11,728 --> 00:21:15,440
‫אבל אנחנו חוקרים את זה כמקרה רצח.‬

359
00:21:16,984 --> 00:21:18,902
‫וואו. אוקיי.‬

360
00:21:25,409 --> 00:21:27,661
‫אתה בסדר?‬
‫-כן. אני בסדר.‬

361
00:21:35,669 --> 00:21:37,170
‫המחשבה הראשונה שלי הייתה,‬

362
00:21:37,254 --> 00:21:42,426
‫"וואו, אתה יצאת איתה לדייט ערב קודם.‬

363
00:21:42,509 --> 00:21:46,305
‫"אתה הרגת את הקורבן שלי.‬
‫אתה הרגת את מוריה וילסון."‬

364
00:21:49,766 --> 00:21:53,478
‫פגשתי את מו רק ב-2017.‬

365
00:21:53,562 --> 00:21:57,649
‫הייתי בברק בוורמונט עם חבר טוב שלי,‬
‫והלכנו לרכוב על אופני הרים.‬

366
00:21:57,733 --> 00:21:59,234
‫ג'ורג' אמר, "מו מצטרפת אלינו"…‬

367
00:21:59,318 --> 00:22:00,569
‫- גאנר שואו, חבר לשעבר של מוריה -‬

368
00:22:00,652 --> 00:22:04,114
‫ואני אמרתי, "אחלה, היא תעמוד בקצב?"‬
‫וג'ורג' אמר, "זאת לא תהיה בעיה".‬

369
00:22:08,994 --> 00:22:13,415
‫לא קורה הרבה‬
‫שפוגשים מישהו שמסוגל לעמוד בקצב.‬

370
00:22:16,418 --> 00:22:20,464
‫אתם יודעים, ממש אהבתי‬
‫את זה שהיא הייתה ספורטאית טובה,‬

371
00:22:20,547 --> 00:22:23,091
‫אבל בלי הרבה אגו.‬

372
00:22:23,175 --> 00:22:28,638
‫היא פשוט הייתה כזה, "אני פה, אני טובה,‬
‫ואני לא מפחדת להראות לך את היכולות שלי".‬

373
00:22:30,223 --> 00:22:33,268
‫הייתי החבר האמיתי הראשון שלה.‬

374
00:22:35,103 --> 00:22:41,193
‫אהבתי את זה‬
‫שהיא הייתה שקטה ומאופקת, כי אני לא כזה.‬

375
00:22:41,693 --> 00:22:45,572
‫היא די הייתה אינטרוברטית מוחלטת,‬

376
00:22:45,655 --> 00:22:50,285
‫כזאת שתמיד חשבה דברים, אבל לא תמיד‬
‫ביטאה או אמרה את מה שהיא חושבת.‬

377
00:22:52,204 --> 00:22:54,790
‫שנינו גדלנו בוורמונט,‬
‫שנינו למדנו בדארטמות',‬

378
00:22:54,873 --> 00:22:57,709
‫אז היו לנו המון דברים במשותף.‬

379
00:22:59,336 --> 00:23:02,714
‫גאנר ומוריה התחילו לצאת ביחד‬
‫כשהיא הייתה בשנה השנייה שלה באוניברסיטה.‬

380
00:23:03,215 --> 00:23:05,675
‫הוא כבר סיים את הלימודים בשלב הזה.‬

381
00:23:05,759 --> 00:23:10,764
‫הייתי בתקופת מעבר,‬
‫כי סיימתי ללמוד שנתיים לפני.‬

382
00:23:11,431 --> 00:23:13,433
‫חיפשתי עבודה בקליפורניה.‬

383
00:23:13,934 --> 00:23:18,355
‫למרות שבסופו של דבר נאלצנו להיות‬
‫במערכת יחסים בשלט רחוק במשך כמעט שנתיים,‬

384
00:23:18,438 --> 00:23:21,691
‫הייתי מאוד בטוח בקשר שלנו בשלב הזה, אז…‬

385
00:23:27,447 --> 00:23:29,533
‫באוקטובר 2020,‬

386
00:23:29,616 --> 00:23:34,079
‫עברנו לגור במיל ואלי, שזה ליד סן פרנסיסקו.‬

387
00:23:34,579 --> 00:23:38,417
‫מאוד התרגשנו בשלב הזה,‬

388
00:23:38,500 --> 00:23:41,253
‫לא יכולנו לחכות לגור ביחד באותה עיר.‬

389
00:23:44,131 --> 00:23:47,467
‫יצאנו למסע ביחד,‬
‫וזה הרגיש כמו משהו שאמור לקרות.‬

390
00:23:50,470 --> 00:23:54,724
‫היא הייתה כל כך ממוקדת במרוצי אופניים‬

391
00:23:54,808 --> 00:23:57,978
‫ובתמיד להיות מהירה ובכושר,‬

392
00:23:58,061 --> 00:24:03,817
‫שפשוט איבדנו חלק גדול‬
‫מהקסם ומהרומנטיקה שהיו לנו בקשר.‬

393
00:24:05,026 --> 00:24:08,864
‫וזה היה קשה לשנינו.‬

394
00:24:09,823 --> 00:24:13,702
‫אני זוכר שהיא אמרה,‬
‫"אני יותר מאוהבת ברכיבה על אופניים,‬

395
00:24:13,785 --> 00:24:18,874
‫"ואני מקבלת את כל הרגש והפידבק‬

396
00:24:18,957 --> 00:24:22,502
‫"וההנאה שאני צריכה בחיים‬
‫מרכיבה על אופניים."‬

397
00:24:22,586 --> 00:24:26,756
‫וכן, זה היה כל מה שהייתי צריך לשמוע.‬

398
00:24:30,051 --> 00:24:35,515
‫הכרתי את מוריה בדארטמות'.‬
‫היינו מאוד קרובות בזמן הלימודים.‬

399
00:24:36,349 --> 00:24:39,936
‫אחרי שאני והחבר שלי נפרדנו‬
‫עברתי לסן פרנסיסקו…‬

400
00:24:40,020 --> 00:24:41,980
‫- קימי בולסינג'ר, חברה של מוריה -‬

401
00:24:42,063 --> 00:24:43,482
‫וממש רציתי לשנות אווירה…‬

402
00:24:43,565 --> 00:24:45,942
‫לחיים!‬
‫-לחיים.‬

403
00:24:46,026 --> 00:24:47,486
‫יום אהבה שמח.‬

404
00:24:47,986 --> 00:24:51,114
‫אז בינואר 2022 עברנו לגור ביחד.‬

405
00:24:51,865 --> 00:24:56,453
‫היא הייתה יכולה להזדהות עם מה שעבר עליי,‬
‫ואני הייתי יכולה להזדהות עם מה שעבר עליה.‬

406
00:24:57,037 --> 00:25:00,081
‫היינו צריכות ללמוד לעשות דברים לבד‬

407
00:25:00,165 --> 00:25:03,668
‫ולגלות מה אנחנו בדיוק מחפשות.‬

408
00:25:04,753 --> 00:25:06,546
‫אחד מהדברים שהיא אמרה לי זה,‬

409
00:25:06,630 --> 00:25:09,299
‫"אני חייבת לצאת עם בחורים אחרים.‬
‫לא יצאתי עם בחורים אחרים."‬

410
00:25:09,382 --> 00:25:13,303
‫והיא נמשכה לאנשים מאוד מוצלחים,‬
‫היא אהבה ללמוד מאנשים כאלה.‬

411
00:25:14,304 --> 00:25:15,931
‫אתה יכול לשבת פה?‬

412
00:25:16,014 --> 00:25:18,517
‫- קולין סטריקלנד‬
‫חדר חקירות, משטרת אוסטין -‬

413
00:25:18,600 --> 00:25:21,102
‫אז תעבור איתי על אתמול, על היום שלך וכאלה.‬

414
00:25:22,354 --> 00:25:25,899
‫מו אמרה שלקאש‬
‫יש בערב איזשהו אירוע עם חברים שלה,‬

415
00:25:25,982 --> 00:25:27,984
‫אז בגלל זה הצעתי שנלך לבריכה.‬

416
00:25:28,068 --> 00:25:33,532
‫כי היא הייתה פה בעיר, והיא‬
‫טיפוס שקצת מתבודד, אז רציתי, אתה יודע…‬

417
00:25:33,615 --> 00:25:34,449
‫כן.‬

418
00:25:34,950 --> 00:25:37,953
‫רציתי שנתעדכן ושנעשה משהו כיפי.‬
‫-כן.‬

419
00:25:38,453 --> 00:25:41,706
‫קולין ואני הכרנו‬
‫דרך הקהילה של הרוכבים באוסטין.‬

420
00:25:41,790 --> 00:25:44,709
‫אני עיתונאי, אני מסקר…‬

421
00:25:44,793 --> 00:25:46,211
‫- איאן דילי, עיתונאי רכיבת אופניים -‬

422
00:25:46,294 --> 00:25:47,879
‫פעילויות בטבע, ספורט, דברים כאלה,‬

423
00:25:47,963 --> 00:25:51,758
‫וראיינתי אותו במסגרת העבודה שלי.‬

424
00:25:51,841 --> 00:25:54,553
‫אנחנו כאן באוסטין, טקסס, מחוץ למוסך‬

425
00:25:54,636 --> 00:25:58,348
‫של זוכה" דירטי קנזה"‬
‫לשנת 2019, קולין סטריקלנד.‬

426
00:26:06,565 --> 00:26:07,899
‫היי, קולין.‬
‫-היי, איאן.‬

427
00:26:07,983 --> 00:26:09,484
‫מה קורה, אחי?‬
‫-מה נשמע?‬

428
00:26:09,568 --> 00:26:11,486
‫הכול טוב?‬
‫-ברוך הבא למוסך שלי.‬

429
00:26:11,570 --> 00:26:13,321
‫כן, זה…‬

430
00:26:13,905 --> 00:26:16,783
‫יש לך פה הרבה דברים, אחי.‬
‫-באמת יש לי הרבה דברים.‬

431
00:26:16,866 --> 00:26:17,993
‫איפה מתחילים?‬

432
00:26:18,493 --> 00:26:22,163
‫קולין סטריקלנד ממש השקיע הכול‬

433
00:26:22,247 --> 00:26:26,835
‫ברכיבת גראבל וניסה‬
‫להיות רוכב הגראבל הכי טוב בעולם.‬

434
00:26:26,918 --> 00:26:32,173
‫הוא היה פורץ דרך‬
‫מבחינת זה שהוא הבין איך להשיג נותני חסות‬

435
00:26:32,257 --> 00:26:37,262
‫ואיך להתפרנס מזה בעזרת הפיתוח‬
‫של המותג שלו ושל הנוכחות שלו בסושיאל מדיה.‬

436
00:26:37,345 --> 00:26:39,931
‫אני יכול להראות לך דברים‬
‫מגניבים שעשיתי לאופני ה"אייבל" האלה.‬

437
00:26:40,015 --> 00:26:41,808
‫זה הפרויקט האחרון שסיימתי.‬
‫-כן.‬

438
00:26:42,434 --> 00:26:43,768
‫מעלה הילוך, מוריד הילוך.‬

439
00:26:43,852 --> 00:26:48,940
‫אני זוכרת שמוריה אמרה לי‬
‫שהיא יצאה לאימון רכיבה עם קולין סטריקלנד.‬

440
00:26:49,024 --> 00:26:50,233
‫- קייט קי, המנהלת של מוריה -‬

441
00:26:50,317 --> 00:26:52,902
‫היא אמרה את זה כאילו שהייתי אמורה‬
‫להכיר את קולין.‬

442
00:26:52,986 --> 00:26:54,738
‫אתה אלוף המדינה בטקסס.‬

443
00:26:54,821 --> 00:26:57,574
‫כן. כן, זה נכון. כן.‬

444
00:26:57,657 --> 00:27:03,330
‫ידעתי שיש לו מוניטין של אחד כזה שעושה‬
‫מניפולציות לנשים שהוא יוצא איתן,‬

445
00:27:04,039 --> 00:27:07,876
‫והייתי מודעת לדברים שקרו בעבר.‬

446
00:27:10,587 --> 00:27:14,841
‫פגשתי את מוריה ב"רבק'ס פרייווט איידהו".‬
‫היא פשוט כיסחה את כולם במרוץ הזה.‬

447
00:27:14,924 --> 00:27:17,302
‫- איאן דילי מראיין את קולין סטריקלנד‬
‫2022 -‬

448
00:27:17,385 --> 00:27:21,348
‫סתם דיברנו קצת בזמן האירוע, וכשהוא נגמר‬
‫הזמנתי אותה ללכת לשתות בירה.‬

449
00:27:21,431 --> 00:27:22,349
‫הייתה לי חברה,‬

450
00:27:22,432 --> 00:27:24,726
‫לא דיברנו על שום דבר רומנטי.‬

451
00:27:24,809 --> 00:27:29,898
‫רק דיברנו על העתיד של הקריירה שלה,‬
‫ואמרתי לה שהיא תנצח בהמון מרוצים.‬

452
00:27:30,398 --> 00:27:33,318
‫אין ספק שנמשכתי אליה‬
‫אבל גם פשוט רציתי לעזור לה,‬

453
00:27:33,401 --> 00:27:36,279
‫ובשלב הזה זה היה ממש לא לעניין שנצא ביחד.‬

454
00:27:36,780 --> 00:27:39,741
‫כשהוא בא למרוצי אופניים הוא לא התנהג‬
‫כמו אחד שיש לו חברה.‬

455
00:27:39,824 --> 00:27:41,284
‫- ליבי קלדוול, רוכבת גראבל -‬

456
00:27:41,368 --> 00:27:42,369
‫הוא לא דיבר עליה,‬

457
00:27:42,452 --> 00:27:44,162
‫הוא לא הביא אותה איתו.‬

458
00:27:44,245 --> 00:27:46,456
‫- קייטלין ארמסטרונג, החברה של קולין -‬

459
00:27:46,539 --> 00:27:49,626
‫זאת הייתה מעין בדיחה כזאת. מי זאת קייטלין?‬

460
00:27:49,709 --> 00:27:55,173
‫אה, זאת האישה‬
‫שעמדה ממש ליד קולין ושהוא לא הציג בפניך.‬

461
00:27:57,133 --> 00:27:58,551
‫אני זוכר ששמעתי על קולין‬

462
00:27:58,635 --> 00:28:02,764
‫כי מוריה חזרה מהמרוץ ההוא ואמרה,‬

463
00:28:02,847 --> 00:28:08,144
‫"פגשתי את קולין סטריקלנד,‬
‫והוא יעזור לי למצוא נותני חסות."‬

464
00:28:09,354 --> 00:28:14,067
‫לאורך ההיסטוריה רוכבי אופניים משכו‬
‫יותר תשומת לב וקיבלו יותר כסף מחסויות,‬

465
00:28:14,150 --> 00:28:17,904
‫ובלי קשר למניעים שלהם,‬
‫לרוב הם עוזרים לרוכבות.‬

466
00:28:19,614 --> 00:28:26,496
‫מו רצתה ללכת‬
‫למרוץ גראבל בטקסס שנערך בסוף 2021.‬

467
00:28:26,579 --> 00:28:29,040
‫ואני נרשמתי אליו ואז הוא בוטל,‬

468
00:28:29,124 --> 00:28:32,043
‫והיא אמרה,‬
‫"את עדיין רוצה לנסוע?" ואמרתי, "לא".‬

469
00:28:33,002 --> 00:28:36,506
‫היא אמרה שהיא חיכתה לפגוש את קולין בטקסס‬

470
00:28:36,589 --> 00:28:40,552
‫ושיכול להיות שהם יהיו יותר מסתם ידידים.‬

471
00:28:42,929 --> 00:28:46,474
‫בין מוריה לביני‬
‫לא היה שום דבר רומנטי בשלב הזה.‬

472
00:28:48,101 --> 00:28:51,354
‫אני וחברה שלי קייטלין‬
‫נסענו ביחד באוטו מבנטונוויל ועד הבית שלנו,‬

473
00:28:51,438 --> 00:28:53,440
‫וזאת בעצם הייתה נסיעת פרידה.‬

474
00:28:53,523 --> 00:28:57,068
‫פשוט אמרתי לה,‬
‫"אני לא בקטע. אני לא יכול להמשיך יותר".‬

475
00:28:57,152 --> 00:28:58,903
‫לא ממש רבנו בכלל.‬

476
00:28:59,571 --> 00:29:02,824
‫ושיתפנו פעולה בהמון דברים.‬

477
00:29:05,702 --> 00:29:08,288
‫אחרי כמה ימים‬
‫קיבלתי ממוריה הודעה שהיה כתוב בה,‬

478
00:29:08,371 --> 00:29:12,208
‫"היי, אני מבקרת חברה באוסטין לשבוע.‬
‫אני פשוט אעבוד מרחוק."‬

479
00:29:12,292 --> 00:29:14,419
‫קייטלין עברה לגור בחדר משלה,‬

480
00:29:14,919 --> 00:29:17,672
‫וזה היה מאוד ברור שנפרדנו.‬

481
00:29:17,756 --> 00:29:19,632
‫לא היינו ביחד.‬

482
00:29:19,716 --> 00:29:23,052
‫אני אישית הייתי צריך‬
‫לסיים סופית את הקשר הזה.‬

483
00:29:23,136 --> 00:29:25,472
‫ככה הרגשתי. שלא תהיה דרך חזרה.‬

484
00:29:25,555 --> 00:29:27,265
‫לגרום לה לכעוס עליי.‬

485
00:29:27,849 --> 00:29:31,978
‫ואני בעצם התחלתי לצאת עם מוריה‬
‫לשבוע בזמן שהיא הייתה באוסטין.‬

486
00:29:32,812 --> 00:29:36,441
‫קולין וקייטלין לקחו "פסק זמן",‬

487
00:29:36,524 --> 00:29:39,694
‫למרות שהיא עדיין גרה באותו בית בחדר משלה,‬

488
00:29:39,778 --> 00:29:43,490
‫ומוריה וקולין התחילו לצאת ביחד‬

489
00:29:43,573 --> 00:29:47,410
‫והיה ביניהם באותה תקופה‬
‫קשר רומנטי או אינטימי.‬

490
00:29:47,494 --> 00:29:50,997
‫ברור שהזהרתי אותה בקשר לקולין, אבל לא ב…‬

491
00:29:51,080 --> 00:29:55,251
‫כאילו, בחיים לא הייתי‬
‫מעלה על דעתי שהוא יפגע בה.‬

492
00:29:56,878 --> 00:30:01,966
‫אתה יודע אם למו או לקאש‬
‫היה כלי נשק או משהו כזה?‬

493
00:30:02,050 --> 00:30:04,385
‫כן, אני מאוד בספק, אבל…‬
‫-אוקיי.‬

494
00:30:04,469 --> 00:30:07,388
‫לך יש כלי נשק? האם הן היו באות לדבר איתך…‬

495
00:30:07,472 --> 00:30:09,224
‫יש לי… האמת שקניתי…‬

496
00:30:09,307 --> 00:30:14,562
‫קניתי אקדח בסתיו שעבר,‬
‫והאמת שאף פעם לא יריתי בו.‬

497
00:30:14,646 --> 00:30:16,189
‫איזה אקדח קנית?‬

498
00:30:17,065 --> 00:30:18,525
‫אקדח תשעה מ"מ.‬

499
00:30:20,735 --> 00:30:23,947
‫הוא אמר שיש לו אקדח תשעה מ"מ.‬

500
00:30:24,030 --> 00:30:28,493
‫התרמילים שמצאנו בזירה היו תרמילי תשעה מ"מ.‬

501
00:30:28,576 --> 00:30:31,663
‫אני שומר אותו בנרתיק ואף פעם לא יריתי בו.‬
‫-כן.‬

502
00:30:31,746 --> 00:30:33,581
‫לא פניתי לזה זמן.‬
‫-אוקיי.‬

503
00:30:34,833 --> 00:30:38,336
‫היא שלחה לי תמונה שלה על האופניים.‬

504
00:30:38,419 --> 00:30:40,255
‫זאת מו?‬
‫-כן, זאת מו.‬

505
00:30:40,755 --> 00:30:42,924
‫וזה הופך את זה לעוד יותר מורכב,‬

506
00:30:43,007 --> 00:30:45,802
‫אבל היא שמורה אצלי בשם אחר סתם בלי סיבה.‬

507
00:30:46,386 --> 00:30:49,138
‫למה שינית את השם ממו?‬

508
00:30:49,722 --> 00:30:54,477
‫אני לא… כי קייטלין‬
‫כבר חיטטה לי בטלפון בעבר, ופשוט לא רציתי…‬

509
00:30:55,562 --> 00:30:58,481
‫לא רציתי להעלות…‬

510
00:30:58,565 --> 00:31:01,317
‫זה תמיד הוביל לריב.‬
‫-בדיוק.‬

511
00:31:02,902 --> 00:31:06,656
‫לקייטלין היו את כל הסיסמאות שלי.‬
‫היא ניהלה את כל חשבונות הבנק שלי.‬

512
00:31:06,739 --> 00:31:10,326
‫היא חיטטה לי בטלפון וקראה הכול.‬

513
00:31:10,827 --> 00:31:13,621
‫היא חסמה לי בטלפון כמה אנשי קשר.‬

514
00:31:13,705 --> 00:31:14,956
‫- הודעות שקולין שלח למוריה -‬

515
00:31:15,039 --> 00:31:17,083
‫ידעתי שאם היא תרצה היא תמצא את המידע הזה.‬

516
00:31:17,584 --> 00:31:23,423
‫כל כך נהניתי לקחת אותך‬
‫לראות את נקודות האור שיש באוסטין ובטקסס.‬

517
00:31:23,506 --> 00:31:26,676
‫יש לך כישרון נדיר ומוח חד,‬

518
00:31:26,759 --> 00:31:29,429
‫ונשמה כיפית ויפהפייה.‬

519
00:31:30,263 --> 00:31:31,431
‫כשהייתי עם קולין,‬

520
00:31:31,514 --> 00:31:35,101
‫שמתי לב שאני נמשכת‬
‫למילים הטובות שהוא אומר לי.‬

521
00:31:35,727 --> 00:31:37,395
‫הן גרמו לי להרגיש בטוחה,‬

522
00:31:37,896 --> 00:31:40,273
‫כאילו שאני חשובה ושיש לי ערך.‬

523
00:31:41,274 --> 00:31:43,860
‫נראה לי שהוא‬
‫מוצא חן בעיניי יותר ממה שהודיתי,‬

524
00:31:44,360 --> 00:31:47,071
‫כי ממש פחדתי שזה לא הדדי.‬

525
00:31:47,572 --> 00:31:53,286
‫היו לה שאלות‬
‫מבחינת איפה היא וקולין עומדים.‬

526
00:31:53,369 --> 00:31:55,496
‫הוא קצת נעלם‬

527
00:31:55,580 --> 00:32:00,043
‫וממש לקח צעד אחורה גם כידיד וגם כבן זוג,‬

528
00:32:00,126 --> 00:32:03,838
‫והוא לא היה מאוד תקשורתי.‬

529
00:32:04,589 --> 00:32:07,675
‫אני לא רוצה לגלות את הקלפים שלי‬
‫לפני שהוא מגלה את שלו,‬

530
00:32:08,176 --> 00:32:11,429
‫וכל כך קשה להבין מה הוא באמת חושב.‬

531
00:32:11,930 --> 00:32:15,475
‫אני מתה מפחד‬
‫שאני אביע את הרגשות שלי והוא ידחה אותי.‬

532
00:32:15,975 --> 00:32:21,356
‫הרבה פעמים לא הצלחנו‬
‫לתפוס אחת את השנייה בטלפון,‬

533
00:32:21,439 --> 00:32:25,818
‫אז אם היא ממש הייתה‬
‫צריכה לשמוע ממני מהר מה דעתי על משהו,‬

534
00:32:25,902 --> 00:32:28,571
‫אמרתי לה שתשלח לי‬
‫הודעה קולית ואני אחזור אליה באותו יום.‬

535
00:32:29,238 --> 00:32:30,406
‫היי.‬

536
00:32:30,490 --> 00:32:32,867
‫- הודעה קולית ממוריה לקאש‬
‫27 בינואר 2022 -‬

537
00:32:32,951 --> 00:32:36,371
‫הגעתי לארקנסו אתמול. סתם הסתובבתי לבד.‬

538
00:32:36,996 --> 00:32:40,124
‫לא שמעתי כלום מקולין.‬

539
00:32:40,208 --> 00:32:41,709
‫לא יצר שום קשר.‬

540
00:32:42,543 --> 00:32:44,545
‫יצא לך לראות אותו באוסטין בכלל?‬

541
00:32:45,129 --> 00:32:46,214
‫- 28 בינואר 2022 -‬

542
00:32:46,297 --> 00:32:49,175
‫אף אחד מאיתנו לא יצר קשר עם השני בכלל‬

543
00:32:49,258 --> 00:32:51,219
‫עד ששלחתי לו הודעה היום,‬

544
00:32:51,302 --> 00:32:54,430
‫וההודעה שלי לא הגיעה אליו.‬

545
00:32:54,931 --> 00:33:00,019
‫אולי הוא חושב‬
‫שאני לא מעוניינת או משהו כזה.‬

546
00:33:00,103 --> 00:33:01,229
‫אני לא בטוחה.‬

547
00:33:02,855 --> 00:33:03,940
‫- 29 בינואר 2022 -‬

548
00:33:04,023 --> 00:33:09,737
‫אוקיי, אתמול בלילה. יצאתי להפי האוור‬
‫ב"מטאור" ואת מי אני רואה?‬

549
00:33:09,821 --> 00:33:13,950
‫את קולין וקייטלין ועוד כמה חבר'ה.‬

550
00:33:14,033 --> 00:33:17,996
‫בסופו של דבר קולין בא להגיד שלום והתחבקנו.‬

551
00:33:18,079 --> 00:33:21,499
‫הוא לא ממש אמר הרבה.‬
‫רק כזה, "אוי, כיף לראות אותך".‬

552
00:33:21,582 --> 00:33:25,628
‫כאילו, אני לא יודעת. זה ממש מוזר.‬

553
00:33:25,712 --> 00:33:29,048
‫וכן, מאז לא ראיתי אותו ולא שמעתי ממנו.‬

554
00:33:29,924 --> 00:33:32,760
‫אני צריכה סגירת מעגל כלשהי.‬

555
00:33:32,844 --> 00:33:37,098
‫אני לא יודעת איך להשיג אותה. אני‬
‫בטח אראה אותו הערב כי יש איזושהי מסיבה,‬

556
00:33:37,181 --> 00:33:41,769
‫אבל אם קייטלין תהיה שם‬
‫הוא בטח לא ידבר איתי.‬

557
00:33:43,187 --> 00:33:45,314
‫זה מצב מאוד לא נעים.‬

558
00:33:49,068 --> 00:33:50,862
‫- תחנת משטרה -‬

559
00:33:50,945 --> 00:33:54,365
‫אנחנו לוקחים את מו לפתולוג.‬

560
00:33:55,366 --> 00:33:58,911
‫הם ינתחו שם את הגופה שלה, נתיחה מלאה.‬

561
00:34:02,832 --> 00:34:06,878
‫בהתחשב בזה, אתה בטוח, שבשום שלב,‬

562
00:34:08,212 --> 00:34:09,505
‫לא שכבתם ביחד?‬

563
00:34:09,589 --> 00:34:12,425
‫לא. לא קיימנו יחסי מין.‬

564
00:34:12,508 --> 00:34:13,801
‫אוקיי.‬
‫-לא…‬

565
00:34:13,885 --> 00:34:15,720
‫אפילו לא התנשקנו.‬

566
00:34:15,803 --> 00:34:16,763
‫אוקיי.‬

567
00:34:16,846 --> 00:34:20,558
‫אני רק בודק כי בנתיחה…‬
‫-אני לגמרי מבין.‬

568
00:34:20,641 --> 00:34:22,935
‫הם יבדקו הכול.‬
‫-אני יודע.‬

569
00:34:23,019 --> 00:34:24,062
‫אתה יודע? אז…‬

570
00:34:24,145 --> 00:34:25,188
‫אני מבין את זה.‬

571
00:34:25,938 --> 00:34:27,565
‫לא, שום דבר.‬

572
00:34:27,648 --> 00:34:28,483
‫אוקיי.‬

573
00:34:29,692 --> 00:34:34,072
‫קולין מאוד התקשה‬
‫להחליט אם הוא רוצה להיות בקשר מחייב,‬

574
00:34:34,155 --> 00:34:39,869
‫אבל הוא ראה‬
‫שקייטלין היא בחורה מאוד מתחשבת ואכפתית.‬

575
00:34:39,952 --> 00:34:43,414
‫לדעתי מה שהיה הכי חשוב מבחינתו‬
‫זה גם העובדה שהיא מאוד עזרה לו.‬

576
00:34:44,749 --> 00:34:48,544
‫קולין ניסה להקים‬
‫עסק של קרוואנים של "ספרטן".‬

577
00:34:49,462 --> 00:34:53,382
‫לקייטלין היה הרבה ידע בתחום הפיננסי‬

578
00:34:53,466 --> 00:34:55,802
‫והיא ממש ידעה איך להתנהל עם כסף,‬

579
00:34:55,885 --> 00:34:59,347
‫והיא דאגה להרבה מהצדדים המנהליים של העסק,‬

580
00:34:59,430 --> 00:35:02,475
‫מה שאפשר לקולין להתמקד בהיבטים אחרים‬

581
00:35:02,558 --> 00:35:06,312
‫של הקריירה שלו כרוכב אופניים‬
‫או בכל דבר אחר.‬

582
00:35:08,397 --> 00:35:11,484
‫מבחינתי, מוריה ואני חזרנו להיות רק ידידים.‬

583
00:35:12,568 --> 00:35:16,239
‫אני כבר הייתי‬
‫קצת בדרך החוצה והייתי די מותש,‬

584
00:35:16,322 --> 00:35:20,993
‫והיא הייתה צריכה מומנטום,‬
‫והיא התלהבה מזה, וזה מעולה.‬

585
00:35:21,077 --> 00:35:24,330
‫אבל לא חשבתי שאני מאוד אתאים לה.‬

586
00:35:24,413 --> 00:35:29,418
‫היא עמדה להיות הרוכבת הכי טובה‬
‫בארה"ב בפער, ואני רק הייתי מפריע לזה.‬

587
00:35:30,670 --> 00:35:34,465
‫קייטלין לא רצתה להיפרד.‬
‫היא אהבה להיות חלק מהחיים שלי.‬

588
00:35:35,883 --> 00:35:38,553
‫הרבה דברים קרו בשבועות האחרונים.‬

589
00:35:39,345 --> 00:35:42,014
‫כל שבוע שעבר הרגשתי נורא‬
‫בגלל הקטע עם קולין.‬

590
00:35:43,683 --> 00:35:45,101
‫ואז דיברתי איתו בשישי,‬

591
00:35:45,184 --> 00:35:49,021
‫ודי הרגשתי שירדה לי אבן מהלב.‬

592
00:35:50,356 --> 00:35:52,859
‫פשוט ברור עכשיו שלא היינו באותו ראש,‬

593
00:35:53,484 --> 00:35:54,610
‫וזה בסדר.‬

594
00:35:55,153 --> 00:35:58,531
‫זה די ניקה את האווירה‬
‫ועזר לי להבין מה הוא רוצה.‬

595
00:35:59,365 --> 00:36:02,618
‫בימים האחרונים חשבתי על בחורים אחרים‬

596
00:36:02,702 --> 00:36:04,662
‫ואני מתרגשת מזה.‬

597
00:36:05,163 --> 00:36:07,790
‫ועכשיו, הנה היא!‬

598
00:36:07,874 --> 00:36:10,126
‫כן, מו!‬
‫-כן, מו!‬

599
00:36:10,209 --> 00:36:15,715
‫מו וילסון!‬
‫-כן!‬

600
00:36:16,549 --> 00:36:20,553
‫אלופת הנשים לא מותירה שום ספק.‬

601
00:36:20,636 --> 00:36:22,680
‫- בלג'ן וופל רייד 2022‬
‫סן דייגו, קליפורניה -‬

602
00:36:22,763 --> 00:36:25,141
‫מו וילסון כיסחה‬
‫את כולם במרוץ "בלג'ן וופל רייד".‬

603
00:36:25,224 --> 00:36:26,225
‫כל הכבוד, אחותי.‬

604
00:36:26,309 --> 00:36:28,686
‫עוד ביצוע חזק. הרצף נמשך.‬
‫-תודה.‬

605
00:36:28,769 --> 00:36:31,522
‫מה הצעד הבא שלך? במה תנצחי עכשיו?‬

606
00:36:33,441 --> 00:36:37,445
‫מרוץ הגראבל הבא‬
‫שאני אתחרה בו יהיה "גראבל לוקוס".‬

607
00:36:38,154 --> 00:36:42,742
‫מוריה נסעה לאוסטין‬
‫כדי להתחרות במרוץ גראבל לוקוס.‬

608
00:36:44,535 --> 00:36:49,165
‫- בוקר יום הרצח, 11 במאי 2022 -‬

609
00:36:50,082 --> 00:36:53,961
‫מו הגיעה כמה ימים לפני המרוץ,‬

610
00:36:54,545 --> 00:36:57,506
‫וכל כך שמחתי שהיא באה.‬

611
00:37:01,886 --> 00:37:04,931
‫הכנתי קפה,‬

612
00:37:05,014 --> 00:37:06,766
‫וסתם היינו ביחד,‬

613
00:37:07,266 --> 00:37:13,731
‫אז צילמתי סרטון ושלחתי אותו בהודעה לקרן.‬

614
00:37:15,191 --> 00:37:16,817
‫טוב, תעשי שלום למצלמה.‬

615
00:37:19,695 --> 00:37:21,697
‫ברוכה הבאה לחום של טקסס!‬

616
00:37:22,865 --> 00:37:24,992
‫טוב, תשמרי על עצמך. תרכבי מהר.‬
‫-תודה.‬

617
00:37:25,076 --> 00:37:26,244
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

618
00:37:29,330 --> 00:37:30,998
‫אה, כן, ההודעה ההיא.‬

619
00:37:31,666 --> 00:37:35,962
‫זה היה סרטון של מוריה‬
‫מתכוננת לצאת לאימון רכיבה לבד,‬

620
00:37:36,462 --> 00:37:39,715
‫וקאש שלחה לי אותו וכתבה,‬

621
00:37:40,258 --> 00:37:42,134
‫"הבת שלך פה והיא בטוחה איתי."‬

622
00:37:43,678 --> 00:37:47,265
‫אני מרגישה מאוד אשמה‬
‫על זה ששלחתי את ההודעה הזאת.‬

623
00:37:48,266 --> 00:37:52,603
‫אני לא מאמינה שאמרתי לאימא שלה‬
‫שהיא בסדר ושהיא בידיים טובות‬

624
00:37:52,687 --> 00:37:56,732
‫כשבעצם לא הצלחתי להגן עליה.‬

625
00:38:04,156 --> 00:38:06,742
‫יותר מאוחר מו שלחה לי הודעה שהיה כתוב בה,‬

626
00:38:06,826 --> 00:38:11,163
‫"לידיעתך, נראה לי שאני אלך היום עם קולין‬
‫לשחות ולאכול ארוחת ערב."‬

627
00:38:16,127 --> 00:38:18,963
‫יצרתי קשר עם מו ושאלתי אותה,‬
‫"היי, רוצה ללכת לשחות?"‬

628
00:38:19,046 --> 00:38:20,464
‫"כן, נשמע טוב."‬

629
00:38:21,132 --> 00:38:23,342
‫אספתי אותה ונסענו ל"דיפ אדי".‬

630
00:38:23,426 --> 00:38:24,677
‫- דיפ אדי, בריכת שחייה -‬

631
00:38:24,760 --> 00:38:27,263
‫הלכנו ל"פול בורגר", הזמנו שתייה והמבורגר,‬

632
00:38:27,346 --> 00:38:30,182
‫ובעצם סתם דיברנו‬
‫על הקריירה שלה ועל הקריירה שלי‬

633
00:38:30,266 --> 00:38:35,104
‫ועל מה זה אומר להיות… כאילו על למה להיות‬
‫רוכב אופניים מקצועי. על מה הטעם בכל זה.‬

634
00:38:37,857 --> 00:38:42,903
‫ואז, בזמן שהייתי בפול בורגר,‬
‫קייטלין התקשרה אליי, ולא עניתי לה.‬

635
00:38:46,866 --> 00:38:49,660
‫הורדתי את מוריה ליד המדרגות,‬

636
00:38:50,328 --> 00:38:54,749
‫ואמרתי, "טוב, מגניב, נתראה מחר‬
‫בארוחת הערב הזאת לכבוד גראבל לוקוס".‬

637
00:38:57,501 --> 00:39:00,171
‫זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה.‬

638
00:39:10,222 --> 00:39:13,017
‫אני חושבת הרבה על מי שאני‬

639
00:39:13,517 --> 00:39:15,102
‫ועל מי שאני רוצה להיות.‬

640
00:39:17,938 --> 00:39:21,609
‫אני רוצה להיות מהאנשים האלה‬
‫שיש רק דברים טובים להגיד עליהם.‬

641
00:39:24,487 --> 00:39:28,157
‫אני רוצה להיות מהאנשים האלה שמרימים‬
‫אנשים אחרים כשהם נופלים.‬

642
00:39:30,910 --> 00:39:33,371
‫מהאנשים האלה שעוזרים‬
‫לאנשים כשהם צריכים תמיכה,‬

643
00:39:34,663 --> 00:39:36,540
‫ועידוד ועצה.‬

644
00:39:39,460 --> 00:39:44,423
‫אני רוצה להיות מהאנשים האלה שתמיד גורמים‬
‫לאנשים אחרים לחייך.‬

645
00:39:47,885 --> 00:39:53,641
‫אני רוצה להיות מהאנשים האלה שממלאים‬
‫את הראש ואת הלב שלהם בדברים נעלים יותר.‬

646
00:40:00,272 --> 00:40:04,402
‫קרן התקשרה אליי, וממש פחדתי לדבר איתה.‬

647
00:40:05,820 --> 00:40:09,240
‫קרן אמרה, "קאש, אני כל כך אוהבת אותך".‬

648
00:40:14,954 --> 00:40:17,248
‫והייתי צריכה לשמוע את זה כי הרגשתי‬

649
00:40:18,165 --> 00:40:22,711
‫כל כך חסרת תועלת וכל כך אשמה.‬

650
00:40:22,795 --> 00:40:26,424
‫כלומר, אם רק הייתי חוזרת הביתה יותר מוקדם,‬

651
00:40:26,507 --> 00:40:28,926
‫אם רק לא הייתי יוצאת לארוחת ערב,‬

652
00:40:29,009 --> 00:40:31,303
‫אם רק הייתי מכריחה אותה לבוא איתי.‬

653
00:40:31,387 --> 00:40:35,182
‫היו מיליון שאלות של "מה אם"‬

654
00:40:35,266 --> 00:40:38,853
‫שרצו לי בראש בלולאה אינסופית.‬

655
00:40:39,353 --> 00:40:41,939
‫מה הייתי יכולה לעשות אחרת‬

656
00:40:42,565 --> 00:40:43,732
‫כדי לעזור לה?‬

657
00:40:45,151 --> 00:40:49,947
‫אני זוכר שראיתי שהיו לי שתי שיחות שלא נענו‬
‫מאבא שלי והודעה להתקשר אליו דחוף,‬

658
00:40:50,030 --> 00:40:53,993
‫ואני חושב שגם שיחה מקרן,‬

659
00:40:54,076 --> 00:40:56,287
‫מלפני שאבא שלי התקשר אליי.‬

660
00:40:58,747 --> 00:41:02,334
‫זה לא היה טוב. ידעתי שזה לא טוב.‬

661
00:41:02,418 --> 00:41:03,961
‫קרה משהו.‬

662
00:41:05,421 --> 00:41:08,257
‫הייתי בהוואי עם המשפחה שלי.‬

663
00:41:09,508 --> 00:41:12,678
‫הטלפון שלי צלצל וזה היה גאנר.‬

664
00:41:13,387 --> 00:41:16,599
‫אני בחיים לא אשכח איך הוא אמר…‬

665
00:41:18,559 --> 00:41:20,436
‫"מוריה מתה היום."‬

666
00:41:22,146 --> 00:41:27,902
‫בעלי הלך להשכיב את הבת שלנו לישון,‬
‫ואני פשוט קרסתי על הרצפה והתייפחתי.‬

667
00:41:27,985 --> 00:41:33,240
‫אף פעם לא בכיתי ככה.‬
‫ובעלי אמר, "אוי, אלוהים, את בסדר?"‬

668
00:41:33,741 --> 00:41:37,286
‫ואמרתי, "לא, אני לא בסדר.‬

669
00:41:37,786 --> 00:41:39,830
‫"ירו במוריה.‬

670
00:41:42,124 --> 00:41:44,502
‫"נטשו אותה למות לבד."‬

671
00:41:46,212 --> 00:41:51,342
‫אני ממש מרגישה כאילו שהיא מתה‬
‫בדיוק בשלב שבו היא התחילה להיפתח לעולם,‬

672
00:41:51,425 --> 00:41:55,763
‫ושהיא התחילה להבין מה חשוב לה, ו…‬

673
00:41:56,847 --> 00:42:00,976
‫להבין… שזה לא מסוכן להיפתח בפני אנשים.‬

674
00:42:02,603 --> 00:42:05,648
‫- תחנת משטרה -‬

675
00:42:06,524 --> 00:42:10,277
‫- מחלקת רצח -‬

676
00:42:15,157 --> 00:42:17,034
‫עבדתי במשמרת הרגילה שלי,‬

677
00:42:17,117 --> 00:42:19,828
‫וגיליתי שמישהי נרצחה באותו לילה.‬

678
00:42:20,329 --> 00:42:21,747
‫- סמ"ש קייטי קונר, משטרת אוסטין -‬

679
00:42:21,830 --> 00:42:23,249
‫לרוב כשיש רצח כולם עוזרים.‬

680
00:42:24,625 --> 00:42:28,170
‫הבלש ספיטלר היה שם,‬
‫הוא כבר היה בתשאול עם קולין סטריקלנד.‬

681
00:42:29,672 --> 00:42:32,675
‫יש לנו חדר ישיבות,‬
‫ובחדר הישיבות הזה יש טלוויזיה‬

682
00:42:32,758 --> 00:42:36,262
‫שדרכה אנחנו יכולים לצפות בתשאול בזמן אמת.‬

683
00:42:36,345 --> 00:42:40,015
‫יכולתי לראות מה הוא אומר‬
‫ולאמת את הסיפור שלו.‬

684
00:42:42,101 --> 00:42:45,312
‫אחד מהבלשים מצא סרטון‬

685
00:42:45,396 --> 00:42:47,106
‫ממצלמה עם גלאי תנועה‬

686
00:42:47,189 --> 00:42:50,901
‫שנמצאת בסמטה שהיא ממש ליד הדירה של קאש.‬

687
00:42:51,610 --> 00:42:55,072
‫בסרטון רואים ג'יפ שחור‬
‫עם חלונות עם מסגרת כרום,‬

688
00:42:55,155 --> 00:42:56,907
‫גגון למזוודות,‬

689
00:42:56,991 --> 00:43:01,120
‫ומתקן לאופניים שמחובר מאחורה.‬

690
00:43:01,954 --> 00:43:06,375
‫ובשעה 20:37 אורות הבלמים נדלקים,‬

691
00:43:06,458 --> 00:43:09,128
‫מה שאומר שהאוטו האט או אפילו עצר,‬

692
00:43:09,211 --> 00:43:12,590
‫בדיוק מול המדרגות שמובילות לדלת של הדירה.‬

693
00:43:13,632 --> 00:43:20,014
‫אחד מהבלשים האחרים הבין שהאוטו הזה‬
‫נראה בדיוק כמו האוטו שחנה בחנייה שלהם‬

694
00:43:20,097 --> 00:43:23,309
‫כשהבלשים הלכו לשם כדי לדבר עם קולין.‬

695
00:43:23,392 --> 00:43:24,310
‫- חדר תשאול 2 -‬

696
00:43:24,393 --> 00:43:26,854
‫העברנו את המידע הזה לבלש ספיטלר,‬

697
00:43:26,937 --> 00:43:29,398
‫והוא התחיל לשאול על זה בתשאול.‬

698
00:43:30,399 --> 00:43:36,697
‫קולין אמר שהוא הסיע את מוריה‬
‫על האופנוע שלו שחנה בחנייה של הבית.‬

699
00:43:37,197 --> 00:43:40,701
‫אז שאלתי אותו על הג'יפ.‬
‫למי שייך הג'יפ השחור ההוא.‬

700
00:43:40,784 --> 00:43:43,537
‫הוא אמר, "זה האוטו‬
‫של החברה שלי, קייטלין ארמסטרונג".‬

701
00:43:43,621 --> 00:43:46,874
‫כשקייטלין חזרה הביתה, היא אמרה לך משהו?‬

702
00:43:46,957 --> 00:43:49,126
‫נגיד איפה היא הייתה או מה היא עשתה?‬

703
00:43:49,209 --> 00:43:52,296
‫לא שאלתי. עבדתי על משהו במוסך.‬

704
00:43:52,379 --> 00:43:54,757
‫הכנתי את האופניים שלי למרוץ.‬

705
00:43:56,216 --> 00:44:00,929
‫המשטרה הוציאה צו חיפוש‬
‫לבית של קולין סטריקלנד.‬

706
00:44:01,013 --> 00:44:03,349
‫כשהם היו שם, הם מצאו שני אקדחים.‬

707
00:44:03,974 --> 00:44:06,894
‫יש בתוך הבית עוד כלי נשק?‬

708
00:44:07,394 --> 00:44:08,687
‫יש שני אקדחים.‬

709
00:44:08,771 --> 00:44:10,397
‫שני אקדחים?‬
‫-שני אקדחים.‬

710
00:44:11,398 --> 00:44:13,150
‫איפה האקדח השני?‬

711
00:44:13,651 --> 00:44:14,943
‫את זה אני לא יודע,‬

712
00:44:15,444 --> 00:44:17,863
‫כי זה האקדח של קייטלין.‬

713
00:44:17,946 --> 00:44:19,406
‫אז לקייטלין יש אקדח?‬

714
00:44:19,490 --> 00:44:21,909
‫לקייטלין יש אקדח שאני קניתי לה.‬

715
00:44:23,202 --> 00:44:25,704
‫אני זוכרת שאמרתי לשוטר…‬

716
00:44:28,457 --> 00:44:30,334
‫"זאת בטח הייתה החברה של קולין."‬

717
00:44:32,169 --> 00:44:33,629
‫רגע, מה?‬

718
00:44:35,464 --> 00:44:38,467
‫אמרתי שהאדם היחיד‬
‫שהצלחתי לחשוב עליו שלא אהב אותה זאת…‬

719
00:44:40,135 --> 00:44:41,470
‫החברה של הבחור ההוא.‬

720
00:44:42,971 --> 00:44:45,265
‫אני יודע בוודאות,‬

721
00:44:45,766 --> 00:44:47,851
‫בגלל דברים שגילינו בחקירה,‬

722
00:44:47,935 --> 00:44:51,689
‫שהרכב שלה היה בדירה הזאת.‬

723
00:45:00,823 --> 00:45:02,700
‫אני לא יודע איך להגיב על זה.‬

724
00:45:27,516 --> 00:45:30,436
‫- קייטלין ארמסטרונג‬
‫חדר חקירות, משטרת אוסטין -‬

725
00:45:30,519 --> 00:45:32,604
‫טוב, אז אני הבלשית קונר,‬

726
00:45:33,230 --> 00:45:38,277
‫והשותף שלי מדבר עכשיו עם קולין.‬

727
00:45:38,360 --> 00:45:40,571
‫נשמע שיש לך מידע כלשהו,‬

728
00:45:40,654 --> 00:45:44,074
‫שאולי ראית משהו,‬
‫אז רק רציתי לדבר איתך על כמה דברים.‬

729
00:45:44,783 --> 00:45:47,619
‫את יכולה להסביר לי על מה את מדברת?‬

730
00:45:47,703 --> 00:45:51,331
‫שמעת מה קרה ביממה האחרונה?‬

731
00:45:51,415 --> 00:45:54,960
‫קולין נכנס הביתה ואמר‬
‫שמישהי מהקהילה של רוכבי האופניים נפטרה.‬

732
00:45:55,043 --> 00:45:56,545
‫כן.‬

733
00:45:57,045 --> 00:45:59,923
‫כשקולין דיבר איתנו השם שלך עלה בשיחה,‬

734
00:46:00,007 --> 00:46:04,052
‫ונשמע שקרו הרבה דברים,‬

735
00:46:04,136 --> 00:46:09,224
‫ונשמע שקולין אולי דיבר קצת עם הבחורה הזאת‬

736
00:46:09,308 --> 00:46:11,268
‫והוא בעצם הזכיר גם אותך.‬

737
00:46:11,351 --> 00:46:16,190
‫נראה לי שהוא אולי מנסה להגיד משהו,‬
‫ואני רוצה לשמוע את הצד שלך, אוקיי?‬

738
00:46:16,273 --> 00:46:18,525
‫נראה לי שכדאי שיהיה איתי עורך דין.‬

739
00:46:18,609 --> 00:46:20,402
‫זאת לגמרי החלטה שלך.‬

740
00:46:20,486 --> 00:46:24,323
‫אז את… אז שתדעי שאת יכולה ללכת בכל שלב.‬

741
00:46:24,406 --> 00:46:27,659
‫אנחנו עושים את זה‬
‫בהסכמתך כי את לא במעצר, אוקיי?‬

742
00:46:27,743 --> 00:46:29,036
‫אז, כל…‬

743
00:46:29,119 --> 00:46:30,704
‫היינו חברות ממש טובות,‬

744
00:46:30,788 --> 00:46:35,959
‫ותמיד חשבתי שהיא‬
‫פשוט בחורה ממש מתוקה ונחמדה.‬

745
00:46:36,543 --> 00:46:40,464
‫היא לא קיבלה את מה שהיא רצתה, וקולין לא…‬

746
00:46:40,547 --> 00:46:42,257
‫- וירג'יניה בראון‬
‫חברה של קולין וקייטלין -‬

747
00:46:42,341 --> 00:46:46,303
‫לא רצה לתת לה את זה או לא היה מסוגל‬
‫לתת את זה, או שלא היה לו מה לתת.‬

748
00:46:47,262 --> 00:46:50,808
‫הם היו נפרדים ואז חוזרים,‬
‫ואז נפרדים ואז חוזרים.‬

749
00:46:51,308 --> 00:46:54,478
‫עושה רושם שאולי הוא‬
‫יצא עם הבחורה הזאת לפני כמה ימים,‬

750
00:46:54,561 --> 00:46:57,648
‫ונשמע אולי ש… לפי מה שהוא אומר,‬

751
00:46:57,731 --> 00:46:59,483
‫זה קצת הכעיס אותך,‬

752
00:46:59,566 --> 00:47:04,488
‫ובגלל זה רציתי לשמוע את הצד שלך‬
‫כי זה לא הוגן שרק הוא יגיד משהו אחד‬

753
00:47:04,571 --> 00:47:07,199
‫וינסה להוביל אותנו בכיוון מסוים.‬

754
00:47:07,783 --> 00:47:10,619
‫אני… זה לא מדויק.‬

755
00:47:10,702 --> 00:47:13,247
‫כן, ובגלל זה רציתי לדבר איתך כי…‬

756
00:47:13,747 --> 00:47:15,415
‫הוא גבר. גברים אומרים דברים.‬

757
00:47:15,499 --> 00:47:19,711
‫אז רצינו לוודא שאנחנו שומעים‬
‫את שני הצדדים של הסיפור ולברר מה באמת קרה.‬

758
00:47:19,795 --> 00:47:22,965
‫אז מה עשית אתמול?‬

759
00:47:23,048 --> 00:47:24,591
‫נראה לי שאני רוצה ללכת.‬

760
00:47:24,675 --> 00:47:30,222
‫זאת לגמרי החלטה שלך, אבל תביני שאם את‬
‫הולכת אנחנו יכולים להסתמך רק על צד אחד.‬

761
00:47:30,889 --> 00:47:33,225
‫אבל אני פשוט לא בטוחה‬

762
00:47:33,308 --> 00:47:36,186
‫למה את מתכוונת בכלל‬
‫או מה הוא היה יכול להגיד‬

763
00:47:36,270 --> 00:47:40,023
‫כי לא היה לי מושג שהוא דיבר או נפגש‬

764
00:47:40,107 --> 00:47:41,525
‫או יצא עם הבחורה הזאת.‬

765
00:47:41,608 --> 00:47:43,318
‫אוקיי, כן.‬
‫-כאילו, לאחרונה. אני…‬

766
00:47:43,402 --> 00:47:46,196
‫הוא כאילו… דיבר איתה מאחורי הגב שלך?‬
‫-אני רוצה ללכת.‬

767
00:47:46,280 --> 00:47:50,200
‫אני לא באמת יודעת, ואני רוצה ללכת.‬

768
00:47:50,784 --> 00:47:54,037
‫אבל שוב, זה יגביל אותנו‬
‫למצב שבו אנחנו נשמע רק צד אחד של הסיפור.‬

769
00:47:54,121 --> 00:47:58,125
‫והרכב שלך נראה ליד הבית שלה,‬

770
00:47:58,792 --> 00:48:02,546
‫ואנחנו צריכות לדבר על זה, אוקיי?‬

771
00:48:03,046 --> 00:48:08,343
‫אני זוכרת שהיינו בדירה שלנו,‬
‫ומוריה נכנסה לחדר שלי ואמרה,‬

772
00:48:08,427 --> 00:48:10,596
‫"בחיים לא תאמיני מה קרה היום."‬

773
00:48:10,679 --> 00:48:15,601
‫היא הסתכלה על הטלפון שלה,‬
‫והיא ראתה שיש לה שיחה ממספר שהיא לא מכירה,‬

774
00:48:15,684 --> 00:48:21,815
‫אבל הייתה לו קידומת של טקסס והיה לה נותן‬
‫חסות מאוסטין, אז היא חשבה שכדאי שהיא תענה.‬

775
00:48:21,899 --> 00:48:25,360
‫אז היא ענתה טלפון, ומישהי אמרה, "היי, מו".‬

776
00:48:26,194 --> 00:48:28,697
‫ומוריה אמרה, "שלום, מי זאת?"‬

777
00:48:28,780 --> 00:48:30,741
‫והיא אמרה, "זאת קייטלין".‬

778
00:48:30,824 --> 00:48:33,243
‫מוריה רק סיפרה לי שקייטלין אמרה,‬

779
00:48:33,327 --> 00:48:35,621
‫"היי, קולין ואני עדיין ביחד,‬

780
00:48:35,704 --> 00:48:41,001
‫"אז כנראה שעדיף שלא תהיי מעורבת בזה יותר."‬

781
00:48:41,877 --> 00:48:46,673
‫נשמע שהיו לך קצת בעיות עם הבחורה הזאת,‬

782
00:48:46,757 --> 00:48:51,929
‫ואני חושבת שזה כנראה הרבה יותר מורכב מזה‬
‫ושאת תוכלי להסביר לנו את זה.‬

783
00:48:52,012 --> 00:48:54,973
‫אולי סתם כעסת‬
‫ובמקרה היית באזור או משהו. כאילו,‬

784
00:48:55,057 --> 00:48:57,601
‫אני לא יודעת, כי לא שמעתי את הצד שלך.‬

785
00:48:57,684 --> 00:49:00,395
‫וכל מה שאני רואה זה שהרכב שלך היה שם,‬

786
00:49:00,479 --> 00:49:04,441
‫וככה זה לא נראה הכי טוב, נכון?‬

787
00:49:04,524 --> 00:49:08,362
‫אוקיי? וכשדיברנו עם קולין ושמענו…‬

788
00:49:08,445 --> 00:49:11,114
‫כן, שהייתה ביניכם קצת קנאה,‬

789
00:49:11,198 --> 00:49:13,492
‫זה לא נשמע הכי טוב.‬

790
00:49:14,242 --> 00:49:19,498
‫ובגלל זה אני מאוד רוצה לשמוע את הצד שלך,‬
‫כי אולי זה הרבה יותר מורכב מזה.‬

791
00:49:21,333 --> 00:49:23,835
‫אם אני חופשייה ללכת אני רוצה ללכת.‬
‫-אוקיי.‬

792
00:49:27,172 --> 00:49:28,382
‫הם שחררו אותה.‬

793
00:49:28,465 --> 00:49:32,427
‫הם הגיעו למסקנה‬
‫שאין להם מספיק מידע כדי לעצור אותה.‬

794
00:49:32,511 --> 00:49:35,639
‫אני חושב שבשלב הזה‬
‫אפילו לא היה להם מספיק מידע כדי להגיד‬

795
00:49:35,722 --> 00:49:39,518
‫שקולין לא לקח את הג'יפ,‬
‫שהוא לא החנה את האופנוע וחזר בחזרה.‬

796
00:49:39,601 --> 00:49:41,812
‫עמוק בפנים אתה יודע מה קרה.‬

797
00:49:42,312 --> 00:49:47,734
‫אני לא יודע מה קרה. את מבקשת ממני‬
‫להגיד לך שאני חושב שקייטלין עשתה את זה.‬

798
00:49:47,818 --> 00:49:50,320
‫זה מה שאת מבקשת?‬
‫-אני מבקשת שתגיד לנו מה אתה חושב.‬

799
00:49:50,404 --> 00:49:52,197
‫היא מסוגלת לעשות כזה דבר?‬

800
00:49:52,280 --> 00:49:56,535
‫לא הייתי פאקינג גר עם מישהי‬
‫אם הייתי חושב שהיא מסוגלת לעשות כזה דבר.‬

801
00:49:56,618 --> 00:49:59,287
‫אז התשובה היא לא,‬
‫אני לא מאמין שזאת הייתה היא.‬

802
00:50:04,960 --> 00:50:07,838
‫הייתי שם כשכולנו ישבנו בחוץ ב"מטאור".‬

803
00:50:08,338 --> 00:50:13,010
‫אני זאת ששאלה אותה מה היא הייתה עושה‬
‫אם היא הייתה רואה את קולין עם מישהי אחרת.‬

804
00:50:13,719 --> 00:50:17,347
‫אתם יודעים? ובלי טיפת רגש,‬
‫היא אמרה, "הייתי הורגת אותם".‬

805
00:50:18,557 --> 00:50:20,684
‫וחשבנו שהיא צוחקת.‬

806
00:50:29,401 --> 00:50:31,820
‫לא.‬

807
00:50:32,904 --> 00:50:36,742
‫לא.‬

808
00:50:37,701 --> 00:50:38,660
‫לא.‬

809
00:50:43,749 --> 00:50:48,378
‫השוטרים באו וממש הפכו להם את הבית.‬

810
00:50:48,462 --> 00:50:53,133
‫קייטלין פחדה שיש מכשיר האזנה בבית‬
‫ושהשוטרים מקשיבים לה,‬

811
00:50:53,216 --> 00:50:54,843
‫אז היא רצתה ללכת למקום אחר.‬

812
00:50:54,926 --> 00:50:59,056
‫אז למחרת בבוקר הם הלכו לבית קפה,‬

813
00:50:59,139 --> 00:51:01,266
‫וקולין בעצם אמר,‬

814
00:51:01,349 --> 00:51:03,226
‫"תראי, מבחינת העניין הפלילי,‬

815
00:51:03,810 --> 00:51:07,147
‫"אנחנו רק צריכים‬
‫להיות מסוגלים להראות איפה היינו‬

816
00:51:07,230 --> 00:51:10,400
‫"בכל רגע אתמול."‬

817
00:51:12,694 --> 00:51:15,655
‫המשטרה לקחה לקייטלין ולקולין את הטלפונים,‬

818
00:51:15,739 --> 00:51:19,326
‫אז קייטלין אמרה,‬
‫"מה נעשה? איפה נשיג טלפונים?"‬

819
00:51:19,409 --> 00:51:21,661
‫והם היו בדרך חזרה מבית הקפה‬

820
00:51:21,745 --> 00:51:26,500
‫וקולין אמר, "למה שלא פשוט‬
‫תלכי לוולמארט או משהו ותקני טלפון חדש?"‬

821
00:51:29,377 --> 00:51:32,964
‫כמה ימים אחרי הרצח חזרתי לשכונה.‬

822
00:51:33,048 --> 00:51:37,928
‫רציתי לראות למי יש מצלמות‬
‫שאולי צילמו את הג'יפ השחור.‬

823
00:51:38,011 --> 00:51:41,848
‫אולי אני אצליח לראות מי נוהג.‬
‫אחד מהשכנים יצר איתי קשר,‬

824
00:51:41,932 --> 00:51:45,769
‫והוא נתן לי סרטון‬
‫של שעתיים מהמצלמה של האינטרקום שלו.‬

825
00:51:45,852 --> 00:51:50,190
‫אבל מה שהיה משמעותי במצלמה הזאת‬
‫זה שהיא הקליטה כל הזמן.‬

826
00:51:50,273 --> 00:51:54,319
‫היא לא נדלקה רק כשהיא זיהתה תנועה.‬
‫והיא הקליטה וידיאו, אבל גם אודיו.‬

827
00:51:54,402 --> 00:51:59,032
‫הקלדתי את הדוח שלי או שעשיתי‬
‫כל דבר אחר שהייתי צריך לעשות בשביל התיק,‬

828
00:51:59,116 --> 00:52:01,451
‫והפעלתי את הסרטון הזה שיתנגן ברקע.‬

829
00:52:01,535 --> 00:52:04,913
‫אם שמעתי שעובר שם רכב, עצרתי את מה שעשיתי,‬

830
00:52:04,996 --> 00:52:08,333
‫ובדקתי אם זה הג'יפ השחור שאני מחפש.‬

831
00:52:08,834 --> 00:52:12,129
‫בשעה 21:15, בסרטון,‬

832
00:52:12,212 --> 00:52:15,382
‫פתאום התחלתי לשמוע אישה צועקת,‬

833
00:52:16,049 --> 00:52:17,801
‫ושמעתי שתי יריות.‬

834
00:52:18,426 --> 00:52:21,346
‫הצעקות נפסקו, והייתה הפוגה לשש שניות,‬

835
00:52:21,429 --> 00:52:23,098
‫ואז שמעתי ירייה שלישית.‬

836
00:52:23,181 --> 00:52:24,558
‫- 21:15, האודיו צונזר -‬

837
00:52:24,641 --> 00:52:27,435
‫אז ידעתי בדיוק מתי קרה הרצח.‬

838
00:52:27,936 --> 00:52:31,439
‫הדבר הראשון שניסינו לעשות‬
‫זה לא להוכיח שהיא הייתה בג'יפ,‬

839
00:52:31,523 --> 00:52:33,775
‫אלא שקולין לא היה בג'יפ.‬

840
00:52:34,276 --> 00:52:36,403
‫לחקור אותו כל כך לעומק‬

841
00:52:36,486 --> 00:52:39,197
‫עד שלא יהיה סיכוי שהוא היה זה שנהג בג'יפ.‬

842
00:52:39,990 --> 00:52:42,868
‫ישר אחרי שהוא הוריד את מוריה,‬

843
00:52:42,951 --> 00:52:45,871
‫אפשר לראות שהאופנוע של קולין נוסע משם.‬

844
00:52:47,831 --> 00:52:50,625
‫הצלחנו לאתר אותו‬
‫לאורך המסלול שלו חזרה הביתה.‬

845
00:52:51,418 --> 00:52:54,504
‫כשהוא היה בבית היה לו טלפון.‬

846
00:52:55,088 --> 00:52:57,674
‫רואים שהטלפון שלו היה בבית שלו‬

847
00:52:57,757 --> 00:53:00,427
‫ברגע שבו נשמעו היריות.‬

848
00:53:00,510 --> 00:53:05,515
‫עכשיו כבר מאוד קשה להגיד שקולין נהג בג'יפ,‬

849
00:53:06,016 --> 00:53:08,185
‫והיא נשארת היחידה שהייתה לה גישה אליו.‬

850
00:53:11,104 --> 00:53:16,443
‫מאוחר יותר באותו יום,‬
‫קיבלתי מידע מהמעבדה הבליסטית שלנו שלפיו…‬

851
00:53:16,526 --> 00:53:17,611
‫- תרמיל מבדיקת הירי -‬

852
00:53:17,694 --> 00:53:19,863
‫האקדח שמצאנו בחיפוש בבית של קולין‬

853
00:53:19,946 --> 00:53:22,866
‫היה האקדח שבאמצעותו בוצע הרצח הזה.‬

854
00:53:22,949 --> 00:53:24,784
‫- התרמיל שנמצא בזירת הפשע -‬

855
00:53:24,868 --> 00:53:28,663
‫התרמילים היו מאותו סוג של התרמילים‬
‫שנמצאו בתוך הדירה.‬

856
00:53:29,539 --> 00:53:33,376
‫באותה תקופה רק לשני אנשים הייתה‬
‫גישה לנשק הזה.‬

857
00:53:33,877 --> 00:53:35,212
‫לקולין ולקייטלין.‬

858
00:53:35,295 --> 00:53:39,633
‫ומאחר שידעתי איפה קולין היה במשך‬
‫כל הזמן הזה, ולא ידעתי איפה קייטלין הייתה,‬

859
00:53:39,716 --> 00:53:43,053
‫האמנתי שיש סבירות מספקת‬

860
00:53:43,136 --> 00:53:46,223
‫שקייטלין היא זאת שביצעה את הרצח הזה.‬

861
00:53:46,723 --> 00:53:50,727
‫אז ב-17 במאי הוצאתי נגד קייטלין צו מעצר.‬

862
00:53:50,810 --> 00:53:53,772
‫הבעיה היחידה הייתה שקייטלין נעלמה.‬

863
00:53:56,441 --> 00:53:58,652
‫- שישה ימים לאחר הרצח, 17 במאי 2022 -‬

864
00:53:58,735 --> 00:54:03,657
‫המשטרה, שירות המרשלים והאף-בי-איי נמצאים‬
‫במצוד אחר אישה שרצחה רוכבת אופניים בת 25.‬

865
00:54:03,740 --> 00:54:04,574
‫- מבוקשת -‬

866
00:54:04,658 --> 00:54:07,035
‫המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתורה.‬

867
00:54:07,535 --> 00:54:11,498
‫שופטת בית משפט השלום‬
‫הוציאה נגד ארמסטורנג צו מעצר באשמת רצח.‬

868
00:54:11,581 --> 00:54:14,417
‫שירות המרשלים של ארה"ב‬
‫והיחידה לאיתור עבריינים נמלטים בטקסס‬

869
00:54:14,501 --> 00:54:16,628
‫מובילים את החיפוש אחר העבריינית הנמלטת.‬

870
00:54:16,711 --> 00:54:20,340
‫אתה חושב שהיא אולי חזרה הביתה לדטרויט‬
‫כדי להיות עם המשפחה שלה?‬

871
00:54:20,423 --> 00:54:21,800
‫מאוד יכול להיות.‬

872
00:54:22,384 --> 00:54:25,971
‫מצוד מתנהל אחר תושבת טקסס המואשמת‬
‫ברצח של רוכבת אופניים מובילה.‬

873
00:54:26,054 --> 00:54:30,267
‫האישה בת ה-34‬
‫נעלמה לאחר שעברה תשאול במשטרה.‬

874
00:54:30,350 --> 00:54:35,063
‫הם מאמינים שהאישה, שהיא מתווכת ומורה‬
‫ליוגה, כנראה עדיין נמצאת באזור אוסטין.‬

875
00:54:35,146 --> 00:54:40,110
‫הרמז הכי גדול שלהם כרגע הוא המכונית שלה.‬
‫הם מחפשים ג'יפ גרנד צ'רוקי שחור.‬

876
00:54:40,193 --> 00:54:45,740
‫הבלשים הצליחו לגלות שהיא‬
‫מכרה את הג'יפ שלה למגרש רכבים משומשים.‬

877
00:54:45,824 --> 00:54:49,911
‫בסרטון האבטחה של המגרש רואים‬
‫שהיא מפעילה את אחד מהאייפונים החדשים שלה.‬

878
00:54:49,995 --> 00:54:51,413
‫- נמל התעופה הבין-יבשתי ג'ורג' בוש -‬

879
00:54:51,496 --> 00:54:56,626
‫התחלנו לבדוק בטיסות, באוטובוסים.‬
‫בכל אמצעי שיכול לאפשר לה לצאת מכאן.‬

880
00:54:56,710 --> 00:54:59,379
‫היא טסה מאוסטין ליוסטון‬

881
00:54:59,462 --> 00:55:01,006
‫ומיוסטון לניו יורק.‬

882
00:55:01,506 --> 00:55:06,052
‫גילינו שהיא נסעה‬
‫לאחותה שגרה בצפון מדינת ניו יורק.‬

883
00:55:06,136 --> 00:55:09,514
‫הצלחנו לאמת את העובדה שמישהו הסיע‬
‫את קייטלין ארמסטרונג‬

884
00:55:09,597 --> 00:55:12,100
‫לשדה התעופה ניוארק שבניו ג'רזי.‬

885
00:55:13,226 --> 00:55:16,855
‫שירות המרשלים בניו יורק‬
‫מצא סרטון שבו רואים את קייטלין‬

886
00:55:17,480 --> 00:55:19,107
‫חוצה את שדה התעופה,‬

887
00:55:19,190 --> 00:55:21,192
‫והיא שינתה את התסרוקת שלה.‬

888
00:55:21,276 --> 00:55:25,864
‫היא ניסתה להיראות יותר דומה לאחותה.‬

889
00:55:25,947 --> 00:55:28,491
‫לא הצלחנו לאתר…‬

890
00:55:28,575 --> 00:55:29,826
‫- ברנדון פילה, מרשל -‬

891
00:55:29,909 --> 00:55:34,497
‫אף כרטיס טיסה תחת השם קייטלין ארמסטרונג‬
‫לטיסה שיצאה משדה התעופה ניוארק.‬

892
00:55:34,581 --> 00:55:38,626
‫לא הייתה שום דבר שהעיד‬
‫על זה שהדרכון של קייטלין יצא מארה"ב בכלל.‬

893
00:55:38,710 --> 00:55:44,382
‫אז ביקשתי מהמרשלים בניו יורק‬
‫לבדוק את הדרכון של אחותה.‬

894
00:55:44,466 --> 00:55:50,805
‫הם גילו שמישהו השתמש בדרכון של אחותה‬
‫כדי לטוס מניו יורק לקוסטה ריקה.‬

895
00:55:52,098 --> 00:55:55,393
‫היא ידעה שהיא מספיק דומה לאחותה,‬

896
00:55:55,477 --> 00:55:58,313
‫לקחה את הדרכון, וברחה מהמדינה.‬

897
00:55:58,396 --> 00:56:00,648
‫- שמונה ימים לאחר הרצח, 19 במאי 2022 -‬

898
00:56:00,732 --> 00:56:03,276
‫הצלחנו להשיג מידע עובדתי‬

899
00:56:03,360 --> 00:56:08,073
‫שלפיו קייטלין ארמסטרונג עלתה‬
‫על טיסה של יונייטד איירליינס לקוסטה ריקה.‬

900
00:56:08,865 --> 00:56:11,368
‫כשהיא ברחה, היינו פשוט…‬

901
00:56:12,744 --> 00:56:16,498
‫היינו פשוט בהלם מזה שהיא‬
‫הצליחה בכלל לצאת מהמדינה. אני לא מבין…‬

902
00:56:16,581 --> 00:56:18,416
‫אני לא יודע איך דבר כזה יכול לקרות.‬

903
00:56:19,042 --> 00:56:23,797
‫לשירות המרשלים, שמשחזר את צעדיה‬
‫של קייטלין ארמסטרונג, יש מידע חדש.‬

904
00:56:23,880 --> 00:56:26,007
‫- שבועיים לאחר הרצח, 25 במאי 2022 -‬

905
00:56:31,721 --> 00:56:35,892
‫עכשיו כולם פשוט נמצאים‬
‫במצוד אחריה ומנסים לאתר אותה.‬

906
00:56:35,975 --> 00:56:37,602
‫- מבוקשת, עד 5,000 דולר פרס -‬

907
00:56:37,685 --> 00:56:39,104
‫והתחלנו לחשוש שהיא תברח.‬

908
00:56:39,187 --> 00:56:40,980
‫- טרם נלכדה החשודה‬
‫ברצח רוכבת אופניים בטקסס -‬

909
00:56:41,064 --> 00:56:44,359
‫- נמשכים החיפושים אחר תושבת טקסס‬
‫המואשמת ברצח רוכבת אופניים מוורמונט -‬

910
00:56:48,446 --> 00:56:51,074
‫במהלך הזמן הזה, אנחנו ניסינו…‬

911
00:56:51,157 --> 00:56:52,617
‫- ג'ין סאליבן, עוזרת התובע המחוזי -‬

912
00:56:52,700 --> 00:56:56,704
‫לחזק את התיק שלנו ולוודא שלא יהיה ספק סביר‬
‫בנוגע לכך שקייטלין ארמסטרונג היא הרוצחת.‬

913
00:56:58,289 --> 00:57:00,792
‫כבר משלב מוקדם היה ברור שקייטלין ארמסטרונג‬

914
00:57:00,875 --> 00:57:04,921
‫או כיבתה את הטלפון שלה‬
‫או העבירה אותו למצב טיסה.‬

915
00:57:05,004 --> 00:57:10,301
‫אז הנתונים מהטלפון שלה, שבמקרים רבים‬
‫עוזרים להוכיח שמישהו היה בזירת הפשע,‬

916
00:57:10,385 --> 00:57:13,304
‫לא היו מאוד מועילים לנו בתיק הזה.‬

917
00:57:13,388 --> 00:57:17,600
‫אז ניסינו לחפש כל דרך אפשרית אחרת להוכיח‬

918
00:57:17,684 --> 00:57:21,896
‫איפה היא הייתה כשהרצח התבצע.‬

919
00:57:24,149 --> 00:57:27,652
‫כשנערך חיפוש אצלה בבית,‬
‫עשינו חיפוש גם בג'יפ של קייטלין.‬

920
00:57:28,153 --> 00:57:32,031
‫שמתי לב שמותקנת בו מערכת מידע ובידור.‬

921
00:57:32,866 --> 00:57:34,784
‫בדקתי עם היחידה שלנו לזיהוי פלילי דיגיטלי‬

922
00:57:34,868 --> 00:57:40,081
‫ושאלתי אותם איזה‬
‫סוג של מידע אוספות המערכות האלה.‬

923
00:57:40,665 --> 00:57:43,877
‫אחד מהדברים שהם‬
‫אמרו שהיא אוספת זה מסלולי נסיעה,‬

924
00:57:44,502 --> 00:57:45,753
‫נתוני ג'י-פי-אס.‬

925
00:57:46,254 --> 00:57:49,674
‫ידענו שהג'יפ עומד למכירה‬
‫במגרש לרכבים משומשים.‬

926
00:57:50,175 --> 00:57:53,011
‫הלכתי למגרש ומצאתי את הג'יפ.‬

927
00:57:54,387 --> 00:57:58,892
‫למדתי איך מוציאים את המכשיר הזה‬

928
00:57:58,975 --> 00:58:00,602
‫מכל מיני סרטונים,‬

929
00:58:01,102 --> 00:58:04,272
‫והעברתי אותו ליחידה שלנו‬
‫לזיהוי פלילי דיגיטלי כדי שיעברו עליו‬

930
00:58:04,355 --> 00:58:07,525
‫ויראו אם עדיין יש בו נתונים.‬

931
00:58:08,776 --> 00:58:11,321
‫לקייטלין הייתה קריירה די מבטיחה.‬

932
00:58:11,821 --> 00:58:14,949
‫קולין תיאר אותה כמעין גורו פיננסית כזאת,‬

933
00:58:15,033 --> 00:58:19,370
‫שהייתה אחראית‬
‫על כל ההיבטים הפיננסיים של העסק שלהם.‬

934
00:58:19,996 --> 00:58:25,793
‫קולין אמר לי שהוא‬
‫נתן לקייטלין 40,000 דולר להשקיע בעסק,‬

935
00:58:25,877 --> 00:58:31,424
‫אז ידענו שקייטלין נמלטה‬
‫כשיש לה גישה לכמות משמעותית של כסף מזומן.‬

936
00:58:33,343 --> 00:58:38,389
‫קייטלין היא מהאנשים האלה שכשעולה להם רעיון‬

937
00:58:38,473 --> 00:58:40,433
‫הם גורמים לו להתממש.‬

938
00:58:43,603 --> 00:58:47,524
‫שירות המרשלים לא הצליח‬
‫למצוא אותה וכמעט נכנע.‬

939
00:58:48,024 --> 00:58:49,651
‫הרעיון הזה הפחיד אותי.‬

940
00:58:53,279 --> 00:58:56,699
‫על סמך זה שהיא מאוד מתעניינת ביוגה,‬

941
00:58:56,783 --> 00:59:00,828
‫הם פרסמו מודעה‬
‫בעיר שבה הם חשבו שהיא אולי נמצאת,‬

942
00:59:01,329 --> 00:59:03,665
‫לחיפוש מורה ליוגה.‬

943
00:59:08,169 --> 00:59:09,254
‫למרבה הפלא,‬

944
00:59:10,380 --> 00:59:12,131
‫מישהו ענה למודעה.‬

945
00:59:13,174 --> 00:59:14,634
‫- גלישה, יוגה, בית הארחה -‬

946
00:59:14,717 --> 00:59:15,969
‫הם הלכו ללוקיישן הזה,‬

947
00:59:17,470 --> 00:59:18,513
‫והם ראו אותה.‬

948
00:59:20,890 --> 00:59:24,269
‫מישהו שאל אותה אם היא קייטלין ארמסטרונג,‬

949
00:59:25,979 --> 00:59:27,522
‫והיא אמרה כן.‬

950
00:59:32,527 --> 00:59:35,780
‫ברצוני להכריז שקייטלין ארמסטרונג נתפסה‬

951
00:59:35,863 --> 00:59:40,535
‫ב-29 ביוני על ידי הרשויות‬
‫ברפובליקת קוסטה ריקה‬

952
00:59:40,618 --> 00:59:43,913
‫בסיומה של חקירה‬
‫לאיתור עבריינית נמלטת שנמשכה 43 יום.‬

953
00:59:43,997 --> 00:59:44,831
‫- נלכדה -‬

954
00:59:44,914 --> 00:59:46,499
‫- ג'יי-בי-אם ניתוחים פלסטיים -‬

955
00:59:47,000 --> 00:59:48,585
‫אחרי שהיא נעצרה,‬

956
00:59:49,085 --> 00:59:53,131
‫גילינו שהיא עברה ניתוח פלסטי,‬

957
00:59:53,756 --> 00:59:56,134
‫בניסיון להיות יותר דומה לאחותה.‬

958
00:59:56,634 --> 01:00:00,096
‫נראה לי שהיא‬
‫פשוט חשבה שהיא יותר חכמה מכולם‬

959
01:00:00,179 --> 01:00:01,764
‫ושהיא תצליח לחמוק מעונש.‬

960
01:00:06,269 --> 01:00:10,106
‫קייטלין ארמסטרונג עצורה כעת‬
‫בכלא המחוזי בטרוויס.‬

961
01:00:10,189 --> 01:00:14,902
‫דמי הערבות לשחרורה‬
‫נקבעו על סך שלושה וחצי מיליון דולר.‬

962
01:00:15,945 --> 01:00:20,408
‫לצערנו, חלק גדול מהמידע‬
‫שפורסם עד כה בתקשורת‬

963
01:00:20,491 --> 01:00:22,660
‫פשוט לא מדויק.‬

964
01:00:22,744 --> 01:00:25,830
‫למשטרה יש אינטרס מובהק לצייר תמונה…‬

965
01:00:25,913 --> 01:00:27,040
‫- ריק קופר, סנגור -‬

966
01:00:27,123 --> 01:00:29,584
‫שתתמוך בהנחות ובפעולות הראשוניות שלה.‬

967
01:00:29,667 --> 01:00:33,254
‫אנחנו מצפים להליך המשפטי שעומד לפנינו‬

968
01:00:33,338 --> 01:00:35,882
‫ולהזדמנות לדון בנושאים האלה בבית המשפט.‬

969
01:00:38,509 --> 01:00:40,136
‫- בית הכלא המחוזי בטרוויס -‬

970
01:00:40,219 --> 01:00:42,096
‫18, 19 יום לפני המשפט,‬

971
01:00:42,180 --> 01:00:45,183
‫מישהו מהמשרד של השריף התקשר אליי ואמר,‬

972
01:00:45,266 --> 01:00:47,477
‫"תניח את הקפה שלך, כי אתה לא תאמין."‬

973
01:00:47,560 --> 01:00:50,313
‫קייטלין ארמסטרונג ברחה‬

974
01:00:51,272 --> 01:00:53,399
‫מהכלא המחוזי בטרוויס.‬

975
01:00:54,025 --> 01:00:58,488
‫ביום רביעי בבוקר שני שוטרים‬
‫ליוו את קייטלין ארמסטרונג לתור אצל הרופא.‬

976
01:00:58,571 --> 01:01:02,992
‫הייתה לה איזו פציעה כלשהי‬
‫שבגללה לא יכלו לאזוק אותה ברגליים‬

977
01:01:03,076 --> 01:01:07,622
‫ושהצריכה ביקור אצל רופא חיצוני,‬
‫אז היא קיבלה אישור לזה.‬

978
01:01:07,705 --> 01:01:10,416
‫ברגע שהיא יצאה מהמרפאה, היא דפקה ריצה.‬

979
01:01:11,668 --> 01:01:16,673
‫שוטר רודף אחר אסירה באזור,‬
‫מספר ניידות נמצאות בדרכן כדי לסייע.‬

980
01:01:16,756 --> 01:01:21,969
‫שמענו שהיא באמת התחילה‬
‫לעשות הרבה אימוני כושר לקראת זה,‬

981
01:01:22,053 --> 01:01:25,473
‫אז בטוח שהיה‬
‫איזשהו תכנון מאחורי ניסיון הבריחה הזה.‬

982
01:01:26,349 --> 01:01:29,977
‫היא ברחה, ותפסו אותה‬

983
01:01:30,561 --> 01:01:32,063
‫בערך קילומטר וחצי משם.‬

984
01:01:33,815 --> 01:01:38,277
‫זה רק הוכיח עוד יותר‬
‫את העובדה שקייטלין ארמסטרונג באמת חשבה‬

985
01:01:38,778 --> 01:01:43,241
‫שהיא יכולה לחמוק מעונש, ושהיא‬
‫לא תצטרך לתת דין וחשבון על מה שהיא עשתה‬

986
01:01:43,324 --> 01:01:45,785
‫כמו שכל אחד אחר היה צריך.‬

987
01:01:56,170 --> 01:01:57,338
‫אוי, אלוהים.‬

988
01:02:05,763 --> 01:02:08,558
‫כשאני פותחת את המגירות בחדר שלה,‬

989
01:02:09,058 --> 01:02:11,310
‫אני אוהבת להרים חפצים‬

990
01:02:11,394 --> 01:02:14,105
‫ופשוט לקרב אותם לפנים שלי ולהריח אותם.‬

991
01:02:14,188 --> 01:02:17,108
‫ולפעמים זה גורם לי להרגיש טוב,‬
‫ולפעמים זה גורם לי…‬

992
01:02:17,900 --> 01:02:19,444
‫להיות עצובה גם.‬

993
01:02:22,697 --> 01:02:26,743
‫ככל שאני מצליחה יותר‬
‫להיות אסירת תודה על זה ש…‬

994
01:02:28,411 --> 01:02:32,457
‫שמוריה הייתה איתנו פה ל-25 שנה,‬

995
01:02:33,166 --> 01:02:35,668
‫אני מסוגלת להעריך את זה‬

996
01:02:35,752 --> 01:02:38,963
‫ולא להתמקד באובדן.‬

997
01:02:39,464 --> 01:02:40,506
‫ו…‬

998
01:02:41,632 --> 01:02:47,221
‫אבל זה לא קל,‬
‫כי אני עדיין רוצה שהיא תהיה פה ו…‬

999
01:02:49,015 --> 01:02:50,224
‫ואני מתגעגעת אליה.‬

1000
01:02:52,185 --> 01:02:54,562
‫- מוריה -‬

1001
01:03:00,443 --> 01:03:01,652
‫- 30 באוקטובר 1999 -‬

1002
01:03:01,736 --> 01:03:04,322
‫מוריה?‬
‫-אוקיי? אוקיי, אימא?‬

1003
01:03:04,405 --> 01:03:06,240
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-אני אוהבת אותך.‬

1004
01:03:07,700 --> 01:03:08,910
‫- 31 במרץ 2002 -‬

1005
01:03:08,993 --> 01:03:10,912
‫אוי, איזו תמונה יפה.‬

1006
01:03:11,788 --> 01:03:12,747
‫- 5 ביולי 2002 -‬

1007
01:03:12,830 --> 01:03:15,625
‫שלום לכולם.‬
‫-היי!‬

1008
01:03:37,355 --> 01:03:39,482
‫אבל הוא כמו שלולית גדולה של בוץ.‬

1009
01:03:40,858 --> 01:03:44,195
‫את יכולה ללכת סביבו שוב ושוב,‬

1010
01:03:45,279 --> 01:03:47,990
‫פשוט להקיף אותו לשארית חייך,‬

1011
01:03:49,408 --> 01:03:52,328
‫או שאת יכולה לעבור דרכו‬

1012
01:03:52,954 --> 01:03:54,622
‫ולצאת מהצד השני.‬

1013
01:03:59,001 --> 01:04:00,795
‫- אוסטין, טקסס -‬

1014
01:04:01,420 --> 01:04:03,923
‫- היום הראשון של המשפט, 30 באוקטובר 2023 -‬

1015
01:04:04,006 --> 01:04:06,551
‫היום, משפט רצח‬
‫מאוד מדובר ייפתח כאן באוסטין.‬

1016
01:04:07,218 --> 01:04:08,761
‫- בית המשפט, מחוז טרוויס -‬

1017
01:04:08,845 --> 01:04:11,806
‫זה תיק שזכה לסיקור תקשורתי בין-לאומי.‬

1018
01:04:11,889 --> 01:04:15,101
‫היו שם הרבה כתבי חדשות,‬

1019
01:04:15,184 --> 01:04:20,898
‫היו אנשים שבאו לצפות במשפט,‬
‫היו אנשים שצייצו בזמן אמת עדכונים מהמשפט.‬

1020
01:04:20,982 --> 01:04:24,151
‫האם קייטלין ארמסטרונג‬
‫ירתה במוריה וילסון והרגה אותה?‬

1021
01:04:24,235 --> 01:04:27,113
‫על השאלה הזאת יענה חבר המושבעים.‬

1022
01:04:27,196 --> 01:04:31,617
‫לפעמים כשאין ראיות ישירות, כשאין‬
‫עדי ראייה, כשאין תיעוד מצולם של הרצח,‬

1023
01:04:31,701 --> 01:04:34,912
‫זה מספיק כדי שהמושבעים‬
‫ייאחזו בזה ויחליטו שמישהו זכאי.‬

1024
01:04:42,336 --> 01:04:45,256
‫כפי שהראיות יוכיחו, קייטלין ארמסטרונג‬

1025
01:04:45,882 --> 01:04:50,344
‫לא הייתה קרובה בכלל לזירת הרצח‬
‫של גברת וילסון.‬

1026
01:04:50,428 --> 01:04:54,515
‫מהי תשובתך לטענות‬
‫המפורטות בפסקה הראשונה של כתב האישום?‬

1027
01:04:54,599 --> 01:04:55,558
‫אני כופרת באשמה.‬

1028
01:04:55,641 --> 01:04:59,478
‫מהי תשובתך לטענות‬
‫המפורטות בפסקה השנייה של כתב האישום?‬

1029
01:04:59,562 --> 01:05:00,396
‫אני כופרת באשמה.‬

1030
01:05:00,479 --> 01:05:01,647
‫אנא שבי.‬

1031
01:05:04,942 --> 01:05:11,657
‫אנחנו נפתח בכך‬
‫שנספר לכם על שלוש דמויות מרכזיות.‬

1032
01:05:14,285 --> 01:05:16,287
‫הראשונה היא מו וילסון.‬

1033
01:05:18,331 --> 01:05:21,208
‫הדמות המשמעותית השנייה היא קולין סטריקלנד.‬

1034
01:05:22,209 --> 01:05:25,922
‫הדמות השלישית היא‬
‫קייטלין ארמסטרונג, הנאשמת,‬

1035
01:05:26,422 --> 01:05:27,965
‫שגרה עם קולין‬

1036
01:05:28,049 --> 01:05:31,344
‫במסגרת הקשר הרומנטי שהיה ביניהם לסירוגין.‬

1037
01:05:32,470 --> 01:05:34,388
‫קייטלין ארמסטרונג לא הייתה מרוצה‬

1038
01:05:34,889 --> 01:05:37,224
‫מזה שקולין עדיין נמצא בקשר‬

1039
01:05:38,601 --> 01:05:41,312
‫עם מו וילסון לאחר‬
‫שמערכת היחסים הרומנטית ביניהם הסתיימה.‬

1040
01:05:41,812 --> 01:05:47,193
‫איזו דרך נפלאה ופשוטה‬
‫להציג אישה ולספר סיפור.‬

1041
01:05:47,818 --> 01:05:49,820
‫האישה הנבגדת.‬

1042
01:05:50,863 --> 01:05:54,200
‫הם היו חייבים להציג אותה‬

1043
01:05:54,283 --> 01:05:57,745
‫כפסיכית קנאית כדי לייצר מניע.‬

1044
01:05:59,288 --> 01:06:02,667
‫מו הייתה כל כך צעירה,‬
‫נשארו לה עוד כל כך הרבה דברים לחוות.‬

1045
01:06:02,750 --> 01:06:06,045
‫המטרה העיקרית שלי הייתה לדאוג‬
‫שקייטלין ארמסטרונג תישא באחריות.‬

1046
01:06:07,088 --> 01:06:09,465
‫אני הייתי העדה השנייה.‬

1047
01:06:09,548 --> 01:06:14,637
‫פתאום זה כזה, "קומי, אנחנו נכנסים.‬
‫אנחנו משביעים אותך. זה מתחיל".‬

1048
01:06:15,388 --> 01:06:20,726
‫אין באמת דרך להתכונן‬
‫למצב כזה שבו את על דוכן העדים,‬

1049
01:06:20,810 --> 01:06:23,646
‫מול קייטלין ארמסטרונג,‬
‫והיא יושבת שם ומסתכלת עלייך.‬

1050
01:06:25,439 --> 01:06:27,900
‫פשוט נהייתי מאוד ממוקדת.‬

1051
01:06:28,401 --> 01:06:31,737
‫התרכזתי רק במחשבה ש…‬

1052
01:06:31,821 --> 01:06:35,449
‫"זה הדבר הכי חשוב שאני אי פעם אעשה.‬

1053
01:06:35,533 --> 01:06:37,660
‫"אני רוצה שהצדק ייעשה,‬

1054
01:06:37,743 --> 01:06:42,248
‫"ואני רוצה לעשות‬
‫כל מה שאני יכולה למען החברה שלי."‬

1055
01:06:43,666 --> 01:06:47,420
‫נלחמתי בכל הכוח שלי‬
‫כדי להציל את מו באותו לילה.‬

1056
01:06:48,671 --> 01:06:52,967
‫מהרגע שהגעתי הביתה, התחלתי לבצע החייאה,‬

1057
01:06:53,467 --> 01:06:56,470
‫ואלה היו עשר הדקות הכי ארוכות בחיי.‬

1058
01:06:57,972 --> 01:07:00,391
‫כשירדתי מדוכן העדים,‬

1059
01:07:00,474 --> 01:07:03,728
‫הסתכלתי לקייטלין ארמסטרונג בעיניים,‬

1060
01:07:04,729 --> 01:07:06,313
‫והיא לא חשפה שום רגש.‬

1061
01:07:07,273 --> 01:07:09,108
‫פשוט שום דבר.‬

1062
01:07:12,319 --> 01:07:13,654
‫היי, בוא לפה.‬

1063
01:07:17,783 --> 01:07:21,370
‫אולי יש פה מישהו.‬
‫יכול להיות שאלה האופניים, אוקיי? תראה.‬

1064
01:07:21,871 --> 01:07:27,376
‫היו לנו ראיות שקייטלין ארמסטרונג גררה‬
‫את האופניים של מו וזרקה אותם על הדשא.‬

1065
01:07:27,877 --> 01:07:28,961
‫שם.‬

1066
01:07:30,296 --> 01:07:31,422
‫אוקיי.‬

1067
01:07:31,505 --> 01:07:33,591
‫432, מצאתי את האופניים.‬

1068
01:07:36,135 --> 01:07:39,305
‫אני לא יודע אם היא‬
‫עשתה את זה רק כאקט של זלזול,‬

1069
01:07:40,306 --> 01:07:42,349
‫או שהיא ניסתה לגרום לזה להיראות כמו שוד.‬

1070
01:07:44,393 --> 01:07:47,730
‫אחד מהרגעים הכי קשים‬
‫היה כשהכניסו את האופניים שלה.‬

1071
01:07:48,230 --> 01:07:51,817
‫זה די שבר אותי, לראות את האופניים שלה.‬

1072
01:07:52,610 --> 01:07:54,028
‫כן, אני זוכר אותם.‬

1073
01:07:55,696 --> 01:07:56,864
‫הם היו בתוך שקית.‬

1074
01:08:04,246 --> 01:08:05,748
‫אלה היו האופניים שלה.‬

1075
01:08:06,415 --> 01:08:09,210
‫זה היה מה שהיה חשוב לה,‬
‫זה היה מה ששימח אותה.‬

1076
01:08:11,629 --> 01:08:13,547
‫כשמצאו את האופניים…‬

1077
01:08:13,631 --> 01:08:14,465
‫- דוח מעבדה -‬

1078
01:08:14,548 --> 01:08:17,384
‫בדקו אם יש עליהם דנ"א וטביעות אצבעות.‬

1079
01:08:17,468 --> 01:08:22,640
‫ביקשתי מהם לבדוק עוד כמה מקומות‬
‫וחלקים באופניים, רק ליתר ביטחון.‬

1080
01:08:23,140 --> 01:08:26,227
‫השווינו את זה‬
‫לדגימת הדנ"א שלקחנו מקייטלין.‬

1081
01:08:26,310 --> 01:08:29,939
‫ההשוואה הזאת הראתה שהדנ"א של קייטלין‬

1082
01:08:30,022 --> 01:08:32,024
‫היה בעצם על האופניים.‬

1083
01:08:32,108 --> 01:08:37,154
‫ההסבר הכי פשוט והכי הגיוני‬

1084
01:08:37,238 --> 01:08:40,116
‫לכך שהדנ"א של הנאשמת נמצא על האופניים האלה‬

1085
01:08:40,199 --> 01:08:42,409
‫הוא שהנאשמת נגעה באופניים‬
‫אחרי שהיא יצאה מהדירה.‬

1086
01:08:43,202 --> 01:08:45,788
‫היא הוציאה את האופניים מהדירה‬
‫וזרקה אותם בחוץ.‬

1087
01:08:46,956 --> 01:08:52,711
‫כל מי שהרים‬
‫את האופניים האלה הרים אותם באותה דרך.‬

1088
01:08:55,840 --> 01:09:02,138
‫מאוד כעסתי על איך שקופר,‬
‫עורך הדין, התעסק עם האופניים.‬

1089
01:09:02,763 --> 01:09:05,850
‫זה לא היה מאוד מכבד לדעתי.‬

1090
01:09:05,933 --> 01:09:08,853
‫ומה שמדהים זה שהאזור הזה פה,‬

1091
01:09:09,436 --> 01:09:14,150
‫זה היה האזור שלא נלקחה ממנו דגימת דנ"א.‬

1092
01:09:14,650 --> 01:09:19,446
‫מה אם היו מוצאים בה‬
‫דנ"א של עוד מישהו לא ידוע?‬

1093
01:09:25,911 --> 01:09:28,330
‫- ערב היום השני במשפט, 31 באוקטובר 2023 -‬

1094
01:09:28,414 --> 01:09:34,170
‫לכולנו קשה להיות עם ארמסטרונג‬
‫באותו חדר, ונראה לי שזה במיוחד…‬

1095
01:09:34,253 --> 01:09:37,214
‫כן.‬
‫-כלומר, לכולנו קשה, אין ספק.‬

1096
01:09:37,715 --> 01:09:41,093
‫האוויר שם קצת קר כזה. כאילו…‬
‫-כן, האוויר עומד לפעמים.‬

1097
01:09:41,177 --> 01:09:43,637
‫אני בכלל לא מרגיש הרבה כי אני פשוט…‬

1098
01:09:44,138 --> 01:09:49,602
‫זה פשוט לא חלל שמעודד רגשות.‬

1099
01:09:50,102 --> 01:09:53,981
‫לראות שהיא לא מראה שום רגש בכלל…‬

1100
01:09:54,064 --> 01:09:57,818
‫כשאני מסתכלת עליה‬
‫היא נראית לי קפואה כמו אבן.‬

1101
01:09:58,569 --> 01:10:02,489
‫מדי פעם אני מסתכלת‬
‫ואני פשוט חושבת, "האם יש איזשהו…‬

1102
01:10:03,407 --> 01:10:07,411
‫"האם יש איזשהו רוך בלב הזה בכלל?‬

1103
01:10:07,494 --> 01:10:10,915
‫"האם הלב שלה עשוי מבשר בכלל או רק מאבן?"‬

1104
01:10:11,415 --> 01:10:12,917
‫אני לא יודעת.‬

1105
01:10:15,586 --> 01:10:19,006
‫…העדויות ביום השלישי‬
‫במשפט שבו קייטלין ארמסטרונג מואשמת ברצח‬

1106
01:10:19,089 --> 01:10:23,010
‫עם קולין סטריקלנד, שהיה לסירוגין‬
‫החבר של ארמסטרונג באותה תקופה.‬

1107
01:10:24,261 --> 01:10:28,557
‫היה קשה לראות את קולין על דוכן העדים.‬

1108
01:10:30,017 --> 01:10:36,232
‫בבית המשפט הוא לא נראה‬
‫כמו אותו בן אדם שהוא היה לפני שמוריה מתה.‬

1109
01:10:38,734 --> 01:10:42,279
‫היה קשה לראות את קולין פנים מול פנים.‬

1110
01:10:42,363 --> 01:10:45,908
‫בעיקר כי מאוד האשמתי אותו על זה ש…‬

1111
01:10:46,909 --> 01:10:49,912
‫שהוא עשה מניפולציות‬
‫גם למוריה וגם לקייטלין.‬

1112
01:10:49,995 --> 01:10:52,748
‫קולין סטריקלנד ענה הרבה תשובות מתחמקות‬

1113
01:10:52,831 --> 01:10:57,294
‫לשאלותיהם של עורכי הדין היום,‬
‫וגם ישב כשגופו פונה הצידה וידו מורמת,‬

1114
01:10:57,378 --> 01:11:00,047
‫אולי בניסיון להסתיר מפניו את ארמסטרונג.‬

1115
01:11:00,881 --> 01:11:02,383
‫הוא התנהג כמו מישהו ש…‬

1116
01:11:03,467 --> 01:11:05,010
‫לא רצה להיות שם.‬

1117
01:11:05,094 --> 01:11:06,387
‫הוא הסתכל הצידה,‬

1118
01:11:06,470 --> 01:11:08,180
‫הוא הרכין את הראש הרבה,‬

1119
01:11:08,264 --> 01:11:10,516
‫הוא ישב שפוף מעל המיקרופון,‬

1120
01:11:10,599 --> 01:11:13,018
‫הוא הניח ככה את היד שלו על הראש,‬

1121
01:11:13,102 --> 01:11:14,937
‫הוא עצם עיניים הרבה מהזמן,‬

1122
01:11:15,020 --> 01:11:20,359
‫והוא בקושי הסתכל על מי ששאל אותו שאלות,‬
‫בין אם אלה היינו אנחנו או מישהו מהצד השני.‬

1123
01:11:21,443 --> 01:11:24,989
‫כששאלו את קולין בחקירה הנגדית שלו‬

1124
01:11:25,072 --> 01:11:27,324
‫אם הוא מכיר את הנאשמת,‬

1125
01:11:27,408 --> 01:11:29,535
‫הוא בעצם הכריז שלא.‬

1126
01:11:30,869 --> 01:11:35,457
‫ונראה לי שהוא רצה לצאת בהצהרה‬
‫שהוא חשב שהוא מכיר אותה, אבל הוא בעצם לא.‬

1127
01:11:36,292 --> 01:11:42,506
‫היה לו מידע מאוד רלוונטי שהיה יכול לעזור‬
‫לנו לבנות את התיק הזה ולהשיג צדק בשביל מו,‬

1128
01:11:43,007 --> 01:11:44,842
‫ולא אהבתי את זה ש…‬

1129
01:11:46,468 --> 01:11:49,013
‫הוא נראה לפעמים מאוד מסויג,‬

1130
01:11:49,096 --> 01:11:52,349
‫ורציתי להגיד לו, "קדימה, אחי.‬

1131
01:11:53,392 --> 01:11:56,103
‫"תעשה את זה ככה ויהיה לך יותר קל."‬

1132
01:11:58,230 --> 01:12:02,192
‫המדינה הציגה הודעות טקסט שנשלחו‬
‫בין סטריקלנד וארמסטרונג באוקטובר 2021.‬

1133
01:12:02,276 --> 01:12:05,321
‫באותה תקופה וילסון וסטריקלנד‬
‫קבעו להיפגש באוסטין.‬

1134
01:12:05,821 --> 01:12:09,158
‫זאת ההודעה שכפי הנראה‬
‫נשלחה מארמסטרונג לסטריקלנד:‬

1135
01:12:09,658 --> 01:12:12,953
‫"לא מתאים לך להביא את הבחורה ההיא למטאור."‬

1136
01:12:13,037 --> 01:12:16,540
‫סטריקלנד אמר‬
‫שב"הבחורה ההיא" הכוונה היא לווילסון.‬

1137
01:12:17,249 --> 01:12:19,585
‫הוצגה למושבעים הודעה שנשלחה לסטריקלנד‬

1138
01:12:19,668 --> 01:12:23,922
‫שהיה מצורף אליה‬
‫סרטון של ירי באקדח שצולם במטווח ירי כלשהו.‬

1139
01:12:24,757 --> 01:12:29,553
‫לא רואים את הפנים,‬
‫אבל סטריקלנד העיד שלפי דעתו זאת ארמסטרונג.‬

1140
01:12:30,512 --> 01:12:34,641
‫קולין מצא את עצמו‬
‫במרכז של כמה תקריות מאוד מצערות.‬

1141
01:12:35,309 --> 01:12:42,232
‫לא נראה לי שהוא אי פעם ציפה‬
‫או שהוא התכוון שיקרה מה שקרה.‬

1142
01:12:42,316 --> 01:12:45,986
‫אבל אני גם לא חושבת שאפשר לבחון את מה שקרה‬

1143
01:12:46,070 --> 01:12:48,906
‫בלי להכיר במעורבות שלו בזה.‬

1144
01:12:51,116 --> 01:12:53,827
‫מפריע לי שהשקרים שלו‬

1145
01:12:53,911 --> 01:12:57,998
‫יצרו את המצב‬
‫ואת התרחיש שהובילו למוות של מו,‬

1146
01:12:58,499 --> 01:13:01,418
‫אבל מצד שני, הוא לא לחץ על ההדק,‬

1147
01:13:01,502 --> 01:13:02,669
‫הוא לא הרג אותה,‬

1148
01:13:03,629 --> 01:13:07,466
‫ולדעתי, אין בקייטלין ארמסטרונג שום דבר‬

1149
01:13:07,966 --> 01:13:12,346
‫שרמז לקולין שהוא צריך להיזהר‬
‫כי הבחורה הזאת עלולה להרוג מישהו.‬

1150
01:13:12,846 --> 01:13:17,768
‫לא נראה לי שהוא ציפה לזה,‬
‫ואם הוא כן היה, אולי הוא היה מתנהג אחרת.‬

1151
01:13:23,941 --> 01:13:26,985
‫רצינו שפם מייזק תהיה העדה האחרונה שלנו‬

1152
01:13:27,486 --> 01:13:30,656
‫כדי שתסכם את כל התיק, את כל הנתונים,‬

1153
01:13:30,739 --> 01:13:34,159
‫ותציג הכול על ציר זמנים באופן כרונולוגי.‬

1154
01:13:34,743 --> 01:13:37,830
‫- יצאתי מוקדם עם חבר שלי‬
‫שבא לבקר מאשוויל - לא שמעתי ממך! -‬

1155
01:13:37,913 --> 01:13:42,751
‫כשבדקנו את הטלפון של קולין גילינו שהוא שמר‬
‫את מוריה בטלפון שלו תחת השם כריסטין וול.‬

1156
01:13:42,835 --> 01:13:43,752
‫- כריסטין וול -‬

1157
01:13:43,836 --> 01:13:47,464
‫סביב 16:45, קולין שואל את מוריה‬

1158
01:13:47,548 --> 01:13:50,801
‫אם היא רוצה שהוא‬
‫יבוא לאסוף אותה עם האופנוע.‬

1159
01:13:50,884 --> 01:13:51,885
‫- ברור! -‬

1160
01:13:51,969 --> 01:13:55,681
‫לקייטלין הייתה גישה לחלק גדול מהפרטים שלו,‬

1161
01:13:55,764 --> 01:14:01,562
‫והיה להם בבית אייפד, וסביר מאוד להניח שהיא‬
‫הייתה יכולה לראות את כל ההתכתבות הזאת‬

1162
01:14:01,645 --> 01:14:03,605
‫בין קולין למוריה.‬

1163
01:14:03,689 --> 01:14:05,816
‫- כריסטין וול: יש לך תוכניות הערב? -‬

1164
01:14:05,899 --> 01:14:07,276
‫- אני פנויה בשאר היום -‬

1165
01:14:07,359 --> 01:14:12,156
‫בסביבות 16:49, מוריה שולחת‬
‫לקולין את הכתובת של הדירה שבה היא מתארחת.‬

1166
01:14:12,239 --> 01:14:13,073
‫- דירה ב' -‬

1167
01:14:13,157 --> 01:14:15,117
‫עכשיו, זה מופיע תחת השם כריסטין וול,‬

1168
01:14:16,076 --> 01:14:20,581
‫אבל מוריה שולחת לו‬
‫תמונה שלה רוכבת על אופניים.‬

1169
01:14:21,790 --> 01:14:26,545
‫אז קייטלין חד משמעית יודעת‬
‫עם מי הוא קובע להיפגש.‬

1170
01:14:28,630 --> 01:14:31,133
‫- נתוני ג'י-פי-אס‬
‫מהג'יפ של קייטלין, 5.11.2022 -‬

1171
01:14:31,216 --> 01:14:34,595
‫קייטלין יוצאת מהבית,‬
‫ולדעתנו היא לוקחת איתה את האקדח.‬

1172
01:14:34,678 --> 01:14:35,512
‫- 19:16 -‬

1173
01:14:35,596 --> 01:14:39,766
‫היא נוסעת דרך שדרות לאמאר‬
‫לכיוון מרכז העיר.‬

1174
01:14:40,934 --> 01:14:41,768
‫- 19:23 -‬

1175
01:14:41,852 --> 01:14:46,940
‫אז היא פונה שמאלה לרחוב 6 ונוסעת מערבה,‬

1176
01:14:47,441 --> 01:14:51,028
‫שזאת הדרך ל"דיפ אדי", לאזור הזה.‬

1177
01:14:51,111 --> 01:14:53,447
‫- קולין ומוריה נמצאים‬
‫ב"פול בורגר", בדיפ אדי -‬

1178
01:14:53,530 --> 01:14:57,159
‫אבל אז, היא מסתובבת ומתחילה‬
‫לנסוע לכיוון מזרח ועולה על רחוב 5,‬

1179
01:14:57,701 --> 01:15:01,705
‫ואז, המכונית שלה עושה סיבוב סביב בלוק אחר.‬

1180
01:15:01,788 --> 01:15:04,666
‫נראה כאילו שהיא מנסה להחליט מה לעשות,‬

1181
01:15:04,750 --> 01:15:09,338
‫והיא עוצרת במגרש חנייה‬
‫ונשארת שם לדקה בערך.‬

1182
01:15:10,088 --> 01:15:13,300
‫אני לא יודעת‬
‫אם בהתחלה היא רק התכוונה ללכת להתעמת איתם.‬

1183
01:15:13,383 --> 01:15:17,429
‫מישהו שהוא טיפוס קנאי אולי היה‬
‫צועק, צורח, נותן סטירה, מושך בשיער.‬

1184
01:15:17,513 --> 01:15:19,556
‫אבל זה לא מה שקרה.‬

1185
01:15:19,640 --> 01:15:20,682
‫- 19:30 -‬

1186
01:15:20,766 --> 01:15:25,479
‫היא עוצרת שם לדקה‬
‫ואז היא מחליטה לכבות את הטלפון שלה,‬

1187
01:15:26,897 --> 01:15:30,317
‫ואז הג'יפ שלה מתחיל לנסוע מזרחה‬

1188
01:15:30,400 --> 01:15:32,819
‫ונוסע ישירות לשכונה של קאש.‬

1189
01:15:32,903 --> 01:15:34,279
‫- הבית של קאש -‬

1190
01:15:35,197 --> 01:15:40,077
‫נתוני המיקום של הג'יפ של קייטלין‬
‫תואמים בדיוק לכל הסרטונים ממצלמות המעקב.‬

1191
01:15:42,788 --> 01:15:45,040
‫היא מקיפה את השכונה,‬

1192
01:15:45,123 --> 01:15:50,003
‫והיא יושבת באוטו שלה‬
‫ומחכה בערך בשלושה מקומות שונים, לפחות.‬

1193
01:15:50,087 --> 01:15:52,005
‫- 19:52 -‬

1194
01:15:52,089 --> 01:15:56,009
‫אפשר לראות שמוריה וקולין נמצאים בדרך חזרה.‬

1195
01:15:56,093 --> 01:15:58,053
‫קייטלין מקיפה את הבלוק‬

1196
01:15:59,805 --> 01:16:02,391
‫עד שהיא רואה אותם מגיעים לבית.‬

1197
01:16:07,938 --> 01:16:09,940
‫- 20:29, מוריה וקולין מגיעים לבית של קאש -‬

1198
01:16:10,023 --> 01:16:11,441
‫הם במרחק של בלוק זה מזה.‬

1199
01:16:12,234 --> 01:16:13,986
‫היא מחכה שקולין ילך.‬

1200
01:16:17,864 --> 01:16:22,411
‫אני יודעת איך זה עומד להיגמר, אבל עדיין‬
‫ממש קשה לראות את השתלשלות העניינים.‬

1201
01:16:23,829 --> 01:16:26,331
‫אחד מהדברים הכי נוראיים שגילינו‬

1202
01:16:26,415 --> 01:16:31,628
‫זה במשך כמה זמן היא הקיפה את הבית של קאש,‬

1203
01:16:31,712 --> 01:16:33,589
‫עד כמה זה היה מכוון.‬

1204
01:16:36,633 --> 01:16:39,636
‫היא בעצם עקבה אחריה.‬

1205
01:16:41,597 --> 01:16:46,268
‫נדהמנו מזה שהצלחנו לחבר הכול ביחד‬

1206
01:16:46,852 --> 01:16:52,024
‫ומזה שבעצם הראיות הדיגיטליות האלה‬
‫כמעט הפכו לעוד עד במשפט.‬

1207
01:16:53,150 --> 01:16:57,154
‫אי אפשר להגיד שהנתונים משקרים.‬

1208
01:16:57,237 --> 01:16:58,989
‫- 20:35 קולין בדרך הביתה -‬

1209
01:16:59,072 --> 01:17:00,574
‫ב-20:35 הוא מוריד אותה.‬

1210
01:17:01,658 --> 01:17:02,909
‫ואז קולין הולך הביתה.‬

1211
01:17:05,078 --> 01:17:07,748
‫הוא כן עוצר ב-20:38 בשכונת אם-אל-קיי,‬

1212
01:17:07,831 --> 01:17:08,874
‫במרחק כמה בלוקים‬

1213
01:17:10,167 --> 01:17:11,960
‫מאיפה שהוא הוריד את מו,‬

1214
01:17:12,044 --> 01:17:16,632
‫ואז הוא שולח לקייטלין הודעה על הסידורים‬
‫שהוא יצא לעשות. הוא כותב לה, "סיימתי.‬

1215
01:17:17,466 --> 01:17:20,469
‫"רוצה ללכת לאכול משהו?" היא לא עונה.‬

1216
01:17:23,930 --> 01:17:25,432
‫ברגע שהוא הולך,‬

1217
01:17:25,515 --> 01:17:27,392
‫היא מקיפה את הסמטה הזאת,‬

1218
01:17:27,476 --> 01:17:29,728
‫היא מחנה את הג'יפ שלה,‬

1219
01:17:29,811 --> 01:17:32,272
‫ואז היא יושבת קצת בג'יפ.‬

1220
01:17:33,899 --> 01:17:35,525
‫מוריה פותחת את הדלת,‬

1221
01:17:35,609 --> 01:17:37,069
‫היא נכנסת,‬

1222
01:17:37,152 --> 01:17:43,450
‫ואז סביב 21:13‬
‫היא שולחת הודעה לאיזה מנחה של פודקאסט.‬

1223
01:17:43,533 --> 01:17:44,993
‫כמה דקות לאחר מכן,‬

1224
01:17:45,077 --> 01:17:48,997
‫שומעים את הצעקות ואת היריות.‬

1225
01:17:49,081 --> 01:17:51,375
‫בום! בום!‬

1226
01:17:52,709 --> 01:17:53,960
‫שתי יריות.‬

1227
01:17:55,337 --> 01:17:56,963
‫אחת מהן לחלק הקדמי של הראש,‬

1228
01:17:58,090 --> 01:17:59,549
‫אחת לצד של הראש‬

1229
01:18:00,050 --> 01:18:03,136
‫שפוגעת בדרך באצבע המורה.‬

1230
01:18:04,805 --> 01:18:07,724
‫אחרי ארבע או חמש שניות של שקט,‬

1231
01:18:08,642 --> 01:18:10,185
‫קייטלין ארמסטרונג‬

1232
01:18:10,769 --> 01:18:12,312
‫נעמדה מעל מו וילסון‬

1233
01:18:13,021 --> 01:18:14,314
‫וירתה ירייה שלישית‬

1234
01:18:15,023 --> 01:18:16,566
‫ישר לתוך הלב של מו וילסון.‬

1235
01:18:18,819 --> 01:18:21,154
‫לשמוע את הצעקות האלה, הן…‬

1236
01:18:22,239 --> 01:18:23,323
‫זה עדיין קשה לי.‬

1237
01:18:23,949 --> 01:18:27,452
‫אני משתדלת לא להקשיב לזה. זה מאוד קשה.‬

1238
01:18:36,753 --> 01:18:40,674
‫- יום הקראת פסק הדין, 16 בנובמבר 2023 -‬

1239
01:18:45,137 --> 01:18:49,224
‫התחלתי להשלים עם האפשרות‬
‫שלא ישלחו אותה לכלא.‬

1240
01:18:49,891 --> 01:18:53,145
‫עם איך שזה ישפיע על משפחת וילסון,‬
‫עם איך שזה ישפיע עליי.‬

1241
01:18:56,857 --> 01:19:00,944
‫הייתי במתח, בלחץ.‬

1242
01:19:02,654 --> 01:19:04,823
‫הכול תלוי ב-12 אנשים.‬

1243
01:19:06,450 --> 01:19:11,371
‫עם כל מה שאנחנו עושים,‬
‫בסוף הכול תלוי במושבעים.‬

1244
01:19:11,872 --> 01:19:16,501
‫אם הם לא אהבו את זה או לא האמינו לזה,‬
‫או גם אם רק אחד מהם לא אהב או לא האמין,‬

1245
01:19:17,294 --> 01:19:18,128
‫סיימנו.‬

1246
01:19:19,755 --> 01:19:24,843
‫- כבוד השופטת ברנדה קנדי, שופטת מחוזית -‬

1247
01:19:29,431 --> 01:19:30,932
‫הנאשמת מתבקשת לקום.‬

1248
01:19:34,895 --> 01:19:39,649
‫בתיק מספר די 1 די סי 22301129,‬

1249
01:19:39,733 --> 01:19:42,319
‫פסק הדין של חבר המושבעים בגין עבירת רצח,‬

1250
01:19:42,819 --> 01:19:46,072
‫"אנו המושבעים,‬
‫פסקנו כי הנאשמת, קייטלין ארמסטרונג,‬

1251
01:19:46,156 --> 01:19:47,824
‫"אשמה בעבירת רצח."‬

1252
01:19:47,908 --> 01:19:53,747
‫בית המשפט גוזר עלייך בזאת‬
‫90 שנות מעצר בשירות בתי הסוהר של טקסס‬

1253
01:19:53,830 --> 01:19:57,667
‫וקנס כספי על סך 10,000 דולר‬
‫כפי שקבעו המושבעים.‬

1254
01:19:57,751 --> 01:19:59,044
‫את רשאית לשבת.‬

1255
01:20:01,296 --> 01:20:03,757
‫יש פניות אישיות לנאשמת?‬

1256
01:20:03,840 --> 01:20:04,883
‫כן, כבוד השופטת.‬

1257
01:20:16,770 --> 01:20:18,438
‫קייטלין ארמסטרונג.‬

1258
01:20:21,650 --> 01:20:25,195
‫אני לא בטוחה‬
‫אם המילים שלי יצליחו לחדור לך ללב,‬

1259
01:20:25,278 --> 01:20:26,571
‫אבל אני אנסה.‬

1260
01:20:28,406 --> 01:20:31,034
‫אני שונאת את מה שעשית לבת היפהפייה שלי.‬

1261
01:20:32,828 --> 01:20:35,372
‫זה היה מאוד אנוכי ופחדני,‬

1262
01:20:36,373 --> 01:20:38,667
‫המעשה האלים שביצעת ב-11 במאי.‬

1263
01:20:39,459 --> 01:20:41,127
‫זה היה פחדני‬

1264
01:20:41,962 --> 01:20:45,799
‫כי את לא החלטת לפנות אליה, אישה לאישה,‬

1265
01:20:46,299 --> 01:20:48,134
‫ולדבר איתה בצורה מתורבתת.‬

1266
01:20:49,052 --> 01:20:50,554
‫היא הייתה מקשיבה לך.‬

1267
01:20:51,346 --> 01:20:53,682
‫היא ידעה להקשיב בצורה מדהימה.‬

1268
01:20:54,432 --> 01:20:56,726
‫היה הייתה מתחשבת ברגשות שלך.‬

1269
01:20:57,352 --> 01:21:00,105
‫היא הייתה אדם אכפתי ואמפתי.‬

1270
01:21:00,897 --> 01:21:03,900
‫אם היית מאפשרת לעצמך באמת להכיר אותה,‬

1271
01:21:04,401 --> 01:21:08,446
‫לעולם לא היית רוצה לפגוע בה.‬

1272
01:21:09,698 --> 01:21:12,117
‫כשירית למוריה בלב,‬

1273
01:21:12,200 --> 01:21:15,245
‫ירית לי בלב.‬

1274
01:21:16,121 --> 01:21:19,833
‫ירית לאריק ולמאט בלב.‬

1275
01:21:26,923 --> 01:21:31,845
‫אני לא יודע למה אלוהים נתן לזה לקרות,‬
‫אבל הוא נתן לזה לקרות.‬

1276
01:21:33,430 --> 01:21:36,391
‫אנחנו מאמינים שיצא מזה גם משהו טוב.‬

1277
01:21:40,478 --> 01:21:43,982
‫אולי זה יעזור למישהו, אתם יודעים, בהמשך…‬

1278
01:21:46,443 --> 01:21:48,528
‫כדי שלא יקרו עוד דברים כאלה.‬

1279
01:22:03,251 --> 01:22:04,586
‫אף אחד לא ניצח פה.‬

1280
01:22:06,171 --> 01:22:08,340
‫זה לא הזמן לחגוג,‬

1281
01:22:09,049 --> 01:22:10,175
‫זה הזמן להתפלל.‬

1282
01:22:11,760 --> 01:22:13,678
‫זה הזמן להתפלל למען המשפחה שלנו,‬

1283
01:22:14,346 --> 01:22:15,221
‫החברים שלנו,‬

1284
01:22:15,805 --> 01:22:18,642
‫משפחת ארמסטרונג, והחברים שלהם.‬

1285
01:22:19,434 --> 01:22:21,478
‫הסיפור העצוב הזה הוא דוגמה מושלמת‬

1286
01:22:21,978 --> 01:22:25,231
‫לכך שיושרה וכנות הן רכיבים הכרחיים‬

1287
01:22:25,732 --> 01:22:27,359
‫בקשרים שלנו עם אנשים,‬

1288
01:22:28,485 --> 01:22:32,989
‫ולכך שחוסר כנות יכול‬
‫להוביל להשלכות בלתי צפויות.‬

1289
01:22:33,907 --> 01:22:39,537
‫מניפולציות אנוכיות, קנאה ושנאה‬
‫לעולם לא יובילו לתוצאות חיוביות.‬

1290
01:22:40,664 --> 01:22:42,415
‫אלימות היא אף פעם לא הדרך הנכונה.‬

1291
01:22:43,416 --> 01:22:45,335
‫היא רק מובילה לסבל נוסף.‬

1292
01:22:47,087 --> 01:22:48,713
‫החיים שלנו השתנו לעד,‬

1293
01:22:50,090 --> 01:22:52,926
‫אבל עכשיו שהחוויה המאתגרת הזאת מאחורינו,‬

1294
01:22:53,760 --> 01:22:55,303
‫אנחנו מוכנים לעבור הלאה‬

1295
01:22:56,096 --> 01:22:57,806
‫ולהמשיך בתהליך הריפוי שלנו.‬

1296
01:22:59,391 --> 01:23:01,518
‫ואנחנו נעשה את זה בדרכה של מוריה,‬

1297
01:23:02,102 --> 01:23:06,815
‫עם רוח חזקה, נחושה, עדינה ונדיבה,‬

1298
01:23:07,440 --> 01:23:10,026
‫כי אנחנו יודעים‬
‫שזה מה שהיא הייתה רוצה שנעשה.‬

1299
01:23:24,916 --> 01:23:29,170
‫מדובר במישהי שאני בטוח שרוב האנשים בחייה‬

1300
01:23:29,254 --> 01:23:31,965
‫לא היו מעלים על דעתם שהיא תעשה משהו כזה.‬

1301
01:23:32,048 --> 01:23:34,551
‫אז זה מעלה הרבה שאלות, כמו,‬

1302
01:23:35,218 --> 01:23:37,178
‫"האם אפשר אי פעם באמת להכיר מישהו?"‬

1303
01:23:37,262 --> 01:23:39,389
‫"האם אני מסוגל לעשות דבר כזה?‬

1304
01:23:39,472 --> 01:23:41,683
‫"האם כולם מסוגלים לעשות דבר כזה?"‬

1305
01:23:43,518 --> 01:23:48,106
‫זה פשוט עדיין כל כך בלתי נתפס.‬

1306
01:23:49,149 --> 01:23:53,111
‫וכשכן מתעורר בי כעס,‬
‫כל מה שאני מצליחה לחשוב זה,‬

1307
01:23:53,194 --> 01:23:57,282
‫"איזו ילדה טיפשה את,‬
‫קייטלין ארמסטרונג. איזו ילדה טיפשה.‬

1308
01:23:57,907 --> 01:23:59,784
‫"תראי מה עשית."‬

1309
01:24:17,844 --> 01:24:21,598
‫קייטלין ארמסטרונג גזלה‬
‫מאחותי כל כך הרבה דברים.‬

1310
01:24:22,098 --> 01:24:23,933
‫היא גזלה ממנה את החיים שלה,‬

1311
01:24:24,434 --> 01:24:25,518
‫את החופש שלה,‬

1312
01:24:26,853 --> 01:24:29,856
‫את היכולת שלה לחוות את העולם,‬

1313
01:24:30,398 --> 01:24:33,401
‫את היכולת שלה להיות מאושרת.‬

1314
01:24:34,527 --> 01:24:38,281
‫העונש היחיד על זה שיהיה הוגן‬

1315
01:24:38,364 --> 01:24:42,827
‫זה שגם היא לא תוכל‬
‫יותר לחוות את כל הדברים האלה,‬

1316
01:24:43,912 --> 01:24:45,246
‫לשארית חייה.‬

1317
01:25:09,979 --> 01:25:11,606
‫לפי מה שאני מאמינה בו,‬

1318
01:25:12,107 --> 01:25:16,486
‫בכל פעם שאנחנו‬
‫מקבלים החלטה ויש לה השלכות שליליות,‬

1319
01:25:16,986 --> 01:25:19,405
‫אנחנו לא יכולים פשוט להתנער מאחריות.‬

1320
01:25:20,698 --> 01:25:23,243
‫זאת שאלה של מה צודק ומה לא צודק,‬

1321
01:25:25,370 --> 01:25:27,288
‫ושל לשאת באחריות.‬

1322
01:25:32,210 --> 01:25:34,462
‫זה פשוט היה פשע חסר כל היגיון.‬

1323
01:26:05,410 --> 01:26:10,206
‫ככה החיים שלי נראים עכשיו‬
‫פחות או יותר. להיות לבד בסדנה.‬

1324
01:26:12,584 --> 01:26:15,670
‫חלק מזה נובע מהעובדה‬
‫שיש דברים שהם פשוט מחוץ לשליטתי,‬

1325
01:26:15,753 --> 01:26:18,256
‫אז צמצמתי מאוד את העולם שלי‬

1326
01:26:18,756 --> 01:26:24,304
‫כדי שאני אוכל להרגיש שיש לי‬
‫שליטה כלשהי כשהעניינים יוצאים משליטה.‬

1327
01:26:32,312 --> 01:26:35,023
‫אני מתחרט על הכול.‬
‫אני מתבייש בכל מה שעשיתי.‬

1328
01:26:37,275 --> 01:26:40,111
‫בחיים לא הייתי‬
‫מתחיל בכלל להתחרות במרוצי אופניים.‬

1329
01:26:41,404 --> 01:26:43,114
‫לא הייתי פוגש את קייטלין.‬

1330
01:26:44,240 --> 01:26:45,658
‫לא הייתי פוגש את מוריה.‬

1331
01:26:47,202 --> 01:26:50,872
‫לא הייתי מדבר עם מוריה לבד.‬

1332
01:26:52,415 --> 01:26:53,666
‫כל אחד מהדברים האלה,‬

1333
01:26:54,918 --> 01:26:56,377
‫כי הם כולם הובילו לזה.‬

1334
01:27:10,266 --> 01:27:13,686
‫זה מה שמצאתי‬
‫בחנות יד שנייה כשניסיתי להחליט‬

1335
01:27:13,770 --> 01:27:17,607
‫אם אני אהיה מסוגלת‬
‫לחזור לגור בדירה הזאת או לא.‬

1336
01:27:18,107 --> 01:27:21,986
‫והורדתי אותה מקיר‬
‫שהיו תלויות עליו 300 מסגרות.‬

1337
01:27:22,070 --> 01:27:27,283
‫ויש פה אופניים קטנים שיוצאים החוצה מהציור,‬
‫שזה מאוד מתאים למה שקרה באותו רגע.‬

1338
01:27:27,784 --> 01:27:30,411
‫כאן יש פרח, ככה שיש כאן קצת תקווה,‬

1339
01:27:31,204 --> 01:27:33,289
‫ופה כתוב, "איתך לכל אורך הדרך".‬

1340
01:27:33,373 --> 01:27:39,337
‫וכשראיתי את זה מאוד התרגשתי.‬

1341
01:27:42,465 --> 01:27:47,220
‫כשחזרתי לגור פה רציתי‬
‫שהדירה הזאת תהיה שמחה ומוארת,‬

1342
01:27:47,720 --> 01:27:53,559
‫ובגלל זה רציתי שיהיה הרבה צבע על הקירות,‬
‫רציתי שכל מה שאני אעביר בחזרה לבית הזה‬

1343
01:27:53,643 --> 01:27:55,979
‫יהיה עם מחשבה מאחוריו ויהיה משמח.‬

1344
01:27:57,605 --> 01:28:02,443
‫כולם הניחו שאני לא אחזור לגור בבית שלי.‬

1345
01:28:02,944 --> 01:28:07,156
‫בעל הבית שלי, אבא שלי שכל הזמן שאל‬

1346
01:28:07,240 --> 01:28:09,742
‫אם נצטרך להתחיל להעביר את הדברים שלי מפה.‬

1347
01:28:09,826 --> 01:28:12,578
‫ופשוט ממש לא רציתי.‬

1348
01:28:13,246 --> 01:28:15,456
‫הרגשתי איכשהו‬

1349
01:28:16,457 --> 01:28:19,460
‫שיש לי קשר חזק ומשיכה חזקה לשם.‬

1350
01:28:21,587 --> 01:28:25,425
‫כשאני נזכרת בו,‬
‫היום האחרון של החיים שלה היה כל כך יפה.‬

1351
01:28:25,925 --> 01:28:28,678
‫צחקנו הרבה ביחד,‬

1352
01:28:28,761 --> 01:28:32,473
‫הכנו ארוחת בוקר וקפה,‬
‫היא יצאה לרכוב על אופניים,‬

1353
01:28:32,974 --> 01:28:37,103
‫דיברנו על החיים ועל בנים ועל המשפחות שלנו,‬

1354
01:28:37,186 --> 01:28:41,899
‫וזה היה יום אחרון ממש מקסים,‬

1355
01:28:42,400 --> 01:28:44,485
‫וזה דבר קדוש בעיניי.‬

1356
01:28:45,570 --> 01:28:48,197
‫אני רוצה להגן על זה.‬

1357
01:28:49,907 --> 01:28:54,537
‫אני מרגישה את הנוכחות שלה שם,‬
‫אני מרגישה את האושר שלה שם,‬

1358
01:28:55,413 --> 01:29:00,084
‫ואני יכולה לאמץ אותם ולהיעזר בהם.‬

1359
01:29:00,793 --> 01:29:04,339
‫ואני חושבת שהיא הייתה גאה בי.‬
‫היא הייתה גאה שלא פשוט ויתרתי.‬

1360
01:29:12,555 --> 01:29:16,017
‫בילדות, כשלמדתי ב"ברק" עם מוריה,‬
‫ועכשיו כשאני מאמן…‬

1361
01:29:16,642 --> 01:29:18,144
‫תעמדו בשורה על הקו האדום.‬

1362
01:29:19,187 --> 01:29:21,564
‫להיות בחברת הילדים של הקהילה הזאת‬

1363
01:29:22,398 --> 01:29:25,193
‫עשה לי טוב בהרבה מובנים.‬

1364
01:29:25,276 --> 01:29:28,071
‫מילי'ס לטריליום, למגיל,‬

1365
01:29:28,154 --> 01:29:30,490
‫למוס דוס, לעלייה של מוריה…‬

1366
01:29:31,866 --> 01:29:34,494
‫אני כן חושב הרבה מה מו הייתה אומרת.‬

1367
01:29:36,245 --> 01:29:39,665
‫כדי להוציא את עצמי קצת מהדיכאון,‬

1368
01:29:40,166 --> 01:29:43,169
‫היא הייתה אומרת לי לעלות על האופנים שלי.‬

1369
01:29:45,380 --> 01:29:48,424
‫פשוט לנסות לצבור ככה קצת תאוצה,‬

1370
01:29:50,176 --> 01:29:52,887
‫ולהתקדם צעד צעד.‬

1371
01:30:01,437 --> 01:30:05,191
‫כשהדרך נעשתה תלולה, הגיע הזמן לשים גז.‬

1372
01:30:05,983 --> 01:30:09,320
‫לנסות למצוא את ההילוך הבא החמקמק הזה‬
‫שחבוי בתוך כולנו.‬

1373
01:30:12,407 --> 01:30:16,869
‫אז כיביתי את המוח שלי‬
‫ונתתי לגוף שלי להשתלט.‬

1374
01:30:17,954 --> 01:30:21,040
‫שלחתי כל רסיס שהיה לי אנרגיה לרגליים שלי‬

1375
01:30:21,541 --> 01:30:24,627
‫בזמן שדחפתי את הדוושות הכי חזק שאפשר.‬

1376
01:30:27,839 --> 01:30:33,094
‫כל הזמן חזרתי‬
‫לריקנות המוחלטת הזאת שנמצאת עמוק בפנים.‬

1377
01:30:36,139 --> 01:30:40,268
‫לדעתי זה אחד מהרגשות‬
‫שכל רוכבי האופניים מצפים להם.‬

1378
01:30:41,310 --> 01:30:42,395
‫ההתרוקנות.‬

1379
01:30:45,982 --> 01:30:47,650
‫זה פרדוקס יפהפייה.‬

1380
01:30:48,151 --> 01:30:51,320
‫לפעמים לרוקן את עצמך זאת חוויה‬
‫כל כך מספקת.‬

1381
01:30:53,322 --> 01:30:56,200
‫זה תמיד אחד מהחלקים האהובים עליי במרוצים.‬

1382
01:30:57,326 --> 01:30:59,954
‫ואני כבר מחכה לחוות עוד רגעים כאלה.‬

1383
01:31:25,897 --> 01:31:28,816
‫קדימה, מו! קדימה! תעלי לשם!‬

1384
01:31:29,525 --> 01:31:30,526
‫כן, מו!‬

1385
01:31:35,698 --> 01:31:37,825
‫מו! קדימה, מו!‬

1386
01:31:38,326 --> 01:31:41,287
‫תעלי על הגבעה! שימי גז, מו!‬

1387
01:31:41,871 --> 01:31:44,207
‫קדימה!‬

1388
01:32:16,656 --> 01:32:20,826
‫בשנת 2023, משפחת וילסון הקימה את קרן‬
‫מוריה וילסון לזכר חייה ומורשתה של מוריה,‬

1389
01:32:20,910 --> 01:32:24,372
‫אשר ממשיכה לתרום לקהילות‬
‫שמו השתייכה אליהן כפי שהיא קיוותה לעשות.‬

1390
01:32:25,164 --> 01:32:28,125
‫הקרן של מוריה מקדמת‬
‫אורח חיים בריא והתפתחות קהילתית‬

1391
01:32:28,209 --> 01:32:33,130
‫דרך תמיכה בארגונים המוקדשים להרחבת הגישה‬
‫לתוכניות בתחומי הפנאי, הספורט והחינוך.‬

1392
01:32:33,965 --> 01:32:37,218
‫- רכיבה לזכר מו -‬

1393
01:35:12,832 --> 01:35:16,585
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬